הרב מזרחי בת''א - הסניגור הקטגור והנאשם

‫ישר אומרים לך, ‫לך למורי, מה באת לפה? ‫אין לנו רשות לשפוט אותך בכלל. ‫מהר, לך למורי. ‫בשר רק כאשר. ‫צניעות, ילדות קטנות ‫חסו את הראש בגיל שלוש. ‫זה לא היה... החיים שם היו... ‫אתם יודעים למה בתימן מעולם היהודים ‫לא התקלקלו כמו בכל הארצות האחרות? ‫באירופה כמעט כולם התקלקלו. ‫בארצות ערב גם אחוז לא קטן התקלקל. ‫לא גדול אמנם, אבל גם לא קטן. ‫ובתימן אף אחד לא התקלקל. ‫למה? אתם יודעים למה? ‫ומזה גם נבין כמה אנחנו בצרה. ‫שבתימן זה המקום היחיד ‫שלא הייתה מודרניזציה. ‫לא אוניברסיטאות, ‫לא תרבות של גויים, ‫לא מוסיקה של בטווין ‫וכל הדברים האלה. ‫עד היום, האתרוג היחיד ‫שאין עליו ספק שהוא אתרוג, ‫זה תימני. ‫כל אתרוג לא תימני שקניתי בחיי, ‫וזה עשרות רבות, לי ולילדים שלי, ‫את כל האתרוגים שפתחתי, ‫כולם היו מורכבים. והם באים עם הקשרויות הכי טובות. מוחזק, זה חזוני, מה זה קשרויות? פותח את כולם, השם ירחם, כולם מורכבים עם לימון. רק מעולם, כל האתרוגים, אני בשנים האחרונות רק תימני קונה. למרות שזה עולה הרבה יותר יקר, במיוחד באמריקה, לפחות אתה יודע שאתה לא מברך ברכה לבטלה. כל האתרוגים התימניים שפתחתי, כולם אתרוגים מאודרים. למה התימנים הם היחידים שהם ודאי אתרוגים? כי החקלאים בתימן היו הכי פרימיטיביים ובורים, לא יודעים להרכיב את רוג עם לימון, זו הסיבה. ‫בגלל שהם לא ידעו להרכיב, ‫אז אתה מקבל אתרוג. ‫כל שאר המקומות שידעו להרכיב, ‫זו עבודה הרבה יותר קלה. ‫מרכיב את זה עם לימון, פחות להשקות, ‫פחות לידוק, פחות בעיות. ‫זה חצי מהעבודה, ‫רבע מהעבודה נחסכת... ‫רבע מהעבודה יש להם. ‫זה לא... ‫אתרוג זה קשה מאוד לגדל. ‫שם לא היה כלום. ‫לא היו מושפעים, לא מודרניזציה, ‫לא חוסר צניעות, ‫לא היה אישה שתלך ברחוב ‫ולא צנועה, ‫לא היה כזה דבר שם. לא היה מה לעשות חוץ מתורה ותפילות. כלום. בגלל זה עד היום מעולם לא היה שם חליל שבת. זה מדהים. אז אני שואל אתכם עכשיו שאלה. איך אייכמן הזה החזיר יהודי בתשובה? פשוט מאוד. עשו הגרלה במשטרה, שירות בשבק, נפל הגורל על אגר, השוטר התימני החילוני. אמרו לו, אגר, אתה נבחרת לתלות את אייכמן. ‫אמר להם, ‫מה באתם אליי? ‫אני לא רוצה לטלות אותו. ‫אמרו לו, כיוון שאין כזה דבר ‫תימני בלי מסורת, ‫אפילו נהיה חילוני, ‫אבל הסבא שלו בוודאי היה איזה מורי, ‫אומרים לו, אגר, אל תדאג, ‫אולי תסכם לקיים נצוות ‫מחות עם חיל זכר המלך. ‫תכנעו אותו. ‫אמר, יאללה, בסדר. ‫אז עכשיו הוא טלה אותו. ‫עכשיו אמרו לו, אגר, ‫המתחיל במצווה אומרים לו, גמו, ‫עכשיו אתה צריך להוריד אותו מהחבל ‫ולקחת אותו לתנור ולשרוף אותו. ‫אמר לו, אמרתם. ‫תלויתי אותו כבר, ‫שמישהו אחר יוריד אותו. ‫הוא לא אוהב כזה דבר. ‫אתה מוריד אותו ואתה שורף אותו. ‫מה עשה זה האגר? ‫הוא עמד על כיסא. עכשיו, איך אתה מרים בן אדם שתלוי על חבל? אתה צריך ללחוץ לו חזק על ה... לחבק אותו. לחבק את המפלצת הזאת. רק אז היה צריכים להוריד לו 20 מיליון דולר מקדמה. לחבק אותו, להרים אותו איזה כמה סנטימטרים באוויר ולהוציא אותו מהחבל. כי אם לא, הוא לא ייצא. צריך להרים אותו קצת. ‫רק הוא לא ידע שהבן אדם, ‫לפני שמאמת, ‫הנשימה האחרונה שהוא נושם, ‫היא נשארת בפנים, ‫היא לא יוצאת החוצה, האוויר. ‫אז הבטן מלאה באוויר, ‫החזה הריאות, ‫שהוא לחץ לו על האגב ‫והצמיד אותו אליו, ‫כל האוויר יצא בשנייה מהפה שלו ‫ויצא שעגה. ועוד לראות את העיניים של המפלצת הזאת זה מסכן נפל על הרצפה ולא תאמינו שנה הוא נכנס לשגעון נפשי שגעון נפשי שנה לא מתפקד, לא עובד, לא מדבר לאט לאט נתנו לו טיפולים עד שהוא יצא מזה ובעקבות זה הוא חזר בתשובה המפלצת הערורה הזאת כבר זכה להחזיר בתשובה ואנחנו זכינו אנחנו עוד לא זכינו. רובנו עוד לא החזירו אף אחד בתשובה. איך אפשר לחיות בעולם הזה בלי להחזיר לפחות יהודי אחד בתשובה? אחד! להציל נפש אחת! מעניין. איך זיקו את הנבל הזה. אתם יודעים, כתוב, מבני בעניו של אמן לומדים תורה בבני ברק. איך זה ייתכן? הרי אמן זה המלאק. אמן ההגגי. מי זה ההגג? מלך המלאק. ‫המנה הגגי ללמדך שהוא עמלק. ‫עכשיו, עמלק. ‫מה המצווה שלנו? ‫למחות אותו מתחת פני קיפת השמיים, ‫שלא יהיה לו קיום. ‫מצווה למחוא את זכרו, ‫לא להשאיר מהם זכר. ‫עכשיו, יוצא פה דבר מאוד מעניין. ‫אם בא עמלק שיודע שאנחנו ‫מחפשים אותו להרוג אותו, ‫באל אל הרבנים, ‫ככה עם הידיים למעלה. ‫שלום, כבוד הרבנים, ‫אני בנכד של אמן, ‫אני יודע שאני אמלק, ‫אבל אני שונא את אמלק. ‫אני אוהב את היהודים ‫ואני רוצה להתגייר. ‫קבלו אותי. ‫תראו, אני כבר לומד יהדות, ‫אני כבר שומר שבה, ‫ככה עם הידיים למעלה. ‫מה הדין עכשיו? ‫-מקבלים אותו. ‫שאלה לא קלה, לא? ‫צריך חיוב להרוג אותו מיד. כל שנייה שהוא חי זה עבירה שהוא עומד לידך עכשיו אתה מבטל מצוות עשה מהתורה מצד שני יש מצירות גמרה מפורשת שבני בניו של אמן נכדים של אמן לומדים תורה בבני ברק והרגועים לא מקבלים להישיבות נכון? נכון שלא? אז גירו אותם אז איך גירו אותם ולא הרגו אותם? בני אמן? בני אמן? בני אמן? מה זה בני אמן? ‫או אולי יש גרסה אחרת. ‫אולי יש גרסה אחרת. ‫טוב, בוא נלך על הגרסה המקובלת. ‫ראיתי באחד הספרים ‫שאם הוא בא להתגייר, ‫אין יותר חיוב להרוג אותו. ‫ואם הוא רציני, אפשר לקבל אותו. ‫טוב, אז זה אחלה טריק. ‫אז אם המלאכים היו לומדים את זה, ‫היו באים, כולם אומרים, ‫היי, רבותיי, אנחנו רוצים להיות יהודים, ‫היינו בצערה גדולה עכשיו. ‫היית צריך לגייר 200 אלף מהם. ‫לא חזר לנו ערב רב גם ככה? ‫אז, אז שידעו. ‫היום לא יודעים. ‫היום לא יודעים רק מסיבה אחת, ‫שהיה מלך סנחריב ובלבל את האומות. ‫אז כל הגויים מתערבבו. ‫למשל, אנחנו, על הערבים, ‫אנחנו קוראים להם ישמעאלים. ‫זה לא נכון, לא בטוח. ‫הרבה מהערבים שאתה רואה פה עכשיו, ‫כל מיני, הם קוראים את עצמם פלסטינאים, ‫אתה יודע מי הם. ‫זה יכול להיות רומאי, ‫זה יכול להיות אשורי, ‫זה יכול להיות בבלית, ‫זה יכול להיות המון המין. ‫כל העולם מתערבב, ‫נהיה סלט אחד גדול. ‫גם מה שאנחנו אומרים ‫על הגרמנים שהם המלאק, ‫אומנם בגמרא במגילה כתוב, ‫זו גרמאמיה של אדום ‫שלמלא יוצאים לעולם, ‫מכריבים כל העולם כולו. ‫זו גרמאמיה של אדום ‫שלפני אלפיים שנה. ‫אבל הגרמנים של היום, ‫כולל הנאצים, ‫לא בטוח שהם המלאק. ‫יכול להיות הצרפתים, ‫יכול להיות האיטלקים, ‫יכול להיות הרוסים. ‫לא יודעים מי הם המלאק ‫ולא יודעים מי ישמעאל ‫ולא יודעים כלום. אצל הגויים לא יודעים שום דבר. מה שכן יודעים, שהיה כל הגויים התערבבו, התחתנו אחד עם השני, התערבבו אחד עם השני, לכן אין על אף גוי ידע ודאי מי הוא. לא יודעים. מה שכן, על עצמנו אנחנו אפילו לא יודעים. על עצמנו. יש כאן מישהו שיכול להרים את היד ולהגיד, אני במאה אחוז יהודי. ודאי. מאיפה אתה יודע? אולי לפני עשר דורות סבתא של סבתא של סבתא שלך התגיירה גיור רפורמי. חסר? באירופה יש כבר מעל 200 שנה רפורמים. גם באמריקה. עכשיו יש לך אשכנזי, צדיק, תלמיד, חכם, לומד, כל החיים שלו עמל בתורה. הוא יכול להישבע עם התורה ביד שהוא יהודי? לא. אין מציאות כזאת. ‫כל חזקות, זה כן, חזקה, כן. ‫אבל לשווד או רייטה ‫שאני ודאי יהודי, אין כזה דבר. ‫פעם אמר לי, זה רב גדול, ‫כדאי לפחות פעם אחת ‫לעשור טבילה לשם גיור. למה? לא חבל כל החיים להיות חרדים, לשמור, ללמד תורה, ובסוף נגיע לשם ויגיד, צער לי אחי היקר, אבל מה אני אעשה, שהסבתא של הסבתא שלך במרוקו, הייתה איזה מוסלמית שהתחסתה ליהודיה, והתחתנה עם הסבא של הסבא שלך, שהתאהב בה וזה, ואני לא יודע מה, ואתה בעצם לא יהודי. איך אתה יודע? בדיוק הגנטית לא מוכיחה? לא, בדיוק הגנטית לא מוכיחה כלום. שום דבר היא לא מוכיחה. למה? היא יכולה להראות שיש אצל הגוי גנים של יהודים, והוא גוי גמור, מה? היא יכולה להראות אצל יהודים גנים של גויים, אבל בפועל הוא יהודי, כי אולי באמת היה נשרי תערובת, אבל אחד הגויים התחתן עם יהודיה. זה רק מראה שיש לך בירבוב שלך משהו של גויים או משהו של יהודים. אבל זה לא אומר בוודאות אם אתה יהודי או לא. אז נחזור לענייננו, רבותיי. באמת, צריכים לדעת, החיוב, הוכח, תוכיח את עמיתך, זה לא רק לרבנים, כמו שהרבה חושבים. גם החיוב, קדושים תהיו, זה לא רק לרבנים. החיוב להיות קדוש זה על כל יהודי פשוט. כל יהודי פשוט חייב להיות קדוש. וקידוש השם זה חיוב על כל היהודים, לא רק על האנשים הגדולים. ולא לעשות חילול השם, זה חיוב על כל יהודי, חכם, טיפש, עשיר, ענית, זה לא משנה, אסור לעשות חילול השם. צריכים לדעת את זה. ועוד דבר גם, מכל אדם שמסביבך יש מה ללמוד. מכל אדם, בלי יוצא מן הכלל. אפילו מהמפלצות הכי גדולות. ששאלו אותי, מה אפשר ללמוד מאיטלר עם החשימות? מה כבר אפשר ללמוד מכזו מפלצת? האדם הכי שפל שהיה בהיסטוריה, אפשר ללמוד מנו משהו? מה אתם אומרים? סדר, סדר, אפשר ללמוד מהרבה אנשים, למה דווקא ממנו? מה אפשר ללמוד מהנבל הזה, אתם יודעים? שמעתי עליו סיפור, התפלאתי. בזמן שהחיילים שלא נלחמו עם הרוסים, ‫החיילים שלו מלחמו עם הרוסים. ‫אז הרוסים, אתם יודעים, ‫הם הרעיות במלחמה. ‫הגרמנים לאט לאט היום מפסידים ‫בין הרוסים לאמריקאים. ‫זה כבר היה השבועות ‫האחרונים שלהם בשלטון. ‫אז הוא הלך לרופא שיניים, ‫היה לו טיפול שורש. ‫אני לא צריך להגיד לכם ‫את רופא שיניים שלפני 70 שנה, ‫זה לא כמו היום. היום ארדמות, עניינים, אתה לא מרגיש שום דבר, שמים לך איזה מסך, אתה בכלל בעולם, מה נגמר? נגמר, כן. אז זה קצת היה הרבה יותר כואב, כן? הוא בא לתת לו ארדמה, ארדמה יש כבר מעל 200 שנה, יהודי המציא את הארדמה הזאת, זריקת ארדמה. אז כבר באים, הרופא בא לתת לו ארדמה, אומר לו תעשה לי את הטיפול שורש בלי ארדמה. למה? החיילים שלי עכשיו מתים בקרב עם הרוסים, ואתה רוצה שאני אשכף פה ויקבל ארדמה? תן לי, אמני, להשתתף בצהרם. איך זה נקרא בלשון התורה? מי יודע? איך? יפה מאוד. נושא בעול עם חברו. קיים מצוות. נושא בעול עם חברו, המפלצת הזאת. כאילו מה, החיילים נדרו? מי ידע? אתה פה לבד. אתה יכול לספר להם אחר כך שעשית טיפול לכבודם בלי זה, ומה זה גם מועיל להם. מבחינה מצפונית, היה לו למפלצת הזאת בעיה, בזמן שהחיילים שלי נלחמים, אני לא אשב כאן, ואימנע מעצמי את הכאבים. אפילו מנבל כזה יש מה ללמוד. עכשיו קיימת המצווה מהתורה, תגיד לי איזה. קיימת עכשיו מצווה מהתורה, איזה? בדיוק. אסור לדון רשעים לזכות. ובעצם, בזה שתיארת את זה, אתה גם תיקנת עכשיו טעות שלי. ‫כי אני, עוד חלילה, ‫עוד היא שמעה מדבריי ‫שאני בא עכשיו ללמד עליו ‫איזה קף זכות עם מחשימו. ‫בגלל זה אמרתי עשר פעמים ‫עם מחשימו שלא יתפרש לא נכון. ‫רק הנקודה שאני רוצה לחדדי, ‫שאפילו ממפלצת כזאת ‫עוד יש משהו שאפשר ללמוד. ‫השכל בחור אומר, ‫מאנשים טובים וצדיקים וכולי. ‫בכל אופן, אתה צודק. אסור לדון רשעים לקו זכות לעולם. אתם יודעים, יש אמרה רווחת בקרב הציבור שהיא לא נכונה. חייבים לדון כל אדם לקו זכות. האמרה הזאת היא נכונה או לא נכונה? היא לא נכונה. מבחינה הלכתית היא לא נכונה. אני אסביר. אדם שיודעים עליו שהוא מחלל שבת קבוע בפרסיה, כל שבת נוסע במכונית, סיגריה ביד, טלפון ביד, השכנים, כולם רואים אותו. הוא לא מתבייש מאף אחד. חלל ליד הרב, ליד... כולם. עכשיו הבן שלך שואל אותך, אבא, איך השכן נוסע בשבת? מה אתה אמור להגיד לבן שלך? לא, יש לו עכשיו פיקוח נפש, הוא נוקח את אשתו ללדת, הוא לא מרגיש טוב, חייו בסכנה. ויודעים עליו שהוא חלל שבת ומראה את עצמו כל שבת בלי בושה. חייבים להגיד לבן שלך, בן אדם הזה מורד בקדוש ברוך הוא ולא שומר מצוות. חלל שבת. מה פתאום ללמד על אף כך זכות? מלמדים זכות על מי שיש לו חזקה בנושא של קשרות. למשל, יש אדם שומר שבת אבל הוא נוחל בביזנס, גנף גדול. ‫כולם יודעים, מי שנכנס אצלו, ‫עובר תספורת. ‫יודעים? ‫הוא כבר ימצא איפה לגלח אותך. ‫עכשיו, בא אליך מישהו ואומר, ‫תראה, אני רוצה לעשות שותפות ‫עם המנאדם הזה. ‫א', אתה חייב מיד להגיד לו מיהו. ‫אין בזה לשון הרע. ‫זה לשון הרע חיובי לתועלת. ‫זה, קודם כול, ‫לא תעמוד על דם ריחה. הבן אדם עומד ליפו לבור מהאדם שלו פחות משה השני מיד אתה חייב להגיד לו תיזהר הבן אדם הזה יש לו חזקת נוכל תיזהר מאוד עשית מצווה גדולה שתקת הבן אדם הפסיד אצלו כסף אתה השם אסור ככה עדיף ככה אם זה כן טוב עדיף אם זה יופי תודה תודה כבוד הרב אני שמח להגיע לכאן היום לראשונה ולראות צדיקים שיושבים ביום חופש ומקשיבים לדרשות מהבוקר עד הלילה ומסירים כתרוג מעם ישראל כי יש כאלה שלא חשכנף שם בתורה הם נמצאים במקומות אחרים אלה כנגד אלה ברע השם אנחנו, התפקיד שלנו, למתק פה את הדין. ברגע שהסתן בא לקטרג, מיד הקב' יש לו מה לענות. כשהקב' בר את העולם, ברא אותו בצורה כזאת שכל דבר עובר בדין. יש סנגור, יש קטגור ויש שופט. מי זה הקטגור? זה הסתן, הוא המקטרג. מי זה הסנגור? מלאך שהוא מציג את כל הדברים הטובים שאדם עושה. ואנחנו הם המשפטים. אבל זה לא רק בראש השנה בעשרת ימי תשובה. זה כל דקה. אני אסביר לכם מה אני מתכוון. כתוב שבני ישראל הגיעו לים סוף, הים לא נפתח. ‫אבל התוכנית הייתה שהים ייפתח ‫ונצא ממצרים. ‫הרי שנה שלמה הקב". התכונן ‫לקראת הרגע הזה של קריאת ים סוף, ‫של יציאת מצרים. ‫ולא רק זה, באמת הקב". ‫לא היה צריך לקחת אותנו לים סוף. ‫היציאה ממצרים היא ביבשה, ‫לא צריך ים. ‫הולכים ישר ממצרים לכיוון הארץ. ‫אלא הקב". לא רצה שנעבור ‫דרך ארץ פלישתיים, אחרי מה שקרה שם לשבט אפרים, שהרגו אותם שם, שהם יצאו חודשיים לפני הזמן. ‫אז הקשבח הוא פחד שהעם ‫יראה מה שקרה להם, ‫ואז ירצו לחזור למצרים. ‫איזה עם ירצה לחזור למצרים? ‫עכשיו אדם יצא מאושוויץ', ‫מגטאות, ממחנות השמדה, ‫ניצל משם, עכשיו הוא בעונייה ‫לכיוון מדינה אחרת, ‫לא יודע, אמריקה, ישראל. ‫הוא עכשיו בלב ים, ‫הוא רואה שודדים פיראטיים. ‫הוא יגיד, תחזירו אותי לאושוויץ'. איזה בן אדם יגיד כזה דבר אחרי מה שהם עזרו במצרים? מי ירצה לחזור למצרים? יגיד, נלחם על חיינו, או שנהרוג אותם, אנחנו רבים פה, או שהם יהרגו אותנו, זה נבלה, זה טריפה, לחזור למצרים זה לא אופציה. הרי איך שנגיע למצרים, ישחטו אותנו. אז איזה, מה זה פנירי העם ושברו מצרים, מה זה? על איזה עם מדובר? על הערב רב. לא על עם ישראל. ערב רב שהצטרפו אם היה להם טוב במצרים. חיו טוב, לא היו בעבדות. הם אמרו בוא נתגייר מה עכשיו בורא עולם עשה לנו כאלה מקות במצרים בורא עולם עם העם הזה בוא נצטרף אליהם משה גייר אותם אז עכשיו הם כביכול יהודים הם יוצאים עכשיו ראו קצת קשיים בדרך רואים גופות רואים צ'לדים אומרים עזוב מה היינו צריכים את ההפתקה הזאת בוא נחזור למצרים משכנע את כולם אבל אנחנו לא יכולים לחזור אל תדאגו תחזרו איתנו אנחנו נדאג לכם ‫הכבש ברוך הוא אמר, ‫אני אקח אתכם לצד, סיבוב ענק. ‫לוקח אותם לים. ‫אבל זו לא הסיבה היחידה. ‫כל מה שהשם עושה, ‫יש בו הרבה סיבות. ‫אלא הכבש ברוך הוא, ‫צריך להרוג את המצרים ‫אך ורק בדרך אחת, ‫שזה מידה כנגד מידה. ‫אם אולי הם לא יכנסו בים, ‫חייב להטביע אותם בים. ‫כנגד הילדים שזרקו למים שלנו. ‫אז ככה התוכנית. ‫אז הגענו לרגע עשי. ‫אנחנו עכשיו ניצבים בפני המים ‫והים לא נפתח. ‫והמצרים מתקרבים ‫ויש שם חיות רעות, ‫והתחילו לפקוט כולם. ‫אפילו משה בוכה. ‫משה צועק להשם, שיר למעלות, ‫שא עיניי להרים, עין יבוא עזרי, ‫מה השם עונה לו? ‫מה תצעק אליי? ‫איזו מין תשובה הזאת. ‫מי אני אצעק? ‫זו סבתא שלי. ‫ומי אני אצעק, אם לא אליך? ‫אני צועק אליך! ‫אלא מה כאן כל השיחה הזאת? ‫מי הבין פה מה קורה פה? ‫קראנו את זה מאות פעמים בתורה. ‫מה באמת קרה פה? ‫אתם יודעים מה קרה פה? ‫מה משה צועק ומה שמונה לו? ‫זה הסוד של כל החיים פה, ‫בקטע הזה. ‫הכל, הכל עלינו, כל רגע ורגע. משה צועק וקדוש ברוך הוא הבטחת שתיקח אותנו ותוציא אותנו מאר סיני ותיתן לנו את התורה ותביא אותנו לרץ הקודש והים לא נפתח מה לעשות? מה השם עונה לו? מצטער התוכנית עכשיו בסכן הגדולה מה קרה? השטן הביא טענה שאין לי מה לענות והעולם הוא חייב להתקיים בצדק. אין פה פרוטקציות. השטן הביא טענה. מה הטענה שלו? הללו עובדי עבודה זרה. והללו עובדי עבודה זרה. מה זאת אומרת? המצרים ידוע שהם היו עובדי עבודה זרה. הם שכבים לנילוס, לכבשים. כן, טוב, זה ידוע. אבל אנחנו ממתי היינו עובדי עבודה זרה? כבר מאברהם אבינו הפסקנו להיות עובדי עבודה זרה. זה טרח היה, אבל לא אנחנו. במסורת של אברהם, מצרק ויעקב היינו עובדי עבודה זרה. בני ישראל ומצרים השטחבו לאלילים, השטחבו לכבשים. איזה עבודה זרה. אלא מה, בן אדם שאין לו אמונה, אין לו אמונה חזקה וביטחון באשם, זה עובד עבודה זרה. כי אשם זה לא האל שלו. הוא מאמין בדברים אחרים, מאמין בצהל. ‫מאמין בהייטק, מאמין באמריקאים, ‫מאמין בביבי ועוד כל מיני שטויות, ‫אבל השם זה לא האלוה שלו, ‫זה כל מיני אחרים. ‫זה נקרא שיתוף. ‫ליהודים אסור שיתוף. ‫לגויים יש מחלוקת בין הפוסקים. ‫פלא בעיניי, אני אף פעם לא הצלחתי ‫להבין את הפוסקים האלה שאומרים, ‫ראשונים, שלגויים לא נאסר שיתוף. ‫זה ממש טמוע בעיניי, ‫לא מצליח להבין איך זה ייתכן כזה דבר. ‫מה, השם ירשה שיאמינו בו ובאוד מישהו? ‫זאת אומרת, אלה הנוצרים ‫שבאו אומרים לך, יושקה, ‫הוא מנהל את העולם, ‫והשם מנהל את העולם דרכו ‫ויש לו כוחות, ‫לפי חלק מגדולי ישראל ראשונים, ‫זה לא נעצר על הגויים. ‫אבל ליהודים, אין סמן דה פאליק, ‫זה חמור ביותר. ‫זו עבודה זרה לכל דבר, כן? והעונש על עבודה זרה ליהודים ולגויים, מהו? מוות. זה לא פשוט. אמרתי בנושא הקודמת, יש שתי עבירות, שתי עבירות. שבן אדם, עבודה זרה בן אדם צריך למות ולא להסכים לעשות. אבל יש שתי עבירות שמוציאות את האדם מהיהדות שלו. חילוד שבת ועבודה זרה. זה תמיד הרמב״ם מדבר עליהם באותו משפט. מחלל שבת בפרסיה ורובא את כוכבים ומזלות, הרי הם כגויים לכל דבר. אם נגע ביין, אם זה, כל הרשימה, מה שמה, רק שני הדברים האלה פוסלים לך את היהדות, עד שתחזור בתשובה. אתה לא צריך להתגייר. אבל ברגע שעשית תשובה, חזרת לסטטוס הקבוע שלך כיהודי. אתה והפכת למחנל שבת או עובד עבודה זרה, פקעה ממך היהדות שלך. אתה פסול העדות. אתה לא יכול להצטרף למניין. אינו מצטרף לשום דבר שבקדושה. כמה כתוב. שולחן ערוך. אלה רואים. אדם ירוצח, נשאר יהודי. יהיה גנב גדול, נשאר יהודי. יהיה הולך רחיל כל חייו, נשאר יהודי. ענס, נשאר יהודי. פדופיל, נשאר יהודי. מחרחר סכסוכים ומריבות, אדם שפל ומגעיל, נשאר יהודי. שני דברים, מפסיק להיות יהודי. חלל שבת ועובד עבודה זרה. זה דבר מבהיל. אז יהודים פשוט, אומר הרב וולבה, ‫הוא זכר צדיק לברכה, ‫שהעבודה זרה זה לא רק לקחת ‫איזה חתיכת אבן ולהשתכבות לה, ‫או עץ, או איזה אדם מסוים. ‫לא, כל אמונה של בן אדם ‫במישהו או במשהו ‫שזה לא ה' זה העבודה זרה. ‫אני מאמין בצהל, ‫אתה עובד עבודה זרה. ‫אני מאמין בביבי, ‫אתה עובד עבודה זרה. ‫אני מאמין ברב שלי, ‫גם זה עבודה זרה. ‫הרב שלי מזווג זיווגים, ‫הרב שלי מחיה מתים. ‫יש כאלה אנשים גם. ‫נותנים כוחות לאנשים בשר ודן. ‫זה נקרא שיתוף. ‫זה לא שהם כופרים באשם. ‫אחד שמאמין ברב שלו ‫משתכווה לכיסא שלו. ‫מה הוא אומר? שאין אשם? הוא אומר שיש השם, והשם הוא מלך, והוא אומר בתפילה, השם מלך, השם מלאך, השם לא כלום ועד. אין לו בזה ספק. הוא רק אומר שגם הרב שלו מחיימת עין. שגם הרב שלו מזווג זיווגים. שגם הרב שלו עושה כל מיני דברים ומשנה עולמות. וזה על הגבול של עבודה זרה. זה אנשים לא יודעים את זה. זה פחד מוות זה. כמה זה חמור להתעסק בדברים האלה. לכן צריכים לדעת, אין עוד מלבדו, איך אומר הרב חיים איבולוג'ין, השם שיש לו צרה, יגיד, אין עוד מלבדו, הכל בידי השם. הרבה רבנים רגע לפני שארגו אותם, שאלו אותם, מה בקשתכם האחרונה? אמרו, תביאו לנו כוס מים. מה עכשיו אתה כוס מים? הולכים לשחוט אותך עכשיו. מה היה זור לך מים? אתה מוצמם. מה עכשיו כוס מים? מה, ניצחת מים עכשיו? אלא מה? אני רוצה להגיד ברכה שהכל נהיה בדברו. ברגע שלנו הוא עושה כוונה שהכל היה בדברו, גם זה שעכשיו עומדים לשחוט אותי זה בדברו. ואם הוא רוצה שאני אנצל זה אך ורק בדברו ולא בדבר אף אחד אחר. פעם היה מפלצת עם אח שמו, שהוא עשה נזק, לא פחות מאיתלר עצמו. קראו לו אדולף אייכמן. מעניין, שני רשאים כאלה, שניהם אדולף. ‫מעניין מה השם עצב, השם הזה, ‫איך בכלל השם הזה בא לעולם. ‫שני מפלצות. ‫אחד איטלר, השני אייכמן עם מחשימם. ‫זה תפסו אותו, ‫המרגלים, המוסד, ‫הביאו אותו לארץ באיזו קופצה, ‫הביאו אותו להוצאה להורג. ‫לפני שהוציאו אותו להורג, ‫לא תאמינו, למשמע אוזניכם, ‫אם לא שמעתם כבר את הסיפור הזה, ‫שואלים אותו, ‫לא יודע איזו מין מדינה ‫של טיפשים אנחנו. שבאים אליו ושואלים אותו אחרי שהוא במו ידיו רצח לפחות מיליון איש. במו ידיו. הוא היה אחראי על ההוצאה להורג. שואלים אותו, מה בקשתך האחרונה? את חצי המלכות ונעס. אומרים לו, מה בקשת כבודו? ככה שואלים אותו את המפלצת הזאת. קום לתחון לו את הראש במתחינת בשר, שואלים אותו, מה בקשתך האחרונה? מה הוא עונה? ‫מה היית עונה אותך? ‫עכשיו עומדים לשחוט אותך, ‫אתה רגע לפני המוות. ‫היית מבקש כוס יין? סטייק? ‫למה? לפני שאתם מורגים אותי, ‫תביאו לי איזה צלחת סושי. יגידו איזה חולה נפט. מצווה להרוג אחד כזה, אם זה מה שמעדיד אותו עכשיו. קודם כל להגיד תנו לי עשר דקות להתפלל, לבקש סליחה, להתקשר לחברים שאני חייב להם כסף שהם חלו, לבקש מכילה מהאישה, יש לי רשימה של דברים, תנו לי שעתיים זמן וטלפון. נכון או לא? מה הוא מבקש? כוס יין אדום, סטייק ועיתון בגרמנית. לא יודע איך הביאו לו עיתון בגרמנית, אני מדבר איתכם כמה זמן עבר, מ-30 שנה. הביאו לו מגרמניה עיתון בגרמנית ביום אחד, הביאו לו. והוא עכשיו, מראים אותו בתמונה האחרונה שצילמו אותו, יושב עם עיתון בגרמנית, סטייק וקוס יין. אומר הרב שח, בוא תראה מה ההבדל בין יהודי למופלצת הזאת. יהודי חודש לפני יום הדין, אלול. ראש חודש אלול, מכריזים בבית הכנסת, רבותיי, הגבאים, בזמן של הרב שח, שהוא היה יותר צעיר, פה אפילו בתל אביב, פה בתל אביב, לא תגיד ירושלים בני ברק. בבית הכנסת פשוטים בתל אביב, הגבא היה אומר, רבותיי, אלול, חצי מהאנשים היו מתאלפים. נופלים על הרצפה. קום אדון משה, קום אדון יצחק, מה קרה? תביאו לו מים. ‫אלא הוא עוד חודש יום הדין ‫ואני לא מוכן. ‫הסכנים, הסכנים, הסבות שלנו. ‫אומרים ליהודי עוד חודש יום הדין, ‫הוא מתעלף. ‫הוא יכול עכשיו לאכול. ‫בן אדם עכשיו יודע, ‫עוד שעה חורצים את גורלו ‫לעד ולעולמי עולמים. ‫הראש שלו עכשיו בכוס יין, צ'טק, ‫זה מה שמעניין אותו. ‫לא אומר ביחרתה, ‫לא אומר כסליחה, ‫לא אומר תהיתי, משהו שישאר בהיסטוריה, אין אותו, קורה בגרמנית, אף אף לא מנית. שום דבר, לא דמעה, לא כלום. שותה את הים, חותך את הסטייק, רגע לפני ששמים אותו לעד ולעולמי עולמים בגיהני גיהנום. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו. זה אומנם נשמע כעזוי, מה שאני אומר. אבל לצערי חוששני שזה אמת. ‫חוששני שזה אמת. ‫יש דבר אחד שאייכמן הזה, ‫עם מכשימו וזכרו, ‫הוא עבר אותנו בדבר הזה. ‫זאת אומרת, יש לו עלינו עדיפות. ‫לא על כולנו, על חלק מאיתנו. ‫מה? ‫יש דבר אחד שהוא יש לו ‫שלרבה יהודים דתיים אין. ‫לא. הוא זכה להחזיר יהודי אחד בתשובה. כתוב, כל המציל נפש אחד, כאילו הציל את העולם כל... מציל נשמה של יהודי, זו מדרגה ענקית. כתוב בזוהר שאם אדם היה שבעים שנה רץ אחרי בן אדם בעולם הזה ביסורים, משקיע בו קצפים, כל החיים, ויצל את היהודי אחד בתשובה, היה שווה. אם אנשים היו יודעים מה זה, היו רצים אחרי זה בלי הפסקה. ‫ואיך הנבלה הזאת ‫החזיר יהודי בתשובה? ‫היה איזה תימני, אחד פה שוטר, ‫קראו לו הגר. ‫התימני הזה לא היה דתי. ‫זה פלך מה שקרה פה ‫לעדה התימנית, ‫שבתימן מעולם לא היה עד לרגע זה ‫מחלל שבת אחד על אדמת תימן. ‫מעולם. שמעתם את זה? ‫אני שאלתי את התימנים ‫שבאו לאמריקה, הביאו אותם סטמר, איך החיים בתימן? אמרתי, יש שם חילונים, יש שם חללי שבת, פרצו בצחוק. מה זה, מה פתאום? כולם, מאז ומעולם, היו כולם שומרי שבת. עד שהגיעו לכאן, עשו עליהם עבודה חזקה הציוינים. הורידו אותם, גזזו להם את הפאות, הורידו אותם לתרבות רעה והרבה היו חילונים, לא עלינו. אבל בתימן לא העזו, הוא אומר אם אתה בא לבית המשפט של הגויים אתה אשם, בשמיים אתה אשם. למה לא מנעת הדבר שיכולת למנוע? ‫אז לכן, אף על פי שהוא שומר שבת, ‫כיוון שידוע שהוא גנב בביזנס, ‫אסור לדון אותו לקו זכות בענייני גזר. ‫בענייני שבת חייבים לדון אותו ‫לקו זכות כי הוא ידוע כשומר שבת. ‫הוא בא ברגל לבית כנסת, ‫הוא לא נוסע באוטו, ‫אין לו טלוויזיה, לא מדליק, ‫לא מעשן בשבת, ‫אז יש לו חזקה של שומר שבת. ‫מחר אתה רואה אותו נוסע באוטו, אתה צריך להגיד, כנראה שקרה משהו. בוא נקרא תהילים שאף אחד לא יקרה לו משהו. למה יש לו חסקת קשר בשמירת שבת? שמגיעים לדיני ממונות, הוא בא אליך הביתה עם עוד שלוש מאות איש. נעלם לך ארנק. המשטרה מגיעה. מה קרה פה? נעלו את הבית. אף אחד לא נכנס, לא יוצא. השוטרים אומרים, מה קורה? אתה אומר לו, זה הגנב. איך אתה יודע? יש לך רוח הקוטג'? ‫לא, הוא החשוד העיקרי. ‫אה, הם בלי פרח ולא בערבים, ‫עכשיו יחפשו בו וזה? ‫בעיה שלו, הוא הביא את זה על עצמו. ‫אתה אומר לשוטר, הוא החשוד. ‫השוטר אומר לך למה? ‫כי הוא כבר יש לו עבר ‫ששדד וקייס עשרות אנשים. ‫יש לו חזקת גנב. ‫ולכן תבדקו אצלו קודם. ‫ואם בדקו אצלו ולא מצאו כלום, ‫אתה לא חייב לבקש ממנו מכילה. ‫עשית מה שהתורה אומרת. אם אתה רוצה מידת חסידות, אחר כך לבוא ולהגיד לו מכילה, אני לא התכוונתי לפגוע בך, יפה מאוד, זה מידת חסידות. לא מוכר, העיה שלו, אתה הבאת על עצמך את החזקה הזאת, אני לא צריך לדון אותך לקו זכות. לכן הרבה פעמים אתה שומע כל מיני דרשנים, אני לא יודע מאיפה הם מביאים את זה, חייבים לדון כל אחד לקו זכות, מה פתאום? אדם שידוע כאתאיסט, כאפיקורס, לא רק שאסור לדון אותו לקו זכות, אם תדון אותו לקו זכות תקבל עונש קשה מאוד מהשם. הווה דן את כל האדם. שם עוד רות, זה משנה את כל המשמעות. לא דן כל האדם, את כל האדם. אם האדם הזה יש לו חזקה בדבר הזה, אז אתה דן אותו, אתה לא... אפילו כשראית שהוא היחיד שהיה שם. לא היה אף אחד. הוא נכנס לך לחדר, אף אחד אחר לא נכנס. ואתה... רק הוא. מה, מי יכול לבוא לגנוב? רק הוא. כיוון שיש לו חזקה של כשר, החזקה היא לא מתפרשת לפי מצבי רוח ולפי נתונים בשטח. הבן אדם יש לו חזקת כשר, לא חושדים בו. אין לו, חייבים לחשות בו. וזהו, ולכן כל המשחק המזויף הזה וכל ההפה נפש האלה שמנסים לחפות על הפשעים של האחרים, אל תדון לקו חובה, אל תלמד כל מיני, אתם יודעים, זה, אני לא יודע מאיפה הם מביאים את זה. בתורה יש כללים. ‫והכללים הוא שאחד מארבע קבוצות, ‫ארבע קטות אינם מקבלות פני שכינה, ‫ואחד מהם קט חנפין, ‫ובאורחות צדיקים, ‫שזה ספר מוסר הכי חשוב ‫שנכתב אי פעם בהיסטוריה, ‫ספר אורחות צדיקים, ‫קרוב ל-800 שנה. ‫הספר הזה אולי 500, 600 שנה, ‫אפרוך, צריך להעביר את זה. ‫אני סובב את זה. ‫אתם שומעים? ‫ספר עורכות צדיקים ‫שכתב לפניהם מאות שנים, ‫כל הספרי מוסר באו אחר כך, ‫נסילת אישרים. ‫אבל זה אחד מספרי המוסר ‫החשובים ביותר שנכתבו אי פעם, ‫ושם כתוב מפורש, ‫למטף זיכרוני, ‫לפחות ארבע, חמש פעמים, ‫שמי שמתחנף לרשאה ‫זו העבירה חמורה מאוד. ‫ומי זה נחשב רשאה לפי התורה? ‫מה ההגדרה של רשע? ‫עובר על איסור אחד מהתורה במזיד. ‫אחד, מתגלח בתאר. ‫אומרים לו, אסור להתגלח בתאר, ‫עזבו אותי, אני לא בנוי למכונות. ‫אמר, אדוני, אסור להתגלח בתאר, ‫עזוב אותי, זה לא בשבילי. ‫ממשיך להתגלח בתאר, ‫זה נקרא רשע. ‫הוא לא חייב להיות עכשיו חילוני גמור. מדובר על חרדי אדוק. דבר אחד מסוים הוא עובר בשיטה למרות שיתרו בו. ממשיך. רגע, אסור לעשות את מה שאתה עושה. ממשיך לעשות. זהו. זה רשא כבר. מה דה רבנן? אין כזה דבר איסור דה רבנן. כל איסורי דה רבנן הם איסורים דה אורייטה. כל האיסורים דה רבנן הם איסורים דה רייטה. איפה זה כתוב? פרשת שופטים. כל אשר יאמרו לך, תשמע בכולם, לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל. כל בן אדם שמבטל מצווה דה רבנן, הוא עובר על איסור דה רבנן, הוא עושה את האיסור דה רבנן פלוס איסור דה רייטה. לא תסור. יש לי דרשה שלמה, ‫עם מה שכתוב בתורה, ‫כל אשר יורוך, תשמע בכולם, ‫ואחרי זה התורה ממשיכה, ‫לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל. ‫האם החיוב הזה הוא להבדור איתה ‫או מצוות עשה? ‫כי יש נפקמינות גדולות מאוד פה. ‫עד כמה אתה צריך למסור ‫כדי לקיים את המצווה? ‫20 אחוז מממונך, 100 אחוז, ‫יש בזה נפקמינות. ‫כי זה כתוב בתורה בכפי לשון. ‫פעם אחת בחיוב, פעם אחת לשלילה, ‫תוך כדי דיבור. וזה לא מנוי כשני מצוות בתריית מצוות. הרמב״ם לא מנה את זה כשניים. השאלה למה התורה פעם אחת אומרת את זה בלשון חיוב ומיד היא אומרת את זה בלשון שלילה. כל אשר ועשית ככל אשר ירוחה. זה חיוב. לא תסור. זה שלילה. לב. ‫זו דרשה בפני עצמה, ‫כיוון שזמננו עזל, ‫ואני צריך עכשיו לנסוע לדרשה היום, ‫שיש היום תשע דרשות ביום. ‫אני מקווה שנעמוד בזה. ‫זאת הייתה כמה, חמישית? ‫-כן. ‫חמישית, עוד ארבע תוגו. ‫ברוך אדוני לעולם. ‫כבוד הרב אומר עוד חמש דקות. ‫-אין דקות. ‫תהיה לנו קפיצת הדרך, ‫בעזרת השם. ‫קפיצת הדרך. ‫הרב אמר, שאלתי, מי זה רשע? אב אמר שאחד שרוצה לעקות את חברו. כתוב, ולה רשע אמר השם, למה תקרח? זאת אומרת, רק עירמת את היד על איזה יהודי, לכם פה אני אתן לך איזה גרוף. ‫ובאמת אפילו לא הייתה לך ‫כוונה להקות אותו. ‫רק הרמת את היד באיום להקות, ‫עוד לפני שהקיית, ‫שמו עליך חותמת בשמיים רשע. ‫דחילק, אני שומר שבת, ‫אני לומד אפיומי, ‫אני קורא חצי תהילים כל יום, ‫אני אוכל קשר, גלת קשר, ‫זה, בדץ כזה, בדץ כזה. אשתי, מה, מטפחות, עניינים, תארת משפחה, ילדים שלי בישיבות. עצבן אותי איזה אחד. אמרתי, נתת לו איזה סתירה. אז מה קרה? לא נתתי. בתור אז כתוב, אלא עכשיו אמר השם, למה? לא למה הקטע את רעך. למה תקט? חכו. יש עוד דבר מוזר. כתוב, לובי רשעה ולא ישלם. ‫הסדר פה לא נכון. ‫צריך היה להיות כתוב, ‫לווה ולא ישלם רשע. ‫לווה ששילם צדיק, נכון או לא? ‫אחד שמחזיר את ההלוואות בזמן, ‫הוא צדיק, לא? ‫מה שמה מדברי התורה פה ‫שאיך שלווית כסף מחברך, ‫כבר שמו עליך חותמת של רשע בשמיים. לא. אני עכשיו אומר בן אדם שכן מתכוון להחזיר. יש לו חזקה של אדם קשר. גם הוא נקרא רשע בתורה ברגע ההלוואה. גם אחרי שהחזיר. שמעתם? עכשיו מי יכול להגיד לי למה? ובזה נסיים. אמרתי, מתכוון להחזיר בכל הלב. ‫מתכוון להחזיר. ‫הוא לא אדם שאוהב לגנוב, ‫הוא לא אוהב להיות חייו. ‫הוא סומך על הנס. ‫התקרבת מאוד. ‫אין לו מאיפה להחזיר. ‫שימו לב. ‫שימו לב טוב-טוב, ‫מה זה, כמה זה דק? ‫אתה בעלי דוד שלך עכשיו. ‫דוד, תן לי הלוואה, ‫אני פותח פיצריה. ‫כמה אתה צריך? ‫-100 אלף שקל. ‫אומר, ואם לא תצליח המסעדה, התגדל והתקדש מרבך. השם יעזור. מכירים את זה שבא הבת שלו, אומרת, אבא, אני רוצה שתכיר את החתן שלי לעתיד. אז הוא בא, אומר לו, תגיד, מה אתה מפרנס? הוא אומר, אני לומד בישיבה. הוא אומר, יפה מאוד. ומה יהיה עם בית, אוטו, את הבת? הוא אומר, השם יעזור. מה עם זה? השם יעזור. מה עם זה? הוא צועק לאשתו, שרה, לא ידעתי שקוראים לי השם. הכל הוא תכנן להפיל עליי. ליד איפה שאני גר יש רב אשכנזי צדיק עשר דולר. אה, שהוא מלאך השם. קוראים לו הרב שלזינגר. הוא גר מאחד הדרשנים הכי גדולים בעולם האשכנזי, בייטיש. הוא דבר רק בייטיש. באים מאות אנשים הולכים בחום, בלאכות, עם הקובעי פרווה, שעה ושבת, לשמוע אותו. בין מנחה של שבת למוצאי שבת. ‫מרוב שהוא, אני לא מבין יידיש, ‫אבל מהמבטים של האנשים, ‫אתה רואה, כולם מאופנתיים. ‫אין אחד הולך, קם, זז, מסתכל, ‫כולם ככה מאופנתיים. ‫עכשיו הוא שהיה נער, ‫והגיע הזמנו לצאת לשידוכים, ‫שלחו אותו לצאת ‫עם בת של איזה גביר עשיר. ‫שואל אותו הגביר, ‫מה אתה עושה לפרנסה? ‫אומר לו, כלום. אומר לו, מה זאת אומרת? אומר, אני חשקה נפשי בתורה, רוצה כל החיים ללמוד וללמד, זהו, לא רוצה להתעסק בעולם הזה בכלל. אומר לו, אבל צריך השתדלות, משהו לפרנסה, אולי תהיה סופר, משהו, מלמד. לא, אני רוצה להשבת וללמוד. אומר לו העשיר, אז אתה אומר לי בפנים, שעכשיו כבר, שאני צריך לממן אותך כל חיי. אומר לו, תרצה עשריך, לא תרצה, הרבה שלוחים למקום. העשיר אמר, טוב, הלך, התעצבן, נפגעה לו הגאווה. במוחרת הוא הולך לאיזה מקום שהעשירים הולכים לשם, כל העשירים נפגשים שם, לא יודע, איזה קאנטרי קלאב, לא יודע מה. אז הוא יושב עם עשיר אחר, אומר לו, היית את החוצפן הזה שיצא עם הבנט שלי, בא לצאת עם הבנט שלי, רוצה לצאת איתה לשידוך, אני שואל אותו על פרנסה, הוא אומר לי ככה, אני אומר לו, זה, הוא אומר לי, אני רק רוצה ללמוד. אני אומר לו, אתה רוצה שאני אממן אותך? כן. אומר לי בלי מושה. אומר לו השיר הזה מי זה, מי זה הבן אדם הזה? אומר לו קוראים לו כך וכך. ההוא למוחרת רץ מהר, חיפש מזה. אמר לו מה שביקשת מהשיר ההוא, הכל אני נותן לך. תצא עם הבת שלי. יצא עם הבת שלו, התחדנו. עד היום השיר הזה נותן לו בלי עין הרע. עומדים כל בוקר בשחרית עשרים משולחים בתור במשרד שלו לקבל ממנו צ'קים, הצ'ק הכי קטן מהדולר. למה? לא רק שהוא בעצמו נהיה רב גדול, בית נסת ענק וכולי, העשיר הזה, ברוך השם את המעסלות שלו, נותן לחטא לצדיק שלו. מחר יבואו חמש מאות ישראלים לשם, אשמתי. בסדר, ברוך השם. לעולם אין אדם מעניין מן הצדקה. אז רק אני אסביר את מה שאמרנו ונסיים. אומרים החכמים, שמע טוב, כשאתה לוקח הלוואה אתה חייב שיהיה לך תוכנית חירום מאיפה להחזיר אותה. ‫אם אין לך, אין לך מכונית למכור, ‫אין לך בית, אין לך תכשיטים, ‫אין לך כלום, ‫שאתה לוקח תעלווה מיהודי, ‫אסור לך לעונות אותו. ‫אתה צריך להגיד לו, ‫אני אחזיר לך בעוד שנה ‫בתנאי שהעסק יצליח. ‫אם העסק לא יצליח, ‫לא יהיה לי מאיפה להחזיר לך. ‫אם הוא עדיין רוצה לתת לך, יפה, ‫לפחות לא רימית אותו. אבל יש כאלה אומרים, אל תדאג, יש לי פה, יש לי שם, יש לי זה, יש לי תוכנית חיסכון, הכל רמאות. הוא קודם כל רוצה לקבל את הכסף. והוא מתכוון להחזיר, זה לא שהוא גנב. אבל הוא עונה את העשיר. לכן התורה אומרת, ברגע שאתה לווה, ואין לך כסף בצד, או תוכנית חיסכון, או בית למכור, אין לך איך להחזיר, ולא אמרת למלווה, ‫אתה כבר עכשיו רשע, ‫גם אם בסוף תחזיר. ‫כל הזמן הזה היית רשע ‫לנשרים לי את האוטושיקה, ‫אבל לא אמרת לו. ‫כי אתה רוצה שיעשו לך את אותו תרגיל? ‫לא, כודאי שלא. ‫למה אתה לוקח סיכונים ‫על כסף של מישהו אחר? ‫נכון או לא? ‫אז זו המציאות, ‫והרבה פעמים נחשמים בזה בלי להרגיש. ‫ברוך אדוני, לעולם...