בדוק את עצמך

ערב טוב. אני שמח להגיע הלילה פה לתל אביב, בכנסת אהבה ואחלה. ‫פרשת בראשית. ‫ספר אהבות. ‫ספר בראשית, ‫הוא מתאר תקופה של 2,200 שנה. ‫רק פרשת בראשית לבעל 1,400 שנה. ‫רק לפני שאני אשכח, ‫השיעור הזה לילה נשמעת איפה סנט? ‫לפואט. ‫-לפואט, סליחה, לפואט. נפואת מי? דוד בן מזל. דוד בן מזל. ולעבדי, לעילוי נשמת, דבור הבת, מרצדס. מרצדס. ספר בראשית לבד, הפרשה הראשונה, 1400 שנה. כל ספר בעיקר, למשל, חודש. כל ספר דברים, 36 ימים. אתם רואים, התורה היא לא מחולקת שווה בשווה. זה לא ספר היסטוריה שמתקדמים כל פרח פחות או יותר אותה תקופה. אחרי שמסתיים סיפור האבות, ראשת הירידה למצרים, הכנה למתן תורה, 210 שנים טירונות, ואז מגיע המעמד הגדול, היום הגדול ביותר בהיסטוריה. היום שנהפכנו לעם, היום הזה נהיית לעם. אז כן, תשמע ישראל, וכל העם רואים את הקולות. משה ידבר, והאלוקים יעננו בקול. אתם יודעים אין מילה אחת מיותרת בתורה. מה זה משה ידבר והאלוקים יעננו בקול? אז איך יענה לו? בפנתומימה? מה זה האלוקים יעננו בקול? אני אגיד לכם למה זה כתוב. הרי היום העולם מלא בלייצנים. זה לא שהעולם רק היום יש בו לייצנים. גם בתקופת יצחק אבינו היו לייצנים. כן? רק לא היה להם חוץ פלסטינים. הרשעים הכי גדולים שהיו בהיסטוריה של העולם. אפילו אנטי אוכוס צדיק לי אדם. כן? פעם ידעו שהם לצנים, אף אחד לא עשה את עצמו דתי. איך אמר רב אובדיה, חזת צה לפני עשר שנים, בבית היהודי, פלגה של גויים. ואז לא היו אחוז רשעים ממה שהם היו, כלומר לא ידעו את זה. ועוד לא יצא לעולם שהם התחברו למחבלים ולסוטים ולכל הרב שבעולם והרמסו את התורה ואת הקשות ומחלם אז. כבר אז הרב עובדיה ברוח קודשו אמר מפלגה של גויים קוראים לעצמם הבית היהודי רשעים ערועים עפר לפיהם. אם יש פה בן אדם שלא שונא אותם הוא רחוק מהקדוש ברוך הוא מפה ועד סוף הגלקסיות. מצווה לסנות האנשים האלה, לטרעב אותם. אם היה סנדרין היום, היו צריכים להוציא אותם את כולם לעורק, על בגידיו הקדוש ברוך הוא וסריפת התורה. תנו לכם את זה. אל תהיו אנשי מרץ. סונים רבנים קדושים ואוהבים מחבלים רוצחי ילדים. כתוב, כל המתאחזר לצדיקים, כל המרחם על הרשעים סופו להתאחזר לצדיקים. רואים את זה בעיליים היום. על מי הם מרחמים ואת מי הם שומעים. אם הם רואים איזה חסי, צדיק, ענב, מסכן, תמים, הולך ברחוב, זורקים עליו דברים. אם הם רואים איזה אחמד שחונק ילדים למוות, אחמד, אנחנו איתך. אלה שולטים בנו. עבדים משלו בנו, פורקם מידם. לא סתם כתוב את זה, זה לא סתם. זה לא מדובר על פוליטיקה פה בכלל. אני לא מדבר אפשר על ימין, שמאל, זה בכלל לא הנקודה פה. הנקודה פה על השנאת דת שיש להם. הם כל כך שונאים את התורה. פחות פחדים זה. אז למה בתקופת יצחק גם היו ליצנים? אמרו שלמה כתוב? שכתוב שאלה תולדות יצחק. אברהם הוליד את יצחק. מה? אמרת, אנחנו כבר יודעים שיצחק הוא בן של אברהם. מה עכשיו אתה מדגיש לנו את זה? אז רשי אומר שהיו הליצנים עושים צחוק שכביכול שרה את אברהם האבי מלך. 75 שנה היא הייתה נשואה לאברהם. גיל 90, מה היא פתאום בהיריון? מה? אם היא גיל 16 היא התחתנה. אברהם היה בן 26. ואז 75 שנה אין להם ילדים. הגיעו אברהם לגיל 100 והיא בגיל 90. גיל 90 היא מתעברת. מה יגידו הליצנים? הייתה לילה אחת בבית של אבי מלך. אז מה חשבו שהוא עשה? שהפרצוף של יצחק יהיה בול על פרצוף של אברהם. אף אחד לא יכול להבדיל. אז מה אתם חושבים? שהליצנים הפסיקו? זה כמו פה בעיתונים. תופסים בן אדם, חושדים בו במשהו, נכון? חושדים במישהו במשהו, שותים לו את הדם שנה בתשקורת, שוחטים אותו, עוד כתבה ועוד כתבה, גומרים אותו, לאט לאט כולם שונאים אותו, כולם מתרחקים ממנו. הילדים שלו נגמר להם החיים, אשתו נהייתה אומללה, ההורים שלו מסכנים, גמרו לו על כל הכיוונים. כעבור שנה, המשטרה הרשאית, מה אומרים? עתיק נצגר מחוסר ראיות. אתם לא מתביישים, רוצחים, ערועים. מה שאתם עשיתם זה יותר גרוע מרצח של 30-40 אנשים. יותר גרוע. תקבלו עזרוני שיותר גרוע מזה שרצחתם אותם. אם הם היו יודעים איזה שנה הם יעברו, הם היו מעדיפים לקבל כדור בראש שנייה או לשתות איזה כדור ולא לקום בבוקר. הרי היה אדם מוכן למות ולא לקבל גושות שנה בכל העולם. שהם מתרקדים בשביל שלא תציין להם כתבה. הנה, זה משי זרף מזעקה. משי זרף מזעקה, עלו עליו כל מיני מעללים. הוא לא יכול לנסות תבושה. ניסה להתאבד, הוא לא עומד לסוף, נכון? מה מצבו היום? מה זה לא עומד לסוף? הוא צמח? עכשיו, חשבתי שבאותו שהוא עשה, ניסה להתאבד, ירדו ממנו. ולא יפרסמו את הכתבה. ‫הם אמרו, אנחנו נפרסם כרגיל. ‫אנחנו רוקדים גם על אדם. ‫האדם התייאש לרקט עצמו. ‫גם דורחים לו על הקבר ‫ועושים מסיבה שם. ‫מרוב רשאות. ‫זה כבר לא עניין לציבור. ‫פה יש חוק במדינה מוזר מאוד. מה זה משנה? עכשיו הציבור מתעניין או לא? מי זה מעניין? בן אדם פשע, עמידים אותו לדין. בן אדם לא פשע, עזוב אותו. מה זה עכשיו מעניין? הציבור מקווה את מי לשפוט ואת מי לא? בקיצור, רבותיי, אבל יותר בין הליצנים של אז להיום, שהיום הם מעזים לשים על עצמם כיפה ולעשות עצמם דתיים. וזה מה שחזאל אומרים, עושים מעשה זמרי, ומבקשים שכר כפנחס. מכירים את הסיפור עם זמרי לפנחס? בקצרה למי שלא מכיר. פנחס היה קנאי לאשן. הוא רואה שפעם ראשונה בהיסטוריה, יהודים מייעז לעשות כזה חילול אשן, מביא גויה, איזה נסיכה מצרית, כוסבי בצור. מביא אותה נסיכה וגויה, מכניס אותה לאויל וכולם עומדים ובוכים לא כמו היום אומרים להם מזל טוב איזה נעורים אתם אז מה איני קויה מחמוד ומטל מזל טוב הרב החשוך הזה מה הוא רוצה תאחרי מזל טוב תראו איזה שטויות אנשים כותבים לי, אתם לא יודע, לא יודע, תמרטו את השערות שלכם. למרות שפה כולם עם קרחות, שער קצוף. תמצאו כבר מה למרות. לא יאומן על איזה דרגה מידרדר מסכני אנשים. אני לא יודע, אני צחוק או נפקוד לפעמים. למה אתה לא מאחל להם מזל טוב? לרעב הם אומרים, לאחל להם מטל מזל טוב שמתחתנת עם מחמוד. אני לפעמים חושב שאולי מחומרים בארץ מישהו בא להסתלבט, אבל אחר כך אני רואה שזה רציני, שממש לוקחים ללב, שלא יחכה למטל, מזל טוב על בכיר ליבה מחמוד. אנחנו לא מדברים פה בכלל על גזענות, למי שלא מבין נכון. אין שום קשר, מחמוד או קריס, או לא משנה מי שלא יהיה. גם אם זה אגוי הכי צדיק שאנשים אוהבו אותו, כמו יוב, עדיין אסור להתחתן איתו. ונגיד שהיא הפרוצה הכי גדולה בעולם. ואיוב הוא פי אלף יותר טוב ממנה. יש כן ספר בתנח נקרא איוב, אין ספר על שמן. ואילא אסור להתחתן איתו. זה לא מי יותר טוב. גם אם הגוי צדיק גמור, ויש לו עולם הבא וגן עדן של גויים, והחילונית או החילוני, היהודים, אין להם עולם הבא, חלל השבת, היא מסתובבת בפריצות. אין לה עולם הבא. ואף על פי כן, היא עברה עבירה בזה שהתחתנה עם הגוי הצדיק. מה אתה רואה מפה? זה לא קשור למי יותר טוב ומי לא. השם פשוט רצה לשמור את עם ישראל כעם. ולא רצה שהם יפזלו לעמים אחרים ויתחילו להתערבה וכל היהדות תיעלם. לא יישארו יהודים. שלוש, ארבע דורות, היהודים התחתנו עם כל הגויים, נגמר, אין עם ישראל. כמו שכבר אין אינדיאנים היום, נשארו עוד כמה בודדים באמריקה. היו מיליונים של אינדיאנים בזמן שבאו לשם הלבנים מאירופה. אתם יודעים איזה גודל היה האדמה שלהם? כל קנדה, כל ארה״ב, כל מקסיקו, כל קוואטמלה, כל אלסלבדור, חצי עולם היה להם, לאינדיאנים האלה. אנחנו עם ישראל, אף פעם לא היה לנו חצי עולם. תמיד היה לנו אדמה קטנה פה. כן? גם כשהיה פה ממלכה, דוד המלך, שלמה, לא היה לנו חצי עולם. אף פעם גם לא היינו עם גדול, כתוב בתורה, כי אתם המעט מכל העמים. אבל הם נעלמו כבר, זהו. הם נעלמו, נשאלו עם כמה שמורות וקזינו, פתרו אותם ממיסים, השתיקו אותם. ‫כשהוא היה בצעירותו, ‫אז הוא... ‫הכיסא הזה מאוד לא נוח. ‫טוב. ‫הנה, עכשיו זה יוצא יותר טוב. ‫הייתי פשוט מחליק ממנו. ‫בקיצור, ‫אז הם היו עובדים במפעלי היעלומים ‫פה ברמת גן, מלטשות. ‫יש לה הרבה שנים, ‫איזה 50 שנה הסיפור הזה, 60 אולי. פעם, היום אתם צעירים, אתם גטלתם לעולם מפונק הולכים לסופרמאק, יש בקבוקי חלב, פלסטיק אז זה לא היה ככה, היה בקבוקי זכוכית לא אחת פעמים היה בחלבן עם אופניים כאלה והגלה מקדימה היה מצלצל בפעמון כל השכנים היו יורדים, מביאים את הבקבוק של אתמול, הרק נותנים לו והוא היה נותן להם בקבוק חלב שהביאו עכשיו מערפת מאיזשהו מקום ‫אז לפעמים זה היה מתקלקל, ‫אתם יודעים, היה יוצא יום חם, ‫הוא יצא בשש בבוקר, ‫עכשיו הוא הגיע, ‫הביא לך את החלב בתשע. ‫שלוש שעות כבר החלב נכניץ. ‫אז היה איזה אחד, ‫איזה פועל במפעל, ‫שאתמול הוא הביא לו חלב חמוץ. ‫היו איזה חתיכות כאלה. ‫אז איך שהגיע המוכר חלב, ‫היה אשכנזי יידיש כזה, ‫קראו לו שמיל. ‫מה זה שמיל? שמואל. אבל הארשקנזים החסידים, איך הם אומרים שמואל? שמיל. אז הפועל צעק לו מהחלון, שמיל! אז השמיל הבהיר עם את הראש, שוחח לו את החלב החמוץ על הראש. עשה לו מקלעת על הבוקר. עכשיו ההוא, החסיד הזה, היה לו דם חם, הוא נדלק, התחיל לרוץ במטריד. 30 שניות עד שהוא ייכנס למפרד ולא יודע מה יהיה. אז הפועל הזה, התימני הזה, אמר, או, מה עשיתי? הרלן שלי הייתה לו חוכמת חיים נדירה. היה יודע לפתור בעיות. היה אומר, אל תדאג שמיל, הכסף יענה את הכול. הוא לא הבין אותי. איך שנכנס השמיל הזה בדלת, אבא שלי אמר לו, הנה, הציליר הפיצוי. ‫ואחר כך משוויין נהנה ‫לספר את הסיפור הזה, ‫הוא אומר, היית צריך לראות ‫באיזה עצבים הוא בא? ‫עצר? אה, בחצי דירה? ‫לקח? בוקר טוב, חברים, יש לי חלב. ‫לי זה קרה גם. ‫אני הלכתי לחנות נעליים, ‫יש כזה פסאז' פה בבת ים, ‫היו מוכרים נעליים יפות וזה, ‫מביאים מאיטליה, ‫ואני רואה בחלון איזה נעליים, עכשיו אני שומע מוכרת, רבה עם מישהו בטלפון, צעקות, כללות, איומים, מה לא? כבר לא נעים להיכנס באמצע הצעקות. ואני עומד בחלום, מחכה, מחכה, והיא לא נרגעה את זאת. אמרתי, אין ברירה. איך שנכנסתי? שלום. מה, איך אפשר לעזור לך? בחיוך. כאילו שלא שמעתי אותך עכשיו חמש דקות צורה אחת, אני מקנדת. איך פתאום היא התהפכה מכזה זאב לכזה תלא בשנייה? כסף יענה את הכל. היא עומדת לעשות עמלה עכשיו, איזה זוג שניים. במילים אחרות, כל מה שאדם אומר לך, אני לא יכול להשתנות, זה הטבע שלי. עזוב, לא יכול, לא יכול, לא יכול, אין כסף, לא יכול. יש לא רוצה מספיק. לא שהוא לא רוצה בכלל. כל כאפתן היה מעדיף להיות ענף. כל קרסן היה מעדיף להיות רגוע. כל קרצן היה מעדיף להיות נדיב. כל עצלן היה מעדיף להיות חרוץ. כל קנאי היה מעדיף להיות אחד שמפרגד ונהנה בטובת חברו. כולם יודעים מה טוב ומה רע. אז למה הם לא משתנים? כי צריך הרבה מאמץ. הרבה מאמץ. אני לא רוצה. אני עצלן. אין לי חשק אפשר להתחיל לעבוד על עצמי ולטמן וללמוד ולקרוא ועוד פעם ועוד פעם. יש לי סיפור מפורסם שהיה לי איזה אחד, היה לי איזה אחד שהוא אמר לי אני לא יכול, אני לא יכול לקום אני אמרתי לו, אין כזה רע, אתה לא רוצה מסיק, לא, לא, תאמין לי שאני מאוד רוצה, אבל אני לא יכול, אני עד שנרדם, איך אני אעקום בשבוע וחצי, להיות בשבוע בבית הכנסת? ראיתי שום דבר לא עובד איתו. בסוף יום אחד אמרתי לו, תשמע, אני מצאתי לך מממן, יש איזה איש עשיר מאוד, אמרתי לו שאתה התחזקת, אתה בא לתשובה, שומר מצוות, אבל קשר לך, כל יום שתגיע לפני שבע בבוקר לבית הכנסת, אלף דולר אתה מקבל באותו יום. תגידו לה, החלטת לעשות ונצחוק? אני כל השבוע עובד 400, 500 דולר. מה אלף דולר? אמרתי לאדוני, זה למה משאיר מאוד? שווה לו, שלושה חודשים. מה אכפת לך? חודש, שלושים אלף, תשעים אלף דולר, קטן עליו. אמר לי, עזוב, עזוב אתה עם הקסמות שלך, עזוב, נו. אני אומר לו, תשמע, אתה לא שמח עליי. מחר אתה תופיע, תיכנס לבית הכנסת לפני שבע, אני עומד בדלת עם האלף דולר מוכנים ביד. איך שאתה נכנס, שם לך אותם על השולחן. פתאום התחיל, הפנים שלו התחילו להרצין, נהיה רציני. אמר לי, נו, ממש רציני, אין פה טריק, שום דבר, אתה צריך להגיע לפני שבע, זהו, שבע, הגעת לדקה לפני שבע, קיבלת, הגעת לשבע ועלה, הפסלת את הכסף. אתה מוכן לעסקה? הוא אומר, הוא לא התחרט? אני אומר לו, לא התחרט, יש לך מחויבות על 90 יום. למה רק 90 יום? הוא יודע שאחרי שלושה חודשים כבר תתרגל, זה יהיה טבע חדש, שלושה חודשים, תתרגלים. בסדר, עושה לי טובה, בסדר, אני מסכים. ואז הוא נחוץ לי יד. אייבתי לו את היד. לך מפה, יא נוחל. הייתה צריכה לראות איך הוא נהיה רציני. מה? אתה בסוף כן עבדת עליי? אמרתי לו, לא עבדתי עליך, אני רק רציתי להראות לך איזה נוחל אתה. למה נוחל? אמרתי לו, אני חודשים מתחלן אליך, אמרתי לו, לא יכול, לא יכול. אין, תהרוג אותי, לא יכול. רק רישרשתי לך בכמה שטרות, כמו אריה הייתה בא בחמש. אתה רואה שאין כזה דבר לא יכול, יש לו מספיק רוצה? הנה אלף דולר ונהיית אריה. איך פל לך חשק לבוא לתפילה בזמן? למה עד היום לא באת? כי אתה לא מאמין בבורא עולם. אתה חושב שמשהו יבטיח בתורה שהוא משלם שכר לאוהבי לשמרי מצוותי לאלף דור? אתה לוקח את זה בקטע. מה חשבת, זה אחמד טיבי, בנט, מפתיחים, ליברמן, כל המיצנים האלה. אולי בגללם, אתה גם לא שמח בעולם, אולי אתה חושב שהוא אחד מהמפלגה שלהם, אולי. מפתיחים ימין ועושים שמאלו, הכל אצלם הפוך. גם בלי בושה. פעם היה בושה עת אבנים. פעם היינו מילה, הוא התחייב עם מניעה, אני מתחייב לא להשבת עם הערבים, עם אלה ועם אלה, מתחייב לכם, אני לא ביבי, אני מתחייב. איזה חילון השם. איזה חילון השם. איזה ביזיון לבורא עולם, שבן אדם ששם כיפה על הראש ככה מתנהג. חבלה אני מבלי את הנקודות האלה. ‫ותדעו לכם שהכיפה והזקן ‫לא עושות את הבן אדם, ‫הוא יכול להיות חיל אדמין האנושי, ‫נוכל, רמאי, שקרן, ‫ללא עמוד שדרה, חסר מידות, ‫שפל, צבוע, בוגדן. ‫גוי בצ'כוסלובקיה פי אלף יותר טוב מנו. ‫יש לו יותר יושר, יותר מילה זמילה. בן אדם בלי תורה, הנה הם היו לומדים תורה, הם לא היו ככה. עושים כיפה זה קל, החלק הקשה זה הלימוד והשינוי המידות, שמירת המצוות, מה שנקרא, תהיה דתי לוני. תהיה בן אשר האמיתי, מה זה דתי לוני? רגל פה, רגל שם. רגל אחד בישיבה, רגל אחד בחוף הים של תל אביב. איזה מין בן אדם אתה? תבחר. הרי אליהו הנביא אמר לעם, עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים? אם השם הוא האלוקים, לכו אחריו. ואם הבעל הוא האלוקים, האלוהים, לכו אחריו. אי אפשר להיות חצי יום דתי, חצי יום איש מרץ. זה לא עובד. זה מה שאני אומר באמריקה. המצב דומה קצת. גם שם יש ימין ושמאל. רפובליקנים ימין, דמוקרטים שמאל. אז אני אומר בדרשות, הם לא אוהבים לשמוע את זה. אני אומר, בן אדם שמצביע דמוקרטים הוא ודאי רשע. ודאי. גם אם הוא שומר שבת ואוכל קשר ומסתובב עם קיפה וגם ציציות בחוץ. ודאי רשע. מי שמצביע יאיר לפיד הוא ודאי רשע. לא צריכים לבדוק עליו כלום. חזקה שבן אדם רשע גמור. מי שמצביע אביגדור ליברמן ודאי רשע. מי שמצביע גדעון שר הוא ודאי רשע. לא שהאחרים טובים. שלא תחשבו שאני איזה תומך ליקוד גדול. זה הרע במיעוטו. יש לך את הרע במיעוטו ויש לך את הכי גרוע. מה אתה הולך לאנשים שמצהירים על זה, שמסרפו את התורה? אנשים שתומכים בהפלות, בלרצוח פה ילדים. כל שנה רוצחים כאן 40 אלף ילדים בהפלות. כבר שני מיליון נרצחו מאז קום המדינה. ‫אחר כך הם בוכים על איראן, ‫הזרקו עלינו פצצי, ‫עשו קורונה, ימותו. ‫כל הרעש והצלצולים, ‫שנתיים, 8,000 מתים, ‫וחלק מהם במלא הנפטרים, ‫הרבה זקנים. ‫אז כמה, אז נגיד 3,000, 4,000. ‫חדילה לא מזלזל באף אחד, ‫כל אדם זולם הוא לא. ‫אבל איפה זה ביחס ‫ל-40,000 הפלות כל שנה? ‫במשך 80 שנה כמעט כבר, ‫הצביעות הזאת, מאיפה היא באה? ‫שלא לדבר על המתנגדי חיסונים, ‫זה בכלל לא מובן. ‫נגיד שאתה באמת חושב ‫שהחיסונים הם גרועים, ‫והם יארגו ויביאו כל מיני מחלות, ‫נגיד, בסדר. ‫אבל אתה חייב להודות שהחיסון ‫לא הרג אחד חלקי מיליון ‫מכמות האפלות שהיו פה. ‫לא מתו פה שני מיליון ‫בגלל החיסונים, נכון? ‫זה כולם מודים. ‫וגם לא מיליון וגם לא מאה אלף. אז אני לא מבין, אם אתה כזה קנאי לחיי אדם, אז למה אתה לא הולך על ודאי רצח, אלא על דבר של אחד מאלף או מיליון, שאולי יזיק, אולי. אולי יזיק, אולי יזיק. בסדר, לא ניכנס לביקוח על זה. איפה האמת שלך? אם אתה עושה את זה לשם שלמה, אכפת לך מחיי אדם של יהודים ולכן אתה כל היום בוואטסאפ ובפייסבוק וכל היום צועק ומשתולל ומקלל ומאיים על רבנים גדולים שתרצח אותם בגלל שהם אומרים להתחסן, אז איפה היית עד היום בעניין הפלות? איפה זה שמילה אחת לא הזכרת על זה עד היום? ושם רוצחים את כל הנרצחים צדיקים ילדים קטנים עוד לא חטאו פה חלק מהאנשים שימותו מהקורונה או נגיד מהחיסונים רובם רשעים רובם מחללי שבת חלק מהם הומואים חלק מהם גנבים גדולים חלק מהם שונאי תורה חלק מהם חללו יהודים גם שונאי ישראל ישראל ביתנו אז שפה הורגים 40 אלף צדיקים כל שנה, שכל אחד מהם שקול כמו עשרת אלפים מהרשעים האלה על המשקל, זה לא מפריע לך. אבל כשארגו כאן איזה כמה רשעים וזה בגלל איזה חיסון או משהו, זה הורג אותך. הכל גאווה שרוכה. כולך גאווה. כל בלוף. לא אכפת לך מחיים, לא אכפת לך מכלום. אכפת לך שלא עושים את רצונך. זה מה שאכפת לך. זו לא האמת. זה לא משנה דתי או חילוני. מי שמלא בגאווה חייב להשליט את רצונו. חייב. ואם לא נכנעים לו ולא משתכבים לו, כמו אמן, ראיתם? כל העולם משתכבה לאמן. אתם יודעים איזה אמן, איזה עשיר הוא היה? האמן היה יותר עשיר מהחשברוש והחשברוש היה בשליטה של 127 מדינות. אפילו ארצות הברית לא שולטת ב-127 מדינות. אז אם החשבי ראש עולה במאה ה-27 מדינות וכולם משלמים לו מס והאמן יותר עשיר מהחשבי ראש הוא נותן לו קקרות כסף כדי להשמיד את עם ישראל אז מה הבעיה שבין אדם אחד לא משתכבה אליך כל העולם משתכבה איפה שאתה הולך יהודי אחד הרב הוא רב מהסנדרין הוא לא סתם יהודי הוא עוד חיה בסנדרין הוא רב גדול של היהודים אז הוא לא מוכן להשתכבות אליך אז מה קרה? תעדיני מים נהרוג את כל היהודים בגלל זה. נהרוג מאות אלפים, מיליונים. למה אחד מהם לא משתכבה לי? זאת המציאות, רבותיי. ולאדם צריך להיות מודה על האמת. לעולם יהי אדם יראה שמיים בסתר כמגלוי ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו. תהיה איש אמת. יהדות זה אמת. חותמו של הקלוש ברוך הוא אמת. כי במקרה של הקב״ה אין סוף מעלות טובות אבל הוא בכה ולכתוב את שמו במילה אמת מה זה השרברה אלוהים לעשות? סופי תיבות אמת זה החותם של הקב״ה והאדם בחיים לא יכול להיות צדיק אם הוא נוכל רוב האנשים לא רק נוכלים לציבור הם לעצמם נוכלים על עצמם הם מרמים כל יום. אם היית יושב ומרעיין את עצמך. בוא נעשה רעיון. משה נגד משה. רעיון. משה כהן מרעיין את משה כהן. אתם מוכנים לעשות את הרעיון הזה? מקווה שאין פה אחד בשם משה כהן פה. אבל סתם, אני ממציא שאין. פלוני בין פלוני. ‫שלום, אדון משה, בוקר טוב. ‫שמח שבאת לאולפננו. ‫תגיד, יש לי כאן רשימה של דברים ‫שהייתי רוצה מאוד לדעת ‫אם אתה עונה על הקריטריונים. ‫איך היית מדרג את עצמך? ‫ענב או גאפתן? ‫מכונת אמת מחוברת אליך, ‫אתה לא יכול לשקר. ‫גאפתן גדול. ‫חרוץ או עצלן? אצלן גדול, לקום לעשות לי קוסי, שלוש שעות אני יושב ונלחם בעצמי עד שאשתי נכנסת. צרה! איפה היית עד עכשיו? שלוש שעות אני מחכה לה. אחרי שנייה, את יכולה להכין לי טייפ? אה, בשביל זה חיפשת אותי? הוא לא יקום מהכיסא, אלא לקיאור. אצלן גדול, מעלה, קנאי או אחד שמפרגן, הורג אותי. ‫מישהו קנה אוטו ואני עומד ‫בתחנת האוטובוס עם המטריה, ‫אני כבר על סלב לחלוק אותו. ‫כבר עשיתי כאן הסריטות ‫לאנשים עם המפתח. ‫מה, לך יהיה ואני אשב פה ‫באוטובוס עכשיו? ‫אז אני לא כזה... ‫טוב, קנאים, אין, עצר עין. ‫עצבני או רגוע? ‫מה זה עצבני? ‫אנשים פוחדים להגיד לי בוקר טוב. ‫אני איש... כמו חתונות, אבל לא של הקלה, של אמא של הקלה, ואתה יודע, המפוארות האלה. משהו רציני, הוא היה מייצר בהונג קום, כל מיני מקומות, לביאים למנתן, עשרת אלפים דולר כל סמלה, אז הייתה. אז, לפני מעל עשרים שנה. קיצור, הבן אדם התחיל לחזור בתשובה, מבין שכבר הביזנס הזה, הוא לא יכול להישאר בו, למה כל היום מסתובבות מסביבו דוגמניות גויות. אז הוא אומר, מה, אני הולך לישיבה, אני בא לפה לעבודה במנתן, כל הזמן מסתובבות אלה מליאדים, מחליפות בגדים לו. זה לא בעל תשובה, הבן אדם צריך לצאת מהעולם הזה של הבלוב. אבל הוא היה בן אדם הזה מצד אחד איש אמת, בלי פשרות, באמת, במדרגה גבוהה, כלומר, הוא רואה אמת, הוא נדלק, אין כזה דבר. נוח לו, לא נוח לו. זאת האמת, מה אכפת לי? חייבים לעשות. מצד שני, קריזיונר כזה, לא פגשתם. רק שלא תעצבן אותו. הופך עליך שולחן בפנים. נדיר. ככה, ככה היה. בוערת בו האמת, המצד שני עצבני, ואם אתה מעצבן אותו, הוא רואה לך מיומדים. עכשיו, שהיו מעצבנות אותו אחד הבחורות במפעל, אז עכשיו, הוא אמר, כדי לשמור על עצמו לא לעשות עבירות עם הבחורות, הוא התחיל לשים כובע שחור כי איזה בחורה גויה תתחיל לדבר עם בן אדם עם כובע שחור היא בעצמה מתביישת אז מה קרה? הוא בא למשרד עם כובע שחור עכשיו כל פעם שהוא רצה לצאת ולצרוח על איזה אחת מהם לא נעים לבוא עם הכובע השחור כי הוא הבין שזה חילול השם אז הוא היה מוריד את הכובע ואז רץ יוצא מהמשרד שלו במסדרון מחפש אותה אז יום אחד אומר לי, בואנה, תשמע, אני כזה, אפס, הגעתי למסקנה, כל הדעת, כל זה, אני לא שווה גרוש. אני אומר לו, למה? הוא אמר, תראה, זה עצמני אני, כל דבר. הוא אומר לי, אתה יודע איזה בושות היום היה לי במשרה? אני אומר לו, מה? הוא אומר, רציתי להסתער על אחת הבחורות, איך שהורדתי את הקובע, כל הבחורות רצו לחורים שלהן בבעלה. כי הם יודעים כבר כל פעם שאני מוריד את הכובע, מישהו פה הולך לחטוף. פתאום הבנתי. שומעים? פתאום הבנתי. מוריד את הכובע, כל המכונות רצות נועלות תלוותות. למה? הם יודעים עכשיו הוא הולך לשרוע ולשתולל. אני צריך לשלוט לו בעצמו, אתה לא בעל חיים. בקיצור, הרעיון ממשיך. האם אתה אוהב תורה, אני אוהב תורה. כמה שעות ביום אתה לומד? פעם בשבוע אני בא לאהבה ואחווה, בדרשן פעם בחודש. אני בא לדרשן, או אני בא ששת דקות ויוצא, כמו שיצאו פה איזה חמישה עכשיו. למה? לא מתאים להם לשמוע מוסר. איך אומרים באנגלית? זה נקרא כמפבלינם. אתם יודעים מה זה? בעברית זה נשמע, קשה קצת לתרגם את זה בעברית, אבל זה רדומים ועונג. כלומר, טוב לי להיות רדום בדמיונות, באשליות, עד שהאשליה תקפוצץ לי בפרצוף. איך אומרים הארץ? חבר'ה, כשנגיע לגשר נחצה אותו. מי אמר לך? מי אמר לך שתחצה אותו? כשתגיע לגשר כבר יהיה מצבך ענוש. אתם יודעים, יש את השיר המפורסם של רבי נחמן מברסלב. כל העולם כולו גשר צער מאוד. שיר שתפס. כולם שומעים אותו, אפילו החילונים. תגידו, אני שואל אתכם שאלה. שרב גדול כותב שיר, אתם מבינים שיש בו הרבה חוכמה, נכון? זה לא שלומו ארצי, פתאום מתחיל ביום רביעי, פתאום חוזר וקופץ עכשיו ללשמש, ופתאום קופץ לדגים. אין שום קשר בין מילה למילה בשיר. פסקה אחת, מדבר על אמא שלו, פתאום קופץ לממשלה, פתאום לאחמד הערבי. מה זה היה אח ביניהם? לך פענח עכשיו, צחיק על זה רשי. רשי ותוספות. מה התכוון המחבר? אני יודע, בין צינגלה לצינגלה, זה מחליף אווירה. אבל שרב גדול כותב שיר, תראו את השירים שכתבו כל גדולי הרבנים, אבן גבירול ואחרים. יש בהם עומק עצום. עומק עצום. כל המזמורים שאומרים בראש השנה, כיפות, תסתכלו על המחילה חיילית, שוקתי, איזה מילים. אתה רק מתחיל לשיר, את השיר גורם לך דמעות של עונק. אז מה קרה? אז הוא כותב כל העולם כולו גשר צרה מאוד. שאלתם את עצמכם למה הוא לא כתב כל העולם כולו דרך צרה מאוד? למה דווקא גשר? כל העולם כולו דרך צרה מאוד. מה יש יותר גשר או דרך? יש ברכים. אבל אפשר גם דרך צרה מאוד. דרך צרה וחומרים משחקים. אלה רבותיי, החיים של היהודי חייבים להיות כל הזמן בתנועה קדימה. יושב בטל כמת דמי. כתוב בגמרה. מי שיושב בחוסר מעש, מה שנקרא בימינו רואה משחק של בטל. יושב בטל. פצח גרעינים. מישהו באת בחתיכת סמרטוט, איזה עושר! אחד מאוגנטה הגיע, בום, מכניס פיצוץ לחתיכת אור. 20 אלף אנשים קופצים על הגדרות, כאילו שהבת שלהם התחתנת או משהו. בחתונה של אחותו לא ככה בכה מעושר. תראו איך תמתנו אותנו פה. ועכשיו כל הועדה ואתה רוצים לחנוק אותי. אתה עמדו אותם, לא אנחנו. ‫ימים יגידו, אחד שהגיבור שלו ‫זה אחד שבועד בחצמרתות לרשת, ‫או אחד שרוצה לעשות את רצון הבורא. ‫מי ביניהם המטורטן האמיתי? ‫ימים יגידו. ‫בקיצור, רבותיי, הוא אומר לך ככה, ‫יש דרך, אפשר ללכת בצד ולנוח, ‫לעצור ולישון. על גשר אי אפשר לעצור, חייבים כל הזמן להיות בתנועה, אי אפשר. אתה רואה, אין מקום בדרך גשר לעמוד בצד. ואכן הוא בחר את מילותיו בקפידה. כל העולם כולו, גשר, צער מאוד, אתה חייב להיות בתנועה חביבי. אין זמן לבזבז. יש למשל המפורסם, העולם הזה, הוא כמו חנות מקולת. בעל המקולת, אכן ואני, זה היה כאלה שברחו. האנשים, זה הקליאנטים. והקב' הוא רושם בפנקס. תרשום, פעם היה, אני לא יודע איך זה היום בארץ, היום הכול סופרמרקטים. פעם היה חניות מקולת. גרשון, תרשום. כבר 20 שנה, רק רושם. תוריד קצת מאחור. פעם אחת, שאלות החפץ חיים, על כל הצעות שהתחילו בעולם, מלחמת העולם וזה. שאלו את החפצחיים, מה הולך עכשיו? החפצחיים אמר, תראו, יש בעל מקולת. במשך שנים אנשים באים אליו, תרשום, תרשום, נחמד, רגוע, לא מלחיץ, לא מטלפן, לא דופק בדלת, לא מפריע. שלם טוב, לא תשלם, תמשיך לקחת. בהקפה. יום אחד בעל המקולת החליט ללחוץ על כולם אישית לוחצת. כל אוקיין שנכנס, תרשום, יש לך פה כבר 2,000 שקל. אתה חייב לבוא עד סוף השבוע לחסל את החוב. עוד אחד מגיע. אתה חייב כבר 2,500. אתה חייב עד שבוע הבא לחסל את החוב. אין יותר לרשום. אני רוצה כסף תוך כמה ימים. עוד אחד, מתקשר לאנשים. תבואי בבקשה שלם. תבוא בבקשה, אדוני, יש לך פה חוב. כל השכונה מתפלים. מה זה? אנחנו שנים עם קליינטים שלו. אף פעם הוא לא לחץ. באים אליו, אומרים לו גרשון. מה אתה מלאחד? מה פעם ברחנו לך עם הכסף? למה אתה פתאום נוחץ, נוחץ עשר פעמים פלפנת אדוע איפה הכסף? אומר להם יום שלישי הבא אני סוגר את החנות. אין יותר. לכן אני רוצה כל אחד יבוא ויסגור את החובות. זה מה שהחפצחאים אמר על הקרשברחור. הקרשברחור רוצה לסגור את החנות. לגמור עם העולם הזה. אז הוא מתחיל אישית לוחץ את מלחמת עולם ראשון. מה זה? אתה לא יודע מאיפה זה בא, אחר כך כל שנייה משהו חדש. כמו אחד שמחזיק בחבל, איזה בריון, ויש עשרה אנשים מושכים בצד השני, מכירים את זה? הוא מחזיק, הוא לא זז, הוא רק מחזיק, והם מושכים, מושכים, לא מצליחים להזיז אותו. בריון, הר אדם. אז בינתיים כבר עשר דקות הם מושכים מילימטר הוא לא זז הוא מחייך גם מחזיק ככה עם שתי ידיים אמורים אי אפשר להזיז אותו זה פיל עד עכשיו הוא לא משך הוא רק החזיק עכשיו הוא מתחיל עושה ככה עם החבר עושה להם גלים הראשון נופל השני נופל השלישי מתנדנד זה עכשיו העולם ‫אז עכשיו יש לך רק יחזיק. ‫עכשיו הוא מתחיל לנהנח את כולם. ‫לעלות על מטוס זה מבצע ‫לא מובן. ‫כדי להגיע מאמריקה לפה, ‫אתה יודע כמה תחנות אתה צריך לעבור? ‫ללכת, לעשות בדיקת פסיעה. ‫אחר כך... ‫אחר כך אתה מגיע לסדר, את כל העניירות אתה צריך להראות להם שעשית חיסון, בדיקת פסיאר, עוד פעם, עוד פעם בדיקה, אתה עובר בסקיורטי, אחר כך בגלל שאתה יהודי ואתה טס לישראל, יש עוד בדיקה. והפגה את עצמו. אחרי זה שאתה מגיע, עוד בדיקה. רק נחלת אצל אמא שלך בבית, שולחים לך טקסט, אל תשכח, ביום השלישי, עוד פעם. עוד פעם בדיקה. בעלה והפקדתי עליכם בעלה יש פה בקשה אבא של סן, נכון? איפה הוא פה? כן שמעתי על הנס שהשם עשה לך, ברוך השם בעזרת השם אני מברך אותך שתחזור לתנך תהיה לך רפואה, רפואת הנפש, רפואת הגוף בעזרת השם לעולם שלא תשכח את הנס הגדול. לא לקחת את זה, זה כמובן מאליו. כי טבע האדם, ככל שחולף יותר זמן, הוא שוכח מהנס שהיה לו. ולכן, תדע לך, זה הצד היצר הרע, כי היצר הרע מעוניין שהאדם ישכח. כי כל עוד הוא לא שוכח, אז הוא מחזיק טובה לכלוש ברוך הוא. אני אספר לכם סיפור אצלי, אז בעזרת השם אני מברך אותך שתזכה לעריך ימים, לראות מחדים, לראות נינים, ולהיות צדיק גמור בעזרת השם ברוך אתה הלונאי ולמלך העולם שעל כל ימי ברוך שהרמות שישים אלף מהם היו גואים. עכשיו זה כבר דור שני, אז יכול להיות שמעל מיליון בחנצי כבר. הם מתגייסים, אתה לא יכול לעשות כלום, הם לא יהודים. מה אתה רוצה מהם? לקפות עליהם לכל מצות? והיה. אז אז זה לא היה ככה, הצבא היה כמעט כולו יהודים, חוץ מכמה גששים דרוזים. היה איזה בחור אחד בלונדין, אי חיים, ואני הוטל עלינו לנקות את המכונה של שטיפה הוא הולך מסביב, הוא נכנס לתוך המכונה, יש מברשות, משהו כמו קרוש, רק בקטן. אבל מתקיים שם, שערות לפירורי לחם, בשרים, אתה יודע, יש מסננות. ועכשיו יש שתי דלתות, שתי דלתות מקלדה מאוד כבדות, אולי 40 קילו כל אחת. שהם עונרים אותן, ויש לזה וו, מקלה, וו. וצריך להרים את זה עם שתי ידיות, להתלות את זה על הוואה ואז אתה מכניס את הראש בתוך המכונה ומתחיל עם המטאטא כזה מקש לנקות בפנים. עכשיו, אני עם הראש שלי בפנים והחיים הזה עם הראש שלו בפנים מהצד השני של המכונה. כמו שתי חלונות. שנינו אנחנו ראש בראש, מטר בינינו מרחק, שנינו מתכופפים ומנקים שם את המכונה. עכשיו, אני גם ככה סובל מהגב, כאב וגב, אז להתכופף ככה כמה דקות מתחיל הגב שלך, כאב ומוות. אז אני אמרתי, אני חייב להזדקף, למה אני כבר לא יכול את הכאב הזה. הזדקפתי, הוצאתי ככה את הראש, זה החיים הזה, מרוב ייאוש, זרק שם איזה משהו, המכונה רעדה, הדלת 40 קילו פלדה. היא קפצה ונפלה. הרגשתי אותה בבלורית שלי ככה. זאת אומרת, חצי, לא שנייה, עשירית השנייה. אם הייתי נקופף לגמרי, זה שובר לי את עמוד השדרה. ואם הייתי יוצא עשירית השנייה קצת יותר לאט, זה היה קוראת לי את הראש. הייתם צריכים לראות איך זה נפל. פום! וזהיזה עכשיו את כל המכונה. זהו, משקל רצח. נו, איך לא חזרתי לתשובה? איך? איך אפשר לראות כזה דבר? מה, זה יכול להיות מקרה כך דבר? יכול להיות מקרה כך דבר. הרי בן אדם, הוא בוחר במה הוא רוצה להאמין. הזכרו מה השם אמר למושה. אתה חושב שאנשים יש להם ספקות אם התורה אמת, אם אני קיים, אם אני משגיח, ובגלל זה הם רשעים? בדיוק הפוך. הם מחליטים אם הם רוצים ללכת אחרי התאבות שלהם, ואחרי שהם רוצים לעשות את כל התאבות שבעולם, הם כבר מוצאים תירוצים. כי השכל הוא שמש לרצון, כמו שאומר הרמב״ם. הרמב״ם אומר, לא הרצון הוא שמש של השכל, אלא השכל הוא העורך דין של הרצון. יש לך רצונות, אתה רוצה עכשיו לאכול בשר. אומרים לך אין לי יש פה מסעדה, אבל זה לא, זה לא בדס, זה לא, אין שם השגחה טובה. יש שם השגחה של מתן קהנה. עכשיו אתה תאכל את זה, הלך לך על הנשמה, נגמר הסיפור. טריפות. אז עכשיו, אתה מלא בתאווה. לא נורא. אולי מתן קהל נחזר בתשובה. נכנס, אוכל. עכשיו, בזמן שאתה נכנס לאכול, הרי המצפון שלך מפריע. איך אתה לא מתבייש? אתה בחור ישיבה, אתה חזרת בתשובה, אתה מטיף לחברים שלך, אתה אומר להם לאכול קשר, הפכת להורים שלך את כל המטבח בבית. עכשיו אתה ככה בשנייה מוכן את הכל, את ההלכה ואת האמת, ואתה נכנס לאכול, אז קשה לך, נכון? כי עכשיו הקטגור התובע שבתוכך הוא מתקיף אותך. אז מה עכשיו, איך תגן על עצמך? יש לך גם סניגור בתוך הראש. אה, הבדאצים זה הכל ביזניס. מה אתה באמת מאמין שיש הבדל בין רבנות לבדאצ? מה, הנה, זה יש לו זקן וזה יש לו זקן. זה יש לו כיפה, זה יש לו כיפה. אז מי אמר שזה יותר טוב? עזוב, הכל ביזניס. מאיפה באים כל המחשבות האלה? השכל שמש של הרצון. הרצון, יש לך רצון לעשות עבירה והשכל מיד מתנדב לתארץ לך למה מותר. איפה זה כתוב, מי יודע? איפה זה כתוב בגמרה? לא ביקשו לעבוד עבודה זרה, אלא כדי להתיר להם את העריות. שומעים או לא? מה פתאום בני ישראל רקדו סביב העגל הזהב? עגל הזהב. מה פתאום רקדו סביב עגל הזהב? אני שואל אתכם, מה, הם שמעו את הקדוש ברוך הוא? איך עכשיו פתאום הם רוקדים סביב עגל? מה, עד כדי כך, כל כך מהר הם שכחו את השם? אני שואל, אם עכשיו אנחנו היינו במעמד על הסיני, כולנו, אנוכי השם אלוקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לא יהיה לכם אלוקים אחרים על פניי, וראינו את כל הניסים שם במצרים, וקריאת ים סוף, ושומעים עכשיו את הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו בער בוער, באש, ועשן, וכל שופר והרצפה רועדת. משה ידבר והאלוקים יעננו בקול. למה כתוב בקול? שלא יבוא ליצנים היום ויגידו, עזוב, מה אתה באמת מאמין שכולם שמעו את השם מדבר עם משה? אלא משה היה עושה, השם תגיד לי מה בקשר לזה, רגע, שש. אה אה, אוקיי, השם אמר לי ככה להגיד לכם. גם זה הדרך. לך עכשיו תאמין מה הוא שמע. לכן כתוב, השם והאלוקים יעננו בקול שכולם ישמעו. אם לא היה כתוב בכל, אתה יודע איזה חגיגות היו עושים היום על החרדים היום? לא שלא עושים, הם ככה עושים. ראית איזה בלוף, כל התורה הזאת בלוף, הנה משה ידבר ויוקעים יענינו. איך ענה לו? טלפתיה. משה דמיין. לכן כתוב בכל. אז איך יודעים שזה באמת היה? אולי זה שקר. אולי משה בעצמו כתב בכל, אולי הוא מתכנן, הוא בונה לעצמו הליבי. מי אמר שזה באמת היה בכל? אם אתה כבר חושב, תחשוב על הסוף. נו, מי יכול לענות לי תשובה? אנחנו יכול להיות יודעים בוודאי שזה היה. פשוט מאוד. חשבון פשוט. פשוט מאוד. הנה, יושבים פה הרבה אנשים, פה הלילה בתל אביב. נכון? אני בא עכשיו ואומר לכם, רבותיי, כולכם ראיתם איך אני דיברתי עם בורי עולם וכולכם שמעתם את הקולות. אני פתחתי לכם את הים, הוצאתי אתכם מהבית סוהר, מהעבדות, הבאתי אתכם עד לפה, אני מוריד לכם לחם מן השמיים. אני אתן לכם עכשיו רשימה של ניסים. אם אחד מהניסים שאני עכשיו אמרתי לכם לא קרה לכם, אבל אתם יודעים שזה לא קרה לכם, נכון? אם אני אומר לכם, כולכם שמעתם אותי מדבר עם אלוקים. וכל העם רואים את הקולות כתוב. אז אם זה לא נכון, אז מה הייתם עכשיו אומרים? סליחה רגע, היי, היי. מכילה, ה' מה אתה מספר לנו ששמעתי? אנחנו לא יודעים מה שמענו? מה, אתה מכריח אותנו להאמין ששמענו את אלוקים מדבר איבך? לא שמענו. אנחנו פה ולא שמענו. אני יכול להביא לכם ספר שכתוב בו ששמעתם אותי מדבר עם בורא עולם אם זה לא קרה לעיניכם? מי יעשי קדושתות? מי יאמין לזה בכלל? אחרי שירו את הטעות הראשונה בספר, יאיפו אותו בפרצוף של משה. זה במקרה הטוב. במקרה הרגע מסכלו אותו למוות. למה? כי הם יהיו מלאים בזעם. איזה זעם? הרגע הוא אמר להם שהרבה מהם צריכים להתגרש. אתה נשוי לדודה שלך, עכשיו יש לך ציווי, רק דודתך לא תגלה דודתך היא. צריך להיות איתה. מה זאת אומרת? יש לי עשרה ילדים איתה. אבא שלי יש לה אחות צעירה. אבא שלי בן חמישים, אני בן עשרים וחמש. לאבא שלי יש אחות אחרונה במשפחה, בת עשרים. אני בן עשרים וחמש, בן של אבא שלי. התחתנתי עם אחותו, שהיא בת עשרים, מתאים. עשרים וחמש ועשרים. התחתנו, היא דודה שלי, הבאנו עשרה ילדים. עכשיו יורד אדון משה, מביא לנו תורה. רבותיי, אין צער לי לבשר לכם, אבל מהיום ועדיין אסור לאיש לגעת בדודה שלו. זה אחד מהאיסורים. וכל העם בוכים כתוב. על הרעיות כולם בכו. זה אסור, זה אסור. כהן אסור לא קרושה. פתאום ירד עליהם גזרות. אז האינטרס שלהם עכשיו לשתף פעולה עם משה, או עד רבה להילחם בו עד בחירוף נפש כדי להתפטר מהגזרות. ‫נכון או לא? ‫אז איך פתאום כולם אמרו, ‫נעשה ונשמע? ‫אפשר לעבוד על אנשים ככה בעיניים? ‫מי יאמין לשתות הזאת? ‫חשבון פשוט. ‫אנשים לא עושים חשבון. ‫למשל, מוחמד. ‫בקוראן. ‫אין שם מילה אחת ‫שמוחמד פונה לאנשים, ‫אתם ראיתם, אתם שמעתם. ‫בדיוק להיפך. ‫אני הייתי לבד במדבר, ירד אליי המלאך גבריאל ונתן לי ספר. כמה עדים היו שואלים אותו? לא היו עדים, הייתי לבד. למה מוחמד לא הביא איזה כמה ערבים שיעידו בתשלום? נכתוב להם על מייר את הסיפור. אחמד, תלמד. מוסטפא, תלמד. סעי, תלמד. מחמוד, תלמד. מה זה תלמד? אנחנו אלף דולר כל אחד. מה אנחנו צריכים להגיד? תגידו שירד אור מהשמיים כולכם נפלתם על פניכם, ובא אלי המלאך, נישק אותי ככה על הראש, נתן לי קצת חומוס עם זאתר, ונתן לי עכשיו ספר, ואמר לי, אתה הנביא החדש. ונתן לי ברכה, ואמר לי, אתה איש האלוהים. זה כל מה שעליכם להגיד. וכל אחד מכם אלף דולר. אתם מסכימים? למה לא? מה אכפת לי לעשות אלף דולר? יאללה, מסכימים. חוזרים חזרה לעיר, רבותיי, ביסמילא רחמן אל רחים, יש לי חדשות, מה, אני הנביא החדש. מה אתה מבלבל את המוח עכשיו, אתה הנביא? לא, לא, כן, כן, הייתי במדבר, ירד אליי המלאך, הוריד לי את הקוראן, תראו. ויש עכשיו חמישה חבר'ה שם. וואלה, בחיית אללה, וואלה, כן, זה היה באמת. ‫וכולם אומרים, אני ארמניה, ‫באמן אך. ‫אגיב, יש לך חמישה עדים, ‫הרי כתוב, ‫על פי שני עדים יקום דבר. ‫למה? כי כבר עדות משחררת, ‫אחד אמר והשני אמר, ומתאים, ‫הפרטים מתאימים, ‫אף על פי שכל אחד ייעיד בחדר אחר. אז כנראה שזה באמת היה. ואם יש חמישה אלים, עוד יותר. ואם יש חמישים, עוד יותר. ואם יש אלף, עוד יותר. ואם יש שלושה מיליון, בכלל אין למה להתווכח. אז למה רוחמד לא הביא איזה כמה אנשים משוחדים שיעידו? היה עדיף לו להגיד שהוא היה לבד שכבר יהיה חמישים אחוז על הדת שלהם לעולם, אף פעם החמישים אחוז ספק הזה לא ירד. כי זו מילה שלו נגד מילה של המאמינים. אין הוכחות. זה לא כמו אצלנו. מיליונים שמעו את השם מדבר עם משה. לכן כל העולם מקבל את התורה של היהודים. ערבים, נוצרים, כולם מודיעים. המקום היחיד שמכחישים את מתן תורה זה יהודים פה בארץ. אין אח ערבי בעולם שמכחיש. גם לא נוצרים. כולם מודיעים, בורא עולם, בחר בעם ישראל, זה העם הנבחר ונתן להם ספר. ‫סעבי ברדיו כל הזמן לא מאמין. ‫זה אביה, כאילו רק לנו לא מאמינו, ‫דווקא רק שמעתי שהוא מאמין. ‫אבל אני לא חי פה בארץ, ‫לא מכיר שדרן איתו. ‫שדרן ברדיו חילוני, ‫מה אתה מצפה ממנו, ‫שיהיה משה רבן או מה? ‫לרדיו חרדי, אז אולי יושב ‫שם אצליו, נותן דברי תורה, בסדר. במדיה, רק שמאלנים, רק שונאי ה' וערב רב ושונאי תורה. מי? אתה ראית פעם איזה כתב חדשות שהוא אוהב תורה? חוץ מזה כתב לענייני הערבים שחזר בתשובה? חזקאלי. חוץ מנו, אתם ראיתם פעם איזה מישהו שהוא מדבר בטלוויזיה חילונית, נותנים לו לדבר בעברי תורה? איפה יש כסף? בקיצור, אבותיי, בקיצור, רבותיי, אנחנו ממשיכים בשאלון. אתה ממשיך לדבר עם עצמך. האם אתה כל כך אוהב תורה? כמה אתה לומד? כלום. האם אתה שומר על העיניים? בכלל לא. כל היום רואה תואבה ובחורות וסרטונים לא צנועים ולא יודע מה. האם אתה שומר על האוזניים? לא שומע לשון הרע ורכילות ודברי כפירה? גם לא. האם אתה שומר על הפה, לא לנבל את הפה, ולקלל, ולהתעצבן, ולגדף, ולהגיד דברים שאסור להגיד? לא. האם אתה מאמין בקדוש פרחו באמונה שלמה שכל הפרנסיים ממנו, מה פתאום, אני לא אעבוד, אני ארעב ללכת? האם אתה מאמין שאפשר להתאשר גם בלי אוניברסיטה? לא מאמין. קיצור, אחרי ששאלת את עצמך אלף שאלות, התשובה היא, בכולם קיבלת מינוס. באבטן מפוצץ מדאבה, כנעה, כעס, מידות מושחתות, חמדנות, חוסר פרגון, לא עושה חסד, אינוכי, כפוי טובה, עובר על כל העבירות שבתורה, לא מקפיד, לא שומר על העיניים, לא שומע על הקדושה, גם הברית, מה לא? זאת אומרת, אני מת על הקדוש ברוך הוא. כמו אחד שאומר לאשתו, אני מת עלייך, בום, סבילה. ‫רקעתי אלייך, בום. ‫פעם ימין, פעם ככה, פליק. ‫יש שאלה בגמרה, מה יותר גרוע, ‫ספירה ככה או ספירה ככה? ‫מה יותר מעליף? ‫ככה יותר מעליף. ‫אין הסבר, אבל כל העולם מודה. ‫שאלתי באמריקה אפילו, אנשים, ‫אם היית מקבל ספירה לנקונם ככה ‫או שככה, ‫מה היה מעליב אותך יותר? ‫כולם אומרים ככה. ‫עלובי למה? ‫הרב, כי זה מקרב וזה מרחיק. ‫זה מקרב? מקרב אותו לאן? ‫לקיט. ‫עד כאן יש שאלות, ‫לפני שמתחילים להעביר הילוך? ‫זה היה קטבל. ‫יש שאלות על ההקדמה למרוא? ‫אתם נראים לי מס יותר מהרגועים. ‫קודם כול, אני רוצה לשאול כמה שאלה ‫עם יד על הלב. ‫איך ייתכן שמחייכים? ‫הרגע אמרתי לך שעשית רעיון ‫עם עצמך וקיבלת אפס בכל התחומים. ‫במקום לשבת ולבכות פה עכשיו ‫ולהקיד, איזה אפס אני, איך אני חי בדמיונות. יואו, אני בכלל לא התחלתי אפילו. אבל אולי לא קיבלנו אפס, רק קיבלנו שלוש. אתה לא מסתיים. קיבלנו שלוש, יפה. שלוש, בתוך שניה, וואי, איזה עסק. שמעו עוד שניה, רביך, אני יודע. לא, כי הרב אמר אפס, אולי יותר. תאמין לי שזה אפס. אם באמת נעבור דבר דבר, אתה חסר דוגמא. אתה שמעת על הרב אובדיה, נכון? סיפר השמש שלו הרב חקק דבר מדהים. הוא אומר היום, הוא היה מגיש לרב אובדיה את התפילים כל בוקר. אז הוא קודם כל נותן לו תפילים של רשי, אחרי זה הוא מביא לו תפילים רבנותם, שזה נוסף קצת שונה. אז הוא אומר פעם אחת בטעות, נתתי לו את הרבן אותם לפני של הרשי. עכשיו הרבן אותם לא מברכים, זה עידו. הרשי זה חיוב בדין, זה הלכה. כל העולם מניח פעילים של רש. מי שרוצה להחמיר על עצמו, מנהג יפה מאוד, הוא גם מניח רבן אותם. דרך כלל זה רק הנישואים, אין להם כן את החבדניק, החבדניק גם הרווקים מניחים רבן אותם. בקיצור, הוא אומר בטעות, התבלבלתי, נתן לי עוד פעמון בנותן והוא בירח על זה. בחוץ נראה אותו דבר, אתה לא רואה את זה. אחרי זה שמתי לב לטעות, נכנסתי אליו לחדר, הוא היה יושב עם החבר'ה כנסת, אז היה איזה אישי וכל אלו. יושבו לנו באיזה סוגיה, יש איזה עניין בכנסת באותו יום. שואלים את הרב מה לעשות. אז היום התפגבלתי, נדעתי לרב רבן אותם, ורק בסוף הבאתי לו רשי. אז הוא אומר, האב אמר לו, תשתלם שזה לא יקרה עוד פעם בעתיד. בסדר. אומר, אמרתי, וואה, יצאתי בזול. איך שהלכו החבר'ה כנסת, אחרי כמה דקות, הוא ישב בחדר מהבוקר עד הלילה ובחר. סליחה, מחילה, לא ידעתי, בירכתי ברכה לבטלה. כל היום הוא בחה על זה שהוא בירך על תפילים של רמן אותם, שלא נהוג לברך עליהם. זה לא ממש לבטלה. הוא מברך את השם על מצוות תפילים. זה לא שם שהוא מברך. ברוך אתה, השם, הוקם לך עולם, אשר קילישן אמצו אותם אצלנו לאכול חזיר. זו היה ברכה לבטלה ודאי. נכון או לא? אשר קילישן אמצו אותם לאכול חמץ ופסח. זו הייתה ברכה לבטלה. ‫אבל כשאתה כבר בריך על משהו נכון, ‫למשל, אכלת תפוח, ‫בירחת בורא פרי העץ, ‫אתה סניגלי, אתה לא כל כך זוכר. ‫אחרי ערב השעה, ‫אתה לא זוכר אם בירחת, ‫חשבת שלא, היית בטוח שלא, ‫בירחת עוד פעם. ‫זו אומנם ברכה לבטלה, ‫אבל זה לא בנזיד. ‫זה מה שאתה רוצה לעשות ‫דווקא נגד השם. ‫זה טעות, טעות אנוש. ‫ספק בכלל אם יש על כזה דבר עונש. ‫אולי כן, אולי לא, לא יודעים. זה ודאי לא אחד שבא לעשות צחוק, כן? כמו אלה במערכונים שלהם אומרים את שם השם המפורש, עושים צחוק מזה וקוראים לכל מיני שחקני ספורט בשמו של אחרו שברחו, זה ודאי מזכיר של שמיים בבטלה. ואין על זה מכילה. כתוב את זה בעשרות הדברות, כי נקה לא ינקה, שם לא ינקה, כמי שנושא כל היום בחה כל היום בחה זה עכשיו אחד שכל העם יושב ולומד הוא לא יכול ללמוד אתם יודעים מה זה? איזה נזק נגרם מהטעות הזאת? את החמש, שבע, שמונה שעות שהוא היה יושב ולומד הוא לא יכול ללמוד בו כל שעה לימוד אומר לך פצחיים ושישים אלף מצוות כל שעה לימוד והערך הכמה מאות אלפים של מצוות התבזבזו באותו יום על הטעות הזאת. רעך ללמוד. אתם יודעים, יש גמרא. יש שם בכמה דעות. כתוב שהם מצאו תפילים מלפני אלפיים שנה. כן. זה היה כפו באדמה. יש כל מיני כרסאות, יש שאומרים שהיה כרסאת רשי, יש שאומרים שהיה כרסאת דווקא של רבי נותן, יש, אתה יודע שיש הרבה סוגי תפילים, זה לא רק רבי רשי ורבי נותן, יש איזה 24 כרסאות שונות. איך לעשות את התפילים? למה? כי בתורה שבהלפי יש הרבה מחלוקות. כנראה שברחו נתן את התורה שבהלפי כיעלור חומר גלם. תורה שמכתב שחורה גבי לבן, אין מקום לטעויות. מה שכתוב ומה שמעתיקים. ‫אבל תורה שבעל פה, ‫הקהל שבחור נתן את זה ‫בידי החכמים. ‫ועכשיו, כיוון שכל חכם, ‫כי שם שפרצופיהם שונים, ‫כך דעותיהם שונות. ‫אין לאדם את אותו פרצוף ‫כמו לאחרים, ‫ואין לו גם את אותם דעות. ‫גם אם יש שני ימנים חרדים, ‫שהם ימנים עדוקים, ‫יהיה ביניהם כמה חילוקי דעות. ‫לא בהכול הם מסכימים. ‫אבל אם זה הגיע ממשך, ‫אז אני אגיד לך מה, אתה יודע ‫כמה שלבים יש בהכנה תפילים? ‫כמה? מעל אלף. ‫אם אחד מהם עושים לא נכון, ‫התפילים סודות. ‫אתה שומע, עכשיו, יש מחלוקת ‫בין סדר הפרשיות שלישי-רביעי ‫או רביעי-שלישי, כן? ‫התפילים הנוצריים ‫הם אותם תפילים בדיוק. ‫אותם פרשיות, אין מחלוקת ‫מה צריכים לשים בתוך התפילים. ‫רק המחלוקת שנוצרה היא ‫אם שמים פרשייה שלישית ורביעית, ‫או בעצם זה הפוך, ‫רביעית ושלישית, סדר הפוך. ‫זה כל ההבדל. ‫כל השאלה זה אותו דבר. ‫ויש בזה מחלוקת. ‫עכשיו, אם יש לנו חשבה ‫יותר טובה מזאת, ‫רש יניח את שיטתו, ‫מי זה מבין אותם, נכד שלו, אז אתה רואה שהמחלוקת של רשי ורבן אותם, זה לא התחיל ברשי ורבן אותם, זה היה הרבה לפני. כבר לפני זה היה את הגרוסאות האלה, עוד מזמן התלמוד. בזמן התלמוד כבר היה שתי דעות, כך וכך צריכים לעשות. עכשיו תשמע, אם אתה בא לרב אלישי ושואל אותו אם מותר לפתוח פקקים בשבת, אומר לך זה איסור סקילה. אם אתה בא לרב עובדיה, אומר מותר. ‫כל אחד מביא פלפול נפלא ‫שמצדיק את שיטתו, ‫ומביא מחניות מהתורה. ‫למי נשמע? ‫כתוב, עשה לך רב אצלי מהספק. ‫עכשיו אני אשאל אותך ‫שאלה עם יד על הלב. ‫נגיד שאתה תלמיד של הרב וודיה, ‫ואתה עושה הכול כמוהו, ‫ועכשיו נודה לך ‫שמה שהרב וודיה מתאיר לך ‫לך תחילה לעשות, יש רב לא פחות גדול מנו בתורה, הרב אל ישיב, שלשיטתו, מי שעושה את זה, הוא מקבל שכילה וקראת לנשמה. אתה מסוגל לעשות את זה? איך אפשר לקחת כזה סיכון? כל מה שאתה אומר אמת. תגיע לשמיים, יגידו לך, מה זה? עשית היסטוריה שכילה. תגיד, מה פתאום? הרב שלי יתיר, הרב עובד יהודו לדור. אבל הגדול הדור השני, הרבי ישיב אמר שזו סקינה. מה אכפת לי אני, אני הולך לפה מהרב ווליה והכול. אז יגידו לך, תגיד אם זה היה שני רופאים, הרופא האישי שלך 30 שנה, תמיד שאלת אותו מה לעשות. ויש פה אותו בית חולים רופא לא פחות גדול מהרופא שלך. הרופא שלך אמר, תעשה את הניתוח, אין מה לדאוג, הרופא השני אומר, אתה ודאי מת. למה לא? ושיטתו הולך. הוא אומר, עשה את הניתוח, יהיה בסדר. אבל הרופא השני, גם גדול בבית חולים, אומר, זה ודאי, אתה מת, ודאי. עושה את הניתוח. אתה עושה או לא? פחד, נכון? בקיצור, שמע, מי שבאמת יש לו עירת שמיים גבוהה, הוא לא לוקח שום סיכום. מחמיר על עצמו. מחמיר כל דבר שלו, כי אם יש דעה גדולה נגד וחס וחלילה עולה לשיטתו, אני מחלן שבת. בשבת לא משחקים באש. לא משחקים באש. יש דברים קטנים. הרבה אדמה בעצמה אומרת, ספק דורי דן וחומרה, ספק רבנן וקולה. אם יש מחלוקת בין הפוסקים על מצווה לרבנן, אתה יכול להקל. למה? אין לזה אונישמטיקה. תנסו רגע לדמיין מה זה, לוקחים את הנשארה של הבן אדם, מכלל שבת, ונחרטן נפישאים מהמאה, קורטים אותו לעד ולעולמי עולמים. הרמב״ם כותב, נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים. אז איך הרבנים לוקחים את הספק הזה כדי לחלוק אחד עם השני, ובאמצעים יכולים לעתות סיבור קטן? מחלוקות תמיד היו, וכל אדם בשיטתו, וכל אדם מצווה לפרסם את האמת שלו. ויש כללים בפסיקה. אתן לך דוגמה. אני אגיד לך מה, אתה שואל שאלה טובה. נגיד שעכשיו יש אלף רבני בתי כנסת רגילים, רבנים רגילים, צעירים, זה בן שלושים, זה שלושים חמש, ועליי שאף אחד מהם זה לא הרב אלישי, הוא הרב אובדיה. עכשיו תגיד, אם אלף רבנים יגידו לך על דבר מסוים, מוטב לעשות אותו בשבת. אלף. כולם. והר רבי יהוה הרב אל-ישיב היה אומר, אסור לעשות את זה בשבת. למי נשמע? אז אנחנו לא אומרים אחרי רבים פה. אלף נגד אחד. אלא, מה שכתוב אחרי רבים לעתו, זה לא בכמות. זה באיכות. זה לא בכמות. גם יבואו מאה אלף רבנים רגילים, סטנדרט, ויבוא גדול עולם אחד ומכריע את כולם. הגעלם זה כמו ברפואה. אם יבואו מאה רופאים של קופת חולים, ויגידו מותר לעשות, ויבוא אחד מנתח מוח מספר אחד בעולם מיפן, ויגיד בשום פנים ואופן ארצה, זה יכול להיות משותק. ‫למי תשמע? ‫למאה הרופאים מהקופת חולים ‫או לגדול הזה שבא מומחה עולמי? ‫נכון. אז עכשיו, אם יש לך ‫שני גדולי רופאים בעולם, ‫אחד מיפן, אחד מארצות הברית, ‫שניהם נחשבים גדול לעולם ‫והם חלוקים ביניהם. ‫כמו שרבנים חלוקים ביניהם, ‫גם אצל הרופאים יש החלוקות. ‫רופא זה רופא של הגוף, ‫ורב זה רופא של הנשמה. ‫שניהם רופאים. כי הרבנים מסתמכים על דברים שהם למדו. גם הרבנים מסתמכים על מה שהם למדו ושנו ותרגלו. תגיד, אתה חושב שהרבנים של היום הם פוסקים לפי מה שהם חושבים? הכל מביאים ראיות מפוסקים קדומים, מה? הכל זה דימויים. הנה, כתב הרמב״ם, תסתכל בתשובות של הרמב״ם על זה, וכן כתב וכן כתב. מישהו מהם טועה? קודם כל, יש כלל... יש כלל בתורה, אלה ואלה דברי אלוקים חיים. שלום. אני עכשיו אומר לך תשובה אחת לתמיד תבין. אני פעם שאלתי את השאלה שלך שהייתי תלמיד צעיר בישיבה. אם אחד אומר מותר, והשני אומר אסור, יכול להיות ששניהם צודקים? אחד ודאי טועה. אז אמרו לי בישיבה, אלה ואלה דברי אלוקים חיים. אבל אני לא אחד שמשתכנע מהר. אני ממשיך להקשות חושיות. זאת אומרת, איך זה יכול להיות שהם דברי אלוקים חיים? אלוקים מתכוון או ככה או ככה. אחד מהם כיוון למה שאלוקים מתכוון, והשני לא, כי הוא מרפוך. נכון או לא? אז איך זה מסתדר אלה ואלה, דברי אלוקים חיים? התשובה, שניהם צודקים. זה גם מותר וגם אסור. בסיטואציה מסוימת, אם אתה תביא את הראיות האלה, ייצא לך שמותר. ואם תביא את הראיות של השני, יצא לך שעשו. השניהם אמרו את מה שאמרו מתוך התורה. רגע, אתה מדבר על המציאות. מבחינה הלכתית, שניהם צודקים. מבחינת המציאות, באמת שיבוא הקב' הוא, הוא יגיד לך כמו מי הוא התכוון. לא, בטח שלא, כי אתה עושה כמו ש... ועשית ככל אשר יראו לך. ‫בקיצור, אני אתן לך דוגמה. ‫אתה חייל, ‫אתה חייל והמפקד שלך אמר לך ‫לעשות משהו שהרמטכן מאוד נגד זה. ‫קיימת את הפקודה של המפקד. ‫את מי הרמטכן יעניש, לא אותך. ‫הוא יקרא למפקד, לסדר. ‫עכשיו, פה כל עוד המפקד עשה ‫את מה שהוא היה צריך לעשות, ‫לא יכול לעשות לו כלום. ‫זה שהמפקד הגדול לא הסכים, בסדר, ‫אבל הוא נתן חוקים, ‫והסבילו מה שהוא אמר. ‫-אבל למה להחליט? ‫הנה, אני לומדת... תגיד לי, אני שואל אותך שאלה, הכל בחיים זה רק איזה עונש אני אקבל? ומה עם רצון השם? אני שואל אותך שאלה, נגיד שנבטל כרגע על כל העונשים של התורה. אם הקב' בכה יורד עכשיו ואומר, רבותיי, העולם מתדרדר לשפל שאין כדוגמתו, אנשים הגיעו לשפל ברמה, אין כבר טעם לתת עונשים. באמת זה לא עוזר, איש הישר בעיניו יעשה. אז אני משנה עכשיו, מרגע זה ועלה, כל מי שיעשה מצוות, יקבל שכר. מי שלא, אין עונש. אני מבקש את כל העונשים בתורה. אתה תפסיק לשמור מצוות? למה לא? אין עונש. ואם עכשיו הוא יגיד, אין גם שכר. אם השם יבוא ויגיד לך עכשיו, תדע לך מרגע זה ועלה, מערך הסחר ועונש, זה אחד משלושה עשרי הקרים של התורה, בית אלה. אין לזה יותר. עכשיו השאלה היא כזאת, יש בן אדם עברך, לומד עשר שנים, הוא ימשיך לשמור מצוות, ימשיך לבוא לאימות תורה, או שיגיד, כיוון שזה סחר ועונש, בוא נלך לשכב בחוף. מי שהיה איש אמת ולשם שמיים, גם בלי שום שכר ועונש, ימשיך לקיים את כל המצוות, כי הוא יודע מה רצון השם. ואני אף פעם לא עשיתי על מנת לקבל שכר. נגיד שיש לו כבר מידות מושלמות. הוא מתרגל כבר. כן, את כל המידות. ברור. אבל אני עכשיו אומר, עכשיו, אין עונש, אין לו מה לפחד, שיתרדר. מה הבעיה? שיהיה גנב, שיהיה נועף, שיהיה מקלל, מגדף, עושה את כל העבירות של אין עונש, מה אתה רוצה? אין עונש, מה לפחד? אין גיהנום יותר, אין קפקלה, אין גלגולים, אין כלום. מי שאוהב את השם, איפה שפתח. מי שאוהב את הקב' ברוך הוא, איך אמר יוסף לשת פוטיפאר, איך אני יכול לעשות את זה לאשם? יתפסו אותי, לא יתפסו אותי. אני עכשיו עם הכביש ברוך הוא, איך אני יכול לעשות את זה להשם? כזה דבר. זה הנקודה. ברגע שאני מגיע למדרגה גבוהה, מבין מי זה הכביש ברוך הוא? זה נקרא עירת הרוממות. רובנו לא הגענו למדרגה הזאת. בודדים הם האנשים שמצליחים בדור הזה להגיע למדרגה הזאת שיש להם עירת הרוממות. רוב העירה ששם בעולם זה עירת ההונש. אני אומר גם זה בקושי אש. אתה יודע מה העירה של האנשים היום, של הדתיים? מה יגידו? זה העירה האמיתית. אם היום אתה מבטל את המושג הזה, מה יגידו? אתה יודע איך אנשים ידרדרו? אתה יודע כמה אנשים מחזיקים מעמד בדת רק מהפחד מה יגידו עליהם ברחוב? מה יקרה עם השילוחים של הילדים שלהם? זה לא באמת למה השם יגיד. מה יגידו בחברה? היה לי איזה אחד כזה חסיד. ‫אבא שלו אמר לי, ‫אתה יכול לדבר עם הבן שלי? ‫אני אומר לו, מה איתו? ‫הוא אומר, הוא נהיה שגץ. ‫שגץ. ‫רעיון בגוגל, מה זה? ‫הנה, הסינים יגידו לכם שם בסוף, ‫אחרי הדרשה. ‫משהו כמו תמה כזה, כן? ‫שגץ. ‫לא שגץ, שגץ. ‫זה משהו ביידיש. ‫בקיצור, שגץ, שקץ, ‫הבננו כבר את הנקודה. אני בא מדבר עם הבן אדם, עכשיו שמע, אצל החסידים יש דבר מעניין. מישהו ספרדי שירד בדרך, הוא מתחיל להתלבש כמו גוי. הוריד את הכיפה, מגצץ את הזקן, פאות, נובש ג'ינס, חלל שבת, קעקועים, קורקור, עד שהוא נהיה בן אדם. אבל אצל החסידים זה לא מוכרח שיהיה ככה. ברוב המקרים הם נשארים לבושים בדיוק כמו שהם היו בימי הפאר שלהם. זקן, פאות, כובע, מיל ארוך, ומחלל שבת ויש לו חברה גויה. איך זה יכול להיות? איך זה ייתכן? אז אתה שואל אותו, איך זה שאתה נשאר ככה? אתה כבר נהיה תגוי, אתה צריך לומר שאתה לא מאמין בתורה וכלום. שטפו לך את המוח עם כל מיני כפירה, אז איך אתה נשאר ככה? מה עונה? שתי תשובות, או לא רוצה להרוג את אבא שלי בחייו, מהכבוד לאבא, או לא רוצה להרוץ לאחים שלי ולאחיות שלי את השידוכים. הם לא צריכים לסבול בגללי. זאת אומרת, הוא עכשיו עשרים שנה התלבש כמו חסי, והוא גוי גמור בהתנהגות שלו, רק שלא לסגוע באחרים. עדיין יש בבית, אחרי זה לא עבר השכונה. אפילו עזב את הבית, עבר לתל אביב אפילו. נשאר ממוש ככה, אני בא עולה כאלה. אני נראה סתמר, אבל אני מזמן כבר לא שומר כלום. אז עכשיו בא לי אחד כזה, שאבא שלו אומר, הבן שלי שגץ. אנחנו מתחילים לדבר, ואז החסיד הזה זרק לי קצת. מזה אני פוחל, אני לא רוצה עכשיו לשמוע לשון הרע מבן על אבא שלו, זה לא נעים. אבל מצד שני, חייב לתת לו להוציא את מה שמפריע לו, אם אין סיכוי להחזיר אותו בתשובה, זה רק על ידי שאתה מזדהה איתו, שאתה מתנגד לו, גמר איתך. אז צריך, איך אומרים? לפחות על כל פנים, לא לקפור במה שהוא אומר. אתה מוכן להסכים איתו, אבל אל תגיד לו לא נכון, אתה טועה, אתה רשע, אתה שלך צדיק. גמר, נגמר הדיון. אבא שלי צדיק גם ובוראה. אז אתה ככה מענין לו בראש כדי לראות שיוציא מהלב את מה ש... אז מה הוא אומר לי? אבא שלי כולו בלוב. אני אומר לו, נו, למה? אומר לי, הוא נותן לי 500 דולר בחודש, אני אמשיך להתלבש כמו חסיד. אומר לי, אם אבא שלי היה צדיק אמיתי, אוהב את השם, הוא היה נותן לי 500 דולר בחודש כדי לשמור שבת. זה יותר חשוב מהלבוש הטיפשי הזה, נכון? ככה הוא אמר לי. אתה שומע? אז הוא אומר לי, אתה יודע למה אבא שלי נותן לי 500 דולר? זה לא מעניין אותו כל כך אם אני אשומר שבת או מחלת שבת. זה קצת אולי מפריע לו, אבל זה לא רציני. מעניין אותו מה יגידו עליו ברחוב. על זה הוא מוכן לשלם הרבה כסף. עכשיו הילד הזה קלט את הבלוף של אבא שלו, הבנת? אז מה? במילה אחרות, בא אליך השטן, אומר לו, אתה יותר איש אמת מאבא שלך. אבא שלך רב, קורא בתורה, למד גמרה, אבל אתה יותר אמיתי. ואז הוא נופל לגמרי. כי הוא עוד מרגיש שאני ביחס לאבא שלי צדיק, כבר מכנן שבת ואוכל טריפות, אבל הוא בראש שלו אומר, אני פחות גרוע ממנו. הבנת? זו המציאות. כולנו עם הבעיות האלה. זה לא אבא שלו ואבא שלנו, זה אותו דבר. כל אחד אכפת לי מהשם שלו ומה יגידו עליו ומה יכתבו עליו ומה השכנים יגידו. אם היינו במדרגה נדרשת, היה לנו ירעת הרוממות. היינו מתחלחלים כשהיינו נכנסים לבית כנסת. תורה קדושה פה. שכינה פה. יש עשרה מישראל, השכינה נמצאת פה. מי היה יושב רגל על רגל? מי היה מפצח גרעינים בבית כנסת? מי היה מסתכל בטלפון התמש שלו בתוך בית הכנסת? שהוא יודע בדיוק מה יש לו שם. מי? אם עכשיו היית מרגיש אשם מולך, כך אור גדול, היית מעיד להוציא טלפון שלך מהכיס? אם היית אשם עכשיו מול הרב עובדיה, או מול אבא בשלי, או מול איזה אחד מגדולי ישראל. היית מוגיע בטלפון, כל הפגישה, אתה רשום לו רב חיים קניאפסקי, והטלפון שלך מזמזם, צרים דקות. מקרה חיום, בטוח, מי מתחיל לשאול עליי 20 פעם מהצורך, מי יודע מה קרה, לב שלך יורד. אתה איזה הוציא את הטלפון, בואי נעשה ככה סיפור. אני הלכתי עם איזה בן תשובה שלי, חד אמריקאי, לרובדיה. עד שמכניסים אותך, אתה יודע, צריכים פרוטקציות להיכנס. היה שם מנחה ערבית בבית שלו, בערך שלא נכנסים, יש כאילו קבלת קהל כזאת זריזה. וכל הקבלת קהל הזו, יש לה שתי סיבות. אחד, זה לקבל ברכה, ושתיים, שזה יהיה לך מצולם. זה עיקרון לכל החיים. ותקווה שהרבי יתחיל להכניס לך כמה סטירות גם. אתה יודע, אין לו מנהל, מי שהוא מכוון נותן לו סטירות. איך שאני מגיע, עכשיו אני מטען עם הבחור הזה, שאיך שאני מגיע לרב, הוא מתחיל לדעת לי את הסילון, שיצלם. הוא עומד עכשיו. תצלם. כי אם לא, מה לגבי כל זה? לא, לא יישאר לנו שום זיכרון בזה. אני מגיע לרב, אחרי שלפניי היה שם שר האוצר, יצחק כהן, איך שהוא עליו, עוד אחד, הגיע תורי. איך שאני ככה, אני כבר מתרכז ועכשיו הוא אומר לי, אני רק עומד עליו, עומד ככה. מצא לו עם העיניים, נו. עומד ככה, נפלה עליו אמה. אני אומר, יואו, לא יתכן שזה קורה לי. אבל זה קשה היה להשיג את הפגישה הזו. כאילו, נו. ככה עומד. טוב, נגמר הברכות, הסתירות, אני עוצר, אני אומר לו, מה זה? מה, למה לא צילמת? מה עונה לי? אתה יודע מה הם עושים לי אם הייתי מוציא את האייפון? אני אומר לו, אבל למה לא עברת את זה לפני? שמחתי עליך. פתאום הוא קלט, שעכשיו עומדים שם כל החרדים, אם הוא יוציא את האייפון, עוד מישהו מסוגל לחזור לו את האייפון, לשמור לו את זה. מה אתה מכניס את הדבר התאמה הזה לבית הכנסת? אז הוא ככה. לא יהיו מעל כיסות. אז תראה מה זה, מול הרב עובדיה, מול השמה של הרב עובדיה, הרב עובדיה היה רחוק, הוא לא היה שם לב לזה בכלל. מול השמה של הרב עובדיה לא היה לו אומץ להוציא את האייפון. איך הוא מוציא אותו מול השם בבית הכנסת? כי אין לנו עירת הרוממות. הרי יש משפט, הנה, תראו שם על הלוח, כל מקום שתלך, שבי תהיה השם לנגדי תמיד. פסוק מתהילים. עכשיו תגידו לי, מי כתב את המשפט הזה? דוד המלך. אתם מבינים באיזה דרגה הוא היה? שיביתי השם לנגדי תמיד. זאת אומרת, לא היה שנייה בחיי שהשם הוא לא מול עיניי. ואיך יודעים שזה אמת? אולי זה גוזמה. אם זה לא היה אמת, השם היה מכניס שקר בתנ״ך. תחשבו, שם סונה שקר. כן? דובר שקרים לאיקון לנגד עיניי. כתוב. מדבר שקר דרחק שמטעף שקר. אז איך הוא מכניס בתנ״ך שקרים? לא ייתכן. חשבון פשוט. אם אני אלרגי לשקרים, אני יכול להכניס בספר שלי שקר שמישהו אמר? לא, אני לא אעשה כזה דבר, אז השם יעשה? בוודאי שלא. אז עכשיו שכתוב שדוד כותב שהביאתי השם לנגדי תמיד, מה שמה כל שנייה בחייו השם היה לנגד עיניו? אתם יודעים איך זה בדרגה הזאת? אז פעם בא איזה אחד לראה במקוצק אומר לו כבוד הרב אתם החרדים מגזימים מה זה שיביתי השם לנגד איתני? מה כל הזמן אפשר לחשוב רק על השם? מה זה אין דברים אחרים? רק השם, השם, השם, השם, כל הזמן השם? מה עם קצת כדורגל? מה עם קצת שחייה? ג'צקי קצת? ללכת לדוג? מה זה כל הזמן השם? אז הרבה אמר לו, אתה רוצה תשובה? הוא אומר כן. בשביל זה באתי. הוא אומר בוא אני אראה לך. היו שם שני חסידים בריונים. שומעים? נחמן. יואו. נוסן. יואו. תחזיקו אותו. Let's go. תביאו אותו. תפסו אותו שני חסידים בריונים, נשמר את הצניעות, בוא איתנו. רע, רע, רע, אני באתי לשאול שאלה, ששש, שתוק, תביאו אותו לאגם. מגיעים לאגם, הרב מגיע ככה לבקדש הבא, עם המקל, אז אומר לו, כבוד הרב, אני באתי לשאול שאלה, מה אתם עושים לי פה, זו כפייה דתית, מה זה פה? אומר לו, ששש, שאלת שאלה, נותנים לך תשובה, עושה ככה הרב, תפסו לו את הראש, נכנסו לו את הראש במים ועשרים שניות הוא נמחם הרב עושה ככה מרימים אותו מהסערות והוא הוריד אותו עוד פעם במים חצי דקה מרימים אותו ככה עשרים דקות עולה חצי דקה יורד חצי דקה עולה שנייה יורד חצי דקה עולה שנייה הוא משתגע מתי ייגמר עשיות הזה קרה איזה 20 דקות, הרדו אומר, זהו. אז עכשיו הוא, ככה נושם וזה. אומר לו, הבנת? פשטי? אומר לו, מה הולך פה? מה אני שואל, מה אתה עושה? איך זה עונה לי על השאלה? אומר לו, לא הבנת? רוצה עוד 20 דקות עד כמה? הוא אומר, תסביר לי בבקשה מה אני אמור להבין מזה שהתבאתם אותי פה בנהר. אומר לו, הרי תגיד, אין שם לך שאלה. אתה בן אדם שיש לך הרבה עסקים, חנויות, אישה, ילדים, הרבה כסף בבנקים, תחביבים, כל מיני דברים יש לך, נכון? שהכנסנו לך את הראש בתוך המים, מה הדבר היחיד שהיה לך בראש? יהיה לי אוויר או שאני עומד למות? אוויר! זהו! שוצאנו אותך, אה, לקחת אוויר, נכנסנו אותך, עכשיו אתה בפנים, אתה אומר אוויר, אוויר, אוויר. חשבת על הביזניס שלך במנתן? לא. חשבת על השטחן על הילדים? לא. חשבת על המשחק כדורסל שיש לך מחר בערב? לא. חשבת על כל מיני דברים אחרים? לא. על מה חשבת? אוויר. אל קדוש ברוך הוא בשבילנו זה עפיר. יש עכשיו שנייה בלי עפיר? חייב אדם לשבח את השם על כל נשימה ונשימה? שנאמר כל הנשמה תהלל ילויה. נשמה, נשימה. אז מה אתה שואל שאלות? אז תראו איזה מדרגה. כל רגע נשמחו לרגע לנך. לסיום רבותיי, אנחנו נמצאים היום בתקופה קשה מאוד, זו תקופה של אחרית הימים. הכל נחרב נגד עינינו. זו האמת. בכל המישורים יש חורבה נורא. החינוך, פוליטיקה, כלכלה, מצב הביטחון, כל הדברים האלה כתובים בזוהר הקדוש. ישנם ליד משיח, השלטו בארץ אצעי הערב רב, כל הרשעים, שונא השם, השלטו על כל הארץ. ומי עוד ישלוט בארץ? הישמעאלים. הם כבר שישה חודשים בשלטון. יושבים בממשלה, ישמעאלים. ישמעאלים שבדרשות שלהם בערבים צועקים מתפח ליהוד, לא ננוח רק שלא נשחק פה את כל היהודים. הם יושבים ליד בנט, הימני. ימני הוא קורא לעצמו. משתפים איתו פעולה הערב רב, יחד עם ישמעאל כדי להשמין אותנו מבפנים. זה כל מה שמעניין אותנו, להשמין את התורה, ואתם יודעים שבלי תורה אין לנו קיום. נשאלת השאלה, למה הקרשבחו לא עוזר לנו? אנחנו נוחלים מפלה אחרי מפלה כבר איזה שישרים, שלושים שנה. מצלם כל איך הם דרדר. עברי חיים מקבל 800 שקל, הורידו לו ל-270. לחתולים נותנים 12 מיליון. למחבלים 53 וחצי מיליארד. את הקצת שהמלא תוריים מקבלים, חתכו להם בשני שליש. מכל מקומות, הנוער מדרדר, פשע גואה, מחלוקות בכל מקום, מריבות בכל מקום, פוליטיקה בכל מקום, שנאה תחילה בכל מקום. נורא ביום מה שקורה. נורא ביום קורונה, בלגן, עוגמת נפש, דקרונות, התאבדויות, חוסר צניעות, נורא מה שקורה. אם הייתם רואים לדקה אחת את כמות העבירות שאנשים מבצעים פה במדינה, בדקה אחת, כל המתואבים, כל אלה שצועדים, אסרותים וכל אלה, מה הם עושים? היית שואל את עצמך איך ייתכן שהקדוש ברוך הוא משאיר אותנו עוד שנייה פה בחיים? איך זה ייתכן? איך? אנחנו עברנו צדון כבר באיפה שאי אפשר יכול לדמיין מה שקורה פה היום. מצד שני יש נקודת אור שבכל זאת יש עדיין אנשים שמוסרים נפש של התורה ולומדים וגדלים ויש נוער ילדים צעירים שכבר אתה אומר לעצמך, טוב, יש כמה נקודות אור. אולי בשביל זה שווה לאשם להחזיק את כל העולם. הרי רבי שמעון בר יוחאי שיצא מן המנהרה, אחרי 13 שנה, אמר לבן שלו, רבי אלעזר, שווה לקדוש ברוך הוא להחזיק את כל העולם הזה רק בשבילך ובשבילי. ואנשים, תראו אותם, אין להם דין, דיין, הולכים, חורשים את האדמה, לא מעניין אותם אשם, ירד שמיים, כלום. תארו לה כאן, כשהוא היה בדור הזה, מה הוא היה אומר? אחד שחרש את האדמה, הוא נתן בו עיניו מסרף. איך יכול להיות שאתה עוזב את התורה בשביל להכרוש את אשתו לגבניות? איך? כשזה באת לעולם, יהודי, להיות חקלאי, בזמן שיש לך תורה פה בבית ואתה לא פותח אותה ומוסר נפש עליה, הוא לא יכול להבין איך זה ייתכן. דעייך שהוא היה רואה היום אנשים יושבים ורואים משחק כדורגל בשבת עם סיגריה וה... כל המדינה הייתה מסרפת. היה לו את הכוח רשבי לשרוף את כולם במבט מרוב הקדושה שלו. אז עכשיו אנחנו רואים שכל מה שכתוב בנברות, פני הדור כפני הכלב, ירחת עם העסוק, חוכמת סופרים תשרח, היוקר יעמיר, הפקדתי עליכם בעלה, והיית משוגע ממראי עינך, כל התקיים בנו, כל הכללות שיש בפרשת כתבו, כל הכללות שיש בפרשת בחוקותיי, כולם התקיימו בנו. כל הנבואות הקשות בנביאים, כמעט כולם כבר התקיימו. נשארו עוד כמה קטלניות, כגון זכריה יהודלת, שלפני בית משיח, יהיה מתחילת גוג ומגוג, שני שליש מהאנשים בעולם ימותו, ב-12 דקות הגאון נביא למה. לא נשכוח, הגאון מבינה חי בדור שלא היה אקדחים אפילו. לא היה אקדחים. לא היה מכונות יריעה, לא היה טילים, לא היה פצצות, לא היה פצצות אטום. בדור שלא היה חצבקשת או אבק שריפה. זה מה שהיה, איך אפשר להשמיד את כל העולם ב-12 דקות? היום אתה מבין איך. הגאון מבינה אמר, תדע לך, מלחמת גוגו-מגוג, שני שליש מהעולם ימותו ב-12 דקות. והשליש יישאר, הקדוש ברכו, יבחן אותם לתקופה, ומי שמגיע לו לישאר, ינצל, והשאר גם הם ימותו. ויישארו קצת אנשים יחסית בעולם, יהודים וגויים, צדיקים, ולהם תהיה הגאולה. זה מה שאנחנו אומרים מובא לציון גואל, לשווה פשע ביעקב. רק למי שחזר מהפשעים שלו נגד השם, הפסיק לחלל שבת, הפסיק לגנוב, הפסיק לנרוף, הפסיק להיות הומוסקסואל, הפסיק לדבר לשון הרע כל היום, הפסיק על להתלבש בלי בגדים. זה היה ללוש היום, תלבשים בלי בגדים, בגדי המלך החדשים. ראיתם המשל הזה? בקיצור, מי שחזר מפשעו ינצל. ומה כתוב? שהאריק ישראל מי שישאר בעם ישראל, לא יעפסו אבלה ולא ידברו כזה ולא תהיה תרמית בפיהם. יש פסוקים. מי שישאר? השארית. שארית ישראל. לא כולם ישארו. גם בתחיית המתים כתוב, ורבים מי יש עיני עפר יקיצו. רבים אומרים חזל, אבל לא כולם. מי שחילל שבת יקום, בחלומות יקום. מי שילבה ליהודים בריבית יקום לא כאן בתחיית המתים מי שהפצעת פה במצעדי תואבה עם ההסבן שלו זה יקום בתחיית המתים הקב' הוא יבייש את המשיח לראות בפרצופים של הסוטים האלה תגידו לי אתם מה נראה לכם תחילו את הראש מי יבוא לקבל את המשיח איציק החילוני משנקין שיושב בחוף הים עם הקרס שלו עם בקבוק בירה וסיגריה עם הגויה שלו בשוודיה עם הקרס בחוץ שמע שהמשיח הגיע אז הוא מופיע מה שמעתי יש איזה משהו כן הנה הגיע המשיח אהלן משיח מעניינים בשבילו הוא בא? מה אתם אומרים? יבוא איזה שני עליזים מתל אביב היי משיח הגיע בשבילנו יבוא? מי יבוא? יאיר לפיל השוטה שאומר שיום כיפור לא כתוב בתורה? הוא יוכל להראות את הפרצוף שלו על היצן הזה? מי יבוא? בנט יחד בחובר כמחבוד אבס? רק התחתנו תגיד לנו מזל טוב משיח מי יבוא? ליברמן ואייכמן ואדולף יבואו ככה? ליברמן עם שני האדולפים הגיבורים שלו שונא החרדים, שונא היהודים מי יבוא? אלה יבואו לראות פני משיח. אלה בשנייה יישרפו. כתוב את זה בזוהר, בדיוק מה היה הסוף שלהם. אחרי שהם ישמרו שבאמת החרדים צדקו או אל אבושה או אל אחלימה. מה? החרדים צדקו? יש כזה דבר משיח? אלה החשוכים? הם צדקו ואנחנו הנאורים בוגרי האוניברסיטה והקומוניזם? אנחנו טעינו? לא יקום ולא יהיה. מיד מתארגנים לצאת למלחמה במשיח. תראו מה זוהר אומר. איך יתארגנו כולם להילחם במשיח? הרי המשיח יבוא מאר הזיתים, ירד לרחבה של הכותל. איך פתאום תוך שעה כולם יגיעו להילחם בו? מכל רחבי הארץ. איך? יבואו שמונה עשרה מנדטים של לפיד. יבואו שישה מנדטים של ‫איך קוראים לו? ‫-בנט. ‫בנט. יבוא ארבע מנדטים של שר, ‫יבוא שבע מנדטים של המערך, עבודה, ‫יבוא מי? ‫-של שלמרץ. ‫של שלמרץ יבוא. ‫שלושת רבי המדינה כמעט כבר. ‫הריירוק ישארו בבית. ‫הריירוק יכניסו להם את ה... ‫הריירוק, אתה יודע. כולם יבואו. יד אחת. מה קורה? מה קרה שכל הרשעים פתאום מופיעים בכותל? מה, מה, מה? מה הולך פה? תחשבו רגע. הזוהר אומר, כולם יצרו להילחם בו. למה? זה איום על הדמוקרטיה. מה, לבוך הרביעי עכשיו ישתלפנו פה למדינה? אתה יודע כמה השקענו פה למודרמוס את הדת? 80 שנה אנחנו מלחמים בדת בחירוף נפש. מה עכשיו יש כזה דבר משיע? הם חושבים שזה סתם וזה רק מהשכונה. אז באים ללחם בו. חלק הביאו את הנשק מהצבא, מילואים ניקים. הגיעו כולם. איזה אחדות בין הרשעים. ומה אומר הזוהר? ועבאס מחובקים, לפיד וליצן השני מחובקים, כולם עולים באש. זה מה שהסוף שלהם. את מי? ברור, ברור, זה מדובר על כל הרשעים, אני רק לא מכיר את כולם פשוט, זה קולט. ‫אם למעשה, כאילו, הלוואי, ‫שכאילו לא היה כל הכול זה, ‫היו שומעים תורה ומצוות, ‫אבל לא היה כל ההתנגדות, ‫אז למעשה זה כאילו היה מנוגד ‫עם מה שכתוב במסכת סופה. ‫כי היינו מתנהגים יותר טוב, ‫היינו זה, אז לא היה כל הכיבור. ‫-שאלת שאלה טובה. ‫השאלה הזאת היא לא רק על זה, ‫היא על כל נבואה רעה. ‫כל נבואה רעה. ‫כאילו לא היה לנו ברירה, ‫זה חייב להיות הרי, נכון? ‫זה כתוב בתנאה. ‫אז אומרים לנו, חזל בגמרא, ‫נבואה טובה חייבת להתגשם בזמנה. ‫חייבת. ‫נבואה רעה לא חייבת להתגשם. ‫זאת אומרת, נכון, ‫הגשם הבחור אומר, ‫כך וכך יהיה באחרית הימים, ‫הערב רב יעשו בעיות, ‫ישתלטו על המדינה, ‫אבל זה לא חייב להיות ככה. ‫למשל. אם השני מיליון דתיים וחרדים שחיים פה, כל אחד היה מוסר נפש, כל אחד להחזיר יהודי אחד בתשובה. אני לא נח עד שאני לא תופס חילוני אחד, בן דוד, חבר, פועל, בוס, שקרן, לא יודע מה. אחד עד שאני מחזיר אותו בתשובה. מה היה קורה? היה נהיה ארבע. גם השתיים האלה שהחזירו, אף אחד מהם לא היה נח עד שלא מחזיר אחד בתשובה. אז תוך שנה, כל מי שאפשר להחזיר אותו בתשובה, חזר. ומי שאי אפשר, גם עוד אלף שנה אי אפשר. זה ערב רב, אין מה לעשות. אז הכל היה מסתנן. כמעט שלא עשינו ככה, אז הקדוש ברוך הוא עושה את זה בשבילנו. שים לב, כתוב בגמרא, אין בן דוד בגמר המשיע, אלא בדור שכולו זכאי, או בדור שכולו חייו. והרי קולטמבל מבין שדבר כזה בחיים לא יהיה. לא יהיה כזה דבר שחמש עשרה מיליון יהודים כולם יהיו צדיקים, או כולם יהיו רשאים. אין כזה דבר. חייב. חייב שיהיו צדיקים, חייב שיהיו רשאים. אפילו בתקופות כמו שלרבנו הרשאים. קורח, הדתות, דתן, אבירן, אנשי מארץ, לא התחילו מהיום. כתוב בתורה, ובני קורח לא מתו. אומר הרב אובדיה, בכל דור ודור יש בני קורח של הדור. בן צער, לפי, בני קורח. שומעים? בקיצור, אומר את הגמרא מה זה? או בדור שכולו חייו, או בדור שכולו זכאי. תשובה, תשמעו טוב. עד לפני 30 שנה, 40 שנה על בטוח, עם ישראל היה מחולה ככה. 20% דתיים וחרדים, 20% שמאלנים, שונאי תורה, שונאי דת, ‫ו-60 אחוז מסורתיים. ‫לא שומרים, אבל מכבדים, ‫יום כיפור זה כיפור, חמץ ופסע, ‫רואים רב מן השכמלות היד, ‫בר מצווה ובית כנסת, ‫ברית מילה ועדיין, מה השאלה? ‫בזמנים, מישהו ראה סרט בכיפור, ‫כל הארץ הזדעזעה. ‫שהתחילו פה בספריות וידאו, ‫רק כשאני הייתי ילד ‫לא היה וידאו בארץ. לא היה דיסקים, לא היה DVD, לא היה אינטרנט אז המציאו מכשיר וידאו ענק כזה עם קסטות ענקיות גדולות כל קסטה כמו עשרה אייפונים בגודל והיו מכניסים את זה לתוך הוידאו והיה לו סרט ותמיד הסרט היה נתפס והיית, היה עכשיו אתה צריך להביא איזה מסרגה לתקוע להוציא אותו, ככה היה כזה הוידאו היה אז העולם היה שונה לגמרי. רוב העם, עכשיו שהמציאו ספריות של וידאו, פתאום אתה שומע, יש אנשים עומדים בערב יום כיבור בתו בספריות וידאו. אז התחילו להגיד בבת ים, רשעים ערורים. מי היה בבת ים? כולם חילונים, זה לא בנים רק. רשעים ערורים עם מחשימם, לא מתביישים. רואים סרט ביום כיבור, היו צמים. אבל שלא ישעמם להם, רוצים לשים וידאו. אתם יודעים איזה רעש היה פה? אם מישהו נסע פה באוטו יום כיפור, כולם זרקו עליו אבנים. לא מדבר, חרדים. כולם חללי שבת. אבל רק לא מי שנוסע בכיפור מרימים אבנים, בום, זורקים לך על האוטו. אף אחד לא הנסלסה בכיפור. כולם הולכים ברחובות, הולכים. לא היה כמו שיש היום, שלא זוכר במדינה גויים. אז מה עכשיו, הקדוש ברוך הוא עושה עכשיו את הסינון. השישים אחוז האלה הם חצי דתיים, חצי חילוני. צד אחד שומרים כיפור, אוכלים קשר, לא אוכלים חמץ בפסע, עושים ברית מילה, יש להם מזלוזה בבית, חלקם מניח תפילין בבית, אבא מחלה לשבת, עושים כל מיני דברים אחרים. זאת אומרת, רגל פה, רגל שם. יש עשרים אחוז חרדים, הם כולם בדת, יש עשרים אחוז יותר גרועים מגויים מזה רעמלק ערב רב, אבל מהם השישים אחוז? מה תיתן להם? גנדן או גאלון? מנשיח או חורבן? מה תיתן להם? אפשר למחוק אדם מסורתי, שמניח תפילין, שצב בכיפור, שלא אוכל חמץ בפסח, שיש לו מזוזה בבית, שעשה בריח מילה לילדים שלו, אפשר למחוק אדם כזה לעד ולעולמי עולמים? ומה עם כל המצוות שלו? פעיה. אי אפשר לדון אותו לא לפה ולא לפה. לכן, אני מקווה שברחו עכשיו מנענע את החבר. מי יחזיק ומי נופל. לכן, שימו לב מה קרה בשלושים שנה האחרונות. כל המסורתיים, או חזרו בתשובה מעל מיליון בעלי תשובה, או נהיו יותר גויים ממי שאתה רק יכול לדמיין, כמו ליברמן וחבריו. לא היה כאלה אנשים פה, אתם יודעים בן גוריון הוא היה קומוניסט, שמאלני מה שנקרא, איש מפאי, עבודה, שמאלני. תגידו לי, אתם מכירים שמאלני שאומר, אין מקום פה לערבים? מה הם עושים פה בכלל? הארץ נבנה לנו על ידי בורא עולם וזה כתוב בתורה. אתם מכירים כזה שמאלני? אין, נכון? שואל המראיינת בן גוריון, מה ראש הממשלה? האם עצם הגעתנו פה למדינה זה בהשגחה אלוקית או שזה בזכותנו? מה עונה לו בן גוריון? אומר, הכל מאלוקי. ‫אין דבר אחד בלעדיו, ‫וודאי שזה בלעדיו. ‫והוא שהוא עמד באום, ‫מחזיק את התורה ביד, ‫בזכות בורא עולם, ‫יש לנו תבואה לארץ. ‫בוא נראה אחד במרץ עושה את זה. ‫אם כבר הוא יביא קוראן. ‫וודאי, עם החבר'ה שלו, ‫אחמד ואלה שהוא מתאבל עליהם ‫אחרי שהם עושים פיגוע ויורים בהם. ‫הם לא יושבים בלילה על שם מרץ. ‫וואו, איך הם סובלים. חצופים, למה יריתם במחבל? הוא דרס אנשים בתחלה, זו טעונה תמימה. אחמד יעלה על הדד שהוא ידרוס אנשים? צווח זר. למה יריתם באחמד? באים מוסטפא, אנו צערים במותו של בנך אחמד. באנו להשתתף בצערנו. אתה לא רואה שזה ערב רב תמיים? מה אתה, איפה הראש שלך? איזה עם הולך לאלה שרוצחים אותו ומשבח אותם ומטאבל על הנתים שלהם? איפה יש כזה דבר בעולם? חוץ מפה. אתה ראית פעם רוסי שהולך לגרוזיני או לאוקראיני ואומר לו אתם מסכנים, אנחנו הכובשים? מה פתאום. ראיתם פעם ערבי שמאלני? גם אם יש כאלה הם לא פותחים את הפה לעולם. אחד או שניים פתחו את הפה, עשרים שנים במחתרת חיים. מי שם יעז להגיד, אני אוהב יהודים, היהודים צודקים, אתם הרשאים, תוך שנייה מעלים אותו מכדור הארץ. בוגד. לא אכפת להם אמת לא. אתה בוגד. לא משנה מי צודק עכשיו. אתה יצאת על העם שלך, חייבים לבאר אותך מהעולם. רק פה הבוגדים שולטים. בסיכום אני אומר לכם, 20% שיעובדו, אבל גם בטוח שאתם לא בצד האלה שהם בטוחים. בגלל שמצד אחד אתם באים לשיעור תורה, אתם מקשיבים שעתיים, שלוש, זה דבר גדול, סימן שאתם עוניינים. מצד שני אתם מתלבשים פה עם ג'ינסים קרועים, כל מיני חולצות של גויים, השם ירחם. שיבוא משיח, אתה תופיע לו עם הג'ינסים האחורים ועם המגדים האלה, עם כל הקשקושים? מה תבוא לו עם חולצה קצרה שירה את השרירים שלך והקעקועים? ככה תופיע, הופכים בלבד צריך לעבוד על עצמו. תדעו לכם, החזרה בתשובה מתחילה מהדברים החיצוניים. תתחיל להתלבש שלגנטית דרך המשתנה. משתנה בהתנהגות, משתנה בדיבור, אתה פחות שלוך, פחות עם החבר'ה ברחובות. החיצוניות מביאה לידי פנימיות. כך אמר היה מספר אחד במעברה. שכבר היה כמה פעמים בכלא ונכנס ויצא, עבריין גדול תלביש אותו עכשיו כמוני, ג'קט, עניבה נכנס לגן שלושה חודשים שלושה חודשים תבוא אחרי שלושה חודשים לא תכיר אותו השתנה לגמרי למה? רק שינית לו את הלבוש כל המהות שלו משתנה כשאני הייתי ילד היית חייב לבוא לבית הספר ותלבוש את אחידה, חולצה תחלת, חולצה אלגנטית עם כפתורים, בצבע תחלת. מי שהיה בא בלי חולצה כזאת, הם שולחים אותו הביתה. למה החילונים אסורו תלבוש את אחידה בבתי הספר? כדי לעבוד לאנשים על התת מודע. פה אתה לא משהו מיוחד. אתה בן של ראש ממשלה, אתה בן של איש עסקים, אתה עשיר, אתה עני, אתה... כולם פה שווים. כולם פה נתונים למהרות של המנהל. אחד פה לא יצייץ. אין פה חופש. יום אחד קם, הוא אמור, יאללה, כל אחד יתלבל איך שבא לו. בבית ספר היו גם קיות. זה לא בית ספר, זה... כשאני הייתי ילד, בית ספר חילוני, המורה נכנס, היו עומדים. ‫מי היום עומד בשביל המורים? ‫היום זורקים עליהם ביצים. ‫היום מורים מגישים כמו במשטרת, ‫הלמידים עשו בינג'. ‫מובן, רבותיי? ‫היום אתה שולח את הבת שלך ‫לבית ספר חילוני, המורה עונס אותה. ‫מורה בן 50 עונס ילדה בת 16. ‫אלפים של מקרים פה היו. ‫אתם עוד לא יודעים אחוז ‫במה שהולכו. ‫כן, כן, כן. באמריקה? ‫מורות זקנות אונסות ילדים, נערים. ‫חלק מהם הימידו אותם לדין. ‫הם נצלת ילד קטן, ‫האצל הרב הוא ארץ לו. ‫דברים שלא יאומן מה שקורה היום. ‫העולם נהיה הפקירות. ‫לכן הקב' הוא אומר, ‫אי אפשר לקיים את העולם ‫במצב שהעולם הגיע אליו. ‫לכן האמצע חייב להסתנה. או שאתה נהיה בן תורה עד הסוף, הרש שמיים, שומר מצוות, תלבש כמו אדם דתי למאדרים, או שאתה נהיה איש מרץ ואנשי לפית וכל הזוהמה האחרת שיש פה בארץ. אתה חייב להסנן. או לפית, או ישיבה קדושה. אני לא רוצה בכוונה להגיד מפלגות חרדיות, כי אני לא יודע מה הולך שם, אולי גם שם יש בעיות. אבל אתם מבינים למה אני מדבר. או שאתה עבד השם, או שאתה בן תורה אמיתי, או שאתה נהיה מהצמאים האלה שצועדים פה במצעדים. אין יותר אמצע. אי אפשר רגל פה, רגל שם. אתה חייב להסתנה. זה הכוונה דור שכולו חייב, הכוונה כל הבן אדם. או כולו חייב רשע בהכול, או כולו זכאי. בן אדם, לא כל הדור. אין נשיאות שכל הדור יהיה זכאי. וכולם יהיו רשעים. גם לא היה ולעולם לא יהיה. כן. אמרת שיש כאילו שני ושני שליש מהעולם. לא אני אמרתי, הנביא זכריה אמר. אני רק קראתי מה הוא אמר. אז יש כאילו, מי שנמצא באמת, יהיה לו את הזמן הזה להחליט? ככה כתוב, כתוב ששני שליש מיד מתים. אז זה כבר חמישה מיליארד איש. אז כמה יישארו? שניים וחצי מיליארד, זה הרבה. ‫מה הייתה? נהיה להם תקופת צינון ‫של כמה חודשים. ‫אבל על מי מדובר פה? ‫לא מדובר פה על מחלי שבת, ‫על אלה שצועדים פה מצעדי תואבה. ‫אלה בשני הנעלמים. ‫מדובר פה על אלה שכבר שומרים, ‫שומרים שבת, שומרים זה, ‫אבל עושים עבירות. ‫זה גנב, זה לשון הרע, ‫זאת כאילו 100 אחוז צנועה בלבוש. ‫אלה שהם קרובים מאוד לאמת, ‫אבל יש להם בעיות. ‫להם הקראש המכון נותן תקופה. הרשאים ברגע נעלמים, כמוץ, הם מסרפים ברגע, כמה כתוב. אז עכשיו, כדי להיות צדיק חייבים, חייבים, חייבים לשמור שבת כלחתה. בלי זה אתה בחיים לא יכול להיות צדיק. אין בעולם, לא היה ולעולם לא יהיה אדם מחלל שבת שאפשר להגדיר אותו כצדיק. אי אפשר. אין כזה דבר. הי הוא בן אדם זהב, הי הוא נותן צדקות, הי הוא, אני יודע מה, חייל למופת, מאסר את הנפש שלו על המולדת, מה שתגיד, רופא גדול, מציל חיים, למה, מה שתגיד. מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. כתוב בתורה, ונחלטה הנפש, ההיא מהמאה. מחלל שבת, מות יומת. כותב הרמב״ם, מות בעולם הזה, יאומת בעולם הבא. ונחרטה הנפש האם מהמאה מבלי יוצא מן הכלל. אין conditions, אין תנאים. שומעים? מי שמחלל שבת זה פסוק בתורה. אין לו תקומה. הרמב״ם כותב, נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים. כי השבת עוד היא ביני וביניכם. ומי שנמכם עשה קידוש יודע מה אני מדבר ושאמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדור אותם ברית עולם ברית נצחית ברית הסכם ביני ובין בני ישראל אותי לעולם השבת זה הדבק בינינו עד כי עד כך אותי לעולם כי ששת ימים עשה השם את השלום ואת הארץ, וביום השביעי, שבת, בלשון שביטה, והיא נפש. לא יצר כלום, אין יצירה ביום השביעי. יום רוחני לנשמה. ומיד ממשיך, מחל אליה מי שהופך את שבת ליום חול, כרגיל, טלפון, סיגריות, טלפיזיה, שטויות. מחלליה מות יומת. מות בעולם הזה, יומת בעולם הבא. ונחלטה הנפש ההיא מאמיה. נורא והיום. לכן על זה אין שום פשרה. אין מציאות כזאת שאולם יגיע לבדים של מעלה, והוא מחלים שבת, ויש לו חלק בעולם הבא, או שיתנו לו גנדל. אין, לא היה, ולעולם לא יהיה כזה דבר. לא רק זה. יש מצווה גדולה למי שמת על קידוש השם. מה זה מת על קידוש השם? כל החיים היה רשע, בסוף אמרו לו, תירק על התורה, או אם לא נהרוג אותך. הוא חילוני גמור, חילוני גמור. הוא לא מסכים לירוק על התורה. הנאצי שם לו איתך לראש, אומר לו, ראש אתה יורק או שאני יורק? פתאום נהיה הדתית. צועק, שמע, ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד. בום, ירה לו בראש. אדם הזה קנה את עולמו ברגע אחד. 70 שנה היה רשם, מחלל שבת, אוכל שפנים, מדבר נגד הדתיים. פתאום, ברגע אחד, בערה בו היהדות שלו, מסר נפש ומת על קידוש השם. זאת אומרת, הוא יכל להינצל על ידי שירה, קלה תורה ואילך הביתה. או שהשתחבר לפסל והלך הביתה. לא היו אורגים אותו. נהרוג אותך רק אם לא תעשה את מה שאמרנו לך. והוא לא הסכים לעשות ומת, אז הוא מת על כיווש ה' אין כל בריאה יכולה לעמוד במחיצתו, כתוב, בעולם הבא. אבל היום יש דעות כוזבות בקרב העם שמסלפים את התורה. היום יש הרבה דרשנים שאומרים מי שחייל והרגו אותו, או מישהי יהודי סתם אזרח, ומישהו, איזה מחבל, הרג אותו, אז הוא מת על קידוש השם. זה לא נכון. סילוף גמור, מה פתאום? זה שהוא מת, מוות משונה, כתוב בגמרא לנסחת צד אדרי, נמוד מאגזרי, מת מיטה משונה, הר ואלי חפרה. מי שמת בצורה לא רגילה, זאת אומרת, לא מת מזקנה, לא מת מאיזה מחלה, אלא נפל מאיזה גג, או דרס אותו איזה סוס, פגע בו ברג, דברים לא צפויים. תרף אותו איזה תנין, דברים שלא חלם. כן? אז אדם כזה, זה נקרא מיטה משונה, לא כדרך הטבע. אז המוות הזה, גם אם דקר אותו איזה מחבל, או איזה אנטישמי וכולי, אז המוות הזה יעזור לו לאותו אחד, ויחפר לו על חלק מהאבונות שלו. זהו, זה כל מה שכתוב. אין מקור באף מקום ביהדות שאחד שארג אותו גוי בגלל שהוא יהודי, זה נקרא מת על כילוש השם. סתם סילוב. ומה הרעיה? אם זה במסגרת הרעלי מלחמה? לא משנה. אפילו מלחמה. חייל עכשיו יצא להגן על המדינה מצווה בידו. ארג אותו ערבי בקרב, החייל הזה יש לו שכר גדול בשמיים על זה שהוא מת כדי להגן על המולדת. זה כן. וגם עכשיו שהוא עומד תמיתה משונה אז יש לו גם חפרה על העבירות שלו אבל הוא לא הולך למדרגה הכי גבוהה כמו אחד שאמרו לו תשתחווה לפסל אם לא נהרוג אותך והוא מסר מבחירה את נפשו לא באונס חייל לא שאלו אותך אם למותו לו ירו בך אבל אם אומרים לך תשתחווה ותלך לא תשתחווה נהרוג אותך אתה יכול להשתחוות שנייה וללכת גם ברור, גם שאתה לא מאמין בפסל המטופש הזה, אז אתה לא באמת משתחרר אילו שאתה עובד עבודה זרה, אבל אתה אומר, לא, עד רבה, אני אמסור את נפשי למען השם, קידוש השם. כמו רבי עקיבא וחבריו, חנה ושבעת בניה, כל אלה המפורסמים, פאפורוס וכו', לוליאנוס, כל אלה שכתובים בגמרא. אז עכשיו, עשו סיאנס למעל מאה חיילים פה בארץ, שמתו בקרבות. מאה חיילים עשו קלטות, הם היום ילדים פה, אבל פעם היו מוציאים קלטות של סיאנסים, שעשו עם חיילים. עשו אבל. עשו לעשות, אבל החילונים לא ידעו, אז הם קוראים לנשמות. מי שכבר עשה עשה, עד רבה, אנשים מתחסקים מזה, רגע. אז עכשיו, היה איזה רב אחד, יש רב אחד, שהוא היה בשומר הצעיר, רמי לוי. קוראים לו. היום הוא דרשן, נותן דרשות. הוא עשה פעם קלטת מפורסמת על 13 חיילים שעשו סיאנס לחבר שלהם שנהרג שנתיים לפני. הם הביאו את הנשמה שלו בבסיס. הוא אמר להם בעוד שנתיים תהיה מלחמה. הוא מדבר על מלחמת לבנון. וכולכם פה תאמו אותו במלחמה. כל ה-13 חיילים. כעבור שנתיים פרצה המלחמה, הוא מספר רמי הזה, רמי לוי, היום הוא רב כבר, רב רמי לוי. הוא מספר, אנחנו באמצע לבנון, בג'ונגלים של לבנון, בום, חבר שלי חוטף כדור בראש. אחד מהרשימה נפל. עוד כמה דקות, בום, עוד אחד חוטף כדור. שניים מתי. שלוש, ארבע, חמש, שש, שתים עשרה מהרשימה מתו, רק אני נשארתי. הוא בשומר הצעיר, לא יודעתי בכלל. הוא אומר, אני כבר מבין שנחרץ גורלי. אין, לא הייתה חמצה. הוא אמר לנו שכולנו נמות. כבר 12 מתים. רק אני נשארתי. עכשיו אני רועד מפחד. אין מי שניחלץ אותי. אני בלב ליבה של לבנון באיזה ג'ונגל באמצע הלילה. יש לי את הנשק שלי וזהו. קופץ עליי ערבי מהעץ. היו מתחבים על העצמים, הם סכינים. קופצה עליי עם הסכין בנס אני מצליח לדחוף אותו הנשק שלי הסתובב לי מאחורי הגב ככה הסתובב אז אתה לא יכול גם להעביר אותו קדימה והוא יש לו ידיים של גורילה עם סכין כזאת קומנדו מנסה להחליף לי את הסכין בלב ואני מלאבק בו אומר אני הקיבוצני כשהיינו יושבים בקיבוץ ואוכלים חמץ בלן הסדר לחם אוכלים כזה קיבוצניק הייתי. לא יודע מאיפה בא לי, צרחתי, שמע ישראל, אשר אלוקם על שם אחד. ככה הוא מספר. איכשהו המחבל אז החליק, הוא הצליח להעביר את הנשק קדימה, וקצר את הבאמה הזאת, והרג אותו. זאת אומרת, הוא כבר היה בתוכנית גם כן למות. צרח, שמע ישראל. חזר בתשובה, וסיפר את הקלטת הזאת. שהם שאלו את החייל הזה, אבל איפה אתה נמצא? אמר, אני נמצא במקום נורא. אמרו, לא למה, אבל אתה מתת בתור חייל. זה לא נקרא למות על קידוש השם? אמר, זה שמתתי בתור חייל זה באמת דבר גדול, הבעיה שהייתי מחלל שבת. כל החיילים שעשו להם סיאנס, כולם אמרו שהם במקום גרוע, וכולם אמרו שהם שם בגלל שהם חיללו שבת. כלום לא עזר להם. אפילו שהם מסרו את נפשם להגן על המולדת. למה? כמו שאמרתי לכם, אין מציאות בעולם שבן אדם מחלל שבת ומורד באות בברית עם בורי עולם, ויהיה לו עולם הבא, או גן עדן, או עירי פני משיח. לכן, כי חייבים להתעורר מי שפה עדיין לא שומר שבת. אתה חייב, השבת הזאת, אתה חייב לשמור. אין יותר משחקים. אם חלילה, עכשיו פתאום תתחיל הגאולה ואתה לא מוכן, הלך עליך. אחרי שכבר יבוא המשיח, אין מקבלים בעלי תשובה. וגם אין מקבלים גרים. אני יש לי, ברוך השם, קרוב ל-2000 גויים שהתגיירו מהדרשות שלי. קרוב לאלפיים, אולי יותר כבר היום. במשך השנים, כל שבוע באים כמה, כל שבוע, במשך השנים, מאז העימות שהיה לי מקומר, אז המון המון גויים בעולם עזבו את הדת המטופשת שלהם ובאו להתגייר. יש כאלה באים במיוחד אלינו לניו יורק, להתגייר אצלנו, כי הם במדינות שאין מדין בכלל. ויש עכשיו הרבה שהם בהמתנה. אני בוחן אותם, אני רואה שהם לא מאה אחוז מוכנים, אני אומר, דבר איתי עוד חודש. עוד פעם, דבר איתי עוד חודשיים, אז הם בלחץ. שימו לב, גועים. אומר לי, אני בלחץ. אני אומר, למה אתה בלחץ? הוא אומר, אני פוחד שיבוא משיח ואני אשאר בחוץ. אך כבר לא נוכל להתגייר לי. אמר גרטידה, אם התחלת את התהליך, לפני אתה תוכל לגמור אותו. אני מרגיע אותם. הוא אומר, מה זה בלחץ? אם עכשיו יבוא משיח ואני עוד מחלל שבת, אני גועי, עוד לא התגיירתי. אתה בעצמך אמר, אתה כתוב, שלא מקבלים יותר גירים ובעלי תשובה. אמרתי, כאלה שמרדו ועכשיו רואים את האמת, כולם רוצים פתאום להיות דתיים. כבר קולט. איפה היית עד היום? תחננו אליך. עכשיו שראית את הסוף, פתאום נהיית צדיק? אבל אחד שהתחיל לפני, התחיל את התהליך של החזרה ותשובה, יתנו לו לגמור אותו. אם הוא היה רציני, לא אחד שמשך את זה עשר שנים. יש איזה אחת, היא אומרת לעוזרה שלי, תשמעו סיפור, היא אומרת, אני, הרב מזרחי הוא יותר מדי קשוח בשבילי. הוא לא יודע קיצוני. אני אוהבת את הרב פלוני. הוא מאוד מחסק אותי. הוא מדבר ומספר סיפורים. הוא אומר שאני צדיקה. שואל אותה עוזר שלי, כמה שנים את מקשיבה לרב הנחמד? אמרה לו שלוש שנים. אומר לה, ומה מאז קיבלת לצמח? ‫קיבלתי על עצמי להדליק ‫נרות שבת לפני שלוש שנים. ‫פשש, כפיים, כפיים בשבילך. ‫שלוש שנים היא דליקה נרות שבת? ‫בקצב הזה מתי היא תחזור בתשובה? ‫בגיל 700? ‫אם שלוש שנים היא לוקחת לה ‫להדליק נרות, ‫עוד שלוש שנים להתחיל להפסיק ‫להדליק חשמל, ‫עוד שלוש שנים להתפטר מהסיגריות, ‫עוד שלוש שנים לא יצרה באוטו, ‫בגיל 750, ‫שהיא כבר תבוא עם שני מקלות, אני שומר את שבת. זמן, תגידו לי אתם. כשזה מגיע לכסף, אף פעם לא ראיתי שאחד אומר לו למהר, פוקו פוקו, סלולי סלולי, אל תהיה שנאת. מה הלחץ? תעמי שקל עכשיו, חודש הבא, עוד שקל. תיתן לי בתשלומים לאלף שנה. ראיתם פאנק הזה? אדוני, אני רוצה מחר את הכסף. לא, לא, שבוע הבא. לא, לא, מחר. אם לא, אני שולח אותך את ביז'ו. מחר. למה בכסף כולם רוצים מהר, מהר, מהר, אבל להיות צדיקים? יש זמן. דרכי הדרכי נועם. מה הלחץ? השם אוהב את כולם. אתם רוצים את הבלוף הזה או שאתם רוצים את האמת? תגידו לי מה אתם רוצים. אם אתם רוצים בלוף, אני אשלח לכם מישהו שיגיד לכם שאתם צדיקים, אין לכם מלאי טוב, מצבכם טוב, שהם אוהבו אתכם, תגיעו לשמיים, תקבנו את הפצצה אז, אבל אל תאשימו אותי. או שאתם רוצים את האמת, כואב, פורף בלב, אבל אתה הולך הביתה ולא נרדם. מה קרה איציק, למה אתה לא ישן את הכל עליי? הייתי אתמול בדרשת זעם בצפון תל אביב, בא שם איזה אחד, קרה לי את הלב, היה איזה אחד, בחור אשכנזי, רוני בריק, בניו יורק, בנוג'רזי. היה בין השיעורים שלי, הייתי מדבר בפרפקט פיטה, משעדה בשרית, פלט קשר. כל שבוע הייתי בא לשם, עושה שם דרשה בלילה, במשעדה הזאת. הבחור הזה, אני לא אשכח אותו, הבא עם בלורית כזאת שחורה גבוהה, ג'קט אור, בא ככה עם ג'ינס, יושב שעתיים בדרשה, ואני רואה עליו איך הוא מתייסר ומתפתל בכיסא. איך שנגמר את הדרשה, הוא בא אליי, אומר לי, כבוד הרב, מה אתה עושה לי? איך שמתחילה הדרשה אתה תוקע לי את הסכין בלב, והם סובב, והם סובב, ומסובב, שעתיים הורג אותי. דיברת על הגוריה, זה אני. דיברת על החשבת, זה אני. דיברת על אלה שקמים בשתים עשרה, זה אני. דיברת על זה, זה אני. הרקת אותי, אני לא יכול כבר. אמרתי לו, אני בעזרת השם כבר רואה שאתה עוד מעט מגיע אלינו לישיבה. הוא אומר לי, לא, אני לא מלמש לישיבה. אני אומר לו, זה רק עניין של זמן. איך אתה יודע? אמרתי לו, כי מי שהאמת אוכלת אותו ושורפת אותו, הוא לא יכול יותר לחיות בשקר. מפה כבר הדרך קצרה אל האמת. זה, ברגע שאתה כבר הבנת, אתה לא יכול יותר לחיות בבלוף. בקיצור, הבחור חזר בתשובה, עלה לארץ, לא ראיתי אותו יותר מעשר שנים. יותר מעשר שנים. יום אחד, אתה זוכר את הדרשה שהייתה לנו ביהוד במוצאי שבת? יום אחד, יש לנו מוצאי שבת, בדרך כלל אני לא אוהב לעשות דרשות מוצאי שבת, אבל לא הברירה לאיפה לדחוף את הדרשות, אז עשינו דרשה ביהוד מוצאי שבת. אני יושב עכשיו מדבר, פתאום נזכר אותי ברוני הזה. נכון? נספר את הסיפור שלו. תוך כדי שאני מספר, מי אני רואה מולי יושב בקהל, אתה דארת כאן ביהוד, יושב בדרשת, היא הולכת לשפחות, מעורכת את הנשמה, הנשמה מרגישה דברים, אתה לא מרגיש. פתאום בא לך מדבר על הדרשת, אתם יודעים כמה פעמים קרה לי בדרשות בניו יורק, שתוך כדי הדרשה אני נזכר במישהו לפני חמש, עשר שנים, לא ראיתי אותו, לא שמעתי ממנו, לא יודע איפה הוא היום בכלל, נשאר שומר מצוות, חי, מת, לא יודע כלום. מתחיל פתאום לדבר עליו, אחרי שנייה הוא נכנס לי בדלת. נראה לי את זה המון פעמים. רב, תספר עם גילי הספר. זה טוב. יש לך ספר מפורסם. היום הוא גר פה ברמת בית שמש. גיל נחמן. כשהוא הכיר אותי, לא היה שומר מצחוק. היה לו שותף ליאור, יש להם הספרה מפורסמת בברוקלין, קינגס הייואי. גילי וליאור, שני ספרים מדופלמים. כל הישראלים בניו יורק מספרים אצלנו. עוד פעמים ברמה. עכשיו, תשאירו אותו לזה מעשה. יום אחד אני הייתי הולך לדבר בבית הישראלי, ימי שני, יש איזה מיליארדר, לקח וילה של שלוש קומות, אומר כל מי שרוצה לגור בחינם ולאכול על חשבונים, הוא זמן. בתנאי אחד, בין שמונה לעשר בלילה, החייב להשתתף בשיעור תורה שיהיה במקום. זה התנאי. ככה אנשים חוזרים בתשובה. ביום הם עובדים, מגיעים הביתה שש-שבע, מתכלכים, אוכלים. מגיע הרב, אני הייתי ימי שני. אני מגיע, איך שאני מגיע, אני רואה שני חילונים חדשים הגיעו. אחד אורן, שערות ככה, עפרו, כמו השערות סבתא שקונים לילדים, עצמר יפן, ככה, אבל בגדול. ועומד אחד יוסי, גם כן שער אסוף, אבל ארוך מאחורה. והשאר שניים חדשים הגיעו. אמרתי, על מה אני אדבר היום? על שערות. שערות לגבר, כמה זה חמור. עכשיו אני מתחיל את הדרשה שמונה, הם צריכים עד עשר לשבת. בעשר הם יכולים ללכת. אם אני מעריך, זה פעם שלי. הם הולכים. משמונה עד אחד עשרה אני בקרבות עם השניים האלה, אבל מה זה קרבות? הכל כבר הם מוכנים לעשות, רק אז תגיד לנו להסתפר. אתם מכירים את אלה שמוכנים למות בשביל השערות שלהם? לקחו לי שנים לגדל. ואני לא מוותר להם. וכל ציטוט שרק דיברו על השערות, שחץ, גאווה, חציצה בתפילין, מביא אסונות על ישראל, מביא דינים על האדם, הם כבר מתאלפים. אבל הם לא מוכנים להסתפר. שנות שעות. לא, לא, לקח לי שנים לגדל. שעה וחצי בלילה, אנחנו שעה בחריגה כבר. רוב האנשים כבר כמה הלכו, זה רק הקרב ביני לביניהם ממשיך. עומד בדלת גילי הספר. פתאום מופיע. מסתכל עליו. מה אתה עושה פה גילי? הוא אומר, אהלן, מה נשמע, כבוד הרב, באתי להגיד שלום. אני אומר, בסדר, אבל למה את המכונה תספור את מסרק ומספריים ביד? קצרה בלילה, רבותיי. אומר לי, אני אחרי שאני סוגר את המספרה, אני הולך לעשות ביקורי בית, כל מיני עשירים, הם לא יכולים לבוא במשך היום, משנבים לי פי כמה וכמה, אני הולך אליהם מהביתה, עושה איזה תספורת שתיים בערב, אז למה את הכנסה? והייתי פה בלוק ליד ואמר לי הבן אדם שאתה נותן פה בדיוק דרשה הלילה אז באתי להגיד שלום אני מסתכל על השניים האלה אני אומר להם הקדוש ברוך הוא שלח לכם את הספר הכי טוב בברוקלין ב-11 בלילה לכאן אחרי שלוש שעות של ויכוח שלח לכם את הספר הכי טוב לפה ולא תסתפרו הם מסתכלים אחד על השני. הוא אומר לו, אחי, לא יכול להיות מקרה כזה דבר. לפחות אין להם שכח. דבר כזה לא יכול להיות מקרה, זה בטוח מהשם. הוא אומר לו, אתה תספר אם אני אספר? הוא אומר, כן, אם אתה מספר גם אני אספר. אמרתי ליד לה, גילי, באת בזמן, אני בדיוק שלוש שעות אבקח איתם, את תספורת. תספר אותה. מי הראשון? האורן הזה עם השערות ככה. הוא נכנס למקלחת, אני ממשיך לבקח איניוסי הזה בינתיים, אני אומר לו למה שלא תבוא אלינו למונסי לישיבה? הוא אומר לי דווקא אולי כן אני אבוא, תבוא יאללה, תערוץ סיק אני אקח אותך אידיאל לילה. הוא אומר לי לא, אני עובד במאפייה, אני מחר צריך להיות שם על הבוקר בשלו על הבוקר, אני לא יכול לבוא. אל תדאג, אני מכיר את בעל המאפייה, אני מתקשר אליו על הבוקר, אני אומר שאני הבאתי אותך לישיבה, הוא ישמח, חסיד אחד מבורו פארק, הוא אשמח, אומר לי יש לי עוד דברים לעשות, אני לא מוכן עכשיו לבוא לישיבה, אני אבוא יום ראשון. אמרתי לו יום ראשון אתה לא תזכור שהייתי פה בכלל, מה יום ראשון? עכשיו הברזיל חם, שלוש שעות היה לנו קרב פה, יאללה, תערוץ פיק, תבוא לישיבה. אומר לי לא, לא, אני נותן לך מילה, יום ראשון אני אבוא. אמרתי לו, אני אומר לך, תשמע, יום ראשון אתה כבר תתקרר, לא עוזר. ‫הוא אומר לי, למה? ‫הוא אומר, תבדוק. ‫פותח את הארנק, אומר לי, 200 דולר. ‫עכשיו מסכן, הוא עובד שלושה ימים ‫בשביל ה-200 דולר. ‫אז זה לא שהיו מרחיקים, ‫70 דולר היום. ‫הוא אומר, אני אומר לו, ‫תן לי את ה-200 דולר האלה רבון. ‫אם אתה תופיע יום ראשון, ‫איך שאתה נכנס בדלת, ‫אני מונגיש לך את ה-200 דולר האלה ‫בישיבה. ‫אם אתה לא מגיע יום ראשון, ‫אני שם את זה בקופת ‫של הישיבת סדקה, אתה מסכים? ‫הוא חושב. לא שיהיה מי הוא מזיע ליד התנור במאפיה, זה לא צחוק. הוא אומר, בסדר. נתיים ניתן, נתיים לא ניתן. נזתי בכיס. בינתיים, ההוא, ההורג הזה, פתאום אנחנו שומעים צעקה, לא! ככה, ככה, זה דקת צריכה. פתאום הוא יוצא מהמקלחת, ‫אה, חזקמתי! ‫פעלתי על הראש כמו כנור טניס. ‫היה כמו כנוריה, ‫יצא עם כנור טניס. ‫לא האמנתי על הראש, ‫הוא היה קטן. ‫אני אומר לכם, כמו אשכולית, ‫הגודל של הראש. ‫חזקמתי! ‫עכשיו, הוא לא עשה בלתי. ‫נכנס, הסתפר, חלק. יום ראשון אני יושב בישיבה, תשע, עשר, אחת, עשרה, שתים, עשרה, אחד, הפסקת צהריים. אני ואחרי החברות שלי ממשיכים ללמוד. כולם הלכו, ירדו למטה לחדר אוכל, אני והוא לבד בבית מדרש. אחד וחצי, מי נכנס? שני הכוכבים, אורג ויוסי, עם תיקים. איך שהם נכנסו, מיד הוצאתי את ה-200 דולר, באתי אליו, אני אומר לו, הנה, מסתכל עליי, אומר לי, אתה יודע למה אני פה? אני אומר לו, מה? הוא אומר לי, בשביל המאתיים דולר, אתה יודע איזה קשה אני עובד? בשביל המאתיים, תראו איך ה' עשה לי אף מה קרה היום, אם לא היה הטריק הזה, הוא לא היה מגיע. באו לישיבה, התגלו כשני גאונים, מוח חריף, כמו הרב מיר אליהו בסגנון, זיכרון מופלא, תוך כמה חודשים הרב אמר להם, אתם צריכים ישיבה רצינית, עברו לארץ. שלח אותם לקף החיים, ועברו להם השנים. לפני איזה, כמה זמן זה היה? בקריית מוצקי? שנתיים בערך. אני הולך לתת דרשה, איפה זה הקריית מוצקי? קריית עטה, איפה זה? הכנסת הענק הזאת. קריית עטה? איפה זה היה בקריית עטה? פי חמש מהמכנסת הגדול הזה, ארוך, רחב, מפוצץ אנשים, אני יושב על הבמה, פתאום נזכר אותי בסיפור הזה, אני מתחיל לספר, פתאום את מי אני רואה בקהל, אחד עם כובע שחור יושב, ‫אני אומר להם, רבותיי, נראה לי ‫שהבחור הזה שעכשיו סיפרתי עליו ‫יושב פה בקהל. ‫אם הוא רוצה לסדרות, ‫בבקשה, תעלה לבמה. ‫הוא קם. ‫יש את זה ביוטיוב, ‫אתם יכולים לראות את הקטע הזה. ‫תראו את זה בעצמכם. ‫עלה לבמה, חיווקים, ‫נתן לו את המיקרופון, ‫נתן 25 דקות דרשה בלי הכנה. ‫אולי 100 מקורות הוא ציטט. ‫כמו מכונת יריעה. אני יושב שם, אני אומר, עכשיו הבנתי למה הקדוש ברוך הוא עשה נס גלוי כדי להביא את השמיים האלה לאישיים. בקיצור, תראו לכם מה זה עולם, איזו השכחה. כל אדם ואחד מכם פה יש עליו השכחה. כל שנייה, כל שעה, תסתכל, תפתח את העיניים. אין צדק שבאת אלה פה הלילה. יש אנשים יכנסו, אחרי עשר דקות יצאו. אין להם זכות. צריך זכות לשמוע את האמת. רוב האנשים היום אין להם זכות. אברהם אבינו, לא מי אברהם אבינו, סתם. הקרשבחו עשה לו עשרה ניסיונות, ורק אחרי שהוא עמד בהן, הקרשבחו הלך איתו עד הסוף. אתה ידעתי כי הרי לו אימתה. לפעמים אתה מגיע עד לבאר ולא שותה. היה לנו איזה בחור אחד, היום הוא רב בטורונטו, במונטריון. יום אחד אומרים לי, תשמע, אני רוצה לקחת אותך לאיזה מקום, לא בניו יורק. שלוש משעות נסיעה מניו יורק. בחורה אחת חטף אותה איזה גוי שחור, והיא נמצאת באיזה גטו של שחורים, וההורים שלה, זוג ישראלי, מסכנים, ארוכיים, לא ישנים לא ביום ולא בלילה. לא יודעים איפה הבד שלהם. גם אי אפשר להיכנס לשם. ‫אבל אנחנו מכירים איזו חברה שלה, ‫והחברה שלה יכולה לשכנע אותה ‫לבוא לאיזה מקום מסוים, ‫ואתה תציל אותה, תבוא ותדבר איתה. ‫אמרתי, אני יש לי רעיון יותר טוב, ‫תעשו דרשה גדולה, ‫אם אני כבר בא עד לשם, ‫אני לא בא בשביל בן אדם אחד, ‫תביאו לפחות מאה, ‫ותדאגו שהיא תבוא. ‫נעשה אצל הדוד שלה, ‫יש לו פעיל גדול, ‫יביאו באמת מאה איש, היא הגיעה. ‫אני עולה איתה מקומה שנייה ‫לדבר איתה, לא ליד אנשים, אני אומר לה, תשמעי, זה מסוכן מה שאת עושה. אני יודעת, אני לא יכולה לשלוט בזה. תיזהרי, את תיכנסי להיריון, יהיה מאוחר מדי, מה תעשי? לא עזר כלום. אחרי חודשיים, מה אומרים לי? היא בהיריון. מה נעשה עכשיו? עכשיו היא מוכנה לברוח. אמרתי, טוב, נלך נחלץ אותה. דיברתי עם איזה מישהו משם, הוא אסף אותה, הביאו אותה אלינו. עכשיו, אני לאן אביא אותה? אביא אותה לבית שלי, אני שם בלילה ברחוב. היא היה לה גילים כאלה ענקיים, נזמים של כל מיני השחורים, כל מיני גריז בסערות, לבושה כמו שחורה מארנם היא הייתה. ואנחנו שכונה חרדית, אתה לא יכול להביא אחת כזאת לבית עם ילדים דתיים וזה. אולי מסתכלו עליה, יגידו לה, מה זה, אתה יהודיה בכלל? יהיה פה בושות. ‫אמרתי, יש לי חבר צדיק כזה, ‫הוא מוכן למות בשביל להציל לי יהודית. ‫רק אליו אני יכול להביא אותה. ‫אף אחד אחר לא אסכים. ‫אני מתקשר אליו, ‫שמעון, אני מביא לך איזה מקרה קשה. ‫מה, מה, מה? ‫אני אומר לו, אתה תבין שתראה, ‫הבאתי אותה אליו וברחתי. ‫עכשיו, אני כל יום הייתי בא אליו ‫בצהריים. ‫שלושה ימים לא הופעתי מרוב פחד. ‫אמרתי, אשתו תהרוג אותי. אחרי שלושה ימים ראיתי שקט, אמרתי בוא נלך נפדוק, אני מגיע, לא זיהיתי אותה, נעלמו הגילים, הנזמים, הגריז, לבושה כמו דתייה, משחקתי עם הילדים הדתיים, קצנו את הילדה, התחתנה עם איזה אחד, היום הוא רבג גדול מאוד של חסידים, חסידים עומדים שעה בתור לתת לו כוויתל, אם אתם יודעים מה זה. בבקשות, בקיצור, לבחורה הזאת היה אח. היה לנו סמינר. הבאתי אותו מהסמינר ישר לישיבה. הוא מגיע לישיבה, הוא מסתכל מהחלון, רואה כולם לבושים חולצות לבנות, כיפות שחורות ולומדים גמרה. נבעל. לא מלגמרי. אומר לי, תשמע, איך אני בכל הסכמתי לבוא? אין לי בגדים, אין לי כלום. באתי ישר מהסמינר. אולי כדאי שאני אחזור שמה, ואני אביא תיק ואני אחזור. אני כבר מבין מה הוא רוצה לברוח. אמרתי לו, אל תדאג, אנחנו נביא לך את כל מה שאתה רוצה. תרשום הכל, תגיד להורים שלך שיחינו, אני אישית נוסע להביא לך את הכל. לא, מה פתאום? אני צריך לבחור את הבגדים, וזה אמר, תגיד לאמא שלך, הכל נשלח לך את זה באי-או-פי-אס, בדואר. לא עזר כלום. אמר לי, לא, לא, אני הולך, אני לא יכול. זה נראה לי יותר מדי. אמרתי לו, תשמע, טוב, הקראש ברוך הוא יביא אותך עד לפה, זה לא סתם. זה רגע קריטי בחיים שלך עכשיו. תחליט. אתה נשאר, תנצל. לא מי יודע מה יהיה איתך. לא שמע. הלך. עוברים להם השנים, שעתיים, שלוש, ארבע, לא יודע כמה עבר, הוא מתקשר אלי היום אחד. תשמע, איך לא שמעתי בקולך? הידרדרתי לשאול תחתית כבר שתי הפלות עשיתי עם שתי גויות חיים שלי גהנום אני יכול לבוא אליך לשבת? אמרתי לו כן תבוא בא לשבת הוא אמר לי אני חייב לעזור לי אני אבוד למה הוא בא לשבת? כי הוא ספר לי על אחותו אז התברר הבעיה שהאחותו נמצאת באיזה גטו הוא לא בא בשבילו הוא בא לי להציל אותה, אבל על הדרך, הוא אצלי. אמרתי לו, אני מוכן לעזור לך בתנאי אחד. שמרגע זה ועל אתה מתחייב שכל מה שאני אומר לך אתה עושה בלי ליקוחים. אם כן, אני אהיה איתך עד הסוף, באש ובמים. הוא אומר לי, כן, כל מה שתגיד לי אני עושה. תביאי כל הדברים שלך, תכנס לישיבה. היום הבן אדם הזה רב, תלמיד חכם, עוד יהיה גדול לדור. תלמיד חכם, אתם יודעים שהוא בא אליו, הוא היה גר עם ערבי, שותפים בדירה. הוא עובד באיזה מסעדה, כבר שני גויות רצחו שתי תינוקות. תראו לאן בן אדם התדרדר, הוא כבר היה בישיבה. עכשיו, איך אומרים בארץ, מאז שלא בא דרך הראש, בא דרך הרגליים. למד בדרך הקשה, לא חבל. שלוש שנים לפני הוא כבר היה בישיבה. הגיע לבעל, ולא שתה. חזר פעם שנייה, אבל דברים מתען כבד. לכל מעשה יש השלכות, זה לא צחוק. היית פה הלילה, אתה יכול לחזור לחילוניות שלך כאילו לא קרה כלום? מה זה פה, תוכנית טלוויזיה? מה היינו פה, שעה שמונה? שירה בציבור? מה היה פה הלילה? היה פה עכשיו, הקרשבחון מביא אותך למישהו שייתן לך סירות ויזעזע לך את המיים, ויגיב לך עכשיו זה הזמן להינצל ואם לא עכשיו ומתי כתוב, הוא אומר אכתב ואשוב אכתב ואשוב עכשיו אני אכתה יום אחד אני אשוב אני אעשה תשובה אין מספיקים בידו לעשות תשובה אבל להתאר מסיים לו פותחים לו בדרך שאדם רוצה ללכת כמו ליחים אותו. אתה רוצה להיות שומר מצוות? יעזרו לך חמישה מים. אתה רוצה להיות איש מרץ? יעזרו לך חמישה מים. עד שבסוף ייתנו לך את החשבון. ואז אתה תשמם ביוקר על כל המעשים שלך. אתה רוצה להתלבש כמו גוי? לא מתערבים לך בבחירה. אתה רוצה לעשות כל מיני תספורות מוזרות של גויים, כל מיני קשקושים וקעקועים? צמין, מוזיקה של גויים, ראפ, כל מיני מחכה, כל מיני שפלים בכדור הארץ. אלה הגיבורים שלך. אתה עוזב אותי בשביל אלה? נותנים לך. בסוף תקבל את החשבון. שמים לך את הערש שלך. יש איזה אדם, הלך עם המשפחה שלו ברחוב, פתאום פונה אליו איזה חבר שלו שפתח מסעדה. אחי, איזה כיף לראות אותך. בואו, כנסו. תראו איזה מסעדה פתחתי. בואו תיהנו קצת, אני אפנק אתכם. נכנסו למסעדה, הם היו בטוחים שהוא מזמין אותם לאכול בחינם. תזמינו ילדים חמודים. למה המבורגר? תזמין סטייק, קיציק. מוישי, תזמין סטייק. לא, לא, אבל אני אוהב מקליקיון. מקליקיון זה 20 שקל. תזמין סטייק, 200 שקל. למה? על חשבון הבנון. תביא להם קולה, ותביא להם אולי ריסטי, ותביא להם גלידה, תביא הכל, תביא. פתחו שולחן. תוך כדי שהם מפעלים, הגיעה מלצרית, זה החשבון שלכם. ההורי 20 שקל. חשכו עיניו. מה? הוא אמר להיכנס לחלום הזה. הוא לא אמר בחינם? מי אמר בחינם? הגיעו לבית דין. הגיע המקרה הזה לבית דין. אמרו, הוא אמר לך תכנסו לאכול בחינם? הוא אומר לא, אבל אני ככה הבנתי, בעיה שלך. אבל דבר אחד אני מבטיח לכם, שעכשיו הוא היה יושב וטורף את הסטייק, איזה סטייק. איך שמצרי צמע את החשבון, נתקע לו הסטייק בגרון. הוא כבר לא נגע יותר בסטייק, זה אני מבטיח לך. למרות שלא הייתי שם. מה השנה? התענור, התברר שהוא עולה ביוקר. אדם עושה עבירה, הוא מתבייש בה, מוכנים לו אבונותיו. למה? כי הוא לא נהנה מהעבירה. זה מה שאמר לי הרון עברי כזה. הוא אומר לי, אני בגללך כבר לא נהנה מהעבירות. אני עכשיו ארץ העבירה, מה אני חושב? מה הוא מחכה לי על זה? איך אני יכול לנהנות מהעבירה? אני חושב, מה אני עכשיו הולך לקבל על זה? עירת העונש אבל יש מן דרגה יותר גבוהה עירת הרוממות בלי עונש, עזוב עונש אני מתבייש מהשם מתבייש מהשם כל מה שקרה בספר נחשבים איך אני יכול לעשות כזה דבר אני אעמוד מולו ביום הדין יראו לי את כל הדברים כל המאללים כל הגנבות כל ההצגות כל העמדת פנים איך התלבשתי, איך דיברתי, איך קיללתי, איך אכלתי, איך ריחלתי. מה אני אעשה? אתם יודעים, פה בעולם הזה הכל חופשי עושים. אין כבר בושה מאף אחד. אבל שם זה עולם האמת. יבוא הסבא המרוקאי שלך, הקדוש, או התימני, או איזה פולני שמסר את נפשו בגטאות כדי להישאר יהודי. פתאום ירו לו, תראה איזה נכד היה לך, תראה אותו כולו מקושקש עם קעקועים של גויים, תראה אותו, כמו ליצן. כל הגוף ציורים, כמו ילד בן שלוש. ראה איזה גוי תמק השקש את כל הגוף שלו, הסחורים בכל הגוף, גם הוא רוצה להיות כמוך. אבל פה אתה לא מרגיש תבושה. כי יש הרבה כמוך. זה נהיה מודה. אבל שם זה עולם האמת, הבושה היא נוראית, נוראית. דמיין לך עכשיו שפתאום יתברר לך שאתה נכת של הרמב״ם. גדול עולם. פה מסתכל עליך עם צמות וקוקו ונראה כמו, לא יודע, איזה הודי מההודו מהשווקים. רק חסר שתשתכבה גם לפרה, זה מה שחסר. שפתאום יתברר לך שאתה נכת של הרמב״ם, יואו, איזה בושות. איפה אני אחביא את עצמי? אני נכד של הרמב״ם. ותראה עכשיו, תראה איך אני נראה. תראה מי הסבות שלי, תראה מהרמב״ם, איזה סבות היו לי. בחורה שמסתובבת בלי בגדים, פתאום יראו לה שהיא נכדה של איזה רשי, או הארי הקדוש, או, לא יודע, אחד מגדולי ישראל. איזה ברושה תהיה לה. איפה היה בדורות האלה אישה שהולכת בלי בגדים, איפה היה? ופתאום עכשיו בבדים של מעלה גבושה נוראית. אין איפה להתחבא. פה עוד אפשר לטייח. ואכן רבותיי, שוב יום אחד קודם, אתמול הייתה כבר צריך לחשוב. עכשיו, שמעת את האמת? עכשיו תקבלו על עצמכם. אם יש כאן מישהו שלא שומר שבת, זהו זה, ברגע זה אני גמרתי עם חילולי שבת. יש כאן מישהו שמשתמש בסמים, אני מפסיק עם זה. יש כאן מישהו שלא ישר בעבודה, גוזל, גונב, מרמל לקוחות, נגמרו המשחקים. להתחיל להתנבש כמו בני אדם, להפסיק עם השטויות, והכי חשוב, כדי שזה יחזיק, ללמוד תורה כל יום. כמו שאתה לא שוכח לאכול ולשתות, תעשה לך חוק ברזל. אני אעמות, לא אעבור יום בלי ללמוד תורה. חייב. גם לימוד בספרים, חזק הוא ברור, גם לימוד בספרים, וגם, לא רק לימוד בספרים, אלא גם שבדרכים, כל הזמן, דיסקים, USB, כל הזמן לשמוע דרשות. מה יש לך להפסיד? אתה באוטו, דרשות. באוטובוס, דרשות. ברכבת, דרשות. אפילו הלכת לחוף הים, אוזניות, שומעת דרשות טובה. כל הזמן דרשות. כל שעה זה 60 אלף מצוות. זה יציל אותך ביום הדין. איך ננצל ממלחמת גוג ומגוג? הגמרה אומרת, מי ינצל? מי שיש בו תורה וגמילות חסדית. תורה. תחשוב שאתה שומע כל יום דרשות שדרשנים טובים, זעזעים אותך, מקרבים אותך, מחזקים אותך, ברגעים של משבר, מחזקים לך את האמונה, ביטחון באשם. בזכות זה יהיה לך עולם הבא. מהליצנים האלה בטלוויזיה יהיה לך עולם הבא. מכל מיני טמבלים שבועטים בכדור יהיה לך עולם הבא. מכל מיני מושחתים נועפים, כל מיני סותים שצועדים פה ברחובות, מהם יהיה לך עולם הבא. משרדים יהיה לך עולם הבא? ממה יהיה לך עולם הבא? מלעצות את רצון ה' אנחנו לא מדברים על יומיים, שלש, שנתיים מדברים על נצח, נצחים תזכרו את דברי הרמב״ב נחרדים ועובדים לעד ולעולמי עולמים מה זה צחוק? אז כדי להציל אתכם מזה אני מזעזע אתכם בכוונה כי לא בטוח שאני אוגירה אתכם אי פעם עכשיו אני לידכם אתם טובים בנער, אני חייב להציל אתכם. ואם אתם סרבים לתפוס במקל, אז מה אני אעשה? התחנן אליכם ואני אשבור לכם את הראש, יוציא אתכם מהנער, יציל אתכם מתביעה, אחרי זה תתביעו אותי. הוא שבר לי את הראש. אבל הוא הציל את חייך, טיפש. מה אתה תובע אותו? לא, לא, זה לא בסדר. אני סרבתי לתפוס במקל. צריכים לשאול אותך אם אתה רוצה להינצל? לא שואלים אם אחד רוצה להתאבד המשטרה מבקש ממנו רשות לתפוס אותו לפני שהוא קופץ או שעושים לו השיחה אחד מדבר איתו ובא השני במקום תוכף אותו כפייה חילונית כפייה חילונית רציתי ללכת לסבותיי והוא מנע ממני שטויות אני תובע אתכם למה? כי הצלתם את חיי היא רצון בעזרת השם שכל מי שמע את הדברים הדברים נכנסו נכנסו אל בו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב בעזרת השם יסכם כולנו להיגאל במירה בימינו וכן היא רצון ונאמר רבי חנן ימינה קרשיה אומר עצה קרש בחודש דקות ישראל