הרב מזרחי בלב לאחים - החיבור היומי לתורה קריטי ביותר

אין לך בית, בקושי לחם עם מלח, לחם שלושה ימים מהממה מקולת, מים ככה מהברז, צנעים איך אומרים? כמו באפריקה. ‫ואומרים לך, חזל, אשריך בעולם הזה. ‫איך זה יכול להיות? ‫מה, טוב לך לעולם הבא, ‫כולם מבינים, נכון? ‫כמו שאמר דוד המלך, ‫טוב לי תורת פיכה מאלפי זהב וחסף. ‫שיבתי בבית השם כל ימי חיי ‫לאחזות בנועם השם ולבקר בהחלום. ‫החלום שלי, המלך של העולם, ‫לא של ישראל. צריכים לדעת, דוד המלך היה מלך של העולם. בזמנו הכינו את בית המקדש, בא שלמה המלך, בנה את בית המקדש, הוא הכין את היסודות, דוד. כל העולם ידע מי זה מלכות בית דוד, זה לא דבר פשוט. והוא אומר לך, אתם יודעים מה החלום שלי? לעזוב פה את הארמון, לעזוב פה את הצבא, את המשעותים, ללכת לשבת בישיבה, לב לאחים, ללמוד חברות עוד פה ברחובות, זה החלום שלי. עזובי, אני מבטר על ירושלים, מבטר על הארמון, מבטר על הסוסים, מבטר על כל ה... 18 נשים היה לו גם. מבטר על הכל. החלום שלי, שבטי בבית השם כל ימי חיי. לחזות בנועם השם ולבקר בחלום. מה זה הולבקר? כבר אמרת שאתה שבטי בבית השם כל ימי חיי. אז נגיד שהקראש ברוך הוא קיבל את הבקשה שלך, אז אתה עכשיו יושב בבית המדרש כל ימי חייך, אז מה זה לבקר בך לו? זה קצת סותר לו. אם היה אומר, מי ייתן ואבקר בך לשם, וישב בביתו כל ימי חיי, אז זה מובן, אתה מתחיל בביקורים, וגומר בזה שאתה עברת לגור שם. ‫אבל אם אתה כבר נהיית שבטי ‫בבית השם כל ימי חיי, ‫אז מה אתה עכשיו אומר, ‫לבקר בך לא? ‫זו ירידה, לא עלייה. ‫אלא מה? ‫אומר, ברגע שאתה יושב בישיבה ‫והתרגלת שנים, ‫אתה כבר לא כל כך מעריך ‫כמה בר מזל אתה. ‫אין את ההתלהבות של השבוע הראשון. ‫כשבאת לישיבה בשבוע הראשון ‫אתה באורות, אתה בסרטים, אתה עמום, איפה הייתי עד היום? איזה בלוף כל החיים שלי היה עד היום? תראה מה זה. אתם יודעים שבמשך השנים הכנסתי לישיבות? כל שעה היום תלפנים, תלפנים. הנה יש אחד, כל כמה שעות משאיר לי הודעה. אתה לא מבין, למדנו ככה וזה ואיזה יופי זה ואיזה ככה. למה? כמו ילד שקיבל גלידה, פעם ראשונה. איזו התלהבות. ואחרי שנה, לא מדהים. אומר דוד המלך, אני לא רוצה רק לשבת בבית השם כל ימי חיי. כל יום אני רוצה להרגיש כאילו היום נכנסתי. היום, היום, ההתלהבות הזאת של היום הראשון. ולבקר, כמו שאתה בטור מבקר, אתה מתלהב. מקום שאתה שם כל הזמן, אתה כבר לא מתלהב. זה טבע האדם. אבל מקום שאתה מבקר, אז אתה מתלהב. אז אומר דוד המלך, מצד אחד, אני לא רוצה להיות מבקר. זה לא מספיק טוב. לא מספיק רק לבוא פעם בשבוע ללמוד חברותות. גם לא מספיק פעם ביום. צריך באמת כמה שיותר. כל יום, כמה שעות כל יום. מישהו בכלל יכול ללכת לגמרי לישיבה, עוד יותר טוב. כל המרבה הרי זה משובח. אז נחזור לשאלה. אז מה זה אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא? ‫על העולם הבא הסכמנו כולם, ‫השכר הוא ענק. ‫הרי כתוב, ‫אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ‫אשרי מי שבא לפה ותלמודו בידו. ‫שומעים? ‫אז זה ברור, בעולם הבא ‫הדבר היחיד שמביא לך מעמד ‫זה תורה וגמילות חסדים. ‫זה גם מה שיציל את האדם ‫באימות משיח, ‫מגוג ומגוג, מחבלי משיח, ‫מהתקופה הקשה שהעולם יעבור. ‫מה יעשה אדם ויינצל? ‫יעסוק בתורה, לא ילמד תורה, ‫לא כתוב, כל מילה בחזל היא מדודה. ‫חזן זה לא רבנים של היום. ‫רבנים של היום הם בני אדם. ‫חזל הם מעל מלאכים ברמה שלהם. ‫מלאך הוא לא ברמה של חד מחזל. ‫חכם עדיף מנביא. ‫כל אחד מהתנאים והמוראים ‫עדיף על הנביא. ‫תסתכלו מי הם היו האנשים האלה, ‫אז תבינו. ‫אז כל מילה שם מדודה, ‫אין פעם אחת להגיד ככה, ‫ולמאוחרת אומרים את זה אחרת. ‫אין כזה דבר, הכול מדוד. ‫כל מילה מדודה. ‫כל מילה יש בה עומק עצום. ‫זה לא פשוט. ‫אז רגע, נחזור רגע לשאלה. ‫השאלה ששאלנו, ‫מה שייך להגיד שטוב לי בעולם הזה, ‫שהשראה היא בעולם הזה? ‫מאיל, אנחנו מבינים שבתקופת, ‫אמרנו בתקופת משיח, מה יעשה אדם? ‫יעסוק בתורה, לא ילמד תורה. ‫מה ההבדל בין יעסוק בתורה ‫לבין ילמד תורה? ‫לומד תורה, אז זה על הדרך, ‫קצת פה, קצת שם. ‫לומד, מתי שאפשר ללמוד. ‫יעסוק בתורה, הכוונה שהתורה ‫זה העסק של החיים שלו. כמו אדם שיש לו חנות, זה כל החיים שלו. קם, פותח, דואג כל היום על החנות, מביא סחורות, מוכר, קונה, מאמיס, מנקה, כל החיים שלו הוא עבד של הביזנס. אומרים לך, יעסוק בתורה, שהתורה זה יהיה העסק שלך בחיים. כל שאר הדברים זה משני, זה פחות חשוב. עושים כי צריכים, אין ברירה מה נעשה, צריכים גם לאכול. כן? אם אין כמח, אין תורה, אם אין תורה, אין כמח. ‫שומעים? אז באמת התשובה היא ‫לכך, היא ממש סוד גדול, ‫ואני בטוח שכבר שמעתם על זה בעבר, ‫זה לא חידוש כל כך גדול. ‫למה אשריך בעולם הזה? ‫כולם חושבים שכמה שאני יותר עשיר, וכמה שיהיה לי בתים ומכוניות ומשרתים וכסף וכרטיס אשראי בלי הגבלה ובגדים יפים וראיות יפה וראיתים יפים ומנהרות יפות וכל מה שבן אדם חולם שיהיה לו בחיים, כמה שיהיה לי יותר, אני אהיה אדם יותר מאושר. והחזל אומרים בדיוק הפוך, מהרבה נכסים, מהרבה נהגות. כמה שאתה קונה יותר ורוכש יותר, ככה אתה יותר אומלל. וזה מאה אחוז ככה, למה? כי אם יש לך עסק אחד, אז אתה צריך לדאוג לשני פועלים שעובדים שם, שיגיעו. יגיעו, יש לך שקט. לא יגיעו, אתה בבעיה. אם יש לך עשר חנויות, אין מציאות שלא יהיה לך בעיה לפחות כל יום. עשר חנויות, חייב שמשהו ילך, רע באחד מהם. לא ייתכן שכל העשר יעבדו חלק וכל הפועלים יגיעו ולא יהיה ביקורת ולא יהיה נזילות ולא יהיה הפסקת חשמל ולא יהיה איזה קליין שמתלונן. אין מציאות כזאת. זאת אומרת כל החיים שלך זה עצבים ודאגות. אז תגידו אני מוכן כזה עצבים אבל זה גם המיליונים באים עם העצבים. אז בסדר איך אומרים לחם עצבים בעיה ‫שהמיליונים מרגשים אותך ‫רק בחודש הראשון, ‫אחרי זה זה לא מזיז לך. לא מתלהב, תרגלת, עוד מיליון נכנס, עוד מיליון, שטויות, זה כבר, זה לא מזיז לך, זה לא מרגש אותך, זה לא משמח אותך, אבל הצהרות אוכלות אותך. תמיד אותו דבר כל הזמן. אלא אם כן, נהיית אדם גדול, ואתה בעל ביטחון, אז אתה אומר כפרת אבונות, הכל לטובה, שמח באיסורים, טוב, כמה כאלה יש. אומרים לך חזל, שמע טוב, אם אתה תסתפק במועט, תאוכל פשוט, לבש סביר, תגור במקום סביר, לא תתעסק בעולם הזה, רק יעניין אותך תורה, מצוות, מילות חסדים, לתיקון עמידות, אמת, שלום בית, לגדל ילדים כמו שצריך, רק זה יעניין אותך. אשריך בעולם הזה, בעולם הזה תהיה מאושר. היום הייתי, היה לנו שבתון בירושלים, ‫השבתונים האלה זה מעין עולם הבא. ‫קודם כול איזה דרשנים באים. ‫אחד אחד תותח על, ‫הרב זמיר כהן שיחיה, ‫הרב איגל כהן, ‫הרב עמרמי, הרב בן פורת, ‫הרב סמכי, והנוכי הקטן. ‫פיצוץ אחרי פיצוץ. ‫שעה רודפת שעה. ‫יושבים חמיה שמונים איש צמאים, ‫בשבת נתת התרשה רצוף ארבע שעות. ‫ישבו ככה אנשים אחרי החמין. ‫האוכל חמין בשבת חייב מיטה. ‫בתט. ‫וכולם פה ויתרו על המיטה. ‫כמעט כולם, לא נגזים, ‫אבל כמעט כולם. ‫ישבו ארבע שעות. ‫עד ארבע. ‫מ-12 עד ארבע רצוף. ‫שעות שקשה מאוד לשבת. ‫אני אומר לכם, דוגרי, ‫אני אחרי חצי שעה הייתי... ‫מתאלף. ‫שבת ארבע שעות על כיסא? ‫זו גבורה שאין דוגמתה, ‫במיוחד בדור הזה שכולם יש להם ‫את ההפרעות קשב וכל ה... ‫זה ממש... ‫אז אני נשארתי כבר בירושלים. ‫חזרתי משם היום רק. ‫שארתי שם במלון עוד לילה. ‫אז היום בבוקר נפגשתי שם ‫באיזה עניין של... ‫זה דברים שקשורים לדרשות וכולי. ‫אז הבן אדם שבא לפגוש אותי, ‫זו איזו אישה אחת אמריקאית ‫שהיא מומחית, ‫היא הייתה המנהלת של כל הפעילות ‫של הרב מאיר קהנה, שם מנקום דמו, ‫בכל העולם. ‫היא מאוד קדמה את כל הזה שלו, ‫שם אותו בתחנות טלוויזיה, ברדיו, עכשיו הייתה רב מאיר כהנה, את מי היא מצא במקומו, אותי, היא מדבר אנגלית, סגנון קצת דומה מבחינת ההשקפה של הפוליטיקה וכולי, היא אמרה, אני רוצה שזה גם כן יגיע לכל התחנות וזה, טוב, בסדר, זו הייתה השיחה. אז שאלתי אותה, איך עזרת בתשובה? אז היא סיפרה שזה אחד אמר לה שהוא רוצה לסדר לה ללכת לשבת לחבד בקראוניץ בברוקלין, והיא אמרה שהיא בכלל לא ידעה כלום, לא ידעה מה זה נרות, לא ידעה מה זה שבת, כלום, אמריקאית, גדלה באמריקה. לא הייתה בישיבה, לא כלום. וכל פעם הוא נדנד לה, החבדניק הזה. נו, נו, תלכי לשבת. התקשרת? לא. היא אמרה, אני כבן אדם משתדל להיות נחמד. כל כך הרבה הוא נדנד לי כבר, לא היה נעים לי להגיד לו, לא, לא, לא התקשרתי. אמרתי, בוא אני אלך שבת אחת ואני אגמור עם זה. עכשיו היא גרה במקום של עשירים ככורח. ‫צוויון בריבוע, איפה שהיא הייתה גרה, ‫ושלחו אותה למקום חירבה ‫שבזימבבואן כאלה חירבה. ‫זאת אומרת, אם היית רואה ‫איך הדירה הזאת הייתה נראית, ‫לשם באתי לשבת, ‫משהו מבהיל איך התנאים היו. ‫וחשבתי לעצמי איך אני עוברת ‫את הגיהנום הזה 24-25 שעות. ‫אני גם לא רוצה לפגוע באנשים, ‫לברוח באמצע. ‫והיא אמרה משפט אחד. ‫היא אמרה, כל שעה שעברה, ‫הסבל שלי ירד. ‫עד שבסוף השבת התאהבתי ‫באווירה, באישה הזאת, ‫שהייתה כנראה אישה עם אמונה, וככה היא התחילה להתעניין ביהדות. אז בדיוק הפוך, היא באה מהראשר, היא באה מהפר, זרקו אותה בכיר בעלי אדמות, עם אנשים שהם ההפך הגמור ממה שהייתה רגילה, על פני השטח, אם הייתם באים אליי לפני השבת הזאת, הייתי אומר להם, תוותרו, תוותרו, שלחו אותה למקום אחר, זה לא מתאים לשלוח אותה לשם. אבל עד רבה, דווקא משם בא האור. ‫זה באמת מה שקורה. ‫עכשיו, אמר לי פה הרב ‫שיש כאן כל מיני סוגי רמות. ‫יש כאלה שכבר שומרים מצוות, ‫יש כאלה רק התחילו, ‫יש כאלה ממש בשלבים הראשונים. ‫אז אני, כשאני שומע כזה דבר ‫ויש לי בקהל אנשים שרק מתחילים, ‫אני מניח שיש להם גם ספקות. ‫הם לא מאה אחוז סגורים על התורה. ‫מה הפירוש? ‫אם מאמינים, אומרים, תראה, ‫סביר שבאמת התורה מבורא עולם, ‫אבל לא יודעים במאה אחות ‫שהתורה היא מבורא עולם, ‫ואני מניסיון אומר לכם, ‫בן אדם שיש לו אפילו אחוז אחד ספק, ‫קשה לו לתפקד כמו שהה' רוצה. ‫ככה זה בחיים. ‫אם יש לך ספק, אם ישלמו לך מזכורת, ‫קשה לך לעבוד. ‫אם עכשיו אתה ראית מודע בעיתון, ‫עבודה בבניין. עבודה קשה, שבוע הימים אתה צריך לעבוד, אומר לך בסוף השבוע תקבל, לא יודע, 2,000 שקל. עכשיו אתה עובד כל יום, אתה אומר, וואו, מה יקרה אם בסוף השבוע זה נוחל ולא ישלם לי? קשה לך לעבוד כמו שצריך, כי אתה כל הזמן אומר, אולי אני פרייר, אולי אני עובד בחינם. אז מה הפתרון? אם הבן אדם הזה אומר לך, הנה, הכסף מראש, כך, תהיה רגוע. הנה, אלפיים שקל, כל שבוע אני אתן לך את הכסף מראש. ביום הראשון של השבוע, תבוא בבוקר, תכנס במשרד, תקבל את האלפיים שקל, אני שומח עליך. תקבל את האסקורת השבועית ותעבוד כמו שצריך. איך הוא יעבוד? כמו אריה. איך אני יודע? אני, כשעברתי דירה לפני 17 שנה, אז היה שם איזה בחור ישראלי עליו השלום, משה לוי קראו לו, היה לו חברה להובלות, והיה לו פועלים ספנישים, אתם יודעים, מקסיקנים, ובערך חמישה מקסיקנים, והוא המשגיח על העבודה. באים ממשאיות, עכשיו, כשהם נכנסו, אני אמרתי, אלה בסוף העבודה נותנים להם טיפ, בסוף העבודה, כשהם גמרו, עבדו עשר, שתים עשרה, ארבע עשרה, חמש עשרה שעות, עכשיו אני מבין את הפסיכולוגיה של בני אדם, במיוחד הגויים האלה. הוא כל הזמן חושב, מעניין איזה יהודי נפל לי. יהודי מהקמצנים האלה שקוסמים לא מציעים, או יהודי שייתן לי כל מה שאני רק חולם עליו. אבל כיוון שיש להם ספק, קשה להם לעבוד. אומרים, מה אני אעבוד כמו חמור, בסוף הקמצן הזה ייתן לי שחמש דולר טיפ? ‫עכשיו, כיוון שאני מבין ‫מה הם חושבים, ‫אמרתי להם, אמיגוס, קומו סטס, ‫שבו פה רגע. ‫הוצאתי להם הרגז בירות. ‫אתה מביא בירה למקסיקני, ‫זה כאילו שזכה בלוטו. ‫סרבסה. ‫אני אומר להם, אני מכניס לכם ‫את זה למקרר. נתתי לכל אחד מהם 50 דולר טיפ עוד לפני שהתחילו את העבודה. כל היום הם עובדים כמו חמורים, מרוויחים 100 דולר. להתחיל כבר עם 50, היית צריך לראות איך הם היום מאושרים. לא ראיתם מעולם אנשים שעבדו כמו שהם עבדו. לא ראיתם כזה דבר. באיזה התלהבות הם עבדו. הם הסתכלו עליי כאילו אני המשיח שקר שלהם. ככה. ‫לא פרובלמה, סניור. ‫עכשיו, היה קטע כזה שהם העילו ‫איזה ארון כזה כבד לקומה שנייה. ‫אז פתאום אשתי אומרת, ‫לא, זה לא שם, זה צריך להיות פה. ‫אני אומר להם, סליחה, ‫זה למה? לא פרובלמה, ‫זה משקל טרון. ‫הורידו את המדרגות. ‫איזה ועזה, ‫שנתתי להם את הטיב בבוקר. ‫אילו לא הייתי נותן להם, ‫הייתי מת מבושה. ‫כל צעד שהם יורדים את המדרגות, ‫הלב שלי היה מוריד עוד פעימה. ‫לא נעים. תתן להם לעלות את זה. אבל ברגע שהם כבר קיבלו את הטיפ, לא משנה, תריץ אותם, תעלה את זה, לא משנה. למה? הם כבר רגועים. קיבלנו את מה שרצינו. אותו דבר בתורה, רבותיי. בן אדם שיש לו ספק, הוא שומר. פוחד חלל שבת, הוא פוחד, מה, אני אקח סיכון? פוחד לדלג על יום לא להניח תפילין, פוחד לא להתפלל, פוחד לא לעשות עבירות שהשם לא יעניש אותו, אבל תמיד בתוך המוח שלו יש את הגמד הקטן הזה שלוחש, אולי הכל בבלט. אולי עובדים עליך. אולי תעשה 60-70 שנה, בסוף תאכל אותה בגדול. הרי זה התפקיד של היציר הרע. אז איך מתגברים על הגמד הזה? מה אתם אומרים? ‫פשוט מאוד, בתורה יש מנגנון ‫שהשם עשה שמי שילמד אותו, ‫לא יהיה לו יותר שום ספקות בחיים, ‫גם אחרי 50 שנה. ‫פעם אחת תלמד את זה טוב, זהו זה. ‫אף פעם לא תחשוב, ‫אולי אני מבזבז את הזמן. ‫אף פעם לא תחשוב, ‫אולי יש כאן טעויות, ‫אולי אנשים כתבו את זה. ‫אף פעם. למה? ‫כי בתוך התורה יש מאות, ‫מאות של הוכחות של 100 אחוז, ‫לא של 99 אחוז, ‫מאות של הוכחות של 100 אחוז, ‫שאת התורה אדם בשר ואדם ‫לעולם לא יכול היה לכתוב. ‫שיהיה גאון ככל שיהיה. ‫לא רק זה, אם היית מביא ‫אלף גאוני עולם, ‫את האלף האנשים ‫הכי חכמים בעולם, ‫אלף אלברט איינשטיין היית מביא. ‫שם אותם שנה בחדר, ‫תכתבו כזה ספר. ‫לא היה יכולים לכתוב דף אחד. ‫כל כך הרבה דברים יש בתורה ‫שאתה רואה, ‫רק בורא עולם יכול היה לכתוב ‫כאלה דברים. ‫ידע על האוקיינוסים, ‫ידע על הגלקסיות, ‫ידע על כל הטבע. ‫מי שחכם, ‫שלוש דקות, שלוש דקות לוקח ‫כדי לדעת בוודאות ‫שאת התורה לעולם אדם בשר ‫לא יכול היה לכתוב. ‫מספיק שאתה רואה את הדוגמה ‫של הבעלי חיים, ‫שהתורה אומרת לך ‫יש ארבעה בעלי חיים ‫שיש להם סימן קשרות אחד. ‫השפן, הארנבת, הגמל והחזיר. ‫וכל שאר החיות בעולם, ‫חלק יש להם שני סימני קשרות, ‫חלק אין להם כלום. ‫אבל יש רק ארבעים סימן אחד, ‫חזיר, הגמל, השפען והער נבט. ‫אז כמה סוגי בעלי חיים יש בעולם ‫שמכירים? ‫שהחזיקו אותם ביד ‫ונתנו להם שם, אנשים. ‫כמה סוגים? מה אתם אומרים? ‫כמה? ‫-שתי מיליון. ‫שתי מיליון סוגי בעלי חיים. ‫שני מיליון. ‫אתם מכירים בן אדם אחד בעולם ‫שזוכר שני מיליון שמות של בעלי חיים? ‫תמצאו אחד כזה. ‫עם מחשבים הבן אדם ‫לא זוכר כזה דבר. ‫זה נכתב ל-3,300 שנה. ‫לא היה את האמצעים שיש היום, ‫לא היה צוללות, ‫לא היה אפשרויות לדו כמו שיש היום, ‫לא היה אוניות גדולות בלב ים, ‫לא היה ציוד של הלכת ‫לכל מיני ג'ונגלים, מה שיש היום. היום העולם מתקדם, בעולם מאוד מאוד פרימיטיבי, שלא היה מטוסים, ובן אדם לא יכול היה לטור את כל כדור הארץ, אם היית גר במזרח התיכון, זה מה שאתה יודע. אם היית גר באפריקה, זה מה שאתה יודע. הרי יש חיות שהן רק ביבשת אחת, אין אותן ביבשת אחרת. אז אף אדם בשר ודם בתקופה של מאה שנה חיים, לא היה לעולם יכול להגיע למציאות שהוא יכיר שני מיליון סוגי בעלי חיים. ‫ולהתחייב בתוך הספר ‫שיש רק ארבעה סוגי בעלי חיים ‫מתוך שני מיליון ‫שיש להם סימן קשרות אחד. ‫כלומר, אם מישהו היה מוצא את החמישי, ‫כל היהדות הייתה מתמוטטת. ‫הבנתם, רבותיי? ‫האם אפשר להעמיד בניין, ‫אמפייר סטייט בילדינג? ‫אפשר להעמיד אותו על סיכה? שיקת ביטחון, המחת שלה. תקרא אותו בחול, תגיד, אני עכשיו בונה עליו בניין 100 עקומות במנתן. אפשר כזה דבר? אם מישהו יצליח לעשות כזה דבר, נהיה עמומים, לא? איך זה עומד, בניין כזה על שיקה? זה מה שכאן מדובר פה, רבותיי. טעות הכי קטנה, מישהו יביא עוד איזה בעל חיים, יגיד, הנה, בוא תראה. גם זה יש לו מפריס פרסה, שושה השסע. הנה, זה גם מעלה גירה. ‫ונגמר הסיפור. ‫זו דוגמה מתוך אלפים. ‫זה מספיק, לא צריך יותר מזה. ‫ומה על הדגים? ‫עוד יותר מדהים. ‫על הדגים עוד יותר מדהים. ‫התורה אומרת לך, ‫כל שיש לו קסקסת, יש לו סנפיר, ‫קביעת עובדה לנצח. ‫כל דבר שבראתי בים, ‫72 אחוז מהעולם זה מים. 72 אחוז, כמעט כל העולם מים, העומק המרבי שהגיעו 12 קילומטר. רק דגים יש מעל 40 אלף סוגים, דגים רק. עזוב, יש עוד הרבה דברים אחרים, נחשים, צווים, צוצי ים, כוכבי ים, אין בלי סוף דברים בים. חזל אומרים, כל מה שיש בשע יש בים חוץ מחולדה. ‫הכול יש לך בים. ‫זה שאתה לא יכול להגיע לזה ‫כי זה עמוק מאוד בקרקעית וכולי, ‫אבל הכול יש לך בים. ‫ומה אתה רואה מפה? ‫72 אחוז מהעולם, ‫והתורה מתחייבת, ‫אתה לעולם לא תמצא משהו ‫שתגרד אותו והקסקסים ייפלו ‫ולא יהיו סנאפירים בגוף הזה. ‫זאת אומרת, אם מישהו יביא ‫יום אחד נחש, ‫מאחד האוקיינוסים ‫או מאחד הנערות בעולם, ‫ויגרד לו את האור ‫ויפלו קסקסים כמו של דג, ‫קסקסים כמו דג סולומון ‫או דג בורי, ‫גרד אותו עם סכין, ‫נופלים קסקסים עגולים ושקופים. ‫הם יבוא איזה דג, ‫איזה נחש שדומה לדג, ‫ותגרד לו את האור ‫ויפלו הקסקסים, ‫והוא הרי נגמר עם זנב, ‫הוא לא נגמר עם קסקסים. ‫כל היהדות נגמרה. אין יותר שמע ישראל, אין יום כיפור, אין שבת, אין תפילין, אין כלום. למה? כי מישהו מצא כזה יצור בים. מי ייקח כזה סיכון? אם אדם בשר ואדם היה כותב כזה ספר, קודם כל, מה אתה מסתכן? אתה יודע שאתה לא יודע את העתיד, ואתה יודע שאתה לא מכיר את כל האוקיינוסים בעל פה, ואתה יודע שאתה לא יכול לצפות בכל הנהרות ובכל הנחלים בו זמנית ולראות מה יש או מה אין. אני יכול להתחייב על משהו שאין אותו בעולם? ‫הוא אומר, יכול להתחייב ‫על כס דבר? מאיפה אני יודע? ‫אני מכיר את כל העולם. ‫זה כמו שעכשיו יבוא הבחור הנחמד הזה, ‫ואני אגיד לו, אני מתחייב ‫שאין לך אחות. ‫הוא אומר, מאיפה אתה יודע? ‫אני אומר, ראיתי בבית שלך, ‫לא ראיתי אחות. ‫טוב, אבל עכשיו לא תחפש אותה ‫בכל העולם. ‫מי אמר לך שהיא לא קיימת? ‫איך אפשר להוכיח? ‫אפשר להוכיח מה שקיים, ‫מה שלא קיים מאוד קשה להוכיח. ‫אז הנה, בשלוש דקות ‫נתתי לכם שתי דוגמאות. ויש כאלה אלפים של דוגמאות. יש דרך לדעת שהתורה היא אמת מסברה פסיכולוגית ברורה כשמש. פסיכולוגיה. שיעור קצר בפסיכולוגיה. איך? יש אנשים שרוצים להגיד שהתורה נכתבה על ידי אדם בשר לאדם. ולכן אני לא רוצה, לא מעניין אותי מה שכתוב שם, זה דברים שהיו פעם, זה לא נוגע לי. איך אפשר לדעת צ'יק צ'אק שהתורה לא הייתה נכתבה על ידי אדם בשר ואדם מבחינה פסיכולוגית, מי יודע? עד עכשיו הראיתי לכם דברים מדעיים, מבחינה פסיכולוגית, עכשיו אתה מתחיל לקרוא את התורה, איך אתה יודע שלא יכול להיות שהאדם כתב את זה, מבחינה פסיכולוגית? מי יודע? מה? מה לא הגיוני? ‫או, יפה מאוד. ‫מתוך תריאג מצוות, ‫כמה מהם הגיוניות בסכל אנוש? ‫אפילו לא 20 אחוז. ‫לא תרצח, הגיוני. ‫לא תגנוב, הגיוני. ‫לא לשקר, הגיוני. ‫לעזור ליתומים ואלמנות, הגיוני. ‫כבד את אביך ואת אימך, הגיוני. מה ההיגיון בלא לאכול חמץ שבוע בשנה? מה ההיגיון בזה? את מי זה מעניין אם שפרו פירורי לחם באוהל על הרצפה? היו גרים בוראלים, כן? עכשיו מישהו מצא איזה פירור מההוגיה של הילד שלו הקטן, מצא אותו בפינה שם על החול, בפינה. אז אומרים לו, אתה יודע כמה עבירות זה? מה? תעשה חשבון. שלוש עבירות כל שנייה. כמה זה בדקה? מאה שמונים, כמה זה בשעה? כמה זה מאה שמונים כפול שישים? אלף שמונה מאות כפול שש, כמה זה? אלף שמונים, זה בשעה אלף שמונים עבירות, כמה זה בעשרים וארבע שעות? אלף שמונים כפול עשרים וארבע, כמה זה? מעל עשרים וחמש אלף. עשר שמונה מאות. ‫אז כבר 250 אלף ביום אחד, ‫כפול שבעה ימים. ‫כמה? כמעט שני מיליון עבירות ‫על הוגיה שנשארה על הרצפה בחול, ‫באוהל שלך. שני מיליון עבירות. בל ייראה, בל ימצא ותשביט וסעור מבתיכם. שני סורי דהורייטה ואחד ביטול מצוות עשה. שני מיליון עבירות על הילד שלך שנתן ביס מההוגיה וחצי ממנה נפלה על הרצפה. זה הגיוני? תגידו לי. בן אדם בשר ואדם היה ממציא כזה הלכה? במיליארד שנה לא היה ממציא כזו הלכה. מי שחכם זה מספיק, לא צריך יותר מזה. ‫מי? איזה אדם היה ‫ממסיק על זה דבר? ‫מה הרוויח מזה? ‫הרי רק יסנעו אותו. ‫אם הוא בא, אומר לעם, ‫לנקות ותיזהרו וככה, ‫וכל שנייה של השברות, ‫וככה, ותנקו את התנורים ‫ותכשירו. ‫גידו לאדוני, מה ההבדל ‫בין החתכת מצע הזאת ‫לבין החתכת לחם הזאת? ‫מה אתה מבלבל לנו את המוח? ‫זה מה באותו כמח ומים. ‫את מי זה מעניין ‫אם עבר 18 דקות ‫או 17 וחצי דקות? היו סוקלים אותו כל העבריינים והחמומי מוח היו עושים לו שמיכה כמו בצבא מה אתה באת לארץ לנו את החיים ומה עם זה שעכשיו אומר כהן לא יכול להתחתן עם גרושה כהנים היום פוצצים אותו מה זה מה אני עכשיו כבר נהייתי בן ארבעים אני לא יכול בחיים למצוא שידוח מה ‫קשה למצוא כהן בגיל 40, ‫קשה לא למצוא אחת שהיא לא גרושה ‫ואף פעם לא התחתנה ‫ושהיא מאה אחוז נורמלית. ‫זה לא קל. ‫הנה לך כבר אלפים של אויבים. ‫ומה עם זה שפתאום אומר, ‫אל תתחתן עם דודתך? ‫היו מתחתנים עם הדודות. ‫את מי זה יפריע לה? ‫אתה יכול להתחתן עם דודה, ‫פתאום הוריד לך גזרה. ‫לא להתחתן עם דודתך. ‫אתה לא יכול להתחתן. ‫ערבה דודתך לא תגלה. ‫אתה לא יכול. ‫וחלק מהם היו נשואים לדודות שלהם, ‫ומאמא שלו נשואה. ‫מי זה עמרן ומי זה יוחבת? ‫דודתו. ‫מה הוא יעשה נגד עצמו? ‫אני יכול לביא לכם ‫אלפי דוגמאות, רבותיי. ‫תגידו, אני שואל אתכם שאלה, ‫ראיתם פעם דיקטטור, מנהיג של העם? ‫אפילו נחמד שיהיה, לא משנה. ‫לא כולם רוצחים, כן? ‫דיקטטור בסדר, ‫הוא בסדר עם העם שלו. ‫איך שהוא עלה לשלטון? ‫מה הדבר הראשון שתמיד הוא עושה? בדיוק. דואג לקרובים שלו. מסדר את הילדים שלו, מסדר את הקלות שלו, מסדר את האחים שלו. תסתכלו אצלנו בפוליטיקה. רק אחד נכנס לכנסת, נהיה איזה ראש ועדה, יש לו איזה תקציב, שלושת רבעי מדינה הם קרובים שלו כבר. החבר שלו, השכן שלו, השותף שלו, אשתו, אשתו של הבן שלו. פתאום כולם השתלטו על המשרד. ‫זה דרך העולם. ‫כל אחד דואג לקרובים שלו. ‫סאדם חוסיין דאג לקרובים שלו. ‫כל האחרים דאגו לקרובים שלהם. ‫משה רבנו, ‫מכל העם את מי הוא כיפח הכי הרבה? ‫את המשפחה שלו, שבט לוי. ‫היחידים שלו קיבלו נדלן בארץ. ‫שלח אותם לגור עם הרוצחים. ‫42 הרי מקלט של השלח אותם, ‫הרי הלוויים. ‫כולם קיבלו נחלה. ‫שבט לווי, אתם נוצחים. ‫אתם תהיו מפוזרים. ‫חלק מכם שבוע, חלק שם. ‫למה? אנחנו גם רוצים להיות ביחד. ‫למה אנחנו חלק פה, חלק שם? ‫אנחנו משפחה של חמה, הפוך. ‫עכשיו תגידו, ‫אם משה חלילה תחמן אותנו, ‫מה הוא היה צריך לכתוב בתורה ‫שהוא מגמגם? ‫אתם ראיתם פעם מישהו ‫שכותב על עצמו שהוא מגמגם? ‫עכשיו, אני כותב על עצמי ספר. ‫יש לי איזה דבר ‫שיבאש אותי בכל העולם. ‫אז אני מחליק אותו ‫מתחת לשטיח, לא? ‫מי יכתוב על עצמו כזה דבר? ‫כבד פה, כבד לשון. ‫מי יכתוב בספר שהה' זרק אותו ‫בסוף ולא הכניס אותו לארץ? ‫שנענש. ‫למה, מה? ‫מה, אני סדיסט? אני רוצה להרוס לעצמי את השם שכל העולם בהיסטוריה הזכרו שחס וחלילה אני עשיתי כמה טעויות, בשביל מה? אתם ראיתם פעם בנצרות איזה מילת גנאי על יושקה? ראיתם פעם אצל המוסלמים איזה מילה נגד מוחמד? אין כזה דבר, מה? רק תעיז להגיד מילה נגד מוחמד, מה יקרה? ‫מחר ישחקו בראש שלך כדורגל ‫בעזה במקום עם הכדור. ‫אנשים שדיברו מילה נגד הקוראן, ‫עשרים שנה מתחבים ‫בכל מיני מרתפים עם שומרי ראש. ‫עיתון אחד עשה קריקטורה ‫על מוחמד בשוודיה, ‫לא יודע איפה זה היה, ‫פיצצו להם את כל הבניין. ‫כל מה שצריך זה שהבגץ פה ‫בטעות יפלוט איזו מילה אחת ‫נגד מוחמד, ‫והם כבר יטפלו בהם אחת לתמיד. ‫כל השונא ישראל למיניהם שם. ‫רבותיי, מובן, רבותיי, ‫זה עוד לא התחלנו. ‫אני יכול להביא לכם בלי סוף ראיות, ‫פסיכולוגיה, פסיכולוגיה. ‫תגידו לי, אם משה באמת רצה ‫שלטון, רצה כבוד, רצה כסף, מי היה יורש אותו? הבנים שלו. היה לה שני בנים. מה אכפת לי שהם לא הכי טובים בעם? כל דיקטטור שם את הבן שלו. מה אתה שם את יהושע? יש לך בנים, סאדם היה לו שני בנים, הכניס אותם לביזניס. כל אחד שיש לו בן, מכניס אותו לביזניס. אף אחד לא טוען שהבן של המלך הוא טוב יותר מכל העם. דרך אגב, זה גם ברבנות זה ככה. הבן יורש את אביו. ‫אלא אם כן הוא ממש עם הארץ. ‫תסתכלו אצל החסידים. ‫אתה רבא, אבן שלך רבא. ‫אלא אם כן הוא פושטק, ‫אז כבר ימרדו, כן? ‫אבל מספיק שהוא צדיק ‫והוא יודע קצת תורה. ‫מכניסים אותו להיות האטמור. ‫אה, יש כאלה פי אלף יותר מנו בתורה, ‫זה אבא שם. ‫הם לא נולדו לאבא, נכון? ‫זהו זה. ‫כל העולם זה ככה. ‫ומה עושה משה? ‫הילדים שלו לא מקבלים כלום, ‫כמעט ואין אף מילה עליהם בתורה. ‫יוצא מהתורה למי שקצת מעמיק ‫שהם היו שניים כאלה, ‫לא היו צנחים. ‫אין שום מילה ככה, ‫שום דבר באדם. ‫ועוד כהנה וכהנה דוגמאות בלי סוף. ‫אז עכשיו שאתה רואה שבאמת ‫אין שום... דרך אגב, אני... ‫יש כאן את שחר, שיהיה בריא, ‫שחר כחילה, הוא... ‫בהציעה כנראה תוכלו לראות שם ‫מדוכן עם הספרים שלי. ‫הוצאתי ספר, ‫לא בגלל שזה אני, באמת ממש לא. ‫הוא פשוט מושלם ‫לכל מה שבן אדם צריך ‫כדי להיות דבוק בקדוש ברוך הוא ‫על אמת, בלי ספקות. ‫א', יש בו הרבה הוכחות. ‫ב' יש בו הרבה מוסר נכון, ‫דוגמאות מהחיים. ‫זה פותח לבן אדם ‫את כל הסתימות בראש, ‫שאחרי שהוא גומר את הספר הזה, ‫החיים שלו לא יהיו אותו דבר ‫גם אם הוא דתי מלאדה, ‫גם אם הוא מלמד גמרא בישיבה, ‫קל וחומר אם הוא חילוני ‫או רק אחד שהתחיל להתחזק, ‫ואפילו אם הוא אתאיסט. ‫זה מיועד לכל סוגי האנשים. ‫וברוך השם, השם זיקה אותנו ‫שאין שם שורה אחת משעממת. ‫יש ספרים שהם מלאים בדברים יפים, ‫אבל אם ניסו עליהם כל כך הרבה חומר, ‫שעל כל כמה דפים ‫אתה מוצא בקושי חצי עמוד ‫שאתה מתעניין, השאר אתה... ‫מעביר, זה מרדים אותך. ‫חוכמה היא שלא יהיה לך ‫דקה אחת משעממת בספר. ‫איך אמר לי עכשיו אחד, ‫הייתה הזכרה עכשיו לאבא שלי ‫פה ברחובות, אחד מהבני דודים שלי אמר, אני קראתי את הספר מתחילתו עד סופו, לא יכולתי להוריד אותו מהיד לדקה, במכה את כל הספר, ומאות אמרו את זה. היה לנו שיעת הרשמיה, כולם עובדים בשם שמיים, בלי, לא בשביל כסף, לא כלום, והמטרה היא לזכות כמה שיותר אנשים להתקרב, חובה, חובה ממש לכל מי שאתה מכיר, אחים, חברים, שכנים, הבוז שלך, עובד שלך, כל יהודי עבוד, וכל יהודי שצריך עוד יותר דחיפה, וגם יהודי שכבר דתי צריך עוד יותר עלייה, כדאי לקנות להם מתנת הספר הזה מכספי מעשיר. כדאי לכם, לא תצטערו, אני מבטיח לכם. נחזור לעניין. עכשיו שברור שהתורה לא יכולה הייתה להיכתב על ידי אדם בשר ואדם, אלא רק זה שברת העולם. צריך להיות סופר סופר סופר טיפש, לא ללמוד את התורה בעל פה. אנחנו כולנו הטיפשים האלה שאני מדבר עליהם, כולל אני. אם הייתי חכם, הייתי יודע את החומש בעל פה. בעל פה. הכל מתחילתו עד סופו. לי היה חבר שחיזק אותי בתחילת הדרך. כשאני הייתי הולך להתארח אצלו בשבתות, וכשהייתי בא לישיבה, הייתי שם לב שהוא מין כזה סוג של זאב בודד. כל היום היו לומדים גמרות, גמרות, חברותה, הוא היה לומד חומש. חומש, משניות, כמעט ולא היה לומד גמרה. ‫אז אמרתי, מעניין, ‫למה כולם לומדים גמרה ‫והוא לומד חומש ומשניות? ‫שאלתי אותו פעם. ‫אמרתי לו, תראה, ‫כאילו, מה, אתה מחפש חיים קלים? ‫למה אתה לא צולל הגמרה, ‫שובר את הראש? ‫אז הוא אמר לי, ‫אני לא יכול לצלול בגמרה ‫וללמוד גמרה ‫עד שאני לא אדע את החומש בעל פה, ‫עד שאני לא אדע ‫את כל המשניות בעל פה. ‫אחרי זה אני אלמד גמרה כל החיים. ‫ככה הראש שלו היה. ‫היום הוא אחד האנשים היחידים ‫שאני מכיר שיודע את החומש בעל פה. ‫כל מה שתגיד, הוא יגיד לך ‫איפה זה מיד ומהפשטים ‫ורשי ורמבן ואור החיים. ‫איזה נשק זה. ‫רוב התלמידי חכמים ‫שאלופים בגמרא לא יודעים חומש. ‫לא יודעים חומש. ‫אומר לכם, אני רואה את זה. ‫טועים, מסלפים, מבלבלים פסוקים. ‫למה? למדו את זה קצת ‫ומייד קפצו לגמרא כל החיים. ‫נביאים בכלל אין על מה לדבר. ‫נביאים. ‫זה בכלל לא לומדים בישיבות כמעט. ‫בכלל. ‫משניות לומדים על הדרך. ‫כשאתה מתחיל גמרא, ‫יש לך את המשנה, ‫אז אתה לומד את המשנה. ‫כל דבר צריך לו סדר בחיים. ‫היום הוא כבר לומד ‫הרבה הרבה שנים גמרא, ‫אז הוא נהיה גם בקי בשס, ‫אבל הוא גם בקי בחומש. היום היחידים שפקיעים בחומש זה אחד שהוא בעל קורא 20 שנה, 30 שנה. ברוב שהוא יכין, יכין, יכין, אז הוא זוכר. זהו. אנשים רגילים אפילו חומש לא יודעים. מי שיודע טוב, טוב, טוב את החומש, זה נשק שאין דוגמתו בחיים. זה דבר אדיר. אבל הנה, אתם רואים את המציאות. באמת, בן אדם שיודע שהתורה היא ספר מבורא עולם, הוא צריך ללמוד אותו בעל פה. איזו שאלה זאת. מי יודע אם לא ניתן את הדין, שנגיע לשמיים, ויגידו לנו, תגיד לנו את הפרשות. מה כל פרשה מדברת. מה, אני לא יודע ככה. אם תגיד, תשאל אותי שאלה על החומש, אני אגיד לך מה זה אומר. לא, לא, אתה תגיד לנו את סדר הפרשיות, על מה כל פרשה ופרשה מדברת. בכלליות. לא יודע. על מה פרשת וית חנן מדברת? על מה פרשת עקב מדברת? אדם מתחיל לתבלבל. רגע, זה בפרשה הזאת, לא בפרשה הזאת. תעודת עניות. אז מה יעזור לך אם תבוא פעם בשבוע ללמוד שעה חברותה? האדם צריך למסור נפש על התורה. שהתורה תהיה עיקר חייו. עיקר חייו. ולא רק זה, גם אלה שיש להם כסף, הם לא רק צריכים לבוא ללמוד גם כן, הם צריכים גם לשחרר הרבה כסף לתוכניות האלה של החברותות. זה צו השעה, כמה שיותר צעירים להביא. באמריקה יש אנשים שיש להם כסף, איך הם מביאים בחורים ללמוד תורה? הולכים לקנות להם מהמסעדה, לעפוד, כל מיני דברים, סטייקים, זה. נערים, נערים שומעים יש ארוחה מהמסעדה, מה אכפת להם? נפגשים כולם, מביאים להם מגשי פיצות, קולה, נערים צעירים. מתוך זה, ‫מאות מהם כבר נכנסו לישיבות, ‫שנה, שנתיים, בתוכנית של החברותות. ‫באו פה למקדש מלך, ‫באו פה לנטיבריה, ‫באו כאן ללב ארון, ‫ישיבות של אמריקאים פה בירושלים. ‫מאות בחורים שלחתי לשם עד היום. ‫באתי למקדש מלך, ‫היו שם 300 בחורים שהיו ברחוב, ‫עמדו על השולחנות, רקדו. ‫300 נשמות שניצלו מהרחובות, ילדים של כל מיני עשירים שהם היו בסכנה הכי גדולה. כי אם אתה אני, אז כמה עבירות כבר אתה יכול לעשות, אבל אם יש לך מיליונים, ויש לך מכונית ספורט, ואתה גר בבית של מיליוני דולרים, ויש לך משרתים, ואתה גם קצת נראה טוב, עם כל הגויות שם מסביב, אז זה גזר דין מוות. אלה זה עוד יותר דחוף להציל אותם. פה נגיד בן אדם אומר, מה כבר יש לי, אין לי כסף עכשיו ללכת, לחגוג, לקנות, לטייל, בקושי אני גומר את החודש. שם זה הרבה יותר מסוכן. תראו איך הילדים האלה עזבו את הכל, בעטו בהכל, באו נהיו בני תורה, קובעים שחורים, חליפות, אוהבים ללמוד, תענו. ממה זה נהיה? מהדברים האלה. התחיל בחברות עוד. פעם אחת אמרו לי, ‫אנחנו רוצים שתבוא בעצמך ‫ללמד בחברות עוד. ‫אמרתי, תראו, אני אין לי זמן לזה. ‫שבט אחד על אחד, אחד על שניים. ‫אני נותן דרשות לעמונים. ‫מה, אני עכשיו אבזבז לילה שלם ‫לבוא לשבט עם בן אדם? ‫חסר הבנים שמלמדים גמרה, משנאת, ‫קומל, לא חסרים. ‫הוא אומר לי, לא, לא, ‫אני בכוונה רוצה שתבוא, ‫אני רוצה להביא איזה חבר שלי אחד, ‫חילוני גמור. אמרתי לו, תשמע, אולי אתה תביא אותו, אני אדבר איתו. הוא אמר לי, לא, עשה לי טובה, נו, אני אמרתי לו שאתה תבוא היום, הוא יהיה פה היום, זו הזדמנות, בל תחזור. אמרתי, טוב, ראיתי לו מוותר. ראיתי, כנראה שזה משמיים. באתי, ראיתי שם בחור, בערך הוא היה בן 20, יפה תואר, יפה תואר, עשיר ככורח, מכונית של איזה מאה אלף דולר היה לו, ולא ידע כלום ביהדות. הלך לבית ספר עם גויים, כלום הוא לא ידע. עכשיו, אני יודע, יש לי חצי שעה להציל אותו. זהו, עכשיו הוא עבוד, הבחור הזה. עוד שנה כבר תשמע שהוא התחתן עם גויה. פתחתי לו חומש, קראתי לו עשרה פסוקים בחומש. מה זה מחלל שבת? מה זה שכר ועונש? מה התכלית של החיים? עשרה פסוקים הוא נגיד. ‫מה אתם חושבים קרה? ‫הילד הזה התחיל לפקוט כמו תינוק. ‫היה בוכה, בוכה, ככה בוכה, ‫הדמעות שלו היה נופלות על החומש. ‫הוא היה אומר לי, ‫העברית שלו כזאת של אמריקאים, ‫איזה רשע אני. ‫לא ידעתי שאני כזה רשע. ‫לפי מה שכתוב פה, ‫אני בן אדם רשע, אני לא ידעתי את זה. ‫את מימות כזאת. ‫אז אני פתאום נהפכתי לסנגוג. עד עכשיו רציתי לזהזר אותו, אבל לא הייתי צריך. רק קראתי לו פסוקים, הוא התחיל לפקוט. אז הרגשתי לו בנוח, אמרתי לו, לא, לא, אתה לא רשע, אתה לא ידעת. עכשיו, ברוך השם, אתה תהיה גם צדיק. מה אתם חושבים קרה איתו? אחרי תקופה קצרה מאוד שהוא בא לחברותות, הוא התחיל להיות מתנדב באיזה ארגון ששמים וידאו לזיקוי הרבים, להחזרה בתשובה. גם עבר עוד כמה שבועות, בא לישיבה פה בירושלים, נהיה חרדי לגמרי, חזר לאמריקה, התחתן עם בחורה בעלת תשובה צדיקה, חתונה, הפרדה, הכל, החזיר את כל המשפחה שלו בתשובה. עכשיו תשמעו טוב, הבחור הזה, אבא שלו סורי חלבי, איש נדלן עשיר ככורח, ואימא שלו אשכנזיה. יום אחד הוא בא אליי לשבת, במונסי, ‫אומר לי, סבא שלי גר פה במונסי. ‫איזה סבא שלך גר במונסי? ‫אני אומר לו, מה? איפה? ‫אומר לי, בווישניץ. ‫ווישניץ זה גטו של חסידים. ‫שכונה חסידית. ‫כולם חסידים, כובעי פרווז, ‫קנים, פיאות, יידיש. ‫מה לך, אתה חלבי וזה? ‫לא ידעתי שהיא משהו אשכנזי. ‫הוא אומר לי, אבא של אימא שלי ‫הוא חסיד וישניץ. ‫אמרתי לו, מה, אימא שלך ‫הייתה חסידה? ‫הוא אומר לי, כן, היא ברכה, ‫אבל היא הייתה חילונית. ‫הוא חתנה עם אבא שלי, ‫ומאז היא לא ראתה את אבא שלה, ‫והפעם האחרונה שסבא שלי ‫ראה אותי זה בברית שלי. ‫זה היה לפני 20 שנה. ‫הוא יודע שאני קיים, ‫אבל הוא לא יודע מי אני. ‫האמת הוא גם לא התעניין, ‫כי הוא יודע הבת שלו נהייתה כמו גויה, ‫והנכדים הולכים לפובליק סקול. ‫אין הרבה במה להתעניין. ‫מנקודת הרהות שלו. ‫אמרתי לו היום במוצא שבת, ‫אתה הולך לבית שלו, ‫איך אתה יודע איפה הוא גר? ‫אני רק יודע שהוא בווישניץ'. ‫אמרתי לו, בווישניץ' כולם מכירים ‫את כולם. אתה תראה איזה חסי, ‫תגיד לו איפה הוא גר, מנדלי, ‫כך וכך, ישר הוא יגיד לך. ‫הלך אליו. ‫לא היה נעים לו, מסכן. ‫הוא אמר, תלך, תפוק לו בדלת, ‫עם הקיפה ככה, ‫ועם הבקדש הבת, ‫תגיד לו שחזרת בתשובה, ‫את שמח אותו. ‫הוא מתו הלך. ‫אחרי כמה ימים דופקים לי בדלת. ‫אני פותח את הדלת, ‫אורך חסיד דופק לי בדלת. ‫אני לא יודע מזה. ‫חשבתי בא להסוף צדקה. ‫אני אמר לו, רק רגע, ‫אני אביא כסף. ‫הוא התחיל לתפוס לי את היד, ‫בוכה לי שם. ‫קשה לי להבין אותו, ‫הוא מדבר בהעברה חסידית, ‫אבל פתאום הבנתי שהוא בא להודות לי ‫על זה שהתזכיתי לקרב את הנכד שלו. ‫מי יודע כמה שנים גם התפלל עליו. ‫כל זה היה מחצי שעה, רבותיי, ‫בחברותות. ‫אימא שלו חזרה בתשובה, ‫אח שלו חזר בתשובה, ‫האבא חזר בתשובה, ‫התחתן עם בעל התשובה, ‫יש להם כבר ילדים. ‫עשרה נפשות. ‫מחצי שעה בחברות עוד. ‫אתה לא יכול לדעת לאן זה מתפתח. ‫ואלה שמארגנים את החברות עוד, ‫קונים את עולמם. ‫ואלה שנותנים מכספי מעשר ‫להביא אנשים ללמוד תורה, ‫קונים את עולמם. ‫יש שתי דרכים להחזיר בן אדם בתשובה. ‫אחת, סמינרים, הוכחות, מוסר, ‫יודעים את זה. ‫דרך השנייה להחזיר אנשים בתשובה, ‫פשוט ללמד אותם תורה. חומש, משנה, גמרא. מעור שבא החזירם למותיו. עד כדי כך שהקב' הוא אמר דבר מאוד מוזר. הלוואי ואותי עזבו ואת תורתי שמרו. שמעור שבא החזירם למותיו. איך זה יכול להיות? זה ספירה מנעובה. איך אפשר לעזוב את השם ולשמור תורה? מסתבר שזה אפשרי. יש מציאות שבן אדם עכשיו לומד תורה ואפילו באשם הוא לא מאה אחוז מאמין שלא לדבר בתורה אתם לא מאמינים יש לי חבר בקנדה רב אשכנזי קנדי קוראים לו הרב ספירמן הוא היום קרוב כבר בטח לשמונים מכיר אותו כבר עשרים שנה הוא סיפר לי סיפור הוא אמר אני כותב עכשיו חוברות להוכיח שהתורה שבעל פה היא מהשמיים ‫ואני הולך לדבר על זה ‫בכל הישיבות. ‫אני אמרתי לו, ‫בישיבות צריכים כזה דבר? ‫מה, בישיבות? ‫הם לא יודעים שהתורה ‫שבעל פה זה אמת. ‫זה צריך ללמד את החילונים. ‫הוא אומר לי, אתה תתפלא. ‫אני הלכתי לישיבה ‫הכי טובה שיש. ‫ישיבה חרדית. ‫הכנסתי עם המנהל ועם המלמד, ‫המורה, לכיתה. ‫30 ילדים יושבים בכיתה, ‫בית ספר יסודי, ישיבה חרדית. ‫אמרתי, רבותיי, ‫כולם כאן מאמינים ‫שיש בורא לעולם? ‫כולם צעקו, יש, בטח. ‫כולם כאן מאמינים ‫שהתורה היא מן השמיים? ‫כולם אמרו כן. ‫כולם מאמינים שהמשנה והגמרה, ‫התורה שבעל פה זה הכול מהשמיים? ‫כולם אמרו כן. ‫אמר למורה ולמלמד, למנהל, ‫תסלחו לי לכמה דקות, ‫תצאו החוצה רגע. ‫אחרי שהם יצאו, ‫הוא שאל עוד פעם את אותן שאלות. ‫חצי מהילדים אמרו שהם לא מאמינים. ‫משיבה חרדית מהטובות ביותר. ‫עכשיו תגידו לי, ‫זה גודנוז או בדנוז? ‫מה אתם אומרים? ‫התשובה, זה גודנוז. ‫זה גודנוז. ‫אתם יודעים למה זה גודנוז? ‫כי מי שאין לו ספקות ‫ומאמין לכל מה שמאכילים אותו, ‫הוא שותה. ‫עדיף ילד פיקח חכם ששואל שאלות, ‫אל תאכיל אותי לא קשים ‫ואל תמרח לי דברים, ‫ושואל וחוקר ומברר, ‫ואין בעיה. ‫אנחנו יש לנו את התשובות להכל. ‫אין מה לפחד. ‫אם אתה סותם לילד תפה ‫כמו אצל הנוצרים, בגיל 18 הוא יבעט בכך ובכל הדת. איפול לו איזה כופר במטוס, יישב לידו, ישטוף לו את המוח, עם כל מיני שטויות, והוא יחלש. אבל אם הכל אצלו ברור כשמש, מגיל צעיר, מה הכופר הזה יוכל למכור לו? הבנתם? כל הזמן פה דואגים שלא ייגייסו את בחורי הישיבות. חשבתם פעם הפוך? ‫מה יקרה אם יכניסו ‫50 אלף בחורי ישיבות לצבא? ‫מה יקרה בצבא? ‫יחניסו אנשים כמו הרב זמיר כהן, ‫הרב עיגל כהן, ‫אחד כמוני, עכשיו הצעירים, ‫עשר אנשים שיודעים לדבר, ‫יחניסו אותם לכל היחידות בצבא. ‫כמה זמן ישארו חילונים בצבא? ‫תגידו. ‫תוך חודש כל החיילים מניחים תפילים, ‫מתפללים במניינים, ‫הצבא התחננו לחרדים, ‫פליז, תחזרו לישיבות. ‫לא, לא חוזרים. ‫באנו לפה לצבא, חותמים קבע. ‫אני סיפר לי, הרב שמנהל ‫את הישיבה שלי בירושלים, ‫שבערי הרב חיסקי, ‫הוא אומר, אני למדתי כמה שנים ‫והמשטרה הצבאית חיפשה אותי. רוצים שאני אלך למילואים, אני עכשיו שקוע בתורה. יום אחד, עכשיו הם כל פעם באים לבית, הוא לא בבית, הוא בישיבה. אז מה הם יעשו? איפה, שואלים את אשתו, הוא לומד. איפה לומד? מה אתם רוצים שאני גם אגיד לכם בדיוק איפה הוא לומד? תחפשו אותו אתם בעצמכם, טוב. עברו כמה שנים, יום אחד עשו לו תרגיל מהסרטים. אחד בלילה, מתקשרים, חיים, ובאמצע שנה, כן, תוך דקה, דופקים לו בדלת, בום, בום, בום, פתח, ישר, עצרו אותו, לקחו אותו למאסר. אומר לי, הייתי שבועיים שלוש במאסר, עם כל מיני מילואים ניקים עריקים, מיועשים מהחיים, זה בפשיטת רגל, זה באמצע גירושין, זה הבן שלו אמר לו שהוא יצא מהארון, כל אחד רוצה להרוג את עצמו, עשיתי להם סמינר מהבוקר עד הערב היית צריך לראות איך הם עומדים בתור נו מתי הם מניחים תפילין איך הם קוראים ברכת המזון אומר כל המילואים נהיגים שם חזרו בתשובה אומר אם אשתי לא הייתה צריכה ללדת שבאו לשחרר אותי לא הייתי משתחרר למה כל יום מביאים חדשים ‫יש מקום יותר טוב מזה? ‫כמה צריכים להזיע, ‫להביא חילוני לסמינר? כמה? ‫מושיבים אותך במעשר שזה פיקניק? ‫מה זה מעשר בקהילת צבאית? ‫סתם פיקניק, יושב שם, ‫מרים קצת ניירות, שוטף קצת כליב, ‫זהו, מה יש לך שם? ‫יושב שם, נהנה, קורא, ישן, ‫כל רגע נכנס לך חייל חדש, ‫יום-יומיים, מכניס אותו לעניינים. ‫כל הצבא. ‫הופך לחרדי תוך כמה חודשים. ‫זה מה שיהיה, מה? ‫אל תדאגו, השטן לא ייתן כזה דבר. ‫זה מכת מוות של השטן. ‫שביום שכבר החרדים ייחנו להם ‫והם יגידו, מגייסים את כל החרדים, ‫תראו איך פתאום הם תופסים ‫רגליים קרות ואומרים, ‫לא, בעצם אנחנו לא צריכים ‫את כל החרדים. ‫מה, מה, אין לנו מקום בשבילם. ‫תראו, אני... ‫אוהב לחשוב מחוץ לקופסה, ‫לא להיות רובוט. ‫כשאני רואה דבר, ‫אני חוקר אותו מכל הכיוונים. ‫למשל, אצלנו, איפה שאנחנו גרים, ‫קוראים אותנו במסים. ‫מאמריקה, כל מקום שהיהודים גרים, ‫שכונות של יהודים, ‫הארנונה פי שלוש מכל מקום אחר. ‫בדוק. מקום שיהודים גרים, הנדלן פי 2, פי 3, והארנונה פי 3, הכל עולה פי 3. קוראים את הבן אדם במסים. אחרת המעצבן, הכי מעצבן, אתה צריך לשלם על הזבל, על המשטרה, על אמבולנס, על קבעי אש, על תיקון כבישים, על כל מה שיש שם. מביאים לך רשימה, כמה הכסף שלך הולך לפה, כמה לפה, לספרייה עירונית, אבל מה הקטע הכי מעצבן? 70% מהביל שמביאים לך הולך לבתי ספר של הגויים. Public school. זאת אומרת, אתה צריך לשלם שכל אלה הגויים שונאי ישראל ילכו לבית ספר, שיקנו להם מחשבים ומגרש כדורסל ויעשו להם מכון כושר. אתה צריך לשלם בשבילם. אז אתה אומר להם אנחנו לא משתמשים בבתי ספר האלה מה אכפת לי זה בעיה שלך אתה מוזמן לבוא ללמוד הם יודעים שלא נבוא אנחנו לא יכולים לשבת שם דקה בבתי ספר האלה של הכופרים אז איך הם אומרים הרצחת וגם ירשת אז אני אמרתי לאיזה רבא אחד אני לא מבין אתכם אם אני היה לי את הכוח אני הייתי עושה את זה לכם יש את הכוח רבא אומר מילה עשרת אלפים חסידים יוצאים לקרב אמרתי להם בואו פעם אחת תביאו את כל הילדים של מונסי מעל עשרים אלף ילדים בלי עינה רק הנרבו במכה אחת כולם יופיעו לבית ספר של הגויים שיש שם סך הכל ארבע מאות מקומות ‫וכבר זה מלא בגואים. ‫אין מקום להכניס מניין ‫של יהודים שם. ‫מגיעים כל היהודים, שלום, ‫מה אתם עושים פה? ‫פתאום רואים עכשיו 2,000 חסידים, ‫3,000 ליטאים, עוד 2,000 ספרדים, ‫מה הולך פה? ‫באנו להירשם לשנה החדשה לבית ספר. ‫עכשיו אין להם כיתות, ‫צריכים לבנות ארבע בתי ספר. ‫חמישה בתי ספר זה עלה להם ‫100 מיליון דולר. אין להם. אז הם יגידו, אין לנו מקום. אה, אין לכם מקום? שלא תדברו איתנו על השלם. מה זה? אנחנו נשלם לכם ואתם לא תכניסו אותנו? נגמר כל המסים. שלחו לעזאזל הם וכל הכפירה שלהם. לא יהיה אחד שישלם להם. יסגרו להם גם את הבתי ספר וזהו. למה הם לא עושים את זה? אין אחדות. ‫החוסר אחדות בינינו ‫הורג אותנו מכל הבחינות. ‫למה החרדים אכלו אותה עכשיו ‫בכל הבחירות פה בארץ? ‫איש, להראהו, שואלים וזהבים. ‫במקום שהתאחדו כולם, ספרדים, ‫ליטאים, אשכנזים, חסידים, כולם. ‫קודם כול, הדת היא מעל הכול. ‫מה יצא לי מזה, והנוסח שלי, ‫וההעברה שלי, והסגנון שלי, ‫והלבוש שלי, ‫זה הכול בבלת ושטויות. ‫זה מעניין את הקב". ‫אם אתה מדבר במבטא פולני ‫או רוסי או מרוקאי, ‫רק שוטה חושב שזה אכפת לו, לה' ‫זה כמו אדם שהלך לשליחות ‫בדרום אפריקה, נולד לו שם ילד. ‫הוא מדבר במבטא דרום אפריקאי. ‫אחרי חמש שנים עבר ל... צרפת בשליחות נולד לו שם ילד אז הילד הזה מדבר במבטא צרפתי אחרי חמש שנים בא לארץ נולד לו פה ילד באיזה מבטא הוא מדבר ישראלי יש לו עכשיו שלושה ילדים אחד מדבר בעברה דרום אפריקאית השני פרנסאווי והשלישי בטיאמי אז עכשיו ‫אתה שואל את האבא, ‫איזה משלושת הילדים שלך אתה אוהב? ‫מה אתה שואל כזאת שאלה טמבל? ‫הוא אומר, לא, כי אחד מדבר ככה, ‫והשני ככה וזה אוהב ככה ‫וזה מתלבש ככה. ‫הוא אומר, אז מה זה משנה? ‫מה זה משנה? ‫הוא מדבר ככה, ‫זה בן שלי וזה בן שלי, מה? ‫אז אם האחים האלה יהיו מאוחדים, ‫ישיגו הכול, לא יהיו מאוחדים, ‫יוכלו אותה. תראו, שימו לב, הרבה רשעים פועלו לשלטון בגלל שהחרדים דקרו זה את זה. אין אחדות. כולם מכירים את הגמרה המפורסמת שאחיו והצבא שלו שהיו עובדי עבודה זרה, היו מנצחים במלחמות ואף אחד לא היה מת. אף אחד לא היה מת. עובדי אלילים, מגיע להם עונש מוות משמיים, עובדי עבודה זרה, חותעים ומכתיעים את הרבים. הם לא מתים בקרב, מנצחים ודוד המלך וצבאו צדיקים, חרדים, תלמידי חכמים הולכים למלחמה, לפעמים מפסידים ומתים גם איך יכול להיות? אצל דוד לא היה אחדות בין החיילים ואצל הרשע הזה היה אחדות בין החיילים האחדות הצליחה להתגבר על עונשי מוות של עבודה זרה עד כדי כך ‫תראו מה זה, זה לא פשוט. ‫אתם מבינים מה אני אומר לכם פה? ‫זה כמו עכשיו יבואו איזה שלושה ‫רוצחים לבית משפט חילוני. ‫שלושה רוצחים. ‫הלכו לשתוד מקום ‫והרגו שם את כל השוטרים. ‫באים לבית משפט, ‫אומרים להם, ‫אתם צפויים לאונשי מוות. ‫תוך כדי המשפט מתברר ‫שהשודדים האלה עוזרים אחד לשני, ‫מחפים אחד על השני, ‫אז השופט אומר, אני משחרר אתכם, ‫תלכו הביתה, חופשיים אתם. ‫מה? התביעה המשתגעים. ‫מה, אתה השתגעת? ‫מה איך אתה משחרר אותם? ‫אלה רוצחים אלה. ‫אני אוהב את האחדות שבהם. תראה איך הם מאוחדים. אדוני כבוד השופט, מאוחדים או לא מאוחדים, מגיע להם עונש מוות. אם השופט היה אומר, אני משחרר אותם בגלל שהם מאוחדים, היו מכניסים אותו לפח השפע. זה שופט זה. אבל מה תעשה שזה מה שהקדוש ברוך הוא אומר לעשות? עכשיו יש לך כבר בעיה. כי תמיד השם יודע יותר טוב. תגידו לי, אני שואל אתכם שאלה, ששואלים בן אדם, האם אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא? אם הוא עונה כן, יש את החכמולוגים האלה שישר צועקים, אני אתאיסט. ותדעו לכם שאין אתאיסט אחד בכל העולם. אין כזה דבר, זה הכל שקר. אתם לא מאמינים? כל אחד שאומר לך, אני אתאיסט, תביא אותו אליי, אני מחבר אותו למכונת אמת. ‫ואני שואל אותו, אתה אתאיסט? ‫אם הוא אומר כן, ‫והמכונה אומרת שהוא דובר אמת, ‫אני נותן לכם 1,000 דולר. ‫אם לא, תתנו לי 100 דולר. ‫אחלה עסקה, לא? ‫תביאו לי את כל האתאיסטים. ‫חבר אותם אחד אחד למכונת אמת. ‫עמנון לוי אמר לי עשר פעמים ‫ברעיון, אני אתאיסט. ‫והיה קטע בתוך הרעיון ‫שהוא התחיל לרעוד. ‫אמרתי לו, עכשיו ראיתי אצלך ‫נקודת שבירה, מה אמר לי? ‫נכון, איך ידעת? ‫הוא אומר כאילו מהשפת גוף שלך. ‫מה הוא עשה אחרי יומיים? ‫כמה פעמים אמר לי, אני אתאיסט. ‫אה, אבישי, כמה פעמים אמר לנו, ‫אני אתאיסט, אני אתאיסט, ‫אתה לא תשכנע אותי, ‫אין לך מה לטרוח, ‫אני 30 שנה מתעסק עם דתיים, ‫כולם ניסו. ‫הייתי אצל הדמורים במונרו, ‫הייתי במנתן, הייתי אצל חבד. ‫אני 30 שנה אוכל את החרדים ‫לארוחת בוקר. ‫מה אתה חושב, שאתה שונה מהם? ‫ככה הם דבר. ‫לפני הרעיון, בתוך הרעיון, ‫זרק את העניית האיס לפחות עשר פעמים. ‫יומיים אחרי הרעיון, ‫איפה מצאנו אותו? ‫בקבר של הצדיק מיה בניאל ‫עם קיפה על הראש, קורא תהילים. ‫שמנו את זה בפייסבוק שלי. מי ראה את זה בפייסבוק שלי? אתם זוכרים את זה או לא? לפני איזה שנה ומשהו. שמנו את התמונה שלו בקבר עם הקיפה. קורא תהילים. האתאיסט הכי מפורסם בתולדות המדינה. אתם חושבים שזה בזכותי? לא. הוא אף פעם לא היה אתאיסט. הוא לא היה, זה סתם בלוף הכל. זה דרך, כמו שאומרים, עזוב אותי, לא מתאים לי לשמוע. זה דרך קלה, אני אתה איס, אז בינם מוותר. טוב, מה, אני עכשיו התחיל להוכיח לו את כל התורה? הרי ברגע שהוא אומר כן, אני מאמין בתורה, מיד אתה מכניס אותו למלכוד. איך אתה יכול להסתכל על עצמך במראה, בוגד שכמוך, כפוי טובה שכמוך, שוטה שכמוך. תירגע, מה אתה מתקיף? ‫מה מתקיף? ‫לא מגיע לך לנשום אחד כמוך. ‫אתה מבין שיש בורא לעולם? ‫אתה מבין שהתורה היא אמת? ‫אתה רואה מה כתוב שם ‫ואתה מורד בו? ‫יש פה שעת רגע, לא ממך. ‫כדי למנוע את הקונפליקט, ‫הוא מצא שיטה. ‫אני אתאיסט. ‫כמו אחד שאומר, ‫אני אהבה, לזוב אותי. ‫זה גם שיטה. ‫פעם איזה אחד, ‫היו שניים שגרים ביחד, ‫שני חילונים, ליד בית כנסת. ‫כל יום בבית כנסת הזה ‫היו תקועים בלי מניין. ‫מכירים את הבתי כנסת האלה? ‫טלפונים, הגבי המסכן מתקשר, ‫מוס' תקום, אנחנו תשעה פה, ‫כבר חצי שעה מחכים להגיד ‫ברוך שאמר. ‫אז כל פעם היו באים לחילונים האלה ‫ומבקשים מהם להשלים מניין. ‫אז אחד מהם היה חכמולוג. ‫אמר להם, אני לא טוב לכם, ‫אני לא יודע לקרוא. ‫הוא אומר, יכול להתפלל, ‫אני לא יודע לקרוא. ‫השני כבר הודע שהוא יודע לקרוא, ‫אז עכשיו כל יום מביאים אותו. ‫והוא צוחק עליו, יפרייר, ‫אמרתי לך, תגיד שאתה לא יודע לקרוא. ‫יום אחד נפטרו, ‫מגיעים לבית דין של מעלה, ‫אומרים לראשון שאמר, ‫אני לא יודע לקרוא, ‫אומרים, שמע, יש לנו בעיה גדולה מאוד, ‫עשית כל כך הרבה עבירות, אבל יש בעיה, כיוון שלא ידעת לקרוא, לא יכולים לדון אותך. זו בעיה, זו בעיה טכנית. איך תהיה צלדיק אם אתה לא יודע לקרוא? אתה באמת ענוס. אז תשמע, אנחנו ניתן לך ויזה מיוחדת. הנה, בוא תצטלם, תעמוד מול המצלמה, תסדר את הבלורית. יאללה, שים לך כרטיס. פס חופשי בין הגנדל לגיהנון, תבחר. איפה שאתה רוצה. כן זהו כן זה מה נעשה בוא נעתה אתה יודע לקרוא אנחנו הולכים לחלע אותך עכשיו בוא נעתה תראה איזה תנור הרביעי מימין התנור החמישי משמאל איפה ההיגיון פה אני הלכתי למניינים וזה הנוחל אדוני אתה ידעת לקרוא היית צריך לקרוא בתורה היית צריך ללמוד מוסר שולחן ארוך איך יכולת לעשות עבירות הוא אומר לו יפרי אמרתי לך תגיד שאתה לא יודע לקרוא ‫קיצור, לקחו את ההוא, ‫עכשיו זה מבסוט. ‫עם הוויזה מגיע, ‫הוא נכנס לגן עדן, מסתכל, ‫רואה כולם לומדים גמרא. ‫ככה. ‫וואי, וואי, וואי, תוציא אותי מפה, ‫אני אלרגי לאנשים האלה. ‫מהר, מהר, קחו אותי מפה. ‫אוויר, אוויר. ‫אמרים לו, טוב, בואו נראה לך ‫מה הולך בגנו. ‫הכניסו אותו לשם. ‫תעצוגת אופנה. ‫צ'צקי. ‫אלוויס מנגן בגיטרה. ‫אמרו, וואלה, תראה, עצי קוקוס, ‫איזה בננות, אננס, נחלים, אגמים. ‫מה זה, זה גיהנום? ‫וואלה, אם הייתי יודע ככה, ‫הייתי עוד יותר רעשן. ‫אומרים לו, נו, איפה אתה בוחר? ‫הוא אומר, בטח שפה. ‫אומרים לו, אתה בטוח? ‫אומרים, טוב, ‫זה קודם כול, יראו לו את הגיהנום. ‫עכשיו אומרים לו, ‫טוב, בואו תראה מה זה גן עדן. ‫מביאים אותו לגן עדן, ‫רואה, כולם שם לומדים גמרא. ‫אז עכשיו שורה הזה, אומר, ‫מהר, מהר, תחזירו אותי לג ‫אומרים לו, אתה בטוח? ‫הוא אומר, כן. ‫בקיצור, רבותיי, ‫אחרי שבדק את הגנדולמנט הגיהנום, ‫הוא אמר, טוב, אני רוצה לצאת. ‫האבים אומרו לו, רגע, ‫המלאך אומר לו, אני מצטער, ‫אני לא יודע לקרוא. ‫מה זה הדיער הזה? ‫אתה רוצה לברוח, ‫והקבוש ברחו, ‫הוא לא יודע לקרוא, אני אבל. ‫יש הרבה אנשים, ‫אומרים, אני טמבל, אני זה. אתה טמבל? כן, קשה לי ללמוד, אני לא הולך ליג, גמרא זה לא בשבילי. תשאל אותו על השחקנים המטופשים האלה בליגה, כל אחד ואחד הוא יודע את מידת הנעליים שלו גם. ‫הכול הוא יודע עליו. ‫באיזה שנה הוא עלה לבוגרים, ‫כמה גולים נתן בעונה הראשונה, ‫כמה נגיחות הוא פספס, ‫כמה כרטיסים צהובים קיבל, ‫שם האימא שלו והדודה שלו ‫והאבא שלו וגם איזה קבוצה ‫הוא שיחק בגלגול שעבר, הוא יודע. ‫זה אתה כן יודע. ‫אבל ללמוד, לגמרא, זה... ‫אני טמבל, אני לא יודע. ‫אלא מה? אתה מבזבז את השכל שלך על שטויות. זה המציאות, רבותיי. כמה זמן מתבזבז לפח זבל בחיים של האדם? אם תחשבו על זה, בצפייה מול המסך, במשחקים בטלפוניים, במשחקי ספורט, כמה זמן יקר מתבזבז? כמה זמן? אם בן אדם יעשה חשבון כמה מהחיים שלו הלכו לפח, במו ידיו הוא שרף, הוא יהרוג את עצמו. ואתם יודעים מה החלק העצוב? יש מציאות שבן אדם מסכים לקנות שעה של חיים ב-100 מיליון דולר. אתם מאמינים שיש כזו מציאות או לא? שעה של חיים. אני אוכיח לכם את זה. פעם היה איזה אחד עשיר, עבד 30 שנה, חסך 100 מיליון דולר. 100 מיליון דולר חסך. יום אחד הגיע לגיל, אני יודע, קרוב ל-70, קיבל את המחלה. קיבל את המחלה, הרופאים אומרים לו, יש לך שלושה חודשים מקסימום. יו מיואש, עד שחסכתי 100 מיליון, תכננתי עכשיו 20 שנה לדוג, לשחק גולף, מה עכשיו אני, מה אני אעשה בכסף? ומיואש, אומרים לו יש איזה רופא בסין, באיזה כפר נידח, הוא המציא תרופה נגד המחלה. ככה בקבוק קטן, מצמחי, משהו מיוחד. אתה שותה את זה, תוך שעתיים זה אוכל את כל הטעים הסרטניים, אתה קם כמו הרעב ויוצא מהבית חולים. מה? איך יש כזה דבר? הוא אומר כן. אז תלך, תלך, הוא ייתן לך את התרופה, תנצל. מהר זה הלך, עלה על מטוס, הגיע למקום, מחפש את מיסטר לי, אומר, פה כולם מיסטר לי. תהיה קצת יותר ספציפי. כל הסינים, זה מיסטר לי. בקיצור, עד שמצאת מיסטר לי הנכון, הגיע לרופא, אומר לו, זה נכון? הוא אומר, כן. כבר כמה אנשים, עשיתי להם את השיקוי, שתו, כמו העריות קמו. אני יכול לתת לך את הטלפונים שלהם, תברר. הוא מתקשר, אומרים לו כן. אומר לו, נו, אז יאללה, תן גם לי. הוא אומר, תשמע, תחזור מחר, אני אתן לך תשובה. למחרת הוא חוזר, אומר לו, תשמע, דוקטור, אני, יש לי את האנשים שלי באמריקה, כל מי שבא אליהם, בודקי מה מצבו הכלכלי. ברוך השם, אתה כבד במקנה ובצון. התברר לי שיש לך 100 מיליון דולר נכסים וחשבונות. אני אהיה פר איתך. אני משאיר לך מיליון שתוכל ליהנות. אתה במילא בין 70. 99 מיליון אתה צריך להעביר לי לחשבון ואני נותן לך את הבקבוקון הזה. הנה אני אראה אותה, עורך דין קפץ מהארון, יצא מהארון, התחיל למלא את התפסים, תחתום פה, תחתום פה. מה אתם אומרים עכשיו? ‫הוא ייתן 99 מיליון ‫כדי להתרפות מהסרטן ‫או שיהיה עדיף למות עוד שבועיים ‫ולעזוב את העולם? ‫מה אתם אומרים? ‫אתם יודעים איזה פחד זה למות? ‫ראיתם פעם אנשים בשעתיים ‫לפני שהם נפטרים? ‫אני, צערי הרב, ‫זכיתי בכבוד הזה. ‫אני הייתי אצל הרב ניסים יגן זצל, ‫בימים האחרונים לפני פטירתו, ‫בבית חולים בניו יורק, במדעיתן. ‫הלכתי לבקר אותו ‫עם דוקטור רב אחד גדול, ‫רב גרינבולד קוראים לו, ‫עדיין חי הוא כבר, בן 90 לדעתי. ‫נסענו ביחד במכונית שלי ‫לשם לבקר אותו. ‫הוא היה רועד, רועד, בוכה, רועד, ‫בבית חולים. ‫כל בן אדם שהיה עובר ממנו ‫היה קורא לו, בוא תן לי ברכה. ‫שבאנו עם הרב גרינבולד, ‫הוא אומר לו, ‫כבוד הרב, תן לי ברכה, ‫תתפלל עליי וזה. ‫כל אחד, אפילו בחורים צעירים, ‫בעלי תשובה של יומיים, ‫שהיו באים לבקר. ‫אז הוא אומר לו, ‫מי אני, מה אני, מה חיי? ‫הוא עניו, כן? ‫הוא היה מקורב לסטייפלר, ‫הרב גרינבולד הזה. ‫הוא אומר לו, ‫למה אתה מבקש מכל אחד ברכה? ‫הוא היה סקרן. ואמר לו, מאיפה אני יודע איזה זכות יש ליהודי הזה או לזה? מי יודע איזה זכות יש לו בשמיים? מה יש לי להפסיד? הוא פה כבר. אולי הזכות שלו תציל אותי. היה רועד. לא אשכח, ממש בשבועות האחרונים, הוא בא לדבר באיזה בית כנסת, הוא הביא כמה תמונות, לא יודע מי שנתן לו כמה תמונות למכירה, תמונות שמן. ממש בדמעות, הוא אמר, רבותיי, אני מתחנן אליכם, תקנו את התמונות האלה בהרבה כסף, יש לה, בן שלי ייקח את מקומי בישיבה בירושלים, אל תזניחו אותנו. אחרי שאני כאילו, הוא רומז, אחרי שאני אליה, הוא כבר ידע שהמצב לא טוב. אל תפנו לו את הגב, תמשיכו לתמוך בישיבה וזה. רעד, מה אתה רואה? נחזרת אלפי אנשים בתשובה, אתה מסודר, מה? לא יעזור, גם תהיה, רבי שמעון בר יוחאי, אתה רועד. הגמר אומר את רבי יוחנן, יותר טוב מזה. רבי יוחנן, לפני פטירתו היה רועד, בוכה. אומרים לו, מה אתה בוכה, כבוד הרב התלמידים שלו? מה אתה בוכה? אומר, אם הייתי הולך לפני שופט בשר ודם שאפשר לשכד אותו, הייתי רועד. עכשיו, כשאני הולך לפני דיין אמת, ברוך, דיין האמת אומרים בפטירה. הולך לפני דיין אמת, שלא יישא פנים ולא ייקח שוחד, הכל אצלו בדין. אני לא ארעד? אז התלמידים השתגעו, איזה רב יש לנו, בין 120 שנה, ורועד, כאילו זה איזה חילוני שרק אתמול חזר בתשובה, יש לו מלא עבירות. מה אתה כל כך רועד? אמרו לו, לפני שאתה עוזב אותנו, תן לנו ברכה. מה אמר להם? ‫היא רצון שיהיה מורה שמיים ‫עליכם כמורה בני אדם, ‫שתפחדו מהקבל, ‫שפחדו כמו שאתם פוחדים בבני אדם. ‫אני פעם שמעתי את ההגמרה הזאת, ‫אמרתי לעצמי, איזו מין ברכה זאת? ‫לא יכולה לתת להם ‫איזו ברכה יותר נורמלית, ‫מי שבערך אבותינו פרנסה ובריאות ‫ושלום בית ומזומנים ו... מה עכשיו? תפחדו מהקביש. בחו כמו שאתה פוחד מהשוטר בכביש. אדוני, תעצור בצד. מה, אין לך חגורה? יאללה, אלפיים שקל. דיברת בפלאפון. לא דיברתי, זה היה וואטסאפ. לא משנה, שלושת אלפים שקל. וואו, הלך לי החודשית. בוכה, מתחנן לשוטר. אז זה מה שהוא אמר. פחד כמו שאתה פוחד מהשוטר. עד שפעם אחת אני ועצמי נסעתי בשתיים בלילה ‫לכיוון הערים של מונסי, ‫הכול שם ג'ונגלים, חושך. ‫הייתי תשוש כבר, אמרתי, ‫אם אני לא מרביץ עכשיו מהירות, ‫אני עוד ארדם בכביש. ‫ככה במהירות אתה עירני. ‫אני טס בכביש, ‫פתאום דולק אחריי איזה נאצי, ‫נוג'רזי זה נאצים השוטרים. ‫אי אפשר לזוז, אתה בטעות ‫נגרד את הדף, ‫הוא מרביק לך את האקדח לראש. ‫ניו יורק זה מקום של שמאלנים, ‫ליברלים. אוהבים תפושעים, כמו פה, אוהבים מחבלים. נוג'רזי אין חוכמות, כולם שם גסטאפו. בקיצור, אני מרביץ ועכשיו הוא כבר חם עליי. כאילו, איזה חצוף. עצור בצד, אני עוצר בצד. הוא בא, אני פותח את החלון. שם, אם אתה יוצא, יורים בך. לא כמו פה, אתה יכול לצאת. אחי, היינו ביחד באירוני וו. אני פעם, תפס אותי פה שוטר, עושה פרסה, אתם יודעים, בכביש ירושלים לכיוון תל אביב, יש איזה מקום שיש את הטנקים שם, לטרון. עכשיו, אם אתה מפספס את היציאה, זה 16 קילומטר לכל כיוון, 32 קילומטר, ואני מה זה בלחץ? מצפסתי את היציאה, צריך לנסוע 16 קילומטר לעשות פרסה, לחזור, ‫לא משנה, ברגע שאתה ממהר עכשיו, ‫אמרתי, מה, אני עכשיו אצא 16 קילומטר? ‫נעשה פרסה. ‫לא היה אף אחד. ‫אין מכוניות שבאות ממול. ‫הכול די בטוח. ‫יאללה, איך אני בא לעשות פרסה? ‫כאילו שזרקו אותו מהשמיים. ‫500 פעם בדקתי במרות, מסתובב, ‫לא היה כלום. ‫איך שאני בא לעשות את הפרסה? ‫בקיצור, אהוב וזה. ‫התחיל לא טוב. ‫זה, תביא ראשונות, ‫עזוב, אני מהר, ‫מה אכפתך אני זה? ‫לא, לא עוזר שום דבר, קשוח. ‫פתאום מתברר שגם לשוטר ‫קרוב מזרחי. ‫אתה יודע, אחי, ‫אנחנו המשפחה, מה אתה... ‫אמרתי לו, תשמע, אתה צודק. ‫כך אמרתי לו, בוא נתחיל מההתחלה. ‫התחלנו לא טוב. ‫באמת, אתה צודק, פישלתי, ‫אבל איך אומרים? ‫אולי אך תדע, ‫אולי היינו ביחד בבית ספר. ‫בדרך איתו. ‫אומר לי, עכשיו בגלל שאתה מתנצל ‫ואתה מדבר אחרת, ‫אני לא לוקח אותך לתחנה. ‫תדע לך, אני כבר עמדתי ‫לקחת אותך לתחנה. ‫בסוף, הייתי שני אמריקאים. ‫אמרתי לו, עזוב, ‫אתה עושה בושות ליד האמריקאים, ‫הם רוצים לעשות עלייה לארץ. ‫והסוף נתן לי ללכת. ‫זה באמריקה? ‫פעם במיליון לא יקרה כזה דבר. ‫השוטר ישר שם אותך במאסר. ‫מה זה זה? ‫אתה אומר לו, ‫אחי, אנחנו אותו של משפחה? ‫למה שמה יורים בהם? ‫זה לא כמו פה. ‫פה עוצרים אותך, אתה מתחנן. ‫שמה פתאום מוציא לך איזה מפלצת ‫מכונת עירייה, יורה עליו. ‫בקיצור, רבותיי, שתפס אותי השוטר, אומר לי רישיונות. הרגשתי שהידיים שלי רועדות. אתם מרגישים את זה? שאתה בלחץ, הידיים שלך רועדות? אני מחפש בין הניירות, לא מוצא עיניים להם ולא יראו שהאדם בלחץ, המנגנון לא עובד. הרישיונות, הטסט של האוטו מול העיניים, אבל אני בלחץ, כי באמת נסעתי מהר. אמרתי, מי יודע, זה גסטאפ פועל לפה. יכול להיות לקחת אותך למאסר. ‫אז אני לא מוצא את הנערות, ‫עד שמצאתי את הנערות בסוף, ‫ניתנתי לו את הנערות, ‫הוא הלך נתן לי רפות וזה. ‫כשהוא החזיר לי את הראשונות, ‫עשבתי איזה חמש דקות ככה, ‫והיא רגעה. ‫עד שהנשימה תחזור והדופק. ‫ואז נזכרתי בהגמרה הזאת. ‫אמרתי, יא אפס שכמוך, ‫פעם אחת בחיים שלך ראתה ככה ‫מהקדוש ברוך הוא שאמרת לשון הרע? שבטאות חיללת שבת, שלא רצת לעזור יהודי שהיה צריך להציל אותו, שלא קמת בבוקר לתפילה. האם אי פעם רעדת ככה? רעדות, חלחלה. הבאתי שליטה, אני מתעלף תכף. הגאון מבילנה נגע בקליפות של פיסטוקים, משהו, מוקצי גרעינים. פתאום הוא קלט. מיד הוא התעלף. ‫והראו אותו, עוד פעם ראה את הקליפות, ‫עוד פעם התעלף. ‫עוד פעם הראו אותו, עוד פעם התעלף. ‫בסוף אשתו הבינה למה הוא מתעלף. ‫איכשהו התעורר, היא לקחה את הקליפות, ‫התחילה לאכול אותם. ‫אומרת לו, אתה רואה? זה טעים. ‫זה ראוי למאכל אדם, זה לא מוקצה. ‫הארי הקדוש היה לפעמים ככה ‫חוקך בזקן. פתאום הוא נזכר ששבת כל השבת הוא השאיר את היד על הזקן למה אם הוא ישלוף אותה אז היא תלוש אולי שערה הוא יתלוש שערה הרמת עירת שמיים של האנשים הרב עובד היא בטעות השמה שהביא לו תפילין רבנותם במקום רשי רשי זה הלכה רבנותם זה חומרה ולא מברכים על רבנותם מי שמברך על רבנותם זה ברכה לבטלה השמש פעם אחת בחייו טעה בדרך כלל הזעיר מביא לו תרשי לוקח תרשי מביא לו רבנותם מקפל פעם אחת בטעות הביא לו רבנותם הרב עבדיה הניח ברך ברכה אחרי התפילה השמש קלט את הטעות לא יודע עכשיו להגיד לו את זה איזה פחד ובדיוק הרב עבדיה עכשיו באיזה פגישה עם כמה חברי כנסת שם בבית הוא נכנס בבושת פנים, הוא סיפר את זה בעצמו, אני מאוזני, שמעתי את זה מפיו של הרב חכה כשהיה שמה שלו. הוא אמר, נכנסתי בבושה לחדר, אמרת לו, כבוד הרב, אני טעיתי, הבאתי לך בטעות רבינו אותם במקום רשי, מכילה, חל לי הרב. אז ליד האנשים הוא לא רצה לבאש אותי, אמר, טוב, תתזהר מאוד שזה לא יקרה שוב וזה. ‫אומר הרב איך שיצאו ‫החברי כנסת האלה מהבית, ‫הוא ישב מהבוקר עד הלילה ‫וכל היום בחה. ‫איזה פחיחיות. ‫ברכתי ברכה לבטלה, ‫היה מרביץ על היד ככה. ‫ברכתי ברכה לבטלה. ‫איך הוא נהיה כזה צדיק? ‫מה, הוא נולד ככה? ‫רק התורה עושה בן אדם ככה. ‫אין שום דרך אחרת. ‫אמרתי לכם, זה לא מספיק ‫פעם בשבוע לבוא ללמוד. ‫זה כמו לנסות להרתיח קומקום מים, ‫לשים אותו עשר שניות על זה ולהוריד. ‫עוד שבוע, עוד פעם שמים. ‫לאן אתה הגיע? ‫אתה חייב לעשות את תורתך כאבה ‫או מלאכתך הרעי. ‫שכל דבר בחיים, ‫התורה תהיה תמיד לפני הכול. ‫לפעמים אנשים שבאים קבוע ‫לשיעורים שלי בניו יורק, ‫פתאום לא באים. ‫מדי פעם, לא באים. ‫אז אני אומר להם, ‫איפה היית? ‫אומר, היה מסיבת יום הולדת, ‫מסיבת יום הולדת. ‫רק אני שומע את זה, ‫נדלקים לי אפיוזים. ‫קוראה אותו, אתה לא מתבייש? ‫מסיבת יום הולדת? ‫מה, אתה בגנון? ‫עוד מה אתה שיר ‫זום של פרחים על הראש? ‫כמו הילדים האלה, קפאים, קפאים, ‫מסיבת יום הולדת, בן אדם בן 40, ‫הוא הולך לאכול עוגה ‫של איזה ילד של החבר שלו. ‫מפסיד שעתיים שיעור מוסר, ‫התחסקות, הלכה. ‫ברט די פארטי. ‫בר מצווה. ‫בר מצווה? ‫זה בר מצווה של הבן שלך, בסדר. ‫לא, בר מצווה של בן אחי, אז מה? ‫מי אמר שזה דוחה שעתיים לימוד תורה? ‫יש אחד, רב בבני ברק, ‫שמוסר שיעור לבעלי בתים ‫כל לילה משמונה התשע בערב. ‫שנים. ‫יום אחד הוא אומר להם, ‫רבותיי, מחר אני לא בא. ‫מה? אתה אף פעם לא מכסיר. ‫מה קרה? הכול בסדר? ‫הכול, ברוך השם, בסדר גמור. ‫הבת שלי מחר מתחתנת. ‫פה בבני ברק. ‫חופה זה יהיה בשמונה. ‫אבל אל תבואו לחתונה ‫עד אחרי תשע. ‫תבואו חזרה לשיעור ‫ותעברו על החומר ביניכם. שלא התבטא לשיעור בגלל החתונה של הבת שלי. אמרו לו בסדר, נעבור מיד, זה כמה בלוקים מפה. בבני ברק. פתאום רואים למוחרת, הוא מגיע בשמונה וחמישה. מה קרה? התבטלה החתונה, לא חס ושלום. הרב הודיע שהוא מתעכב עד שהוא יבוא ועד שיכתבו את הכתובה ועדים וזה ותנאים. בטוח יהיה תשע. איך נפסיד שיעור? שמעתם כזה דבר? ‫בן אדם בדור שלנו, ‫הוא מבין מה זה תורה. ‫חופה של הבת שלו. ‫ולא היה כמו היום, ‫טלפונים התקשרו אליו, ‫היי, אבא, הרב כבר התחיל. ‫לא, הוא עכשיו יבוא תשע ורבע, ‫אולי כבר החופה התחילה כבר. ‫או שמעכבת כולם. ‫לא מפספס את השיעור ‫אם יש הזדמנות. ‫הבנתם? ‫פעם הרב שוודרון, זה הצל, סיפר שהוא היה מוסר שיעור גם כן לקבוצה של מתחסקים. מי ששמע דרשה שלו, רק מהקול שלו אתה מתעלף. קול מצמרר היה לו. והיה גאון וצדיק ומה שהוא מפחיד. יום אחד, אחד אמר לו, כבוד הרב, אני ממחר לא בא שבועיים. שבועיים, אני לא בא. ‫הוא חשב שהוא מתבדח איתו. ‫פתאום הוא לא בא. ‫עוד יום הוא לא בא. ‫הוא שואל, למה הוא לא בא? ‫מה, הוא חולה? עבר ניתוח? ‫מה קרה לו? ‫אמרו לו, כבוד הרב, יש מונדיאל. ‫מסתבר שהיו אנשים קוקוריקו גם אז, ‫לא רק היום. ‫יש מונדיאל. ‫מאיפה הוא יודע מה זה מונדיאל? ‫מה זה מונדיאל? ‫אומר לו, כדורגל. ‫מה זה כדורגל? ‫זה 11 נגד 11 רצים לברות בכדור. הוא אומר, נו, ומה התכלית של המשחק הזה? אלה רוצים להכניס את הכדור לרשת של אלה, ואלה שומרים שלא יכניסו. שומעים? אז הוא הלך לבית שלו. הלך לבית של הבן אדם הזה. אז הוא אמר לו, הלך לבית של הבן אדם הזה, הוא אומר, למה אתה לא בא? הוא אומר לו, כבוד הרב, השבועיים האלה אין על מה לדבר. אז הוא מסביר לו עכשיו, הוא אומר לו, אתה רואה? אלה רוצים להכניס את הכדור לאלה, וזה מסביר לו על המשחק. אז הוא אמר לו גם בחיים זה ככה, עם התורה. התורה אותו דבר. היצר הרע רוצה להכניס ואתה צריך להתגונן בפניו. אתה כבר הפסדת את המשחק, נתת לו להכניס לך גול רציני מאוד, תוך כדי להחזיר אותו. אחר כך הוא סיפר לו משל, תשמעו איזה משל. הוא אמר לו, ‫ואני תכף אתן כמה דקות לשאלות ‫ונסיים, אבל הוא אמר לו ככה. ‫הוא אמר לו, יש איזו משפחה ‫שיצאה לטיול בערים. ‫בניו יורק נוסעים בקיץ לערים. ‫אמר לו, ארזו את כל הבית, ‫לקחו צדניות, מזרונים, שש-באש, ‫מטקות, הכול. ‫מה השאירו? ‫השאירו את הציצית בבית, תלית. ‫שאירו את התלית בבית. ‫עבר איזה איש אחד מהבית, ‫הוא שומע מהחלון בכי. ‫בוכים מבפנים. ‫הוא דופק, אין קול ואין עונה. ‫אבל הוא שומע יללות, ‫פחיות, קורעות לב. ‫הוא אומר, וואי, פיקוח נפש. ‫לא עונים לי. ‫שבור את החלון, ניכנס. ‫נכנס לתוך הבית, ‫הוא הולך בעקבות הבכי. ‫מגיע, מה הוא רואה? התלית בוכה. התלית. התלית בוכה. למה התבוכה? כולם נסו להרים. אין פה דבר בבית שלא לקחו. רק אותי השאירו פה גלמודה ככה לבד. איך אני לא אפקן? אמר לה הבן אדם, אל תדאגי, תלית יקרה. כל אחד שיורד לקבר, ייקח אותך איתו לנצח. ‫אותפים את הנפטרים בתלית. ‫זאת אומרת, אלה ששכחו אותך ‫בעולם הזה לאיפה שהם הולכים, ‫אל תדאגי. ‫ביום שהורידו אותם לאפר, ‫את תהיי שם. ‫משל, מה אני משל? ‫שוב יום אחד קודם, ‫אחרי שתתעורר, עלול להיות מאוחר, ‫פספסת את הרכב, ‫איך אומרים באמריקה, ‫יש להם שלטים, ‫לא תפסק את הרכב. צער לא לפספס את הרכבת. פספסת את הרכבת, אתה לא תגיע ליד. לא תגיע ליד, כל החיים שלך ירסו. העולם הוא כמו GPS. GPS זה ספר מוסר למי שיש שכל. כשאתה נוסע עכשיו באוטו ואתה רואה איך ה-GPS עובד, ככה בדיוק החיים שלך עובדים. ‫הג'י-פי-אס מראה לך את הדרך, ‫כמו עמוד ענן להנחותם בדרך. ‫אומר לך הג'י-פי-אס, ‫צא ביציאה, לא יודע, ‫איך קוראים לזה שמה? ‫רחוב קרן קיימת. ‫עכשיו אתה עסוק בדמיונות, ‫פספסת את היציאה. ‫מה מייד קרה בג'י-פי-אס? ‫מחשב מסלול מחדש. ‫האם רק דרך אחת השתנת ‫או שכל אלפי האופציות ‫שהיו לך לפני דקה כולם נהרסו? ‫מה אתם אומרים? ‫זה לא רק כביש אחד השתנה. ‫ברגע שפספסת כביש אחד, ‫כל שאר הדרכים של ההמשך ‫כולם משתנים. ‫פספסת הזדמנות לעשות דבר גדול, ‫כל החיים שלך השתנו. זה לא רק דבר אחד קטן. לדוגמה, בא לך איזה רב חשוב, הישיבה מתמוטטת, אין כסף, לא שילמתי לרבנים חודשים, תציל אותי, ברוך השם, תגר בבית של עשרה מיליון דולר, תן לי צ'ק חמישים אלף דולר. ישתגע, אתה כבוד הרב, חמישים אלף דולר זה מכונית חדשה בשבילי. מה יותר חשוב, מכונית או שהישיבה לא תיסגר? הגזמת, קח מאה שמונים. מסגרה הישיבה. ‫מה קרה להשיר הזה? ‫כל הנצח נצחים שלא השתנה לשלילה. ‫אם היה נותן בנים צדיקים, ‫נכדים תלמידי חכמים, ‫חתונות עם שידוחים טובים, ‫עולם הבא במדרגה הכי גבוהה, ‫כל התורה של כל האבריכים, ‫היה נכנס לו יום-יום לחשבון, ‫בעולם הבא היה שם ליד רבי עקיבא. ‫ומה עכשיו נהיה? ‫מושיבים אותו ליד בלעם וטומי לפיד. ‫איזה שכנים הוא זכה. ומה עשה בחמישים אלף דולר האלה? הפסיד אותם בקזימה. מה עשה? מה עשה? נתן לבן שלו והבן שלו קנה בזה סמים. או הפסיד את זה לגרושה שלו. מה עשה בזה? אכל סטייקים? קנה עוד בריכה? שטויות הרי באמת. זה מה שחזל אומר, אם יש אדם קונה עולמו ברגע אחד ויש אדם מאבד עולמו ברגע אחד. מאבד עולמו ברגע אחד, פחד פחדים. קונה עולמו ברגע אחד. אחד בא לרב חיים קניאפסקי, אומר לו, כבוד הרב, אני בחיים לא נסעתי לאמריקה לאסוף כסף. אני לא מבין אנגלית, לא יודע כלום, לא מתמצא, זה תרופה, לא כלום. אבל אין מה לעשות, אני חייב לארגן תוך שבועיים 50 אלף דולר. אם לא הישיבה שלי בבני ברק פושטת רגל. ‫באתי לכבוד הרב שייתן לי ברכה. ‫יש לו אמונת חכמים. ‫הרב חיים קניאסקי נתן לו ‫ברכה שיצליח, ‫והשם יעזור שהישיבה לא תיסגר. ‫נסע הרב המסכן הזה לאמריקה, ‫שבועיים הוא לא חיסה ‫את מחיר הקרטיס. ‫אתם מכירים את אלה הביישנים ‫הלא יוצלחים שבאים לאסוף כסף, ‫מתחילים לגמגם, ‫לא יוצא להם המילים מהפה, מהבושה. השיר הזה, אין לו זמן. טוב, טוב, נו, קח 20 דולר, עזוב אותי. הסכן אחרי שבועיים, את הכרטיס הוא לא חיסן. חוזר לארץ אחרי שלושה שבועות, עבל וחפוי ראש. זה מעשה שהיה. אומר, איך אני יודע להבריחים עוד עשרה ימים מסגר הכולל? איך אני יודע? איך אני יודע? מסכן, הוא לא יושן, לא אוכל, לא יושן, משתגע. פתאום בא איזה אחד, אתה רב כך וכך, כן? ‫הרב חיים קניאפסקי שלח לקרוא לך. ‫הרב חיים קניאפסקי? ‫איך הוא בכלל זוכר אותי? ‫הייתי אצלו לפני כמעט חודש. ‫מהר, הבהילו אותו לרב חיים קניאפסקי, ‫אומר לו, יש לי בשבילך מעטפה ‫שאיזה עשיר בא ונתן לי היום. ‫אומר לו, מה זה, כבוד הרב? ‫אומר, איזה עשיר אחד עשה עסקה ‫באוסטרליה, הוא מכר הרבה בתים, ‫וזה המאסר של העסקה. נזכר אותי שאמרת לי שאתה צריך חמישים אלף דולר, זה בדיוק מה שיש פה. ונתן לו את הצ'ק. הוא התעלף כמעט. אומר לו, כבוד הרב, אני לא מבין, מה הפשט? ‫למה השם שלח אותי ‫לארץ נחר עם גויים? ‫שלושה שבועות לא למדתי תורה, ‫לא ראיתי את אשתי והילדים, ‫הייתי בדיקאון שם, ‫רואה את כל הגויים שם, ‫את כל הפריצות וביזוטיה, ‫השירים נתנו לי זבל, ‫זרקו לי כאילו אני איזה כלב ‫שבא לקבל איזה עצם, ‫ובסופו של דבר הישועה שלי ‫באה מעבר לכביש ‫מבן אדם ישראלי מבנברג ‫שעשה עסקה באוסטרליה, אז למה הלכתי לשם? הייתי צריך לפתוח באשם. אמר לה רב חיים קניסקי אתה לא הבנת נכון. כל הסיבה שהגיעה לך היום הכסף ליד זה אך ורק בשביל שנסעת לאמריקה והתבזעת. כי הרי לא שברחור היה שבאמת אכפת לך מהתורה, ואתה מבטר על הלימוד שלך ועל אשתך ועל הילדים, ואתה עושה את הדבר הכי שנוע לאדם, ללכת לקבץ נדבות. אנשים לעצמם אין להם מה לאכול, אומרים לי, אני לא מסוגל ללכת לקבץ נדבות, תעזור לי, תאסוף בשבילי. אני אומר להם, אני לעצמי לא אוסף, איך אני אאסוף לכם? אין לי, אני לא מסוגל. אחד אמר לי לפני כמה ימים, ‫כבוד הרב, ‫אתה יודע את מצבי הכלכלי. ‫יש לי חברה, ‫אני לא יכול לשלם הסכורות, ‫הגעתי לחידלון. ‫אמרתי לו, ‫השם יעזור, ‫הוא ימצא לך משהו אחר לעשות. ‫אין סיכוי, ‫אני במאות אלפי שקלים חובות. ‫טוב, פתאום הוא מתקשר אליי, ‫אומר לי, כבוד הרב, ‫אולי סוף סוף בא לי הישועה. ‫אמרתי לו מה? ‫הוא אומר, יש איזה קרן ממשלתית שהממשלה חותמת ערבות על 75% מההלוואה שאתה מקבל מהבנק. ככה הבנק מסכים לתת לך את ההלוואה. ואם הממשלה חותמת 75% ערבות, אז הבנק ייתן. אם לא, אף אחד לא ייתן לי, כן. אבל זה גם לא כל כך פשוט לקבל את ההלוואה. כי צריכים להגיש להם דוחות ומאזנים. הביזנס שלי הוא לא רווחי, ויש לי איזו הלוואה של מאות אלפי שקלים כבר. ‫אז הוצאתי את זה מהדוחות ‫בדרך לא דרך. ‫הוא אומר לי, ‫האם עברתי עבירה? ‫הוא שואל אותי. ‫אמרתי לו, ודאי, זה עונה, ‫זה איסור דורי את מה שעשית. ‫אתה מוליך את הבנק שולל ‫ואת הממשלה. ‫הממשלה חותמת ערבות ‫אחרי שהיא רואה ‫מה יש לך ומה אין לך. ‫אם אתה מרמה אותם ולא אומר להם ‫שיש לך חובות לאחרים, ‫אתה גונב כסף לממשלה, ‫וזה איסור, אסור לגנוב כסף, ‫מאף אדם, גם לא מגועים. ‫אז הוא מתחיל לתת לי דרשות, ‫ומה זה, נהיה תלמיד חכם, ‫אין לכם מושג. ‫הוא אמר לי, איזה קשוח אתה. ‫מה זה שייך אליי? ‫תפקידי להגיד לך מה מותר, ‫מה אסור? ‫תלון תן חמצן, תלון תן אוויר, ‫אין דרך להתיר. ‫אמרתי לו, בשום פנים ואופן לא. הוא אומר אבל חשבת על זה שאולי בזכות זה אני אקום על הרגליים ואני אשלם את החובות ואני ככה ואני אתן צדקות מה עדיף שאני אתמוטט מה זה לא פיקוח נפש? הזרקו אותי עם האישה והילדים לרחוב משכנע לא? מה אתם אומרים? מה הייתם עונים אחרי זה? אני תלו מצטער חביבי זה לא פיקוח נפש זה לא פיקוח נפש פיקוח נפש זה סכנת חיים. זה פיקוח עוני. חלילה, תהיה אומלס. זה לא פיקוח נפש. אל תדאג, יהודים הם רחמנים בני רחמנים. יראו אותך יושן בפארק, יביאו לך אוכל, יביאו לך בגדים, סמיכות. זה לא פיקוח נפש. פיקוח נפש זה מי שיכול למות. פה אין פיקוח נפש. יקחו לך את הבית, יקחו לך את האוטו, יקחו לך את הסירים במטבח. תלך לגור אצל אמא שלך או אמא של אשתך. זה נורא. ודאי שזה נורא. קל להגיד את זה. זה טרגדיה. אבל זה לא פיקוח נפש. בית שנשרף בשבת שווה 500 מיליון דולר. אסור לחבות. אנשים ישנים קומה שנייה. ישרפו, פיקוח נפש. מה פתאום? תאיר אותם ותוציא אותם מהבית. אל תהיה ראש קטן. למה חיבית? ‫היו אנשים נשרפים. ‫מי אמר לך? ‫עד שיגיע האש ייקח חמש דקות, ‫תאיר אותם, יאללה, רוצו. ‫ראש קטן הולך מחבא את האש ‫ומשכנע את עצמו שאם לא, ‫הם היו נשרפים. ‫כי אין לו עירת שמיים, ‫אין לו אמונה, רבותיי, ‫זה כולנו, זה לא הוא, זה אנחנו. ‫אין לנו אמונה. אם הייתה לנו אמונה, ‫לא היינו עוברים עבירה כאלה. ‫בסיכומו של דבר אמרתי ליהודי הזה, ‫ובאמת היהודי הזה הוא איש יקר, ‫הוא מהבעלי התשובה ‫היותר טובים שיש, לא הבלוף. ‫אבל כשאדם בצרה, ‫קשה לו להיות אובייקטיבי. ‫אמרתי לו, אני לא יודע, ‫אני הבנתי כבר מזמן ‫שאין שום דרך בעולם ‫להסתקר דרך עבירות. לעולם לא יהיה לבן אדם ברכה מאונעה, מגזל, משקרים, מרמאות, לעולם. ואם נראה שכרגע הוא מצליח בזכות הגנבה, אוי לא, מה הוא יקבל אחר כך על זה? הוא חייב להפסיד. כנפת תפסיד בגדול. רימית תפסיד בגדול. גם אם כרגע נראה שזה עוזר. כרגע זה נראה שזה עוזר. אתם יודעים פעם איזה אחד, ‫אמר לי שמכרו לו אוטו איזה וולבו ‫ואחרי יומיים הלך הגיר. ‫אמרתי לו, מה, אתה טיפש? ‫לא, אמר לי, המנוע הלך ‫והאוטו התחיל לעשן כל השכונה שם. ‫אמרתי לו, מה, לא בדקת את האוטו ‫לפני שקנית? ‫אומר לי, עבדו עליי. ‫שמו לי איזה שמן דבש כזה ‫בפנים, בתוך האוטו. ‫האוטו נהיה שקט, ‫אין אשן, אין כלום, זה משהו מיוחד. ‫זה ממש כמו דבק, זה נראה. ‫כמו דבק מגש ששופכים לתוך המנוע, ‫ואחרי יומיים הלך המנוע. ‫לעת עתה היה נראה שהשמן הזה עוזר. ‫מה קרה אחרי יומיים? ‫הכול הלך ואז עוזר. זה הגזר. ‫נראה כרגע שזה עוזר. ‫עוד יומיים תבין שלא. ‫עוד שנתיים תבין שלא. כמה גמרו בבית סוהר? כמה גמרו עם סרטן? כמה גמרו עם גירושים? כמה? הם לא מקשרים. הם לא מקשרים שיום אחד האישה נמאס לה וזה וכמה ולקחה לו הכל וטבעה אותו ולקחה לו את הבית והוא לא מבין שזה בגלל כל הגזלות. ‫הוא לא מבין שזה בגלל שאין לו אמונה, ‫הוא לא מבין בגלל שהוא מרמה, ‫בגלל שהוא מרמה לקוחות, ‫מרמה ערבים. ‫באים לו קליינטים ערבים, שמיילים. ‫למה הוא מרמה אותם? ‫הוא בראש שלו משכנע את עצמו, ‫תשמע, אלה טרוריסטים. ‫אם הם לא בעצמם הורגים יהודים, ‫אז הם תורמים לחמאס. ‫ואם הם לא תורמים לחמאס, ‫אז הם מצביעים בעד החמאס. ‫ואם הם לא מצביעים בעד החמאס, ‫שהחמאס עושה פיגוע, ‫הם רוקדים בבית, מחלקים בקלאות. ‫מצווה לטפל בהם. ‫מי אמר? איפה זה כתוב בתורה? ‫גוי אחזר רשם. ‫אתה רגנוב מנו? ‫לא. ‫הוא בא להרוג אותך, ‫אתה ארוג אותו קודם, זה כן. ‫אבל הוא בא לך לחנות, ‫אסור לך לגזול מנו. ‫אסור, זה עוד יותר מגביר שנאה ‫וזה חילול ה' וכולי. ‫אני אומר לכם, רבותיי, ‫זו מציאות. ‫מציאות בעולם שכל מה שתעשה ‫בדרך לא דרך, ‫יהיה עלה לך בסוף ביוקר. ‫וכל מי שיתגבר, ‫בסופו של דבר ישתלם לו. ‫ומי שחושב אחרת, הוא לא דתי. ‫בוודאי לא חרדי, גם לא דתי. ‫הוא כופר גמור, מאה אחוז כופר, ‫למרות שיש לו זקן יפה ‫וסומבררו ממקסיקו. ‫זו האמת. ‫ומי שלא הגיע עוד למדרגה הזאת, ‫שלא יגיד שאני בעל תשובה. ‫בבקשה, מספיק עם השקרים. כי מי שחושב שבזכות שאני גנוב אני ארוויח ובזכות שאני מרמה אני אצליח ובזכות שאני ישר אני מפסיד אז הוא מעולם לא חזר בתשובה. מעולם. כי האידיאולוגיה, ההשקפה שלו אף פעם לא השתנתה. נשארה לו השקפה חילונית שאף פעם לא השתנתה. בלי לשנות ההשקפה להשקפה חרדי תורנית אף פעם לא חזרת בתשובה. מובן רבותיי? אתם מסכימים איתי או שאני קצת נפלתי עליכם כבד? כן, כי אתם אנשי אמת. כי מי שאיש אמת הוא יודע שזה נכון, אני לא ממציא דברים. איך אפשר? אתה עמוד מול הקרשבחו אחר 120 שנה, אני אראה לך את הגנבות, את הרמאויות. איך עשית כזה דברים? הרי זה ייסורי דוריי את היום-יום. אז מה תענה לו? הייתי בלחץ. לא היה לי כספים, איך הייתי משלם את המכוניות ואת הטיולים שלי לחוץ לארץ? ‫אז הקרשבחור יענה לך, ‫אבל איפה אני בתמונה? ‫כל מה שעלך עד היום ממי זה בא? ‫מהגנבות או ממני? ‫הכול בא ממני, ‫אז למה היית צריך להיות גנב? ‫החזוני שמר משפט נפלא. ‫מי הם האנשים הכי טיפשים בעולם? ‫הגנבים. ‫למה? ‫כי הם גונבים משל עצמם. ‫מי הבין? ‫אני אסביר לכם. בראש השנה, כבשבחור כתב ליציק מהשכונה מיליון שקל השנה. כל ההכנסות שלו מיליון שקל. יציק לא יודע את זה. הוא לא יודע שבראש השנה השם מכין לו מיליון שקל השנה. עכשיו הוא מתחיל, גונב מזה, מרמה את הזה, גונב מהממשלה, גונב מהגוי, גונב מהיהודי, מרמה את ההוא. כמה עשה בשלושה חודשים הראשונים של השנה, רבע מיליון שקל מגנבות. עוד חודשיים שלושה, חצי מיליון שקל. בסופו של דבר השנה הוא הצליח לגנוב חצי מיליון שקל. כמה הוא קיבל בסוף השנה? עוד חצי מיליון שקל. כי ה' כתב לו הרי מיליון, נכון? חצי מיליון הוא כבר גנב. אז יש לו את זה ביד. אז ה' משלים לו למיליון. אבל על החצי מיליון שהוא גנב הוא יקבל עונשים קשים מאוד. ‫קשים מאוד. ‫אם הוא גנב מעל מיליון, ‫השם כתב לו מיליון, ‫הוא גנב מיליון וחצי ‫מלקוחות השנה. ‫הוא מפסיד חצי מיליון על ניתוחים, ‫בעיות, מסכנסה, עורכי דין. ‫הוא לא רואה את הקשר. ‫מנקים לו למה שנגזר לו. ‫ובסופו של דבר הוא מקבל עונש ‫על המיליון שגנב. ‫זה חוץ מהעונש, מובן? ‫אז בסופו של דבר, למה זה דומה? ‫לאבא שיש לו עכשיו בן אחד ‫ושניהם לבד בדירה. ‫ואבא אומר, הבן שלי ילד טוב, ‫אני מחר אתן לו בבוקר ‫100 דולר פרס. ‫באמת היה השתפר בזמן האחרון. ‫האבא מכניס 100 דולר למכנסיים, ‫תעולה אותם באמבטיה, הילד הזה אומר, נמאס לי כבר, אין לי אף פעם כסף וזה, בא לי קצת לקנות שטייה בקיוסק, כל מיני דברים. בא, רואה את המכנסיים של אבא שלו, מחטט, מצא 100 דולר. חושב, חושב, ועיף אין קו וחו, ויער כי אין איש, פילח לו את ה-100 דולר. האבא מתעורר שש בבוקר, בא, אומר, יאללה, לפני שאני אצא לתפילה, אני אייר את הבן שלי, תן לו את ה-100 דולר לפני שהוא הולך לישיבה, ‫מכניס את היד לכיס, ‫נעלמו המאה דולר. ‫טומי לקח את זה, ‫זה לא אליהו הנביא, כן? ‫זה רק אני והוא בדירה, ‫ואני לא לקחתי. ‫אז מי זה? הוא. ‫אומר, חבל, כל כך חבל. ‫איך הבן שלי לקח מהכיס שלי? ‫עכשיו, הילד, איך הוא מרגיש נפלא? ‫עכשיו הוא הולך, קונה בקיוס, ‫קונה לחם עם חריף, ‫קונה כל מיני דברים. ‫הוא אומר, הנה, אתה רואה, ‫סוף סוף יש לי קצת רווחה. ‫נכון או לא? ובפועל, ‫ממי הוא גנב? מעצמו. ‫יום אחד, אבא הזה ‫כותב עכשיו צוואה. ‫ארבע האחים האחרים ‫שבאותו זמן היו בישיבות, ‫כל אחד קיבל מיליון דולר. ‫וכמה הילד שגנב את ‫המאה הדולר קיבל? ‫מיליון קינים בסקית. ‫מה גרם? הגנבה. ‫הוא לא יכול לסמוך עליך. אם אתה גנב, אני לא רוצה לתת לך כסף. והוא מה חושב? לפחות 100 דולר רציתי ממנו, מהקמצן הזה. ככה הוא חושב? ככה זה כולנו, רבותיי. ראש מעוות. רק יש מעוות שעוד אפשר לתקן ויש מעוות לא יוכל לתקון. אני אתן זמן עכשיו לשאלות. גם על מה שדיברנו וגם על מה שלא דיברנו. גם על החברותות, גם על התורה, גם על הפרנסה, כל מה שאתם רוצים. כמה דקות לשאלות. יש שאלות על מה שדיברתי? נתחיל עם זה. כולם באלם? טוב מאוד. נו, איפה? שם, בבקשה. למה שדהי דעתם, אמרת שכאב אמר, שדהי דעתם ללמוד תגיד, אני שואל אותך שאלה, חומש ממי בא? אז למה לא ללמוד חומש? זה התורה, זה הבסיס של כל היהדות, זה החומש. אם לא היה חומש, היה גמרה? לא. אם היה גמרה, אם לא היה גמרה, היה חומש? כן. תחשוב, אם לא היה חומש, לא היה גמרה. אם לא הייתה גמרה, היה כן חומש. ‫לא אמרתי שחלילה זה לא חשוב ללמוד ‫גמרה, חייב ללמוד גמרה ‫ולדעת אותה טוב-טוב. ‫אבל אם הוא ידע גמרה בצורה נפלאה ‫ולא ידע חומש בגיל 40, ‫זה תאודת עניות. ‫חסר לו הרבה. ‫אני אגיד לך למה. ‫כי מדרך החומש, מעשיות שבחומש, ‫מהלימוד של החומש, ‫אתה לומד הכי הרבה על הקב". ‫מה הוא אוהב, מה הוא שונא, ‫איך הוא מגיב, ‫איך הוא מגיב לקפויי טובה, ‫מה זה גואים. ‫הכול אתה לומד מהחומש. ‫החומש זה כמו אלף ספרי מוסר. ‫עכשיו, בן אדם שלא יודע ללמוד חומש, ‫הוא לא למד חומש, ‫יש לו חור בהשכלה. ‫בחור והשכלה. ‫תראה, בישיבות אין זמן, ‫אז לא מלמדים נביאים. ‫הבנות לומדות נבי, ‫כי הן לא לומדות גמרה, ‫אז מלמדים אותן נביאים. ‫לפעמים יוצא מציאות שיש לך ‫בן תלמיד חכם בקי בשעש, ‫והוא לא יודע מילה בנביאים, ‫והילדה שלך יודעת נביאים. ‫שואלים אותו עכשיו מי היה הנביא הזה, ‫איפה הוא חי, איפה הוא ניבה, ‫איפה הוא התנבה, הוא לא יודע כלום. ‫הילדה בת שש עשרה יודעת הכל, ‫כי היא למדה נביאים. הבנת? מציאות, שמע טוב, אם לא נהדה נביא או לא, נשרוד, אבל אם לא נהדה חומש, אנחנו בבעיה גדולה מאוד. חוץ מזה, תקשיב, בעלי תשובה חדשים, הם לא ברמה להבין גמרא, ייקח להם כמה שנים. אם הם ילמדו גמרא, נגיד שלושה חודשים, ויראו שאחרי שלושה חודשים הם בקושי מבינים עמוד אחד, אתה יודע מבחינה פסיכולוגית מה יקרה להם? הם ישברו לחלוטין ולא ילמדו לעולם יותר תורה. ‫תקשיב, הם ישברו לגמרי, ‫שלושה חודשים גמרו חצי עמוד. ‫אבל אם הם יראו גם הספק בלימוד, ‫הם לומדים הלכות, ‫לומדים פרשת השבוע, מבינים רשי, ‫אז יהיה להם חשק להמשיך גם גמרה. ‫אבל אם הם יראו שהם לומדים חודשים ‫ולא גמרו חצי עמוד, ‫ויש אלפי עמודים מחכים בתור, ‫הם יגידו, ואני ראיתי את זה ‫מאות פעמים שזה קורה, ‫מה אני מבזבז את הזמן שלי בכלל? ‫מה ייצא מני? ‫אחרי 20 שנה נהידה פרק בשס. ‫ככה הוא חושב. ‫הוא לא מבין עכשיו ‫שזה מתאר את הנשמה, ‫שזה, איך אומרים, ממיס את היצררה, ‫שזה מחדד את המוח, את החשיבה. ‫לא ברמה להבין את כל זה. ‫הבנת? תדע לך דבר אחד, ‫שמע, כל שנייה בחיים זה ניסיון. ‫אני עכשיו לא יודע למה, ‫נזכרתי שפעם הלכתי לתת, ‫לעשות שבתון בלוס אנג'לס ‫במקום שנקרא ביג בר. ‫אתה יודע מה זה ביג בר? ‫הדובים הגדולים. ‫יש בלוס אנג'לס הר, שבזמן שבלוס אנג'לס נעים, 20, 25 מעלות שמש, אתה נוסע על ההר הזה, שם שלג, או 0 מעלות, מקום גבוה, יש שם דובים קצת, יערות, מקום מאוד יפה, נקרא ביג בר, איזה ישיבה, הלכו לשם לשבת, הזמינו אותי להיות הרב האורח. בדרך חזרה מביג בר יום ראשון, ככל שאתה יורד יותר ויותר מההרים, נהיה יותר חם, מתחיל כבר להיות נעים, שמש, כבר פותח חלון, פתאום אני רואה בצד שמאל יערות פרדסים של שקוליות. אני מאוד אוהב שקוליות, שקולית אסיסית, אני אומר, וואו, תראה כמה שקוליות. אבל הכל מוקף בגדר, זה שייך לאיזה מישהו. אני אומר לנהג, שמע, יש לי רעיון, תפנה פה שמאל, אה? הרי הפרדס גם נמשך מהצד, כן? בוא ניסע לאורך הגדר בטוח, תראה יש שם מלא אשכוליות רקובות על הרצפה. יש כאלה שבטוח נפלו את מול של שום, אולי נמצא איזו אשכולית טובה ברחוב. ברחוב זה אפקר, מותר. אז אנחנו נוסעים לאורך הגדר, וכל אשכולית מראים אותה רקובה, עוד אחת רקובה, עוד אחת רקובה, כולם רקובות. אז הוא אומר לי, ענק, בוא נראה, אל תהיה כזה פנאט. מה הבגדיל, יש פה מיליונים של אשכוליות, מי אכפת לו אם ניקח אחד? ואני, מה זה באמת לאשכולית הזאת עכשיו? אני אומר לו, אי אפשר לגעת, זה לא שלנו. אי אפשר לגעת. אל תתייאש, עוד נמצא אחד על הרצפה. נסענו עוד עשרה מטר, הועירים אחת, מושלמת. להשתבח שמו. יאללה, תביא. איך שהועירים את האשכולית, מה אתם חושבים קרה? רכב של סיור פטרול עם סירנות בא אלינו בטיל, ג'יפ איזה גוי נאצי שם אל תזוזו אמרתי לו תירגע לא עשינו שום דבר רע מה קרה? הרמנו מהרצפה הוא אומר אתה חושב שלא ראיתי את זה? יש לכם מזל שלא כתבתם אני כל השבוע פה מתחבא, באים אנשים, קוטפים, תופסים אותם, כנסות, משטרה. אמרתי לו, אתה רואה? אשכולית ארורה, היינו קוטפים, דולר עולה אשכולית בחנות, דולר. היינו הולכים לבית סוהר, לוס אנג'לס, יש לי טיסה לחזור לניו יורק, הייתי מפסיד את הטיסה. זה כל החיים. לעמוד בניסיונות. ‫יש שיעור תורה, יש חברותות ‫ויש איזה משחק מטופש. ‫מסיבת יום הולדת. ‫למה לא באת לחברותות? ‫החברות שלך יושב לבד, מחכה. ‫הלכתי לבר מצווה. ‫הלכתי לבת מצווה, עוד יותר טוב. ‫עוד שאלות? ‫כן, שם בסוף. ‫יש דיסקים פה. למה נגמרו כל הדיסקים? הבאנו המון דיסקים. עושים הכל, עושים פליירים, עושים דיסקים, עושים דיסקונקי, עושים ספרים, עושים יוטיוב, עושים פייסבוק, עושים הכל כדי להגיע לכל חילוני שאפשר. גם זה עושים, כרטיסים, פליירים, הכל עושים. ‫כסף ומי שעזב לפתור את ה... ‫גם זה נקראת כסף. ‫אף אחד לא יעשיה פתור. ‫אם הוא מותר להשתתף. ‫כשאתה אומר שמתוך זה ‫הוא יראה את זה, ‫ואם פתאום הוא יגביל משהו ‫שלא יהיה לך תשובה עליו, ‫תכל'ס, מותר, ‫ואני אגיד לך מי אמר שמותר. ‫יצאנו לפרסומות, רגע. ‫אתה שומע? אני אגיד לך מי אמר. ‫שאלות החזוניש אם מותר לשקר ‫לחילוני כדי להחזיר אותו בתשובה. ‫אתה יודע שרוב הפוסקים אומרים ‫שאסור, מדבר שקר תרחק, ‫אבל חזוניש היה לו דעה מקורית. ‫הוא אמר, אם חילוני עכשיו ‫בספק למות, ‫יש לו עכשיו פיקוח נפש, ‫נפצע בתאונה, ‫האם הדרך היחידה ‫להציל את חייו זה לשקר אותו? להגיד לו, אל תדאג, אני אקח אותך לבית חולים, זה משהו קטן, אל תדאג. אם לא, אולי הוא לא היה רוצה לבוא. אני עסוק, יש לי עכשיו ביזניס, לקוחות. לא, זה ייקח חמש דקות. זה באמת ייקח שבוע. אבל הוא לא רוצה לבוא אם תגיד לו, לא, לא, אני אקח אותך לבית חולים, חמש דקות יסדרו לך הכל. כדי להציל את חייו, מותר לשקר לו או לא? הוא אומר, אז אם כדי להציל את הגוף, מותר לשקר, להציל את הנשמה, כלווך, הוא אומר. שזה לחיי הנצח. ‫אז אם אתה יכול להציל את הבן אדם הזה ‫על ידי שתגיד לו, ‫בוא, אני אתן לך כסף אם תסתור, ‫ואתה יודע הרי שהוא לא יסתור, ‫ומתוך זה הוא גם יחזור בתשובה, ‫מצווה. ‫לא כולם אבל מסכימים עם זה. ‫יש כאלה אומרים, נכון, ‫הוא יחזור בתשובה, ‫אבל אחרי כמה זמן ‫הוא גם ירד חזרה מן הדרך. ‫כי כל דבר שנעשה בדרך לא דרך, ‫אין בו ברכה, אין מה לעשות. לא כדאי להסתכן. פעם היה לי איזה תלמיד מאטלנטה, הוא המציא רעיון גאוני. הוא פתח אתר וקרא לו, סלמי עולם הבא. תמכור לי את העולם הבא שלך, יהודי. 300 דולר למי שיחתום לי על נייר שהוא מוכר לי את החלק שלו לעולם הבא. והתחיל להפציץ את זה בפייסבוקים. אתה יודע כמה אנשים נהיה לו בדף? מיליון. מעל מיליון. מעל מיליון. בזכות זה הוא נהיה עשיר גם, הוא התחיל למכור פרסומות, שילמו לו ים של כספים, מיליון איש, יש לו בדף. לסוף הוא מכר את הדף הזה בהרבה כסף. אבל אתה יודע איזה קטעים היה לו? היו באים לו כל מיני אמריקאים מדומיינים, לא יודעים כלום מה החיים שלהם. מה זה השטויות האלה? אתה תיתן לי 300 דולר? הוא אומר כן. על מה? אני רוצה שתחתום שאתה מוכר לי את העולם הבא שלך. מה, יש כזה דבר עולם הבא? הוא אומר כן. תוך כדי הוויכוח, אני אתן לך 300, אבל אתה חותם? אתה בטוח? תוך כדי הוויכוח היה מחזיר אותם בתשובה. איך אתה מוכר כזה 300 דולר טיפה? זה 300 מיליארד דולר, לא יקנה דקה מהעולם הבא. מה, תוכיח לי שיש. פתאום הם נבלו. פתאום הם נבלו. מה, אולי אני עומד לעשות טעות? אז התחילו לשאול שאלות. אז היה מוכיח להם. והחזיר אותם בתשובה. סוף וואלה לארץ. זה הסיפור. לפעמים רעיון אחד הוא מקורי, הוא עובד טוב. עוד שאלות? עוד. כן. שאלה לחשוב. לא חשוב, בכל עניין. אני מכיר מישהו שהוא חילוני לגמרי. שמה? מישהו שמה? חילוני? כן. אוקיי. רק מישהו אחד? אה? לא, לא, מישהו קרוב אליי, חדוי עמד פה. כן. עכשיו הוא אומר שהוא בכלל לא מאמין. שהוא לא מאמין, זה שהוא... אה, ויותר מזה גם עשה תואר. ‫הוא אומר שהוא יודע מה זה, ‫והוא בכלל לא מאמין. ‫הוא חורר, הוא אמר, כאילו, ‫הוא ממש לא מאמין, ‫אבל נותן לו את התשובה. ‫מה אני עושה? ‫תגיד לו, אם אתה כזה גאון ביהדות, ‫הנה, תצפה בסרט הזה ‫תורה ומדע, ‫ותכתוב לי באימייל ‫מה לא אמת בסרט הזה. ‫ואני אראה אם יש לי תשובות בשבילך. ‫בוא נראה מה יש לו להגיד. ‫מהדקה הראשונה אתה יודע ‫אם החבר שלך הזה הוא אמת או בלוף. ‫מתי מחבר? ‫-לא משנה. ‫אח אפילו, אבא, מה זה משנה? ‫אחד שיש הרבה חיים בבלוף. ‫תגיד לו, הנה, יש כאן הוכחות. ‫כל הוכחה והוכחה, ‫תכתוב לי למה היא לא אמת. ‫ואם לא יהיה לו מה להגיד ‫אפילו על אחת מהן, ‫אז תגיד לו, אז אתה רואה ‫שבן אדם לא יכולה לכתוב את זה? ‫אז נגמר הוויכוח. ‫הבנת? ‫דרך אגב, אני רוצה להגיד לך משהו ‫שהרבה לא יודעים אותו. ‫כשאתה מתווכח עם חילוני ‫או עם עתאיסט או עם כופר, ‫תקרא לזה איך שאתה רוצה, ‫אתה לא חייב לנצח אותו על המקום ‫אתה רק צריך לזרוע ספק אצלו ‫בראש ופחד. ‫שני דברים שעובדים על האדם. ‫שני דברים מזיזים את האדם ‫ממקומו. ‫הכי הרבה זה פחד, ‫שהוא מבין, אם הוא צודק, אני אבוד. ‫אני בשעה שיחה חזרתי בתשובה. ‫למה? ‫הבן דונלד שלי, שהוא גאון בתורה, ‫הוא הכניס בי בלב ספק גדול, ‫והכניס בי פחד גדול. למה? ‫הוא אמר לי, ‫שמע, אתה חי באמריקה, נהנה, ‫עושה כסף, חליפה, ניבה, ‫מבסוט מה החיים שלך, נכון? ‫אני פה לומד תורה, ‫יש לי תלמידים, אישה, ילדים, ‫מבסוט, מאושר מאוד. ‫אם אתה צודק והתורה שקר, ‫חס ושלום, ‫שנינו נמות, שנינו נהפך לחול, ‫אז אנחנו טקו. ‫אבל אם אני צודק והתורה יהיה מת ‫ועוד מעט שנינו נמות, ‫אני מלך לנצח נצחים ‫ואתה תסבול לנצח נצחים ‫בסבל שאין לו קץ. ‫שווה לך לבדוק? ‫אומר לי, שווה לך לבדוק? ‫עכשיו תגיד, בן אדם שיש לו שכל, ‫שומע כזה משפט, אם הוא מתעלם מזה, טיפש יותר מנו. כבר הוא שותה, אולי הוא באמת פטור ממצוות אחד כזה. אבל לבם שיש לו שכל, אומרים לו אם תשתה את המשקע הזה, אתה מקבל סרטן 80 אחוז צ'אנס. עזוב 80, 5 אחוז צ'אנס. שאם תשתה, יש אנשים ששתו וקיבלו מיד סרטן. מה לי לקחת סיכון? עדיף להישאר צמי יומיים, עד שאני אגיע למים. ‫מי ייקח סיכון? ‫על אחוז אחד כן תיקח סיכון. ‫לפעמים יש תרופות באמריקה ‫שהם כותבים לך ‫שאחד לאלף יקבל כך וכך. ‫והאמריקאים אומרים, ‫אה, זה רק אחד לאלף. ‫תיפש, מה זה אחד לאלף? ‫אחד לאלף זה 0.1 אחוז. ‫על כל אלף מישהו עכשיו ‫יערץ לו החיים. ‫איך אתה לא פוחד? ‫אני לא נוגע בזה. למה? ‫כי אולי אני אחד מאלף, מה? ‫זה לא כל כך רחוק אחד מאלף. ‫על אוטו שזה אחד משלוש מאות מיליון, ‫אנשים שמים ערמות של כסף, ‫אולי יזכו. ‫על אחד מאלף הם לא פוחדים? ‫בקיצור, כל מה שאתה צריך ‫זה לזרוע בו ספק ופחד וללכת. ‫הוא כבר עכשיו, עם המטען, ‫זרעת לו זרע בתוך הראש. ‫אנחנו נברר אם הוא יודע על ידי זה ‫שהוא יענה על תורה ומדע ‫מה לא נכון שם. ‫זה הדרך. ‫אתה טוען שזה לא נכון. ‫תענה. ‫מי יכול היה לדעת את זה ‫ומי יכול היה לדעת את זה ‫ומי יכתוב כזה דבר. ‫תענה, בוא נשמע. ‫שמע, אתם רוצים לו חסר. ‫או יש עוד דרך, ‫נחבר אותו למכונת אמת. ‫ונשאל אותו אם התורה ‫מבורא עולם או מבן אדם. ‫אחרי שנביא לו שלוש, ארבע דוגמאות. ‫הוא יגיד, אני מכיר את כל זה, ‫יש לי תואר ביהדות. ‫אחרי שנראה לו את ההוכחות, ‫חבר אותו למכונת אמת ותראה ‫איך הוא יודע שהתורה היא מבורא עולם. ‫הכול רוצה להשתנות. ‫זהו, זו המציאות. ‫עוד שאלות? ‫כן. ‫אבל נזכיר פה על המשימות ‫שאסור לגנות לממשלה. ‫כן. ‫-האם גם מניעת רווח זה בכלל זה? ‫זאת אומרת, רק מה, ‫אז הוא קבל התנחה פשוט ‫שזה כבר לא מגיע. ‫אני שמעתי כמה פוסקים שאומרים ‫שלהתגונן מהשודדים האלה ‫ששודדים את הציבור, ‫יש דרכים של היתר. ‫זה כבר מסובך. ‫אבל להוציא מהם כסף, ‫צ'קים או מענקים או עלוואות, ‫זה ודאי איסור. ‫אבל אם הם באים, רוצים לקחת לך ‫חצי מה שיש לך, ואתה רוצה לעשות להם כל מיני דברים כשנתת להם רק רווח, יש כאלה אומרים שאפשר, במיוחד שהם נותנים לרשאים, למצדי תואבה ולנצרות ולקיבוצים ולכל מיני ספורט ודברים שהם נגד רצון ה' עד רבה, עדיף שיישאר אצלך ותלמד בזה תורה, מאשרי בקיש של שונאי דת האלה ועוקרי היהדות. אבל אני לא פוסק, אתה צריך לשאול פוסק שהוא גדול בתורה, תראה לו בדיוק על מה מדובר והוא יגיד לך אם מותר או לא. הבנת? זה אותו דבר כמו ששואלים אם מותר לעתיק דיסקים, או מותר לצלם קטעים מספרים, לזיקוי הרבים, לא בשביל רווח, והסופר כתב לך כל הזכויות שמורות, אני מקפיד, אני לא מרשה לעתיק, ואני לא מרשה, ואתה אומר לעצמך מי אתה בכלל? כל מה שכתבת פה בא מהתורה, מה זה שלך? ‫הכול כאן מהתורה. ‫אתה שילמת לתורה זכויות? ‫אני בספרים שלי ובדיסקים שלי ‫ובסרטים שלי תמיד כותב בסוף, ‫מצווה לעתיק, מצווה לחלק, ‫לא רוצים מהם כסף, לא רוצים כלום. ‫אז לכן כמה שיותר אנשים יעתיקו, ‫זה חוסך לי כסף. ‫ואלה לא מוכרים. אז אם עכשיו במקום שאני צריך לעשות מיליון דיסקים השנה, עם חצי מהמיליון אנשים יעתיקו ויחלקו, אז אל דרבך, אז תחו לי כסף. להעתיקו כמה שיותר. ברגע שאתה אומר להם לא להעתיק, לא להעתיק, נמנע התשובה בישראל. נמנע התורה בישראל. מי שמאמין שהפרנסה באה מהשם, מה אתה דואג? הרי מה שמגיע לך לעולם אפשר לגנוב ממך. אז אם נתת שיעתיקו וישכפלו ויעשו ואנשים חוזרים לתשובה, קודם כל אתה מרוויח בגדול. עוד זכויות. דבר שני, גם את הכסף שהיית צריך לקבל, אתה חייב לקבל. אתה לא יכול להפסיד מזה שאתיקו. אז יש פוסקים שמסבירים שיש כאן ייאוש, אפילו הוא צועק, זה נקרא זרותו של ים. בן אדם עכשיו הרנק שלו נפל למים, והנחל לקח אותו. זהו, הוא כבר לא יגיע אליו. ועומד שם מישהו 200 מטר במורד הער, שאיפה שהנחל תכף יעבור, והוא צועק לו, אני לא מוכל! אני לא מוכל! אומר לו, אל תמחל לסבתא שלך, מה אכפת לי מה מכילה שלך? מרים את ההרנק, מוציא את הדולרים, על חשבונך אני הולך עכשיו לטקווה לאכול קבב. הוא צועק, מה, אתה גנב! מי צודק? ‫כסף היה עבוד, מה? ‫איבדת אותו, כבר אמרנו, ‫באתה תמודה, יש לך אירוש. ‫פתאום אני באתי, הצלתי את זה, ‫אתה צורק לי, אני לא מוכן. ‫או שעכשיו בן אדם חצת הכביש, ‫כביש עם ארבעה נתיבים, ‫ונפל לו עכשיו איזה משהו שביר ‫על הרצפה, ועוד לא נשבר. ‫ועכשיו מתקרבות מסעיות ענקיות, ‫עוד מעט יפוצצו את זה לגרמים. ‫והוא כבר ברח, חצת הכביש, ‫ויש אחד אחריו, והוא עירים. הוא אומר, תביא לי. הוא אומר, מה פתאום? זה שלי. אתה כבר ריבדת אותו, זה אבוד מן העולם. מה פתאום? אני לא התייאשתי. מה לא התייאשת? ידעת שזה אבוד. אם אני לא פה, הלך הזה. יש בזה דינים. לא ניכנס לזה עמוק מדי. עוד שאלות? תודה רבה לכם. לילה טוב, שבוע טוב, שנה טוב, הכל טוב. ברוך הנונאי לעולם.