בינה מלאכותית תחליף אתכם? כדאי שארגונים ואנשים ישנו גישה - שיחה עם ינאי זגורי

חשיח הוא איך זה מחליף ואיך זה מקצץ ואיך זה גורם לזה שלא יהיו. צריך לשים על השולחן, זה יחליף אנשים, זה ישנה, זה ייקח משרות מהאנשים. שאלה, מה קורה עם הזמן הזה שהתפננו, מה קורה עם המשרות האלה. הפרדיגמה השולטת שלנו, בטח כשאנחנו מדברים על AI זה משחק סכום אפס, או אני רואה. שמה, אני אשתף פעולה עם מי שבא לקח לי את העבודה, בוא אני אראה לעצמי ברגע, לא אתה, אני אעשה את זה, למה אתה, זה משהו שאנחנו צריכים לעזור לאנשים להתגבר על המשחק סום אפס, ולעבור לפרדיגמה של שותפות.

ברוכות הבאות והבאים לפודקאסט Hands On AI, ואני שמח מאוד להארח כאן, באמת שמח, להארח את ינאי זגורי, שהוא איש למידה, חבר סגל בפקולטה לטכנולוגית למידה ב-HIT, וסמכה לחדשנות של אקספרטים, ועוד שנייה הוא יספר על עצמו, הוא לא יציג את עצמו, הוא יספר על עצמו. אני רק רוצה להגיד שזה נדיר שאני מדבר עם מישהו, ואני אומר, וואו, הנה בדרם שחי את זה, across the board, כאילו, בהרבה מאוד ארגונים, זה לא שהוא מגיע מארגון אחד, זה... בקיצור, אני מה שמחכה ומצפה לשיחה שלנו. אז אלן ינאי.

אלן, תודה על ההזמנה, ואיזה כיף להיות פה.

איזה כיף שאנחנו מדברים באולפן המהמם של גוגל, שתודה רבה על ההירוח. אז בואו נתחיל באמת, כמו שאמרתי, ספר לי קצת, אל תציג, ספר לי קצת על עצמך, כאילו מאיפה הגעת ולאן הגעת.

טוב, אז אני אנסה לעשות את זה קצר, כדי לא להעלות המאזינים, אבל במהות עוסק בלמידה ארגונית בשתיים וחצי העשורים האחרונים. יש מייל ורקורד, התחלתי בזה בצבא, ובמקצוע, במקור במקור, מפתח למידה. היום כמו שאמרת נמצא בפקולטה לטכנולוגיה למילה במכון טכנולוגיה חולון שם אני בעיקר מלמד בתואר ראשון את עולמות הפיתוח למידה ואיך מייצרים פיתוח למידה עם אוריינטציה מאוד מאוד חזקה לטכנולוגיות. ובמקביל, חי ונושם את הצד העסקי באקספרטים, שם אני עוסק ביומיום של איך לשלב AI, גם בתהליכי יצירת למידה, אבל גם בהתמה בארגונים. איך ארגונים מאמצים את הבאזוורד, הכותרת, הדבר המטורף הזה, הטכנולוגיה, הצ'ופצ'יק של הקומקום, לתוך הארגון, ואיך זה הופך להיות טבע שני.

אבל אתה אומר כרגע איי איי, אבל נניח אתה יודע איי איי אנחנו מדברים על זה חזק מאוד בשנתיים פלוס אחרונות, אבל לפני זה נניח עסקת בכאילו התמעה של טכנולוגיות בכלל של פיתוח לימידה, אתה מבין את השאלה? אני מנסה להבין את השיפט. מבחינתך זה כבר מובן מאליו נדבר עליי אבל גם הייתה נוסיחה קודם על זה שמדדת מותר להתגלות נכון לגמרי. שממש מדדת כמה מהשיחות שלך והמיילים שלך והכל הם סביב איי אגב לא נתת לי את התשובה אבל אז מה לפני זה נניח מה שיפט שפתאום קרה.

כן, אז אני לא יודע, לכל איזה שיפט זה קצת, אני חושב שזו אבולוציה לתוך הנושא הזה. בסוף, בתוך עולמות הלמידה הארגונים, אני תמיד עסקתי בטכנולוגית למידה. זה היה הטיקט שלי או מה שעסקתי בו. הגעתי מתוך העולמות של הלמידה המסורתית בצבא, אבל מהר מאוד שאלתי רגע למה אני לא יכול להחליף את זה שאני עומד מול כיתה בסרטון, ולמה אי אפשר להחליף את זה בלומדה. והתעסקתי המון בטכנולוגיות לאורך השנים, בטח בטכנולוגיות שקשורות לתוכן, כי עולמות פיתוח הלמידה בסופו של דבר מתעסקות ביחידת הלימוד, בחוויית הלמידה, בתוכן, במשהו שמעביר מסרים. וכשג'ן AI הגיע, הוא למעשה פגש אותנו בנקודה של תוכן, המון יכולת לייצר תוכן, אבל גם מתוך הרקע וההתעסקות הארוכת שנים בעולמות של התמה, איך מתמים גם טכנולוגיה ולא רק טכנולוגיה. AI, אנחנו מדברים עליו הרבה בהקשר הטכנולוגי, אבל אני ואתה יודעים, זה הרבה יותר ה-change management, ניהול השינוי.

כן, זה אנושי, זה אתגר אנושי, לא אתגר טכנולוגי באמת.

בדיוק, וזו לא השאלה של האם אני מכיר את הטכנולוגיה או עוד כלי או פחות כלי, זה כמה אני מאמץ התנהגות, שהיא כבר AI כ-second nature, כמשהו שאני עושה עוד ועוד ועוד ועוד. ובהיבטים, לאמץ התנהגות זה עולמות הלמידה. זה המקום שבו אנחנו סוחים חיים, ובסוף גם מביאים את הערך לארגונים. השאלה שלנו זה איך לייצר שינוי התנהגותי. איך אנחנו לוקחים בן אדם שמתנהג בצורה מסוימת, עבר התערבות הדרכתית, ואחריה מתנהג בצורה אחרת. איש אשת מחירות, שלא מסוגלים למכור מוצר, עוברים התערבות ההדרכתית, אחרי זה מסוגלים למכור מוצר. ובמקומות האלה בדיוק אותו דבר, אנחנו עושים עם העולמות של AI. בן אדם שנמצא לפני ההתערבות ההדרכתית באימוץ נמוך של AI ביום-יום, אחרי התערבות ההדרכתית באימוץ גבוה של AI ביום-יום.

בדיוק, האמת זה מעניין אותי מה אתה חושב על זה. בדיוק כתבתי בניוסטר ביום ראשון האחרון, איזשהו סקר של סקשן שהיא חברת הדרכה, אולי אתה מכרת אותה לפני, וממש להם טבליים בדקו 5000 משהו ארגונים, או אנשים בארגונים שונים, אחוז אחד, אחוז אחד, כאילו אחד, מגדיר את עצמו או מגדירים את עצמם כ-AI experts ויש רבע מהנשאלים אמרו שהם ממש כאילו מתחילים, יש שם עוד 11% שבכלל אין להם, שהם clueless בזה וכדומה, אז אותי מעניין לשמוע מה אתה חושב על זה. כשאני אני מודה שאני אני שם על זה שנייה תהיה שאלה מותה אני אומר לך שנתיים וקצת מאז ההצעתה של כל הדבר הזה מצ'אט שיפיטי זה לפני זה אבל צ'אט שיפיטי זה הגפרור ממש שהתחיל להבעיר אש בסטייקותים וזה זז. כלומר אני מסתכל ואומר זה הרבה יותר לאט ממה שחשבנו לו מה אתה אומר.

אני מסכים. קודם כול, נשים את ההטיה בצד, בסדר? ונגיד רק בשם הדיסקליימר שיש שם הטיה, אבל העניין הזה של היחוז אחד, זה בפער אדיר ממה שאם היית שואל אותי, הייתי אומר לך, בטח זה מספרים הרבה יותר גדולים. אני חושב שיש פה, קודם כול, הטיה שלנו. כי אנחנו מסתכלים עליה יום יום, ואנחנו, שאנחנו חיים איי, ועובדים עם איי.

שלנו זה ממש אני ואתה, כאילו, זה מה שאני מתכוון.

לגמרי, אני ואתה, במקום הזה שאנחנו חיים AI ונושמים AI, וכמו שאמרתי לך לפני זה, עשיתי אנליזה, זרקתי את כל האיומן שלי ואת השיחות זום שלי ואת המסמכים שאני עובד עליהם לאיזשהו מודל AI מקומי שאני עובד עליו, והפלט של זה זה שיותר מ-80% מהזמן שלי עוסק ב-AI. ואז ההסתכלות שלנו זה, אנחנו מרגישים שכולם על העגלה. אבל לא כולם על העגלה. ואגב, זה אירוע סופר חשוב, כי אם לא נדאג שכולם יהיו על העגלה, אנחנו נולדים לאבד פה דור, לא רק בעולם העבודה, מבחינה חברתית. חשוב מאוד לוודא שכולם יהיו על העגלה, אולי...

אתה מדבר על הגילאים המבוגרים יותר?

יש הרבה בגיל שלנו, שהם, אם הטרנספורמציה תדלג עליהם, הם ימצאו את עצמם עם employability, יכולת העסוקה מאוד מאוד נמוכה, אבל גם במקומות של מעמד סוציאקונומי מסוים, והשימושים.

אוריינות דיגיטלית, מה שאומרים.

כן, יש לי קושי עם כל נושאי הרויונטות דיגיטליות, אבל כן. אבל אני אגיד רגע שזה לא רק עניין של גילאים, זה גם... והמעמד, וזה לא רק ההטיה שלנו, זה גם התפיסה של אנשים לגבי AI. אני חושב שיש פער אדיר בין הבנת פוטנציאל לטכנולוגיה לבין המימוש היומי-יומי. בסוף, במימוש היומי-יומי, לבן אדם הרגיל, שהוא לא הוכחה את זה ונושם את זה כל הזמן, קשה לראות איפה היסום הוא מעבר למשהו מגניב שעושה לך משהו קטן פה.

תכנון טיול או לכתוב ברכה לבר מצווה.

בדיוק. יש המון גישה של יוטיליטי. שזה עוד כלי. כאילו, אני חושב שיש באמת את האנשים שמאוד מאוד מפחדים, הם נמנעים, הרוקיז, זה קבוצה אחת. יש קבוצה שעברה את השלב הזה והיא בעולם של, AI הוא עוד יתוליתי. יש לי פאורפוינט לייצר מצגות, ויש AI כשאני צריך קצת טקסט, או כשאני צריך לתכנן את הטיול ליוון, ואולי כשאני צריך רגע לנסח פסקה במצגת שלא בדיוק, אני סגור על הטקסט בה. ואני חושב שהרבה אנשים נמצאים שם. אני חושב שגם הרבה מהשיח נמצא שם. הרבה מהשיח סביב AI זה יהיה לפתוח עוד כלי ולהראות את הסקרינשוט ותראו איך זה עובד, שזה שיח חשוב, צריך להגיד. הוא מראה את הממשיות של שימוש ב-AI וזה מאוד מאוד חשוב. הוא עדיין לא מטפל בפער בין C פוטנציאל לטכנולוגיה, ש-C פוטנציאל לטכנולוגיה לטרנספורמציה של מה שאנחנו עושים, לעבוד אחרת, להתנהג אחרת, שלנו יותר זמן פנוי, הוא אמור לשנות פה את איך שהכלכלה בנויה. זה C. סי, סי הטרנספורמציה, לעומת היומיום, שאני משתמש בזה כדי לעשות טיול ליוון. הפער הזה גורם להרבה אנשים לחשוב שיש אחד אחוז שמשתמש בזה בצורה פנומנלית. והם לא רואים את עצמם בתוך האחד אחוז הזה. וזה הפער שבפשורה התוכנה אומר, אוקיי, יש את אלה שממש עשו את הטרנספורמציה. אבל יש באמצע עוד הרבה מאוד אנשים שמשתמשים ביום יום, משתמשים בזה הרבה, משתמשים בזה בהרבה מאוד דלגציה של מטלות. אני חושב שהם לא רואים את עצמם בפער, אבל הם לחלוטין נמצאים באזור הזה של שמי שכבים.

תקשיב, זה סופר מעניין. אני חייב להגיד לך שאני גם התחלתי בארצות ובסנאות להגיד, נגיד העברתי סנאל קו פיילוט של מייקרוסופט לפני שבוע לאנשי אג'אר, כאילו צוות בינלאומי כזה, אנגלית וזה וזה, ואני אומר להם תקשיבו, it's not a tool, זה לא כלי, אל תתייחסו לקו פיילוט ומבחינתי כל כלי כזה, אל תתייחסו לזה ככלי, זה לא אקסל, זה לא וורד, זה משהו אחר, לא היה עוד דבר כזה, אתם צריכים להבין, לא היה עוד דבר כזה, הוא יכול לעזור בכל דבר שתעשו. זה מדהים כי את הראשון שאני שומע שבאמת אומר תקשיבו זה לא זה לא כלי.

זה מדהים שאתה נתת את הדוגמא של קו פיילוט כי אני חושב שהחבר'ה במייקרוסופט הבינו מה הם עושים כשהם קראו לזה קו פיילוט. הם ידעו, ואני אגב לשכבה הזאת של האנשים שמשתמשים בה יום ביום, אני קורא לזה גישת, גישה, תפיסה של קו פיילוט. ודיברנו על זה קצת, זו חוויה הזאת שיש עוד ישות לידי. האיי-איי הוא לא עוד כלי, הוא יכול להיות שהוא עדיין לא בטרנספורמציה המטורפת שהוא שינה לי את החיים, אבל במה שהוא יכול לעשות עכשיו, הוא עוד ישות, שהיא לידי, ובדיוק כמו טייס וטייס משנה, לפעמים איי-גה אצלו, לפעמים אני עושה לו דלגציה של משימות, לא, עולה, זה יכול להיות מה שאתם רוצים, תחליטו. אני יכול להעביר דלגציה של משימות לאישות הזאת, אני יכול להתייעץ איתה, אני יכול לעשות בריינסטורמינג, אני יכול לחשוב איפה היא יכולה להחליף אותי, את הדברים שקשה לי לעשות ולהעביר אליה, אני צריך להבין מה היתרון שלי עליה כדי להגיע לרמה של שיתוף פעולה עם האישות הזאת. ואני לתפיסה הזאת, לתפיסה, שוב, כמו שאתה אומר, זה לא כלי. לתפיסה הזאת קוראית Co-Pilot. כי זו באמת תפיסה של אני מצליח להבין שאני לא לבד. והלא לבד הזו בא מתוך גישה של שיתוף פעולה עם טכנולוגיה.

וואי, זה קשה כל כך להבין, אה?

לחלוטין. אני חושב שזה קשה כי אנחנו חיים בתוך פרדיגמה שהיא הפרדיגמה השלטת. והיא עוד יותר מחריפה ב-AI. היא הפרדיגמה של משחק סכום אפס. היום כשאנחנו מדברים על AI וכשבמעדורות חדשות זה ייפתח, והיא קבל איזושהי כותרת, כולם מדברו על זה מחליף אותנו זה מחליף אותנו זה ייקח לנו את העבודות.

בדיוק מר צוקרברגת מול אמר הוא היום שהוא אמר שהם לא הולכים להסיק היום אני חושב, לא הולכים להסיק מיד לבל דבלפרס, הם לא הולכים להסיק מיד לבל מפתחים, כן ג'וניורים וכן ממש מומחים, כל השכבת האמצע הם לא הולכים להסיק יותר, עושים דליגציה ל-AI.

וזה השיח, השיח הוא איך זה מחליף, ואיך זה מקצץ, ואיך זה גורם לזה שלא יהיו. וגם זה עוד יושב על עוד היסטוריה, שחינכו אותנו על איי-איי, של... נכבוש דבר. בדיוק, הוא בא להשמיד אותנו, ובכלל, סרטי מטריקס כאלה של אלוהים ישמעו מה הולך לקרות לנו. הפרדיגמה שולטת שלנו בטח כשאנחנו מדברים על איזה משחק סכום 0 או אני רואה. מה אני שתף פעולה עם מי שבא לקח לי את העבודה מה אני מטומטם אני כאילו בוא נראה לעצמי ברגלות אני אעשה את זה למה אתה. ובמקום הזה זה משהו שאנחנו צריכים לעזור לאנשים להתגבר על המשחק סום אפס, ולעבור לפרדיגמה של שותפות. זה אגב נכון בכלל בעיניי, יכול להיות שזה יושב על פילוסופיית חיים, אבל בסוף כשאתה משתף פעולה, אתה יכול להגיע לתוצאות הרבה יותר משמעותיות, רחוקות. והעניין הזה של להביא כל בן אדם לשיתוף פעולה כדבר ראשון שיוצא ממך, ולא השאלה של התחרות, והאם זה בא להחליף אותי ועוד... צריך לשים על השולחן. זה יחליף אנשים, זה ישנה, זה ייקח משרות מאנשים. השאלה, מה קורה עם הזמן הזה שהתפנה לנו? מה קורה עם המשרות האלה?

משרות חדשות, משרות שהשתנו. שוב, אני לא בטוח שאפשר להסיק מהעבר באמת על מה שיכול לקרות, אבל לפי העבר זה לא שנכנסו המכונות למפעלים ואנחנו עברנו לחוף במקסיקו.

כן, גלים טכנולוגיים בעבר, צריך להגיד, כל גל טכנולוגי שהגיע הוא יצר יותר משרות בשוק מאשר הוריד מתחמות המשרות. ויכול להיות שהיה דור שסבל מזה, אבל בגדול כל גל טכנולוגי יצר עוד ועוד משרות. אנחנו פעם ראשונה בגל טכנולוגי שבאמת הנבואה ניתנה לשותינו, כי צריך להגיד, כמו שאמרת, רגע, למה אני צריך את המיד לבל הזה אם AI יודע לעשות את זה בצורה טובה? ואז אם יש לנו מודל תעסוקה מרכזי בשוק, שהוא מדבר על ג'וניור שמתפתח למיד, שמתפתח לסיניור, משהו מערער את המודל הזה. אז יהיה לי ג'וניור, אני לא אצטרך תמיד, אבל איך הג'וניור יהפוך לסיניור?

כן, לא ברור, יקפוץ ישר לסיניור? או שזה סיניור קופיילוט עם AI? מה אתה רואה מסביב בשוק, כלומר בארגונים? דיברנו עכשיו ברמה האישית, שזה סופר מרתק, בוא נסתכל ארגונית, מה שנקרא.

אני חושב שקודם כל אני מסתובב הרבה בארגונים, ואני חושב שהשיח הזה הוא שיח שרק הולך ומתעצם.

מה זה אז זה?

השיח על AI, והשיח על איך AI מתחיל להיות מותמה בארגון. עכשיו, זו שאלה שברוב הארגונים, לדעתי, אין עליה תשובה.

אין תשובה.

יש פער אדיר, אגב, אחת אחוז, בין מימוש הטכנולוגיה, בין מה שאנחנו מבינים שהטכנולוגיה יכולה לעשות, לבין היום-יום. כי בסוף כשאתה מגיע לארגון, אז רגע, לא, את הדאטה אי אפשר לשתף, ואת זה אי אפשר לנו, ואת הכלי הזה בכלל חסמנו, ופה בכלל אני תלוי במישהו אחר שיעביר לי את המידע, וזה הופך להיות מאוד מצומצם ומאוד סגור לגבי מה שניתן לממש. מצד שני, יש לא מעט לחץ מענלות. תתחילו...

תביא לי כאילו איי-איי, תביא לי כאילו איי-איי כבר.

למה לא כולם עובדים עם איי-איי, ולמה אני לא רואה כבר את התפוקה מרכיאה שחקים?

לא שהם יודעים אגב, הם לא, בהרבה מאוד ארגונים לפחות מה שאני רואה, א', לא רואים מי משתמש ומי לא, לא מצליחים להבין עדיין, שלא נדבר על זה שאנשים גם מפחדים להודות, ואני לא יכול להאשים אותם, כי אני אבוא לבורסלין, אני אגיד לו, תקשיב, אתה לא מאמין, הוא לוקח לי 50% מהדברים שאני עושה, והוא עושה את זה מדהים. אוקיי. הלאה, ניהל, קח עוד 50%. כן, קח פי שתיים עבודה, אז יאללה, מזה. אז גם זה וגם לא מודדים באמת, כאילו, אני גם לא יודע מי השתמש ואני גם לא יודע מה זה עשה לו. אז זה שני דברים ברמת המדידה.

אני חושב שיש ארגונים ששמה, אבל הם המעטים, כמו שאתה אומר.

החייטקיות הגדולות.

באמת, הקצה של הקצה. אני אגיד שאני מאוד מתחבר למה שאתה אומר, כי אני חושב שהנהלה לא סתם לוחצת ואומרת מים מיין. הנהלה לא יודעת מה קורה עם הנהלה.

הנהלה צודקת אגב, היא צודקת.

הם לחלוטין צודקים, כי רואים לאיפה נע הכסף, וכשאתה רואה לאיפה הולכים השקעות ומה קורה עם זה, ומה קורה לשווי של חברות, זה לחלוטין חייב להיות, הפתרון להרבה מאוד בעיות שובי, אבל אם להנהלה הייתה הבנה טובה איך היה עם מוטמא, הם היו מגיעים עם תכנית עבודה, לא עם לחץ. ואם אין תכנית עבודה, יש לחץ, ומתחיל הרבה מאוד לחץ על ליישם וליישם וליישם, אבל הפער בין זה, לבין באמת לשנות את הjob to be done, את המשימה הספציפית, הוא עדיין פער גדול. ופה אנחנו רואים הרבה ארגונים שמתחילים לזהות את הפער. קודם כל, הם מבינים, מתחילים להבין את מה שדיברנו עליו מקודם, שזה לא כלים, אלא זה כבר גישה של איך עושים משימות. איך ה-job to be done משתנה, לא ברמת, עזרתי לך לעשות המצגת, עזרתי לקסטמר סקסס, להבין בדיוק מה הייתה הבעיה של הלקוח. כי לקחתי את כל הטיקטים והחידעתי אותם והבאתי לו בדיוק את הבעיה. או עזרתי לך להביא את בדיוק המסמך שחיפשת כי אני מריץ מנוע חיפוש ממש ממש מדהים של מודל שפה שמנתח את כל הידע הארגוני. זה לא רק ברמת התוצר. טסקה סופר סופר ספציפי, אלא עכשיו מתחילים לדבר על איך זה משנה את ה-jobs to bid on, אם עכשיו ה-jobs to bid on זה להפוך ליד, מליד לובה של sales qualified lead, איך בתהליך הזה אני משלב AI, איך מזה שיש לי ליד מאוד מאוד ראשוני, כי מישהו השאיר פרטים באתר, עד לזה שהוא Sales Qualified Lead שהוא כבר אנחנו יודעים עליו הרבה ואנחנו מבינים שיש פה הזדמנות וההזדמנות הזאת היא בשלעה ועכשיו צריך להכניס את תשת המחירות שתרים את זה ותייצר מזה אופרטונטי וזה כבר יהפוך להיות פרויקט בארגון. איך אנחנו לוקחים את ה-Jobs to Biden הזה? והופכים אותו לעבודה משותפת. בדיוק, למקום שבו זה אני ו-AI עובדים ביחד, ואנחנו מצליחים להביא את הפתרון הזה יחד. ואני רואה את ארגונים היום מתעסקים בזה.

אני חיכיתי שתגידי את המילה תהליך, ואמרת את זה, זה בסדר. כי אני באמת גם, סליחה שאני כל הזמן אומר, התעסקות שלי עם ארגונים, אבל זה מגעיל לי, אני לא מנסה לתפוח לעצמי אשר כן, אני פשוט באמת רואה את זה. כולם מדברים על כלים. אתה מכיר כלים? איזה, יש כלי טוב לסלס וזה, ואני אומר לכולם, תעזבו אותי מכלים, זה לא מעניין. בואו נדבר על תהליכי עבודה. תגידו מה התהליך, נמצאת כלי אחרי זה, אין בעיה. אגב, בסוף זה יהיה כאילו אחד מהכלי המוכרים, זה לא שפתאום, כי אנשים נורא חושבים שיש את הכסם הזה, יש את המנג'יק בולט, שאתה אומר, אתה לוחץ על כפתור, ואיש הסלס פתאום קופצו ב-30%. אני אומר, לא, תהליכי עבודה, זה השינוי פה. זה השינוי האמיתי בשוק. תחשבו על כל התהליך, לא על הכלי שיעשה כ אנשים מחפשים את המוצע הקל.

לגמרי.

וזה בדיוק מה שדיברת עליו עכשיו.

זה לחלוטין העניין הזה של זה לא כלי, זה לא ללחוץ על משהו כדי לקבל תוצאה, אלא לחשוב מערכתית, לחשוב תהליכית. אני חושב שזה לא רק העניין, אתה לא סתם אומר שבסוף זה כנראה יתכנס לאחד מהכלים הגדולים, כי אני חושב ש כל הכלים הקטנים האלה של נוצרים הם בסוף מישהו שלקח תהליך חשב על התהליך ואמר אני אטעים אותו אני אקח את צ'צ'יפיטי סליחה טיפה על הטכניות אבל מה שיש בכלי המיוחד הזה לאנשי הסיילס זה קצת ממשק וapi לצ'צ'יפיטי זאת אומרת הוא מפעיל צ'צ'יפיטי מאחורי הכללים במהות שלו. אבל אם אתה מסתכל על התהליך של עצמך, ואתה מבין מה השינוי שאתה רוצה לעשות, אתה תוכל לעשות את זה מול שצ'יפי טי.

אני מסכים לגמרי. אגב, שונאים שאני אומר את זה, זה הכי לא סקסי, ואני אומר את זה לגמרי, מדברו על תהליכים, אל דברו על כלים וזה, עכשיו אני קולט, אני לא סקסי. אני כאילו, הם מקשיבים ואומרים, זה נשמע נורא נכון מה שהוא אומר, אבל לא שמעתי אותו אומר את השם של הכלי שיש את זה פספסי את הקטע הזה זה כבר לא סקסי להגיד תקשיבו תעשו את זה עם צ'אצ'י פיטי. ובסוף זה משקר כמו שאני כוזן אומר אגב אני אומר את זה כל פעם. בסוף יהיה קופיילוט אני מרגיש כל הדברים איתי או יש לך זה אני מתקשיב אני אגיד לכם את האמת יהיה לכם קופיילוט של מייקרוסופט אפשר לדבר על צ'אצ'י פיטי אני אעשה סדנה בכיף אני אדבר על קלוד. אני אדבר על גמא, אני אדבר על זה. יהיה לכם כה פיילוט. למה? כי איי-טי זה מה שהם יכניסו. כאילו, no offense, מייקרוסופט יוכלו את השוק הארגוני. כאילו, אז בואו נדבר על הכלים האחרים, אבל רק שתדעו. אז הנה חזרתי על זה עוד פעם עכשיו. מה החששות נגיד שאתה רואה בארגונים, חוץ מברמה... זהו, אז דיברנו על ברמת העובדים, עובדים, זו מילה מאוד גרועה. יש מילה יותר טובה באנגלית?

אנשים.

אנשים. אנשים בארגון. מה אתה רואה ברמת החששות בהובלה של הארגונים?

אז קודם כל, שוב, יש את התפיסה, מחליף אותי או לא, המשחק סכום אפס, דיברנו עליה, לא נחזור עליה. אני כן חושב שיש פה שלושה דברים שהארגונים ביום-יום חווים אותם, והם ממש בריירס. הרבה יושבים על העניין הזה של החשש. הדבר הראשון זה באמת, טכנולוגיה שהיא במונחי טכנולוגיה מפלצתית. ואז שאלות שאנחנו קוראים להן פרייבסי, סיקיוריטי ודאטה שירינג וכל העולמות האלה, מקבלים גוון שיח מאוד, מאוד, מאוד דטרמיניסטי. אני רואה הרבה ארגונים שאומרים, לא, נקודה, לחסום. לחסום את הפחד שמישהו יוריד איזה ספרדשיט מהCRM, ממערכת ניהול הלקוחות, ויעלה אותה לצ'ט שיפיטי, ולך תדע לאן זה הגיע. זה פחד היום שהם את חלק מהארגונים מנהל ממש בדיוק וזה מביא להולד נכון. אוי ובוי אנחנו בוא נעצור את זה. זה שוב זה יושב גם על התפיסות של משחק סכום 0 זה יושב גם על ההיבטים של להבין את הטכנולוגיה ומה קורה איתה. הבנה באמת שכשאתה משתף שם את הדאטה יש מצב שאתה עוזר למתחרים שלך כי הם ישתמשו באותו gpt שהוא מן על הדאטה שלך. ושאלות של פרייבסי ועולמות שלמים של דאטה סיקיורטי ועוד המון היבטים כאלה. עכשיו, אני לא חושב שזו שאלה של סייבר סיקיורטי, זו לא שאלה של האם זה מוגן או לא מוגן, כי יש לזה מענים טכנולוגיים.

זה פתור.

כן, יש לזה פרייבט קלאוד ויש לזה אנטרפרייס דייסנסס.

פתור, פתור, בדיוק.

המון המון.

קופיילות, צ'אצ'י פי טי, קלוד, כל הליסנסים האלה זה פתור.

לגמרי.

אבל הפחד עדיין שם, זה מדהים אותי.

נכון. אגב, דיברנו על זה מקודם, אני עובד על מודל מקומי, שהוא לא מחובר לענן, אני יכול לעבוד על... אני עובד על למה מקומי, בדיוק מהסיבות האלה. אני לא משתף עם אף אחד, אני יכול להיות מנותק מהאינטרנט ולהריץ את המודלים.

אני רק רוצה להסביר, כי הרוב המוחלט לא יבינו. בעצם אתה לקח את המודל למה של מטה, של פייסבוק, והתקנת אותו על המחשב. אני עושה כזה מרחאות עם הידיים, אבל זה לא באמת מרחאות, באמת התקנת אותו על המחשב. עכשיו, אני גם שאלתי אותך למה בעצם, אז הסברת לי פרייבסקי לזה. אני חייב להגיד גם שאני חושב שבכנות אתה נהנית לשחק עם זה?

לגמרי.

אוקיי, בסדר, אני חייב את הכנות הזאת. כי אני מודה שאני גם הרבה זמן רוצה להיאל את זמן, אבל עכשיו, אין בזה באמת כאילו, כאמור הדברים האלה מוגנים כבר. התקנת על המחשב ואוספת לו עוד אימון משלך וזה וגבולות והכל לא ניכנס יותר מדי עכשיו תמשיך סליחה.

אז באמת החסם הרווח זה החסם הזה של מה קורה עם הדאטה שלנו. החסם השני, זה באמת יושב על הפער של מה זה עושה לעיסוקים בארגון. לאן הולכים העיסוקים? יש ממש שאלה, וארגונים יותר ויותר מבינים את זה, שזה משנה את מודל העסקה. שיכול להיות שיש אנשים, בדיוק כמו שאמרת, שהיום עושים 50% תפוקה בצומות שלהם, הארגון רואה מהם בדיוק את אותה דפוקה שהייתה בעבר, את המאה אחוז דפוקה, ואין שום דרך לדעת מה גושר, מה עשה האיי-איי ומה עשה העובד, שאני משלם לא מזכור את זה.

אה, אתה רואה כבר מנהלים שמדברים על זה?

אתה רואה מנהלים שאומרים, אני יודע שהם משתמשים בצ'יי צ'י פי טי, למרות שאסור להם, כי הם ילכו לפרייברט אקאונט שלהם, ואפילו כל מיני מעקפים. כי ברגע שאתה הולך בגישה של חתול ואחבר, פעם אתה תנצח, פעם אתה תפסיד.

באותו סקר אגב של סקשן שדיברתי עליו קודם, שהזכרתי, אז הם ראו שקרוב ל-50 אחוז מהאנשים, לא עובדים, אנשים שעובדים בארגונים שאוסרים על שימוש בכלי איי, משתמשים בכלי איי. 49 אחוז לדעתי, זה היה 48 אחוז.

הצעד האחר לא רוצה להודות שהוא משתמש בסדר. ברור ברור מה זה יש לך כפתור קסם.

כמו אני צוחק על זה.

אתה יודע, לבוא מול הסטודנטים שלי ולהגיד להם, אל תשתמשו בAI בעבודה, זה כאילו אני יכול, אוקיי, בוא אני אשים כובע פירות וייכנס עם חד אופמן לשיעור.

בלימודים?

כן.

בלימודים, אל תשתמשו.

אני נותן להם לעזות עבודות, אין אצלי מבחנים, אני לא מאמין במבחנים, כאילו אצלי כל הקורסים הם עבודות, מה להגיד עכשיו לסטודנט, אל תשתמש בAI בעבודה, כאילו מה, אם אני אכנס לחתול החבר הזה אני בטוח יפסיד, לא רק שאני יפסיד, אני יפסיד וייצא מגוחך ולא רלוונטי.

לגמרי, חד משמעית, יש עוד מוסדות חינוך באמת שעושרים על זה ואני כאילו מסתכל, באמת כאילו אתם, אז חלק מ...

אלף, אני חושב שזה קרדיט גדול לפקולטה, ולפרופ' גילה גורץ שמובילה אותנו בהיבט הזה, שכאילו מהרגע הראשון האמירה הייתה, ברור שכן, תשתמשו, תעשו את זה בצורה אחראית, תציירו על מה אתם משתמשים, אבל תשתמשו, תיקחו את זה, תעשו עם זה את הדברים הנפלאים, תלמדו אותנו. מה אתם עושים עם זה? אגב, הרבה דברים לומד מהסטודנטים שלי, הם מראים לי דברים שמפרצצים לי את המוח, אבל בשורה התחתונה זה הפער הזה שאנחנו מדברים עליו. ועוד אנחנו בפקולטה אמרנו, יאללה, רוצו, תשתמשו. יש הרבה ארגונים שאומרים, רגע, רגע, רגע, אבל אם הם משתמשים, מה זה אומר על מודל העסקה שלנו? מה זה אומר על, למי אני משנה מזכורת? יש פה כבר שאלות של, שאגב, הן גם מתקשרות לשאלה של החזרה מהבית למשרד וכל מיני ביתים של, במהות, במהות, במהות, צריך להגיד, בשורש יש בהם שאלות של טראסט, של אמון, בין הארגון לבין האנשים שלו. והיה, היא מציפ טיפה עוד הפעם את הדברים האלה. כמו שעבודה מהבית הציפה את זה, וכמו שדברים אחרים הציפו את זה, עוד הפעם צפה השאלה של האמון בין הארגון באנשים ואנשים בארגון. אני חושב שיש ארגונים שיודעים לפתור את זה טוב מאוד, יש ארגונים שהקונפליקט הזה קיים, והנהלות מתחילים להבין שהקונפליקט הזה קיים, וזה חשש. החשש השלישי הוא באמת סיטואציית הג'ונגל. זאת אומרת, ההרגשה בארגונים, ואני חושב שהיא מאוד מאוד מוצדקת, זה שדיברנו על כלים. יש הכל מהכל, והוא משתמש בג'ט שיפיטי, הוא מריץ קלוט, זה שם פה API שבכלל הולך לג'מנאי, ומחזיר תשובה לא לייסנס בכלל, הוא עובד על טוקנים שAI סטודיו נותן בכלל, דברים כאילו, וכל היוזמות האלה רצות, ובסוף אתה בא, ואומר אוקיי, מה האסטרטגיה של הדבר הזה? שואל מנהל, מה האסטרטגיה של הדבר הזה? אז האסטרטגיה היא, אללה, בוא נעשה מה שאנחנו יכולים ויאללה ומי שיצליח. וזו הרגשת ג'ונגל, והג'ונגל הזה, אני חושב שלמנהלים זה מביא אותם קצת לשאלה של שליטה, זה מגיע לשאלות של שליטה והאם אני מצליח לעשות את זה, וגם שאלה של משאבים, האם אני יורל לכל הכיוונים, ואז אנחנו מגיעים לארגונים ויש את השאלה, אבל מה לקנות לכולם? לקנות לכולם קלוד, לקנות לכולם צ'צ'יפיטי, להביא קו פיילוט, מה לקנות לכולם? ואז מתחיל ממש ויכוח כי אחד משתמש בקלוד ומקבל תוצאות מדהימות בקוד, ואחר משתמש בצ'ט שיפיטי ומקבל תוצאות מדהימות בכתוב פוסטים ללינקטין, והשלישי בכלל הביא איזשהו שירות מקומי שהוא עשה ואימן אותו. וזה עוד קשה לנהל את הדיון הזה. והדיון הזה בארגונים הופך, נלקח לתוך המקומות של ה... שאנחנו מכירים את זה מעבר, בהתמאה הטכנולוגיות, בין best of breed, תביא את הכי טוב לכל משימה, לבין גישת הקונסולידיטציה. זאת אומרת, אחד...

כלי אחד לכל הארגון.

שלכל גישה, יש יתרונות וחסרונות. תחשב, כמה חסרוניות יש באם לקחתי כלי אחד לכל הארגון. בלהיאמן אנשים, בלעשות להם מונבורדינג, להוציא את כל הדאטה באופן מרוכז. לעומת הגישה המפוזרת, שאולי היא נותנת פתרונות מאוד מאוד טובים לכל יוסקייסט ספציפי, אבל מאוד קשה לשלוט עליה. ואז מכניסים, יש פה המון המון שאלות של שליטה. שליטה ובקרה, ומי הולך ומי כן ומי לא. וכל מיני מקומות שבהם אתה רואה איפה זה ממש צף, אתה רואה את ה-IT או את ה-IS, את הנמתחים ברמה שהם לא חוו בה בכלל, אגב לדעתי זה מה שמוביל אותם לבעיה הראשונה שדיברנו עליה, להסגור.

עד שלא עושים סדר.

בדיוק. ותחושת הג'ונגל הזאת, זו תחושה שהיא לא בריאה לארגונים. כי ארגון הוא מאורגן, זה בשם.

זה שאיפה.

הוא מנסה לארגן את הדברים, לעדוות סדר, לייצר סיסטמה, כאילו הדברים האלה זה הטבע הארגוני. וברגע שזה מתפזר ומתפזר ומתפזר, זה מתחיל לייצר לחץ ושיח שליטה ועוד בעיות מהסוג הזה. אלה שלושת הדברים המרכזיים שהם ברמת חסמים, ותראה, תיברנו על חסמים תפיסתיים בעיקר.

כן, כן, לגמרי.

חסמים טכנולוגיים פחות.

קצת עצקיר אותי שאמרנו שזה פתוח.

זה בעיקר, בעיקר תפיסתי, זה בעיקר השאלה שבגישה שלי לעולם, כמה אני נותן אמון, כמה אני פועל בשיתוף, כמה אני צריך שליטה לעומתי היכולת לשחרר. זה דברים ש...

אנושיים.

לחלוטין. ומחזירים אותנו, שוב, באופן מעגלי, לפרדיגמה של שיתוף. שכמה אתה משתף, כמה... תחשוב על הסיטואציה הזאת. אם אתה בן אדם שמשתף, אתה חייב לשחרר. אתה לא יכול לעבוד בשיתוף פעולה וכל הזמן להפעיל בקרה לצד השני. זה לא באמת שיתוף פעולה. זה מיקרו-מנג'מנט.

נכון.

אם אתה משתף, אז אתה יש לך, אתה יכול לתת לצד השני לפעמים לעשות דברים שאתה לא שולט עליהם. ואתה יכול לתת לצד השני לעשות דברים שאתה חייב לעבוד מתוך טראסט. אתה חייב לתת אמון בצד השני כדי שהוא יעשה את הדברים.

אני רוצה להציע, פרקטיקה, שאנחנו שנינו נדבר, אין לי ספק שאתה גם, זה מאוד יומרני, אבל שאתה תסכים איתי, שאיזה פתרון לג'ונגל, לבעיית הג'ונגל הזאת שדיברת, מחזירה אותנו לעולם התהליכים בארגון. זה שאם יעשו, או אם עושים מיפוי של התהליכים, עושים את זה מסודר. עכשיו, זה מה שלא עשו בעבר, כי אף אחד לא לקח את מה שאתה עושה ביום שלך ואמר אוקיי, כאילו אוקיי, אז אתה עושה מיילים ואתה עושה הצעות מחיר ואתה עושה זה ואתה עושה פיתוח למידה פה וזה, תפרק לי את זה שנייה אחרי מה אתה עושה, אלוהים ישמור, אבל תרחנת לי את הנשמה. אבל אם אנחנו מתחילים לפרק את זה, פתאום אנחנו רואים, רגע, פה זה יעיל יותר, פה זה יעיל פחות, פה יש ROI, פתאום אתה מסתכל על הכל בצורה של תהליכים, אז אני חושב שאז אפשר לעשות יותר סדר בג'וגל, אני לא אומר סדר אותו לגמרי, אני מאוד אוהב אגב את המונח הזה, אני משתמש במערב פרוע, אנחנו שנינו ממש על אותו עמוד, כאילו עם דימויים שונים. ואני לא יועץ ארגוני, חייב להגיד לך, זה לא שאני באדם שדיבר על תהליכים, פשוט רואה שזה מה שיכול לעשות סדר בסיפור פה.

כן, אז גם אנחנו נגיד משנה לו אנשי אוש, ארגון ושיטות, ועדיין אנחנו נהיה פתאום האוהדים הגדולים של תהליכים. אני מאוד מסכים שזה קשור לתהליכים, אני חושב שזה קשור לעוד משהו אחד, וזה המיומניות שאתה מקנה לאנשים. כי זה גם התהליך, זה גם לסדר, ויש מקומות אגב, נגיד בעולמות הסלס, בעיקר בארגונים גדולים, תהליך הסלס הוא תהליך בדרך כלל מאוד תפור. מאוד מאוד תחנות, הפייפליין מאוד סודר.

היא מעווה טוב, היא מעווה טוב.

כן, היא מעווה טוב, אתה צודק, אבל בסוף בגלל שזה כסף וצריך לעשות איזה בקרה ולעשות תחזיות, וזה בדרך כלל יש שם תהליך. ועדיין, כשאתה מגיע לשילוב של איי, אתה רואה, רגע, רמת מיומניות, נגיד, כאן אנחנו מדברים על חשיבה ביקורתית. על היכולת להפעיל חשיבה ביקורתית מאוד מותאמת לסיטואציה. זו רמת מיומנות, שגם אם התהליך יהיה מאוד מאוד מסודר ואני אשלב ב-AI, אני חייב שיהיה פה מיומנות של הפעלת החשיבה ביקורתית.

אתה הוספת פה שכבה, סליחה, הוספת פה את שכבת הלמידה בעצם. בסדר, אז אתה אומר, נכון, אייל, נפרק הכל לתהליכים, הכל טוב ויפה. אתה צריך למד אנשים להשתמש ב-AI, לא יעזור כלום.

זה גם, נכון, זה גם...

החשיבה ביקורתית מבחינתי זה חלק מהלימוד הזה, אגב.

כן, זה גם, להשתמש ב-AI זה גם המקום שבו, בסוף, מבחינתי פחות מעניין להשתמש בAI, מבחינתי מה שמעניין זה להגיע לתוצאה שלך בדרך האפקטיבית והיעילה ביותר. ואם AI עוזר לך לעשות את הדבר הזה, מצוין. כדי שAI יעזור לך לעשות את הדבר הזה, אז אתה צריך להפעיל פרקטיקות של, או מיומניות, של חשיבה ביקורתית, של מה שאני קורא לו הגז ברקס הזה, מתי אתה, מתי איי, מתי אתה, מתי איי. לדעת, כרגע אנחנו נמצאים עדיין, שוב, אין לנו מונחים יותר טובים מזה, זה קצת מיזוגני, אבל הman in the middle וmachine in the middle. ומתי אני נותן לה, אגב בגישת הקופה, מתי אני נותן למכונה להוביל, מתי אני לוקח הובלה. הדברים האלה, זו מיומנות שאפשר ללמד אותה. היא גם קשורה לזה שאתה מסדר את זה בתהליך, אבל אני מסכים איתך, זה רובד מעל זה, שצריך לדבר על מיומנות, שאתה מאבחן מתי המכונה צריכה להוביל את התהליך, מתי אתה צריך אתה להוביל את התהליך. לדוגמה, כשאתה המומחה, נגיד אתה מומחה ל-HR, המון המון ניסיון ב-HR, אתה, כשאתה מגיע להפעלת המכונה, אתה לא תצטרך ממנה לתת לך את הרעיונות הראשונים. כנראה שאתה תבוא עם רעיון ואז אתה תצטרך להדליק את המכונה כדי שהיא תעזור לך לפתח את הרעיון. אבל אם אתה לא המומחה, אם יש לך מעט מאוד ידע ב-HR ואתה, כי אתה ג'וניור? כי אתה ג'וניור, כי אתה גרוע. אני לא יודע, יכול להיות שאתה גרוע, אבל אתה לא המומחה. אם אתה עכשיו תשאל את המכונה, תני לי רעיונות, היא תזרוק לך מלא דברים גם לא טובים.

נכון.

זה מודל סטטיסטי.

ויהיה קשה לשפוט.

בדיוק. ואז הגישה הזאת של להבין מתי אתה עושה את הגז ברקס, כי בחלק מהדברים אתה מומחה, ובחלק מהדברים, כמו שאתה אמרת, אנחנו גרועים. היכולת הזאת לעשות את הגז ברקס הזה, ומתי אני מוביל, מתי המכונה מובילה, מתי אני צריך להפוך את זה, מתי אני צריך להפעיל את החשיבה הביקורתית, אלה מיומנויות שצריך ללמד אותם, אני מסכים, מעל התהליך, אבל הן קריטיות. אנחנו בעולם הלמידה קוראים לזה טרנספורמציה, לא רק הטרנספורמציה הדיגיטלית. טרנספורמציה מדברת על היכולת להעביר מיומנות ממצב אחד למצב אחר. זאת אומרת, נגיד שבכיתה לימדתי אותך איך לשאול שאלות מושכלות את שטשיפיטי. האם תצליח ליישם את זה, לעשות לזה טרנספורמציה בשטח, כשאתה תגיע למשימה הספציפית שלך, והיכולת רגע לתת המיומנויות עלו, שעושות טרנספורמציה טובה, זה מה שיפצח. כי אני חושב שככל שנסדר את התהליכים, לא נצליח לסדר את כל התהליכים.

נכון.

נכון? אז השאלה היא איך בסוף אותו איש עצר, מנהלת, אשת מחירות, מצליחות לקחת את מה שלימדנו אותם, ולעשות לזה טרנספורמציה למצבים אחרים.

אני אגב מדבר על תיעדוף, כי אני מסכים איתך, אנחנו לא נעשה, גם אם אתה עושה על הכל, אתה לא יכול. אני אומר, בוא נתחיל משניים. בוא נתחיל משניים, שלושה תהליכים, עזבו שנייה, אתם רוצים איי-איי, רוצים כאילו איי-איי, או עשרה כאילו איי-איי, לא משנה כמה אתם רוצים. בואו ניקח כמה תהליכים, בכל צוות, בכל זה, ב-HR, בסיילס, ניקח 2-3 תהליכים, שאנחנו יודעים שיהיה לנו, זה לא הון אין פרוט, כאילו שיהיה לנו את האימפקט הכי גדול שם, ואני מודד את זה. בואו נתחיל מזה. בואו נתחיל מהדבר הזה, ואני חושב שזה באמת מה שמנהלים צריכים לעשות. אני חייב להגיד לך משהו, וזה נדיר שזה קורה לי, אבל התלכת אותי באיזשהו רעיון. אני רוצה להריץ עליך עכשיו. אני רוצה לקחת אותך את מה שאמרת עכשיו שהוא מדהים, ללבל הבא. מה זה הלבל הבא מבחינתי, וזה באמת מחשבה מקורית שואלת לי עכשיו. בוא נדבר על צוות. בוא נדבר על כל הצוות שיעבוד עם AI. אתה אומר, אני גרוע בזה, אני טוב בזה, נכון? אבל בואו נראה איך אנחנו עונים כצוות אולי. אולי אפילו צריך AI אחר, כאילו, צריך JGPT מסוג אחר, JGPT שיודע איך לעבוד עם צוות שלם. ואז אנחנו נושב, ארבעה אנשים בחדר, חדר ישיבות, ארבעה אנשים, יאללה, יש לנו את הפגישה השבילה, הוויקילי שלנו עם הAI. ועכשיו בואו נראה איך אנחנו מנהלים כאילו, כאילו אנחנו חמישה. בחדר שאנחנו כולנו מולו, כל אחד עם הכתפות שלו.

קודם כל, אני חושב שאתה נוגע במשהו שהוא לא רק מגניב, הוא גם באמת הצעד הבא. גם בגלל, צריך להגיד, הבעיה הטכנולוגית. אם אני ואתה נשאלת אותה שאלה את ה-AI, יש מצב שנקבל תשובה אחרת. נכון? אז אנחנו צריכים להבין בעבודת הצוות שלנו, אם שנינו עובדים על אותו דבר, אנחנו צריכים להבין את המשמעות של מודל סטטיסטי. אנחנו צריכים להבין את הדבר. עכשיו, יש פה הבנה של איך הטכנולוגיה עובדת. יש פה הבנה של... אני לא אומר שכולם צריכים להבין מה זה אילוסינציה, אבל צריכים להבין איך נוצרה לי התשובה. איך מודל שפה עובד. וכשאני מבין איך מודל שפה עובד, ואני מבין את הפערים שיכולים לבצר בין בן אדם אחד שמפעיל מודל שפה, אפילו רק בגלל שהטון הווייסט שלו הוא אחר. תחשוב כמה טון הווייסט משפיע על מודל שפה. זה אחד הדברים שאנחנו הכי רואים שמשפיעים על פרומפטים, זה כשאתה אומר לו, אבל את התשובה תיתן לי בטון הווייסט מסוים. ואז אתה רואה תשובה שיכולה מאוד פעם אחת להיות כזאת, ותפתח צ'ט אחר, ופעם אחרת תהיה מאוד אחרת. אבל אפילו בלהבין את חבר הצוות שלך, באיזה טון הוויס הוא ניגש למשימה. עכשיו, אבל ניואנס, זה ממש ניואנס קטן.

אתה מדבר בכלל לעשות אותה משימה, כאילו, זה לא רק לעשות ביחד.

גם חלקים שונים של המשימה. אבל אם עכשיו אני, נגיד שבתור צוות, אנחנו צריכים לייצר תוכנית עבודה לריבון הבא, בסדר? ובתוך התוכנית העבודה הזאת שאנחנו צריכים לייצר לריבון הבא, מן הסתם יש לנו תעדוף. אנחנו, כל אחד צריך להחליט על מה הם, הסרט, הפרויקטים המרכזיים שנעשה בריבון. כשאתה תיגש לזה לאיי, וכשאני אגש לזה לאיי, אנחנו כנראה נגיע, כל עוד אנחנו לא אותו בן אדם, ואנחנו לא בדיוק על אותו סשן, ובדיוק באותו אונו, כנראה שנגיע לתוצאות שונות.

לא, שנייה, אז אני רוצה לחדד פה משהו למאזינים. המודל הוא סטטיסטי. אין, אין את אותה תשובה. כלומר, אין סיכוי, הסיכוי הוא מזהרי ברמת המיליארדים, אחד למיליארדים, כאילו אין סיכוי שתצאו את התשובה. עכשיו, זה לא אומר שהתוכן יהיה שונה, יכול להיות שזה יהיה מנוסח אחרת. יכול להיות שזה יהיה מנוסח אחרת. זה אומר שתמיד תהיה תשובה אחרת, גם אם אני שאל עוד חמש דקות, אגב, את אותה שאלה, זה יצא אחרת. תמיד זה יהיה תשובה אחרת, ולכן זה מאוד מעניין מה שאתה אומר. כי אני רוצה ללמוד, זה גם ארגב משהו שאני מצביע בארגונים, אני אומר להם, תקשיבו, אין שיתוף ידע. האיש שם בטוח מעולה בזה. למה אני לא רואה את הפרומפטים שלה? למה אתם לא שתפים בצוות HR את כל הפרומפטים? תעשו ספריית, תעשו כאילו אקסל, שיהיה כתוב בו הפרומפטים המובילים לזה, והתחוג המולא להתקן את זה. אפילו שיתוף ידע זה. עכשיו, לא מאשים, אנחנו במהפכה מטורפת, שזה היה יחסית מהר, למרות שזה נראה לנו לאט, אבל זז מהר, מאוד מפחיד, מאוד שונה ברמת המיומניות, מאוד מתפתח גם, עזוב, לא דיברתי על זה שגרסה חדשה, ועכשיו הולך לעשות את ה-O3 של צ'צ'י פי טי, עוד שנייה יגיע אלינו. אז אני לא מאשים אף אחד במערב הפרוע, סלשט ג'ונגל שלך, אז כן, בקיצור, תשתפו ידע, זה חוזר עוד פעם לשיתוף שלך, אנחנו כבר חוזרים, אנחנו עושים סורקלינג בק לתהליכים, לשיתוף וכאלה.

כן, חזרנו לזה, והתאפקתי לו להגיד, אבל אם אתה כבר עמדת על זה לגמרי, תרשוב על כמה בצוות, פתאום כדי לשתף, אני ממש צריך להבין איך אתה ניגשת למשימה הזאת, לעומת איך אני ניגשתי למשימה הזאת, ומה יהיו הבדלים בינינו. כי אנחנו יכולים להתווכח על זה שאתה קיבלת את התוצאה הזאת, ואני קיבלתי את התוצאה הזאת, אבל כדי להבין באמת מהי התוצאה היותר טובה, אני צריך להבין משהו הרבה יותר עמוק. אני צריך להבין איך אתה ניגשת למשימה, לעומת איך אני ניגשתי למשימה. כי לשנ הוא כלי גנרי מדהים. הוא יכול להוציא לי תוצרים מטורפים, והוא יכול להוציא לי גם שיט. והבנה של אלמנטים כמו, סליחה על הביטוי, garbage in, garbage out. נגיד שאנחנו מוצבת, ואנחנו כולנו, ואנחנו אומרים, בוא נעשה משימה ביחד, ואפילו אני אגיד לך, אתה יודע מה? כולנו נסמכים על אותו דאטה. הורדנו ספרייד שיט של שנה שעברה, ואנחנו אומרים יאללה, בוא נלמד משנה שעברה מה אנחנו צריכים לעשות השנה. ואנחנו ניכנס עם אותו דתה ונקבל דברים שונים, גם על זה שאנחנו מסתכלים על אותו דתה. ואני אגיד שוב, אני אקח את זה קצת לסטודנטים, הרבה פעמים התרגילים שלי זה להגיד להם, תקליטו את עצמכם בשיתוף מסך בזום, ארבעתכם ביחד מדברים עם אותו מודל שפה. תפתחו צ'צ'י פי טי, זו, קלוד, ג'מינאי, כל מודל שפה קרוב לביתכם, לא אכפת לי מה. המשימה היא להגיע לתוצר הדרכתי עם הגדרה של מה אנו. אני יודע שאתם משתמשים ב-AI, אני אפילו מקווה שאתם משתמשים ב-AI, אז תשתמשו. מה שאני רוצה שתגישו לי זה את הסרטון שבו אתם עבדתם עם המודל שפה. ואני רוצה לשמוע שכולם תורמים לפומפטים שכותבים, ובסוף לשמוע איך ניהלתם את הדיון לגבי ההחלטה, מה אתם לוקחים מתוך זה ומה אתם מכניסים מעצמכם.

ועל זה אתה נותן ציון?

הציון מתחלק בין התוצר הסופי לבין זה, אבל כן.

זה התהליך בעצם.

חלק מהציון מדבר על זה.

חזרנו לתהליך. מדברים הרבה על לימודים, לא רציתי יותר מדי לגעת בזה, רציתי לפתוח סוגריים והציצסתי, שלא נעריך יותר מדי, אבל על זה אומרים מה שהולך לקרות בלימודים, התוצר לא משנה. האם אתה יודע לפתור את המשוואה הזאת, זה כבר, עזוב, כאילו הילד, לא צריכה דעת מתמטיקה, סוג של. כי התוצר הוא מקבל, הוא שואל שנייה אחת, יש לו את התוצאה. לא משנה, מודלים גורמים במתמטיקה יהיו טובים. אבל התהליך הוא מה שרלוונטי עכשיו בלימוד. נדגש יותר חזק על התהליך.

באופן פרדוקסלי חזרנו לשאלה של מחשבון בתוכנית הלימודים או לא. תחשוב על זה שאנחנו חונכנו על לוח הכפל, ועדיין הילדים שלנו לומדים את לוח הכפל. ואז אתה אומר, בסוף יבוא לי לבן שלי ויגיד לי, הוא כבר אחרי, אבל הוא היה אומר לי, אבל אני לא מבין למה אני צריך ללמוד את זה, יש מחשבון. למה? זה בדיוק אותו דבר. היום הוא מקבל משוואה עם שני נעלמים, הוא שנייה פותח את שטשיפיתי בטלפון, מצלם את המשוואה, מקבל את התשובה, וגם את כל התהליך. ואם הוא כותב, אני צריך להגיש את זה כעבודה, הוא גם יודע לפרק לו את זה, שזה לא משהו שאני ראיתי אחר כך, אתה נראה לי את זה. אבל בשורה התחתונה, אתה כבר לא יכול להסתמך על רק מה שנקרא, מה שאנחנו קוראים לו הידע הדקלרטיבי. אתה מצליח, באופן תיאורטי, למצוא פתרון של משוואה של שני נעלמים. תראה, גם אנחנו בספרי המתמטיקה שלנו, בסוף, בסוף, בסוף היו את התשובות, נכון? אולי הפוך, והיית צריך להפוך את הספר ולהתאמץ. ודיברו איתנו על הדרך והיכולת לפתור את הדרך. היום גם את הדרך יש להם. גם את הדרך נמצא שם. אז מה נשאר לנו בתהליך? כשמלמדים מתמטיקה, השאלה היא איך אני לא מלמד אנשים לפתור משוואות, איך אני מלמד אנשים לחשוב חשיבה מתמטית, שזו חשיבה כמותית ולוגית, וחשיבה של פתרון בעיות. מתמטיקה זה פתרון בעיה. מה זה משנה כבר אם זה משוואה, או הסיפור של רכבת שיצאה מחיפה ומבאר שבע, או להביא בעיה של החיים, בעיה אמיתית של החיים.

העבודה נגיד, חייבים לקחות את זה לעבודה.

בדיוק, להגיד להם, לתלמידי בית ספר, היום אתה רואה כמה מערכת החינוך מבינה את ה... ברוב המקרים מבינה את האירוע והולכת למה שאנחנו קוראים לו PBL, פרויקט בייס לרנינג, ואני רואה כאילו את המשימות שהילדים שלי מקבלים בבית ספר, זה כאילו, אני שואל מה המורה עושה? הוא רק נותן להם משימות של PBL, והם מציגים את זה כל היום. כאילו זה מה שקורה בכיתה, ואני מברך על זה. אני שמח שזה חלק באילתי נפת, כי זה אומר שבסופו של דבר הם נודעים מהתהליך, מהתהליך של העשייה והיצירה וההתעסקות בה, ותוך כדי שאף אחד לא יתבלבל, הם עושים את התוצרים עם...

AI, ברור.

כן.

ברור. גם הם מוסרים עליהם. תן לי טיפים. זה לא פר, אני מצטער. אז ככה, אני רוצה לחלק את זה לשניים. בכלל, אני מדכיל אותך וכזה. אם כבר לא פר, אז בוא נעשה לא פר.

עד הסוף.

בדיוק. אני רוצה גם, בבקשה, טיפים לאנהלות, שים לב, אמרתי בבקשה. גם טיפים לאנהלות, אבל גם ספציפית בכלל בעולמות הלמידה, כי משם אתה בא מגיע, כאילו משם אתה בא ובכלל משם אתה זה. אז כאילו, מה אתה אומר? מה היית ממליץ לאנהלות עכשיו, בג'ונקל הזה?

אז כשאני מדבר עם מה שנקרא סילבל, זה הנעלות הבחירות, אני אומר שני דברים. אחד, אתם חייבים להחליט איפה אתם משחררים. אתם חייבים להחליט איפה אתם עובדים מתוך טראסט ומאמצים את פרדיגמת השיתוף. נכון, אי אפשר לעשות את זה על כל הביזנס, נכון, מצב תחרותי מאוד מאוד קשה, אבל גם אם אתם, מה שבטכנולוגיה נקרא לזה Close Garden, אזור סגור, אבל במהות זה יכול להיות עכשיו תהליך קטן בארגון, או אלמנט מסוים, תעצרו אזור שבו אתם משחררים לאנשים לעבוד עם המודלים, לרוץ איתם, להביא איתם תוצאות, להיות מסוגלים לבצע את ההתכתביות האלה. אחרת, אתם בסיטואציה של חתול ואכבר, אתם אומרים גזירה שהעם לא יכול לעמוד בה, ואתם מייצרים את הפערים האלה של אמון ביניכם לבין האנשים שלכם. אז קודם כל, תמצאו את הדבר, גם אם זה דבר אחד שאתם יכולים לשחרר בו, תמצאו את הדבר שאתם יכולים לשחרר בו. ושם אתם עבדו בפרדיגמת שיתוף מלאה.

רגע, תעזור לי ממש ב-Layman's terms. מה זה דבר אחד? תגדיר לי דבר אחד.

דבר אחד יכול להיות היכולת של לתת לאנשים לתכנן את הפרויקט שלהם באמצעות AI. להגיד, כל מה שקשור לפרויקטים, תשנו את שם החברה, תשנו את זה, ללמד אותם טיפה את הרמות ששומרות עליה. אבל פה ברור לי שכנראה את הגנט אתה תבנה הרבה יותר טוב עם מודל שפה, מאשר עכשיו שאתה תישב על האקסל ואתה זיז את המשימה ואתה זיז את המשימה ואתה זיז את המשימה ואתה זיז את המשימה. תכנון פרויקטים, קחו, תעשוי עם AI, בסדר? אפילו תעזור להם בהדרכות, תביא את האנשים שיעזרו להם ויערו להם את זה, אבל תשחררו שם, אל תהיו בתוך המקום שאומרים, כן, כן, אנחנו יודעים שאפשר לעשות תכנון פרויקטים עם AI, אבל אל תעלו שום דבר לקלוד. אתם לא יכולים... שוב, אתם למדו איזה דעתה להשחיר, איזה דעתה להצפין, איזה דעתה לשנות, אבל אתם חייבים לקחת צעד לכיוון הזה. גם בגלל שזה מערכת האמון מול האנשים, וגם כי מתחרים חצופים יותר, קטנים יותר, שפחות יש עליהם רגולציה, הן כבר שמה, ואז הם יכולים לתת...

הרי כי העובדים שלכם כבר שמה. Let's face it, הם לא מספרים, אבל הם שם.

לגמרי. אז הדבר הראשון זה למצוא את המקום הזה שאפשר לשחרר. אם אתה בכלל מאמץ את הגישה, מצוין. אבל קשה למנהלים גם, קשה מאוד לשילב.

אבל רגע, שנייה אחת, אם אני אומר, בחזון האוטופיה, אתה אומר, שחררו לגמרי. תגידו לעובדים אפילו, אני אלך, אני אקטין. תגידו הוראה לעובדים, תקשיבו, כל מה שאתם עושים, אתם מנסים לעשות עם מיי. גם אולי. או לפחות מנסים לראות איך זה יעבור.

באוטופיה אני לגמרי מסכים, אני חושב שבאוטופיה ארגונים צריכים לאמץ גישה של AI פרסט. שאלה אם אני יכול לעשות את זה עם AI, אם יש פה כלי שיכול לעשות את זה יותר מהר ויותר אפקטיבי, זה בזבוז ארגוני לא ללכת לזה, בטח בעולמות של מקצועות הידע. אנשים שכל היום יושבים מול מחשב ועובדים, זה קצת לא הגיוני שאתה נמצא בתוך סיטואציה כזאת, אתה לא אומר בוא נבדוק קודם כל אם אני יכול לעשות את זה עם AI. ואני היום במשימות שלי, כל דבר שאני מגיע אליו, רגע, AI יכול להשתלב לי פה, אני יכול להתחיל עם AI או לא. העניין הזה של לחשוב קודם כל על לפתוח ממשק AI, זה הדבר הראשון שאני עדיין פשל בחלק מהדברים ועושה את זה מסורתי.

תשמע אנחנו עובדים אותו דבר, אנחנו עושים אותו דבר, אנחנו נפגשנו היום על גילוי נאות לזה, כאילו דיברנו פעם אחת על זה, ואז אמרתי יאללה פודקאסט פודקאסט, כי קלטתי איך אתה חושב, אני בהרצאות ושנאות אני אומר, כאילו יש לי ממש שקף כזה שצועק בגדול סטאפ. מה זה סטאפ? לפני שאתה מתחיל כל משימה, תעצור. תעצור ותשאל את עצמך האם אני יכול לעשות את זה עם AI, יכול או יכולה. עכשיו אני גם אומר לכולם ששומעים, אני אומר, אני אתן לכם טיזר. התשובה היא כן. אוקיי? אבל התשובה היא כן, היא לא רלוונטית. מה שרלוונטי זה הסטופ. תעצרו שנייה לפני כל משימה. אחר כך שלא תעשו את זה עם AI. תעצרו ותשאלו את עצמכם האם אתם יכולים לעשות את זה עם AI. אני לא רואה הרבה מקומות שאי אפשר רגע.

נכון, שוב, בגלל שמודל שפה הוא כלי כל כך גנרי, אז הוא כביכול יכול להכיל כמעט כל יוסקייס. יש את העולמות שבהן, אנחנו נגיד, העבודות המוטוריות שדרושות משימות פיזיות, שגם שם אנחנו רואים את הרובוטים, נכנסים יותר ויותר. נגיד שאם שחר, הבן שלי, יבוא היום ויגיד, תקשיב אבא, אני חשבתי על זה ואני חושב שהקריירה שלי תהיה נהג מסעית, אני אנסה להסיט אותו מזה כי זה לא בחירה קריירה טובה, כי כנראה, שמסעיות יהיו נהגו על ידי מודלים של AI, וגם אם, לא, אז התערבות רק בשליטה מרחוק באירועים מאוד מאוד מסוימים. אבל לחלוטין, ה-AI כ... זה AI בכללי, אבל תחשוב על זה ש... סתם, לא היית חושב היום לעשות מצגת בארגון עם מטול שקפים. נכון? למה פאורפוינט או גוגל סלייד ישר קופץ לך לראש כשאתה אומר אני צריך להעביר מסרים?

אין פה בכלל, אני אפילו לא מסוגל לדמיין את כאילו, את החלופה כבר.

כי כאילו עברנו תהליך אבולוציוני, שזה מצחיק כשאנחנו אומרים על זה, כמה כבר קיים פאורפוינטים, אי אפשר לדבר עליו במונחים אבולוציוניים, אבל אני אומר, לא, אפשר לדבר עליו במונחים אבולוציוניים. עברנו תהליך אבולוציוני, שתקשיב, זה לא היה כזה רחוק מאותו לשקפים. אני זוכר שהיו לי הדרכות ש... הייתי עם מטול שקפים שהסתובבתי ממנו, כאילו ושוב, דיברנו על הגילשניות בהתחלה.

אני חושב שרוב המאזינים הם בסדר, הם בענלות וכאלה פה, אז אנחנו בסדר בגילאים, יש פה כאלה שלא יודעים רק שתדעו מטול שקפים זה כזה, ממש היית מכניס שקף שקף כזה למשהו פיזי.

כן זה תותח אור כשהיינו שמים עליו שקף הוא היה הופך אותו ומקרין אותו על הלוח זה מה שהיה לנו לפני.

מה שזה לא וואו הבאת פה באמת מה שנראה לי כמו.

זה זה אבל אבל היום מישהו נגיד הייתה מגיע למישהו והוא היה מחר כן אני אשתמש במטול שקפים הייתי מסתכל על זה אוקיי מאיזה עשור הבן אדם.

וינטג' זה הבאת פה אחלה קטע כאילו.

יכול להיות שזה הדרכת קונספטים. כן. האמת שזה מדהים, רגע, ראינו, סייד נוט לגמרי, לחשוב, לקחת, כמו שעושים את הסרטונים האלה שלוקחים טלפון חוגה ישן ונותנים לילדים, אז לקחת מטול שקפים, לתת למישהו בארגון ולשאול אותו מה זה עושה הדבר הזה. מעניין מה אנשים יגידו לגבי זה.

מעולה, נכון.

אבל העניין הזה של AI first, זה באמת, כשאמרנו שני דברים, הדבר השני שאני אומר לעננות, זה תנסו לאמץ עבורכם, קודם כל, אצלכם, לפני שאתם אומרים לאנשים שלכם.

הענלה עצמה.

כן.

מעולה.

AI first. האם אני יכול ללכת פה בגישה של AI? האם אני יכול לתת פה מענה? בסוף זה שומר... AI first זו שאלה של האם אני שומר על רלוונטיות. זה האם אני רלוונטי.

זה יקרה. אני גם אומר לכולם. בדיוק.

אם אתה לא עושה את זה עם AI, מישהו אחר עושה את זה עם AI.

אני אומר לכולם, תקשיבו, זה יקרה. הרי אתם כולכם תהיו ביי. יש לך ספק? כולם אומרים לי ברור שלא. אני אומר עכשיו השאלה, האם זה יקרה מחר, זה יקרה עוד חצי שנה, או שזה יקרה עוד שלוש שנים. כי ברור לנו שזה יקרה, זה לא שמישהו יגיד, אתה יודע מה, אני לא יודע אם החלטתי כן או לא, בוא נראה, בוא נחכה שנה. אני אומר, סבבה, בוא נחכה שנה. אבל זה יקרה. ואין בן אדם אגב שלא אומר, אני לא בטוח.

כי אני אומר שזה לא רק, זה קורה. אני חושב שיש ארגונים גדולים, מסורתיים, שלאו דווקא מסורתיים, אפילו גם ההייטק הגדול, שיש עליו הרבה רגולציה, ויש עליו...

זה קשה גם.

ויש סיכון. והם ניזהרים. אבל יש גם חצופים קטנים שאין עליהם הרבה סיכונים. ווואלה, אין להם לקוח גדול שהדאטה שלו עובד באירופה ואני צריך עכשיו GTPR וכל מיני דברים של כללות, של פרייבסי וזה. והוא מספיק חצוף, מספיק מוכן לקחת את הסיכון. והוא יזרוק את המשימה ל-AI. ואופס, יש לו יתרון תחרותי אליך. הוא עושה את זה בפחות, והוא מגיע לשם יותר. וזה לא רק העניין של הוא עושה את זה בפחות ומגיע לשם יותר. הוא מהר יותר יאמץ את הדבר. הרבה פעמים, רגע, נו, הטיפ שנותן לגבי למידה, הרבה פעמים כשאנחנו באים ואנחנו אומרים, אוקיי, בוא נלמד איך להשתמש. זה אחלה, צריך לעשות את זה צריך אין. אבל היה איזו לא השאלה של איך אני עושה את אותה משימה מהר יותר, ואפקטיבי יותר. למרות שאמרנו את זה כמה פעמים. היה איזו שאלה של איך אני מצליח לעשות מה שעד היום לא הייתי מסוגל לעשות. אם אני, לדוגמה היה לי חסם כתיבה משמעותי, כל חיי רציתי לכתוב ספר, אבל היה לי חסם כתיבה משמעותי. לא יכלתי לכתוב ספר כי וואלה, אני מתנסח לא טוב בכתב. אני מסוגל לעשות משימה שעד לאותו רגע לא הייתי מסוגל לעשות אותה. וכשאני אומר לאנשים, תלמדו, זה לא תלמדו איך לעשות את מה שאתם עושים היום.

יותר מהר.

תלמדו איך לעשות משהו שלא הייתם מסוגלים לעשות.

וואו, איזה מעניין.

תעשו את הקפיצה הזאת. תהיו בקפיצה הזאת, זה גם, זה האימוץ האמיתי של הטכנולוגיה.

זה אתה נותן טיפ למנהלי הלמידה להעביר את זה לארגון גם? או שאתה אומר, קודם כל מנהלי הלמידה תלמדו לעשות מה שלא ידעתם לעשות?

אני מדבר על מנהלי הלמידה. אני אומר, אם עד היום, לדוגמה, סתם, לא יכלתם לעשות דשבורד יפה לתהליכי הלמידה, כי זה היה עולה הרבה כסף, כי לא היה לכם את הדאטה, כי אלה והחס חסמים. היה אין סוף חסמים לדבר הזה, בסדר? היום, קלוד, ארטיפקט, בום, דשבורד. ואז אתם יכולים לנצר אינגייג'מנט מטורף ללמיד קודם כל, אל תחשבו על ה... זה כן, זה לא נכון, אל תחשבו על היותר מהר ויותר אפקטיבה.

לא, זה גם.

צריך לחשוב גם על זה. אבל אם אתם באמת רוצים לעשות את השינוי, תחשבו על מה אני לא מסוגל לעשות היום, מה הייתי רוצה לעשות ואני לא מסוגל לעשות היום, ואת זה תתקפו באמצעות AI. תלכו ותגידו, אני היום, לדוגמא, לא מסוגל לנתח את דאטה, לא מדהים שני, או אני היום, לדוגמא, לא מסוגל להגיע לרמה של אינגייג'מנט גבוה עם התוכן שלי, את הבעיה הזאת תתקפו עם AI.

וואו, תקשיב.

אל תביאו את היחידת לימוד שאתם פשוט עושים אותה יותר מהר. מה אתה לא מסוגל לעשות היום, ועל זה תלך ל-AI. והטיפ השני שאני אומר לאנשים זה, כל מה שקשור למחסום הפחד, חייבים, חייבים, חייבים להתגבר עליו ומהר. אני חושב שגם קצת דיברנו על זה, אני רואה את הישומים, האנשים שבאמת, באמת עובדים עם, הדבר אולי שמאפיין אותם ויכול להיות שזה מאפיין אישיותי כמו שאמרת לי מקודם. זה עובדה שממש לא אכפת להם ליטות. זורקים משהו ושואלים וזה לא התשובה אז הם פותחים עוד כאילו אומץ. כן כאילו זה זה מעין כזה אני לפעמים תופס את עצמי ואני חושב מה אני אכתוב בפרומפט כדי שאני אקבל את התוצאה המדויקת. ואני חושב על המודל של כן לתת לו לימיטיישן, לא לתת לו לימיטיישן, אני חנקתי לו את הקונטקסט ווינדו, לא חנקתי, כל מיני, אובר-סינקינג של הדבר, ובסוף אני רואה חבר'ה שיושבים, כותבים, שואלים, תן לי את זה, מדברים איתו בשפה הכי אח שלי, תיתן לי את זה, לא, אתה טועה, תשפר את זה. בלי הרבה חשיבה, משהו טבעי בפלואו, שהוא נמצא משם, הוא מגיע בתוצאה, שלפעמים היא תוצאה הרבה יותר טובה מהתוצאה המחושבת, המדויקת, שניסינו לעשות לה פומפט אינג'ינג מדויק למה אני אקבל. דווקא הפלוא הזה, שאני משתדל שזה יהיה הפעם האחרונה שאני חוזר על זה, זה לגמרי מאמץ את גישת השיתוף. כי תחשוב, אם אתה בשיתוף מלא עם מישהו, נגיד מול אשתי שתחיה, כאילו אנחנו בשיתוף מלא, אין לי חסמים מולה. לא מנסה להיות מחושב ומדויק, וזה, אני אגיד לה את הדברים מהקישקס, אני כאילו, אין שהם חסמים. מול מישהו שאני פחות, ככל שאני מתרחק, מאז אני אהיה יותר מחושב, יותר מדויק, ואני אנהל את הרושם, ועוד ועוד ועוד ועוד. כשאני בשיתוף מלא, אין לי בעיה ללכלך, להגיד, האח שלי וזה, ולהריץ, ולהגיד לו, אתה טועה, וגם לפעמים קצת לקלל אותו. זה כמו שלדבר איתו כמו חבר מהמילואים. שאין, כאילו, אנחנו יכולים להגיד הכל אחד לשני, בצורה הכי בוטה, ודווקא כשאתה רואה את הדבר הזה, אתה רואה באמת אימוץ של שיתוף מלא, זה לשחרר לגמרי, לגמרי, לגמרי את הפחד. לשחרר, כאילו, לתת את ה-lip of faith הזה, לקפוץ לתוך האירוע, בצורה שאומרת יאללה.

אני רוצה, עוד פעם, אתה הורס לי כאילו שקפים, מצבות, כי שוב אני אגיד לך מה אני, זה, אני אומר לאנשים, תקשיבו, אנחנו הולכים לדבר עכשיו על מה הולך לקרות למערכת החינוך. ויצירתיות, וזה אחלה דיון, ואני אומר לך, נכוני, אני יכול שעה וחצי להיות פה על הבמה לדבר איתכם עכשיו על יצירתיות.

על אתיקה ב-AI.

יהיה סופר מעניין, אני אומר, וזה באמת שווה לדבר על זה, אבל אני רוצה שנדבר על זה כשאתם על הרכבת. אל תשבו בתחנה, ותגידו, רגע, אבל מה יקרה ליצירתיות האנושית? והוא ייקח לי את העבודה והוא ייקח את היצירתיות, ומה יישאר לנו? וזה. אני אומר, הכל נכון, בוא נדבר על זה. תהיו על הרכבת. בוא נדבר על זה כשאנחנו יושבים בתוך הרכבת, לא כשאתם על תחנה וסתכים על הרכבת נוסעת, ואומרים, רגע, יצירתיות, שני, וכאלה. אני מנפף בידיים. אז אנחנו שוב מתחברים, אני רוצה, תקשיב, עד שלא היה לי אומץ לעשות מה של אקס פילמן, אני לא יודע אם אתה מכיר, פודקאסטר, טכנולוג כנראה המוביל בעולם, לא מת על הרעיונות שלו, אבל הוא מביא את כולם, כאילו. קיבל לחטא מאוד אמיצה, התחיל לעשות פודקאסטים, נגיד אלון מאסק הוא רעיין אותו לפני איזה ארבעה חודשים או חצי שנה, תשע שעות. תקשיב, תשע שעות. עכשיו אני למשל הזנתי לחיונים המנכל של אנטרופיק, סופר מרתק, לא אנטרופיק, פתיחה של פרפלקסיטי, שאני כא לא משנה.

אה, אני מסכים, זה...

שלוש ורבע שעות. עכשיו, עד שאני לא מקבל החטא הזאת, מה שאני מנסה להגיד, אני אומר, אני מנסה לצמצם, אנחנו כבר יותר משעה, למרות שתגידי, תקשיב. סבלנס, תגידי דבר מהר. אני מקווה לפחות.

לגמרי, אז אני רצה...

אני רוצה, אבל לקראת סיום, כי בסוף כל מי שמאזין לנו, ימאזין לנו בכמה חתיכות, אבל לקראת סיום, כבר הצלחתי לך עם טיפים, עכשיו אני אצליח לך עם משהו הרבה יותר גדול, ואני רוצה שתשתתה ותביא לי נבואה. או תחזית, אתה יודע מה. בוא נקרא זה תחזית, זה באמת אחד האנשים היותר משכילים ומתמצאים ומלאי תשוקה לתחום שפגשתי. תביאי תחזית.

א', תודה על המחמאה.

מה הולך לקרות, מה הולך לקרות ב... איפה אנחנו נהיה עוד עשר שנים? אני ארקד עליך. איפה אנחנו נהיה עוד עשר שנים ברמת המקצועות, ברמת הארגונים?

תראה, קשה לי מזמן. אני אגיד, לא יודע, חמש שנים או עשר שנים. בטווח... אני חושב שבפוטנציאל, ויש הרבה סיבות שזה יקרה, ובגלל זה אני קצת אאמר, וואי, אני לא מאמין, זה מוקלט, והשתמשו בזה נגדי בעת.

אף אחד לא השתמש, אף אחד לא שומע, זה רק אני ואני.

אה, כן, כן, כל מיני סרטונים שלי עם סמלה מסתובבים בפייסבוק, אני מכיר את ה... אבל אני אגיד רגע שאני חושב שאנחנו נגיע לטילטינג פוינט, לנקודה שבה מודל העסקה ישתנה. זאת אומרת שמודל העסקה כמו שאנחנו מכירים אותו היום, כבר לא יהיה רלוונטי. יש המון דברים שגורמים לזה, השילוב של איי-איי והוויכוח, כמה שעות היה לך בעבודה, ואם עשית שמונה עד חמש, או כמה ימים היית במשרד. איפה יכול להיות כל כך אבסוליט, כל כך לא חלק מה...

אז מה כן יהיה?

אני חושב שידברו איתנו הרבה יותר על תפוקות, ועל פחות על כמה צומות השקעת בלשים את התפוקות.

אנחנו נשתחרר ממדידת שעות עבודה, מ-9 to 5?

אני חושב שכבר היום אתה רואה מודלים כאלה. מודלים שאפשר לדבר על הבעיותיות שלהם כמודל העסקה. נגיד שליח וולט לא משלמים לו על בסיס שעתי. בדיוק, הוא משלם רק על תפוקות. זה מה שהיינו, הוא משולם על דפוקות, ואגב, הוא גם משולם על דפוקות כשהמעסיק מרוויח על זמני אומס. תחשוב, אני חושב שאנחנו נראה יותר ויותר מודלים מעסקה מהסוג הזה. עכשיו, צריך להבין, מודל העסקה הוא לא דבר, הוא בנה חברות, לא companies או corporates, societies. הוא בנה איך חברה מתנהלת. אנחנו כולנו תוצרים של המהפכה התעשייתית. מערכת החינוך שלנו היא תוצאה של המהפכה התעשייתית. ה-925 הוא מהפכה של המהפכה הזאת. ואנחנו כולנו הולכים להיות תוצרים של מהפכה תאיי-איי. עכשיו בדיוק מה יקרה לזמן הפנוי שלנו, לסחר שלנו.

איזה קשה, זה אני לא מבקש.

זה באמת, אגב אם הייתי יודע הייתי משקיע אבל.

אני לא עד כדי כך לא פרי, אני קיבלתי אחלה תשובה, אני לא אציג לך עכשיו, תגידי רגע מה יקרה עם המשכורות וכמה אני אהיה במקסיקו על החוף או לא. קשיב, הייתה לי שיחה מרתקת, אני כבר מזמין אותך לעוד פרק. לא יודע מה תהיה קרה, אבל אני חותם איתך לעוד פרק, כי היה ממש מרתק, ואתה יודע מה, בוא נקבע אפילו לעוד חצי שנה, שנה כזה, כי אני חושב שאנחנו נסתכל אחורה ונגיד שנה אחורה ונגיד...

בוא נקשיב לפרק, ואחרי זה נדבר. מה חשבנו אז?

ימי הביניים היינו, מה עשינו? כאילו, לא הבנו שצריך לשטוף ידיים, שאתה נכנס לחדר ניתוח. גדול, גדול. אני ממש רוצה להודות לך.

המון המון תודה על ההזדמנות לדבר, זה היה כיף.

למדנו המון. תודה רבה.