אמונה בטחון והשתדלות בחיים
In this Hebrew lecture, the speaker weaves together practical advice and theological reflection on three intertwined themes: (1) the importance of investing time and money in gifted children, using private tutoring and grade acceleration to nurture their talent; (2) the religious principle that all expenses for Shabbat and holidays are considered a divine provision, urging believers not to haggle over prices but to purchase what is needed for the sanctity of the day; and (3) the nuanced relationship between personal effort (השתדלות) and reliance on God’s vision (חזון), illustrated through stories of a hungry man seeking a sandwich from a wealthy benefactor and of a student’s test of faith by comparing prices. The speaker argues that true faith is demonstrated by trusting the Torah’s commandments about spending, while also recognizing that effort is required to fulfill one’s duties. He contrasts the “visionary” who trusts in a single divine act with the “ordinary” person who must repeat effort many times. Throughout, the talk blends concrete parental guidance, moral anecdotes, and scriptural citations to encourage listeners to balance diligent effort with confident trust in God’s providence.
Chapters
ערב טוב לכולם אני שמח להיות ביוקנעם לראשונה בחיי היום איך אומרים? באנגלית אומרים, בטר לייטר נבר. מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. ואנחנו ערב בחירות שכל הארץ קצת דרוכה עכשיו לקראת מה הולך להיות מחר. וזה מזכיר לי את דברי הגמרא, שהגמרא במסכת סותה אומרת שהמלכות לפני ביעת משיח, המלכות תהפך למינות. אני לא צריך להסביר לכם מה זה מין. מין זה סוג של אפיקורס. מינים ואפיקורסים זה אלה שאין להם חלק לעולם הבא. אז הגמרה אומרת שלפני, לא לשכוח שכתבו את זה בגמרה לפני אלפיים שנה, לא היה אפילו סיכוי כזה תיאורטי. זה לא עכשיו איזה דבר שאפשר היה לצפות אותו בדרך אנושית. מובן? זה כמו חלילה שאני לא יודע איך להסביר את זה אפילו, זה דבר שהוא כאילו, הסיכוי שהוא יקרה זה אפילו לא היה אחד למיליון. כולם היו שומרי מצוות, כל החכמים, כולם בתורה, אתם יודעים איזה עולם היה, לא היה חשמל, לא היה פריצות, עם ישראל היה בסיט איפרתו, תקופה שכתבו את התלמוד, המון המון תורה הייתה. ובאים החכמים אומרים לך כזו נבואה נגד כל הסיכויים, נגד כל ההיגיון, לדע לך שלפני בית משיח... יהיה בארץ מצב שהמלכות, השלטון, יהפך למינות, לשונאי השם, שונאי תורה, לאויבים הכי גדולים של עם ישראל בהיסטוריה. הם כבר עברו את כל האימפריות של הגויים, בשנאה שלהם לתורה ולחכמים ולהלכה, כל השלטים פה בארץ, כמו סדום ואמורה. רק ליברמן אמנה מדינת הלכה, כאילו שההלכה זה איזה אויב, כאילו שהתורת של הקב' ברכו זה איזה כללה או משהו, חס ושלום. הם רווים ביניהם מי יהיה יותר רשע קיצוני. זה אפילו בתקופת אנטיוכוס לא חושב שהיו כאלה דברים. זה מה שהיה רבותיי, זה מה שהיה וזה מה שהיום רואים. אז לכן השאלה שלי, שאני מסתפק בה, תודה, השאלה שאני מסתפק בה, אם מה שכתוב בגמרה, שהמלכות תהפך למינות, זה כבר קרה עד עכשיו, או שעוד מחכה לנו פרק נוסף בסיפור. אתם מבינים מה אני אומר או לא? אם חס וחליל הערב רב, השמאלנים, שוני העם ישראל, יעלו מחר לשלטון, בשיתוף עם המחבלים, שכבר נתנו להם רשימה של דרישות, מה הם רוצים, כדי לשבת איתם בממשלה, המחבלים, כן? אם הם יעלו לשלטון, זאת אומרת שמה שכתוב בהגמרה, שהמלכות תהפך למינועות, זה עוד לא הגענו להכי גרוע שאפשר. מה שאנחנו חושבים שזה כבר יותר גרוע מזה לא יכול להיות, צימן שבכמה שנים הקרובות מחכה לנו עוד הידרדרות. זה הפחד שלי. אני אומר, זה כבר כל כך נורא עכשיו, אני מקווה שבזה, הקב' הוא יסתפק. מחר בלילה נהדה את התשובה לשאלה הזאת. האם הקב' הוא הסתפק במה שהם כבר עשו עד עכשיו, בנזקים ובדיבורי סרק שמדברים? עוד שחז וחלילה, חז ושלום, מחכה לנו עוד סתירה. הם יודעים כמו מה זה, זה כמו אדם שנגיד יש לו איזה עשר השקעות טובות, שמניבות לו רווחים. אז הוא בא לאיזה רב צדיק וזה אומר לו, תשמע, היו לך עד עכשיו שבע שנים טובות, עכשיו מתחילות שבע השנים הרעות. הוא נכנס לבעלה, ללחץ, מה אתה אומר, כבוד הרב, מה אני אעשה? אין מה לעשות. טוב, תתנחם בזה שאתה בריא ושלם, והילדים והאישה. בדיוק עובר שבוע שבועיים, בום, עסקה ראשונה התפוצצה, פסית הכסף. עוברים עוד שלושה, ארבעה חודשים, בום, עוד עסקה נפלה. עוד חודשיים, שלושה, בום, עסקה שלישית נפלה. עברו עוד איזה כמה חודשים, עסקה רביעית גם הלכה. ככה כל חודש, חודשיים, שלושה, עוד מכה, עוד מכה. כבר הגיע לשבע עסקאות הלכו לו. נשארו עוד שלושה, הוא כבר בקושי מחסד את ההוצאות היומיומיות. עכשיו הוא כבר בלחץ. האם הכללה עומדת להפסיק פה, או שהיא תגיע גם לעסקה השמינית ולתשיעית ולעשירית ואני אומלס בסוף. פעם דפק לי בדלת באמריקה אחד מהארץ פה, בחור חרדי, מקבץ נדבות, דופק בדלת, אוסף כסף לחתנת ביתו, חתונה של ביתו מתקרבת, פתחתי לו את הדלת, הייתי ישראלי, אמר לי אני אוסף כסף לחנסת קלה, הבת שלי מתחתנת עוד חודש, בוא כנס, שב, אפשר לתת לך משהו לאכול, לשתות, תודה רבה, באמת, הלכתי פה כל היום וכולי, בשמש, בחום, ראיתי לו איזה מצטפוזים, צטוגות, פירות. בסך הכל, נתתי לו 20 דולר תרומה. לא איזה בגדיל, כן. אבל איך הוא שמח, לא השכח את הבן אדם הזה. הוא אומר לי, וואי, חיית אותי. זה לא הכסף, הוא אומר. עכשיו, אכלתי, שתיתי, וניחמת אותי, גם ניחמתי אותו, אל תדאג, אל תתייאש. ואז הוא סיפר לי סיפור, ולזה אני לא שוכח אותו. מה הסיפור שהוא סיפר לי? אני הייתי בעל חברת הייטק בתל אביב. היית צריך לראות איזה משרדים היו לי, איזה פאר, הייתי עושה עסקות עם יפנים, קוריאנים, סינים, מוכר תוכנות, מה לא ביחון. יום אחד נכנס לי למשרד איזה רב אחד, נעיל ארוך, כובע שחור, זקן. המזכירה שלי, כן, אומר, אני באתי לעזור, לאסוף כסף וכולי. היא באה ואומרת לי, הייתי באמצע פגישה עם הקוריאנים. הייתה משלחת של קוריאנים אצלי לסגור עסקה של מיליונים. עסקה של מיליונים שעבדנו עליה הרבה זמן. אומרת לי, הפקידה, יש כאן איזה רב בא לאסוף כסף. אמרתי לה, אנחנו עכשיו באמצע פגישה, לא יצאתי לקראתו. תגיד, היא לא שיחזור עוד שעה, נגיד היה שעה שלוש, אז עוד שעה שיחזור בשעה ארבע. עכשיו הרב ההוא, הוא לא מהמקום, הוא כבר הגיע למשרד שלו. אז עכשיו הוא צריך להיתקע בתל אביב, אין לו איפה ללכת. עכשיו הוא צריך לשבת למטה שעה לחכות. אמר, תבוא עוד שעה. הוא לא יצבן אותו עכשיו. עכשיו למטה כנראה באיזה, מקום שמה, קרא בטח תהילים. איך אומרים, עלה בדיוק על הדקה. איך הוא אמר לו, תבוא עוד שעה, בארבע? ארבע בדיוק, הוא נכנס למשרד. אומר, ראיתי אותו מרווח של הדלת, הוא נכנס עוד פעם בארבע, חמתי בערבי, כאילו השטטן השתלט עליי. קמתי באמצע הפגישה, יצאתי להול שם, איפה שהמזכירה יושבת, אמרתי לו כבוד הרב מה הלחץ הזה אמרתי עוד שעה לא התכוונתי על הדקה אנחנו באמצע פגישה וזה אמר לי המסכן הוא אומר הוא מספר לי עכשיו זה כבר אחרי כמה שנים מספר לי באמריקה את הסיפור הוא אומר לי אמר לי המסכן הזה לא יודע איך פרצתי עליו ככה הוא אומר לי לא מחילה סליחה אני פשוט לא מפה אני חיכיתי למטה טוב תבוא יום אחר אני עסוק הלך בבושת פנים. נכנסתי חזרה לפגישה. עורכי דין עם עניירות, ממלים, חותמים, שואלים, מדברים. כל באנגלית, כן. פתאום הקוריאני הזה קם, אומר, אני צריך להתקשר רגע למשרד שלנו בקוריאה. אני יושב שם עם כל המשקיעים, כל האנשים, מספר את הסיפור. התקשרו, מדברים בקוריאנית, 20 דקות, 30 דקות. הרגשתי כבר משהו פה לא בסדר. מה קרה פתאום? כבר חודמים על העסקה. פתאום הם אספו את כל הנערות. אנחנו מצטערים, יש איזו נקודה פה שאנחנו צריכים עדיין לברר. אנחנו נהיה בקשר. וגם הוא קיפלו את הכל, נעלמו, נפלה העסקה, ומאותה שנייה, כל דבר שהייתי נוגע בו והיה נהיה זהב, הכל נהפך לכל. עוד עסקה נפלה ועוד עסקה נפלה ועוד עסקה נפלה, הפסדתי את הביזנס, חמשת אלפים דולר בלבד עולה החתונה של הבת שלי. אין יותר חתונה פשוטה. ואני לא מצליח לגייס את החמשת אלפים דולר. שמעתם בחיים שלכם כזה סיפור? תראו מה זה. על זה נאמר משפיל גאים עדי ארץ. יש מגבי השפעלים אדמרום, יש משפיל גאים עדי ארץ. לעומת זאת, יש כזה דבר, מגבי השפעלים אדמרום. יש במונסי איזה חסיד אחד התחתן ב-1920, רזה כמו מקל, לא מבין כלום מהחיים שלו על כסף. גדל בחממה חסידית. היה בישיבות, הוציאו אותו לשידור. התחתן עם חסידה בת 18. כמה כסף מתנות מהחתונה הביאו לו כל המשפחה והחסידים? 27 אלף דולר. מה כבר אפשר לקנות ב-27 אלף דולר? כן, קושי מכונית. לא איזה סכום גדול. מה עכשיו יעשה החסיד? הוא אברך בכולל. אם הוא יאכל את הכסף, תוך שנה ייגמר הכל. בא לו איזה סוכן נדלן נוחל. אומר לו, מנדל, ווזמאכסטה, אליס גיד, אומר לו. אומר לו, תגיד, אתה רוצה להשקיע בלקנות אדמה? אדמה, ילד בן 19, 20. אומר לו, איזה אדמה יש בבחיר כזה? זהו, הוא הבין שאין בו מונסי אדמה פחות מחצי מיליון דולר, רק אדמה, אין כזה דבר. זה מקום של חרדים, בתים פרטיים, אין כזה דבר. אז הוא אומר לו, איפה איפה אני אקנה אדמה? הוא אומר לו, ב-Upstate. שעה וחצי, שעתיים נסיעה לצפון, לכיוון קנדה, לערים, הכל ג'ונגלים. הוא אומר לו, ומה אני אעשה שם עם האדמה? הוא אומר לו, הכל עולה, אתה לא יודע, תחזיק אותה כמה זמן, עוד כמה שנים, היא תהיה שבה הרבה יותר. זה לא היה קל לעבוד עליו. אמר בסדר. שמח עליו. נתן לו את הכסף, קנה לו אדמה, ועכשיו הוא אומר לו, תראה איזה אדמה גדולה. אדמה מגודל של קילומטר כמעט. למה כזו אדמה גדולה עולה 27 אלף דולר? אין שם כלום. אין חשמל, אין ביוב, הכל צלעים, הכל עצים. רק לנקות את האדמה ולישר אותה יעלה מיליוני דולרים. אף אחד לא רוצה לקנות את זה. אתה יכול לקנות שם קילומטר של אדמה בערים. אין לזה ערך בכלל. מה, מה עכשיו יבוא טרקטורים להוריד שם אלפי עצים, לפנות אותם, להוזיז, יש לך סלעים בגודל של כל הבימה פה. ואיך עכשיו תרים אותם, תוציא אותם, תעשה ביוב, מאיפה תביא ביוב? אין שום, היה רק קרובה. מאיפה יביאו לשם ביוב? מיליונים יעלה לעשות שם תשתית. קיצור, האדמה הזאת זה על קרן עצבי. חוסות רוח למת. באו למנדל הזה אומרים לו מטומטם משוג הנה מה נתת עלות הכסף מה אתה צריך לדמה בהרים אבל החסיד הזה היה לו אמונה מה אומר אדם בעל אמונה השם נתן השם לקח אי שם השם בורח אמר מה אני אעשה השם הביא לי את המתנות האלה השם החליט לקחת אני לא אין לי תלונות עברו כמה חודשים, זה המעשה האמיתית שהיה, רבותיי, תחשבו איזה דבר מדהים מה קרה פה. עברו כמה חודשים, הוא מקבל טלפון. מיסטר מנדל, כן? אתה בעל אדמה באפסטיינג שם? במקום כך וכך? כן? תשמע, אנחנו, יש לנו קמפ. קמפ, כיתנה של הקיץ. מאים שם מאות ילדים לקמפינג. השנה פתחנו עוד קמפ, הגדלנו שם מאוד, ואנחנו מתרחבים, אנחנו צריכים עוד הרבה הרבה שטח. שומעים? רוצים לקנות את החלק שלך. הפעם הוא כבר בא עם עורך דין, הבין, למד מהטעות, והתאשר. התאשר, מכרו לו את ה... מכר להם את השטח הזה בהון של כסף, וברוך השם, יהיה עברי חשיר. שצריכים כבר את המקום, יש על מולך כל מחיר. למה הם כאלה נדיבים? קוראים את האנשים. אתם יודעים כמה עולה לשלוח ילד לקטנה לחודשיים קיץ? בערים שם בניו יורק? חמש אלף דולר ומעלה לילד. כפול 200, 300, 500 ילדים. תעשו את החשבון כמה הם מרוויחים. הבנתם? זה דומה קצת לביזנס של הסוכות, של המצות, של ארבעת המינים. הם מתפרנסים מחודש חודשיים עבודה, מצות. שלושה חודשים לפני פסח מתחילים לאפות. כמה עולה קילו מצות? מה אתם אומרים? כמה אתם חושבים עולה קילו מצות? 60 דולר. מצות עבודת יד. כמה יש בקילו? 12 מצות עגולות. 5 דולר מצה. שמעתם? שתבינו מה הולך. עכשיו יש לך 20 אורחים בליל הסדר, נגיד, אנשים באים, מתארכים בלילה סדר, חוץ מהמשפחה שלך, שזה נגיד עם הילדים עוד עשרה, שלושים איש יושבים בשולחן, וזה לא ישראל, זה אמריקה, יש שני לילה סדר. לילה ראשון, לילה שני. ולכל אחד אתה נותן שלוש מצות, שתי לילות, שש מצות, על ההתחלה, שלושים דולר לבן אדם, כפול שלושים איש, תשע מאות דולר ללילה, רק מצות. עוד לפני שדיברנו על ינות ודגים ובשר והכל, אלפי דולרים רק לשני הסדרים. הרנתם? אז הם עושים יופי של כסף שם. איזה שלמצות. עובדים שלושה חודשים והם כל השנה פנויים. אותו דבר ארבעת המינים. מתחיל חודש לפני סוכות, מוכרים, מוכרים בכמויות, במאות דולרים לאתרוג, מביאים, עושים שם שוק, באים אלה מלאפים, קונים, מתפרנסים בשביל כל השנה. יש הרבה עסקים כאלה. יש להם תקופה, עושים את הכסף שלהם, וממשיכים הלאה. בסדר, נחזור לעניין. רציתי לדבר היום, זו הייתה ככה הקדמה על המצב, אבל רציתי היום לדבר על משהו אחר בכלל לגמרי. ברוך אתה, ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה מדברות. אחרי שראיתי כל כך הרבה, כבר יש לי, איך אומרים, נע ראיתי וגם זקנתי, שואל בעל ניסיון, תעסק עם ציבור כבר 25 שנה כמעט. ראיתי שבעצם השורש של כל הבעיות בחיים תמיד מגיע בסוף לאותו שורש. הכל יוצא מהשורש הזה. יש לך עץ, יש לו שורשים. יוצא ממנו גזע ויוצאים ממנו ענפים ויוצאים ממנו עלים ויוצאים ממנו פירות והוא מסתעף וגודל וכו'. אבל בפועל, בלי השורש, כל אלה לא היו יוצאים. הכל יוצא משורש אחד. שורש כל הבעיות זה עניין אחד. יש לך אותו, לא יהיו לך את הבעיות. אין לך אותו, רק בעיות יהיו לך בחיים. לפני שאני אגיד מה זה הדבר הזה, בואו רגע נתאר חלק מהבעיות שיש לנו בחיים. קודם כל, יש כזה דבר שנקרא סטרס. לחץ נפשי. איך קוראים לזה בעברית? התקפה חרדה. פניקה. יש לזה מילה אחרת? איך אומרים סטרס בעברית? לחץ? לחץ נפשי. לחץ נפשי, מתח נפשי, כי אם את כל בן אדם בארץ הוא בלחץ נפשי מסיבי, קטלני, שגם לפעמים הורג אותו, לפעמים זה מגיע עד כדי תקפי לב אפילו. זה ממש נורא והיום. לחץ נפשי מסיבי, שעורק את הבן אדם, הוא לא יכול להשתלט על הבעיות, אז הוא כבר מוותר ונכנס לדיכאון, לוקח כדבורים, רואים את זה כמעט בכל מקום שאתה הולך. דבר שני, עצבים, קריזות, מתפרצים, מצפצפים כמו משוגעים בכבישים, נוסעים כמו משוגעים. כל דבר זה במלחמות ובעצבים ובכללות ו... ולאן אני רוצה מדעתו כבר? כמו אריה בסורג. סגור. דבר שלישי, דאגות. מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? כל הזמן, מה יהיה? וואו, מה יהיה עם זה? מה יהיה עם זה? איך אני אעשה את זה? מה יהיה פה? מה אני אעשה שם? מה אני אעשה עם הבן? מה אני אעשה עם הבת? מה אני אעשה עם השידוך? מה אני אעשה עם החתונה? מה אני אעשה עם זה? כל הזמן הראש, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה. כל הזמן, זה כבר עול של בניין על הכתפיים של הבן אדם. דבר רביעי, סינת חינם. שונא הרבה אנשים. שונא את הבוס, שונא את הפועל, שונא את המנהל, שונא את השכן, שונא, שונא, שונא. שונא אנשים במשפחה, שונא את גרושתו. דברים, איך אומרים, אויבי איש, אנשי ביתו, בתוך המשפחות. חבר שלי מהישיבה שלמדנו ביחד, הוא דיין חשוב מאוד היום בארץ, אומר לי 90% מהדברים שאני דן בהם זה מעריבות בין אחים שאורגים ואוכלים אחד את השני. בסנאה תהומית שאי אפשר לדמיין אותה. איזו סנאה על קצת כסף שהאבא השאיר או... דברים נוראים. אומר מיילה זה היה אצל חילונים, הם לא כל כך מבינים שהכל זה בידי עמי את השם, פרנסה, לא כולם מבינים את הרעיון הזה. אני מדבר איתך על אנשים, לפעמים גם אפילו בנים של רבנים גדולים. עד כדי כך. אז גם יש את הבעיה הזאת. מתיחות, עצבים, עריבות, סינת חינם, כל מיני דברים כאלה. בתי דין, בתי משפט, טביעות. נורא והיום. דבר חמישי, שמחה לעיד. כל מי שקשה לו בחיים, אין לו פרנסה נגיד, אין לו שידוך, אין לו את מה שבאמת אדם רגיל רוצה. ברגע שהוא שומע שלמישהו מהאנשים מסביבו יש את זה, או שהרוויח הרבה כסף, או שמצא שידוך, נחמץ לו הלב. סובל. הוא נכנס לדיכאון. הורג אותו מבפנים שמישהו עכשיו קיבל הרבה כסף. כי הוא אין לו. אז הכינה מעבירה אותו על דעתו. למה הוא כן ואני לא? אז הוא מסתובב ממורמר. על מי הוא ממורמר? על בורא עולם, על החיים, על המציאות שלו. אתם יודעים שהאדם ממורמר, קשה מאוד להתנהל איתו. אתה עצבים שלא מוציא עליך, אתה בא למפעל בבוקר, אתה אומר לו בוקר טוב, עושה לך פרצוף, הוא לא חושב עליך. חושב על המרמור שלו במקום אחר. כבר נהיה לו נעים לעמוד בחברתו. גם מתלונן ומתעצבן ומתפרץ, כל הזמן, איפה שאתה הולך. בעיה נוספת, בשידוחים של הילדים, שאלה ראשונה, יש כסף? שטחנים שמתקשרים, שלום, אישרתם הודעה בקשר לבת שלכם, לשידוח. שאלה ראשונה, מה שם כבודו? אברג'ל, טורג'מאן, ימיני, מזרחי, נחזור אליכם. אם זה כבר שטחן ספרדי, מה כבודו עוסק? אברך בכולל. נחזור אליכם. אבל אם התשובה היא, אני מנכל חברת כך וכך, אוקיי, תספר לנו בבקשה קצת על הבת שלך וכולי. מציאות בשטח. מה שכרה, שוק בשר, נורא והיום. עד כדי כך שאדם שיש לו הרבה בנות ממורמר. למה הוא ממורמר? נגיד שיש לו גם הרבה בנים. לא תגיד שעכשיו אין לו בנים אז הוא ממורמר. יש לו חמישה בנים, חמש בנות. בסדר, יש לו מספיק בנים. יש מי שיגיד עליו קדיש, לא לדאוג. אבל הוא עכשיו אוכל את הלב על זה שיש לו חמש בנות צנורות, חמודות, יפות, טובות לב, חכמות. לא חלילה שהוא לא רוצה את הבנות ולא אוהב אותן. על מה הוא בוכה? כל אחת מהן זה מינימום מאה אלף שקל לחתן אותה. מקדמה לדירה. חתונה. סיפור מהפטרה. הוא לא יודע מה לעשות. מתקשרים אליו, שאלה ראשונה, יש כסף? לא, אני אברך. טוב, נהיה בקשר. כל הדברים האלה שמניתי, ויש עוד מאות דברים שאני יכול למנות, מתקשרים כולם לנקודה אחת יסודית, שורש אחד, מה הוא? אמונה וביטחון. אמונה וביטחון בבורא עולם. יש לך את זה, כל הדברים שמניתי לא קיימים אצלך. אין לך את זה, כל הרע שבעולם יש בך. שמחלאית, קנאה, צרות עין, כעס, עצבים, מתיחות, לחץ נפשי, דקעונות, תרופות, מעריבות, מלא אויבים, אתה פוגע באנשים. כל זה נובע בסופו של דבר, אף אחד לא חושב. למה אני כזה? אתה כזה בגלל שיש לך סרטן רוחני בתוכך, לא סרטן פיזי. סרטן פיזי, לצערנו, עליו אין משפחה שאין באמת. רואים את המגפה. אני מדבר עכשיו על סרטן רוחני. יש בתוכך סרטן רוחני שאוכל אותך ואורג אותך מבפנים ומשמיד בך מערכת מערכת. נהגות, בלתי מספיק. נדיבות, בלתי מספיק. שמחה בהצלחת חברך, בלתי מספיק. נימוסים, בלתי מספיק. עמל בתורה, בלתי מספיק. צריכים לעבוד, מה יש זמן לתורה עכשיו? בקיצור, כל מה שמעניינו, כל מה שמעניינו, הכל יוצא מהנקודה הזאת שבן אדם אין לו ביטחון בקדוש ברוך הוא. ולכן הוא חי בפחדים ולכן הוא בחרדות ולכן הוא במתח נפשי ומתח נפשי מביא לידי עצבים והתפרצויות ומעריבות עם אנשים והוא שורף קשרים וכבר מישהו שבא לעזור לו גם אותו הוא זורק עד כדי כך שיכול להיות מציאות כזאת שהוא בעצמו עכשיו נגיד אני ונגיד שאח שלו רוצה לעזור לו תמצא דירה, אני אעזור לך עם המקדמה. אתה תשלם רק את המשקנתה, שזה כמו השכר הדירה שאתה משלם. אתה צריך 20% מערף לך דירה, דירה שווה מיליון וחצי שקל. אני אתן לך 300,000 שקל. יכול להיות יותר יפה מזה? במקום לסמוח ולחבק את אח שלו ולנשק ולהגיד תודה, וואו, איזה חסד, עשית עמדי, ה' ברך אותך. כל חיין יתפלל למענך. הוא כואב, כואב לו שאחיו יש לו והוא עוזר לו. אני איזה מסכן, תראה, הוא בא זורק לי, כאילו אני איזה מסכן, אומלס. הגאווה שלו נפגעת. כל זה ממה נובע? יש אנשים לא רוצים לקבל עזרה. למה זה? פעם היה אחד שלימד אצלנו בישיבה. אמר שלו הוא אחד מהגבירים הכי נדיבים שיש בכדור הארץ. יש הרבה גבירים, וגם הם נותנים לפעמים הרבה הרבה כסף, אבל השאלה מבחינת אחוזים, אם הם אפילו מכסים את המעשר שלהם. יש גבירים, דוגמה, הם נותנים עשרה מיליון דולר בשנה צדקה. המון, נכון? איזו התפעלות? וואו, ראיתי כמה צ'קים מוציא השנה, עשרה מיליון. מה אתה מתפעל? הוא לא נתן אחוז מהרווחים שלו. אין אדם גלגל מיליארד דולר השנה ונתן עשרה מיליון. זה בדיחה. אתה, עברך, שנתת כמה מאות שקלים בחודש, עברת אותו מבחינת אחוזים. שומעים או לא? מבינים מה אני אומר או לא? אז מבחינת אחוזים זה כלום. יכול להיות פועל שמסתכל, אני יודע מה, 6,000 שקלים, והוא נותן עכשיו 700-800 שקל בחודש, והוא הרבה יותר נחשב ממנו. ממש מהאוכל של הילדים שלו הוא נותן. מה זה זה? זה עכשיו, אם היה מיליארד, פחות עשרה מיליון, זה השפיע עליו משהו? הוא הרגיש במחזור איזה שינוי? כלום. לא הרגיש אפילו. אתם יודעים איך אני יודע שהוא לא הרגיש? אני אספר לכם סיפור. באמריקה היה איזה רוח חשבון, של כל המפורסמים, זמרי רוק, שחקנים באוליבוד. אם אחד מכיר את השני, אז אחד מפנה לשני. הוא גנב מהם מיליוני דולרים מהחשבונות שלהם והם לא הרגישו. אז תראה לך כמה יש שם. הוא הוציא מכל קליינט מיליוני דולרים. ינב לזה שתי מיליון דולר, לזה שלוש מיליון דולר, לזה חצי מיליון דולר. הם לא הרגישו, נגיד היה להם שמונים מיליון דולר, לאט לאט, לא במכה. ינב לו מאה אלף דולר פה, מאתיים אלף דולר שם, שלוש מאות אלף דולר פה. אתם יודעים, זה דבר מדהים. יש אחד, היה עובד בבנק, והוא רק שייף, שייף מכל חשבון את האגורות. דוגמה, אדם יש לו 85 אלף דולר, 279 דולר ו-75 סנט. מתוך ה-75 סנט הוריד 60 סנט, נהיה 15 סנט. אף אחד לא מרגיש, אף אחד לא מסתכל על האגורות. אבל אלפי חשבונות. אלפי חשבונות, כל יום מוריד לזה שישים, לזה חמישים, לזה, כל אלפי דולרים ביום. עד שעלו עליו, בסוף עלו עליו, אבל שנים ככה מוריד מהאנשים. ויש אחד אחר, שהיה הולך למסעדות, שומעים? ולא, סליחה, לא היה הולך למסעדות, היה שולח למסעדות מכתבים, לכל המסעדות במנתן, יש לך שם איזה אלפיים מסעדות, שלח לכולם מכתב, באחד הימים התערכתי אצלכם, והמלצר, בתוך כדי שהגיש, שפך עליי קצת מהרוטב של האוכל, ונאלצתי לשלם תשע דולר לניקוי אבש. בתור קליאנט מסור שאוהב את המסעדה שלכם, הייתי מאוד שמח אם תשלחו לי בבקשה את עלות הניקוי אבש. יש לו קבלה אחת של ניקוי אבש, וכולם הוא שלח את אותה קבלה. וכמעט כולם שלחו לו תשע דולר. ואיך עלו עליו? איך עלו עליו? היו הרבים שהם לוקחו מסעדות. תפיקח כי ואת צדקת, היה רואה חשבון שחלק מהמסעדות האלה היו קליינטים שלו שבאו להגיש את ההוצאות פתאום הקבלה הזאת מופיעה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ומה הולך פה עלו על הנוכל הזה הבנתם כן הוא אומר בביטוי חכם שיצא מהמיליון העקיבות, והוא שלח מכתבים להמונים, מיליוני מכתבים, ורשם להם מי שרוצה לדעת איך להיות מיליונר, שהשלח לי דולר. וכולם שלחו. ואז הוא שלח, הוא ישב וקטן לכולם... את הטריק שלו. -את כל המיליונים. אם כבר אתה מגרע אותי עכשיו עם סיפורים כאלה, בוא אני אספר לך, אבל סיפור אמיתי שהיה, שהוא מאוד מעניין, מישהו שלא היה לו כלום, אם אני לא טועס גם היה ישראלי, הוא בא לחברה שמוכרת משחות שיניים, אמר להם, אני יש לי דרך שתוך שנה תכפילו את כל העסקים שלכם. אמרו לו, מה זאת אומרת? הוא אומר, זה בדוק ומנוסה, ואני סך הכל מבקש ממכם מיליון דולר עמלה על ההיצע שאני הולך לתת לכם. בתנאי שעמדתי בזה, נחכה שנה, תראו לי מה הרווחתם השנה, אם שנה הבאה תעשו כפול פלוס, תשלמו לי מיליון דולר, אתם מסכימים? למה שלא יסכימו? גלגלים מאות מיליונים. מיד הסכימו, חתמו איתו הכל, אחרי שחתמו, אמר להם האחור, של הסופרת של המשחת שיניים שלכם צר מדי תכפילו אותו פי שתיים כי בן אדם ממוצע מרביץ לחיצה אם החור יוצא חמישה גרם משך אם החור יהיה פי שתיים יותר גדול בלחיצה יוצא שתים עשרה גרם בדיוק כפות שתיים הם אחרו נתנו לו תעודת הוכרה עוד מי אמר שרד להיות ישראלי? אבל אם כבר מדברים על ישראלים, לא רק הישראלים חכמים, גם הרוסים. אתם יודעים, הסוכנות החלל של הרוסים, הם ישבו במשך כמה ימים, מהבוקר עד הלילה, כל המאונדסים, כל החכמים שלהם, כדי לחשוב איזה עת, איזה עת תעבוד בחלל. הם רוצים לשלוח חללית לחלל. אתם יודעים, הדיו יורד בגלל כוח הגרביטציה, כוח המשיכה. ברגע שאתה לוחץ, למה הדיו יורד למטה? כמו כל דבר שאתה עוזב, הוא שואף לרדת למטה, יש מגנטיות. אבל בחלל אין את זה. אז הדיו לא ירד. אז איך נכתוב בחלל את כל הרשמים שלנו? היום יש כבר אייפדים וזה, אני מדבר איתכם לפני 30 שנה, יושבים וחושבים, אולי נעשה משאבה בעת, שכל הזמן תשאב כלפי מטה, אולי ככה, זה נשמע משהו פשוט, אבל זה נהיה דבר מאוד מסובך. כל אחד מציע, יש לכם כמה ימים לבוא עם רעיונות. בסוף היה שם איזה ולד אמיר אחד מנקה, הזמן שהוא מנקה ושוטף את הרצפה, אומר להם, אני לא מבין, אתם כבר שוברים את הראש כל כך הרבה זמן, למה שלא תשתמשו בפרונות? אימם אותם. איפרונות, איפרון, בלי עת. תסתכלו ככה, כולם אמרו איך לא חשבנו על זה. המנקה הביא להם את הפתרון. שיכתבו עם איפרון, איפרון לא צריך דיו. תראו מה זה. לפעמים הפתרון הוא מול העיניים שלך ואתה לא רואה את זה. נחזור לעניין. אז באמת, כל החיים בעצם משתפרים פלאים אם אתה מצליח לפתח את רמת האמונה והביטחון שלך. עכשיו, שימו לב, כולנו יודעים, ואני בטוח שכבר שמעתם, אין ספור דרשות וקראתם ספרים בנושא של אמונה וביטחון. ועובדה, מבלי שאני מכיר אתכם, אני יכול להישבע שאין לאף אחד מאיתנו אפילו אחוז אחד אמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא כמו שנדרש בתורה. איך אני יודע אם אני לא מכיר אתכם? מה, אני עסוק בניחושים? לא. פשוט מאוד. איך אתה יודע אם יש לך אמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא? יש, אתם זוכרים, היה פעם תואר חידון, בחן את עצמך. האם אתה כך וכך? מ-1 עד 4. מה שאתה, זה בסוף יש ניקוד. אתה ככה, אתה בינוני, אתה גרוע, אתה טוב, אתה חכם, אתה מטומטם. הם בסוף אומרים לך מה אתה, לפי הניקוד. איך אדם יודע מה רמת האמונה שלו? למה זה חשוב לדעת? כי יש כלל בחיים. יש שאלה מאוד מאוד קשה, מאוד קשה, שאדם שואל את עצמו כל יום. בתורה כתוב חייבים לעשות השתדלות יברך אך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך אתה חייב משהו לעשות משהו לא יודע, אבטחנוף, משרד, טלפונים, פגישה פה ושם קצת השתדלות למכור, לעשות משהו אתה חייב לעשות לא תישב במיטה או בישיבה כל יום עם הגמרה והכסף יבוא לך עם יד מהשמיים. משהו תעשה, לא יודע מה, תלמד סופרות, תהיה סופר, תכתוב כמה תפילין בחודש. אל תדאג, את השאר כבר השם יגלגל לך. אבל תלעש, תלעש לך נכונות להתפרנס. תהיה מלמד, תלמד ילדים לקרוא בתורה, תמכור תליטות. אברכים מוצאים משהו לעשות, תמכור ארבעת המינים. תעשה איזו השתדלות. עכשיו השאלה היא כזאת בסדר אבל כמה יש תדלות אין לי בעיה מה שהשם רוצה שאני אעשה יש תדלות אני עושה כמה זה שעה ביום, שעה בשבוע, שעה בחודש, שעה בשנה, חמש שעות ביום איך אני אדע איך אני ידע? עכשיו אתה שולח לרב שאלה מי שלא יהיה גדול הדור שולח לו שאלה שמי פלוני בן פלוני יאמרנה לי כבודו כמה שעות בשבוע לעשות השתדלות בפרנסה הוא יכול לענות על כזאת שאלה? הוא מכיר מי אתה? מה אתה? איך הוא יענה? הרי לכל אדם התשובה היא אחרת זה לא אותה תשובה לכולם מי יכול לענות לי? הרי אני בטוח שאתם שואלים את השאלה הזאת כמעט כל יום בחייכם הם שומעים? זה קצת יציאה לפרסומות. בקיצור, איך אנחנו נדע כמה השתדלות צריכים לעשות? איך נדע? למה אני שואל אתכם את זה? אני אגיד לכם דוגמה. יש שני סוכני מחירות בחברה, שניהם חרדים. חברה חרדית. זה מוכר מוצר וההוא מוכר את אותו מוצר. אחד מתקשר לקליין, שלום אדון משה, מדבר יצחק מחירות כך וכך אני רוצה למכור לך את המוצר הזה והמחיר היום במחיר מבצע יש לנו ככה אם תקנה שתיים תקבל אחד חינם וככה ושירות חינם ושנה אחריון ספר לו כל מיני עניינים אמר לו אני אחשוב על זה אחרי יומיים התקשר שלום משה זה שוב יצחק מה בקשר לשיחה אני עוד לא חשבתי על זה מספיק. מדבר איתי פעם אחרת. פעם שלישית הוא מתקשר עוד שבוע. שלום משה, זה יצחק. פעם רביעית, שלום משה, זה יצחק. פעם חמישית, שלום משה, זה יצחק. כבר שלושה חודשים. עוד פעם, פעם שישית, שלום משה, זה יצחק. לא מתייאש. בסוף אומר, וואלה, אתה כזה עלוקה. אתה יודע מה, רק בשביל להתפטר ממך, בוא, בוא, תביא את המוצר ואני קונה. מגיע, ומחר לא. לעומת זאת, הסל זמן השני, הסוכן השני, התקשר לקליאנט, שלום אדון יוסף, כן, יש לי מוצר, כך וכך, טוב. לא, כרגע אני לא, זה אולי בעתיד. התקשר עוד שבוע, נו, שלום אדון יוסף, אתה מוכן? וואלה, חשבתי על זה, לא מעוניין. טוב, תודה רבה, יום נעים, שלום. אומר לו הראשון, אומר לו יצחק, הסוכן הראשון, למה עזבת אותו? התקשר עוד פעם. אמר לי פעם שנייה לא רוצה, אני לא רוצה להיות נודניק. אמר לו, איך תהיה, איך תעשה כסף? בלי להיות נודניק אי אפשר למכור כלום היום. תתקשר אליו עוד מאה פעמים עד שהוא יקנה את זה. מי מביניהם צודק? הראשון או השני? השני. השני טוען שהוא צודק. כל השנה מחר בקושי חמישה מוצרים. הראשון טוען שהוא צודק, מחר חמישים, מרשהו נודניק, בא ועוד פעם מופיע לך בחנות ועוד פעם ומתחנן ובוכה לך ותעשה טובה, תן לי צ'אנס, תראה שלא תצטער. ההוא מחר פי עשר יותר. מי מביניהם צודק בהשקפה, בראייה שלו על החיים? ראשון. ראשון מתחיל. אני אענה לכם בעובדה מן החיים. חזוני איש קיבל על עצמו בגיל צעיר שההשתדלות שלו בחיים תהיה פעם אחת, ואם הוא לא יצליח, מקסימום עוד פעם אחת, פעם שנייה. כל דבר. מציעים לך עכשיו, אתה רוצה לנסות שידוח? כן, התבטל. הבחורה אמרה, היא לא יכולה. הוא ינסה עוד פעם עוד כמה ימים, גם עוד פעם מתבטל, עוד פעם היא לא יכלה, הוא לא ינסה פעם שלישית. קליאנט אומר, אתן לך כסף, אני אבוא מחר, לא בא. שבוע הבא, נו מה איתך, אתה מגיע? כן, אני אבוא, עוזב, לא בא. לא מתקשר לפעם שלישית. כלל אצלו ברזל. כל דבר, מקסימום פעמיים השתגלות. יעבור בן אדם וייטען, אני לא מבין, איזו מין שיטה זאת. עובדה, מעשים בשטח. לפעמים אדם משיג את נבוכשו אחרי שש, שבע או עשר ניסיונות. איך התחתנת עם אשתך? לא עזבתי אותה. כל פעם, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, וידעתי שהיא הולכת לשם, הופעתי לשם. אמרו לי שהיא הולכת לחתונה, הופעתי לחתונה. אמרו לי שהיא הלכה לטיול, הגעתי לטיול. עד שבסוף אמרה לי, יאללה, בסדר. מה שמה אם הייתי מוותר, כמו רוב האנשים, לא היה לי כזו אישה טובה וילדים היום. צודק או לא? לא צודק, לא. במציאות, צודק או לא? אם רם ותר אחרי פעמיים. במציאות הוא צודק או לא? במציאות. באשקפה. יש אשקפה יהודית ויש מציאות. האם שניהם חופפות? לא. תראו איך אני מתקיל אתכם פה. זה שאלות ברומו של עולם, רבותיי, כל החיים בנויים על השאלות האלה. צריכים לדעת את זה, זה שיעור בהשקפה יהודית. איך אתם לא יודעים כאלה דברים? זה צריכים לדעת את הדברים האלה, זה כל החיים מבוססים על התשובות של השאלות האלה. האם המציאות והאידיאולוגיה היהודית, דהיינו מה שנקרא השקפה יהודית, זהות, הן חופפות זו לזו, או שיש ביניהן סתירות? אותו דבר. הוא אומר לו חופף, אתה אומר חופף. אותו דבר אתה אומר. הקב' צריך לתת לבן אדם מה שהוא ניתן. כשאמר לבן אדם, תגיד, או כתב של הוקחת רכבת, הוא אומר, הכתב הזה חזרה. הוא מתחיל לעזור לו לדחוף את הרכבת. אז אם אדם עושה התפקדות, עוד ועוד ועוד ועוד ועוד, מתאמץ יותר מדי, אתה נתת המשל מאוד נחמד, מאוד נחמד. אבל במציאות, עזוב עכשיו רגע את הכתר. כרגע הבן אדם הזה שהלך אחרי הבחורה, פעם ראשונה נכשל, שנייה, שלישית, רביעית, חמישית, שישית, בפעם העשירית נכנעה לו. בסדר, אני מסכימה והתחתן. עכשיו בעצם העקביות שלו וההשתדלות המסיבית שלו גרמה שהוא התחתן. אם הוא היה סתם עצלן אחרי פעם פעמיים התייאש, את הבחורה הזאת הוא לא היה מקבל, נכון? בדרך הטבע. הוא כבר לא היה רואה אותה יותר אחרי פעם שנייה שהוא התייאש. נמצא שמה גרם שהוא התחתן? העקביות והמאמץ הכביר שהוא השקיע בשילוך. מבחינת הטבע, אתה מסכים איתי? מצד שני כתוב בגמרא במסכת צעותה המודבט שיש שתי סוגי שידוחים, יש אחד, שידוח אחד שכבר מכריזים עליו ארבעים יום לפני וצרות אבלד שהמלאך כבר מכריז בת פלוני לבן פלוני זאת אומרת אם זה ככה הכל פה הייתה אחיזת עיניים העשר פעמים שרצת אחריה לא היית רץ אחריה שמביא לך אותה מתחת לבלטות הייתה מגיעה לאיזה מקום שכוח אל, פתאום היא הייתה מופיעה. בוא'נה, חשבתי על זה. למה? כי אין לה בחירה, וגם לך אין בחירה, כי זה כבר הוכרז בשמיים בפני שנוצרתם. לפי זה. אבל יש בעיה. באותו עמוד בגמרא כתוב, אמר ישלקיש, מזווגים לו לאדם זיווג לפי מעשיו. זאת אומרת, אתה כן קובע מי יהיה הזיווג שלך. זו לא הכרזה, זו לא גזירה משמיים. אם תהיה צדיק, תלמיד חכם, עמל בתורה כמה שנים, נגיד התחלת ללמוד מגיל קטן, היום אתה בן 22, כבר עם עשר שנים של עמל התורה, מביאים לך את הבחורה הכי קלאס שיש. מבית יעקב, הכי חרדית, הכי צדיקה, הכי אחת שרוצה בן תורה, מסתפקת במועט, לא חומרנית, לא גזענית. כל המעלות. למה הציעו לך אותה? סתם? כי מבינים, הכי טובה להכי טוב. לעומת זאת, היית שבבניק, מה שנקרא פושטק. רגל פה, רגל שם. רגל בבית כנסת, רגל בשכונה. אז כבר אמרו, שמע, יש לי איזה בן שמיעזור, לא צריך הרבה תפילות. גם לי יש כזו בת שתבח שמו פיקון לא פשוט, אולי נעשה ביניהם שידור. מה, צמין את מינו? הנה, אז עכשיו, מה שאתה, זה מה שאתה מקבל. ככה כתוב. דרך אגב, איזה משנה שיטות במציאות קורה היום? אנחנו, אנחנו, כולנו, מי שנשוי. איך קיבלת את הזיווק שלך? לפי מעשיך? או שזה נגזר עליך משמיים? מה, חלק מהאנשים ככה, חלק ככה? אומרת המלומדת שם, היא כבר יודעת את הטירוט של הגמרא, הגמרא אומרת, לא קשיה. אה, בזיווג ראשון, אה, בזיווג שני. אבל אני מתערב איתך, מתערב איתך, לא מכיר אותך, שלא הבנת מה זה בזיווג ראשון, זיווג שני. מה זה בפעם הראשונה שהם מתחתנים? מה זה זיווג שני? זאת אומרת, כולם חייבים להתחתן פעמיים בחיים? לפי שיטתך? אבל עד לפני עד לפני חמישה עד לפני חמישים שנה עד לפני חמישים שנה כולם התחתנו רק פעם אחת לא היה כזה דבר גירושים שלושת אלפים שנה לא התגרשו זה היה מאוד נדיר שיהיה גירושים מאוד מאוד נדיר אז לפי שתתכמסו שלושת אלפים שנה הגמרה הזאת נשארה מיותמת לא היה זיווג ראשון זיווג שני אבל הטעות שלך היא לא רק שלך, היא של כולם. כולם עושים את אותה טעות. אנחנו חושבים שמדובר פה עכשיו, אם התחתנת פעם ראשונה, זה הכרזה משמיים. התגרשת, ועכשיו אתה רוצה להתחתן, אז עכשיו יביאו לך לפי מעשיך. אין בזה שום היגיון. מה פתאום? זה לא הגיוני. איך אפשר להבין את הגמרא הזאת? אך ורק לפי הסברו של האריה הקדוש. הערי הקדוש אומר, זה גלגול ראשון ושאר הגלגולים, גלגול שני, שלישי. זה לא מדובר פה עכשיו שבחיים התחתנת והתגרשת, התחתנת והתגרשת, מה פתאום. מדובר כאן שבגלגול הראשון שבאת לעולם עוד אין לך מעשים. ירדה את הנשמה חדשה לעולם והיא ירדה נשמה חדשה לעולם יש אלפים של נשמות חדשות גם בגברים גם בנשים אז באמת הקב' הוא בעצם יכול לשים את כולם עם כולם כי אין עדיין לפי מעשיו פעם ראשונה הראתה לעולם אין עוד מעשים פה בעולם אז נמלא הוא אומר בין פלוני לבת פלוני שומעים אבל אחרי שמתת והיא מתה ועכשיו צריכים לגלגל את שניכם לעולם כל אחד בא כאן עם מטען לפי מה עשיו עכשיו אם אתה ברמה בינונית מביאים לך מישהי ברמה שלך אם אתה איזה אילוי גדול מביאים לך מישהי ברמה שלך ומה קורה שלפעמים ומה קורה שלפעמים בכל זאת רואים שאנשים מתחתנים ולא שייך. אחד מהזוג ברמה גבוהה מאוד והשני על הפנים. לפעמים רואים נשים סופר צדיקות, חרדיות, תהילים כל היום, צניעות, ובעל פרפרכי, פרכי, יום אחד הוא פה, יום אחד הוא שם, בקושי, פילינו בקושי מניח. ולפעמים הפוך. רואים בעל רציני, צדיק ואישה שמרחב. מה אומרים על זה? תיקון. מה אתם אומרים על זה? תיקון. תיקון של מה? אינסטלציה? לפי המאסף. אז א' צר לי להחזב אותך. יש המון אנשים שהם עם בן זוג שהוא לא הזיווג שלהם משמיים. בכלל השם לא רצה את זה. הם עשו דין לעצמם. הלך לאיזה מקום, הכיר אותה שם, חיכה עלו, חייך לה, כמו זוג כלבים בשדה. הזביזה קצת הזנב, הוא הזיז קצת הזה, הופ! הצדפגו. ככה הגויים מכירים. איפה הם מכירים? בבר, בחוף הים. מי אמר שזה זיווג? סתם, תאוות החומר. הזוהר אומר שיש מציאות שהאדם יהיה נשוי למי שהיא, יביא את הילדים וזה בכלל לא היה הזיווג שלו. זאת אומרת כל החיים שלו זה שרק. איך תבין כך דבר? אז קודם כל לא כולם זה הזיווג הנכון. נתחיל בזה. דבר שני, לפעמים הקבל ה' מביא לך לפי מי שאתה לפני שחזרת בתשובה. היית ברמה 10 והיא ברמה 12. זה בסדר, זו אותה ליגה. עלית לרמה 70, היא נשארה ברמה 12. אז עכשיו רואים קצוות רציניות. זה באמת תיקון. מצד אחד, אתה צריך להיות צבלני אליה, כל זאת חתמת בכתובה, יש לך התחייבויות. מצד שני, אתה רואה את העבירות שהיא עושה, אתה ניגל ממנה. תסתכל איזה התנהגות, תסתכל איזה חוסר צניעות, תראה איך היא מדברת, איך היא מתלבשת. זה אחד הניסיונות הכי קשים שיש בדור. אותו דבר הפוך. לפעמים יש אישה צדיקה, חזרה בתשובה, חרדית, צנועה, פעילים, תפילות, אמונה, ואיזה בעל יש לה. איזה בעל אטום. הוא לא מוכן דיסק אחד להקשיב אפילו. חננים אליו כלום, לא רוצה, עזבו אותי, לא רוצה לשמוע על הדעת, כלום. יש כאלה אלפים של מקרים פה. בדרך כלל זה נגמר בגירושים. בדרך כלל המקרים האלה הם לא... אדם לא יכול להחזיק מעמד, למה? כי כמה זמן הוא יכול כבר לסבול לחיות עם בן זוג שמורד באשם? רוב המקרים, אחרי שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, הגיעו למסקנה, אנחנו כבר לא שייכים יותר ביחד. ואז מתגרשים, ובדרך כלל הוא מכיר כבר בפעם הבאה מישהי ברמה שלו או שהיא, או שכבר לא התחתנו שוב. אחד מהשניים. אבל על זה נאמר שלפעמים אדם פסס את הרכבת. הוא בא לקרש ברחו אחרי 120 שנה, אומר לו ריבונו של אולן, נו, זפר, אני בגיל 40 גיליתי את האמת, חזרתי בתשובה אשתי לא רצתה המשיכה להיות חילונית המשיכה עם השטויות שלה התגרשתי למענך בגלל שלא יכולתי לראות אותה וגם לא עם הסכימה ללכת למקווה ולא רציתי לעשות עבירות ותקעת אותי רווק שלושים שנה עד יום מותי זפר מה השם יענה לו למה לא חזרת בתשובה עשר שנים קודם לפני שהתחתנת איתה? כבר נתתי לך חמש צ'אנסים עד אז. שמעת דיסק פה, שמעת שם, מישהו נתן לך ספר, אחד יושב לידך במטוס. זה לא שאני עכשיו גזרתי עליך להתחתן איתה. כבר הבאתי לך חמישה צ'אנסים לפני. אם היית לוקח, לא היית נופל בה, כבר היית מתחתן עם מישהי שהצדקת. למה? חיכית וחיכית וחיכית וגמרת עם מה שיש לך זה הרבה פעמים רואים את זה במציאות הרבה פעמים אדם מחכה ומחכה ומחכה ועד שהוא מסכים הוא תקוע עם הצרה דרך אגב מה שאני אמרתי לכם דרך אגב מה שאני אמרתי לכם זה רמבה מפורש רק במילים אחרות אומר הרמב״ם, מהו העונש הכי גדול שהאדם יכול לקבל בחיים? יש כל כך הרבה צרות בעולם, אני לא צריך לפרט לכם, נכון? אין סוף צרות יש בעולם. מחלות, בעיות, יחסי אישות, ילדים, צמים, דקעונות, מלחמות, טרור, עוני, מה לא? כמה צרות יש בעולם שתבך שמו, לא חסך מאיתנו עינויים וצרות. כמו שכתוב בתורה, למה עננותך, לנס אותך. מה נעשה? נביא לנו ניסיונות. רצה הקשבכו לזקות את ישראל, לפיכך הרבה עליהם תורה ומצוות ואיסורים ועינויים. זה לא כתוב, אבל זו מציאות. וגם זה כתוב בתורה למה? למען אותך לנסותך לראות את אשר בלבבך את תשמור מצוותה עם לו ובסוף מה כתוב? לטיבך באחר איתך אל תדאג זה לא בחינם כל סתירה שאתה מקבל יגיע צ'ק לא לדאוג זה משתלם זה ישתלם לך כמו היהודי הזה שהלך ביער ותפס אותו איזה קוזק רוסי היה קצת שיקור, הרביץ איזה בקבוק וודקה, ראה את היהודי, נדלק. נתן לו מכות, מכות, הרג אותו, מרביץ לו עם המקל. פתאום למזלו של היהודי הגיע המלך עם החיילים. היו רוכבים ביער. היי, מה אתה עושה? תעצור. מי זה? זה המלך. הו, הקוזק נבעל. שלום עוד מלכותו. שלום, אה? למה אתה מרביץ לו כאלה מכות? מה אכפת לך זה יהודי? מה זה מאכפת לי? אני המלך פה. הרבצת לו בגלל שהוא יהודי? תעשו אותו מהר. איך אומרים? יצא המלך לא אנטישמי. לקחו מהר את הגוי להרמון למשפט. המלך זה השופט. הביאו את היהודי לטיפול. למלך יש רופא, הכניסו אותו לרופא, הרופא מטפל בו, שם לו גבא וזה. עכשיו, אחרי שהיהודים יכלים, אחרי שבוע, עושים משפט. שואל המלך את היהודי, כמה מקות נתן לך ולדימיר, אומר בערך מאה מכות. עכשיו, והוא פחד שקר ליד המלך, מי יודע, אולי המלך ראה את כל המח הזה. אמר לו, תגיד, זה נכון שנתת לו בערך מאה מכות? הקוזק אומר, משהו כזה. אומר לו על כל מכה שנתת לו, תשלם לו אלף רובל. הרבה כסף. מאה אלף רובל, עד מחר אתה חייב לשלם לו. אם לא, יש לך בעיה גדולה מאוד איטי. לא יודע מאיפה תביא את הכסף, תדאג שהוא יקבל את זה עד מחר בערב. היהודי פרץ ובכי. התחיל לפקוט. בוכה, בוכה. אומר לו, המלך, מה קרה? אז עכשיו היית שקט, מה עכשיו התחלת לפקוט? מה, אתה לא מפסוט מפסק הדין? אומר לו לא ה' המלך אתה צדיק אתה ישר אתה מלך אתה שופט איש אמת נו יופי אז למה אתה בוכה אומר אתה לא מבין שאני הייתי ביער והוא בא לי עם המקל אני התנגדתי לו החזקתי את המקל היה קשה לו להרביץ לי בין מכה למכה, אני יצרתי אותו. אם הייתי יודע שכל מכה זה אלף רובל, הייתי אומר לו, מהר, יותר מהר, טמבל, מה אתה עכשיו מתעכב? עכשיו כואב לי הלב שבמקום 200 מכות קיבלתי רק 100 מכות. זה המשל הזה, זה 100 אחוז מציאות. 100 אחוז. כשאדם מגיע לשמיים, אומרים לו את כל העבירות, וכל העונשים שמגיעים לו, ואז מתחילים לנקות. נחירת חיסול סוף העונה, 20%. קופון שאתה עובד בהסתדרות, עוד 10%. ועל זה, קיבלת איסורים, מורידים לך 5%. נפטר לך לא עלינו ילד, עוד 10% מורידים. הייתה לך אישה רעה, חלל לך את הלב 30 שנה, עוד 20% ירד. בקיצור, לוקחים את כל האיסורים, בסוף אין לך הרבה על מלשלם. אז אתה אומר, יאללה, אני בכל זאת צריך ללכת לגיהנום לכמה שנים. לא יאכלת לתת לי עוד כמה צרות? לא יאכלה אשתי עוד קצת למרר לי את החיים? לפחות הייתי מתכזז לאפס. זה נשמע כבדיחה, אבל זה מאה אחוז מציאות. אין דבר שמחפר תאוונות יותר מאיסורים. איסורים מחפרים תאוונות. את אשר יואב השם יישרו. זה מוחק לך הרבה מהצהרות, רבותיי. איסורים. וברוך ה' לא חסר מהם. יש הרבה עיסויים בעולם. טוב, נחזור לרמב״ם. הרמב״ם אומר מהו העונש הכי גרוע שאדם יכול לקבל בחיים. תגיד מחלות, התשובה היא לא. תגיד להיות כל החיים רווק, גם זה לא. תגיד שיהיה לך אישה מרשעת שתערוס לך את החיים, גם זה לא. תגיד שיהיה לך ילדים פושעים על הפנים, גם זה לא. תגיד פשיטת רגל וירדת להיות הומלס גר ברחובות, גם זה לא. סרטן קטלני אוכל אותך מבפנים, גם זה לא. כל יום יורים עליך כטיושות, גם זה לא. ראש ממשלה שמך זה גאנס, גם זה לא. גם לא תומי לפי. למרות שפה כבר יש בעיה. גאיר לפיד. אותו דבר, זה לפיד וזה לפיד. חכה להם לפיד גדול, ג'אמא. בקיצור, רבותיי, כל מה שתגיד, התשובה היא לא. מה הרמב״ם אומר? שימו לב. העונש, כן. שמעת מה הוא אמר? שמעת מה אמר הזעתות הזה? תחזור על זה בכל רם. שננעלים בפניו דלתות התשובה ראיתם ילד קטן רבע מהגיל שלכם ידע יותר טוב ממכם טוב מאוד יש עתיד לעם ישראל ברוך השם אומר הרמב״ם תדע לך יש מציאות בעולם שיום אחד חס וחלילה חס ושלום הקדוש ברוך הוא יימאס לו ממך המתנתי לך יותר מדי שנים, מרגע זה והלאה, דלתות התשובה נעולות בפניך. איך זה יקרה, הרמב״ם מסביר. קודם כול, הרמב״ם לא ממציא דברים מהכרס שלו, מהמוח, כן? הכול מבוסס על פסוקים, על נביאים ועל גמרות. מאיפה הרמב״ם למד שיש כזו מציאות שהקדוש ברוך הוא נועל בפני האדם את דלתות התשובה משמע הוא מבטל אותה בחירה אין הוא לא יכול יותר לחזור בתשובה זהו הוא נהיה רובוט גמרנו אתה לא בוחר יותר ממי למדנו פרו יפה מאוד פרו חמש מכות ראשונות כל פעם יכל לחזור בתשובה משה בא מתחנן אליו מזהיר אותו מפחיד אותו פרו עושה צחוק אבל במכה השישית השם כבר אמר למשה לא ישמע פרו אליכם תראו בפרשת בו לא ישמע פרו אליכם למען רבות מופתי בארץ מצרים השואו מתחיל ההצגה מתחילה עכשיו. עד עכשיו פרוי אכל לקלקל לי את ההצגה. אם היה חוזר בתשובה, אומר, חטאתי, אביתי, פשטתי, מכילה, רבנו של העולם, אני מטומטם, טיפש, באמת מה עשיתי לבנים שלך, תן לי לפצות אותם, קחו כסף, קחו בגדים, תגורו במצרים חופשית, קבלו את הבתים שלכם חופשי, נשלם לכם פיצועים. הכל היה נמחק, כלום לא היה נוגעים בהם. זהו. מה שהיה, היה עשו תשובה, מה אתה רוצה. אבל כיוון שהוא שיחק זיגזג, זיגזג כמו ליברמן, יום אחד עובד, יום אחד פתאום שונא דתיים, יום אחד מנשק את דרי, למוחרת שונא את הדתיים, ועצמו לא יודע מה הוא רוצה. ככה זה, עמי הערצות הם מאוד מבולבלים. אז ממילא, הפרוע זה גם זיגזג, זיגזג, זיגזג. הקשבח הוא אמר, הגיעו מים עד נפש, מרגע זה והלאה, לא ישמע פרוע אליכם, נגמר הסיפור שלו. דרך אגב, זה גם הסיבה שעד למכה הזאת משה היה יוצא בריוורס. לא היה מסובב לאותה אחוריו. לא מסובבים בפני מלך. הולכים אחורה, כמו שבבית כנסת, אתה רואה לפעמים אנשים יוצאים אחורה, לא מפנים את גבם לספר תורה, יוצאים ככה בריוורס מהדלת של הבית כנסת. כשאתה עומד מול מלך, לא נהוג לסובב לאותה פנים. יש כאלה בכותל גם ככה. לא מסובבים את אחוריהם לכותל, הולכים אחורה בריוורס. זה דברים יפה, זה מראה על כבוד. בקיצור, משה כבר הסתובב לו בפנים. 100 מכה חמישית ועלה, משה מסתובב והולך. למה? הוא כבר יודע שאין כבר... זה סתם, עכשיו זה רק הצגה. הוא כבר לא יחזור בתשובה. עכשיו, שימו לב איך זה עובד. אתה בן 16, חילוני. נולדת ביוקנעם. אתה הלכת לבית ספר, השפן קיבל נזלת. לימדו אותך את השטויות שלהם שם, הכניסו לך כל מיני כפירה. אחד אמר לי, אבא שלי אמר שאני לא אוהב יותר לדרשות שלך. אחד בניו יורק. אמרתי לו, למה? הוא אומר, אבא שלי אומר שאתה עושה לי שטיפת מוח. מה להגיד לו? אמרתי לו, תגיד לאבא שלך שהוא בן אדם חכם. הוא צודק. יש לי הרבה עבודה עד שאני אצליח לשטוף לך את המוח מכל הזבל שהוא הכניס לך בתוך המוח. תגיד לו. אתה יודע כמה שנים היה צריך לעבוד עליך עד שאני נקל לך את המוח מהטמטום של אבא שלך? כמה שטויות הוא הכניס לך בראש עד היום? כפירה, קופים, זה, מה לא? מה לא? הוא לא ידע אם לצחוק או לפקוט. בקיצור, יש הרבה דברים בחיים שצריכים שטיפת מוח מסיבית. למה יש לו שטויות בראש? צריך לשטוף לו את המוח, מה תינופת? מה השאלה בכלל? אתה רוצה להכניס עכשיו יין יקר בכלי, והכלי מלא בנזלת. אפשר להכניס בפנים יין? חייבים לשטוף אותו לנגב, לצחצער, ועכשיו תביא את היין. אז תשמעו טוב, אתה בן 16, נולדת פה ביוקני העם, פתאום נטפל אליך איזה חרדי באוטובוס, יושב לידך. נתחיל לדבר איתך, אין לך ראש בשבילו עכשיו. יש לך עגיל, קוקו, ג'ינסים חורים, אתה באופנה הישראלית במטבה. נטפל לך החרדי הזה, במיוחד יום חם, הוא עם ג'קט וכובע וריח קצת, אתה יודע, של הזהה. בכלל הוא מכניס לך עכשיו סעיף. אבל מה? הוא דיבר דברים של טעם. שואל אותך, תכלי את החיים, שואל אותך, בורא עולם, ניתן לך כמה דברים יפים. אתה מקשיב, אבל אתה מפוצץ בגאווה. אתה לא מוכן לקבל מאחד כזה מוסר. זלזלת בו, הלכת. אם היית מוריד את הגאווה ומתחיל להקשיב ואומר לו, איפה אני יכול ללמוד עוד על מה שאמרת? צ'יק צ'אק, היית נהיה צדי. כשבחורה עוזר לך מאה אחוז, כי זו מכה ראשונה, הזדמנות ראשונה, מאה אחוז היא הייתה נשמעיה. כיוון שזלזלת ולא לקחת את ההזדמנות, זה לא אומר שזה הסוף. עוד שנתיים, שלוש, הלכת לצבא, יש איזה חייל דתי שם, מניח תפילין. אומר לך, בוא אחי, בוא, תניח. לא, לא, עזוב, לא. מה אכפת לך? תניח. מה זה בכלל? מה זה? אתה עובד אלילים, אתה. מה אתה שם את הדברים האלה על הראש? מה, מה? נתן לך הסבר יפה, הסביר לך מה זה תפילין. יש חמישה חושים בגוף האדם. ארבעה מהם זה בראש, אחת מהם זה בידיים, מישוש. יש ראייה, הערכה, ריח. תאימה ושמיעה. ארבע פרשיות מחולקות על הראש, כל אחת כנגד אחד החושים, ויש את חוש המישוש. לכן הפרשה של התפילין כולה על קלף אחד. היא לא מחולקת. חמישה קלפים, חמישה חושים, לשעבד את הנשמה ואת הלב, שזה מקום של היצררה, והמוח שזה מקום הנשמה, לשעבד אותו לבורא עולם. כל יום, איך אומרים? לעשות דאונלוד. להתחיל את היום עם הדאונלוד הנכון. איזה דברים, לא ידעתי את זה. בוא, בוא, תניח. הנחת, עשית שם ישראל פעם ראשונה בחיים שלך, אתה רואה, אני השם אלוקיכם, שרוציתי אתכם, ארץ מצרים, להיות לכם לאלוקים. מה הסיבה שהוצאתי אתכם, ארץ מצרים? אך ורק להיות לכם לאלוקים. לא שתהיה לי עכשיו איזה חילונים חכה את האמריקאים או את האנגלים או את הצרפתים. של זה אני צריך אותך? כאלה יש לי בלי סוף בעולם. קראת תקריאת שמי, ינת, הסתכלת שוב, שאלת שאלות, הבנת, יש פה משהו. במחורת חזרת לסורכה. מה קרה? בוא תניח תפילין, עזוב, עזוב, זה יותר מדי בשבילי. אם עכשיו היית חוזר, לא היה לך מאה אחוז סיעת הדשמיה, כי כבר פספסת את ההזדמנות הראשונה. היה לך קצת פחות. תשעים וחמש, תשעים. וככה יש לך כמה צ'אנסים בחיים. כל פעם שאתה זורק את השם, שהוא מושיט לך יד, בוא אליי בני, אתה המלאוף, בפעם הבאה יהיה לך פחות סיעת הנשמעיה. אין מציאות בעולם שאדם עושה משהו נגד השם, ולא נגרם לו מזה נזק בלתי הפיך. אין כזה דבר. למשל, אדם הראשון, הוא חזר בתשובה? כן. כמה שנים הוא עשה תשובה? -130 שנה. צומות, סירב להביא ילדים. רק אחרי 130 שנה של תשובה הביא את שת לעולם וממנו כל העולם יצא. קין ואבל הלכו, ושת זה התחלת עולם חדש. אדם הראשון 130 שנה סבל בשביל לעשות תשובה על שנייה עבירה. שנייה של עבירה. אכל בלי רשות. זהו. אכילה אסורה. 130 שנה תשובה. התשובה החזירה אותו למדרגתו הראשונה. מה פתאום? הוא כולל בזעת הפכת אוכל לכם. עד היום הכללה נשארה. חווה קיבלה כללה בצער תל די בנים, צער גידול בנים, בעל אישך תשוקתך ועם שולבך. כל הכללות שאדם וחווה קיבלו, הכל נשאר. המלאכים היו צולים לו בשר לאדם הראשון משרתים אותו אחרי שחטא הלכו המלאכים חזר בתשובה לא חזרו המלאכים ברגע שעשית עבירה ירדת ממדרגתך הראשונה, זה שאתה יכול לחזור לתשובה והקדוש ברוך הוא יקבל אותך ואפילו ישים לך חותמת על המצח במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים, זה מבחינת קושי, קושי לעזוב את החטאים. שקעת בעולם הסמים, שקעת באלכוהול, שקעת בבחורות, שקעת באימורים, שקעת בכל מיני תענוגות, יצאת משם וחזרת אליי. זה דבר גדול מאוד. אתה מקבל על זה שכר גדול מאוד. אבל לעולם לא תשוב למדרגתך הראשונה. לעולם אין דומה בעל חטא לאחד. וזה מה שאמרו בגמרא, תינוקות של בן רבן. העולם עומד על תינוקות של בן רבן. אז הבא יאמר לרב, אבל מה איתנו? אז הוא אמר לו אין דומה הבל של תורה עם חטא לבלי חטא אז הוא היה צריך לענות לו מה פתאום אנחנו עד רבה במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים הילדים האלה הם צדיקים גמורים נכון לא חטאו אז אנחנו בעלי תשובה אנחנו כל יום עושים וידוי רשמנו בגדנו יום כיפור סליחות אז למה אז למה אנחנו לא יותר מהילדים האלה אין כזה דבר הם טהורים בלי חטא עוד לא אחז בהם החטא זה טהור וצלול ואתה עם חטאים אחריה תחזור בתשובה אין החינם מי אין בעיה אבל אתה לא תחזור למדרגתך הצלולה שהייתה קודם כל אבון יש לו נבל נזק בלתי הפיך אם אדם קיבל עונש והיבאת יד שלו עכשיו הוא יחזור בתשובה תגדל לו יד חדשה לא לא, מבינים שלא. אם אדם חז ושלום, הייתה לו טעונה ועכשיו הוא שוכב משותק באיזה מקום ועכשיו חזר בתשובה, זה יחזיר אותו ללכת? כנראה שלא. אחד הדברים שצריכים באמת להתפלל עליהם זה שהקב". ימציא איזה משהו לכל המסכנים האלה ששוכבים פה בכל מיני מקומות. יש הרבה כאלה שהיו להם טעונות אופנוע והם יהיו משותקים. אני לבד כבר זכיתי כמה כאלה לבקר. צעירים. האופנועים פה, הרי כל רכב שני זה אופנוע או וספה, מאוד מסוכן, חותכים אותך ככה בין הזה. יש שעננות, הוא חושב שהוא סופרמן, חותך, נכנס, פתאום נתפס באיזה מסעי, מתגלגל מתחת לגלגלים, כל מיני דברים נוראים. ואז הם נהיים משותקים, למה זה? במה שהוא נחתך להם בעמוד השדרה. יש כבר מספיק טכנולוגיה היום בעולם שנוכל לקוות שהקב' ימציא את העצב המלאכותיים, שאפשר יהיה לחבר להם את מה שנתנתק בצורה מלאכותית ולאט לאט הם יוכלו לחזור וללכת. מי שלא הלך כמה שנים, השארים שלו מתנבנים. יקח כמה חודשים להחזיר אותו למצב של פעילות. גם מי ששכב בקומה, נגיד, ופתאום מתעורר, השרירים שלו התנוונו, הם לא זזו. שריר שלא זז, הוא מתנוון. אתה לא יכול להרים את היד. אם אדם שכב שנתיים בקומה, במיטה, ועכשיו הוא מתעורר, הוא רוצה להזיז את הידיים, הוא לא יכול. הכל התנוון אצלו. אז עוסקים פיזיוטרפיה לאט לאט, עוזרים לו, עד שלאט לאט הוא יכול ללכת. זה לא פשוט. בכלל, כל המערוכות בגוף, זה כמו אוטו שלא מניעים אותו. אוטו שלא מניעים אותו, השמן במנוע, הכל שקע, הכל שם, זה לא אותו דבר כמו אוטו שמניעים אותו כל כמה זמן, הוא מקבל חיים חדשים. אז בקיצור אומר הרמב״ם שאם נועלים בפניך את דלתות התשובה, איך אומרים? עבר זמנו, בטל קורבנו. מעוות לא יוכל לתקון. רק נסכם את מה שהתחלנו. אז אמרתי בראשית דבריי, שורש כל הצרות, שורש כל הבעיות, זה חוסר אמונה וביטחון. והתחלתי למנוע דברים שקורה לנו יום יום לכולנו, וזה נובע אך ורק מהמחלה הזאת שנקרא סרטן רוחני. זה סרטן רוחני בתוכנו. ושאלתי, איך אני יודע אם יש לי אמונה וביטחון? איך אני יודע כמה השתדלות לעשות? זה עוד לא ענינו. ועכשיו נלמד יסוד חשוב. התשובה לכך היא, כל תחום ותחום בחיים, אם אתה מרגיש שיש לך בו פחד, למה שיש לך ילדים, עוד מה, תצטרך לחתן אותם, נגיד ארבעה ילדים, הבכור בן 20, השני בן 19, השלישי 18, אתה יודע שבשלוש ארבע שנים הקרובות תצטרך לחתן ילדים, זה גם הרבה כסף צריך, חתונות, זה עניינים, אז אתה בלחץ, זה מדיר שינה מעיניך. אתה בלחץ, אתה מעשן, אתה עצבני, אתה לחוץ. סימן שאין לך בכלל אמונה. אתה לא בוטח בבורא עולם. למרות שהפסוקים מפורשים שהוא דואג לכולם, הוא זן פרנס לכל, תינוק בא לעולם ולחמו בידו, אתה בכלל לא מפרנס את הילדים שלך. אתה לא מפרנס את הילדים שלך, זה הכל אחיזת עיניים. אין כזה דבר, אני מפרנס את הילדים, אם אני לא אעבוד, מה הם יוכלו? זה שטויות. הילד בא עם פרנסתו בידו, רק מכניסים לו את זה דרך החשבון בנק שלך, דרך העבודה שלך. כי עכשיו הוא ילד או תינוק, אבל הוא יש לו את הפרנסה שלו, מה אתה חושב, אתה מפרנס אותו? מה, אתה בורא עולם? קשבוך מאכיל קינים, מאכיל חתולים, מאכיל גם תינוקות, מאכיל טרוריסטים, מאכיל עובדי עבודה זרה, מאכיל את כל המצעדי תואבם, תואבים האלה, שהם תואבים בעיניו, ועדיין מביא להם כסף ומכוניות ובתים לאנשים הכי שפלים באנושות. אז מה? מאכיל את כולם. אז מה אתה חושב שאתה מאכיל את הילדים שלך? אז התחלתי להסביר, יש שני סוכני מחירות. שכחתם כבר הכל, אה? אחד עושה עשר השתדלויות סוגר את הקליאנט השני פעם שנייה כבר ביישן לא הולך סוף השנה נראה שהמשתדל עשה פי עשר שנה שנייה אותו דבר פי עשר שנה שלישית אותו דבר פי עשר שנה רביעית הסוכן הביישן הכיר את הבת של לביוב סידרו לו שילוך. אמר לו לביוב, מה, אני עוזר לחצי עולם, אני לא אעזור לך? קנה לו איזה וילה יפה בניו יורק, שני מיליון דולר. אמר לו, אני נותן לך קצבה, עשרת אלפים דולר לחודש, שבתלמד תורה, כל מה שצריך, הנה מכונית, אם יהיה לכם איזה צרה, אל תתבייש, תתקשר אליי. הסוכן ההוא עוד חמישים שנה התקשר לאנשים. הבנתם? במציאות, העבודה לא מביאה כסף, זה הכול אחיזת עיניים. אם פעם מישהו שואל אותך בזכות מה אתה מתפרנס, לא בגלל שאתה עורך דין, ולא בגלל שאתה רופא, ולא בגלל שאתה נהג מסעית או מורה. זה הכול שטויות. זה מה שנקרא ביידיש בובה מייסס. אני מתפרנס ממה שהשם גזר עליי בראש השנה. עוד שבועיים. מתשרי, עד תשרי, חוץ מתשרי. תשרי רשת תבוא תורה, שבתות, ראשי חודשים, ימים טובים. כל ההוצאות של שבת, הוצאות של חגים, הוצאות של סעודות ראש חודש, הוצאות של תורה, תלמודי תורה לילדים מלמדים, שהילדים שלך יתעלו בתורה, זה הכול תוספת בונוס לתקציב. יש תקציב קבוע. הייתה הרבה במורים, בתלמידים שיעלו את הילד שלך, ראית שיש לך ילד כישרוני, אל תבזבז את הזמן. הישיבה לא תוכל לתת לו את מה שמגיע לו. תיקח מהר מישהו שילמד איתו איזה שעה, שעתיים ביום, יחדד אותו, ילמד גמרות חדשות, יפתח לו את הראש, יאסביר לו טוב שפותים עמוקים. מאז שהילד יתקדם כבר בבית ספר, יקפיצו אותו כיתה, יבואו יגיד לך, תשמע, אדון משה, הילד שלך על כיתה ואב, אבל הוא באמת משתעמם בכיתה, אנחנו רוצים להקפיץ אותו לכיתה זין, אין בעיה. אחרי חודשיים, בואי נראה גם כיתה זין קטנה עליו. מקפיצים אותו לכיתה ח' אין שום בעיה, חבל גם על הזמן לבזבז. אם הוא ברמה גבוהה, שיקפיץ אותו. עד רבה. כדאי להשקיע בו. הרבה ישיבות יש כאלה, רואים תלמידים חריפים, עושים להם כיתה לחוד. לא יודע איך זה בארץ, אבל באמריקה זה ככה. מבקשים ההורים לשלם קצת כסף, מביאים עוד איזה מורה שבא, משתעשע איתם בלימוד איזה שעה ביום. מה שהם מקבלים בשעה הזאת לפעמים עולה על כל מה שהם לומדים בתשע שעות האחרות. זה כבר ליגה בפני עצמה, הבנתם? ואז הילדים האלה נהיה להם אהבה תורה, והם גם נהיים גדולים בתורה. זכות זה שהשקעת בהם כסף. אל תד אל תתווכח גם הכל על חשבונו של השם. כל מה שאתה קונה לשבת, אל תבדוק מחירים בסופרמרקט. אדם שמשווה מחירים, לקח מיונס כזה, תשע תשעים ותשע. או תשע וחצי, הולך מחזיר טעול, לוקח את זה. זה ביום חול. שאתה קונה לשבת או לחגים, אל תבדוק מחירים. אתה צריך לפתוח, ומה שכתוב, הקרש ברכו אמר, כל הוצאות שבת עליי, תקנה הכל. כל מה שאתה צריך לקנות תקנה לשבת. חליפה, תקנה אותה, תלבש אותה לשבת. נעליים חדשות, תנעל אותן בשבת. עניבה חדשה, תלבש אותה רק בשבת. אחרי זה תעביר אותה לכל. כל מה שעשית לכבוד שבת, זה לא יורד לך מהבאג'ט, מהתקציב השנתי. זה הבטחות בתורה, רבותיי, זה לא צחוק. פעם אחד אמר לי, אני רוצה שיהיה לי לבת שלי מישהו שהוא באמת בעל אמונה. אמרתי לו, תשלח אותו לסופרמרקט לעשות קניות לשבת ותעקוב אחריו. הוא אמר לי, מה שיהיה? תבדוק אם הוא משווה מחירים. הוא אמר לי, מה? אני אומר לו, כתוב בתורה שכל ההוצאות שבת זה על חשבון השם. בוא נראה, הוא באמת יש לו אמונה או לא. הוא תלמיד, גמרה, לא? בא, משווה, מה אתה משווה? סימן שאתה לא בוטח למה שכתוב ועוד משהו נתנו דוגמה מהחזוניש הוא עושה רק פעמיים השתדלות אחרים שעושים יותר השתדלות משיגים חזוניש לא ינסה פעם שלישית שאלתי מי צודק אחד שעושה חמש שש פעמים השתדלות עד שמתייאש או החזוניש שגזר על עצמו רק פעמיים השתדלות מי צודק התשובה, שניהם צודקים, תלוי מי אתה. אם אתה חזון איש, אתה לא צריך יותר מפעם להם השתדלות. אם אתה אדם רגיל, יכול להיות עשרים פעם אתה צריך לעשות השתדלות. למה? אני אסביר. החזון איש יודע שהכל בידי השם. אני רק עושה השתדלות לצאת לידי חובה, אבל בוודאי ובוודאי לרגע לא חשבתי שבזכות ההשתדלות שלי יש לי את מה שיש בי. לרגע. אני רק יודע שזה כמו התפסת כרטיס שבאתי לעבודה. זה לא העבודה. זה רק העל הנעלן. אבל מפה ועל זה הכל השם עושה. מה אני אעשה? השם גזר לי של להשתדל. אני משתדל קצת. אדם אחר, כוכב עוצם ידי, עשה לי את החייל הזה. אומר אם אני לא אעבוד, אם אני לא אלמד, אם אני לא יוציא תואר, איזו עבודה תהיה לי, מה אני ארוויח. הקדוש ברוך הוא מנהיג עם האדם לפי המוח שלו. בדרך שאדם רוצה ללך מוליכים אותו. ככה אתה רוצה, ככה אתה מאמין, ככה אני מנהיג איתך. אתה בוטח בי, אני עושה בשבילך הכול. החזוניש, הקדוש ברוך הוא כבר ידע. אברהם ישעיהו קרליץ לא ינסה פעם שלישית. לכן אם אני רוצה להביא לו שידוח, יש לי שני צ'אנסים. מכה ראשונה לא הלך, מקסימום מכה שנייה, אני חייב להביא לו כי אני יודע שהוא לא ינסה פעם שלישית. אבל זה יציק, אני יודע הוא ינסה עשר פעמים. אני אראה לו בדרך שלא תקבל, תעבוד כמו חמור עשר פעמים. ואני אביא לכם ראייה על זה במשל יפה. פעם אני אחד לא אכל, היה גובע ברעב. גובע. ראה איזה וילה עם מזוזה גדולה, אמר, זה עשיר, יתן לי בטח איזה סנדוויץ'. נפק לו בדלת, אומר לו, אדוני, לא אכנתי כבר יומיים, אני מאוד רעב ותשוש, אולי תן לי בבקשה איזה סנדוויץ' ואיזה כוס שטייה. אומר לו, עשיר, מה זה סנדוויץ' וכוס שטייה? אני אתן לך ארוחת מלאכים שלא ראית מימיך. אבל אני איש עסקים, אין אצלי חינם. תצטרך לעשות משהו בשבילי. מה אני צריך לעשות? שואל אני. יש לי פה גראז', מחסן, שם מדפים עם סחורות וכל מיני דברים ששמנו שם, מלא אבק, צריכים להוריד את הכל מהמדפים, לנהר, לנקות עם המברשת, שואב אבק קצת, ולסדר אותם יפה, לחלק אותם יפה, זה הצבע, זה הזה, זה הקופסאות, רואה, אני, יש פה שלוש, ארבע שעות עבודה, מה אני אעשה? אבל אני אקח סיכון עכשיו? אני עוד מתיימות. עדיף לסבול ולפחות לקבל ארוחה. עבד כמו חמור, סיים את העבודה, השיר בא, מסתכל, אומר לו, נאה, נאה, עשית עבודה טובה, יסודית, כל הכבוד, אין שום בעיה, עכשיו תורי למלא את חלקי בהסכם. טוב, אני אומר טוב, לפחות לא נוחל. עולה איתו למעלה, אומר לו, תשמע, הארוחה מחכה לך, אתה רואה שם את הבית ממול? מעבר לכביש? תחצה את הכביש, תח את הדלת, ותכנס בפנים, ותאכל כמה שאתה רק רוצה, יש לך שם אבזים ודגים ובשר. עכשיו אני אומר, וואלה, אם הוא עובד עליי ועכשיו איך שאני יוצא, הוא נועל לי את הדלת, אני מתאבד. השיר אומר אותו, מה יש לי לעשות, מה, אני אריב איתו עכשיו? הוא אומר, שיר למעלות, תשוא עיניי להרים, מקווה שבאמת תהיה שם אוכל. במתח, כל צעד שהוא מתקרב אל המטרה, הלב שלו דופק, דופק, דופק, פתח את הדלת, שולחן ארוך, מלא במטעמים. אז זה מטעמים, לחמים, דגים, פירות, ערכות. אשתבח שמה, הוא לא עבד עליי. אין חומרים, הסתער על הסעודה, אכל ואכל ואכל.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
