כמה אנחנו באמת פתוחים לשינוי? | ניר זברו מארח את שחף אשכנזי ושי ששון.
Nir Zafro talks with Shchaf Ashkenazi and Shai Sasson about openness to change and the Zone 1 methodology, which uses filters to see reality without emotional noise. They discuss ego, a 12-week program for developing new abilities through meditation and habit change, and practical examples from business and sports.
Chapters
יאללה, ברוכים הבאים.
מעולה.
אז רגע, לפני שאתם מציגים את עצמכם רגע, אני ככה, ברוכים הבאים לזברונס דוטינגס. התוכנית שם, המטרה שלה היא לפגוש אנשים שבא לי ללמוד מהם משהו, או שלמדתי מהם משהו, ולקחת את זה ולהציג את זה החוצה ולתת לאנשים איזושהי הזדמנות ללמוד משהו, קצת להעביר השראה וחוויה. ולנו יש איזו היסטוריה קטנה במהלך השנה האחרונה.
באמת, מבוסס על סיפור אמיתי.
מבוסס על סיפור אמיתי. אז בואו נתחיל רגע בזה שתציגו את עצמכם, נתחיל ישר את האלווטר פיץ' הקלאסי. אתה מוכן?
כן, לגמרי.
יאללה, 60 שניות שלך, גו.
שחר ושכנה, זה נעים מאוד. מומחה בפתרון התמכרויות, 12 שנה בתחום, יזם עם... שי, בוורטיקלים נוספים מכל איזה, פיתחתי איתו את סול טכנולוגי.
את?
סול טכנולוגי, סול טכנולוגי, שזה שיטה.
אתה בדרך כלל מדבר בקול רם יותר, אז אני מרים אותך.
אני שומר על האינטימיות שלה, אני מגלם את המיקרופון, אני יודע שהוא לוקח את זה אישית עם צורכים. שהוא לוקח את זה קשה עם צורכים. בקיצור, אני בא מעולם תוכנה רב-תחומי. מעולם המדעים לעולם המשחק, למדתי עשר שנים לעומק כל מיני דברים, כאשר מטרת האשי הייתה בעצם לייצר התכנסות במציאות, שהיא בעצם השורה התחתונה של מה שאנחנו נעשה היום. התכנסות של איך מביאים את המציאות לעבוד כמו שהיינו רוצים, זו חקירה כבר, אני בן 47, אני מנהל אותה מגיל 23 באופן רשמי. באופן לא רשמי ובאופן רשמי אפשר לומר המשך כבר איזה 7-8 שנים.
אתם שותפים 7-8 שנים?
אנחנו מכירים מגיל 25, 42, הרבה שנים.
אז אתה מוכן לעשות את האלף יותר פיץ' שלך ואז נעשה את החיבור של איך אתם מכירים?
כן.
קדימה.
אני מתייחס אל עצמי כסתם בן אדם. אני הגעתי למסקנה שזה הדבר הכי בריא בשבילי.
רגע, בוא נתחיל בשם מלא ומה אתה עושה.
תשמעי, ישי ששון, אני סתם בן אדם. או!
פשוט.
אני לא צניע רציני. אני בא מתחום ההייטק הרבה מאוד שנים, תחום הטלת ממד, וירצ'ואל ריאליטי, מציאות רבודה. את ההייטק הכרתי לראשונה מהבית. אבא שלי הקים את אחת החברות ההייטק הראשונות בארץ. והתמזל מזלי וראיתי אותו במטבח מקים חברת הייטק מסקרץ' ורושם פטנטים. ומהיום הראשון שראיתי את זה, אמרתי בוא נראה מה זה, נראה לי שעורך דין אני לא הולך להיות. ואז כל חיי לקחו תפנית ופשוט התחלתי להיכנס לעורך חשבון.
היית במסלול הזה של...
ממש, ממש ככה.
להיות עורך דין.
עורך חשבון, עורך דין. וממציא עולם ומלואו, ופתאום כל חברה גדולה של אלקטרוניקה בעולם באה וקונה את המוצר שלו. וזה הכל התחיל במטבח.
מדהים.
וכשאתה רואה דבר כזה, אתה בתור ילד, זה משנה לך את כל החיים. ואז התחלתי להתעניין בהייטק, כי אצלי היום רכשתי השכלה בתחום מדעי המחשב, כלכלה, טיפה פסיכולוגיה, וחוויתי את העולם הזה כבר מגיל, זה ממש התמזל מזלי.
אוקיי.
במדפסות פסיקות כאלה, היינו עושים הדפסה, יש לנו את זה בקיוטקסט שהיה כאילו. נכון. אבל תמיד ישב לי הדבר הזה של להכיר את עצמי, את הסתם בן אדם הזה. וכאילו, אתה יודע, מתוך הדברים הפשוטים של בעיות שאני מתמודד איתן ביום יום, עם עישון, ואם זה איך אני נשאר בפוקוס, ואיך אני יוצר תפקוד מקסימלי בעסקים. וכל הדברים האלה ישבו תמיד כל חייי ברקע, וזה היה מין כזה כמו הובי, כמו שישבנו בחוץ ודיברנו על הובים, דברים הוביז, וזה הפך להיות עם שחף, ודבר גדול, התחלנו ליצור ביחד דברים.
איך הכרתם אז? כי אני מתאפק כבר.
יש גבור מאוד מפורסם בתל אביב, שקוראים לו גדי רענן. גדי רענן הוא בן אדם שיודע לחבר אנשים, הוא פשוט יודע לחבר אנשים ובפעם השנייה שאני ושחף נפגשנו, אחרי הרבה מאוד שנים, זה היה לפני שבע שנים התחלנו מחיל לילה ב-2014 התחלנו מחיל לילה, לקח לנו את היד, חיבר ואמר תדברו וככה זה נוצר מדהים.
כן, ככה הוא אמר, תכלס הוא לא עשה ותבוא יום.
אז איך ההתגלגלות שלכם בעצם לעולם, או בוא נעשה אחרת רגע, אתם היום הבעלים של סולטק?
אנחנו...
היזמים מאחורי סולטק?
אנחנו היזמים, המפתחים, אנחנו ממציאי סולטק, ואם נמשיך מהנקודה...
החברה עושה רגע, בוא תן ככה במשפט מה החברה עושה, כדי שנוכל רגע לתת קונטקסט.
זה יותר מחברה, סולטק זה בסיס להקמה של מספר לא מבוטל של חברות שחלקן נמצאות בתוך המקום הזה, חלקן יקומו בעתיד, הקרוב יותר, הקרוב פחות, אבל זה איזושהי שיטה גנרית לפירוק המציאות באופן מאוד מאוד מהיר שלא פועלה חד היום, לא פועלה חד היום, ובעצם אני, כששי... כשגדי הציג אותי, כאילו חיבר ביני לבין שי, זה בגלל שגדי שמע אותי מדבר הרבה על מה שאני עושה, התעסקתי אז בסדנה שקוראים לה פירלס, ואחד הדברים שהבנתי באותו זמן, זה שפירלס, שהמטרה שלה הייתה לבוא וללמד אנשים להתמודד עם מצבי אי ודאות, מקדימה את זמנה, זאת אומרת, במפגש עם המציאות ראיתי שזה משהו שם לא עובד, לא זורם, אני זוכר שהדבר הראשון שבאתי ואמרתי לשי, הייתי רוצה לקחת את כל הדבר הזה, איכשהו להביא אותו למציאות בתור איזשהו משחק. זאת אומרת לייצר איזושהי נקודות ייחוס ומציאות שבהן אנשים יבואו ויחרבו את פירלס, לא ילמדו את פירלס. אני חושב שזה הבסיס גם העמוק של סולטק, שאני ושי הלכנו איתו, זה שלחבר אנשים לאיזושהי חוויה שלא מופרעת על ידי מנגנוני הסקימינג הרגילים של בני אדם שמפריעים לעצמם, מה שנקרא האדם הוא... האויב הכי גדול של עצמו, הוא המכשיר הכי גדול של עצמו, זה איזשהו מנגנון שעוקף את כל העני המדומה נקרא לזה, פשוט מאפשר לך להיות גרסה יותר טובה של עצמך.
חלק מזה זה דיברת על התמודדות במצבי אי ודאות?
בשורה התחתונה זה הבסיס של זה, כן, אבל משם זה התחיל, אבל תשמע, בשבע-שמונה שנים זה הלך הרבה יותר קדימה מזה, זאת אומרת...
יש הבדל בין לדבר על התמודדות במצבי אי ודאות לבין לשים בן אדם שהוא מבין ברגש שהוודאות היחידה היא ודאות שזו הייתה בעצם המטרה זאת אומרת זה המקום שבו בעצם מוצרים כמו זון וואן שזה בעצם, בוא נדבר רגע התמודדות במצבי אי ודאות ואתה מדבר על זה שחלק גדול מזה היא בעצם להבין שאתה נמצא במצב של אי ודאות היום אתם בעצם שכללתם, פיתחתם את השיטה, את ההליכי העבודה ואתם מיישמים אותם בכמה ורטיקלים, נכון? בוורטיקל היותר עסקית, איך נדבר על זה, ואתם מדברים רגע הרבה על הוורטיקל, נכון, של עישון? האם זה נכנס בעוד ורטיקלים אחרים?
פוקר.
פוקר.
גולף.
בכלל, ספורטאים, אמנים. בעצם מה שאנחנו עושים בסולטק, וזה בעצם הייחוד, אנחנו מייצרים אינטרס רגשי לאנשים להתנהג. זאת אומרת, הכל ידוע, כל הפתרונות ידועים, כל הכלים ידועים, כולם מבינים הכל ועושים מההפך.
נכון.
ומה שאנחנו בעצם באים ועושים זה מייצרים להם איזשהו אינטרס רגשי להתנהג באופן אחר, ואז אנחנו יכולים לבוא ולהפעיל את זה על מה שאנחנו רוצים במהירות מאוד מאוד גבוהה.
אתה פותח לאנשים את הראש להבין שהם נמצאים בנקודה מסוימת, או שאתה מוביל אותם לתוך הדבר הזה?
הייתי אומר שאני מחבר אותם לאיזושהי ידיעה פנימית מאוד מאוד ברורה. שאין מאחוריה שום, אין מאחוריה חרטא, אני אהיה מאוד פשוט ואומר, זה בנוי על עקרונות ממש שהם מתמטיים ביסודם, אוקיי? שבעצם מובילים בסופו של דבר לאיזושהי התכנסות ולאיזושהי בהירות שיש דבר אחד, שאם אתה תתבונן עליו, והוא יוכיח לך שהוא הופך אותך לגרסה יותר טובה של עצמך, זה בעצם לבנות אמון בעצמך.
גרסה יותר טובה של הצרכן, יכול לבקש מבעם ללכת להפסיק לאכול, להוריד משקל, ללכת לצורך העניין לחדר כושר, ללמוד משהו, דברים כאלו. כשאתם היום בעצם פוגשים אנשים, אומרים להם, אני באופן, אני אומר בזהירות רגע, ודאי אם תעשה אחת, שתיים, שלוש, יכול לעזור לך להפסיק לעשן, נכון? זה חלק, אני לוקח את זה כדוגמה, כי היא קלה לאנשים, מאשר אני אהפוך אותך לעסקים טוב יותר, או לגמרי.
בוא אלינו, אנחנו בשעתיים נעשה שלא תרצה לעשן, ולא תהיה לך בעיה עם זה.
מדהים, איך אנשים תופסים את הדבר הזה?
אגב, ואם אנחנו נגיד לו, ואנחנו אומרים לו, גם אם אתה תעשה 1, 2, 3, אתה תיכשל. למה? וזה בדיוק, אני איתה פה, קסמת את זה, את הנקודה, איפה זה יושב בול? למה זה יושב פה? כי אם אני בא ואומר למישהו, תעשה 1, 2, 3, למה הוא ייכשל? כי זה עובד פה, ואז יש פה שהוא עושה מה שהוא רוצה. אלא אם כן יש הרמוניה בין פה לפה, בצורה מוחלטת זה לא עובד. ההתמחות שלנו להביא את פה לאיפה שפה יצא.
זה לייצר את ה... סליחה על הזה, למי שישמע את זה בפודקאסט רגע, זה לייצר את הלב ואת ה... זהו, זה לייצר את הנשמה ואת הראש ביחד. מהו החיבור שאתם יוצרים בסוף? סליחה על הפלצנות.
לא, אין בעיה, מה שצריך.
דגוי הטובות.
אנחנו בעצם, אתה מדבר על המרכיבים של סולטק, שזה בעצם לב, כמו ששי אמר, התבוננות על האמת בסיטואציה, והבנה רגשית של מה זה אינסוף בחיים סופניים, אוקיי? בעצם מה שזום 1 עושה, נגיד, הוא הופך שחקן באיזשהו תחום לשחקן אינסוף. היכולת להיות שחקן אינסוף היא בעצם מבטלת איזשהו לחץ פנימי שמניע אנשים מצד אחד, אבל מצד שני גם מאוד מגביל אותם. יצא להם לחץ לא לפעול, ואז הם בהתנגשות קבועה עם עצמם, בין לעשות ללא לעשות. הם בהתנגשות עם עצמם מסיבות בריאותיות, מסיבות נפשיות, הם נכנסים לאיזשהו סכסוך שמניע אותם, הם נהנים ממנו, וזה מתחבר כבר להתמכרות, אוקיי? כי אתה מכור. לקיק של העליות והירידות האלה.
לדרמה הזאת לפעמים.
לדרמה הזאתי, בסדר? אבל זה בדיוק, עכשיו אנחנו גם ממש נוגעים בגבול הזה שאו שאנחנו נוגעים בפסיכיאטריה ופסיכולוגיה, אנחנו לא הולכים לשם, אוקיי? אנחנו שומרים את זה באיזשהו מקום אחר נקרא לו כרגע, בסדר? שבו אנחנו פשוט באים, מדייקים את הבן אדם לא להיכנס למקומות שבהם הוא בוודאות יתרסק, כי הוא נמצא בתוך לופ ודנה לופ ודנה לופ. שהוא רב עם עצמו ואז זה...
נקודה מעניינת, אני לא יודע אם ראיתם בשבוע שעבר יצא ספר חדש של סיימון סינק, מי שעושה את סטארטווט וואי והוא מדבר דרך אגב על משחק מוגדר מראש, ועל משחק שהוא נטול סוף, ואז הוא בא ואומר, משחק מוגדר מראש, אנחנו משחקים משחק כדורגל, 90 דקות, שתי קבוצות, איקס שחקנים, אם הקבוצה שהבקיעה יותר, אנחנו יודעים מי נצליח, אין כלים.
משחק שאין לו התחלה ואין לו סוף, אז הוא מדבר על המלחמה הקרה או דברים כאלו. ואחד הדברים המעניינים הוא שאנשים אומרים, אנחנו החברה הטובה ביותר, הגדולה ביותר, המצליחה ביותר, כל זה דברים שאתה לא יכול להוכיח, ואם אכן זו הייתה המטרה והגעת להיות החברה הטובה ביותר או הגדולה ביותר, then what? אתה גמור. ואז הוא מספר על זה שבעצם בעולם העסקים, אם המשחק הוא אינסופי, יכולת קבלת ההחלטות שלך לא יכולה להיות קצרה, היא הופכת להיות בין טקטיקה לאסטרטגיה, היא איזשהו ספקטרום כזה. אתה אומר, אוקיי, אני נמצא פה. לאן אני רוצה להגיע, או באיזו צורה אני תופס את המציאות שקורית. הוא מדבר הרבה על המטרה הזו, והוא אומר, אנשים רוצים להגיד, אני המצליח ביותר, הטוב ביותר, הגדול ביותר, למרות שאי אפשר להוכיח את זה. מלחמה כהה היא פשוט דוגמה מאוד קלה להעביר.
עכשיו, בהתבסס על האינפורמציה שאתה העברת על הספר, אני הייתי בא ומדייק ואומר שההבדל פה כאן הוא זה שאתה מפתח איזושהי יכולת לעשות זומי אין-אאוט מסיטואציה. זאת אומרת, אתה מסתכל, אספקט בתוכך מסתכל על האינסוף, אספקט אחר יודע לעשות איזשהו זום אין, זה מה שנקרא להיות מחובר.
נכון, ומפרידים רגע בין יעד עסקי להגיע למיליון דולר בשנה, לבין להיות החברה הטובה ביותר, זה יעד שאתה לא יכול להשיג, הוא משחק אינסופי. אם המשחק הוא אינסופי, אתה מסתכל אחרת על הכללים. אז אחד מהדברים דרך אגב במשחק אינסופי הוא שכל אחד יכול לשחק בכללים אחרים. איך אתה סופר, איך אני מגדיר, אז חברות לצורך העניין שאמרו אנחנו החברה הנחמדה ביותר. זאת אומרת, איך אתה יודע את זה? אמרו על בסיס שאלונים וכאלה, ממש חברות שפנו לאיגודי פרסום, אמרו, תשמע, אתה לא יכול להגיד שאתה החברה הכי נחמדה, או החברה הכי אהובה.
זו נקודה מדהימה מה שאתה מעלה, כי זה אחד מהבסיסים של כל הצורת עבודה שלי בשחפור. מה זאת אומרת? אנחנו באנו ואמרנו, אנחנו נמצאים בעולם שאף אחד לא מבטיח נתונים. מה זאת אומרת? אני עכשיו בא, רוצה ללמוד זון 1 אצל שחר ושייר. מה הם מתחייבים לי? אנחנו נמצאים בעולם שאף אחד לא מתחייב. וזה אחד הדברים שעמדו בבסיס של העשייה. אנחנו באנו ואמרנו דבר כזה. בן אדם שבא אלינו, הוא חייב לשים על הקרקע פרמטר שהוא מחליט עליו במשחק אינסופי, לא משנה, הוא חייב לשים איזשהו מספר שהוא רוצה להגיע אליו ועם זה הוא צריך להגיע תוך 12 שבועות ואם הוא לא מגיע זה כישלון של שלושה חודשים ככה אנחנו מסתכלים על זה למה?
אז אני שואל אותך רגע, שהדבר הזה, כשמסתכלים היום על שיווק, ולנו יש פה לקוחות, אנחנו באים עושים שיווק, אם העבודה עובדת טוב, זה עובר למחלקת מכירות. במחלקת המכירות לנו אין יכולת לשלוט בתהליך, הוא חלק שאני מנותק ממנו. ואז אנחנו הרבה פעמים אומרים, האם אנחנו אחראים או לא אחראים, או הדזר עמד, או האם הליד שהבאנו הוא ליד טוב, אנחנו לא חווים אותו. אחד הפתרונות שלנו דרך אגב היה לעשות בדיוק את אותו דבר לחברה שלנו.
ואז להיות מסוגלים למדוד את הדברים.
תראה איפה אנחנו ניכנס רגע לתהליכים שאני ואתה ככה דיברנו לא מעט במהלך שנה שעברה. אני עכשיו יודע להגיד לך חד משמעית במה אני טוב ובמה אני לא טוב, ואני יודע להגיד לך שאם אני יודע להביא איתה ליד, אני יודע גם למכור לו. עכשיו כשאתה בא ואומר לי, ילידים לא טובים, אני אומר, בוא נדבר על זה. עכשיו בוא נבדוק, אני יודע מה אני יודע להביא, בוא נבדוק מה שאני לא יודע אצלך בחברה, וגילינו שבהרבה מהמקרים החיבור הזה... יוצר לא רק את היעד, את ההצלחה, ואז יותר קל לי להתחייב. אבל אני חייב לשלוט, זה כמו שאתה אומר, על בסיס מה שאמרת לי על הספר, בסדר?
בוא, שמעתי אותו בטיסה חזרה מיפן בחמש בבוקר. על בסיס מה שאמרת לי על הספר, זה מה הבנתי, נכון? אז יש את המציאות של מה באמת קורה, או מה נאמר לי וכן הלאה. איך אתה מתחייב היום לבן אדם, ואחר כך בצד השני, אתה יודע, הבת זוג שלו אומרת לו, לא, עזוב את זה, אל תעשה את מה שהם אמרו לך. איך אתם שולטים בשלבים שבהם אתם לא נמצאים בשיח?
הייתי אומר שהדבר שבעצם אתה לומד במקרה הזה בזון 1 זה איזושהי יכולת של הבנה שהיא עומדת בסיטואציה שאתה יכול באמצעותה לחדור גם את הסקפטים שסביבך, בסדר?
זאת אומרת, לא רק את הסקפטיזם של האם אני יכול להצליח כאיש עסקים או להפסיק לעשן או להיות... גולפר יותר טוב, וגם את הסביבה עצמה.
דיברנו על זה בחוץ, וזה קצת מזכיר את מניבול, שברדפיט מגיע לבוס של הרצוקס, מזמין אותו, אז הבוס של הרצוקס אומר לו, תשמע, זה ברור מה שהולך פה, כל בן אדם שכאילו בא והופך כזה דבר, אנשים כאילו משתגעים, מתחרפנים, מזה שיש שינוי, זאת אומרת, שינוי מעורר תגובות קיצוניות אצל הרבה מאוד אנשים, ואנשים שלא מצליחים לעשות את השינוי זה אנשים שלא מצליחים להתמודד עם הסביבה הקרובה שלהם. אתה מגיע לעשות שינוי, כי הפחדים של הסביבה הקרובה, חלקם מאוד טריוויאליים ומתבקשים, של מה עם פרנסה והשינוי ומה זה אומר אי ודאות בעצם, אתה בעצם גם לומד, אתה מתפתח כבן אדם לבוא ולהכיל גם את זה, כי אם אתה לא תכיל את זה, זה לא יקרה בכל מקרה, אתה מבין? אם אתה לא תדע לבוא לאשתך, להורים שלך, לא משנה למי, לבת זוג שלך, לבן זוג שלך, לבן זוג שלך, לא משנה. ולבוא ולהגיד להם, תשמעו, אני יודע מה אני עושה, ולשדר להם את התחושה שאתה יודע מה שאתה עושה, והמציאות תראה שאתה יודע מה אתה עושה, זה בעצם המשמעות של לגלם אמת בסיטואציה. חלק מהאמת בסיטואציה זה שכדי להצליח בעסק או להצליח במשהו, אתה צריך לגלם גם פערים של אנשים אחרים.
אתה צריך לגלם אותם.
אתה צריך לגלם פערים של אנשים אחרים. כי לא כולם ערוכים ויודעים את מה שאתה יודע. ובעצם כל התפקיד של אנשים הכי קרובים אליך זה לבוא ולבדוק כמה אתה סגור על עצמך, ואם שעושים לך ככה, אתה לא ממצמץ כמו ששאלה לא ממצמצת, זהו, זה גיים אובר, כי זה מה שהמציאות עושה. למה אנחנו בריבים עם האנשים הכי קרובים שלנו? כי הם ישר ממצבים על הפערים. רגע, תגיד לי, מה עם זה עם כסף, ומה אתה תעשה בזמן שזה, ואז זה מעצבן אותך. למה זה מעצבן אותך? כי זה פער לא סגור מול עצמך, ואם הפער הזה כן סגור מול עצמך, אז אין בעיה, אוקיי? אז אתה יודע, you can handle it, כולל אנשים הקרובים ויותר.
בוא נעשה רגע ככה.
שלום, הסקת.
נשים רגע בצד את הסולטק בצד של העישון והדברים, אני רוצה רגע להיכנס למה שאמרת, זון 1.
אז זה דיבור סביבה.
מה?
זו שיחה על זון 1, אז אני רוצה רגע לתת את הקונטקסט הנכון, ובואו רגע, אם אנחנו נכנסים רגע לזון 1, ומישהו יצטרף בנקודת זמן הזו, שני משפטים רגע על... שלום. קצת באיחור, אבל...
נכון.
דרך אגב, זה זמן טוב להגיד שיש לנו נותן חסות מהמם. בסדר? שמה אקטיב טרייל, שהם שיחקו אותה, ונאור המנכ״ל שם החליט ככה לפרגן לנו ולעזור, והוא חובב פודקאסטים גדול, ואחד הפודקאסטים מצחיק אותו, וזה קצר קשר.
טוב, חסות קצת להגיד מה אקטיב טרייל עושים.
נכון, אז אקטיב טרייל בעצם הם מערכת של דיווח אימיילי, הם עושים מערכת אוטומציה מדהימה, אנחנו עובדים איתם הרבה גם בארץ וגם בחו"ל, אז מעבר להיותם חברים, אנחנו מאוד נהנים, שמים כזה את הלינק, אז דרך אגב, זה דבר מעניין, שכשאתה מתחיל ואנשים אומרים לך למה אתה צריך את זה, ואומר, אני לא יודע, אני עושה את זה בשביל כיף. ואז בא משהו מעגל רחוק, שומע ואומר, היי בוא נעשה אחלה, הנה אנחנו מפרגן. אתה יודע, ולפעמים הצד ג' הזה, שהוא רחוק מאוד וזה, ומפרגן לך, זה שווה את הכל. וכשיצאתי מהפגישה איתו במשרד, בכלל ישבנו על משהו אחר, אמרתי לו, תשמע, אתה לא יודע איזה כיף היה להתראות. הפגישה הזו עשתה לי פגז, והיום כשאנחנו אומרים, יש לנו נותן חסות, אז עושים את זה במקום מאוד כיפי או מאוד זה. אנחנו עובדים איתם היום, דרך אגב, ב-20 ערים באירופה. מערכת אימיילים והולך מצוין. סולטק בתוך הכובע של זון 1 שככה נתנו נגיעות, שני משפטים רגע על מה זון 1 עושה ולמי זה מיועד רגע כתוכנית, אפשר?
זון 1 זה מוצר חוד חנית בשביל להגיע תוך 12 שבועות לאן שאתה רוצה להגיע ברמה העסקית. שאתה הוא זה שמגדיר את הפרמטרים. זהו.
זה זומן עסקים.
זה זומן עסקים.
מי הם האנשים היום שמגיעים, אם אנחנו מדברים רגע על סקיילים, ואנחנו היום, הרבה מהאנשים שרואים את זה עכשיו הם יזמים צעירים מצד אחד, או חבר'ה שעושים את זה כבר תקופה ומחפשים שנייה את האג' הזה, והרבה פעמים האג' הזה טמון בנו הרי. מי פחות או יותר הלקוח האידיאלי היום מבחינתכם כשהוא מגיע, או היא מגיעה?
תראה, לדעתי אחד הפערים שיש במנג'מנט קונסולטינג, ופגשתי את זה, אתה יודע, יצא לי לעבוד בארגונים, גם שניהם טכנולוגיים או אחרים, מביאים מישהו שיטפל, הבוס מביא מישהו שיטפל פה בכולם. ואז זה לא עובד, כי הדופק של הבוס לא באמת משתנה, ואז שום דבר לא באמת משתנה. זאת אומרת, מי הם הראשונים? אז העצמאים עצמם, בעלי העסק עצמם, שבאים ועוברים את זה בעצמם, ואז הם מחליטים אם הם רוצים לקחת את זה, את התדר הזה נקרא לו, את המסר הזה, לתוך העסק שלהם. כי אם הם יבואו מהמקום הזה, זה יעבוד, וזה לא יהיה עוד איזשהו יועץ בשרשרת של יועצים שבא לעשות לך זה וזה, אלא אתה בעצם מה שזון וואן עושה היא מחליפה לאדם או לארגון את הפילטר, ואתה עברת את זה, כאילו זה קצת, להסביר את זון וואן אני מודה שיש מן האמורפיות, כי אף אחד לא יודע מה זה סולטק, הנקודת ייחוס לא בדיוק ברורה, אם הייתי מפשט את זה, הייתי אומר אנחנו מחליפים לך את הפילטר, שדרכו תקבל את כל ההחלטות שלך, all across the board. בסדר? אז זה מה שזון 1 עסקים עושה, שגם זון 1 ספורטאים, יש זון 1 אומנים.
אם אנחנו רוצים לבוא ולהגיד את זה במילה אחת, אני הייתי בוחר מילה אחת, פרפורמנס. קיצוניים. אנחנו מורידים את כל הדבר הזה שנקרא קבלת החלטות, רגשות, מחשבות, פילטרים, כל הדברים האלה לוקחים, מורידים אותם. לדבר אחד שזה נקרא ביצוע בשטח.
ככה שיש איך למדוד את זה.
בדיוק. אנחנו באנו ואמרנו, כל מה שכולם מפחדים לבוא ולהתחייב, אנחנו רוצים להתחייב. עכשיו זה חוזר למה שאתה אמרת קודם, אוקיי, אז איך אתה יכול להתחייב, נניח למישהו, הוא בא מביא לך דברים שהם מונפצים, שמה הקשר למציאות, הוא להשיג את זה בחיים. מה שקורה בתהליך אצלנו, בשבועות הראשונים, בעצם הוא בא, פורס הכל ככה על השולחן, ואנחנו נותנים לו משקפיים חדשות להסתכל על הדברים. הוא לבד כבר, אם זה לא מדויק, ישדרג את ההסתכלות שלו על המציאות, ועל מה הוא רוצה לעשות.
האם היית אומר שאתם משקפים את הדבר, או אתם מלווים אותו, אתם עומדים לידו, אתם עומדים מולו?
משקפים זה מילה מתחום אחר, לא רוצה להשתמש בה.
ולכן אני...
ומלווים זה קצת עובדים בשבילו.
אני אגיד לך למה אני שואל.
כן.
כי בעיניי זה לא זה ולא זה. האמורפיות, והיא מעניינת, אני חושב שזה, דרך אגב, אני חושב שזה הפודקאסט הכי אמורפי שהיה לי בכל הפרקים שהקלטנו עד עכשיו. ומצד שני, אני יודע איך זה מרגיש אחרי שעוברים את התהליך, אז אני כאילו מנסה לחשוב, בתוך כדי שאתם מדברים, אני מקשיב לכם, אני אומר, רגע, זה כן זה, זה לא זה.
בגדול אני פגשתי אותך בשנה שעברה איפשהו, נכון? סוף 18, חבר משותף שלנו, דיברתי איתו על משהו עסקי שעברנו, אני בא להרחיב תכף, אמר לי שווה לך לדבר איתו. זהו. הרמתי לך טלפון, נכון? שאלתי אותך מה, איך זה עובד וזה, והסברת לי איך זה עובד, מה התהליך, מה העלויות והדברים, אמרתי לך אוקיי. אני הייתי בנקודת זמן, ולכן אני שואל על נושא של עישון לדוגמה, או אנשי עסקים, או דברים, גם אם אני אתן לרוב האנשים את הבלופרינט להצלחה, לא משנה מה בחיים, בסדר? רוב האנשים יגידו, תשמע, זה מדהים, יגלגלו את זה, ישימו את זה באוטו וימשיכו הלאה בחיים.
נכון.
רוב האנשים.
אמת, אמת.
עשרה שבועות, אני חושב, לתוך הפרויקט הזה, שאני ואתה מדברים פעם בתוך התהליך, מדברים פעם בשבוע, אמרת לי, וזה נחקק אצלי מאוד, וזה היה נורא מהר, אמרת לי, תשמע, ביחס לאנשים, אתה מאוד מתמיד, או אתה מאוד עושה דברים. אמרתי לך, מה זאת אומרת? באתי כי יש לי צורך. אם אני לא אעשה, אז על מה שילמתי ומה השתנה אצלי בתהליך? אמרת לי, לא, אני רק מציין שתדע ש... ואז נזכרתי שרוב האנשים לא יעשו את הדבר, וזה שלח אותי הרבה ללמה אני עושה את זה. למה כשאני בא למשהו זה מעניין אותי, או אני משקיע בו, או אם אני בוחר, ודיברנו גם עכשיו וגם יצא לנו לדבר בעבר, על זה שאני עושה המון דברים במהלך היום-יום שלי.
כן, אבל אתה יודע מה, זה מזכיר לי משהו שדיברנו בחוץ. וזה מה ש... וזה אתה. אתה לא מפחד שיאורים עליך.
לא, אבל זה...
אתה רוצה להתקדם? אין, וזה אני אומר כאילו אין. מי שמגיע אלינו, שידע, רוצה להתקדם, הולכים לראות עליו. כל אחד... אתה אבל, אתה לא מפחד.
אבל זה עניין של אופי או שזה עניין שאתה ממש לומד? איך אתה לוקח בן אדם שמפחד מהתגובה של הסביבה שלו?
זה מחבר קצת לשאלה... למי זה נועד? כל בן אדם שאומר, כן, אתה רואה שם את זה שם בסוף, אני רוצה להיות שם. זה מה שאני הולך לעשות במשך הקליקות, אנחנו הולכים להביא אותו לשם. בסדר? אנחנו הולכים לשים אותו על המסלול, איך הולכים מכאן לגג שנמצא חצי קילומטר אווירית מכאן, לא ככה, ככה. בסדר? דוח. והוא בעצם הולך ללמוד איזושהי יכולת ב-12 שבועות, שתאפשר לו להיות הבן אדם הזה. זה שכל הזמן אומר למה אני לא מצליח, למה, למה, למה הם, אני לא, למה, למה, למה, למה? כי אתה לא מדויק רגשית, כי חסר לך, כי אתה, משהו בך לא מסונכרן מול המציאות, ואז בא השדרוג המשמעותי הזה, שבעצם מפקס אותך על איזשהו דבר אחד, שאתה מוכיח לעצמך שאם אתה הולך עליו, אם אתה דבק במשהו שאנחנו קוראים לו אמת בסיטואציה, והיכולת להסתכל על מה באמת באמת הולך פה, ולא אחרי הרגשות והמחשבות שלך, אז מה שקורה זה שאתה מוכיח לעצמך שיש פה איזשהו פטנט מאוד פשוט, שאם אתה עובד באופן הזה, העלילה בחיים מתקדמת. ואם זה יקרה במספיק אפיקים, עם מספיק זה, אתה תסמוך על זה וזה יהיה שלך, ולכן זה לא שלי, ולכן אני לא צריך ללוות אותך, כי זה שלך, אתה יודע ללמד אותך, ולקחת לאופניים בגלגלי עזר.
אבל מרבית האנשים יבואו ויבקשו לא רק את גלגלי העזר, יבקשו שתשים את האופניים האלה בבגאז' ותיקח אותם לנקודה באוטו שלך. ואז השאלה היא רגע, האם אנחנו יכולים היום לבוא ולבקש מאנשים איזושהי נקודת בסיס או איזושהי נקודת התחלה שבה אני אומר, תבוא פתוח, אבל לא רק שתבוא פתוח, תהיה מוכן גם לקלוט, תהיה מוכן לעשות, תהיה מוכן, כשאני הכרתי אתכם היינו בתקופה, עברנו מתקופה מדהימה ב-2018 בחיי עסקית, לתקופה מאוד לא טובה בדבר זמן מאוד מאוד קצר.
בסדר. אני יכול להבטיח לכם שככל שאני פוגש יותר ויותר אנשים לאורך השנים, מעט מאוד אנשים ידברו מול מצלמה או במיקרופון ויגידו את זה.
כי זה פשוט נראה לא טוב היום בדיגיטל.
זה נראה לא טוב היום ב... אני איש עסקים, אני יזם, ובוא, אצלי לא כתוב בשום מקום מנכ״ל, יזם, איש עסקים.
זו העבודה שלי, זה מה שאני אוהב לעשות. הפודקאסט הזה התחיל כמשהו שהוא פאן והובי, אני מממן אותו, אני עושה אותו, אני אוהב אותו. ואני יודע היום כשהתחלנו פה להקליט ויאיר שיצטרף אלינו ויש קטעים שהם יותר טובים, פחות טובים, צריך לסדר וזה.
עזוב את מי זה מעניין, אנחנו בפרק 17, אני חושב, תחשוב איפה אני בפרק 100, אני מדהים.
אני מסכים איתך ב-100%.
אז השאלה היום היא, כשמגיעים לאמת בסיטואציה, או בשביל להגיע לאמת בסיטואציה, אני חושב שאנשים צריכים לבוא או אפויים, או אתם צריכים לבשל אותם, סליחה על ה...
בואי אני אגיד לך משהו, פגשתי את שי בפגישה השנייה שלנו, זה הייתה יוני 2012. די דיוק, יוני 2012, ונפגשנו על זה, דיברנו על זה כמה פעמים, והגענו לאיזשהו מגע של שיעורי משחק, שבאיזשהו שי בא אמר, אוקיי בואו, יש פה משהו, אנחנו יכולים לעשות פה משהו גדול, אני רוצה להגיד לך אבל באיזה עסק אנחנו נמצאים, שי אז כבר היה כאילו היה עמוק בכל העניין של הטכנולוגיות וכל הדברים שהוא עושה, אמרתי תשמע, אנחנו נמצאים בביזנס הכי מדהים בעולם, קוראים לו The Business of the World. Doing the impossible. אוקיי? במאה אחוז. זה הביזנס שלנו. אוקיי? ואחד הדברים שאני הבנתי, וגם שי התפתח איתם, זה שעל מנת להשיג, אם אתה באמת רוצה להשיג את מה שאתה רוצה, אתה צריך להפסיק להפעיל כוח רצון עליו. אתה צריך להפסיק לרצות אותו. אתה כל כך רוצה אותו שאתה חייב להפסיק לרצות אותו. זאת אומרת, אנחנו בעצם לוקחים אנשים שממש רוצים, ומכוונים אותם באופן שהרצון שלהם לא יפריע להם להגיע לאן שהם רוצים להגיע.
אבל אתה חייב ללכת. אנחנו נלך במקומך. תראה, עד המקום של ללכת אנחנו נעזור לך בהכל. כן. אבל לקום, לשים את ה... אתה יודע מה, גם לא יעזור לך לשים את הנעליים הווירטואליות. אבל לעשות את ההליכה עצמה, במקומות...
אתה צריך ללכת.
אני אתן לך נעליים וירטואליות, כן, שאחרי מה ללכת.
כן, לא.
אנחנו לא נלך בשבילך.
אבל ללכת בשבילך, כאילו... אם אתה רוצה תמצא מישהו אחר שיהיה גם בשבילך ויסיע אותך.
אני עצמאי, אני הייתי שכיר מדהים כל החיים. אני בא בזמן, עושה עבודה, אני מגדיר ראש, אני מאוד אוהב, אני עבדתי שנים במקומות, בין אם זה מוסדות ממשלתיים, עבדתי בשגרירות האמריקאית, עבדתי בחנות הרבה שנים, אני מת על זה, הכל היה אחלה. ויצאתי דרך עצמאית, ועכשיו פתאום אתה מוצא את עצמך מתנהל עם... עובדים, דברים אחרים, התנהלות אחרת לגמרי, ומגיע כל שנה החגים ואני חרד, כי אין עבודה ומה יהיה, ויש משכורות ויש דברים, ובשנתיים שלוש שקדמו לעונת חגים הזו, נסעתי כל פעם לטייל, מתוך הבנה שזו המציאות, אין לי מה לעשות, מה אנחנו יכולים להתכונן ביולי אוגוסט כדי שהחגים יהיו סבבה, והשנה נסעתי ליפן, ונסענו, אתם הייתם ביפן?
סבבה, אנחנו באיזשהו צוק בסוף העולם, בלילה אנחנו הולכים לסיור בבית קברות של נזירים בודהיסטים שיש בו זה, כן, והשעה שש בערב משהו כזה, ואנחנו הולכים לפני זה לאונסן, אונסן זה מעין מרחצאות כאלו של היפנים, ואנחנו הולכים לשם, ואני מדבר עם חבר, אני אומר לו, תשמע, מה לעשות, אוקטובר חודש מת, שכרתי את זה, זה הדברים, עשינו הכנות, הכל, מה שיהיה. אבל בנובמבר יש תוכנית עבודה מסודרת ביום שאני נוחת, תקתקים וזה. אנחנו חוזרים בחלוקים מהאונסלן, ויש לי מיסט קול, ואני מקבל טלפון, מישהו אומר, תשמע, אנחנו צריכים אתכם. זה הפרויקט, זה הדברים, קרה לנו כך וכך, אנחנו צריכים להתחיל מחר בבוקר.
מה שאתה צריך, אנחנו איתך. בערב אנחנו הולכים למנזר, עושים את גולמן וזה, יום אחרי התקנים, אני מקבל הודעה, היי, שלום, אנחנו צריכים לדבר על זה וזה. בשתי שיחות טלפון סגרנו את היעדים של אוקטובר שלא היו אמורים להיסגר, אז כשאתה מדבר על רגע לשחרר, וזה חלק...
וזה חלק מגיע, מפגיבה לזה מהר מאוד.
נכון, וזה חלק חשוב, הסיבה שאני מעלה את הדבר הזה היא כי הוא חלק חשוב ממה שעברנו ביחד בתהליך של זון 1, כשהתקופה הייתה לא טובה מבחינה עסקית, ועברתי הרבה שעות של לשבת במשרד בלילה ולנסות להבין מה אנחנו יכולים לעשות. הדבר הזה הוביל לצמיחה עסקית באפיק אחר בתוך העסק, זה אחלה, אבל הרבה מהתהליך הנושא וההבנה הייתה במה אנחנו שולטים ומה אנחנו לא שולטים, מה שהפך בינה את האמת בסיטואציה. אני לא יכול לשלוט ב-1, 2, 3, אין לי זמן להתעסק, כי כדי לסדר את העסק אני צריך לפנות זמן. דבר מעניין בעיניי הוא שפתאום התחיל להתפנות יותר זמן. יותר זמן שחרר את הלחץ, שחרר את הבעיות, שחרר את הפאניקה. שהיא דרך אגב היא לגיטימית, כן, כשיש לך עובדים, יש לי עובדים עם ילדים או דברים, זה לא החלטות קלות לפעמים שאפשר לעשות באם לשחרר עובדים או לא. ובתוך ההחלטה הזו, אני זוכר שדיברתי איתך ואמרתי לך, יש לי איקס כסף, איקס דברים, והאמת בסיטואציה היא שאנחנו או מסדרים את העסק או סוגרים, ואני בסדר עם שתי האופציות.
אבל באיקס כסף שיש, אני מוכן לזרוק אותו כביכול, כל עוד אני עושה את זה ביחד עם הצוות, והייתה פה ישיבה ארוכה של איזה שעתיים, שבסוף הישיבה אמרנו, אוקיי, יש לנו אוויר לנשימה לארבעה חודשים, אנחנו בפברואר 2019 צריכים להיות לפחות ברייק איוון חזרה על המצב שקרה.
אתה מתאר מצב מעולה שבו לא נתת לאמביציה להפריע לך להצליח.
בוא רגע נדון על זה.
זה מה שאמרת בהגדרה של זה.
זהו.
שזה בסדר אם ככה או בסדר אם ככה, זה לא נתת לאמביציה להפריע לך.
שתיים, אני חושב בחלק גדול מהשיחות איתך דיברנו הרבה על נושא של אגו. ואם אתה שואל על זה שיורים עליך אנשים מפחדים להיכשל. אני חושב שפשוט נכשלתי כל כך הרבה פעמים, זה לא כזה רלוונטי כבר. זה הסיפור שלי, זה החוויה שלי, זה המסע שלי. אני חושב שהרבה פעמים אנחנו לא יוצאים עוד למסע, וכבר אספנו את התלונות ואת הבעיות של כל כך הרבה אנשים איתנו, ואז כשאתה אומר יורים עליך, יורים עליך, אין לך הגנה, אין לך כיסאון, אתה אומר עזבו, אני אשאר בדברים שלי. איך אתם הופכים, אפשר בכלל להפוך את היורים עליך ל... הנה השריון או הנה התוכנית עבודה או שזה אופי.
אני אגיד משפט אחד, אני אתן לשי להמשיך. זרקת את המילה אגו שהיא יחד עם המילה אושר ואהבה, אחת המילים הלאומיות במטבע הלשון העולמי. ההקשר של אגו כמו שדיברנו זה שאמרנו אגו הוא דבר מאוד חשוב, הוא יגיד לך אין אנחנו יכולים להגיע שם לקצה ההר, הוא רק לא יביא אותך לשם. וזה בעצם ההבחנה כשאנחנו צריכים... צריכים לקבל לגבי האגו, שהוא לא יושב ראש הדירקטוריון, הוא חבר דירקטוריון, יש לו חשיבות, הוא אומר הולכים לשם, אבל הוא לא יביא אותנו לשם, ולהבין מה זה אומר, זה אחד הדברים שאתה אומר בזון 1.
האם היום אנשים שבאים, אנשים שמגיעים לזון 1, כמה מהם, אם אפשר באחוזים, מגיעים בשלב שהם מבינים שהם צריכים את הקפיצה של השלב הבא, כמה מגיעים בשלב שהמצב לא טוב?
תראה, יש כמה סוגים. של אנשים, שזה גם מתחבר למה שאתה אמרת לגבי היורים והפחד להתקשר אני רוצה טיפה להרחיב על זה כי זו נקודה מאוד מאוד חשובה אנחנו טוענים קודם כל שהיורים עליך זה הזדמנות והיורים עליך, כשמסתכלים על זה מתוך פחד ומתוך איזשהו מנגנון של התגוננות זה איזושהי הבנה אנרגטית אנרגטית של התדר שבו המציאות מתקשרת מדברת אלינו. זאת אומרת, כמו שאתה תיארת, אתה תיארת מצב שירו עליך ואז אתה פתאום הסתכלת ואמרת, רגע, אני עכשיו רוצה להסתכל על זה קצת אחרת, אני מפנה לי את מה הסתכלתי. היורים עליך זה בשביל שתבוא ותתחיל להסתכל אחרת קצת על כל הימים בסיטואציה במציאות. חוסמים לך דברים ואז מפנים את תשומת ליבך שאולי אתה עכשיו צריך להסתכל לפה שנייה. אבל אם אתה כל הזמן תתרכז, רגע, אבל זה בא, יורים עליי מפה, יורים עליי מפה, ובזה אתה מתרכז, אתה לא תסתכל לפה. שבעצם מה שהמציאות רצתה להגיד לך, מה שהאמת בסיטואציה רצתה להגיד לך, זה טום טום, תסתכל שנייה שמאלה, ובוא תתקדם. הבוא תתקדם הזה, זה מה שכולנו מפספסים, ומה שאנחנו עוברים בתהליך יחד עם האנשים שעוברים את זון 1. עכשיו, זה גם מעביר אותי לאיזשהו משהו טיפה, אני רוצה לזרוק פה איזשהו משהו מגניב. בגלל זה אנחנו כל כך אוהבים לעבוד עם הספורטאים הטובים בעולם. כשזה משהו שקרה לבד, כמו שאתה מתאר את הפודקאסטים שהתחילו להתגלגל מתוך איזשהו, זה פשוט קרה. למה זה קרה? כי הספורטאים שהגיעו כבר למקום שהם כל כך מדורגים בטופ 100, בטופ 10, בטופ 5 בתחום שלהם, הם כבר עומדים לך פה ככה, והם מרגילים שכל היום מעורים עליהם, והם יודעים מה המשמעות והם רוצים פשוט להגיע לשם. עכשיו הוא בא, עומד מולך, הוא אומר לך ככה.
והם גם די מכוותים כבר. הם יודעים את היעד, הם יודעים את המטרה, הם יודעים את הדברים.
אז הוא בא אליך ואומר לך, טוב, אני עכשיו חמש, אתה יכול להביא אותי לארבע? יופי, מה אני צריך לעשות? א', ב', ג', ד', א', ו', ז', אתה אומר לו לא, אתה צריך לעבור את התהליך. יופי, אני עובר איתך את התהליך. יופי, הוא נכנס, זהו, מגיע בבוקר עם התיק גב שלו, גב וירטואלי, אז זהו, הוא נבחר. כן. עכשיו, אם אתה באמת יכול לעשות לו את זה, מה שצריך. מה שצריך.
עכשיו, אני חושב שזה היה חלק מעניין בתהליך שאנחנו דיברנו, אז אני אומר לך, בסדר.
אבל השאלה היא כמה אנחנו או פתוחים, או מבינים שיש בעיה, אתה יודע, אני, אחד הדברים שהכי מפחידים אותי זה שגרה. עכשיו, אחד הדברים המצחיקים הוא שאני אומר את זה, כשבמקביל השגרה שלי מאוד גבוהה. אבל בעבודה לפעמים כשדברים קצת נכנסים, אז אחד הדרכים היא להאיר את זה. אבל ביום יום, אני יודע באיזה שעה אני קם, אני יודע באיזה שעה אני מעלה את הסטוריה הראשונה שלי, אני יודע איפה אני משתדל את הקפה שלי. אתה יודע, אני טוב בשגרה. כמו שאמרתי, אם כולי להיות שכיר, אני בא באותה שעה, אני מסתדר עם הכל טוב. בצד השני, אני גם מאוד מודע לזה שאני חייב לשנות דברים.
השאלה היא אם לפעמים גם הלשנות הזה הוא איזשהו אנטי-פוקוס באיזשהו מקום.
מסתירים להם את עצמם מעצמם, מין מיסוך כזה. ונגיד, אחד ה... נגיד, אם להיות מעשן זה נגיד סכנת חיים וזה המציאות יורה עליך, אז להיות מעשן זה הדבר הכי מדהים שקרה לי בעולם, העובדה שהפסקתי עם זה לפני 12 שנה, חלק מרכזי במה שאני הייתי היום. כי למדתי ברמת הרגש מה זה אומר בעצם לא להתרגש ממה שאתה מרגיש, ואז לראות שהמציאות משתנה. ומה שאומר זה שהתחלתי ללמוד זה שיורים עליך זה אחלה דבר, זה אומר שאתה ממגנט המציאות ובגלל שאתה לא מדויק אתה מקבל את זה בדמות של ירי, כל מה שהירי אומר אתה לא באזימות הנכון, זה כבר מה שאומר, תסתכל על הצד הזה ואז אתה תראה את זה, זאת אומרת שיורים עליך זה מעולה, לא בקטע של יורים, זה עוד מעבר להזדמנות. כי אתה יודע, גם עם המילה הזדמנות אני רוצה להיות זהיר, כי זה עוד מילה כזאת של כזו, זה פשוט הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך, ובעצם מה שאנחנו עושים בזון 1 ובסולטק בכלל, זה לשנות את הגישה שלך למציאות, אוקיי? מתוך החכמה מדידה שאני משנה את הגישה הזאתי, דברים...
נכון, עכשיו הרבה פעמים אומרים מצורן, אתה יודע, דלת נסגרת, חלון נפתח, הרואף וזה. וזה וזה וזה, הרבה פעמים אומרים לך, שומע, אם משהו נגמר, משהו מתחיל, או כל ה... לפעמים אנחנו קצת תקועים בקונספציה הזו של אוי, מה קרה לי, איזה נורא, איזה זה, והחפירה או הנבירה האינסופית הזו לא מאפשרת לנו לראות את ההזדמנות הבאה. לפעמים אני גם שומע שאנשים קצת יורים עליך, כדי ש... כי אם תצליח, גם מה זה אומר עליהם. ואת זה אני רואה הרבה מאוד, אתה יודע, כמו שאתם יודעים, יש לי ברים ודברים כאלה, אני מנהל הרבה סיפורים. שיחות אלכוהול לאורך השנים, בסדר? ויאיר פה מחייך את החיוך המונזרי שלו, כי הוא בילה איתי הרבה שנים בברים. אבל אנשים ידברו, וכשאתה אומר להם, אני שוקל לעשות איזשהו פרויקט...
עד שקיבלתי סוכרת.
אז, וכן, אתה מסתכל הרבה פעמים על השיחות בערים האלו, שאנשים אומרים, תשמע, אני שוקל להחליף עבודה, אני אפשר לעשות זה, וכמו שאתה אומר, למה... ממה תתפרנס, מה תעשה, למה זה, למה פה, זה לא רציני, זה לא יראה טוב וכן הלאה.
האמת שאפילו בסוף השבוע לפני החג דיברתי עם חברה טובה שאמרה לי, תשמע, הציעו לי עבודה מצוינת, אני ממש עוקבת לעבור, אני רק צריכה לחכות קצת כדי שברזומה זה יראה שלא הייתי מעט מדי זמן. אז אמרתי לה, אוקיי, מה זה משנה לך אם כבר הציעו לך את העבודה שאת רוצה והיא עבודת, מה יש לשבת עכשיו ולחכות? בהזדמנות הזו שתחלוף, היא אמרה, תשמע, לא, אני סך הכל לויאלית למערכת. אז אמרתי, איזה דבר מעניין. אני לויאלית למערכת בזה שאני אחכה מספיק זמן כדי שבמקום העבודה הבא שלי זה יראה טוב כשעזבתי. וזה מין תירוץ כזה איך אתה תופס את המציאות, איך אתה עושה.
נכון, סיפור.
אבל לאנשים יש שני דברים. לפעמים אנחנו גם רוצים שיגידו לנו, שומע, עזוב, זה לא ילך.
תראה, עצות הכי טובות בעולם לא יעזרו אם לא יעברו דרך הפילטר הנכון, וזו הסיבה שאנחנו מתבלבלים די בקלות בחיים, כי that makes sense, and that makes sense, זה הגיוני וזה הגיוני, אבל רגע, אבל זה סותר, איך שני דברים, שני מגיונים, אבל הם סותרים? זה בגלל שאין לנו פילטר מדויק להעביר דרכו אינפורמציה, אינפורמציה רגשית. וזה מה שזונו הנושא בשבילך, זה מאפשר לך לדעת לעשות. ברמת העברת מחדל המיידית להבין מה אמיתי, מה לא, מה מקדם את העלילה, מה לא. זאת אומרת, עצה ממש טובה יכולה...
אנחנו עושים את הסשן הזה 40 דקות, בערך. המשפט הזה מבחינתי מסכם את זונרון. היכולת שהקנית בשבועות שעברו, אני אומר, בנקודת הזמן שבה הייתי, להקנות פילטרים, בסדר? בעיניי, שאפשרו להסתכל על איקס דברים, הם גם משהו קצת אפשרי להסתובב עכשיו ביפן ולהקנות לעצמי עוד פעם את הפילטרים של מה זה היה כאן ועכשיו. מדהים. על ליהנות שנייה מהשקט באיזה פגודה, שאתה יודע, בכל עולם אחר את מי זה מעניין, להבין שנייה את הסיפור מאחורי ולהשליך אותו עליי באיזושהי נקודה היה מדהים. ואני באמת חושב שאם שואלים אותי מה זה זון 1, אני הולך להגיד לאנשים, זה ערכת פילטרים איך אתה אמור להסתכל. להסתכל על המציאות ולסנן את הרעשים. אם הדבר הזה מתאים לך, אני אחבר אותך אחרי זה. ולדעתי זה החלק הכי חשוב מהדבר הזה.
אני מסכים.
אתם יכולים להשתמש בזה על לוגו וכסף על הייעוץ. אני חייב להגיד משהו, זה מבחינתי, הרבה זמן רציתי שתבואו. אני מקווה שאנשים ששומעים את זה יתפסו רגע שכשאנשים מדברים איתנו, ואני חבר בארגון יזמים בינלאומי, ואחד הדברים שם הוא שאין היצע. אסור לך לתת עצה, אתה יכול לחלוק ניסיון. אחד הדברים המעניינים בלחלוק ניסיון הוא שאני שומע ממך משהו שאיך אתה חווית אותו בצורה סובייקטיבית, מה הוא יכול לתת לי ואני לוקח אותו.
אחת הבעיות הגדולות בעצה זה שאתה תשאל תשאל ואני אתן עצה ואני לא יודע אפילו חלקים גדולים מהסיפור ומה אנחנו לא יודעים. לאורך השנים זה חלחל מאוד מעבודה לדברים אחרים עם חברים ועניינים. להימנע מלתת עצות. להגיד, תשמע, כשאני הייתי במצב דומה, או כך וכך, או אני מכיר מישהו וכן הלאה. אני חושב שהשילוב הזה של להיזהר כשאתם מקבלים עצות, ביחד עם היכולת להקנות לעצמכם את ערכת הפילטרים הנכונה, היא מפתח להצלחה בכמעט כל דבר. לגבי הפסקת עישון אנחנו נדבר, אני עוד ככה פעם, וכן, מהשם אני מצטער, לא בוודאי להגיד את זה בתוכנית שלי, אבל זה. עזוב, עברנו 45 דקות בלי שקיללתי, המצב ממש טוב. בזה, אני אשמח גם...
אתה מסביר למה עושה שינויים ב-40 דקות, צריך לסגר.
נכון. אמרתי לכם גם, זה מדהים, אני מעשן חברתי לבד, זה קונספט. אני לפעמים, פעם בכמה ימים, אתה יודע, אני אגיע ב-11, אני אצא ב-11 מהעבודה פעם באיזה שבוע, שהיה לי רעיונות או קריאיטיב כזה, או אני כותב את הספר החדש, ואני אגיע ב-11 לבר, אני אקח בירה, אני אדליק סיגריה ואני אעמוד בצד. צד השני של הרחוב, בסדר? הכי לא חברתי, בסדר? לא אנטי סושל סמוקר, ויעמוד שם עם זה, ואחר כך אני יכול לא לעשן שבוע.
המתבולל מהצד.
כן.
ואז אתה מתבולל מהצד.
נכון.
מצד שני, שים אותי ביום חמישי בבר, ואני אאכל את הקופסה. אבל אני רוצה להגיד לך המון המון תודה. אני חושב שבעיקר אני לוקח מזה את זה שאני חייב להקפיד על הפילטרים, ולהמשיך את המסע הזה. אני רוצה להגיד לך סופר תודה ברמה האישית על ה... התקופה שעשינו ביחד עם הדבר הזה, ואני חושב שזה היה מרתק, בעיקר בתקופה שאתה מתלבט אם אתה סוגר את העסק, משאיר את העסק, מה עושים, והמכה הייתה פתאום, ודברים שלא התמודדתי איתם בעבר, וגם היום כשאני מתמודד עם דברים חדשים, אז אני לובש אותם, מתאים את הפילטרים ומתקדם הלאה. אז אני רוצה להגיד לכם המון המון תודה, ויש לכם חלק גדול במה שקורה פה עם הפודקאסטים והדברים האלה, אז אני מאוד מעריך את זה. חבר'ה, המון המון תודה. ואנחנו ניפגש בקרוב, אתם מוזמנים לתוכנית או ה-70 או ה-80, אבל אני מקווה שאנחנו נהיה פי שתיים כבר בחבר'ה, ונעשה עוד דברים ביחד. המון המון תודה לכם.
חברים, תודה לאופיר גאפנר, שעשה את כל החיבור.
שעשה את כל החיבור, זה נכון מאוד, שהוא חבר יקר.
רציתי קודם לקרוא לו א', אבל חכיתי שכאילו נסיע אותה השבוע, שיזכיר אותו גם.
אז כן, כן, נשים אותו, כן, א' לגמרי בזה. אז חברים, המון המון תודה, אני מקווה שהיה לכם מעניין. אתם מוזמנים לצפות בפרקים ביוטיוב והתקצירים יעלו גם בפייסבוק וכו' וכו'.
אם בא לכם רגע להבין מה המשמעות של לשים פילטר ולהסתכל שנייה על המציאות כמו שהיא באמת ולא כמו שכל העולם מציג לכם אותה, אתם מוזמנים לפנות, אנחנו נשים את הלינק גם פה, גם בהמשך. ויש לי הרגשה שאם מישהו ידבר איתכם הם צפויה להם חוויה מדהימה. המון המון תודה לכם. תודה לך. יאללה.
More from Nir
How to gain more clients with AI? The customer journey is your opportunity: updated AIDA model +R
