סדרת הפסיכולוגיה של המוח והנשמה - יחסים, שידוכים, זוגיות - #1

ערב טוב לכולם, ננסה לעשות כאן בעזרת השם את השידור הישיר לארץ, למרות שקצת מאוחר אני יודע, אבל זה כמובן יעלה לאתר שלי וליוטיוב מחר מחרותיים, אז אפשר יהיה לראות את זה בנחת. אני מתחיל היום בעזרת השם, בחסדי השם, סדרה חדשה בעברית, שאני אנסה כל שבוע לעשות דרשה אחת בנושא הזה. זה נקרא הפסיכולוגיה של הנפש ושל הנשמה, הפסיכולוגיה של המוח ושל הנשמה, וזה יהיה חלק שתיים. מי שכבר עוקב אחרי הדרשות שלי בעבר, יודע שעשינו סדרה מאוד מאוד מוצלחת שהצליחה מאוד, שזה נקרא פסיכולוגיה של המוח והנשמה, זה היה מספר אחד. דיברנו באופן כללי על עניינים של תת מודע ומודע, ולמה זה משפיע עלינו בצורות מסוימות בחיים. עשינו מזה גם דיסק שהצליח מאוד, ברוך השם, אלפים רבים של אנשים התחזקו מאוד וקיבלו השקפה נכונה מהסדרה הראשונה. הסדרה הזאת, היא קצת שונה, כי היא יותר תתמקד ביחסים, יחסי אנוש, אבל בעיקר על שידוחים, שיוצאים לשידוחים, מה לחפש, למה אנשים מגיבים לצורה מסוימת, מה לבדוק, מה לא לבדוק, מה חשוב, מה פחות חשוב, וגם כמובן עניינים של שלום בית, לפני החתונה, אחרי החתונה, עניינים של שלום בית, ביחסים של בנו לבנה, אבל שוב, זה לא רק בנו לבנה, כי הרבה מהדברים האלה הם נוגעים גם לאנשים, בין גבר לגבר, בין אישה לאישה. זו סדרה מאוד מאוד חיונית, שמאוד מאוד תעזור לכל אדם ואדם בחייו. חוץ מזה צריכים לדעת שהסדרה הזאת מבוססת על דרשות וכתבים של הרב שלמה הופמן. זה הרב שלמה הופמן, צדיק זצל, נפטר לפני כמה שנים. הוא היה הפסיכולוג החרדי הכי גדול שהיה בעולם. בארץ השפעה שלו הייתה מסיבית על בתי המשפט, אפילו בתי המשפט החילונים. שופטים התייעצו לשחרר עשירים בעקבות חוות דעתו. הוא היה בראש ועדה. הוא בעצם החליט מי משתחרר מוקדם מלו, על ידי שהיה מראיין את האנשים, הוא היה מומחה מאוד והוא קורא שפת גוף, קורא את הנפש של האדם. והרבה דברים, דרך אגב, הוא השפיע על מערכת המשפט לשנות אפילו חוק אחד שונה, שאי אפשר להרשיע שום פושע בפשע רציני לפני שהם שחזרים את הפשע. כי הוכיח להם הרב אופמן שאנשים לפעמים מקבלים על עצמם אשמה שהיא לא שלהם מסיבות כלשהן נפשיות, מרגשות אשמה וכולי, על עבירות אחרות שהם מוצאים, והם בעצם מתוך התת מודע שלהם מנסים להניש את עצמם כי קשה להם לחיות עם הסבל של האשמה וכל מיני דברים מעניינים מאוד שהרוב האנשים אינם בקיים בהם ואינם עירים להם. אז באמת אנחנו מבוססים על ספריו, עכשיו ספריו, מי שלא הכיר אותו, קודם כל גדולי ישראל היו מאוד מקושרים איתו, התייעצו איתו בכל מיני עניינים נפשיים של בחורי שיבה, של בני תורה, וממש לא זזו בלי הייעוץ שלו. המילה שלו על פי וישה כדבר. בסדרה הזאת יוזכרו רבנים גדולים מאוד, כמו הרב יחזקל סארנה, חזון איש, הרב אייזק שער, כל מיני גדולי עולם, רובם בעיקר זה רבנים מאירופה שהיו הרבנים שלו לאורך שנותיו, שהוא למד אצלם או שלמד איתם, ולכן אנחנו מדברים כאן על הדברים במדרגה הכי גבוהה שיש, מבחינת הנפש, מבחינת ההבנה, מבחינת תורנית, אז ככה זה קצת הקדמה לסדרה שהיא לפנינו. מתחיל הרב שלום הופמן ומספר שבאחד ‫בשיחות שלו עם רבי חסקל סרנה, ‫שהיה מגדולי הדור, ‫הוא מספר שהרב סרנה אמר לו ‫שהוא שאל את החזוניש. ‫החזוניש היה גדול עולם, ‫אחד מהרבנים הכי גדולים ‫שחיו במאה השנה האחרונות, ‫בכלל, בכל העולם. ‫כל מה שרואים היום בבני ברק ‫זה הכול בזכות החזוניש. ‫הוא הגיע לשם, היה שממה, ‫והוא החליט שתהיה שם עיר של תורה, ‫והיום זה נהפרע. ‫בני ברק, לעיר תורה, ‫מספר אחד בעולם, ‫יחד עם ירושלים. והוא מספר שהוא בא לחזוניש ושאל אותו שאלה מהותית. שאל אותו, כבוד הרב, למה כבודו מבזבז זמן יקר לענות לאנשים על שאלות שטותיות? מה זאת אומרת שאלות שטותיות? הכל כמובן ביחס. כשאתה בא לרב רגיל, רב מקומי, רב של בית כנסת, אתה שואל אותו שאלות, לא כולם שאלות הכי גאוניות, אבל הוא הרב שלך, הרב של היום יום. הדברים האלה משתרבבים לשיחה. שאתה בא לרב שהוא גדול הרבנים בעולם, שזו סמכות עליונה, אתה לא בא לבזבז את זמנו בלשאול אותו איזה ברכה מברכים על מים. שאלות כאלה אפשר לשאול לאדם דתי מצוי ברחוב, כן. בכל זאת יש אנשים שדעתם קצת קלה עליהם, היו באים לחזוניש, וגם כן שואלים אותו לפעמים שאלות שממש ברמה נמוכה. כששואל אותו הרב סרנה, שהוא בעצמו רב ענק, אומר, העם ישראל הרי זקוק לתורה של החזוניש. זה האור של הדור. למה לבזבז את זמנו בשאלות שהן חסרות כמעט תועלת? כמובן, הסיבה שאני מתחיל את הסדרה בזה, כי ככה אנחנו נלך לפי הסדר, כדי להראות לנו שיש הרבה דברים שנראים לנו כלפי חוץ שטויות, ממש חסרות משמעות, ויש להם עומק עצום. ומהתשובה של החזוניש אנחנו נבין את זה. אמר החזוניש, ‫לרב יחזקל סארנה אמר לו כך, ‫אני עונה רק לשאלות שקשורות ‫לדברים שבינו לבינה. ‫אנשים באים להתייעץ על המצב ‫של הנישואים שלהם וכולי, ‫לעשות שלום בין איש לאישה, ‫שהרי גדול השלום שעליו מוחקים ‫את שם ה' מי שלא מבין מה מדובר פה, ‫בתורה, אסור, אחד ההלכות זה שכותבים מזוזות, תפילין, ספר תורה, אסור למחוק את שמו של הקדוש ברוך הוא. ברגע שכתבנו את האותיות י' או ה', ו' וה', אז מי שכבר כתב את זה, הוא רוצה עכשיו לתקן, אי אפשר למחוק את השם הזה, צריכים לגנוז את הדף הזה, כן? לקבור אותו וכולי. גם שכותבים תפילין ומזוזות לפעמים יש טעות אז צריכים לגלח את כל האותיות ברוורס מהסוף לכלפי ההתחלה עד למקום הטעות לתקן שם ואז להמשיך כי צריכים לכתוב תפילין ומזוזות כסדרם מהאות הראשונה עד האות האחרונה לפי הסדר אם כותבים אותם לא כסדר זאת אומרת חוזרים אחורה ומתקנים בלי לגלח את האותיות עד למקום הטעות המזוזות האלה פסולות גם התפילין בספר תורה אין את הדין הזה, בספר תורה פשוט לוקחים את היריעה הזאת לסופר, היריעות הרי תפורות כולם ביחד, הסופר מתקן איפה שצריך לתקן, גם לא כל דבר צריך לתקן, לפעמים צריך לכתוב מחדש, אבל אפשר לתקן גם בלי לגלח את האותיות כי הספר תורה יש בו שלוש מאות וארבע אלף שמונה מאות וחמש אותיות, אי אפשר עכשיו לגלח עשרים אלף אותיות, זה לא שייך, זה עבודה לעשות את זה יהיה יותר מלכתוב ספר תורה חדש. כמובן שהקב' הוא הגיוני, לכן בספר תורה אין את הדין הזה, אבל בתפילינו הוא מזוזות, אדם לפעמים עובד כמה שעות, פתאום רואה שבאחד האותיות קרתה לו טעות, או שעות נגע באות, והוא צריך ללכת לתקן שם, אי אפשר, יש דברים שאי אפשר לתקן, צריכים ללכת אחורה, עד למקום הטעות. עכשיו, הרי יש הלכה שאי אפשר למחוק את שם השם. אז אם אתה מגלח את האותיות ברוורס ואין את שם השם, לא מחקת, אתה יכול להגיע עד למקום הטעות, לתקן ולהמשיך. אבל אם יש לך באמצע שכתבת כבר את שם השם, שמו של הקב' ברוך הוא, אתה לא יכול למחוק. אתה צריך לקחת את המזוזה הזאת, את הפרשייה הזאת של התפילים, לקבור אותם ולהתחיל מחדש. זה הדין. עכשיו, יש דבר אחד שהוא יוצא מן הכלל, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, גם במקרה שלנו, שהקב' הוא אמר שכדי לעשות שלום בין איש לאשתו, אני מוכן שימחקו את שמי, רק עבור זה. מה הפירוש? שאדם חושד באשתו שעשתה מעשה לו אגון, בגדה בו, הסתודדת עם איזה גבר במקום מסוים, הסתגרה איתו, והבעל מתחיל ככה לקונן בו רגשי קנאה, מקנה לאשתו. בזמן שהיה בית המקדש, הם מביאים את האישה הזאת לכהן בבית המקדש. הכהן היה כותב את שם השם, השם המפורש, ככה, זה הצירוף של הרבה אותיות, על כלף כמו מזוזה. מכניס אותו במים. ברגע שמכניסים את זה, הדיו מתחיל להיות נמס ולהתפזר בתוך המים. השם של המים האלה, המים המעררים, ככה התורה קוראת למים האלה. אותה אישה הייתה צריכה לשתות מה... אם היא מודה שהיא זנתה וזה, אז נגמרו הניסויים. אישה שבגדה בבעלה והייתה ביחסים אסורים עם גבר אחר, אז הניסויים נגמרו פה. אין לגבר את האפשרות למחול לה. בהרבה דברים אפשר למחול, אבל אם היא הייתה ממש עם גבר אחר, נגמר הסיפור. מבחינת הניסויים, אי אפשר להמשיך את הניסויים האלה. אז כדי לצאת מהספק, היא טוענת שהיא לא זנתה, לא עשתה עבירה, אז לוקחים אותה, זה כמו מין מכונת אמת, רק בצורה של אז. ועכשיו היא תשתה מהמים האלה. אם באמת היא שקרה והיא כן זנתה, היא מיד מתה במקום. המים האלה מפוצצים לאתר החם. יש כאן סגולה רוחנית, זה נס משמיים. בזמן שהבית המקדש היו הרי כל יום ניסים. זה אחד מהניסים שהיו מתבצעים שם עם אדם המביא את אשתו כדי לברר את הספק. ואם היא באמת לא שקרה והיא לא זנתה, אז לא רק שלא קורה לה כלום, אלא הכהן מברך אותה שיהיה לה בנים צדיקים, תלמידי חכמים, זאת אומרת יצאה לה מזה עוד רווח, שחשדו באישה קשרה כביכול. כמובן שהיה כאן שרח שאישה קשרה לא מסתובבת עם אנשים אחרים שהם לא הבעלים שלה, ‫והיא לא מסתגרת איתם ‫במקומות חשודים. ‫זה כבר גם בקשרות. ‫אבל באמת, עיקר העניין ‫האם היא באמת זנתה או לא. ‫ואז אם היא לא זנתה, ‫אז הקוהן משחרר אותה ‫עם ברכה וכולי. ‫טוב, עכשיו הבעל יודע ‫שיכול להיות עם אשתו. ‫זו הסיבה שהקשבר החוא יתיר ‫אפילו למחוק את שמו בצורה כזאת ‫שיש כאן כמו מין כמאה כזה ‫סגולה רצינית ‫שהיא עובדת כמובן מהתורה, ואז... ‫ככה היה אפשר להציל את הנישואים ‫של כל מי שחשד באשתו שהיא לא הגונה. ‫זה בזמנם היה הדבר הזה. ‫כמובן, היום אין לנו את הדבר הזה, ‫אין לנו בית המקדש, ‫אין לנו כהנים בבית המקדש וכולי. ‫טוב, אז אומר החזוניש, ‫על סמך ההלכה הזאת, ‫שהקב'ה יתליר למחוק את שמו, ‫אז אומר החזוניש, אם הקב'ה מסכים ‫שימחקו את שמו בדבר הזה דווקא, מי אני, עם כל הכבוד לי, שאני לא אסכים לבזבז כמה דקות על כל אדם ואדם שיבוא וידבר איתי על דברים שבינו לבין אגם, עם הדברים האלה שטותיים ואיזה דברים שהוא יכול היה לשאול מישהו אחר, כן? זאת בעצם התשובה, אבל בואו נראה לאן זה חותר, כן? אומר לו החזוניש, גדול השלום, קדוש ברוך הוא, זה חשוב מאוד, אחד השמות של הקדוש ברוך הוא זה שלום, יש לה, קדוש ברוך הוא, הרבה שמות, שכל אחד מופיע בווריאציה שונה, בהקשר שונה, אחד מהם זה שלום. וגם מסיימים את התפילה הכי חשובה, תפילת 18, ועושה שלום במרומב, כן? אז שואל הרב יחזקל את החזוני שוב, אומר לו, והרי מעשים בכל יום שבאים לשאול את הרב אם לפתוח חנות דגים, או חנות אופות, או לגור בקומה עליונה, בדירת ארבעה חדרים, או שלושה חדרים, נגיד, זוגות באים. זה מה שהרב רוצה לבזבז את זמנו, הרי כל דקה לימו תורה של הרב, מחיה את כל העולם. ענה לו החזון איש, ומכאן אנחנו בעצם מתחילים את הסדרה שלנו, כי אנחנו נכנסים למעמקי הנפש. אמר לו החזון איש, הרי ראש הישיבה פיקח, הוא מדבר על הרב שרנא, אתה אדם פיקח. אומר ככה, למה שמישהו או מישהי יגיעו אליי לפרוס בפניי את השר על ליבם, על הקשיים שיש להם בבית, כן? למה שיבאו אליי? ‫אני רב, אני רב מפורסם, רב גדול, ‫אבל למה שאדם יבוא ויפתח בפנה ‫את הבעיות האישיות שלו? ‫האנשים סגורים, ‫לא אוהבים לדבר על דברים אינטימיים, ‫דברים אישיים, ‫זה גם כרוך בהרבה בושה. אומר לו החזוניש, כדי שאנשים ירגישו בנוח, ויסמחו עליי, וירגישו שאכפת לי מהם, אני באמת חבר שלהם, אני רוצה בטובתם, אני כמובן, אז הרבנים של אז, אף אחד לא דיבר על כסף, אף אחד לא ביקש משהו, וגם אם היו נותנים להם, היו מסרבים בתוקף לקחת, כולם, לא אחד או שניים, כולם, עד היום יש רבנים גדולים, אלה שבאמת גדולי תורה, שום פנים ואופן אין אצלם לא קבלת כספים, ולא אתה חייב לשלם ככה, ולעשות ככה, והתחייבויות, והוראות כאבה, אין את הדברים האלה. אצל הרבנים הגדולים, מי שיכנס, הרב חיים קניאפסקי, מי שנכנס אצל חכם עובד יעשה, והרב בן ציונה בשאול, והרב רוזנר, ועוד כמה גדולי עולם, מעולם לא ראה את הדברים האלה. הרב שטינמן נכנסים, מקבלים הצעה, אפילו באמצע הלילה לפעמים, אף פעם זה לא היה כרוך באיזו מחויבות מסוימת מצד האדם. כן? אומר לו החזון איש, הוא אומר, לכן אני צריך במשך שנה או שנתיים להיות היימיש עם האנשים, כאילו להיות צנוע, down to earth, שהם ישאלו אותי כל מיני שאלות על כל מיני דברים, שלא ירגישו שעכשיו הם באו לאיזה מלך או משהו, הם באו לאיך אומרים אח, שהם ישאלו אותי כל מיני שאלות על כל מיני דברים, ורק לאחר שירגישו איתי היימיש, מה שנקרא בשפתנו חופשי, התחברנו, זהו, נהיינו, איך אומרים? סחבקים. הם יבואו ויאמרו לי את אשר על ליבם, ויספרו את הקשיים האמיתיים שיש להם בשלום בית. ואז אוכל לעזור להם. פירוש, בואו קצת נפשט את העניין. רוב בני האדם, יש להם בושה, מתביישים, במיוחד כשהם עושים דברים לא בסדר. הם באים אל הרב, הם מתביישים לספר לו את הדברים שהם עושים. רוב האנשים שבאים להתייעץ עם רבנים, הם תמיד הולכים מסביב לבעיה. אין להם אומץ להגיד, עיקעתי את אשתי. או אין להם אומץ להגיד, כיללתי, ניבלתי, זרקתי דברים, שברתי, זרקתי אותה מהבית, כל מיני דברים שכל מיני חמומי מוח עושים. כשהם באים לרב הם מתייפיפים. כמו לרב, אז אני עשיתי טעוי, אבל הם לא מספרים בדיוק מה עשו. למה? הם מתביישים. אבל אם זה אחד שכבר אתה מרגיש שזה אחיך, אתה סומך עליו בכל, אתה יודע שהוא שומר סוד, תמיד נותן לך ייעוץ טוב, אף פעם לא עושה לך פרצופים, איך עשית כזה דבר, התבייש לך, לא נותן לך להרגיש נחות ולהוסיף, איך אומרים, שמן למדורה. אז לאט לאט, זה לוקח זמן, לא כל אדם נפתח בין לילה, כן? זה דברים שיכולים לקחת שבועות וחודשים. לאט לאט אדם נפתח אל הרע, ואז הוא מספיק, מצליח לספר לרב אפילו את הסודות הכי אינטימיים שיש לו בחיים. עד כדי כך שאפילו יספר לו דברים שאם הם ידלפו לעולם, האדם הזה ישב כל חייו במעשר. ואפילו אני בעצמי הקטן, היו לי כבר אנשים כאלו, שאחרי תקופה של שיחות, נפתחו בפניו, סיפרו לי דברים שעין ואוזן לא הייתה רואה ומדמיינת כזה דבר. ממש, דברים שאי אפשר לדמיין אפילו. אבל מה? אדם ירגיש בנוח והוא ירגיש שהוא חייב להוציא את זה, איך אומרים? להוציא את זה מהלב שלו, כן? זה באמת שיעור ראשון בפסיכולוגיה האנושית. אדם נפתח בפני מי שהוא סומך עליו. סומך על ישרותו, סומך על זה שאכפת לו ממנו, סומך על זה שהוא יודע לשמור סוד, סומך על החוכמה שלו, וסומך על הענבה שלו. שלא איזה שחצן שבא לרדות בי, לתת לי פקודות. וגם, כמובן, שהוא לא רודף בצע. אלה התנאים. אם כל פעם הוא פסיכולוג, רוצה אלף שקל לחצי שעה, פגישה, אז פסיכולוג עושה את זה של הכסף. אתה הדבר האחרון שמדאיג אותו, כן? הוא ישן טוב בלילה גם אם שומע על המועקות והדיכרונות שלך. מבחינתו זה עבודה לכל דבר, איך שיצאת מהחדר, בדרך כלל לוקח לו חמש דקות, כבר לא זוכר על מה דיברתם, הכל אצלם רשום, מתועד, בפגישה הבאה הוא עובר על זה, דקה לפני הפגישה כדי להזכיר לעצמו באיזה צהרה אתה נמצא. אבל זה שונה מאוד שבאים לאנשים צדיקים, עם עירת שמיים גבוהה, והכפת להם ישראל, כמו שכתוב בתורה, נושא בעול עם חברו. שיש לך חבר בשעה צרה, אסור להתעלם מנה. התורה אומרת, עזוב, תעזוב עמו. לא תתעלם ממנו. מבשרך אל תתעלם. יש הרבה פסוקים בתורה, ואהבת לרחק עמוך. מצוות חסד זה מצווה חשובה מאוד בתורה. הגמרה אומרת שבזמן שיהיה גוג ומגוג בעולם, שהעולם יהיה תו ובו, מלחמה, קטלני ומיליארדים פה ימותו, מה שיציל את האדם זה שני דברים, תורה וגמילות חסדים. זאת אומרת, שמו גמילות חסדים, להיות בעל חסד, לעזור לאנשים בזמן צרה, אם זה מבחינת צדקה וכלכלית וכל מיני עזרות אחרות, שמו את זה באותה קטגוריה של הדבר הכי חשוב בכל העולמות, שזה התורה. הדבר הכי חשוב, צדקי שברכו, זה התורה. כמו שהגאון מביא לה מסביר, יש לכל דבר שער בשמיים. השאר של התורה זה השאר הכי גבוה מכולם ויש שאר אחד שמגיע קצת פחות מהתורה זה מוסיקה. כי ההשפעה של מוזיקה רוחנית על הנפש והנשמה של האדם היא גדולה מאוד. כמו שמצינו בכמה מקומות בתנ״ך, אפילו שאול שהייתה עליו רוח נחאה, שהוא הרגיש מה שנקרא מדוכא קצת, היה קורא לדוד שיבוא דוד היה מוסיקאי, מנגן בנבל, בכינור, בכל מיני כלים, היה מאוד צדיק רוחני, היה בא לנגן לשאול, ושאול היה יוצא מאמרה שחורה שהייתה בו, כן? ‫ובאמת רואים את ההשפעה ‫של מוזיקה לטוב או לרע. ‫למשל, אם זו מוזיקה ‫שהיא לא ממקור טוב, ‫אז היא יכולה גם להזיק לנשמה. ‫לכן יש ביהדות כל מיני גדרים, ‫איזו מוזיקה מותר לשמוע ‫ואיזו מוזיקה אסור לשמוע. ‫אם יש שם ניבולי פה, ‫שירי אגבים וכל מיני... ‫כפירה ועבודה זרה של גויים, ‫כל מיני דברים כאלה, ‫זה משפיע לרע. ‫ואם זה דברים עד רע ברוחניים, ‫קדושים, מדברים קצת פסוקים ‫מהתורה וזה, ‫אז המוזיקה הזו ‫שלה ערך גב מלבד עצם המנגינה עצמה, שזו תורה בפני עצמה, כל תורת התווים, שאדם כותב מוזיקה מסוימת, זה באמת שרואים שכביכול נחה עליו רוח השם. זה כמו איזה סוג של נבואה קטנה. אבל היום בימינו, רוב השירים היפים שנכתבים לצערנו בעולם, על ידי גויים ויהודים, נכתבו בהשפעה של סמים. סמים של עזיות, LSD, כל מיני אישונים מסוימים. למה זה? כי זה מבטל, בזמן שהאדם מסומם וזה, זה מבטל כביכול את החומר אצלו. ואז הוא מרגיש מאוד רוחני ומאוד שלב, יש לו שלוות הנפש, ותוך כדי המציאות הזאת, הוא מצליח לעשות, לחשוב על איזה שירים שישארו לה היסטוריה כשירים מאוד מפורסמים. אבל באמת, ללא ההשפעה הזאת, הוא לא היה מצליח. לא חלילה שזה דבר טוב לעשות את הדבר הזה, זו עבירה חמורה, הסמים האלה לאורך זמן גורמים לנזק חמור גם למוח, גם לבריאות של האדם, וגם זה נגד התורה, רשי כותב מפורש, שמי שמתחיל עם זה, זה ייקח לו בסוף את כל כספו, ובסופו גם ייתן את חייו. זה לגבי הדבר הזה. והיום לצערנו יש את המגפה הזאת, שכמעט כל ילד שני משתמש בסמים, מה שנקרא קלים, שבכלל הם לא קלים, זה סתם עונה, הנזק שלהם עצום, זה גורם להשפעה קיצונית על מצבי הרוח של האדם, זה מרגיע אותם לכמה שעות, ואחרי שזה פקטו כאף, אז הם נכנסים למצב מפלפצתי, ואין להם סבלנות, והם מתפרצים, והם חמו ממוח, וכל זה זה בגלל שזה, אדם יש לו רמה מסוימת מבחינה פסיכולוגית, ברגע שעכשיו הוא יורד מאוד מאוד לרוגע גבוה מדי, ואחר כך הוא עולה לקיצוניות גבוהה מדי לצד השני, אז כמובן שזה לא יציב, זה לא רצון השם פה, כן? טוב, נחזור לעניין. אז באמת, למדנו יסוד חשוב מהחזון איש כדי להועיל לאדם, כדי שהאדם יפתח בך ויסמוך עליך, אתה צריך לפתח איתו יחסי אנוש במדרגה גבוהה. להיות ענב, להיות נחמד, והכי חשוב שהאדם הזה ירגיש שבאמת אכפת לך ממנו. ברגע שתצליח להביא אותו למצב כזה שהוא בוטח בך בעיניים עצומות והוא יודע שבאמת אכפת לך ממנו ולא משום דבר אחר. אתה לא עוזר לו בשביל אינטרס, לא בגלל שהוא איזה מכונאי ומחר אתה צריך לתקן את האוטו אצלו. או בגלל שהוא איזה מנהל במלון ואתה רוצה בעוד שבוע ללכת עם אשתך לאיזה חופשה ואתה רוצה שתיתן לך חדר בחינם. לא בגלל סיבות כאלה כמו שרוב האנשים פועלים מתוך אינטרס. אלא אני לא רוצה ממך כלום, אני גם לא אכפת לי שלא יהיה לי את הטלפון שלך, ולא לבקש ממך כלום, גם לעולם לא יתקשר אליך. אתה בא אליי בחינם, עוזר לך, יושב איתך, שיחות נפש, אכפת לי ממך, רוצה לראות בהצלחתך. למה? כי השם אמר, בראש ובראשונה, כי כך בורא עולם רוצה שאנשים יעזרו אחד לשני. לא עבור טובות ענה אישיות. ושניים, כי אני בעל לב, בעל נפש, בעל לב, לא אכזר. כמו שבתורה יש שני סוגי אנשים, אנשים עם לב בשר, שזה הטוב, ואנשים עם לב של אבן. ואחד הנבואות זה שבזמן ביעת משיח, ממש לפני, השבח הוא יסיר מאיתנו את לב האבן, וייתן לנו לב של בשר. כמובן זה משל, כדי להסביר שאדם שיש לו לב רעך וסופג ומסוגל כביכול שיכפת לו באנשים, הוא אחד שיש לו לב של אבן ששום דבר לא חודר. שום דבר לא מעניין אותו, אין לו רגשות, אף פעם לא תראו אותו מזיל דמעה, אף פעם לא תראו אותו מצטער על מישהו, אף פעם הוא לא רץ לעזור כי באמת לא מרגיש שום בעיה, טוב נתקדם הלאה, למדנו מזה דבר נוסף, אי אפשר לבוא לאדם פתאום וברגע אחד לעזור לו בבעיות הגדולות שלו, אי אפשר, למה? כי יש בעיות שהוא מכביב את תוך ליבו. כדי לעזור לו יש דרך ארוכה שהיא בעצם הדרך היחידה. ככל שאדם ירגיש שיש לו קרבה אצלך וירגיש נעים לבוא לדבר איתך על כל מיני דברים שלכאורה אינם חשובים, זה מראה לו גם שאפילו שזמנך יקר ואתה איש חשוב מאוד, איתו יש לך את כל הזמן שבעולם, אבל הוא ירגיש שאתה חושב עליו ובאמת רוצה בטובתו, הוא ירגיש שאתה איתו. ואז בסוף אתה תהיה האדם היחידי שבאמת תוכל לעזור לו כי הוא מעצמו ייפתח, ויבקש ממך עזרה בדברים הגדולים שמעיקים עליו. אחרי שתגיע למצב הזה, או מגודל הערכה שלו כלפיך, כי כיוון שהוא מעריץ אותך מאוד, מעריך אותך גם, ייתכן שאפילו במילה קטנה שתאמר לו, עצם זה שהוא ירגיש בטוח איתך, הוא יתבטא, וסיפר לך את זה, והוציא את כל מה שעל ליבו במילה אחת שתאמר לו, זה יהיה העזרה שלו, ושוב הוא לא יצטרך בזה יותר שום עזרה. זה דבר כל כך נכון ומדויק, ואני מניסיון אומר את זה, ניסיון אישי. כשאני הייתי צעיר, בתחילת דרכי התחלתי לתת דרשות, חזק אנשים, לוכח להם שהתורה היא מן השמיים, יש אנשים שהם קשים, קשה אורף, קשה איתם. אפילו שהם יודעים שאתה צודק, הגאווה לא מניחה להם לכנה. הם רואים בזה מין איזה חולשה, איזה הצד, שמישהו יבוא וישנה, דעתי, אחרי 30-40 שנה, שנקדתי בכזה כאב, פתאום עכשיו להחליף כיוון. קשה להם. זה נקרא בפסיכולוגיה קוגניטיב דיסוננס. מן שהמוח מבין בדקות, לפעמים לוקח שנים ללב לכנה ולקבל. ככה גם היה עם אלברט איינשטיין שפרסם את התורה שלו. כל המדענים בעולם חלקו עליו ונלחמו בו למרות שבתוצאות יצא להם בדיוק אותם תוצאות ואותם ממצאים. שבע שנים נלחמו והתנגדו לקבל את הממצאים שלו. עד שנכנעו שבע שנים. מה שהבינו ביום בראש לקח שבע שנים ללבבות לקבל. זה נקרא cognitive dissonance, מלחמת, הלב שהוא היצר נלחם בדבר שהוא אמת ודאית, שבסכל מבינים את זה, אי אפשר להתווכח בכלל, וממלא אנחנו רואים שגם בחיי היום יום התופעה הזאת קיימת. אז אני לפעמים הייתי רואה שיש אנשים שאני לא מצליח לפצח אותם, ‫עד שפתאום בא איזה רב גדול, ‫מפורסם, אז מהארץ, כן, ‫שהוא כבר היה, נגיד, ‫פי מאה יותר מפורסם ממני, ‫הייתי בתחילת דרכי, ‫הייתי לוקח את האנשים האלה, ‫נגיד לסמינר, או לאנשים האלה, ‫או לרב הזה שהיה בעיר, ‫והיה מדבר איתו דקה, ‫במקרה הטוב, לפעמים אפילו חצי דקה. ‫דקה, לוחץ לו יד, אומר, ‫מה? הבטחתי לרב ‫שאני מתחיל לשמור שבת. ‫הייתי משתוממת. ‫היא אומר, מה זאת אומרת? ‫מה, אני יושב על הבן אדם הזה ‫עשרות שעות? אז הבאתי לו אין סוף הוכחות. הוכחתי לו מה זה מחלל שבת, הכל נלחם איתי בישוב המים. בא לרב הזה, לא מכיר אותו, בקושי מכיר אותו. תוך שנייה, כמה מילים, הסכים לקבל על עצמו שבת. מה נסתבר? כמעט שהאדם הזה ידוע בציבור כאיש גדול ואיש מכובד והצלחתו מדברת בעדו, כן, אז בימים ההם, אז הוא התרשם ממנו כל כך, ממה שהוא ראה ושמע עליו ושומע מאנשים עליו ורואה אותו בתקשורת ובכל מקום הוא בעל מעמד, ממלא ההשפעה של אותו אדם הייתה עליו קטלנית הרבה יותר מאדם שיושב איתו יום יום ומתכנן ומוכיח לו. היום אני רואה את זה מהצד השני של ההדשה. רק עוד 25 שנה של עבודה, יש דרשנים צעירים שאני מעודד אותם ללכת ולעשות שיעורים חירוקי בית, ולצעירים, וכל מיני מקומות פה בארצות הברית וגם בארץ, ולפעמים הוא אומר, יש לי אדם שהוא כך עושה לי ולא וככה, אני רוצה שתדבר איתו. אני בא מדבר עם האדם הזה חמש דקות, ומיד הוא מסכים. אין בעיה, אני אעשה מה שאמרת, והוא שואל אותי, אני לא מבין איך זה יכול להיות, אתה יודע כמה אני התחננתי לה, כל מה שאתה, שלמדתי מך, אני הראתי לו. זה הסיבה, סיבה שברגע שאתה כבר מפורסם ואם יש לך שם טוב בענף, אז סומכים עליך מאוד, וזה כלל ברזל. אם סומכים עליך, אתה יכול בכמה מילים להשפיע מאוד על האדם. ואם חושדים בך ויש חשש, לפעמים זה יכול לקחת שנים. וזה דבר חשוב מאוד שלמדנו כאן, יסוד חשוב בפסיכולוגיה של האדם. טוב, נתקדם הלאה. גם כן בהקשר של הדבר הזה, זה כמובן זה כל זה רק העדה הקדשה, שאנחנו עכשיו ניכנס קצת לדברים יותר ספציפיים, אנחנו נוכל גם לקבל דוגמאות על זה מהחיים. יש את העניין הזה, כמו שאמרתי, שאנחנו ננסה מאוד להתמקד בזה, בעניין הזה של השידוכים. שידוכים. יש מצב היום בעולם, כשכבר מדברים על שידוכים, של מאות אלפי רווקים ורווקות בעולם היהודי. מאות אלפים. בעולם יש עשרות, מאות מיליונים של רווקים ורווקים. יש אנשים שלעולם לא התחתנו, וכנראה גם שלא התחתנו. יש אנשים, קשה אומנם להאמין, שגם לא רוצים בכלל להתחתן. ויתרו על זה מגיל צעיר. מכל מיני סיבות, שאם יהיה לנו זמן במהלך הסדרה, נדבר גם עליהם. יש אנשים שמאוד מאוד רוצים להתחתן, אבל פשוט לא מצליחים. או שניסו ולא הלך, או שלא מוצאים שילוחים, או שלא מציעים להם, מכל מיני סיבות. ויש אנשים שהם מאוד בררנים, יציעים להם הרבה, יצאו עם כל מיני בחורים או בחורות, אבל כשזה מגיע לקבל החלטה, תמיד הם מוצאים איזה גנאי באותו אחד, ואז עוברים עוד פעם, ועוד שנה עוברת, ועוד שנתיים עוברים, וככה לאט לאט עוברים וחולפים להם השנים, והאדם הזה בסוף יום אחד מתעורר, וזה כבר טו לייט, זה מאוחר מדי בשבילו. זו המציאות היום בשידוחים, כן. בסדרה הזאת מי שיקשיב להיטב, הרבה מהדברים ומהבעיות שיש לו או לה, התלבנו ויצאו להם מהסיסטם, לגמרי מכל הראש, מכל הפחדים האלה, מכל ההנהגות הלא נכונות, אפשר לנקוט את הכל וממש לעשות את הכל לפי האמת. יש, אני מדבר עכשיו בעניין בחירה בשידוחים, באמת איך השידוח נקבע? האם זה גזירה משמיים, בורא עולם מחליט פלוני לפלוני, בת פלוני לבן פלוני, או של האדם עצמו, גם כן יש חלק בדבר. האם זה גזירה, זהו זה, גזרתי, אין לך שום יכולת להערער או לשנות דברים, או שאתה בעצמך מביא לעצמך את השידוך. או ששניהם אמת, שגם יש מצד אחד גזירה, החלטה מבורא עולם, שהוא מזווג זיווגים, כמו שהגמרה אומרת, במסכת סוטה עמוד ב', או שחוץ מזה שרשמך הוא מזווק זיווגים, הוא מזווק את הזיווגים לפי מי שאתה, אם אתה ברמה מסוימת הוא יביא לך בחורה ברמה מסוימת, אם אתה רמה ירודה הוא לא יביא לך בחורה הכי טובה שיש, זאת אומרת ודאי שלך יש חלק בעניין, אבל אני לא מדבר על זה כרגע, אני מדבר כרגע על זה, האם בעצם הבניין שאני אחליט אם לצאת עם הבחורה הזאת או הבחורה הזאת זה בסופו של דבר אני מחליט עם איזה מהם להתחתן, או שאף פעם לא הייתה לי את ההחלטה, קדוש ברכו לפי מה עשה היא הביא לי את האישה הזאת או את האישה הזאת, ובאמת זה או זאת או זאת לפי מה שמצאתי לנכון, וזהו זה, יותר מזה לא היו לי אופציות, או שבאמת אני יכול להחליט את זאת ואת ה-E ואת ה-E, וכל אחד ואחת יש לי בזה חלק, צריכים ללבן את העניין הזה, שאלה שמטרידה מיליוני אנשים, כן? אומר ככה, שימו לב, כל מה שאני אומר כרגע, בקטע הזה, זה מבוסס על דברי הרמב״ם הגדול, מי לנו גדול כרמב״ם, יש אנשים שטועים, זה כמעט כולם דרך אגב, שטועים לחשוב, ששידוחים זוגזרה משמיים. לא להתלהב, לא לטעות, תכף נלבן את העניין. אבל הרמב״ם בשמונה פרקים, ספר של הרמב״ם נקרא שמונה פרקים, בפרק השני, וכן בשאלות ותשובות, בשאלות ותשובות של הרמב״ם, סימן תאפלה מדוואב, אומר הרמב״ם ככה, ניסויים זו פעולה שתלויה בבחירת האדם. קודם כל, ודאי שברור שאדם יכול להחליט אם לרצות להתחתן או לא. או יש בשבילך בחורה טובה, לא, לא, אני לא מעוניין. לא רוצה לראות, לא רוצה לשמוע. למה? החלטתי להישאר אבק. או הפוך, אישה. לא, אין לי ראש לגדל ילדים, זה לא בשבילי, לא רוצה לחיות, לא בשבילי. החלטה שלה, ודאי. אדם יכול לגזור על עצמו, כן לעשות או לא לעשות. זה ודאי. זאת אומרת, הניסויים זו פעולה שתלויה בבחירת האדם, אומר הרמב״ם. והרמב״ם מוכיח את זה, כהרגלות תמיד הוא מביא הוכחות, מעצם זה שהניסויים זה מצוות עשי דהורייטה. להתחתן זה מצווה ראשונה ביהדות. פרובו. למה צריך להתחתן עם אישה ולהביא ילדים לעולם? זה חיוב שמוטל על הגבר. אמנם אישה אין לה חיוב. להתחתן ולהביא ילדים אין לך חיוב ברור אבל אישה היא מכשיר מצווה אי אפשר להתחתן להביא ילדים בלי אישה כן לכן אם האישה תחליט שהיא לא רוצה היא בעצם גם תגרום גם לגברים אם כל האנשים יחליטו לא רוצות להתחתן לא יהיה ילודה בעולם תוך שני דורות העולם ייגמר. זה ברור, אז ודאי שרצון השם שהאישה היא כן תתחתן וכן תביא ילדים וכולי, כן, ותגדל אותם, ותורה כבר מדברת על בית יעקב, שזה הנשים שבזכותם ניגלנו ממצרים, שהנשים היו עושות הכל כדי להיות יפות, היה להן מראות מפח, ואמרות האלה, הם ניסו להתייפות כדי שהבעלים בכל זאת ירצו להיות איתם, כי אישה שמתייפה עבור בעלה, הוא חושק בה יותר, זה ברור, כן? תוך כדי העבדות והמחנות במצב הנורא שהיה במצרים, ילדו, התרבו, בני ישראל פרו והערבו והישרצו וכולי, גדלו מאוד מאוד מתקופה של 210 שנים, מ-70 איש למיליונים, כן? למה זה? כי אנשים אסרו נפש כדי להביא ילדים לעולם. בזכות זה נהיה עם ישראל. והקב". אמר למשה רבנו שאנשים האלה הביאו את המראות כתרומה למשכן, משה מעס בהם. משה אמר, מה אתם מבואות לי דבר כזה של קוסמטיקה, של ביוטי, שאת הולכת ומתייפה, ואת מביאה, את רוצה שאני אשים את זה בבית השם? והקב". גאר בו, אמר לו, למה מעסת בזה? עד רבה. דווקא בזכות הדבר, הדבר הזה אתה צריך להשתמש בו, בזכות זה יש לך עם היום. בלי זה לא היה משקן, למי היה משקן? לעצים ולאבנים? אז לכן ראינו, קודם כל למדנו איזה יסוד שזה חשוב מאוד בעיני השם, וכמובן אני אדבר על זה בהרחבה בפרקים הבאים. מאוד מאוד חשוב, הקהל שברכו שאישה תמיד תהיה יפה עבור בעלה, ותמשוך אותו, ותעשה כל מה שרק אפשר, שזה הרבה אנשים כבר שכחו אחרי תקופה של ניסויים של כך וכך זמן, הם כבר חושבות, אה אני כבר נשואה, אני כבר יש לי ילדים, זה לא מה שהפעם, שיצאנו, שהיינו צעירים. יש כאן טעות רצינית מאוד, וזה גם גורם להרבה קלקולים ובעיות, והרבה ניסויים גם מתפרקים בעיקר בגלל הבעיה הזאת, כשנדון בה כבר בהמשך. טוב, ממשיך הרמב״ם ואומר, נישואים זה מצוות עשה מידה אוראיתה, חיוב מהתורה. ומזה שהתורה אוסרת להתחתן עם העריות ושאר פסולי חיתון. יש אנשים, התורה אומרת, זאת אסורה לך, אתה כהן, אסור לך להתחתן עם גרושה. אתה כהן, אפילו גיאורת צדיקה אסור לך להתחתן איתה, אתה צריך להתחתן עם יהודיה מלאדה. אתה כהן, אישה שהייתה ביחסים אסורים עם גוי, אסורה על כהן. זאת אומרת, אתה רואה שיש דברים שהתורה אסרה. יהודי רגיל לא יכול להתחתן עם עמזרת. יהודיה רגילה לא יכולה להתחתן עם עמזר. זה פסולי חיתון, זה אנשים שאסור להתחתן איתם. אדם לא יכול להתחתן עם אישה נשואה, היא כבר שייכת למישהו אחר. אז יש דברים שמותר, יש דברים שאסור. יהודים לא יכולים להתחתן עם גויים. גם אם הגויים הם הצדיקים הכי גדולים בעולם, ויש כאלה גויים צדיקים, חסיד האומות עולם, והיהודי או היהודייה האלה שעכשיו הציעו להם איזה גויה או גוי להתחתן איתם, היהודים לא מתקרבים לגויים ברמת הצדיקות. נאמר שיש לנו איזה איציק משן כי נחשב, עם הגילים בגבה וכל הגוף שלו מקושקש בכל מיני קעקועים מטופשים, והביאו לו איזה גויה צילית, אוהבת את השם, קוראת תהילים באנגלית כל היום, צדיקה, צנועה, ממש יש לה אהבה לעם ישראל. גויה צדיקה, חסידת אומות עולם, שומרת שם לביצועות בני נוח, אף פעם לא גונבת, ודאי לא רוצחת, שומרת הלשונה, לא אוכלת עבר מן החי, כל מה שהגויים מחויבים, ‫והוא בכלל מחלל שבת, ‫מאשן סמים כל היום, ‫מסתובב ארום ברחובות. ‫בכלל לא קרב זה אל זה. ‫הוא לא מתקרב אליה בכלל ‫מבחינת צדיקות. ‫ולמרבה הפלא, ‫האיסור להתחתן אחד עם השני ‫מוטל עליו. ‫הוא אסור לו להתחתן איתה. ‫אף על פי שכל ברדת ‫וכל יודי התורה מיד יאמר לך ‫שהיא עדיפה להקבל שברחו בעיניו. ‫מאשר הפושטה כזה, כן? ‫אבל מה? החיוב הוא לכל היהודים, מהטוב ביותר עד הרע ביותר. לכם אסור להתערבב עם העמים האחרים. אתם עם ישראל משולים ליין, גפן, משולים לגפן, גפן לא מתערבבת עם שום זרעים, אי אפשר להרכיב גפן עם זה. עם ישראל הוא יין, זהו זה. מכל המשקעות, המשקע הבכיר ביותר זה יין. מי שמברך על יין בורא פרי הגפן ויש עוד משקעות בשולחן, לא צריך לברך על שאר המשקעות. כי המלך של המשקעות זה הים. ברגע שברחת על המלך, כל הנתינים האחרים, אלה שפחות, מים, מצטפוזים, חלב, כל מה שיש שם, הכל מתחת לקטגוריה הזאת של יין. אבל אם ברחת למשל שהכל ביאה בדברו על מים, ועכשיו אתה רוצה לשתות יין, אתה צריך לברך שוב, בורא פרי הגפן. המים לא פותר את הים, הים פותר את המים, כן? אז מבינים שעם ישראל משול לגפן, כמו שהגמרה אומרת, ויש לזה סיבות. ואחד הסיבות זה שגפן אינם מתערבבת עם שום זרע אחר. אסור לישראל להתערבב עם העמים. והסיבה לזה לא בהכרח שאנחנו תמיד יותר טובים מהגויים. לפעמים כן, לפעמים לא. אלא מה שבורא עולם היה חשוב לו לשמר את עם ישראל כעם. אם כל אחד ירוץ והתחתן בעמים אחרים, בתוך כמה דורות ייעלם העם. יש התבוללות, אנחנו איבדנו מאז המבול של נוח, לפני 4200 שנה שהתחיל עולם חדש, נוח יצא מהטבע עם שלושת בניו, שם חם ויפת, וארבעת נשותיהם, שמונה אנשים התחילו עולם חדש, והגויים שרובם יצאו מחם ומיפת, יפת זה יופי, אירופה, כל האזור של היופי, וחם זה כל האזור שאפריקה, איפה שבאמת חם, ושם זה יהודים וערבים. ערבים יש לך בערך קרוב למיליארד איש. יש אמנם הרבה מוסלמים שהם לא ערבים, כגון אפריקאים וכל מיני בוסנים וצ'צ'נים וכאלו ורוסים, שהם ודאי לא, גם הפרסים, גם הטורקים, הם לא ערבים, הם לא מזרע ישמעאל, אבל הם קיבלו על עצמם את האסלאם בשלב יותר מאוחר. בערך אני מניח שיש נאמר קרוב למיליארד ערבים בעולם, משהו בקירוב, כן? עם כל מדינות ערב, הם מחברים את כולם ביחד. אז ממילא אנחנו רואים שמשם יצאו היהודים והערבים, לכן מי ששונא יהודים קוראים לו אנטישמי, כי אנחנו מזר השם. אבל מתקופת המבול, לפני 4200 שנה, למשל חם, אחד הילדים שלו היה סיני. יש לך שני מיליארד סינים רק ממנו, מהסיני הזה, שהוא בא מהגזע של חם. ואם תחבר את כל שאר הגויים, יש לך כרגע בעולם שבעה וחצי מיליארד גויים וחמישה עשר מיליון יהודים. שמוכרים כיהודים. דרך אגב, גם לא כל ה-15 מיליון האלה הם באמת יהודים לפי התורה. לפי התורה רק מי שאימא שלו יהודיה הוא יהודי. ובסטטיסטיקות שנותנים, שאומרים לך כך וכך יהודים נהרגו, נרצחו, כך וכך יהודים נולדו, כך וכך יהודים יש בעולם, תמיד זה לא נכון. בגלל שהחילונים או הגויים, הם לא יודעים הלכות, הם לא יודעים מה התורה אומרת לו, וגם לא מעניין אותם דרך אגב. גם אם הם יודעים, הם יש להם תורה משל עצמם. אז ממילא מה הם אומרים, אבא שלו יהודי בשבילי הוא יהודי, הוא נולד בארץ בשבילי הוא יהודי, אז מה תגיד שהדרוזים יהודים הם גם נולדו בארץ, הערבים שנולדו ביפו הם יהודים גם הם נולדו בארץ. לא, אז טוב, הוא שירת בצהל, אבל גם הדרוזים משרתים בצהל נאמנה, אז מה, זה הופך אותם ליהודים? זאת אומרת, התורה הגדירה מי יהודי ומי לא, אבל אותם זה לא מעניין, הם עושים לפי מה שהם רואים לשיקול דעתם, כן? אז ממעלה, גם כשאומרים לך שיש 15 מיליון יהודים, למרבה הצער חלק גדול מהם לא יהודים, לפי ההלכה. אז ממעלה, אנחנו רואים כאן דבר מעניין, איפה נעלמו כל היהודים? אם יש 7.5 מיליארד יהודים, גואים, איך יש יהודים פחות מרבע אחוז מכמות הגואים? התשובה, התבוללות. נישואי תערובת בכל דור ודור, בכל הגלויות, בכל התפוצות. יהודים מכרו את הקב' ברכו, מכרו את התורה, בגדו בקב' ברכו עבור התאוות האישיות שלהם. הלכו והתחתנו עם גויות, כל הילדים שלהם היו גויים, דור שניים, נעלמו כולם מהעם ישראל ועבדו. זהו, היום הם גויים לכל דבר, הנחדים, הנינים שלהם. זה מה שקרה לאורך כל ההיסטוריה. חוץ מהשואה והפוגרומים וכל ההרוגים שהיו למיניהם, רואים שעם ישראל, תשעים ותשעה וחצי ממנו אחוז, נעלמו מבחירה. בחרו לעזוב את היהדות וללכת להתחתן עם עמים אחרים. והקב' ברוך הוא הזעיר מהדבר הזה. אמר, תדעו לכם, אם אתם לא תשמרו את הדין הזה ותתחתנו עם עמים אחרים, בסוף לא ישנה לכם כלום. כבר היה פעמים בעולם שכמות היהודים בעולם ירד לחצי מיליון איש. בכל העולם. ראיתי פעם chart, גרף, למשל לפני השואה כתוב שהיה 18 מיליון, אחרי השואה כתוב שהיא הרד ל-12 מיליון, היו תקופות מסוימות, היה 2 מיליון, 3 מיליון, זה היה איזה תקופה גם, חצי מיליון בלבד, 600 אלף, 500 אלף איש. זו המציאות, רבותיי. אז ממה אלה? יש איסור להתבולל ולהתחתן עם עמים אחרים. כלומר, הוא אומר ליהודי, אסור לך להתחתן עם גויה, והוא הולך ומתחתן עם גויה. ניסויים אזרחיים בקפריסין, זה ודאי לא השידוך שלו. כי בורא עולם אמר לך, חתונה יכולה להיות רק בין בן אדם שהוא זכר, ובחורה שהיא נקבה, ושניהם יש להם אימא יהודייה. אז הם יכולים להתחבר בנשמות. כל סיטואציה אחרת אין חיבור. טוב, נתקדם הלאה. אז אומר הרמב״ם, הוא אומר, מילא להתחתן זה דבר שתלוי בבחירה של האדם, כמו כל מצוות התורה, לכן אם זו הייתה גזירה אך ורק משמיים, שום דבר לא בידך, הכל ממני, מה בכלל יש לצוות? אני רובוט, מה אתה מצווה אותי? תיזהר, אסור, מותר. אלא מה רואים מכאן? שהאדם כן נוטל חלק בהחלטה עם מי להתחתן. לפעמים הוא יבחר מישהי שאסורה עליו, או שלא מומלצת לו, גם אם מותרת מבחינת ההלכה, אבל היא לא ברמה שלו, היא לא מספיק צנועה, היא לא מספיק דתייה, והוא כן, או הפוך, היא מאוד דתייה, והוא לא. אדם יכול לבחור מתאהבות, היופי סינבר אותו, הכסף, לא יודע, כל מיני דברים כאלה שאנחנו יודעים שקיימים בעולם מאוד, במיוחד בדור הזה, והוא ממלא לעשות בחירות לא נכונות. בואו נקרא את דברי הרמב״ם מילה במילה. אבל מה שנמצא לחכמים, עליהם השלום. מדבר על חכמי התלמוד. והוא אמרם, הכל בידי שמיים, חוץ מאירת שמיים. יש כלל ברזל ביהדות, הגברה חזרה על זה כמה פעמים. כל דבר שקורה לך בעולם, הכל משמיים. שנולדת לא שאלו אותך איפה תבלד, מיהו עורך, לא שאלו אותך איזה שכל חריף יהיה לך, אם יהיה חריף, אם יהיה טיפש, כל זה כבר נולדת איתו, מגיל קטן כבר רואים ילד חריף, ילד טיפש, רואים את זה מיד. אם תגדל באושר או באוני, לא שאלו אותך, אם תהיה בריא או חולני, לא שאלו אותך, יש אנשים נולדים נחים, רברים, כל מיני דברים, אוטיסטים, כל מיני בעיות אחרות. אז באמת אלה לא שאלו אותך איך תהיה. כל מה שיש לך בחיים, הכל זה מבורא העולם. פרנסה, בריאות, כל מה שיש לך. אבל יש דבר אחד שהוא אך ורק בידיך. מה הוא? אם לבחור בדברים שמותרים או דברים שאסורים. לבחור לשמור שבת או לבחור לחלל שבת. לבחור לתת צדקה או לבחור לגנוב. לבחור לאכול קשר או לבחור לאכול דברים תמיים ואסורים. זה הבחירה בידך. כיוון שמצווה פרור וזה מצווה גם כן מתאריאג מצוות חייב שיש לך בזה בחירה כי אי אפשר לגזור על האדם לעשות מצווה או עבירה בוא נראה נקרא המשך דברי הרמב״ם. אז הכל בידי שמיים חוץ מירת שמיים היא גם כן אמת גם זה נכון משמע יש עוד המשך לזה. ונוטה לצד מה שהזכרנו. מה שכבר אמרנו זה על הצד הזה. הכל באמת הוחלט בשבילך חוץ מלהיות צדיק או ראשה. אלא שהרבה פעמים יטעו בו בני האדם ויחשבו קצת פעולות האדם הבאות לבחירתו שהוא מוכרח עליהן. אומר הרמב״ם, יש דבר שמתאם מאוד לאנשים, שהרבה פעמים יטעו בו. ויגידו שיש פעולות שהאדם עושה שהוא מוכרח לעשות. הייתי חייב, הייתי חייב. מה זאת אומרת? כל החבר'ה ישנו סמים, לחצו עליי אז הייתי חייב. האם זה נגזר עליך או שאתה בחרת? הייתי חייב ללכת לאותו מקום ולקחת משהו שלא שלי. מה, מי אמר? הייתי חייב, לא הייתה לי ברירה. זאת אומרת, יש אנשים שאומרים, עזוב אותו, לא הייתה ברירה. הוא היה חייב להיות ככה. זה היה חייב לקרות. אומר הרמב״ם זה דבר שאנשים טועים בו. יטעו בו בני האדם ויחשבו שקצת מפעולות האדם הבאות לבחירתו שהוא מוכרח עליהם למשל כזיווג פלוני. למה התחתנת עם האישה הזאת? הייתי חייב, מה זאת אומרת? החשבון הוא גזר. בת פלוני לבן פלוני, לא? זיווגים זה משמיים, לא? למה התחתנתי עם כזה בחור, מאמר, מוכר סמים, מורג ילדים? לא ידעת שיום אחד המשטרה תבוא והיא תיקח לך את כל מה שיש לך והזריקו אתכם לרחוב? הרי זה היה ברור שזה יקרה, או שיארגו אותו. לא, מה זה? זה בידי, הייתי חייבת. זה משמיים, מה אני אעשה? זה היה צריך לקרות. כמו שהערבים אומרים, יש להם מילה, הם אוהבים להגיד, מקטוב. מה זה מכתוב? זה היה כתוב. אין שטות יותר גדולה מהמילה הזאת. גם כשהערבי אומר את זה וגם כשהיהודי אומר את זה. זה פשוט לא אמת. אין שום דבר מכתוב כשזה מגיע עם לעשות פעולות רוחניות, לעשות דברים שהם אמת, או לעשות דברים שהם שקר, להיות צדיק או רשע. הבחירה היא אך ורק בידו של האדם. אומר הרמב״ם, למשל, כזיווק פלוני. זה היה חייב להיות, לא נכון. או, היות הממון בידו. זה בלתי אומר, למה אתה שומר את כל הכסף הזה? חייב, אני חייב. זה חייב, זה ככה נגזר. אם זה לא היה צריך להיות ככה, זה כבר לא היה בידי. זה היה חייב להיות ככה. וזה בלתי אמת, זה לא אמת. כי זו האישה אשר לקחה בכתובה וקידושים היא קשרה לו. הוא לקחה לו לפריעה ורביעה והיא מצווה. זו האישה שאדם לקח אותה בקידושין וחופה ונתן לה כתובה והיא קשרה לו ומותרת לו והוא מתחתן איתה ומביא ילדים וזה מצווה. השם יתברך לא יגזור בעשיית המצווה. אין כזה דבר שאני כפיתי עליך לעשות מצווה או כפיתי עליך לעשות עבירה. אני לא כופה עליך לא להיות צדיק ואני לא כופה עליך להיות רשע. זה אך ורק בידך. דרך אגב, יש היום בדור שלנו דרשני קלקול. שעושים נזק עצום לשומעים שלהם, נזק עצום, ומתאים את העם ומלמדים אותם שטויות וגורמים לעם לפעמים אפילו עד כדי כך לאבד את העולם הבא שלהם, עד כדי כך. אחד הדברים שהמקלקלים האלה דורשים זה שאם עכשיו עשית כבר עבירה, אל תתייאש ואל תתעצב, סימן שהקדוש ברוך הוא ככה רצה. זה שקר גס, עונה גדולה, טיפשות ממדרגה ראשונה ובורות ועטימות. אין מילים יותר גרועות מלתאר את הדבר הזה. אין כזה דבר שהקדוש ברוך הוא רצה שיהודי עשה עבירה. לא היה כזה דבר ולא יקרה כזה דבר. אלא הוא בחר לעשות עבירה. זה שאסור להתייאש אחרי שעושים עבירות, ואסור להיכנס לדיכאון ולעצבות ולמראה שחורה, זה ודאי. כי האדם שהוא בעצבות, אין שורה עליו השכינה. אז לכן אדם כזה, הקראשונות מתרחק ממנו בגלל שהוא בעצבות. לכן צריכים לקום מיד, על רשת שבע, איפול, צדיק וקם, כלווחו מראשה, אז באמת, אדם צריך לקום מיד הרגליים, להמשיך, לבקש סליחה, לעשות תשובה, לקבל על עצמו לו, לחזור על העבירות האלה שוב, ויגיע יום כיפור, וייתן הרבה צדקה, ויעשה וידועים בתפילה, וכל מה שצריך, וגם יש לו איסורים, וצרות, ועונשים, וממלא יימחל לו. אבל, לומר שאם עשית את זה, סימן שככה השם רצה, לא נכון? החצי מהתורה זה יישמר לך, תיזהר לא לעשות עבירות, יש אונשים קשים, אם הקרש ברוך הוא ככה רצה והוא עשה שאתה תעשה עבירה, מה הוא מזהיר אותך בכלל? בשביל מה נותנים תורה? הרי אתה רובוט, השם עשה שתעשה, לכן זו שטות גדולה וזה נובע ריבורות, אין מה לעשות. ויש אנשים כאלה שככה מלמדים, והעם, העמך, אוכלים את מה שמאכילים אותם. צריך מאוד מאוד להיזהר למי מקשיבים היום. לא כל אדם שיש לו זקן יפה זה הוא בר סמכות ללמד תורה. יש פשוט אנשים שמסמפים את התורה. יש להם אידיאולוגיה מעוותת, השקפה לא נכונה. אינם תוכם כברם, הם מונעים מכל מיני אינטרסים פוליטיים וכל מיני טובות הנאה ורודפי פרסום ורודפי ממון, זאת אומרת צריכים מאוד מאוד להיזהר, כמו שלא תיכנס לניתוח מוח אצל רופא מדפי זהב, אתה לא תיקח טיפול על איזה שם של רופא ככה באופן, מקרי אלא תבדוק ותחקור ותברר ותשאל רופאים ועד שתגיע לאדם המתאים כלו החומר בנשמה שלך שהיא יכולה חלילה להנש לעד ולעולמי עולמים אם אתה תקשיב לאיזה ליצן שתמתם לך את ההבנה ואת השכל ואז למשל אם אדם מקשיב לאותם ליצנים עכשיו שלושה עבירה חמורה נגיד גנב המון כסף לאיזה מסכן והוריד אותו לרחוב ‫באים אליו ואומרים לו, ‫מה, איך עשית כזה דבר? ‫אתה פושע? איך אתה אכזר? ‫איך אתה מסוגל לעשות כזה דבר? ‫מה, אתה לא יודע שאסור לגנוב? ‫תראה, אם הקב״ה לא היה רוצה את זה, ‫הוא היה נותן שזה יהיה, ‫סימן שהשם רצה את זה. ‫אם השם רצה את זה, ‫הוא עשה שאני אעשה, ‫מה אתם רוצים? אני הייתי שליח. ‫ככה גם יגידו הנאצים, ‫מה אתה מאשים אותנו? ‫אייכמן היה אומר, ‫מה אתם רוצים ממני? ‫אני לא מבין. אתם הרי כולכם יהודים בני מאמינים, בני מאמינים, אתם הולכים אחרי התורה שגם אנחנו הנוצרים לומדים את אותה תורה. ואתם הרי יודעים שהקב'ה יש לו שליחים, הרבה שלוחים למקום. אני הייתי שליח להרוג מיליון איש ממכם. מה אתם רוצים ממני? במקום שתגידי לי כל הכבוד, עשית את רצון ה' אתם רוצים לסרוף אותי, לטלות אותי? אם ככה הכל יתבטל, אין מורל, אין ערכים, אין אתיקה, אין חוקים, סגור את כל הבתי משפט, סגור את הבתי סוהר, סגור את כל השוטרים, משטרה, עזוב את הכל. העולם טוב, עבור עולם הבמלך, כל אחד יעשה מה שהשם גוזר. כמובן שאף אחד לא מאמין לשטות הזאת ונתקדם הלאה. משיח הרמב״ם אומר שהשם לא יגזור בעשיית העבירה. וכן זה אשר גזל ממון פלוני או גנבו ממנו, או הונה אותו וכיחש בו, ונשבע עליו בשקר, בא לבית דין ונשבע שלא גנב, שאין לו את הכסף, או שהפקד את הכסף אצל חבר, או נתת לו הלוואה והוא מכחיש שקיבל. אם נאמר שהשם התברך גזר על זה, שיגיע זה הממון לידו, ושיצא מיד האחר כבר גזר בעבירה ואין עניין כן, לכן לבוא ולומר, תראה אומרים לך רובן, שמעת מה קרה? רובן הפקיד מיליון שקל אצל שמעון, ושמעון עכשיו מכחיש וזה ואיך זה יכול להיות וכולי, אז מה יענה הטיפש? מה אתה רוצה? ככה השם רצה, נגזר על רובן להפסיד מיליון שקל, וגם השם רצה ששמעון ירוויח מיליון שקל, חלילה, איזה מן דבר זה מה? אז עכשיו תגיד רגע, אם אתה אומר שבאמת שמעון בחר לגנוב, אולי לא הגיע לרוב ואין לגנוב. אז א', אחד הדברים שהקדוש ברוך הוא עושה מהשוברת העולם, כמו שהגמרה אומרת, מזווג זיווגים. מזווג את מי שהחליט לפשוע עם זה שמגיע לו להנש. זה דבר ראשון. דבר שני, בהנחה האדם לא מגיע לו להנש, ובא אחד ונטפל אליו מכינה, כתוב שהרשע זומם להזיק לצדיק, מחכה לו עם חרבו, ובסוף החרב תבוא בליבו, ככה כתוב, כן? אבל נאמר, התורה בעצמה קוראת לא צדיק, כתוב את זה פסוק בתהילים, שהרשע זומם להזיק לצדיק, הצדיק לא מגיע לו שהרשע הפגע בו, אבל יש פעמים שמת הרשע כן פגע בצדיק, אז מה קורה? נאמר, גנבו לו כסף, אז א', זה שכרגע לעת עתה הצדיק הפסיד כסף, בגלל שהראשה בחר לגנוב לו, זה ודאי קרה. ולצדיק לא הגיע להפסיד. עוברים שלושה ארבע ימים, הצדיק ימצא כסף ברחוב. או יגיע לו כסף ממקור לא צפוי. למה? כי לא הגיע לו להפסיד את הכסף. לכן השבחוי החזיר לו את זה בדרך לא דרך. שזה לא היה בתוכנית. אבל כיוון שהפלוני הגנב בחר לגנוב לו, השם מצא מישהו ושלח לו את הכסף ממקור אחר. אותו דבר בכל העניינים, חוץ מחיים ומוות. חיים ומוות, למרות שגם על זה יש כאלה שמנסים להערער כגון האור החיים הקדוש, חיים ומוות הדעה מקובלת אצל כל הגדולים והפרשנים והפוסקים, שאם אדם מת זה נגזר עליו בראש השנה למות, ואם לא מגיע לו למות אי אפשר לגעת בנפשו, חייב לחיות. אבל כמובן לכל כללי שיוצא מן הכלל, אם אדם החליט להתאבד עכשיו, בא הולך לגג וקופץ, האם השם החליט שימו את השנה? חד משמעית לא. הוא החליט להרוג את עצמו. עכשיו, הקרשבח הוא יעניש אותו א' על רצח, כאילו שרצח אדם זר, ככה נדונים אלה שמתאבדים. בהנחה, הם לא היו בדיקאון כבד, והם לא היו אחראים למעשיהם, וכל מיני כאלה דברים. בהנחה, הם היו שפויים, רק פשוט הייתה להם איזו אהבה נכזבת, או הפסידו כסף, או שסתם נמאס להם לחיות, או שהקרשבח הוא לא נתן להם את מה שהם חיכו, אז התייאשו והחליטו להרוג את עצמם. מאבד עצמו לדעת, ככה כתוב. אדם שהחליט לעשות את זה לעצמו, והוא שפוי, אדם כזה קלקה לקבל שבחות התוכנית. הקבל שבחות כן רצה שיחיה, בעוד שנתיים הוא תכנן לחתן אותו, כבר הכין לו איזה מישהי וזה, לשלוח לו לכיוונו, או כל מיני דברים, הוא תכנן לעשות אותו אדם עשיר, הוא תכנן לעשות אותו איזה מישהו חשוב, האדם הזה הרס את כל התוכנית. עכשיו, כל תוכנית שנהרסת יש לה השלכות אינסופיות. יש אלפי אנשים מהסביבה והאישה שלה הוא והבעל של זה והשכן וכל כך הרבה אנשים החיים שלהם מושפעים מפעולות האדם כמו שהרמב״ם אומר, זה מובן מהגמרא, חז״ל אומרים שכל אדם חייב לראות את עצמו כאילו חציו זכאי, חציו חייו. אני 50-50. העולם 50-50, תמיד 50-50. מה הפירוש? אם אני עכשיו אעשה מצווה, אני אחריאת כל העולם לקו זכות. אם אני אעשה עבירה, אני אחריאת כל העולם לקו חובה. קודם כל, אני מאחריאת עצמי לקו זכות על ידי המצווה, או לקו חובה על ידי עבירה, ובעקבות זה, על המשקל של העולם נכנסה עוד עבירה, ואחריאת המשקל של כל העולם לחובה או לזכות, כן? אז ממעלה, כל מצווה שאתה עושה, עכשיו אם עשית מצווה, תגיד אוקיי, אז עכשיו אני צדיק, הנה עשיתי מצווה, אני כבר 50 פלוס, בצד של החיובי, אז אתה לא יודע, אולי מלפני זה היית 49, 51 ועכשיו נהיית 50, 50, אז עכשיו עוד פעם תעשה מצווה, וזה הדין, מצווה גוררת מצווה, ברגע שנכנסת לשוונג של מצוות, אז הקשבק הוא יזמן לך עוד מצווה ועוד זכות ועוד מצווה, אבל תנצל את הגל, יש כאלה עשו מצווה שניים, די די מספיק, עזוב. אדוני, מזקים אותך בעוד עניינים. לא, לא, זה יותר מדי בשבילי, כן? כשזה מגיע לממון, לכסף, לתעברות, אף פעם זה לא מספיק. רוצים עוד ועוד ועוד. כשזה מגיע למצוות, יש אנשים לא רוצים להגזים. הרי כתוב, אל תהיה צדיק הרבה, כן? טוב, נתקדם הלאה. וממשיך הרמב״ם, אבל כל פעולות האדם מסורות לו. ותלויות בבחירתו בהן, בלא ספק, אם עצרו המצוות והעבירות. שומעים? זאת אומרת, אין פה ספקות. כל פעולות האדם מסורות לא ותלויות בבחירתו. אין שום כוח, כמו שהרמב״ם כותב בלכות תשובה, אין שום כוח שמתא אותו לחיוב או לשלילה, כן? כי כבר ביארנו בפרק השני שמצוות התורה והזהרותיה אין בפירולות אשר לאדם בהן בחירה שיעשם או שלא ייעשם. הוא וזה החלק מן הנפש תמצא עירת שמיים. כבר ביארנו בפרק הקודם בספרו שמונה פרקים שאדם שיש לו בחירה ועושה פעולות או לא עושה או מחליט לא לעשות פעולות, כן? אך זה מה שנקרא עירת שמיים. בחלק הזה של הנפש של האדם, פה מונחת העירת שמיים שלו. אם הוא עושה עבירות, אין לו עירת שמיים. אם הוא עושה, נמנע מהעבירות, יש לו עירת שמיים. ואינה בידי שמיים. הבחירה הזאת, אם נעשו תורה, אינה בידי שמיים. אבל נמסרה לבחירת האדם, כמו שבהרנו. רק אתה בוחר, אדוני. למה אתה ככה? כי אתה בחרת. הבאת את זה על עצמך. אם כן, מהו אומרם הכל בידי שמיים? הרגמרה התחילה הכל בידי שמיים, היא ממשיכה חוץ מיד שמיים. אז מה בידי שמיים? בוא נראה, בוא נברר מה באמת נגזר עליך. אמנם ירצו בו העניינים הטבעיים אשר אין בחירה לאדם כגון ביותו ארוך או קצר. מה זה הכלבי לשמיים? תהיה מטר שמונים או שתי מטר, או מטר שישים, זה לא, אף אחד לא שואל אותך, זה ככה בורא גזר, כן? ה-DNA שלך יהיה רגיש למחלות מסוימות, יש לך איזה מחלה גנטית, זה לא בידך, נולדת עם זה, זה לא תלוי בך. נולדת עם רגל אחת קצרה, רגל אחת ארוכה, מישהו שאל אותך? נולדת עם עיניים כחולות, ירוקות, חומות, שחורות, מישהו שאל אותך? לא, נגזר. זכר או נקבה, מישהו שאל אותך? לא. או ירידת המטר או עצירתו. ירד עכשיו קשמים, לא ירד קשמים. מי מחליט? מי גוזר על זה? פרעולם, מונהל את הטבע. יהיה איזה הוריקן עכשיו. רוצה להשמיד איזה עיר מסוימת. מביא לשם הוריקן, טייפון, מעיף את הבניינים באוויר. מי מחליט על זה? זה בידך? לא בידך. או הפסד האוויר או זכותו. שהאוויר נהפך למזוהם או לא. זה לא מדובר עכשיו כמו היום, מכוניות עם השען. זה כן בחירה של האדם. ‫האדם החליט לנסוע במכוניות, ‫זה גורם לפולושן, לפיח, ‫בכל מקום, כן? ‫זה משפיע על הרעות ועל הנשימה. ‫פה מדובר על מה שיש בימינו, ‫לצערנו. פנדמיק, מגפה. ‫אם עכשיו תהיה מגפה ‫באיזשהו מקום או לא, ‫זו בחירה של הקבל שבחרו, ‫זה לא בידך. ‫אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, ‫שום דבר לא יעזור אם הוא החליט ‫שתהיה מגפה וימותו שם אנשים, כן? וכל קיוצב הזה, זה הכל בידי שמיים. אז הבנו את העיקרון, חייבים להבין את העיקרון הזה לממשך הסדרה, כי מי שזה לא יושב לו טוב, הדבר הזה, בכלל החיים, בלי קשר, בכלל החיים זה דבר שהיהדות עומדת עליו, שהבחירה היא אך ורק בידי האדם. וממשיך הרמב״ם ואומר, וזה שאמר החכם, ביתו של פלוני לפלוני, בכל זאת כתוב לנו בגמרה במסכת סותה, שבה מלאך, ארבעים יום לפני וצרות אבלד. הוא לוקח טיפת זרע, ככה לקח טיפה, אומר ריבונו של עולם, מהם הטיפת זרע הזאת? מה יעלה בגורלה? מחליטים הכל. זכר, נקבר, חכם, טיפה, שיגדל במקום עשיר, מקום עני, יבלד בעיר כזאת, ידבר שפה כזאת, הכל הוחלט לך. צדיק או ראשה לא נאמר. ומכריזים בן פלוני לבת פלוני, ככה כתוב בגמרה. מצד שני באותה גמרא נסח את זאת עמות ב', באותו עמות כתוב, אמר איש לקיש, מזווגים לו לאדם זיווג לפי מעשיו, אז זה לכאורה סתירה, הגמרא אומרת אין כאן שום סתירה, אה בזיווג ראשון, אה בזיווג שני, ננסה ללבן את זה קצת יותר מאוחר, יש כזה דבר שהמושג שנקרא זיווג ראשון, יש כזה דבר שנקרא זיווג שני, כן? זאת אומרת, בזיווג הראשון זה נגזר, בזיווג השני זה נקבע לפי מעשיך. מי שחושב שהכוונה שעכשיו אדם יתחתן פעם ראשונה זה נגזר עליו, עכשיו שהוא יתגרש, אז הפעם השנייה יזווגו לו לפי הרמה הרוחנית שלו. אז מה קרה? בזיווג הראשון לא צריך שיהיה לך תמה רוחנית לאשתך, ודאי שזה לא הפשט, כן? זה לא ההסביר פה. אנחנו נסביר את זה לפי, איך שהאריה הקדוש הסביר את זה לפי תורת הקבלה, שהאדם בא לעולם בגלגול ראשון. רק נברא. פעם ראשונה ירדה הנשמה הזאת לעולם. ויש אישה שהיא גם פעם ראשונה ירדה לעולם. שתי נשמות חדשות. אין להן מטען שלילי מהעבר או חיובי מהגלגול שעבר. הן פשוט באו לבנות לעולם. מתחילות את התיקון. העולם הזה הוא ניסיון. כי מנסה השם אתכם לראות האשכם אוהבים את השם עם לו. או את תשמור מצוותה עם לו. כמו שכתוב, והיא אחר הדברים האלה והאלוקים ניסה את אברהם. הכל ניסיונות. ומה התוצאה של הניסיונות? כתוב, כי מנסה השם אתכם לראות את תשמור מצוותיים לו, מה כתוב מיד אחרי זה? לאטיבך ואחריתך. אם תשמע בקולי, בסוף שתעזוב את העולם, תגיע לעולם הבא, אני אטיב לך בסוף שלך. ככה כתוב. במקומות אחרים כתוב, שיהיה הונשים קשים למי שלא שומע בקול השם. זה כתוב לאורך כל התורה. אז באמת, הם מבינים שהחיים זה הכל אוסף של ניסיונות בלתי פוסקים. כמובן כל החיים זה ניסיון אחד גדול ובסופו של דבר או שתצליח או שתיקשל לא עלינו. אבל הניסיון הזה מורכב מיליונים, אולי אפילו מיליארדים, של ניסיונות יומיומיים, כל דקה ודקה. ללכת ללמוד תורה, לא. לפתוח ספר, לא לפתוח. ללמוד שטויות, לא. לראות איזה סרט, או לא. ללכת לבית כנסת, או להתפלל בבית. או לא להתפלל בכלל. זה כל רגע ורגע בחיים ניסיונות. לעזור למסכן, לא לעזור. לשלוח תרומה, לא לשלוח. לגנוב, לא לגנוב. לבזות אישה, לא לבזות. לשתוק, לענות. יש לי מה לומר, אין לי מה לומר. כל שניה ושניה, עם הילדים, עם העבודה, מעצבנים אותך הזה, בכבישים, כל רגע ורגע וניסיונות וכל שניה ושניה אתה או עומד בניסיון או נכשל בניסיון, זהו זה. אז עכשיו רק נסכם את העניין הזה, נמשיך הרמב״ם ואומר, בכל זאת כתוב בת פלוני לבן פלוני, אומר הרמב״ם דרך שכר או דרך פורענות הוא זה, זה או שזה שכר או שזה עונש, תכף נראה. שאם זה האיש או זאת האישה עשו מצווה שראוי לתן שכרה בהם, אדם עשה מעשה גדול. תמך בית עומים, אם מת איזה ילד שההורים שלו נפטרו, הפך אותו לבן שלו. אני יודע מה תומך באיזה ישיבה שעמדה להיסגר, נתן להם הרבה כסל. מעשים גדולים. הקב' ברוך הוא, איך אומרים, רוצה לצ'פר אותו. תת לו עכשיו שכר. מה עושה? נותן לו זיווג יפה ומשובח. כמובן שהזיווג הזה חייב להתאים לו ברמה הרוחנית, לא לוקחים את גדול הדור תלמיד חכם ומביאים לו בחורה יפה אבל בורה ועם הארץ שהיא לא יודעת כרוכתו ואין לה בכלל שום הבנה ושום הערכה לחוכמה, זה לא ילך. או הפוך, בחורת צדיקה צנועה עם איזה פרוץ מהמועדונים של תל אביב, כן? איך זה ילך ניסויים כאלה, זה לא שייך, זה גם החילונים מבינים. חילוני, נגיד אקדמאי משכיל, לא רוצה איזה אחד שאין לה איזה, אני יודע איך לקרוא לזה, תת רמה. או הפוך, בחורה משכילה, מלומדת וכולי, רוצים להציע לה איזה פרחך מהשכונה. אם היית עסקי, מי בכלל יציע כזה שידוח? רק שותה. זאת אומרת, גם אצל הגויים זה אותו דבר, גם אצל החילונים, כולם מבינים כשעושים שידוח צריך שיהיה איזו נתאמה בסיסית. זה לא חידוש, זה התורה אומרת. אבל בכל זאת, לפעמים אתה מקבל פרס באישה הזאת, לפעמים אתה מקבל עונש. יש אישה שתעשה אותך, ותבנה אותך, ותתמוך בך, ותספק אותך בכל צורכך, ותביא לך הרבה עושר ושמחה, וילדים טובים, ובית לתפארת, ויש אישה שתשתה לך את הדם עם קאש כל יום מהבוקר עד הלילה. ומה זה? למה זה? תלוי מי אתה. עכשיו זה לא רק תלוי מי אתה בחיים האלה, לא לשכוח, זה אוסף של גלגולים. מי היית בגלגול שעבר? אולי היית נשרי שלוש פעמים והעינית את כל נשותך, את הראשונה, את השנייה, את השלישית, שלוש פעמים התגרשת, העינית אותם, לא שילמת להם, לא נתת להם גט, היו עגונות בגללך, התעללת בילדים שלך, גלגלו אותך עכשיו לעולם ללמד אותך מידע כנגד מידע, בוא עכשיו נראה אישה שתעשה לך בית ספר. והכל הפוך ואתה מתחנן והיא שולטת בך והחיים שלך זה גאינום מלא אדמות. לא סתם כתוב בגמרא, יש שלושה דברים שמצילים את האדם מן הגאינום. אחד מהם זה עוני, כל הזמן אני אין לו כסף לכלום, כל הזמן, איך אומרים בארץ, תפרן גמור. יש דבר שני, בעיות במאיים. בעיות בכאבה, במאיים, כל הזמן כאב בטן, אולקוס, גזים, עצירות, כל יום משהו חדש. דרך כלל זה הרבה גם נובע מבעיות נפשיות, מלחץ נפשי. והדבר השלישי, אישה רעה. אישה שממררת לו את החיים, יורדת לחייו, מבזבזת את כל כספו, מבזה אותו, לא מכבדת אותו, מורדת בו. כל הדברים האלו, כל מה שהוא מבקש, הוא עושה בכוונה הפוך. המרידת הילדים נגדו גם. בקיצור, גאנום מלא אדמות. קיבלת כבר את הגאנום בעולם הזה. אבל למה? שום דבר אינו מקרה. כן? נמשיך הרמב״ם ואומר, זה שאדם זוכה לפעמים לשידוך יפה או לשידוך נוראי, זה אומנם בת פלוני לבן פלוני, זה משמיים סידרו, בתור שכר ועונש. הקדוש ברוך הוא מזווגן זה לזה. וכמו שאומרים לפעמים מין מצא את מינו, וכן אם ראוי להיפרה מהם בזיווג שיהיה בו קטטה ומלחמה, שני אנשים נגזר עליהם שהם צריכים לקבל עונש רציני של עשר שנים נגיד. הוא יענה אותה והיא תענה אותו. מסדרים שני אנשים עם מידות מושחתות, עם אגו, עם כעס, עם סוציומטיות, אנוכיות, שלא אכפת להם אף אחד, שמים אותם ביחד, התלהבו מהיופי זה של זה, היא ככה קשקשה בזנב, הוא ככה הרביץ קצת על החזה, ראו אחד את השני בשדה, בימינו זה נקרא דיסקוטק או בסופרמרקט או בחוף הים, נדבקו זה בזה, התאהבות חגגו, התחתנו. ומאז התחילה מסכת הגיהנום בבית של הזוג הזה. ומי סידר להם שיוכלו אחד את השני, כי המשפחות לא יודע מיהם ומה הם ואיזה מידות יש להם ואיזה כעס ואיזה ניבולי פה ואלימות וכל הדברים, סידר אותם אחד לשני, היא אף פעם לא תשתוק לו והוא אף פעם לא ישתוק לה, ומשטרה ובעיות ומעצרים וכל שני וחמישי חברים באים להפריד, זה כללה לאדם, לפי מישהו היה. לפעמים אשקת איזה מישהו, זה מספיק. עכשיו הוא אמר, אני מראה לך את החיים עכשיו עשרים שנה. למה? הרסת לו את הכל, מתפרק לו הבית בגללך, מידע כנגד מידע. שוב, זה יכול להיות מהחיים הקודמים גם. הנשמה היא אותה נשמה, היא רק עברה לגוף חדש. היא ממשיכה את מה שהיא הפסיקה בגילגוד שעבר, היא מקופסה קצת שונה. היה לך שיער בלונדיני, עכשיו הוא שחור. זה כל ההבדל, אבל הנשמה היא אותה נשמה בדיוק. וכן זה שאמרו חזל, אפילו ממזר אחד בסוף העולם, וממזרת אחת בסוף העולם, יש עכשיו ממזר פה, וממזרת בקצה השני של כדור הארץ. ממזרים יכולים רק להתחתן עם עצמם, לא יכולים להתחתן עם יהודי רגיל. אז הקדוש ברוך הוא מביא אותם לאותו מקום, ומזווגם זה לזה. מה הפירוש? מדובר כאן על ממזרים שלא יודעים שהם ממזרים. ולא כל אדם יודע שאשתו, שאימא שלו זנתה והלכה עם גבר זר והוא נולד מיחסים אסורים. היא לא גילתה, לא לבעלה ולא לו. הוא חושב שזה אבא שלו, הכל זה, וגם יש אחת כזאת, והקשבח הוא מזווג אותם והם לא יודעים בכלל, לא הוא ולא היא שהם ממזרים. למה הקשבח הוא עושה את זה? כדי להפחית את כמות התרבות הממזרים בעולם. גם כתוב בהגמרה שהממזרים, שלא יודעים עליהם שממזרים נפטרים צעירים, לא עלינו. לדור שלנו הזה הרבה נפטרים צעירים. יש מגפה כזאת שהמון אנשים מגיעים עד גיל 20, 20 ומשהו ונפטרים. אם זה ממלחמות, מטרור, אם זה בצבא, אם זה מסמים, לך תדע אם לא חלק מהאנשים האלה נופלים בקטגוריה הזאת שאנחנו מדברים עליה. במיוחד שהיום העולם הוא מאוד פרוץ, יש כל כך הרבה בעיות ובגידות וכולי, אז לכן ייתכן מאוד שזה אחד הסיבות, כן? ואין דבר זה השווה לכל, אלא להלו שנתחייבו או שזכו. לא, זה לא חוק בא לי לעבור אצל כל בני האדם שגזרו לזה ולזה, חייבים כולם על פי גזרה להתחתן, לא. יש כאלה שהקשבר החודש ייפר אותם, יש כאלה שהוא הניש אותם. על אלה, כן. מה עם שאר האנשים? הם בוחרים. מישהו הציע עלך אישר, אתה בודק, היא מתאימה, שניכם שומרי מצוות, יש על מה לדבר, יש אידאולוגיה זהר, השקפה נכונה. מתחתנים, הקימים בית. בחירה של האדם. זו בחירה של האדם אם להתחתן עם צדקת או עם רשאית. וגם היא, אותו דבר. או שזכו, כמו שישר בעיני אלוקים התעלה. וכל אלו הדברים, הם בנויים על מה שפרשנו בפירוש משנת אבות. רמב״ם כבר מדבר, אני פירשתי את זה כבר במשניות של אבות, פרקי אבות. וחכם גדול אתה ולב מבין יש לך שהבנת הדברים וידעת דרך הישרה. זה מכתב שרמב״ם כתב לאחד התלמידים שלו. שהוא מסביר לו איך זה עובד, כל העניין הזה של השידוכים, שאי אפשר לומר שזה הכל גזרה, שהאדם לא עושה בזה כלום, כי זה מצווה, ומצווה האדם חייב לבחור, אין מציאות שיגזרו עליו, כן? ולכן, ממשיך הרב אופמן עכשיו, ולכן שמדברים על השידוכים, צריך לדעת שזו ההחלטה שאדם בוחר ומחליט בעצמו. וכמו בכל המצוות שבתורה, שיש בזה בחירה, גם בשידוחים האדם הוא בוחר, כי כל פעולה היא מצווה ויש בה בחירה. והיינו שאתה יכול להחליט אם אתה רוצה לקיים ולעשות את הפעולה ההיא, או שאתה לא רוצה לעשות את הפעולה הזאת. אתה קובע איך תעשה את הפעולה. גם אם משמיים הקראש ברוך הוא זימן שהבחורה שהוא רוצה שתהיה אשתך, היא תביאו אליך בכל מיני דרכים, פעם אחת הדודה שלך הציעה אותה, פעם אחת חבר שלך הציעה אותה, פעם אחת פתאום איזה שטחן יתקשר אליך והציע לך את הבחורה הזו, אתה כבר מתחיל לראות זה משמיים, זה כל מקום שאני הולך מביאים לי את אותה בחורה או מביאים לי את אותו בחור, אז גם אף על פי שהקב'ה מביא אותה עד אליך בכל מיני סיטואציות, שהוא ממש דוחק בחנות, תבין כבר, שוטה, תבין, אתה לא מבין מה רצוני, זה טוב לך האישה הזאת, בסופו של דבר, אתה ואח ורק אתה תחליט, אם להתחתן איתה או לפספס את מה שהשם שלח לך. הבחירה היא בידך. יש הרבה שוטים שבאו אליי במשך השנים ואמרו לי, אני פספסתי כבר את השידוך שלי, אני יודע. אני אומר לו, למה? הייתה לי בחורה מושלמת, הכל, על מה לא התחתנתי איתה? היה לי כל מיני שטויות באות. רציתי לגמור את התואר באוניברסיטה. והיא לא רצה לחכות עוד שנתיים, ונפרדה מני, והלכה והתחתנה עם מישהו אחר, וההוא, מסכן, נשאר אבק לכל חייו. או הפוך, אותו דבר בנשים. לה אמר, מה אתה חושב, ההזדמנויות יחכו לך לנצח? מי בכלל אמר שמחר תהיה ההזדמנות הזאת? ואתה קובע איך תעשה את הפעולה. גם כשהחלטת להתחתן, אתה תחליט להתחתן בקדושה, להתחתן בצניעות, להתחתן מופרד, או להתחתן בפריצות וברעבתניות וכולי, הכל אתה מחליט. ובעניין השידוחים, הכל תלוי בבחירה של האדם. אם מי להתחתן ומתי להתחתן. נכון, ה' דוחק, נכון, ה' שולח, נכון, ה' מסדר. ‫השם הביא לך, אבל בסופו של דבר, ‫מי שיכול לקפות עליך להתחתן, לא. ‫מי שיכול לקפות עליך לא להתחתן, ‫גם כן לא. הבחירה הסופית היא שלך. ‫טוב, נתקדם הלאה לקראת סיום. ‫העיקר, מהו העיקר בשידוחים? ‫עכשיו, בחור ובחורה עומדים ‫לצאת לפגישה ראשונה. והתחילו לנהל ביניהם איזה שיחה ככה, ה ו ד, להכיר לך את השני, מה שמך, מה שמך, טוב, משפחה, איפה את גרה, איפה אתה גר, מה מעשיך, מה מעשייך. צריכים לצאת עכשיו לפגישה של איזה שעה, שעתיים, שלוש, ישבו, ידברו ביניהם, יתחילו ללמוד זה וזה, הראו אם הוא מוצלחן בעיניי או מוצלחן בעיניי, רמה אינטלקטואלית, חוכמה, תורה, מידות, איך הוא מתנהג בשולחן, הרבה דברים כבר בפגישה הראשונה מתבררים. רוב הפגישות שנכשלות, נכשלות כבר אח ואין על מה לדבר. מה הדבר הכי חשוב? יש כל כך הרבה דברים לבדוק. מידות, גאווה, כעס, קמצנות, עצלות, מצב משפחתי, כסף, עבודה, יציבות נפשית, בריאות, מחלות גנטיות. מוצאת חן בעיניך? יפה, לא יפה בעיניך? זה הכל יחסי, לא צריכה להיות יפה לעולם. בעיניך, יפה, מושכת אותך, לא מושכת. יש רשימה של דברים שצריכים לבדוק. גם האישה, אותו דבר, אותה רשימה. בכל הדברים ברשימה, מהו הדבר שעל פיו בדרך כלל יקום ויפול דבר? הכי חשוב מכולם. מהם האופציות? אולי נאמרים שומר מצוות או לא שומר מצוות. בן תורה או לא בן תורה. עם הארץ או לא עם הארץ, מידות טובות או לא מידות טובות, כאסן, יש לו כל מיני מידות קשות מאוד, כנאי, אינו חי, אינו בעל חסד, חסר רגשות, כן? האם על פי זה נחליט? האם זה הדבר הכי חשוב? מצב כלכלי, היום בדור שלנו הרבה מאוד אנשים מתחתנים בעיקר אך ורק בגלל הכסף. היא תעורר אצלה כל מיני תאוות לבית יפה, לעוזרות, למנקות, לחיים חומרים, כמו בגדות, בנובלות שהיא רואה בטלוויזיה. והיא באה אליי עם איזה מכונית יפה והיא חשבה איזה חיים יהיו לי, אני אוכל לשוויץ, לנסוע איתו, כולם ייקנו בי, כל החברות שלי וזה וכולי, ואנשים לא מבינים שהדמיונות האלה בדרך כלל תוך כמה חודשים פגעים ומתנופפים ככה, מתנדים באוויר ואז נשארים עם צרה להמשך החיים, זה הרבה לא חושבים, כן? חכם עיניו בראשו מבין באיזשהו שלב ההתלהבות הזאת הרי תעבור, מה יהיה הלאה? אתה צריך לחיות 30 שנה עכשיו עם איזה מפלצת בתוך חדר, בגלל שהתלהבת מהאוטו שלו, בגלל שיש לו שעון יפה. אבל אני לא מדבר על כאלה אנשים בכזו רמה, אני מדבר עכשיו מהי הרמה שצריכים לשאוף אליה, כן? בואו נראה מה הדבר הכי חשוב על פי גדולי ישראל כשמציעים שידוח, כששוקלים שידוח, בואו נראה. יהיו פה כמה הפתעות. שאלה, מה היא הנקודה העיקרית שחשוב לבדוק בבירורים ובפגישות? תשובה, מה שהכי חשוב, וזה מה שהחזוניש ורבי אייזק שר תמיד דיברו, שני גדולי עולם, הם היו אומרים שהדבר הכי חשוב בשידוחים זה לבדוק את הבת שאיתה אתה תחיה כל הזמן 24 שעות. איך אתה תבדוק? וזו הנקודה הכי חשובה ועיקרית בשידוחים, לבדוק את הבת עצמה. לא רק את הנתונים שמסביב. עיקר הדבר זה האישה שאתה הולך להקים איתה בית, או הגבר שאתה הולכת להקים איתו בית. הווייזיק אמר לי כמה פעמים, מה שהכי חשוב באישה, זהו המידות. היינו שואלים, מה יותר חשוב אצל אדם? מידות טובות או השקפה נכונה? לפעמים אדם יש לו מידות טובות, נחמד, מנומס וכולי, הכל אצלו נראה יפה, בעל חסד, נדיב, אבל מה? השקפה רקובה. היה באוניברסיטה המושחתת הזאת, שיבשו לו קצת את הדעות שלו, מדבר כל מיני דברי כפירה, נוטה לכל מיני דברים של חוסר אמונה, תולה את כוחו בצהל, תולה את כוחו בבית המשפט המושחת הבגץ, שונאי השם ושונאי התורה, או כל מיני כאלה דברים, אף אפי שיש לו כיפה על הראש. רואים שהאדם הזה הוא השקפה לא נכונה. יש כאן בעיה. או שאומר שהחרדים יפסיקו ללמוד תורה, עדיף שהלכו לצבא. צבא זה חשוב, חייל זה דבר יפה מאוד, עושה מצווה כל יום שהוא שומר על העם, נלחם עבור העם, לשמור על המולדת, על האדמה הקדושה, אף אחד לא חולק על זה, זה בתורה כתוב, יהושע בנון היה לו צבא, דוד המלך היה לו צבא, שלמה המלך היה לו צבא, כל המלאכים היה להם צבא, אבל התורה עצמה אמרה שמצווה, אמנם זה במלחמה, יש גם מלחמות מצווה, שכל המלחמה היא מצווה, מבחינתה עד סופה, שהשם אמר ללכת ולעשות. יש מצווה שזה פיקוח נפש, אנשים בסכנה, אתה הולך להציל את האחים והחיות שלך ממוות. יש דבר פרי גדול, אם נציל אנשים ממוות, בוודאי. לא מערערים על זה, ותמיד אני אומר, בדרשות שלי לאורך השנים, חייבים לכבד את החיילים, להוקיר להם טובה, אסור להיות כפויית טובה, הוא בוודאי או בוודאי מי שיתקיף חייל אין פרושי האתר גדול מנו. תקיף חייל בגלל שהוא חייל? איפה, לאן היגע? עזוב עכשיו שזה שיא הכפיות טובה. קודם כל זה כפיות טובה. זה גם חילול השם שאין דוגמתו. שאנשים רואים שהבא איזה חייל חרדי כביכול, קורא לעצמו חרדי ומתקיף איזה חייל בגלל שהוא לבוש מדהים. או היא לבושה או היא לחלימה. אבל במידה, באותה מידה, צריכים לדעת מה בורא עולם אמר. יש סדרי עדיפויות. אחד שעמל בתורה, יושב ולומד תורה, בין בזה בישיבה, בין בזה בבית שלו. זה לא משנה אם האדם יושב כל היום בבית ולומד. יש רבנים, מסתגרים בחדר ולומדים המון תורה, ועונים שאלות ותשובות, נכנסים אצלם, הם כותבים ספרים. מה יותר גדול בעיני השם? חד משמעית. חד, אין בכלל מה לשים את העניין לביקוח בכלל. שמי שעמל בתורה, סחרו מעל כל דבר אחר. אין דבר יותר גדול בעולם מעמלי תורה. אנשים שיושבים ולומדים תורה ברצינות, הם מקיימים לא רק את העם, את כל העולם. שנאמר, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אם לא לומדים את התורה יום ולילה, החוקים של שמיים וארץ, כל חוקי הטבע, הכל מתפרק לרסיסים. אין לעולם קיום. וכתוב הרי מפורש, לימוד תורה כנגד כולם, כל המצוות של התורה בצד אחד של המוזניים, לימוד תורה בצד השני מכריע את כולם. אז לכן אין בכלל מה לנסות להשוות בין בחור שיושב ולומד כל היום תורה, גמרה, הלכה, מוסר בישיבה, לכל חייל מצטיין ככל שיהיה. עם כל גדלותו של החייל, גם שיהיה תייס קרב, גם שתגיד יפציץ תקור ומה שלא תגיד, לא רק זה, כתוב גדול תלמוד תורה יותר מעצלת נפשות. אתה רופא גדול. רופא זה דבר גדול. כל יום מציל עשרים, שלושים איש ממוות. ניתוחים, עוד ניתוח, עוד ניתוח. מציל אנשים ממוות. אם לא אתה, הוא היה מת. במיוחד אם אתה רופא מיוחד שאין כדוגמתך למחלות מסוימות, מתמחה וכולי, יודע להבחן דברים. כמה זה גדול שאתה מציל חיים כל יום, איזה זכות. לא יתקרב לזכות של אחד שעמל בתורה. לאימו תורה גדול, תעלמו תורה יותר מהצלת נפרשות, רבותיי. צריכים לדעת את זה. נכון שהתקשורת או התשקורת יותר נכון, כל היום מציסים נגד לומדי התורה, זה גם כן חלק מתפקידו של השטן, להסניע את לומדי התורה כדי למנוע מהם ללמוד. ודאי, זו הזכות הכי גדולה של עם ישראל, זה מה שמחזיק אותנו אלפיים שנה בגלות שלא נכחדנו. רק זכות התורה. כן? תורה מגנה ומצלה. תורה מגינה ומצלה. ושימו לב, אני אתן לכם דוגמה. עכשיו אנחנו באמצע הנגיף הזה, קורונה, בכל העולם. דבר מאוד מעניין. דווקא בארץ ישראל, שזה מקום של תורה והרבה ישיבות, אומנם הרבה נדבקו. אי אפשר להראיר. נדבקו המון אנשים, אלפים. אבל יחסית, חוץ מ... נכון עכשיו, קרוב לאיזה 160, סכנים וחולים, מלבד כמה שהיו דווקא די במצב בריא, כמעט כולנו במצב או שחולים מאוד או שסכנים מאוד או שניהם, שנפטרו מבחינת אחוזים, נפטרו בארץ הכי קצת בכל העולם. הם בעצמם פרסמו שישראל זה המקום הכי בטוח לחלוט במחלה. לא בדיוק שהבתי חולים שלנו הם הכי יפים וטובים בעולם, כן? הרי כל הרופאים הישראלים הכי טובים באים פה לאמריקה. בבתי חולים יש פה המון רופאים ישראלים. הטובים ביותר באים לפה, כי פה משלמים לרופא פי 100 מאשר בארץ. כן, הם עשירים כקורא חלקם, כן? אז רופאים טובים יש כאן, בתי חולים מפוארים יש כאן, תקציבים, ציוד הכי מתקדם יש כאן, ופה מתים פי כמה וכמה מארץ. כי בארץ יש את זכות התורה, יש לך עיר שלמה בני ברק, עשרות אלפים המהלים בתורה מהבוקר עד לירושלים, אותו דבר, עשרות אלפים המהלים בתורה כל הזמן, התורה תמיד היא שומרת על המקום. יש לי איזה דרשות שלמות, וזה הכל מבוסס על הפסוקים מהתורה, זה לא עכשיו, עכשיו, או זה דעתי, זה לא שייך לדעתי בכלל, אני אומר מה כתוב, הקראש ברוך הוא אמר, לימו תורה כנגד כולם, זהו זה, ואין על זה ויכוח, עכשיו לפעמים יש אדם דתי, הוא בעצמו משובש מהתשקורת, הוא אומר לאח שלו, מה עכשיו, תתחתן ותלמד בישיבה? מה פתאום? אתה חייב לעזוב את הישיבה, אתה חייב ללכת לצבא, אתה חייב לעזוב את הישיבה, אתה חייב ללכת לעבודה, תלך לאוניברסיטה. זה דעות משובשות. עכשיו, השאלה היא כזאת. מה יותר גרוע, מידות מושחתות או דעה משובשת מבחינה השקפתית? אנחנו כרגע מדברים על אישה. אישה. מה שהכי חשוב באישה זהו המידות. לבשונה מגבר, גבר השקפה היא קריטית, בשונה מגבר, אצל האישה יותר חשוב המידות, רחמנית, חרוצה, לא קנאית, לא חומרנית מדי, לא כעסנית, לא עצובה ודקעונית, המידות, ופחות לשים דגש על ההשקפות ועל הכישרון שלה, לא הכי חכמה, לא מבינה עכשיו דרשות של תורה לעומק. נו, בסדר, היא לא הכי גאונית שיש. לא יודעת מתמטיקה, נכשלה, לא קיבלה בגרות. נו, בסדר. השקפות שלה לא הכי טובות. היא לא תלמידת ישיבה, היא לא קוראת ספרי מוסר והשקפה, היא לא יודעת. מבחינתה אין הבדל איזה כיפה אדם שם, מבחינתה זה לא משנה איזה ישיבה הוא למד, אם בכלל הוא למד. מבחינתה הרבה דברים היא לא מבינה. מבחינה השקפתית. אבל יש לה מידות טובות. ‫אומר הווייזיק שר, אומר ככה, ‫ההשקפות מתרגלים הרבה יותר ‫מהר מאשר למידות. ‫השקפות אפשר לתקן מהר. ‫כמה דרשות טובות של דרשן טוב ‫שיודע לדבר וללמד, ‫או איזה ספר טוב של דרשנים ‫כמו הרב אביגדור מילר ‫או הרב שמשון פינקוס, ‫רב בן ציון אבא שאול, חזוניש, ‫אלה גדולי ההשקפה שהיו בדורנו. ‫אתה קורא ספר שניים, כל ההשקפה שלך מתהפכת, אתה פתאום מבין כמה חיית בטעות. יש לי עשרות אלפי מכתבים במשך השנים שאנשים השתנו מהדרשות, ומהספר שרוצנו, יוסף חוכמה, הספר שלי שיצא לפני שנתיים בערך, איך זה הפך קיבוצניקים, שמאלנים, שונאי ישראל, הפך להם את כל הראש. בהסתכלות שלהם על הדעת, בהבנה שלהם. השקפה אפשר לשנות. כל מה צריך שהאדם יהיה ישר, זהו. אם יש בו ישרות, אתה מביא לו את ההוכחות ואת המידות ומה כתוב בתורה והוא מבין עניין. מידות מאוד קשה לשנות. מאוד קשה. אין אדם דתי חרדי, תקרא לזה כשאתה רוצה שהוא לא יודע שלהיות גפתן, זה דבר נורא מאוד בעיני הבורא וכמעט כולם גפתנים. אין אדם דתי או חרדי שלא יודע שלהיות כעסן, זה כתוב בגמרא, שמי שכועס כאילו עובד עבודה זרה. כולם יודעים את זה וכמעט כולם כועסים וכמעט כל יום גם. אין אדם שומר מצוות שלא יודע שלהיות נדי ובעל חסד ולחלק כסף לעניים ולתמוך בתורה, זה מצווה ענקית והרבה לא רוצים לעשות אותה. לשנות קמצנות, לשנות כעס, לשנות כל מיני מידות שיש אצל האדם, עצלות, חריצות וכולי, מאוד קשה. כי הרגל נהפך לטבע, וטבע מאוד קשה לשנות. כמובן שזה אפשרי, בלימוד תורה ומוסר יומיומיים, אדם לאט לאט משתנה, ראיתי את זה אלפים רבים של פעמים, נכנסנו אצלנו לישיבה אנשים שהיו, איך אומרים, קטסטרופה בהתגלמותה. ואחרי שלושה חודשים כבר לא הכרת אותם. שינו לגמרי את ההתנהגות, את הדיבור, את צורת הדיבור, את היושר, את הצורת דיבור, ניקו את כל הכללות מהשפה שלהם, התלבשו, התחילו להתלבש כמו בני אדם, כבר לא לובשים את כל מיני סחבות עם כל מיני חורים. התחילו להבין שחלק מהדברים שהיה בהם, שהם התגאו בהם, היום הם מבינים שזה בושה גדולה. למשל, אדם חילוני שעושה קעקוע, מסתובב כמו טבס ברחוב, איך הוא שמח אם מישהו יסתכל על הקעקוע ונותן לו גם איזה מחמאה. הוא בכלל בעננים. היה שווה עשרת אלפים שקל שהשקיע. אחרי שהוא מתחיל להתקרב לתורה והוא רואה בתורה כמה זה מגוני הדברים האלה בעיני השם. יש איזה נקודת שינוי אצלו. פתאום הוא מסתכל על זה במראה ובא לו לפקוט. מסתכל על עצמו ואומר, וואו, איך אני עכשיו אתפטר מהקשקושים המטופשים האלה שעשיתי על עצמי. כל מקום שאני אלך יראו אותי, יבינו מאיפה באתי. בושה גדולה. יש אנשים רוצים ללכת למקווה, לתבוא, לכבוד שבת. גברים, בעלי תשובה, מסתכלים טוב טוב טוב, שאין אף אחד, נכנסים מהר כמו גנבים, צ'יק צ'אק, אין אן אאוט, מהר בורחים, שבטעות לא יבוא איזה ילד דתי טרור ככה, שבחיים לא ראה את הדברים האלה, מסתכל עמום, לא נעים להם, יודעים, הבושה פתאום חלחלה אליהם. אבל כשעשה את הכשכושים האלה איך הוא היה מורשר, זה רק דוגמה לאדם שחי בחושך, אז הדברים נראים לו אחרת, שהאור העיר, אז באמת רואים את התמונה האמיתית. וזה התורה הרבותיים, אין תורה, אין אור אלא תורה, כן? אז הוא ממשיך וכותב, אומר ככה, מידות זה דבר שמאוד קשה לאדם לשנות. ככל שהאדם יותר סטגלן, מסתגל הכוונה, מימי אלה הוא יותר רח ונוח לשינוי. אם אדם יש לו מידות טובות, הוא לא גפתן, הוא לא עספנים, לא עקשן, כל דבר מלחמות, ויכוחים של האגו שלו, אז אפשר מאוד לשנות אותו. מביאים לו דעות, עוד דעה, והוא מתרצה. אומר, אתה צודק, שכנעת אותי. היום היה לנו מקרה כזה. היום היה ויכוח על שתי עבירות בתורה, איזה מהן יותר חמורה. כן? אז שאל אותי אחד התלמידים שלי, מה דעתך? אמרתי לו חד משמעית, זה עברה הרבה יותר חמורה, והבאתי לו כמה ראיות מהתורה. זה שהיה מתווכח איתו, ניסה לענות, להביא, חזר אליי, עניתי לו עוד כמה דברים, אז אותו האדם, אני לא יודע מי הוא, חזר, הוא שלח לי צילום מסך, חזר אליי ואמר לו, מקבל. ‫אז התלמיד הזה שלי כתב לו, ‫אשריך תמיד שמתווכחים איתך, ‫אם אתה רואה שאתה טועה, אתה מקבל. ‫זו מידה גדולה מאוד. ‫אז אדם כזה, גם אם יש לו ‫השקפות לא נכונות, ‫גם אם הוא טועה בהבנת התורה, ‫אפשר מיד, זה כמו שתיל, ‫אפשר לנווט אותו. ‫להראות לו את הטעות, ‫והוא מודה ועוזב ירוחם. ‫ואז יש אנשים על פתחה ‫של גאינום לא משתנים. ‫הכול אצלם זה האגו. ואלה המסוכנים ביותר למערכת יחסים. בין בזה גבר, בין בזה אישה. הכי מסוכנים שיש. אנשים חוספסים, מרירים, מלאים באגו, וכעס נורא והיום. עדיף להישאר אבק מיליון שנה מאשר נהיות נשוא יומיים לאנשים האלה. זה גיהנום עלי אדמות. כל דבר הופך לביקוחים ולעצבים ולמלחמות בבית ואלימות. למה מידות רעות מאוד קשה לשנות. לעומת זאת, אם המידות הן טובות, אנחנו מדברים כרגע על אישה, אפשר להראות לה, להביא לה ראיות. בואי תראי מה הרמב״ם אומר, בואי תראי מה כתוב ברמחל, בואי תראי מה כתב הרב הזה וזה. היא לאט לאט מפנימה עניין, מבינה? כן? אמשיך ואומר, ככל שאומר, גם ההשקפות, הוא מתרגל לשינוי והוא מתרקך. וזאת אומרת שאפילו שיש לאישה הזאת השקפות שונות, לא מדרך היהדות המקורית. אם היא מידות טובות, היא תשתנה. כי האישה מטבעה, ככה השם ברא אותה, מתאימה את עצמה להשקפות של הבעל. הבעיה היא במידות. אם בזה יש קושי, הכל נהיה קשה. אז כבר הכל הולך קשה. ועוד דבר אחרון להיום. כשמדברים על נישואים, עיקר מה שחשוב זה להיות אחד שיכול להסתדר עם הרצונות של השני. לא אנוכי ואגואיסטי. מתחשב בדעתה, מתחשבת בדעתו. לא כל העולם נברא לשרת אותי. צא מהבלוף הזה, צא מהדמיונות האלה ומהאשליות. נכנסים למערכת יחסים, צריך לחשוב ככה, מה אני הולך לעשות עבורה? מה, היא גם חושבת, מה אני הולכת לעשות עבור בעלי לעתיד. אל תפתח ציפיות בשמיים, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. אלא תבוא, ככה התורה אומרת, תבוא בהרגשה ובהבנה איך אני הולך לתרום למערכת יחסים, איך אני הולך לשמח אותה. והיא צריכה לחשוב, איך אני משמח את אותו, איך הוא יהיה המלך שלי, איך אני אסיר מנו את הדאגות, איך אני אוכל לעזור בבי, איך אני אוכל לעזור עם הילדים בעתיד, בלימוד תורה שלו, בעבודה שלו, כל מה שאדם עושה. אם אתה בא בכזאת צורה, לא בשביל אינטרס, מה אני יכול לסחוט מהמערכת יחסים לעצמי, כבר התחלת ברגל ימין בגדול. ואז תראה שההמשך הוא נפלא. כתוב, מגיד ראשית מאחרית, שרואים מערכת יחסים של כך וכך שנים, זוגיונים, אחרי 20 שנה שהם נישואים, יודעים שההתחלה הייתה טובה. גם בניין, בניין שעומד הרבה שנים, מאה שנה עומד במנתן, בניין מוצק, יסודי, היו אוריקנים, סופות, עומד, יודעים שהיסודות שלו היו כמו שצריך, רואים בניינים מתנדנדים, מתפרקים, נופל, כילופים, שם ההתחיל לא טוב, היסודות לא היו טובים, כל הבניין התמוטט, ודאי, וזה דבר ששייך לברר בפגישות על ידי גלגול שיחה. אתה לא בא לבחורה בפגישה או אתה לא בא לבחור ומתקיף בחקירה ישירה. זה לא הדרך. אלא מגלגלים שיחה. אתה מתחיל לספר על חברים, אנשים, שמעת מה קרה היום, היה ככה, אומרים שהיה ככה. ומהתגובות של האנשים אתה למד מה דעתם בנושא. וזה יכול להיות אור אדום גדול מאוד. למשל, אתה שומע איך היא מתייחסת לחברות. למשל, היא עכשיו, היא בסמינר, נגיד שהיא בתשע עשרה עשרים, היא עדיין לומדת, היא מסיימת עוד חודשיים, והיא עכשיו מספרת שהחברות רוף, המסונת שמתקשרות אליי, נגיד שהיא חכמה והציונים שלה גבוהים, אני לא סובלת את זה, רוף, כל הזמן מתקשרים, שואלים אותי וזה, אין לי ברירה, ואני ממש לא אוהב את זה, אז רואים שהיא לא בעלת חסד. לומדים מתוך כאלה שיחה קצרה. שאין לה התחשבות באחרים, היא לא אוהבת לעזור, אין לה... עד רבה שיש לה איזה מעלה שאין לה אחרות, במקום לבוא ולעזור, היא מנסה כמה שפחות לעשות, כן? רואים אם היא בעלת חסד או לא. אבל לא על ידי שאלות ישירות, אלא גלגול שיחה בנושאים שקשורים לזה. תוך כדי השיחה יצוצו המון פרטים שקשורים לעניין הזה. אם היא מתחשבת ברצונות שלכם, איך היא מדברת על ההורים שלה, אבא שלה, אמא שלה, אחים, אחיות, כל מיני דברים, רבניות שלה, רבנים שהיו לה. תוך כדי גלגול שיחה, אחרי כמה פגישות, אתה לומד המון על האדם. גם אם תלמד הרבה על הבחור. בחור שיושב ומדבר נגד הרבנים שלו בישיבה, בחור שמדבר נגד אבא שלו, נגד ההורים שלו, או כל מיני דברים, או שרואים את הדעות הפוליטיות שלו, לפעמים זה כבר מראה מי הוא. רק מדעות פוליטיות אפשר ללמוד הרבה על האדם, אם הוא ערב רב או שהוא יהודי קשר, כן? וכולי. טוב, אז עוד דבר אחרון רק לסיום היום. תדעו לכם שאני שאלתי שאלה לפני כמה דקות, ואני אתן עליה תשובה, ואת השאר נמשיך בעזרת השם כבר בפגישה הבאה. וככה. הדבר הכי חשוב ברשימה שמציעים לך הולך שידוח, דבר ראשון, לפני שבודקים מידות, לפני שבודקים השקפה, לפני שבודקים מצב כלכלי, לפני שבודקים מצב משפחתי, משפחה, הורים, שכנים, אחים, לפני שבודקים את כל הדברים האלה, לפני שבודקים מצב בריאותי, אם יש איזה מחלות נפש או מחלות רציניות, גנטיות, לפני כל הבדיקות החשובות האלה שצריכים לעשות, דבר ראשון שאם אין אותו אין מה בכלל לברר ולבזבז רען, דבר ראשון צריכים לבדוק מציאת חן. כן, כן, כן, מציאת חן מוצא חן בעינייך מבחינת איך הוא נראה, גבר יפה בעינייך או לא, מושך בעינייך או לא, רזה מדי או לא, שמן מדי או לא, כל אחד והטעם שלה, גבוה מדי, נמוך מדי, מה שמושך ומה שדוחה, אותו דבר הוא, מסתכל עליה, היא מוצאת חן בעיניו או לא, רזה מדי, שמנה מדי, גבוהה, נמוכה, פנים כאלה, אף כזה, עיניים כאלה, צבע כזה, כל אדם והטעם שלו, כל אדם נברא אחרת, ‫כי שם שפרצופיהם שונים, ‫כך דעותיהם שונות, ‫ככה גמרה אומרת. ‫אין אדם עם אותו פרצוף, ‫אין אדם עם אותו דעות. ‫כל דבר ודבר תמצא הבדלים. ‫זו הייחודיות של האדם. ‫והנה מסקנה, רבותיי, ‫שימו לב, ככה אמר חזון איש. ‫הרבה פעמים שבאו לנסות ‫לקלקל שידוחים, ‫הוא לא ברמה שלו, ‫הוא בא ממשפחה צילית, מיוחסת, ‫זה ככה וזה לא ככה. חזוניש אמר, הם מוצאים חן אחד בעיני השני? התשובה הייתה, כן, הם רוצים להמשיך. יצאו לפגישה אחת ומעוניינים וכל אחד מצא חן בעיני השני. אמר החזוניש, זה הכלל הכי חשוב בשילוחים, מציאת חן. כשאתה מרגיש פרפרים בלב שראית אותה, שהיא מרגישה פרפרים בלב שראית אותך, ומאוד מצא חן בעיניך, איך שהיא מדברת ומחייכת, והקול שלה והשכל שלה והקריזמה שלה, זה מה שנקרא מציאת חן, כמו שכתוב, ונוח מצא חן בעיני השם, הכוונה כל מה שהוא עושה, השם אוהב. ברגע שיש את זה, עכשיו מתחילים לבדוק, בריאה או חולנית. מי המשפחה, מאיפה היא באה, מה, מה, השקפות, מנת משכל, מה, כמות, כל הדברים האלה חשובים, זכותך לדעת עם מי אתה מתחתן, אבל אם אין את המשיכה בכלל, אין בכלל מה לברר. מה אתה מברר? היא לא מוצאת לך בניך. אתה לא תוכל לחיות איתה. גם את. מה את מבררת לה? אמרו לי שהוא תלמיד הכי טוב בישיבה. נכון. אמרו לי שהוא צדיק הכי גדול שיש. נכון. אבל הוא לא מוצא לך בנייך. איך שהוא נראה. את לא תמשכי אליו לעולם. איזה חיים יהיה לך? לחיות עם אדם בשלושים שנה בחדר שאת לא יכולה להרגיש שיש לך אליו משיכה, אלא תחיה? אבל רק יש על זה הערה אחת כדי להבין, לפעמים המשיכה היא לא חזקה בהתחלה, יש משיכה אבל לא חזקה, זה בסדר ימור, זה יכול להתפתח אחרי כמה פגישות, ובמיוחד גם אחרי החתונה, אחרי שיהיה אינטימית ביחד, זה עוד יותר יתפתח. מה שאני מדבר זה אם יש תחייה, אז האדם עכשיו ראה את הבחורה, הראו לו באיזה חתונה, הנה על זאת מדובר, לא, לא, ממש לא מוצא אתכן בעיניים, אומרים לה, הנה זה, לא, לא, זה ממש לא הטעם שלי, לא תנסי, אין מה לנסות, אם יש דחייה לא לבזבז על זה זמן, חבל על הזמן ועל ההוגמת נפש, לפעמים סתם היא הוגמת נפש לצד השני, כי מלכתחילה לא היה סיכוי, אבל אם אין דחייה, ככה אמר הסטייפלר, אין דחייה, היא לא מגילה אותך, הוא לא מגיל אותך מבחינה פיזית, מבחינה תקשורתית וכולי, אם אין את הדחייה הזאת, ושאר הדברים מתאימים אפשר לנסות. ואז לפעמים מתפלים, הרבה אנשים, גברים או נשים יגידו לך בהתחלה, לא היה קליק. לא יודעת, לבדתי כבר, עמדתי כבר לבטל. ואיתום זה קרה. ‫היה משהו, ופתאום הוא פרץ. ‫אבל אם אין כלום בהתחלה, ‫להפך, יש דחייה, ‫אין מה לבזבז את הזמן. ‫לא לשכוח, רבותיי, ‫זה סוד חשוב מאוד, ‫יש עשרות אלפי נשים היום בעולם ‫שנסועות לגברים שהן נגעלות מהם, ‫לצערי הרב. ‫ראינו את זה לאורך השנים, ‫שהן באות לפקוט על הצהרה שלהן, ‫ואז מתחילים לפקוט על שלום בית, ‫ואז נשאלת השאלה, ‫אז איך התחתן? ‫זאת אומרת, לא ידעת הדברים האלה? ‫ההורים שלי הכריחו אותי. ‫השטחן הכריח אותי. ‫ההוא הכריח, הרבנית הכריחה. ‫פחדתי להישאר אבקה. ‫אמרו לי, אימו עליי, כל מיני סיפורים. ‫אותו לבר גבר. אמרו לו ככה, ההורים לחצו, אבא נתן לו להרגיש שאם לא תעשה את זה נתאכזב ממך מאוד, בישיבה, ראש ישיבה לחץ, אמרו לו זה בת של הראש ישיבה, אתה תהיה חתן של אדם כזה גדול, כל מיני סיבות חיצוניות ופוליטיות למיניהם, קברו לאנשים את החיים. בדרך כלל זה הרבה השטחנים שרוצים להרוויח את ההמלה שלהם, שטחן, ראשי תיבות, שקר, דובר, כסף, נוטל. לא כולם, יש הרבה שטחנים צדיקים, יש כאלה גם לא רוצים כסף, לוקחים איזה כמה פרוטות לצאת לידי חובה שיש מצווה לשלם לשטחנים משהו, שלא יהיה חלילה הכפדה פה, אבל יש הרבה שעושים את שם שמיים, רוצים לעזור לאחרים, אבל באופן כללי, יש כאלה שעושים את זה בשביל תאוות בצע, רוצים את הכסף, ואז מסבנים את הבחורה, לא, הוא ככה, מה את מדברת? זה לא דווקא, הוא כן יפה, ולפעמים האישה הזאת לא כל כך מבינה העניין, תמימה, מה שנקרא, ואז נגזר עליה 30-40 שנה של איסורים. אותו דבר גברים. אמרו להם, צדקת, הכי צנועה, היא הייתה מספר 1 בבית יעקב. הכל טוב ויפה, לא מערערים, היא צדקת והכל, הוא מצא חן בעיניו לעולם. ובדרך כלל המצב הזה של החוסר מציאת חן הולך ונהיה יותר חמור במשך השנים. כי בני האדם לא הולכים ונהיים בדרך כלל יותר יפים. או יותר רזים, או יותר וכולי. עם השנים אדם נובל, אישה אחרי כמה לדות, היא קצת פחות ממה שהיא הייתה בהתחלה. גם גבר עם השנים הרבה מקריח, ומזדקן, ומשמין, וכל מיני דברים שקורים זה דרך העולם, האדם לא יישאר פה לנצח. זאת אומרת, אם לא היה קשר חזק בהתחלה מבחינה פיזית, משיכה חזקה ביניהם, ואהבה פיזית, לא רק רוחנית, פיזית. אז ממלא הדברים האלה יתפוצצו להם ויחזור אליהם כבומראנג בעתיד. זה לא אני אומר, רבותיי, זה לא תגידו שאני עכשיו באתי לגלות פה את אמריקה. זה אמר גדול החכמים, החזוניש. החזוניש. הוא אמנם היה יוצא מן הכלל, מה הפירוש? ‫הוא כל כך היה שקוע בתורה, ‫ימים ולילות, ‫לא היה לו כלום בעולם הזה, ‫לא עניין בעולם הזה כלום, ‫לא עניין אותו. ‫רק תורה, הוא היה כל כך שקוע בתורה ‫שהוא בכלל לא היה אכפת לו ‫איזה אישה יביאו לו. ‫אף אחד מאיתנו הוא לא החזון איש, ‫גם לא מגיעים לאחוז מהרמה שלו, ‫אחוז לא זכינו להגיע. ‫אנחנו אנשים רגילים, ‫כל אדם צריך ראשו, עיניו בראשו, ‫ראש על הכתפיים, ‫איזו החכמה רואה את הנולד, ואסור לעשות גם תעולות בלי להתייעץ. אתה צריך להתייעץ עם חכם, לבוא, להגיד כבוד הרב, כך וכך. שאל אותך שאלות, חכם אמיתי שמבין בדברים. אני אשאל אותך, אתה נמשך, אתה לא נמשך, זה מגעיל אותך, זה דוחה אותך, מה? כל מיני דברים כאלה. ואז הוא יעזור לך. זה בשיעורים הבאים אנחנו נדבר על אנשים הססניים, אנשים שקשה להם לקבל החלטות. למה זה, ממה זה נובע, מהמודע, מהתת מודע, כל מיני דברים מאוד מאוד מעניינים. הסדרה הזאת חובה לשתף אותה, רבותיי. כל מישהו בעל נפש, יש לו לב של בשר, לא של אבן, ישתף אותה עם כל מישהו מכיר. דרך אגב, תדעו לכם, סדרות כאלה לפעמים מחזירות חילונים בתשובה יותר מאוכחות וסמינרים ומוסר. אמרתי לזה אחד, ספורטאים מאוד מפורסם בארץ, אולי מפורסם ביותר מביניהם, שהוא כבר התחזק והתחיל לשמוע דרשות שלי וכולי, אמר לי, אבל אשתי היא מאוד רחוקה, היא באה מרקע רחוק, אין לה שום קשר ליהדות, כלום. אמרתי לו, תשמע, תיתן לה, בזמן שאתם נוסעים באוטו, אמרתי לו, תשים את הסרט שלי על זוגיות, על יחס של גבר לאישה. הוא אומר, מה עכשיו בזוגיות? אני אומר לך, היא לא, היא כמו אמרת, שנקרא, אתאיסטית. אמרתי לו אל תדאג תשים את זה ותן לה לשמוע את זה תראה איך היא אחרי זה תרצה לשמוע עוד רשות וכך היה הוא התקשר מהאוטו ואמר מה שאמרת זה היה הצעה גאונית ‫היא נדלקה כל כך על הסגנון וזה. ‫עכשיו היא רוצה לשאול ‫איפה יש עוד דרשות שלך. ‫מה קרה? פשוט מאוד. ‫היא שומעת במשך שעה ‫כמה התורה אמרה על חבית האישה, ‫כמה האישה חשובה ביהדות, ‫איך אסור לפגוע בה, ‫ואם היא בוכה זה גורם לך בפרנסה, ‫ואסור... ‫ואתה צריך לספק אותה ועונתה ‫ולדאוג לה ול... ‫כל מיני דברים שהתורה והיהדות ‫מלמדים על יחס לאישה. ‫והיא בתור חילונית מובהקת, ‫החיים שלה לא רעתה ‫באף מקום שמלמדים כאלה דברים. ‫נכנס בה בשעה ‫האהבה גדולה ליהדות. ‫כי נשים בדרך כלל ‫הן מתפקדות דרך הרגש. ‫החיבור שלהן להקר שברכו ‫בא דרך הרגש. ‫דרך איזה סיפור טוב ‫שמוריד קצת דמעות, ‫או איזה מעשה שקרה, ‫זה יכול להשפיע עליה יותר ‫משלושה-ארבעה סמינרים ביחד, כן? ‫וממלא אתם רואים שיש הרבה אנשים ‫שברגע שהם יקשיבו ‫לשיחות נפש האלה, הם יבינו שיש רק אמת אחת והיא בתורה שלנו. כל שאר הדברים זה בובר מייסס, דמיונות ואשליות. אי רצון לזה שכל אחד ישתף, כולם, גם בפייסבוקים, גם ביוטיוב, גם באתר שלי, divine information, d-i-v-i-n-e, information, הכל מילה אחת, נקודה c-o-m. יש אפליקציה גם, divineinformation2.0, אפשר להוריד אותה בחינם. יש שם אלפים רבים של דרשות, גם בעברית, גם באנגלית, גם בצרפתית, גם בספרדית, גם ברוסית, בפרסית, בטורקית, מתורגם לכל השפות, ברוך השם, העיקריות. ומצווה להפיץ את זה כמה שיותר. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.