מה באמת קיבלנו בהר סיני והאם זה היה באמת בשבועות

‫ערב טוב לכולם. ‫אנחנו השבת, בעזרת השם, ‫נכנסים לפרשת יתרו, ‫פרשת מתן תורה. ‫יש שאלה, ‫שהרבה אנשים שואלים, ‫שאלה מפורסמת ושאלה טובה מאוד גם. ‫מה השאלה? ‫השאלה היא, אם בני ישראל ‫קיבלו את התואר בער סיני, ‫ואחרי זה היו עוד 40 שנה במדבר, ‫נמצא שבעצם כבר היה כתוב בתורה ‫כל מה שהולך לקרות להם ‫ב-40 שנה הבאות. ‫הם קיבלו תורה, ‫הם קוראים את התורה עכשיו. ‫הם רואים שעוד מעט ‫תהיה כורח ועדתו, ועוד מעט יהיה מלחמות, ויהיה תלונות, ויהיה חטא אגל, ויהיה כל הדברים האלה, עוד מעט הולך להיות. אז לכאורה, אם זה באמת ככה, אז מה הטבע מספר לנו סיפורים שהאדם יש לו בחירה, ומה שהרמב״ם כותב, שאין שום כוח שמושך את האדם לשום צד, אלא האדם הוא בעצמו בוחר לאיזה להיות צדיק, כמו שרבנו ירובן בן נבט, ‫בכל מיני מאות של ספרים ‫שנכתבו על העניין הזה של הבחירה. ‫אתה יכול גם להוסיף על זה עוד שאלה, ‫שאם הקב'S יודע את העתיד, ‫אז גם ככה, איך אנחנו בוחרים. ‫זאת אומרת, עניין הבחירה עומדת פה, ‫עכשיו הבחירה עומדת פה למבחן. ‫מצד שני, כתוב בתורה במפורש, ‫פסוק מפורש בתורה, ‫רעי האנוכי נותן לפניכם היום ‫את החיים ואת הטוב, ‫את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים. זאת אומרת, אתה רואה שבתורה כתוב מפורש שאדם בוחר מה לעשות. וגם אם האדם לא היה בוחר אז מה פתאום יש עונשים מה פתאום יש שכר אם אדם מופעל על ידי שלט רחוק שהקב' הוא מפעיל אותו על ידי שלט אז מה שייך לתת לו עונש מה שייך לתת לו שכר הוא לא בוחר כלום הוא לא מרוויח כלום והוא גם לא מפסיד כלום וגם אם האדם הרג זה לא הוא הרג זה זה שמפעיל אותו עם השלט הרג שיבוא בתלונות אל עצמו שאלה חזקה מאוד זאת ‫אז השאלה הזאת היא מאוד מטעה. ‫היא נשמעת שאלה מאוד חזקה ‫ואפילו מדאיגה. ‫כשאדם שומע את השאלה הזאת ‫הוא נכנס ללחץ, וואו. ‫יכול להיות שבאמת מה שכתוב ‫זה לא אמת. ‫אתם יכולים להירגע, ‫עשירו דאגה מלבכם. ‫השאלה הזאת נובעת מבורות, ‫כמו כל שאר הדברים בחיים. ‫עובר שאלות בחיים הן מבורות. ‫אדם שואל מכונאי שאלה על המנוע. ‫המכונאי צוחק. ‫למה המכונאי צוחק והאדם מודאג? ‫כי האדם לא יודע מה זה מנוע. ‫המכונאי יודע מה זה מנוע, ‫אז הוא צוחק. ‫כל דבר, אתה בא לרופא, ‫אתה אומר לו, ‫כך וכך יש לי, אני מת, דוקטור, ‫הדוקטור מחייך. ‫מה? אל תדאג, ‫זה סך הכול זיום קל. ‫יומיים אנטיביוטיקה, ‫תהיה כמו אריה. ‫החולה בוכה והרופא צוחק. ‫למה? בוראות? ‫בא חילוני אל הרב, ‫נותן לו קושיח. ‫איך הוא אומר? ‫אנחנו אומרים, הוא מרגיש כאילו, ‫הנה, עכשיו אני ממוטט להם ‫את כל התורה על הדתיים האלה. ‫והרב צוחק. למה? ‫הוא לא מבין מה זה תורה. ‫הרב מבין. ‫במילא, השאלה היא שטוטית, ‫שהיא נובעת מבורות. ‫התשובה לשאלה הזאת ‫היא שאנשים לא יודעים באמת ‫את סדר מתן תורה. ‫זה אפילו דתיים לא יודעים, דרך אגב. אפילו בחורי ישיבות לא כולם יודעים איך באמת קיבלנו את התורה אתם יודעים? מה קדם למה? מה קיבלנו? מה היה כתוב? צריכים לדעת את זה כולנו יודעים שחג מתן תורה זה חג שבועות האם זה נכון? זה באמת נכון? קיבלנו את התורה בחג שבועות? מה אתם אומרים? לא נכון ‫הנה, הרסתי לכם את כל הקונצנזיוס. ‫לא ממש קיבלנו את התורה בחג שבוע. ‫היינו אמורים לקבל את התורה ‫בחג השבוע. ‫איך יודעים? ‫הרי הקב' הוא אמר למשה, ‫תביא את כולם סביב ההר. ‫אז הכין את כולם שלושת ימים, ‫אל תיקשו לאישה, ‫קיפסו סמלותם, מיקווה. ‫כולם עכשיו מוכנים, נרדמו. כן? לקראת הבוקר והיום השלישי, ביות הבוקר, כל שופר הולך וחזק, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול. מה רואים מפה? שהתחיל הדו שיח בין משה רבנו לכבוש ברכו לעיני מיליוני עדים, לעיני כל העם. ואחרי שהכבוש ברכו אמר את שתי הדיברות הראשונות, מה קרה? העם נכנס לפאניקה. פאניקה עמונית. התחילו לצעוק, נכנסו ללחץ. אמרו למשה, תעשה טובה, אל תמשיך לדבר עם האלוקים הזה לידינו, אנחנו תכף נמות פה כולם. פרחה נשמתה מרוב פחד. מה אמר? אמרו, תעלה עתה אל הער, דבר עתה עם האלוקים, משהו יגיד לנו, נעשה ונשמע. ומשה מעונה להם, אל תיראו, אל תפחדו, רק ה' הוא לא בא לפגוע בכם. אלא מה? הוא רוצה שתהיה עירתו על פניכם. שתשמרו מצוות. אין לכם מה לדאוג, זה הכל ניסיון. ובזה נגמר הכל. זה כל מה שקרה בשבועות. פה הכל נגמר, הסרט הסתיים. משה עלה אל הער, והיה שם 40 יום. עד מתי? מתי? עד מתי הוא היה בער? עד 17 בתמוז. ואחר כך שהוא ירד עם הלוחות הוא ראה שרוקדים סביב העגל שבר את הלוחות אז עדיין לא קיבלנו את התורה תראו כמה זמן אז עוד פעם הוא עלה למוחרת עוד פעם 40 יום ואחר כך עוד 40 יום מראש חודש אלול עד יום כיפור וזה מה שהקב' בסוף אמר לו סלחתי כי דבריך ואמר לו שיום כיפור יהיה יום סליחה ומחילה שנתי כי ביום הזה יחפר עליכם מכל אבונותיכם לפני השם אלוקיכם. תתארו. אנחנו מוסיפים. אז מה רואים מפה? שמתי באמת קיבלנו את התורה? ביום כיפור. זה באמת משקלה. אף אחד לא יודע את זה, זה מדהים. דברים פשוטים, פסוקים מפורשים, גמרות מפורשות. ושמשה ירד כתוב האם עם אחורת היום וישב משה לשפוט את העם אז כבר אפשר היה לשפוט את העם כיוון שכבר הייתה את התורה שבעל פה הרי אי אפשר לשפוט את העם ללא חושנו משפט צריכים דינים חושנו משפט אחד מארבעת חלקי שולחן ארוך זה חושנו משפט בלי זה אי אפשר דיני מרמונות אי אפשר לשפוט את העם רובן ושימון באים לדין אפשר לשפוט אותם מהחומש אי אפשר. צריך את כל הדינים, דין של בן שכנים, דין של נזקים, דין של ריבית, כל מיני דינים. מה היה למשה לשפוט את העם? רק הוריד את התורה, כבר מקות, כבר ויכוחים, כבר בתי דין? מה הולך פה? לא יכולים להתאפק שבוע? עוד לא הערדתי, כבר נפלתם עליי לפתוח בית דין? אלא מי זה בישב משה לשפוט את העם? איזה עם? את הערב רב, לא את עם ישראל. מי בעל הדין? המצרים. למה המצרים נייד תקפו את משה? מה אמרו לו? אמרו לו, מחילה, סליחה ומחילה אדון משה, יש לנו טביעה חזקה מאוד נגד עם ישראל. אתם שאלתם מאיתנו כסף וזהב ובגדים ושמלות, אמרתם שזה בהשאלה, לא? ואנחנו מצאתם חן בעינינו. ככה כתוב, שהשם עשה שאם ימצאו חן בעיני מצרים, נתנו לכם בלב רחב, אבל זה בהשאלה. מי שלא מחזיר השאלה הוא גנב. מכילה, אנחנו רוצים את כל הכסף שלנו חזרה. ‫ויש פה אנשים מסתובבים ‫עם התכשיטים שלנו, ‫עם השרשראות, ‫עם הצמידים, עם הבגדים של אשתי. ‫אז בא אחמד, אומר למושה, ‫סליחה, אדון משה, ‫אנחנו אמורים להיות עם הספר, לא? ‫מה? מה זה פה? גונבים? ‫אז משה יושב לשפוט אותם. ‫פתאום מופיע לו יתרו. ‫זה הכול בפרשה השבת. ‫יתרו מופיע. אומר לו ששמע, נבול טיבול, איך אפשר? מה, אתה יכול לשפוט עם שלם לבד? תראה כמה, הרי אומרים שיש דעה אחת בחזן שהערב רב היו יותר מעם ישראל עד כדי כך. אני אומר שזה 50-50. איך אני יודע? לאורך כל ההיסטוריה, חצי מהעם אוהב ישראל, חצי מהעם בוגד בעם ישראל. חצי ימנים, חצי שמאלנים. שמאלנים האלה זה ערב רב, אין פה ספק. בן אדם שנלחם בעם שלו ועוזר לאויבים להשמיד אותנו לא יכול להיות שהוא יהודי טהור אין פה חוכמות כל בחירות חצי מהעם ימין חצי מהעם שמאל שהולכים ביחד עם המחבלים מכאן רואים שזה מתחלק חצי חצי תמיד זה מוכרע על חודו של כל מנדט לפה מנדט לשם כבר כמה עשרות שנים ככה מאז שהתחילו בחירות ‫אז היו הרבה ערב רב. ‫אפילו אם היו כמה אלפים, ‫זה כבר לא שייך ‫שמשה יישב וישפוט אותם לבד. ‫אז התראו שהיה אפיפיור בפנסיה. ‫הוא פרש מהוותיקן, ‫יצא לפנסיה והגיע לביקור. ‫בא לבקר את בני ישראל. ‫למה? הבת שלו נשואה ‫למשה רבנו. ‫אז המאסטר של העבודה זרה ‫מגיע לבקר את ביתו ואת חתנו. והוא רואה שהוא יושב בבית דין מהבוקר עד הלילה, כל היום, אוכל את הלוקשים של כל הערב רב. אז מה הוא אומר לו? אי אפשר כזה דבר, אתה צריך לעשות שרי אלפים, שרי מאות, שרי עשרות, תחלק, תעשה מערכת משפט, יהיה לך בגאץ, כל הדברים האלה, כן? אז משה שומע בקולו. זה נשמע כאן כמו איזה משהו של גנון. הילד הכי פלגמת יודע את זה. מה, משה לא יודע כזה דבר? אתם מכירים בן אדם שישב עכשיו יום שלם מהבוקר עד הלילה, ישפוט עשרה אנשים, ויש לו עוד עשרת אלפים עומדים בתור. מה, הוא לא יודע שהוא לא יצא מהבית דין עד יום מותו? זמן השירותים לא יהיה לו ללכת אפילו. עומדים לך עשרת אלפים איש בתור, הרי כל המצרים רוצים את הרכוש חזרה. אז מה, משה לא יודע את זה? הוא לא ידע שצריכים לקחת זקנים, אנשים, ללמד אותם איך לשפוט? אז איך מה, הוא צריך שאפיפיור יגיד לו כזה דבר? מה אתם אומרים, הרב הראשי של ישראל צריך לצעות מאפיפיור? זה לא נשמע, לא? זה לא מפריע לכם כל מה שקורה פה? כשאתה לומד תורה, אתה צריך לרדת לעומקם של דברים, לא איך אומרים ללמוד בערך. זה לא עכשיו איזה שייקספיר, הבנת משהו, גם כן טוב, יאללה, נעבור הלאה. הבנת חצי מהסרט שראית, ביג דיל. החיים לא תלויים בסרט, כן? אבל זה כל החיים שלנו, התורה, מה זה? אלא מה... משה אמר, יש לי בעיה מהותית, בעיה רצינית, בעיה אתית. אני לא יכול למנות להם שופטים מקרב עם ישראל, כי הם תובעים את עם ישראל. איך השופט ישפוט את עצמו? בן אדם תובע אותך, אתה תהיה שופט? זה לא שייך, אין לי ברירה, מה אני אעשה? אני היחיד שלא לקחתי מהם רכוש, כי הייתי עסוק בלחפש את ערונו של יוסף. הם כולם לקחו מהם רכוש, אז הם פצולים למשפט, לעדות, הם פצולים, הם נגוע בדבר, נוגע בדבר. אני לצערי הרב, עכשיו צריך לאכול את הלוקשים של אלה משתי סיבות. א', אני היחיד שלא לקחתי מהם כלום. וב', אני הבאתי עלינו את הצהרה הזאת. אני גיארתי אותם על דעתי בלי להתייעץ עם הקב' ברוך הוא. אכלתי אותה. עד היום סובלים מהטעות הזאת. ככה הזוהר כותב. חלילך לרנן על משה רבנו. זה כתוב בזוהר, מה שכתוב. כתוב, מותר להגיד. הזוהר אומר שמהיום שמשה לקח את הערב רב האלה והוציא אותם כל דור ודור נוכל מהם חצץ לעתיד לבוא ישלטו בארץ צאצאי הערב רב והיום רואים בדיוק על מה הזוהר דיבר מפורש כל הבוגדים כל הסונה ישראל כל סונה התורה זה מה שהאדם הראשון ראה כבר לפני חמשת אלפים ‫779 שנים. ‫אחד ממזמורי התהילים ‫זה אדם הראשון. ‫אדם הראשון. ‫הוא כתב מזמור שיר ליום השבת. ‫למה? ‫כי הרי אדם הראשון ‫שחטא ביום שישי, ‫הוא נברא ביום שישי, ‫והוא חטא ממש בכניסת שבת, ‫לפני כניסת שבת כבר חטא. ‫ונהיה חושך. ‫נכנס שבת, נהיה חושך. ‫אז הוא היה בטוח שהקב' ברוך הוא לקח ממנו את האור. אז הוא התפלל, ביקש סליחה, פתאום נהיה אור. אמר, מה, כל כך מהר? השם מכל לי? כזה דבר, התחצפתי אליו. הרי מה החטא של האדם הראשון? מה החטא של האדם הראשון? מה, אתם באמת חושבים שהחטא זה שהוא אכל מהעץ? זה דבר כזה, מקבלים כזה עונש? הרי אם אתה מביא לבן אדם בית עם 60 חדרי שינה, אתה אומר לו, הבית הזה מתנה. הכל פה שלך חוץ מחדר אחד. לחדר הזה אל תיכנס. מה הדבר הראשון שהבן אדם עסוק בו? איך להיכנס לחדר הזה? למה? ככה השם עשה אותנו. אנשים סקרנים. אדם חכם, הוא סקרן, הוא רוצה לדעת. מת לדעת מה יש שם. אז הקרשבח הוא עושה לו כזה ניסיון, כזה פיטוי. איך הוא יעמוד בזה? יום אחד יחזיק מעמד, יומיים, שבוע. אין מציאות שאחרי תקופה הוא לא ישתגע כבר. נו, אני חייב לדעת מה יש בחדר הזה. יהיה מה שיהיה. אז הוא נכנס ואכל מאה, מאה, מאה, מאה עץ. ומה הייתה הטענה? על זה שהוא אכל מן העץ. ככה כתוב. אבל מה באמת הטענה? שהוא אמר לאדם הראשון, המן העץ, אשר אמרתי לך לא לאכול, אכלת? מהו אנהלו? בפשט כתוב, האישה שנתת תאים עדי. אז כבר רואים שהוא כפוי טובה. מפיל על המתנה שהשם נתן לו מפיל עליה תתיק. למרות שזה נכון, היא באמת צפיתת אותו. ואישים את הנחש. כולם מאשימים את כולם, כמו בכנסת. הרמטכ״ל מאשים את שר הביטחון, שר הביטחון את הרמטכ״ל, אחר כך איזה סגן אלוף, והוא מאשם את הממפאי, והממפאי מאשים את החייל, והחייל מאשים את אמא שלו שעשתה לו חיים קשים. כולם מוצאים את מילאג'ים. אין נטילת אחריות הרי. ממי אפשר ללמוד בתנ״ך נטילת אחריות? מדוד המלך. בא אליו הנביא נתן שבא שמואל לשאול אומר לו מה זה הקול של הכבשים האלה מהמלאק גם כי נתן לא תירוצים העם רוצה להקריב אותם חבל עליהם מה חטו הכבשים התחיל איך אומרים להצטדק שבא נתן ואמר לו את כבשת הרש את המשל דוד אמר לו בן מוות הוא אמר לו אתה האיש מה הוא אמר אתה עתידי השם, אני לוקח אחריות מלאה. ולא רק זה, רואים מדוד המלך שהוא היה במדרגת האמת הכי גבוהה שהייתה אי פעם. הכי גבוהה. למה? אני אשאל אתכם שאלה. נגיד שעכשיו יש לך איזה אויב. אויב. לא יודע מה, הסתחסכת איתו. לא יודע מה. הוא עשה לעצמו משימה לחסל אותך. מנסה להרוג אותך. תפס איזה כמה עבריינים, ועכשיו הוא במצוד אחריך. ואתה עובר, מתחבא ממקום למקום. פעם אתה התחבאת ביער, אחר כך ישנת אצל אחותך באיזה ביומיים, אתה כל הזמן פוחד. אתה במצוד. כל יום אתה במקום אחר. ישנת במערה, התחבאת באיזה חורשה. כשאתה במצב הזה, והעבריינים האלה רוטפים אחריך לחסל אותך, ‫כשאתה מתפלל להשם, ‫מה תגיד? בוא נשמע. ‫מה תגיד לו בתפילה? ‫מה תגיד? ‫ריבונו של עולה, אני מתכנן אליך, ‫בקשה, סליחה אם אני חסתי אותך, ‫תעשה טובה, תציל אותי, ‫אל תתן לי ליפול בידיים ‫של הכלבים האלה. תראה איזה רשאים, אין להם דין ואין להם דיין, רוצים להרוג אותי. מה עשיתי? מה כבר עשיתי? תרחם עליי. אני מתחנן אליך. גם אם מגיע לי, אז תרחם עליי. מה, אתה רוצה שאני אמות? עיניי אליך תלויות. רחום וחנון. נכון? ככה נתפלל, לא? איך דוד אבילך מתפלל ששאול רודף אחריו להורגו? שאול והחיילים שלו רוטפים אחרי דוד המלך, עוברים ממערה למערה, מחפשים אותו במדבריות, ביערות, איפה לא? מה דוד אומר? תקראו בתהילים, מה הוא אומר? אם שאול צודק ואני טועה, תעשה שהוא יתפוס אותי ושיחתכו אותי לחתיכות, שיארגו אותי. הוא לא אומר תציל אותי, הוא אומר אם מגיע לי להינצל תציל אותי, אם לא שתפסו אותי מהר ויארגו אותי. לא רוצה לחיות אם לא מגיע לי. אתם ראיתם פעם בן אדם כזה? כל בן אדם שעומד למות, הוא יודע בתוך תוכו מה הוא עשה רע. הוא גם מבין בתת מודע, איך אומרים הקבש ברוך הוא החליט לנקות אותי מהמקום הזה. הוא מבין, נכון שרוב האנשים חיים בדמיונות, חושבים שהם צדיקים, זה נכון. אבל בתכלס, אם בן אדם באמת עכשיו עשה כמה דברים לא בסדר, פגע באנשים, אשק אותם, הרס להם את החיים, ועכשיו הוא נהיה חולה, הוא בתוך תוכו עוברת לו המחשבה, הנה, השם נפרע ממני. ואף על פי כן מה הוא מתפלל? להינצל. הוא לא מתפלל, אם מגיע לי, כך הוא תימהר. הוא לא רוצה לחיות עוד דקה. לא רוצה לחיות. אם לא מגיע לי, לא רוצה לחיות. זה דבר מדהים. תעשה שהתפסו אותי ויארגו אותי. תראו שם בפסוקים. אז הוא במדרגה גבוהה מאוד. מדרגה גבוהה מאוד. הוא לוקח אחריות. אחד שלוקח אחריות. לא מתייפיף. לא מעביר אחריות. לא מאשים אחרים. זה כמו הגנבים והשוטרים. תמיד הגנבים יש להם טענות נגד השוטרים. תמיד הראש ממשלה יש לו טענה נגד הפרקליטות ונגד ההוא ונגד הזה, הם חפשים אותי, עושים אותי, אף פעם הוא לא עושה שום דבר רע, הוא תמיד נקי, אף פעם הוא לא מתוודה, 20 שנה, 500 אישומים, אפילו אחד לא נכון. זה דרך העולם. אותו דבר טראמפ, אותו דבר ביבי, אותו דבר, כל מנהיג ומנהיג. הוא כבר ימצא לך למה הוא צודק. בלי קשר לדברים הטובים שהם עושים. מצטען הם גם עושים דברים טובים, אבל אנחנו מדברים על מן שלא בסדר. אני בכלל חושב שהדרך הכי טובה להתמודד עם בעיות זה לבוא ולהגיד, חטאתי, אני בן אדם. אני רחוק מלהיות מלאך. הייתי פה וקיבלתי סיגרים, וקיבלתי טובות הנאה, זה נכון. אבל תאמינו לי, עם כל השטויות שאני לפעמים עושה, זה כעין וכאפס למען הטוב שאני עושה. שימו על המשקל את הטוב, הנה, זה עשיתי כך וכך וכך. פישלתי פה, קיבלתי אלף דולר פה, מאתיים דולר שם. בסדר, אני אעבוד על עצמי. וואלה, תצא כמו מלך. אם ארבעים אחוז תמכו בך, תקפוץ לשמונים. תמשיך, תמשיך להילחם נגד כל העולם, לא יעזור גם אתה צודק, לא יקבלו ממך, אין. איך כתוב, כמו שמצווה לומר דבר הנשמע, מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע, אני בזמנו, אם אתם זוכרים, לפני כמה שנים שאמרתי, מישהו קטע קטע מהדרשה שלי לפני הרבה שנים, זה היה לפני איזה שבע שנים, מישהו לפני איזה שנתיים פתאום מצא את זה ביוטיוב, חתך משם קטע, כי הוא רצה להתנקל אליי. אז הוא קטע, לקח איזה קטע שאני אמרתי, רבותי, אנחנו באמת לא יודעים כמה מהשישה מיליון בשואה היו יהודים. לעולם לא נדע, אולי חמישה מיליון, אולי שלושה מיליון, אולי אפילו לא מיליון. אז הוא כמובן חתך רק את האפילו לא מיליון, ועשה מזה כותרת, הרב המפורסם, הרב של הפייסבוק, פתאום עשה אותי גם פורסם, גדול הדור, יעני, שיהיה לו, איך אומרים? שיהיה לו קייס, שיהיה לו כתבה מעניינת. הרב המפורסם טוען, לא מתו אפילו מיליון איש בשואה. הלאו, כל השוטים קפצו על העגלה בלי לבדוק, בלי כלום. עכשיו, מה שמאכילים אותם אוכלים. ככה היה. אז אני, ראיתי שאף על פי שאני צודקתי במיליון אחוז, ואין פה שום צל של ספק. המצב של היהודים באירופה, 150 שנה לפני השואה, היה קטסטרופה. בגרמניה, 80 אחוז היו נוסעים לגויים. כמה דורות כבר? גרמניה, אוסטריה, כל המקומות האלה, ואפילו בפולין. אפילו בפולין. יש כאן איזה רב פה שחי ניצול שואה מפולין, שחי בוורשה, והוא מעיד של חצי מהאנשים שם התחתנו עם גויים. נסתובבו עם בלוריות ובלי כיפות, גם בפולין, שלא יעבדו עליכם. אבל אני ראיתי שאנשים שופטים לפי הרגש, לא לפי הסכם. אמרתי לעצמי, באמת זה הטעות, חבל בכלל לדבר על זה. התבוללות, מה נעשה? נדבר על ההתבוללות בדרך אחרת. פה אנשים לא חושבים עם הראש, אלא רק עם הלב. וברגע שאתה נקלע לסיטואציה שאנשים אין להם שכל, אלא הם חושבים רק עם הלב, הראש שלהם לא עובד, הוא לא יכול להתגבר על הרגש, מה הדבר הנכון לעשות? מיד לרוץ ולהתנצל. הלכתי לאיזה ניצול שואה מפורסם בניו יורק, שכול העולם מכיר אותו, כתב ספרים, הוא מרצה בנושא, הוא גם כהן, קאץ, בן תשעים ומשהו, בן אדם מאוד נחמד. הוא כעס עליי כביכול, הוא בעצמו לא הקשיב מה אמרתי, מה אתה רוצה? אני לא דיברתי נגד יהודים. אני אמרתי שהרבה מהאנשים שמתו לא היו יהודים, זהו. אבל לא דיברתי על אלה שבאמת היו יהודים. הוא הבין את העניין. סידרו בינינו פגישה, חיבק אותי, נישק אותי, נתן לי ספרים מתנה, נתן לי ברכת כהנים. איך אומרים? יצאתי גדול. פתאום כל אלה שכללו אותי נהיו המעריצים שלי. למה? איך אומרים? נכנעת להם, אין שום בעיה. ככה זה הטבע האנושי. לא משנה מי צודק, רבותיי. איך אומרים פה בארץ? יש פה פרסומת, בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. תהיה צודק, תמות. תהיה חכם, תחיה. מה אכפת לך? תגיד, חטאתי, אביתי, פשטתי. נגמר המלחמה. הרי זה הכל אגו. מה הרעייה? באמריקה יש כזה דבר שנקרא סרוויס רוד, יש כביש מהיר, ויש בצד כביש גם כן שתי נתיבים. וכל כמה קילומטרים יש התמזגות לכביש המהיר. וזה רק נתיב אחד, אבל יש שתי נתיבים בצד. שניהם צריכים להיכנס לכביש המהיר. אז כשיש פקקים, כל אחד רוצה להיכנס ראשון. שאולי הוא יחסוך ארבע שניות. הרי כל המלחמה פה, מי יידחף ראשון? אז כל אחד מנסה להידחף ראשון, הימני והשמאלי. השמאלי נותן גז, הימני מנסה להיכנס, כבר הם, עוד אותו, המרות שלהם כבר נפגשות זו בזו. לא, אני לא אבטר לו, לא אכפת לי, תאונה, המרה תישבר, אני אראה לו מה זה. בצוף לפעמים זה מגיע למכות וגם לרצח. מה השיטה ללכת ראשון? ‫בלי מלחמות, לעשות לשני. ‫תפאדל, לך. ‫בבקשה, כך אתה עושה לו עם היד. ‫איך הוא עונה לך? ‫לא, לא, לא, אתה הלך ראשון. ‫איך הוא נהיה כזה צדיק פתאום? ‫הרי לפני שנייה הוא עמד לרצוח אותך. ‫איך בשנייה החזרת אותו בתשובה? ‫ראיתם פעם כזה דבר? ‫תוך חצי שנייה להחזיר בן אדם ‫בתשובה ככה? ‫מאמן נהפך למורדי חי? ‫התשובה היא, נכנעת לו, ‫האגו נרגע. ‫הכול זה האגו פה. ‫ברגע שנכנעת לו, ‫אין לו יותר מוטיבציה להזיק לך. ‫כל מה שעניין אותו זה האגו. ‫מה, הוא ישפיל אותי? ‫הוא ייכנס לפניי? ‫אותו דבר במעליות. בבניינים, בשדה תעופה. כולם רוצים להידחף למעלית, לא רוצים לחכות עוד שתי דקות שתבוא עוד פעם מעלית. כולם מתקרבים לדלת, כל אחד דוחף את השני, תופס עמדה. זה שלי עדך כבר, אתה רואה שעוד שנייה הוא מעיף אותך, תעשה לו בבקשה, אליך, אדוני. לא, לא, אתה היית פה קודם, לך אתה. סופרמרקט, אותו דבר. ככה זה כל מקום. יש איזה בחורה, אחת פה בארץ, שהיא הלכה לרעיון עבודה דתייה. היא בת עשרים ואחת, שתיים, צעירה מאוד. וזו חברה רצינית לביזנס, חברה של חרדים, חברה רצינית, בינלאומית, והעבודה היא בהנהלת חשבונות, וישבה שם אישה מבוגרת, נגיד חמישים בערך, משהו כזה. הצעירה והמבוגרת שחללה להיות אמא שלה, אולי אפילו סבתא. ‫ישבו שם, דיברו בקבלה, ‫כל אחד מילת הפרטים לרעיון עבודה. ‫אז קראו לצעירה, ‫קראו לצעירה וקראו למבוגרת. ‫אז הצעירה אמרה להם, ‫רבותיי, אני חושבת שכדאי לכם ‫לקחת את המבוגרת. ‫אני ישבתי איתה, דיברתי איתה בחוץ, ‫יש לה ניסיון חיים, ‫היא גידלה ילדים, ‫יש לה מעלות שלי אין. ‫אמרו לגברת, כל הכבוד לך, הרזומה שלך הרבה יותר טוב משלה. הציונים שלך, התוארים שלך. אנחנו מחפשים מישהי עם אמביציה, מישהי משב רענן לחברה. לא רוצים אחת שהיא כבר מתקרבת לגיל זקנה. ככה אמרו לה. אמרה להם, רבותיי, אתם טועים, אני את העבודה הזאת לא אקח. האישה הזאת צריכה את העבודה הזאת יותר ממני, ואני אומרת לכם שהיא ודאי לא פחות טובה ממני. כדאי לכם לקחת אותה. לא, לא, מה פתאום, אנחנו רוצים אותך, לא מבטרים. שלום, תהיו בריאים, עלך. למוחרת היא מקבלת טלפון. זה מעשה שקרה פה עכשיו לא מזמן בארץ, אפילו לא שנתיים. למוחרת היא מקבלת טלפון. איזה אישה בקו שלום גברת כך וכך כן שמי כך וכך אני אשתו של בעל הבית של החברה שאתמול הלכת לשם לרעיון עבודה עזקו ברוך אתמול הלכת לרעיון עבודה כן זה שהראיין אותך זה בעלי הוא הבעל הבית של כל החברה חברה מאוד עשירה אני מאוד מאוד סקרנית להכיר אותך. בעלי חזר הבית האמום, הוא סיפר על מה שעשית, על המחווה שעשית וכולי. אכפת לך שאני אקח אותך לאיזה קוס קפה, לנפגש באיזה מקום לאיזה חצי שעה? מירושלים. אמרה, למה לא? בשמחה. קבעה איתה באיזה מקום, ישבו שם, דיברו, בתום הפגישה אמרה לאישה האמת, את יודעת למה רציתי לפגש איתך? כי אני אמרתי לעצמי, אישה כזאת, בחורה כזאת, מתאימה בו לבן שלי, שהוא בשידוחים עכשיו. רק אני רוצה לבוא ולראות מי זאת, מה זאת, ולהיות מאה אחוז בטוחה. עכשיו שראיתי אותך, אני רוצה להציע לך את הבן שלי לזיווג. סדרה לפגישה עם הבן שלה, אהבה ממבט ראשון, הכל מתאים, התארסו והתחתנו והבחורה הצעירה הזאת נהייתה בעל הבית של החברה אם הסיפור הזה לא מסביר לכם על כל החיים איך הכל פה עובד אז כבר אין תקנה מי שלא הבין שזה הכל משמיים מה שאתה עושה זה מה שאתה מקבל הכל מידה כנגד מידה עכשיו בואו נחשוב רגע צעירה אחרת מה הייתה אומרת אני צעירה, אני מוכשרת, אני גאונית, אני לא כמו האיש שיושבת שם בחוץ. יש לה ילדים, יהיה לה כאב ראש, היא תצטרך הרבה פעמים להחסיר עבודה, יש לה לבית לטפל, אני רווקה, אין לי כאב ראש, אני אבוא כל יום, אני יכולה להישאר בלילות, אין לי בעל שבא הביתה, היא יכולה לשכנע אותם תנו לי את העבודה. אבל היא הלכה עם האמת. אמרה, אני לא יכולה לקחת מנת העבודה, היא זקוקה לו. היא גם הייתה יש את אברך, נזכרתי, המבוגרת, הבעלה אברך, ויש להם ילדים בבית, היא מפרנסת את הבית. ככה זה העולם, רבותיי. אתה חושב שאתה כוחי ועוצם ידי, השם יסובב את זה שתפסיד. אתה סומך על השם, על האמת. אני לא רוצה. נביא דם מלך אומר, כשבחורי מגיע לי, תהרוג אותי. ‫אל תעשה טובות, ‫לא רוצה לחיות חיי חסד. ‫כששאול ימצא אותי ויערוג אותי. ‫נחזור לאדם הראשון. ‫הקבל אותו, הוא אמר לו, ‫המנעץ, אכלת? ‫מה ענה לו? ‫אכלתי ואוכל עוד. ‫זה הסוד פה. ‫על זה אנחנו סובלים ‫5,779 שנים. ‫כל יום בעבודה מזיעים ועובדים ‫בזעת הפכת תוכל לחם. ‫על משפט אחד שיצא לו מהפה, ‫אכלתי ואוכל עוד. ‫כמה מילים? ‫אכלתי ואוכל עוד. ‫שלושה מילים, ‫6,000 שנה של איסורים בכל העולם. ‫סינים זורעים אורס בסין ‫בחום של 200 מעלות, ‫גרים בבקטות, ‫באפריקה, ברזילאים חותכים קפה, ‫תוכנים, מביאים, עוניות, עבדות. פה פקקים כל יום, עצבים, מס הכנסה, מלחמת קיום, אבטלה, בעיות, מילואים, כל זה מאיפה בא? משלושה מילים. שלוש מילים שאדם הראשון אמר, חוצפה, כפיות טובה, אכלתי ואוכל עוד. נחזור לעניין. אם אתם זוכרים, שאלתי בראשית דבריי, אם הקב". נתן לנו את התורה בפרשת יתרו והיינו עוד ארבעים שנה במדבר אז בעצם זה משחק מכור מראש כבר הכל היה כתוב אז התחלתי להסביר לא משה ירד ביום כיפור אחרי מאה עשרים יום עלה בשבועות אחרי ששמעו את שני הדיברות הראשונות אז בעצם בשבועות לא קיבלנו את התורה ‫רק שמענו את שתי הדיברות הראשונות, ‫האנוכי, על שם אלוקיך ‫שרוצה תחמר את מצרים, ‫לא יהיה לך אלוקים אחרים, ‫על פניי, זהו. ‫זה כל השבועות. ‫אחרי זה משה ירד ב-17 בתמוז, ‫רואה שרוקדים סביב העגל, ‫המצרים האלה שהוא הוציא, ‫הערב רב שבר את הלוחות. ‫שואלים, תגיד, למה משה ‫לא שבר את הלוחות בראש הער? ‫הרי מה, הוא לא סומך על השם? ‫מה, השם ישקר? יש מישהו שאפשר לסמוך עליו יותר מהשם? השם אמר לו רד כי שיחת עמך. עשו עגל, מסיכה, רוקדים. משה על המקום, היה צריך לזרוק את הלוחות ולשבור אותם. עכשיו זה השיא הכאב, נכון? שאתה שומע בשורה רעה, זה שיא העצבים. שיא הכאב. עוד שלוש, ארבע דקות אתה עוד קצת תתקרר, תרגע. אז באופן טבעי הוא היה צריך מיד לזרוק את הלוחות ולשבור. ‫אלא מכאן מבינים דבר חשוב מאוד ‫בפסיכולוגיה של האדם, ‫שהאדם, מעי עיניים, ‫הרבה יותר משפיע עליו ‫משמיעת בשורה. ‫כשאתה רואה בעיניים, ‫זה הרבה הרבה יותר משפיע עליך ‫מאשר שמעת על דבר מסוים. ‫למשל, מישהו בא ואומר לך, ‫אתה זוכר את הבחורה? ‫הוא אומר, אלה, היה דתי, צדיק, ‫היה בישיבה, ‫אתה לא תאמין, מניע ממנו. ‫נראה יותר גוי מגוי. כואב לך הלב? אתה שומע על זה? טוב. אבל אם פתאום הבן אדם הזה עכשיו ייכנס בדלת, ואתה רואה אותו עגילים, כעקועים, קו קו, שנף סוס, ג'ינסים עם חורים, ישבן בחוץ, נראה מכריד. איך שראית אותו, אתה מתחיל לפקוט. מה קרה? אני אמרת לך לפני שתי דקות, לא הזזת, לא הגפת. עכשיו שראית אותו, התחלת לפקוט? התשובה כן. למה? כי מראה עיניים משפיעה על האדם הרבה יותר, פסיכולוגית. כשמשה ראה את זה, כבר לא יכל לעמוד בזה. כשהוא שמע את זה, כאב לו, אבל הוא עוד יכל לעמוד בזה. כשהוא ירד קצת וראה אותם רוקדים, שבר תלוכות. אפשר גם לומר שהוא רצה שהם יראו שהוא שובר תלוכות. כדי להראות להם, בואו תראו מה אתם מפסידים בתמטום שלכם. גם זה נכון. בכל אופן, אז משה עלה, ירד, עלה, 120 יום בסופו של דבר הוא היה בער. הוא ירד ביום כיפור, למוחרת ישב לשפוט את הערב רב שבאו עם טביעות שהם רוצים את הכסף שלהם חזרה. את הסמלות, הכסף וכולי, ומשה הבין, אני היחיד שלא לקחתי מהם, אז אני לא משוחד. אני הלכתי לחפש את גופתו של יוסף, עצמות יוסף. ויתרו, הוא לא יודע עכשיו למה משה יושב ושופט אלפים כל יום. הוא לא הבין, מה הולך פה? למה אתה לא ממנה שופטים? תהיה אתה ראש הבית משפט, הנשיא העליון. משה אמר, אין ברירה, חייבים ללכת בי האמת. ועוד יתרו אמר לו עוד משהו, יתרו אמר לו דבר מאוד מעניין. יתרו אמר לו, אתה תשפוט את הדבר הגדול. תביעות על הרבה כסף, תיקח לך. תביעות על סכומים קטנים, תחלק לשופטים האחרים. כי אצל הגויים הכל הולך לפי גודל הקייס. כמה התביעה היא גדולה. ומשה מה עשה? לא כמו שהוא אמר לו. משה לקח לעצמו את הדבר הקשה ונתן לשופטים האחרים את הדבר הקל. בלי קשר לסכום. לפעמים באים לבית משפט על אלף דולר. זה לא סכום גדול. אבל זו תביעה מאוד מסובכת. מאוד מאוד מסובכת. הפתיח לא הלך, הדברים השתנו, קרו דברים לא צפויים. קשה מאוד לדעת מי צודק פה בדין. היה דבר, היה איזו תאונה לא צפויה, מי צריך לשאת באחריות? צריך דיין מנוסה, חכם, שבקיא בכל הפרטים. אפילו שזה רק אלף דולר. כזה מקרה משה לקח. לפעמים יש מקרה של מאה מיליון דולר. שני חברות, חטובת השנייה, או אדם מסוים טובע בין אדם אחר. אין פה הרבה מה להתלבט. הוא ואין לבה. כך וכך כסף משימון ולא משלם. ויש עדים ויש שטר ויש הכל. מאה מיליון דולר. קנו בניין, הוא נתן לו הלוואה והוא לא מחזיר. כבר עברה שנה ממועד הפיראון. באים לשופט. זה שופט של יומיים יכול לפסוק. מה אכפת לנו שזה מאה מיליון? דין פרוטה כדין מאה. אין פה הרבה מה להתלבט. זה לא עכשיו שקרה איזה משהו לא צפוי. להביא איתה, אתה מחזיר. לא מחזיר. תמכור נכסים. שופט מכריח אותו. נעקל לך נכסים? מובן שביהדות זה לא הולך לפי גודל הסכום. זה הולך לפי מידת האמת. אמת בדולר ואמת באלף דולר, היא צריכה להיות אותה אמת. האמת לא יכולה להיות מושפעת מגודל הנזק. אם אתה חייב לבן אדם דולר, אתה חוזר על זה בגלגול. על דולר. אלא אם כן הוא מחל לך. בעיה. יש אנשים לא מוכלים על הגורה. לא מוכלים. זה גם כן עניין של אגו. זה לא באמת הכסף, זה בעניין שאתה לא התנצלת וברחת ואתה לא עונה לטלפונים. אם היית, אמרתי לכם, אני אמרתי להרבה אנשים שהיו חייבים כסף באמריקה. אין לי איך לשלם. תאמין לי, אין לי איך לשלם. אני לא יכול בחיים לשלם את הסכום. אז מה אתה עושה? מתחבא, בורח, לא עונה לטלפונים, מחליף מספרים. זה לא הדרך. להפך, אתה צריך לבוא לבן אדם הביתה או למשרד. לא לתת לו ירדוף אחריך. שלום, רובן. כן. נו, הבאת לי כסף? בוא נשב ונדבר. כך וכך התגלגלו הדברים. תראה להוכחות, תראה את המצב שלי בחשבונות. תראה, חשמון חשמה לא שילמתי, ילד שלי זרקו אותו מהישיבה, לא שילמתי. תבוא, תראה את האמת. מה אתה רוצה? אתה רוצה לקחת לי את הספות מהבית? את המיטות? את המקרר? בוא כך. אין לי כרגע איך להחזיר. אני מת מבושעה. אין לי יום, אין לי לילה. הלב שלי שבור שעשיתי לך כזה אבל. מה אני אעשה? ככה בורא עולם גלגל את הדברים. זה לא היה בידי. ניסיתי, השקעתי, קניתי. אין קונים, לא שילמו, מה? חסר תשובות? בן אדם שיש לו קצת לב, עם כל הכאב שלו שהוא הפסיד הרבה כסף, הוא מבין שאין ברירה, אין מה לעשות. אבל אם אתה בורח לו ומזלזל בו ומנתק עליו, ולא עונה לטלפוני וקובע ולא בא, אז באמת מגיע לך עונש כבד. נכון שאתה עושה את זה מהבושה, אתה חייב להתגבר על הבושה. עד רבה, אבו, שם חפרת על ההבונות. אתה צריך לבוא לבן אדם ולהגיד לו, אני ממש, הנה אני, אני לא בורח. אני לא, אל תדאג, אין לך מה לדאוג, אני לא יקום ויברח יום אחד. אני אעשה את כל המאמץ ומחזיר. עד רבה, תביא לו את הטבעת יעלום של אשתך, של הנישואים. קח את זה בינתיים, קח את זה, קח, הנה, יש לי קצת זהב, קח את זה. בן אדם יכול להגיד לך, אתה יודע מה? תביא לי רק כך וכך, ואת השאר אני אמחל לך. מה שתצליח תביא לי, את השאר אני אמחל לך. למה? הוא כבר מרגיש רע. ואם הוא עשיר, אז בכלל, קל לא למחול. כי אמרתי לכם, זה הכל האגו. אתה מכבד אותי או לא? אם אתה נותן כבוד, ואתה לא כפוי טובה, ואתה בא ומבקש סליחה ומכילה, יש לבן אדם כוח למחול לך. אם אתה מטרטר אותו ומענה אותו וממציאים שקרים וכל פעם נותן לו צ'קים והם חוזרים וכל מיני סיפורים, קשה לו מאוד יהיה למכול לך. וצריכים לדעת, גם אם אתה יום אחד מחזיר את ההלוואה או את החוב, נמכל לך רק על הכסף, אבל לא נמכל לך על שנים של עוגמת נפש. ויש לזה הונשים קשים מאוד בגיהנום. על זה שציירת, יהודי. הונשים קשים מאוד בגיהנום. לכן צריכים לדעת את זה. לא מספיק אתה מצייר אותו על זה שאתה לא מביא לו את הכסף, עכשיו אתה גם מצייר אותו על כל מיני דברים שמסביב. בזבז בגללך זמן, הולך לבנק, מפקיד את הצ'ק, חוזר הצ'ק, שמח עליך, זה עוד יותר, מוסיף חטא על פשע. וזה מאוד נפוץ, רבותיי. גם פה בארץ זה נפוץ מאוד, אנשים עושים את הדברים האלה. נחזור לעניין. אז באמת ראינו ש... משה הוריד את התורה בכלל ביום כיפור וישב למוחרד ושפט אותה מזה שמשה שפט אותה מכאן מבינים שהייתה לו כל התורה שבעל פה כי אי אפשר לדון שום דין ללא תורה שבעל פה אי אפשר להבין אף מצווה ללא תורה שבעל פה כל דיני ממונות זה הכל תורה שבעל פה אז ממלא בטוח שכבר היה לו תורה שבעל פה מה עוד בטוח שהיה לו ‫את עשרת הדיברות. ‫הוא הוריד את הדיברות השניים. ‫אז הנה, יש לנו כבר תורה שבעל פה ‫ויש לנו את כל עשרת הדיברות. ‫ומה עם תורה שבכתב? ‫הוא הביא תורה שבכתב ‫עד פרשת יתרו. ‫היא לא כולה הייתה כתובה. ‫עד עכשיו מה שקרה כבר נכתב. ‫מפה ועלה מה קרה? ‫את שאר התורה הוא כתב ב-40 שנה. ‫כל כמה חודשים או כמה שנים, ‫הרקנוש הבחור קרא לו לאוהל מועד ‫והראה לו עוד קטע לכתוב. ‫אחרי שזה כבר קרה, ‫עד שהגיע ליום פטירתו. ‫מתי זה היה? איזה תאריך? ‫זין בעדר. ‫בזין בעדר משה כתב ‫שלושה עשר ספרי תורה. נתן אחד לכל שבט. דרך אגב, מתי זה היה היום הזה? אתם יודעים איזה יום בשבוע זה היה? איזה יום זה היה? שבת. איך אפשר לכתוב בשבת? אתה כותב שתי אותיות, חייב סקילה. התשובה, התשובה. אפשר לכתוב 13 ספרי תורה ביום אחד? צריך 30 שנה בשביל זה. עשרים ומשהו שנה אם אתה סופר ממולח ומהיר. שנה וחצי כל ספר, תכפיל ב-13, תעשה לבד את החשבון. אפשר לכתוב ביום אחד ספר תורה? שתי מזוזות אתה לא יכול ביום אחד לכתוב. קשה. תפילין, אתה לא גומר אותם ביום אחד, זה קשה. איך אפשר לכתוב 13 ספרי תורה? בדרך נס. הכל בדרך נס. השם כתב, לא הוא. ‫השם מזיז לו את היד במהירות, ‫כמו מכונת התפסה. ‫באופן כזה, אין חילוד שבת. ‫זה לא בדרך הרגילה, זה לא... ‫אין פה מלאכת מחשבת, אין פה כלום, ‫הוא גם לא מבין מה הוא עושה. ‫אחרת, אם הוא באמת צריך לכתוב ‫בדרך שכותבים, ‫התורה הזאת הייתה פסולה. ‫תורה שכתב אותה מחלל שבת ‫לא ביום שבת, היא לא קשרה. ‫אם כתב אותה בשבת, ‫אסור ליהנות ממנה. ‫זה יש בה קדושה? ‫איזו קדושה יש בה? ‫בעיה. ‫מבינים, רבותיי? ‫אז באמת, כל מה שקרה ‫במשך 40 שנה, ‫משה כתב לאט לאט, ‫עד שביום פטירתו, ‫את הפסוקים האחרונים על מותו, ‫כתב יהושע, זה דעה אחת בגמרה. והדעה השנייה שמשה כתב את זה בדמעות. זאת אומרת שכמה שעות לפני פטירתו הוא כבר כתב בתורה שכך וכך הוא נפטר והשם מראה לו והוא כבר קורא מה הולך להיות איתו עוד כמה שעות. אין בעיה. כי ביום פטירתו של האדם גם ככה אין לו בחירה. רגליו של האדם ערבות לו ביום הפטירה להביא אותו למקום ששם הוא צריך להיפטר. כל מקום שאתה הולך עד עכשיו, אתה בוחר ללכת לשיעור, לא ללכת. אתמול היה מאות אנשים, היום לא באו הרבה אנשים. איך זה? אנשים מחליטים, רוצה לבוא או רוצה לראות את זה בשידור ישיר בפייסבוק. בחירה של כל בן אדם ובן אדם. זכות של המקום, יש בזה הרבה קריטריונים, לא יודעים תמיד, זכות של המרצה, או חוסר זכות. ככה זה מתגלגל, אבל בסופו של דבר כולם בוחרים מה הם רוצים. ביום המוות אתה לא בוחר. מביאים אותך לאיפה שאתה צריך להיפטר. אם זה בית חולים זה שם, אם זה בבית זה שם, אם זה ברחוב זה שם. היה מעשה שקרה פה לפני הרבה שנים, לפני בערך ארבעים שנה. לפני ארבעים שנה היה במדינה בניין אחד גבוה. כל בו שלום. הסכנים פה יודעים. היינו הולכים בתור ילדים לראות את כל בו שלום. איזה חוויה זה היה. מגדל שלום העיר. לא אשכח שהייתי באתי, ראיתי, יואו, איזה בניין. זה היה ממש טיול של החופש הגדול. היינו באים לכלבו שלום, מסתכלים, איזה בניין. מי ראה בניינים בחיים שלו, מה? שלא מנתן. אז כלבו שלום היה אטרקציה. אני מצחיק היום לדבר על זה. כל בניין שלי פה כבר עבר את הכלבו שלום. בקיצור, הייתה איזה אישה אחת, היא נוסעת באוטובוס. ‫היא נוסעת באוטובוס, ‫בא איזה בן אדם אחד, ‫הוא שואל... ‫לא, איש שואלת, סליחה, ‫יש איזה אדם אחד נוסע באוטובוס, ‫וכל רגע האישה הזאת שואלת אותה, ‫אדוני, מה שעה? ‫אומר לה, רבע לשש. ‫רבע לשש בערב. ‫רבע לשש. ‫אחרי שתי דקות, אדוני, מה שעה? ‫-12 דקות לשש. ‫אדוני, מה שעה? ‫-7 דקות לשש. מה יש לזאת? מאוד לחוצה. אלוני, מה שעה 4 דקות לשש? תגידי גברת, הכל בסדר? את מאוד נראית לי לחוצה. היא אומרת, אני אגיד לך את האמת, אני לא יודעת אם הכל בסדר. אני באמת לחוצה. מה קרה? דברי, אולי אני יכול לעזור לך. אמא שלי באה אליי אתמול בחלום, בפעם המי יודע כמה. כבר באה אליי כמה פעמים בשבוע האחרון. ואמרה לי, תדעי לך שאם את לא תחזרי בתשובה ולא תתחיל לשמור שבת, אז יהיה לך רע ומר. ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ואני לא חזרתי בתשובה ואני לא שומר את שבת. אתמול אמא שלי באה אליי בחלום, כבר היא לא אמרה לי תשמרי שבת, אלא היא אמרה לי, אני רוצה, אם את כזו הקשנית, ‫ואת לא רוצה לשמוע בקולי, ‫אין לי יותר מה להגיד לך. ‫אני רוצה לפגוש אותך מחר בערב ‫בקול בו שלום בשעה שש בערב. ‫זה היה חלום כל כך אמיתי. ‫אז אני עכשיו נוסעת לקול בו שלום, ‫אני לא רוצה לאחר. ‫אתה אומר שזה עוד ארבע דקות. ‫אומרים, כן, גברת, זה תחנה הבאה. ‫עכשיו, ההוא נהיה מאוד סקרן. ‫מה עשה? איך שהיא ירדה? ‫היא ירדה אחריה. ‫היא ירדה מהדלת הרשת, ‫כדי לזה הוא יצא מאחורה. ‫התחיל לעקוב אחריה. ‫שלוש דקות לשש, שתי דקות לשש, ‫דקה לשש, עשרים שניות, ‫עשר, תשע, שמונה, שבע, ‫כנסו למתח, שש, חמש, ‫ארבע, שלוש, שתיים, אחד, ‫מה קרה? ‫איך שהיא חוצה במעבר חצייה, ‫באה אוטו במהירות אדירה, ‫פום, העיף אותה 20 מטר באוויר, ‫מתה במקום. ‫מה זה שקרה פה? ‫והוא סיפר את הסיפור הזה ‫לרב זילברשטיין שכתב את זה בספרו. ‫תבואי מחר, כבר זהו. ‫ברגע שהשם רוצה להביא אותך ‫למקום מסוים, ‫קבל את הסקילה שלך. ‫תאונת דרכים זה סקילה. ‫מה זה? אוטו פוגע בבן אדם, ‫נופל מבניין, מעלית מתמוטטת, ‫פגע בוסוס, אופנוע, חסר? ‫זה המציאות. נחזור לעניין. ‫יתרו מופיע. ‫נחלקו חכמי הדורות ‫האם יתרו הגיע לפני מתן תורה ‫או אחרי מתן תורה. ‫למה? איך יש כזו מחלוקת? ‫כיוון שיש לנו חוק בתורה, ‫אין מוקדם ומאוחר בתורה. ‫התורה זה לא ספר היסטוריה, ‫היא לא כתובה בצורה כרונולוגית, ‫שבן אדם כותב את הביוגרפיה שלו, ‫אז מתחילים שהוא היה ילד, ‫אחר כך נהיה נער, ‫אחר כך אדם מבוגר, ‫אחר כך נהיה זקן, ‫עד שהגיע לגיל 90, כן? ‫אז הולכים לפי תאריכים. ‫כל פרק יתקדם כמה שנים. ‫לא מדברים על זה עכשיו ‫בתחילת הספר שהוא בן 80, אחר כך לקראת הסוף מדברים שהיה לו בר מצווה. זה לא שייך, זה לא ספר היסטוריה. אז באמת אין אחראה בין החכמים. כשמשיח יבוא, נצטרך לשאול אותו, תגיד באמת מה היה? האם יתרו הגיע לפני מתן תורה, כמו שזה כתוב בתורה? מה סדר של התורה? מה שמה שהוא באמת הגיע לפני מתן תורה? והיה בעצם במעמד הר סיני. ‫שמע את מעמד הר סיני, ‫או שמאמת הגיע ‫אחרי שכבר קיבלנו את התורה. ‫איתרו שמע על הניסים ‫שנעשו לעם ישראל. ‫איזה ניסים? ‫הגמרה אומרת, מה שמע ובא? ‫שמע את קריאת ים סוף ‫ואת מלחמת עמלק. ‫זאת אומרת, הוא שמע ‫שהשם קרא לנו את ים סוף ‫ושיקע את המצרים בתוכו, ואנחנו עברנו בחרבה והם מתו. ומה עוד? איך שיצאנו, מי הטיפה שבא לקבל את פנינו במלחמה? המלאק. המלאק אומר שאין לנו איתם שום עניין. כל המלחמות שלנו בדרך כלל הן עם שכנינו. למשל, היה לנו שנים רבות מלחמה עם מצרים. ‫סוריה, לבנון, ‫אלה שמסביבנו, ירדן, פלסטינאים. ‫אין לנו מלחמה עם ערב הסעודית. עם כל מיני כאלה. אין לנו מלחמה על גבול. בערך המלחמה העיקרית זה עם השכנים על הגבול. אלה רצו את רמת הגולן, אלה רצו את ימית, את סיני. הירדנים רצו גם כן מים, כל מיני דברים. את ירושלים המזרחית. העיקר המלאגן זה עם השכנים. כל המלחמות כמעט בעולם זה עם השכנים. רוסיה ואוקראינה, רוסיה וגרוזיה. זה הכל עם השכנים. הכל על שטויות, על אדמות, על דברים חסרי משמעות. מדינות עם כמות אדמות שיכול להכניס שם 100 מיליארד איש, דואגים על כמה קילומטרים של אדמה. היצר הרע מעורר מלחמות. שומעים? אז באמת, מה יש להמלק לבוא לחפש אותנו ולהרוג אותנו במדבר? מה עשינו לו? מה יש לנו איתו? זו שאלה, לא? מה לנו ולכם? מה? את רכפת לכם? אנחנו עכשיו במדבר, אין טלוויזיה, לא? הם גם לא רואים אותנו עכשיו בטלוויזיה שתגיד עלינו אולי עם הלעצבים, לא לקחנו מהם כלום. לכן הקב״ה כל כך שונא אותם. איך הקב״ה שונא את העם הזה? הרי הוא יצר אותם. שונא אותם יותר מישמעאל. כתוב שאחד הדברים שהקב״ה מתחרט שהוא ברז את ישמעאל. איך יכול להיות? ‫אז כמובן שזה בדרך משל ‫כדי להראות לך ‫כמה הם רשעים ואכזריים, ‫והם, כהיינו, כאפס לעומת המלאק, ‫שאין מצווה בתורה ‫למחוק את זכר ישמעאל. ‫אם יש לך איזה מטלית, ‫נשפר לך עליי קצת הקפה. ‫רטובה. מטלית רטובה. ‫לא, לא, משהו רטוב. ברוך אתה, ה' אלוהים המלך העולם שהכל יבדור. טוב, סיבחתי אותך? אני אפתור לך את הבעיה, קח. מרפיב את זה. אה, הוא הביא כבר. הרווחת את המצווה. בקיצור, רבותיי, כשבחור אומר, למחוק את זכר המלאק. מה, זה נהרות? תודה. תמחוק את זכר המלאק. מתחת פני השמיים. אסור לשכוח אותם. אחד מטרייג מצוות זה למחות אותם. תכל'ס זה מצווה שמאוד מאוד קשה לקיים אותה. היום, ברוך השם, כבר היא לא קיימת, המצווה הזאת, כי אנחנו לא יודעים מי זה המלאק. בפני שסן חריף בלבל את האומות, נפטרנו מהמצווה הזאת. גרמנים זה המלאק? לא בטוח. צרפתים? לא בטוח. היטלקים? לא בטוח. הערבים יכולים להיות המלאק. לא יודעים בוודאות מי המלאק. רוסים? לא בטוח. בקיצור רבותיי, בזמנם זה היה דבר בלתי ניתן להבנה. בן אדם הולך ברחוב, אתה יודע שהוא המלאק, אתה צריך במקום הלכת להרוג אותו. זה לא פשוט. מי יכול לעשות כזה דבר? קל להרוג בן אדם? אם עכשיו אומרים לך יש איזה בן אדם להרוג אותו, אתה לא מכיר מזה. בוא נתן לך עכשיו מאה אלף שקל, לך תהרוג אותו. הנה הוא הולך ביער, קח גרזן, לך תקע לו את זה בראש. מאה אלף שקל. אתה מסוגל? לא? לא מסוגל. ואם אומרים לך שזה ישמעאלי, גם קשה. אפילו שאתה יודע שהוא שונא ישראל ורוצה להרוג אותך. ואם הוא יכול היה, הוא היה תוקע לך את הגרזן. אנחנו לא יכולים, אנחנו לא מסוגלים. אתה הורג איזה יטוש לפעמים כואב לך הלב. איזה ג'ו קטן. מסכן, מה באת אליי? הערי הקב' לא היה הורג חרקים אפילו. זה קשה. אז איך עכשיו הקב' נתן לה כזו מצווה? אי אפשר לעמוד בה. ברוך השם, שריכם עלינו. היום כבר באמת ‫תאריך שהיום היה לנו מצווה כזאת ‫עם כל השמאלנים, ‫כל הבגאץ, כל הליברלים. ‫וואי, וואי, וואי. ‫האם אתה מדבר על זה בדרשה, ‫באים השבק לעצור אותך. ‫כן, אחד אמר במצד התואבה, ‫שייקה מקווינס, ‫מקווינס, מחולון, אמר, ‫בתורה כתוב שמשכבה זכר תואבה ‫ועונש מוות בשקילה. ‫תוך שעה היו אצלו מהשבק. מכאן ראיה שכל מה שאתה כותב במחשב ובוואטסאפ, הכל הם יודעים. הכל, יש להם תוכנות, הם מכניסים בתוכנות האלה משפטים שהם עלולים להיות מסוכנים. ואיך שמופיע אחד מהמשפטים האלה, יש להם רדאר. מיד כתובת נדלקת, בן אדם כך וכך מתכנן פיגוע נגד מצעד התואבה. תורך שעה באו לקחו לו את המחשב ואת הטלפון לחקירה. אחר כך שחררו אותו אחרי המצעד. ‫שנה אחרי, יום לפני המצעד התואבה, ‫התקשר אליו חוקר. ‫הוא אומר לו, שייקה, ‫אתה יודע מה יש מחר, נכון? ‫כן. אתה רגוע? ‫אז הוא אומר לי, ‫תראה, אני קלטתי מהשיחה ‫עם החוקר שהוא בעצמו לא סובל אותם. ‫מה היה עושה? הוא עובד במשטרה. ‫איזה שמאלני, נתן לו פקודה, ‫כן? להגן על החבר'ה שלו. אז הוא עכשיו, הוא צריך להתקשר ולהגיד, שמע, עזוב, תהיה רגוע, למה אתה צריך כאב ראש? מה נעשה? זאת אומרת, אני לא אמרתי לעשות שום דבר. מהתורה אין יותר לפגוע באף אדם, אנחנו לא סנדרים. לא מוצאים להורג לא מחללי שבת, לא מוצאים להורג אנשים שעושים משקווי זכר, לא מוצאים להורג מי שהיה עם בהמה, לא מוצאים להורג אחד שאנס את אחותו, לא מוצאים להורג, אין לנו את הכוח להוציא להורג מהתורה, כבר אלפיים שנה. אין אוצרות להורג יותר ביהדות כבר מאז חורבן בית שני. ‫לכן כל הפחד הזה של החילונים, ‫תהיה פה מדינת הלכה, ‫יקיימו פה ארבעה מיטות בית דין, ‫זה הכול דמיונות. ‫עד שלא יבוא משיח, זה לא יקרה. ‫ושיבוא משיח, לא יצטרכו את זה. ‫כי ממדק השמחוי ינקם מהעולם ‫את כל הרשעים. ‫לא יישאר פה מחלל שבת אחד חי. ‫ולא יישאר כאן אומו אחד חי. ‫ולא יישאר כאן אחד ‫שעושה גילוי העריות אחד חי. ‫לא יישארו האנשים האלה, ‫זה כתוב מפורש בחזל. אומרים, כתוב מפורש, הוא בא לציון גואל לשווה פשע ביעקב. רק בשבילם הוא בא. לא אלה שמסתובבים הרומים בשבת בחוף הים בתל אביב. בשבילם לא בא המשיח. כל אלה ששנו את הדת, נלחמו בדת, עשו פה גזרות כדי לנגח את הדת ואת הדתיים, הם הראשונים שהולכים, אלה הערב רב. הזורר אומר, עד ביעת משיח נסבול מהערב רב. אבל שיבוא המשיח, ה' ינקה אותם מן העולם. כל שונא הדת, כל אנשי השמאל, כל הרשאים, כל אלה שכותבים באינטרנט נגד הדת, כל העיתונאים הערורים שמסנים את הדת על העם, כל הכתבי טלוויזיה הנוחלים, הערורים של כל התוכניות שלהם, זה הכל נגד השם. אחד מהם לא יישאר. למה רק אחד אומר אמן? למה רק אחד אומר אמן? הלוואי שיחזרו בתשובה. אם יש לנו עכשיו אופציה לאחל להם להתנקות מהעולם או לחזור בתשובה, בוודאי שאנחנו בוחרים בזה שיחזרו בתשובה ויהיו במדרגה הכי גבוהה בגן עדן. אמן. על זה צריכים לצעוק אמן. אבל אם לא, כל אחד מאיתנו יקבל מה שמגיע לו, לטוב או לרע. שום דבר לא אישי פה. וכתוב איזה מפורש, אין געלתי אתכם אחרית כראשית. מה אומרים בקדושה בשבת? אין גאלתי אתכם, נכון שרים, אחרית כראשית להיות לכם ללוקים, אני ה' ללוקיכם, מה זה גאלתי אתכם אחרית כראשית? בסוף אני אגאל אתכם כמו שהיה בהתחלה, ביציאת מצרים זו הגאולה הראשונה. כמה נגאלו? עשרים אחוז. כמה מתו? שמונים אחוז. כמה היה שמונים אחוז? לפחות 12 מיליון. ‫12 מיליון יהודים מתו ‫במכת חושך בשלושה ימים. ‫כפול מהשואה, או פי ארבע מהשואה, ‫או פי שש מהשואה, ‫רק ה' יודע פי כמה. ‫בוודאי ובוודאי פי שתיים, ‫לכל הפחות, ואולי יותר. ‫אז מה אנחנו רואים? ‫וכולם היו שם יהודים. ‫לא הייתה התבוללות במצרים, ‫כולם היו בגטאות. אי אפשר היה להתחתן עם המצרים שם. זה הייתה תואבה ביניהם. הם אמרו שהם רועצון. מצרי לא היה מתחתן עם עברי, כן? אז כולם היו יהודים. 12 מיליון מצאצאי אברהם, יצחק ויעקב. כולם מתו. ורק 20 אחוז יצאו, שלושה מיליון, זהו. ועכשיו כתוב מפורש שככה יהיה בבית משיח. רק 20 אחוז יגאלו. והיום רואים שהמספרים מתאימים. בערך 20% מהעם אוהבים תורה, אוהבים את השם. אוהבים מצוות, אוהבים יהדות. 80% שונאים תורה. שונאים מצוות, שונאים דתיים, שונאים את השם, שונאים את התורה. אוהבים תואבה, אוהבים מצעדי תואבה, אוהבים פורנוגרפיה, אוהבים כל מיני דברים שהשם יצילנו. כל השטויות שלהם תרבות יוון, רק בזה הם עסוקים. ‫זה המציאות. מה שכואב כואב, ‫אבל צריכים להגיד את האמת. ‫תראו, אני אשאל אתכם שאלה. ‫אם שואלים בן אדם, ‫אתה אוהב את השם? ‫בן אדם שהוא מקושר לתורה, ‫בעל תשובה דתי מילדה, מסורתי. ‫תגיד, אתה אוהב את השם? ‫מה התשובה? כן. אם אתה שואל, אתה איסט, אני אגיד לך, אני לא מאמין באשם. אני לא מכיר באשם, איך אני יכול לאהוב משהו שאני לא מאמין שהוא קיים? בסדר, עזוב את אלה. למרות שהם כולם נוחלים ושקרנים, כי אין אתה איסט אחד בעולם. אין כזה דבר, כי כולם יודעים שכל דבר שנוצר, נוצר על ידי מישהו. תגיד לחילוני, תגיד, המיקרופון הזה נהיה מפיצוץ או שמישהו תכנן אותו? בטח מישהו תכנן, מה אתה, תגיד, אתה סתום? איך אפשר שזה יהיה מפיצוץ מקרי? ישמעו אוזניך, מה פיכה מדבר. אני סתומה אתה אומר שכל העולם נהיה מפיצוץ מקרי והמוח והכל אני סך הכל שאלתי על מיקרופון שני חוטים וחטחת ברזל מה יש יותר סיכוי שנהיה מפיצוץ זה או כל העולם זה נכון? ועל זה אתה צוחק על זה אתה צוחק אם הייתי אולי לפסיכיאטר בצבא אומר לו אני לא מתאים לצבא אומר לו מה? אומר תשמע אני הלכתי ברחוב ראיתי פה את כל המגורים, פתאום היה פיצוץ, פתאום נהיה פה בניין, חלונות הסתדרו, ברזים התחברו לצינורות, צינורות ירדו לצינורות של חברת מקורות, פתאום חשמל בא, מנורות הוברגו לבד, נדלק אור, ‫הדלתות התיישבו על הצירים. ‫קשה לי פה, יש פה ‫יותר מיני דברים מדהימים בצבא. ‫אני לא יכול להכיל את גודל הניסים. ‫מיד הפסיכיאטר היה אומר, ‫הבחנה לברבנל, נכון? ‫והפסיכיאטר הזה הוא אבא של הברבנל. ‫כי הוא שגמר אוניברסיטה, ‫מה שאלו אותו בבחינות, ‫איך נהיה העולם? ‫אז הוא כתב שהיה פיצוץ, היה מפץ, ‫היה מיליוני פיצוצים ואחד הצליח. ומאז הכל איכשהו מסתדר, רבולוציה, והכל מתפתח לבד והכל מתחבר לבד, איזה יופי. והוא שולח אותו לברבנל והוא צריך להיות, איך אומרים? זה המציאות, עולם הפוך. אז למה באמת, אם אתה תגיד שהבסיס נהיה לבד, ישימו אותך בבית משוגעים, אבל אם תגיד שהעולם נהיה לבד, ייתנו לך פרס ותמכור מיליוני ספרים, למה? כי ברגע שאתה תודה שהעולם נברא על ידי מישהו, נהיה לך חיוב מצפוני. אה, יש לעולם בורא, אז הוא ברא אותי. אז הוא מחיה אותי. אז אני חייב לו הרבה. אז איך אני מתעלם מנו? אז נהיה לך בעיה מצפונית. אז אתה רוצה לפתור אותה בזה שאתה משקר את עצמך, כמו אחד שיש לו מכונית, ויש שם המנורה ונדלק את המנורה מנוע. הוא מתעלם ממנה. ביום הראשון קשה להתעלם. אתה פוחד שיסרף לו המנוע. אבל לא היה לו זמן. הוא מאוד עסוק. יש לו בעיות. הבן שלו מתחתן הלילה. אין זמן עכשיו ללכת למוסך. וצריך אוטו. מה יעשה? עוד יום עבר. הוא כבר פחות דואג. עוד יום עבר. כבר שבוע הוא נוסע. שבע ברכות. נוסע אפולה, נוסע חיפה, נוסע לבר שבע. אשתו אומרת לו, משה, המנורה מצפצפת. מה? ‫היה שטויות, הנה כבר שבוע, ‫זה סתם הגזמה. ‫עד שעלה אוטו באש. ‫יש לי חבר שחתך תחות. ‫-זה בדיוק הנקודה, ‫הרסת לי את הסיפור. ‫הרסת לי את הסיפור. ‫אז יש כאלה, מה עושים? ‫חותכים תחות שלא יצפצף. ‫כמו בחגורה, טו טו טו, ‫מה עושים? ‫מכניסים את החגורה לבד בזה. ‫עד שמתים, עוברים להם טיפל ‫שעלך חגורה. ‫הוא אומר, מה אני... ‫זה המציאות. ‫אז באמת אתה מאמין ‫שיש כזה דבר אטאיסט? ‫אז אם שואלים בן אדם, תגיד, ‫למה אתה אוהב את השם? ‫אתה אומר שאתה אוהב את השם. ‫הוא אומר כן. ‫תגיד למה אתה אוהב את השם. ‫אז מה הוא עונה? איך אני לא אוהב את השם? נתן לי עיניים, נתן לי פה, נתן לי אוזניים, נתן לי חמצן, נותן לי בית, אישה, ילדים, מכונית, כסף, בגדים יפים, ילדים חכמים, אני גר בנוף משגע, אני חי פה בארץ ישראל, אני בירושלים עיר הקודש, נכון? הוא ייתן לזה מאה דברים לפחות, לא? ‫האם מותר לענות כזאת תשובה ‫או שזה כפירה? מה אתם אומרים? ‫מה אתם אומרים? ‫מותר להגיד, אני אוהב את ה' ‫בגלל שהוא נתן לי כך וכך וכך וכך? ‫התשובה היא, יש כאן כפירה סמויה, ‫לא כפירה גלויה. ‫כפירה סמויה. ‫אתם יודעים מה ההבדל ‫בין כפירה גלויה לכפירה סמויה? כפירה גלויה זה שבן אדם אומר לא מאמין באשם, לא מאמין בתורה, זה הכל רבנים המציאו, זה סתם. זה כפירה גלויה, כולם שומעים. יש לפעמים כפירה סמויה שלא כולם קולטים. ברגע שאתה אומר אני מאמין באשם ואני אוהב את אשם, אני אוהב את אשם בגלל שנתן לי וילה. מה אשמה? אתה בעצם עכשיו אמרת אם אשם לא היה נותן לי וילה אני לא שם עליו. אם השם לא היה מביא לי אישה וילדים, אני לא צריך אותו. לא רוצה השם כזה. וזה רוב הדתיים ככה. רוב הדתיים דתיים כפוחדים שיקחו להם את הפרנסה. 99% מהתפילות זה על פרנסה. אפילו החולים מתפללים על כסף. אתה עוד מעט מת, מה אתה מתפלל על כסף עכשיו? מה אני אשיר לילדים, כבוד הרב? קודם כל תחיה, אחרי זה תדאג לכסף. איך פעם איזו אישה אמרה לבעלה, משה, כואב לי, רק שלא קיבלתי את המחלה. אומר לה, חס ושלום, איך את מדברת? אומרת, מה, תראה, זו מגפה, אחד משמון אנשים כבר יש לה את זה. מאיפה אני יודעת? זה 14 אחוז סיכוי. יש לי כאבים בחזה? מה אני אעשה? יש שם איזה גוש, משהו. היא בלחץ. היא כבר לא תשען השבוע עד שיתנו לה פגישה, כן, זה ברור. ‫אז בסוף הוא אומר, ‫לרגע, אני לא מבין. ‫ואם, נגיד, חלילה, ‫הגיע זמנך לעבור לעולם הבא, ‫אתה ראה אישה צדיקה, שומרת שבת, ‫צנועה, אימא טובה, אישה טובה, ‫אוכלת קשר, מתפללת, קוראת תהילים, ‫נותנת סדקה, מאמינה חזק באשם, ‫אז לאן תלכי? ‫תלכי לגן עדן. ‫אז מה כל כך בלחץ? ‫אז מה היא אומרת לו? ‫אוף, איזה טיפוס אתה, ‫מה, אתה השתגעת? ‫איך אתה מחל לי כזה? ‫אתה רוצה להתפטר ממני, אה? ‫ידעתי. ‫היא אומר לה, לא, חס וחלילה, ‫אני בעצמי התפלג, ‫שתהייתי בריאה, והכול, ‫הוא אומר לה, אבל... ‫מה את כזאת פוחדת למות? ‫אז מה היא עונה בסופו של דבר? ‫לא על עצמי, על הילדים. ‫מה יהיה איתם? ‫נכון או לא? מה הוא צריך לענות לה ולמה עד עכשיו את גידלת ילדים? יכולת לעשות משהו לילדים בלי שהשם ירצה או יסכים או יעזור לך? יש מציאות כזאת שאישה תתעורר כל רבע שעה, חצי שעה בלילות, תניק, זה, תחזור לישון, עוד פעם תתעורר, עוד פעם תחזור. יש מציאות כזאת בכלל בלי עזרה משמיים. איך שהתינוק יצא לאוויר העולם אחרי כמה שניות, מה הוא עושה? מכוון את הפה שלו ליד? ‫למקור הפרנסה שלו. ‫מי גילה לו? ‫הוא לא היה באוניברסיטה. ‫הוא לא היה בשיעור ביולוגיה. ‫האנטומיה של הגוף. ‫הוא לא יודע שיש חלב שם. ‫אז איך באמת הוא הולך ‫בצורה אוטומטית לשם תמיד? ‫מה, מאיפה הוא יודע? ‫למה הוא לא הולך לחבל התבור ‫כדי להינוק משם? ‫למה הוא לא הולך ‫לאצבעות של הרגליים? ‫אולי משם תבוא הישועה? ‫למה הוא לא הולך לאוזן שלה? יש הרי הרבה אופציות. מאיפה הוא מבין מאיפה יבוא החלב? למה הוא לא מנסה מהמיטה לינוק, מהשפית של המיטה? מהסדינים. מי שיש לו שכל זה מספיק כדי להבין לעולם הזה יש בוס. לא צריך יותר מזה. לא עושה מינרים, לא כלום. זה מספיק. בן אדם חכם רואה כזה דבר. פינוק יצא ואחרי כמה שניות יודע איפה הולכת לאכול. גם אם לא דוחפים לו לשם את הראש. זה מספיק לברדת כדי להבין מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית. זהו. אם אתה לא מבין את זה אז מה יש לדבר עוד. כן. אז אני אומר רבותיי ששואלים אותך למה אתה אוהב את ה' זה מאוד מסוכן להגיד בגלל שהוא טוב אליי, בגלל שהוא נתן לי. זה פשיטה. הוא טוב אליי ואני מודה לו ואני משבח אותו. זה אני עושה בלי כל קשר. אבל זה לא הסיבה שאני אוהב אותו. אני אוהב אותו בגלל שיש מצווה בתורה ואהבת את ה' אלוקיך. ‫אומנם הרמב״ם כותב, ‫איך יהיה אדם מאוהב באשם? ‫שהוא יראה כמה השם עושה בשבילו ‫מתוך הכרת הטוב ומתאהב באשם. ‫כי דרך האדם, ‫שמישהו עושה בשבילו ועוזר לו, ‫הוא אוהב אותו. ‫למשל, מישהו עזר לך בזמנים קשים, ‫נתן לך כספים, עזר לך, ‫ויום אחד תפסו את הבן אדם הזה ‫בשחיתות. ורוצים להכניס אותו למאסר וכל המדינה שוחטת אותו בתקשורת. אבל אתה אומר, ריבונו של עולם, הבן אדם הזה עזר לי בזמנים קשים, אף אחד לא הסתכל עליי. קשה לך לכאוס עליו. ואם שואלים אותך, תגיד, הוא אשם? תגיד, לא, הוא לא אשם. למה לא אשם? הביאו ראיות שהוא אשם. אתה לא מסוגל להקל שהוא אשם. למה? כי אתה אוהב אותו. גם שאתה אוהב את הילד שלך וקוראים לך מהבית ספר, שקוראים לך מהבית ספר, רבותיי, הבן שלך רב מקות עם מישהו. מה פתאום, הבן שלי הוא ילד טוב, הוא לא עושה כאלה דברים. קשה לך לראות שהוא אשם. אולי הוא באמת התחיל. אתה לא בא לברר את האמת, אתה בא להגן עליו. ככה זה המציאות. אישה על בעלה, בעל על אשתו, הורים על ילדים, ילדים על הורים. אז באמת יש מחלוקת מתי תרובה. הוא שמע על קריאת ים סוף ומלחמת עמלק. הוא בפרט על יציאת מצרים שזה דבר גדול והחליט להתגייר. הוא הביא את ציפור הביתו ושאת משה ואת שני בניה גרשום ואליעזר. הרי משה שלח אותם חזרה למדיין כן? עד שאני אלך להוציא את בני ישראל ממצרים, לא יכול עכשיו להיות תקוע עם אשתי והילדים. זה לא... אנחנו עכשיו באמצע קרב פה. אדם לא לוקח את אשתו ואת הילדים למילואים איתו, כן? הוא הולך עכשיו להילחם בעזה, יש לו זמן עכשיו, הגעתי לשתוב עם הילדים. משה הולך למצרים, מי יודע מה יהיה עכשיו? תקופה קשה. צריך לעמוד בפני היטלר, פרוע, עם כל החרטומים והצבא שלו שם, ובני ישראל בגטאות. ‫לא שייך להביא את אשתי עכשיו, ‫אז הוא שלח אותה להורים שלה. ‫אז עכשיו איתו מביא חזרה את אשתו. ‫למה? זהו, נגמרה הסכנה, ‫יצאתם ממצרים. ‫בכל מקרה הוא בא אחרי ‫יציאת מצרים, זה ברור, ‫כי הוא שמע על יציאת מצרים ‫ועל מלחמת המלק. ‫שאלה אם הוא הגיע לפני ‫מתן תורה או אחרי. ‫אז באמת שמשה מגיע, יצא, ‫שאתרו מגיע, משה יצא עם כל העם, ‫קיבל את פניו. ‫לא נשכוח, זה היה אפיפיור ‫עד לא מזמן. ‫לא הייתה עבודה זרה ‫שהוא לא למד ולימד. ‫שומעים? מכניס אותו לאויל שלו, ‫סיפרר לו בפרוטרות ‫על כל ניסי השם, ‫על ירידת אמן, על הבאר שבא איתם. ‫אתרו שמח, ומה הוא אומר? ‫ברוך השם שהציל אתכם. כעת ברור שהוא השליט היחיד בעולם באופן שזדו עליכם כאילו בצורה הזאת שהם במזיד רצו להטביע את כולכם ולהרוג אתכם ככה הם עבדו מידה כנגד מידה זאת אומרת מזה הוא התפעל מה שהם תכננו לעשות לכם להטביע אתכם זה מה שאשם עשה להם הטביעו לכם ילדים אשם הטביע אותם בים רטפו אחריהם להרוג אתכם אשם הרג אותם ‫כך עבדו בעצמם. ‫מה עשה עוד איתרו? ‫הקריב קורבנות להשם. ‫והארון וכל הנכבדים ‫הגיעו לאכולת אוסרודת הודעה. ‫ומי משרת אותם? מי היה המלצר? ‫משה, בכבודו, משרת אותם. ‫מגיש, אוסף, איזה ענווה. ‫חסר אנשים? ‫רב, חסר לו אנשים שיבוא לשרת? ‫קורא לתלמיד שניים, ‫משמחו לעזור, כן? אני אמרתי פעם למישהו, תגיד, ישנתך שאלה, אם אבא הבשל היה מבקש ממך עכשיו לרוץ להכין לו כוס תה, באיזה שמחה היית רץ? אם החבר שלך אומר לך, אלך תכין לי איזה תה, עשה טובה. אני עייף, לא ישנתי בלילה. מה כל פעם להכין לך תה? מה אתה איזה? אתה מלך? מה? תכין לעצמך. תכין גם לי שתיים סוכר. אז אני אמרתי למישהו, תגיד, אם עכשיו הבשל היא מתוך 500 איש בקהל, היה מצביע עליך בזמן שהוא נתן דרשה, יא אבני, איך תכין לי איזה קוס טה או קוס קפה? או איזה קוסית ערק מהמטבח? איך היית מאושר שמכולם הוא בחר בך במשימה? שנים הוא היה מספר לבנים, לנחדים, לנינים, בגיל 90 היה מושיב אותם על ברכב, אתה יודע, מכל האנשים בעולם, הבבא סאלי בחר בלי להכין לו קוסטייק. בא לכל המרוקאים, אוכל להם את הלב. ולמי הבבא סאלי קרא? לי או לך? אז אני אמרתי לו, תגיד, עם כל הכבוד לבבא סאלי, זכותו תגן עלינו, קדוש עליון, אתה מסכים שהוא קצת פחות מהשם? אומר, בטח, השם זה מעל כולה. אז למה אתה לא שומע בכל השם? איך שמחת לשמוע בכל הבבסלי, שהשם אומר לך תשמור שבת, אתה מצפצף עליו. חזר בתשובה. הכל בחומר הזה גרם לו לחשוב. לפעמים זה כל מה שצריך, הברקה של שנייה והבן אדם מתעורר. אז משה משרת אותם. משה משרת את עטרו. עכשיו השאלה היא כזאת, רבותיי. ‫עוד עניין אחד, זמננו עזל ונסיים. ‫שמעו טוב. ‫אומרים ככה, ‫אתרו עוזב את משפחתו, ‫עוזב את בית אביו. ‫בעד למדבר, ‫מי מדיין זה רחוק. חזל אומרים, תראה חייבים שיתרו שמע פה איזה שמועה גדולה מאוד שהוא הסכים לעשות כזה דבר וכן החכמים התחילו להידיין ביניהם איזה שמועה הוא באמת שמע קריאת ים סוף, מלחמת המלאק, שמוע ממרגזון אומרים לך חזל מה המיוחד בהתרוע הזה? למה יש פרשה על שמו בתורה? חסר גירים מיליונים של גירים התגיירו עד היום מבריאת העולם אנחנו כל שנה מאות גרים רק זכינו לגייר, רק מהאימות שלי עם הכומר חזרו אולי קרוב לאלף גרים כבר התגיירו עד עכשיו, בתקופה של שבע שנים. וזה עוד אחרי ש-90% מהם דחינו, שלא היינו משוכנעים בבית דין שהם באמת ראויים. או שהם יהיו רציניים, או שהתנאים הסוציאליים שלהם היו קשים מאוד. זה לא קל להיות יהודי. צריך הרבה כסף, במיוחד באמריקה, זה איפה שהיהודים גרים, זה הכל פי שלוש, האוכל פי שלוש, הנדלן פי שלוש, המסים שם של הבניינים. יש לך אנשים מסכנים, גווטמאלה, מקסיקו, מרוויחים על 500 דולר בחודש. יש להם ילדים, יעברו לניו יורק, תוך יומיים יגבעו ברב. זה לא כל כך פשוט, היקר רוצה להתגייר. לא פשוט. ובמקסיקו אין גיורים, אז זו בעיה, איפה תשלח אותו עכשיו? ובארץ לא מקבלים אותם, לא מקבלים אנשים, חקירות אינטנסיביות עושים להם, ומה באת לארץ וזה, בודקים, בודקים להם את הטלפון, אתם יודעים את זה? אם בא לפה בן אדם, לא יודע, זה פיליפיני או משהו, ושולחים אותו לרעיון, שעות מחזיקים אותם שם. בודקים בטלפון, בודקים אימילים, בודקים עם מי אתה בקשר, פותחים לך את הוואטסאפ לראות אם אתה בקשר עם ישראלים, אולי אתה בקשר עם ערבים, רואים התכתבויות, באיזה שפה, על מה דיברתם, כל בודקים. העיקר אומרים מדינה דמוקרטית. באמריקה אם לוקחים למישהו את הטלפון ומחתיתים לו בטלפון, וואו וואו וואו, מיליונים של דולרים תביעה, מיליונים. הוא לוקח עורך דין, תובע אותם על חופש הפרט וזה, מה אני חשוד, יש לי העבר של טרור, אני ברשימה שחורה, באתי לביקור תייר, השפלתם אותי ככה, גמרו לו את החיים, לשוטר הזה. אבל פה אין ברירה, פה מלחמת קיום פה, מה אתה יכול לעשות? אתה לא יכול לדעת. בקיצור, זו המציאות. אז עכשיו, ‫השאלה היא כזאת, ‫מה המיוחד ביתרו שאין באחרים? ‫שהקדוש ברוך הוא קרא פרשה ‫על שמו יתר, ככה החזר אומרים, ‫יתר פרשה בתורה בזכותו, מה? ‫התשובה היא, רבותיי, ‫כל הגויים בעולם שמעו ‫שהקדוש ברוך הוא געל את עם ישראל. ‫כולם שמעו על יציאת מצרים, ‫כולם שמעו שהבסנו את המלאק, ‫כולם שמעו את הסרט המכות, ‫איך אני יודע? ‫הרי לא היה סיינן אז, ‫לא היה ערוץ עשר. ‫אז איך ידעו? ‫פשוט מאוד, שיושבו השלח מרגלים ‫לטור את הארץ, ‫באו בביתה של מי? רחב הזונה. ומה היא אמרה להם? זה כתוב בתנ״ך, זה לא עכשיו איזה מישהו הביא לך רעיון. זה חלק מהתנ״ך. מה כתוב שם? שמענו את אשר עשה השם אלו כחם לכם במצרים וזה. הגויים ידעו הכל. כל העולם הסתכלו על השמיים וראו סרט. כל, ברגע שנפגע ים סרוף, לא רק ים סרוף נפגע, כל הימים בעולם נפתחו. בן אדם שעתה קוסטה, הקוסטה התחלק לשניים. ‫כי המלאך שממונה על המים ‫גזר על המים להיבקע, ‫כל העולם נבקע המים. ‫גויים השתגעו, עכשיו איזה גוי ‫מתרחץ באיזה מעיין בסוריה, ‫פתאום המעיין הזה ‫התחיל ככה להיפתח. ‫כן, ציפורים קפאו, כולם, ‫הכול היה דממה בעולם. ‫אז כשברחו עשה ‫שכל העולם ידע מזה, ‫גם בלי טלוויזיה ואינטרנט. לכן שהגיעו לשם הגויים רעדו אבל היא היה לה שכל איך אומרים באנגלית if you can't beat him join him ברגע שאתה רואה שיש לך אויב שירמוס אותך מה אתה הולך נגדו טיפש תתחבר אליו תחבר אליו תהיה בצד האהוב אצלו לא ברשימה השחורה הוא ימחק אותך מובן רבותיי אז התשובה של חזל אומרים, כולם שמרו את מה שהוא שמע. אחד לא רץ להתגייר. היחיד שעזב את כל העבודה זרה, את הכבוד שלו, את המעמד שלו, את העשרות אלפי תלמידים שהוא לימד וזגדו לו כולם. הוא הביא את עצמו למדרגה כזאת שכל אלה שמשתחבים לי ונותנים לי כספים ומשפחים אותי ולמדו אצלי וקמים בשבילי, כולם ברגע הפכו לאויבים שלי. נשארתי לבד בעולם, אין לי יותר תלמידים, אין לי חברים, כולם, אתה יודע מה זה? בגטה בנו. תאר לך עכשיו זה מוסלמי, מהחמאס, קם פתאום והחליט להתגייר. ראה את הניסים שהשם עושה לנו נגדם כל יום, החליט להתגייר. ברגע שהוא יבוא אלינו להתגייר, מה יצטרך לעשות? כל החיים נחיות באיזה מערה. להתחבא, מה? כל החיים הוא יחיה בפחד. לא יכול עליהם שימידו איפה הוא חי. מה, בגטה בנו? אמרנו, נהיה לך אלפי אויבים. זה מפלא, אתם זוכרים במלחמה האחרונה, לפני איזה שנתיים, אי אפשר להגיד מלחמה אחרונה, כי המלחמה פה אף פעם לא נגמרת, אבל בסיבוב האחרון, ראינו אחד מהחמאס, זה אחד הדברים הכי מוזרים שראיתי אי פעם, הכי מוזרים. ראינו איזה אחד מהחמאס, איזה אירופאי אחד, כתב אירופאי, אומר לו תגיד אתם כאלה גרועים, יריתם שלושת אלפים טילים על הישראלים, אחד לא פגע בכלום. מה עונה לו המחבל? אומר לו, אתה חושב שאנחנו לא יודעים לראות? תבוא תראה אותנו באימונים, יש לנו מסך, אנחנו יכולים לקוון את הטיל שיכנס מהחלון. יש לנו כוונות, באימונים, הכל אנחנו פוגעים. אבל מה נעשה שהאלוהים שלהם שומר עליהם מאיתנו? ככה עונה לו. אוהב אותם, מגן עליהם. ככה המחבל אמר לו. ואני שואל, אי, אידיוט כזה שוטה. ‫אחרי שאתה ככה חושב, ‫איך אתה ממשיך לראות עלינו טילים? ‫איך זה ייתכן כזה דבר? ‫הרגע הודדת שהקב' הוא אוהב אותנו ‫ושומר עלינו מהם. ‫איך לא הורג אותך להיות ‫בצד הרע של השטן? ‫למה אתה לא עובר לצד של האמת? ‫מובן מה הולך פה, רבותיי? ‫לפעמים זה נראה כאילו אין להם בחירה, ‫שהקב' הוא פשוט קופא עליהם ‫לראות עלינו את הטילים האלה. ‫כדי להורר אותנו לחזור בתשובה. ‫אז באמת, מזה שהתרוג כל החיים ‫שלו עבר מעבודה זרה אחת לשנייה, ‫זה גנאי או זה שווח? ‫בשמיעה ראשונה אומרים זה גנאי. ‫וואו, כמה עבודה זרה ‫הבן אדם הזה עשה בחיים שלו. אבל מי שמסתכל לעומק, בתורה צריך להסתכל לעומק על כל דבר בחיים, לעמיק, לעיין, על כל פרט, זה דווקא שווח. מה זה מראה על הבן אדם? שהוא מחפש את האמת בכל מחיר. ניסעת העבודה הזרה הזאת לא עובד, הלך לאחד אחר. ניסע את זה, ניסע את זה, ניסע נצרות, ניסע אסלאם, ניסע בודהיזם, ניסע אינדואיזם, ניסע קרישנה, ‫ניסע מרץ, ניסע תומי לפיד, ‫ניסע את כולם. ‫יושקר זה מהנצרות. ‫ניסע את כולם. ‫עד שהגיע ליהדות. ‫עכשיו, כשהגיע ליהדות, ‫מה הוא חושב, איזה טיפש, ‫צרפתי 30 שנה להבלי האבלים האלה. ‫צרפתי, יש איזה גר אחד ‫שבא לארץ לביקור. תלמיד שלי. עזב את הנצרות והתגייר אצלנו. כשהוא בא פה לארץ, לא רצו להכניס אותו. מה לובלר? אין לו פה משפחה, אין לו כלום. יש לך כסף? כן, כמה? 1,500 דולר. כמה זמן תהיה פה? עשרה ימים. למה באת? להירשם לעשות עלייה לארץ. יש לי רעיון. אירע להם, הוכיח להם הכל. עכשיו, מי חקר אותו? שתי בחורות חילוניות. ‫היה עוד בחור, הוא התחיל את הרעיון, ‫אחרי זה הביא אותו לשני חוקרות האלה, ‫בנת בג. ‫בסוף הוא מספר לי שהם אמרו לו, ‫מה יש לך לבוא לישראל? ‫למה אתה החלטה להתגייר? ‫שני החילוניות שאלו אותו. ‫אז הוא אמר להם, ‫אני הייתי נוצרי אדוק, ‫עד שהבנתי שזה הכול בלוף הנצרות. ‫בלוף אחד גדול. אז עכשיו שראיתי שהיהדות זה האמת, איך אני יכול לא להיכנס ליהדות? ואיך אתם שניכם יהודים ואתם לא מעריכים מה יש לכם? אמרתי לו, איזה אמיץ אתה. מזל שלא שלחו לך חזרה. הוא אומר, הם היו מבוישות מאוד. תסתכלו ככה אחת על השנייה, עמומות. איך תדע אם כל זה השם לא גלגל את החקירה הזאת כדי להעיר את השתי בחורות האלה? איך תדע? אבל השאלה מה הם? הם כמו יטרו או לא? כי ראית שכולם ראו ושמרו, ונשארו באבל שלהם. גם פה היום, על כל מאה ששומעים, כמה באמת רצים לחזור בתשובה. בן אדם שמע דיסק מסינת ישרים, שלושים שעות של פצצות לפנים. המוח שלו, הלב שלו, הכל מזדעזע, מבעבע. יומיים אחרי חוזר לשטויות, להבל, חופיה, מגילים באף. לא שמעת שלושים שעות דברי תוכחה ואמת? הרי היית רואה דמעות בזמן ששמעת, דמעות ירדו לך. זה לא רוצה להשתנות, מה תעשה? מה תעשה? בסופו של דבר זה הכל בחירה של האדם, להשתנות או לא. מובן רבותיי? יש שאלות על מה שדיברנו? ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חנני הבן הקשה אומר, יהיה לנו מנחה...