שורש הבעיות ,ייסורים , עצבות,שמחה,יושר ועוד

תודה ערב טוב אני שמח להגיע לכאן הלילה לשכונת רמות בירושלים רשות כבוד הרב אנחנו נמצאים בתקופה קשה ולא ברורה אנחנו יודעים שבראש השנה הייתה מידת הדין מתוחה רואים עכשיו את התוצאות של כל זה מצד שני אנחנו לא יודעים מה באמת נפסק זה עוד התברר יש עוד כמה חודשים אנחנו לא יודעים מה יהיה אבל אנחנו יודעים דבר אחד אין איסורים בלא אבון וכל האיסורים זה מידה כנגד מידה מלבד איסורים של אהבה עכשיו על זה כבר מתווכחים, מה זה בדיוק איסורים של אהבה, אם יש כזה דבר, אין כזה דבר, אבל למנדה אמר שהיושב אחו מ-10 אנשים שהוא אוהב כדי להגביר את שכרה ולהגדיל פי כמה וכמה, יש כלל אחד ברזל שהוא חייב להיות, לפי זה יודעים אם זה איסורים של אהבה או איסורים של אבונות. מה הכלל? ‫אם זה גורם לאדם ביטול תורה ‫או ביטול מצוות, ‫זה לא יכול לעולם להיות ‫איסורים של אהבה. מעולם. ‫אבל אם אדם, יש לו כאבים, ‫ואני יודע, קשיים פרנסה, ‫אבל הוא יכול עדיין לשבת וללמוד ‫ולהמשיך לעסוק במצוות, ‫אז יש סיכוי שזה איסורים של אהבה. ‫גם לא בטוח, ‫אבל לפחות לא היה ביטול תורה. ‫אבל לא ייתכן שהקב' הוא ‫יבטל אדם מתורה או מצוות ‫כיוון שהוא רוצה ‫לתת לו איסורים של אהבה. ‫זו הרי סתירה, סתירה מנהובה. ‫זה לא ייתכן, סברה פשוטה. ‫אז אם הקב' הוא מביא על אדם איסורים ‫והוא עדיין יכול לתפקד וללמוד, אז יש סיכוי. אבל אם חלילה עכשיו צריך לסגור את הגמרה, ללכת למילואים, לסתובב שם בלילות באזל, אני יודע מה, זה לא יכול להיות איסורים של אהבה. כל הסבל שהוא עובר שם, כל המתח, כל הפחד, אין מקלחת, אוכל לא סדיר, כל האנשים נהרגים, צער גדול. ביטול תורה גדול. זה לא יכול להיות איסורים של אהבה. זה הכל אבונות. ולא רק שלו, שלנו. כל ישראל, ערבים זה לזה. אחד עושה עבירה ביפן, מישהו יכול להיפגע בארצות הברית בכלל. זה כמו פאזל. ברגע שמוצאים חלק אחד מהפאזל, כל החלקים האחרים נפגעו. נכון? יש פאזל, דוגמה, מוכרים אותו 100 דולר בחנות, אלף חתיכות. אם אתה מוצאים מהאמצע חתיכה אחת, חסר בפאזל, כמה החנות תמכור? 10 דולר. ‫הרד מ-100 ל-10, מה קרה? ‫חסר חתיכה, מי יקנה את זה? ‫על החתיכה האחת שחסר, ‫הרד מ-100 ל-10. ‫זאת אומרת, הכול ירד פי 10, ‫כל חתיכה ערכה ירד פי 10. ‫בגלל האחת האחרת, ‫כל האחרות נפגרו. ‫אחרי זה כל נשמות ישראל. ‫אחד עושה אבון פה, ‫השני נפגש שם. ‫כולם קשורים זה בזה. ‫בכל אובן, אנחנו ראינו, עכשיו בין פרשת בשלח לפרשת יתרו ראינו שהקב' הוא יש לו לחצן לחצן מיוחד בשמיים שנקרא אוהבים או שונאים מה הפירוש אוהבים או שונאים הקב' הוא עכשיו שלוחץ על הלחצן של אוהבים הגויים מתאהבים בעם ישראל תוך ימים, פתאום, ערים להם פנים, לוחץ על לחצן, שונאים, הגויים מתעוררים, פרעות, פוגרומים, הלאום, אנטישמיות, הפגנות, התקפות על בתי כנסת בכל העולם. עכשיו, עד עכשיו, בימים האלה, מה יהיה? שונאים. כל העולם מתעורר עלינו. אבל היינו במצרים, ברגע שהיהודים יצאו מארץ גושן, ‫לא היה טוב להם מספיק ‫להיות כולם ביחד, ‫כל עם ישראל ביחד, ‫בלי התערבות של גויים, ‫בלי תרבות הגויים, ‫בלי עבודה זרה שלהם. ‫כל צאצאיהם של אברהם מצחק ויעקב, ‫כולם עכשיו חיים באותו מקום, ‫יש יותר תענוג מזה, ‫לא היה טוב להם. ‫רוצים לכבוש את כל מצרים, ‫מעלה הארץ אותם. ‫מעלה הארץ אותם, ‫אחרי שבחור לחץ על הלחצן, ‫סונים, בום, המצרים נדלקו. אבל התחכמה לו נרבה וכו', זה דבר המתבקש. פתאום העם אחד שמופיע, נתנו לו מקום, נתנו לו חבל ארץ, פתאום הוא משתלט לנו על כל המדינה. עוד שנייה. ‫הלכה מצרים. ‫מי הכניס להם את הפחד הזה? ‫הקבש ברכו. ‫והנה, לאחרי מכת חושך, ‫פתאום התאהבו בעם ישראל. ‫בין רגע. ‫האנשי לוחץ על הכפתור, ‫פתאום מרים להם פנים, קחו סמלות, ‫קחו תכשיטים, קחו... ‫מה זה קחו? ‫ככה, בואו, בואו, קחו. רואים שכל העניין הזה, גם אל תחפש בו היגיון. אם השם רוצה עכשיו לייסר אותנו, מדליק את הערבים עלינו. רוצה עכשיו תקופת מנוחה, מרגיע אותם. פתאום עולה מפלס המים, יורד, מפלס השינה עולה, יורד. הכל חשבונות שמים. ראש השנה נגזר, שהמפלס יעלה לצערי נוער. עכשיו בואו נראה איך נשרוד את המהלך. בעיה, אני אסבר לכם מה קורה. יש אדם עכשיו, התעורר בבוקר, כאבי מוות בשן, התנפחו לו הפנים, נבעל, מסתכל על עצמו במראה, מה זה? כמו מילון הפנים שלו נראים. כאבים, חום, זיהום יש לו, טיפול שורש. רץ לרופא שיניים, הרופא קדח את השן, שם קצת אלכוהול, אמר לו, טוב, צריכים כמה ימים אנטיביוטיקה כדי שיעבור הזיהום, ואז תחזור, נעשה טיפול שורש. ‫הנה בינתיים כדורים נגד כאבים, ‫הנה מורית חום, ‫הנה אנטיביוטיקה להילחם בזיום. ‫תחזור עוד שלושה-ארבע ימים. ‫הוא הלך הביתה, ‫שם קצת אנטיביוטיקה, ‫קצת לוקח כדורים, ‫זה אחרי יום-יומיים מרגיש טוב. ‫הרדה הנפיחות, ‫אין חום וגם אין כאבים. ‫מה, אני עכשיו צריך לחזור לרופא? ‫עזוב, נסגרה הבעיה. מחכה יום יומיים, מפסיק עם הכדורים, עוד פעם מתנפח, עוד פעם חום, עוד פעם כאבים. חזר הכדורים, לקח, עוד פעם ירד. וכן חוזר חלילה עשר שנים. מתנפח, לוקח כדורים. מפסיק, מפסיק עם הכדורים. ככה עשר שנים. זה אדם חכם או שוטה? אדם כזה, חכם או שוטה? שוטה. למה שוטה? הוא לא מטפל בשורש הבעיה. ‫אז כולם מסכימים ‫שאדם כזה הוא שותה? ‫מסכימים או לא? ‫זה אנחנו. ‫כל אחד מאיתנו. ‫אנחנו תמיד מטפלים בבעיה, ‫אבל רק בסימפטומים שלה, כלפי חוץ. ‫לא יורדים לשורש הבעיה. ‫איך אנחנו מטפלים בבעיה? ‫הולכתי לכם כמה סיסמאות, תבינו. ‫צריכים לזרוק אותם פה מארץ, ‫לחסום, אין יותר אישור העבודה, ‫לשטח את עזה, ‫עונש מוות למחבלים. ‫הצבא צריך ככה, ‫צריכים לזרוק כאלה פצצות, ‫צריכים לעשות ככה. ‫למה מכניסים חיילים? ‫נכון שמעתם את כל הסיסמאות. ‫לחליף ממשלה, ראש ממשלה, ‫דביל, שמאלני. ‫השמאלנים אוכלים אותנו מבפנים, ‫צריכים לשנות פה את המערכת. ‫הכול מדרך, אגב. ‫אבל זה אנטיביוטיקה ‫והכדור נגד חום. ‫כל מה שאמרתי זה הסימפטומים. ‫צריכים לטפל גם בהם, ‫אני לא אומר שלא. ‫מה שורש הבעיה? ‫איך הקראש ברוך הוא מפסיק ‫להיות בזהם עלינו. ‫זה שורש הבעיה. מי יעשה את כל הישמעאלים וכל השמאלנים והערב רב והבגץ הערור הזה? מי הביא אותם עלינו? מי גרם שההניבה תחנוק אותנו כל חודש עוד קצת ועוד קצת עד שהגענו למצב שאי אפשר לנשום? אין רגע מנוחה. ‫כמו שכתוב בפרשת בחוקותיי ‫או בפרשת כתבו, ‫עד עוד לא התאוששת ‫מהבעיה של הבוקר, ‫כבר יש לך עוד בעיה שתיים, ‫כבר בחץ, צהריים ובערב. ‫אתה עוד לא יודע ‫על איזה מהם לפקוט. ‫אתם מבינים מה אני אומר או לא? ‫אנחנו צריכים לטפל בשורש הבעיה. ‫איך מטפלים בשורש הבעיה? צריכים לבדוק מה אנחנו עושים לא בסדר. אם זה ביטול תורה, אם זה לשון הרע, אם זה שנת חינם, אם זה חלישות בתפילות. בעיקר אבל זה עמידות. עמידות הרעות. הכינה, התאווה והכבוד והכעס. כתוב, רוח איש יחלקל מעשהו מה פירוש רוח איש יחלקל מעשהו? מה פירוש? מי יודע? מה פירוש המשפט הזה? מי אמר את זה? את המשפט הזה? שלמה המלך אומר רוח איש יחלקל מעשהו מה פירוש המשפט אבל? מה אתם מבינים מזה? ‫לפי מצב הרוח של האדם, ‫אם הוא בשמחה או בעצבות, ‫אוגמת נפש, מערה שחורה וכולי וכולי, ‫לפי זה כל מעשיו, ‫מה זה יחלקל? ‫כמו לחלקל לזון ולפרנס, כן? ‫מה זה מחלקל? ‫לתת חיות לדבר. ‫אם האדם הוא בעצבות, ‫כל המצוות שלו נראות תלאי על תלאי. ‫אם אדם בשמחה, ביטחון, ‫אמונה באשם, אין לו שום בעיה. ‫אחר כך כתוב, ‫אשם צדי כבחן, ‫ואיש חמאס שנאה נפשו. ‫על איזה חמאס מדובר? ‫לא אלא מאזה. ‫מה זה איש חמאס? ‫אחד שעושק בכוח. ‫דרך אגב, זה מאוד מעניין ‫איך המחבלים הנאצים האלה ‫המציאו לעצמם שם. ‫איך? חמאס. ‫מה הפירוש? גונבים בכוח. ‫לא סתם, תראו, זה דבר מעניין. ‫קראו לעצמם שם. ‫עכשיו הם החליטו יום אחד ‫לקרוא לעצמם איזה ארגון. ‫איך נקרא לארגון? ‫מה השם הכניס להם בראש? ‫רעיון, תקראו לעצמכם חמאס. ‫למה אתם גנבים? ‫רוצים לשדוד את ארץ הקודש ‫מהיהודים, ‫אף על פי שכתוב בקוראן שלכם ‫שהארץ ניתנה ליהודים? ‫אכפת להם מהקוראן. ‫מי הוא זה הטיפה שחושב ‫שאכפת להם מהקוראן? ‫שהם רואים יהודי, ‫אין היגיון ואין מחשבה יותר. ‫כמו שחתול רואה עכבר. ‫אין מה לעשות. ‫נגמר הסיפור. ‫אומר דוד המלך, ‫שמעה שם צדק הקשיבה, רינתי, ‫ללא ספתי מרמה. ‫אומר, תשמע, אני בוכה לך, ‫אני צועק לך, אני מלא בשמחה פנימית. ‫למה אתה צריך להקשיב לרינתי? ‫מרענן לך, משבח אותך בשמחה, ‫בשירים. למה? ‫כי בשפתיי אין מרמה. ‫מה שמעים, אני רמאי, ‫קולם שקר. ‫אני עוד עשר דקות אצלך. ‫הנה, הנה, אני שני בלוקים משם. ‫בכלל בבית, ‫אתה שומע את הילדים עוד צועקים. ‫עוד לא יצא אפילו, ‫יש לו 40 דקות נסיעה. ‫כן, כן, אני בדרך. ‫קצת פקקים וזה. ‫זה נורמה פה בארץ. ‫אני כבר מגיע. ‫הוא אומר, קובע איתך בשתיים, ‫הגיע בחמש. היושר עבד מן העולם. אנשי האמונה עבדו, זה כבר אמרו לפני אלפיים שנה. מה היו אומרים על היום? אז זו מציאות, רבותיי, מציאות היום. חוסר יושר. העיקר שמנו כיפות, ציצי, צקנים. אבל זו עוד אחת הבעיות. מתפללים, בוכים, תיקוני שובבים, תיקון כזה, תיקון כזה. כמעט כל פה שצועק לה, שהם מלא במרמה. מלא במרמה. אומר דוד, אני מצפה לך שתקשיב לרינתי בגלל סיבה אחת. מה? אין בפה שלי מרמה. דרך אגב, אני שואל אתכם שאלה. נגיד אדם שקיבל מכתב ממסכנסה, שהוא מבוקש לחקירה, או ממה, לא יודע. עכשיו הוא מתחיל להתפלל, מתחיל לפקוט לאשם. ריבולו של עולם, בבקשה, רק לא זה. מתחיל לפקוד, כולו בלחץ, תקפי חרדה. הצילותים הרשאים האלה, הם יורדים לחייו של האדם, אין להם רחמים, באים בשתיים בלילה, בום, בועטים בדלת. תפתח. לוקחים את כל הנערות, את כל מה שיש לך, את המחשב, את הטלפונים. ‫לא אכפת להם ‫שילדים קטנים בבית, שום דבר. ‫כמו בגרמניה הנאצית, ‫באו ודפקו על הדלתות, ‫ככה הם עושים פה לאנשים. ‫אני כל הזמן שומע את המסכנים ‫שמתפסים על ידם. ‫לחקירות רק. ‫עוד אין נושמה, אין כלום, ‫הם תייחסים אליך כאילו אתה נאצי. ‫למחבלים לא דפקים ככה בשתיים בלילה. ‫שיודעים עליהם בוודאות שהם רוצחים. ‫עכשיו שבן אדם מתחיל לפקוט ‫לקדוש ברוך הוא בתפילות, ‫מה הוא מבקש? תציל אותי מהם, נכון? זו העיקר הבקשה. תציל אותי, תציל אותי, אני אחזור בתשובה, אני מבטיח, אני מקבל על עצמי. טוב. עכשיו, מה קורה אם הוא יודע שהם צודקים? אמנם הם לא מתנהגים כראוי ואין להם כבוד ומייחסים לבן אדם כמו לכלב, או יותר ירוע מלכלב. כלב הם לטפים והם מכבדים. לא בועטים בכלבים ודופקים להם באמצע הלילה על הדלת. ‫אבל בתוך תוכו הוא יודע ‫שבאמת הוא השם. ‫נגיד שלא שילם מעם, ‫נגיד שלא שילם את כל מה ‫שאת צריכה לשלם. ‫לפי החוק שלהם, ‫הוא יודע שהם צודקים. ‫יש להם קייס נגדו. ‫מה, מרגע זה והלאה, ‫איך הוא מתפלל? ‫עדיין, תציל אותי מהם, ‫תציל אותי מהרשאים האלה, ‫תציל אותי מהשוטר, ‫תציל אותי מהבית המשפט, ‫תציל אותי מהאויבים שלי, ‫תציל אותי מהמתחרים. ‫נכון? ככה הוא מתפלל? ‫אף על פי שהוא יודע שהם צודקים. ‫נגיד, רובן טובע את שמעון ‫בבית דין, מיליון שקל. ‫שמעון יודע שהוא צודק. ‫להפך, הוא יודע שהוא חייב ליותר. ‫מיליון זה עוד לא כל מה ‫שהוא חייב לו. ‫מה הוא מתפלל? ‫ריבונו של עולם, תציל אותי ‫מרובן הרשע הזה, ‫הוא יורד לחיי, גמר עליי. ‫הוא יודע שהוא חייב לו את הכסף. ‫מה הוא מתפלל להשם? ‫תציל אותי מהנבל הזה. ‫תציל אותי מהזה, מהמערור, ‫מהטוען שלו, מכל אלה. ‫זו הגדלות של דוד. ‫תראו בתהילים. ‫שאול המלך רודף אחריו להורגו, ‫על לא עוול בכפו, מאה אחוז נקי. ‫מה הוא אומר לקב". ‫לבונו של עולם, אם אני השם, ‫שתפוס אותי, אכתוך אותי לחתיכות ‫על האפר, ‫שלא יישאר מני זכר. ‫אני לא רוצה טובות. ‫לא רוצה טובות. אם אני השם ‫והוא עודף אחריי להרוג אותי ‫ואני חייב מיטה, ‫תעזור שהוא ימצא אותי מהר. ‫אל תציל אותי אם לא מגיע לי. ‫מדרגה גדולה מאוד. ‫כולנו מבקשים מהשם הצלה, ‫מהמחבלים הערורים, ‫מהנאצים, מהרוצחים. ‫אתם מכירים יהודי אחד בארץ ‫שמתפלל לכל השבחון, ‫ריבונו של עולם, אם פשענו אליך, ‫תעזור שהם ימצאו אותנו וישחטו אותנו? ‫אם זה מה שמגיע לנו, ‫אין כזה דבר. ‫מאילו לפחות היינו מתפללים ‫לכדור שברחוי, בונו של עולם, ‫חתנו, אבינו, פשנו, ‫התחייבנו מיטה, התחייבנו קריטות, ‫תעזור לנו לחזור בתשובה ‫שלא נצטרך למות ‫על ידי החיות טרף האלה. ‫תעזור לנו לחזור בתשובה. ‫לא תציל אותנו מהם, ‫לא תעזור שננצח אותם, ‫כי אם ננצח אותם נחזור לסורנו. ‫אז מה הרלחנו בזה? ‫עוד פעם, מטפלים רק בסימפטומים, ‫לא בשורש הבעיה. ‫האם זה מקל בידו של השם? ‫השם מקל בך עכשיו, ‫מה אתה אומר לו? ‫תעזור שהמקל יהיה קצת יותר רך, ‫או שאני אהיב לך את המקל מהיד, ‫ריבונו של עולם, ‫או שאני אשבור את המקל הזה לחתיכו, ‫תעזור לי. ‫בוער עולם, אוקיי, נו, ‫נגיד שתשבור את המקל, ‫אבל לא פתרנו את הבעיה. ‫אני עדיין, יש לי צורך לעקות בך, ‫אז פתר, שברת את המקל הזה, ‫אני צריך להביא מקל אחר עכשיו. ‫יכול להיות יותר חזק אפילו. ‫אתם מבינים מה אני אומר או לא? ‫זאת הבעיה שלנו. ‫היה פעם רב אחד זצל משהו אדיר, ‫קראו לו הרב משה פיש. ‫שמעתם עליו? רב משה פיש. ‫הייתה לו ישיבה פה בארץ לארגנטינאים. ‫באו מארגנטינה, דוברי ספרדית, ‫מתחסקים אצלו בישיבה, ‫לומדים שנה, חוזרים לארגנטינה, ‫אבל השנה הזאת פה בירושלים, ‫מאוד מתחסקים. ‫עכשיו, נשיא הקהילה בבונו סיירס, ‫שלח את הבן שלו, ‫זה חד אשיר, מפוצץ בגאווה, ‫שלח את הבן שלו ‫לישיבה של רב משה פיס, הצל. ‫מגיע הבחור, טעם כי טוב, ‫טעמו הוא כי טוב השם, טעם מהתורה, ‫איך אומרים, ‫האור שבא חזירו למותיו. ‫התאהב בתורה, חלפה השנה, ‫לעת עתה רוצה להישאר ללמוד. ‫אבא שלו נלחץ, ‫הוא רוצה שהוא ירשם לאוניברסיטה. ‫תחזור מהר, יש לך כרטיס. ‫לא, אבל אני נהנה פה בירושלים, ‫אני לומד, מתחזק. ‫מה מתחזק עכשיו? ‫אתה צריך לבוא להיות דוקטור, ‫מה מתחזק? ‫ויכוחים, לא, הילד לא נשבע. ‫תן את הרב לדבר איתו בטלפון. ‫שלום, הרב. ‫אני מבקש ממך תצווה על בני, ‫לעלות על מטוס מחר ‫ולחזור לבונוסיירס. ‫נגמרה השנה הוא חייב לחזור. ‫הרב אומר לו, ‫איך אני יכול לצוות על יהודי ‫לעזוב את הלימוד תורה? ‫אני יכול לעשות כזה דבר? ‫לקחת על אחריותי כזו אחריות? ‫אם הבן שלך החליט לחזור, בסדר, ‫אבל אני לא יכול לצוות עליו כזרה. ‫כדאי לך מאוד לצוות עליו, ‫כי אם לא תצווה עליו, ‫אתה לא תדרוך יותר בבונוסיירס. ‫אל תשכח מי הביא לך ‫את כל הגבירים וכל הנדבנים, ‫מי מחזיק לכם את הישיבת שם, ‫כל ההוצאות. ‫אם אתה לא אומר לו ‫לעלות על המטוס מחר ולחזור, ‫אתה כבר לא תבוא פה ‫לבון אוסייריס לאסוף כסף. ‫אני נשיא הקהילה פה, ‫לא תוכל לבוא. ‫בדרך כלל רוב הרבנים כבר ‫בקטע הזה היו נשברים. ‫טוב, תראה, בוא נראה ‫מה אפשר לעשות. ‫חומרינצר, ביטחון גדול. ‫בנית ישיבה, ‫השקעת את החיים שלך בזה, ‫פתאום זה עכשיו יכבל לך בהכול. ‫אבל המשה פיש, ‫היה איש אמונה וביטחון, ‫אמר לו, מה שהשם יחליט, ‫מקובל עליי. ‫יחליט שלא תהיה ישיבה. ‫לא תהיה ישיבה זה כבר אחריות שלו. ‫אבל אני לצוות על הילד ככה ‫לקום ולסגור את הגמרה ולשרואה? ‫לא יכול. ‫הוא, האבא זוהם, ‫מה זה, אף אחד לא נכנע לי, ‫לא הבן, לא הרב. ‫עלה על מטוס, ‫נחת למוחרת בארץ. ‫בא לישיבה, צועק, ‫תערוז מהר מזוודה, לא בא. ‫תערוז, לא. ‫אני ככה ואני אעשה לך ככה, ‫לא אכפת לי, אני רוצה ללמוד תורה. ‫לא עוזר לו כלום. ‫אומר לרב, ‫תגיד לו מהר שיבוא איתי. ‫אמרתי, דעתי, טוב, ‫אין לך מה לבוא יותר לבולנוסיירס. ‫אבל אל תבוא. ‫חלפו כמה חודשים, אחד התלמידים ‫הבוגרים של הישיבה מתחתן, ‫שולח לרב הזמנה לבוא לחתונה. ‫הוא מגיע לחתונה, ‫תשמעו איזה סיפור מדהים. ‫הוא מגיע לחתונה, ‫הם מתייחסים אליו כמו אבק ברוח. ‫הוא מוכרם. ‫כל העשירים שהילדים שלהם ‫היו בישיבה והתחזקו וכולי, ‫לא אומרים לו שלום. ‫הוא יושב שם, ‫נותנים עכשיו ברכות, ‫בשבע ברכות, ‫לכל מיני עמי הרצות ‫שלא יודעים לקרוא אפילו, ‫והראש ישיבה יושב ‫ולא מתייחסים אליו. ‫בא איזה תלמיד, כאב לו ככה, ‫כבוד התורה וזה, ‫אומר לו, כבוד הרעב, ‫למה באת? ‫ידעת כבר מה הם מסוגלים. ‫כואב לי שמבזים אותך ככה וזה, ‫משאיבים אותך פה, ‫נותנים ברכות לכל מיני עמי הרצות, ‫כבוד התורה מתחלל פה, מה זה? ‫אומר לו הרב משה פיש, ‫אני לא באתי לקבל ברכה בחופה, ‫אלה דברים שלא מעניינים אותי. ‫אני באתי לכבד תלמיד שלי, ‫זה כמו בן שלי. ‫אני נימדתי אותו שנה ומשהו בישיבה. ‫הוא מתחתן, באתי לחלוק לו כבוד. ‫כן, על כבוד הרב, ‫היה עדיף שלא תבוא, ‫תראה, יש פה גיזיון, חילול השם, ‫מה הרווחנו מזה? ‫טוב, חלפו להם הימים, ‫איכשהו הישיבה שרדה, ‫ויום אחד הוא נפטר. ‫בלוואיו שלו, הבן שלו דיבר. ‫מה אמר הבן? ‫שמעו טוב, זה סוד מדהים ‫מה שהבן אמר. ‫הבן אמר, כל הרבנים ‫שידרשו על התורה ועל האמונה ‫יגידו את אותו דבר. ‫אי אפשר לעולם להפסיד ‫מלעשות את רצון השם. ‫בן אדם שעכשיו נלחם ‫ביצרים שלו, ‫ושומע ומכניע את התאוות שלו ‫לכבוד הקדוש ברוך הוא. ‫רצה לגנוב? לא גונב. ‫רצה לעשות עריות? לא עושה. ‫רצה לחלל שבת? לא. ‫היה לו ביזניס שעובד? סגר. ‫עשה כל למען השם עד היום. ‫נתן למסכנים צדקות ‫גם כשלא היה לו כל כך. ‫רק מה? כי זה רצון השם. ‫הייתכן שאני אקריב את חיי ‫ויקשה על עצמי יום-יום ‫לעשות למען השם, לשמח אותו? ‫והוא בסוף יתקע לי סכין בגב ‫על מה שעשיתי לו. ‫זה בני אדם הגונים לא עושים. ‫אדם הגון, יהודי או גוי, ‫לא עושה כזה דבר. ‫מה, הקב". יותר גרוע מבני אדם? ‫מהו, חס וחלילה ישיב רע תחת טובה? ‫הרי כתוב, אם ישיב רע תחת טובה, ‫לא תמוש רע מביתו. ‫אז למה השם יכניס למישהו סכין בגב ‫אם הוא רץ לעזור לעני או לזהב רך? ‫או לעזור לזה אחד שהוא לא יודע ללמוד, ‫אז הוא מלמד אותו א' ב', ‫כדי להכניס אותו ללימוד. אני מקריב מזמני ומכספי ובסוף אני אקבל סכין בגב, מי יכול לחשוב כזה דבר? הרי זה אחד שחושב כזה דבר הוא כופר גמור. כופר גמור, עם הזקן שלו והכובע. זקן זה בחינם וכובע זה כמה מאות שקלים, נגמר הסיפור, אבל זה לא משנה את הבן אדם. ‫אז מה קרה פה בסוף? ‫אומר רב משה פיש, ‫אז כל רב יגיד לך, ‫אם עשית והקרבת ‫ועלה לך כסף, ‫מובטח שהקדוש ברחוי ‫יחזיר לך את מה שהשקעת. ‫כשהרי כתוב, ‫לעולם אין אדם מעניין מן הצדקה. ‫אני עכשיו הולך, עוזר, נותן צדקות, ‫היא גרה ממני? לא ייתכן. ‫הוא חייב באיזשהו סיבוב ‫להחזיר לי את מה שנתתי. ‫נכון כולם אומרים את זה? ‫זה יסוד ברזל ביהדות. ‫הומר הבן של הרב משה פיש, ‫אבא שלי היה קצת שונה מכולם. ‫כשהוא היה מתפלל, ‫הקדוש ברכו, אמר ריבונו של עולם, ‫עלה לי הרבה כסף לכבודך, ‫השקעתי פה, הפסדתי פה, ‫הנישאו אותי פה, ביזו אותי שם, ‫אני מתכנן אליך בכל לשון של בקשה, ‫אל תפצה אותי על מה שהפסדתי. ‫בבקשה אל תחזיר לי את זה. ‫אל תחזיר לי את הכספים שהשקעתי, ‫אל תשלם לי על הביזיונות שקיבלתי. ‫אני רוצה שזה יהיה אך ורק למענך, ‫לא למענים. ‫למדרגה פי אלף יותר גבוהה. ‫כי מה הגבורה לאדם שקצת למד ‫חובות הלוואו עוד כמה פעמים, ‫הוא מתחזק בביטחון. ‫מה כבר הגבורה בלעזור לעני? ‫הרי אם אתה יודע שיש הבטחה ‫שהכסף חייב לחזור אליך, ‫אז מה הגבורה פה? מה הגבורה? זה כמו שאתה נותן לחבר שלך עד מחר, הוא מחזיר לך בבוקר, רואה, אין עליי כסף, אתה יכול לתת לי עכשיו 50 שקל, אני אחזיר לך בבוקר, נו, אז הוא מחזיר, הוא נאמן, בבוקר בא והחזיר, מה הגבורה פה? הגבורה היא כך, לא רוצה חזרה. כלום, עלה לי, ביזו אותי, גירשו אותי מארגנטינה, הפסיקו את התרומות, אל תחזיר לי כלום, לא בעולם הזה, לא בעולם הבא. ‫זה נקרא מדרגה גבוהה מאוד ‫ובאמת לשם שמיים, ‫ממש לשם שמיים. ‫זה מה שהרמב״ם אומר ‫בהלכות תשובה פרקיות, ‫הלכה א', ב', ג', ‫שאדם לא צריך לעבוד את השם ‫עבור השכר. ‫כמו שכתוב בפרקי אבות, ‫אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ‫על מנת לקבל שכר. ‫אז הרמב״ם אומר את זה. ‫וגם אל תעשו את זה ‫בגלל שאתם פוחדים מהגיהנום. ‫או לאבא את העולם הבא ‫או להתקלל בכל הכללות שבתורה ‫או באונשים, ‫לא עבור השכר ולא עבור העולם הבא ‫ולא עבור הגנדן ‫ולא עבור להינצל מהכללות, ‫אלא מה? לעשות, ‫ככה השם אמר, כי זו האמת. ‫לעשות, כי זו האמת. ‫וסוף הטובה, לבוא. ‫למה? שדרך זאת של לעבוד את השם ‫מפחד מן העונש, מן העירה, ‫זה דרכם של מי? ‫של ילדים, נשים ועמי הארצות. ‫אבל בני תורת, על מידי חכמים, ‫לא יעל להם לעשות חשבונאות ‫עם הקב". להתחשבן. ‫מה אני מרוויח? מה אני מפסיד? ‫למה אני חשוף? למה לא? ‫מה יקרה לי אם אני לא אשמור? ‫איזה עונש יבוא עליי ‫או איזה שכר אני מפסיד. ‫אלה חשבונות של ילדים, ‫נשים ועמי ארצות. ‫אבל מי שהוא בן תורת המתחכם, ‫הוא צריך להתאהב בקדוש ברוך הוא ‫מתוך האור של התורה, ‫מהמתיקות של התורה. ‫גם אם לא היה עולם הבא, ‫גם אם לא היה שכר, ‫גם אם לא היה עונשים. ‫למה אתה כזה עבד אשם? ‫מה יוצא לך מזה? ‫כל היום יושב ולומד, ‫אין עולם הבא, אין שכר, ‫ואם לא תלמד, אין עונש. ‫אז מה אתה עושה? ‫אני מאוהב באשם. ‫לא אכפת לי מה יש, מה אני אהבי. ‫זו מדרגה גבוהה מאוד. ‫אבל היום צריך לי להחזב אתכם ‫בדור הזה, כמה אנשים ‫הם תלמידי חכמים? ‫אפילו לא אחד מאלף. ‫נמצא שהיום כולם עובדים ‫את השם בחשבונאות. ‫מה אני ארוויח? מה אני אפסיד? ‫כדאי לי? לא כדאי לי? ‫אני חייב לקום. ‫אבל שמי חץ, ‫מי יודע מה יבוא עליי אם אני לא יקום? ‫מה יהיה עם השילוחים? ‫מה יהיה עם הילדים? ‫יהיה לי ילדים? לא יהיה לי? ‫כל הזמן אנחנו חושבים ככה. ‫מה יהיה עם הפרנסה? ‫הרי כבר הרגשנו, ‫אנחנו ניסע אותם עם אמן. ‫עשה להם ניסיונות עם אמן, ‫זה ניסיון בפ ‫כבר אז, מה יגיד היום? ‫מה יגיד היום? ‫אז היום מישהו, תלמיד חכם, בסדר, ‫יעבוד את השם תוך אהבה. ‫רוב העולם הם לא תלמידי חכמים. ‫איך אומר בעל התוספות? ‫אלף נכנסים לבית המדרש, ‫אחד יוצא תלמיד חכם. ‫זה היה לפני 800-900 שנה. ‫מה יגיד היום? אם היה חי היום, ‫היה, אומר, מאה אלף נכנסים ‫לבית המדרש, אחד יוצא תלמיד חכם. ‫מה זה תלמיד חכם? ‫חיים קניאפסקי, רב בן ציון, אבא שלו, ‫אלה תלמידים חכמים. ‫יש הרבה הודיעי תורה, לא אומר שלא, ‫אבל הגדרה של תלמיד חכם ‫שהם שואלים אותו ‫בכל סוגיה והוא משיב מיד. ‫לא צריך יומיים לעיין. ‫לפתוח 20 ספרים, לראות, לסכם, ‫לכתוב ולהגיד תשובה. ‫זה לא נקרא תלמיד חכם. ‫תלמיד חכם זה אתה בא אליו שואל, ‫כמו שהיה חכם בן ציון, ‫היו באים שואלים אותו שאלה, ‫ככה העיניים שלו מתרוצצות, ‫מריץ ‫הקבודו פוסק לך עכשיו עניינים ‫של חיים ומוות תוך חמש דקות. ‫שאל אותו הרב שלי, ‫הוא היה תלמיד מובהק שלו. ‫הוא אמר לו, ‫הקבודו פוסק מרוח הקודש? ‫וואס ושלום, איך אתה אומר כזה דבר? ‫הוא אמר לו, אז איך ככה? ‫הורדת את הראש לשולחן ‫וכמה, כמה, שלוש, ארבע דקות, ‫הרמת ככה את העיניים, ‫אמרת לה, תעשי את הניתוח ‫או אל תעשי. ‫מה זה אם לא רוח הקודש? ‫הוא אומר, עברתי על כל הסוגיות בשעה ‫כל מה שקשור לעניין שלה, ‫שקלתי את הכול ו זה תלמיד חכם. אחד כזה, הוא לא צריך אונשים, לא צריך להפחיד אותו, זה פשיטה. אבל רוב העמך, אפילו לומדי תורה, הם צריכים את זה, צריכים את הדחיפות האלה. זהו, זה הכי. אה, יפה מאוד, תודה רבה. רבותיי, זה לא פשוט. אתם יודעים, בתפילת ערבית ובשחרית, יש שתי ברכות לפני קריאת שמה. למה צריך שתי ברכות? עכשיו אתה אוכל תפוח, ברכה אחת, כל דבר לפני ברכה, ברכה אחרי, למה פה שניים לפני? שתי ברכות, בשביל מה צריך שתי ברכות? אתה רוצה לעשות ברכה לפני קריאת שונה? ברכה לפני וברכה אחרי, למה צריך שתיים לפני? מה ההבדל בין שתי הברכות? ‫ברכה ראשונה, ‫אשר בדברו מעריב ערבים וזה, ‫מדברים על הכוכבים, על העולם. ‫מהי הברכה השנייה? ‫אהבת עולם, אהבתנו, ‫תורך ומצוות, חוקים משפטיים, ‫אותנו למטה. ‫חשבתם על זה? מה הולך פה? ‫אני אגיד לכם את הסוד. ‫יש שתי דרכים בחיים ‫להתאהב בבורא עולם. ‫שתי דרכים. ‫שיטת רשי ושיטת הרמב״ם. ‫לא שהם נמציאו את זה. ‫זה שתי שיטות שתמיד היו קיימות, ‫רק הם הבליטו את הסוגיה. ‫הרמב״ם אומר ‫איך מתאהבים בקב״ה, ‫מסתכלים על העולם, על הבריאה, ‫על הפירות, על הירקות, על הצבעים, ‫מי בשריח איזה אלוהה, ‫על חוכמה, על כל מה ‫שאשם ברא בעולם, ציפורים. ‫גם ציפור מצא בית ודרור כן לה. ‫מה זה הפסוק הזה? ציפור קטנה, כמה עולה היום? אתה בא לחנות של חיות לקנות לאלה שלך איזה ציפור. כמה עולה? 20 שקל? בוזל, ציפור, לא יודע מה. הציפור הזאת, כמה היא באמת שווה? 20 מיליארד דולר. למה? אתם מכירים מה זה Waze? Waze שמראה לך איך להגיע לכל מקום? Waze היום שווה 20 מיליארד דולר. ‫הוא אומר לך איך להגיע מפה לפה, ‫ובדרך כלל, הרבה פעמים הוא טוען. ‫נגיד אתה נוסע לצפון, פני ימינה, ‫באקה אל גרביה. ‫או זה רוצנק ניסוחה למחבלים ‫בכל מחיר. ‫וכאילו, אתה יודע, איזה שמאלני ‫יושב שם ומכוון שכולם ייכנסו ‫למקומות המסוכנים. ‫כל פעם טועה, ופתאום קופה, ‫ופתאום אין לו קליטה, ‫ופתאום מביא אותך בכלל למקום אחר. ‫מה זה המקום הזה? ‫או יש בעיה, הרחוב הזה שלנו ‫לא כל כך מופיע שם. ‫קיצור, יש שם הרבה פשלות, ‫ואם היום ימכרו את זה, ‫מעל 20 מיליארד דולר. ‫עכשיו, אתם יודעים מה זה ציפור? ‫ציפור, מי שמכיר קצת ‫את הג'ונגלים של ניו יורק, כל הדרך מניו יורק לקנדה, יש לך 3-4 שעות של נסיעה מהירה בכביש מהיר, בשני הצדדים מיליארדים של עצים. כל ירוק, ירוק. ויש תקופות שזה נהיה אדום, כתום, צהוב, לבן, איזה צבעים, אתה משתגע. מה, רבו מעשייך, אשם. תמונות כאלה, אי אפשר להאמין. ויש גם מקומות עם אפלמיים ואגמים וברבורים, פתאום אתה רואה סוסים, פתאום פרות, איך אומרים? ‫ואם יש שלג, אז בכלל, ‫אתה רואה גם את השלג על העצים, ‫זה בכלל נראה ממש מחזות. ‫איך אומרים? השם מפנק אותך ‫עם כל מיני תמונות יפות. ‫עכשיו הציפור בנתה קן, ‫שזה צריך ארבע שנים ללמוד ‫עד ריכלות כדי לבנות כזה קן. ‫אתם יודעים איזה מסובך זה? ‫איך הם מביאים את כל הזרדים, ‫עושים את הקן בצורה כזאת כמורה ‫ומסימטרית ומשהו מדהים. ‫בסוף היא בנתה את הכן, ‫עכשיו היא צריכה ללכת לחפש תולעים. ‫היא טסה איזה כמה דקות, ‫נגיד עשרה קילומטר, 20 קילומטר, ‫חפשת תולעים בכל מיני מקומות, ‫מביאה עכשיו איזה תולעת, ‫עכשיו היא צריכה לחזור לכן. ‫אבל עכשיו מלמעלה זה נראה אוקיינוס. ‫אוקיינוס ירוק! ‫מיליארד עצים! ‫איפה השארתי את הגוזלים? ‫אולי פה, אולי פה. ‫מלמעלה הכול נראה אותו דבר. ‫אולי פה, אולי פה, אולי פה. ‫מה, יש מיליארדים של אפשרויות. ‫עד שציפור תמצא את הגוזלים ‫הם כבר היו בני 200, מתים כבר. ‫נכון או לא? אני פעם... ‫הייתי ב-21, הגעתי לאמריקה, ‫עבור כמה חדשים, ‫דוד שלי ודודה שלי ובן דוד שלי ‫הגיעו לאמריקה לטיול. ‫הדוד שלי היה לו בן מנישואים ראשונים, ‫הוא היה גר בלוס אנג'לס. ‫הם הגיעו לניו יורק, אומרים לי, ‫אנחנו לוקחים אותך איתנו ללוס אנג'לס. ‫טיול על חשבוננו. ‫למה? אתה יודע אנגלית, ‫אנחנו לא יודעים אנגלית. ‫תבוא איתנו לכל מקום. ‫אמרתי, מה אכפת לי? ‫הרווחתי טיול. ‫לאן לקחו אותי? דיזני לנד. ‫שמעתם על המקום הזה דיזני לנד? כל מיני משחקים, מכוניות, אני יודע מה, פקווריומים, דולפינים. עכשיו, מה אני מכיר? אני רק כמה חודשים באמריקה, אני לא הייתי במקום כזה. הגודל של החנייה זה כמו כל הגודל של כל רמות. כל רמות, א', ב', ג', עד לגבעת זאב, זה היה הגודל של החנייה שם. ‫זה מחולק למאות של חלקות, ‫ובכל חלקה יש מאות של מיני חלקות. ‫אם אתה לא כותב באיזה חניה הכנית ‫ובאיזה חלקה ובאיזה מקום, ‫יקח לך שנה לחפש את האוטו. ‫לא הגזמה, שנה לחפש את האוטו. ‫אני מה יודע? ‫היה להם אוטו סחור. ‫הכננו באיזשהו מקום, ‫עלינו שם על איזה רכב ‫ונסענו. ‫עכשיו כשרוצים לחזור לחפש את האוטו, ‫אין לנו מושג איפה. ‫אתם יודעים מה זה? ‫מה הסיכוי שנמצא את האוטו? ‫אין שום סיכוי. ‫יש אלפים של חלקות. ‫יואו, אולי פה, אולי פה, מה? ‫לא יודעים. ‫וואלה, נס כזה היה, ‫אנחנו מצאנו את האוטו. ‫עברתי, זה יכול היה לקחת שבוע. ‫לעולם לא נמצא אוטו. ‫לא מוצאים אוטו. ‫באים לחברת השכרה, ‫מה קרה לאוטו? ‫עבד בדיד מילן. ‫אבל היונה, הציפור... ‫יש ג'י-פי-אס כבר מבריאת העולם. ‫גם ציפור מצא בית ודרור קן לה. ‫היא אף פעם לא מאבדת את הקן. ‫מגיעה, נוחתת בין כל הענפים, ‫יורדת בדיוק, בום! ‫תולעת ישר. ‫ועכשיו, כשיש ביצים, יש ביצה, ‫ויש בפנים גוזל בהתהוות. ‫פתאום הביצה נשברת והוא יוצא, ‫מהו הגוזל? הצהוב שבביצה ‫או הלבן? ‫יש לך שם ביצה, נכון? ‫הצהוב או הלבן? ‫מה אתם אומרים? ‫למה אתם אומרים צהוב? ‫כי הפרוחים הם צהובים. ‫נכון? כי הם צהבווים כאלה. ‫אז אתם חושבים שהם יצאו ‫מהצהוב של הביצה. ‫מה אתם אומרים? ‫מי אומר צהוב שירים את היד? ‫מי אומר לבן? ‫-שניהם ביחד. ‫מי אומר שניהם ביחד? ‫-לא. ‫מי אומר אף אחד מהם? ‫אחד אמר, אף אחד מהם. ‫אתה יודע או שאתה מאמר עליי? ‫אתה עושה את הדם, ‫הוא אומר שזה יהיה בריאה, לא? ‫אני אגיד לך על הדם, תראה, ‫לפעמים אתה רואה טיפת דם בביצה, נכון? ‫זורקים את זה ומבשלים את הביצה. פעם היה מעשה, היה איזה רב באירופה, העלילו עליו הלילה שהוא שוחט ילדים נוצרים, ועושה בדם שלהם מצות. לא שמישהו אי פעם האמין לשתות הזאת. אמר, זה טוב לנגח בזה את היהודים, למה לא? גם אומרים באמריקה, לגויים של היהודים יש קרניים. כבר כמה פעמים אנשים באו לטקסס, באו אליו אנשים, You Jewish? ‫מסתכלים לו ככה על הראש? ‫מה אתם מסתכלים? ‫איפה הקרניים שלך? ‫למה הם חושבים ‫שליהודים יש קרניים, מי יודע? ‫מי יודע? מאיפה בא השטות הזאת? ‫אבל מייקל אנג'לו שעשה תמונה ‫עם משה רבנו עם קרניים, ‫מאיפה הדביל הזה עשה לו קרניים? ‫זו השאלה. ‫כתוב, קרנו פרניו של משה, ‫שהוא ירד נער סיני. ‫קרנו, כוונה אור, ‫אבל הם תרגמו את זה כמו קרן. ‫מאז החלישה היהודית יש קרניים. ‫בכל אופן, זה דבר מעניין. ‫זה באמת מאוד מעניין, הדבר הזה, ‫איך כזו שטות פשטה בכל העולם. אבל איך הגענו לקרניים האלה? אז עכשיו איזה רב אחד אמרו שהוא מבשל את הדם של הילדים ועושה מצות. הביאו אותו לבית משפט. הביאו אותו לבית משפט, אז השופט אומר לו, אדוני, אתה שוכט ילדים ועושה בדם שלהם מצות? הוא אומר, מה פתאום? יש לך הוכחה שלא? הוא אומר, כן. הוא אומר, איך תוכיח? אומר, תשלח אחד מהנציגים פה של הבית משפט שירד לרחוב שיחפש אישה יהודייה. תלכו, תקנו קופסה של ביצים, תביאו את האישה היהודייה עם הקופסה של הביצים לבית משפט ואני אוכיח לכם. אומרים, טוב, הם נהיו סקרנים. הלכו הביאו ביצים, תפסו איזו אישה עם מטפחת על הראש, הביאו אותה לבית משפט, אומר לערב, גבירתי, אנחנו, אני רוצה שתדגימי לגויים פה איך את עושה חביתה. הנה כערה, תראי להם איך את פותחת את הביצים, מה את בודקת, מה את עושה. היהודיה שברה את הביצים, התחילה ככה לחפש. תסבירי להם בבקשה את מה את מחפשת. היא אומרת, אני מחפשת שאין איזה נקודה של דם. האם יהיה נקודה של דם, אפשר לאכול אותה? מותר ליהודי לאכול דם? היא אומרת, מה פתאום, בגלל זה בודקים. אמר השופט, טיפה אחת קטנה של דם אנחנו לא יכולים לאכול, אני אעשה מצעות שזה מצווה כזו גדולה עם דם? מאיפה בא השתות הזאת? מיד נגמר הדין. לא היה לנו כבר מה לענות. איך אומרים חיים והמוות ביד הלשון? היה מקרה דומה, היה איזה רב אחד, שגם כן נאשימו אותו באיזה מעשה גדול, רוצים להוציא אותו לעורג. מינו לו יהודי עורך דין חילוני. שלושה שבועות הוא מגיע לבית משפט למעצר לנסות להכין איתו כתב הגנה הרב לא מרים את הראש ככה יושב אומר לו כבוד הרב עוד יומיים הדיון אין לי אפילו אני לא יודע אפילו מה להגיד אין לי מילה לא אמרת לי מילה אתה לא מסתכל עליי כבר שלושה שבועות לפחות אתה יכול להגיד לי למה אתה לא מסתכל עליי הרי היחיד שיכול להציל אותך ממוות זה אני אומר לו הרב כתוב בגמריו שאסור להסתכל בפניו של אדם רשע. אסור. אומר לו ואני רשע? אומר לו אבא של הרשעים. למה אני רשע? אתה מחלל שבת? אתה עובד בהרחאות? חוקים של גוהים? אתה עובד אנשים? מגן על כל מיני אנשים? אתה עושה דברים נגד השם? אתה רשע? ‫טוב, הגיעו לבית משפט, ‫הטביעה עם כל הבלוף שלהם, ‫בסוף באים ליהודי הזה שמגן על הרב, ‫מה יש לך להגיד? ‫נאום פתיחה. ‫הוא אומר, האמת, אין לי מה להגיד. ‫אני שלושה שבועות הולך למעצר כל יום, ‫והרב, לא דיברתי עד עכשיו כלום, ‫עד שאתמול סוף סוף, ‫שאלתי אותו, אני מתחנן, ‫תגיד לי למה אתה לא מדבר איתי? ‫למה אתה לא מרים את הראש? ‫עוד לא הסתכלת עליי פעם אחת? ואני שחייב בידי שאני הסנגור שלו הוא אמר לי בפנים אסור להסתכל בפרצוף של בן אדם רשע זאת אומרת הוא עכשיו מעצבן אותי שאני יכול עכשיו עוד יותר להתנקל אליו לסבך אותו עוד יותר כשהוא יודע שהחיים שלו ביד שלי הוא לא משקר הוא אומר לי את האמת בפנים אתה רשע אסור להסתכל בפנים שלך והוא צודק כמו הרכבים ‫עשה בידוי. ‫הוא צודק, אני רשע, הוא אומר. ‫פעלו כולם שם. ‫אחד כזה יכול ללכת להרוג אנשים? ‫ככה זה, מפה נגמר המשפט. ‫יש עוד איזה מקרה שרצו לתבוא, ‫זה רב אחד על גזל. ‫אז הרוחדין אמר, ‫שאלתי אנשים עליו בשכונה, ‫אמרו לי שהוא שולח מכתב בעצמו, ‫נגיד שהוא הולך לשים את המכתב ‫בתיבת דואר של מישהו, ‫הוא קורא עבול. ‫שהדואר לא יפסיד. ‫אז השופט התחיל לצחוק. ‫הוא תגיד, אתה מאמין ‫לשטויות האלה? ‫הוא לוקח את המכתב בעצמו ‫והוא קורא הבול ‫שהדואר לא יפסיד מזה שהוא ‫לא שולח את המכתב עם הדואר? ‫אתה באמת מאמין לזה? ‫אז העורך דין אמר לו, ‫מאמין או לא מאמין זה לא רלוונטי. ‫עליי ועליך לא מספרים ‫כאלה סיפורים. ‫אתה שומע, אדוני השופט, ‫אתה מכיר מישהו ‫שיספר עליך או עליי כזה סיפור, ‫אבל עליו כולם מספרים ככה. ‫נראה לך שהוא גזמן. ‫ביצור, יש הרבה הברכות, ‫רק צריך לדעת מה להגיד. ‫נחזור לעניין. ‫אז יש שתי ברכות לפני קריאת שמה. ‫אז הרמב״ם אומר, ‫אם אדם מתבונן בבריאה, ‫מתוך הבריאה הוא מתאהב ‫בכדוש ברוך הוא. ‫שיטת רשי, ‫מתוך האור שבתורה, ‫מהמתיקות של התורה, ‫כמה שאדם יותר לומד ‫ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו, ‫אז... הוא מתאהב בכנוש ברוך הוא מהגדלות של התורה מהעמקות של התורה הוא מתאהב בכנוש ברוך הוא לכן כיוון שיש שתי שיטות להתאהב באשם ועכשיו הולכים לקיים מצוות עשה דהורה איתה לאהוב את אשם ואהבתה את אשם אלוקיך ואפשר גם ככה וגם ככה שמו שתי ברכות ברכה ראשונה על מה מדברת ברכה ראשונה על מה מדברת על העולם על הגלקסיות על הכוכבים הערב ערבים בחוכמה ברכה שנייה מה אהבת עולם או אשכנזים אומרים אהבה רבה תורה או מצוות חוקים ומשפטים אותנו למטה זאת אומרת אפשר להתאהב בך דרך התורה או דרך העולם מה עדיף מה אתם אומרים אתם עושים אחד את השאלה אחד שהוא כל היום, כל החיים שלו לא יצא מהחדר ורק למד תורה. לא היה לו זמן להתפעל מהבריאה. ברוך אתה, אנוני ה' מלך העולם שקוניה בדברו. הפסיד או לא? לא הפסיד. לא הפסיד כלום, אין לו מונש, נכון? אדם שרק התפעל מהבריאה ולא למד תורה. הפסיד את חייו, הפסיד הכל. אז מה יותר חשוב? תורה. מה? תורה. תורה? יפה מאוד. אז למה מביאים את שניהם? ‫הרי יש דין, קים לבדרה ומנה. ‫אם עכשיו צריכים לתת חשדון נשים, ‫הם הולכים על הער גדול מהשתיים. ‫השני מתעלמים, מספיק. ‫אתו דבר תגיד פה, יש שני שיטות, ‫אבל זו שיטה יותר מעולה מלכרקליה. ‫התשובה היא, יש אנשים שהם ‫לא למדנים, עובדים, עמי הרצות, ‫הם יכולים להתאהב באשם מהבריאה. ‫הם לא מבינים, ‫לעולם לא התאמו ממתיקות התורה. ‫חזוניש, למשל, היה אחד ‫שהיה במדרגות של לימוד ‫שלא נראו כאלה דברים. ‫לא נראו. ‫הוא היה יכול לשבת שלושה ימים ‫בלי לאכול ולשתות ולא לקומה ספרים. ‫שלושה ימים רצוף. ‫והוא היה צנו ונמוך ורזם כמו נוצה. ‫חלש. ‫צריכים להזכיר לו כל יום לאכול. ‫הוא אמר, מעולם לא הרגשתי רעב, מרוב שהוא היה שקוע ברוחניות, הגוף שלו היה בטל לגמרי, לגמרי. יום אחד הרב שמואל גרנמן, הסיפור שהוא היה אצלו בבית, והחזוני שם בתוך החדר, ופתאום הוא שומע נפילה על הרצפה, פרום. הוא רץ לחדר, נכנס לחדר, הוא רואה החזוני שוכב על הרצפה ליד המיטה. הרים אותו, השכיב אותו על המיטה, מה קרה, כבוד הרב? הוא אמר לו, אני כל יום לומד, לומד, לומד עד הלילה, עד שאני מרגיש שאני כבר עומד ככה כמעט להתעלף, אין לי כוח יותר, אני משאיר לעצמי קצת כוח לקום מהכיסא, לעשות צעד ולפול על המיטה. היום לא חישבתי נכון, שכבר קמתי, נפלתי. לא היה לי את הכוח לצעד הזה. אתם מכירים עוד מישהו במאה השנה האחרונות שהגיע לכזו מדרגה? חזוני, שאני היה לזכות סבתא שלי עליה שלום, הייתה אישה מאוד צדיקה, היא עבדה שנים בבית שלו, הסבתא שלי. פעם אחת הוא ראה אותה, תראו, מכל הזה שהיה שקוע בתורה, פתאום הוא הסתכל עליה, אמר לה, למה אתה עצובה היום? היא אומרת, הייתי עם הבן שלי מאיר, צל הרופאים היום, אמרו שיש לו חור גדול מאוד בריאות, והוא לא יחזיק מעמד, הוא מקסימום עד גיל 20 ימות, הוא היה בן 17. יש לו מקסימום שלוש שנים לחיות, מום בלב, בריאות. אמר לה החזוני, שאל תדאגי, הוא יעבור את גיל 60, את יכולה להיות רגוע. והוא ישן ארבע קופסאות נלסון ביום, זה כפול ממלברו. לא היה מוריד סיגריה, הוא היה מדליק סיגריה מסיגריה היום. אתם מכירים את זה שאומרים? הוא היה ככה, מדליק סיגריה מסיגריה. בכל מצב הוא היה עם סיגריה ביד, בכל מצב. ‫עם חור בריאות. ‫מי יכול לנשום עם ארבע קופסות סיגר? ‫ונפטר בגיל 64. ‫גיל 64. ‫אני מניח שאם אולי המאשן בכלל ‫יכול גם לחיות עד 80. ‫אבל תראו, מי זה החזוניש? ‫מה הוא היה? מה זה? ‫לא נתפס. ‫רבותיי, התחלתי לומר, ‫אם לא ניגע בשורש הבעיה, ‫לא נתקדם שום דבר. ‫עוד פעם כלאי, על עוד כלאי, ‫על עוד כלאי, זה לא פותר את הבעיה. ‫תראו מה כתוב. ‫קסיל מתעבר ובוטח, ‫חכם ירא ושר מירא. ‫מי הבין? ‫מה זה קסיל מתעבר ובוטח? ‫קסיל מתעבר ובוטח, ‫חכם ירא ושר מירא. ‫מישהו כאן הבין? מה זה כסיל, מתעבר ובוטח? מה זה מתעבר? מלשון העברה, יום זעם ועברה. מה זה עברה? כעס גדול מאוד. כסיל, מתעבר ובוטח. במה הוא בוטח? אתם מכירים את המשפט שהמציאו היום בדור הזה, תחשוב טוב יהיה טוב? כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? ‫וואו, אין מה לדאוג. ‫השם איתנו, תחשב טוב יהיה טוב. ‫הרי יש פסוק לכאורה ‫שאפשר לדייק ממנו ככה. ‫כתוב, ‫את אשר יגורתי, בא לי. ‫חשבתי על משהו שלילי, בום, ‫רק חשבתי על זה, זה בא לי. את אשר יגורתי בעלי. מה שמע, אם לא הייתי אגור ממנו, לא הייתי פחד מזה, זה לא היה בעלי. מכירים את זה שאתם חושבים על משהו רק שזה לא יקרה לי, לא עובר שעתיים, אתה מקבל את הטלפון? מה זה כסיל מתעבר ובותח? תחשוב טוב, יהיה טוב. מי אמר לך? עכשיו אדם רצח. חושב טוב. ‫תחשוב טוב יהיה טוב. ‫מה יהיה טוב? ‫עוד מה תפוצצו לו את הצרוע בשמיים. ‫מה יעזור לו שהוא יחשוב טוב? ‫שם הלכה רק בן אדם, ‫יעזור לו שהוא יחשוב טוב? ‫עשה עבירה אשת איש. ‫תחשוב טוב! ‫מה הולך פה? ‫זו הבעיה שלנו. ‫הדור הזה, אנשים שעושים ‫את העבירות הכי חשובות, ‫שמים תהילים בנעליים בזמן ‫שמחללים שבת, מכתיעים את הרבים, ‫מכניסים לזה גול, 20 אלף, ‫עם סיגריות ביד, צורכים, יש! ‫ועושה פתאום קריאת שמה. ‫מחלל שבת, מכתיע הרבים. ‫תחשוב טוב יהיה טוב. ‫ובסוף משפחים אותו, ‫איזה קידוש ה' הוא עשה! ‫ממש קידוש ה'! ‫הביא 20 אלף אישים מכוניות בשבת, ‫באת חתיכת סמרתות לתוך רשת, ‫ופתאום נהיה הכבוד הרב. ‫מוציא כיפה, שמה על הראש. ‫אני תקפתי את השחקן הזה אישית. ‫הוא בא לאחת הדרשות שלי, ‫עשית דרשה לכדורגלנים. ‫אמרת לו, אה, בטח חשבת, ‫וואו, אתה מינימום הרבי מלובבית, ‫שעשית קירוב בכל העולם. ‫שעליו את הכיפה, ‫שמה ישראל מול הגויים. ‫מה זה כל זה? ‫כל זה זה תרבות יוון. ‫אנשים מבולבלים. ‫הם בולבלים. ‫מצווה בא בעבירה, ‫אינה מצווה, אומרים חזל. ‫מצווה בא בעבירה, ‫תוך כדי שאתה מתעסק ‫בדברים בטלים, ‫בדברים שהם חילול השם, ‫בחילול שבת, בהכתעת ערבים, ‫בתרבות יוון, ‫בסוף, פתאום, מתוך החושך, ‫נהיה צדיק. ‫שמע, ישראל, מה זה זה? ‫תגידו לי, מה נהדכם יותר גרוע? ‫להיות... ‫לגמרי חילוני ‫או חצי דתי, חצי חילוני. ‫מה יותר מסוכן? ‫מה אתם אומרים? ‫חצי דתי, חצי חילוני. ‫אחד שלא עושה כלום, ‫לאף אחד אין ציפיות ממנו. ‫אין הפתעות. ‫כשרואים אחד עם קיפה כמו הבוגד ‫לשעבר שגנף פה את רשות הממשלה, שחושבים שהוא דתי, אבל הוא חלל שבת, הוא שולח טקסטים בשבת, טס בשבת, אוכל טרפות, כל המסעדות בבית שלו, הכל טרף. לא, אני לא יודע, לדעתי הוא לא שומר מצווה אחת מהתורה. אני לא יודע למה הקיפה, אני עד היום לא הצלחתי להבין למה. גם באמריקה יש כל מיני רפורמים מוזרים, שגויים כבר שומרים יותר מצוות מהם, והם שמים קיפה. לא מבין למה. מחתן גבר עם גבר ויש לו קיפה על הראש. Let me give you ברכת כהנים. אני כהן. חתן גבר עם גבר, שם ככה את התלית. יברך חשם וישמרך. אתם צוחקים, אה? פה במדינה המצב לא הרבה יותר מזיר. לפני איזה שנתיים שלוש, הלב שלי נחצה למאה חתיכות. לא לשתיים, למאה. אחד מגדולי הדור, לא נגיד את שמו, מפאת כבודו, יש לו איזה נכת, סוטה, שהיה נשוא, היה לו ילדים. והסוטה הזה, איך אומרים? יצאתי מהארון. החליט עכשיו להתגלות לעולם. סביב הצדיק כנראה נפטר כבר, חיכה עד שהוא ייפטר מן העולם, ויש ממנו אולי, הבנתי שהוא גם קרוי על שמו, ‫בקיצור, החליט להתגרש מאשתו, ‫לבראות בה ובילדים, ‫וללכת להתחתן עם איש. ‫סדום ואמורה. ‫עכשיו תשמעו טוב, מלא הוא סותך, ‫עולה נפש, ‫ראינו לו אחד ולא שניים כאלה. ‫כמה אנשים היו בחתונה שלו? ‫200. 200 אנשים חסרי בושה היו בחתונה שלו. הראו וידאו, מישהו צילם. חצי מהם היו מסכנים וקיפרות וקובעים. באים לחתונה של אחד שעזב את אשתו, נכת של אחד מגדולי הדור, מתחתן עם גבר. אותו דבר עכשיו היה באמריקה עם שתי בנות. באים חרדים לחתונה. אתם הבנתם למה עכשיו היה אוקטובר, השביעי באוקטובר, ואני יכול לתת לכם עוד 200,000 סיבות. אחר כך אומרים איפה היה השם באוקטובר, השביעי לאוקטובר. לא למדו תנ״ך? לא ראו, אחר כך הוא יגיב על דברים אפילו פחות חמורים מזה? לא למדו. לא ראו 24,000 מתים פה, 14,700 פה, 3,000 פה, 50,000 פה, לא ראו. תנ״ך מלא בהוכחות. מדברים לקיר. מתי נתקן את שורש הבעיה? כנראה שאף פעם רק נתייחס לסימפטומים, זהו. לסימפטומים. ושלא מתקנים את שורש הבעיה, היא חוזרת להקות בנו שוב ושוב ושוב. אני, יש לי איזה נזילות מסוימות בבית. ‫הבאתי מומחי א', ‫תקן את הנסילות. ‫סידרתי, סגרתי, עשיתי, ‫אחרי זה השפחתי, צובח, ‫הכול נראה יפה. ‫פעם, עד שמגיע הגשם, ‫בום, עוד פעם הכול. ‫מביאים מומחי מספר 2. ‫מה עושה? ‫מטפל בסימפטומים, קוסמטיקה. ‫לא יודע אם הוא עובד עליי ‫או שהוא באמת מנסה לתקן ולא יכול. ‫ממומחה שלישי וממומחה רביעי, ‫ממומחה חמישי. ‫ועד היום שורש הבעיה לא תוקן, ‫לא תוקנה עדיין. ‫כל פעם מחדש עוברים את כל התהליך ‫כאילו הסתדר. ‫הכול דמיונות. ‫כל העניין פה דמיונות. ‫אתם מבינים, רבותיי? ‫אומר לך שלמה המלך, ‫קסיל מתעבר, הוא וותח, ‫הכוונה היא, תחשוב טוב, ‫הכול יהיה בסדר, אין מה לדאוג. ‫השם אוהב את כולם. ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ‫ומה עם ההמשך של המשנה? ‫את זה הם לא מכירים ‫כי לא שמו את זה בתפילה. ‫הם לא מכירים את ההמשך ‫ואלה שאין להם חלק לעולם הבא. ‫הם לא שמו מעולם. ‫ומה הרגע בחכם? ‫חכם יראה ושר מרה. ‫מה גרם לחכם לסור מרה? ‫פחד. פחד. ‫ממי? מהשם. ‫איזה סוג של פחד? ‫יש שתי סוגים. ‫יש עירת הרוממות ‫ויש עירת העונש. ‫עירת הרוממות, עירת העונש. ‫מה זה עירת הרוממות? ‫שעכשיו יתברר לך ‫עם מי אתה מתעסק. ‫עד עכשיו לא ידעת מי זה הבן אדם. ‫זלזלת בו. ‫פתאום באו ואמרו לך, ‫מה אתה מזלזל בו? ‫זה בן של המיליארדר הזה והזה והזה. ‫מה אתה מתעסק איתו? ‫וואו, מה, אתה רציני? ‫הוא יכול למחוק אותי ברגע אחד כזה. ‫מיד מכין לו כוס קפה. ‫מה קרה? ‫למה הכנת לי קפה? ‫עכשיו אני הבנתי מי אתה. ‫אני באמריקה... ‫רוב הדרשות שלי הן באנגלית. ‫אז שומעים את זה אמריקאים, חסידים. ‫חסידים, דרך כלל, ‫את הדרשנים שלהם הם שומעים ביידיש. ‫אבל יש דור עכשיו של, נגיד, ‫בני 40 ומטה שמבינים טוב אנגלית. ‫הם גדלו באמריקה. ‫אז הם שומעים דרשות באנגלית. ‫אז אני... הם שומעים אותי הרבה ברדיו. ‫יש רדיו יהודי, זה נקרא J-Root. והם שומעים אותי ברדיו, כי הרבה מהם אין להם פלאפונים, שהם יכולים לראות דרשות, אז הם לא רואים תמונה, הם רק שומעים קול. או שקיבלו כל מיני USB שמכליסים באוטו, דיסק און קי, אז הם שומעים, אבל הם לא יודעים איך הדרשה נראה. ‫פעם אחת הלכתי להתפלל איתם ‫בבורו פארק, ‫המעוז של החסידים. ‫בית נסת, שם המאות, ‫כל כמה דקות מתחלף, ‫עוד מניין, עוד מניין. ‫אני לא נראה כמותם, ‫אז אומרים להם, ‫זלזלים באחד כמוני. ‫אני לא נראה חסיד, ‫אין לי את כל המראה החיצוני שלהם. ‫אז אני יושב שם, ‫חושבים, זה בטח הציגוי. ‫אז ישבו ככה וזה, ‫אז בסוף אני שאלתי את זה, ‫אחד מהם איזו שאלה, ‫ואני רואה שמאותה רגע ‫ששאלתי אותו את השאלה, ‫הוא לא מפסיק להסתכל עליי. ‫ככה, כנראה הוא חושב, ‫מי זה, הקול שלו מוכר לי. ‫פתאום הוא שואל אותי, ‫תגיד, אתה עושה דרשות? ‫אני אומר לו, כן. ‫אתה מדבר ברדיו ‫ככה כל יום, כך וכך? ‫הייתה צריכה לראות מה קרה שם. ‫איזה רעש ואמולה, ‫התחילו כולם מדבר, ‫באים אליי וזה. מה קרה? ‫פתאום זיהה עכשיו שיושב לידו ‫שהוא חשב שהוא הגנן, ‫זה שהוא מקשיב לו כל יום. ‫השתנה לו כל הגישה. ‫הזכיר לי את המעשה ‫עם רב סעדיה גאון. ‫הרב סעדיה גאון חיפש מוטל לישון, ‫היה שלג, נכנס לאיזה מוטל, ‫אמרו לו, כל החדרים דפוסים, ‫לא ידעו מי הוא. ‫הוא לא אומר, אני גדול הדור. ‫נכנס, אוי, אדם חרדי. ‫אמר, אכפת לכם ‫אם אני אשן על הרצפה במסדרון ‫במקום לקפוא בשלג? ‫אמרו, בבקשה, תשען. ‫לפחות יש שם שקה, חימום. ‫בבוקר התחיל לנץ ככה, ‫התחיל להיות אור, ‫אז לא היה חשמל, זה לפני אלף שנה. ‫פתאום יצא אור במלון, ‫מישהו זיהה אותו. ‫איזה צריכות וצעקות, ‫גדול הדור מוטל פה באפר. ‫בא למלון, באיזה פחיות, ‫כבוד הרע, אני מתחנן, ‫תמחל לנו, מכילה, לא ידענו, ‫איך קרה כזה דבר, ‫תורה מוטלת על הרצפה, ‫צריכים לקרוא, צריכים לצעום. ‫פעם אין לך בית חכמי. ‫אז הוא אמר, ‫הרב סעדי אגרון אמר לבעל המלון, ‫למה? למה? ‫עשית לי חסד גדול, ‫בלעדיך הייתי כופל המוות בחוץ. ‫צלתם את חיי, ‫למה אתם צריכים ככה להתנצל? ‫אבל דבר אחד למדתי ממך היום. ‫ברגע שאתה יתברר לך ‫עם מי אתה מתעסק, ‫תראה איך כל ההתנהגות שלך ‫השתנתה מ-80 מעלות. ‫תראה איך כולך רועד, ‫תראה איך אתה בוכה, ‫תראה איך ירדת על הברכיים, ‫תראה איך אתה חרד, ‫ואני, סעדיה, עד היום ‫עוד לא זכיתי ככה להכיר את בוראי ‫כמו שעכשיו אתה הכרת אותי. ‫אני לא זוכר שפעם ככה ראתי ‫ופחדתי שעשיתי איזה משהו לא בסדר. ‫זה נקרא הראת הרוממות. ‫מי שמגיע למדרגה גבוהה ‫שהוא מבין מי זה הקבל שברחו, ‫אז הוא לא צריך כבר לחשוב על ההונשים. ‫אני בוש ונחלם לפני השם, ‫חמר עזרה, אני לא יכול להרים את פניי, ‫להרים את המצח שלא יראו. אז זה אנשים גדולים שהכירו מי זה השם, אז אתה רואה כל דבר אצלם ככה, בכובד ראש, עירת שמיים ברמה גבוהה מאוד. שוקלים מה להגיד, איך לדבר, איך להתלבש, איך הם הולכים ברחוב, איך הם יושבים, איך הם אוכלים, איך הם מעבירים שיעור, איך מתנהגים לאישה. מיליון דברים, אתה בודק אותם כל שנייה, אתה לומד תורה מההתנהלות שלהם. כל תנועה היא תורה. כל תנועה. ‫היה הרב אושרי זצל במנתן. ‫הוא היה הרב של הגטאות בשואה. ‫יש ספר שלו שכל אחד חייב לקרוא. ‫זה ספר שהוא מתעלתן לך את הנפש. ‫הוא היה במקום הכי נורא ‫שהיה בהיסטוריה של העולם. ‫שאנשים הרגו להם ילדים מול העיניים ‫יום-יום לידו שם. ‫דברים נוראים במשך שנים. ‫הוא היה הרב, הפוסק. ‫אני זכיתי להביא אותו ‫לעשות את הברכות בברית ‫של הבן הבכור שלי. ‫איש קטן, אולי מטר וחצי גובה. ‫במנתן, בדאונטנדברג, ‫זה נקרא לואור איסייד, ‫היה הרב משה פיינשטיין, ‫היה הרב איינקין, היו גדולי עולם. ‫זה לא מנתן שאתם חושבים ‫מה סרטים, זו שכונה חרדית הייתה, ‫עם מלא בתי כנסיות וישיבות, ‫ליד פסל החירות, ליד הנמל. ‫למה? היהודים הגיעו מאירופה, ‫היהודים יש להם טבע. ‫מגיעים, יורדים מהעונייה, ‫מה עושים? ‫הנה, נקנה פה. ‫מה עם המזוודה? ‫זה לבחירה. ‫כמה? קונים את המקום. ‫כאן הבניין, דוד שלו מגיע, ‫קונה לידו. ‫עוד אחד מגיע, קונה מעבר לכביש. ‫לאט לאט הגיעו אלפי יהודים ‫מאירופה רק לפני השואה. ‫מאה שנה עוד לפני כבר. ‫התחילו לקנות את כל דאונטרנסקי, ‫זה ליד הנמל. ‫לא היה אז מכוניות. ‫היו הולכים ברגל עם המזוודה, ‫קונים נכס, עוד נכס. ‫באתנו בתקנסת, ‫נהיה שכונה חרדית. ‫אחרי כמה זמן כבר לא היה מקום, ‫חצו את הגשר לברוקלין, ‫בורו פארק, וויליאמסבורג. ‫שימו לב, הכול קרוב לנמל. ‫ככה זה היה היהדות של ניו יורק ‫בהתחלה. ‫אז הוא היה שם, והוא היה הולך ברחוב, ‫ומעולם הוא לא הרים את הפנים שלו. ‫הוא כל הזמן הסתכל רק על הרצפה. ‫אין אצלו היה להרים את הראש ברחוב. אין, לא היה ולא יהיה. הייתי עוקב אחרי מסתכל. אמרתי, מה זה? הולך עם המקל ככה, הראש שלו כל הזמן ברצפה. גם היית בא אליו, כבוד הרב, אפשר לקבל ממך ברכה? לא היה מרים את הראש. תן את הברכה והולך. הוא היה, בא אליו איזה אחד עשיר, אומר לו, כבוד הרב, הנאצים שמו את הבן שלי ברשימת המאה, מחר מוצאים אותם להורג. יש לי כסף שהכבדתי באיזה יער, אני יכול לשלוח את השוטר שיקח משם את הכסף, אבל יוציא את הבן שלי מהרשימה, הבעיה שיחניסו במקומו יהודי אחר. מודר? שואל אותו, מודר? מי היה שואל היום כזו שאלה? ‫תן להציל את הבן שלי. ‫צער לי על ההוא, ‫אבל אני רוצה להציל את בני. ‫כמו אומרים של החטופים, ‫לא עלינו, לא עליכם, ‫שלא נהיה בניסיון כזה. ‫אבל אבא של גילה צ'לית, ‫הוא רוצה להציל את הבן שלו. ‫אומרים להשחררו 1,027 נאצים ‫רוצחים שחותכים אנשים ‫בצבא עם סכין גילוח. ‫חיות טרף ירגו אלפי יהודים. ‫ברור, הרי. ‫מה אכפת לי? ‫אני רוצה להציל את הבן שלי גלעד. ‫אבל בן אדם שהוא צדיק גדול, ‫הוא לא היה מסכים. ‫כתוב, אין פודים את השבועים ‫יותר מקדי דמם. ‫מה שהם שווים. ‫אם הנזק יהיה הרבה יותר מהתועלת, ‫אז מה שווה? ‫המערה מרוטמבורג זצה ‫על אחד מהראשונים, גדולי הראשונים, ‫שבו אותו הגויים ורצו כופר. ‫הוא אמר לתלמידים, ‫אני אוסר עליכם שחרר אותי. ‫החזיקו אותו כל ימיו בכלא ‫עד שנפטר. ‫אמר לתלמידים, ‫אסור לכם לשחרר אותי. ‫אמרו לו, למה? ‫כי יחטפו עוד יהודים. ‫וכל פעם יבקשו כופר. ‫נגזר עליי, ‫למען עם ישראל ימות פה בכלא. ‫אחרי שהוא נפטר, ‫מה אתם חושבים קרה? ‫לא שחררו את הגופה. ‫רוצים כסף. ‫גם את הגופה לא שחררו. ‫בסוף בא איזה עשיר אחד, ‫הגופה כבר התמקח איתם, ‫הורידו קצת את המחיר, ‫שחרר את הגופה. ‫ובסוף זכאל ייקבר לידו. ‫קברו ליד המערה מירות... ‫אז כמובן, ההורים עושים כל שביכולתם ‫לשחרר את ילדיהם, ברור. ‫זה טבעי לחלוטין. ‫זה הורי אמא, אבא, זה... ‫איך אומרים? אין לנו שום תלונה עליהם. ‫אבל המנהיגים צריכים לראות ‫את טובת העם, לא טובת היחיד. ‫צריכים לראות את טובת הכלל. ‫שיש רע וגרוע, מה בוחרים? ‫יש רעה והרבה יותר גרועה. ‫מה בוחרים? ‫-רעה. ‫רעה? אין ברעה. ‫הרעה זה כרגע טוב ביחס לרעה. ‫תראו, בא... ‫מי זה היה שם? אלישה באה לה... ‫איך קראו לה? ‫לאישה הצדיקה? ‫שונמית? איך קראו לה? ‫אבישגר שונמית. ‫אבישגר שונמית, זהו. ‫אז הוא בא אליה לבית. היא הייתה... ‫השונמית. ‫האישה השונמית. ‫בקיצור, היא הייתה... ‫שמעו טוב, היא הייתה הצדקת של העיר. ‫פתאום היא הגיעה, צרות, ‫הבן שלה מת, כל מיני דברים. ‫מה היא אומרת לו? ‫מה באת לפה? ‫להבליט את הרשעות שלי. ‫מהרגע שהגעת, ‫אני כבר לא נחשב בצדיקה, ‫כי ביחס אליך אני כלום. ‫אני עכשיו ביחס לעיר ‫הייתי צדיקה גדולה. ‫מהרגע שאתה הגעת, ‫מי אני בכלל? ‫זאת אומרת, טוב ורע זה דבר יחסי. ‫נוח, למשל. ‫איך אומרים, חזל עליו, ‫שאם היה בדור של אברהם, ‫אולי לא היה נחשב לכלום. ‫נוח בדור שלו היה משהו גדול. ‫למה כולם חלות המין האנושי? ‫פתאום יש צדיק אחד בסדום. ‫אז הוא צדיק גדול. ‫יכול להיות שהוא היה בדור ‫עם הרבה צדיקים, ‫לא היו מחזיקים ממנו הרבה. ‫כל אדם שני אולי היה ככה. ‫בקיצור, רבותיי, יש עירת הרמימות ‫ויש עירת העונש. ‫עירת העונש, כמו שאמרנו, ‫הרמב״ם אומר בהלכות תשובה ‫שזה לא כזה מדרגה גבוהה, ‫אבל בדור שלנו זה מדרגה גבוהה מאוד. ‫מי שכל הזמן יחשוב ויחשב ‫מה אני עלול להפסיד ‫או איזה עונש אני אקבל, ‫מדרגתו ענקית בדור הזה. ‫ורבין אחמן מברסלב, ‫שזה היה לפני 200 שנה, ‫כותב בספר עמידות, ‫יש לי את המקום, ‫מי שרוצה את הדף אחרי הדרשה, ‫אני אתן לו. ‫הוא אומר, אפילו הצדיקים ‫והתלמידי חכמים הגדולים ‫חייבים שיהיה להם עירת ההונש, ‫שבלי עירת ההונש ‫אי אפשר להגיע לתיקון. ‫עירת ההונש. ‫אפילו שזה פחות מעירת הרוממות, ‫אפילו שזה פחות מאדם שדבוק ‫ומואב בקדוש ברוך הוא, ‫גם בלי רונשים וחשבונות, ‫אבל מכל מקום גם הצדיקים הגדולים ‫צריכים את זה, ככה הוא כותב. ‫ועוד הרבה מגדולי ישראל ‫דיברו בדבר. ‫בקיצור, רבותיי, ‫ראינו כמה דברים שהם, ‫איך אומרים, חומר למחשבה. ‫חומר למחשבה. אומר שלמה המלך במשלי חף א' נפש רעשה איבתה רע מתאווה לרע מה הבנתם מהמשפט הזה נפש רעשה איבתה רע מה אתם מבינים ‫תשמעו מה הוא אומר. ‫אומר, עצם זה שהאדם מתאווה לרע, ‫נמשך לדברים שהם נגד רצון השם, ‫זה סימן שהוא רעשה. ‫מסכימים עם זה או לא? ‫נמשך לאוכל לא קשר, ‫נמשך לבחורות לא צנועות, ‫נמשך לגויות, ‫נמשך ליצנות, לקרקסים, לקדורגל, ‫לכל מיני בלופים שבעולם. ‫נמשך לדברים שליליים. ‫המשיכה שלו דברים שלילים ‫זו ראיה שהוא רשעה או לא? ‫מה אתם אומרים? ‫חזל חולקים על שלמה המלך. ‫ככה נראה. מה אומרים חזל? ‫כל הגדול מחברו יצרו גדול עמנו. ‫כמה שאדם יותר גדול מבחינה רוחנית, ‫היצר שלו יותר גדול מאדם שיותר קטן. ‫אז בזה שיש לו יצרים ‫לעשות דברים לא בסדר, ‫זו ראייה שהוא רשע או לא? ‫חזל קוראים לו גדול מחברו. ‫מה שלקמה שאדם נהיה יותר גדול, ‫היצר תוקף אותו יותר בחוזק. ‫אז זה שיש לו תאוות ויצרים ‫והתקפות של היצר כל הזמן, ‫זו ראייה שהוא רשע ‫או עד רבה הפוך זו ראייה שהוא צדיק. ‫מחלוקת בין שלמה המלך לחזל, ‫ככה זה נראה. ‫מי יכול לתאץ? ‫מה אתם אומרים? ‫יש עוד ראיות. ‫כתוב לפום צהרה, אגרה. ‫כמה שיותר קשה לך ‫לקיים את המצווה, ‫יש לך יותר התנגדות, ‫ככה זכרך יותר גדול. ‫למה? עד רבה, זה ראי השטרשה. ‫זה לא היה אמור להיות לך קשה. ‫אתה רואה, בשר לא קשר, ‫נכנס, מתלבט, לאכול או לא. ‫תתבייש לך באיזה רמה אתה. ‫רמה של חילונים, מה? ‫אבל התגברת בסוף. ‫יצרת עם הריח של הקבב ‫ולא נגעת. ‫אומרים, וואו, איזה צדיק. ‫אומרים, מה דרבה הפוך? ‫ראיה שיש לו כזה ניסיון, ‫סימן שום רשעה. ‫לא ברור. ‫הרמב״ם עומד על הסתירה הזאת, ‫רבותיי, תשמעו טוב. ‫והרמב״ם מתארץ. ‫יש מצוות שהן מצוות שכליות. ‫מה זה מצוות שכליות? ‫שכל אדם מבין אותן גם בלי התורה. ‫אם היינו גויים בברזיל עכשיו, ‫באמזונס, ‫כמו האינדיאנים האלה ‫שמסתובבים עם הקרס בחוץ, ‫ועכשיו היינו צריכים ‫להמציא מערכת חוקים. ‫מה היינו כותבים? ‫לא תגנוב, הגיוני, נכון? ‫לא תרצח, קבל את ההורים, ‫אם לאדם יש אישה, ‫אל תתערב, אי שלא. ‫נכון? היינו עושים חוקים הגיוניים. ‫תדאג לילדים שלך, ‫תרחם על העניים בעיר ‫שלא ימותו ברעב. ‫אלו מצוות הגיוניות, צחליות. ‫התורה מראה בכאלה, אבל הם אמיות. ‫80 אחוז מהמצוות בתורה ‫הם נגד השכל. ‫מאות מצוות של קורבנות, ‫אף אדם בשר ואדם לא היה ממציא. ‫זה, דרך אגב, ראייה חזקה ‫למי שיש לו שכל, ‫שהתורה שלנו היא מבורא עולם. ‫איזה אדם היה ממציא כאלה ‫מצוות מוזרות? ‫אתה שחוט ככה, תיקח את הדם, ‫אתה שפריץ פה בפינה של המזבח, ‫על המפרוחת, חלק תן לכהן, ‫חלק תיקח לך. ‫מה זה כל זה? ‫איזה אדם היה ממציא כאלה דברים? ‫הוא אמר לו, מה, ‫מה הבאת לנו את כל הדברים האלה עכשיו? ‫מה זה אכפת לך עכשיו ‫שנשחט את הכבש ונעשה ככה ‫וחלק נשרוף וחלק באסור ‫שיישאר עד הזריחה יותר מדי, ‫שלא יהיה אור? ‫מה זה הדברים האלה? ‫נכון שזה מוזר? ‫אז אתה מבין שזה דברים על-אנושיים, ‫דברים מסגבים מהבנתנו. ‫אנחנו לא יכולים להבין מה זה. ‫כל הקורבנות, כל הדינים, ‫אפילו המחשבה יכולה ‫לעשות את הקורבן פיגול. מחשבה הזה וזה אתה יודע יש דברים שממש אנשים לא קולטים בן אדם יש לו עכשיו אלף כבשים כל אחד שווה חמש מאות דולר אמר הכבשה הזאת קודש להשם מישהו קרא לו איציק סתובב סתובב חזרה הכבשים התחילו לרוץ התערבבו איפה היא? הוא לא הספיק לסמן אותה התערבבה עם האלף כל האלף הקדש נמחק אין, הוא לא יכול להשתמש באף כבש. אולי זה זה, אולי זה זה, זה הקדש, סור למעול בקודש. כבר אולי שייך לבית המקדש. מילה! אדם אומר לאישה הרי את מקודשת לי. אסור שאף גבר בעולם ישים עליה אצבע. לנצח. משפט שהוא אמר לה. קידש אותה. ממה הסיפור? תראו מה זה כוח הדיבור. מפחיד. כוח הדיבור. ‫תראו מה הוא אומר. ‫אומר הרמב״ם, יש מצוות שיחיות ‫כדי כמו לא תרצח, לא תגנוב, ‫מי שמתאבה אליהן. ‫מה זה ראייה שורשה או לא? ‫מי שמתאבה למצוות שהשכל מחייב ‫שאסור לעשות אותן. ‫זו ראייה שורשה? ‫התשובה היא כן. ‫אדם שמתאווה לרצוח, רשע. ‫מתאווה לגנוב, רשע. ‫מתאווה ללכת עם אשת איש, רשע. ‫מתאווה לעשות משכבי זכר, רשע. ‫כל דבר שהוא נגד השכל ‫ונגד חוקי הטבע, ‫ברגע שיש לך את התאווה לזה, ‫זה רעשת רשע. ‫אבל זה לא סוף פסוק. ‫רשעים יכולים להרוויח שכר גדול ‫ולזכות בעולם הבא. כבר היו דברים מעולם מי שיתגבר יקבל שכר גדול אף על פי שיש לו תאוות של רשע אבל מצוות שימיות אומר הרמב״ם מה זה מצוות שימיות אין בהם הגיון אנושי כגון חלב ובשר חמץ בפסח חלב כל מיני מצוות כאלה שאף אחד לא מבין מאיפה הם באו אלמלא בורי עולם מי שמתהווה לעשות כאלה דברים, זה לא ראייה שהוא רשע. למה? מה ההבדל? החילוק יפה הרמב״ם עושה, אבל מי שיכול להבין את עומק העניין, מי יבין מה אומר פה הרמב״ם? כמו זה הטבע שלו, הוא נורא... הטבע של זה לא להיות גנב, הוא לא גונב, אבל פה הוא שובר בזה. ‫אמרת דבר נכון, באמת זה נכון ‫שאדם נולד עם תאוות מסוימות. ‫תאומים, אחד גזלן, ‫גונב למורה סוכריות מהמגירה, ‫השני לא ייגע בלי רשות לעולם. ‫תאומים, אותו פרצוף. ‫אחד גזלן, השני לא. ‫אחד כעסן, צועק, משתולל, ‫השני שקט, רגוע. ‫אחד עצלן, השני חרוץ. ‫אחד מתאווה לקדושה, ‫השני מתאווה לטומאה. ‫תאומים? ‫-יעקב אסף. ‫יעקב אסף. ‫מי לנו דוגמה יותר טובה מזה? ‫עכשיו תגידו לי אתם, ‫אחד שנולד עם תאווה של גזל, ‫והשני לא נולד עם תאווה של גזל, ‫ושניהם גזלו. מי נהנה שיותר? ‫זה שאין לו תאווה נהנה שיותר. ‫אין לך תאווה, ‫אין לך קושי ואתה גוזל? ‫מה, בשביל הכיף? ‫מלא המסכן הזה נרקומן, ‫נרקומן של גזל. ‫יש נרקומן של גאווה, ‫יש נרקומן של כעס, ‫יש נרקומן של לישון כל היום. ‫יש נרקומן של שבח את עצמו ‫בכל מקום. ‫כל אדם וההתמכרות שלו. ‫שומעים או לא? ‫אבל אדם שאין לו את התאווה ‫והולך ועובר, מה העניין פה? ‫זה נקרא כביכול על מנת להכעיס. ‫יש חתתי, יש אביתי ויש פשעתי. ‫מה זה פשעתי? ‫לא מעניין אותי בכלל העבירה. ‫אתה יודע למה עשיתי את זה? ‫כי הרב היה, הרב הגיע. ‫הכוונה עשיתי את זה לידו, בעצבן. ‫זה נקרא פשעתי, על מנת להכיס. ‫אם הרב לא היה, לא הייתי אוכל. ‫בגלל שהוא בא, רציתי להראות לו ‫שאני מצפצף עליו. ‫במינים אחרות על השם. ‫הכוונה עושים. ‫זה נקרא פשעתי. יש חטא, אבון ופשע. איך מחפרים על חטאים שזה בשוגג? זה הכי קל לחפר, זה שוגג. קורבן, נגיד קורבן חטאת, כן. איך מחפרים על אבון? לפעמים מיטתו זה חפרתו. נגיד הוא חיל אל שבת במזיד, יש נעדים, סוכלים אותו למוות. הבעל עושה וידוי, תשובה, מיטתו חפרתו, הוא ניצל מהכרת. ‫אם היה מת בלי תשובה, ‫מחרתה נפשאי. ‫עכשיו, בזכות זה שהוציאו אותו להורג, ‫הוא זכה לפחות לעולם הבא, ‫לעשות תשובה וזה. ‫מה זה פשטי? ‫כשאדם עושה בכוונה על מנת להכיס. ‫מה יהיה עכשיו עם אחד כזה? ‫מה אתם אומרים? ‫לא רק עושה בכוונה, ‫עושה ללא שום תאווה, ‫חמנה רק אלה לעצמם, ‫למרוד ובורא עולם. ‫אחד כזה כמובן יצטרך להזיע ‫הרבה יותר קשה ‫כדי שיימחל לו, זה לא פשוט. ‫תראו עוד דבר מאוד מעניין, ‫זמננו עוזל. ‫רק רוצה בסופו של דבר ‫שהסוגיה פה תהיה ברורה. ‫כתוב ככה. ‫הנביא מלאכי, שמעתם עליו? ‫הוא אחרון הנביאים. ‫הוא בא להוכיח את בני דורו, ‫נתת להם מוסר. ‫על מה הוא דיבר? ‫על הזלזול בעבודת בית המקדש. ‫זאת אומרת, מקריבים קורבנות, ‫גזולים, גוזלים כבשים, מקריבים. ‫גוזל כסף נותן מתנה לבית נסת. ‫גוזל מהפועלים שלו תעמלות, ‫תורם לבית כנסת. ‫שודד את החברת ביטוח, ‫תורם לבית כנסת. ‫או כל הכספים שלו בעסק, ‫הכול גנבות, ‫שולח את הילדים שלו בכסף הזה ‫לתלמודי תורה, כולם יוצאים כופרים. ‫שלחתי אותם לישיבות הכי טובות, ‫איך יצאו כאלה ארסים? ‫שתגיע, מה הולך בו? התשובה, כל האוכל, כל הדם שנוצר להם בגוף, 18 שנה מהיום שנולדו, עד שסיימו כיתה י' ב', כל הדם לא חוקי, הכל גזול. כל החיות שלהם, זה הכל בגזל. כל שנייה ושנייה, מצווה הבאה בעבירה, אינה מצווה. אמנם הם לא אשמים, מה הם אשמים שיצא להם כזה אבא? אבל מציאות בעולם, כמו שאתה שם דלק מטוסים באוטו, ‫אנחנו בצבא, חיל האוויר, ‫היה לנו טרקטורים ‫שמביאים את הטילים ‫ואת הפצצות מהבונקרים ‫כדי לשים אותם על המטוסים. ‫היינו מתחת לאדמה, ‫זה מקום כזה די סודי וכולי. ‫עכשיו, הבונקרים הם רחוקים, ‫הם לא ליד המטוסים. ‫שאם חס וחלל לפעם אחת ‫פוצץ פצצה, זה לא יפוצץ מטוס ‫של 100 מיליון דולר, כן? ‫אז הם רחוקים. ‫אז יש טרקטור ויש עגלות ‫והתקושרים את העגלה לטרקטור, ‫ולאט לאט צריכים להביא את הפצצה ‫למקום של המטוס ולחבר אותה. ‫הבעיה היא שהטרקטור הזה ‫נוסע 15 כמש בלבד, פול גז. ‫מה זוכר? זה כמו ריצה קלה, ‫הוא לא זז. ‫בכוונה לסדרות ‫שהטרקטור לא יישם מהר, ‫שפצצה לא תתהפך. ‫עכשיו, כשאתה יש לך שישה מטוסים, ‫אתה צריך לשים ארבע פצצות ‫על כל אחד, ‫אז העבודה פערך. יש לך שניים, שלושה, רצים, פצצה ראשונה, עוד אחד הולכים להביא, עוד אחד, עוד אחד, זה כל היום זה. להכין את המטוסים זה הרבה קשה מאוד. אחר כך צריך לנקות, לחץ אוויר, עם בנזין לנקות את כל הפיח. יצאו עבודת פרח, תאמינו לי, עבודת פרח. עכשיו, מכיוון שכבר אתה בבוץ, מארבע בבוקר אתה עובד עד עשר בלילה, ‫אז אנשים אין להם סבלנות כבר, ‫הם יוצאים מדעתם. ‫עד שהטרקטור הערור הזה זז. ‫מה עשו? אחד המציא שיטה. ‫אחד בודק שאף אחד לא בא, ‫נוקחים דלק שמכניסים במטוס F-16, ‫זה דלק סילוני, זה לא דלק של אוטו. ‫והם עלים בתוך הטרקטור. ‫הטרקטור נשואה שלושים. ‫עם כזה דלק מזוקק, ‫הוא כבר עומד להמריא באוויר הטרקטור. ‫דקה, כל שלושה חודשים שופך מנוע. ‫הביצועים שלו יפים מאוד, ‫אבל זה לא דלק שמתאים לטרקטור. ‫אתה נותן לילדים שלך אוכל גזול, ‫אוכל לא קשר, אוכל תמה. ‫נראה שהכול בסדר. ‫להפך, לפעמים אוכלים את החזיר, ‫ומה זה בריונים? ‫תאמן במכון כושר. ‫אבל כל כולו אבי אבות אטומה. ואם זה כסף גזול, אז קונה דברים גזולים. הכל גזול. גם את הספרים שאתה קונה על הישיבה, הכל גזול. איך יהיה ברכה בכזה דבר? איך ישברחו שונא גזל? כתוב שביות משיח מי שהוא גזלן הוא לא יכול להיגאל. כתוב שארית ישראל לא יעשו אבלה ולא יהיה גזל בידיהם. צריכים לראות את הפסוק שם. הוא מדבר על גזל, שיהיה מי יעלה בער השם, נקי חפאי מובר לבב. רק מי שהידיים שלו והלב שלו נקיים. נקיים ממה? מדם, מגזל, מרצח. איך יעלה בער ה' אדם מגיע לשמיים, רוצה להיכנס לגנד ואומרים לו, מה? עשרים שנה גנבת בלי סוף. איך אתה רוצה להיכנס במחיצות הקדוש ברוך הוא? הבעיה הגדולה פה שגם גאנום לא מנקה את הגזל. זה הבעיה. מלך, גאנום, הם סובלים כך וכך שנים, מתנקים ועוברים הלאה. הופכים להחזור לפה לעולם בגלגול בעיה גדולה אומר הנביא מלאכי אהבתי אתכם אמר השם ואמרתם במה אהבתנו אתה אוהב אותנו איפה היית בשביל אוקטובר איפה היית בשואה אם אתה כל כך אוהב אותנו למה אלפיים שנים השנה עומדים עלינו לחלוטינו למה הכרבת לנו את בית המקדש? למה המדינה שלנו הכי קטנה בעולם וכולם חומדים אותה? למה יש כל כך הרבה ילדים ברחובות, כל כך הרבה נזרקו מישיבות, כל כך הרבה גירושים, עוני, צער, דיכאונות, בתים שבורים, איך אתה אוהב אותנו בדיוק? נכון? ככה שואלים כולם. גם מי שלא מעז לשאול בכל רם, ככה הוא חושב. אני אומר לכם ניסיון של שלושים שנה. אפילו האנשים רציניים שהם בני תורה, ככה חושבים. יש להם אמנם רגעים של התעלות, אבל באופן כללי שיש משבר, יש להם קושיות על השם. אחד אין לו ילדים, עשר שנים, מנסים, טיפולים, שום דבר לא מצליח. אין לו טרוניה על השם. אני רואה, איך שאנשים באים לדבר וזה, אז אתה רואה שיש לו טרוניה. עשיתי ככה, מה עוד אני יכול לעשות? ככה, אני עושה ככה, אני עושה ככה. ‫איך עושים ככה לבן שלי? ‫מה חטאתי שהשם זורק לי ‫את הילד מהישיבה? ‫מה, השם רוצה שהילד שלי ‫יהיה עבריין ברחובות? ‫איך שלוטרו לי עלי השם? ‫לוקחים לי את הבית! ‫מה עשיתי? ‫אני חף מפשע, ‫למה השם עושה לי את זה? ‫החברים שלי, החילונים, ‫תראה מה הם עושים, ‫כל מה שהם עושים מצניע... ‫זה פסוקים בתורה, שכחת? ‫בשעת כאב אי אפשר לדון אדם. ‫אנשים שנפטרו להם ילדים, ‫אנשים ש... דברים נוראים. ‫אפילו יעקב אבינו. ‫מה אתה צריך יותר מזה? ‫יש לנו גדול מיעקב אבינו? ‫בא לפרו ובוכה לו. ‫חיי מעטים וקשים ורעים. ‫החיים שלי הוא רעים. ‫כשאנחנו אומרים לו, ‫החיים שלך רעים, ‫אני עסוק בלהציל אותך, ‫החזרתי לך את דינה, ‫החזרתי לך את יוסף. ‫אז מה, יעקב לא ידע ‫שכבש הבחור החזיר לו את דינה? ‫היא הייתה חטופה הרי. ‫ניאנס, היא חזרה. ‫הוא לא ידע שהשם החזיר לו ‫את יוסף, הוא עוד כמלך מצרים? ‫ידע. ‫אז למה הוא בוכה לפרו? ‫זה כבר אחרי הישועה שהייתה לו. ‫מתי הוא בכה? ‫שדינה כבר חזרה. ‫שיוסף חזר. ‫שאסף כבר עזב אותו. ‫זהו, הוא התפטר מאיזה נהיה שלום, ‫לא הרג אותו. ‫כל המשברים שלו לא נגמרו. ‫עכשיו אתה נזכר לפקוט? ‫והשם הקפיד עליו מאוד. ‫על יעקב, שהוא מתלונן. ‫אז אם יעקב, שהיו לו ‫את החיים הכי קשים אי פעם, ‫שבן אדם יכול שיהיה לו, ‫עונסים לו בת, חוטפים אותה, ‫הורגים לו ילד כביכול, ‫באים, הרים לו קוטונט עם דם, ‫אח שלו רודף אחריו להרוג אותו ‫עם כל מיני רוצחים של החמאס, ‫400 רוצחים, ‫מצטובבים עם RPG, מחפשים את יעקב. ‫34 שנה חי בפחד. עזב את ההורים, לא רואה את ההורים שלו. את הילד לקחו לו. אשתו האהובה מתגיש 36. עבד בשבילה 14 שנה. לא 7, 14. הכניסו לו משהו, לא הזמין. לא הזמנתי את זה, אדוני. טוב, תיקח ותשלם מחיר מלא. ‫אבן 14 שנה בשבילה, ‫ועוד שש שנים, ‫והרמאי הזה מנצל אותו 20 שנה. ‫מתעלל בו, מנקה את הצועה ‫של הכבשים, חותך את הצמר שלהם, ‫שוטף אותם. ‫רועצון, כמו אלה הבדואים פה ‫שמסתובבים פה בגבעת זאב בערים פה, ‫ליד קבר שמואל, ‫אתה רואה אותם עם הכבשים. ‫זהו האיש הכי חשוב בעולם, ‫מסתובב עם כבשים, ‫טפל בהם, נותן להם חלב, ‫שוטף אותם, קח אותם לנהר, ‫מיילד אותם. ‫בזמן שהרמי הרשע הארור הזה ‫מתעשר על חשבונו ‫ומטיל עליו עוד מטלות ‫והוא לא גזל מנו פרוטה. ‫חיי גיהנום היה ליעקב. ‫כל מה שהוא אמר לפרוז ‫זה אמת להמיטה, ‫הוא לא ליקק דבש. ‫והה' מקפיד עליו. ‫מה אנחנו נגיד? ‫אנחנו אין לנו אחוז מהצער שלו, ‫ברוך השם. ‫לא מתלונן על זה, כן, אבל... ‫ואנחנו מתלוננים. ‫ומי שלא מעז להתלונן, ‫מתלונן בלב, או מתעונן. ‫זו מציאות רבותיי. ‫ואתם יודעים שאחד הדברים ‫שהשם לא אוהב זה תלונות. ‫אתם ראיתם לאורך התואר הלב ‫שכל פעם שהתעוננו, ‫ברוך השם, הנה, ‫שם מתעוננים, קווה, או... ‫מה, זה שעון שבת? ‫שבת יוצא פה ב-10.30 בלילה? ‫רק נסיים את זה. ואמרתם במה אהבתנו? הלו אח אסב ליעקב נרום השם והוא אהב את יעקב ואת אסב שנאתי זה מה שאנחנו אומרים לעולם ישראל אתם ואסב בני דודים הולדתם ביחד ואת יעקב אהבתי ואת אסב שנאתי איך זה מנחם אותי יש לי הכרשה ואתה שונא אותו, יפה מאוד. מה, איך זה מנחם אותי? איך זה משפר את מצבי? אני אמור לסמוח מזה? להפך, אז צריך לצייר אותי עוד יותר. נכון או לא? מה, מה אתה בא אומר לי עכשיו, שאתה שונא את הסבי לשורש? דרך אגב, זו התשובה לכל היפה נפש שאומרים שהשם אוהב את כולם. זה שקר, זה עיוות של התורה. אתה אומר שלוש פעמים כל יום, באשר שווה ביתך, שומר ה' את כל אהביו, ואת כל הרשעים ישמיד. אם ה' אוהב את כולם, אז מה זה בכלל רשע? אין כזה דבר רשע. אם כולם רצויים בעיני ה' אז מה נפקע מן הצדיק או רשע? מה בכלל צריכים לדבר על זה? בשביל מה יש בכלל גיהנום? אם ה' אוהב את כולם, אז קבל אותי איך שאני. מה אתה עכשיו בא להשנות אותי בעל כורחי ועוד להכעיב לי על זה? אלא זה הכל רמאות, אחיזת עיניים. תגידו, מה האינטרס של הרבה אנשים שמלמדים דרשות ותורה, להטעות את העם ולהגיד להם שהשם אוהב את הרשאים? זו בעיה מאוד מאוד מצויה בכל מיני מקומות. למה זה? ממה זה נובע? בוא רגע נדון אותם רגע לקו זכות שהם לא אנשים רמרמאים ולא שקרנים והם באמת רוצים לקרב אנשים לתורה והם אוהבי השם והם באמת רוצים להחזיר בתשובה בוא נתן להם את כל, איך אומרים, את כל הקו זכות שאפשר מה השורש של הבעיה הזאת שכל כך רבו כאלה שמתחנפים לרשאים ונותנים להם מחמרות ונותנים להם להרגיש נפלא עם החילולי שבת שלהם ועם המצעדי תואבה שלהם ואיך שהם נראים עם כל הקעקועים, אל תדאג, איך שאתה, שהם אוהב אותך, ברכה שלך עדיפה על הבבסלי. אז אחד אמר לאיזה, יש את זה, הירון אילן הזה, אתם מכירים אותו? זה אחד שעושה את כל המוזיקה המזרחית, מנחה וזה. אמרו לי, אנחנו עושים איתו סדרת רעיונות. אמרנו, אמרתי, מה? אמרו לי, שמע, הוא עבר איזה התקף לב קשה מאוד, היה כחוט הסערה מהמוות, התחיל להתעורר על החיים. מה זה השם, מה זה תורה, מה זה... ‫כבר הוא דיבר עם כמה, ‫עכשיו רוצים שידבר איתך. ‫אמרתי, מה זאת אומרת, ידבר? ‫תנו לי הבנה על מה יהיה. ‫הם שלחו לי קטע של שתי דקות ‫שהוא דיבר עם איזה מישהו. ‫ואני רואה שהמישהו הזה, ‫לא להבין אותי, לא נכון, ‫אני מכיר אישית את המישהו הזה, ‫הוא צדיק, עבד השם, ‫אוהב השם, אמיתי, איש נפלא. ‫דרשה נפלאה, הכול נפלא אצלו. ‫מה זה אמונה, מה זה אמון? ‫ממש, הלוואי עלינו האמונה ‫שיש לו ואהבת השם שלו. ‫פתאום מה הוא אומר לו? ‫הוא אומר לו, אמא, אתה יודע ‫שאתה עכשיו, אם תברך ברכה אחת, ‫אתה עדיף בעיני השם על הבבא סאלי. ‫שדעזעתי ששמעתי את זה. ‫כל הכבוד לו שהוא אדם נחמד. ‫לעת אותו זמן הוא מחלל שבת, ‫מחתי ערבים, מוזיקה, אגבים. ‫איך אתה אומר לאדם כזה ‫שהוא עדיף על הבבא סאלי ‫בגלל שהוא בירך איזו ברכה? ‫אתה רוצה לקרב אותו? ‫יש דרכים. ‫למה להוות את התורה? ‫וזה לא בכוונה, זה לא חלילה עכשיו ‫שמדברים כאן על איזה נוחל ‫שרוצה ממנו כספים, לא. ‫יש גם כאלה, על אלה אני לא מדבר, ‫עזבו. מדבר על אלה שהם כן טובים, ‫שהם כן רוצים לעשות קירוב אמיתי. ‫רוצים לקרב, באים לחלל שבת, ‫אם היית יודע כמה ה' אוהב אותך, ‫ומה נגרם מזה? ‫הוא נשאר לכל החיים לחלל שבת. ‫איזה סיבה יש לי להשתנות ‫אם ה' מת עליי איך שאני? אם הגואה שלו, ואם אכילו לשבת, ואם היישון סמים, אמר לו זה עם הזקן והקובע השחור, שהשם מת עליו. אם היית יודע כמה השם אוהב אותך, אז יופי, מצוין, זה נשאר כמו שאני. מה שגרם לו להתאהב בי, נדאג לא לשנות. אתם מבינים מה אני אומר או לא? מי יכול להבין את שורש הבעיה? ממה זה נובע? יש לכם איזה רעיון? אתם שמתם לב לבעיה הזאת או לא? ‫אתם נראה לי חצי רדומים הלילה. ‫או שאתם בשוק או שאתם רדומים. ‫מה הסיבה? ‫-רבע לעשר. ‫רבע לעשר? ‫מה, זה עשר וחצי, מה רבע לעשר? ‫אבל יש לזה גם שורש. ‫אמרו, למשל, אם אסאב היה חוזר ‫בתשובה לגמרי. ‫לא. ‫-למה? ‫מה, אז אם אסאב היה חוזר בתשובה, ‫זה שם היה אוהב אותו, מה? ‫הוא לא היה נשאר לסנוע אותו לנצח. ‫מה גרם שהאשם שונא את אסאב? ‫לא זה שהוא היה ג'ינג'י. אני לא יכול לזמוך שאותה מתקרב אליך לקניתי, שהברכה שלך באמת היא יכולה להיות קבועה מאדם שרגיל לברך, זה רגיל לברך. כמו שאמרת, למי יותר קשה? למי יותר קשה? למי שיש לו... אם לסאב יש יותר קושי, אז הדבר שלו יותר גדול. ‫להבדיל. ‫-כן, קודם כול, אתה צודק. ‫ככל שהיצר יותר קשה, ‫אז כתוב, לפעום צער האגרה. ‫אבל זה משהו אחר מה שאתה אומר. ‫זה אמת מה שאתה אומר, ‫אבל זה לא כל כך עונר. ‫השאלה שלי, השאלה שלי עכשיו, ‫האם אפשר לבוא להגיד לאדם ‫שחי ומוגדר בתורה כרשע גמור, ‫האם אפשר לבוא ולהגיד לו ‫את המשפט הזה, השם אוהב אותך? ‫אתם יודעים, אחד בא, אומר לי, ‫אני רוצה לדבר עם החבר שלי, ‫כבוד הרב. מי זה החבר שלך? הוא חילוני? בן אדם זהב, הוא אומר לי. מה זה לב טוב יש לו? חבל שהוא יישאר חילוני. אתה יכול לדבר איתו? אמרתי לו, כן, תביא אותו, אני אדבר איתו אחרי הדרשה. אבל תדע לך שמה שאתה אמרת זה דבר חמור מאוד, וייתכן שהשם יעניש אותך על זה. מה, מה? הוא נבעל. מה אמרתי? אמרת על החבר החילוני שלך שהוא בן אדם? טוב, זה פשע להגיד כזה דבר. ‫הוא עדיין לא מבין. ‫הוא באמת בן אדם טוב, ‫אבל אמרתי לו, ‫בואי אני אספר לך משל, תבין. ‫יש אדם בשכונה שהוא נחמד ‫לכל האנשים בשכונה. ‫כל הבניין, כולם אוהבים אותו, ‫הוא מנקם, מתנדב, עוזר, ‫חותך את הגדשת, ‫העצים, שוטף את המדרגות, ‫עוזר לסקנות, להרים את הדברים. ‫מישהו עכשיו נכנס לחנייה, ‫עוזר לו עם הסלים. ‫מתאים עליו בשכונה. ‫אבל שאבא שלו חוזר מהעבודה, ‫זורק עליו אבנים, מגדף אותו. ‫אבא שלו מתחנן, ‫בוא גם לי תעזור. ‫רוף לי מהעיניים, ‫לא יכול לראות אותך. ‫אבא שלו אומר, ‫בוא קח קצת כסף, ‫לך תקנה קצת גדים יפים וזה, ‫אבל אל תיגע בסמים, ‫או לך קונה סמים. ‫הכול עושה הפוך. ‫אבל הוא נחמד לכל השכונה. ‫שאלתי אותו, אדם כזה, ‫הוא בן אדם טוב ‫או שהוא חילת המין האנושי? ‫הוא אומר, חילת המין האנושי, ‫ככה מבזאת אבא שלו, בוודאי. ‫ומה עם כל הטוב ‫שהוא עושה לכל השכונה? ‫לא נחשב לכלום. ‫אמרתי לו, זה הבן החבר שלך, ‫נחמד לכל השכונה, לכל העולם, ‫ומורד באביב שבשמיים כל שנייה. ‫אפשר לקרוא לבן אדם כזה ‫בן אדם טוב? ‫פתאום הוא הבין מה חומרת הדבר. ‫וכולכם, כולנו, אני עצמי... ‫אני אחרי שכבר סיפרתי את המשל הזה ‫עוד יצא לי כמה פעמים המשפט הזה. ‫וואלה, זה ממש לב טוב, בן אדם טוב. ‫אסור להגיד את זה. ‫זה נגד השם להגיד כזה משפט. ‫בן אדם שמורד בקראש ברחוב ‫ואתה אומר עליו שהוא בן אדם טוב, ‫אפשר להגיד כזה דבר? ‫אדם שנלחם פה בישיבות לסגור אותם, ‫לקצץ לעברכים באוכל, ‫והוא נגיד שהוא בן אדם נחמד, ‫יען ישר, בשם היושר. ‫הוא רוצה לתקן את העבלה ‫שנותנים לפרזיט עם גבינת קוטג' לאכול. ‫זה מה שכואב לו. ‫-זה מה שכואב לו. ‫עכשיו, אפשר להגיד על בן אדם כזה ‫שהוא בן אדם טוב? ‫אפשר להוציא כזה משפט מהפה? ‫אז מה תגיד? ‫מה תגיד על אחד כזה? ‫תגיד, יש לו פוטנציאל. ‫יש לו פוטנציאל. ‫הוא יכול להיות צדיק גדול. ‫יש לו מידות שיכולות לעזור לו ‫להיות מישהו חשוב. ‫הוא מקבל, הוא מוכן לשמוע מוסר. ‫יש הרבה ביטויים. ‫אבל להגיד עליו שהוא בן אדם טוב ‫בזמן שהתורה מגדירה אותו כרשע, ‫ואני רק רוצה לסיים, רבותיי, ‫ודבר אחרון להיום ובזה נסיים. ‫אומר רבי נחמן מברסלב, ‫עשרה מי שאינו יודע ‫הכלל מספריהם. ‫תכף נבין על מה הוא מדבר. ‫רק הולך בתמימות, ‫הוא תמי ממשם, ‫ויש לו עירת העונש. ‫אני פוחד לעשות עבירות, ‫כי עיקר העבודה, ‫בתחילה, שמתחילים להתקרב להשם, ‫היא רק מחמת עירת ההונש. ‫ואני אומר לכם, ‫אחרי 30 שנה של התעסקות עם הציבור, ‫אני יכול לספור על יד, ‫מקסימום על שניים, ‫כמה אנשים זכיתי לקרב ‫שהם התקרבו אך ורק מאבת השם. ‫אפשר לספור על יד אחד כמה, ‫מתוך עשרות אלפים. ‫כולם השתנו ונהיו שומרי שבת ‫רק כשהבינו ממני ‫מה המחיר שהם עתידים לשלם ‫ומה הם יפסידו אם הם לא השתנו. ‫אחר כך הם כבר גם זכו להתאהב ‫באשם, כן. ‫שישה חודשים, שנה, שלוש, שלוש שנים. ‫כל אחד בקצב שלו מתאהב באשם. ‫ויש כאלה אף פעם ‫לא התאהבו באשם. ‫20 שנה עד היום שומרים מצוות ‫בפנים זרופות ובלב כואב. רק מהפחד מהגנום. גם זה משהו. הוא פוחד מהשם. כמה פעמים כתוב בתורה לאובת השם? תשע. תשע פעמים. כמה פעמים כתוב לפחד מהשם? שמונה עשרה פעמים. שמונה עשרה פעמים. ויראה אתה מאלוקיך. אני לא חבר שלך, מה אתה? מה אתה חבר? עוד מה אתה שים פה את שך על הכתב שלי ותחבק אותי. יש כאלה באים לרב, פה לרב, ככה על הגב. ‫שעבר לו את הגב. ‫צא לו, הוא חושב שזה חבר שלו ‫מהכדורגל מהשכונה. ‫עוד מעט היא הציעה לו ‫לשחק סטנגה איתו. ‫הרב שלך נכנס למקווה, ‫מה אתה נכנס? חכה בחוץ. ‫לא מבינים. ‫כל מיני דברים כאלה מוזרים. ‫ממשיך הרב ואומר, ‫שמעו טוב, אני חיפשתי את זה קודם, ‫ברוך ה' זכיתי למצוא את זה. ‫ואומר, בלי עירת ההונש ‫אי אפשר להתחיל כלל בעבודת השם. ‫ואפילו צדיקים צריכים גם כנראה, ‫כי עובדים מהאהבה ‫הם מועטים מאוד מאוד. ‫והעיקר הוא עירת ההונש. ‫העיקר הוא עירת ההונש. ‫כי העירה ‫הילאה בגין דהוריו ושליט. ‫זה כתוב בזוהר. ‫היינו, הכוונה, עיראת הרוממות, ‫לא כל אדם זוכה לזאת, לזאת העירה. ‫אבל עיקר העבודה ‫הוא רק על ידי עירת ההונש ‫אצל רוב בני האדם. ‫איפה זה? רבי נחמן מברסלב, ‫שיחות ערן, סימן ה', זה המקור. ואני אספר לכם על מעשה שהיה ובזה נסיים. פעם אחת נסעתי בניו יורק, מקום שנקרא קווינס, ואני רואה קארוואש. קארוואש זה תחנה לשטיפת מכוניות. דרך אגב, זו הפעם האחרונה ששתפתי את האוטו, זה היה לפני עשרים ומשהו שנה. ‫אבל למה נכנסתי לקארווש? ‫בעל הקארווש זה היה ידיד שלי. ‫הייתה איזו תקופה שעבדתי ‫באיזה רשת של תחנות לשטיפות, ‫כאילו רציתי להם יחסי ציבור, ‫קידום מחירות, ‫הייתה תקופה של כמה חודשים, ‫אחר כך הם רימו אותי, ‫גנבו לי את כל העמלות, ‫לא היה לי איתם חוזה. ‫אחרי שהבאתי להם 125 חברות ‫של לימוזינות, ‫כל היום וכל הלילה שוטפים, ‫כבר לא היה משתלם להם שלם עמלה, ‫אתה לא שם חוזה רציני מההתחלה, ‫הגנבו אות ‫אבל לפני שזרקו אותי וגנבו אותי, ‫עוד הייתי יכול לשטוף את המכונית בחינם. ‫עכשיו אני כבר עובר, רואה את התחנה, ‫אמרתי, אני אכנס. ‫עכשיו, כשאתה מכניס את האוטו ‫עד שהוא יוצא, זה שבע דקות. ‫שבע דקות. ‫האוטו יוצא. ‫בזמן שהאוטו נכנס עם השרשראות ‫ועד שהוא יוצא, ‫אחר כך באים כל הגרועים שם ‫עם המטליות, מייבשים אותו. אני רואה שם איזה ישראלי כאן, מה נשמע ערב? איפה אתה הולך לדבר היום? אני הולך לדבר פה. מה נושא הדרשה? חיים אחר המוות. הוא אומר, חבל שאני לא יכול לבוא, אנחנו פה במשמרת לילה. עכשיו, עומד לידו איזה קיבוץ נקח עד עמוס, מקיבוץ בית השיטה. קיבוץ בית השיטה, זה היה קיבוץ אנטי אשם, מהמובילים ביותר. אין בית כנסת שם, אין כלום. רק חמוצים יש וזיתים. עמוס הזה, תשמעו טוב רבותיי, מעולם, מעולם לא שמע מילה של יהדות. לא פרשת השבוע, לא הלכה, לא כלום. שום דבר, גדל כגוי גמור. לא ידע מי זה נוח. לא ידע מי זה אברהם, יצחק ויעקב. ‫שום דבר לא יודע. ‫עומד מהצד בתמימותו, ‫מקשיב לשיחה שלי עם הישראלי הזה. ‫תשמעו טוב איזה סיפור. ‫פתאום הוא פונה אליי, ‫תגיד, אתה באמת מאמין בשטויות האלה? ‫אמרתי לו, לא. ‫אז אם אתה בעצמך לא מאמין בזה, ‫איך אתה מוסר דרשה על זה? ‫אמרתי לו, זו בדיוק הנקודה, ‫אני לא מאמין בזה, ‫אני יודע בוודאות. ‫אמין, פירושו, לא להיות בטוח. ‫אמונה זה גם חוסר ידיעה לפעמים. ‫מה זאת אומרת בטוח? ‫מישהו חזר משם? ‫כירים את השאלות האלה כבר. ‫מישהו חזר משם? ‫בטח חזרו משם. ‫כמה? 30 מיליון איש. ‫מה? איך לא שמעתי על זה? ‫זה יש הרבה דברים שלא שמעת. ‫תבוא לדרשה, תקבל הוכחות. ‫לא, אנחנו עובדים פה לילה ‫עד אמצע הלילה. ‫אבל עכשיו אני... ‫לא היה לי מה שיש לי היום. ‫היום אני מצויד, דיסקונקי, ‫ספרים, דיסקים, אני מוכן, ‫עזרה ראשונה יש לי תמיד באוטו. ‫אבל עכשיו אני בלי כלום, מה יש לי? ‫ספר מסירת ישרים של הרמחל. ‫סימנתי בו עם צהוב וזהו. אמרתי, אני נותן לו את זה, לא משנה. השקעתי בזה הרבה עבודה על סמן, קטעים וזה. אמרתי, אני נותן לו. למה? קלטתי שיש לו אינטליגנציה לבן אדם. הוא לא יודע כלום. תראו, רק יקרא את הפרק הראשון ברמחל, הוא יתבלבל. אמרתי לו, אני אתן לך ספר, אתה תקרא? על תכלית החיים וזה? הוא אומר, כן, למה לא? איזה תמימות. לא, הנה כך. נתתי לו את הקרטיט שלי וזה, טוב, הלכתי. אחרי איזה יומיים שלוש, הוא מתקשר אליי. ‫מה זה? הרב, אני אמום. ‫אני לא יכול להוריד את הספר מהיד. ‫הפכת לי את כל החיים. ‫איך לא מלמדים בבית הספר כזה ספר? ‫זה פשע. ‫כל יהודי חייב לדעת כזה דבר. ‫הייתי ככה, אמרתי לו, ‫תגיד, אתה רוצה לארגן אולי בבית שלך ‫איזו הדרשה לכל החבר'ה שלך? ‫אומר לי, אתה תבוא? כאילו איזה נשיא ארצות הבריטי עכשיו מסכים לבוא. הוא השתגע, אתה תבוא, בטח שאני אבוא. מה אתה אומר? אתה יודע מה כן? יש לנו כל החבר'ה גרים בבניין אחד במנתן. מתי? כמה מיום. בסדר, אני ארגן את כולם. אני מגיע לשם, נכנס לבית, חדר, קירות בצבע סגול, קנריות, אתם מכירים את הציפורים הקטנים האלה? עפות בחדר, יש שם כלוב עם בלת פתוחה עפים ציפורים בחדר, מעל שלושים בחורים ובחורות נראים מאה אחוז גויים ‫אף אחד מהם לא הייתה מאמין ‫שהוא יהודי. ‫סערות, עניינים, קוקוים, ‫בחורים, בחורות, ‫השם ירחם מה שהלך שם. ‫גם אין מספיק כיסאות. ‫אז יושב איזה אחד, ‫מחזיק שתי בחורות יושבות עליו. ‫איפה באתי לי, השם ירחם. ‫וכולם אשנים סמים. ‫לא רואים, הכול אשן. ‫אני לא יכול לסבול אשן, ‫לא של סיגריות, לא של אגרס, ‫שום אשן, של המכוניות. שלוש וחצי שעות הייתי צריך לנשום את התינופת הזאת. ואני נותן להם סמינר שלם. הוכחה אחרי הוכחה. אחד מהם בכלל לא מקשיב מה אני אומר. כל שנייה קם איזה טמבל אחר. עמוס! דרמה של סרט טורקי. עמוס, אל תעזוב אותנו עם החשוך הזה. ‫שלא יחטוף אותך מאיתנו. ‫אתה המסמר של החבר'ה. ‫מה, אתה גם כן תהיה איראני? ‫איראני על מילי משפטים. ‫והוא כזרן אדם טוב עם יושר, ‫יש לו לב טעון, ‫הוא תינוק שנשבע גמור, לא יודע. ‫אחרי שלוש ומשהו שעות פתאום הוקם, ‫אמר, רבותיי, אני חשבתי לתומי שיש לי את החברים הכי טובים בעולם. פתאום עכשיו אני התברר לי שאני מתבייש שיש לי כאלה חברים. ‫אתם כאלה עלובים, ‫תן להם נאום, שתיק אותם. ‫אתם כאלה עלובים. ‫הבן אדם פה נתן לכם פה ‫איזה 50 הוכחות שאני בהלם. ‫הוא לא ידע מה הוכחות. ‫הוא רק קרא מסלילת ישרים. ‫אני בהלם, אני אמום. ‫איזה הוכחות הוא הביא לכם? ‫מישהו כאן בכלל יקשיב? ‫רק להפריע בה אתם. ‫ואני איתכם גמרתי. אמרתי, טוב, זה שעת הכושר. אמרת לו, תגיד, מה דעתך שנשלח אותך לאיזו ישיבה טובה, תישב כמה חודשים, תלמד את הבסיס של היהדות? בשמחה, איפה? נשלח אותך לנתיבות עולם. זו ישיבה של הטייסים, של כל הג'נרלים וזה. שלחתי אותו לנתיבות עולם. עברו איזה שישה חודשים, באתי לארץ. אמרתי, אני חייב ללכת לבקר את האמוס הזה. אני נכנס בישיבה. עכשיו, אתם יודעים, זו ישיבה עם מאות תלמידים בבנמברק, מי שמכיר ברחוב השומר. אני נכנס, אני אומר לאנשים, איפה אמוס כך וכך? מרוב שיש שם הרבה אנשים, לא כולם מכירים את השמות. לא יודע, תשאל טעות, תשאל... פתאום הוא קלט אותי. עכשיו, אני כבר לא ראיתי אותו שישה חודשים, יש לו כבר זקן ככה. פתאום הוא צועק, ערב! כולם מסתכלים, איפה ערב? איפה ערב? הוא נראה ערב, אני נראה נג! הוא מסתכל עליי ככה, ערב! כולם מסתכלים, זה ערב? מי פה ערב? הוא קם, צלת לי את החיים, איזה דרמה! ‫וואי, כל הכבוד, איזה בחור ערכי. ‫אומר לי, אני חייב להביא אותך ‫לקיבוץ בבית השיטה. ‫אמרתי לו, בשמחה, מתי? ‫אני מארגן, ‫אין בית כנס ששם אין כלום. ‫אמרתי, בסדר, אני בא. ‫קובע לי תאריך, עושים דרשה בקיבוץ. ‫מעולם לא נתנו שם דבר תורה ‫במקום הזה. ‫אני מקבל טלפון מאבא שלו. ‫תשמע, מר מזרחי החצוף, ‫אם אתה מתכנן באמת ‫מחר בבוא הערב לבוא לקיבוץ ‫ולדבר פה, ‫אני אשכב בשין ג' על גופתי המתה, ‫אתה תיכנס. ‫תבאר, אל תתעסק איתי. ‫חטפת לי כבר בן אחד, ‫אתה רוצה לבוא לחטוף פה עוד אנשים? ‫זה סיפור מהגופתי הרי יותר. ‫קיצור, סוף הסיפור נפתח שם בית כנסת, ‫חזרו בתשובה, נהיה מניין, ‫וככה גם בקיבוץ בית השיטה ‫נכנסו דברי תורה. ‫וכל זה משטיפת המכונית. ‫זה מה שאני אומר, לפעמים, ‫הקדוש ברוך הוא זורק לך בונוסים. ‫אתם מכירים מה זה? על הדרך. ‫בדרך לאנשים הם אגוזים, קשים, ‫מלחמות, ויכוחים, ויכוחי שרק, ‫מלחמות אגו. ‫פתאום זעוקים לך מתנה משמיים. ‫שניים, שלושה משפטים ‫והבן אדם חוזר בתשובה. ‫זה לא קורה הרבה. אבל איך אנחנו אומרים, זה מדי פעם, appreciation, הערכה. רק כאילו שאנחנו אומרים, חיים, אני מעריך את מה שאתה עושה, קבל מתנה. פתאום הבן אדם נהיה. אבל יש כאלה בודדים שחוזרים בתשובה מתמימות, מהאהבה, לא צריך לדבר איתם על עונשים. מעולם לא דיברתי איתו מילה על עונש. על גנום, על מחלל שבת מותי, לא היה צורך. אם כולם היו ככה, נו, מה? לא צריך מוסר בכלל. מה צריך? רק ללמד תורה. אבל כמה כאלה יש? אחד מאלף. אני אומר לכם, אחד מאלף. אז על האחד הזה נוותר את כל המוסר של התורה? מה עם כל האחרים? אחרים צריכים כמל סתירות לזעזע. אחד בא אליי, אומר לי, כבוד הרב, אני לא יכול יותר לבוא לשיעורים. מה קרה? אבא שלי לא מסכים. מאוד עצבני. מה? למה הוא לא מסכים? הוא אומר שאתה עושה לי שטיפת מוח. ‫אמרתי לו, הוא צודק. ‫תגיד לו שאני אמרתי, הוא צודק, ‫אני צריך לשטוף את המוח שלך ‫מכל התינופת שהוא הכניס שם 20 שנה. ‫זה לא פשוט, אני תגיד לו, ‫אני צריך עוד כמה שבועות ‫עד שננקד כל הזוהמה שהוא הכניס לך. ‫למוכרון הוא התקשר, ‫הוא אומר, כל האבא שלי ‫התחיל לצחוק כשהוא שמע. ‫אז אמרתי לו את זה. ‫חשבתי, הוא יכעס. ‫בקיצור, חזר הבחור, ‫היום הוא כבר חצי רב. ‫מציאות? אפשר לפעמים לקבל נתנות, אבל צריכים לעבוד קשה על אלה, על האגוזים, על הקליפות. לא סתם חזר, אומרים, שנה ופירש, כנשי מכולם, מי שכבר היה בישיבה בילדותו ועזב, אלה הכי קשה לדבר איתם, הכי קשים. גם אני הייתי אפריך, הייתי ראש ישיבה, סתם, גם אנחנו אוהבים להגזים. הייתי ראש ישיבה, רק שאחד הוא לא יודע להסביר. הייתי ראש ישיבה, מכירים את הידען הערור הזה? הרבה קורבנות הוא הפיל, בגלל שאנשים תמימים ובורים. הייתי ראש ישיבה, תוספות אחד תסביר, אני אסיר בפניך את הכובע. ראש ישיבה, סתם, רמים אנשים. ‫מה הבעיה אבל? ‫שאתה הולך לעשות עימות עם נוחל, ‫מניפולטור, זו בעיה. ‫אפילו שאין לו מילה אמת להגיד, ‫יש כל כך הרבה טיפשים היום בעולם ‫שאם הוא קצת קריזמטי כמו חוסין אובמה, ‫אפילו היטלר עם מכשימו, ‫איך שלהב מיליוני גרמנים ‫שהיו יענים, מנומסים, שומעים מוצארט, ‫כללי הנימוש שם היו מעל ומעבר. פתאום נהיו חיות טרף כאלה, ברבריים, רוצחים ילדים, בלי שום פחד בכלל, בלי כלום. על כלב מרחמים וילד תינוק רוצחים וסורפים אותו. שילבו אותם, שיגרו אותם. מספיק אחד שהוא יודע קצת למניפולטור להוציא את כל הבלוף שלו, נופלים בפח אנשים. זה בעיה. אפילו שאתה יודע מאה אחוז שהאמת אצלך והשני, אין לו מילה אחת אמת למכור, ‫אם הוא מניפולטור, ‫ייצא שכרך בהפסדך. ‫יש שאלות לפני שמסיימים? ‫-כן, בבקשה. ‫-בבקשה. ‫רב דיבר על יוסף הסדיק ‫על העניין של תשובה ‫עם סכל מובן, ‫על עבירות שבן אדם ‫יכול להבין אותן. ‫-כן, מצוות התלויות בסכל. כשהיה יוסף הצדיק, שהיה באמת צדיק בתורה מידע, ושמה היה עניין אם יש את הכנישים פוטיפה, בוודאי שהסכם מסביר שהוא לא יעשה את זה, וגם הוא איתם עצמו אמר, איך עתדתי לאלוקים בגבי אדוני. אז איך אפשר להגיד שיוסף הצדיק כמובשל ‫דבר כזה, אם זה מצוות של השכל, ‫כי ביכולת נעשה פעיה עכשיו? ‫לא, כתוב... ‫לא, יש, לכל כלל יוצא מן הכלל, ‫והגמרא כבר אמרה, ‫אין אפוטרופוס לאריות. ‫לאריות כולם מתאווים. ‫גם הצדיחים הכי גדולים. ‫זה אחד מחוקי הטבע. ‫כמו שמתאווים לאכול, אם לא מתאים, ‫אז יש לך תאווה לאכול. ‫אבל אין מה לעשות. ‫לאריות אין אפוטרופוס לאריות, ‫לכן חייבים לעשות גדרות. ‫אין מציאות כזאת ‫שאדם יהיה עכשיו במקום לא צנוע, ‫אם נשים לא צנועות, ‫והוא יחזיק מעמד. ‫אין מציאות כזאת. ‫לכן צריך לעשות גדרות. ‫מי שכבר הלך למקום הזה, ‫פה הוא כבר נפל. ‫גם אם הוא ניצל, ‫זה נחשב לו שהוא נפל, ‫זה שעכשיו כרגע משמיים הצילו אותו, ‫בעצם זה שהוא נכנס למקום כזה ‫של סכנה עם בחורות, ‫מקום לא צנוע, מדברים איתו, ‫או שעבודה כזאת ‫שהוא מתעסק עם נשים, ‫פה כבר הייתה הנפילה. ‫עכשיו יוסף, יוסף הצדיק, ‫הביא את זה על עצמו. ‫למה נתנו לו כזה ניסיון קשה משמיים? ‫בסלצל בשערו. ‫בן אדם שכל היום מסתכל ‫במראה ושם ג'ל בשערות, ‫איך אני יפה? ‫איך אמר הרב אורי זוהר ‫לפני שנהיה צדיק הדור? ‫אני יפה! ‫אז מה עשו לו? ‫הביאו לו את אוליווד ‫ואת כל השטויות, ‫אבל בסוף נהיה בעל התשובה של הדור. וגם האחים התבלעו על יוצאים ‫באותו זרמה שתיצמת, ‫עדיין יוסף היה במדרגת נוספה, ‫ולפי מה שארב אומר, ‫עדיין קושייה חיוויון. ‫הקושייה שלך, ‫למה אתה לא שואל על רבי עקיבא, ‫למה אתה לא שואל על רבי מאיר, ‫למה אתה לא שואל על עם רם חסידא, ‫למה אתה לא שואל על יהודה ותמר? ‫אני אביא לך 5,000 קושיות כאלה, ‫אני אדילך. ‫אין אפוטרופוס לעריות. ‫הצדיק הכי גדול בהיסטוריה של העולם ‫תיתן לו ניסיון עם אישה, הוא נופל. ‫רק מה? ‫יוסף, בגלל שהוא היה כזה צדיק, ‫הצילו אותו משמיים. ‫אם מישהו אחר היה, ‫לא היה ניצל משמיים. ‫זה כל מה שאני יכול לענות לך. ‫בעריות, כבר הגמרה אומרת, ‫אין לה פרופוס לעריות. ‫דרך אגב, אתה יודע, ‫אני אתן לך ראייה עוד יותר טובה. ‫אתה יודע, יש גמרה, אבא חילקיה, ‫הנכד של חוני המעגל, לא היה גשם, שלחו לו שני נציגים מהבית דין כדי לשכנע אותו להתפליל, כן? עכשיו הוא עובד בשדה עם טוריה עובד כמו ישמעאלי גדול הדור מדבר עם השם, יורד גשם תוך כמה דקות אין בעולם אחד כזה ‫אין, כנראה כבר אלפיים שנה ‫אין אחד כזה שמדבר ומיד יורד גשם. ‫אני אין, כמור. ‫נחשב בעיני בורא עולם. ‫באים אליו, מדברים איתו, ‫הוא לא עונה, פוחד מגזל. ‫מגיעים לבית, ‫אשתו יוצאת לקראתה מקושטת. ‫ככה, כאילו הולכת לאיזו חתונה. ‫נכנסים לבית, ‫היא עולה ראשונה במדרגות, ‫הוא עולה אחריה והם עולים אחריו. ‫עכשיו מתיישבים, ‫מתחילים להקשות לו קושיות. ‫למה לא דיברת איתנו בשדה? ‫אמרנו לך כמה פעמים שלום. ‫אני סכיר, מקבל לפי שעה, ‫לא רציתי לקשל בגזל. אוקיי. ‫קושיה שנייה. ‫למה אשתך יוצאת מקושטת לרחוב? ‫מה זה פה? ‫עכשיו אתה בא הביתה, ‫יוצאת ככה מגונדרת? ‫מה הוא עונה להן? ‫כן, כדי להציל אותי מן החטא, ‫כדי שלא אתן את עיניי באישה אחרת. ‫הבן אדם הכי חשוב בעולם ‫באלפיים שנה האחרונות אולי, ‫שאין יותר קרוב מנו לבורא עולם ונחשב, ‫מה עונה להם? ‫אני ברמה של בעל תשובה בין יומיים ‫שזה מגיע להעריות. ‫אם אשתי לא תהיה יפה, ‫אני הולך להסתכל על נשים אחרות. ‫כדי להציל אותי מן החטא, ‫היא מתגנדרת לכבודי. ‫דמרה מפורשת, ‫לא תגיד אני אמרתי. ‫אז שאלו אותו, רגע, ‫ולמה אשתך עולה ראשונה ‫ואתה הולך אחריה? ‫כתוב שאדם לא ילך אחרי אשה, ‫אפילו אשתו, בשוק. ‫אז מה עונה להם? ‫אז מה עדיף שאתם תלכו אחריה? ‫זאת אומרת, באים שני נציגים ‫של הבדים לפני 2,000 שנה, ‫אני לא צריך לספר לך ‫באיזו מדרגה הם היו, כן? ‫כל התורה ישר והפוך ‫בתוך כדי שינה הם היו עונים לך. ‫מה שתשאל. ‫והוא אומר להם, ‫אני לא סומך עליכם ‫שאשתי תעלה במדרגות ‫ואתם לא תסתכלו על האחוריים שלה. ‫אז אני מבדיל בינה לבינכם. ‫תגיד את זה עכשיו לרב אלישיב ‫או לבבא סאלי. ‫הגמרו אותך, מי יסתכל עליך? ‫הילדים שלך לא יראו שילוקים, ‫אף אחד לא יקבל אותם לישיבו. ‫הוא העליב את גדול הדור. ‫אמר לו, אני לא סומך ‫שתלך אחרי אשתי, ‫אז אני מסתיר אותם ממך. ‫נכון או לא? ‫למה הגמרה מביאת הסיפור הזה? ‫לבזות את השליחים? ‫להוריד ברמתו של אבא חלקיה? ‫התשובה היא ללמד אותך ‫שאין אפוטרופוס להריות כפשוטו. ‫ועכשיו אני אספר לך סיפור ‫שקרה לי לפני שלושה וחצי חודשים. ‫אני אומר לכם, יש לי גם עד לסיפור. ‫אני הרבה פעמים סיפרתי את הסיפור הזה ‫במשך השנים על אבא חלקיה, ‫שהוא מוריד גשם וכולי. ‫היה לי דרשה בחצור הגלילית, ‫לפני ארבעה חודשים. ‫הגעתי לשם... ‫הדרשה נגמרה כבר, ‫זה שאלות ותשובות, הלכו חלק. ‫מדי, לא נפגע, מי שצריך ללכת ילך. ‫שומעים? ‫אז הגעתי לחצור הגלילית, ‫שבע, שבע ועשרה, ‫הדרשה שמונה, שמונה וארבע, ‫יש לי כמעט שעה. ‫אמרתי, טוב, אנחנו לא יכולים ‫לשער את התנועה, ‫אלפיים משפקקים נוראים. עכשיו, מה אני אעשה פה שעה? אומרים לי, יש פה את הקבר של חוני המעגל ואבא חילקיה. איפה? שתי דקות נסיעה מהבית כנסת. יאללה, הזדמנות נפלאה. נלך לפלל. באתי, התפללתי בקבר חוני המעגל. לידו אבא חילקיה, מי שהיה שם יודע. עכשיו, אני נכנס לקבר של אבא חילקיה, ויש לי איזו בעיה גדולה מאוד, שמטרידה אותי כבר תקופה של חודשים, באותו יום. ‫אני נכנס עכשיו, עכשיו בא איתי, ‫בדרך כלל בא איתי העוזר שלי, ‫יביא שם עשר שנים איתי, ‫אבל הוא היה בחול. ‫אז בא אולי אחד שאני לא מכיר אותו. ‫הכרתי אותו באותו שבוע, ‫מתנדב לנהוג איתי. ‫אחור, הוא שלושת רבע חילוני. ‫ואני מחזק אותו גם תוך כדי הדרך, ‫מדברים עם דברי תורה. ‫שמעו טוב, אני בא איתו, ‫הוא מתפלל, אני מתפלל בפינה שלי, ‫ואני אומר לו, ‫לאבא חילקיה, אבא חילקיה, ‫אתה צדיק יסוד עולם, היה לך זכויות, הורדת תקשמים. אני מבקש ממך להיות מליציושר בעדי, תתפלל בבקשה עליי על הבעיה הזאת. אני, ברוך השם, זכיתי לפרסם את שמך בכל העולם, אנשים שלא ידעו גמרא, לא יודעים, אמריקאים, לא יודעים מי אתה. ברוך השם, עכשיו הרבה אלפים יודעים עליך וזה. אולי אם תסכים, ‫אני לא יכול להציב לו תנאים עכשיו. ‫אני מתחנן, אולי אם תסכים, ‫תפלל בעדי על הבעיה הזאת. ‫ואם אתה מסכים, תן לי סימן. ‫תוריד היום גשם. ‫חודש אוגוסט. ‫התחלת אוגוסט. ‫עצרתי משם, אני אומר לחילוני הזה, ‫שלושת רבעי חילוני. ‫כבר התחיל לשמור שבת וזה. ‫אני אומר לו, ‫אולי יהיה לנו מזל היום ירד גשם. ‫הוא אומר לי, מה פתאום גשם? ‫קיץ עכשיו. ‫אני אומר לו, תשמע, ‫את פללתי, ביקשתי מאבא חלקיה ‫שיוריד גשם. ‫בוא נראה. ‫הוא צוחק עליי, הבחור, ‫מה עשת, אתה מדומיין? ‫איפה יש די גשם באורגוסט? ‫רבותיי, נגמרה הדרשה, ‫אנחנו נוסעים למרכז. פתאום אני רואה טיפות של מים על החלון. אני אומר לו, אתה רואה, התחיל גשם. אני, לא יכול להיות. עוד דקה, כבר הרבה. עוד דקה, מבול! עשר דקות גשם שוטף. תבדקו. ירד גשם שוטף, עשר דקות, ואבי שרים ככה בפון. והיום הוא אומר לי, בחיים לא ראיתי כזה דבר, גשם באוגוסט. ואחרי שבועיים, נפטרה הבעיה. תראו מה זה גדול העולם, תראו מה זה. מילה אחת לקבל שבחור, מה זה פחיות ותפילות וזה? שום דבר לא זז, וככה זה הנראה. תפילה אחת שמה, אז הנה עכשיו מי שיש לו בעיה, יודע איפה ללכת. אבל לא חללה להתפלל לצדיק כמו שחלק עושים בחוסר הבנתם. זה כבר עבודה זרה שאתה מתפלל לבן אדם. שיהיה מי שיהיה. ‫אתה מתפלל ומבקש שהוא יהיה עליך ‫כמו עורך דין, מליץ, יושר. ‫הוא יודע לדבר עם השם בעדך. ‫לבונו של אולם, ‫תרחם על פלוני בן פלוני, זהו. ‫זכות הצדיק לעמוד בעדינו. ‫עזרת השם, יי רצון ‫שהדרשה הזאת ביקשו ממני ‫שהיא תהיה לרפואת החולים ‫והפצועים והחיילים והחטופים, ‫ועוד כמה שמות נתנו לי, ‫כל השמות ששמו לי בפתקה, ‫שכחתי להזכיר אותם, ‫יי רצון שזה יהיה גם למענם. ‫לעילוי נשמעת? ‫מאיר, בן רבקה חיה. ‫-בן רבקה חיה. ‫איך? ‫-אחיה ויקטור בן רחל. ‫אחיה ויקטור בן רחל. ‫אברהם בן מסודה. ‫-אברהם בן מסודה. ‫אבי נועם בן יונה. ‫אבי נועם בן יונה, ‫וכל מי שצריך חילוי נשמה, ‫ומי שצריך רפואה ושידוך ‫ופרנסה ובריאות, ‫וכן יהיה רצון ונאמר אמן.