תכנית פרקטית להטמעה של בינה מלאכותית - שיחה עם אופיר רוזנפלד

היום בעצם תהליך של אונבורדינג של עובד חדש בנמוצא לוקח כשלושה חודשים תהליך ידני, ארוך, שלאותו עובד הוא מקבל בעצם איזשהו קיט שהוא תכניס ללמוד דרכו יש איזושהי עקומת למידה שהוא צריך לעבור על מנת להתגבר על קשיים של תרבות ארגונית קשיים של להכיר את המטריאל העסקי היום, בזכות כלי של נולדג' אנחנו מגיעים למצב שתוך חודש וחצי אתה יכול לשפר את ההבנה.

ברוכות הבאות והבאים לפודקאסט Hands On AI, שבו אנחנו בוחנים איך מטמעים את כל האירוע הזה שנקרא Generative AI בארגונים. הפלייבוקים נכתבים as we speak, as we listen. ואני ממש ממש שמח להערך היום את עופיר רוזנפלד, שהוא מנהל מוצר של Generative AI ב-Applied Material. אהלן, עופיר.

אהלן אייל, מה נשמע?

בסדר, גמור, איזה כיף שבאת להתארח, אני ממש ממש סקרן מה יש לך לספר, כי אין הרבה אנשים עם הטייטל הזה, ובכלל שמתעסקים עם מה שאתה עוסק בו. אני אשמח קודם כל לשמוע קצת על... ממש קצת עליך, איך הגעת לפלייד ולתפקיד שלך?

אני אשמח, כן, אז אני אופי רוטנשפלד, בוגר מדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת בר אילן, אבא לשני בנים. אני בהייטק כבר קרוב ל-20 שנה, זה כנראה כבר מסגיר את גילי. התחלתי במגוון תפקידים מחברות קופורייט עד חברות סטארט-אפ וחברות כאלה ואחרות. התחלתי מבדיקות תוכנה ומפיתוח. די עברתי מגוון תפקידים שעזר לי להסתכל בפרספקטיבות שונות למעשה על כל תהליך הפיתוח והשירור. כמו כן, גם הייתי ברילוקיישן תקופה בארה״ב, שזה ממש שידרג לי את היכולות המקצועיות ואת החוויה לאין שעור. ועם החזרה הארצה עשיתי אסבת תפקידים כמו מנהל פרויקטים, גם זכיתי להיות יועץ אג'ילי התקופה ומנהל מוצר, עד שהיום אני באפלייט כבר קרוב לשלוש שנים.

איזה יופי וספר לי אוקיי מה אתה עושה בפלאטה דעת ג'נרטיב איי אין מוצר בג'נרטיב איי מה זה ברור שזה כולל המון אנחנו נדבר רק על זה 45 דקות תגיד לי כזה מה מה אתה עושה.

בהחלט, עד כמו כל אולי אני אספר קצת מה זה, מי זה אותה פלייד, אז פלייד ישראל מייצרים מערכות מתקדמות של בקראת ייצור שבבים. הלקוחות שלנו הם בעצם הלקוחות שמייצרים את השבבים עצמם. כל העולם היום בתחום ההאיי זה עולם שמתבסס על שבבים, הם יכול להיות מכשור וחזקות ביותר. אז באופן טבעי לנו יש תפקיד מאוד משמעותי בכל המהפכה הזאת, אם אפשר לקרוא לזה מהפכה. אנחנו בארץ כ-2300 עובדים, והחטיבה הישראלית שלנו היא חטיבה נחשבת במחקר הפיתוח ומחקר הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית.

וואי, איזה כיף.

אז בעיקרון, מעבר לאפלייד עצמה, אנחנו בעצם, כמו שאתה אומר, תחום הAI הוא לא תחום זר לנו, למעשה, זו חברה שכבר עוסקת עשור בכל הנושא של ה-Deep Learning, ומעל חמש שנים כבר ב-Machine Learning, למעשה יש לנו כבר מוצרים מרוססי AI, שמצלמים המון המון תמונות של הבקרה על ייצור הצ'יפים, אנחנו בעצם מסווגים את הדפקטים ולפי זה אנחנו מזהים אם יש איזה שהם תקלות כאלה או אחרות. אולי קצת מאחורי הקלעים, למעשה, השבבים עצמם, זה היה הרכיב הסופר קריטי, שכל הדבר היפה הזה יקרה, והיום, רק לשם לסבר את האוזן, ייצור של שבב בממוצע, תלוי גם כמובן איזה סוג של שבבים, אבל אם אנחנו מדברים בעולמות שלנו, ייצור של שבב לוקח בין שלושה חודשים לחתי שנה. ובעצם כל התהליך כולו הוא מאוד מאוד.

ארוך, בגלל זה מדברים כל הזמן על, אתה יודע, אני עוקב ותפותפו מושגה בNVIDIA כבר האמת הרבה לפני שהצעה Generative AI, תפותפו תודה רבה לאל, אין פה המלצות קנייה כמובן והמציג אינו יועץ השקעות. אז רגע, אבל אני חוזר שנייה אחת למה אתה עושה, אז פלייד, אנחנו יודעים מה היא עושה, מה אתה עושה בעצם במה שקשור בג'נרטיב AI?

מעולה, אז בעצם אני, מתוקף התפקיד שלי, אני צריך למעשה לשחק פה על מספר תפקידים. מצד אחד, בעיות וחברת הפלייד, וכמו שציירתי, אפשר די להבין שזו חברה עם המון, המון תחומים מגוון חטיבות, אז מתוקף תפקידי אני אמור בעצם לזהות עבור כל חטיבה כזאת או אחרת, מצד אחד, מה ה-use case היום יומי שלה, בעצם איך הם ביום יום שלהם פועלים, ובהינתן זה, איך אפשר בעצם למקסם את תהליך העבודה שלהם בשימוש בכלים גנרטיביים כאלה או אחרים, תכל'ס.

זה בדיוק מה שהפודקאסט עושה, סליחה שאני כותה אותך, אבל זה בדיוק מה שהפודקאסט מנסה להבין, מה שתיארת עכשיו, איך אנחנו נכנסים למחלקות השונות בארגון, מכניסים כלים, לא משנה אם זה פשוטים או מורכבים, ועוזרים בתהליכי העבודה.

בהחלט. אז קודם כל זה עבודה מאוד מסתכלנת, אני חייב לומר. זה גם המון ניסוי בתאייה, כי אין, כמו שאתה אומר, המהפכה הגיעה אלינו עכשיו, ואין פה איזשהו ספר כתוב בהגדרת איך עושים את מה שצריך לעשות. בסופו של יום, כל חברה יש לה את הייעוד העסקי שלה, כל חטיבה יש לה את ההסתכלות שהיא רלוונטית אליה, ומתפקידי, כמובן, מצד אחד באמת להבין את הקושי או את ההתדמנות הרלוונטית לכל חטיבה, מצד אחד. מצד שני, לעשות גם סוג של איזשהו חקר שוק, ולהסתכל על מגוון הכלים, שגם זו משימה לא קשותה בכלל. אנחנו, כמו שאתה יודע, אנחנו שומעים כל יום על כלי חדש שנוצר, עם מדדים שנשמעים מדהימים מבחינת המרקטינג, וצריך באמת לעשות את החיבור בין השניים.

תראה לי דוגמאות ליוס קייסים.

כן בהחלט אז קודם כל יש כמובן כלים שכבר היום קיימים ומתאמרים בעצם להיות הכלים שנותנים ערך מוסף של פרודקטיביות. יש את כלי הקופיילוט למיניהם מצד אחד. אז זה כלים, מה שנקרא, כלים חיצוניים שאנחנו פעמים עליהם את הידיים שלנו, אנחנו בוחנים אותם. אגב, המשל לגבי יעקב פיילוטים היום עשה מאוד מעניין ומחותק אצלנו בארגון, כי צריך להבין שזה שבעצם באים ונאמרים מילים בסגנון של שיפור בפרודקטיביות, המילה פרודקטיביות זו מילה מאוד מאוד גדולה. היא כוללת בתוכה המון, וריאטות שונות של הסתכלות, בעצם מצד אחד אנחנו באים ואומרים, אוקיי, בואו ננסה את הכלי הזה, כזה או אחר, לצורך העניין, ואנחנו מרצים POCs על הכלים האלה, ונסים לזרות מצד אחד, אוקיי, לכלים יש מגוון ארצנל מאוד מאוד גדול של capabilities, ומה מתוך הכפיביליטיס האלה באמת פוגעים בצורה מיטבית, בפעילות שמתאימה לקבוצה כזאת או אחרת, ובהינתן זה, אנחנו בסוף גם מסתכלים, אוקיי, הבנו שבעצם הכלי, כמו קו פיילוט נותנתי אותו כדוגמה, אבל בהינתן הכלי הזה שהוא נותן לנו יכולות שמתאימות לנו בפן היומיומי שלנו באזורים מסוימים, אז אנחנו גם מבינים שפרופילים שונים של עובדים, גם כן רלוונטי להם לקבל את הכלי. וזו דוגמה למשל לכלי אחד.

אז ה-Copilot אני חסיד גדול מאוד, הוא משתפר, כן, אני לא יכול להגיד שהוא הכלי הכי מדהים בעולם, הוא הולך ומשתפר, אני אוהב אותו, אבל אני חסיד שלו, כי הוא פשוט, אתה יודע, האופיס נמצא כבר בתוך הארגונים, אז ברור שה-Copilot הוא הראשון שייכנס למרות המחיר הגדול שלו, 30 דולר פר יוזר. את יכולה לתת לי עוד דוגמאות לכלים נגיד שבחנתם והחלטתם בסוף להכניס? כי זה לא פשוט. כולם מדברים על כלים בסוף לעבור את ה-IT בארגון ולעבור את ה-Legal ואת ה-CISO וזה, זה מרוכב. את יכולה לתת לי דוגמה לעוד כלים נניח שהתארת והתחלתם להכניס או הכנסתם?

אז ציינת בעצם את הקופיילוט של אופיס, אבל כמובן יש גם את החלק הנוסף שלו שהוא נוגע ברמת המתכנתים כמו גיטהב.

כן, כן, הקופיילוט, הגיטהב קופיילוט, לחלוטין, הוא פשוט, אני מתאחס אליו כבר כ, באיזשהו מקום כגיוון, כאילו כבר כמה שנים אפילו, הרבה לפני הקופיילוט, כלומר של, שיצא אחרי צ'אט שיפיטי וכדומה.

שזו אמירה מעניינת, כי בסופו של יום אולי די נשמע אובייסט שזה כלי שצריך להצמיע אותו, אבל זה לא עד כדי כך אובייסט. זו רק קצת המושג של ליגל ואתיקה וכולי. צריך לזכור שבאמת אני חושב שאחד הדברים החשובים שצריך כל הזמן לשים מול העיניים שלנו, זה כל הנושא של הדאטה. עכשיו, סיימתי לגבי מי זאת הפלאד וכולי, בסופו של יום הלקוחות שלנו זה לקוחות שהן... סופר דיסקרטים לגבי כל הנושא של הדאטה שלהם, זה נושא שמאוד מאוד חשוב להם, החדרי ייצור עצמם זה חדרים שלא מחוברים לאינטרנט. זאת אומרת, זה חדרים שמה שנקרא בשפה המקצועית, הם ארגע, ולמרות ובכבוד זה שאנחנו כן מתמיעים איזשהו כלי בצד של הפיתוח שלנו, לנו חשוב, ובתורה מקלימלית, לעשות את כל השריקות הרלוונטיות ברמות ה-Security, כדי לוודא באמת שאנחנו מייצרים מצב מיטבי. אז זה היה לי איזושהי נקודה משרמת לומר על זה.

אז אתה אומר, אפילו הכלים כביכול הגיוון, או שאני תופס אותם כגיוון, וטוב שתיקנת אותי, אתה אומר, אפילו זה יש מקרה, כלומר, זה לא כזה גיוון, זה צריך לעבור עדיין תהליך מאוד משמעותי של Security.

יש לנו גם כמובן פלין שאנחנו לוקחים לנושא שנקרא מידע ארגוני או עזרה ארגונית נקרא לזה, knowledge assist איזושהי אמירה קצת יותר כללית, שגם שם אנחנו בעצם משתמשים, בכלים וביכולות שקיימות היום יחסית אצל החברות הגדולות שקיימות היום בתעשיית התוכנה, שגם את זה אנחנו צריכים לדייק לכל פרופיל יש לו את השימוש שלו, אז זו דוגמה נוספת לאיזשהו כלי שאנחנו משתמשים בו.

רגע אז איזה כלי הכנסתם, כלומר בנית.

משלכם, הכנסתם מה, אז כן, אז בנינו משלנו בנתן תשתיות שאנחנו מתבססים על מודלים כמו של אז'ור או של ים-אוזון כדוגמה.

אתה יכול להגיד לי בדיוק או שאתם, או שאסור לך? אני שואל ממש בקנות.

לא, זה עוד בתהליכים שכמובן אנחנו צריכים לבדוק אותו במשנה זהירות, אז באופן טבעי אנחנו עוד, הוא כרגע עוד בתהליך של פיתוח, ואנחנו מאוד עובדים עליו ובתמוד עם הליגל שלנו ועם עוד חברות נוספות.

הבנתי, אוקיי. אבל אתם מול קלאוד של אמזון, מול קלאוד של מייקרוסוף. עוד דוגמאות לתהליכים שמצאת, כלים שראית, או... אתה יודע, יותר תהליכים מכלים, אבל המאזינים תמיד רוצים לשמוע על כלים, אני חייב להודות. ואני יותר מתעניין בתהליכים, כי אני אומר, הכלי בסוף הוא כלי, הוא רק משרת, אותי מעניין אם מצאת משהו ב-HR, ב-Operations, בפיתוח וכאלה, ואז תספר לי את הכלי. אבל בואו נעשה גם וגם, מצאת תהליכים שבהם הצלחת כבר לשפר תוצאות?

קודם כל כן, אבל שניה, אני כן אשנים לגבי הנושא של הכלים, כי די אני משוכנע שכולם סקרנים לשמוע. בסופו של יום, כמו שציינתי, יש המון כלים. המוטיבציה שלנו הראשונית הייתה, בואו לא נתחיל להיות ספן על כל הכלים כולם, ונקווה לטוב. הדיוק שלנו הוא להתבסס בעצם על ההבנה הסטרטגית שיש לנו בעצם איזושהי מחתרה מאוד מוגדרת ברמת הארגון, וכדי להביא לפחות הצלחה אחת טובה, אנחנו רוצים להתמקד בכלים שהם יחסית כלים ש... מאחוריהם עומדים איזשהן חברות מבוטסות. אגב גם זאת שאלה כי בסופו של יום יש כלים שנוצרים על ידי חברות סטארטאפ ויש כלים שנוצרות על ידי החברות הגדולות יותר, כל use case שאנחנו כל הזמן בוחנים אנחנו באים ומסתכלים האם כדאי לנו א' לזנות ב' לקחת כלי של חברת סטארטאפ כזאת או אחרת, הורגים לקחת מאיזושהי רכבה שהיא נחשבת לאחת החזקות, לדומיננטיות בתחום, שתמיד יש לה איזושהי הרכנה להרבה יותר גדול ושלם. אבל בסופו של יום, אכן, יש לנו רשימה לא ממועטה של כלים, שאני קורא להם כלים שאנחנו כרגע בודקים בבקלוג שלנו, עושים עליהם POC, אז אנחנו רוצים לראות עד כמה זה מצד אחד מביא לנו ערך, כשהמילה ערך עומד מאחוריו הרבה מאוד מימדיים, ובסופו של יום כשיש איזשהו כלי שהוא כן מרגיש לנו מספיק שלם כדי לא לספק רק חלק מסוים בחטיבה אחת, אלא היא תאפשר לנו גם לעשות scaling up לעוד קבוצות אז כבר אני אקח אותה לעוד שלב, אז זה בפאנק של הכלים.

יש בכלים האלה תמהיל של סטארטאפים וחברות גדולות או שתמש לנו עדפה לחברות גדולות.

יש תמהיל גם וגם, בהחלט, כן. אגב, אני חושב שבעצם יש איזושהי הסכמה יחסית בתעשייה, 2024 עוד אותו, מה שנקרא, תכף היא מסתיימת לה, אבל אני חושב שבמהלך 2024 רוב המאמץ של הרבה מאוד חברות, ואני חושב שגם שלנו, היה קודם כל לבנות את הפיוסי או אפילו את הפרוטוטייפ ששם אתה כבר התחלת לגעת בתהליכים וזה בדיוק אחד מהדברים. אז אני אני ברשותך שנייה אולי קצת תסביר מה זה בעצם המושג פרוטוטייפים מי שלא מכיר. אז אז כולנו מכירים את השמוע יפה אז כולנו מכירים את התהליך שאתה עושה יש פיילוט יש פרודקשן וכולי פרוטוטייפ זה. כשאני כמנהל מוצר בסופו של יום חשוב לי שהמוצר הזה ייתן ערך לא ללקוח אחד ובאצלי לקוח יכול להיות גם לקוח פנים ארגוני ויכול להיות גם לקוח חיצוני. אז אני רוצה לוודא שהשלד, או הבסיס, או ה-MVP למעשה, שאנחנו נייצר, גם אם זה ברמה טכנולוגית, ואם זה גם ברמה תשתיתית, הוא יתאים לקבוצה הראשונה, שהיא זאת שבעצם דחפה את הרעיון, או קיבלה סוג של מנדט מצידנו להתקדם הלאה בתהליך. ואנשי הגענו לאיזושהי נקודת בשלוט מספיק בריאה, אז את אותו פרוטוטייפ אני יכול לאפשר לעוד קבוצות בארגון להשתמש בו. אז אם אני אקח למשל את הנושא של מידע ארגוני, כי אני חושב שהיום הרבה מאוד חברות מחפשות גם את התחום הזה, אז בואו נניח שקבוצה מאוד מסוימת, המידע הארגוני שלה, הוא בהסתכלות רלוונטית ספציפית אליה, והיא נתן מצב שאני מרגיש שהדאטה של אותה קבוצה, שעוטען לאותו מודל, ועובד, והם מקבלים את האינפורמציה שהם רוצים לקבל, והם מקבלים את האינפורמציה המאוד מדויקת שלהם, אני יוכל לקחת את אותו מודל ולהלביש אותו לפרטות אחרות.

אוקיי, זאת אומרת, אני סתם אקח את זה כדוגמה, יש לך, בנית, אתה משתמש במודל בשביל מידע ארגוני נגיד ל-HR, רואה שזה עובד, ואז מרחיב את זה לכל החטיבות למשל.

זה יכול להיות דוגמא אחת, אתה יכול לקחת דוגמאות נוספות. היום בעצם תהליך של אונבורדינג, של עובד חדש בנמוצא, לוקח כשלושה חודשים, פחות או יותר.

נכון.

תהליך ידני, ארוך, שלאותו עובד הוא מקבל בעצם איזשהו קיט שהוא תכלי ללמוד דרכו, באיזשהו שלב הוא מתחיל להשתלב, ואם זה בתהליך הפיתוח או בתהליך ה-QA, או בכלל לאלגוריתם, או אפילו HR כמו שטיינת, אז יש איזושהי עקומת למידה שהוא צריך לעבור על מנת להתגבר על קשיים של תרבות ארגונית, קשיים של להכיר את המטריה, להשקיע. אני כרגע לא לוקח הפרדה בין מישהו שהוא ג'וניאר או מנוסה. בסופו של יום אתה נכנס לארגון, נכנס לחטיבה, יש לך איזושהי עקומת למידה. אז...

נכון. גם למידה מקצועית וגם ללמוד כוח האדם וזה, כמו שאתה אומר, תרבות ארגונית והכל, זה גם וגם וגם.

אז מי אגב מבין שאתה בעצם, שלושה חודשים, אז אתה בעצם מגיע למצב שהיום, בזכות כלי של knowledge, אנחנו מגיעים למצב שתוך חודש וחצי אתה יכול לשפר את ההבנה. עוד דוגמה אגב, שהיא גם מאוד מעניינת.

רגע, אני, סליחה שאני קוטע אותך, אבל אני חייב להבין פה משהו, כי זה סופר מעניין פשוט בגלל זה אני קוטע אותך. זה כבר עובד משלושה חודשים לחודש וחצי?

יש לנו קבוצות שמדברות על זה, שיש ממש דוגמאות מוצלחות שלא יודעים, יחסית עשו את האונבורדינטה בתקופה מאוד מאוד קצרה, חודש וחצי.

אוקיי, אז זה מוביל אותי, זה מקפיצ לי לשאלה אחרת שאנחנו ניגע בה ונחזור, וניגע בה ונחזור, כל הזמן נעשה פינגבורג הזה, כלומר, זה מה שאתם מודדים, אתה אומר רגע, אני לפני יודע שעובד על כך בשלושה חודשים, עכשיו לוקח לי חודש וחצי עד שאני מכריז עליו אונבורדינטה.

אז זו נקודה מאוד מעניינת, כי אנחנו מדענים פה בעצם שיש קבוצות מסוימות שזה הרבה יותר קל למדוד את זה, ויש קבוצות שזה קצת יותר קשה למדוד את זה. אוקיי, אז פה באמת להסתכל על זה כל קבוצה בנפרד, וכמו שציינתי, אנחנו פורטורייט שיש לנו פרופילים שונים של עובדים, אם זה בחטיבות התוכנה או אם זה בחטיבות התשתיות, וחטיבות אחרות שהן לא מעולם התוכנה יותר, הן מעולם האלגוריתם למשל, אז במקרה הזה יחסית אנחנו מגוונים מאוד, אז זו דוגמה יחסית מעניינת לנושא של עד כמה כלי מסוים יכול לתת לנו פה איזושהי פרודקטיביות מסוימת. אני יכול לתת לך דוגמה נוספת. תראה, אני שוב מציין, אנחנו חברה שכבר עופקת שנים בתחום האיי-איי, בפעולה שאנו מוצרים שכבר פועלים ועובדים. תהליך הייצור הוא תהליך מאוד ארוך ומאוד מורכב, ובעצם הכלים שלנו, של כלי האיי-איי, אנחנו יכולים, באמצעות המון המון תמונות שאנחנו מצלמים את התהליך של הייצור, אנחנו מזהים פגמים או דיסקטים, אז זה גם תהליך שככל שאנחנו נזהה גם בצורה הרבה יותר מהירה ואוטומטית, או לחילופי נזהה את הדפקטים האלה בצורה הרבה יותר עמוקה לעומת בעבר, אז זה גם גן צ'נג'ר מבחינתנו. רק לסבר את האוזן בעבר היה בן אדם אנושי, שכל תפקידו היה לשרוק ידענית, תמונה אחרי תמונה, בזה וזה עבודה מאוד מאוד מורכבת.

אנשים היו מסתכלים על תמונות קלוזה של צ'יפים.

כדי לזהות בגמים נכון נכון. אז היום יש לנו כבר קלים אוטומטיים שכבר עושים את זה מצד אחד מצד שני אנחנו כמו שאתה אומר שמגיעים. המון הזדמנויות של עוד קלים כאלה ואחרים אנחנו בוחנים. את זה על מנת לא רק לקצר את התהליך, אלא גם, ופה זה בעצם נוגע בנקודה השנייה של איפה זה פוגש אותנו ממקום של איך זה משופר לנו את התהליכים היומיומיים, אני יכול לומר שאנחנו מזיינים פה גם שיש פה הסתכלות רחבה, הרבה מעבר למה שהיינו בעבר מסתכלים. זאת אומרת, כל הנושא של coverage, Coverage פוגש אותנו בכל המקומות, גם בדוגמה שציינתי קודם, וגם, בוא נקרא לזה, בבדיקות Quality של המערכת שלנו, של הסיסטם, אז אם בעבר היית בודק X דברים או set של דברים שהיית מסתכל עליהם, היום בזכות זה אתה יכול לגלות עולם נוסף של בדיקות שאתה יכול לבצע, א', כי הרבה יותר קל לך להסתכל על זה, אתה מדבר טקסואלית עם איזשהו מודל שבסוף הוא גם מנגיש לך דברים שבעבר לא ידעת איך להסתכל, או לא ידעת איך לבחון, או לא ידעת איך לעשות אנליטיקה לגביו, אז גם זה מימד שבעצם עוזר לנו ומשחרר אותנו מאוד.

מאמן. ממש, איזה מדהים לשמוע. זה גם הוביל אותי לשאלה אחרת, אולי כאילו נשמעת מאוד פשטנית, אבל זה נורא מעניין אותי לשמוע. איך אתה יודע מה לעשות? כמו שאנחנו כל הזמן אומרים, אין איזה פלייבוק. איך... יש לך איזושהי אסטרטגיה, כתבת משהו, תוכניות עבודה, איך אתם יודעים מה לעשות?

זו שאלה מצוינת. באמת, אני אקרא לזה ככה, 2024 היינו בתהליך שנקרא את הפנמה הארגונית. אנחנו מבינים שיש פה משהו, יש פה איזשהו אירוע, ואם אנחנו לא נתקלל אותו, אנחנו נמצאת עצמנו במצב מאוד קשה. אנחנו בעצם בנינו תהליכים בתוך הארגון שלנו, שאנחנו מתקללים הרבה הזדמנויות שמגיעות, אם זה קשור לרעיונות שמגיעות מהתעפייה שאנחנו פתאום מזהים, או... מזיינים בעצם עם כלים כאלו או אחרים שאמורים לשרת תורה נמנה את המודל העסקי שלנו אז אנחנו מצד אחד נבחן את האופציה הזאת, שזה מצד אחד. אני חושב שאנחנו בעצם נמצאים פה בסוג של משפח, שמצד אחד אתה לוקח רעיונות מהסוג הזה, מצד שני אתה יכול לקחת גם רעיונות ששמנו לעצמנו בארגון, המטרות שנתיות, בסופו של יום הארגון רוצה להיות יותר פרודקטיבי, הארגון כן רוצה שחטיבות בארגון ידברו את השפה והשתמשו בכלים האלה, אז יש לנו באמת איזשהם יעדים שקשורים בזה, ולפעמים גם יעדים מאוד, בואו נתמקד, התייחסתי לקו פיילוט כי זה חסיד, קל להסתכל עליו, אבל גם יעד שהוגדר, בואו נסתכל על הכלים האלה ונראה איך אנחנו משפרים פרודקטיביות. אז זה ממד נוסף שנכנס אלינו לתוך המשפר. וכמובן יש את המימד שמתייחס לרעיונות של אנשים, יש לנו הקטונים, יש לנו כל מיני מטיפים, יש כל מיני רעיונות מאוד יפים, של המון יוסט קייסים, זה פה אתגר להתקל על כל הדבר הזה, מצד אחד לנסות למפות אותם לאיך זה מביא את הארגון או את החטיבה הרלוונטית למקום, טוב יותר, בריא יותר, איכותי יותר, אולי אפילו חסכוני יותר. מצד אחד, איך לנו יהיה קל בעקבות זה לעשות דברים בצורה אחרת? בסופו של יום אנחנו מתנהלים גם מול איזשהו סקורקארד שבנינו, ואז אתה רוצה איזושהי הצלבה ואתה מסתכל על, בסקורקארד אנחנו מכנסים מגוון שיקולים, גם אם אתה שיקולים מהסטארטגנט, זה גם אין שיקולים לגאליים.

רגע, רגע, אני אצלח אותך שנייה פה, אני רוצה להבין, יש לכם סקורקארד לפרויקטים.

של ג'ננטי ליראי בארגון? כן סקורקארד הרעיונות שאנחנו בעצם רוצים להעביר את סופו של יום, כל מנהל מוצר באשר הוא כשהוא מגיע עם איזושהי יוזמה של מוצר או בכלל, מה אתה צריך להתנהל מעולה איזשהו סקורקארד מסוים, כשאתה שם על סקאלה כל הדברים שהם חשובים לך עם פקטורים רלוונטיים, ובסוף אתה מקבל איזשהו ציון, ובהינתן לציון הזה אתה לוקח הפלטה האם הכלי הזה כדאי לנו להתקדם מתואלה, או שהכלי הזה לא כדאי לנו להתקדם מתואלה.

אתה יכול לספר לי מה יש לכם בסקורקארד? איזה עמודות יש לך בסקורקארד?

אז קודם כל המושג של קושי, האם זה קושי טכנולוגי, שאנחנו צריכים להיכנס פה לאיזשהו אזור שאנחנו פחות מכירים, האם הוא נותן ערך ברמה של, אני מכניס פה גם את הנדבך של סינופס אגב, האם הוא נותן ערך גם ברמה של עלויות, של התקנה, האם כדאי לנו להשקיע כסף ופשוט לרכוש כלי, האם כדאי לנו לשים אנשים בשם יעשות הפעילות, או בכלל, אתה יודע, כדאי לנו בעצם לבדוק את העניין. אז זה דוגמה נוספת שנמצאת איתנו ב-Scorecard, יעילות, אתה בסוף רוצה לבדוק גם את היעילות, אתה מסתכל על, יכול מאוד להיות שעובד מסוים יבוא עם איזשהו רעיון שהוא מקסים, וקוראים לנו מצבים כאלה, יוזמה שהגיעה מהקטון, אבל למעשה, או שבעצם יש כבר מישהו אחר שיזם רעיון דומה, אז במקום שאנחנו נתנהל במישורים מקבילים, נאחד כוחות, או שלחילופין, אנחנו באים ומזהים, במקום לשבת מספר אנשים, כמה חודשים טובים, עם תוכנית יוסי ופרודקשן וכולי, באמת שווה לנו עכשיו לקחת איזשהו כלי שקיים בתעשייה ופשוט לזכרון אותו גם כן. אז זה דוגמה נוספת.

דילמת ה-buy vs. build הקלאסית.

כן. אז לגבי זה אני יכול גם לומר, אני אומר שוב את המושג לגלי, כי אני מניח שזה גם נקודה שמאוד פיינפול פארט בהרבה מאוד ארגונים, אז גם הנושא של כמה לגלי אנחנו נמתועים פה בלכאורה בחשיפה או בלא בחשיפה, אני מזכיר לך שהלקוחות שלנו הם לקוחות, זה מאוד מצחיק להגיד את זה, אבל זה לקוחות שבעצם מצד אחד חיים בעולם שאין בו דאטה, זה עולם isolated, נבודד, ואנחנו פרטנרים שלהם אז אנחנו צריכים מצד אחד להתנהל בעולם הזה, ושהם ירגישו שאנחנו מקדמים אותם ומשתפים איתם פעולה, ועוזרים להם להתקדם. אז גם זה פרמטר מסוים או נוסף שמקבל איזשהו משקל בסקור קארד הזה, וגם אני חושב שעוד איזשהו מושג שהוא סופר משמעותי, כל הנושא של accuracy, ובסופו של יום, המודל הוא מג'נרט, הוא אף פעם לא אומר לך אני לא יודע, אם אין לו את התשובה. נכון. אז בואו נלך שנייה ל-use case של מודלים של knowledge ארגוני או knowledge חטיבתי, זה לא משנה. תחשוב שאתה בעצם מאחורי הקלעים למודל יש איזשהו מידע פנים ארגוני שהוא רלוונטי אליו, ויש איש שאמור לתת איזושהי תמיכה מסוימת, אם זה ברמת באגים, שהגיעו מהשטח, או לחילופין איזושהי תקלה, או בכלל התקנה. אני רוצה עכשיו להתקין את המשהו, את הלקוח, ויש לי שאלות. אם אני עושה איזושהי טעות, זה יעלה לי המון המון כסף, כמובן, לתקן את זה אחר כך, אז באופן טבעי אני חייב לוודא שהנתונים שנפלטים מהמודל, הם נתונים מאוד מאוד מדויקים, ולא רלטיביים, כמו שבעצם המודלים עובדים היום.

או שכל נושא האלוסיניישן צריך לוודא שהוא באמת מביא את כל התשובה שלו מהגראונדים שעשיתם לו, מהמידע הארגוני, ולא פתאום מתחיל להמציא שטויות.

בדיוק, אז גם הנושא של האלוסיניישן זה נתבך מסוים, גם הנושא של... שהוא לא רק שייתן לי את המידע שלי, אלא גם ייתן לי את הרפרנס שלי, זאת אומרת, הקונפידנס שאני צריך לקבל מאותה מערכת, צריך להיות ברמה מאוד מאוד גבוהה, כדי שבסוף אנחנו נחליט שאנחנו לוקחים את התוכנה הזאת, או מייצרים אותה, כדי להנגיש אותה הלאה.

כן, המודלים גם לא יודעים, יכול להיות שבטעות יש שתי אמירות מנוגדות, למשל, בחומר הארגוני. אני סתם נותן דוגמה, הוא לא ידע, ולכן הוא יתשקש, לא כי הוא הוזה אפילו, אלא כי זה מה שיש לו בפנים, אז אתה באמת חייב את הרפרנצים ולוודא כל דבר.

נכון, נכון.

אוקיי, מעניין מאוד. מה התוכניות שלכם ל-2025? 2024 אתה אומר, הייתה שנת, נקרא לזה, שנת POC, והפנמה הארגונית קראת לזה, שזה ממש אהבתי. מה, עכשיו נגיד שאתם מתקדמים בהפנמה, מה קורה ב-2025?

אז קודם כל ההפנמה הארגונית התחלה לעלות עוד איזשהו שלב, זה בעצם נקרא, אוקיי, בהינתן מצב שאנחנו מתחילים לדבר את השיח הזה, אנחנו מבינים שיש לנו פה איזשהו תהליך שבנינו, לבחור את הכלי הזה או את הכלי ההוא, ולא רק לבחור כלי, אלא נניח כלי מסוים, זה לא שכל הארגון יקבל רישיונות אליו, כמו שאתה אומר, זה אומנם אולי 30 דולר למשתמש, אבל תכפיל אותו במכפלות של כמות העובדים שיש, כפול לכמות החודשים, זה לא עדויות.

בטירוף.

נכון.

אני חושב שזה יקרה בסוף, כן? אני חושב שזה יקרה. לא יודע, גם אם לא אקופיילות, אז, לא יודע, של 120, זה יקרה. זה יהיה גיוון שלכל אחד יש את זה, אבל כרגע זה נראה מאוד מאוד מאוד כבד, כאילו, ברמה הכספית.

נכון, אז האופטימום הזה של שימוש בכלים, זה משהו שאנחנו, כן, שמים לנו מול העיניים, שחשוב לנו להסתכל עליו. זאת אומרת שמצד אחד, נניח, ובעצם יש, נתתי את הדוגמה של קוק פיילוט, החלטנו שהוא נכנס כנימה, אז אנחנו נמדוד את השימוש בו, את היעילות שלו, וגם יש מצב שאנחנו באיזשהו שלב במהלך השנה נבדוק אלטרנטיבות, כדוגמה. אז זה אחד. אני חוזר להפנמה הארגונית, אז אני חושב שבסוף הלמידה הארגונית היא גם מקרה סופר חשוב. שאלת אותי בהתחלה על כלים, אז אני... זה דבר שחשוב מאוד לדייק, מאוד יכול להיות שאנחנו אבנגליסטים ומאוד, מאוד סקרנים מטבעינו לנסות כל כלי חדש שמגיע, ומבחינתנו זה מיינד בלואינג, זה מאוד מרתק, מצד שני, המון עובדים בארגון, אתה יודע, לא רק עובדים בכלל, בתור בן אדם אנושי, אתה בסופו של יום מוצף, אם אתה מקבל עוד ועוד ועוד מתוך מזה, אז חשוב לנו להיות על הגבול הזה של לדייק מצד אחד ולהנגיש, ולא להציף. אז הלמידה הארגונית היא גם פרמטר מסוים מתוך זה, אז אתה משתף פעולה, אני.

מניח שיש לכם מחלקת למידה ארגונית, אתה משתף איתן פעולה?

בהחלט, כן, כן. אנחנו עובדים בצמידות, אנחנו בונים איזה שהם קורסים רלוונטיים אצלנו בארגונה, החברה אצלנו באופן כללי, וזה יאמר באמת לשבחם, אני יכול לומר בהשוואה לחברות אחרות, באמת שמים פה דגש ללא קשר לאיי-איי ללמידה ארגונית, יש פה באמת הקצה של זמן שמאפשרים לעובדים, במהלך השנה לשבת בתחום העיסוק שלהם וגם בתחומים נוספים, לחקור עוד אזורים וללמוד עוד דברים ומה שנקרא להשתבח.

וואו.

אז בהחלט יש לנו חטיבה שאנחנו עובדים איתה בצמידות.

אז 2025, יש כבר תוכנות, יש אסטרטגיה, אני מקווה שאני לא פה, אתה יודע, מכניס אותך לצרות, אבל יש.

לא, בהחלט יש. יש לך. אז דיברנו, אמרנו את המילה פרודקטיביטי בהתחלה, ואני חושב שזו אמירה שהיא מאוד סופר חשובה ברמת הארגון. בסופו של יום, הארגון רוצה לראות תפוקות טובות יותר, אנחנו מדברים פה על תפוקות בסדרי גודל, שנניח, לפחות, אם אתה לפחות מביא את העובדים שלך למצב של תפוקה שהיא גבוהה מ-10 אחוז, 15 אחוז, אז אתה בעצם מביא פה איזשהו ערך אמיתי, משמעותי, מכל פלי כזה או אחר.

וואו, זה מטורף. 10 אחוז, 15 אחוז, זה כבר, אם אתה מצליח להראות דבר כזה, זה וואו, זה הנלה משתוללת.

וזה מעניין. בואו נגדיר מה זה productivity. אתה יודע, בסופו של יום, כשאתה יושב עם צוותי פתוח, ומי שמכיר את עולם התוכנה, ישר יזורת לך את המושג ולוסיטי, שזה לא בהכרח אלימה ישירה. יש פה המון דברים שמעבר לזה, כמו הזמן שלוקח למתכנת לגשת, לקוד, אם זה בכלל אזור שהוא מכיר, או אזור שהוא לא מכיר, אז אולי הזמן מתקצרק את אותה מזה, איך אתה מודד את זה? הנושא של באגים. יש לך היום באג, לוקח לנו איקס זמן לפתור אותו, ואנחנו רוצים לקצר את הזמן הזה. דיברתי על coverage, היום אנחנו יודעים להגיד איזה אזורים אנחנו מכנסים יותר, אנחנו רוצים להגדיל את מרחב ה-coverage שלנו כדי להעלות quality, במקרה כזה. אז בנושא של productivity, כבר הכתרנו לעצמנו מספר מדדים שאנחנו רוצים להסתכל על זה, כמו שציינתי, הלמידה הארגונית, יש לזה גם איזושהי משקל. אנחנו באים ומפתקלים על הארגון, ורוצים להסתכל על כמות מאוד נכבדת של חטיבות, היגו בצורה כזאת או אחרת, בכלי איי-איי כזה או אחר.

אז יש לך תוכניות של גם הכנסת כלים, וגם ההטמעה עצמה, כלומר השימוש שלהם, גם נדעות הפרודוקטיביות, וגם להעביר אותם לאיזושהי תוכנית למידה.

זה זה זה די חלק מזה אתה יודע בסופו של יום בכלל בעולם המוצר גם ללא קשר ליהי כשאתה בא עם איזשהו פיצ'ר חדש, זה לא משנה אם זה פיצ'ר שאתה מתכנת או פיצ'ר שאתה בעצם מתלבש על איזשהו מודל, אתה צריך הvalue שאתה רוצה בעצם לייצר בסוף או האקספטנס קריטריה בסוף שאתה בא למדוד, אתה רוצה לשים איזשהו גול איזשהו יעד, וזה אגב מאוד מאוד קריטיקי, אם אתה לא מציב איזשהו יעד ואתה אומר בוא ניקח את התקלי רק בשביל לנסות אותו, אני חושב שיש פה איזשהו יפסד מסוים, כי יש איזשהו הייפ בהתחלה של התלהבות, יש איזה גרף מאוד יפה שאני תמיד אוהב להסתכל עליו, בהתחלה יש את ההייפ של ההתלהבות, עד שבאיזשהו שלב אתה כבר, יש איזשהו סוג של תניחה חופשית בשימוש, ובסוף יש איזושהי הסתגלות. אז במקרה הזה, אתה יודע, זה גם, אז גם השימוש, כמו שאתה אומר, אנחנו בוחנים כל הזמן עוד ועוד כלים, תמיד מגיעים אלינו רעיונות, וזה לא משנה אם זה מהחברות סטארט-אפ או מהחברות היותר דומיננטיות במשק. ב-2024 עשינו מיפוי מאוד מסיבי, ואני חייב לומר על עצמי שזה היה סופר מרתק לראות ביזנס קייסס שונים בכל רחבי הארגון, רק זה, רק ההבנה מה ה-use cases שמתאימים לכל קבוצה ולמפות use cases שיש להם פוטנציאל גדול יותר, גם להתרחב לעוד קבוצות או בכלל לתת איזשהו game changing, זה הפלטפורמה הראשונית, שעכשיו ב-2025, כשאני בא להסתכל על כלי כזה או אחר שבדיוק יצא לשוק, או לחילופין עם איזשהו פרטנר שאולי נעשה, אז אתה מסתכל, רגע, יש לנו use case כזה או אין לנו use case כזה? אולי כדאי לנו דווקא לקדם יוסקייס מסוים, כי אנחנו מזהים פה כלי שיחסית מהר יעשה לנו להגיע לפרודקשן.

אני רוצה בבקשה אותך לחבר על הדברים שאמרת, בעצם אתה אומר, 2024, חלק מתהליך ההפנמה הארגונית היה מיפוי גם של כל היוסקייסים, של כל הפיינס אולי הגדולים בארגון או במחלקות השונות, אם נסתם זה סופר שונה בין אחד לשני, אני גם יודע מניסיון, וחלק מזה זה גם להכניס את זה לסקור קארד, נכון אני מכניס מה שאמרת קודם, תקן אותי אם אני טועה, להכניס את זה לסקור קארד כדי להבין באמת מה התועלת מה value, כמה מהר אפשר לעשות את זה, כמה זה יעלה וכדור. בדיוק. ב-2025 מתחילים לטפל, כאילו התחלתם כבר, אבל אתה אומר יש לי כבר את זה מול העיניים, אני, כמו בסרטים, יש כזה מין בורד, יש לי כזה את הפיינס, וזה עכשיו אני מתחיל לראות במה אני יכול לטפל קודם ויביא את הכי הרבה value.

זה כבר התחיל ב-2024, ב-2025 אנחנו באמת נצפים לראות את זה בסורה קצת יותר מסיבית, ובעצם בהינתן, נקרא לזה ההנחות התאורטיות, שהן לא בהכרח תאורטיות, כי עשינו איזשהו מחקר, אבל בהינתן ההנחות שהחלטנו שהכלי כזה או אחר, או יוסט קייס כזה או אחר, כדאי לנו לקדם, אם זה לפיוסי ואם זה לפיילוט שכרגע רצים, אנחנו ב-2025 ממש רוצים לראות את המספרים האמיתיים עליהם. ובין את המספרים האלה לבוא ולהגיד אוקיי הצלחנו להצלחנו, כי היה לנו איזשהו טארגט בגול ראשוני להסתכל עליו.

מדהים, תקשיב, איפה נכשלת? שאלה מבאסת קצת, אבל אתה יודע, אנחנו לומדים מכישלונות וזה, אתה מראה את כל הכלישות, אתה יכול להגיד לי מקום או כמה מקומות שבהם אתה אומר וואלה נכשלתי, אל תלכו לשם או תלמדו בניסיון שווי או סתם תשמעו איפה נכשלתי, שאלה מצוינת.

אני חושב שהמילה, אני חושב על זה פחות, אני פחות אוהב להשתמש בה, אבל אני איכו ואני זורם איתך עם השאלה, אני חושב ש...

איפה הודגרת, אני אגיד את זה באמריקאית, איפה הודגרת, ולא הצלחת לצלוח את האתגר?

יש לדעתי איזה 2-3 נקודות שאני הייתי שם עליהם את האצבע, אני חושב שמצד אחד אסור להתאהב ברעיון, זאת אומרת, נניח באנו עם איזשהו רעיון שהבנו שהוא ממש סופר מתאים, אבל ברמה הטכנולוגית יש מצב שהארגון לא שם. אז יש לך use case מסוים שאתה מראש אמרת וואו זה game changer, אבל יש עוד כמה שלבים לעבור בדרך, לא רק ברמת הארגון, גם ברמת הטכנולוגיה, אז שווה להתאפק עם זה וכן לשים לב שאתה בסופו של יום, שאתה מתעדס פרויקט, זה בא גם עם אנשים, ידיים עובדות, שצריכים לעבוד ולהתעסק עם זה, זאת אומרת, התיעדוף שאתה צריך לעשות על ה... על יוסט קייס כזה או אחר, צריך לבוא ממקום מאוד הגיוני ופחות אמוציונלי. על זה נקודה אחת.

זה יכול להיות די ממש אבל דוגמה פרקטית של דבר כזה שהיית, שהתאהבתם באיזשהו כלי או תהליך, וראית בסופו של דבר שלא כדאי כרגע?

אני חושב שהנושא של המידע הארגוני, אני אומר תמיד המידע הארגוני, אבל הוא מכיל בתוכו המון המון מקרים בסופו של יום.

כמו שאמרת, הונבורדינג, ובטיחה אולי בוד כללי, ולכל מחלקה, וזה יש, זה עולם שלם, נכון?

זה עולם שלם. אז יכול להיות שבהתחלה הגדרנו איזשהו MVP שהוא היה קצת סבוך, וקלל בתוכו גם מסתכלות על הדאטה ממקום ש... עם הנחות מסוימות שהדאטה כבר מוסודר, ועל הדאט המסודר הזה אתה יכול לעשות סט של פעולות כמו לקבל פידבק על שאלות שאתה שואל, או recommendations, או בכלל להסתכל על תקלות מסוימות שקורות והוא יכול להעביר לך איזשהו predictions. אז אני מההסתכלות שלי, מההסתכלות המוצרית, אני אומר, זה דבר מוכר, זה דבר מצוין. אבל ההנחה הבסיסית שדאטה הוא מאוגן, היא בעייתית.

העבודה של ארגן את הדאטה הזאת, הדאטה הזה, סליחה, היא עבודה שיכולה להיות סופר יקרה וטובנית בזמן גם.

אנחנו באמת מזהים את זה שהיא סופר יקרה והיא תובנית בזמן, כי זה שאנחנו, שהדאטה שלנו היא סטנדרדיז, ויש לנו פרוססים ופוליסיס, והכל טוב ויפה, בסוף, בזמן אמיתי, כשאתה מנסה לטעין אותו למודלים, אתה פשוט מגלה שהוא מזעיף, כי הוא מפוזר לו, ואתה צריך להבין שאתה צריך לקחת פרד אחד אחורה.

תקשיב, זו נקודה סופר מעניינת, סופר מעניינת עבור כל ארגון שיעזין עכשיו. כי זה אחד היוסט קייסים שכל הארגונים מסתכלים עליהם, כי באמת זה עולם שלם שיכול להביא המון המון חיסכון. הבסיס של זה זה דאטה, ואני חושב שאפשר ללמוד הרבה ממה שאתה אומר עכשיו, שכשאתה בא בפועל, אתה מבין שהדאטה הארגוני, הוא כרגע דורש הרבה מאוד עבודה, לפני שיכול להיכנס באמת למודל כזה, ובום, יאללה, אני שואל שאלה, וקיבלתי.

אז אז אמרתי את הנושא של הדאטה אני חושב שהנושא של המדדים זה גם נקודה סופר מאתגרת. יש המון מאמרים בתעשייה דופן כללי של כלי כזה 20% productivity כזה 70% כל מיני מספרים מאוד יפים אבל שאתה בפועל נכנס פנימה וצולל. אתה מגלה שלמדוד, זה לא דבר קל. אחרת, אנחנו היינו כנראה לוקחים לא מעט כלים ורצים תקדימה. אנחנו הכוונה בכלל בתעשייה, לא רק באפליי ספציפית. כשאתה בהתחלה מתחיל ובוחן רעיון, עוד לפני הקליד בכלל, אתה בוחן איזשהו רעיון, אתה צריך להגדיר מה זה הצלחה בעיניך. זאת אומרת, המדד הזה בתור ההתחלה זה גם איזשהו משהו מאוד מאתגר שאתה לא יודע עדיין לפענח אותו, ורק עם הזמן אתה יודע יותר לדייק אותו, אז מאוד יכול להיות שיש לך סוג של, במירכאות waste, של זמן, שאתה חייב לעבור את חבלי הלידה האלה, על מנת לדייק את המדד שלך, כי רק אחרי שאתה יודע לעבור ולהגיד, יש לי רעיון, אני רוצה להגיע לפודקטיביות, דרקתי את המספר 15%, אז בואו נניח אנחנו צמודים למספר הזה, אז בהינתן זה שאני עכשיו רוצה לעשות סט מסוים של משימות כדי להגיע לפרודקטיביות של 15%, אז אני עכשיו רוצה לבוא ולראות אם הכלים באמת יאפשרו לי את זה. זה אומר, האם הכלים עצמם אוספים את המידע שאני אמרו לקבל, הכלים של מייקרופסורטות לתורך העניין, אתה מקבל בבסל של החברה את האפשרויות להסתכל על המדד הזה. אז אני חושב שמדדים זה נקודה מעניינת, אני חושב שעוד נקודה, דיברתי על הנושא של ההפנמה הארגונית, אם אתה בהתחלה מפיץ כלי, שולח אימייל ואומר, בהצלחה לכולם, בואו תנו לנו פידפייק עם הפארק, אז זה נתון לכישלון, מאוד חשוב לעשות את זה בצורה מדורגת, אז אני חושב שגם התקשור ו-over-communication הוא סופר חשוב, ושם יכול להיות מצב מסוים שבהתחלה היה לנו קצת מאתגר. אגב, Outdoor Communication זה משהו שאנחנו ממשיכים לעבוד עליו, כל הזמן לפמפם לארגון, יש לנו יכולות, יש לנו כלים, כל הזמן להמשיך לקטט רגליים בחטיבות השונות, לכל מי שיש לו שימוש כזה או אחר בכלי ה-AI כזה או אחר, וה-usage קיים.

שיווק פנימי. אז אם אני שנייה אחת עושה סדר בכל מה שאמרת עכשיו, זה שלושה מסרים, כי השאלה האחרונה שלי הייתה אמורה להיות, אם יש לך TPMV שמוביל תהליכים כאלה בארגונים, אני חושב שנתת כרגע שלושה דברים. קודם כל להסתכל על הדאטה, להבין האם הסטרקצ'ר שלו הוא נכון בכלל, ואם לא, מה צריך לעשות בשביל שהוא יהיה סטרקצ'רד בהתאמה למודל. דבר שאני אסתכל על מדדים ויעדים, שזה סופר קריטי, גם מראש וגם איך בכלל אתה מודד את זה. מה אמרת על הדבר השלישי?

אז כן, אז דיברנו בעצם על הטאטא, דיברנו על המדיטה והחלושה, ההנגשה. אתה יודע מה? אני אקרא לזה ההנגשה. כי בסופו של יום...

נכון, השיווק הפנימי, התקשור, התקשור הזה. התקשור הפנימי של בעצם לקדם את זה כל הזמן פנימה. אלה שלושה דברים. יש עוד נגיד איזשהו טיפ או מסר שהיית רוצה להעביר הלאה למי שמוביל תהליכים כאלה בארגונים כרגע?

בעיקרון מאוד חשוב לא להיות בהגדרת, אני קורא לזה FOMO, כי בסוף באמת יש המון כלים, המון אפשרויות, המון דברים גם שכנראה מתאימים לך ברמה הארגונית, אבל אם לא תגדירו מראש לאן אתם רוצים להביא את הארגון, במה שנקרא, ב-30 אלף רגל, ומשם לאט לאט לצלול, ולהביא את הדיוק הרלוונטי, אז יהיה מאוד קשה להצליח. אני חושב שבסוף ה-AI כאן הולך רק להתקדם ולהשתפר, ועם היסודות הראשונים האלה, של בכלל איך ננגיש את הכלים לעודים, זאת אומרת, גם ברמת התקשורת, כמו שציינתי, וגם ברמת איך לקחת בחשבון יוסט קייס כזה על פני יוסט קייס אחר, לפעמים אנחנו באמת נאלצים לשרב לרעיונות מסוימים, עד כמה שהם מקסימים, ואנשים שאתה רואה אותם, שהם סופר אינטליגנטיים וסופר יצירתיים, ולהגיד שכשאני מסתכל על האסקורקארט בסוף, זה לא בהכרח אחד הדברים היותר משמעותיים שמקדמים את הארגון הקדימה, אני חושב שעוד נקודה שהיא חשובה ולא צריך להתעלם ממנה, תשורה לכוח אדם. הכוח האדם מתייחס גם בפן המקצועי, האם יש לנו את הישויות הרלוונטיים לקדם את הטכנולוגיה או את הרעיון שלנו. אתה צריך אנשים שמבינים משהו מבחינה טכנולוגית, מבינים את האזור של המודלים, מבינים את התשתיות. אגב, אפשר גם לבוא עם פתרונות של חברות שבעצם מייסמות את זה עבורך, שזה גם אפשרי, אבל אני כרגע לא נוגע בזה. אז זה מצד אחד.

חלק מהמיפוי.

מצד שני, אני חושב שהצורך שלנו הוא כל הזמן לבוא ולהסתכל לא רק על הרעיון הפרטי, אלא לראות איך הוא בכולל מוסיף לנו לעוד קבוצות, כמו שציינתי, יש את הפרוטוטייפ, ולשם אנחנו שואפים להנגיש אותו בענבלינג לעוד ישויות. ואז כוח אדם הוא גם פקטור בנושא הזה. זאת אומרת, האם קבוצות אחרות שהולכות עכשיו להרוויח מהמודל הזה או מהמוצר הזה, אז זה לא משנה אם אני בניתי אותו, או אם הרצתי פירוסי על הכלי שלקחתי, אז האם אותם קבוצות שהן לא טכנולוגיות בהכרח, בלי להעליב אף אחד, אבל יש לך ישויות אחרות שהן פחות באקו-סיסטם של גרעין התוקנה, גם הן צריכות את הכלים האלה, אז מי מנגיש להן אותם? האם בכלל יש אנשים מהצד הזה שלהם עצמם, שהם איגר לעדות אצלהם, ולעודד את ההסתכלות על הכלי, ולהשתמש בו, כי אחרי זה יכול להיות פשוט מוצר ששקעת בו המון המון מאמץ יושב על המדף ולא יהיה אף אחד מאת זה שנשיקח אותו אז אני חושב שטיפ נוסף באמת שהייתי מומליץ וגם נסתכל על הנתבח של הקפסיציה.

הזה שהוא סופר חשוב של האנשים, לראות שיש בצד השני אנשים שיקבלו וישתמשו. וואו, אופיר, איזה כיף, כאילו, היה כל כך, אני ממש תופך לעצמי על השכם, ויסלחו לי כולם לזה שדיברנו, ושהתוספת שלך של הסתכלות של מנהל מוצר בחברה טכנולוגית על כל התהליך הזה, היא נתנה פה זווית מנהלת מוצרית. וזה מהמם, אני ממש ממש מודה לך גם על הערך שהבאת, על הטיפים, על הזמן שהקדשת לנו, תודה רבה לך, אופיר.

תודה ילס, היה כיף להיות פה.

איזה כיף, תודה רבה.