יש הכל מלבד קשר אמיתי עם הקבה (בפת)
A Hebrew sermon argues that over 90% of Jews, including many ultra-Orthodox, lack genuine connection with God despite outward observance. The speaker teaches that love of God grows through Torah study and cannot be universal; true love must be selective. He invokes the Zohar's prophecy of fifteen days of darkness before redemption and urges listeners to deepen their bond with the Creator.
Chapters
ערב טוב. הזכות גדולה להיות איתכם פה הערב בפתח תקווה. שמעתי בכניסה שיש כאן חברותות כל השבוע. כל מקום שיש תורה זה הלב של העיר. החיות של העיר. העיר היא אחת הראשונות בארץ, פתח תקווה. זה פתח לתקווה באמת. אנשים לא יודעים מה הכוח של התורה, מילה אחת של תורה, מילה אחת של תורה היא יותר מכל מה שיש בכל העולם הזה. כל העושר של כל האנשים, כל מה שיש בכל העולם, לא ישווה למילה אחת מתורתו של הקדוש ברוך הוא. לפעמים אתה רואה אנשים קמים, נשקים את התורה, כן, וכולי, אבל זה לא מתקרב לאחד חלקי מיליארד של התקוות שצריכים באמת לתת לתורה וללומדי התורה יותר מכל. אנחנו עכשיו ראש חודש אדר, זה גם הפטירה של סבתי, שזה אשור יהיה גם לנו נשמתה, פראנג בת מיריאם. כשנכנס אדר, מרבים בשמחה, אבל אם שמתם לב כבר ב-20 שנה האחרונות, תמיד שמגיעה הדרקה שמכוון נותן לנו סתירה. אם זה הפיצוצים עם האוטובוסים, אם כל מיני אסונות, והנה היום כבר עכשיו היה פיגוע, דרסו איזה עשרה אנשים. למה הדבר דומה? ללילה הראשון של סוכות, שנכנסים לסוכה, צריך בלילה הזו שלא יהיה גשם. אם יורד גשם, כמו מה זה, זה אחד שבא לשרת המלך, אבל במקום לשרת, שפך את הקורס. זאת אומרת, איך שברחו, כאילו, תורף בפניך את המצוות. אתה אומר, אני רוצה שווית להקיים מצוות דוריית, לאכול לחם, שלמדו את זה מגזרה שווה, מתדבב של מצות, של פסח. שגם בכל השבוע של סוכות, רק בלילה הראשון יש את המצווה על הסעודה הזאת, לאכול שזה מדהורה איתה, וצריכים לחכות עד חצות הלילה, שיפסיק הגשם כדי לפחות לקיים את האכילת לחם בסוכה. אז אם אנחנו רואים שיורד כזה גשם כל הלילה, ואנחנו לא נותנים לך לקיים מצוות סוכה, מה שמה, אנחנו נאנשים פה על משהו, זה לא סתם. וגם כשאומרים לך חזל שנכנס לדר מרבים בשמחה ואנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא כמעט באופן קבוע כל פעם שנכנס לדר נותן לנו איזו סתירה אחרת משמע אין הרבה סיבה למסיבה אין הרבה על מה לסמוח כמובן אפשר לתת לזה אלפי הסברים למה מצבנו לא כל כך אידיאלי כרגע אבל לעניות דעתי, הדבר הנורא מכל, זה שקרוב ל-90% מהעם שלנו, אין לו כמעט קשר בכלל לקדוש ברוך הוא. לא לתורה, בקושי לכמה מצוות, גם זה בקושי. 90%? כן, מעל 90%, כולל חרדים. כולל חרדים. אני מכיר, אני הולך כל העולם, אני רואה שהחרדים לא יודעים מה עם 13 עיקרים של היהדות אפילו. שאל חרדים, כל הזקנים שלו וכל הקובעים, תגיד לי בעל פה, מה עם 13 העיקרים של היהדות? הרבה לא יודעים. וגם, זה שאתה שומר מצוות כמו רובות, זה לא אומר שאתה מחובר להשם. אני אתן לכם הסבר, אתם תבינו. פעם אחת, הזמינו רובוט מיפן לחברה פה בישראל. רובוט, אבל מה זה רובוט? לא הרובוטים של היום שרצים, קופצים. רובוט הכוונה מכונה ענקית, הרבה הרבה מכונות שמחוברות אחת לשנייה, זה אמור להפעיל מפעל של, להחליף מפעל של אלף פועלים, הרובוט הזה. תחשבו כמה זה יחסוך מבחינת מסקורות. וזה כמובן, עלה הרבה הרבה מיליון עם הרובוט הזה, ושלחו אנשים מומחים מיפן, עם עונייה, הביאו את הכל, הרכיבו את זה, אחרי שבוע שמרכיבים ומסדרים, והכל מוכן כבר להפעלה, לא מצליחים להפעיל. וואו, ביש מזל, כולם כבר התרגשו וזה, הנה המפעל עומד, לא מצליחים, לא מצליחים, מביאים טכנאים מארץ, עם יפן, בטלפונים, לא מצליחים. אומרים, אנחנו לא יודעים מה לעשות, כל העבודה הייתה בחינם, צריכים לפרק... יפה מאוד. אמרו, צריכים לפרק הכל ולהחזיר ליפן. אמרים, מה, השתגעתם? אנחנו מחכים לכם שנים כבר לרובוט הזה. מה להחזיר עכשיו ליפן? מה נעשה? זה לא עובד. בסוף איזה מנקה אחד, שהיה מטטה, אומר, תגיד, בוא רגע, זה אמור להיות פה על הרצפה הקבל, או שצריכים לחבר את זה פה? הוא אומר, מה? כל השבוע חקירות, טלפונים וזה, בסוף לא התחבר הקבל? זה המצב של הדתיים היום בעולם. הכל יש, יש תפילין, יש תפילות, יש מניינים, יש קשרות, יש מקפיד, יש בדאצים, והרב מחפוד, והרב רובין, וכל מה שאתה רק רוצה. וכמעט ואין קשר עם הקדוש ברוך הוא. והרי הרמב״ם, הרמב״ם אומר את זה מפורש בלכות תשובה, פרק יהוד, הוא אומר שהתורה של השם, הרי זה מה שמחבר אותנו לקדוש ברוך הוא. ככל שאדם לומד יותר תורה, ככה הוא מתאהב יותר בקדוש ברוך הוא. זה ברור. אז מה שקורה, שהוא מגיע למצב, הרמב״ם אומר, שהוא מחובר לתורה בצורה כזאת, שהוא שוגע בה תמיד. זאת אומרת, אדם עכשיו, כמה שנים לא היה לו שידוך, הוא כבר מיואש, מה יהיה איתי, אני אתחתן, לא אתחתן, יש כל כך הרבה רווקים בעולם, שלא זכו להקים משפחה, אולי אני אחד מהם, הוא נכנס ללחץ. חרדות. בסוף סידרו לו שידוח, איך אומרים, משהו מארץ השידוחים. ועכשיו, שהוא כבר יצא כמה פגישות, והוא רואה שהבחורה הזאת מושלמת בעיניו, וכל מה שהוא חלם עומד להתגשם, חזקו ברוך. כל מה שהוא חלם עומד להתגשם, הוא כבר לא יכול לפתוח את הגמרא. החברות שלו מדבר איתו, הוא עונה לו בכלל דברים אחרים. תגיד, אתה איתי? האמת, הראש שלי לא פה. על מה הוא חושב? על הבחורן, הוא מתי כבר יהיה חופל, שלא יהיה זה תקלה, כן? וכל פעם שהטלפון מצלצל, מה התקווה שלו? אולי זה היא. דופקים בדלת אולי הביאה איזה משהו אוטוטו החתונה ככה האדם צריך שיהיה לו קשר עם הקדוש ברוך הוא שבכל פעולה, כל צעד, כל דבר שקורה, כל מה שהוא רק רואה מסביבו, כל הזמן חושב איך השם עשה, למה עשה, מה המסר, מה השם מדבר איתי פה, מה הוא מראה לי פה. אתה נכנס לקופת חולים, אנשים רבים, צועקים, מקללים, מה השם מדבר איתי עכשיו, מה הוא מראה לי פה? אתה נכנס לרופא, הרופא מזלזל בקרש ברכו, אצלו זה רק טבע, מה השם מראה לי פה? כל דבר ודבר, הקדוש ברוך הוא מדבר איתך. אין פעולה בחיים של הבן אדם, שאתה כרגע לא מדבר בשיחה עם הקדוש ברוך הוא. כל רגע ורגע. אם זה שאתה פותח את הגמרא, אם זה שאתה קורא פרשת השבוע, ועכשיו אתה מנסה להבין מה ראשי אומר, והכל מתקשר. כבר אלפי פעמים אנשים אמרו לי, הייתה לי קושייה גדולה שמפריעה לי מאוד, ואין לי תשובה. לא מצליח למצוא לזה תשובה. והנה הלכתי, לחצתי על אחד מהדרשות שלך. יש איזה חמשת אלפים דרשות, וכל אחת שעתיים שלוש. מה הסיכוי שיפול לו התשובה הזאת דווקא בהקראי? והוא אומר, ולחצתי, ואחרי חמש דקות התחלת לדבר על התשובה הזאת. או שבאתי לדרשה לדבר על נושא פלוני, והשם סיבב לי את הראש, ודיברתי על נושא אחר, ובסוף הדרשה בא איזה אחד ואומר לי, תדע לך, עכשיו הלילה הצלת לי את החיים. ואז אתה אומר, מה קרה? הוא אומר, היה לי את הבעיה הזאת, ועכשיו כשאתה אמרת את זה, הכל הסתדר לי. או שקיבלתי נחמה, או שקיבלתי תקווה. ואז אתה מבין שהקב' חום מסדר לך את העניינים לפי הקהל. וגם כל הדרשנים, אתם צריכים לדעת, כל הדרשנים שמדברים, הכל עשיית הדשמיה שלהם זה בזכות הקהל, לא בזכותם. נכון, אם הדרשן הוא רשע, חס ושלום, אז על זה נאמר, ולרשע אמר השם, מה לך לספר חוקיי? איך אומרים, עדיף שתישב בשקט. לא מחפשים נציג תמה כמוך. כן? אבל אחד שהוא אדם קשר, הוא רוצה לזכות ערבים, הוא רוצה ללמד תורה, לשם שמיים, לא בשביל חשבונות אישיים, לא בשביל כל מיני תועלת אישית, לא בשביל כבוד, לא בשביל שום דבר אחר, נטו זיקוי ערבים. אז כשהוא מגיע למקום, זה הכל הולך לפי הזכות של הקהל. לפי הזכות של הקהל. אז באמת, אני אקרא לכם כמה מדבריו של הרמב״ם הגדול. רמב״ם, מלכות תשובה, פרק יהודה, על החוו. דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד, כראוי. שימו לב, כל מילה פה זה עולם ומלואו. ויעזוב כל מה שבעולם, כל מה של העולם יש להציע לך, כל מה שחשבת, ביזניס, טיולים, כדורגל, פוליטיקה, אני יודע, מה שאתה רק יכול לחשוב, ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה. זה כל החיים שלי. כמו שציווה ואמר, בכל לבברה ובכל נפשך, אינו אוהב הקדוש ברוך הוא, אלא בדעת שידעהו. על פי הדעה תהיה אהבה. בואו נפרש את זה, זה דברים עמוקים. נתחיל מהסוף. כמה שיש לך יותר ידיעה ויותר דעה, הכוונה דעת, כמו שחזל אומרים, דעת קנית, מה חסרת? מה זה דעת קנית, מה חסרת? דעת חסרת, מה קנית? עכשיו, בן אדם, יש לו חצי עולם שלו, כמו האילן מס כזה. 300 מיליארד, עד והבוקר כבר יהיה לו 301 מיליארד. איך אומרים? אתה אומר קריאת שמה של שחרית, בקריאת שמה של ערבית, קריאת שמה של שחרית, כבר נוסף לעוד מיליארד. לא, לא הגזמה. כסף מביא כסף. כל ההשקעות, כל בוקר הוא מדליק את המחשב, הוא רואה בכמה הוא עלה. 300 מיליון היום, 500 מיליון דולר. הוא עוד מתייגיע לקנות מדינות כבר. אתם יודעים, זה כדור שלג. ממיליון לשתי מיליון, נגיד, לוקח שנה. מ-2 מיליון ל-4 מיליון, לא לוקח שנה, לוקח פחות. מ-4 ל-8 פחות, מ-8 ל-16 פחות. בסוף אתה לא מספיק לזוז, כבר המיליונים מתחילים לבוא מכל הכיוונים. ואם אין בו דעת, אומרים לו חזל, המיליארדר הזה, מה קנית? יטוש עדיף עליך. מה זה, אני שולט בעולם, הנה, טראמפ נתן לו מפתחות. תנקה את כל השחיתות במדינה הזאת. למה? למה הוא נתן לו את זה? קודם כל הוא עזר לו, הוא מכיר לו טובה. דבר שני, אין לו אינטרס אישי. הוא לא בא לגנוב עכשיו מהקופה. כמו כל הפוליטיקאים המושחתים למיניהם. זה בן אדם טובע בכסף. הוא בא לעבוד בחינם, הוא לא בא בשביל מסכורת. הוא לא בא לסדר ג'ובים לחבר'ה שלו. אם יש לו איזה בן דוד שצריך ג'וב... אולי. מה הוא צריך? הוא ייתן לבן דודו שלו מיליון דולר עד שהוא ירשום את הצ'ק, הוא כבר הרוויח 100 מיליון. הוא עכשיו רשם צ'ק מיליון לחבר, עוד לא גמר לחתום על הצ'ק ורק נכנסו לו כמה מיליונים. צריך לגנוב מהממשלה? זה לא מתקבל על הדעת, לא. זה כמו שאמן בסוף הגיע למצב שהוא היה יותר עשיר מהחשבי ראש. אז אמן צריך לגנוב מהחשבי ראש, ואף על פי כן החשבי ראש היה לו כבוד. שהוא בא אליו אמן והביא לו עשרת אלפים כיכרות כסף, עכשיו לא צריכים לדעת, היום כסף זה אחוז מזהב, במחיר. אבל אז זה לא היה ככה, זה היה חצי. אז זה כמעט, זה כמו חמשת אלפים כיכרות זהב. תחשוב, כיכרות זהב, חמשת אלפים כיכרות זהב, אתם יודעים איזה מחיר זה? מיליארדים של דולרים. אמן בא סעם כדי שיתיר לו לרצוח את כל היהודים. ומה אומר לו החשבי ראש? On the house. לא צריך לשלם. הכסף נתון לך. קח את הכסף והנה הטבעת. דרך אגב, הרגע הזה שהחשבי ראש הוריד את הטבעת מהיד, זה אחד הרגעים הכי חשובים בתולדות עם ישראל, הגמרה אומרת. המערה אומרת, הסרט הטבעת הזאת עזרה לעם ישראל יותר מכל המוסר שנתנו 48 נביאים ושבע נביאות. 55 נביאים ונביאות באו בשליחות מהקדוש ברוך הוא, צעקו, התחננו, אימו. מה לא עשו כדי לעורר את העם? עזר למי שעזר. לצערנו, הרב הרוב מתעלם. רוב האנשים האלה לא אוהבים מוסר. מי מביא יותר אנשים לדרשות? ליצנים שמספרים בדיחות ועושים חיכויים? או אחד שמזעזע את האנשים ונותן להם הרגשה זיפט והם הולכים הביתה ואומרים אני חייב לחזור בתשובה לפני שיהיה מאוחר? מי האנשים העדיפים לשמוע? מחפשים בדיחות, סיפורים, בדיחות, השם אוהב אותך, אין מה לדאוג. מקומך מובטח בין הרמב״ם לראשי בגן עדן, שומרים לך כיסא. אבל רגע, אני לא שומר שבת. אז מה? השם אוהב את כולם. מכירים את הנוכלים האלה? השם אוהב את כולם, אין מה לדאוג. אוהב את בנט לא פחות ממה שאוהב את הרב אלישיב. שניהם בגן עדן ליד ראשי. סיפורים של נוחלים, עוקרי תורה, רמאים, שקרנים, מסלפים את התורה, מגלים פנים בתורה שלא כהלכה, מרמים את העם, קוברים את העם. העם חי בדמיונות. זה עם הזקן אמר לי שהשם אוהב אותי למרות שאני נואף וגנב ורמאי ומחלל שבת ונסוי לגויה. הוא אמר לי שהשם אוהב אותי, אין מה לדאוג. ואז הוא מגיע לבית דין של מעלה, ומקבל את הסתירה של החיים שלו. אומרים לו, וואו, וואו, אתה מאות שנה בגיהנום לא המחק את העבירות שלך. רגע, אבל ההוא עם הזקן אמר לי שאתה אוהב אותי איך שאני. בגלל זה לא היה דחוף לי להשתנות ולחזור בתשובה. כי מה אכפת לי? אתה אוהב אותי בין בין אם חלל שבת, בין בין אם שומר שבת, בין בין אם ישר, בין בין אם גנב, בין בין אם נשוי ליהודיה צדיקה, בין בין אם נשוי לאיזה פרוצה גויה. אתה אוהב אותי בכל מצב. זה אהבה בלי פשרות. ככה הוא אמר לי. הוא אומר לי, טוב, הוא יהיה לידך איפה שאני שולח אותך. אותה והוא תהיו חברו אותה בגיהנום. זו האמת, רבותיי. והיום שמתם לב, לא יודע אם שמתם לב, כמעט ולא נשארו דרשנים בעולם, ואני לדעתי אפשר לספור אותם על יד אחת, שמדברים דברים שחוצבים את הלב. כמעט ולא נשארו. כשאני התחלתי לפני 30 שנה, היה עשרות, עשרות, היה לך הרבה אופציות. יכולת לשמוע את זה ואת זה, וזה היה מזעזע, וזה היה זרועק. היום לאט לאט השטן סידר שכולם או שנפטרו מן העולם, או שקרו כל מיני אירועים ונטרלו אותם. ונשארו ממש בודדים. והאלפים האחרים רק מלטפים ומספרים לאנשים כל מיני צ'יזבטים, אין לכם מה לדאוג, מצבכם טוב, מספיק שאתה יהודי כבר, אתה יש לך עולם הבא, כל מיני סילופים. אחד אמר לי פעם, אבל כתוב, אנחנו קוראים בתפילה, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. כתוב את זה, מה אתה אומר? מה אתה אומר? אמרתי, נכון, זה החצי הראשון של המשנה, אבל יש חצי שני. יש המשך. ואלה שאין להם חלק לעולם הבא, מה קרה לחלק השני של המשנה? הורידו את זה, כי לא רוצים להכניס את זה בתפילה. מה, אתה עכשיו בא להתפלג? ריבונו של עולם, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, חוץ ממחללי שבת ואני ביניהם. זה תפילה? אתה רק מקטרג על עצמך. אז את החלק הזה הורידו. כי בתפילה לא רוצים להביא את כל המשנם, והם רק את מה שעכשיו משרת אותנו. אבל האנשים שלא לומדים תורה, מה הם יודעים? האנשים שלא לומדים תורה הם יודעים מה שהם קוראים בבית כנסת. הם לא באים ללמוד, אז הם אומרים, הם קוראים, מה, כל ישראל יש להם חלק עולם הבא, וואלה, זכיתי בלוטו. אני מישראל, ברוך השם. נחזור לעניין, להמשיך הרמב״ם, שימו לב מה הוא אומר. הוא אומר, אדם, חז״ל אומרים, אדם שיש לו דעת, לא חסר לו כלום. מה, הוא מסכן, homeless. אין לו מקום לגור. פעם יושן באויל, פעם יושן בחדר מדרגות, פעם אצל חבר, פעם אצל סבתא שלו. אין לו הצעות. אין לו הצעות, אין לו כלום. אבל מה? יש לו דעת. כל היום שקוע בתורה, בספרים, דעה, ראש בריא, השקפה נכונה. אני מסכן. האבן עזרה היה ככה. האבן עזרה שלושה ימים פעם אחת לא אכל. שלושה ימים לא היה לו חתכת לחם לאכול. אנחנו יום אחד צמים בכיפור מתאלפים. שלושה ימים הוא לא אכל. הבטן שלו קרקרה כמו בקול של הצפרדאים כבר. והוא אמר, וואו, רבונו של עולם, מה אתה אומר לי בזה שאני כזה רעב כבר, ואין לי מה לאכול, ואני כל היום לומד תורה, ואין לי מה לאכול. אז הוא ראה פתאום אדם עיוור, הוא הולך ברחוב. עיוור. מגשש. אז הוא אומר, וואו, מה אני בוכה על זה שאני רעב? תאר לך שהייתי עכשיו עיוור. הוא לא יודע לאן ללכת, תלוי באנשים, חפש שמישהו ייקח אותו, יביא אותו. הוא אומר, וואו, וואו, וואו, איך ייעשתי אני בכלל לשאול שאלות. אז פעם אחת התלמידים שלו אמרו, תראה, הרב הזה הוא מסרב לקבל צדקה. אין לו, הוא לא עושה הוראות קבע. באים לתת לו, כבוד הרב, משהו קצת לשבת, לא, לא, לא, חס ושלום, לא מוכן לקבל. לא רוצה מתנות, שונאי מתנות, אחי, אבל הרב, אתה עומד להתעלף כבר, מחולשה. קח 100 דולר, לך תעשה קניות לשבת, לא. סרב. אז פעם אחת אמרו, תראה מה נעשה, נשים ארנק ברחוב, שהוא ימצא את זה, מציע, זה כבר משמיים, לא מאיתנו. פתאום רואים שהוא הולך עם עיניים עצומות, שמו את הארנק, חיכו איך שהוא מגיע, איך שהוא הסתובב, שמו את הארנק, התחברו, רואים שהוא עובר מעל הארנק והעיניים שלו עצומות. אמרו לו, כבוד הרב, ראינו אותך הולך ברחוב עם עיניים עצומות, מה, מה, מה הולך פה? אז הוא סיפר להם של שלושה ימים הוא לא אכל, והיה קצת ממורמר, למה השם עושה לי את זה? כאילו, מה, אני לא איזה פושע, לא איזה גנב, מה, לא מגיע לי פרוסת לחם ביום? אז היה לו קושייה על השם, ואז הוא ראה את האיבר, ואמר, מה, איך אני בכלל מייס להתלונן? יכולה להיות הרבה יותר גרוע. דרך כלל המתלוננים מביאים על עצמם עוד יותר צרות. אני רואה את זה בחוש שלושים שנה כבר, כולל אני. שפעם ופעם, שאני מדה פעם, ככה, רגע של עסק הדת מתלונן על איזה משהו, לא עובר יום יומיים, והשם מראה לי, אה, אתה מתלונן, בוא תראה כמה גרוע יותר זה יכול להיות. והוא, אני מתגעגע על המצב של אתמול. אם רק הייתי יכול לחזור לאתמול. אבל ככה זה המציאות. השם לא אוהב מתעוננים. זה פסוקים בתורה. אמר, אמרו לו, אבל למה ההלכתיים איניים עצומות? הוא אמר, גזרתי על עצמי היום להיות עיוור. עכשיו שאני מרגיש מה עיוור מרגיש, כבר הרעב פחות מציק לי. אני אתן לכם דוגמה, אדם יש לו עכשיו כאב גב חזק מאוד, כל צעד כואב לו, קם מהכיסא כואב לו, מתיישב כואב לו, בא לישון כואב לו, כל הזמן כאבים נוחץ לו משהו על העצב. אם עכשיו תיקח פטיש, תן לו מכה בברך, בום, יהיה לו כאב פיק כואב. במקום שהוא קיבל את המכה, הכאב גב הפסיק. אין יותר כאב גב. עכשיו הכאבים זה בברך. המוח הפסיק לשלוח לגב. שולח עכשיו רק לברך. אותו דבר כזה כתוב בתורה בפרשת בחוקותיי. עוד לא התאוששת ממכה אחת, כבר אני מביא לך מכה בערב, שאתה עוד תתגעגע למכה של הבוקר. וזה מה שעובר עלינו פה כל שעה פה, במדינה, בארץ, בעולם. בקיצור, רבותיי, תראו מה אומר הרמב״ם, זה מאוד עמוק, הסעיף הזה מאוד עמוק. אומר, קודם כל, אי אפשר להתאהב בקדוש ברוך הוא מבלי לפנות את כל השטויות שיש בעולם הזה מן הראש. אם אתה מואב בכדורגל, זה פוגע באהבה שלך לקדוש ברוך הוא. אתה מאוהב בחוף הים? חוף הים, זה טבע, מה, השם ברן, טבע, זה דברים, מקומות יפים. מרנים את הנפש קצת, לשחות, קצת שמש, בריאות, לא? הכל אמת. לא מדברים רק עכשיו על עבירות, שצריכים לפנות את העבירות מהראש, זה פשיטה. עכשיו הם מטעמי העולם הזה. חתונות, ריקודים, עניינים, אני יודע, נושא קצת עם האופניים, בערים, לנפוש, לדוג, שחק קצת שחמט. לא מדבר על עבירות עכשיו. כל מה של העולם יש להציע. אומר לך הרמב״ם, אתה רוצה להיות עבד השם שמאוהב בו? שלא מסיר אותו שנייה מהמחשבה שלך? קודם כל, דבר ראשון לנקות את הכלי שלך, מכל מה שיש שם שהוא מיותר ולא חשוב. איזה תהליך זה. זה יכול לקחת עשרות שנים כזה דבר. להגיע למצב שלא מעניין אותך שום דבר בעולם הזה מלבד התורה והקדוש ברוך הוא. אני מכיר עשרה אנשים כאלה באופן אישי. שום דבר לא מעניין אותם. שום דבר. תבוא, תגיד לו, אני שולח אותך עכשיו לטיול ברחבי העולם, אני על חשבוני, יחדה, משרתים, טבח בעונייה, תראה את המקומות הכי... צוחק עליך. בוא, אני אתן לך להיות חבר כנסת, מזכורת לכל החיים, נהג, וולבו, אז היו נותנים. הוא אומר, זה עילבון בשבילי. בוא, יש איזה משחק, כל העולם עכשיו מדבר על המשחק הזה. אל דבר איתי על השטויות האלה. בוא, אני אקנה לך איזה חליפה, כבוד הרב, זה כבר מתחיל להיקרה, וזה. בוא, נלך רבע שעה, נקנה איזה כמה חליפות. עליי, אל תדאג. אתה לא צריך לדאוג, רק ייקחו מידות, וזהו. חבל על הזמן. אני, הרב שלי, לא חידש את הרישיון נהיגה שלו. לא חידש. אמרתי לו, למה? הוא אומר, מה יצא לי, וזה תועלת. עכשיו אין לי רישיון נהיגה, אני כל היום בספרים. שיהיה לי רישיון, פתאום אני צריך לנסוע לשם, לשם. זה רק יצר הרע. הסתדר בלי זה. כל היום בספרים. לא מעניין אותי, אני אביא לך קצת עשירים מאמריקה, אנשים שצריכים יישורות, אנשים שיש להם בעיות, צריכים ייעוץ, בשלום בית, גידול ילדים, עסקים, בריאות. אל תביא אף אחד. לא יודע למה, זה בצבא, וגם על הדרך יורידו כמה אלפי דולרים, פה ושם. צריך פרנסה, עשרה ילדים בחדר אחד, זה לא קל. לא, לא, לא, אל תשלח אף אחד. עשה טובה, אל תשלח אף אחד. למה? זה יסיח את דעתי מהתורה. לא רוצה שאני אכנס עם אנשים בשיחות, זה אשתו עושה לו ככה, האח שלו עשה לו, גנב לו מהירושעת, לא רוצה לשמוע את הדברים האלה. אני רוצה להיות מרוכז רק בתורה. פעם אחת אמרתי לו, כבוד הרב, אתה נותן שיעורים בגרה, שיעורים מאוד יפים, גם מוסר, גם השקפה. אני רוצה לשלוח למישהו למצלמת וידאו לקולל, תצלמו את זה, נפנפיץ את זה לכל העולם. לא, לא, לא, בשום פנים ואופן לא לשלוח מצלמה. למה אני יכול להגיד בשיעור דבר שזה עמוק מדי, זה לא לרמה של הציבור, הציבור לא ירד לסוף דעתי, לא רוצה אחריות. אבל אין לך הרבה קהל, תתפרסם. לא, זה בדיוק הנקודה, לא רוצה לתפרסם. להתפרסם זה עסק הדעת, כל רגע מי שנופק לך בדלת. אה, ויש ככה ויש ככה, מה לעשות? כן לעשות. רוצה להיות שקוע בתורה. כל הזמן להיות רק עם הקרש ברוך הוא. אני כבר בעולם הבא בזמן שאני הולך פה ברחוב. אני בעולם הבא בזמן שאני יושב בקולל, בבית הכנסת. בזמן שאני עכשיו על המיטה עוצם את העיניים, אני נרדם תוך כדי סוגיות. מה עבר לי היום בזה? זה העולם שלי. לא אמרנו אותי שום דבר אחר. חכם בן ציונה בשעור, במשך שנים, אכל פרוסת לחם, היה תובל אותה בקפה שנשאר מהבוקר קר, כדי לרכך אותה, כי כבר הייתה שלושה ימים. אפשר לשבור למישהו את הראש עם החתכה הזאת. אז הוא היה שם אותה קצת בקפה, ופעם, מדי פעם, ככה בראש חודש, הוא היה אוכל עגבנייה גם. אני דיזרט. הדובדובן שבקצפת היה, אוכל לפעמים גם עגבניה, היום זה יום מיוחד, לחם, טיפה קפה ועגבניה. והיכר לו לבסס את הזמן, מה עכשיו? שרדנו עוד כמה שעות. בקיצור, יש אנשים בדור שלנו שזכו לקיים את הדבר הזה, להגיע לזה. אז אומר הרמב״ם, אי אפשר לאופת הקדוש ברוך הוא, אלא בדעת. זה תלוי בדת אם יש לך דת והדת שלך מורחבת ויש לך ידיעות ואתה מבין איך השם עובד ואיך הוא מנהל את העולם ואת כל הקושיות שיש הכל יתיישב לך בראש ככל שאתה לומד יותר על הקדוש ברוך הוא אתה נקשר בו יותר וככל שאתה נקשר בו יותר כן תהיה אהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה אם אתה מונח קצת קצת, אז האהבה שלך אליו היא קצת. אבל אם אתה מונח הרבה וכל הזמן רק בזה, בזה, בזה, האהבה היא הרבה מאוד. לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחוכמות ותבונות. מדבר על התורה, כן? המודיעים לו את קונו. כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג. זאת אומרת, הרמב״ם תוך כדי כך גם אומר לך שתדע, שהאדם, גדול ככל שיהיה, לא יוכל להשיג מי זה הקדוש ברוך הוא. אי אפשר להבין. הרמב״ם בעצמו אמר, אילו ידעתי והייתיב, אם הייתי יודע את הקול על השם, אז אני הייתי השם. אז כבר לא היה הבדל בין רבנו. אף אחד לא יכול להבין כלום. למשל, על העולם הבא. כמעט ולא יודעים כלום. מה, שתי משפטים בגמרא יש. על גיהינום יודעים הכל. כל מדור ומדור, מי ממונך, השמות שלהם, איזה צבע האש, הכל יודעים. כן, מסכת גיהינום. אבל על העולם הבא, אף אחד לא יודע. מה כן יודעים? כתוב, יושבים צדיקים, ואתרותיהם לראשיהם, ונהנים מזיו השכינה. זה משפט כולל, כולל אני. מה זה נהנים מזיו השכינה? זה אפשר, אני יכול לתאר לך את זה במיליארד דרכים. ואף אחד מהם לא יהיה אמת. כיוון שאנחנו לא יכולים להשיג מה זה זיו השכינה. אנחנו יודעים בעולם הזה, מה הדבר הכי מהנה בעולם הזה? תורה. למי שזכה. זה לוקח זמן. זה לא כמו עכשיו אוגת קצפת, פעם ראשונה בחיים טעמת, מיד אתה נהנה. כל מיני תאוות החומר, אתה מיד נהנה, במקום. תורה זה לוקח זמן עד שתהנה. זה תהליך. ברגע שאתה מתחבר ועוד ועוד, עד פתאום שנפתח לך האור והמתיקות של התורה, זה הרגשה נפלאה. אז זה באמת, אז הנקודה היא פה, ברגע שעכשיו אתה יודע שההנאה הכי גדולה שהייתה לך מבחינה רוחנית זה התורה, אז אתה מניח שזה העולם הבא, נכון? אז ברור, התענוגות בעולם הבא הן כולם רוחניות, לא יביאו לך שם בשר, סטייקים, פיצות, זה לא העולם הבא. אין גם יחסי אישות בעולם הבא. רמב״ם כותב, העולם הבא אין בעוד כל הדברים האלה. אכילה, שינה, זה הכל הנשמות. עכשיו, איך אפשר לענק את הנשמה בעולם הזה? רק על ידי תורה. תורה, אין דבר שמענק את הנשמה. כל שאר התענוגות זה לגוף. כל התענוגות שאדם רודף אחריהם זה לגוף. התענוג היחיד שמענק את הנשמה זה התורה. עכשיו, התורה שאנחנו לומדים כאן, היא לא אחת חלקי מיליארד מהתורה שבעולמות העליונים. בגלל שקודם כל כאן יש לנו קוצר הבנה. אנחנו לא, אפילו סוגיה בגמרא, להבין אותה על בוריה, כמו שהחכמים באמת התכוונו בזמן שזה נכתב בשעש, אנחנו לא זוכים. אנחנו לא יכולים. כדי לדעת את הסוגיה לעומק, צריך לדעת את כל הסוגיות, הכל מתקשר, מה שרבשי ורבינה כתבו תשע זה אחד מפעילי תבל שישבו לפני קרוב ל-1600-1700 שנה וסיכמו אלפי סוגיות בנושאים הכי עמוקים שיש בתורה עם כל הדעות של כל התנאים והמוראים וככה, ובסוף מסקנה, בלי שיהיה סתירות בין מסכת למסכת, לא היה להם איזה מחשב עכשיו, תיבת חיפוש, כל מיני דברים נרשמים במחשב, מחר אנחנו נדפיס את זה, הכל היה בראש, לא היה אפילו עתים, מה היה, נוצה קצת עם דיו, הכל כתבו בראשי פרקים, ויישבו וכתבו לך את כל השאס, כולל הביוגרפיה של רבנים, כולל תיאורים על המלחמות, כולל תיאורים על מה שהיה בארץ עם הרומאים ועם היוונים וכל מה שזה, וכל מיני מהוראות למיניהם, כולל מנהגים, הכל בראש. וזה סוגיות עמוקות, עכשיו, כל פעם שאתה לומד את זה, אפילו אחרי 50 פעם, אתה כל פעם רואה דברים שלא ראית אתמול. אין לה דבר סוף. סוגיה אחת אפשר ללמוד שנים, וכל פעם מתחדשו לך בדברים חדשים. אני רואה על הבן הקטן שלי, שהוא חוזר על סוגיה ועוד סוגיה, פתאום הוא אומר, וואו, עכשיו אני הבנתי מה שלא ראיתי קודם. זה בכלל לא ככה, זה עכשיו מהגמרה הזו וזה, נפתח לו עולם חדש עכשיו. זה, העומק שבזה הוא בלתי נתפס. וזה לא אחד חלקי מיליארד של התורה שיהיה בשמיים. בגלל שפה אנחנו, יש לנו, קודם כל, קוצר זיכרון, ב' קוצר הבנה, ג', עייפות החומר. אתה עייף, רדום, לא מרוכז, יש לך דאגות, בעיות, המוח שלך, יש לו היסך הדעת תמידי. למה יש לאדם היסך הדעת בזמן שהוא לומד? כי אין לו אמונה. מי שיש לו אמונה ברמה גבוהה, אין לו עסק הדת. הוא לא דואג על המשכנתיו, שעומדים לזרוק אותו מהבית עוד שבוע, איפה הילדים יהיו, חורף, קר, העדודי שמש בכל הארץ יתפוצצו. אין לו את הדאגות האלה, הוא שקוע בתורה. הוא לא, הוא לא, הוא לא אפילו, אני, יש לי איזה ידיד, הוא תלמיד חכם אשכנזי עצום. הוא היה נשוי לאישה מאוד מאוד צדיקה, והיא נפטרה לו עלינו מהמחלה. גם ראה את התיקון שלה בעולם. אז הוא היה חי באמריקה במונסיל ידי. היום הוא פה בארץ, כבר זקן היום. עכשיו הרב הזה, במשך חמש שנים, הסתגר בעליית גג עם הגמרות, ורק למד כל הזמן. לא הלך לאף מקום. לא לבית כנסת, לא ראה אנשים, שום דבר. התבודד, הוא עם הספרים, והקב'ה חמש שנים. שאלתי אותו, ואיך היית? אומר, אשתי הייתה מעלה על ירוחה ביום, ועל יד גג, ואני הייתי שואל אותה, וזה פעם בחודש, פעם בחודשיים, את מסתדרת? היא הייתה מנהלת ישיבה לבנות. את מסתדרת? חשבונות, הילדים, את מסתדרת עם הכל? כן. רק אחר כך התברר לי באיזה חובות היא הייתה ואיך היא תמרנה כדי... בקיצור, היום אחד שהיה לוויה שלה, למוחרת הלוויה, באו אולי איזה אלף איש, זה היה משהו מזעזע, באו תלמידי חכמים גדולים, הוא מתקשר אליי, למוחרת, אומר לי, אני צריך ממך עזרה טובה, אתה יכול לעזור לי? אני אומר לו, מה קרה? הוא אומר לי, אני צריך הלוואי של אלפיים דולר. אמרתי לו, בשמחה, תבוא אליי עכשיו. בא אליי הביתה, אומר לי, תשמע, אני לא יודע איפה להתחיל. בחיים שלי לא הייתי בבנק. בחיים שלי לא נכנסתי לחנות. הכל היא עשתה בשבילי. חמש שנים הייתי בעליית גג. אני כל הזמן רק יודע ללמוד תורה, אני, הראש שלי כל היום בתורה, אני לא יכול עכשיו ללכת, לקנות לעצמי אוכל, ירקות. אומר עכשיו, אני, לא יודע אפילו מה יש לי, מה אין לי. אני צריך שיהיה לי לפחות כסף עד שנראה מה יש לי, מה אין לי. הכל נסיברה, אני לא יודע. אני, הראש שלי לא בעולם הזה, אני לא יודע עכשיו לכתוב צ'קים, לשלוח. כל החיים שלי זה הכל אני שקוע בתורה. ארבע בבוקר הוא כבר היה עם שני זוגות תפילין על הראש. אצל האשכנזים בדרך כלל אין שני זוגות תפילין. הוא היה, הוא עושה הכל לפי חומרות של הפשט, קבלת, משהו מיוחד. ככה היה, בן אדם הזה עד היום ככה. זו המציאות, רבותיי, יש כאלה אנשים אפילו בעולם הזה, בדור הזה. ממשיך הרמב״ם, אומר, כדי להתאהב באשם, צריך להגדיל את גודל הידיעה והדעת. ואז ככל שמתמלא אצלך ידע עוד ועוד על אשם, ככה אתה מתאהב בו יותר ויותר ויותר. עכשיו, אני אסביר קצת יותר לעומק את העניין. ברגע שנתנו דוגמה משידוך, שהבן אדם כבר מצא את מה שחיפש, מים רבים לא יוכלו לחבות את האהבה, ונהרות לא השתפוה. מה זה מים רבים? אהבה זה אש. עכשיו אתה שופך דליים של מים על האש, מסרבת לי חבות. איזה מין אש זה? זה כמו הסנא, הסנא הבוער. אני שופך מים כל היום והאש מסרבת לי דוח. אומר, תביאי נערות, נערות, שנער ירוץ, אז מה, נער עכשיו, אני אגרה, כל הכמות הזאת של המים, ברור שהאש תכבה. שהופכים נערות עכשיו, לא נכבד האש. זה כוח אהבה. ושימו לב, אנשים שמתאהבים, השכל שלהם כפו. כבר לא עובד, כמצן הכי גדול פתאום מפזר כספים. המחושב הכי גדול נהיה פזיז. המתחשב הכי גדול והדאגן הכי גדול, כבר לא אכפת לו מה יהיה, מה הביזנס, מתקשרים אליו. יש קליינטים, תגיד לנו מה לעשות, תסתדרו. מה? 20 שנה השקעת את החיים שלך בעסק, בוא תציל את העסק. אין לי זמן לזה עכשיו. הראש שלו באהבה. עכשיו, אדם שמואב בקדוש ברוך הוא, כמו שרמב״ם אומר, זה כל החיים שלו. אז באמת, למה יש לו לדאוג עכשיו? מה שיהיה, יהיה זה הכל במלא השם מנהל את העולם. אז תראו, רבותיי, אומר לשון נקשרת בליבו של אדם, שישגה בה תמיד, כראוי, ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה. זה הכוונה בכל לבבך, או בכל נפשך. ואינו אוהב הקדוש ברוך הוא, אלא בדעת. אישה, אפשר לאהוב אותה לא מהדעת. מה גרם לך לאהוב אותה? יש לה יופי, מנומסת, נקייה, אתה יודע שהיא צדיקה, אתה מסתכל על המוצר עומד לפניך, ואתה מתאהב בו. יש אחד מתאהב במכונית שלו, יש אחד מתאהב באומנות, כל אחד מתאהב במשהו. אצל הקדוש ברוך הוא אי אפשר להתאהב בו עד שלא לומדים מיהו. וככל שאתה לומד יותר, אתה עושה עוד צעד ועוד צעד. עכשיו, אנחנו לא מגיעים לאחד חלקי מיליון עדיין. אבל זה כבר מספיק כדי שתתחיל להתאהב בקדוש ברוך הוא. אבל בעולם הבא, הכל מתברר. קודם כל, אתה מבין את כל התורה. אתה מבין את כל הכישורים? אין לך מגבלות, לא של זיכרון, לא של עייפות, אין יצר הרע שמעכב, הרי השטן על מה מוסר נפש? כל המלחמות בעולם היהודי נגד מי? נגד מה? נגד לומדי התורה. הרי שאים בעולם, את מי הרבה הם הכי הרבה שונאים, תלך לכל אנשי השמאל הקיצוני ותשאל אותם אחד אחד, את מי אתה שונא יותר, את אנשי החמאס או את התלמידי ישיבות? ותחבר אותם למכונת אמת. אולי חלק מהם יתביישו להגיד. אבל כשתחבר אותם למכונת אמת, אתה תראה שהרוב המכריע שלהם שונאים בחורי ישיבות יותר ממחבלי החמאס. חלק מהם אומרים את זה בגלוי. בגלוי הם אומרים, אני אתמול ראיתי מאמר של איזה שמאלני, שתלמידי הישיבות יותר גרועים ממחבלי החמאס, ממחבלי חיזבאללה, סליחה, אין הבדל, חמאס, חיזבאללה, אותו נבלה. אז יש כאלה אנשים שככה מדברים, השאלה מאיפה זה בא? מאיפה זה בא? מה הטענה שלך עליו שהוא אצלן? כי הוא לא מכיר בערך הלימוד של התורה. אז הוא אומר, זה פרזיט, סתם, מתבטל, ככה הוא חושב. נו, אז בסדר, נגיד שיש חילוני בטלן, כל היום בירות, נפס, חוף הים, הקרס שלו גודלת מיום ליום, אז אתה בז לו. איזה בן אדם, אין לו תכלית, אין לו כלום, אין לו עתיד, אין לו שום דבר, אבל לסנוע אותו, שנאה כזאת, לאחל לו למות, לרוק עליו, כל היום לדבר נגדו, לדבר דברים נוראים עליו, אם אני רואה אחד כזה ששוכב כמו פגר בחוף הים מהבוקר עד הלילה, אני בלב שלי אומר, מסכן, מה התכלית של החיים של אדם כזה? סתם, אכול ושתוקי, מחר נמות. אבל לא מאחל לו למות, לא מדבר עליו בכזו שנאה, זה לא הגיוני, נכון? בסדר, בז לו. סתם, טיפש. שרף לעצמו את החיים, הלאה, עוברים הלאה. אצלם זה נהפך למשימת חיים. סגמרה מפורשת, גדולה, שנאה ששונאים עמי הארצות את התלמידי חכמיים ונשותיהם עוד יותר. אין, אומרים חזל, השנאה שהעמי הארצות שונאים את עמלי התורה גדולה יותר מהשנאה שאומות העולם שונאים את עם ישראל. העמי הארצות שונאים את התלמידי חכמיים לא רק במודע, אפילו בתת מודע. הוא מה שנקרא אלרגי אליו. אלרגי אליו. הוא לא יכול לראות אותו. זה מטריף אותו, זה משגע אותו. אם הוא מצטט איזה פסוק, הוא משתגע. זה פלא פלאים. מאיפה בא הסינה הזאת? תשובה, ככה השם רצה שהעולם יהיה. ככה השם רצה שהעולם יהיה. יש מקום שיש בו אמת, ויש מקום שהוא שקר. ושקר ואמת לא יכולים להתערבב ביחד. אני אתן לכם דוגמה למה אני מתכוון, אני רושם לעצמי פה ככה, ברשימה שלי ראשי פרקים, ו... לפעמים יש מציאות כזאת שאדם אומר, אני אוהב את כולם. את כולם. אוהב את הרבנים, אוהב את הצדיקים, אוהב את התלמידי ישיבות, אוהב את הרשאים, אוהב את אלה שעוברים עבירות, או אוהבת אלה ששונאים תורה. אני אוהב את כולם. כל אדם ואדם, אני אוהב את כולם. אדם כזה הוא פיקח או שוטה? שוטה. מה אתם אומרים? אדם כזה שאומר, אני אוהב את כולם. זה עוד בשביל לקרב אותם, ללב אותך. לסנך ה' לסנך. אדם כזה הוא שוטה גמור. האם אפשר לאהוב את החזוני שהיה האדם המושלם, וזה רוצח, שפל, או פדופיל, או אנס, או אחד ששורף את ספרי התורה בפרסיה, לאהוב אותם באותה מידה? זה אפשרי כזה דבר? אם אתה יכול לאהוב את זה ואת זה, סימן שזה בלוף, אתה לא אוהב את החזון איש. זה הכול שקר. אי אפשר לאהוב את האיש הכי קדוש בעולם, ואת האיש הכי רשע בעולם, באותה מידה. לא יכול להיות שאני אוהב עכשיו את הצדיק הכי, את הרב עדס, שכל היום בוכה בקוטל, הקדוש ברוך הוא, בפחיות וטעניות, באותה מידה אני אוהב את הסינוער הזה, ואת שניהם אותו דבר אני אוהב. או את יאיר לפיד, או את אחד מאלה התמאים שם. להבדיל. להבדיל אלף מיליוני הבדלות. זה לא ייתכן כזה דבר. כי ברגע שאתה אומר אני אוהב אותו ואני גם אוהב אותו, או שאתה חולה נפש, או שאתה רמאי. אי אפשר את שני, אי אפשר מציאות כזאת. אם אני אוהב אמת, מה אני שונא? שקר, אפשר להופגן באמת גם שקר באותו זמן? לא. אם אני אוהב קדושה, מה אני שונא? תומה. לא יכול להיות שאני אוהב את שניהם. אם אני אוהב צניעות, מה אני שונא? פריצות. לא, אני אוהב הכל. אוהב את הצנועה ואוהב את הפרוצה. אתה חולי נפש, אתה צריכת לה ברבנל. אבל אני שמעתי דרשנים אומרים ככה. נתחיל בהם. בלבלים את המוח. זה נגד כל הכללים. אחד משלושה עשר עיקרים של היהדות, מה הם? שם הקב' חמש שנים סחר טוב לצדיקים ומעני של הרשאים. אני אקרא לכם דבר שאתם עומדים להתעלף פה עכשיו, למי שלא מכיר את זה. אבל אל תגידו אני אמרתי. אל תאשימו אותי. אני אומר לכם הלכה. תשמעו טוב. כל הפורש מדרכי ציבור הוא לא חרדי לא שומר, לא בא לבית כנסת עזבו אותי אני לא אחד מכם אני לא אח שלכם כמו שצועקים אלה מבלפור אנחנו לא אחים שלכם כל הפורש מדרכי ציבור אין מתעסקים עמו לכל דבר ביום שהוא מת אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים, מתלבשים חגיגית. יש לו אבא שונא השם, שונא תלמידי ישיבות, שונא רבנים, שונא יהדות, אוהב כפירה, אוהב תואבה, מנעץ ומגדף כל הזמן את הקדוש ברוך הוא, מת. אותו רשע, מת. מה צריך הבן שלו לעשות? א', הוא לא קוראה, לא יושב שיבהה, שום דבר. זה יום חגיגה בשביל הבן. שהקדוש ברוך הוא מחק את האבא ההרשה שלו. מתלבש בלבן, אוכלים ושותים ושמחים, שעבדו שונאיו של מקום. שנאמר, הלא מסניך שמסנע, ובמתקוממיך את קוטט. תחליט, שנאה, שנאתים, לאויבים היו לי. מי מדבר פה? דוד המלך. המושלם שבכל הדורות. ראיתם מה זה ספר תהילים? אני צריך לספר לכם מיד דוד המלך. אחרי התורה, מה הספר הכי חשוב בהיסטוריה? תהילים. יש תורה, חמישה חומשי תורה, תהילים, זה מיד אחרי. אין סוף מאמרי חזל מבוססים על התהילים. כל התפילות זה תהילים. כל הקשר להשם, כל הצהרות של עם ישראל, כל התקופות הכי יפהלות, מי שהציל אותנו זה התהילים. אי אפשר דמיין דקה את עם ישראל בלי התהילים. זה הצלת שהקב' נתן לנו בלעדיו, לא יודע אם היינו יושבים פה עכשיו בכלל. אבל אני מדבר כרגע על הצד של הקדושה שיש בו. כשאתה קורא מזמור תהילים, הנשמה שלך רועדת, אתה מרגיש את הקדושה. זה לא סתם עוד ספר של דת. אומר לך דוד המלך שהיה מדבר עם הקדוש ברוך הוא והיה נביא. וצדיק יסוד עולם. תסתכלו איזה פסוקים יש בתהילים, בא לך לפקוט, אתה מתאפק לא לפקוט. שאתה רואה איזה דבקות הייתה לו באשם. ומה הוא אומר לך? ריבונו של עולם, מי שלא איתך, מי שמדבר נגדך, מי ששונא את התורה שלך, הוא אויב שלי. אני שונא אותו שנאת מוות. לא סתם שנאה. תחליט שנאה. איך אומרים אמיץ? הרקז, מה שאתה עושה פטל, זה שאתה שופך, הוא הרבה יותר מתוק משאר המשכחה שאתה מערב אותו עם מים. התמצית, תמצית סינה, אין סינה יותר גדולה מזאת, ממה שאני שונא אותו יותר מנאצים, שונא אותו יותר ממחבלים, כי הוא שונא שלך, ואני אוהב שלך, ומי ששונא את האוהב שלי, הוא מיד האוהב הכי גדול שלי. מי שגנב לי כסף, אני יכול למכול לו. מי שמלחלך עליי ברחובות, אני יכול למכול לו. מי שנתן לי סתירה ביש אותי, יכול למכול לו. מי שגנב לי שידוך או הרס לי שידוך, אני יכול למכול לו. מי שיורק על השם, לעולם אני לא יכול למכול לו, אני לא יכול להסתכל עליו. אם אני מראה לו חיבה, זה סימן שאני צבוע, שקרן ונוחל. כי מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא לעולם לא יכול לסבול שמישהו ידבר נגדו. או שירמסו את התורה או את עמלי התורה. וזה אתם חייבים, חייבים להכניס לכם היום בראש ולא לתת לאף אחד בחיים לבלבל אתכם. לא ייתכן לעולם שנואבת צדיקים ונואבת רשאים אותו דבר. זה לא נכון, זה לא יכול להיות כזה דבר. יש מאות פסוקים בתנ״ך מה שהם חושב על הרשעים. מצד שני, יש לנו חיוב לנסות להציל כמה שיותר מהם ולהחזיר אותם בתשובה. אבל זה לא אומר שבגלל שאני מנסה להחזיר אותו בתשובה ולהפוך אותו לצדיק, שכרגע אני אוהב את הרשעות שלו. לא. אני מנסה להציל אותך כמו שהייתי מנסה להציל את הבן הפושע שלי והיה לי בן עכשיו במעשר שעשה שטויות ועכשיו צריכה ללכת ולדאוג לו ולטפל בו ולהביא לו עורך דין עם כל הכעס שלי אליו אני אלך ואני אנסה להציל אותו ולהחזיר אותו למותיו אבל אני מאוד כועס על מעשיו אני מאוד מאוכזב ממעשיו ולכן צריכים לדעת את זה, רבותיי, זה פסוקים מפורשים. דוד המלך, מי יכול לחלוק עליו? איזה רב בדורנו יכול לחלוק על דוד? אומר, אני שונא אותם שנאת מוות. תחליט שנאה, שנאתים. יש לפעמים מצווה להירוב, ויש מצווה לסנוא. ותלוי על מה? תראו, יש בלבול קצת בקרב הציבור. יש משפט שמבלבל הרבה אנשים. כתוב, בנפול אויביך, אל תשמח. מצד שני כתוב, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לאשם, בזמן שקשבר חום מחק והטביע את המצרים בים, משה עשה חפלה. ומרים עשתה לה נשים, טופים, מחולות, שירים וריקודים. כל השירת הים זה שבחים להלל על זה שהוא השמיט הרשאים. אז תחליט. בנפול אויביך אל תסמך? או בנפול אויביך תסמך ותשיר ותשבח תשב עם טופים ומחולות? התשובה אין סתירה, לא קעשייה. לא קעשייה. שאויבים של עם ישראל ואויבים של הקב". מי שרוצה בכלייה של עם ישראל לחלוט את עם ישראל, אז הוא אויב של הקב". כי אנחנו בנים, אתם לאשם הלוקחים. בכם בחרתי מכל העמים להיות לי לעם. מי ששונא יהודים, הוא שונא את השם. זה לא יעזור לו גם אם הוא יבוא למסגת חמש פעמים ביום והצעק אללה ועכבר 700 פעם בשעה. הוא שונא את בניו של השם, הוא נחשב בשמיים, שונא של השם. תראו לכם שאני בא למלך, ואומר לי המלך, למה ביקשת פגישה? יש לי נושא חשוב מאוד שמציק לי מאוד, אדוני המלך. מה? אני באתי לבקש ממך עזרה שתעזור לי. אני מתפלל ואני רוצה עזרה וסיוע. מה אתה צריך סיוע? לרצוח את הבן שלך, אדוני המלך. אני מבקש ממך סיוע, תעזור לי בבקשה, אני מכיר בך, אתה מלך טוב, אתה מלך כל יכול, יש לך את הכוחות, תן לי סיוע, תן לי אקדח, תן לי כסף, תן לי אופנוע שאני אוכל לברוח, תן לי את מה שצריך, למה אתה צריך סיוע? כדי לרצוח את הבן שלך, את כל הבנים שלך, כל העשר הבנים שלך, אני רוצה לתלות על עץ. המלך אומר, אה, כן? מהר, מהר, קחו אותו, אנחנו עכשיו הולכים לתלות אותו לעיני כולם. הוא אומר, למה? אבל אני אוהב אותך, באתי אליך, אני רק בך, אני רק בך מאמין. אני מבקש ממך עזרה. מה, אני אוהב אותך, אדוני המלך, אני כל פעם, אני רק משבח אותך בכל מקום. אני נלחם על הכבוד שלך. המלך לא רוצה לשמוע אותך, נבל מנובל. אתה מבקש ממני עזרה לרצוח את הילדים שלי? קחו אותו מהר מפה. זה שהוא עכשיו שיבח את המלך ואת מישהו זה מעניין? זה הישמעאלים של היום. אללה אקבר, אללה אקבר, ביסמילאו אללה, וכל מה שיש להם בראש זה רק לרצוח יהודים. אלה עובדי השם האלה. אלה רמאים, שקרנים. אם היה להם באמת אהבת השם, אנחנו לא יכולים לגעת בציפורן של יהודי. איך נחעיב לקדוש ברוך הוא? איך נצייר את הקדוש ברוך הוא? מה שאני אומר נשמע משכנע, נכון? אבל יש פה, איך אומרים, מיליה וקוץ בה. יש פה בעיה. כי באמנת החמאס, אם קראתם אותה פעם, אני, יש לי דרשה שלמה על אמנת החמאס. אתם לא תאמינו מה כתוב שם. מי הקים את החמאס? זה הנבל הנכה הזה, יסין. יסין. אימך שמו וזיכרו. יסין הזה, באמנת החמאס, הוא כותב דבר מזעזע. הוא כותב, היהודים הם הנבחרים שבאומות. והורי העולם בחר בהם, הוציא אותם ממצרים, עזר להם, שלח להם נביאים, נתן להם את התורה, עשה אותם מעם הנבחר, והם בתמורה רק מרדו בו לאורך כל הדרך. כפוי טובה, עקשנים, כשעורף, עד כדי כך שאפילו את הנביאים שהשם שלח להם, הם רצחו. אני מקים היום את החמאס כדי ללמד אותם לקח. זה שחייסין. אדולפיטלר, ימח שמו וזכרו, כותב בספר שלו, למה הוא רוצה להרוג את כל היהודים. זה לא מלמדים פה בבתי ספר, גם לא במוזיאון יד ושם. את הקטע הזה הכביעו. אם לא הרב בן פורץ שיחיה, שהוא הבקיא מספר אחד בעיניי בכל מאורעות השואה, אין אחד שיודע כל פרט וכל תאריך וכל שם וכל פגישה שהייתה בתקופה הזאת שלפני ההוצאה להורג של היהודים. כל פרט הוא יודע. הוא החזיק את הספר בדרשה. בעיניי ראיתי את זה. הוא ציטט משם קטעים. כל הסיבה שהיטלר שנה יהודים בגלל שהם נהיו חילונים, קומוניסטים ובגדו בקדוש ברוך הוא. זו הסיבה. מישהו מכם ידע את זה? בטח שלא, כי הקומוניסטים שבאו להקים פה את המדינה, כביכול, לא רצו שיידעו את הדבר הזה. מה, הוא מאשים אותנו בשואה? בגללנו הייתה שואה? מה, זה לא בגלל החרדים? בגללנו. היהודים מרדו ברוסיה, עשו מהפכה קומוניסטית. הם סוציאליסטים. הם נגד האל. לפני שהם יעשו לנו אותו דבר פה בגרמניה, חייבים להרוג אותם עכשיו. עכשיו, על איזה יהודים הוא דיבר? על הרבנים? לא, הרבנים לא קומוניסטים. קומוניזם זה מרידה באל, זה אנטי-אל. עכשיו שכבר נכנסה בו שנאה ליהודים, כבר לא הבדיל בין צדיק לראשה. את כולם הרג. נורא והיום... מה אכפת לו, אבל מה, אם היהודים לא מבינים או לא? לא זה מה שמפריע לו. אני אתן לך דוגמה. היום, אתה יודע, טראמפ הוא מאוד טוב ליהודים, נכון? הוא תמיד דיבר בעד היהודים, בעד מדינת ישראל, הוא תמיד נגד האסלאם, נגד הרציחות שלהם. הוא מבחינתנו הנשיא הכי טוב שהיה בהיסטוריה. תגיד לי אתה, כמה אנשים פה במדינה, שמאלנים, שונים את טראמפ? סינת מוות. למה הם שונים אותו? הוא בעד המדינה. הוא בעדם. הוא רוצה שיהיה להם חיים טובים ושלבים. הוא רוצה לחסל את החמאס. הוא רוצה לחסל את החיזבאללה. הוא רוצה לתת לישראל נשק ללחם באויביה. למה הם שונים את טראמפ? כי הם נגד המדינה. הם שונאי המדינה. הם בוגדים במדינה עם טראמפ או בלי טראמפ. אלה, אנשי באלפור, הם האויבים האמיתיים של עם ישראל. ממילא שמישהו בא לעזור לעם ישראל, הוא נהפך לאויב הכי גדול שלהם. אם ביבי, עם כל המגרעות שיש לו, שכבר עושה איזה פעולה חיובית, ועשה משהו שהצליח, זה עוד יותר מביא להם שנאה אליו. במקום להגיד, בוא נקל קצת עם מה שאנחנו עושים לו, סוף סוף הוא עשה משהו מועיל, להפך, הם נהיים עוד יותר אחוזי אמה. כל מי שבעד, הר קדוש ברוך הוא, בעד עם ישראל, בעד התורה, הם שונאים אותו. אתה יודע למה? כי מי הם? אתה יודע מי הם? הם הערב רב. וזה כתוב בזוהר, שהם השלטו בנו באחרית הימים, והם האויב הכי גדול, הגאון מבילנה כותב, שקליפת הערב רב יותר קרשה מקליפת ישמעאל והסב ביחד. ואתה רואה, תסתכל ליועצת הזאת, אי אפשר לגעת בה. צוחקת על כולם בעיניים. סך הכל פקידה. תחשוב, אני יש לי מפעל, עשרת אלפים עובדים, שמתי איזה מנהלת, פקידה, והיא שולטת בי. אני פוחד ממנה. אני רועד מנה. צוחקת כולם לזה תופעי רתיקים, על זה שולחת לו איומים, זה פה. אתה רואה שהיא עדה שם בדבר. אתה יודע, אם זה היה באמריקה, תופס אותה טראמפ מהרעמת שיער שלה, זורק אותה מקומה רביעית. תצטלקי עוד לפני שאני נכנס למשרד, לא רוצה לראות את הפרצוף איכה שלך. עכשיו, הוא פיתר אלפי אנשים. למה? כי הם שמאלנים. אמרו לו, חכה, תן לנו צ'אנס. אתה רק נכנס... לא רוצה לראות את הפרצוף שלכם. אתם בוגדי האנושות. תסלקו את כולם מכל המשרדים. ככה, דרך אגב, צריכים להתנהג איתם. שום כבוד ושום כלום כי אין אצלם יושר, שום דבר כל רמאויות וסילופים ושקרים אבל אנחנו כרגע שבועים שלהם זה גם גזרה משמיים באחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי ערב רב והם יצאו להילחם במשיח אבל כתוב שהוא ישרוף אותם בעבל פיו ישרוף אותם בעבל פיו הוא יגיד פסוקים והם כולם יעלו באש אבל עד שזה יקרה, בינם לבין הקבלני משנה שלהם, החמאס ושאר הג'ייד וכל אלה שעובדים בשבילם, נצטרך להמשיך ולסבול עד הגאולה. אין שום דבר. תראה, אפילו טראמפ רוצה לעזור חלפנות את עזה, הם מתנגדים. מה אתם מתנגדים, מטומטמים, הרגו, מתוך ה-1200 שהרגו, הרגו 1100 שמאלנים, חברים שלכם, אחים שלכם, פעילי שלום, מסיעים מחבלים לבתי חולים, רצחו אותם, אנסו אותם, שרפו אותם. לא הגיע הזמן שתשתקו. לא. צריכים לתת להם פירות. פירות! אננס! אחמד! אנסת ילדה ליד אמא שלה ואחר כך שרפת את ההורים? בוא, מגיע לך אננס והענבים. אחמד, למה הורדת חמש קילו? אני מיד רץ על הבגץ. זה הגיוני? אתם ראיתם בעוד מדינה שאנשים שונאים את המדינה שלהם והם יאכלים למפלה של המדינה שלהם? זה רק פה יש. וזגזרה שהקב' הוא הביאה לנו ומראה לך בעיניים שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר נגד זה. זה דבר מדהים. רוב העם הוא לא כזה, רוב העם הוא נגד זה. הם שולטים בך וכולם פה רועדים. זה לא יאומן, אולי 50-100 מהם מנהלים את המדינה. אין מה לעשות. באחרית הימים, נשלטו בארץ. יש גם נבואה בזוהר, ואתם יודעים, הזוהר חזה את כל מה שקורה היום עם הישמאלים, כל מה שקורה זה נגד כל הסיכויים. יש נבואה בזוהר שלפני הסוף, הקב' יביא חמישה עשר ימים של חושך בעולם. כי הנה חושך יחסי ארץ וערפי לאומים, ועלייך יזרח השם, זאת אומרת, הפסוק הזה מסביר הזוהר, הזוהר מסביר שהפסוק הזה, הוא מדבר על הסוף, שיהיו חמישה עשר ימי חושך, ובאותם חמישה עשר יום, הקדוש ברוך הוא מנקה את העולם מכל הרשעים, הגויים והיהודים, כמו שהיה במכת חושך ביציאת מצרים. כל הרשאים שהיו בישראל מתו מתי? במכת חושך. אומר הזוהר שכל זה יחזור, שומעים? יחזור עוד פעם בסוף של הסוף. איך יהיו 15 ימי חושך? זה בידי השם, אני לא יודע בדיוק איך, אבל זה דברים שהיו כבר פעם אחת בעולם, והזוהר אומר שבסוף יהיה את אותו דבר. בקיצור, אתם ראיתם מה כתוב פה? בן אדם יש לו אבא רשע, אבא שלו תומי לפיד. ביום שהוא מת, צריך לעשות מסיבה, בקלאוות, להתלבש לבן, עניבה, חגיגים, להזמין את האנשים, לשים מוזיקה, לרקוד. למה? שעבד שונאו של הקדוש ברוך הוא. תגידו לי, בתורה יש צעד להיות שמאלני, לרחם על אכזרים, לרחם על רשעים, איפה יש כזה דבר בתורה? כל בוקר בתפילה, מה אתם אומרים? אל נקמות אדוני, אל נקמות אופיה, הנשא שופט הארץ, השב גמול, אל גאים. אתם יודעים מה פירוש המשפט הזה? אני אתרגם לכם אותו. השם, אחד מהווריאציות שלו, זה שהוא אל שנוקם. הוא לא נשאר חייו. כולם בסוף קבלים מה שהם הגיע להם. אל נקמות השם, שימו לב למשפט השני, אל נקמות אופייה. מה זה אל נקמות אופייה? שימו לב להמשך של הפסוק. אל נקמות השם, אל נקמות אופייה, ינשא, מה זה ינשא? להתרומם. ינשא שופט הארץ, הקדוש ברוך הוא, מתי הוא יגיע למדרגה שלו הראויה? כרגע הוא מושפל באפר. רשעים דורחים על התורה שלו ומענים את התלמידי ישיבות שלו. כרגע, הקב". הוא לא בשיא תפארתו. הוא מושפל עד אפר. כרגע. אבל יהיה יום, בעזרת ה' בקרוב מאוד, ינשא שופט הארץ. איך? איך בורא העולם מתנשא למקום הראוי לו? השב גמול על גאים. ביום שהוא ישלם נקם לכל הרשעים הערורים, שעשו כל כך הרבה צרות, רק אז שמו יתעלה למקום הראוי לו. כל עוד הרשעים חוגגים, רק שמו של הקדוש ברוך הוא לא יגיע למקומו הראוי. פסוקים מפורשים. פסוקים מפורשים. עכשיו, דרך אגב, לראות במפלתם של הרשאים, צריך זכות בשביל זה או לא? זה פרס משמיים. איפה, מי יכול להביא לי ראייה מהתורה? זה שהוציא את הגופות שלהם, זה כדי שהם יירגעו. אבל השאלה, או, אשתו, שאלות. הקב' ברוך הוא שלח מלאכים להציל את לוט ואמר להם, שלא תעיזו להסתובב ולראות איך כל הרשעים בסדום והמורה נשרפים. אין לכם זכות לראות אותם כי אתם לא יותר טובים מהם. אתם ניצלים היום בזכות אברהם אבינו, לא בזכות שאתם צדיקים. כיוון שאתם בעצמכם רשעים, אסור לכם להסתכל במפלת הרישאים. אם הייתם צדיקים, הייתם מקבלים צ'ופר לראות שהשונאים של הקדוש ברוך הוא כל האוכרי תורה, מקבלים את מה שמגיע להם, זה פרס גדול. ומי יכול להביא לי עוד ראייה? אני מדבר רק עם ראיות, לא הגיגי ליבי. ראיות. עוד ראיה. נרחץ פעמיים של דוד, לא? כתוב, ועשותם רשעים תחת כפות רגליכם. יש פסוק שהרשעים יהיו אפר תחת כפות רגליכם. מסבירים חזל על מה מדובר פה. בעולם הבא, שיושבים צדיקים ועטרותיהם לראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שומעים? כל הזמן הם רואים מתחת לרגליים שלהם אפר רץ. אפר שבא מהגיהנום, ששם נשרפים כל שונא השם. מה אכפת לקדוש ברוך הוא להביא אפר לגן עדן, איפה שהצדיקים נהנים מזיו השכינה, כדי שהצדיק יסתכל על הרצפה והראה את האפר של הרשעים רץ? כי זה פרס. כי הנה, אתה לא היית כמותם, כי אם היית כמותם, גם אתה היית פה עכשיו על הרצפה אפר. זאת אומרת, אנחנו רואים שזה חשוב מאוד לקדוש ברוך הוא מפלת הרשעים. וזה גם חשוב לו שהצדיקים, שלא היו כמו הרשעים האלה, יראו את זה כפרס. וזה שהם רואים את זה, זה פרס. בואו נגיד עוד דבר אחד ונסיים. 90% בארץ ישראל, זה עם ישראל שעוד לא... הרמחן קודם שהייסורים חוזרים לתשובה, נכון, אדם? תראו, היום, ראיתי באחד הספרים שאחד מגדולי ישראל אמר, הנביאים של היום זה הייסורים. פעם אדם היה לו בעיה, היה בא לנביא, היה מורה לו תשובה. הנביא, יש לו רוח הקודש, בא אומר לו, תעשה כך וכך, יהיה בסדר. היום אין לנו נביאים. אז איך הקבה מדבר איתנו? על ידי האיסורים. הכל מידה כנגד מידה. נכון? למשל, יש את המילה ונתנו. ויש את המילה ועיקרו. מה מיוחד בשני המילים האלה? קוראים אותם מימין לשמאל ומשמאל לימין, אותו דבר. אם תקרא את זה הפוך, זה גם כן ונתנו. אם תקרא ועיקאו משמאל לימין, זה גם כן ועיקאו. אומרים חזל, הכל בחיים זה מידע כנגד מידע. נתת הצדקה, קחו לי תרומה, נכון? אתם לוקחים לעצמכם, אתם לא עושים לי טובה. נתת הצדקות, תקצור ישורות. היכה את מישהו, לאו דווקא עם היד. עיקרת אותו בממון, בלשון הרע, הרסת לו את השם, הרסת לו שידוך, הרסת לו את השלום בית, כל מיני דברים שאנשים עושים. מכה רעה הוא בסתר. אז אתה מכה, מכים אותך. ועיקר הוא, ועיקר הוא. חוזר משמאל לימין. כמו מראה. מה שאתה עושה מול המראה, זה מה שחוזר אליך. חוזר אליו כבומראנג. אז עכשיו האיסורים, זה מה שהיום מראה לנו, למשל, אדם יש לו איסורים מסוימים. יש לו בעיות בעיניים, תבדוק מה עשית עם העיניים. יש לו בעיות בקבע, תבדוק מה אתה אוכל. יש לו בעיות בפה, תבדוק מה אתה מכניס לפה ומה אתה מוציא מהפה. בעיות באוזניים, תדאג מה אתה שומע. אבל לצערנו, אפילו גם זה כבר לא מספיק. היום בן אדם שיש לו איסורים, מה הוא עושה? רץ לרופא. אתם יודעים, כתוב שחזקיהו גנז את ספר הרפואות. היה ספר, כל מי שחולה בא, בא מקום, מתרפה. הוקוס פוקוס. חזקיהו גנס את הספר, למה? אתה לא עומד כבר. אף אחד לא עושה תשובה. הוקוס פוקוס, תרופות, יאללה, רפואה. אומר, לא, אני גנס את הספר הזה, למה? כל הסיבה שהשם מביא מחלות זה כאלה שאנשים יחזרו בתשובה. ורפואי רפא. כתוב, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני השם רופך. מה שמע, מי מביא את המחלות? השם. מי לוקח אותן? השם. מה מביא את המחלות? עבירות. אם אתה רץ ויש לך תרופת פלא, אף פעם לא תפסיק עם העבירות. עכשיו, שאין תרופת פלא, זוכים לדבר עם השם ולחזור בתשובה. אי רצון, שיהיה לנו חודש טוב, שיתהפך לטובה, חודש הזה זה מזל דגים. דגים הם מתוך הים, הם מכוסים במים, כל דבר הסמוי מן העין שורה בו הברכה. חודש אדר, לא סתם יש אדר א', אדר אמבד, מזל דגים, שני דגים. זאת אומרת, יש חודש אדר א', אדר ב', בעזרת השם, הפעם זה רק אדר אחד, אבל בעזרת השם, שהאדר הזה, אנחנו אומרים, לא רק שאני מרבים בשמחה, שכל האדר יהיה שמחה. שניכנס לניסן, בניסן נגעלו, ובניסן העתידים ניגעל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חן.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
