"כל בחורה עצמאית צריכה שיהיו לה זוג כפכפים באוטו" | ניר זברו מארח את מורן זר קצנשטיין

יש? אפשר להתחיל? יש, אפשר. בטוח? בטוח. יש לנו שתי בעיות רעש שהחלטנו לא לוותר עליהן, שתדעי לך. אחת היא שהספות לפעמים עושות כאלה, שאני מת על זה. והדבר השני הוא ששחר פעמים בהולך בין המחשב למצלמה. אפשר לעזור רק שתדעי, זה חלק מהשואו. מה המצב?

מעניינים.

הכל בסדר?

כן.

עוד לא התחלנו וכבר אמרת שאת מבטיחה להעליב אותי? כן. שזה אחלה דרך שלנו להתחיל.

ככה אני מתחילה לדבר עם אנשים. קודם כל אני מעליבה אותם, ואז אנחנו ממשיכים.

לפני שאני בכלל מציג אותך, יש לי שאלה, איך זה לעצור באמצע היום ולעשות את זה? בתוך כל הטירוף?

האמת שספציפית היום אני כבר אחרי ארבעה פרקים שצילמתי בעצמי לערוץ יוטיוב שלי, וכל פרק זה כאילו כמה טייקים על כל משפט שיהיה הכי חד והכי מדויק, ועכשיו זה כאילו הכי פריסטייל. מעניינים. הכל בסדר? כן. עוד לא התחלנו וכבר אמרת ש אז דווקא יש בזה משהו משחרר, וגם כל הזמן רצתי והחלפתי חולצות מכל פרק, החלפתי סרטים. כן, כאילו, כן.

כאילו, לי יש רק איזה חמש.

נכון, אז גם בלנדרי דיי זה כזה פתאום חליפה של הברמיץ כבר או משהו.

נכון, נכון. אז ברוכה הבאה לזווארונס פרק אינק, שבעצם העוני של התוכנית הוא שאני מראה לך אנשים שאני אוהב ומעריך, שאני רוצה לקחת או ללמוד משהו, ושבהכרח נפגשנו איפשהו הרבה פעמים במהלך החיים, שיש משהו אחר. שמשהו מתנהל ונראה לי שבינינו יש הרבה דברים דומים, אבל יש מיליון שונים. אז מורן זר, את מוכנה להציג את עצמך באיזה אלבריטר פיץ' קצר כזה?

וואו.

שלא התכוננת אליו.

כן, אבל אני רק אומרה לעשות אותו, אני עושה אותו 13 פעמים ביום. אז היי, אני מורן זר קצינשטיין, למקרה שחמתי צופה אז הייוש. יש לי שלושה בנים, אני בת 37. אני באה מרקע של שיווק, התחלנו במכללה למינהל, למדנו תקשורת וניהול, אחר כך, נכון. ואז מרצים ביחד במכלל המינהל, ובעצם בקריירה שלי הייתי מנהלת מותג בלוריאל, ואז מנהלת מותג קוקה קולה, ואז מנהלת שיווק בחברה המרכזית, ואז סמנכ"לית שיווק. זה הכי לא אלווייטר פיצ'ילי בכלל, זה הכי ביוגרפיה שלי. והפרק האחרון, לפני מה שאני עושה עכשיו, היה בגוגל.

רגע, היה גם איזה פרק...

הייתי סמנכ"לית שיווק של קבוצת, בדיוק, הייתי בקבוצת אוניגמן, הייתי סמנכ"לית שיווק ושם באמת קיבלתי מה שנקרא על הפנים את עבודת הריטל ואני באמת לא חושבת שיש תחום יותר קשוח בארץ או בכלל בלהתעסק בריטל של אופנה כאילו אין יותר קשוח מזה סבבה כן זה כאילו אני לוקח אותך רגע לתחרות של מזון משקאות בתור מי שעשה את שניהם במשך לא מעט שנים. אז קודם כל הייתי מזון משקאות למרות שהיה לי איזה פרק קטן בטמפו גם לא הרבה יודעים אבל כשאת מנהלת מותקו הכלה או כשאת עובדת בחברה המרכזית נכון שזו מלחמה יומיומית. אופנה זה עדיין הרבה יותר קשוח מלהיות בשיווק של מוצרי צריכה. כי גם במוצרי צריכה אין את האלמנט הזה.

זה גם בחברות הגדולות בעצם.

כן, בדיוק. גם, אתה יודע, כשרק התחלתי את הקריירה שלי, עוד לפני שקראתי את איזה קריירה, אלא אמרתי שאני מחפשת עבודה, אז מישהי מאוד מאוד חכמה נתנה לי טיפ שהיא קיבלה, של עדיף להתחיל בקטן בחברות גדולות, מאשר להתחיל בגדול בחברות קטנות, ואני אימצתי את הדבר הזה. ותמיד כאילו החלטתי שאני מתמקדת בחברות גדולות, ותמיד הייתי בארגונים גדולים, וזה הוכיח, לפחות בעיניי, זה הוכיח את עצמו, גם כי באמת למדתי המון, אבל אני חושבת שמעבר לזה, בגלל שאנחנו מתעסקים בשיווק, איפה אני ואיפה האלה ואת הרפיץ', אבל בסדר, בגלל שאנחנו מתעסקים בשיווק, ככה אני אקח עזרה מהתודעה בכל מקום.

זה היה הרעיון של חוסי.

אבל כן, סבבה, התקלטתי. אז בגלל שאנחנו מתעסקים בשיווק, בסוף אני מגלה, שיש מקומות שעבדתי בהם מאוד מאוד מאוד קשה, מאוד מאוד אינטנסיבי, בהמון המון דיטיילים, ועדיין יש מקומות שעבדתי בהם, לדעתי, שדרשו ממני פחות מה-200% שאני יכולה לתת, אבל בגלל שהטייטל שלהם הוא סופר מפוצץ, מעניין על מה אני מדברת, אז הם מוכרים הרבה יותר. אז אם צופים פה חבר'ה בתחילת דרכם, אפילו אם מציעים לכם עכשיו איזה...

הרבה מהם דרך אגב, אנחנו, הרבה מהתגובות שהם מקבלים דווקא זה מאנשים שמתלבטים מהשלב הבא.

בדיוק כזה, אני ראיתי חברות שבחרו להיות סמנכליות שיווק, סמנכליות לקוחות בחברה של ארבעה אנשים, למרות שדיסקליימר זה כאילו עכשיו אני, ומה שאני עושה, שתכף נדבר על זה, אבל כן יש ערך בלעבוד בארגונים גדולים, להבין רגע איך הדבר הזה עובד כמו שצריך, אני יודעת שזה גם אחד ההבדלים בינינו, כי אני כאילו, חוץ מהפרק המשותף שלנו ב... ומשרד ראש הממשלה, אני לא יודעת אם אתם מדברים על זה. נראה לי, כן. אוקיי, סבבה.

אם אתה הולך לנהל באיזשהו מקום פרויקט, אז כבר תלך למקומות כאלה, נראה לי.

נכון, בדיוק. ובחזרה למה שאני עושה, אז הייתי מנהלת שיווק בגוגל, זה היה תפקיד לשנה, למדתי בו המון, התמקדתי המון המון ביוטיוב, איך לעזור ליוצרים להצליח ביוטיוב, שלא נמצאים ביוטיוב, ואיך לעזור ליוצרים לעבוד עם מותגים ביוטיוב. לקחתי את כל מה שלמדתי, את כל הניסיון שצברתי עוד מלפניכם.

כל מה שלמדתי, כשאני ואת התחלנו ללמוד רגע, שאני לא יודע אם ידענו שזה מה שאנחנו נעסוק בו כמה שנים קצרות אחרי, לא היה, אנחנו היינו מתכוונים בסמס. יוטיוב היה בתחילת דרכו כשאנחנו סיימנו, ממש ממש קצת.

נכון, לפני 13 שנה.

התחיל. כי הוא כל כך הרבה השתנה מאז שאנחנו... את ידעת שאת תעסקי בשיווק שלך ללמוד תקשורת?

לא. אני אפילו אגיד, אני התלבטתי בדיוק השבוע, אמרתי את זה לחברה, שהתלבטתי בין משפטים לתקשורת, ובכלל חשבתי בעולמות של קולנוע, אני בכלל רציתי להגיש מועמדות בסמשפיגל, אבל לא... אז אני לא האמנתי, אז יש לי חברה סופר מוכשרת שעשתה את זה, ולא התקבלה, ואז אמרתי, אוקיי, אם היא לא התקבלה לסמשפיגל, אני I'm not going even to apply, כאילו כזה, כן, ואמרתי שאני אפילו לא מנסה. והתלבטתי את נורא בין תקשורת, במובן המסורתי של...

היום את עדיין מסתכלת ככה על דברים? לא. היום כאילו אם את מאמינה שאת יכולה אז את...

יכולה, הכל.

מה משתנה? חוץ מהשיער שיצא מאוד יפה.

השיער ממש... אני אומרת, אם השיער שלי יכול לעשות את זה, אני אכעסתי את זה. זהו.

תחילת הדרך, את אומרת, אם היא לא התקבלה, אני לא אתקבל.

נכון.

מה שאני לא אוכל דרך.

אני חושבת שגם הסקייל של הדברים שהתעסקתי בהם, וגם הרבה מאוד עבודה. שלי עם עצמי, שאני כאילו מאמינה בעצמי מאוד. אני פגשתי פעם את אליאב, אליאב אלאלוף, you know? אחר כך אתה יכול לתאג את כל האנשים שעלו בשיחה, ונעשה את כל הזה. אז הוא אמר לי, את יודעת מה מאפיין יזמים? יש להם בעיה של חיבור למציאות, הוא התכוון לבקטע טוב. ואני חושבת שהייתה איזושהי נקודה שאיבדתי את החיבור למציאות, אבל גם בקטע טוב, כאילו, אני יכולה לעשות את זה, אני מרשה לעצמי לחלום בגדול, אני לא מפחדת, אין שום דבר שאני אומרת עליו. זה קטן מדי, סליחה, זה גדול מדי, אני קטנה מדי. אני חושבת שדרך אגב, אני חייבת את זה מאוד מאוד מאוד לגוגל. אני חושבת שבתקופה שהייתי שם, זה מאוד עזר לי לפתח אומץ. כי גם כשאתה נמצא במקום כזה שיש בו אנשים סופר אינטליגנטים, סופר חכמים, סופר מוכשרים, סופר יפים. לא, לא, הייתי, באתי לבקר אותך בארוחת בוקר, אני לא יודעת איך אני אסביר את זה פה. כן, ואתה שם. ואתה אומר, אוקיי, אוקיי, I'm good, הכל טוב, וכאילו אתה אומר, בסדר, אז אני בסדר, ואני יכולה לעשות מה שבא לי, ואני אעבוד קשה, וזה מזכיר מה שרציתי להגיד לך על הערוץ, על ההבדלים בינינו, איך אנחנו פותחים ערוצים.

את יכולה להזיז את זה, תרגישי בנוח. פה זה כמו בבית, פה עושים משהו אחר.

כן, כן, כן, זה כאילו פשוט במעבר כל כך חד מאיך שהייתי היום בבוקר, שכל משפט היה צריך להיות כאילו... אמרתי חשוף פה מדויק, אני מרגישה שאני כאילו מתחילה משפטים ולא מסיימת אותם.

כן?

איזה קוהרנטי מה שאני מדברת עד עכשיו?

לדעתי כן, שחר איך אתה מרגיש?

שחר אני קוהרנטי.

אנחנו לא נחזיר לך את הכסף בכל מקרה, רק שתדע, זה לא...

הכל נהדר סבבה. בקיצור זה נתן לי הרבה מאוד אומץ.

זה, תראי אני הלכתי ללמוד תקשורת, כבר עבדתי במכירות, ידעתי זה מה שאני מוצאתי איזה תחום, זה מאוד אתאים, באתי לחברה שהיינו בה חמישה עובדים. אני עזבתי אין עורך.

אתה גם צריך להגיד לי אבל אם השיח עם אשת אלתל סורר. אוקיי? כאילו אם אתה...

זאת אומרת לי? כי אני טס ליפן בקרוב, וחשבתי שזה יהיה נורא מגניב שאני אצטלם בפגודה הזו ברקע. אני לא יודע אם להסתפר או לא, אני כבר משבר.

אתה כל שנתיים יש לך את הזיכרון האריך.

נכון, תמיד אומר נגלה אחרונה, ובינתיים זה לא הולך טוב.

כן, כי תגיד לך, שתדע לך שזה מתנשא. יש גברים בישראל, הרבה גברים בישראל, שאין להם שיער על הראש, ואז אתה בא ומנפנף בבלורית שלך.

את יודעת למה אני לא מסתפר באמת? פעם בארבעה חודשים אנחנו נפגשים מלא חברים, ופשוט כאילו לראות אותם מתעצבנים מזה זה...

אין שמחה כמו שמחה להעיד.

נכון, בסדר.

דרך אגב, רק כדי שאני אבהיר לך כמה היה לי פער בין... תבין שסיימתי תואר בתקשורת וניהול של שלוש שנים, משם דרך אגב נולד הקורס ניהול ומותג, שאחר כך התחלנו, ואז אני זוכרת שעבדתי ואמרו לי אולי תתחיל לעבוד בשיווק. ואמרו לי לא, אני אמרתי להם אני לא בקטע של מכירות, אמרו לי מה הקשר מכירות, אמרתי להם שיווק, ואז אמרתי אוקיי, אם אני, ואז התחלתי באמת בתהליך הזה, כי זה מאוד מצחק לי עליי, ורגשתי שאני ממש יכולה להביא את עצמי לידי ביטוי, ואז אני זוכרת שבאתי לדן הרב ואמרתי לו תקשיב, אני מחשיבת את עצמי בחורה בסדר, אם אני אחרי שלוש שנים, בתואר של תקשורת וניהול, יוצאת ולא מבינה בכלל מה זה שיווק, יש לנו פה פער, ומשם נולד בעצם קורס ניהול מותג, של שנה א', סמסטר א', או סמסטר ב'.

זה היה סמסטר ב', עכשיו אנחנו בסמסטר א'.

וממש לקחת את ה... את החבר'ה האלה ולהסביר להם מה זה שיווק, אני מקווה שלא יהיו שם עוד עמות כמוני שיסיימו את התואר ויגידו, מי אני? מה אני? מה אני עושה?

אני סיימתי את התואר כשהתעסקתי כבר בשיווק, מיתוג ודברים כאלו, ועדיין אני חייב להגיד לך שכשסיימתי היה איזה פער בין איך אנחנו בוחרים ללמוד, נכון? תביא לי סיכום אם תביא תקצירים להספרים אם הוא אפשרי. לאורך השנים לא רק שקראתי, אני בדיוק מסיים ספר של יובל דרור, שהיה עכשיו ועדיקן. כי הוא, אתה תחזור בסוף לכל הדברים האלה.

כאילו הולכים להכניס את כל הניים דרופינג שאנחנו יכולים כדי ש...

נכון, נכון, לתאגד כולם.

ואז ביונסה נכנסה לחדר.

אבל אם אני אתאגד אותה, זה לא יעזור.

נכון, לא. אבל אם אתה ביוטיוב דרך אגב, זה יעזור לך.

יש אישה שכשהוא רגע מדבר ביטחון או דברים, או יזמות ואתה בשמיים, ואמרו לי ואנחנו לא מחוברים, אני עובר היום יום ספציפית, אנחנו בתחילת שבוע, בסדר? הדבר הזה יעלה ביום חמישי. אבל בתחילת שבוע שאתה מגיע ויש לנו חוזים, בנקים, עניינים, אז יש מיליון גורמים שחיברו אותי היום לקרקע, בסדר? או יותר נכון, משכו אותי. ועדיין כשאני אקום מחר בבוקר אני אתחיל את הדבר הזה עוד פעם. עכשיו, אתה הרבה שנים עושה קורפורט ברמה הכי גבוהה שיש, השמות הכי גדולים הזה, אתה עכשיו יוצא לדרך עצמאית, את מרגישה שהעולם מושך אותך למטה או ש...

נותנים אחרות. קודם כל, אני חושבת שצריך באמת הרבה מאוד רזיליאנס, הרבה מאוד עמידות, ואני חושבת שצריך, אחת ההחלטות היא לקחת איתך אנשים שיהיו שם בשבילך, כי לכולנו יש נפילות, אף אחד לא מושלם. אז שמישהו שאתה יכול רגע לצלצל עליו, ושאחרי פגישה לא טובה יגיד לך, אוקיי, הכל טוב. תראה, הפער אצלי הוא עוד יותר גדול, כי אני אף פעם לא הייתי בצד של האג'נסי, אני תמיד הייתי לקוחה. אז תמיד ישבתי לי במשרד הממוזג ובאו למכור לי. ועכשיו אני יכולה לעשות שלוש-ארבע פגישות וזה כאילו לקטט רגליי על עקבים, כמו שמישהי אמרה לי, כל בחורה עצמאית צריכה שיהיה לה כפכפים בתיק, אז יש לי כפכפים בתיק, ואת מקטטת את רגלייך בחום בין משרד למשרד וחוזרת על הדברים שאת מוכרת עם ההתאמות הנכונות ועם כל פעם עם אותו פשל מחדש וכל פעם כן או לא ואת מתחילה מחדש. זה רזיליאנס מסוג אחר.

אז מה לי ולמכירות עכשיו נראה אחרת?

כן, אני דרך אגב אף פעם לא חשבתי שאני אשת מכירות, כי אף פעם לא התעסקתי בזה, אבל בסוף כשחושבים על זה, מכירות זה פשוט relationship ולהיות טוב עם אנשים, אז אני חושבת שאם אתה נכנס לאנשים ללב, אבל יש לך גם הצעת ערך טובה, אז בסוף עסקים, אנשים עושים עסקים.

את יודעת שאני שואל בקורס, מי פה לא אוהב מכירות, חצי מהכיתה מרימים תעד, ואז אני מסביר להם שהם בעצם אוכלים כל הזמן לכולם, בכל צורה וכל זה. נכון. ואם הדבר הזה לא יעבור מהר, אז שיווק או זה, אנחנו... לפעמים אני אומר פה, אחרי מה עובדים שאנחנו מדברים, שמי שלא טוב במכירות עושה שיווק, מי שלא טוב בשיווק עושה ביזנס דבלופמנט. אז בסוף...

דרך אגב, גם אנשי מכירות...

זה לא קל.

נכון, אנשי מכירות בסוף כן צריכים למכור, הם צריכים למכור את הקריאייטיב, את הרעיון, הם צריכים למכור את זה בתוך הבית, ככל שהארגון יותר גדול אתה צריך לדעת להעביר את זה, לדעת מה הארגון יכול להקל ומה לא ואיך אתה עושה את ההתאמות כשאתה עובד פתאום כאג'נסי בפני עצמך ולא אמרתי פעם אחת עדיין את השם של החברה שפתחתי.

יכולה להגיד?

לא, שנייה, אנחנו נבנה את זה.

שחר שומע את זה בזה, צריך להתאמן קופון.

כן, שחר אתה שומע את זה.

אל תקיא אותו באוזנה.

הכל מתפרק לי.

הנה, שחר, תעשה ככה רגע.

לא, לא, זה נראה לי בסדר.

דרך אגב, אם לא יצא לי להגיד, אז שתדעי איך ששחר שהצטרף לו מזמן ועושה עבודת קודש, שאני ביקשתי את עזרתו, ואני חייב להגיד שהוא שיחק אותה, לפעמים בא לו להרוג אותי, אבל ביחד אנחנו מצליחים להפיק את התוכנית הזו.

ככה להשאיר ככה?

כן. אתה יכול להזיז את זה קצת אליי אם זה נוח לך. דיברת על האג'נסי רגע.

כן, אז... אז עכשיו את צריכה להכיר הרבה מאוד ארגונים ולהתאים לכל ארגון או לכל איש מכירות, לכל איש שיווק את מה שמתאים לו. יש כאלה שמוכנים ללכת יותר רחוק ויש כאלה שפחות, יש כאלה שרוצים מהלכים גדולים מהחיים, יש כאלה שרוצים קודם להכניס את הרגל המים. ואני חושבת שזה שאני באה מהעולם שלהם וכשאני יושבת מול סמנכ"לית או סמנכ"ל שיווק ואני מדברת איתו במושגים שלו, ומתוך, אני מבינה את הכאבים שלו, אני מבינה את ההתמודדויות שלו, זה נותן הרבה מאוד יתרון למה שאני עושה. כי בסוף אם אני באה אליו, אני מדברת איתו על חשיפות ואימפרשנס וזה, בסוף כשהוא יושב עם המנכ"ל שלו, לא מעניין את המנכ"ל שלו כמה חשיפות זה עשה או כמה לייקים זה עשה, אלא כמה מכירות זה הביא, איזה אימפקט זה עשה, איזה מחוגים זה הזיז, וכשאני יושבת איתם, אני מדברת איתם על מחוגים, וכשאני מדברת על מחוגים, אז העיניים שלהם נדלקות. כי זה הכאבים שלהם באמת. כמובן שיש כאלה שהם תמיד יהיו אוריינטית של ברנד לאה וכולי וכולי, וגם על זה אנחנו מתעסקים, אבל אני חושבת שמה שוואי וואי וואי, וואי וואי וואי, זה הטוב, זה הטוב.

כן. אני יודעת איך הכניס את זה.

יס. מה שוואי, אנחנו מתעסקים בתוכנית שיווקים בסוף. מה שוואי וואי עושה, מביאה המון המון חדשנות לעולם הזה של יוטיוב מצד אחד, אבל מצד שני, נדרשת פה גם הרבה מאוד הבנה של... של לקוחות, ועכשיו אני אתן לך את ה-30 שניות של וואי וואי וואי, אם הדבר הזה היה ערוך אז היית יכול לשים את זה בהתחלה, ואתה יכול... אבל אתם תחתום? מזיזים, עושים טרים.

אני מת על זה שזה ככה, שעה שהיא לא ערוכה, זה דבר שכמעט אף אחד לא עושה.

כן, ואני עדיין חושבת שאם אתה מסתכל רגע באנליטיקס של הסרטון, אתה תראה שיש פה מלא מלא בטן, אלא אם כן אנשים שמים את זה ברקע. עכשיו, אם זה ביוטיוב... עד לאחרונה, עד לפני יומיים שהשיקו את יוטיוב פרימיום, זה לא יכול להיות ברקע, כי אנשים לא ישאירו את זה דלוק. אז הדרך היחידה שזה יעבוד זה רק באמת בפודקאסט. בקיצור, השיחות שעכשיו...

למרות שאני רואה, אני בסוף שבוע אראה בערך עשר שעות ברקע של יוטיוב, של שיחות. ויש כמה מיליונים כאלה בתחומים ובדברים. חלק מהלאה, על טרם זה קודם כל אין ספק שעובר מעולה בפודקאסט, לפעמים פחות בוידאו.

כן.

או עניין שנייה של פאן. עכשיו בזמן שאת מדברת, רצות לי עוד שש שאלות שאני מת לשאול. אני כבר מנסה לחשוב מה לא אספיק כשאני אשאל אותך. כשזה מתוסרט מדי, קשה לי עם זה.

אני לא אומרת לתסרט. הפריסטייל הזה הוא סבבה בעיניי. אני כן חושבת, בוא נראה את התוצר בסוף דרך אגב, אבל בעיניי, במיוחד בתוך הוידאו, צריך להיות מאוד מאוד חג. וכן, בשיחה שלנו, אין מה לעשות, באופן טבעי תהיה בטן לשיחה. ולאנשים אין סבלנות לדבר הזה, וכן צריך לחתוך את החלקים החדים, הם לא חייבים להיות מתוסרטים, אבל זה כן צריך להיות, במקום 40 דקות של מלמלי ידע, 20 דקות חדות ומעניינות מאוד, ככה אני חושבת.

אני יכול לעשות עוד גרסה, נעשה עוד גרסת 20 דקות של החדה.

דרך אגב, אני אחר כך רוצה את זה, ואני מעלה את זה גם אצלי בערוץ יוטיוב. יש לנו ערוץ יוטיוב שנקרא וואי וואי וואי. מורן זר קצנשטיין, רק ליתר ביטחון, וזה דרך אגב מה שהתחלתי לדבר איתך עליו, כי אני לא פתחתי, למרות שאני מתעסקת ביוטיוב, ולמרות שעדיין לא אמרתי מה אני עושה, אבל עד שלא ידעתי בוודאות שיהיה לי על מה לדבר, ושיש לי את האורכת ומי שיצלם את זה בצורה הכי מדויקת, ואת התכנים הכי ברורים, ושזה ייראה פרפקט, ושתבין, לא פתחתי ערוץ יוטיוב עד שלא היה לי את שאר הנכסים שאני אוכל להפנות, שלא היה לי אתר שעומד, אתר, ואינסטגרם, ופייסבוק, והכל, כל ה-360 יהיה ביחד, לא פתחתי כדי שהכל יהיה. פרפקט, והכל ינגן ביחד, כאילו לינקט וקונקט מה שנקרא.

אז בואו נחלק את זה מהר, כדי שנקצר את הבטן. 30 שניות רגע על מה וואי וואי וואי עושה, ואחר כך יש לי שאלה אלייך על ה-360.

אין בעיה. וואי וואי וואי, אני מתעסקת בשלושה דברים. אחד, הקמתי את הבית ספר למקצועות היוטיוב, מתוך הבנה שיש אנשים, ארגונים, חברות, מותגים ויוצרי תוכן שלא יודעים לעשות יוטיוב, ואנחנו מנגישים להם את הידע הזה. אנחנו עושים סדנאות, אנחנו עושים מפגשים חד יומיים ויש לנו גם קורס בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה של 13 מפגשים שממש מלמד איך לנהל ולהפיק ערוצי יוטיוב, זה ממש לקבל מקצוע ביד, זה לא משנה אם אתה אחרי צבא או אם עכשיו אתה רוצה לעשות איזשהו שינוי קריירה בגיל 32, זה נותן לך את הכלים האלה ונותן לך את הביטחון לעשות את זה. מה שמיוחד בקורס שלנו זה שאתה מתחיל ביום הראשון, במפגש הראשון, אומרים לך לפתוח ערוץ יוטיוב ואתה עובד עליו על רטוב ישר. זה הדבר הראשון, הבית ספר שהוא אפשר לומר אחת מעיגולות הכותרת של הדברים שאנחנו עושים ואחרי חודשנים כי אין כזה בארץ, קורס פיזי, לא אונליין. הדבר הנוסף זה שאנחנו מפתחים פורמטים, פורמטים של תכנים ביוטיוב, אני כבר מיפיתי עוד מהתקופה שהייתי בגוגל איזה עולמות חסרים ואיפה אני חושבת שחסר תוכן, אני מביאה את תוצרי התוכן שאני חושבת שהם רלוונטיים, אני פותחת להם ערוצי יוטיוב, לפעמים בשיתוף עם גופי שידור נוספים, אני לא ארחיב על זה עדיין, אבל the best is yet to come. אנחנו בעצם פותחים ערוצי יוטיוב ליוצרים שאני מאמינה בהם בכל אופן. והציר השלישי זה ממש ייצוג וניהול של יוצרי תוכן, שוב, שאני מאמינה בהם, שמביאים ערך מוסף לפלטפורמה. אני נוטה לעבוד עם יוצרים שפונים לקהל בוגר, 18 פלוס, אני פחות מתחברת לעולם הזה של קהל צעיר, ואני גם חושבת שזה אוקיינוס די אדום, כל הקהל הצעיר הזה של ילדים 9, 10, 11 עד 12, 13, ואין לי מה לחדש בעניין הזה. אז זה מה שאנחנו עושים, ניהול, פיתוח פורמטים ופיתוח יצירת תוכן והבית ספר עם מקצועות היוטיוב.

אתם גם יוצרים תוכן בשיתוף עם גופים או עם גורמים מסחריים, נכון?

כן.

בדבר הזה. כשאת חוזרת רגע להתחלה עכשיו לרוץ ולהציג את התוכן שאת עושה.

אז אני מתאימה את עצמי לפי מי שאני נמצאת איתו בשיחה. אם אני יושבת עם יוצר תוכן אז...

מההיכרות הקצרה שלי איתך של ה-15 שנה, ראיתי אותך כשהיית בטופ של התוכן. הארגונים הגדולים, החברות הגדולות.

זה מעליב מה שאמרת עכשיו.

מה?

ראיתי אותך כשהיית בטופ של הטופ.

לא, כשהייתי בטופ של הטופ, היום, בואי, ברגע שפתחנו, אנחנו הולכים למקום אחר.

נכון.

אין מה לעשות, כשאת באה עם הגלימה שמותג כמו קוקה קולה, מישהו אחר. זה לא משנה איפה ומה אתה עושה שם.

נכון.

כשאת מסירה את הגלימה הזו ומתחילה מההתחלה, שזה אחלה, ואת יודעת שכשאת באת אליי עם הרעיון הזה בהתחלה, אמרתי לך, אוקיי, איפה אני משתלב? אני מת על זה, אני מת על מה שאת עושה, את יודעת כמה אני מעריך את ה... אבל כשאתה מוריד את הגלימת כוח, עזוב גוגל, יוטיוב או יותר, מתחיל מההתחלה, קורה שאת יושבת עכשיו עם מנהל, מנהלת שיווק צעירים או דברים כאלה, את אומרת, הם מבינים כלום? או אני מרגישה שהם לא מספיק מבושלים על הפלטפורמה?

הם לא חייבים להיות, דווקא החבר'ה הצעירים קצת יותר מבושלים, אני יכולה לשבת עם מנהלים מאוד מאוד בכירים שלא מכירים את הפלטפורמה, אני חושבת אבל שיש היום מספיק צעירים. צניעות, כמעט תמיד אני נפגשת באנשים צנועים שמבינים שהם לא יודעים והם רוצים ללמוד ואני גם חושבת שבגלל שאני פתחתי את הדבר הזה עכשיו ולא לפני עשר שנים אז מכירים אותי יחסית ואני חושבת שזה ברור שאני יודעת לעמוד מאחורי מה שאני מדברת עליו אז יש לזה גם ערך בלפתוח את העסק שלך אחרי שבנית את הצוות אבל כן ברור כשרק התחלתי למרות שזה עדיין יחסית בהתחלה אבל התחלתי בינואר אני יכולה להגיד שפעם בשבוע הייתי מקבלת הצעות עבודה ואז היום עוד זורקת אותן באינסטגרם וכן ואז ומה שאני עושה אני פשוט לא אני לא זה אני לא על המדף אבל אני יכולה לנסות לעזור אבל כל מיני הצעות עבודה שקיבלתי אבל לפני כמה זמן באיזה שבת בלילה איזה משהו שאלתי אותה, איתך מדבר על איזו הצעת עבודה.

אמרתי לך, יואו, אם זה היה קורה לפני עשר שנים, זה היה הדבר הכי מרגש בעולם. והיום...

אני מקבלת הצעות משוגעות. משוגעות שאתה יודע מה, גם אם לפני שנה הייתי מקבלת אותן, אז הייתי אומרת... ואני אינבסטד בתוך הדבר הזה, כי אם אני לא אהיה אינבסטד בזה, אז כל יום זה יכול להיות פוטנציאלי ברייקינג פוינט.

נכון.

כל יום. אז אם אני לא אחליט שאני מקדישה את עצמי לתוך הדבר הזה ואני all in, אז הכל יכול להיות, אתה מבין?

אני אקבל חמישה או שישה טלפונים בבקשות להיפגש בחודש מחבר'ה צעירים. את רובם אני, או לימדנו, או דברים כאלו. פה ושם אני חושב שאני לא מכיר. חלקם דרך אגב באים ומשלמים על שעת ייעוץ.

אתה אומר כמה אתה לוקח לשעת ייעוץ?

אין לי בעיה. בתוך הדבר הזה זה מדהים בעיניי לראות שהרבה מהם באים והם רוצים לדבר כמו שאת מדברת אבל הם רוצים לדלג את העשור שבו את בנית קריירה ולפעמים אני אומר על מה אין עכשיו סביר שכשאת יוצאת לדברת את היית במקום של המנהלי שיווק האלה יש לך הרבה פעמים לא פחות יתע וידע חדש נכון בפרגון אותי זה מטריף שאנחנו לא מצליחים להביא אותם למצב שה... ההתמדה על לעשות אחריות ובסופו של דבר אתה יכול לעשות עשר שנים קריירה ולצאת והכל טוב ואז אפשר להתחיל קריירה מחדש בתחום. עד כמה את חושבת שזה חשוב לעשות היום את הדבר הזה? כי הרבה קופצים למים ואומרים לא אכפת לי ומתחילים והפייק איט טיל יו מייק את עופר עוד מאוד מאוד בעייתי. אני עושה את זה בסוף כפאן, זה לא יושב על הערוץ של העסק, זה הכיף שלי. זה הפסקה שלי, זה ששחר מוכן לעזור לי, זה שאת באה, זה קיום מדהים, אבל זה פאן קודם כל.

האמת שאין לי שום דבר אחד משמעי להגיד, כאילו אני לא חושבת שאתה חייב לעשות את המסלול שאני עשיתי כדי רק אז להרגיש בשל, אני חושבת שזה הבדל בין גברים לנשים. איך הבאת את זה?

היא לא תוותר על זה, כן? אנחנו נעלים איזו שיחה קבועה.

אנחנו, לא, אני אסביר. כי גבר יכול לקום בבוקר ולהגיד אני אעשה את זה, אני אעשה 100 פרקים עד שזה יהיה טוב ויהיה בסדר ואישה, שוב בהכללות גסות, אבל אישה חטובה עובדת על זה לא תעשה את זה עד שהיא לא תהיה בטוחה שהיא יכולה ושהיא טובה מספיק ושהיא מספיק יסודית ושהיא מספיק מקצועית וגם אז מלא מלא חששות ומלא מלא חוסר ביטחון גם כאילו מי אני חושבת שאני?

זה חשוב לגבר או אישה או אופן?

אני צובעת את זה בצבעים מאוד גסים, אבל אני כן חושבת שאם מסתכלים על יזמים, אז יש יותר יזמים גברים נראה לי.

נכון.

ואני כן חושבת שזה עניין של ביטחון, ושוב, זה מביא אותנו גם לזה שגברים, גם אם מרגישים שהם מתאימים ל-70% מהתפקידים במשרה, שהם מתאימים ב-70%, הם עדיין יגישו ויעידו שהם ב-100%, ואישה, אם היא לא תרגיש שהיא 100% מתאימה, היא לא תגיש, והרבה פעמים נשים שמתאימות יותר מגברים לאותה משרה לא תגיש את המועמדות שלה וגבר כן יגיש. אז כן, יש עניין בביטחון הזה.

עניין של חינוך?

כן, כי כשילד עולה למגלשה ואבא שלו אומר לו תקפוץ, מקסימום מה יהיה? וכשילדה עולה למגלשה אומרים לה לא, לא, תיזהרי, תיזהרי, שלא תחתכי, שלא תפלי, שלא תקבלי מכה, אז כן, מגיל אפס מחנכים אותנו להיזהר, אז אנחנו זהירות.

את חושבת שזה... דבר שהולך ומשתנה?

לא, לא משתנה.

הוא משתנה כאילו שלב אחרון, הוא לא הולך ומשתנה.

מחמיר, הולכים לאחור, מחמיר, לא משתפר.

אני לפחות במנטורים שאני עושה חווה יותר ויותר יזמיות, אמנם עוד פעם, המספרים נמוכים, כן, ואני אשמח שהם יעלו.

המספרים נמוכים, המספרים לא גדלים, עשו איזושהי סטטיסטיקה בארה״ב שתיקח איזה, זה תפס כיוון מגדרי כזה, אבל אני זה, איזה 275 שנה ייקחו עד שבקצב של עכשיו שנשים... ישברו את השכר שלהם לגברים, כאילו אנחנו לא באמת מתקדמים, אנחנו אפילו קצת לוקחים אחורה ואני לא אופטימית.

אוקיי, לנו יש איך להשפיע על זה. אני הייתי מאוד, לנו יש איך להשפיע על זה?

אני מנסה להשפיע על זה, אני עושה, חוץ מההרצאות שאני עושה על יוטיוב וכולי וכולי, אני עושה הרצאות, שזה ממש אם אתם מעוניינים דברו איתי, כי זה כאילו הפשן הכי מדהים שיש לי, אני עושה הרצאות. לסטודנטים ולחבר'ה צעירים, שהיא מכוונת בעיקר לנשים, אבל נשים וגברים, שההרצאה נקראת פעמיים בשבוע, והיא מדברת על זה שנשים צריכות לתכנן את הזוגיות שלהן בדיוק כמו שהן מתכננות את הקריירה שלהן, כי כשאת מתחילה את הקריירה שלך ואת מתחילה אותה קציבאית שעובדת כל יום 16 שעות ביום, ונותנת את התחת שלך, אבל אז פתאום את מתחתנת. ואת לא עושה את תיאום ציפיות עם הבן זוג שלך, שהוא יוצא פעמיים בשבוע ואת יוצאת פעמיים בשבוע, מפה מגיע השם של ההרצאה. אז בעצם זה סוג של תיאום ציפיות שחייב להיות כדי שאת לא תצטרכי להיות זאת שמורידה את הרגל מהגז, כי אחר כך אם תרצי לחזור בחזרה לגלגל זה יהיה הרבה יותר קשה. ואני חושבת שזה התחלה של משהו, שנשים לא יורידו לחצי משרה או לא ירדו למשרת אם, אלא ימצאו איך הן מצליחות לשלב את זה ביחד עם הבני זוג שלהן. כי אני חושבת שזה המפתח. אז כאילו אני מנסה לעשות את זה באמצעות זה שאני באה לחבר'ה צעירים, מספרת להם על מה שאני עשיתי, ומסבירה להם שזה לא היה יכול לקרות אם לא היה גבר תומך בבית. כי אם היה לי בבית מישהו שמסתכל על השעון ומלחיץ אותי לחזור הביתה, אז לא הייתי מגיעה לאיפה שאני היום.

פשוט דיברתי על זה כבר כמה פעמים, כשעבדתי עם משרד ראש הממשלה, הדבר שהיה לי הכי מדהים היה אמהות עובדות. הן מספיקות פי שתיים ממני והיו הולכות בשלוש וחצי.

אני תמיד הייתי מעסיקה, יצא ככה, אבל תמיד יצא לי להעסיק נשים. ופעם אחת המנכ״ל שלי אמר לי, תפסיקי, את מעסיקה רק נשים. אז אמרתי לו, טוב, את הדבר הראשון שאמרתי לו, אני לא אגיד, כי זה הכי לא פוליטיקלי כבר כבר היום, ובסוף זה עדיין נמצא איפשהו בזה, אבל בסוף, אימא שעובדת, זו אימא, שוב בהכללות גסות, אבל בסוף עצחה גם את המישהי שהיא באמת חיית עבודה. אבל אישה שבאה בשבע בבוקר, עובדת כמו חיה, אוכלת מול המחשב, לא שאני מעודדת את זה, נותנת את העבודה, יודעת שעד ארבע היא צריכה לסיים על הדברים, והיכולת שלהם, הקפסיטי שלהם הוא מטורף, המסירות שלהם היא מדהימה, כי היא יודעת שיש מישהו בצד השני שכביכול מכיל את הדבר הזה, ובעיניי הן עובדות מדהימות ומעולות. אני דרך אגב לא מכלילה את עצמי בזה, כי אני כאילו חתיכת הפרת קשב. מהלכת, אבל...

שהשאירו אותי בשבוע שעבר לאכול צהריים לבד.

כי שכחתי שאף אחד לא אוסף את הילדים. לא, כאילו אני אמא במקרה, באמת.

וזה... הייתה לנו פה, את אמרת קודם על לאכול מול המחשב, אז בעצם הוספנו את הצד הזה של המשרד עכשיו, ויש שולחן וכולם אוכלים פה צהריים.

שזה מאוד חשוב, אני לא מעודדת לאכול מול המחשב.

אני חושב שזה שידור טוב. לא היה לנו כאילו מקום, זה היה מין כזה, כולם הלכו במין, את יודעת, על הדרך כזה. מה שגרם גם לי לשים לב שיש ימים שאני אוכל כי פשוט צריך, ולא שאני עושה הפסקה של לשבת, אז גם אני לפעמים כשאני מצליח להצטרף אליהם, שבוע שעבר היו לי יומיים שקניתי כזה ריבועים של פיצה לאכול מהר. אמרתי, איזה דרך, כי זה לא מקדם כלום, זה לא עושה כלום. אבל הפסקה, ומתי באים, ומתי הולכים, וזה, את מרגישה שהדור... את צעירה עכשיו שאת חווה אותה מצורה אחרת? עבודה, מוסר עבודה, שעות עבודה, עוד דברים כאלו? כי את כן רואה סטודנטים, את רואה הרבה אנשים צעירים.

אני חושבת שהאמביציה, נשארה אותה האמביציה, אני חושבת שהיא מתועלת בצורה שונה. בסוף אני רואה עדיין תקציבאיות בנות 25 שהן נותנות עבודה והתקציב... זה אותם פנים מתחלפים, נכון? הפנים מתחלפים, הטייפקאסט נשאר. אני כאילו לא אצליח לבוא באיזושהי אמירה מאוד חדה על הדור של עכשיו.

אתה חושב שזה יותר קשה מכשאנחנו התחלנו? אני מסתכל נגיד איפה אני גרתי בגיל 23, כשאנחנו למדנו בתואר. והייתה לי שותפה, ליאתי, כפרה עליה, שב-3,000 שקל נהנו בדירה משוגעת.

אנחנו גם, אני ואבירם, בעלי, אז גם גרנו בדירה מהממת בבוגרשוב מול הסנטר, בדיוק מול הכניסה לזרע, ב-3,000 שקל. אז בקטע הזה כן, אני חושבת שהמחיה היא יותר יקרה, משמעותית. אנחנו בעצם, כשזה ישודר, אנחנו כבר נדע מי הולך להיות ראש הממשלה. אז או שאנחנו מכינים דרכונים פורטוגליים, או שיש תקווה. אז אני מקווה שיש תקווה.

אני חושב שזו הזדמנות קצת...

אבל דרך אגב, משהו כן, קודם כל אני מרגישה שאני לא חיה את העיר עדיין, כבר, לא עדיין, אני כבר לא חיה את העיר. אני כבר זהו, אני עברתי לעיר שינה שלי, הבית ספר של הילדים מאחורי הבית, והחוגים מאחורי הבית, ויש לי גיחות לתל אביב. אבל למשל זה שאני לא מכירה בן אדם אחד שאולי לא היה לו את האומץ להגיד לי או פרצוף שהוא לא הולך להצביע וזה שאומרים לי שיש פה אנשים צעירים בתל אביב שלא מצביעים זה בלתי נתפס בעיניי בלתי נתפס ואם זה למשל הדור הצעיר שמדובר עליו אני לא יודעת כי כאילו שאיזה מלצרית שאומרת שהיא לא מתחברת לאף אחד ואני כאילו what the fuck כאילו אז אם זה זה זה מרתיח אותי אבל היו לנו גם כלול לשים אצלנו, וכלול לשיאות, גם אצלנו.

יש עדיין, בעקבות שיחה איתך בשבוע שעבר על אם אתה מכיר אנשים שלא מצביעים, תגיד להם איך להצביע, אז התחלתי כזה לשאול או להתעניין, וכן, יש אנשים שאני מכיר. כן?

שהם לא מצביעים?

כן. תקשיב, מי שאתה אומר, לא רק זה.

אין, אין סיבה, אין סיבה.

לא, לא, אז אני אומר, כל אחד והסיבות שלו, מה שגרם לי שנייה... לעלות בימים האחרונים יותר ויותר פוסטים.

אני גם מרגישה שארן גפן, הנה עוד מישהו דואג, ארן גפן דיבר על זה שפייסבוק הוא בעצם קופסה שמהדהדת את הדעות של עצמך. אין לי חברים ימנים כמעט, חוץ מנועם, שאני משאירה אותו בכוונה כדי שיהיה לי איזשהו ייצוג של the others, מה שנקרא, אתה יודע, נועם פתחי, שהוא הימני היחיד שיש אצלי בפיד, אני לא שומעת אותם, כי כנראה ש-along the way הם חסמו אותי, אני חסמתי אותם, לא רוצים לשמוע אחד את השני. אז כאילו באקו צ'יימבר שלי, אני לא מכירה אנשים שלא הולכים להצביע, אני לא מכירה אנשים שמצביעים לביבי, כאילו כזה. אני אגיד לך אפילו...

את רוצה רגע בגלל זה ביום חמישי, את רוצה שניתן רגע...

עימור? כן. תקשיב, זה... אני אומרת לך, אני כאילו, הלוזרית המצחית, אני לא חושבת שאי פעם הצבעתי למפלגה שבסוף זכתה. כאילו אני כל החיים מצביעה, אני יכולה להגיד לך שאני הולכת להצביע לכחול לבן, למרות שאידיאולוגית אני מרצ, ואני מאוד מקווה שכחול לבן תיקח, והבנתי שגם היו לגנץ כמה סיבובים טובים בסוף שבוע כאילו בתקשורת, וכל בחירות יש לי תקווה קטנה בלב, וכל בחירות בבוקר אני קמה ממחרת ואני כזה... אבל אני חושבת שהפעם זה יהיה הרבה יותר דרמטי מכל פעם אחרת. זה באמת, אם לא להצביע עכשיו, וזה לא כאילו לא תהיה לך את הזכות להתלונן אחר כך, זה פיקוח נפש, זה לא פריבילגיה. אם לא, אני באמת אומרת לך, אנחנו נכנסים פה לארדואן, הבן אדם בטירוף, הדבר הזה ישמש נגדי בנקודה מסוימת, ואני לא סגורה על כמה יהיה פה בחירות. עוד ארבע שנים, אני יודעת שזה נשמע מטורף, אבל כל השליטים הרודניים, המשטרים הטוטליטריים הכי נוראיים שעלו ואסור להשוות, כולם עלו בצורה דמוקרטית. לאומנות זה משהו מאוד מאוד מושך. דמוקרטיה וצורך להחליט בעצמך ולבחור בעצמך ולהפעיל שיקול דעת בעצמך, זה משהו שהוא... קשה, ויש מישהו שאמר, זה שכתב את טאקל בריפין, איך קוראים לו? לא משנה, אפשר לגגל את זה בינתיים? הוא אמר שיותר קל לעבוד על אנשים מאשר לשכנע אותם שעבדו עליהם.

מרק טוויין, לא, אני מסתכל, לא, הספר פה. איפה? מרק טוויין, זה הספר סיפורים פשוט, הצבעתי עליו, האדום, הגדול הזה.

אה, כן, אז מרק... מרק טוויין אמר, זו אסופת הסיפורים שלו באיזה מגוון של דברים. אז הוא אמר שיותר קל לעבוד על אנשים מאשר לשכנע אותם שעבדו עליהם, וזה המקום שאנחנו נמצאים בו.

אני חושב שבגלל שאנחנו הולכים רגע לספר את הסיפור הזה של הפריסטייל שלך. נכון?

I'm getting to like it.

זה קטע.

התפזרות. כן. אבל יאללה.

תראי, זו הזדמנות כיפית לחוות בן אדם. בצורה קצת אחרת, להבין פה שהוא, הרי הבחירות כבר קרו, אנחנו נראה את זה בזה. אני אישית מאמין שאנחנו נכנסים לאיזושהי נקודה שהבייסיק של מה שלמדנו בתקשורת, היכולת להשפיע על ההמון והדברים האלה, חזרתי עכשיו הרבה לקרוא את הבסיס לכמה מהשלטונות הנוראיים שעלו, ואתה פשוט רואה את התהליך ואת הדבר.

יש סיסטם, יש סיסטם של איך שאתה עושה את זה. אתה בוחר קבוצה קטנה, מסמין נגדה, אתה משתמש...

תהליך מאוד מאוד מובנה. אמר לי מישהו שאני מאוד מאוד מעריך, שאנשים אומרים, יהיה פה כמו ארדואן, אז אמרו לי, הוא יותר טוב מארדואן. בסדר? אז זה חשוב רגע להבין שמקצועית או דברים, נעשים פה תהליכים שהם באמת, ילמדו אותם.

יובל נוח הררי כתב... בקיצור, תולדות האנושות, שבני אדם קיבלו את האינטליגנציה ואת היכולת לדבר, אז זה לא שנתנו ללהקת זאבים להיות, נתנו להם את היכולת להיות אינטליגנטים יותר, הם נתנו ללהקת כבשים, זה כמו שנתנו לכבשים את היכולת הזאת, אז בסוף אנחנו כולנו כבשים, ומי שיודע ללהטט הכי טוב, בסוף גורם לנו, אנחנו כבשים, בקיצור. נכון. אנחנו לא הייצורים הכי, אנחנו לא כולנו מנהיגים.

נכון, אחת הסיבות שהלכתי כל הזמן הולך ללמד, חשבתי שאנחנו יכולים להשפיע בעשייה של טוב, לפתוח לבעל מטרות, לעשות דברים והכל. אני בימים האחרונים חושב הרבה על זה שיש לי עכשיו רצף שאני מלמד כמעט כל יום במשך עשרה ימים, כל מיני מקומות, כל מיני דברים, וחשבתי הרבה על אולי איזה ערך אנחנו מביאים לסטודנט, תמיד אומרים לי, סטודנטים כל הזמן בטלפון. אני לא חווה את זה כל כך, ואני חייב להגיד שאם הוא בטלפון אז אני לא מעניין. נכון, גם אני ככה מגיעה. עליי, כמו הרבה דברים, ואני מתחיל לחשוב על האם זה בסדר שאני משקיע את הזמן הזה עם אנשים שאני לא מכיר, לעומת להשקיע אותו עם צוות עובדים פה או דברים, ואני מתחיל לחשוב על אולי מהו ה-DNA שאני רוצה שהחברה תהיה ובאיזו צורה, ואנחנו מתחילים לחשוב על האם להחנך או ללמד, כמו שאנחנו עושים אחד עם השני. להביא לפה את הסטאז'רים או את הדברים האלו, כדי שאני לא אצא החוצה, כדי שנעשה את ההשקעה. בסוף ה-DNA הזה, אם בן אדם לבן אדם לבן אדם, והוא הולך וגדל עם חברה גדלה, האם אנחנו יכולים באמת לעשות טוב? ואני מרגיש שבמקום מסוים, על כל הרע שמדברים על הרשתות החברתיות, יש כמה דברים שעושים טוב, יש עוד דברים שאפשר ללמד, יש עוד דברים שאפשר לעשות חיובי.

ברור, אבל בסוף...

כל אחד צריך לעשות משהו מאוד קטן. בשיח, זה כמו שאני הפסקתי לרדת על חברות בדיגיטל, ואני לפעמים מתאפק בטירוף. החלטתי שאני לא חייב לדבר על הכל רע, יש לדבר פתוח.

מה זה לרדת על חברות?

חברת זו וזו, אני שונא אתכם, אתם נוראיים, עשיתם לי שיימינג חברות כזה שעושים...

טוב, זה אף פעם לא היה סטייל בעיניי, וגם בגלל שאתה מדבר איתי, ואני כאילו כל דבר שאני מעלה לרשתות... חברתיות, דווקא בחודשים האחרונים זה קצת המשמעת הזאת קצת התרופפה כי כבר אין לי כאילו, תמיד יש לך בראש כזה כשאת מעלה משהו, איך זה ייראה כשתסתכלי על המנכ״ל במסדרון וזה, ועכשיו דווקא כשאין כבר מנכ״ל כאילו שתסתכלי במסדרון אז אני קצת מה שעצמי רופף את המשמעת, יש לי מלא דברים לענות לך אז אני אתחיל מהסוף להתחלה, אחד לגבי רשתות חברתיות זה חלק מהסיבה שאנחנו הולכות אחורה, הולכות בכוונה אני אומרת, אני יש לי עמוד אינסטגרם ותמיד הייתי נורא נורא צנועה ובזמן האחרון לא בא לי להיות כל כך צנועה ואני יכולה להגיד לך שאני יכולה לעלות את הפוסטים הכי מהממים ואת הטקסטים הכי יפים ואז ביום שישי העליתי תמונה שלי ובגדיהם שאבירה מציגה להם והיא יצאה מהממת כי הם מטשטשת בדיוק במקומות הנכונים תעשו עוקב, תעשו לי לייק, תלחצו על הפעמון נשים עוקב כן, תלחצו על הזה ווואלה, תוך איזה שלוש שעות הגיעה לאיזה 100 לייקים סבבה? וכאילו, אז אתה מבין. ובסוף זה נורא נורא מפתה, בחורה צעירה, אם את רוצה באמת לקבל הרבה עוקבים, כי ברור בסוף שיש קשר ישיר בין כמה את מעניינת, כמה את פופולרית, לבין הזה, שלמכור כמה שיותר פיסות גוף. ושאף אחד לא ינסה לשכנע אותי שזה הולך חור, ואני לא איזה בן אדם שאומרת, מבקשת את זה וזה וזה, הכי לא, אבל כאילו, אם בסוף כמה שאת שווה, זה כמה שאת קורסית. אז כולנו משחקות את המשחק הזה ברמה כזאת או אחרת ועל ילדות צעירות זה סופר קריטי וזה מאוד מאוד בעייתי, זה מאוד בעייתי ולגבי מה שאמרת לגבי הלימודים, אני לא רואה קשר בין זה שיש פה את החבר'ה שאתה עובד איתם לבין זה שאנחנו בעיניי כמשימה צריכים, גם אני מאוד אוהבת לארצות, לדבר עם אנשים אני חושבת שגם אם זה פעם אחת כשאני באה להרצאות, אותו דבר עם העיניים על האייפון, כנראה הבעיה היא אצלי. אני גם חייבת להגיד שתמיד כשזה שיעור מקצועי, חצי מהזמן אני מצליחה כאילו לדבר על המקצועי, ואז חצי מהזמן אני כאילו הכי מתפזרת ומדברת על דברים אחרים שבעיניי הם חשובים להם. השאלה היא לא היא אם לעשות את זה. אלא באיזה סקייל, ואיך אתה יכול לעשות אימפקט לא על 120 סטודנטים, אלא על הרבה יותר, ודרך אגב התשובה שלי היא ביוטיוב, אני חושבת שיש ערוצי יוטיוב שאני מפתחת למשל בימים אלה, שאמורים לתת את הפתרון לסקייל הזה, שיש לך כל כך הרבה דברים שאת רוצה לתת לנשים צעירות או לאנשים בכלל צעירים, ויוטיוב זו פלטפורמה מעולה כדי להעביר את המסרים האלה. בבת אחת.

אני לאט לאט רואה את ההתחלה של מה שהערוץ יוטיוב הזה עושה, וזה מתחיל, כי אם מדברים על זה, התחיל טיפה פחות.

כמה סבים יש לך?

אני כבר ב-80.

באמת?

לאט לאט, לאט לאט.

אני ב-94.

בסדר, אבל אתה עברי אותי מהר.

אני בונה.

אני לא דואג, אני לא דואג. המטרה של הערוץ בסופו של יום הייתה לתת לאנשים איזשהו השראה, איזשהו משהו קטן, ואז פתאום...

סרטון קצר של שתי דקות שלנו בפייסבוק הביא שלוש וחצי אלף צפיות בלא יודע יומיים או שלושה ופתאום הדבר הזה הולך וגולש סרטון טלפונים או דברים ואני אומר רגע לא התחלנו עוד לא עשינו כלום עכשיו אנשים אומרים רגע לפני שבאנו לפה קיבלתי הודעה היי אני לא יודע אם אתה זוכר אותי הייתי תלמיד שלך בכך וכך לפני איקס שנים ראיתי את הערוץ יוטיוב שלך אני אשמח להיפגש ולדבר אז למה שלא נעשה עכשיו באמת בוא נעשה מפגש של סטודנטים כאלה שסיימו את התואר כי גם אני הייתי במקום הזה הייתי במשרד ראש הממשלה הבנתי שאני לא רוצה להישאר שם ולא היה לי כלום לגבי מה הדבר שאני רוצה לעשות כאילו התראיינתי לכמה דברים וגם התקבלתי התקבלתי להיות עורכת בארץ התקבלתי להיות משהו מנהלת מערכת מזכירת מערכת של 24 שעות לא קוראים לזה מתאמת לא זוכרת איך קוראים לזה אבל בטוח זה לפני הרבה הרבה שנים להיות הדוברת של SOS חיות ולהיות מנהלת מותג ג'וניור בטמפו אז החלטתי ללכת על ג'וניור בטמפו, דרך אגב, אפרופו הדור הצעיר, ועל זה אני מדברת על תכנון, זה לא הייתה עם ישראל עם השכר הכי גבוה. הציעו לי דווקא בעיתונות שכר הרבה יותר גבוה ממה שהציעו לי בטמפו, אבל זכרתי את מה שחברה שלי אמרה לי, והבנתי שזה משהו שמעניין אותי ושיש בו אופק, אז הלכתי על זה. ואני חושבת שאנחנו ראינו מספיק אנשים לצידנו, וגם אנחנו שעושים טעויות, ובא לי להעביר את הידע הזה הלאה, ובא לי לתת לאנשים את הטיפים האלה, ואני כן עושה את זה הרבה מאוד בהרצאות שלי. קודם כל, אני מדברת על הנושא שאני הכי אוהבת, שזה הלל. ולגמרי אפשר לעשות את המפגשים האלה וללמוד, וזה כן משהו שאני חושבת שחשוב לעשות.

אחד, אני בפנים. שתיים, דיברנו קודם על הבדל גברים-נשים והרצון, אני ברוב המקרים אומר... ומתחיל לעשות את זה, כי אם לא זה לא יקרה אף פעם.

אז פותחים לינק להרשמה וסוגרים מקום.

מבחינתי, אני בעניין. שתיים, ההבנה שלי הייתה שכשאני עושה מפגש אחד על אחד, אני ביום שבת לא מספיק, אז התחלתי לעשות את זה בערב, התחלתי לעשות את זה בסופי שבוע.

בגלל זה אני אמרתי על הסקייל.

נכון.

כי אני לא אתחילה, אני אומרת לך, כשמבקשים ממני פגישות של אחד על אחד, זה קשה לי. זה קשה, יש לי עבודה.

ואני עושה הרבה.

סבבה, ולי שלושה ילדים שעוד צריכים. להתייחס אליהם כל אחד בדברים שגוזלים את זמנו, אז זה קשה לי, אבל אם עכשיו יהיה 100 אנשים בחדר ואני אוכל לתת להם בפשן מלא את הידע, ללמוד אפילו מטעויות שלי, ללמוד מדברים שראיתי, אני חושבת שזה ממש באהבה, בלי להגיד מילה אחת על יוטיוב ובלי להגיד מילה אחת על וואי וואי וואי, בכלל לא קשור. רק לתת את זה, לעזור.

חלק גדול מהסיבה שהתחלתי את הדבר הזה בנפרד מהערוץ שיש לנו של סטריט ווייז ועוד דברים, התחלתי את זה בנפרד כאיזשהו פשן היה כדי לפנות לכמות יותר גדולה של אנשים במכבי ולעשות את הסקייל הזה, ושתיים, לא למכור כלום בצד השני, זאת אומרת זה לא בואו לשעות ייעוץ, אין בסוף, והנה לינק לקנות את, אין.

אבל הנה לינק, בטבעת המידע, אז הם תראו לינק להרשמה אם אתם מעוניינים, ואז... בוא נעשה גוגל פורמס.

אחרי החגים?

יאללה.

יאללה, מתאים לי, אני בפנים. נעשה משהו מגניב כזה. כן. בואי, את יודעת שהוא בא לך פה, כן? הוא פה, הוא פה. הוא לא?

לא, הם עברו לעזרי אלי.

כי הם היו פה.

כן, כן.

מדהים. תראו אותו כל הזמן. סליחה.

החלטה הכי טובה שעשית בחיים, והיחידה היותר מוצלחת.

כן?

צריך לפעמים החלטה אחת טובה, ואז היא מסדרת לך. את כל השאר. דרך אגב, אפרופו אנשים שלא יודעים להחליט, כאילו, יש אנשים שהולכים לרעב, יש אנשים שזה, אני כאילו כל פעם שאני מתלבטת, אני הולכת אליו, ואז אני גם יודעת שיש לי את מי להאשים אם זה לא היה טוב.

זה נקרא זוגיות, לא?

כן.

אני לומד, אני לומד.

הוא אשם.

אתה יודע, זה מצחיק שאת אומרת את זה, לפעמים צריך החלטה אחת. אני בסוף שבוע האחרון הסתובבתי עם חבר שהזכיר לי איך זה היה פעם, הוא היה בחור. וואו, אמר, וואו, אני חייב לדבר איתה.

וואי, מדברים על דייטינג, אני חולה על זה.

אז הוא אמר, אני חייב לדבר איתה. עכשיו, אנחנו חיים בעידן כזה שאומר לו, אוקיי.

אני הבנתי שכבר הפסיקו להתחיל עם בנות.

את יודעת, את יודעת מה התגובה היום? יש שתי אופציות. יש את האופציה המאוד מאוד קיצונית, שמה ניגשת?

אני אומרים להם שהחברות שלי, סבבה? רוב החברות שלי הן או רווקות או, לא, האמת שרווקות רובן, ואני כאילו, יאללה. מביאה את ה-bring it on.

את מכירה סרטים אמריקאים שקורה איזה קטע ואז עובר לסלואו מושן וכולם זזים ומתלהבים מאוד? אז זה ככה, הבן אדם קם בבית קפה, ניגש למישהי, ואני רואה בראש את הכל בסלואו מושן, כל הבית קפה קם ומוחה לו כפיים כזה.

כי זה, למה? למה צריך את האומץ הזה?

כי זה הפך להיות פייסבוק, טינדר, עניינים וכאלה. ושתיים, וזה אני מחזיר רגע סליחה לפער בין גברים לנשים, שהמון נשים מגיבות מאוד לא טוב. את יודעת, אני רואה את זה בבר שלנו. שעד שגבר עוזר לו מצד שהוא עושה את הקולות של זה ומייבש את אותו באיזה צורה נורא מעליבה והכל.

תקשיב, אני רוצה להיות איתך.

וזה מאוד קשה.

תקשיב, תקשיב, תקשיב, תקשיב. סיפרת לי על זה?

איך הפרק גלש לפני שאני...

נראה לי לא סביר. תקשיב, גם כשמתחילים איתי...

יש גם פרק כזה?

גם כשמתחילים איתי.

נו.

איך זה כאילו השכלתי את זה שמתחילים איתי? ואני כבר די סוס מת. קודם כל, אני אומרת תודה רבה, תודה. כאילו יש גיל... שאת כזה רק תחפיץ אותי, מה נשאר לי בחיים?

אז אתמול מישהי אמרה לי, תשמע, אני חייבת להגיד לך, אני גרה עם בן זוג, אבל קודם כל, וואו, תודה.

ממש תודה.

דיברתי עם אבקה בכיף, עדה. לעומת מקרה שראינו לפני כמה ימים של נראה לך?

מה זה? היא באמת אמרה נמראה לך? וואי, זה עשה לי באוזן.

כן, כן.

היא באמת אמרה נמראה לך?

עושים כפיים בקורונה.

סליחה, סליחה.

אבל התגובות לפעמים הן מאוד מאוד קיצוניות ולפעמים קצת אפילו, אני אומר אפילו קצת מעליבות.

ברור, תקשיב אני מתה שנשב ביחד באיזה...

בלייב.

בלייב, אני רוצה לראות את הבחורה שיש לה את הפרצוף לייבש מישהו, אני ניגשת אליה ונותנת לה בראש.

אבל שתדע שאני חושב שזה גם חלק מהעניין.

נותנת לה בראש.

זה גם חלק מהעניין ששנייה...

איזה מין התנהגות זאת?

בן אדם תפס עומק, הוא הולך למקום פומבי.

כן.

הלב דופק. אתה בלחץ, אתה זה?

אתה יודע שכל הדברים שאני...

מרגיש שהמיקרופון ממש תקף אותך היום.

לא, הכל טוב.

פרק הבא שאתה בואי, נסדר אותו.

אתה יודע שזה הפודקאסט הראשון שאני עושה.

איך הולך עכשיו?

הולך סבבה, הולך מהממן.

אתה בואי שוב?

לא יודעת, נראה מה יצא מזה. אני מצפה לכמה עוקבים בערוץ יוטיוב שלי, אני גם הולכת להעלות את זה.

כל מלא עובדים פה, אנחנו מצפים. זה פתיר.

אתה יודע שאפרופו ביטחון, כל החברים שלי, ולצורך העניין אני רק אחד אבירם, אבל כל האחרים, אני התחלתי עם כולם. אני חושבת שאני לא בכורה שמתחילים איתה, אז אני כאילו לא מכירה, ואז אם כבר מישהו מתחיל איתי, או התחיל איתי, אז אני כזה, יש, איזה כיף. אבל כאילו, אז אני התחלתי עם כל הזה, וכאילו אם אני רוצה מישהו, או אם רציתי מישהו.

אני מפתיע לפעמים הפער שאנשים בהתנהלות שלהם באספקטים שונים. זאת אומרת, אתה תיגש, תתחיל או לא תתחיל עם בחורה, אבל לחלופין בעבודה אתה מאוד אגרסיבי. אני פוגש אנשים שיש ביניהם...

באמת? אני דווקא חשבתי שיש קורלציה.

אצלי יש קורלציה דרך אגב.

גם אצלי יש קורלציה. אם אני רוצה משהו...

פה פוגשים אנשים שהם לא כאלה וזה משגע אותי.

לא, אם אני רוצה משהו, אז אני... נגמר הזמן?

מה? לי יש פגישה?

סבבה.

לי יש פגישה?

בסדר, אנחנו כבר אוכלים את הראש הזה.

תודה. מסתבר שיש לי פגישה. את מבינה מה אני אוהב לעשות פה את הפודקאסט? דברים כאלו קורים. טוב, אז אנחנו צריכים לסיים, מסתבר שיש לי פגישה.

רגע, אני רוצה לשאול אותך מה אתה אומר. טוב.

סתם, הפרק ה-20. אם אני מכפיל לך את מספר העוקפים, את באה לעוד פרק?

חמוד, אם אתה מחמיא, אני רוצה להגיע למאה, סאבס.

אני במאה מפסיק, לא אכפת לי יותר, את יודעת שזה החזיר אותי לכמות לייקים כמו פעם? יש פה את הלייקים. שכבר אני ממש עובד על המספר, שכשנעבור את המאה, אני אשמח להגיע.

אבל שתדע שזה כמו באמת של פעם, אנשים עושים הרבה פחות סאב מאשר למשל פולו, בוגרים, לא ילדים, הם עושים הרבה יותר פולו באינסטגרם, אתה נכנס לאינסטגרם, אתה רואה את התשייה, זה נראה לך יפה, נראה לך אסתטי, אתה עושה פולו. וביוטיוב אתה נכנס כמה וכמה פעמים, אתה יכול אפילו כל פעם ממש לשלוף את זה בחיפוש ולצפות 4, 5, 6, 8 פעמים בערוץ מסוים, בתכנים מסוימים ועדיין לא ללחוץ על הסאב.

אני לא חושב שזה כזה נוח, אני עוקב אחרי לא מעט עמודים, אני גם צופה בהרבה דברים.

אתה יודע מי הדבר, נסיים בזה, מי הדבר הכי חם עכשיו ביוטיוב?

כן.

מי?

אחי מורן זאב. מספר שתיים, מי מספר שתיים?

מי מספר שתיים לכם, אורן, זהו?

לא יודע.

אז יש בחור שעושה דברים משוגעים, הוא כבר לדעתי הגיע בזמן קצר יחסית ל-24 מיליון עוקבים, קוראים לו The Beast, והוא עושה דברים די משוגעים בתקציבים מאוד מאוד גדולים. שווה לעקוב אחריו כדי לראות את הטירוף שקורה ביוטיוב. מאוד מעניין, ואני חושבת שהוא גם הרבה... מהווה השראה להרבה מאוד יוצרים גם בעולם וגם בארץ. אז סתם הגנבה כזאת ששווה. אפרופו, להתחיל, אני כבר המון זמן רוצה להתחיל איזשהו ניוזלטר, וממש לרשום את כל הזה.

אז אני, הבאת לי הרמה פה, אני מסיים רגע בנותן החסות שלנו, שהוא אקטיב טרייל, והם האנשים שבעצם הסכימו לככה לפרגן לי, אז זהו נותן החסות הראשון שלנו. וואו. יצא מאוד מגניב, כי בפרק הקודם, כשעשיתי את הקטע הזה, אז... מי שישב במקום שלך תעמור אמר חייב להגיד לך משהו הם והוא יצא באיזה דקה של למה הוא בחר לעבוד דווקא איתם אז המון המון תודה לנאור וכל הצוות שככה מפרגנים ועוזרים סופר תודה לך שבאת והזכרתי זורמתי על הפריסטייל ובפרק ה-25 שתבואי להתארח שוב שזה תכף איזה פרק זה עכשיו? לא יודע 15?

13 יואו רציתי להגיד לך ש-13 זה מספר המזל שלי כי נולדתי ב-13 לאוגוסט הנה אנחנו פה אז זה אומר שביבי לא ינצח אני אומרת לך שיש לי תחושה מאוד חזקה שהוא לא ינצח, מצד שני היו לי שלושה בנים ועם כולם היה לי תחושה מאוד חזקה שזה בנות.

הבנתי, אנחנו נתראה אחרי הבחירות.

אז אנחנו נתראה אחרי הבחירות.

אני מה זה שמח, תודה על הצופות, תודה רבה.

יום ממש.

אנחנו נתראה בקרוב.

אוהבת אותך.

יאללה, ביי.