מספיק לנחם את עצמך עם אשליות
A speaker challenges listeners to stop deceiving themselves with superficial religiosity and face genuine accountability. He warns that treating Shabbat as ordinary is spiritual death, uses the story of a woman traveling to keep Shabbat for a stranger to explore moral sacrifice, and calls for real observance before the year ends.
Chapters
ערב טוב לכולם השיעור הזה יהיה בעזרת השם לעילוי נשמת אילנה בת נג'ד ניסים דורי בן סרן וענורי בן עמם וגם להבדיל לרפואת אורלי בת נג'ד לפעמים אדם נפטר מן העולם צעיר ואחרי פטירתו הבנים או הבנות שלו חוזרים ככה בתשובה רצינית ונהיים צדיקים או צדיקות והאדם הזה שנפטר מרוויח אחרי פטירתו יותר מה אם הוא היה חי חיים ארוכים כי הוא עצמו נאמר לא היה דתי ואם היה חי חיים ארוכים והילדים שלו היו נשארים חילונים אז מה היה מועיל לו? לפעמים יוצא כאילו שהרי, זה נראה קצת מוזר, אבל יוצא שלפעמים אדם מרוויח מזה. למה? הרבה פעמים, כשמישהו מההורים נפטר צעיר, אז הילדים מתעוררים לחשוב על החיים, מה קרה פה. אם זה בני משפחה, והם מתחילים ככה להתחזק, ומתוך שלא לשמע, בא לשמע. וככה להוריה זה ישמחת רוח בשמיים. שהילדים מזקים את ההורים שלהם. היה מעשה לפני, לא יודע, אולי 13, 14, 15 שנה. ביקשו ממני מהיום להיום. פשוט היה נס. באותו לילה, לילה פנוי, התקשרו אליי בצהריים, היום אתה פנוי? כן. יש איזה אישה שאבא שלה נפטר לו עלינו, היא יושבת שבעה, יש להם איזה וילה בנוג'רזי, יהיו שם 150 חילונים הלילה. אתה יכול לבוא לדבר? אני אשמע כזה דבר יגיד לו. בטח אני בא. נו, לקטוב את נסעתי. נתתי שם דרשה, בסוף הדרשה באו אליי זוג, זוג ממוצא אירופאי, ישראלים. אמרו אנחנו נפעמים, עמומים, אנחנו בשוק, כל מיני מילים כאלו. אף פעם לא שמענו דבר תורה, זו פעם ראשונה ששמענו דרשה על החיים, על הנשמה. מה אני מדבר בהזכרות? על הנשמה, על יציאת הנשמה, פסוקים מהתורה. כן, והנשמה, ותצא נפש רחל ואתה מות רחל, כתוב. מה זה מוות? יציאת הנשמה. לאן הנשמה יוצאת? לאן היא הולכת? מה זה נפטר? עזב עולם אחד, עבר לעולם אחר, כמו התפטר. מה זה הלך לעולמו? אין ביהדות כזה דבר מת. זה טעות שאומרים פלוני מת. אלא הלך לעולמו, כל אדם בעולם שיכין לעצמו. וגם כתוב בקואלת, והנשמה תשוב לבעליה, כאילו לבית שלה, כי הוא נתנה. נתנה עם דגש בהי. אתם יודעים מה ההבדל בין נתנה עם דגש בהה או נתנה בלי דגש בהה? כשיש דגש בהה בסוף מילה, זה מפיק ההה. מה הפירוש מפיק ההה? זה נקרא נתן אותה. זה נהפך לשתי מילים. נתנה, נתן אותה. קיצור, זה ראשון, כמו מכתוב נתן אותה, נתנה. או אישה. מה זה אישה עם דגש בהה? האיש שלה. הבנתם? כל פעם שאתה רואה דגש בסוף המילה, גם צריכים לבטא את זה, נכון? החזנים לא כך יודעים. קוראים את זה במקום אישה. אם היא כזו מודגשת, אישה, ואז זה נהפך כמו אישה רגילה, אישה סתם ברחוב, כן. בקיצור, אז כתוב, כי הנשמה תשוב לבעליה, כי הוא נתנה, נתן אותה, והגוף יושב לאפר, כי ממנו לוקח. מן האפר בהטעה, בלאפר תשוב, יש עשרות פסוקים בתורה שמדברים. יש לנו בתורה תריאג מצוות, 613 מצוות, כרמך איברים ושסה גידים. גוף האדם מורכב מ-248 איברים, 365 גידים, כנגד כל איבר בגוף האדם יש מצוות עשה, כנגד כל גיד בגוף האדם יש איסור בתורה. כל איסור מתקשר לגיד, כל נצווה מתקשרת לאיבר בגוף האדם. וככה הריו הקדוש אומר שהנשמה יוצאת כבר בצללית שלה. היא נראית בדיוק כמו האדם. אמנם אין חומר, אם תנסה לגעת בנשמה לא תרגיש כלום. אבל אם היה לך עיניים רוחניות, או שהנשמה שלך בעצמך הייתה יוצאת מהגוף, אז הנשמות רואות אחת את השנייה בחלל האוויר. אנחנו לא יכולים לראות. לפעמים מצלמה קולטת. אני ראיתי כמה פעמים תמונות של אנשים שנפטרו בחלל האוויר. הייתי בפלורידה, דיברתי על דרשה, חיים אחר המוות, הראיתי שם על המסך כל מיני תמונות של אנשים צילמו וקלטו רוחות של אנשים בחלל האוויר. קרה לי הבעל הבית, בוא, בוא מהר לחדר שינה שלי. גם בעלי חיים רואים וגם מרגישים שיש דברים באוויר. לקח אותי מהר לחדר, הדליק את המחשב, מראה לי תמונה שהוא והבן שלו יושבים באיזה אוטו מיני ון, הוא יושב בנהג והבן שלו יושב לידו, ומאחורה יושבת אישה סכנה בערך בת שמונים. כל כמת בפנים שלה רואים, קווים, הכל, וממש נראית חיה. לא הרגשתי שזו בכלל אישה שנפטרה. הוא אומר לי, אתה רואה? מה אתה רואה בתמונה הזאת? אני אומר לו, מה אני רואה? הוא אומר, זו אמא של אשתי. אני אומר, נו, לא הבנתי עדיין שזה רוח. הוא אומר לי, היא נפטרה לי שבע שנים לפני התמונה הזאת. נראית אמיתית לגמרי. זה כמובן, הם לא ראו אותה, כשהם ישבו באוטו. זה העין של המצלמה קלטה. כי העין של המצלמה, הוא מביא את זה בתדר שונה מעין של אדם. גם חיות רואים דברים באוויר שאנחנו לא יכולים לראות. הזוהר אומר, אם אדם היה לו רשות לראות מה יש בחלל האוויר, הוא היה משתגע מפחד. מכל מה שיש בחלל האוויר. רק כמו שברכות תכנת, שעיים של האדם לא תראה. וגם השמיעה היא סלקטיבית. מה שהשם רצה שהאדם ישמע בעולם, הוא יכול לשמוע. יש דברים שהוא לא רוצה שהאדם ישמע. למשל, הגמרה אומרת, בשעה שקורטים אילן, קולו הולך מצד אחד של העולם עד לצד השני של העולם. זאת אומרת, עכשיו אתה קוראת אילן עם גרזן או עם מסור, הוא צורח בכאבי מוות. על האם אתה לא שומע את הצריכות שלו, שאתה מכה בו עם הגרזן? תאר לך שהיית בא עכשיו לבנות לעצמך בית, ואתה רוצה עכשיו לכתוב עצים, ולחתוך אותה, ולבנות בית, והיית נותן את המכה הראשונה, והיית שומע צריכות נוראיות. אף אחד לא היה נוגע בעצים, מי היה לו לב? אז החמש ברכות תכנת את זה בצורה כזאת, כן. גם בשמיעה, למשל, יש מכשיר באמריקה, מסתם יש את זה פה גם, 20 דולר הוא עולה, אתה מחזור אותו לחשמל, אין יותר איתושים, אין יותר זבובים, אין כלום, לא מתקרבים אליך לבית. מה ההבדל? יש שם כפתור אדום, זה נקרא דמו. אם אתה לוחץ על הכפתור, מתחילה שריקה כזאת שקורעת לך את האוזן. תוך שנייה אתה עוזב את הכפתור, אתה לא יכול להשאיר אותו לחוץ. קורעת האוזן. זה דק דק דק וחזק. אתה לא יכול לעמוד בזה. זה מה שהאיתושים שומעים. ברגע שאתה לוחץ זה משנה תדר, כשזה לא לחוץ, זה מה שעכשיו האיתושים שומעים, לכן כשהם מתקרבים לפה הם מיד בורחים. אתה רוצה לשמוע מה האיתושים והזבובים שומעים? תלחץ, תרגיש מה הם שומעים. דברים מדהימים. פעם בארצות הברית הייתה פרסומת לאוכל לכלבים. אוכל לכלבים. איך שהיו שמים את הפרסומת? כל הכלבים בארצות הברית היו עומדים על שתי רגליים ככה מול המסך. לא צריך לספר לכם כמה מיליארדים הם עשו החברה הזאת. אף אחד לא הבין. מה, איך הכלבים מבינים? כולם רוצים אוכל וזה. איך הם מבינים לבוא כל פעם שיש את הפרסומת הזאת? הכלב בחדר, רק שמים את הפרסומת הזאת, כל הכלבים רצים, עומדים ככה עם הלשון בחוץ. לא התברר לי בסוף ששתלו בתוך הפרסומת הזאת משהו שרק כלבים שומעים והאנשים בחדר לא שמעו. זה קרה להם מיד, הם באו. וגם באמריקה הכלבים הם שונאים את הדברים. זה איזה שהם חלקים מכתבים. אז יש הרבה בתים פרטיים, אתה בא, יש שם כלבים. איך שהדבר מגיע, הם משתוללים, הוצאים לטרוף אותו. מה עושה הדבר? יש לו שלט. לוחץ. כלב הכי אריה שיש. תוך שנייה, משתכבה לו, נופל על הרצפה. לא זז. עשר דקות, שוכב כמו מת. מה קרה? שלח לו צליל למוח. גמר עליו. הכלב לוקח לו כמה דקות בין בינתיים הדבר הולך כבר לבית הבא. רואים מכאן שיש בחלל האוויר דברים שאנחנו לא ערים להם. ככה ה' רצה. בכל אופן, נחזור לעניין. באו אליי הזוג הזה, אחרי הדרשה, אומרים לי, אנחנו עמומים, אנחנו אף פעם לא שמענו דבר תורה, ואנחנו ממש מופתעים, ובאמת לא ידענו מה זה כנראה. נעים מאוד. מיהם? הזוג שהקים את מפלגת שינוי. מה שאתם רואים עכשיו, הלפידים, הלפיד והלפיד ג'וניור, מי הביא אותם למפלגה, את האבא? הם, הזוג הזה, הם הקימו את המפלגה להילחם בדת. 99.9% מהחילונים פה בארץ שנלחמים בדת, אין להם מושג אפילו גרגיר, גרגיר של אחוז מה זה הדת. כלום. שום דבר. הם מעולם לא קראו את החומש, הם לא יודעים להסביר פסוק אחד בתורה. לעולם הם לא פתחו רמבם. מעולם הם לא קראו שולחן ערוך. מעולם הם לא קראו זוהר. מעולם הם לא קראו ספרי מוסר. אם היית מעביר אותם שלושה חודשים קורס, לא מאמין שהיה כאן אחד שמעז לפתוח את הפה. כל מבורות. וכמובן, התשקורת מסיטה את האנשים כל הזמן לסנות הדת, כי זה נוח להם. לא רוצים כאן מדינה דתית, זה ברור. יש להם כל מיני פחדים מהדת. יש להם כל מיני פחדים. מה הפחדים שלהם? אם כולם יהודתיים, לא יהיה צבא, אף אחד לא יתגייס. אם כולם יהודתיים, אף אחד לא יושב למיסים, המדינה תתמוטט. יש להם טענות שמבחינה הגיונית, הן כביכול לגיטימיות. כי אם אנחנו למשל היינו חילונים, מי שכאן שומר מצוות, אם אתה היית בצד של החילונים, גם אתה היית פוחד מזה. אבל גם זה ברור. כי התורה אומרת שכל הסיבה שיש לך צרות עם הישמאלים ומורגים אותנו יום ולילה, זה אח ורק כי לא חיים על פי חוקי התורה. גם זה כתוב. כתוב, ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארציכם אם תלכו בחוקותיי. זה כתוב בפרשת בחוקותיי. רק על שבת קראנו בפרשת כתבות 98 כללות. מה זה הכללות האלה? בורא עולם נהנה לקלל הנשים? חליל על אביה למונשים? ודאי שלא. אלא מה מדובר פה? שגם זה נובע מבורות. שכל הסיבה שצריך עכשיו, למשל יש לך גשר, אתה נוסע עם מכונית ואתה רואה חור גדול בגשר. כל מכונית שמגיעה נופלת. לאן? לאגם. יש למטה נהר. אז מכוניות נופלות, כל כמה דקות נופלת מכונית למים. מה החליטו חכמי חלם, חברי המועצה? נבנה בית חולים למטה. נעשה שם רציף, נבנה בית חולים, סירות הצלה, צוות קומנדו, מגן דוד אדום, רופאים, אחיות, בית חולים מעלה מיליארדים. עד שבא איזה פיקח אחד אומר להם, רבותיי, אני לא מבין. למה בניתם בית חולים ותראו כמה זה עולה ותראו איזה מאמץ וכל הזמן עובדים יום ולילה ועם לחץ? למה פשוט לא נסגור את החור של הגשר? היה לכמה אלפי שקלים, נגמר העניין. זו המציאות שלנו היום. אם לא יהיה צבא, כולנו נמות. אם כולם יהיו חרדים, אז אף אחד לא ישלם ניסים, אז המדינה תתמוטט. אם לא יהיה לנו את אמריקה, אז מה יישאר מאיתנו? מיני דברים כאלה. כל זה נובע מבורות. התורה אומרת, והנחתי לכם אויביכם. זאת אומרת, מי מגרה בכם את האויבים שימררו לכם את החיים? אך ורק אני. אתה באמת חושב שהערבי פה הוא פקטור? או הנאצי? או האנטישמי האירופאי? מה אתה באמת חושב? זה, כל זה, נטו-בורות. אני לא באתי עכשיו לחנך אתכם בענייני אמונה והשקפה, יש קצת עניינים אחרים לדבר עליהם היום, אבל רק שתבינו שהכל בסופו של דבר, שורש הבעיה תמיד מתקשר לאותו שורש. הכל בורות. ומי שמכם לא סומך עליי, תביאו לי איזה חילוני שאתם רוצים לאימות פומבי מהאוניברסיטה, ראש ממשלה, שופט בבגאט, מי שאתם רוצים. אני קורא אותו לגזרים תוך עשר דקות וזה לא בגלל שזה אני. בגלל שאין לו מה למכור, בגלל שאני מייצג את התורה והוא מייצג הבל אבלים. שטויות, הגיגים של כל מיני בני אדם. שאתה מביא חוכמה אלוקית נגד חוכמת בני אדם. חוכמת בני אדם יכולה לעמוד בוויכוח עם חוכמה אלוקית? ראיתם את האימות שהיה לי עם הקומר הנוצרי שלוש שעות. 17 בקבוקי מים הוא שתה. עד היום הוא לא ישן בלילות, יום אחד נסעתי באיזה שדה תרופה הייתי, אני יושב ממתין לטיסה, פתאום אני שומע רדיו מהתקרה בשדה תרופה, איזה גוי אחד קרא לו לראיין אותו, אומר לו, תשמע, בוא הנה, הרב ההוא קרא לך את הצורה. אומר, לא, אני רוצה רימאץ', אני רוצה אימות חוזר, מה רימאץ', דת טיפשית כזאת, אין בה גרם של אמת, מה רימאץ'. מה כבר תגיד? אני אראה לך חמישים טעויות שם, טעויות טיפשיות ברמה של ילדים בני ארבע. מה אתה עכשיו יכול להגיד? שאין שם טעויות. אתה רואה, אין שם דברים הזויים. אז ברור שזה לא מבאר העולם. אותו דבר בקוראן. יש שם טעויות שבלתי נתפסות. לפי הקוראן, משה רבנו היה דוד של ישו. אף על פי שיש 1,300 שנה ביניהם. כתוב בקוראן שמרים, אחותו של משה, היא אימא של ישו. הם טעו בין שני מרים. יש שני מרים. מרים, אימא של יושקה, ומרים, אחותו של משה ואהרון. הם חיו בהבדל של 1,300 שנה. אבל הגאון שכתב את הקוראן טעה ביניהם, הפך אותם לאישה אחת, וחשף את הבלוף הגדול בעינינו. מהבורא העולם עושה כזאת טעות טיפשית? זה אפילו אנחנו לא היינו עושים. אם היום אחד מאיתנו היה צריך להמציא ספר שקרי כהמשך לתורה, היינו מבלבלים בין שני מרים בהבדל של 1,300 שנה ביניהם? לא סביר. אז מראה לך ששם יש טעויות שאי אפשר לבזבז על זה דקה, כן? בכל אופן, הזוג הזה, הם רצו להילחם בדת. חשבו שיש כאן כפייה דתית ונמאס מהדתיים האלה. בואו נעמד אותם לכך. נכניס נפלגה לכנסת שילחמו בדת. הקימו את מפלגת שינוי, אבל לא הצליחו, לא מצליחים להיכנס לכנסת. עד שעלו רעיון להביא תומי לפיד, זכותו יגן עליו, הביאו אותו, והוא תפס 15 מנדטים. 15 מנדטים זה מארץ חוק. מכה ראשונה, נכנס לכנסת, 15 מקומות, שונאי דת, מכריזה מלחמה נגד בורא עולם ונגד החרדים. זו מכה רצינית, הוא גם עשה נזק, זה לא שהוא לא עשה. היום זה הבן שלו, אז היה הוא, היום זה הבן שלו. לא משנה, אנחנו לא מדברים כאן על פוליטיקה, מדברים כאן על אידיאולוגיה עכשיו. אז ככה הם התחילו, ופתאום התברר להם הרגע באותו לילה, בשבעה שם בנוג'רזי, שהם בכלל לא ידעו ממה הם נלחמים. אז התחילו לדבר איתי, וכבר קלטתי בשפת גוף שלהם כמה הם סובלים מזה, ממה שהם עשו. בשעתיים התברר להם איזה טעות הם עשו. אז אני אמרתי להם, אולי תעשו דרשה אצלכם בבית, אני אבוא לדבר, תביאו את כל החברים שלכם, כל השמאלנים, כל אלה, אני אבוא לדבר. אמרו, כן, אתה תסכים? כן, בטח שאני אסכים. טוב, אני אבוא. עשיתי אצלם בבית דרשה. באתי אליהם הביתה, דיברנו, אחרי הדרשה אצלם, תכף תבינו למה נזכרתי בהם עכשיו. אחרי הדרשה פונה אליי האישה, אומרת לי, תשמע, עכשיו שאני קצת מתחילה להבין מה זה יהדות, אז אני, מפריע לי איזה משהו. מה? אבא שלי נפטר, ולא ישבתי עליו שיבה. כי א', אני לא מאמינה בדת. וב', אבא שלי יום אחד קם ונעלם. ואמא שלנו סיפרה, לי ולאחותי, שהוא ברח עם איזה מישהי לרומניה. והוא לא חוזר. נטש אתכם. מכירים את זה? נטש אתכם. אז אני יושב על אחד כזה שיבה. א', אני לא מאמינה לחתכיל אבא שיבה. וגם אם הייתי מאמינה על אדם כזה יושב עם שיבה שעוזב את הילדים ובורח, אז אמרתי לה, נו, כאילו, אני רואה שיש המשך לסיפור. היא אומרת, לימים התברר שהאבא שלי לא בגד ולא ברח ולא נטש. מה עשה? הוא היה סוכן מוסד. והוא נסע להיות מרגל ברומניה. ותפסו אותו שם, אז היה קומוניזם שם. תפסו אותו שם, הרומנים עלו עליו, צ'אוצ'סקו אז היה, הכניסו אותו באיזה מרתב שם, והעינו אותו בעינויי מוות עד שהוא מת. אחרי כמה שנים חזירו את הגופל שלו והתברר שבעצם הוא היה בשליחות המדינה. אף אחד לא ידע על זה כלום. אני, טוב, הצטערתי שחשדנו בו סתם, אבל עדיין לא היה לי שום כוונות לעשות משהו לעילוי נשמתו, כי אני בכלל לא מאמינה בנשמה, כן? מה לעשות? מה עכשיו לעשות? היא שואלת אותי. אמרתי לה, תראי, בדרך כלל הקדיש עוזר הכי הרבה בשנה הראשונה. למה? כי אחרי שאדם נפטר יש לו משפט בשמיים שנה. יהוד בית חודש. משפט. כל פעולה בחייך, מהרגע שזחלת על השטיח, מהרגע שידנקת מעמך, מהרגע שגדלת ועד יום הפטירה אין שנייה בחיים שלא מנתחים אותה בדין. שנה שלמה, כל הירור, כל דיבור. את הכל יביא השם במשפט. עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. את הכל יביא השם במשפט. גם על התשובה עושים משפט. לראות מה מגיע לו, מה זה דין וחשבון. מי שעשה תשובה אמיתית, מוכלים לו על ההבונות והוא לא מקבל עונש. אבל עדיין צריכים להביא את זה במשפט כדי להחליט איזה שכר לתת לו. המשפט זה לשני הכיוונים, זה לא רק לרע. פה בבית משפט חילוני שאתה הולך, מישהו תובע אותך, רק רע יצא מזה. או שתישאר במצבך הקיים, במקרה הטוב. כשהתביעה נדחתה, נשארת במצבך. אבל לא הולכים לתת לך פרס, אתה הנטבע. בשמיים זה לא ככה, אף על פי שאתה נטבע, אתה נטבע לשני הכיוונים, או לטוב או לרע, תלוי מה עשית, כל פעולה ופעולה, זה מה שנקרא דין, קודם כל דנים אם אתה השם או זכאי, ועכשיו עושים חשבון מה מגיע לך, מה זה חשבון? למה צריך לעשות חשבון? הכל כבר כתוב בתפריט, על זה כך וכך גאנום, על זה כף הקלה, על זה הפסדי קצפים, על זה מחלות, על זה חס ושלום סרטן. על כל דבר ודבר יש עונש. בשביל מה צריך כל פעם מחדש לעשות חשבון? פשוט מאוד, כל אדם דינו שונה לחלוטין מהשני. אחד שגדל בקיבוץ ואחד שגדל דתי זה לא אותו עונש. למשל, איש או אישה שגדלו דתיים וזנחו את הדת. עונשם פי אלף, לא פי מאה, פי אלף יותר קשה ממי שגדל בקיבוץ ובחיים שלו לא שמע דת. אחד טעה מהשם וזנח אותו וכפר בו, בגלל כל מיני טעוות וכל מיני הזיות, והשני לא ידע מעולם מי זה השם. האם אפשר להניש אותם באותה מידה? עכשיו, אחד נולד חריף שכל, השני נולד טיפש. לא כל אדם יכול להתקשר לתורה באותה רמה. אדם שהוא חריף, הוא מתחיל ללמוד גמרא, יוצא לו אשן מהאוזניים, מרוב אש של התורה. יש אנשים עשרים שעות ביום, החזוני שלושה ימים רצוף, לא הפסיק ללמוד. בלי אוכל, בלי שינה. היו צריכים להזכיר לו שהוא לא אכל, מרוב שהוא היה שקוע בתורה. אז אנשים כאלה, ודאי אם הם עושים עבירה, אזון שם, הרבה יותר גרוע, מאחד שלא יודע שום דבר ממנה ומשמאלה, זה ברור, כן? חוץ מזה הם מביאים בחשבון אם אתה איש או אישה, בין כמה אתה, איזה ניסיונות יש לך בחיים, כמה קשה לך וכולי וכולי, כן? אז אם אתה באמת, כמה שיש לך יותר קשיים, ככה בשמיים, דנים אותך בהתאם. בקיצור, אז מה קרה? אז הזוג הזה, אם ספרת שאבא שלה לא עשו לו שום דבר, אז כבר עברו הרבה שנים מאז. אז אמרתי לה, תראי מה יש להפסיד. תתני קצת כסף לאיזה תלמיד ישיבה, אין לה אחים שיגידו קדיש. יש בישיבה אחד שאומר קדיש, יגיד על אבא שלך קדיש, לשנה. איך אומרים? Better late than never. עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. מה שאת יכולה לשלוח, תשלחי, והבחור ישיבה יגיד עליו קדיש שנה. שלושה חודשים, ככה היא עשתה, שלושה חודשים ואחר מכן, יום שישי, 11 בבוקר, אני מקבל ממנה טלפון, כולה רועדת, כמעט מתעלפת לי בטלפון. לא תאמין מה קרה הלילה. אבא שלי בא לי בחלום, אחרי 17 שנה, 17 שנה מאז שהוא נפטר. אבא שלי בא לי בחלום, אומר לי את מצילה אותי את לא יודעת כמה סבלתי עד עכשיו אל תפסיקי זה היה עשרה שנה תראו מה זה קדיש זה מה שכתוב בגמרה שרבי עקיבא הלך וראה איזה רוח של אדם שסוחב עצים על הגב רבי עקיבא הרגיש כאן משהו לא בסדר אמר לו האם אתה מן החיים או שאתה מן המתים אמר לו אני מן המתים אמר לו מה גזרו עליך ככה? אמר הייתי כך וכך וכולי אמר לו אין לך בן שיגיד עליך קדיש? אמר יש לי בן אבל הוא יותר ירוע מני הוא לא למד ולא יודע להגיד ולא כלום אז אמר לו רבי עקיבא איפה הבן שלך גר? אמר לו את שם העיר הלך רבי עקיבא לאותה עיר התחיל לשאול על הבן הזה איפה פלוני בן פלוני אמרו לו, כבוד הרב, מה לך ולכזה רשע? מה אתה מבזבז את הזמן שלך על אדם כזה? אמר, אני צריך אותו. תמצאו לי אותו. מצאו לו אותו. רבי עקיבא ישב לימד אותו. לאט לאט אמר לו, איך להגיד קדיש? לימד אותו. והוא התחיל ככה להגיד קדיש. עד שבא אותו נפטר ואמר לרבי עקיבא, הנחתי דעתי. ברך אותו על זה שהוא הציל אותו. זאת אומרת, רואים ש... כנישים ושיעורי תורה ודברים שמארגנים עבור הנשמה, מועילים מאוד לנשמה. רק צריך לפעמים זכות שהנשמה הזאת תבוא בחלום ותגיד משהו. לא תמיד יש את הזכות הזאת. יש חלומות לפעמים שצריכים לדעת איך לפרש אותה. לפעמים הם באים במפורש ואומרים, אתה מציל אותי, תודה, או כל מיני דברים כאלה. אני כבר שמעתי על עשרות חלומות כאלה שאנשים היו להן, וזה, איך אומרים, אחרי שהאדם נפטר, הוא כבר לא יכול להועיל לעצמו, הוא תלוי בצאצאים שלו. הצאצאים שלו יכולים לעזור לו. יש אנשים מאוד מכבדים אחרי הפטירה, מאוד, אצלם יש משקל רציני מאוד להשכרה, למשל הבוכרים, מאוד מאוד מכנירים על ההשכרות כל שנה, ממש כמו חתונה. הם צריכים לראות, באים 300 איש, מביאים אוכל כיד המלך, רבנים קוראים פתח אליהוג, פללים. יש להם ככה כל מיני חזנים. זה ממש אירוע. לא סתם הזכרה ככה, קצת מביאים עוגות בבית כנסת, עשר דקות, איזה חמש דקות דבר תורה ונגמר. ממש אירוע. כמו איזה בר מצווה. אתה רואה אנשים יושבים באולם אירועים או במסעדה גדולה. למה זה? כבוד מאוד לנפטרים יש שם. גם אתה רואה, אנשים אומרים הרבה פעמים, הם ממנים כל מיני דרשות, לילוי נשמע. טוב, נתקדם הלאה. אנחנו, ברוך השם, שבועיים, פחות משבועיים ליום הדין, עשרה ימים. היום הדין הגדול והנורא. יש אנשים שאתה בא ומתיח בפניהם את האמת, למרות השוק. אמנם לוקח להם כמה דקות להקל או כמה שעות, למרות השוק הגדול, הם יושבים ומקשיבים עד הסוף. ויש אנשים, אחרי שתי דקות קמים ובורחים. מי מביניהם יותר חכם? אלה שנשארים להקשיב או אלה שבורחים מיד? אלה שבורחים, התורה משווה אותם לבת יענה. מה שייך בת יענה? בת יענה שמתקיפים אותה, מה היא עושה? מכניסה את הראש בחול. אין צרה. לא רואים כלום. כמו שעכשיו אחד באים להרוג אותו, הוא עושה ככה. מה אתה עושה? אין כלום. השתנתה המציאות? לא השתנתה. כתוב בפרקי האבות, שהאדם צריך להיות קל כנשר ורץ כצבי. מה זה רץ כצבי? הנמר רץ יותר מהר מהצבי, בדרך כלל תופס אותו בסוף, הלפרד. נכון? ראיתם אותו, את הצ'יטה הזאת, איך היא רצה, היא תופסת בסוף את הצבי, בדרך כלל. למה אומרים רץ כצבי? כי הנמר או כל חיה אחרת שרצה מהר, היא רצה בלי לחשוב. הצבי רץ, רץ, רץ, פתאום עוצר. מסתכל, בוחן את המצב, מתחיל עוד פעם לרוץ. לפעמים הוא מחליף כיוון. לפעמים חוזר. לפעמים הוא ממשיך ישר. שימו לב, הוא לא רץ סתם. רץ, רץ, רץ, עוצר. בוחן את המצב, ממשיך לרוץ. עוצר. לרוץ כמו טמבל ראש בקיר זה גם כן לא טוב. צריך מידי פעם לעשות חשבון נפש. לעצור, לראות האם פניי בכיוון הנכון או לא. אז רוב האנשים יש עליהם פסוק בנביא ישעיה כי שמנו כזב מחסנו. שמנו כזב מחסנו. מסתתרים מאחרי השקר. מכירים את זה? כל הזמן תירוצים. תירוץ כזה ותירוץ כזה ותירוץ כזה. והאנשים האלה שהם שמנו כזב מחסנו, מה הדבר שהכי הרבה משמח אותם, מי יודע? מה הדבר שהכי הרבה משמח אותם? שהם תופסים דתי ששרך. שיש איזה דתי ששרך, זה עושה להם את השבוע. למה? למה? מרגיע אותם. זה הקלה גדולה מאוד למצפון. הנה, אני חילוני, אני מחלל שבת, אני יותר טוב ממנו. אני יותר טובה ממנה. את שנואה. עד שומר את שבל, קורא תהילים כל היום. אני עשיתי כך וכך וכך ואני לא פחות טובה ממך. נכון או לא? מה, הוא לומד, יושב, לומד תורה ובישיבה. מה, מי הוא בכלל? אני יותר צדיק מנו. מה? נגיד, תרם איזו תרומה גדולה לבית הכנסת. נגיד. כבר מרגיש בשמיים. היה מעשה אחד שבא אחד נכנס לבית כנסת, הרב חסיד. באמצע שיעור הרב נותן שיעור על השולחן. אתה הרב? כן, בבקשה, אני רוצה לתרום. נתן לו צ'ק בניו יורק. כמה הסכום? מאה אלף דולר. מאה אלף דולר. הרב מסתכל. הרוב חילוני לגמרי. אני אומר, מתי כאילו אני נכנס לבית נסה לנותן כזאת תרומה בלי להכיר את הרב? לא צריך שר הרב עשה לו איזה טובה. סתם, נכנס אלמוני. כמובן הרב, אתה הרב? כן, הנה יש לי תרומה. 100 אלף דולר. מיד הרב הבין, יש פה משהו. אמר לו, אתה שומר שבת? אמר לו, לא. אמר לו, אני מעדיף שתשמור שבת יותר חשוב מאשר תיתן לי את התרומה הזאת. למה? הוא אומר לו, אני לא למכתי את הכסף הזה בשבת. אז הוא אומר לו, לא, אני לא אמרתי שתרווחת את זה בשבת. אבל ביני לבינך, מהי הסיבה שבאת לתת לי כזאת תרומה? הרי אנחנו לא חברים, לא מכירים. אתה גם לא דתי. מה פתאום שאתה בא נותן עכשיו לבית כנסת 100 אלף דולר תרומה? פשוט מאוד. אם אני לוקח ממך עכשיו את התרומה הזאת, אני גוזר עליך גזר דין מוות לנצח נצחים. הוא עדיין לא מבין. מה למה? מה? אומר לו פשוט, מה הסיבה שבאת לתת לי את הצ'ק הזה? אתה סובל מהעבירות שלך. מי יודע איזה עבירות אתה עושה? כספים, בחורות, לא יודע מה. פתאום אתה בא, אתה רואה רבך רוח טובה, אתה רוצה לעשות מצווה גדולה, ואתה נתת הסכום כזה גדול. אם אני לוקח ממך את הצ'ק, אני נותן לך להרגיש נפלא מהעבירות שלך. הנה, אני לא כזה נורא. הרב יש לו את המצוות שלו ואת העבירות שלו, ואני החילוני, יש לי את המצוות שלי ואת העבירות שלי. אז ממילא מה? אני אקח מך את הצ'ק, אתה תחזור לעבירות שלך, תבוא להיות שנתיים, שלוש עוד פעמים צ'ק, עד יום מותך, בסוף תיפטר מן העולם מחלל שבת. ומחלל שבת אין לו עולם הבא. זה פסוק בתורה. בתורה לא הבדילה. מה כתוב על מחלל שבת? ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדור אותם ברית עולם ברית נצחית ביני ובין בני ישראל עוד היא לעולם הסכם נצחי בין בורי עולם לעם ישראל כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ וביום השביעי היא שבת והיא נפש ומה כתוב מיד אחרי זה, מחלליה, אלה שעושים את שבת יום חול, מחלליה, מות, יומת. מות בעולם הזה, יומת בעולם הבא, כותב הרמב״ם. ונחרתה הנפש ההיא מהמאה. אני קורא את הנשמה הזאת מהעם ישראל. תכף נראה, שאלה טובה מאוד. ונחרתה הנפש ההיא מהמאה. אז אומר לו אותו אחד, אז אני עכשיו אקרא לך את הצ'קים האלה, עשה בסוף, בסופו של דבר תרגיש טוב עם החילולי שבת שלך, תיפטר מחלל שבת, איבדת את העולם הבא שלך, אני השם. קח את הצ'ק, שמברך אותך, אני מברך אותך שתחזור בתשובה ותהיה שומר מצוות. אחרי שבוע הוא חזר, אחרי השבת, אומר לכבוד הרבי, הנה הצ'ק, עכשיו תהיה יכול לקחת. למה? לא הייתה לי מנוחה בכל מה שאתה אמרת לי, הבנתי שאתה צודק, אני באמת הבאתי את זה כדי לנחם את עצמי, ואני יודע שאני עושה דברים לא בסדר לנגד התורה, אני גם עושה דברים טובים, אין חילוני שלא עושה דברים טובים, אין כזה דבר. כל אדם, גם גועים, כולם עושים איזה דברים טובים פה ושם, כן? וממילא, אני עכשיו שמרתי שבת, ועכשיו אתה יכול לקחת את הצ'ק. אז הרב הזה הרוויח גם להציל את הנשמה, וגם לא הפסיד את הכסף. אי אפשר בחיים להפסיד מזה שאתה עושה את רצון ה' אי אפשר להפסיד. זה עולם. שאל היהודי שאלה טובה. הוא אומר, אם הנשמה נחרטת, אז מה יעזור קדיש? מה יעזור גלגולים? הרי יש אנשים שמתגלגלים, מהפנטים אותם, היפנוזה, הם מדברים בשפה שהם דיברו בגלגול הקודם, שפה זרה. עכשיו, למשל, הוא ישראלי, אתה הפנט אותו, הוא ידבר צרפתית. איפה אתה חי? בצרפת. איך קוראים לך? אנרי. בפריס. איזה שנה? 1930. מה עכשיו, עכשיו, עשרים עשרים עכשיו. לפני 90 שנה, הנשמה שלו הייתה מגולגלת בגוף של יהודי בצרפת. בשם כך וכך. והוא מדבר איתך עכשיו, עכשיו, עכשיו, פה, היום. אתה מאפנט אותו, זה נקרא רגרסיה. אתה מחזיר את הנשמה אחורה, אף על פי שהיא הייתה בגוף אחר. לא בגוף הזה. בגוף אחר לגמרי. והוא מדבר בשפה אחרת, על חיים קודמים, זו אותה נשמה, מה זה משנה? היא זוכרת את כל הגלגולים. ואז אתה פתאום רואה שבגלגול שעבר הוא היה מחלל שבת, ועוד פעם מתגלגל, אז מה קרה לקראת? נכון? שאלה טובה. ומה עם הקדיש שאמרו עליו שהוא נפטר? צריכים להבין. מה שכתוב בתורה, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו הארץ, נאצר מתי, מעשה עדיין להתפאר. מה ההמשך של המשנה? ואלה שאין להם חלק לעולם הבא, רשימה שלמה. ואחד הדברים זה מי שעושה עבירות בפרסיה, בלי בושה. חלל שבת ברחוב, נוסע באוטו, מעשן, מדבר בטלפון, טלוויזיה שלו דלוקה פול ווליום בבית, חיים בעל ואישה בלי מקווה, זה נקרא, עושה עבירות ביד רמה בפרסיה. במים אחרות, כל מי שלא שומר מצוות קורא את עצמו מהעולם הבא. אז מה עם זה שמתגלגלים? מה שכתוב עולם הבא זה אחרי כל הגלגולים. אחרי שהעולם הזה ייגמר. עכשיו מי שנפטר, אם הוא צדיק, שמים אותו בינתיים בהמתנה. איפה? אנחנו קוראים למקום הזה גן עדן. אנחנו קוראים לו גן עדן. אבל הגן עדן המקורי היה צריך להיות פה, בעולם הזה. שהקרש ברוך הוא ברא את אדם הראשון בגן עדן. עם עצים ואמר לו שהוא צריך לשמור על הגן. והוא תהיה רך הגן נירא, עץ תנאי למאכל, כל מה שכתוב בתורה בפרשת בראשית, בדף הראשון. והנחלים שם, הפישון וכל הנחלים שמה שיש, חידקל וכל זה, איפה הם היום? שמסתכלים בפרשת בראשית, התיאור הזה של גן עדן, איפה הוא? הוא היה פה בכדור הארץ. האדם הראשון נברא בכדור הארץ, לא נברא בכוכב אחר. איפה המקום הזה שהיה שם אדם וחווה והנחש וכל שאר החיות? איפה הוא? הוא לא קיים היום. לאן הוא נעלם? אחרי שהיה מבול, לפני 4,200 שנה, יבשת אחת הייתה ונשברה לשבעה יבשות. ככה הזוהר אומר. ככה גם הוכיח איזה מדען בשם וגנר, איזה גוי בגרמניה. הוא חי בין 1870 ל-1920, והוא הוכיח שכל היבשות, הן היו בעצם יבשת אחת, הוא מראה לך מי פה עד לפה, הקטע הזה היה מחובר לקטע הזה ביבשת הזאת, נשבר, שים לב, היבשת הזאת על הימינה, היבשת הזאת שמאלה, וכל האיים שאתה רואה, איים, הרבה איים גם אתה רואה, אז גם המקום הזה שהיה שם הגן עדן עם הנחלים וכל זה, הכל כבר נהרס מן העולם, כל העולם השתנה. אין לך את אותו עולם שהיה. שומעים? אז מה אני רוצה לומר? אז עכשיו, אחרי כל הגלגולים, עוד פעם חזרת ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, יש איזו נקודה שלא יהיו יותר גלגולים, זהו. תהיה ביד משיח, אחרי שיבוא המשיח, אין מקבלים יותר בעלי תשובה וגרעים. אי אפשר יותר להתגייר, ואי אפשר יותר לחזור בתשובה. אלה שהיו חילונים מסורתיים, אנשים עם לב זהב, יודעים את האמת וממשיכים לחלט שבת, ולהנחם את עצמם שהם אנשים טובים. אולי הם באמת יש להם לב טוב, אני לא אומר שלא. אולי גם הם עשו איזה חסד גדול בחייהם, או הרבה חסדים. אולי הם באמת תורמים, אולי הם אנשים ישרים. חסר? יש מכל הסוגי האנשים. אז ממילא, האנשים האלה, הם כל הזמן חיים בלנחם את עצמם. אני לא פחות טוב מהחרדי הזה. אני לא פחות טוב מהרב הזה. אני לא פחות טובה מהאישה הזאת. אני לא פחות טובה מהרבנית. ככה הם כל הזמן נחמים את עצמם. אבל צר לי לחזב אותם. ממש באמת צר לי לחזב אותם. שכמה שתהיה בן אדם נחמד וטוב וישר, אם אתה מחלל לשבת, קראת את עצמך מהעולם הבא. בתורה לא כתוב תנאים. לא כתוב, ונחרתה הנפש האי מהמאה אם הוא לא אדם ישר. ונחרתה הנפש האי מהמאה אם הוא לא עושה חסדים. ונחרתה הנפש האי מהמאה אם אין לו לב טוב. אין כזה דבר. אין שום הבדל. יש לך לב טוב, יש לך לב אכזר. עשית חסדים, לא עשית חסדים. אתה ישר או שתר המים? אתה מחלל שבת, נחרתה הנפש האי מהמאה. זה פסוק בתורה, והחשבון הוא לא שקרן, הוא לא בכנסת. היום אומר ככה, למחורת הופכת דבריו. אי אפשר לסמוך מי שסומך על הנס, יאכל אותה בגדול. מי שחושב שהוא יגיע לגשר, הוא יחצה אותו. אולי בעולם הזה אפשר להסתדר, להיות מאחר, לתחמן את כולם. כשאתה מגיע לכביש ברוך הוא, אתה לא יכול לתחמן, כל העומר הכביש ברוך הוא וטרן, יוותרו מאב על החוצפל שיש לו לחשוב, שהשם יוותר לו על החיולי שבת. מה פתאום, הרי כתוב בשולחן ארוך מחלל שבת דינו יותר קשה מדין של רוצח. רוצח לא מקבל עונש כמו מחלל שבת בתורה. והרי כולנו מבינים שרוצח זה אחד האנשים הכי מתואבים שיש בעולם, נכון? אם יש אדם שרוצח אנשים. יש מישהו שהטען שהוא בן אדם טוב? מה אתם אומרים? ואם הרוצח הזה תורם הרבה לבית הכנסת, היו כבר מקרים כאלה, שאנשים שיורים ושמים פצצות לאנשים במכוניות ומוכרים סמים וגובים פרוטקשן, תורמים מיליונים לכל מיני מטרות צדקה. יש כאלה דברים. אותו דבר, לנחם את המצפון. האם אדם כזה שתורם מיליונים לצדקה אבל הולך רוצח אנשים ושם להם פצצות במכונית, או שבא אליהם לביזנס ושובר להם את הברכיים ואת העצמות ולוקח להם כסף מהקופה. אדם כזה הוא בן אדם טוב, מה אתם אומרים? אבל הוא תורי מיליונים, יותר מאיתנו, יותר נדיב מאיתנו. יש לו מיליונים, אז הוא תורי מיליונים. אז הוא טוב או לא טוב? מה אתם אומרים? אדם שמטפל בכל השכונה, נחמד לכולם, לשכנים, לשכנות, עוזר לכולם, תומך, מטפל ביתומים, בעלמנות, אני יודע, הוא נפלא של בן אדם. אבל מורד באבא שלו, על אבא שלו הוא מצפצף. כל מה שאבא שלו מבקש, הוא מצפצף עליו. עזוב, שטויות. אל תבלבל את המוח. ככה הוא מדבר עם אבא שלו. לפעמים גם זורק עליו דברים. לפעמים גם נותן לו איזה צ'פחה. עכשיו, אם אנחנו ראינו שככה הוא מתנהג לאבא שלו, אבל אנחנו גם ראינו שהוא מתנהג מאוד יפה לכל השכונה. אדם כזה, אנחנו נקרא לו אדם טוב או אדם שפל. מה אתם אומרים? שפל, נכון. אז הנה יש אדם שהוא נחמד לכולם, והוא לא גונב מאף אחד, והוא עוזר ליתומים, והוא עוזר לאלמנות, והוא עושה כל מיני דברים טובים ומורד בקדוש ברוך הוא. חלל שבת, אוכל בלי ברכה, אוכל לא קשר, רעשון הרע, לא יודע מה. כל העבירות שרק אפשר לחשוב. יום כיפור לא אכפת לו, פסח לא מקפיד בכמת, אשתו בלי מקווה, כל הדברים האלה שצריכים לשמור. מורד בקדוש ברוך הוא והתורה, אבל נחמד לבני אדם. כולם אוהבים אותו, מתים עליו. איזה גבר שבגברים, או איזה אישה, או איזה לב יש לה. תראה איך היא אוהבת את כולם, איך היא עוזרת, מבשלת. מה לא? אבל מחללת שבת. חיה עם בעלה בלי תארת משפחה. עבירות חמורות ביותר. האם נוכל לקרוא לאיש או אישה כאלה אנשים טובים או אלה מורדים באשם למרות שהם עושים הרבה מעשים טובים? מה אתם אומרים? אני אדבר איתכם לוגיקה עכשיו. מורדים ועדיין מורדים. כן? אז כמו שאמרנו, פתאום ישמעו שופר בכל העולם, שופרו של אליהו הנביא, ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, כך אנחנו אומרים בתפילות של ראש השנה, עוד תותו עוד עשרה ימים, תזכרו שקוראים את זה לפני תקיעת שופר ביום ראשון. שנה בשבת לא יהיה שופר, ביום השני יהיה שופר. יש מזמורים שאומרים לפני וכל מיני קטעים. כל הפסוקים שמדברים על שופר. מה זה שופר מלשון שיפור? למה שופר נקרא שופר? שהוא משפר את האקמומיות שבלב. מה זה אקמומיות? אדם הוא כולו נחלולי. ככה תחמן תחמן כן עשו כל הזמן בתחמונים השופר היתקה בשופר גדול והעם לא יחרד תשמעו כזה קול שופר ואנשים לא ירדו האריה ישאג אריה ישאג מי לא יירא כתוב אריה ישאג מי לא יירא התקה בשופר גדול והעם לא יחרד במתן תורה, כשבחור תקע בשופר גדול, כל האדמה רעדה. כל שופר הולך וחזק, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול. אז אנחנו רואים ששופר תמיד מגיע בזמן של דין, של חלחלה, של רעדה. יהיה שופר בעולם, מתחיל יום הדין הגדול והנורא. גוג ומגוג, בלגן, מלחמות, איך יהיה סדר? רק השם יודע. מנקה את העולם. שליש נשאר, גם מהשליש הזה עושים סינון, ואז תהיה תחיית המתים. זה רגע אדיר. הרגע הזה זה אולי יהיה, מה שנקרא, ה-highlight של כדור הארץ. יקום מולך דוד המלך, משה רבנו, אהרון הכהן, אלפים רבים של צדיקים, קדושים, כל אלה שאתה קורא עליהם בספרים. פתאום הרמב'ם יעמוד לידך. פתאום רבי שמעון בר יוחאי, נעים מאוד, מה שם כבודו? שמעון בר יוחאי, וואי, תלף במקום. מי אתה רשי? מי אתה רבנו תא? מי אתה רמבן? מי אתה רבנו יונה? מי אתה רמחן? אתה לא תדע למי לרוץ ולקחת אותו סלפי. למי לרוץ קודם עכשיו? עומד לך פה משה, פה אהרון, פה רבי עקיבא, נראה ש... הטלפון שלך יתמלא רק 64 גיגה בייט, רק מהתמונות עם הצדיקים. נכון או לא? תחשבו רגע איזה רגע זה יהיה. פתאום גם יתברר לך על הדרך שאתה אולי נכד של רשי. רשי יבוא יגיד לך, נעים מאוד, אני סבא של סבא של סבא שלך. אתה מרוב שמחה תתחיל לקפוץ על העצים כמו קוף. תאר לך הרמב״ם בא אומר, נעים מאוד, שקויח, הזק וברוך. אתה, איך אומרים, הבאת כבוד למשפחה. מי אתה? משה בן מיימון. מה? אני צאצא שלך, כן? תאר לך, מוכן אם אתה כהן, אז כולם הם צאצאים של אהרון הכהן, זה כבר ברור, לא צריכים לברר. מגבודו, אהרון הכהן, כל הכהנים ישר ירוצו לאהרון לסלפי. סבא, סבא, בוא, מי, אנחנו מנים שלך. עכשיו, גם מי שישאר זה רק הצדיקים. כתוב, שהרית ישראל, מהנשמע, לא כולם נשארים. וגם בתחיית המתים, לא כולם קמים. מי שהיה מחלל לשבת הוא לא קם בתחילת המתים, ודאי. מי שהיה מלווה בריבית לא קם בתחילת המתים. מי שהיה רשע גדול הוא לא קם. אז כתוב, ורבים מי יש עיני אפר יקיצו, רבים אבל לא כולם. שומעים? אז מה אנחנו מבינים מפה? שיהיה סינון גדול ורק הצדיקים יחזרו לעולם. ומי שישאר בעולם, גם אמרנו, אין לו יותר יצר הרע, אין לו תאוות החומר, אין לו עייפות, אין יותר הריונות, אין יותר לדות, אין יותר עבודה, אין יותר מרץ, אין יותר שינוי, אין יותר המשותפת, אין את כל הפלגמטים האלה, אין. כולם נמחקו מן העולם. רק נשארו אנשים יראי השם, בעלי זכויות. כל מי שיהיה, אתה יודע שהוא צדיק. צדיק או צדקת. כיף, עולם כיף. לא יהיה שונאי תורה ולא יהיה את כל המשתפי פעולה עם האויב. לא יהיה את כל האלה, אני רוצה להגיד איזה מילה קצת חמורה עליהם. שכל החיים שלהם מרדו בתורה ובוראו עולם. העולם מתנקה מכל זה. שאלה גדולה אם אנחנו נזכה להיות שם. אז, עכשיו שאדם נפטר, יש כמה אפשרויות. אפשרות ראשונה, אחרי המשפט שלו בשמיים, מיד שולחים אותו בגלגול. הילדים שלו אומרים עליו קדיש. בסדר, חלק מהנשמה בשמיים, חלק בקבר וחלק התגלגל בגוף של תינוק. יגידו עליו שנה קדיש, הוא כבר בעולם פה. יכול להיות שהוא גם שני בלוקים איפה שהם גרים, הבנים שלו. יש כזה מציאות שהוא לא יחזור בגלגול, הולך לגיהנום, יש שבעה מדורים, שבעה מדורי גיהנום. והולך מהעליון לתחתון, אחד, שתיים, שלוש, שבעה מדורים, התחתון ביותר נקרא תחתית הארץ, הוא המקום הגרוע ביותר. מששת המדורים העליונים אפשר להתלבן, הנשמה מתנקה ויוצאת משם. במדור השביעי והתחתון, מי שנכנס לשם אינו יוצא משם לעולם. איפה זה כתוב? ראשית חוכמה של המקובל האלוקי רבי אליהו דבידש, שחי בצבא לפני 450 שנה, ספר ראשית חוכמה, במסכת, בשער העירה יש פרק שנקרא מסכת גאנום. ושם הוא מדבר, הוא מתאר בדיוק מה הולך בגיהנום. שם המלאכים, כל מלאך ומלאך, מי ההסגנים שלו, איזה שמות מוזרים. המלאכים יש להם שמות עשרים אותיות, שלושים אותיות. שמות מאוד מוזרים, אנחנו לא יודעים אפילו איך להגיד אותם. אבל כל מלאך ומלאך יש לו תפקיד. זה ממונה פה וזה ממונה שם, הכל, וכל מדור ומדור זה בהתאם לעבירות. ומי נכנס בשביעי? מחללי שבת. למה אני צועק על זה בכל דרשה? אתם מכירים דרשה שלי שלא דיברתי על שבת? יש חמשת אלפים דרשות. ארבעת אלפים. תסתכלו, אין דרשה שאני לא מכניס את זה. זה לא הנושא. מכניס את זה. בכל מצב. למה? על זה יקום ויפול הכל. יש לך את זה, יש לך צ'אנס. אין לך את זה, אין לך שום צ'אנס. כלום. חלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר. כל דבר. ככה כתוב. אין לכם מה לקוס עליי, אני לא כתבתי את התורה, אתם יודעים. עם כל הכבוד, אני לא מגיע לשווח ולא מגיע לי עונש. אני רק אומר מה כתוב. הרי הוא כגוי לכל דבר. הוא נולד לאימא יהודייה, יש לו נשמה יהודית. אבל דינו כגוי. נגע ביין, אסור לשתות. העיד, העדות לא כבילה. כל מה שעשה. שחט, אסור לאכול מהבשר. נפטר, לא קוברים אותו בבית קברות יהודי. מעבר לגדר צריכים לקבור אותו. זה משהו אחר, זה בגלל שהוא גס רוח וכולי. אבל מחלל שבת אין דבר בתורה שיש נגד אדם סנקציות כמו נגד מחלל שבת. על רוצח אין סנקציות. יודעים שהוא אדם מטועב ורשע ומגיע לעונש מוות וזהו. אבל לא כתוב עליו ונחרטה הנפש ההיא. לא כתוב נחרטה. מחלל שבת, כתוב 12 פעמים עליו. אנחנו לצערנו הרב, גדלנו כבר למציאות של מחללי שבת. בגלל זה, אפילו אנחנו, אלה שכבר שומרים שבת, לא מזדעזעים בצעקות ובפחיות שאנחנו רואים איזה דוד או דודה או שכן מחללים שבת. אנחנו לא מזדעזעים, אבל אתם יודעים, בשנת 1940, אבא שלי עליו השלום סיפר לי, שהמחללי שבת הראשונים שהיו, לא העזו לחלל בפרסיה, היו נוחים, תל אביב הייתה פרדסים, לא כמו היום, אין מקום לשיקה. היו פרדסים. הוא אומר לי, אנחנו היינו, המחללי שבת, הצעירים, היינו הולכים לתוך היער, איזה חצי קילומטר מהשכונה, מאיפה שכולם בבית כנסת, הולכים מהשנים, אחר כך שוטפים את עצמנו וכולי, וחוזרים כאילו לא קרה כלום. אף אחד לא הזנוע ציסיגריה ברחוב. מי היה הזנוע? אפילו מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, כתב מכתב לשמור את קדושת השבת בפרסיה. גם אלה שלא שומרים שבת, היו כבר כאלה מהמפאי וכל אלה קומוניסטים שלא שמרו שבת. אבל הוא כתב להם, נא לא לחלל שבת בפרסיה. ככה הראש העיר כתב. והראש העיר של היום, מה כותב? נע לאכול כלבים בווייטנאם. מצדד תאהבה. איך הוא גאה שהפך את תל אביב לסדום והמורה של הדור הזה בכל העולם? איך הוא גאה? איפה נפלנו? זה הבן אדם הזה, שמו אותו ראש העיר כבר כמה שנים, ומתגאה שתל אביב הפכה לעיר הבירה של כל הסוטים בעולם. איזה מין דבר זה, בוא נראה איך הגענו לבושה הנוראית הזאת. מה פירוש סוטה? מה זה סוטה? סוטה, דרך הטבע. יש טבע, זכרים ונקבות בכל הטבע. פתאום אדם סוטה מחוקי הטבע. הגאים זה רק תרגיל פסיכולוגי. אתה מכיר את זה, ההגנה הכי טובה זה ההתקפה? שבאים שני אנשים, רובן ושימון, ורובן יודע שהוא הנוכל ושימון הוא הצדיק. מה עושה רובן? מתחיל בהתקפה חסרת תקדים נגד שימון. זה לחפות על זה שהוא ענה שם. הבנת? עכשיו הוא פותח עליו בהתקפה, זה משכנע את כולם, תראה איזה ביטחון יש לו. הבנת? זו כל הצגה, מה? אגב, הרבה אנשים שהם חסרי ביטחון ויש להם רגשי נחיתאות, תשים לב איך הם עושים רעש וצלצולים בכל מקום שהם הולכים. ממה זה נובע? זו בעיה פסיכולוגית. מתוך חטאת מודע הם צמאים לתשומת לב. הגמרא כבר הגדיר את האנשים האלה. איך קוראים להם? איסטרה בלגינה קישקישקריה. ויש לך עכשיו קופה. קופה צדקה. מלאה בשטרות. 100 שקל, 50 שקל, מלא שטרות, 20 שקלים. אפילו מטבעות של עשרה שקלים, חמישה שקלים, אבל נפוצץ. אין מקום להכניס סיכה. תנער את זה. יש שם אלפי שקלים. דממה. קח מטבע של עשרה גורות. זרוק אותו בקופה ריקה. תעשה ככה. השעון מעורר. כל השכונה קמים לסליחות. מה קרה? מישהו שם עסק. איזה רעש. במיוחד אם זה קופה מפח או מברזל. איזה רעש. עכשיו, הקופה מלאה באלפי שקלים, שקטה. הקופה שאין בה שום כלום, רעש וצלצולים, ככה זה. גם אלה שמדברים הכי הרבה נגד הדת בקרב החילונים, הם אלה שהם הבורים הכי גדולים. אף פעם אתה לא מוצא אחד שנלחם בדת שיש לו הבנה ביהדות. אף פעם זה לא קרה. יאיר לפיד, הוא לא ידע לקרוא שורה בתורה. שורה. גאנץ, אותו דבר. אביגדור ליברמן, בכלל אין להם מה לדבר. אין להם אנשים שלא יודעים איך להחזיק ספר אפילו. בגרות אין להם כלום. אין להם, הם לא יודעים שום דבר. בחיים שלהם לא קראו שורה ברמב״ם. וכמה נאומים הם נותנים נגד התורה? ככה זה. מי שלאמת יש לו הרבה חוכמה, למשל, יובל שטייניץ. הוא גם כן חילוני. פעם שמעת בחיים שהוא ידבר נגד התורה והיהדות? חילוני גמור. חלל שבת, אוכל מה שבא לו, הכל אותו דבר. דבר איתו אחד על אחד, אין סוף שווחים על התורה ועל היהדות. ראיתי בעצמי בעיניים. למה? סוף סוף יש אחד עם ראש על הכתפיים. בחור פיקח עם הרבה חוכמה. קרא ספרים. שמעון פרס. שמעון פרס, מה היה? גם חילוני גמור. מה? מה היה? היה צדיק? לא היה צדיק. שמעת אי פעם את שמעון פרס מלכלך לדעת ומדבר ומבזה ומגדף? לא. היה לו הרבה חוכמה, הוא קרא אלפי ספרים בחייו. גוריון. בן גוריון. קומוניסט. מה אתה רוצה יותר מזה? קומוניזם, פירושו, אנטי דת. נגד כל הדתות זה הקומוניזם. תראו רעיונות עם בן גוריון איך הוא מדבר על הקדוש ברוך הוא יותר טוב מרבנים של היום שואל אותו המנחה השמאלני מר בן גוריון האם תוכל לומר שעצם חזרתנו לכאן זה מקרה או שזה יד כוח עליון מה עונה לו בן גוריון בטח הכל מבורא עולם הכל מאלוקים שום דבר לא זז פה בלי אלוקים אחר כך התחלישו אותו על הערבים. מה אומר לו בן גוריון? אין להם מה לעשות פה. אין מה לדבר איתם על שלום. הם לא שייכים פה בכלל. מה הם עושים פה? הארץ שייכת לנו. אנחנו היהודים. כשבן גוריון עמד באום ונתן את הנאום המפורסם, איזה ספר הוא החזיק ביד? ביאליק? צ'רניחובסקי? צ'ייקובסקי? שייקספיר? איזה ספר הוא החזיק ביד? צ'חוב? מה החזיק בן גוריון ביד? תנח אמר לעולם אנחנו בארץ ישראל ויש לנו טאבו דיד זה הזכות שלנו על הארץ במילים אחרות אנחנו העם היחיד בעולם שיש לו תעודת בעלות על הארץ שלו לאף עם בעולם כזה דבר תבוא לאמריקאים יש לכם תעודת בעלות על ארצות הברית לא הם גנבו את זה מהאינדיאנים לכל מי שתלך לכל משתלך אין לאף עם תעודת בעלות. למה אתם פה? אנחנו פה כבר 2000 שנה. למה אתם פה? אנחנו פה אלפי שנים. למה אתם פה? אנחנו פה 500 שנים. למה אתם פה? אנחנו פה 200 שנה. היחידים שיש להם תעודת בעלות על האדמה זה היהודים. ואף אחד מהגרועים לא מכחיש את זה כי הם בעצמם מאמינים בתורה. אבל אבל שימו לב לבלוף, כולם יודעים שהתוארת שייכת לנו, כולם יודעים שכתוב בתורה שהארץ שלנו ואנחנו העם היחיד שיש לו תעודת בעלות על האדמה שלו וכולם נלחמים בו שיבטר על האדמה שלו. מה אתם אומרים? זה מה שכתוב בגמרה, זה שקרה. אתה מחפש אמת בעולם הזה, אתה יותר מדי אופטימי. יותר מדי אופטימי. קיצור, רעיונות עם בן גוריון, הוא היה יותר ימני מביבי פי מאה. אם בן גוריון היה חי היום, היה מסלק את ביבי מהמפלגה שלו, אומר לו, אתה שמאלן, סתלק מפה. שמעו את הרעיונות איתו, אל תאמינו לי. אתם לא צריכים להאמין לי, יש רעיונות איתו. תראו איך הוא היה מדבר. אין פשרות עם הערבים, אין פשרות עם כלום. רק מה קרה? שמאלנים של היום נהיו כבר מחבלים. כבר לא מה שהיה פעם. פעם שמאלן היה לו אידיאולוגיה. אבל היום זה כבר עניין אחר. בן גוריון בתור קומוניסט אף פעם לא היה מדבר נגד הדת. בן גוריון בא לפגישה עם החזוניש. בא לפגישה עם החזוניש לדבר על גיוס בחורי הישיבות. דרך אגב, בן גוריון הוא זה שהגן את זה בחוג שבחורי הישיבות לא מתגייסים. קודם כל זה כולם מתפללים איך זה ייתכן שמנהיג חילוני נתן לבחורי ישיבות פטור מהישיבות אל תתפעלו יותר מדי בקושי היו כמה מאות בחורי ישיבות בכל הארץ פה ישיבה קטנה לא היה פה אנשים כמה אנשים היה פה המדינה רק התאבתה הכל היה פה מדבריות וביצות כמה כבר היה ישיבות כמה חרדים כבר היו באותו זמן אז אמר יאללה בשביל כמה מאות, מה אני עכשיו אכפת לי להריב עם החרדים, בסדר, קחו. לא חלם שיהיה 150 אלף תלמידי ישיבות היום. יושבים ולומדים מהבוקר עד הלילה. אז הוא בא לחזוני, אז החזוני שאמר לו, תשמע, כתוב במשנה, בגמרא, יש שני גמלים באים. אחד מול השני ושניהם רוצים לעבור במעבר. למי יש זכות קדימה? מי שטעון בסחורות, אחד גמל ריק מתוכן, אין לו כלום עליו, והשני טעון בהרבה סחורות. מי עובר הראשון? זה שיש עליו הרבה סחורות, כן? אמר לו החזוני של בן גוריון, ההגלה שלנו טעונה בהרבה סחורה, ההגלה שלכם ריקה מתוכן. אז בן גוריון אומר לו, מה, אין לנו את זה ואת זה, התחיל לתת לו כל מיני שמות של כל מיני ספרים של גועים. אמר לה, אתה משווה את זה לרמב״ם, לכל גדולי עולם. הוא הבין בן גוריון שעשה תפשלה, הסתובב וברח. ומאז ועד היום, יש פטור ללומדי התורה. כמובן, השם ככה גלגל, שיוכלו לשבת וללמוד. אמנם שותים להם את הדם יום ולילה, מגדפים אותם ונלחמים בהם ויורדים לחייהם. גם מיריקות ברחוב חלק מהם קיבלו, נכון? אבל אם זה המחיר שצריכים ללמוד תורה, אשרנו שנתפסנו על דברי תורה. היה איזה רב אחד, רבותיי, קראו לו רב משה פיש. זכר צדיק וקדוש לברכה. הוא היה איש אמת, אבל לא סתם אמת, במדרגה מיוחדת במינה. מעל הרבנים הממוצעים הגדולים. משהו מיוחד היה. למה? הוא לא התפשר לעולם במילימטר על האמת של התורה. לעולם. ומה היה לו? הוא הקים ישיבה כאן שנקראת דרומה. והישיבה הזאת הייתה בחורים מארגנטינה. בחורים יהודים מארגנטינה באים ללמוד פה בארץ. שנה, שנתיים. יש כאן הרבה ישיבות של חוץ ניקים. של אמריקאים, של צרפתים, יש הרבה. הוא מישיבה לארגנטינה, בספרדית, לומדים. בא בחור אחד מארגנטינה, אז ארגנטינה הייתה באמת תהילתה, הייתה יהודים שם היו מאוד עשירים, לא כמו היום, המדינה פשטה רגל. אבל אז הם היו עשירים, כמו אמריקה, לא פחות. אז בא איזה אחד מברונוסיירס, נכנס לישיבה, אבא שלו היה סגן הנשיא, שהוא רציני מאוד, בעל כוח. והבן נכנס לישיבה, למד שנה, היה אמור לחזור לארגנטינה, להיכנס לאוניברסיטה. מתקשר לאבא שלו, אני לא חוזר. אני רוצה להישאר ללמוד. אבא שלו אומר, מה זאת אומרת? היה, הסכמנו שתתלמד שנה ותחזור. הוא אומר, לא חוזר, לא עוזב את הישיבה. מה, מתי תלך לאוניברסיטה? לא הולך לאוניברסיטה. מה אני צריך אוניברסיטה? הקב' חוזן הוא מפרנס את כל העולם. אני צריך ללכת עכשיו ולשבת שם עם הכופרים וללמוד כפירה? רוצה ללמוד תורה. אם אתה בונה עליי שאני אממן אותך כל חייך, אתה טועה, לא רוצה ממך כסף, אל תן לי כלום. אני לא צריך כסף, אני יושב ולומד תורה. בקיצור, ישב עוד שנה. עכשיו כבר שנה שנייה, האבא שלו כבר יוצא מדעתו, תחזור הביתה, לא חוזר. מתקשר האבא שלו לרב משה פיש, ראש הישיבה, תסלק את הבן שלי מיד מהישיבה שיחזור הביתה. אומר לו הרב איך אני יכול להקים יהודי שיושב ולומד תורה? אני אקח על עצמי כזו אחריות? כתוב לימוד תורה כנגד כולם כי הם חיינו ואורך ימינו. תורה זה כל החיים שלנו וזה כל הקיום שלנו. הם לא בריתי יומם ולילה, ברית התורה שלומדים יום ולילה. חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אין לעולם קיום. חוקים של שמיים וארץ, כדור הארץ, אין להם קיום. אומר לו הרב משה פיש, אני לא יכול להקים אותו מהגמרא, מה פתאום. האבא ראה ככה, עלה על מטוס, הגיע לארץ. המחורת הייתה פה כבר. נכנס לישיבה ליד כולם, קום, תערוץ את המזוודות שלך, נוסעים הביתה. אומר לו, אבא, עם כל הכבוד שאני צריך לתת לך על פי התורה, קבל את אביך ואת אימך, כתוב, אני השם. זה רק בדברים שהם לא אומרים לך לעשות נגד השם. ברגע שאבא שלך אומר לעשות נגד השם, אסור לשמוע לו. לטובתך אני לא עוזב את הישיבה, הוא אומר לו. אבא שלו רותח, הוא רוצה שהבן שלו ילך לאוניברסיטה. ההורים של היום, מה מניע אותם? כמובן שבאופן כללי כל הורה רוצה בטובתו של בנו, נכון? רק שההורים משום מה כולם מגדירים מה טוב בשביל הבן שלי. הם יודעים יותר ויותר מהבן עצמו. אז באמת הרבה מהילדים לא עומדים בציפיות. כאן נגיד רצה להיות מוסיקאי. אבא שלו כפה עליו, אתה חייב להיות עורך דין. אני עורך דין, אבא שלי היה עורך דין, עתתי עורך דין. מה, מלחמות, כללות, מה לא? הלך למשפטים, הקשר עדיין נזרק לרחוב, היה מסומן. מה גרם? הוא רצה ללמוד מוסיקה, הנשמה שלו לא מתאימה להיות עורך דין, לרמות, לשקר. זה לא בשבילו. רצה אולי לנגן בכינור, אולי להצטרף לפילרמונית, משהו, לא יודע מה. אבא שלו רצח אותו בגלל שהוא רצה כבוד. אני דוקטור, גם אתה תהיה דוקטור. זאת אומרת, זו המציאות. אז אבא הזה גם כן רוצה שהבן שלו יהיה כמוהו נשיא וזה, וחוץ גם נשיא. בקיצור, הוא קורא לרב משה פיש, תגיד לו עכשיו לעזוב את הישיבה. לא אומר לו, דיברנו על זה כבר. אומר לו, כבוד הרב, אם אתה לא מסלק אותו עכשיו מהישיבה, שיחזור איתי לארגנטינה, אני מכניס אותך בחרם בארגנטינה, אתה לא יכול לדרוך שם יותר. פרוטלות קבל. כל הישיבה הזאת ממומנת על ידי אנשי הקהילה שם. אני מוציא צו, אין לך דריסת רגל באף בית כנסת. אף אחד לא יתרום לך כסף. לא ניסיון קל. מאיפה עכשיו אתם ממנים את הישיבה? יש לך עשרות בחורים. אמר לו הרב משה פיש, הקב' הוא מנהל את העולם, הלכנו תפקידנו לעשות כרגע מה שנכון. מה נכון עכשיו? לסלק את הבחור מהישיבה? ודאי שלא. מה יהיה מחר זה לא בידי. אני עכשיו מצווה עליו לשבת ללמוד. טוב, ההור חזר לארגנטינה, עבל וחפוי ראש. עברו כמה שבועות, אחד מהבחורים בוגרי הישיבה מתחתן. הרב משה פיש נוסע לארגנטינה. מתעלמים ממנו. אף אחד לא בא ללחוץ לו את היד, כל האשירים לא אומרים לו שלום. יושב בקהל, קוראים לכל מיני אנשים לברך בחופה, לא קוראים לראש הישיבה. ככה כל חתונה, הוא נוסע לארגנטינה, מתעלמים ממנו. נוסע לארגנטינה, מתעלמים ממנו. יושב בקהל, לא נותנים לו ברכות, לא ראש ישיבה, לא כלום. בא איזה אחד, אומר לו, כבוד הרב, זה כואב לי לראות מה שעושים לך. אבל למה אתה בא לחופה? למה אתה לא בא ישר לריקודים? למה אתה בא לקבל את הביזיונות האלה פה ליד כולם? אז הוא אמר, זה בנים שלי, אחד אחד גידלתי אותם. אני יכול לא להיות בחופה שלהם? איך אפשר? ואמר, שלא נותנים לי ברכות, שטויות, זה לא חשוב. לא מזיז לי, בקיצור. יום אחד נפטר הרב הזה, באו לבן שלו, שאלו אותו, עכשיו תשמעו טוב, תקשיבו טוב טוב לדקה הקרובה. באו לבן של הרב משה פי, שזצן, אמרו לו, איך אבא שלך היה כזה בעל אמונה באשם? מה שלא יעשו לו, הוא לא זז מהאמת. פרסומות. מוזיקת רגע. מוזיקת רגע. האורך שלי לא הצטרך להוסיף מוזיקה. בקיצור, אומרים לבן שלו, איך אבא שלך היה כזה צדיק, כזה עבד השם? אז הוא אמר דבר מעניין. הוא אמר, אבא שלי, היה לו מהלך אחר מגדולי ישראל. כל גדול בישראל מלמד את התלמידים שלו, לעולם אין אדם יכול להפסיד מלעשות את רצון השם. מצים לך עבודה בשבת, הרבה כספים, אתה אומר אסור לי, אני שומר שבת, נראה שעכשיו שנה תהיה מופתל, לוקח הלוואות, אין לך כספים, מה לא? אל תפחד. רק עניין של זמן עד שה' יפצה אותך. סבלנות. לא תפסיד. הלכת, היה לך הזדמנות לגנוב הרבה כסף, לא נגעת, כל החבר'ה התחלקו בשלל, כל החבר'ה התחלקו בשלל אתה אומר תראה אולי הייתי צריך לקחת היה לי עכשיו איזה מיליון שקל בצד אל תפחד לעולם אדם לא יכול להפסיד מלשמוע בקול השם לעולם בא לך איזה בחורה יצאת איתה חילונית אמרת לה תחזרי בתשובה נתחתן לא אני הולכת עם ג'ין סמוד אני עכשיו אגיד לכם משהו, לפני שאני מסיים את הסיפור על רמוש אפיש, נזכרתי עכשיו בדרשה אחרת שנתתי, בזכותך. בזכותך נזכה את כל העולם עכשיו. ראיתם הגברת הנחמדה הזאת, היא לא אשמה, הטלפון שלה התחיל לצלצל, היא מנסה לחבוט אותו. פעם שנייה נעשה לחבוט. לא, קורה. קורה לך לפעמים שאתה לוחץ על הכפתור שלחצת עליו כבר מאה פעמים, ועכשיו הוא מסרב לחבוט. אז עכשיו תשמעו טוב. שזה קורה, לעיני קהל גדול, יורד לבן אדם הלב. אתה רואה ישר מהתגובות שלו, איך הוא מהר מחפש את הטלפון והוא מבועל. למה הוא מבועל? בגדיל, אז הטלפון צלצל. אך אם הטלפון צלצל ברחוב, הוא לא מבועל. הוא מתבייש ומתיאבש מערב. ובמיוחד אם יש וידאו גם, ואם יש קהל, אז מבייש אותו. אני הפרטתי לשיעור איך לא קיבלתי את הטלפון לפני. טוב. אם זה מצלצל פעם שנייה, הוא כבר חצי מת. פעם שלישית, צריכים לקרוא עליו עכשיו תהילים. הוא כבר גמור מבפנים. הוא לא יודע, אתה רואה על הפנים שלו את הבושת פנים. זה מה שאנחנו אומרים כל יום בסליחות, לך השם הצדקה, ולנו בושת הפנים. מה זה מזכיר לי כל פעם שזה קורה? כל פעם שזה קורה למישהו ואני רואה איך הוא מבועל, אני נזכר כמה אנחנו רשאים. מה זה שייך? פשוט מאוד. האם אי פעם היית כזה מבועל שעשית איזו עבירה גדולה? לא, מה עשיתי? אין, זה לא קורה. ניברת שעה לשון הרע, אתה לא ככה מבועל וכל הפנים שלך נהיו ככה. זה לא קורה לך. אבל כשהבושה מכה בך, אתה מת מבפנים. כלך רועד, כופה, כלך צמרמורות, הלב שלך ירד למכנסיים, מה הולך פה? זה מה שכתוב, מה זה מה שחזל אומרים, שהאחים עמדו מול יוסף. לא ידעו שזה אח שלהם, גדל לו זקן. זרקו אותו בגיל 17 לבור, עכשיו הוא בן 30. היה לו זקן אבות ולבוש כנראה איזה קטר ובגדי מצרי איך שאמר להם אני יוסף פרחה נשמתם מרוב בושה ופחד וכתוב לא יכלו לענות לו כי נבעלו מפניו לא יצא להם מילה מהפה כפעול המוות לא יוצא להם מהפה ככה עמומים ככה ההלם של האדם מיד בפתיחת הדין שלו בשמיים. בשנייה שהנשמה יוצאת מהגוף והוא רואה את עצמו ככה מוטל על הרצפה או במיטה או בבית חולים והוא ככה מרחף עכשיו בחדר והוא רואה את כולם צועקים ובוכים שמישהו נפטר, אתם יודעים מה הולך מסביבו או מסביבה, לא? צריכות, תולשים את השערות, נופלים על הרצפה, מתאלפים, תביאו למים. הייתם בלוויות, לא, אני לא צריך לספר לכם. והוא רואה את הכל. הוא רואה עכשיו את הכל. והוא עכשיו בשערת רגשות נוראית. למה? קודם כל רואה את הילדים שלו צורכים. אם זה בעל, אז הוא רואה את אשתו, אם זה אישה, רואה את בעלה. אחים, אחיות, הרב, כולם שם עומדים, חברת קדישה, הדוקטורים. נהיה בלאגן רציני. עכשיו, אם זה אדם עשיר, מרבה נכסים, מרבה דאגות. יש לו בניין פה, והוא באמצע מכירת דירה, ועכשיו הוא בדיוק השקיע בזה אדמה, ויש לו עוד שבועיים בר מצווה לילד, הוא כבר שילם מקדמות והזמין תזמורת. פתאום מתברר לו שהוא מת. הוא פתאום מבין, יואו. הנה אני שוכב מת, נותנים לי עכשיו אנשמות, מכות חשמל. ואני פה ככה בתקרה מרחף בחדר וכולם צורכים ובוכים. פתאום הוא נזכר בדברי הרב. מתחיל תכף המשפט הגדול. באים המלאכי חבלה, תופסים אותו, מעלים אותו לשמיים לבית דין של מעלה. מיד מתחיל הדין. תכריז איך קוראים לך. הנשמה עולה לשמיים, מיד מתחיל הדין. כן, בסדר, אז אני כבר עוד שעה אקבר, אז מה יקרה? מיד תכריז איך קוראים לך. אומרים חזל, אדם לא זוכר את שמו מרוב בעלה. מרוב פחד, מהאמה, אמת הדין, איך קוראים לך, איך קוראים לה? לא יכול להגיד. מרוב שהוא בלחץ. יפה. זה בדיוק המשפט הבא שלי. לכן בסידורים כתוב, שמי שרוצה להימנע מהבושה הזאת שאפילו את שמו הוא לא יזכור ביום הדין, בסידור עוד יוסף חי, בסוף יש אינדקס. מתחיל באלף, נגמר באלף, אלף ב', אלף ג', אלף ד', אחר כך ב', אלף, ב', ב', ב'. יש שם כמה עמודים, עם כל השמות, כל הפסוקים שמתחילים באות הראשונה של השם שלך, ומסתיימים באות האחרונה של השם שלך. יש פסוקים, מתחיל, נגיד, השם שלך יוסף, אז פסוק שמתחיל בי' והסוף של הפסוק פ'. יש לכל שם, יש פסוקים. תגיד כל יום בסוף התפילה את הפסוק הזה כדי שביום הדין תוכל לפחות להגיד איך קוראים לך כי אתה תהיה כל כך בהלם ופחד והראש שלך יהיה כל כך עכשיו במשפחה ובנכסים שהשארת ומה יהיה והכספים שהכבדת בכל מיני חשבונות ואשתך לא יודעת מזה ומה וואו לא הספקתי לכתוב צבאה תירוף הנפש תירוף הנפש מתוך כל הצער והבלבול, פתאום גם מתחיל המשפט בנוסף לכל. רואה את השטן הזה ככה מפחיד, כולו מלא עיניים, מגיע, כל התיקיות שלך, מי היום שנולדת עד עכשיו, כל עבירה ועבירה, וואו. שם זה עולם האמת, אין שם לשקר, זה לא אני, זה מישהו אחר דומה לי, אין חוכמות. מתחיל הדין. איך שמתחיל לדין מרוב פחד, הבן אדם קורא לו ככה. זה דומה שהטלפון צלצל בדרשה. אני פעם הייתי, כשבאתי לאמריקה, שנת 89, אז היה לי איזה, הייתי צריך לנסות לבית משפט על איזה רפורט, משהו, איזה משהו שולי. רפורט של מכונית, משהו. הגעתי לבית משפט, מה אני? בחיים שלי לא הייתי בבית משפט. עוד באמריקה? יושבים אנשים ככה בקהל, מחכים שיקראו את שמם. אני עזבתי לקראת הסוף, היה לי עיתון. קורא עיתון. פתאום השופט הגוי, קלט שאני קורא עיתון בקהל. קם, אמצע הדיון. יו! הצביע עליי. יו! אני סובבתי אחורה בתקווה שיש שם קורבן אחר. חשכו עיניים, אחורה יש קיר. קיר ואיזה שוטר עומד. אמרתי לו, הוא מדבר אליי. מה עשיתי? אני אומר לו, מי? Yes, you! מה? How dare you read a newspaper in my courtroom? איך אתה מאז לקרוא עיתון אצלי בבית המשפט? Arrest him! תעשור אותו. השוטר הזה בא אליי. אני לא מאמין שזה קורה לי. אני ב-22, רק הגעתי. הוא אמר, כן, מוציא אותי השוטר החוצה. אני אמר לו, תשמע, אני לא יודע מה, מאיפה אני יודע שאסור לקרוא עיתון? אני באתי מישראל, אני חדש פה, לא ידעתי. הוא אמר, אל תדאג, זה שופט קריזיונר. ועוד רבע שעה הוא ישכח. ומעלה יצא גבר השוטר הזה, הרגיע אותי. אל תדאג, זה שופט קריזיונר, עוד רבע שעה הוא לא יזכור בכלל שהוא דיבר איתך, עליך. שב פה, תירגע. לא לקח אותי למעצר. אחרי כמה זמן, אמר, אל תדאג, דיברתי עם השופט, הסברתי לו שאתה לא יודע, תחזור פנימה. הבנתם? זו הלציות. איזה פחד. תחשוב עכשיו, אתה שם, קם עליך השופט. איזה בעלה. אז נחזור לרב משה פיש, זה הצל. שכחתם אבנו כבר, אה? אז הבן של הרב פיש באו אליו, אמרו לו, תגיד, אבא שלך היה לו, אז אמר, אבא שלי היה לו מהלך שונה מגדולי ישראל. מה המהלך היה? אבא שלי, כל גדולי ישראל אומרים, אדם לעולם לא יכול, לעולם לא יכול להפסיד מלעשות את רצון השם. אבא שלי לא אמר ככה. אבא שלי אמר, הלוואי, שאני אזכה להפסיד תמיד על זה שאני עושה את רצון השם. לא רוצה אחזרות. לא רוצה פיצויים. הכניסו אותי לחרם בארגנטינה, השתבח שמו. זאת אומרת, שווה לי? שווה לשלם כזה מחיר להיות עבד השם? מבזים אותי כל חופה? נפלא. אני משלם מחיר על זה שאני אדבק בקדוש ברוך הוא. היי, לקחו לי כספים, פסדתי מיליונים של תרומות. שטבח שמו, לא רוצה את הכסף, חזרה. אל תפצע אותי. מהלך אדיר זה. כולם אומרים, מה יש לי לדאוג? אי אפשר להפסיד. מה, אני עושה את רצון השם, אני אפסיד מזה? לא יכול להיות. אמר הרב משה פיש, אמר, הלוואי שאני אפסיד. הלוואי שאני אפסיד. שווה להפסיד כל הון שבעולם חס וחלילה לא לעבור על רצון השם. לא להיות כפוי טובה לדקה. אומרים חזל מוטב לאדם להיות שוטה כל ימי חייו. 70 שנה להיות שוטה. שוטה בטאת, לא שוטה בשוטה מים. שוטה בטאת. במילים אחריוות, אכבל. שיש 70 שנה שותה. מה זה שותה? אתם יודעים מה זה שותה? אחד שאינו אחראי למעשיו. אתה נותן לו חבילה של אלפי דולרים, באים אליו ילדים, תן לי, נותן לזה 100 דולר וזה. שותה, הוא לא יכול להבדיל בין טוב לרע. היה אחד כזה פה בבת ים, שאנחנו היינו ילדים. היה מסתובב פה עם שקיעות וזה, ואנחנו ילדים, מה ידענו? ילדים חילוניים, מה יודעים? מה זה? היינו מאלצים אותו לעשות לנו הצגות וכל מיני דברים, השם ירחם. כשהוא היה מופיע זה היה אטרקציה, כל ילדי השכונה היו רצים, צוחקים על המסכן. אחמנות, היה לו משהו לא בסדר בראש. אומרים חזל עדיף להיות המסכן הזה שבעים שנה בפארקים, בספסלים, ברחובות, כולם צוחקים עליך, הנה המשוגע הגיע, בוא בוא, תעשה לנו פרצופים וזה. שבעים שנה להיות כזה שוטה מאשר חס ושלום, להיות שעה אחת ראשה לפני הקרש ברכות. חלל שבת, לדבר לשונרה, כל מיני מצדי תואבה, כל הדברים האלה שרואים היום. 70 שנה לסבול ליסורים של בושות וכולם צוחקים עליך ברחובות, ואתה עובר מספסל לספסל ויושן בפארקים ובחדרי מדרגות. חיי גיהנום בעולם הזה עדיף על פעם אחת להיות ראשה ולמרוד בקדוש ברוך הוא. אומר לך אסור לבאר אש בשבת ואתה מבאר ומצפצף עליו. אסור להיות הומו, אני לא רק אהיה, אני גם אארגן מסיבות כאלה. אסור להיות גנה, ואני, אל תגיד לי, אני רק אגנוב. כל הדברים שאסור ממש. רשימה, מה אסור? אסור להתלבש לאישה בחוסר צניעות להחתית הגברים ברחובות. כל היום היא רק חושבת איך לגרות לאנשים את היצר הרע. בשביל זה היא חיה. מכירים את הנשים האלה? רק זה מעניין אותם. לאק ועודם ופד דיכור ומד דיכור וככה וזה וניתוח כזה והזרקה כזאת ואני יודע איך קוראים לה הזריקות האלה. רק כדי לגרות אנשים ברחובות. רק בשביל זה היא חיה. הבעיה היא שבסוף כל תהליך יש מחיר לשלם. זה הבעיה. יגישו לך את החשבון גברת. מיליון איש ראו אותך בשלושים שנה האחרונות. מתוכם חצי מיליון עשו עבירות, ורבו עם אנשים שלהם, וחלק התגרשו בגללך, וחלק עשו כל מיני... כל מיני דברים נוראים. עכשיו צריך לשלם על כל אחד ואחד. מכתיע רבים. ככה כתוב, משלם לאדם לפי פרי מעלליו. לא לפי הפשעים שלו, המעללים שלו, לפי הפירות שיצאו מזה. הלכת עם גנים צמודים ברחוב, קיבל קצת תשומת לב, קיבל קצת מחמאות, עשרת אלפים איש ראו אותך בחוף הים היום, כל אחד ואחד עם המחשבות המתואבות שלו, ואחר כך עם המריבות שהיו לו בבית וכל מה שהיה. צריכה עכשיו לשלם על כל אחד, מה? צריכות, מה פתאום? אין מה לעשות, זו האמת. אני לא כתבתי את התורה, מה אתם רוצים? עדיף להסתיר את זה מכם, שזה יתגלה מאוחר מדי. עדיף שזה יתגלה עכשיו, שתשתני בלבוש. עכשיו, לא בעוד 30 שנה שיהיה מאוחר מדי וכבר תאגרי 100 מיליון עבירות. אני אספר לכם מה עשה שהיה, תשמעו. זה משל. לא במציאות. תשמעו טוב. זה אומנם לא נברא מעולם, אבל יש פה מוסר הסכם. אני אחד, חש שכל מקום שהוא הולך הולך איתו המזל הרע של העוני כל מה שהוא נוגע נהיה חול מכירים את אלה? יש לי חבר כזה פעם אמרתי לו וואלה אתה אם תהיה קברן אף אחד לא ימות יותר רק בשביל שלא תעשה כסף אז הוא היה ככה מסתכל עליי בפרצוף מאוחזב מצד אחד הוא יודע שאני צודק מצד שני לא נעים לשמוע כזה דבר על עצמך יום אחד היה חול המועד. מה הילדים אומרים בחול המועד? קח אותנו ל-Six Flags. מי שגר בניו יורק, שנתיים נסיעה לפילדלפיה, יש שם פארק ארפתקאות מהגדולים בעולם. נקרא Six Flags. ויש שם גם ספארי ענק, מלא חיות ונוסעים שם עם המכוניות והחיות קופצים כאן לאוטו. אטרקציה. אז אנחנו שלוש משפחות, בשלוש מיני ון מלאים בילדים ואוכל ועניינים, נוסעים עכשיו ממנמונסי לפילדלפיה. בארבע, זה קיץ, עד שמונה וחצי אור. בארבע סוגרים את השער. מי שנכנס עד ארבע, נשאר שם עד הלילה. מי שלא עבר את השער בארבע, יחזור לביתו עבל וחפוי ראש. הגענו שלוש וחצי, עשר דקות מהפרק, תאונה. פקק. לא זוזים. לא צריך לספר לכם את הלחץ, הילדים בלחץ. מה, לא ניכנס? נפתח סוף סוף. נוסעים כמו משוגעים. הגענו לתור. אני מסתכל עשרה לארבע. יש איזה עשרים מכוניות מלחננו. אני אומר, מה, אנחנו כבר עומדים בתור ויגידו לנו תסתובב ותלך? לא נראה לי. בשנת שני התור לא נגמר, גם אחרי יש הרבה מכונות. זה יימשך עד שבע. זה מפעיל שיקול דאטה שמה יהיה. אני אומר לאשתי, הוא החבר שלי, זה שאם הוא יהיה קברן, אף אחד לא ימות. הוא הראשון, אני השני ואחרי יש עוד אותו. אני אומר לה, תזכרי מה אני אומר לך. איך שיגיע הוא, יסגרו את הפארק. לא הייתי צריך לגמור את המשפט. בא איזה טראק, נכנס בינו לבין האוטו שבינו, ככה עם האוטו, יוצא איזה גוי, סאר! גו! מכה יוטר. תחזור, תעשה פרסם על ריבונו של עודן. לא אמרתי לך. זה יהיה קברן, אף אחד לא מת. יוצאים, מתחננים אליו, באנו מרחוק, אין לו דין ואין לו דיין לגוי הזה. בכלל רואה חרדים, בכלל. מה נעשה עכשיו? איזה יאוש. לא חוזר שום דבר. אמרתי, אני לא חוזר עכשיו שעתיים. לא אכפת לי מה יהיה. ראיתי שם עצים בצד. כל מיני עצים. אמרתי להם, תסעו אחריי. מה עשית עם האוטו בג'ונגל? לא יודע איפה אני נוסע בכלל. בוא נראה לאן נגיע. נסעתי, נסעתי, נסעתי. איפה יצאתי? בתוך התור. אחרי הטרק שלו. לא יודע איך. ככה, ככה, ככה, מבוך. שלושתנו נכנסנו. אמרתי לו, אתה תהיה קברן, אף אחד לא ימות. אמר לי, כן, אתה צודק. כזה דבר? דווקא בי סגר את השער. זה אחד כזה היה. כל דבר שנוגע נהפך לכל. טוב. בקיצור, הוא אומר, עכשיו מה אני אעשה, מה אני, כל דבר העניות הזאת נדבקה בי. יום אחד הוא הולך לבית כפרות, הוא כבר רצה למות. והעניות הולכת יחד איתו. העניות זה כמו איזה רוח רעה כזאת שמתלווה אליו. הוא מגיע לבית כפרות, אומר, אומר, טוב הולכים למות היום זהו נגמר חיה אני מתאבד קופץ לקבר חפר קבר הכל כבר היה מוכן אמר לעניות יאללה כנסי אני תכף נכנס נכנסה העניות צ'יק צ'אק מהר זרק את כל האפר כיסה אותה קבר אותה היא לא יכולה לצאת אמר איזה יופי השתבח שמו נפטרתי מהעניות הסתובב חזר לעיר, מאותו יום העסקים התחילו לסגשג. תוך כמה חודשים נהיה עשיר כבר. הוא בא לבית הכנסת, מוכרים עליות, הגבי מוכר, הוא צועק, אלף, חמשת אלפים. כולם מסתכלים, זה מה, זה מאיפה עכשיו יש לו כסף? שומעים? הופתעו כולם, אז כולם סמכו, אני נהיה עשיר. אבל אתם מכירים את הצרי העין האלה? אפילו יהיה להם מיליוני, אם רואים מישהו מסכן, סוף סוף נהיה לו משהו, המלא השנים בלילה. אז היה איזה עשיר אחד כזה, אומר, איך זה יכול להיות? מה הוא פתאום נהיה עשיר זה? לא יקום ולא יהיה. לא יקום ולא יהיה. העשיר הזה כואב לו. מה עשה העשיר? בבוקר של יום ראשון אחרי השבת, אמר לו, מה זה? איך פתאום נהיה לך כספים? זה אומר, בואי נעשיתי לעניות תרגיל, אל תשאל. הלכתי לבית קברות, אמרתי, אנחנו היום מתאבדים, נכנסים בקבר, כנסי. נכנסה, עבדתי עליה, כיסיתי אותה, השתחררתי. תראה איזה יופי. עכשיו השיר אומר, אני אראה לך מה זה. אני הולך לשחרר את העניות היום. הגיע לשאלה, השיר חיפש איפה יש קבר טרי. מצא. פתח, יצא העניות. אומר לה, ראית איזה יופי? שחררתי אותך מהנבל הזה, קבר אותך פה. אומרת, מי אתה? אומר, אני אחד מהשירי הקהילה וזה. אני שחררתי אותך, את יכולה לחזור לאיפה שהיית. אומרת, לא. אני לא רוצה שום קשר יותר עם כזה אחזר, קבר אותי חיה. אתה דווקא נראה בן אדם נחמד מאוד. אתה דווקא נחמד מאוד, אני רוצה אותך. לא! את שייכת לו. לא, לא, אתה בן אדם טוב. הבנתם, רבותיי? מה שאתה מאחל הרע לאחרים בעליך, מה אתה חושב? כל הכללות שכלל דוד את יואב, באו על בניו. דוד הצדיק. מה אתה מקלל? מה אתה מאחל רע? מה אתה מקפיד? אתם מכירים את האנשים הקפדנים האלה? כל דבר מקפידים, כל דבר מאומות, כל דבר סקנדלי, כל דבר שנים של לשון הרע. מה שאתה שופט אחרים, במילים שלך ישפטו אותך ביום הדין. איזה קמצן, תראו אותו, לא מתבייש. קמצן, במילים האלה. מגיע לו ככה, שיקרה לו ככה, אני לא אתחרט עליו, אני לא אפקה עליו. אה, ואתה יותר טוב במילים שלך. לעומת זאת, אם אתה מאחל לאנשים שיחזור בתשובה, שיצדיק, שלא יענש, חס ושלום, אז זה כל מידה כנגד מידה. הוא אומר, תראה, הוא אכפת לו מה אחרים, הוא לא רוצה שיסבלו. הוא מוכל. כל המעביר על מידותיו מעבירים לו כל תשב. אין סגולה יותר טובה מזאת לפני יום הדין. נתנתי לכם מוצר עכשיו בשם חזק. מה אומרים חזק? אתה רוצה לנצל בדין? המעביר על מידותיו מעבירים לו כל פשעיו. מה זה כל פשעיו? כל פשעיו. רוצח, עונס, גונם, חלל שבת. אני קורא לך לדברי חזל. חזל ידעו מה זה כל פשעיו. אתם יודעים מה זה פשעיו? זה לא בשוגג. יש חטא, אבון ופשע. חטא זה בשוגג. חטאיו. בלי חבנה. יש אבונות, זה בכוונה. פשעיו, זה לא רק עושה, עושה בשביל להצבן. במילים אחרות, אביגדור ליברמן. על זה מדובר. אם יעביר על מידותיו, ייענה וימחל ויעביר ויעביר ויעביר ויעביר ולא ימכון ולא חולה, יגיע, יגידו לו, יש לנו בעיה, אי אפשר לדון אותך. מה? כל החיים שלך עברת על מידותיך. לא נקמת, ולא עשית, ולא פתקרת, ולא... תמיד קיבלת את הכל בהכנעה, וגם לא איחלת רע, יש כאלה עוד יותר מדרגה. לא רק שלא מאכלים רע על הסונים שלהם, עוד קוראים עליהם תהילים ומתפללים עליהם. זה בכלל מדרגה, כן. לא אמרתי שצריכים למחול לכל אדם. אם האדם חייב לך כספים, זכותך לא למחול לו. אבל זה עצה טובה. לרגע שאתה מוכן לאנשים, אז הקב' הוא אין לו ברירה, הוא חייב להנהיג מידע כנגד מידע. עכשיו, אתה היית צודק, החבר שלך הוא הגנב. לקח ולא שילם, לקח סחורה ולא שילם. הוא הגנב ואתה הצדיק. ואז אתה אומר, מה יעזור לי עכשיו להקפיד עליו, כבר עברו שנים. עזוב, מוכן על הכל, שלא יענש בגללי. אתה מגיע לשמיים, השטן רוצה לקרוא אותך לגזרים. עשית ככה ועשית ככה, חסר לנו עבירות. אז מה אומר הקל״ש? בעיה. יש לנו פה בעיה. מלכוד. אנחנו במלכוד. מה? היהודי הזה, גם כן עשו לו עוולות, ועשו נגדו פשעים, ולכולם הוא מחל בלב שלם. ועוד התפלל עליהם ועוד יכל להם טוב. אז עכשיו חייבים להניג איתו באותה הנהגה. מעבירים לו כל קצה, ככה זה עובד. אני פעם ראה איזה בחור אחד ישראלי, חלילה, אני לא רוצה להתרברב, אני רק רוצה להגיד לכם על מה מדובר. ראה איזה בחור ישראלי, השקעתי איתו איזה כסף, גנב לי את כל הכסף. עכשיו הוא לא משלם, כבר 3-4 חודשים לא משלם, אבל פתאום התברר לי שבאמת הוא הפסיד הרבה כסף, בגלל זה הוא לא החזיר, כי הוא הפסיד הרבה כספים, אז אמר, טוב, בוא נעשה השלמת הכנסה, ניקח מזה, ניקח מזה. שמעתי שהוא ממש על הפנים. אמרתי, בוא נעשה מעשה לשם שמיים. הלכתי לאיזה ארגון שנותנים אוכל לעניים לפסח, באתי אליו הביתה, דפקתי בדלת, מה נשמע? הבאתי לך את כל מה שאתה צריך לחג. ארגזים מלאים, מצות שמורות, בשרים, דגים, ביצים. האנדם פרץ בבכי, ואשתו עמדה שם, הם לא ידעו. אני אחר כך הצטערתי שעשיתי את זה. במחשבה ראשונה חשבתי שזה יהיה מעשה חכם וטוב לעשות. אחר כך הצטערתי שעשיתי את זה, כי כל כך היא מתביישות, שיצא לי פה נראה לי יותר אבון מאשר חסד. כי כשאתה בסדר עם מישהו והוא לא בסדר איתך, ואתה בא עכשיו להיות עוד יותר בסדר איתו, הוא לא יכול לעמוד בבושה. איך אתה יודע אם אדם מדבר עליך לשון הרע או לא? אם אתה חושד שהוא מדבר עליך והוא שונא אותך, רוץ אליו בחמימות לחבק אותו. או ללחוץ לו את היד. תראה איך השפת גוף שלו. אם הוא שמח לראות אותך ומחבק אותך והוא לא מסובב את הגוף, והוא מסתכל לך בפנים, הוא לא מדבר עליך לשון הרע. אם הוא מוריד את העיניים, שלא יהיה לו קשר ישיר בין העיניים שלו לעיניים שלך, ושאתה בא לחבק אותו, אתה תשים לב איך כל הגוף שלו מסתובב לצד, הוא לא מחבק אותך ישר, וגם אם היא סוס, עם יד אחת כזאת רופפת, סימן שמהבוקר עד הלילה הוא רוצח אותך בלשונו. יש איזה רב אחד, באמריקה, צדיק, היה איזה אחד רשע, רשע גדול, אז הרב הצדיק אמר, הוא צריך לשבת בקוטל 25 שנה עם סק וטעניות ולפקוט לה, קדוש ברוך הוא אולי מחל לו על מה שהוא עושה לאנשים. טוב. אחרי חודש, אני בא עוד פעם לרב הצדיק הזה, הייתי נוהג להיכנס אצלו כל שבוע, אומר אליה, אתה לא מאמין מה היה לי. אני אומר לו, מה? הוא אומר, נסעתי עכשיו לארץ, או שחזרתי מארץ. את מי אני רואה במטוס? את אותו פושע. בא מולי. במטוס אין איפה לברוח. עברתי לו, מה עשית? הוא אומר, רצתי אליו ללחוץ לו את היד. זה העונש הכי גדול לאדם רשע. רוצתי לחץ לו את היד, תראה איך הוא עורק את עצמו. דרך אגב, אחרי הלחיצת יד הזאת, הוא כבר לא ידבר עליך יותר. מובטח. שנייה, אתה משתיק אותו לתמיד. האכילה הולכת. בדיוק. זה הדרך הכי טובה לשלום. אסון יש לך רעב, צמא, לך תשקר אותו, תביא לו. כן. דרך אגב, שיטה חכמה היא, גם שאתה יודע שאתה צודק, תמיד תתנצל. זה לא קל אבל. זה אגו, האגו הורג אותך. אבל זה צריך לעבודה, עבודה של שנים. תמיד אתה תתנצל. אני תנצל, לא התכוון, אבל אתה לא ה', מיליון אחוז אתה לא ה'. מה אכפת לך? מה אתה מפסיד? קודם כל זה תרגילים כמו בג'ים, מתאמנים? אתה מכיר את אלה שכל היום מפמפמים? מה תחליט? שיהיה להם ידיים של שמשון הגיבור, כן? למה הם צריכים את הידיים האלה? כדי לגזור את הגופיה וללכת בחוף. למה הם רוצים ללכת בחוף? זה כבר תבינו לבד. אבל, אבל, כמו שמוכנים להשקיע בזה, צריך גם להתאמן על המידות יומיום. זו עבודה יומיומית, כמו במשקולות. אם אתה שבוע, שבועיים מפסיק, מייד אתה חוזר להיות גפתן, מה חשבת? פתרת לזה כל החיים? אה, פתאום. כל עוד אתה עובד על זה יומיום, ותורה ודרך ארץ וההרצאות והכל, אתה יכול להתגבר על זה. שבוע, שבועיים התרשלת, חזרת להיות איציק מהשכונה. אין חוכמות. מיד גודל מחדש העץ הרע. אתם יודעים, העץ הרע הוא כמו בצק. בצק. בצק רוצה כל הזמן לתפוח, נכון? להיות עוד יותר ועוד יותר. ככה גם העץ הרע רוצה להרוג אותך, לאכול אותך, עוד יותר לגדול, עוד. איך גורמים שהבצק יישאר מדוכא וקטן? כל הזמן שב בשקט, שב, שתוק, שב, שב, ככה. אתה עוזב אותו חמש דקות, מי הבלון. ראיתם פעם לחם הודי? אה, אתם לא ראיתם לחם הודי. אני, יש לי דרשה שלמה על הלחם ההודי הזה. פעם אחת הלכתי למסעדה הודית. אני יושב במסעדה הודית, מסתכל על המחירים, נראה לי יותר מדי זול, מנתן. זה מקום יקר, מנתן. 20 דולר לבן אדם. אתה יושב שם עם אשתך, 50 דולר כל הארוחה. אמנם זה היה לפני איזה 25 שנה, אבל היה נראה לי זול מדי. פתאום אני רואה בתפריט אינדיאן ברד. 2 דולר כל אחד. אמרתי, טוב, נעשה מוצי וזה. אני אומר לו, מה זה אינדיאן ברד? הוא אומר לי, זה לחם כמו בלון, עגול, גדול כזה. אמרתי, טוב, תביא אינדיאן ברד. נראה ענק. מגיע האינדיאן ברד הזה. קלטתי משהו פה לא קל מדי. עשיתי בוחור. קיטור של עדים יצאו. הכל היה עדים בפנים. ירד, ירד, ירד, ירד, נהיה בגודל של מסטיק עגול. ככה. אה, זורק אותו בפה, שתי דולר. נוכלים אלה. על זה הם עושים את הכסף, על החתכת בצה כזאת. בא לי המלצר, סאר, מור אינדיאן ברט? אמרתי לו, נו, תנקיו. כמה פעמים בסעודה אתם חושבים הוא חזר להציע לי אינדיאן ברט? לפחות עשר פעמים. אחרי שראה שכבר הוא לא יכול לעבוד עליי עוד פעם, פעם אחת כבר הבנתי, שלח לי את המנהל. יא אני מה? אנחנו מפסידים עליך. אתה חייב להזמין עוד חמש אינדיאן ברד אם לא אנחנו יוצאים פה בפד. אם היה לי את הניסיון החיים של היום כבר הייתי מבין להזמין עוד כמה, כך עוד עשר דולר, עזוב אותי. אבל אז הייתי עושה דווקא. אמרתי, אני אראה לו את הנבל הזה. אמרתי לו, נו, נו מור ברד. ובסוף המנהל אמר, סר! גט אוט! אמרתי לו, why get out? You insulting us. אתה מעליב אותנו. נפגעה להם הגאווה הלאומית. אז אחרי זה הלכתי, עשיתי דרשה על האינדיאן ברד, ושאלתי את הקהל, מה ההבדל בין יהודי להודי? מה ההבדל? היהוד. אם יש לך את היהוד של השם, אתה יהודי. אתה מוציא את היהוד, אתה נהיה הודי. זה כל העולם הזה. זה ההבדל, רבותיי. או שאתה יהודי או שאתה אודי, רצון שאנחנו נזכה להיות יהודים קשרים, צדיקים, כתיבה וחתימה טובה לכולם. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. אבי חנניה ונקשיה אומר הצעה, קדוש ברוך הוא לזרקות ישראל, לפיכך ירבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויעדיר. אמן. השם המצרים הניסו את בהמותיהם לבתיהם. אלה שירו את השם, כי הם כבר ראו שמשה הזיר כמה פעמים, וכל פעם הם חטפו מכה. שמשה הזיר על החיות, מיד הכניסו את הסוסים, את הפרות, הכבשים לתוך הבית. שלא יפגע בהם הברד. מה ההפך של אלה שלא ירו את השם? מה ההפך של ירש המים? ההפך של שחור זה לבן. ההפך של גבוה זה נמוך, ההפך של ישר זה רמאי, ההפך של אי זה אישה. כן, כל דבר יש לו את ההפך שלו. מה ההפך של ירש המין? יש לזה מילה בתורה? היית חושב, לא ירש המין, נכון? אבל זה קצת מגושם, זה כבר נהיה משפט. אומר את התורה, ואלה אשר לא שמו את ליבם השאירו את הבאמות בחוץ וכולם מתו. מה אתה רואה מהתורה? יש עירי שמיים ויש ההפך. מה ההפך של עירי שמיים? אחד שלא שם לב רשלן אדיש, לא שם לב לפרטים. חי, מה שיהיה יהיה. לא מסתכל שהכול זה יד השם. אלה שירו את השם, הניסו את הבאמות. אלה שאין להם עירת שמיים, מה האבון שלהם? שהם לא שמים לב לפרטים. לא שמים לב לפרטים. דרך אגב, אתם יודעים, אחד הדברים שכן אפשר לבדוק את השם, זה הכל מידע כנגד מידע. הכל מידע כנגד מידע בחיים. פגעו בך בדבר מסוים, לך תבדוק ב-20 שנה האחרונות, מה אתה עשית, בדיוק אותו דבר למישהו. עכשיו אני אספר לכם נס שקרה. אתם יודעים שהבישי ואני, אנחנו בדרכים כל פעם שאני מגיע לארץ, ויש כאן את יואל הצדיק, בגלגולים שעברו יואל היה מביא דוכן, ואנשים היו תורמים, זה נותן 50, זה 100, זה 200, אנשים היו נותנים גם מטבעות, שקלים, 5 שקלים, 5 שקלים, 10 שקלים, אז בסוף הלילה יואל היה מביא לי איזה שקית מלאה בשקלים. מה אני עכשיו אעשה עם המשקל של זה? זה יותר מכילו בכיס. עכשיו אני צריך להמיר את זה בשטרות, נכון? מה הייתי עושה? הייתי יושב בזמן שהמישהי נוהג, סופר אותם אחד אחד באוטו, לוקח קוס פלסטיק, סופר אותם, מגיע לסכום מסוים, נותן שטרות כנגד, ועם המטבעות האלה, אנחנו הולכים לקנות אוכל באיזשהו מקום. אז פעם אחת היה לנו, לא יודע, זה 125 שקלים וכך וכך אגורות. משהו כזה סכום, כולו בתוך שקית, אנחנו נכנסים לאיזה מקום של סנדוויץ'ים קשרים, שעה אחת וחצי, שתיים בלילה, אני בא, אני אומר לו תביא כזה ותביא כזה ותביא כזה, טוב, עשה את כל החשבון עם השטייה הכל, אומר לי סכום, מה היה הסכום בול על האגורה, 125 וזה, על האגורה, עכשיו אני מחזיק את כל זה ככה ביד וזה כבד, אני אומר לו לרוסי שעובד שם, הנה, אומר לי מה הנה, הנה הסכום, מה יש פה בדיוק? עכשיו היה עוד אחד הסתובב, שניהם עמומים, הם היו לתספור. שפה, שניהם היו עמומים, שני חילונים, אחד רוסי, אחד ישראלי. טוב, נס גדול או לא? מה אתם אומרים? מה הסיכוי שהנס הזה יחזור? זה כבר נשל אחד למיליארד, מסכימים איתי שיקרה כזה דבר? שיקרה עוד פעם אותו דבר, מה הסיכוי? יותר, קרה לנו את זה לפני כמה ימים, עוד פעם אני בא, מה זכור? אבל אתם רואים, זה מה שהיה בדיוק ביד, פעמיים זה קרה באותו מקום, מה אתם אומרים? עכשיו אני שאלתכם שאלה, הרי זה לא שינה שום דבר, אם היה כמה שקלים יותר, כמה שקלים פחות, אז כבר לא היה נס, מהו הילי הנס הזה? הרווחתי מזה משהו? לא הרווחתי מזה שקל, מה כן הרווחתי? אני איתך בכל רגע. אין שנייה בלי השגחה בעולם. זה יותר טוב מספר שלם של מוסר. כשאתה קורא את זה בספרים, אתה מבין שזה אמת. אבל אומרים תמונה אחת שווה אלף מילים. כשאתה רואה את זה בעיניים, זה נותן לך דחיפה ענקית. אני איתך בכל צעד ושעל. מה חשבת? אני מראה לך, אני נותן לך מדי פעם רמזים. פותח לך. את פתח לו. בעזרת ה' היא רצון שמעכשיו לראש השנה בימים שנותרו, אנחנו נזכה כולנו להתחזק, אם זה בתפילות, אם זה בלימוד תורה, אם זה במתן צדקה, ותיקון עמידות, ונעשה עסקאות עם הקב' ברוך הוא. תעזור לי להיות צדיק, תעזור לי לתקן את זה ואת זה ואת זה, ואם תעזור לי אני גם אעשה ככה ואני אלמד יותר. קבל קבלות. חייבים לקבל קבלות על עצמנו. הקורונה השיחה את דעתנו מהאמת. כבר לא מתמקדים בשכר ועונש. אחד משלושה עשר עיקרים בעולם זה שכר ועונש. הקב' כה מעניש לרישאים וישלם שכר טוב לצדיקים. זה כל רגע ורגע. ולכן כל אדם צריך להתחזק, אם זה בני ביתו, כל מה שרק אפשר. לערבות כמה שיותר בדרשות, כמה שיותר מוסר, כיוון שאתה שומע את הדרשות כמו הלילה ודרשות אחרות, זה מעורר אותך להתקרב לקדוש ברוך הוא, אפילו שאתה מתקרב לקדוש ברוך הוא רק בזמן הדרשה, שזה שעה וחצי שעתיים פעם ביום זה כבר דבר גדול. אפילו ש22 שעות האחרות אתה מבזבז על הבל אבלים, עצם זה שזכית כל יום לשמוע דרשה של דרשן חזק שמדבר ומזעזע אותך, קודם כל יש פה תשובה, אתה מערער תשובה והגמרא מפליגה בשבחים על מי שמערער תשובה בזמן שהוא שומע מוסר ותוכחה, דבר שני זה מראה לכל שבחור שאתה באמת כן רוצה להשתנות, זה שנכשלת זה עוד עניין. אבל לפחות אתה מראה שאתה כן רוצה, כי עובדה שבאת ועד שמצאתה חנייה ועד שמצאתה את המקום ועד שאתה חוזר ואתה יושב בחום וכל זה, למה כל זה? כדי להראות לך שאני כן רוצה להשתנות, של מה אני בא? יכולתי עכשיו להיות בבית, לראות איזה סרט, לעשות איזה שטוט, אז זה כבר דברים שמצילים את האדם בדין. מקום לשמוע חדשות ושטויות וספורט ברדיו כל היום, וכל מיני רכילות ואחד רוצח את השני שם בפוליטיקה, מיד תכניס את הדיסקים, יש לנו פה דיסקים לחינם, קחו בבקשה, יש USB, אתה יכול לחבר אותו, יש לך מעל אלף שעות דרשות, יש לי פה ספרים באוטו מי שמעוניין לרחוץ ספרים, אבל זה הזמן, אם לא עכשיו ומתי. כל מי שאתה מכיר שהוא חילוני וזה, הוא צריך חיזוק, יש לי ספר חזק מאוד. אתה נותן אותו לבן אדם הכי עתעית שיש, אתה בא אחרי שלושה ימים, אתה אומר לו, נו, אין לי יותר שום קושיות. זה עונה אחד לאחד על כל השאלות שיש להם. ומוכיח את תכלית החיים, ומה זה עולם הבא, ואיך יודעים את הכל. הכל היא מוכחות, לא אתה צריך להאמין. צריך להאמין, גם הנוצרים אומרים, גם הערבים אומרים, זה לא אומר כלום. הכל עם הוכחות שלא משאירות שום ספק. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן. קידוש ואנחנו לא שמים לב. הרבה רווח מסורתיים עושים קידוש והם לא שמים לב מה הם אומרים. אם היו שמים לב, לא היום חללים שבת. מה אומרים בקידוש? ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. מה פירוש המילה ברית עולם? ברית נצחית ביני, מי מדבר פה? מי מדבר פה? ביני ובין בני ישראל אותי לעולם ביני, בורא עולם אומר ביני ובין עם ישראל זה האות הסימן שאתם שייכים לי ביני ובין בני ישראל אותי לעולם אות, אות למה? כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת, מלשון שביטה, ואי נפש. ומה כתוב מיד אחרי זה? מחל אליה מי שעושה את שבת יום חול, ביזניס אז יוז'וול, פותח תחנות, נוסע באוטו, נוסע לים, מדליק טלוויזיה, כל היום בטלפונים. מחל אליה מי שהופך את שבת קודש ליום חול, מות יומת. כותב הרמב״ם מות בעולם הזה, יומת לחיי הנצח ונחרתה הנפש ההיא מהמאה אני קורא את הנשמה הזאת לנצח נצחים הרמב״ם כותב לא אני הרמב״ם גדול הפוסקים גדול הפוסקים בעם ישראל הרמב״ם כותב נחרתים ועובדים לעד ולעולמי עולמים לא עלינו ולא עליכם לכן לכבודו של רובן בן יהודית אני רוצה לעורר כל אחד מכם שבוע לפני ראש השנה יום הדין לצערנו הרב רוב העם לא יודעים מה זה ראש השנה בכלל מתכננים פיקניק, מתכננים טיולים ממש בא לפקוט שרואים את זה יום הדין כתוב בעיתקה בשופר גדול בראש השנה יום הדין תקעו בחודש שופר בכסל היום חגנו ככה כתוב משפט הוא לישראל הקדוש ברוך הוא מהאדם הראשון כל שנה ושנה מהאדם הראשון שנברא באלף בתשרי הרי מה העולם נברא בחפי באלול ובאלף בתשרי זה בריאתו של האדם הראשון כל שנה הקב' עושה חשבון עם אדם הראשון כל שנה יום הדין הוא וכל צאצאיו יהודים וגואים ואפילו בעלי חיים נשפטים מי יחיה ומי ימות השנה מי יקבל קורונה ומי לא יקבל מי יקבל ויחיה מי יקבל וימות מי יימחק בביזניס מי יעשה עוד יותר כסף מי יכנס לדיכונות מי יתחתן מי לא יתחתן מי יביא ילדים מי לא יהיה לו ילדים מי יהיה לו ילדים שישטו לו תמיץ כל זה נקבע בעוד עשרה, פחות מעשרה ימים. יום שישי בלילה מתחיל הדין. אדם שלא יודע שיש לו דין בבית משפט, לא קיבל את ההזמנה, הוא יכול להתכונן למשפט? אין לו מושג שהוא נשפט, איך יתכונן? אבל אתם זכיתם לבוא לכאן הלילה, לכבד את הנפטר, שזה מצווה גדולה, כתוב חסד עם המתים, זה חסד של אמת. למה? כל עוד הבן אדם חי, אתה יכול לקבל מנו טובות. עשיתי לך ג'סטה, תחזיר לי מחר. הרל, אחרי שהוא כבר נפטר, לא יכול כל כך להחזיר לך. וזה שאתה בלכבד, זה מראה שאתה אדם עם מצפון, וזה מראה שאתה אדם שעשיר תודה לחבר שלך, וזה אכפת לך ממה שיהיה איתו. ולכן אני אומר לכם, ואני מסיים בסיפור קצר, הזמינו אותי ללוס אנג'לס שבתון, תוך כדי השבתון אמרו לי יש קבוצה של שלושים ישראלים וישראליות ואמריקאים יהודים בלוס אנג'לס בוואלי אתה מוכן לתת להם אחרי הסעודה בצהריים דרשה אמרתי מה אכפת לי אני כבר פה תביאו אותם באו למעל שלושים בחורים ובחורות הם היו דוברי אנגלית יותר מעברי דיברתי איתם באנגלית הייתה שם בחורה פעם ראשונה בחיים היא באה לשיעור תורה איך שהתחלתי לדבר, היא אמרה לי מחילה, סליחה, פורגיב מי, אתה יכול לדבר קצת יותר עדין? אתה מפחיד אותי, זה מלחיץ אותי מה שאתה אומר. אמרתי כמובן דברים כמו שאני מדבר עכשיו, אז היא נלחצה, ילדה אמריקאית עדינה. אז אני אמרתי לה, תגידי, יש לי שאלה אלייך, האם היה לך דקה בחיים מהיום שנולדת, שחיית בלי פחד? פוחדים ממחלות, פוחדים מטעונות, פוחדים מההורים, פוחדים מהילדים, פוחדים מהשכנים, פוחדים מהשותף, פוחדים מהסכנסה. יש לך כאבים בבטן, חס וחלילה, אולי זה המחלה. יש לך חום, אולי זה קורונה. יש פקקים, אולי תאחר לפגישה, נתת הכסף למישהו, אולי הוא לא יחזיר. אין סוף לפחד. פרור, כל מיני קיצונים, כל מיני... מה, חסר בעיות? כל דקה בחיים מלאה בפחד. רק כשזה מגיע לתורה כולם מתלוננים. מפחיד, מפחיד, קיצוני. למה? כי בתורה יש יצר הרע. ברתי יצר הרע, ברתי תורה תבלין. אז היא נרגעה, היא הבינה שבאמת פחד זה דבר חיובי, זה לא דבר שלילי, זה מעורר את האדם להפסיק לעשות שטויות. הנה אמרו מסכה 500 שקל, פתאום כולם שמים מסכות. לפני זה לא היה אכפת לה, היה לה 200 שקלים, לא נורא, לא סוף העולם. העלו ל-500, כמעט כולם שמו מסכה. יעלו לעלפיים, לא יהיה אחד שיוריד את זה אפילו שהוא נורב באמצע הלילה. כן, במקלחת ישים השיחה. למה? פחד עובד. אבל אני רוצה להגיד לכם מה נגמר עם הבחורה הזאת. השבתון הזה שהרגנו היה לבחור בן 36 שנפטר מהמחלה, לא עלינו. אבא לארבעה ילדים, ישראלי, בן 36 הלך. הרגנו עכשיו שבתון, הביאו הרבה אנשים שישמרו שבת לעילוי נשמתו. ואותה בחורה התנדבה לבוא ללוס אנג'לס, מרחוק, שעתיים נסיעה, ולשמור שבת. שאלתי אותה, את גרה פה? היא אמרה לא, אני באתי מרחוק, מסנדיאגו. אני אומר לה, ולמה באת? אמרו שזה מצווה לשמור שבת, לעילוי נשמת הנפטר, אז אני הסכמתי לבוא לשמור שבת. אז אני אמרתי לה משפט שברוך השם הציל את חייה. אמרתי לה, תשמעי מה זה. את כזו בחורה נחמדה, כזו בעלת חסד, את בכלל לא מכירה את הישראלי הזה. לא מכירה אותו, לא ראית אותו מעולם. שמעת, ראית מודעה בפייסבוק שמתנדבים אנשים לבוא ולשמור שבת בקהילה לעינו נשמתו, ואת בכלל חילונית גמורה, ובאת עד לכאן להיות בבית של מישהו שאת לא מכירה לשמור פה שבת. כמה את מוכנה לעשות בשביל נשמה של יהודי שאת לא מכירה? אבל תרשי לי לשאול אותך שאלה אחת. האם הנשמה שלו יותר חשובה מהנשמה שלך? למה את מוכנה בשבילו לעשות, אבל בשביל עצמך את לא מוכנה? נפל לה סימון. היא פתאום הבינה, תראה מה זה, אני הולכת בשביל בן אדם אחר, ובשבילי אני לא עושה שום דבר, בשביל הנשמה שלי. לכן אני אומר לכל אחד מכם, לפני שחלילה יהיה מאוחר, מי שחלילה נפטר מהעולם, ואין לו מספיק זכויות ומצוות ובצרות גדולות מאוד. ולכן אנחנו מנסים להגיד עליו קדיש ולהעלות את נשמתו ולהקל עליו בדין. מה הסוד של הקדיש שאומרים על הנפטר? אני אגלה לכם את הסוד של הקדיש ובזה סיימנו. העולם הזה יש בו ארבע מחלקות. יש בורא עולם, יש את האדם, יש את העולם ויש את תכלית החיים. בורא עולם, העולם, האדם ותכלית החיים. שומעים? הקדיש מחולק לארבע מחלקות מתחיל, התגדל והתקדש מ-4 מדברים על בורי עולם, כולם אומרים אמן, חותכים עוברים למחלקה השנייה בעלמה דיברה כירותי בעולם שברא כרצונו מדברים על העולם, כולם אומרים אמן, חותכים מחלקה שלישית זה בני האדם בחייכון וביומכון ובחיידי חול בית ישראל מדברים על האדם וכולם עונים אמן, חותכים ומה המחלקה הרביעית? מה תכלית היהודי בעולם? בשביל מה נבראת? בשביל מה נותנים לך חמצן וחיים? בשביל לראות כדורגל? לפצח גרעינים? להשקע ורום בחוף הים? אם היו רוצים שזה מה שתעשה, היו עושים אותך קוף. קוף יש לו ג'ונגל, ספארי, סוחה, נקבות, אין לו משקנטה, אין לו צרות, אין לו שיער לבן, אף קוף לא מקריח, אין לו סטרס, אין לו כדורי ווליום, אין לו קורונה, אין לו כלום. אחלה, חיים באי, יושב, סוחה, נהנה, אוכל קוקוס, בננות. אם היו רוצים שתהנה מהעולם הזה, היו לשים אותך כלב, חתול, קוף. זה לא התכלית שלך להיות קוף. מה התכלית של האדם? כולם צועקים ביחד. אמן, יהה שמי רבה, יהה שמו של הקדוש ברוך הוא, מברך לעלם ולעלמי עלמיה, לעד ולעולמי עולמים, התברך, והשתבח, והתפאר, והתרומם, והתנסה, והתהדר, והתעלה, והתהלל, מי? שמו של בורא עולם, זה התפקיד שלי, זה התפקיד שלו, זה התפקיד שלו, וזה התפקיד שלה שם. זה הרבה לא יודעים, מסכנים, חיים פה 70-80 שנה, ובחיים שלהם לא נגעו בתכלית שלהם אפילו דקה בחיים. ואז הם מקבלים את הבומבה של החיים שלהם. עומדים ביום הדין, נכנסים ליום הדין, שנה משפט בשמיים, לכן אומרים שנה קדיש. נכנסים ליום הדין, מכריזים את שמם בבית דין של מעלה, ומתחילים להראות להם את כל החיים שלהם, כל שנייה ושנייה, כל מחשבה ומחשבה, כל דיבור ודיבור, כל מעשה ומעשה. הם אחוזים חלחלה אומרים חזל אדם מרוב אבושה לא יכול לדבר מרוב בהלה זה עולם האמת אבושה הורג את האדם שהוא עכשיו פתאום מראים לו את כל העבירות שלו מול כולם ובא הסבא שלו המרוקאי או הסבא שלו התימני או הסבא הפרסי שלו או הסבא האשכנזי שלו והם אומרים לו אתה יצאת מאיתנו אנחנו כולנו נכדים של רשי אנחנו נכדים של הרמב״ם אנחנו נכדים של רבי שמעון בר יוחאי אנחנו נכדים של כל גדולי עולם ותראה איזה בושות עשית לנו, מה ההבדל ביןך לבין גוי? מה ההבדל ביןך לבין גוי? גוי כבר מאמין בעולם יותר ממך, תראה איך אתה חי, ופתאום כבר מאוחר, אי אפשר תקן, מעוות לא יוכל לתקון, לכן מי שהגיע לכאן היום זכה לקבל סתירת לחי, אם יש לו מצפון, אם אין לו מצפון, אני יודע שהוא צוחק עליי עכשיו, איך אומרים הקילונים, צוחק מי שצוחק אחרון, אז נראה, מאז היא מלא צחוק פינו. אבל עכשיו אני מתוך אהבתי אליכם, באתי לעורר אתכם של מה באתי להזיע פה. מה אני צריך? הרי אני לא בא עושה איזה של כסף או בשביל איזה מעמד פה. רק אך ורק שאולי עוד ארבעה, עוד חמישה פה יתעוררו, שבת אחרונה של השנה אולי נפסיק עם השטויות. בוא נעשה את זה כמו שהסבא שלנו עשה. הרי הסבות שלנו היום מוכנים למות כדי לא לחלל שבת. ממש, אני יודע שאמרתי שנסיים, תרשו לי עוד 30 שניות וממש נסיים הפעם. בשואה הנאצים עם מחשימם היו עושים משפטים ליהודים בכוונה בשבת. היו מביאים שופט יהודי, היו מביאים אחד שיכתוב את הפרוטוקול יהודי, הנאשמים כמובן כולם היו יהודים, והנאצים עם מחשימם היו יושבים בקהל ונהנים מהשואו. הביאו אישה זקנה, יהודיה, מאשימים אותה שהיא זרקה כיכר לחם ליהודי בתוך המחנה, שזה רונש מוות. שואל אותה השופט היהודי, גבירתי, האם זו עת שזרקת לחם? היא לא עונה. עוד פעם שואל, עוד פעם שואל. עשר פעמים שאל אותה, גברת, האם זו עת? הבן שלה בקהל צועק, אמא, זה לא היית את, את לא היית שם, תעני. היא לא עונה. בסוף הנאצי אומר ליהודי, פעם אחרונה, אם היא לא עונה, עונש מוות. אז היהודי, שהוא בעצמו השופט, מתחנן אליה, אומר לסבתא, תעני בבקשה. האם זה היה את? היא לא עונה. גזר עליה גזר דין מוות. איך שמוציאים אותה החוצה, בא הבן שלה, בוכה, צועק, למה, למה הוויתרת לה חיים? כתוב, אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. כי הם חיינו ואורך ימינו והם נהגי יומם ולילה. למה הוויתרת לה חיים? אמרה לו האמא שלו, תיפש שכמוך אם אני הייתי עונה היהודי שכותב את הפרוטוקול היה כותב בשבת איך אני יכולה לגרום ליהודי לאבד את העולם הבא שלו ברגע החיים שלו פחות משלי, עדיף שאני אלך שמעתם, זה הסבתות שלנו אז עכשיו תבינו אנחנו לאן נידרדרנו אבל איך אומרים, זה עוד לא מאוחר כל עוד אנחנו חיים, אפשר לתקן, אי רצון, שיהיה לכולכם שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, שיהיה התעוררות לכולנו בעזרת ה' וניפגש בפעם הבאה בשמחות
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
