יצירת תוכן בעל ערך יבדיל אותך מהמתחרים שלך | ניר זברו מארח את אביעד ארליך
Abiead Arlich, founder of Arlich Photo, built his family camera shop from repair work in 1970 into a hybrid business with a physical store, online shop, and community events. He shares how storytelling, word-of-mouth marketing, and annual free photography lectures called Arlich Say differentiate him from competitors and build loyalty.
Chapters
אתה מוכן? אנחנו מתחילים?
כן, כן.
סבבה. אז אני מסביר רגע את הפורמט, בסדר? אז ברוך הבא לזווארונס.דוט אינק. הרעיון של התוכנית הוא שבא לי לראיין אנשים שמעניין אותי ללמוד מהם משהו, לקחת מהם משהו. שאיפה האישים, אנשים שמעו את התוכנית הזו, אם יקבלו השראה, ילמדו משהו, ייקחו משהו, כל אחד ומה שבא לו. ואתה עוד רגע מציג את עצמך, ויש לנו קטע כזה שאנחנו עושים סוג של אלווטר פיץ' על מי אתה ומה אתה. אז אתה מוכן? כן. יאללה, תתחיל.
אז אנחנו במעלית? אנחנו במעלית, לך על זה. אוקיי, אז מה העניינים? הכל טוב. אז נעים מאוד, שלום לכולם, אביה דרליך, אני ב... עולם הצילום בערך עשר שנים, אנחנו עושים הרבה דברים, אני מאוד אוהב אמנות ומאוד אוהב צילום, אז איכשהו כל העולמות האלה התחברו, ובעיקר בשנתיים האחרונות אנחנו עושים המון פעילויות למען הצילום. מי זה אנחנו? אנחנו זה ארליך מרכז הצילום.
תן כמה מילים, כי...
אז כמה מילים, זה במקור חנות צילום, לפני... בערך שש שנים לקחנו החלטה שאנחנו לא נהיה יותר חנות צילום ואנחנו עושים המון פעילויות למען קהילת הצלמים בארץ וזה בגדול, אני שומר את זה למען...
העסק שהתחיל אותו...
אז העסק זה עסק שנפתח לפני 35 שנים, אבא שלי, אבא תותח, אל, הוא היה בצבא טכנאי של מצלמות, היה מבצעי כזה, מתקן לצל... מצלמות בשטח, על מה אתה עושה, מה שצריך, ואחרי הצבא הוא רצה להיות עצמאי, כמו הרבה אנשים. ובגיל כאילו 24 הוא פתח עסק ממש פה, היה שכן שלך ברוטשיד.
אה, זה היה ברוטשיד העסק? כן, כן, אוקיי.
מטר מפה. ומה שהתחיל כמעבדת תיקונים, שבערך 20 ומשהו שנה זה היה רק תיקונים. למי שאתה לא רוצה, מרויטרס ידיעות על המעיתונות, אירועים, כאילו נהיה ממש מפלצת, ונכנסנו לאט לאט למכירות ולאט לאט לפעילויות, והיום אנחנו כמו, אנשים אומרים שזה כמו למטייל, רק של צילום.
אז כן, אז המרכז, וחשוב לי רגע להגיד, קודם כל, תיקונים? כן. נגמר עידן התיקונים?
סוג של נגמר, אם כאילו פעם בעידן של הפילים זה באמת היה מנגנונים, אז באמת היום מתקנים, היום זה הכל אלקטרוני, מחליפים מעגלים, אז זה פחות... אז בעצם... מה שפעם היה הקור של העסק, היום אם כאילו זיהינו את השינוי בזמן, והבנו שזה הולך ונעלם, אז היום זה לא באמת בשביל ביזנס, זה יותר בשביל המוניטין ולהגיד יש מעבדה וכאלה, אבל זה לא הביזנס.
כן. אם מדברים על זה לא הביזנס, אז... גילוי נאות לאיך אני הגעתי אליך, ואני לא יודע איך נפלתי על העמוד אינסטגרם שלכם, שמה ההנדל שלכם?
אנחנו, ארליך פוטו.
ארליך פוטו, אז אנחנו נוסיף את זה פה כזה למטה, כי אני מאוד מאוד אוהב את העמוד, אני גם אוהב את הסטורי שאתה עושה של המבצעים דרך אגב.
אז אני לא יודע איך אני הגעתי לזה, והתחלתי לעקוב אחריכם תקופה ארוכה, ובשנה שעברה החלטתי מאיזושהי סיבה לא ברורה לצאת למעין מסע כזה של לעשות... סיבוב של הרצאות על סטורי טלינג, וסגרתי פרויקט מעניין של 25 יום, 17 ערים באירופה, ובעצם כל יום הייתי צריך להגיע להירחב, ויחס היום נוציאות. ואני זוכר שהחלטתי לכתוב לך הודעה, לא ידעתי מי אתה, כתבתי לעמוד הרשמי של ארליך, ואתה ענית. מצד שני אמרת לי, היי, מה קורה, תבוא לפגישה ושתינו קפה. דנ"א שלך או דנ"א של חברה לענות ככה?
אני חושב שכאילו קלט הבול, המונח הזה DNA זה משהו, אני כאילו כל הזמן אומר את זה, ואני זה החברה, והחברה זה אני, כאילו קשה לי מאוד להפריד את זה, אני חי את הדבר הזה לטוב ולרע, וזה משהו, נראה לי שזה אצל כל מי שעובד אצלנו, אנחנו מנסים להעביר את זה לשאר העובדים גם. שלתת זה משהו מאוד מאוד חשוב ומרכזי אצלנו ובאמת זה אפילו ערך מוביל כי אנחנו גם עושים בערך פעם בחצי שנה פעילויות הרבה יותר גדולות, לך עזרתי עם ציוד אז אני במרכאות אומר את זה בקטנה, אנחנו עושים פעילויות הרבה יותר גדולות, אני אתן לך דוגמה מהפורים האחרון, לקחנו חבורה של נערים ונערות חסרי כל, בלי בית. הבאנו אותם ליום צילומים, הבאנו להם צלמים מקצועיים, כאילו ברמה שמשלמים להם אלפי שקלים לסשן, גם בהתנדבות עשינו להם בוק, והם היו בתירוב, הבאנו להם תחפושות, ואנחנו עושים דברים כאלה. איזו חוויה. אז בטח ובטח שאם אני יכול לעזור, אתה יודע, שמישהו פונה אליי עם דבר כזה מעניין כמו שהיה הפרויקט שלך, אז זה ישר הדליק אותי לעזור. אז אם אני יכול בווליום נמוך לעשות משהו גדול בשבילך, אז בטח ובטח שאפשר להשיג יותר גדול כן.
זה מעניין מה שאתה אומר קודם כל אני חושב שאנחנו מאז נפגשנו כמה וכמה פעמים דיברנו על העסקים שלנו ועל דברים ואיך נשתף פעולה ואיך אנחנו עושים דברים זה תמיד כיף. ונוצרה איזה חברות ובמהלך המסע נתקלנו במקרה בברלין כשאתה אמרת מחוץ לחנות זה היה קטע מדהים אני פשוט הולך ברחוב עם זה אותך חיבורים של החיים. כן כאילו באותה מידה יכולים לעבור אחד יד השני לא לדעת מי זה מי זה היה במסע עצמו נכון באמצע המסע. הייתי כבר לקראת סיום, הייתי בברלין ואז עוד רוסיה וזה, ואני הולך ברחוב ורואה אותך ואני אהבתי ואמרתי, אוקיי, אז זה היה הרעיון של המסע, זה היה הקטע או זה היה הקונספט. אתה יודע, כשמסתכלים על הדבר הזה של איך יוצרים את הדרך הזו, איך אתה אוסף אנשים איתך בדרך והופך, הרבה אנשים שהופכים לחברים וזה, אני לפני כמה שנים פניתי לאיזשהו ארגון שעובד עם פריפריה. והצעתי להם שאנחנו נבוא פעם בכמה זמן עם כל הצוות, כל מה שאני צריך שהם ישלמו על הנסיעות, ואנחנו נבוא לעזור לעסקים קטנים בפריפריה, ומי שעושה אצלנו קמפיינים ותוכן וזה, ונעזור, אני אעביר הרצאה, נבנה איתם תוכניות עבודה, קצת קריאייטיב וזה, ואמרו לי זה מדהים, אבל צריך להיפתח מכרז. אי אפשר בלי מכרז, כי אתה צריך את הנסיעות. אוקיי. קטנים. לא משנה, אני מוכן לשלם את הנסיעות. לא, זה כבר, עכשיו חייבים מכרז. וזה היה מדהים לראות שלפעמים אתה רוצה גם לעזור, אז בכל חברה צריך למצוא את ה... כן, איך ואיפה זה משתלב. ובסופו של יום, אתם, ארץ הפך להיות באמת מרכז, נכון? אתם עושים אחת לחודש הרצאות גדולות, דברים כאלו.
כן, אז כמו שאמרתי קודם, בעצם אנחנו הבנו שאנחנו לא רוצים להיות עוד חנות צילום, ורצינו ליצור איזה בידול, אפילו בידולים ברבים משמעותיים. ואני אוהב ככה לקחת השראות מכל מיני עולמות תוכן אחרים ולראות איך אני משלב את זה אצלנו בעסק. אז אנחנו עושים הרצאות ואנחנו עושים תערוכות ואנחנו עושים נפגשים ואם לפני שנתיים פתאום קהילות זה נהיה הדבר הכי...
הבא זה עוד ל-2017. כן, כן, לגמרי.
אז אני חושב שאנחנו יצרנו את הקהילה הזאת עוד לפני שהבנתי בכלל מה אני עושה. כי כאילו, על זה שהתחלנו באמת לעשות הרצאות פעם בחודש, זה באמת יצר איזה קהילה מטורפת כזאת שעד שהבאזורד הזאת לא הגיעה לא הבנתי מה עשינו בעצם. וממש ביום ראשון הקרוב, אני לא יודע מתי זה ישודר מה שאנחנו מקליטים. זה ישודר עוד שבועיים?
עוד שבועיים. בוא נעלה אולי טיזר.
אם נספיק נעלה טיזר. אז אם זה עדיין, אם זה יהיה פחות משבועיים, יש לנו בקיצור. יום ראשון הקרוב אנחנו עושים את הארוחה לקהילה שלנו, עשינו תחרות צילום, שמי ששפט אותה זה זיו קורן, שזה מי שלא מכיר, אחד הצלמים בארץ, וממש, כאילו, מאות צילומים הגישו, הדפסנו עשר תמונות, ויש את הארוחה פה בספוטניק. מה אתה אומר? זה גם קרוב לפה, הכל קרוב לפה.
כן, כן, כן, הלינדבי 120 או משהו כזה.
יש, אז אנחנו עושים הרבה פרסומות בשידור. מדהים.
זה בסדר? זה חלק מהעניין?
מעולה, אז אנחנו עושים תערוכה בספוטניק לעשרה צלמים, שמתוכם גם שלושה יקבלו פרסים מטורפים, וזה יציג שבועיים בספוטניק תערוכה בנושא צילום רחוב, עבודות מדהימות, ומפגש קהילה, ואתם מוזמנים, אם מישהו שומע.
ושאלה אחרת רגע, אם אתם מסתכלים היום, אתה יודע, אתה הצטרפת לעסק המשפחתי, בסדר? אבא שלך התחיל עסק שעושה משהו מסוים, באיזשהו שלב הוא מזהה שהטרנד הזה הולך ו... הטרנד משתנה, המוצר הישן הולך ומת, והוא מחליט לעשות את השיפט לחנות צילום בעצם, לא רק תיקונים.
אחד הדברים הכי גדולים באבא שלי, ולא בגלל שהוא אבא שלי, זה שהוא באמת יזם בדם. הוא כאילו, אתה יודע, אתה תשב איתו בבית קפה, הוא יגיד לך, אם הם יעשו ככה וככה, אז יהיה להם יותר טוב, ותתייחס אותו ברחוב, ובטח ובטח כשהוא חי את העסק הזה, הוא כאילו באמת חזה את העתיד, אין לי משהו אחר, בתור בן אדם שהוא לא הכי טכנולוגי מבחינת אינטרנט, אני הייתי רואה, כאילו הוא, לא אני, ואני זוכר אותו פתאום חוזר הביתה כזה בשבע, שמונה בערב, שזה היה נדיר כי בדרך כלל הוא היה חוזר יותר מאוחר, ויושב על המחשב, ואני מנסה להבין מה הוא עושה, והוא אומר, אני לומד להכיר ספקים. כשאני מדבר איתך לפני בערך, זה היה לפני 14 שנה, 15 שנה, בן אדם כל לילה יושב, מנסה להבין איך מוצאים ספקים מחו"ל. והוא הצליח ביג טיים, כאילו, זה מטורף.
אז הוא עושה את השיפט הזה, ואחר כך, כמו שאתה אומר, הוא מתחיל להיכנס. באיזה שלב אתה מתחיל לגלות את העניין בלהצטרף, או שהוא מודיע לך?
לא, זה ממש בשלב הזה שהוא מתחיל להתעסק ביבוא, אני אומר לו, אוקיי, אבא, אבל אתה מבין שצריך אתר, כאילו, הוא אומר לי, ברור, אני אומר, אוקיי, אז הוא אומר לי, אז אתה עושה לי אתר? אני אומר, כן. אז זה התחיל מזה. כי אני תמיד הייתי בא לעסק באיזשהו ווליום, אבל לא, אתה יודע, בתור ילד זה כזה לשחק עם מצלמות ולפרק אותן, וכאילו, וזה גם פה ברוטשילד אמרתי, אז זה נחמד. אז זה לא היה כזה פורמלי, טלפוני וזה, אבל אחרי הצבא, וזה יצא שהוא בדיוק התחיל להתעסק עם העיוורו, בניתי את האתר והתחלתי להיות מעורב בעוד כל מיני פעילויות.
בזמנו אתר תדמית או אתר מסחר?
לא, ישר אתר מסחרי. ישר? כן. כן, אה, זה היה אתר עם, עלינו להעביר עם קרוב ל-200 מוצרים, שזה מצלמות. תיקים ועדשות, היום יש לנו 3,000 מוצרים באתר. 3,000 מוצרים.
עכשיו תגיד רגע, היום כשאתה מסתכל על תשתית e-commerce, 3,000 מוצרים זה כבר התנהלות, נכון? זה ביזנס, זה עוד סניף. יש הרבה אנשים שאומרים שיש לנו שני סניפים, אחד אונליין ואחד אופליין. כן. אתה מסתכל על זה היום כ... ברמת הפעילות או ברמת השיווק נפרד לחלוטין או שזה אקסטנשן של החלוטין?
כן. אני חושב שבסופו של יום, הכל, אני אוהב להסתכל על כל מיני שדות, שזה הכל משרת כאילו משהו אחד. גם בארץ, הרבה אנשים אוהבים, בגלל שזה תחום של טכנולוגיה ומצלמות, יש פער גדול מאנשים שהסתכלו באתר, בסוף הם ירצו להגיע לחנות טיפה לפני הקנייה, כאילו. להרגיש את ה... כן, לראות את זה, בכל זאת, אתה יודע, זה קניות של אלפי שקלים. אז שנייה רגע לראות את המצלמה או את העדשה.
ואתם מעודדים אנשים להגיע לחנות, כי המרכז וזה משמעותי.
לגמרי, גם אחד היתרונות הכי גדולים אצלנו זה שאנחנו מחזיקים את רוב הציוד בחנות. אם אתה תיגש, אתה יודע, אנשים פותחים זאפ ורואים הרבה חנויות שמוכרות ציוד צילום, לרוב אין להם את זה במלאי. אומרים לך, אוקיי, עוד שבועיים תבוא, אז תשלם, תבוא עוד שבועיים. ואנחנו באמת מחזיקים גם עד שעת החלומות של לא יודע של מי, תהיה לי אחת, תהיה לי אחת בהם, אז זה יתארון.
אין סוף פרסומות ומודעות בפייסבוק ואינסטגרם, למרות תפתחנות אונליין ותעשה מלא כסף, והרבה פעמים אנשים אומרים, מה הבעיה עם הבטחנות, כמה מוצרים, יהיה מגניב. לא יהיה מגניב. לא יהיה מגניב. לא יהיה מגניב. כשאתה התחלת את זה, פתחתם 200 מוצרים. קח אותי ככה לחודשים הראשונים שאתה צריך להסביר לאבא שלך שזה יעבוד.
האמת שתמיד היה בינינו וגם עדיין, אנחנו עובדים מאוד טוב ביחד ולאורך השנים הגעתי עם המון המון, תמיד הייתי אחראי על השיווק ועל אסטרטגיות ולאורך השנים באתי עם הרבה רעיונות שאיכשהו רובם הצליחו. היו גם כישלונות, אבל הרוב הצליח והלך, כי אני חושב שכל המתחרים, הם לא באמת מתחרים כי הם נשארו בגבול של עליות חנות, מעלים מוצרים לאתר וזהו. וכאילו מההתחלה הרגשנו שאנחנו רוצים לעשות עוד דברים. אז כאילו היינו חלוצים, וזה פשוט הוכיח את עצמו בענק.
אבל היום בעצם אתה מתעסק, או היום פחות ממצלמון, אתה עוסק בעיקר בשיווק.
ולקחתי משרד וכן, שיווק ו...
כי חייבים. חייבים. חייבים. אז אם מחר בבוקר אנשים ששומעים את הפודקאסט או רואים אותו ביוטיוב וזה, ומחליטים או מתלבטים לפתוח חנות.
צילום או חנות? בוא נתחיל מחנות אונליין. כל אחד בתחומו, תכשיטים, בגדים או דברים. יש איזושהי סברה כזו שזה לא רק עניין של סבלנות, נכון? יש גם עניין של סבלנות, יש עניין של תקציב, אבל יש גם הרבה עניין בעיניי של...
פשוט לשבת ולחטט רגליים.
לגמרי.
ללכת לפגישות, לעשות את הדברים. לגמרי. כל הקבוצות, כל העמודים, כי הוא...
אני חושב שאחד הטיפים הכי חשובים זה לפתוח את הראש ולא להישאר מקובל לעולם שלך. לא יודע, אם פתחת חנות תכשיטים, אז אל תסתכל רק על חנויות תכשיטים אחרות, תסתכל על עסקים אחרים שמצליחים, תנסה להבין מה מצליח שם ואיך אתה מביא את זה לעולם שלך. ואני חושב שמה ש... אחד הדברים שמוכרים את עצמם הכי הרבה זה פעילויות אופליין, שזה הכי מאתגר להביא את הלקוח לאנשהו, להוציא אותו מהבית, אז אם כבר הצלחת להביא אותו, תיצור איתו איזשהו קשר, זה בסופו של יום מה שאנשים הכי מחפשים, רוצים שנייה לזכור, ואחרי זה זוכרים, בוא'נה, איזה חוויה הייתה לי בחנות של רמי תכשיטים, כי הם גם עשו ככה וככה, וגם הוא היה חמוד, וגם זה, אולי אני אחזור לשם, או תלכו לשם.
והרבה אנשים פותחים... את האונליין כדי לא להתעסק עם האופליין.
אבל אם זה מוצרים פיזיים, אני חושב שבשביל באמת ליצור את הבידול הזה, זה או חייבים את הקשר, כי אתה רואה את הכיוון נגיד של האינסטגרם, שעובדים עם משפיענים, תעזור לי עם המילה הזאת.
משפיענים?
כן, אז ברבים, אז הם כאילו יוצרים את הקשר. נכון. עדיין עובדים על איזשהו קשר, זה לא...
אתה יודע, אני חושב שבסופו של יום אנחנו, אנשים אומרים, כל שאי-קומרס הולך ועולה, אז חנויות ייעלמו. אני אומר, המודל חייב להשתנות, הוא חייב להתפתח, אבל כמו שגם אתם זיהיתם מודל של, היו עושים תיקונים, עכשיו עושים חנות, עכשיו עושים את זה באונליין, עכשיו הופכים למרכז, הדברים חייבים לעבור גלגול, כן? אני מרגיש שהרבה אנשים חושבים שזה הופך להיות... אי קומה סופרות לפתרון הקל, וכשהוא לא מצליח, אז אומרים, אה, זה לא עובד. אני חושב שכמו כל עסק, אולי יותר קל לך לפתוח חנות אונליין ב-5, 8, 10 אלף שקל, מאשר, לא יודע, אצלי בברים שמשקיעים מאות או מיליוני שקלים. להחזיק מלאי של מיליוני שקלים. אבל אנשים מקלים ראש בזה שלפתוח את החנות, כמו לפתוח בר, זה החלק הקל. נכון. לנהל אותו, להריץ אותו, לשווק אותו וזה, מתחיל עוד החלק הקשה. כאן אגב הכנו אותו אונליין, אני חושב שאנשים מאוד מזלזלים בדבר. שתיים, הרבה אנשים פותחים משהו שהוא תחום פשן, צילום, תכשיטים, בגדים או כל דבר, הבעיה היא שהפשן שלהם הוא לא שיווק.
ומרגיש לי תמיד, בעיקר כשאנחנו, אני ואתה יושבים לדבר וזה, שאנחנו שנינו מדליקים אחד את השני סביב עולמות השיווק. לגמרי. יוצא מודע שבסוף זה עניין של אני מוכר את הספרים שלי או את הברים או את ה... לא יודע. אנחנו עובדים עכשיו על מרצ'נדייז מגניב או דברים כאלו, אבל זה עוד פעם, זה פאן. השיווק הוא מה שמעניין, ומרגיש שגם אצלך השיווק הוא המיין, ואת הפשן הזה אתה מכיל דרך מצלמות.
כן, זה לגמרי ככה. לא יודע איך זה נוצר, אבל תמיד זה היה לי, אתה מכיר שכאילו מוזיקאי מגיע והוא כבר יודע איך לנגן את זה, אתה יודע, אתה שם לו, לא משנה איזה כלי, זה פשוט זורם, אז... מרגיש שככה אני בשיווק, אני כאילו פשוט רואה את זה, זה בא לי ממש, אני לא רוצה שזה יישמע איזה שחצני או משהו כזה, אבל כאילו ממש ככה אני מרגיש את זה, שאם אני רואה איזה עסק, אז אני ממש יכול להבין איך לפרק את זה כדי להעלות רעיונות שכדאי לך לעשות ככה וככה וככה, זה דברים שהם באים לי טבעי. והאתגר זה לראות איך אתה באמת כל הזמן... לא נשאר באותה מסגרת קבועה, כי כאילו, אני אתן דוגמה מהעסק שלנו, אז אוקיי, אז התחלנו לפני חמש שנים את ההרצאות, ואם בהרצאה הראשונה היו חמישים, איש היו מגיעים בערך מאתיים איש להרצאה, אז אוקיי, אז הדבר הזה עובד, אחלה, מעולה, מדהים, אבל מה אני עושה עכשיו? איזה עוד דברים? כי כאילו, הרגלתי את האנשים וסבבה, יש לי מנגנון שעובד, אבל צריך להביא עוד דברים. אז לא להישאר במקום.
ומין חן שאני חושב שזו אחת ההרצאות הכי מוזרות שעשיתי אי פעם בחיים והעברתי כמה מאות ואני מגיע ואז סוג של איזועי הבנה לגבי אני מגיע והפרויקט ומה עושים והכל ועשו בוקינג לחדר אנחנו נכנסים אני והצלם וחדר מאוד גדול יש מקום לבערך 30 איש בשולחנו לשבת לוורקשופ והגיעו שלושה אנשים והם אומרים לי, תשמע, אנחנו מאוד מצטערים, אנחנו לא יודעים מה זה, והם אומרים לי, ואני גם ככה כבר מסתובב שבועיים באירופה, כל יום מעביר את ההרצאה הזו בכל המקומות, ונסיעות, ורכבות, וטיסות, ואני מותש.
ואומרים לי, אתה רוצה לבטל?
ואני אומר, לא, יאללה, כבר הגעתי. והלא יאללה, כבר הגעתי הזה באיזה שלב היה איזושהי תובנה כזו שהם... כמו בסרטים שיש את הרוקסטרים האלה שבמיד-ווסט מופיעים לפניהם כלב וכלום לא הולך ובסוף אולי ואולי ואולי וזה שאמרתי זה כבר לא משנה אם אני אעשה את זה בהתחלה מול שלושה שלושה שלושה היו חמישה היו עשרה היו אתה יודע אני זוכר שכשעשיתי את ההרצאת סיום היו מאה איש פה על הגג והבנתי זה לא משנה הכמות זה הרצון לעשות את זה over and over עד שזה יצליח ואני חושב שלעשות את היוטיוב הזה דרך אגב זה מצחיק, אז שיאמרו לי תעשה ככה, אתם שומעים בוא נתחיל, פרק אחד, שניים, בפרק חמישים יהיה מדהים. נראה לי כבר מדהים. אני מאוד אוהב. מדהים, מה זה?
נכון, כיף פה. וואו, ממש. נכון, זה... לא יודע מי שומע את זה כרגע, אבל תבואו.
חכה, חכה, נטפל בזה. אבל כן, אבל לגמרי לקחת את זה לאיזשהו הובי, ואת ההובי הזה לעשות בצורה שנהנים, אבל חלק גדול הוא להתמיד, לשפר. דיברנו קודם באמת לפני ההקלטה על זה שעם אקטיב טרייל שיחקו אותה והם נותנים לחסות הראשון של התוכנית והם עוזרים לנו עם כל מיני דברים וזה... אחלה מערכת. נכון, אחלה מערכת, אנחנו עובדים איתה הרבה גם בפרויקטים בינלאומיים, אז זה מאוד כיף שהם פרגנו לדבר וזה גם בא ממקום של, היי בוא נעשה משהו מגניב, יאללה אנחנו איתך. וזה הרבה מאוד נובע, וזה כמו כשאני ואתה דיברנו, אמרת, תשמע, אני לא לגמרי יודע מה אתה עושה, תבוא לפגישה נדבר. שתינו קפה ודיברנו, והוא גם חלק מההתמדה, הוא חלק מהדי.אן.איי, אני קצת תוהה על, מחר אני רוצה להקים, מישהו צעיר, מחליט שהוא הולך על זה בתחום שלו, כמה טיפים קטנים על עשה ואל תעשה על שיווק, ואם אתה יכול לסיים בכישלון איך הטוב שהיה לך.
אוקיי, אז עשה ואל תעשה. עשה, תכנון, תכנון, תכנון, ממש חשוב תכנון. גם טיפה קדימה וגם טיפה כאילו לזמן הקרוב וגם לזמן הרחוק.
אסטרטגיה מול טקטיקה. חייב.
לדעת לאן יש לי כמה מטרות גדולות, יש לי כמה מטרות קטנות, תכנון שבועי, תכנון חודשי, חייב. בכתוב, אם אפשר בכתוב. ברור, אני דרך אגב חייב להגיד וחייב להמליץ, אני לא סומך על הזיכרון שלי. אנחנו ביום, מה זה ביום, בשעה, אתה יכול לקבל כל כך הרבה וואטסאפים, רעיונות, משימות. תעבדו עם איזה אפליקציה שאתם אוהבים, אני אוהב את הטודו-ליסט, צדרו לכם את המשימות, את הרעיונות, לא לזכור שום דבר כי חבל.
אנחנו עובדים עם טרלו בחברה וזה הפתרון שלנו לכל הדברים האלו.
אז תכנון, אל תעשה, וואו, כאילו לי זה תמיד ברור אבל הרבה פעמים אומרים לי... לא להמליץ אם אתה לא בטוח, אתה לא בטוח במה שאתה, בהמלצה שהיא לא בטוחה, אז אל תמליץ עליה, זה קורה הרבה פעמים אצלנו, לקוחות מגיעים, ואז תמיד אנחנו אומרים לנציגים, אם אתה לא בטוח, תמיד, אם אתה נותן המלצה על משהו, אז אתה חייב לדעת שזה... חייבת להיות פול פרוף. לגמרי. לגמרי.
אני בכל השנים שעבדתי בעולם הסנובורד, זה אחד מהדברים האלה, שכשאתה רואה שהלקוח מתלבט או דברים כאלה, והוא לא סגור, הוא לא יודע, בכל השנים שעבדתי פעם אחת חזר בן אדם ואמר אני לא רואה את הכרש הזה הסתכל עליו ואמר לו שומע אחי אל תגלוש אמיתי לא בקטע רע אנחנו גולשים אלופי העולם גולשים גולשים זה אין פה לאן להתעודד זה אי אפשר להתעודד בשום צורה. כן אז אני מאוד מסכים איתך לעניין של ההמלצה. לגמרי פאשלה. אנשים אנשים לא לתת דוגמה לפאשלה? כן תן דוגמה סליחה.
אז פתחנו לפני כמה שנים, היה לנו רעיון לפתוח סטודיו להשכרות, כי זה ממש העולם המקביל שלנו, צלמים מגיעים לקנות ציוד, הם צריכים סטודיו לצלם בו. אז פתחנו סטודיו, ועשינו קצת סקר שוב וכאלה, ופתאום הסתבר שלהרבה צלמים יש בכלל סטודיו בבית, אז הם לא צריכים להשכיר. והמחירים זה בערך, יש צלמים שרוצים להשכיר רק לשעה-שעתיים, אנחנו הסתמכנו על זה שזה יהיה ימים שלמים. אז טוב, אז ערמנו עם זה, וואלה, סטודיו זה בסדר, אתה רוצה להשכיר רק לשלוש שעות, ואז צלמים היו מגיעים ואין להם מושג בציוד, ואז אתה צריך גם בן אדם שיישאר איתם שם ויסביר להם איך משתמשים בציוד. וואו. אז זה לא סתם בן אדם צריך להישאר איתם בסוף, צריך מישהו עם ידע. ואז מצאתי את עצמי, אני מדי פעם קופץ לסטודיו.
אז בעצם פתחת חברת שירותי סטודיו. כן. אבל איך אתה מסתכל על זה שכשעשיתם סקר שוק לא היה נכון?
אני חושב שלא היה מספיק נתונים וגם, כן, יכול להיות. כי זה הרגיש לנו, הביקוש קיים, אבל זה לא שווה את כל ה... כאילו יש בעיות שלא יכולנו לדעת שהיו. ברור. אז לא צלח ומתישהו סגרתי אותו, כי גם מצאתי את עצמי, כי לא תמיד האיש צוות שלי יכול לתת שם מענה, אז פתאום אני באמצע היום קופץ לסטודיו, עוזר לצלם וכאילו, בשביל ה-150 שקל לשעה שמשכירים את הסטודיו ובלייט של ציוד ושכרנו את זה.
אני פוגש הרבה פעמים אנשים, בעיקר אני אומר... בוא נגיד בשנתיים האחרונות, שיוצאים וקושרים הרבה אנשים, הם מסתכלים על העסקים שלהם, הם באים לפוליטי עץ, אנשי שיווק או דברים. במהלך השיחה אנחנו בוחנים שנייה ומבינים שאולי לעסק אין היתכנות. שזה קצת מצחיק, כי הם באים אליי לשיווק. אתה אומר לי על שיווק, אז אנחנו מדברים. ואז מבינים שלא כדאי בכלל... לא כדאי להחזיק את העסק. שאלה מעניינת, שבסוף... לפעמים אנחנו גם צריכים לדעת שזה לא זה. ואני חושב שזה מעניין שאתה אומר את זה, כי באיזה שלב אתה אומר זה לא זה כשפשוט התעייפת, או עשית חשבון וזה לא כלכלי?
עשיתי חשבון, עשיתי חשבון, וגם הרבה פעמים צריך לזכור שהזמן שלנו גם שווה הרבה, צריך לזכור את זה, לפעמים זה קשה, כאילו בייחוד כשאתה מעורב בתוך חיי זה, אוקיי, אני אעשה גם את זה ואני אעשה גם את זה. ואז אתה אומר, רגע, למה אני מתעסק בדברים האלה? זה כאילו לא כל כך הגיוני בעצם, שאני זה שילך עכשיו לסטודיו, כי אני אמור להתעסק בפיתוח של העסק. והזמן שלנו. והזמן שלנו, וכאילו אז נחזור לטיפים, זה לנסות להבין במה באמת אנחנו צריכים להתעסק ובמה לא בתוך הזמן שלנו. כי גם לענות לוואטסאפ באמצע היום ללקוח שעכשיו שואל על... לא יודע מה, יכול להיות שזה לא התפקיד שלי.
אני לא אשלח לך יותר הודעות. לתמחר שנייה את העלות שלנו בתוך העסק היא דבר מעניין. רוב המנכ"לים בעלים מזה, אנשים קטנים גם לא עושים את זה. אם אתה מתמחר שנייה את העלות שלך, שהיא יכולה להיות, אם אתם לא יודעים מה העלות, אז לצורך העניין העבודה האחרונה שלכם, או כמה אתם חושבים שאתם רוצים להרוויח. תחלקו את זה בשעות העבודה. תסתכלו רגע מה אתם עושים, ופתאום אתם תגלו שלא יודע, אני מאוד אוהב לכתוב תוכן, ויכול להיות שאני לא צריך יותר לכתוב תוכן, בסדר? יכול להיות שכמו שאתה אומר, אתה לא צריך להתעסק בסטודיו שבסוף נשאר שם 25 שקלים, ו-25 שקלים בורגרנד שולח למקום אולי לעבוד בו. בכיף, אני אהבתי, אני מעריך, חובב מאוד את הספרדי. עכשיו, אם אתה מסתכל רגע על הדבר הזה, אני חושב שהרבה אנשים מזלזלים בדבר הזה, ואז עובדים מאוד מאוד קשה, בסוף חודש אומרים, חודש הבא, או... נפתור את זה, הרבה אנשים לא מתמחרים את עצמם בתוך העסק.
זה עוד מעבר לתמחור, אני יכול להעיד על עצמי שבשנים הראשונות של העסק, כבאי נקרא לזה, אתה חי את העסק יום יום, אתה חי את השרפות, עכשיו אתה מטפל בזה, מטפל בזה, כאילו יש, אתה יודע, תחילת יום, מסתכל על התוכניות שיש לי, פתאום עומס בחנות, עומס בפה, עומס בשם, עבר עוד שבוע, עבר עוד, איפה משימות? כאילו זה אולי נקרא לזה התלהבות של התחלה, לא יודע מה, כי זה היה כמה שנים, אבל לדעת לעשות את הסטופ הזה ולהיצמד לתוכניות, ולדעת לסנן דברים שלא אתה אמור להתעסק, זה משהו שהיום אני, בעצם זה הגיע למצב שאני לא מסתכל על הוואטסאפ בשעות מסוימות, אין מצב כאילו.
רשימת המטלות אני חושב באופן כללי של מה אתה עושה, מה אתה חייב לעשות, מה אתה צריך לעשות, מה אתה רוצה לעשות. הם השלושה דברים שאני מסתכל עליהם היום הרבה, גם שחר שפה עוזר לי עם הפודקאסט והכל, דיברנו על זה הרבה בימים האחרונים, גם בבנייה של אתר אינטרנט, אתה לא יכול לתעדף עכשיו את כל הקטגוריות של מה שאתה רוצה, אנחנו צריכים לבחור. הייתי מת להשיק פה עכשיו עוד עשרה מוצרים חדשים בחברה, אבל פשוט לא יכולים. אז אנחנו מחלקים את הדברים למה אני חייב לעשות, צריך ורוצה, ובהתאם אנחנו יודעים לתעדף. אני חושב שזה פתרון אחד, שתיים, אנחנו היום מתמחרים הכל, לענות ל-SMS עולה זמן וכסף, כמו לקוח אומר לי, זה ייקח כמה דקות, נכון, אבל אתה לפעמים רוצה גם פגישה לזה, ולפעמים אתה רוצה שנייה קריאייטיב, ולפעמים זה מצחיק, אבל לפעמים, השבוע הייתה פה איזושהי פגישה שחלטנו שנכון שנעשה אותה כמה אנשים, אז אתה מסתכל, יושב חדר עם חמישה אנשים, חדר מלא בחמישה אנשים. ואני יושב שם ואומר, בוא'נה, זה עולה הרבה כסף. אם אנחנו מתמחרים את זה נכון, את הדבר הזה, ואני חושב שאם אנחנו מתמחרים את כמה אנחנו היינו רוצים להרוויח, או כמה היינו יכולים להרוויח במקום עבודה אלטרנטיבי, ולפעמים להגיע למסקנה שזה פשוט לא כדאי. אתה יודע, הרבה פעמים בעולם של קמעונאות, או הרבה גם בחיי לילה, מסעדנות, דברים כאלו, אתה מגיע לנקודה שאתה מבין שהעסק הוא לא כדאי, אבל אתה לא יכול לסגור, כי...
העלויות של ההפסד הן גדולות מדי, אז אנשים ממשיכים להתגלגל.
עד ש? עוד פושטים רגל או שמסתדר או שמוכרים או שמביאים שותף. ואני יכול להגיד לך שלפני עשר שנים יותר, בערך עשר שנים, לנו היה איזשהו בר וההחלטה הייתה שצריכים לגמור את זה. זו הייתה החלטה נוראית והיא נעשתה כדי שלא נשקע יותר.
הרבה אנשים בחיי לילה אמרו לנו תחכו, תראו מה קורה, מקסימום אולי תסדרו את זה. וישבנו במצב שאנחנו לא מרוויחים משכורות, אנחנו די סובלים, די זה. כשאתה מתחיל לתמחר גם את המשכורות וכל חודש שעובר ווה ווה ווה, אז אומרים תשמע לא כדאי. אז סוגרים, נפטרים מהעסק בכל צורה כזו או אחרת. תמחור שלך כהבן אדם הכי חשוב הוא בעיניי הדבר שאנשים צריכים לקחת ממה שאמרת קודם בדבר הזה. תגיד, סיימתי, סיימון סינק, מי שעשה את start with white, why we do what we do, אתה זוכר את זה? זו הרצאה כזו מאוד מפורסמת, אז הוא הוציא ספר.
נראה לי זה עשה עם הכי הרבה ציטוטים.
כן, מספר שתיים היום, משהו כזה, כן, אבל...
מהנצפות ביותר, אחלה הרצאה, אני מעביר אותה ככה בנגיעות לפעמים באקדמיה, מתוך יותר להכניס איזה פשן, אבל הוא הוציא ספר חדש, דיברתי עליו גם באחד הפודקאסטים הקודמים, הוא ממש הוציא ספר לפני כמה ימים, והוא משתמש שם בדוגמה מעניינת מהעולם שלכם, והוא נותן את קודק כחבר'ה שלא עשו את המעבר, ובעצם החברה שהמציאה... את המצלמה הדיגיטלית ובעצם החברה שהובילה את המהלך, למי שלא מכיר סיפור ידוע, אבל בעצם קודאק הם אלה שהיו אחראים לכל התהליך של צילום, אז הפילים, הפיתוח, הציוד, הסטודיו עם הדברים, נכון, כל הדברים, ובאיזשהו שלב אחד מאנשי הצוות שלהם מפתח את המצלמה הדיגיטלית והם מחליטים שבעצם זה לא ילך כי זה... שומט מתחת לרגליהם בעצם את כל שאר התהליך והם נשארים עם הפטנטים אבל הם גונזים את כל שאר הדבר ושנים הם נהנים מרואלט איזה על הפטנטים.
כן אבל הם בכל זאת פשטו רגל.
והם פשטו רגל פשוט מאוד כי הם לא השכילו, הם שנים עוד יותר גרוע מזה חשבו שהכל טוב כי הם מרוויחים מהרואלט איזה על הפטנטים עד שגם אלו בעצם נגמרו והם בעצם הם החזיקו את ה... הם יכלו להיות הכל באימפריה הזו.
כן, הם משווים את זה, את המעבר מתקליטים למיני דיסקים, כאילו כל השינויים הטכנולוגיים המטורפים שהיו ב-20 שנה האחרונות, אז כאילו אומרים, המעבר בין הפילים למצלמה הדיגיטלית זה על ה-level הזה. אבל מה שקורה טכנולוגית בשנים האחרונות בהקשר הזה הוא מדהים. כאילו הוא היה עם השחקניות המרכזיות אני הולך שנייה על מצלמות ונחזור על זה. כי הרבה אנשים שואלים אותי כאילו מה מכירים כן או מכירים ניקון ומה שקורה זה שסוני פשוט. נהיו אוטוריטה מטורפת בתחום והם מובילים בטירוף הם עקפו את ניקון השנה במכירות העולמיות. אני לא רוצה לדבר על העדשות של האייפון החדש, לא נעים מה שקורה. כן. אבל מדהים, פשוט מדהים.
אני הייתי עכשיו, חזרתי חודש מיפן, אחרי כמה שבועות, היה מדהים לראות את ההתייחסות שלהם למצלמות, לאומנות של מה זה מיתוג ואיך עושים שיווק.
ראית שם מכונות ברחוב? איזה מכונות? יש מכונות ביפן. כמו שאנחנו רגילים שאתה בא למכונה ויש צ'יטוס או שוקולד, יש שם מכונות עם מצלמות.
מכונות לגרביים ראינו, של יוניקלו, שזה היה מוצלח מאוד. האמת שבכל מקום ונדינג משינס כמכונות, שם קונים מים, אין קיוסק באותה צורה ברוב המקומות, ואז יש לך כמובן 7-11 ודברים כאלה, אבל אתה הולך באיזה רחוב נטוש, יש שלוש מכונות עם מים, אתה יודע, או משקאות מוזרים מאוד וזה. היחס שלהם מותג לאומנות של הדבר הזה, לחשיבות, היא פנומנלית מחוץ לחנויות שלי. אתה חייב, חייב, חייב. אתה גם מוזמן לשמוע את הפרק שעשינו עם ורד פארבר, שהיא מהמרכז לאסיה, והיא מי שבכלל...
זה היה ממש לאחרונה.
כן, כן, והיא חיברה לי ככה את כל יפן, ואתה יודע שזה היה איזה... המון המון תודה לוורד, והיה מאוד מעניין כי השיקו את האייפון והתור בחוץ מבול, בסדר, ברחוב, מבול, אפל, הם שמים מין באקט כזה עם מטריות של אפל, והם עומדים על הקצה של המדרכה בתור, התור מסתיים בנקודה שבה יש עוד חנות, אז שלא יסתירו את החנות, ואז התור ממשיך ברווח הבא. וברווח הבא, ויש איזה ארבעה-חמישה תורים, והם מתקדמים מסקשן לסקשן, וכשאתה נכנס לחנות, אתה יכול להיכנס לחנות בלי תור ולקנות מה שאתה רוצה. אבל אם אתה קונה אייפון חדש, יש תור. והמוכר לא ימכור לך מהזה, נכנסתי לקנות משהו אחר. מדהים לראות שנייה את ההתייחסות לכבוד או לתהליך או לדברים, אבל גם קצת לאומנות של מה זה מותג הזה. אחד ה... כשאתה מסתכל היום על... אתם תעברו עוד הרבה גלגולים, אני מניח, בתוך... בטוח, כן. עולם הצילום והדברים האלו וזה. וגם אנחנו בעולם השיווק עוברים הרבה תהפוכות, נכון? אינסטגרם עבר את השינוי שלו, אנחנו עכשיו רואים איזושהי דיחה אגרסיבית בעולם האורגני, פייסבוק כבר לא מה שהיה פעם, אומרים, אבל אנחנו עדיין יודעים לעבוד איתו טוב.
פשוט צריך יותר כסף לעבודה הזאת. יותר כסף, יותר תוכן.
אתה יודע, אנחנו היום מייצרים משמעותית יותר תוכן וידאו. רואים את האפקט של זה, אני חושב שדווקא בעידן שבו רוב האנשים אומרים פייסבוק ירד, אני חושב שזה טוב לי, כי פחות אנשים מפרסמים, פחות אנשים יוצרים תוכן, ואנחנו היום דווקא מסתכלים על זה, בואו נייצר יותר.
אני חושב שתוכן תמיד, לפני פייסבוק, בזמן פייסבוק, תוכן איכותי מנצח. נכון. תן גם אם אנחנו חוזרים לטיפ, אם זה גם. תוכן שבאמת ייתן ערך לקהל שלך, לא משנה באיזה עולם אתה, יבדל אותך וייתן לך יתרון. נכון. זה משהו שמאוד שווה לשים עליו דגש ולשרת באסטרטגיות.
נכון, בכיוון אחר, כשאני התחלתי לעקוב אחרי העמוד שלכם, בפלטפורמה של אינסטגרם הוא שירת את המטרה, הוא היה תוכן אסתטי ותוכן מעניין, פשוט עקבתי אחריו, לקח איקס זמן. ובסופו של דבר גם הוצאתי אצלכם כסף, זה בכלל דבר מדהים, ומאז שלחתי כמה אנשים, וזה לאו דווקא לפעמים קהל היעד שלך הוא מי שבסוף יבוא לקנות, הוא הרבה פעמים גם מי שממליץ, אבל באופן עקרוני, בפלטפורמה הרלוונטית ליצור את התוכן המתאים גם. אנשים קצת היום באינסטגרם באים עם נבוט לראש, בואו תקנו, בואו תקנו, שווה לכם. כן, מצחיק. כן, זה... זה כבר איכשהו, לא יודע איך זה עוד קיים, כנראה הם עובדים בלי משרד פרסום. כנראה, אבל... הפלטפורמה הספציפית עם המסר הנכון, עם הדברים הנכונים, יכול... גם להיות שצריך להוציא יותר כסף, אבל מביאים את האפקט המתאים. תשמע, אנחנו היום מקדמים די הרבה בפייסבוק, לקוחות שלנו הרבה אצלנו וזה, ואנחנו מאוד מרוצים. שימוש הנכון של הפלטפורמה והמסר הוא קריטי. יצא לך לעקוב קצת אחרי מה שקוראים טיק טוק, שמדברים עליהם עכשיו הרבה? פלטפורמת ה... לא יודע, זה משהו שערליך בודקת כל פלטפורמה, אתם מסתכלים על פלטפורמות ויזואליות?
מסתכלים, כן. לא יודעים מה לעשות עם זה. אני כן, אני לא תמיד, אני עוד לא יודע, כאילו, איכשהו זה בהתחלה, הקהלים היו מאוד צעירים בטיק טוק, ואיכשהו בזמן האחרון פתאום אתה רואה כל מיני דווקא יותר מבוגרים משתמשים בזה. כן. אז יש איזה סוויץ' כזה שאני עוד לא יודע איך...
כן, יהיה מעניין לראות את רוח השטות הזו עוברת בתוך השחים או באיזו צורה. איך היום אתם מסתכלים על דברים כמו לינקדאין או דברים יותר מקצועיים? כי אתם מייצרים גם הרבה תוכן, כתבות.
כן, בלינקדאין אנחנו פחות פעילים. אני עוד כזה... בסופו של דבר אנחנו מוגבלים בזמן, ואנחנו באמת מייצרים המון תוכן. המון, כי הקהל רוצה להכיר את הציוד יותר טוב, וזה לא רק את הדברים הטכניים, להבין מאחורי זה. אז אי אפשר להיות בכל המקומות כרגע, לצערי, עד שלא עוד יותר נתרחב. מסבילינג דידה אנחנו פה פחות פעילים, אבל בפייסבוק אנחנו מאוד פעילים, כאילו ברוב הפלטפורמות הפופולריות אנחנו על בסיס יומיומי מעלים, אז זה ממש...
היום אתם מסתכלים על אי-קומרס בחמש-שש שנים האחרונות בארץ, אנחנו בעולם אחר, נכון? קודם אנשים היו חשדניים יותר. אתה מרגיש היום שהחנות תשרת או שהיא ערוץ השיווק הטוב שלך ולאו דווקא ערוץ המכירה האידיאלי?
החנות, אנחנו עוף מוזר אבל אנחנו גם מטאור, כי מצד אחד אנחנו מתעסקים במכירות בקושי 15 שנים, מצד שני היום אנחנו השחקן הכי גדול ומרכזי בארץ, אם התחלנו ממצלמות עדשות ותיקים. היום יש אצלנו באמת הכל מהכל, זה לא משנה אם אתה חובב שהרגע התחיל לצלם בטלפון ויש לנו מחלקת פרימיום עם מדשות מיוחדות ומייצבים לטלפונים והכל, או שאתה צלם טבע או וואטאבר, אירועים, חתונות, באמת שיש לנו פתרונות להכל, אז זה מתבטא גם בחנות וגם באתר. אז כן, ובאמת שאין את זה בשום מקום אחר. מחלקות לסאונד, מחלקות, כאילו.
אז היום, אתה יודע, כשאני מסתכל רגע על היכולות שלך היום להוביל את המהלך, בוא נגיד רגע בזהירות, אבל יש עוד הרבה עבודה לעשות בתוך ארליך, נכון? אתה רואה את עצמכם ממשיכים להתפתח פשוט בעוד מוצרים ובעוד דברים, משהו שמעניין אותך להוביל כמרכז, נכון?
אני חושב שבאמת, אני לא אוהב, זה תמיד נשמע כאילו אנטיתטי. טיפה שחצן, אבל אני חושב שבצילום המקצועי אין חיה שלא מכירה אותם. כאילו אם זה צלם חתונות או צלם עיתונות, אתה תגיד לו, הרך, הוא לאו דווקא היה אצלנו, אבל הוא שמע עלינו, הוא מכיר אותנו.
כמה חשוב לנכס שוק לדעתך, בצורה הזו שאתה אומר, כולם ידעו מי אני?
זה מטרת-על.
נכון, אבל הייתה רשומה כמטרת-על אצלכם לפני חמש שנים, שכולם ידעו מי אנחנו, אנחנו נעשה פנסים?
כן, כן, כן. כן, לגמרי. זה היה מודעות, מודעות לגמרי, כן.
זהו תהליך אחר לגמרי מבואו נמכור ב-X כסף, בואו נעשה את זה.
אני חייב להודות שכאילו X כסף זה כמה שזה נשמע מוזר, זה לא היה אף פעם משהו במיין פריוריטי. כי הבנו שדרך הדברים האחרים יגיעו המכירות. אז להגיד כאילו, יאללה, זה מה שאתה... כי גם כשלקוח מגיע לחנות, אף פעם מוכר אצלנו לא יגיד לו, לא, תיקח את זה כדי להגדיל מחירה, זה לא קורה אצלנו. אין דבר כזה. הלקוח יגיד מה הוא רוצה, יתאימו לו בדיוק, בדיוק, בדיוק מה שהוא צריך, אפילו אם יש משהו יותר יקר. וזה גם אחד הדברים שעשו אותנו משאנחנו. כי הבן אדם יחזור הביתה ויגיד, וואו.
אבל זו כבר תפיסת מציאות, חוזרים חזרה לתחילת השיחה, זה ה-DNA שלנו, אלה הם הדברים. הרבה מאוד חברות היום אומרות, אני רוצה להרוויח, אנחנו רוצים להרוויח יותר כסף, בסדר? ומה אנחנו מסתכלים? אתה יודע, אני מאוד אוהב את מה שאנחנו עושים, אבל ככל שהימים והשנים עוברות, אתה מסתכל מלפני שלוש, ארבע, חמש שנים איפה היינו, איפה אנחנו היום, והרבה פעמים אנשים אומרים לי, השוק הישראלי הוא מאוד קטן. זה נכון. אז בעולם שלי אני מתחיל להבין שהוא כנראה לא כזה קטן, כי טלפונים מגיעים, אנשים לא שמעו עלינו בחיים, ויש כמונו עוד חברות, ויש עוד אנשים שעושים עבודה מצוינת, ויש גם חברות גדולות, חברות זה... ואז אמרנו רגע, בואו ניקח איזה שנתיים רגע של להיות שם. כי אם אתה ברנד, ואתה well known brand, אם אתה lovable brand, כל הדברים האלו, ואנשים יודעים שאתה לא סתם דוחף להם מוצר, ואם אנשים יודעים שאתה תיתן להם מה שצריך, ואם אתה עונה להם בצורה... כל המכלול הזה, אתה יודע, הוא בלונג טרם מה שיינצח. כן. את המתחרים שלך, את התמחות. לגמרי. מדהים שאתם עובדים בצורה הזו, זה חלק גדול מהתהליך. תשמע, בעיקר אני חייב להגיד לך שעשית לי רגע חשק לחזור, ואנחנו היום עובדים הרבה על ה-DNA שלנו לקראת 2020, אז זה מאוד עושה לי חשק.
כן, לפתוח שנייה את הספרים ולבדוק, כי אני רוצה ככה, שאני רוצה להתמקד רגע ב... אנחנו עובדים...
כבר כמעט שלושה חודשים שנייה על זיקוק עוד פעם של הדנאי, היה קצת שינוי, באים אנשים חדשים, אנשים מצטרפים, יש תמהיל, יש חלק מהלקוחות משתנים, וזה הזמן או הזדמנות טובה לשנות את זה.
אני מאוד אוהב את מה שאתה מספר רגע, התהליך הזה של שכולם ידעו מי אני וזה שוב שוב תהליך, אני לא אומר את זה עליי, אלא עלינו כחברה, וזה מרתק בעיניי.
אני גם חייב להגיד שבעיניי... לראות מה הצלחתם לעשות לאורך איקס שנים, ואבא שלך עדיין פעיל בעסק?
כן, מלמעלה, מלמעלה, מלמעלה, כן. והוא מבסוט מאוד.
אחד הדברים החשים זה עסק שעובר דורות, אתם תעשו את החילוף הזה לדעתך, או שאתם תישארו כמה שאפשר ביחד?
זה, אתה יודע, זה מדהים כמה עסקים משפחתיים יש בישראל, אני כאילו נחשף לזה בכל מיני מפגשים שאני הולך. וזה מטורף, בייחוד בנדלן ועורכי דין, זה לא להאמין. אבא שלי הוא אורקולוג, נראה לי שכל הדור הקודם, גם הוא חי את העסק וזה החיים שלו ואין יום ואין לילה וזה גם אצלי ככה, אבל אני כן אעדיף לפתוח את היום בים עם לפטופ ולעבוד משם.
כי אתה פשוט לא הדור הקודם.
והוא יעדיף לפתוח את היום במשרד.
אתה יודע שאני פעם בכמה זמן לוקח יום חופש לעבוד מהבית, והם תמיד, הצוות צוחק עליי כי אני מגיע לעבודה.
אז אני עד לפני שלוש שנים לא לקחתי יום חופש. היה איזה כמה, פשוט לא הסתדר לי, תמיד היה. ואז לקחתי חופש לחודש וחצי בערך, נסעתי להודו, וגם בחופשה לוקח לך זמן להבין את הכאילו, ואני זוכר את הרגע הזה אחרי שבועיים שהייתי בחופש, פתאום אתה אפשר, בוא'נה, אני לא מאמין, אני שבועיים לא בעבודה. כאילו, אתה רגע, אתה יודע, אתה רגע, אתה לוקח, ביומיום שלך אתה יכול בדקה לקבל איזה חמש החלטות על נושאים, לא כאילו. כמנהל, ופתאום אני כאילו רק צריך לשבת להירגע במרפסת, כאילו ולראות איזה נוף מדהים, אז מומלץ.
לגמרי, אני משתדל בעיקר עכשיו, כמו חגים, שהייתה תקופה ארוכה, לעשות איזשהו קאט, לנסות להתרחק, השנה זו הייתה הפעם הראשונה שניסינו לעשות זה כמעט לגמרי, להתנתק מהעסק, חלק גדול היה... שאני אעשה רגע איזה פוקוס, וחלק גדול היה להבין מה עובד ולא עובד אצלנו. ממקום של לפעמים אני מכבה את השרפות, ואם דיברת על זמן או ניצול זמן שלי כמנהל, האם זה דבר נכון או לא נכון, האם מישהו אחר צריך לעשות את זה, האם יכול להיות שיש דברים שאני רגיל לעשות ואני עושה אותם לא טוב, כשאני אמשוך אני לא אהיה, פתאום גילינו שיש דברים שצריך לסדר או צריך לשנות את התהליך. לנו אישית, הזיווה שלי לכמה שבועות עשתה מאוד טוב. מדהים. כי היא אפשרה לנו לבחון רגע מה בסדר או לא בסדר, אנחנו עכשיו עושים עוד איזשהו תהליך כזה, והטוויקים הקטנים באופן מפתיע לא לוקחים הרבה זמן, ויש להם אימפקט גדול. אז לפעמים, קחו חופש. כן, כן, הגעתי לטוב. כן, אנחנו בתחילת השנה ב-2019 הכנסנו גם סעיף שאנשים חייבים לנצל ימי חופש. מתוך איזושהי הבנה שאנשים נוטים לצבור אותם. וזה לא טוב, אתה פשוט נשחק, אתה מתעייף, אין לך שנייה פרספקטיבה אחרת, אין לך... אז זה בתוך התהליך.
אני חייב להגיד לך שאני ממש שמח שבאת. כן, כן. אני ממש כיף, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל אנחנו כבר תוך, זהו, 45 דקות בערך לתוך הזה, ולא שמתי לב שאתה...
וואו, תמיד כיף פה. תמיד כיף להיפגש, ו...
אני מת על זה שאתה בא. זה איפה מתקדמת זה אפילו. נכון, ואני תמיד אומר לאנשים, אני רוצה שתבואו בפרק ה-80, ה-90 וה-100, אז תכין את עצמך לרגע החגיגות וזה. אני בא אליך שבוע הבא לראות מה אנחנו עושים עם ציוד, אנחנו רוצים להתחיל לשדרג קצת. אנחנו עובדים עם זה ובא לנו לקחת את זה עוד קרש קפיצה וזה יהיה נראה לי מגניב.
וגם אני אזמין את מי ששומע, יש לנו פעם בשנה אירוע שנקרא ארליך סיי, שזה קורה ב-22 לנובמבר. יאללה. יומיים של הרצאות בחינם עם צלמים הכי מטורפים, כל שעה גולה יש הרצאה.
אז אנחנו נקדם, בוא נקדם את זה לקראת הארליך סיי. יאללה, ותבואו. יהיה מטורף. אביה, דרך אני ממש שמח שבאת, המון המון תודה. בכיף, בכיף. יאללה, חברים, תודה רבה שהייתם איתנו בזווארונס דוט אינק, אנחנו נתראה בקרוב, ושוב תודה רבה. בכיף, בכיף.
יאללה, ביי ביי. כיף, כיף. יאללה, ביי ביי. כיף. יאללה.
More from Nir
How to gain more clients with AI? The customer journey is your opportunity: updated AIDA model +R
