In a Hebrew‑language YouTube interview, Dr. Gil Joseph Shachar (M.D.) discusses why the medieval scholar Maimonides (the Rambam) advised eating small fish and avoiding large ones, and why he recommended whole‑grain wheat instead of refined flour. Dr. Shachar explains that modern toxicology shows larger, longer‑lived fish accumulate higher levels of heavy metals (mercury, arsenic, cadmium, lead) and persistent organic pollutants such as PCBs and dioxins through biomagnification, making them less healthy. He also notes that whole‑grain wheat retains the bran, where roughly 80 % of the grain’s minerals are concentrated, whereas refined white flour discards these nutrients. The conversation touches on the historical context of medieval dietary laws, the lack of explicit rationale in Maimonides’ writings, and the possibility that his insight stemmed from spiritual perception rather than empirical science. The speakers contrast past food trends (white flour as a luxury) with modern understanding, highlighting how ancient guidance aligns with contemporary nutritional science.
איך הרמב״ם ידע כבר לפני 800 שנה להמליץ דווקא על דגי הקטנים ולהיזהר בעצם גם מהגדולים זאת אומרת לא רק דגי הוא ממליץ על זה גם אומר להיזהר מהגדולים ועל קמח מגרעינים מלאים ממה שנקרא חיטה מלאה.
הרמב״ם אני אומר את זה לצערנו בהרבה מאוד מההמלצות שלו לא טרח לנמק אנחנו לא יודעים מה הנימוקים שהיו לו בראש ואני רק יכול לשער קודם כל הדוגמה עם הדגים היא דוגמה פלאית בעיניי כי היום אנחנו יודעים. שבאמת ככל שהדג גדול יותר הוא מכיל יותר רעלים יותר מתחות כבדות כמו כספיד כמו רסן יותר ריכוז של pcb ודיוקסים למיניהם. כי דג גדול בולע דג בינוני שבולע דג קטן וכו' וכו' גם דג גדול לרוב חי יותר שנים מאשר דג קטן בדרך כלל אז יותר שנים מציבור יותר רעלים. זה באמת הדגים מרכזים את הרעלים בגופם וככל שמתגברים משרשרת המזון הם צוברים יותר רעלים כי כשדג גדול אוכל דג בינוני. כשעולים בשרשרת המזון האם אנחנו יודעים את זה שהים לצערנו לא נקי מכיל המון מתכות ודות בין אם זה כספית או ארסן וקדמיום ועופרת והשאר מראיינים בישין. אני לא יודע איך הרמב״ם ידע את מה שהוא ידע גם כפות הרמב״ם על פניו לא היו מפעלי תעשייה ודיוקסיני ופי סי בי וכולי אבל גם אז אגב היו מתכות טרילות באטמוספירה כמו כספית למשל וכנראה כנראה בחושו. הבריא ואולי גם עם איזשהו רוח הקודש ידע שיש הבדל בין דגים גדולים לדגים קטנים מבחינת השפעה בריאותית הוא ידע שהם שונים בהרכב שלהם ואמר תיזהרו מאלה תיזהרו מהגדולים לכל הקטנים הוא לא נימק הוא לא נתן הסבר והוא כלה בול כמו בכמעט כל המצותיו אני לא ראיתי מצה אחת שלו שהתבררה כהפוכה. כממש כשגויה יש מצות שאנחנו לא מבינים אותם מה נימוק בהיגיון אבל לא ראיתי את המצה שהוכחה ההפך ממה שהוא אמר. ואני מאמין שזה גם סיעת הדשמיא, הרמב״ם, הנשר הגדול, ממשה עד משה לא קם כמשה, היה מנהיג עם ישראל בדורו, אדם לדעתי לא לשפה כיבור חקודש, האספקט שלו בכלל הוא אספקט לא אנושי, והוא ידע, הוא כנראה קלט את המציאות, קיבל את זה מלמעלה, הרגיש את זה בחושים שלו שהוא קיבל, בזה שהוא היה מזוכח מאוד במידות שלו, קלט דברים, קנה לגבי החיטה המלאה. אנחנו יודעים להגיד ש-80% מהמינרלים בחיטה נמצאים בקליפה של הגרגר.
כשמקלפים את הקליפה, קיבלת רק את ליבת הגרגר, ביקר מילאן, רוב המינרלים נשארו בחוץ, בקליפה, גם הנבט, הוא ידע להגיד, זה שם, שם טוב, אל תסירו את הקליפה הזאת. זה היה טרנד אז, כן, המזון העשירים היה קמח לבן, זה היה המזון של העשירים, פשוט היה המחלוטה לחם עמלי. הוא אמר, לא, לא, תכנו את העמלי, כבר אז הוא ידע להגיד. זה טרנד אגב די חדש, כן, בפני אנחנו כולנו כילדים, מה אכלנו? לחם לבן, זה היה מייד ניקר מה זה לחם עמלי, מתי מעט. טרנד חדש של כמה עשורים אחרונים סך הכל. אבא מלפני שמונה מאה שנה ידע ואמר חבר'ה דווקא זה הלחם הנעים אותו תאכלו הוא הטוב.
אז כן יש פה לדעתי לא רק חוש התבוננות מאוד מעמיק בבריאה בטבע אלא גם גם סיעת הדשמיא לפי דעתי כי אין לי הסבר איך הוא ידע את זה הדגים זה בכלל דוגמה באמת פעילית.