להפוך את התשוקה לכושר לעסק דיגיטלי מניב ולהכניס אלפי אנשים לכושר | טל מור מתארח אצל ניר זברו

תודה רבה. כיף לך שאתה לא צריך זה לקח לי המון זמן לקבל את זה אני עכשיו נהנה מזה.

אני חושב שאני צריך.

יש את השלב הזה של ההכחשה בטח שאתה כל פעם מנסה להוריד את זה שאנחנו מזדקנים. כן אני בשבילי זה היה מכה משקפיים עד היום אני לא מאמין שצריך להסתובב עם זה כל הזמן כאילו וזה סטייל. קצת משקפיים של פסיכופטים. וואו, יפה, יפה, מעניין.

אז ברוך הבא לזווארונס.אינק. Good to be here.

תודה, שאני סופר שמח שאתה פה.

וזווארונס.אינק זו התוכנית שהתחלתי מתוך איזה רעיון של לפגוש אנשים שמעניין אותי לשמוע קצת מה הם עושים, איך הם עושים, לקבל קצת השראה, קצת ללמוד. דרך אגב, לאו דווקא מנכלים גדולים, אלא באמת אנשים שכל אחד בעשייה שלהם, ושבהם יש ערך לקחת. אז... כל בן אדם שמגיע לתוכנית מתחיל באיזה אלווייטר פיץ', אז אתה מוכן לתת ככה כמה מילים? מי אתה? מה אתה? מה אתה עושה וכו'? סבבה, כן, go for it.

קודם כל, אני שמח להיות פה, כיף, עשית פה נורא נורא נורא יפה, אני ממש מרוצה מזה. ואז אני טל, מור, אני בן 42, אני בשנים האחרונות הפכתי להיות יזם, הייתי שכיר רוב חיי, באתי מהתחום של ההייטק, גרתי באמסטרדם 12 שנים. בתחום מאוד מאוד טכני, למדתי שם קולנוע, גיליתי את הצד היצירתי שיש בי, והיום במיזם שיש לי, בעסק שלי, אני משלב בעצם את שני העולמות, הצד הטכני, שאני מאוד מאוד טוב בו, והצד היצירתי, שבעצם של יצירת תכנים, של וידאו, וכל העולם של... מה העסק? העסק נקרא mymore.tv, מה זאת אחותי? יש לנו אפליקציה של כושר. אפליקציה שמבוססת על הרבה מאוד תכנים של וידאו שאנחנו מפיקים, אימוני כושר, סרטונים של טיפים, מידע, תזונה, ופשוט התאהבתי בכל העולם הזה של מוצרים דיגיטליים, רשתות חברתיות, שיווק, שאף פעם לא ידעתי מה זה, וממש ממש התאהבתי בזה. הפכת להיות די חזק בזה? אני חופר בזה הרבה, אני נהנה מזה מאוד, אני לומד, אמרתי, שיווק מבחינתי, זה שני העולמות שאני באתי מהם, שאני אוהב אותם, שזה הצד הטכני, יש בזה צד טכני, יש כל מיני כלים, אוטומציות, כל מיני דברים כאלה, כל מיני פלטפורמות, והצד היצירתי, של יצירת תוכן. ובשבילי זה שילוב של שני העולמות שבאתי מהם. פעם, עד היום, אני מאוד מאוד אוהב קולנוע, גם מאוד רוצה לעשות סרטים, עשיתי כמה סרטים קצרים, אבל פתאום מצאתי את העולם הזה של מוצרים דיגיטליים ורשתות חברתיות ויזמות, וזה... כל כך כיף, כל כך כיף ללמוד את זה במיוחד בימינו.

אני חייב להגיד לך, תוך כדי שאתה מדבר, נופל לי האסימון שבעצם, אני עושה את הפודקאסט הזה כבר כמה פרקים, אבל בפועל אתה היית מין הקדמה מאוד מאוד מוקדמת, מאוד מאוד מוקדמת.

בפעם שעברה שהייתי.

כן, ובעצם התארחת אצלי כזה לפני שנה, כשעשינו איזה ניסיון כזה, אולי אפילו יותר משנה.

יותר משנה, נכון? כן.

וזה איזה עניין שלך ושלי של השבט. וקצת לדבר, אז אני חושב שלאורך השנים, אני ואתה מכירים כבר לא מעט שנים. נכון. וחלק גדול היה לראות מה אתה עושה מהצד, ואיך אתה עושה את הצד הטכני, שאני חייב להגיד שאני סופר מעריך, אני לא בן אדם כזה, אני איש כתיבה. אתה יודע, אני אכתוב כל היום, אני טוב לי, אני רואה אנשים עורכים, אני רץ, מתקין תוכנות ולא מצליח כלום. אני, אין לי את הוויז'ן הזה כנראה, אבל לאורך השנים אני ואתה נפגשים לא מעט, ומדברים הרבה על טכנולוגיה. טכנולוגיות, רשתות חברתיות, דיברנו הרבה מאוד איך עושים את העניין של ובינארים וכל מה שאתם היום עושים כמוצרים דיגיטליים פרופר, ואף פעם לא שאלתי אותך משהו.

איך אתה ואחותך חברתם רגע ואמרתם יאללה מקימים עסק?

קודם כל אני ואחותי תמיד היינו מאוד מאוד קרובים. אתם בקשר טוב. אנחנו בקשר מאוד מאוד טוב, והאמת שזה התחיל בתקופה של משבר, כמה חודשים אחרי שאמא שלנו נפטרה. אני הייתי אז שכיר בהייטק, מה הייתה מדריכת זומבה באותה תקופה? מוכרת. סליחה? די מוכרת. הייתה מדריכת זומבה די מוכרת, הייתה בעצם מדריכה של המדריכים, של מסמיכי המדריכים או משהו כזה בזומבה. אבל, ומאי בעצם באה אליי ואמרה לי, טל בוא נעשה משהו אונליין. ואני תמיד חפרתי הרבה באינטרנט ואני מכיר קצת פודקאסטים וכל מיני תוכניות אינטרנטיות ביוטיוב. וזה הגיע בעצם מתקופה של משבר ומרצון גדול ליצור. לא ראינו אנשי עסקים, לא היה לנו מושג בעסקים, הייתי שכיר רוב חיי. ופשוט רצינו ליצור, לא חשבנו על הכסף, אמרנו נעשה את זה, זה יוביל אותנו לאן שהוא. ועשינו כמה ניסיונות וכמה פיילוטים.

מה הצעד הראשון? אמרנו נעשה וזה יוביל, מה הצעד הראשון?

הצעד הראשון זה שנפגשנו אצלי בבית, ישבנו, יש לי עד היום את הדפים, דפי ארבע עם שורות כאלה. והתחלנו לרשום, כשאתה רושם דברים, קורה משהו. התחלנו לרשום, זרקנו, עפנו על עצמנו, זרקנו מלא מלא רעיונות, ואז לאט לאט סידרנו אותם לפי קטגוריות. זה הדברים הוויזואליים, וזה הדברים הטכניים, ולזה אנחנו צריכים את זה, ולזה אנחנו צריכים את זה. עד היום יש לי את הדפים האלה, ועם מערכת הדפים האלה היום, כמעט כל הדברים שרשמנו שם קרו. ואתה ממסגר אותם? עדיין לא, עדיין לא, אני עוד לא מרגיש מוכן לחזור ולהסתכל עליהם עוד פעם, אני כאילו מזמן הסתכלתי, אני מתישהו אעשה... זה משהו.

צריך שאתה אומר את זה, זה לפני כמה זמן עשיתי כזה שינוי בדירה ומצאתי את הקופסה שיש בה את כל הדראפטים של הספר הראשון שלי. גדול. ואני רואה את הדראפט האחרון של הגאות שעשיתי לבד.

דרך חשיבה שלך, כאילו איך חשבת וזה.

זה היה נורא להסתכל על זה כי אתה פתאום קולט כמה דברים חוזרים אליך ששכחת, הדחקת אותם לגמרי. תקיעו אומר, אני לא בטוח שאני מוכן עדיין להסתכל על זה. וזה מתחיל כי לפני איזה שנתיים מצאתי ככה איזה יום שבת אחד, וירדתי למטה עם הספר, וישבתי לקרוא אותו כי לא זכרתי.

פשוט לא זכרתי מה כתוב, אתה יודע, זה מתחיל את הדבר.

ואני יושב בבית קפה ועוברת, ומישהי עונה לי, תגיד, יש מצב שאתה צוחק מהספר של עצמך? אמרתי לה, כן, אני... קיופידום, אתה קולט לפעמים שעברת כל כך הרבה דרך.

שאתה לא זוכר, אתה לא זוכר מה שכתבת בהתחלה, בהתחלה, אבל אתם נעזרים באנשים לאורך הדרך, בתחילת הדרך, בתהליך ההלכה?

קודם כל, לגבי מה שאמרת, זה קורה לי הרבה. אני בן אדם של, אני אמנם לא כותב כמוך, לא כתבתי ספר, אבל אני בן אדם של רשימות, אני רושם הרבה דברים, אני רושם זיכרונות, אני רושם רעיונות, זה כל כך חשוב. אני קורא ספר, אני רושם בספר. אני רושם רעיונות כל הזמן, כי אחרת רעיונות באים והולכים. צריך לרשום אותם כל הזמן, כל הזמן יש לי בטלפון, אני רושם, אני נוסע לאופנוע, יש לי רעיון, אני יוצר בצד, אני כותב. נוטס זה אחד הדברים הכי חשובים בטלפון. כן, וזה מתחיל מרעיונות וזיכרונות, זה יכול להיות גם רשימה של כל הדברים שאתה טוב בהם. אתה יודע, אנשים שוכחים, אנשים שוכחים במה הם טובים. ולשבת רגע שנייה בצד ולרשום במה אתה טוב, כאילו, אתה יודע, בהתחלה אתה רגע רגע אני טוב בזה, פתאום אתה קולש שאתה טוב במיליון דברים. וזה תרגיל ממש טוב לעשות, לרשום את הדברים שאתה טוב בהם, לרשום את הדברים שאתה אסיר תודה עליהם, יש אין סוף של רשימות שאתה יכול לעשות, ואני חושב שזה כלי מעולה.

אז שאלה רגע, לפני, אם ביקשתם עזרה מאנשים, אתה מאנשים שכותבים בספר, בתוך הספר, בזמן שאתם כותבים?

אני כותב בספר, אני מסמן בספר כל הזמן, אני לא יכול לקרוא ספר בלי עט איתי, אני חייב שתהיה איתי עט, אני מסמן, הספר בסוף, כשאני מסיים את הספר הוא נראה כמו, זאת אומרת הוא קצת, כאילו הוא נראה, עבדתי עליו.

אני רץ עם אודיובוקס, כשאני מסיים את הריצה לפעמים, אני רוצה שאני חוזר אחורה כדי לכתוב בנוטס של...

דברים שהיו חשובים, שאתה גם יכול למרקר באודיובוק, אתה יכול לסמן. אתה נותן לחיצה, זה מסמן לך, כאילו הולך כמה שניות אחורה, נכון?

כן, ואז אתה גם יכול להגיד לו, פה תעשה בוקמרק. שוב, דבר מעניין, אני לא הייתי כזה פעם, הייתי קורא ואומר, סיימתי את הספר, תזכור אולי דבר אחד או שניים. באחרונה אני שם שאני יודע להוציא מספר בין חמישה לעשרה דברים. שזה מעניין, כי אתה... כל דבר כזה קטן מעצים את הקריאה של הספר.

כל דבר, כל ספר שאתה קורא, כל כתבה שאתה קורא, כל דבר כאילו מספיק שכאילו הוצאת ממנו משהו אחד קטן, זה משהו שהולך איתך להרבה מאוד זמן, וזה שווה כאילו את ההשקעה. ואני בכלל חושב שאנחנו חיים בכזאת תקופה שזה כל כך חשוב לפתח תשוקה גדולה ללמידה, כי דברים משתנים, העולם משתנה. הטכנולוגיה, זאת אומרת מקצועות שקיימים היום עוד כמה שנים ייעלמו, והמקצועות האלה גם אחרי כמה שנים ייעלמו ויהיו מקצועות חדשים, אי אפשר לחזות כאילו.

זו ההזדמנות, אם אנשים יבינו שזו ההזדמנות, אתה חי בעולם שמה שהיה תקף אתמול לא בטוח תקף מחר. נכון. אני הרבה פעמים אומר לסטודנטים בסוף הקורס, תעשו כך וכך, תקראו כך וכך, תשקיעו איזה זמן, ויגידו כן, מדהים, מדהים, היה אחלה, התחייבו תעד, הם לא יעשו את זה בחיים, בעוד האחד או שניים בכל קורס שעושים את זה. אני מסתכל עליהם שנתיים, שלוש, חמש אחרי, ואני נפעם. אתה יודע, ראיתי פה לפני פרק אחד או שניים את לירי, שהייתה סטודנטית, שבאה ואמרה, אני יכולה ישיר לדבר איתך, היא תייעצה, והיא לקחה את זה עשרה צעדים קדימה, כי זה היה הפשן שלה, והיא הייתה מוכנה לעשות את זה.

מדהים. ובפעם הראשונה שנפגשנו, ביקשתי ממנה לבוא בשמונה בבוקר, היא ממש קיטרה, ואמרה לי, זה נורא מוקדם, ולפני, כשהיינו צריכים לתאם את ההקלטה, התקשר להם בשמונה וחצי בבוקר, אמר לי, בוא נעליר, יבואו שנתיים שלוש, שמונה וחצי התקשרו לי, אני רק לא שעתיים. נהדר. איך הפשן שלך, היכולת שלך ללמוד, שאתה אוכל...

זה משהו שפיתחתי אותו עם השנים, אני פשוט פנט לזה, ואנחנו חיים בתקופה כל כך מעניינת, ויש כל כך הרבה כלים, וכל כך הרבה דרכים ללמוד דברים. אני חייב להגיד משהו שלאחרונה הקשבתי, אני קראתי את הספרים של יובל נוח הררי, אני מקשיב לכל מיני אנשים, מעניין, שאם בעבר בני אדם היו בונים את הידע שלהם ואת המקצוע שלהם לבינה אחרי לבינה במשך שנים היו לומדים משהו, לומדים משהו, אנחנו מגיעים למשלב בעתיד הלא רחוק שבמקום לבנות את הדרך חיים שלך לבינה אחרי לבינה זה הולך להיות יותר כמו אוהל, שאתה צריך לדעת לבנות אותו במקום אחד, לפרק אותו, להזיז אותו למקום אחר, לבנות אותו במקום אחר. ובגלל זה הרגלי הלמידה צריכים להיות קצת שונים, זה לא חייב להיות דווקא איזשהו תחום מסוים שאתה בונה אותו לבין האחר לבין האחר, אלא זה יותר חשוב ללמוד איך ללמוד, ללמוד מה ללמוד, למצוא את הריסורס הזה שלך, ואני מאוד אוהב את הרעיון הזה.

אני חייב להגיד לך, קודם כל אני מאוד מסכים, אני חושב שזה גם תהליך מעניין, אנחנו מדברים על זה פה הרבה בחברה, של בעצם האם אנחנו מסוגלים ללמוד את התהליך, אנחנו מדברים על זה פה הרבה על... נושא של מתודולוגיה והצ'קליסטים וצורת העבודה ואיך ללמד אחד את השני ואיך לעשות וזה ובאחד מהשלבים בשנה שעברה גם הרגשתי שהאם אני עושה טוב בכלל את הללמד את הדבר הזה ואני יודע שבאקדמיה יש שיטה, קישורים, מיקס דברים, אתה צריך לעשות את זה בצורה מסוימת וזה עובד והייתה לי תחושה שאני לא בטוח שזה עובר טוב ביום יום בעבודה שמה לא עובר מה?

איך שאתה מלמד?

האם אתה באמת קואוצ'ר טוב, האם אתה באמת מנטור טוב, האם זה... זה, אני רוצה להאמין שהשתפרתי, אבל באיזשהו שלב הייתה איזו הזדמנות, קפצתי על מטוס, נסעתי לדבלין לקורס מנטורים. ופתאום נפתח לי איזה עולם של כמה זה קשה, וכמה התהליך, אז גם האופי, גם הכלים, גם הדברים. ואני היום קורא הרבה מאוד לדוגמה, משאבי אנוש, או דברים כאלה, כי תשמע, אנחנו כבר סדר גודל, אנחנו לאט לאט מתקדמים.

מעניין.

ואני צריך להשתפר, ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני לא מספיק טוב בזה. אז לא שאני אומר שאני מדהים, אבל פתאום אצלי זה הפך להיות דרייב של תחום שקודם לא למדתי בכלל, אבל היכולת ללמוד אצלי והיכולת לקרוא בצורה מסוימת ולעשות את זה.

אני חושב שזה דבר גדול לקחת איזשהו נושא שבמשך הרבה שנים קצת בלבל אותך, ופתאום להיכנס, להחליט, לקבל החלטה ולהיכנס ולחפור בו. סתם, להיכנס ולחפור בו דרך יוטיוב, לקחת ספר, אני ממליץ לכל בן אדם לעשות את זה. פעם בכמה זמן לקחת איזשהו נושא שקצת מבלבל אותך, ותודייב דיפ, איכשהו דרך יוטיוב, כאילו איך שבא לך.

נכון, אני חושב שגם בחברה כמו אצלי, שאנחנו חברה יחסית קטנה, אם אנשים תופסים משהו וצוללים ועושים, אז אנחנו מייצרים אקספרטיז חדש, שיש בן אדם אחד שהוא קונטקט פרסונל לנושא הזה. בשנתיים האחרונות הצלחנו להגיע לרמות שבדברים מסוימים הצלחנו להוביל מהלכים גדולים, כי מישהו אחד תפס את הנישה, והוא לימד אותנו, ועשינו, הבאנו לקוח ההון להיות, שמע, זה מה אנחנו יודעים. תן לנו הזדמנות ולקוחות הסכימו לתת לנו הזדמנות וזה ייפוצץ.

מדהים.

פתאום, אתה יודע, הדבר הזה הופך להיות נישה שיש לנו עובד שמנהל אותה. אתה אומר, אז זה פוטנציאל, אתה תמיד תוכל לגדול. למה? כי אנשים יכולים ללמוד שאם אתה רעב, אז אתה כיף לך לבוא לעבודה. אתה יודע, לפעמים עובדים הולכים הביתה, ושואלים אותי, למה אתה עוד פה? אומרים לי, כי כשאתם הלכתם אני יכול לשבת באיזי ולעבוד.

זה מה שאמרתי, תשוקה גדולה ללמידה. זה דבר כל כך חשוב, וזה יכול להיות, זה לא חייב להיות, אתה יודע, ללמוד מה שאתה אוהב, אם אתה אוהב, לא יודע מה, לבנות בובות, אני לא יודע מה, אז תלמד לבנות בובות, ואחר כך אפשר לעשות עם זה משהו. בסופו של דבר, כאילו גם הגענו לפה גם כדי לדבר גם קצת על תוכן, וזה מה שאנחנו עושים פה בעצם, תוכן, שזה גאוני לדעתי, כאילו מה שאתה, הפודקאסט הזה. הפודקאסט הזה? הפודקאסט זה דבר גאוני לדעתי, אני חושב שזה התוכן האולטימטיבי, פודקאסט בדיוק. בסוף אני אעשה, כי ברור שאני אעשה, מה זאת אומרת?

אני עובר בן אדם בן אדם, את כל העיר הזאת.

אחי, זה גאוני מה שאתה עושה, אני חושב שזה התוכן האולטימטיבי, אתה עושה את זה טוב, ולמה אני חושב שזה טוב? פודקאסט וידאו, כי זה תוכן שאתה יכול לגזור ממנו כל כך הרבה תכנים אחרים, מייקרו קונטנט, את האודיו של הדבר הזה אתה הולך ואתה שם אותו בספוטיפיי, אפל מיוזיק בכל מיני מקומות כאלה. הדבר הזה עולה ליוטיוב תוכן ארוך, לפייסבוק תוכן ארוך, אתה גוזר מפה כל מיני קטעים, אתה גוזר, כאילו, מפרק אחד אתה מוציא המון תכנים, ובסך הכל אנחנו יושבים ומדברים, וכיף, ונהנים, וזה, ויש לך בסוף הדבר הזה, יש לך חמישים קטעים של תוכן, מתוך הדבר הזה.

נכון היה לעשות הובי, קודם כל. אם יכולתי לעשות את זה כל יום, כל היום, הייתי עושה תוכנית יומית, אתה יודע.

תגיע לזה.

עכשיו, דרך אגב, אנחנו ממש חושבים, נכון, אנחנו נגיע לזה, אנחנו בכיוון.

שחר רוצה תוכנית עם חומוס.

עכשיו, אני חושב שעוד פעם, זה פיילוט וזה ניסיון, ומחר בבוקר יכול להיות שסתם שחר שמתנדב לעזור לי ועושה עבודה מדהימה ואני משגע אותו, ומחר בבוקר יכול להיות שהוא יקבל לקוח גדול ומישהו אחר יבוא לעזור, ואתה יודע, אנחנו, דברים הם דינמיים. נעשות שנייה את ההובי בצורה שבאה לי, זה מצחיק פתאום לעשות עקרה אקוסטית. פתאום לפני שנתיים שאני עשיתי, מי בכלל... זה לא היה ב-DNA או בלופ שלנו, של הדבר הזה. הרעיון של לעשות פאן מאוד מחזיר רגע את החיים. מאוד, אתה יודע, זה אמרתי לך, כשבאת לפה איזה כיף לראות אותך. היה לי יום כזה של ups and downs, היה גם פגישות טובות, פגישות לא טובות האלה. היו גם כמה הזדמנויות מעניינות, אבל ראיתי אותך, פתאום היום נגמר. ואני אומר, בכיף, ועכשיו אני אומר, מהר. וזה גם חלק. עכשיו, אני פוגש אנשים שיש להם הוביז ממש מוזרים. אבל כשהם מדברים על זה והם נדלקים... זה מעיף אותי, שזה הכיף להם, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה.

זה כיף לראות מישהו שיש לו תשוקה למשהו. כן, ולא משנה למה, זה מעורר השארה.

זה פשוט שלו בדבר הזה, אתה יודע. אבל לאורך הזמן, אתה יודע, אני פגשתי הרבה מנטורים, הרבה דברים, אני עושה הרבה מנטורים, ואני מגלה שתמיד, לא משנה באיזה לבל אתה לא נמצא, אתה רוצה תמיד מישהו מעל, או מישהו ליד. תמיד. וכשאתם הייתם בתחילת הדרך, ואמרת קודם, לא היה לנו מספיק ידע, לא ידענו כלום, התחלנו. מי הם האנשים הראשונים שפנית, דיברת, היית צריך עזרה?

לא חייב שמות, אתה יכול גם, אתה יודע, כיוונים, מה שנוח לך, תרגיש בנוח.

טוב, קודם כל עשינו כמה קורסים. אני בן אדם של קורסים, אם זה קורסים אונליין, שאני עושה המון קורסים אונליין, חלק חינמיים, חלק לא חינמיים, או אם זה קורסים בכיתה, לקחנו גם פעם אחת איזשהו ייעוץ. שסליחה, אבל היה שווה לתחת כאילו, אבל למדנו גם את זה, הוצאנו הרבה כסף, עבדו עלינו קצת, לדעתי, אבל למדנו מזה.

גם אני עכשיו דרך אגב היה לי מקרה כזה. כן. כשהרגשתי יש איזה תחום שאני פחות טוב בו, אני צריך זה, המליצו לי, הבאתי, אז הוא אמר לי, אתה ממש אחלה, אמרתי, את זה ידעתי לבד, אני צריך שתגיד לי מה אני לא טוב.

כן.

שילמתי לך שתגיד לי מה אני לא טוב.

זהו, אבל לפעמים ההשקעה כספית, השקענו בזה כסף, קיבלנו... כמה דפי נייר שלא עשינו איתם כלום אף פעם, אבל מבחינתנו ההשקעה הכספית הייתה להתחיל לזוז. הוצאנו כסף, לקח שאנחנו מתחילים לזוז, לא משנה מה כאילו. ולאט לאט גם עם הזמן אתה גם מתחיל לזהות, גם אונליין יש כל כך הרבה תכנים, וגם יש כל מיני אנשים שמוכרים קורסים, לאט לאט אתה לומד לזהות מה נכון ומה לא נכון. וגם אם עשית קורס כלשהו שהוא היה קצת פחות טוב, למדת מזה. גם אם הוא היה גרוע. למדת מזה? אני חושב פשוט לעשות, ללמוד, ללמוד, ללמוד, ללמוד כמה שיותר.

אתה יודע, אני בא מעינורם של שיווק, ואנחנו עושים הרבה תהליכי ניתוק עם חברות, אני מלמד את זה, אבל כשאני מאוד אוהב את זה, אני כמעט באובססיביות עוקב אחרי מודעות באינסטגרם.

בסדר? באובססיביות. אני שומע אותם, אני שומע, אני מסתכל, אני רואה איך אנשים עושים את זה.

אמיתי מעניין אותי. עכשיו, אני עוקב אחרי מודעות באינסטגרם. מה שנקרא אצלי, בגדיהם, בגדיהם, בגדיהם, אינסטגרם. זה מודע, אתה מכיר את זה. כן. אני טוען שאינסטגרם יכוס לתוך עצמו אם יעשו עוד בגדייה. כן. אין לו שום תוחלת. עכשיו, אני עוקב אחרי מודעות ומעניינים.

אני חושב שהאינסטגרם, מעבר לכל הבגדייה, אני חושב שהוא עובר תהליך, ובסופו של דבר, גם בקרוב הולכים להעלים את הלייקים. נכון. בסופו של דבר אנשים יצטרכו להיות קצת יותר יצירתיים מרק להראות טוסיק, מלהראות תחתים. יצטרכו גם לתת ערך יותר, יצטרכו לעשות דברים יותר יצירתיים.

לא יהיה להראות משהו שהוא לא טוסיק. שדרך אגב, בואו בסופו של דבר, כשאתה מסתכל על אינטרנט, האחוז של הדברים התכנים האלה הוא מאוד מאוד גבוה, אחד לארבע בערך. אין דרך, תיבע אדם וואטסאפסה, נכון? ווייאריזם, זה בסדר, זה גם חלק, רק צריך לדעת לקבל אותו.

בסוג של דבר אחר, אני חושב שבסופו של דבר מי שיוצר תוכן, שהוא תוכן טוב, ויש בו ערך, והוא עוזר לאנשים, אתה יודע, גם עכשיו כפתור, אה, הסייב קיבל, הסייב הופך להיות סופר לייק. נכון. כשעושים לך סייב לזה, זה סופר לייק, זה מעלה לך את זה באלגוריתם מאוד מאוד גבוה, ואני מאמין שבסופו של דבר מי שטוב ומייצר תוכן טוב, הקצפת עולה למעלה.

דרך אגב, אני חושב בגלל זה פודקאסטים, ודברים שאני שומע, ואתה רואה לאן הם מדורגים, אתה רואה פתאום מיליוני צפיות, האזנות, דברים כאלו, אתה קולט שפתאום ברגע שניטרלת את הצד הוויזואלי בחלק מהמקרים, והאפקט הוא מדהים. ברור. מדהים, ואז אתה אומר ערך. תוכן שאנשים רוצים לצרוך. כשבן אדם מעלה פודקאסט ושבוע אחרי זה יש לו שתיים וחצי, שלוש מיליון השמעות, מדהים. כי זה נדרל את הפן הוויזואלי, אני מאוד אוהב את זה.

אני היום עושה על אופן, המון פעמים, אני שם יוטיוב, אבל אני שם את זה בכיס. נכון. אני לא רואה, כאילו, כי אודיו אתה יכול לעשות כמה דברים בבת אחת, זאת אומרת, במקביל.

לשם הרבה, אתה יודע, הרבה דברים הולכים, אבל כשאני מסתכל הרבה פעמים על המודעות בעולם של שיווק, או בוא נגיד ביטוג. קמפיינים, כל הדברים, ייעוץ אסטרטגי, אסטרטגיה שיווקית, יש כל כך הרבה מילים. כשאתה עוקב אחרי כל האנשים, אתה רואה את המודעות, מודעות, מודעות, אתה אומר, מאוד קשה להבין מה ההבדל בין כולם, איך אני יודע שהיועץ הזה טוב, שהחברה הזאת טובה, קצת קשה לדעת. אחת מההחלטות שלי של לעשות את התוכנית הזו הייתה שאני חושב שהגעתי לרמה מסוימת שאני יכול לדבר, ומי שזה מתאים לו ישמע, ומי שלא מתאים לו לא, וזה בסדר גמור. איך אתם היום בעולם של אימוני כושר או דברים כאלה, כשהייתם בתחילת הדרך, חשבתם לבדל את עצמכם כדי שתהיו יותר טובים? זאת אומרת, לפני שיש אפליקציה הייתם בתחילת הדרך, מה היו הדברים שאמרתם, זה הבידול שלנו, אם בכלל?

הבידול שלנו, קודם כל מים, שהיא מאמנת כושר לצד אופן. נכון. באמת שהיא יוצאת באופן, זאת אומרת, לא כל בן אדם יכול לעמוד מול מצלמה ולהעביר אימון כושר ולהעביר אותו כמו שהיא מעבירה אותו. אז אני חושב שכבר מבחינת המדריכה, היא באמת מדריכה מעולה. והיה חשוב לנו מאוד הפרטים הקטנים. זאת אומרת, הבן אדם, הדמות, הפרסונה זה החלק ה... הדמות, הפרסונה, נכון. עכשיו, מעבר לזה, באנו, אמרתי לך, התחלנו קודם כל מרצון גדול ליצור. מה תמיד אתה אומר לי, עזוב אותך, לא משנה, בוא נעשה את זה, בוא נחליק את זה, בוא נעשה. מבחינה אמרתי לו, לא, אני לא פה בשביל זה, אני רוצה שזה ייראה יפה, אני רוצה לרדת לפרטים, חשוב לי הפרטים הקטנים, אני מאמין שכשדואגים לפרטים הקטנים, בסוף הפרטים הגדולים מסתדרים. והרעיון הוא באמת, kindness, לתת, לתת, לא מתוך רצון, ברור שאנחנו רוצים למכור, אבל חשוב לנו מאוד, אנחנו עונים לכל קומנט, כל מי ששואל עוד, אין קומנט שאנחנו לא עונים לו. או מה היא עונה לו. חשוב לנו לתת ערך ולא לבוא ולנסות למכור. זאת אומרת, מי שיכיר אותנו לאט לאט יבין מה אנחנו עושים, אבל אני לא כל כך מאמין ברעיון הזה של לתת ערך בשביל להכניס מישהו לפאנל שלך.

אז הרבה אנשים שואלים אותי למה אני עושה את התוכנית הזו אם אין בסוף כלום, אני לא מציע בסוף...

זו שאלה מאוד ישראלית שכן, נכון.

אז אומרים לי, אתה לא מבקש אימייל, יש ובינאר. קורס דיגיטלי, כל איזה, אנגליה, לא, תוכלו לעשות סאבסקריים אם אתם רוצים.

יש בזה כוח עצום בלתת, קיינדנס זה לבוא ולהיות אדיב ולתת בלי שום מטרה, בלי שום ציפייה לקבל משהו בחזרה, פשוט לתת, לתת בחום ובאדיבות, ואני חושב שיש בזה כוח עצום, וזה המתכון גדול לניצחון. איך היום אתם מעבירים את ה...

הדבר הזה, אנשים משלמים, נכון? או מבקשים, או...

לא, יש לנו מוצר דיגיטלי. יש לנו מוצר דיגיטלי. מעבר לזה, חשוב לנו מאוד שכל ה...

רגע, בוא נתחיל מההתחלה כדי שיהיה קל. מיימור טי וי, בוא נסביר רגע בתהליך, כי אולי אני מכיר אותו ועכשיו יצאו דברים. מיימור טי וי זה האתר שאפשר לשלם בו ולקבל את האימונים?

לא, אנחנו משיקים עכשיו, אוקיי, מיימור טי וי... זה אתר, יש ערוץ יוטיוב, יש ערוץ אינסטגרם, יש עמוד פייסבוק, כולם מאוד מאוד מאוד מושקעים עם המון תכנים, עם המון ערך, ויש את המוצר הדיגיטלי, האפליקציה שנקראת M3 סטודיו, שזה בעצם סטודיו דיגיטלי לכושר, שמבוסס על איזו פלטפורמת וידאו של המון תכנים שאנחנו מפיקים, שכולל גם 40 אימונים, תוכנית אימונים מאוד... תוכנית אימונים שנפרסת על פני 50 ומשהו שבועות כרגע. בעיקר לנשים, נכון? זה בעיקר לנשים, יש גם גברים. זאת אומרת, האימונים באפליקציה יכולים לאתגר כל גבר גם.

יש כמה לקוחות שהם גברים מאוד מרותקים. ראיתי כמה סרטונים, אז אני יודע שאתה צודק.

כן. שזה מאוד מאתגר לגברים. זה מאתגר לגמרי.

עכשיו, בעצם כמות התכנים שהייתה, הייתם עושים פייסבוק לייב, אתם עדיין עושים?

מאי בחופשת לידה, אז אנחנו לא עושים, אבל אנחנו בקרוב חוזרים לזה.

אבל בעצם אפשר ליצור את התכנים שלך ושל מאי אונליין, אימונים בפייסבוק לייב או דברים כאלה.

יש המון אימונים שהם בפייסבוק, שהם ביוטיוב, שהם חינמיים לגמרי, אימונים קצרים בדרך כלל, יש הרבה אימונים ארוכים גם, אבל יש כמות אדירה ומגוון מאוד מאוד מאוד גדול במוצר עצמו, ואנחנו ממשיכים ליצור המון תכנים, צריכה להיות מנטליות של חברת מדיה, חברת מדיה קטנה, ליצור תכנים, ליצור תכנים, לא רק ליצור את התכנים, גם לדעת מה לעשות איתם, זאת אומרת, אחרי התוכנית הזאת גם לדעת מה לעשות איתה. אז אנחנו, כמו שאמרת, אני חושב שפודקאסט זה דבר הגיוני, ואנחנו גם עובדים על פודקאסט משלנו, פודקאסט וידאו, אנחנו רוצים, ואנחנו כבר, אנחנו יוצרים כמות אדירה של תכנים, כמות ענקית של תכנים.

יכול להיות שאתם תעשו את התוכנית באנגלית כדי לפנות לכאן? אנחנו חושבים על זה.

אנחנו נגיע לזה, סובלנות זאת מילת המפתח, סובלנות זאת האסטרטגיה הכי גדולה שצריכה להיות בעסק אני חושב, זה לא סתם להגיד אתה סובלני, אלא זה באמת להיות סובלני ולהתנהג סובלני ולהבין שדברים לוקחים זמן ואין קיצורי דרך, זאת הדרך, סובלנות. אני מאוד מאמין בזה, אבל... יש לנו המון דברים שאנחנו רוצים לעשות, גם בענק.

אתמול, מאוחר בלילה, נפגשתי עם חברה טובה. והיינו כמה אנשים, ואז הוא אומר לי, תגיד איך התחלת לרוץ, האם אתה עדיין רץ וזה, היית בברכיים, ועכשיו חזרתי להתאמן, נורא קשה לחזור. אחרי שאתה עובר איזושהי פציעה, לפעמים ההכרזה היא נוראית, אתה אומר, צריך, איך עשיתי את זה פעם, אני לא זוכר. גם הגוף רגע צריך להיזכר והכל. ופתאום הם דיברו כמה אנשים, אמרתי, אין איזו אפליקציה, ואז אמרו שהפרימיום הוא ל-35 שקלים. ואמרו יאללה בוא נעשה את הפרימיום, 35 שקלים, אנחנו קומיטד ונעשה ביחד, זאת אומרת אנשים גם היום, אני רוצה להאמין, יותר בקלות מוכנים להוציא את הכסף על המוצרים האלה כדי לייצר את המחויבות הזו.

דרך אגב אני אמרתי, דיברנו על כסף שמכניס אותך למחויבות.

נכון, אז אני אמרתי אל תורידו כי יש שבועיים חינם שכל יום יש אימון. אל תורידו, תעשו את השבועיים, ואז אם תגיעו לזה, תורידו. אני די בטוח שהם לא עושים את זה. זה מעניין לראות, כי בסוף, כי הוא קנית אם זה מחייב אותך או לא, אתה יודע, או אם אתה הולך למאמן כושר, או דברים כאלו, אם זה מחייב או לא.

אני חושב שכן חשוב לתת את הגמישות. זאת אומרת, עד היום המוצר שלנו כבר הוא בערך שנה וחצי באוויר, וזה היה מוצר שעלה סביבות אלף שקלים לשנה. וזה היה באיזה חייבנו את הלקוחות, זאת אומרת מי שהייתה צריכה להתחייב לשנה, וזאת אומרת תודה לאל, יש אחלה לקוחות והן מאוד מאוד מרוצות, אבל הרגשנו שזה לא מספיק גמיש, ולכן אנחנו עכשיו בדיוק בימים האלה מתכוונים להשיק את זה כתוכנית מנויים חודשית, יש לנו כל כך הרבה תכנים שם שאין לנו בעיה לפתוח את זה, שמי שרוצה שתירשם לחודש, היא יכולה להפסיק, היא יכולה להמשיך מה שבא לה. אני מאמין שכשנותנים לאנשים את הגמישות להחליט כמה זמן שהם רוצים, בסופו של דבר הם נשארים. מה אתם עושים עם אנשים שנוטשים מתלמודות שעוזבות?

אתם פונים אליהם ומעודדים אותם לחזור? או שבמסע לקוח שלכם אין שיחה כזו בכלל?

יש? לא, יש שיחה. יש שיחה. כדי למצוא שילמור. קודם כל, לכל הלקוחות יש קשר יחסי למאי בוואטסאפ. אז תמיד אם יש להם שאלות, הם יכולים לשאול את מאי. וואו. אבל היו לנו כמה לקוחות, תודה לאל, לא הרבה, היו בשנה וחצי האלה אולי... אולי עשר לקוחות שביקשו לבטל והייתה אחת שביקשה לבטל ואנחנו תמיד שואלים אם יש משהו שאני יכולה לעזור אולי משהו לא ברור אולי צריכה איזושהי זריקת מוטיבציה יש כאלה שבאמת משהו לא היה ברור להם הייתה אחת שהרגישה ומיינד נתנה לה מזריקת מוטיבציה והחליטה להישאר יש כאלה שאמרו לה זה כרגע לא בשבילי זה כרגע לא מתאים המוצר מדהים אבל קורה אין בעיה. מדהים.

כן, זה חלק מהדרך. אתה יודע שכשאתה אומר חלק מהדרך, והרבה פעמים זה גם עניין של פרגון או דברים כאלה, אז אני לא יודע אם אתה יודע או אם אמרתי לך, אבל הבאתי את ActiveTrail, הם חברה שעושה את המיילים אוטומציה. אני עובד איתם, כן. אז הם הסכימו לעשות ג'סטה ולהיות אומרים, תן לי לך סוטה ראשון שלנו.

מה אתה אומר?

ולהגיד תודה ולפרגן שאנחנו בקשר טוב, אני סופר מעריך אותם ואת מה שהם עושים.

גם אני.

אז אנחנו בדיוק עובדים על איזה ובינאר גדול איתם בחו"ל, על איזה משהו, זה בכלל כיף גדול. אז שאוט-אאוט לאקטיב טרייל ותודה רבה לנועם.

אז אני גם אגיד משהו לגבי זה, כי הפתעת אותי עכשיו, כי הייתי לפני כן עם חברה אחרת, לא הייתי רוצה. בדקתי, אתה מכיר אותי, אני חופה למעמד, בדקתי כמה חברות, ניסיתי את עמודי הנחיתה שלהן, ניסיתי את האימייל, אקטיב טרייל. מדהים. גם מבחינת התמיכה, גם מבחינת האימייל, אני ממש ממש מרוצה מהם ומגיע אליהם. ומייק פוזיטיביטי לאודר, שאומרים, למה לא, למה לא נפרגן?

כן, אז המטרה שלי היא לאט לאט שיבואו נותני חסות שמקבלים ערך ושאנחנו חברים או מכירים או עובדים, ובמטרה גם, אתה יודע, לקחת את זה עוד צעד קדימה. שתיהם תשיקו, דרך אגב, אם תרצו לתת לצופים איזשהו משהו, גם בכיף, תרגיש בנוח, מה שאנחנו יכולים לעזור, אנחנו נשמח לעזור. תודה.

אתה יודע, אני ראיתי את הלא מעט לייבים. של מאי, בעיקר בתחילת הדרך הייתי צופה, זה מאוד עניין אותי, ואני יודע איזה פייטר היא איתי, ואני מכיר אותה גם די הרבה שנים. וואי, אני מכיר אותה איזה 16-17 שנים.

אתה מכיר אותה לפניי בעצם, אני הכרתי אותה דרכך.

נכון, אני מכיר אותה שנים, זה קטע, וזה בימי הסנובורד האביזים, שזה היסטוריה אחרת של כולם, נכון? תכף, תכף חורף מגיע, אבל פשוט זה כמו שצריך להיות.

כן, כן, כן, צריכים לנסוע לאיזה סנובורד מתישהו. נכון, אבל בוא נע, אתה מתעניין לא מעט. ספורט זה אחד מהדברים המרכזיים בחיים שלי. כן, אני עושה כל מיני סוגי ספורט, טוב לשלב. מה אתה עושה? יום ראשון אני ביוגה, יום שישי אני באיגרוף, אני הולך, אני שוחה בגורדון, אני עושה חדר כושר, אני עושה קצת קליסטניקס בחדרי כושר על חוף הים. אני עושה הרבה כושר, זה... תשמע, עברתי תקופה לא פשוטה. בשש שנים האחרונות שני ההורים שלי נפטרו. ואם לא הייתי עושה כושר, הייתי מהבית השפיות. זה אחד מהדברים שהכי החזיקו אותי וחיזקו אותי. ואתה ואחלה לאחותך גם קרובים, נכון? כן, אני, אחי ואחותי מאוד מאוד קרובים, מאוד מאוחדים. גם כושרך אתלט לא קטן. כן, אני הספורטאי הכי, אני הכי פחות ספורטאי מכולם, אני אחנון מחשבים יותר, אני זה שאוהב לשבת מול המחשב, אבל אחותי מאמנת כושר, אחי מאמן כושר. מה שכרו? דן מור, שחקן. ראיתי שהיה בנינג'ה ישראל. הוא היה בנינג'ה ישראל השבוע, כן, כן, היה פרק מאוד מרגש. כן? כן, מאוד מאוד מרגש. הוא היה בנינג'ה בדיוק כשאבא שלי היה בהוספיס, יומיים לפני שאבא נפטר. אנחנו דיברנו אז. אנחנו לא יכולנו לבוא, הוא נסע לשם לבד, אנחנו היינו ליד המיטה של אבא שלי.

ואני ואתה דיברנו לדעתי בימים האלו.

יכול להיות, כן. אחרי התכתבנו. והוא הספיק, זאת אומרת, הספקנו גם להגיד לאבא שהוא סיים את המסלול, ואבא שלי ככה בשארית כוחותיו כאילו הגיב לזה. וואו. ושמח, כאילו ראיתי שהוא שמח כאילו לשמוע חדשות טובות, ואני חושב שיום או יומיים אחרי זה הוא נפטר. וכן, אני חושב שספורט זה כל כך חשוב, במיוחד בימינו, בימים השאפתניים והעסוקים של ימינו. חובה למצוא את הזמן, לפנות את הזמן לזה, אפילו קצת, קצת עדיף מכלום.

אני חושב שאנחנו לפעמים שוכחים לשים את זה ביומן, או מוכנים להזיז את זה על חשבון דברים אחרים ביומן.

אני חושב שזה השקעה בעצמך, הכושר, זה השקעה בעתיד שלך. ואני לא רואה השקעה יותר חשובה ויותר מניבה, לא נדל"ן ולא שום דבר, זאת אומרת, מההשקעה בעצמך. אם זה בלימודים, בלפתח את הראש שלך. או את הבריאות שלך.

אבל אנחנו תמיד נוטים להגיד את זה, והשאלה אם אנחנו באמת מבצעים. אתה יודע, אני אתמול, סיימנו פה את היום, היה לי משהו, הוא היה לא בטוח, מתבטא, לא מתבטא, אמרתי להם, אני מצטער, אני הולך. והלכתי לרוץ. אבל היו עוד תקופות שהייתה... כן, תכף וזה, ולא. דרך אגב, היה לי סיום ריצה מאוד מאכזב. היה לי איזה קרבינג לבורגרנץ', העליתי פוסט כזה, ובורגרנץ', לא דיברתם איתי. דרך אגב, תראה מה זה, אתה מתייג חברה. היא לא מדברת איתך.

פוסט, אני אומר, בוא נעשה את זה. מה, התחילתי להגיע לבורגראנץ'?

תיארתי אתמול לבורגראנץ', מחפש חברים, אף חבר שהיה לי כזה בזה לא רצה לעלות על האופנוע לנסוע לכל בורגראנץ'.

תחשוב איזה הזדמנות זה לבורגראנץ'. אתה מבין? נכון. חבל. אבל אתה עושה מהר. אתה מבין? אתה רואה? אנחנו עונים לכל אחד. חשוב. נכון. מי שיש לו אופים ורוצה לבנות את עצמו ורוצה לבנות פרסונל ברנד.

לבורגרנד שהם כבר סניפים יש להם רק אינסטגרם. כבר לא יודע איפה הסניפים שלהם.

אבל רגע סך הכל אבל חייב להגיד הם טעימים. אני אהבתי את זה.

אתה יודע שאם אתה נכנס לבורגרנד שאתה לא נדבק לרצפה זה לא סניף טוב.

יש איזה תבואים של ילדות. אני עבדתי בבורגרנד שאני מת על הבורגרנד. אני פעם קיבלתי יחס לא טוב בבורגרנד שלחתי להם מייל הייתי צעיר אז.

רגע, יש לי שאלה, מיימור טי וי זה בסוף הרבה מאוד נשען על הידע שלך, היכולת שלך, זאת אומרת, אתה מבין ממש, מיימור מביאה את הצד המקצועי הזה, ואתה מביא את הצד הזה. באיזה שלב אתה מתפוצץ ומגיע ל-level מסוים שמיימור זה מותג מספיק חזק, שטלמור יהפוך להיות פרונט?

כי נראה לי שבין טילים לטילים, לשקיעות, לדברים שאני רואה, שמע, אני, יש לי שני אחים, שניהם מאוד מאוד אוהבים להיות מול המצלמה. אני מאוד אוהב להיות מאחורי המצלמה, אני מאוד אוהב את זה. אני אוהב את הצד הטכני, אני אוהב את הצד הלימודי, אני כל כך נהנה מללמוד ולרדת לפרטים הקטנים. זה מספק אותי בטירוף. אתה יודע, גם במאי לא נמצא מול המצלמה. אז מה, זה הסרט של השחקנים? זה הסרט שלו. אתה מבין? אז אני מאוד מאוד נהנה מזה. זה לא אומר שזה לא מדקדק לי לעשות משהו גם ולהיות בפרונט.

ואני... לא, כי אתה סך הכל אתה מרגיש די נוח מול המצלמה כשאני ואתה יושבים.

סך הכל אני מרגיש בסדר, כן. אז אתה רואה ש... מה זה מרגיש בסדר, אתה יודע, אני קצת מתרגש, אני יודע, זה לא פשוט, אני גם קצת נהיה קצת יותר מדי מודע לעצמי כשאני מתחיל לצלם את עצמי, ואתה יודע, אני לא... אבל עבודה, ראיתי אותך עכשיו התחלת לעשות את הדבר הזה, שאתה מצלם את עצמך כל יום. נכון. זה לא פשוט. היה נורא. זה היה מדהים, אחי, אתה אשרה שעשית את זה, אני כתבתי לך את זה כמה פעמים, אתה אשרה בשבילי, כי אני גם רוצה לעשות.

זה דרך אגב זה היה, קיבלתי צ'לנג' מחבר שהוא איראני אמריקאי שגר בשנחאי שאתגר אותי לעשות את הסרטונים האלו ובעצם במשך 40 יום הייתי צריך לעלות כל יום באינסטגרם במשך דקה אחת וידאו זהו זה היה ההנחיות אני החלטתי כי אני עושה דברים עקום תמיד לעשות את זה כאימפרוב שזה אומר שאני מסתכל רגע, מדליק את המצלמה, מדבר דקה, מה שיוצא ומעלה. לא עורך, לא מסדר, לא זה. כמו שצריך. הימים הראשונים היו...

ככה זה גם בכתיבה. נכון. לכתוב, בלי לעצור, בלי לתקן את עצמך.

אז הימים הראשונים היו נוראיים. שתיים, אני חושב שכשאתה מסתכל היום על הפיד שלי, שבסוף הלכתי על חמישים ומשהו יום, אמרתי, כבר ברשב, הייתי, עברתי מזה שאני לא יודע על מה לדבר דקה, לזה שאני מסיים את הדקה מעלה ואומר, אני בעוד כמה שעות, יש לי עוד מה להגיד. ונשארתי עם אחד ביום, חמישים ומשהו.

ההשראה באה עם העשייה. אי אפשר לשבת ולחכות להשראה. נכון. צריך לשבת, אם זה בכתיבה או בדיבור, שמע, להיות מול המצלמה, אני עוד לא לגמרי שם, אני מודה. אני רוצה לעשות את זה. אבל אני גם עסוק עם מיליון דברים אחרים, וזה היה... שמע, בגלל זה אני מעריך, כי אתה גם עסוק עם מיליון דברים אחרים, וזה מדהים שעשית את זה. זה פשוט מדהים, מורה השראה.

קודם כל, המון תודה. שתיים, אני חייב להגיד שאני לא מרגיש עדיין בנוח עם המצלמה. אני לא יודע אם אתה יודע, אני 15 שנה לא היה לי כמעט תמונות סטילס, אני לא אהבתי להצטלם, אני כבר לא הבנתי את הקונספט, למה אני צריך שיראו אותי. אז אני חושב שגם אני מתרגל, אני חושב שאני עושה את זה כי היציאה מאזור הנוחות מאוד חשובה לי ברמה האישית. אני כל הזמן מנסה לעשות את זה עוד קצת, אז זה מצחיק, ובאינסטגרם מלא אנשים צחקו עליי. ככל שהם צחקו עליי יותר, אז ככה רציתי להמשיך עוד. ועכשיו אנשים רואים את זה ואומרים לי, תגיד מה אתה אוכל לאנשים את הראש? אני אומר להם, זה הכל. שלי, זה יוטיוב, אני חושב שאתה מוכן.

זה ממש מצחיק כאילו שבאמת רוב האנשים מפחדים לעשות דברים, כולל אני, כי חושבים מה אנשים יגידו. אבל בסופו של דבר כאילו, למה שתכבד דעה שאף אחד לא מכיר אותך באמת? אתה יודע, כאילו, החבר הכי טוב שלך מכיר אותך, אמא שלי הכירה אותי הכי טוב בעולם, היא הגיבורה שלי הייתה, והיא גם לא הכירה אותי 100%. אתה יודע, אף אחד לא מכיר אותך 100%, כאילו, למה ש... ברור. אתה מבין? ברור. למה שתאריך כדעה של מישהו שהוא לא מכיר אותך 100%...

השאלה זה אם אתה מוכן בסוף. בסוף להגיד פאק את ולעשות את זה, אני באופי שלי מוכן, תמיד הייתי מין כזה, זה מה שנראה לי, כל החברים שצחקו עליי כשעצרתי את הספר הראשון, צחקו עליי פחות בספר השני, כולם אמרו לי מי ייקח אותך ללמד, אני מסיים מחליט השנה החמישית או השישית שלי, אתה יודע, זה סט שלי, אני מוכן להקשיב לכולם, עזוב אני אעשה מה שנקרא מיון שיט, הכל בסדר, אני מאוד אוהב את זה, יש לי הרגשה שבתוכנית המה זה אימשהו גורם. ואני מוכן להמשיך, אני מוכן להתרגל, אני מוכן לנסות. אין ספק שמפרק לפרק זה עובר להיות יותר ויותר קל, וזה מאתגר, וזה כיף. האתגרים האלה שמישהו מדליק אותי עליהם, אני, אתה יודע, אני פתאום פורח, אני שם לב דרך אגב שלעשות את זה מאוד מחלחל ליום יום שלי. אז התחושה הזו, האווירה הזו, משהו לצפות לו, אז אני קם קצת יותר מוקדם, בא לי יותר, חזרתי לרוץ.

זה לעשות שיחה של שני חברים, שבסוף משליכה על אלף דברים בתוך הדבר הזה, אתה יודע. אני מסיים רגע באיזה משהו קטן לפני שאנחנו מקפלים, אני ראיתי שאתה מעלה באינסטגרם כל מיני דברים חדשים שאתה עושה, נכון?

אני מאוד אוהב לחפור באינטרנט ולמצוא כל מיני דברים, מה חדש, ולדוגמה לפני... שנתיים בערך, אינסטגרם פתחו את האופציה לעשות גיפים. אף אחד בארץ לא עשה גיפים. וקראתי, חפרתי בגוגל, ואיך אני עושה גיפים, ומלא אנשים שאלו אותי, איך אתה עושה את זה, איך עשית, איך מכניסים, איך מכניסים. חיפשתי בגוגל, כאילו, לחפש בגוגל. והמון אנשים לא מבינים את זה, שכאילו פשוט צריך לשבת על התחת ולחפש בגוגל. ולאחרונה פייסבוק פתחו את ה... פלטפורמה שלהם של פילטרים. אז נכנסתי גם לזה, אני מאוד אוהב את השטויות האלה, Augmented Reality בעצם, כל הפילטרים והפרצופים שנדבקים, אוזניים ודברים כאלה שנדבקים לפנים, זה אמנם כרגע קצת ילדותי ושטותי, אבל זה העתיד, Augmented Reality. ואתה תהיה שם? ואני רוצה להיות שם, זה מאוד מעניין אותי, אז עשיתי לנו Headband, נורא חמוד, אפשר לראות את זה בפרופיל של אחותי, שטרות עם מים עולים.

יש לזה לינק או שחייב להפנות לסרטון?

יש לזה לינק, יש לזה לינק, המטרה היא ש... זה יהיה ללקוחות בתוך האפליקציה, שהם מסיימים אותי מון, יש להם כפתור, הם לוחצות, נפתח להם ישר המצלמה של אינסטגרם עם ההדבנד הממותג הזה, והשמיים הגבוהים, אפשר לעשות עם זה מלא מלא דברים. כאילו זה יצירתיות, זה מה שצריך, וזו פלטפורמה מדהימה שרק הולכת וגדלה, זה עולם מדהים.

אם אמרת יצירתיות, אז קודם כל אני סופר מעריך את זה שאהבת את הקיר, והבנתי שאתה הבאת את החלק הקטן שלך לקיר, לא? נכון.

הבאתי חלק קטן, הבנתי שיש פה אוסף של בובות פופ.

אז המטרה היא שלאט לאט כל אורח יקבל, הוא מביא את הבובה שלו, ולאט לאט אנחנו נבנה לנו פה את הדבר. זהו, אז הבאתי, תראה, ניתן לך להבין.

שומעים את זה, את השקית?

כן, שורי על השקית. שחר פה היה צריך להוריד את האוזניות. הייתי צריך להוריד, אני אעשה את זה מהר, זהו. הנה, הנה, הנה, הנה, הנה, אתה יכול לעשות רק את הבובה. זהו, הנה פתחנו. לא היה לי הרבה אפשרויות בחירה פשוט. בחנות שהייתי, הכל היה של... איך קוראים למשחק מחשב הזה שכל הילדים משחקים? של פורטנייט. ואני לא מכיר את הדמויות מפורטנייט. אז מה הכרת? אז הדמות שהכי הכרתי, ודווקא אני מאוד מאוד מאוד אוהב אותה, זה אחד הזמרים האהובים עליי, שיש לו קול מדהים, וזה ג'וני קאש.

יש לו עוד בובה, נכון?

יש ג'וני קאש שהם עשו לו איזה סדרה לדעתי. אני לא יודע אבל אני מת על ג'וני קאש אז סך הכל שמחתי כאילו.

ואתה קולט שזה לגאסים מדהים בעיניי שאנחנו נוסעים פה על הקיר את ג'וני קאש עם השם שלך עליו יאללה מדהים עם השם שלי כן כן שידעו מי היה אורח לאט לאט אנחנו מתחילים לשים. תאיר התחילה את זה עם פגי בנדי שהיא בחרה לה אני אהבתי דווקא יש לך פה כמה דברים מה זה ביטל ג'וס גדול נכון כאילו הדברים שגדלנו עליהם. חייבים, הרעיון של הקיר היה שיהיה בו כל מיני דברים קטנים שככה עשו לי איזה כיף או שהם איזה סימן דרך בדברים, היזמות הראשונה, העבר, הספרים, אתה יודע, זה לאט לאט שאני...

דברים שלך, לא, חוץ מהדברים שמביאים לך מתנות כל הפרופילים, יש פה דברים שלך, ספרים שלך, אני טועה לעצמי שעל כל דבר פה יש סיפור.

נכון, אבל כל בובה שמישהו יביא, מייצרת את הסיפור הזה, וזה המקום שלה, כי אני אקח מכלל הדברים. כן, אז לקחתי משהו ואני רוצה לזכור אותו.

זה חלק מהפאן של המשכורות הקטנות האלה, שתמיד יזכיר לי על מה דיברנו ומה לקחתי ממך ובאיזו צורה. כל פעם שאני פוגש אותך בא לי אחר כך לעבוד מלא. כן, אז זה כיף.

עושה לי חשק נושא עם הצווח, אני מת על זה שבאת לפה. שמע, נראה לי שאנחנו יכולים לדבר עוד שעות, כי יש המון המון המון דברים. בוא נעשה מיני סדרה. אוקיי, פעם בכמה זמן אני אעבור? לי אין בעיה. וגם כשיהיה לנו את הפודקאסט שלנו, תבוא גם אתה.

אתה תקרא אני מגיע, ושתיים נהיים בהם מבחינתי, פעם ברבעון, מתי שבא לך לדבר על משהו תעשה איתי איפה.

שהיה עוד המון דברים שבא לדבר עליהם, אבל בסדר אין זמן, אנחנו נדבר פעם אחת. נעשה עוד אחת, מה? סבבה.

אחי, המון המון תודה, תלמוד את הזהימות שלך.

אוהב אותך, תודה נשמה, היה כיף.

חברים, אז תודה רבה, היה מדהים, ונתראה בפרק הבא.