מחשבות שניות לאחר שינוי קריירה? חכו רגע, תנו לזה צ'אנס | ניר זברו עונה על שאלות

גו.

אנחנו רוצים באמת חולצות?

כן.

וואלה.

אחר כך. בוא נוציא אחר כך.

למה? אפשר לעשות לראש השנה?

אני לא יודע אם מספיק.

כן, לשנת זברונס.

גם רגע. טוב, אז ברוכים הבאים לעוד תוכנית של שאלות ותשובות. אני ניר זברו, ותודה לשחר שתמיד ככה מתנדב לעזור, לדעתי באיזה יום פשוט יישבר לו ממני. אז ברוכים הבאים, אנחנו חושבים לעשות חולצות. האמת, כאלו. אז אם בא לכם, אתם מוזמנים לכתוב בתגובות או לשלוח הודעה, נדאג לכם, ויאללה, מה יכול להיות?

אין נחמד להוציא כזה, לא מתנה לראש השנה.

נראה לי נהדר.

זו אחרת, תגיד לי איך אחרי זה מידעת, אני אדאג לך ראשון, זה חשוב. אז אתה יודע, שבוע ככה די עמוס, כולם מתארגנים לחגים, אני מקווה שהולך לכם טוב, ואם אתם טסים לחופש, שיהיה בהצלחה, תנתקו את הטלפון, אל תעשו חבילת גלישה. אני אישית נוסע לכמה פגישות בלונדון ואחר כך אני מגשים איזה חלום קטן ונוסע לטוקיו. אז המון זמן רציתי לעשות את זה. האמת שכמעט הגעתי לטוקיו השנה באפריל, אבל דברים לא לגמרי הסתדרו, אז החלטתי שזו ההזדמנות שלי. אם אתם מתלבטים ויש לכם עסק קטן, זה הזמן. יש, לא יודע, חמישה, שבעה, שמונה ימי עסקים בחודש אוקטובר. תסגרו ולכו לטייל. מה יכול להיות? דרך אגב, אם אתם עושים את זה, וחוזרים לארץ והכל בסדר ועסק, אז תדעו שעשיתם משהו אחד נכון או כמו שצריך. אני שנים ארוכות הייתי באיזה חששות כאלה שאם אני אטס מה יקרה לעבודה.

בינתיים החששות האלה תמיד קיימים, אבל החלטתי שבכל זאת אני הולך על זה. אם אתם מגיעים ללונדון או לטוקיו במהלך חודש אוקטובר, אני אשמח אם תעשו לי איזה פינק קטן, אולי נעשה איזה קפה או איזה בירה, אם אתם צריכים משהו. הכי בכיף, אז שחר, אנחנו מוכנים להתחיל לסרב שאלות?

יאללה, מוכנים.

קדימה, אז מה השאלה הראשונה?

אז השאלה הראשונה היא, איך אני יודע שאני בכיוון הנכון, וכיצד מנווטים לאותו כיוון במידה ואני לא?

נראה לי שתי שאלות, לא?

זה שתי שאלות שהתחברו לאחת.

איך אני יודע אם אני בכיוון הנכון? זו שאלה לדעתי פילוסופית מאוד, אז אני אנסה לענות עליה בזהירות, כי זה בסוף... Just like my opinion, dude. אבל אני יכול להגיד שהרבה שנים לא הייתי בטוח מה המטרה או הייעוד, אבל הייתי באיזשהו מסלול כזה. הרבה אנשים הסתכלו על זה שאני מתפזר ועושה המון דברים, זה הרגיש לי מאוד נכון. אני חושב שאם קמים בבוקר ומחליטים שזה פשוט לא זה, אתה יודע שאתה קם בבוקר ממש סובל, דבר ראשון הוא לתקשר את זה. מי שעובדים איתו, לקוחות שלכם, חברים שלכם או לא יודע מה. אני יכול להגיד שהיו תקופות שערערתי המון על מה אני עושה, בעיקר בגלל שספלתי. אז דברים לא הסתדרו. בעבודה לפעמים אנחנו יכולים לקום בבוקר ולהגיד, פשוט נשבר לי. נסו לראות אם באמת נשבר לכם או זה סתם יום, אם אתם לגמרי מבינים שזה לא הפשן שלכם וזה לא התחום שלכם.

הצעה קטנה, תעזבו את זה, לכו תעשו משהו אחר וזה ממש ממש בסדר. אתה יודע, אני דילגתי לא מעט תחומים ומקצועות לאורך השנים, לפחות בעשור הראשון, אתה יודע, של עבודה או דברים כאלו. כן, לכו על זה, אם הפשן שלכם לא שם, אם אתם מבינים שזה לא משהו שהוא ככה יום לא טוב, שבוע לא טוב, כל שיט האפנס. אני הייתי חושב על ללכת לעבור לגבי החלק השדני של השאלה של לאן מנווטים, עובדים קשה, מנסים, קוראים, לומדים. אני לאחרונה קורא המון המון ספרים על משאבי אנוש, אתה יודע, אני מגלה שזה תחום שאני חייב לחזק אצלי כל שאנחנו גדלים בחברה. אני לא בטוח שזה הפשן שלי, אבל הרצון לפצח משהו גורם לי לקרוא כל שבוע עכשיו ספר. בסדר, דרך אגב, אני ממליץ בחום על הספר של מנהלת משאבי הנו של נטפליקס לשעבר. סופר מעניין לראות איך הם מתנהלים ומה היה התהליך, בעיקר כשהם היו חברה שגדלה מאוד, והרבה מאוד כשהיה צריך לעבור ללייב סטרימינג כזה, אז כל התהליך הוא מרתק. אתה שומע את עמית מדבר? הוא בשיחות...

אני כן, שומע אותו.

אני אמרתי לו שזה בסדר, אל תכעס עליו, אני אמרתי לו שזה... כן, אז עמית...

אחרי השידור.

לא, הוא בטירוף להספיק את השיחות לחזור ללידים של היום, אז אמרתי לו שזה בסדר.

כל עוד זה לידים, זה בסדר.

כן, יורך בא לי פיצה, מה השאלה הבאה? אפשר יכול היום פיצה? נזמין לכולם פיצה?

אפשר. אפשר. אפשר לעשות הפסקת צהריים, כולם ביחד.

כן, טוב.

אז השאלה הבאה.

למי שלא יודע, שחר שהצטרף לפני איזה חודשיים, לאט לאט... שלושה, שלושה. שלושה, שלושה, אני מתנצל. לאט לאט הופך להיות המנהלת פאן. אם יורשה לי לומר, אל תכעס עליי, אבל בשיחה שהייתה לנו לפני משהו כמו שבועיים, אני פתאום קלטתי שאנחנו מדברים על כל מיני דברים בסיסיים של תהליכי עבודה והכל, וזרקתי ברוב חוצפתי בתור מישהו שהולך ומזדקן לו, אתה יודע, זה כמו בקראטקיד, ואז נפלה ההבנה שלא כולם פורעו את קראטקיד הראשון, המקורי, אז בשבוע הבא אנחנו עושים פה הקנה של קראטקיד, ככה כל הצוות. נראה לי זה חלק מאיזה בונדינג כזה, אתה יודע, אני סומך עליך שיהיה טוב, אני דואג לפיצה, סומך עליך שיש סרט. יהיה סרט, מדהים.

טוב, אז השאלה השנייה, ביצעתי שינוי בקריירה, אך יש לי second thoughts לגבי זה, איך אני יודע אם עשיתי את הצעד הנכון?

כבר ביצעו שינוי קריירה?

כן.

אז מה זה משנה ה-second thoughts, למה זה יעזור? אני ב... 2007-2008 עבדתי בתור מנהל שיווק, אהבתי את זה, התעסקתי עם מותגים בינלאומיים, זה היה בתחום שרציתי, זה היה אדיר ומדהים, ופתאום עזבתי הכל והלכתי להקים אתר תוכן, וב-2009 עזבתי הכל, כי פשוט נשבר לי, ועברתי לעבוד במשרד ממשלתי, שאפשר להגיד זה שינוי קריירה ממי שהסתובב רוב החיים שלו במכנסיים קצרים, כפכפים ומחרץ ייעוד סנובורד, אבל...

שינוי קריירה. אני יכול להגיד שאחרי שנתיים כשהחלטתי לעזוב וחשבתי שאולי זה לא המקום שלי לבלות בו את העשורים הבאים, היו לי בהתחלה פה ושם לבטים, אני חייב להגיד זה לא משנה. קיבלתם החלטה, תתמידו. אנחנו לא יודעים לאן החיים ייקחו אותנו, זה פשוט לא באמת משנה. דרך אגב, יכול להיות שקיבלנו החלטה לעזוב את המקצוע ויש לנו לבטים כאלה ואחרים, נלך נשב בבית קפה ונפגוש את הבן בת זוג שהיינו אמורים להתחתן איתם. או שאנחנו רוצים להתחתן איתם. יכול להיות שנעשה שינוי כזה, נשב בבית קפה ונפגוש מישהו שייקח אותנו למקום אחר, נעבור מדינה, נחליף בכלל מקצוע, אין לנו מושג. עשיתם שינוי, תיהנו ממנו. הכל טוב, לא קרה כלום.

טוב, אז שאלה הבאה.

יאללה, אני מוכן.

אמממם. היי, היא נעלמה לי.

היא נעלמה? היא נעלמה. מצאת אותה, למה ככה נעלמה?

סתם, האשמתי אותה סתם. איך חותמים עובדים להצלחה של העסק? לא רק לבוא ולבצע את העבודה, אלא ממש לרצות בהצלחתו.

מה, זה אתה כתבת את השאלה הזאת?

אני לא.

זה לא...

אני לא, אני רק לוקח מאחרים.

זו שאלה מאתגרת. אני חושב שבסוף זה עניין של... אני אומר את זה רגע ב... אני אגיד את זה רגע באיזושהי הסתייגות, לפעמים אני מסתכל על הצוות שנמצא פה, חלק, הרבה מהאנשים שראו איתנו לאורך השנים, ואני מעריך את זה, ואנחנו עוברים ups and downs, יש דברים יותר קלים, יש דברים יותר קשים, גם אני ואתה עוברים איזשהו תהליך למידה רגע של מהו המקום של כל אחד בחברה, ומה אנחנו נעשה, אתה הגעת עם רקע מסוים, ונועם עם רקע אחר, ושמוליק עם רקע אחר, כל אחד עם הדברים שלו. בתוך המקום עבודה בסוף אתה מחפש את הבית שלך, אני בכוונה לא אומר זה משפחה, אני חושב שזו מילה לפעמים קצת בעייתית, אבל אתה מוצא את הבית שלך, מקום שטוב לך לבוא אליו, שאתה מרגיש שאתה תורם גם לעצמך וגם לחלק הכולל. אם אתה מרגיש שאתה מתפתח, אתה נהנה, טוב לך לבוא, האנשים מתאימים, אז אני חושב שאתה בכיוון הנכון. אנחנו בחודשים האחרונים מבלים, חגית ואני, שאחראית אצלנו למיתוגים, בערך שעתיים בשבוע, בתחילת שבוע, בסוף שבוע, שעה אחת שבה אנחנו יושבים לדבר שנייה על הערכים שלנו, על ה-DNA שלנו, האם אנחנו באמת מיישמים אותם, האם אנחנו באמת חיים ביום-יום את מה שאנחנו אומרים שאנחנו אמורים לחיות.

אנחנו יודעים היום שהרבה מהדברים שאנחנו עושים באסטרטגיה, בתוכן, הסרטונים האלה שזה תהליך התנסות שאנחנו עושים, או דברים כאלו ואחרים, האם אנחנו באמת מתמידים, מבצעים? ועושים את הכל. אם בסופו של יום אנחנו לא נותנים לאנשים תשוקה כלשהי למה שהם עושים והם אוהבים אותה, אז זה בעיה, הם יעזבו. אם הם מרגישים לא בנוח, הם יעזבו. אם אנחנו לא מתקשרים נכון את הייעורים...

אני כותב בפעם הראשונה כתבה מאוד מאוד גדולה לראש השנה על השנה האחרונה שעברנו בעסק. אז תהליך בעיניי מרתק. אני עובר גם המון לבטים עם עצמי האם זה נכון לנו לספר את השנה האחרונה, נכון, כולנו חיים בעולם האינסטגרם. כולנו מדהימים, הכל הולך אחלה, לאף אחד אין בעיות, איך הולך העסק מדהים מדהים, אז בשנה שעברה היה ממש גרוע. הייתה לנו שנה מדהימה והיא פתאום התערערה לנו, ידענו זה עלול לקרות, ואני חושב שחלק ממה שהפך את מי שאנחנו היום כעסק או כחברה הוא דווקא זה שתקשרנו, שדיברנו, שהעובדים ידעו לאן אנחנו הולכים. דרך אגב, העובדים גם ידעו לאן אנחנו הולכים ב... הפן הפיננסי, זאת אומרת, שהמצב לא טוב, זה כמות הזמן שיש לנו כספית. הביחד הזה וההחלטה רגע שאנחנו לא משחררים עובדים, יצרה איזשהו מכנה משותף. והיום, כשדברים סך הכל הולכים טוב, ואנחנו במצב גדילה והתקדמות ואסטרטגיות שאנחנו בונים, תהליכי תוכן שאנחנו בונים עובדים מאוד טוב, כמות הלידים עולה כמו שרצינו, מי שיבוא עכשיו לא חווה את ה... תהליך שחווינו בשנה שעברה ולנו יש איזשהו סוג של הערכה כזו. אז הפחד הכי גדול הוא שהעובדים הוותיקים אחר כך יבואו ויגידו, זאת אומרת, זה לא כמו שהיה פעם, נכון? זה השתנה, הדנ"א השתנה. אז אנחנו מתעסקים הרבה באיך בן אדם מייצג את הארגון, איך בן אדם מרגיש טוב, איך בן אדם חווה.

זה קטע מצחיק שלפעמים אנחנו, לקוחות שלנו מעלים תוכן.

אז דוגמה הכי קלה היא פייסבוק או לינקדאין והם מפיצים את זה ומבקשים מהעובדים לעשות גם לייק, נכון? או קומנט. במרבית מהמקרים בסטריטווייז אנחנו עושים את זה מהרגע ששלחנו בדקות הראשונות, כל הצוות עושה לייק או מגיב, בעוד בחברות של עשרות עובדים יהיו שניים ב-48 שעות. ואני תמיד תוהה על למה הם ככה ולמה אנחנו ככה. האם אנחנו מרגישים מחויבות, האם לא נעים לנו, האם זה... אם מגבשים את הצוות נכון, את ה-DNA נכון, אם מרכיבים את הכל, אני חושב שזה יכול לעבוד טוב. חשוב לי להגיד שזו שאלה שאני עובד עליה המון בחודשים האחרונים. מה יהפוך אותנו למקום שבו אנשים עומדים בתור לבוא לעבוד? גם מה יהיה המקום שבו כשאנשים עוזבים אחרי שנה, שנתיים, שלוש, זה לגיטימי שאנשים בשלב יעזבו, הם יעזבו כמו כמה מהעובדים האחרונים שעזבו לאורך השנה. שאנחנו נשארים בקשר, שאני עוזר להם בדברים, שאנחנו מלווים, שהדנ"א הזה הוא חיובי. ואני חושב שתקשורת, ווטאם ליין יוצא לנו לדבר לא מעט, יוצא לדבר גם עם שאר הצוות, ואני חושב שאנחנו לאט לאט הולכים ומשתפרים בתהליך הזה. ונקודה אחרונה, אם אנשים לא מתאימים, אז הם צריכים ללכת. אין דרך אחרת. שזה גם בסדר גמור. זה לא אומר שהם לא בסדר, זה לא אומר שאתה לא בסדר. פשוט אומר שמשהו בהתאמה לא עובד טוב, יכול להיות שתהליך הגיוס היה גם לא טוב, חלק מהחיים. אני מבטיח לעדכן כשנגיע לשנה הבאה באיזה מצבה אנחנו ואיך הדברים האלו הולכים ולאן אפשר לקחת את זה. אני בעיקר חושב שחשוב לבחור גם את העובדים הראשונים מאוד מאוד בקפידה. אני חושב שהם יהווו אחר כך את הבסיס שהוא גדול ממי שהתחיל את כל הדבר הזה. בהרבה מובנים, כשאני הולך לפגישות, אני גם אומר אנחנו, ולא אני. זה נראה לי משהו שהוא...

ובלי הצוות המהמם שיושב פה במשרד ליד, אנחנו לא יכולים לעשות... אני ואתה לא היינו מקליטים את זה עכשיו.

כן, זה נכון.

אז אתה יודע, אז עצם העובדה שהם מאפשרים לך ולי עכשיו לצאת, ועוד התקשקשנו עכשיו חצי שעה לפני, ודיברנו על דברים כאלה, ועל רעיונות, ועל זה, עצם העובדה שהם מאפשרים לנו את הדבר הזה הוא חשוב מאוד. אני חושב שאפשר לגמרי לעשות פרק כזה, איזה ריאיון עם מישהי או מישהו, קצת על התהליכים של גדילה. בואו, אתה יודע, מה קורה בסקייל הזה של 20-30 עובדים ל-60-80, ומה משתנה ב-DNA, אני חושב שזה יכול להיות מרתק.

נשמע רעיון טוב.

טוב, אני חושב על כמה אנשים, כן. יהיה מעניין, אני אנסה לארגן. אם מישהו מכם, דרך אגב, מתעסק בתור עסק יחיד, זה אתם, אתם כל העסק, בסדר? וחוויתם איזה מצב שבו היה לכם, לא יודע, הייתם חולים כמה שבועות וזה השפיע מאוד על העסק, היו לכם בעיות כאלה ואחרות בעסק, אתם מחפשים את העובד הראשון, השני, השלישי ואתם מתקשים, אתם מוזמנים להגיב או לשאול שאלות או לפנות, אני אשמח לדבר איתכם, זה... תהליך מרתק, ואני אשמח לחלוק את הידע או את הניסיון ממה שאני עברתי, בוא נגיד בשלוש-ארבע שנים האחרונות בדבר הזה, של איך לעבור את כל הסיפור הזה.

זה שעמית בשקט אומר שנסגרה העסקה?

מקווה, בוא נגלה.

כן, טוב, בוא נלך לראות. חברים, אני עושה את זה כי אני פשוט נהנה מזה, זה חלק מהכיף שלי לעשות הפסקה מהלך היום, לשבת פה ולהקליט את הפרקים האלה. אתם מוזמנים לעקוב, אנחנו מתקדמים יפה בקצב הסאבסקרייברס, פליז, מעניין אתכם, בא לכם, סאבסקרייב, בא לכם, תגיבו, אתם רוצים משהו, תפנו בפרטי, אתם צריכים עזרה, המטרה היא שמשהו שיכול להפריע לכם, או לפעמים לי, או איזושהי סוגיה או שאלה, כנראה מעניין עוד אנשים, אז במקום שנעשה את זה ככה מאחורי הקלעים, המטרה היא להביא את זה רגע ליוטיוב, לעשות את זה מסודר ולדבר לכמה שיותר אנשים. גם אנחנו מקדמים חלק מהדברים האלו כמובן בפייסבוק ואינסטגרם וכו' וכו' וכו', נשים כזה מלא אייקונים ויהיה נורא מרתק. חבר'ה, המון המון תודה ונתראה בפרק הבא.

תודה לכם.