הרב מזרחי בתא - ניבולי פה

‫ערב טוב לכולם. ‫-ערב טוב לכולם. ‫אנחנו, ברוך השם, ‫זו הדרשה האחרונה ‫ליום שכולו תורה, ‫זו דרשה שמינית ‫ביום העצמאות שהיה היום. והתלבטתי כבר, דיברתי על כל כך הרבה נושאים, על מה נדבר בדרשה האחרונה, שאני תמיד זוכה לחתום פה את הדרשה האחרונה פה, בר-הכנסת, אז גם בשנה שעברה, גם לפני שנתיים, והחלטתי לדבר על דבר ששמתי לב שאנשים מזלזלים בו. מה הוא? ניבולי פה. ‫אנשים מדברים בלשון שאינה נקייה. ‫אני לא מדבר על חילונים. ‫חילונים זה כל התרבות ‫מבוססת על כללות ‫וכל מיני מילות גנאי. ‫זה התרבות, כל העולם. ‫באמריקה כל מיניה שנייה זה כללה. ‫צא עם העומדה. ‫-כן? ‫גם הילד הזה... ‫-שששש... ‫זה לא... ‫-הרקיעות עוזר בשקט. ‫שששש... שמתי לב שהרבה בעלי תשובה מתחילים להתחזק, שומרים שבת, מצוות, קשרות, צניעות, מיקווה, מעבירים ילדים לישיבות וכו', ואחרי 20 שנה שהם דתיים כך חזקן עד הכרס, ממשיכים לקלל. קללים. דברים, איך אומרים בארץ, לשון של ארסים. יש לי איזה ילד שלומד פה באיזה ישיבה, מהטובות בארץ. מהטובות בארץ, איך אומרים, הלמידים שם תותחי על בגמרה. וצריכלתי לראות איך הוא מדבר. מדבר בסלנג של הישראלים. ושפה אומנם לא כללות, אבל שפה מכוערת. אמרתי לו, מה זה, מי לימד אותך ככה לדבר? אתה היית עדי נפש וזה וככה. מה, למה עכשיו אתה מדבר ככה? מה, אתה מנסה בכוח להיות ישראלי? אתה לא ישראלי, אתה, באמריקה לא מדברים ככה, הדתיים. מה אתה מנסה לחכות את הישראלים? הוא אומר לי, אתה יודע איך קוראים לי בישיבה? איך? הארס הקדוש. מה פירוש? יושב ולומד 14 שעות רצוף גמרא כל היום, אבל עושה כל שביכולתו לחכות את כל הדיבור של הרחוב. טוב, זה ילד בן 16, בסדר, מה הוא מבין? הוא ילד עדיין. אני לא מדבר על כאלה ילדים. אני מקווה שהשם ייתן להם בינה במהרה. מדבר על המבוגרים, בני 30, 40, מקללים, מתעצבנים, זורקים מילים. תשאלו, מה אתה כזה קיצוני, בגדיל, אז אני מקלל, אבל השתניתי, אני כבר צדיק, שומר מצוות, לומד כל יום, אשתי מצנועה, מה אתה אומר שאני נשארתי חילוני? בואו נראה מה אומרים בנולי ישראל בנושא. פלא יועץ, רבי אליעזר פאפו, כבור בבולגריה, צדיק יסוד עולם, קדוש ביותר. שמרו מה הוא כותב. ערך נבלות פה. ידוע חומר, חומרה הכוונה, שבו כמה זה חמור לנבל את הפה. עד שאמרו חזל במסכת שבת עמוד למד ג' שכל המנבל את פיו, אפילו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה, ‫נהפך עליו לרעה, לא עלינו. ‫מי שלא הבין, אני אפרש. ‫אומר הפלא יועץ, ‫אדם שבעים שנה היה צדיק, ‫במדרגה גבוהה. ‫בראש השנה של גיל 83, ‫כי מגיל בר מצווה עד גיל 83, ‫שבעים שנה הוא עסק בתורה ובמצוות, בגיל 83 הוא התחיל לקלל. כבר גזרו עליו גזר דין לטובה, זאת אומרת, אם הוא נפטר מחר, הוא הולך למדרגה גבוהה מאוד בגן עדן, עם כל הצדיקים והקדושים. אבל פתאום הוא התחיל להיות מושפע לרעה, והתחיל ככה להוציא כל מיני כללות מהפה. ניבולי פה, מדבר בלשון לא נקייה, לא צנועה. אגזר דין שגזרו עליו לטובה לשבעים שנה מתהפך לו לרעה. מה עם השבעים שנה של תורה ומצוות? כאילו שמילית תדלי שבעים שנה, מילית, מילית, מילית, באת בביתה אחת והכל נשפך. עכשיו תשמעו טוב. אדם למד תורה שבעים שנה. כל שעה לימוד תורה אלף מצוות תהורה איתה. אלף מצוות דהורה איתה כל דקה, סליחה, לא שעה. שישים אלף מצוות בשעה. יום ממוצע של אברך בישיבה או בחור ישיבה, עשר שעות ביום מינימום. שש מאות אלף מצוות כפול שבעים שנה. עשו לבד כמה טריליונים של מיליארדים של מצוות. כלל כללי אחת. כללי אחת. מה שהם כללים פה ברחוב. ‫הפסיד את כל הקדושה שבנה ‫בשבעים שנה של לימוד תורה. ‫בחיים שלכם שמעתם פעם כזה דבר? ‫אז פעם שאני שמעתי את זה ‫לפני עשרים ומשהו שנה, ‫את הפלאיועץ הזה, ‫ובכלל את חז'ל בנושא, נבעלתי. ‫אמרתי, מה זה? אין פה צדק. ‫זה לא צודק. אין פה פרופורציה. מה העבירה? עבירה של שנייה. מפסידים 70 שנה של לימוד תורה על עבירה של שנייה? איפה ההיגיון פה? אז הרב הסביר לי, לא שותה שכמוך, לא. אי אפשר להפסיד את לימוד התורה שלמדת. מה שלמדת זכר חמחקי לך לעולם הנצח. את הקדושה שבנית, בנשמה, בלימוד תורה של 70 שנה, חיללת. כל הקדושה שלך, כמו בלון שהתפוצץ. ניפחת, ניפחת, ניפחת, בום, פוצץ. אבל את השכר אתה מקבל. כל התורה שלמדת, השכרך, הנצחי, אפשר לגזול מהאדם את המצוות. אלא אם כן, הוא חזר בו. ‫לפני שהוא נפטר, הוא אמר בפה שלו ‫שהוא מתחרט על כל התורה שהוא למד, ‫אז הוא מפסיד את כל המצוות. ‫אבל אם הוא לא התחרט, ‫אפילו נהיה רשעה, ‫הוא לא מפסיד את המצוות. ‫התורה שהוא למד, שמורה לו. ‫אם הקב'S יחליט מסיבה כלשהי ‫שהוא לא נותן לעולם הבא, ‫כי הוא ירד לתרבות רעה, ‫אז הקראש מכוי ישלם לו בעולם הזה. ‫מכרת אותי בעד נזיד אדשים, ‫תקבל נזיד אדשים, כמו אסב השוטה. ‫מה עשה אסב? ‫מכרת עולם הבא שלו בשביל חמין. ‫נזיד אדשים. ‫אתם מכירים את התלמידי הישיבה ‫שבאים בירושלים ב-12 בלילה ‫לעון חמישי לקנות שולנט? ‫תאר לך שהמוכר אומר לאחד הנערים, ‫בואי נעברה מי. אני מוכן לתת לך את הקוס חמין הזאת, מתנה. תחתום לי פה שאתה מוכר לי את העולם הבא שלך. והילד השוטה אומר, מה, באמת אתה מוכר לי על ה... 30 שקל האלה? כן? תחתום שאתה מוכר לי את העולם הבא. אני חותם, חתם. יש טיפש יותר גדול מהילד הזה? מכרת את העולם הבא שלך בעד קוס חמין? נכון שזה שטותי? זה מה שאסן עשה? מה, למה לי בחורה? אז אם אדם מראה שלא אכפת לו מתורה ומצוות ולא אכפת לו מהעולם הבא והוא בז לעולם הבא ולא מאמין שיש עולם הבא והוא כופר בכלל בתחיית המתים וכל גביעת משיח מה מעניין אותו עכשיו תכלס תביא עכשיו כסף לא טיפש, תחכה חודש תקבל פי 100, לא, עכשיו רוצה 10 שקלים. תחכה חודש תקבל 10,000 שקלים, לא רוצה, עכשיו רוצה 10 שקלים, זה שותה. רוב העולם הם כאלה, 80% מהעם שלנו הם כאלה, אכול ושתוק כי מחר נמות. ‫אז בן אדם שמראה לכבוש ברוך הוא, ‫אני מעדיף כדורגל וים ואוכל לא קשר ‫ובחורות וכסף וכל השטויות ‫של העולם הזה, ‫בעצם מעיד על הכבוש ברוך הוא ‫שזה מה שנחשב בעיניי. ‫אומר לכבוש ברוך הוא, ‫טוב, אם אתה מטומטם, ‫תקבל את מה שאתה חושק בו. ‫למה הדבר דומה? ‫יש לך ילד בן שלוש. ‫הוא מבין מה זה יעלום? לא. מבחינתו זה חתכת אבן. מה הוא צריך יעלום, ילד בן שלוש? תביא לו עשרה מיליון דולר יעלום. הוא צריך? לא. תביא לו גלידה ששתי שקל, הוא ירצה את הגלידה. נכון? עכשיו אתה אומר לו, לא בני, בני, אני רוצה לתת לך יעלום. מה אתה רוצה עכשיו גלידה? אני רוצה לתת לך יעלום שתקנה עשרה בתים בו. שתחתן את כל הילדים שלך בבוא הזמן. שיהיה לך פרנסה לכל החיים. תשים אותו בבנק רק מערבית, תחיה כל החיים, ילד. מה הילד מבין? שותה. עד גיל שש, הבן ישחי אומר, ילדים הם בגדר קופים. קוף. קוף, מבין? לא, קופץ על השולחן, נטלה על השנדליר. קוף. גם ילד. לכן, תראו, יש הרבה הורים שכועסים על הילדים שהם שוברים דברים בבית. זה שטוט. מה אתה כועס עליו? הוא בן ארבע, בן חמש, מה הוא מבין? נותן לו הונש. לא, נותן לו מכה על הילד, בוכה, מתגלגל, נחנק. הוא אמר לי פעם, איזה חכם גדול, שגם היה פסיכולוג גדול, בארה״ב, צדיק, נפטר כבר, אמר לי, תשמע, שאלתי אותו בחינוך ילדים, זה היה לפני 25 שנה, נסעתי איתו לבקר את הרב ניסים יגן בבית חולים בשבועיים האחרונים לחייו. הוא היה מושפץ בניו יורק במחלקה לחולי סרטן. ונסעתי אני והרב הזה, קוראים לו דוקטור גרינבולד, גם עליו השלום, והיה לנו שעה נסיעה ממון סילמנטן, זה בלי פקקים, עם פקקים זה גם יכול להיות שלוש שעות. בכל אופן, כשאנחנו נוסעים, ניצלתי את ההזדמנון, אני יושב נגד אחד שהסטייפלר החזיק ממנו, בטור אחד שהוא מומחה לנפש, אז ההזדמנות בשבילי לשאול אותו על חינוך ילדים, הילדים שלי היו קטנים אז, אמרתי בוא ננצל את ההזדמנות ללמוד ממנו משהו, שאלתי אותו על מה מאנישים ילדים, כל דבר שילד עשה שלמות שכן בעיניך נותנים לו עונש, יד קשה, נכון שחייבים לתת אהבה ויד אחת מקרבת ויד אחת דוחה, יודעים את כל זה. חוסך שבתו, שונא בנו, כל מה ששלמה אמר, אבל במציאות. אז הוא אמר לי משפט כמו נוסחה מתמטית. אומר לי, תשמע, כל דבר שהילד עושה בקטנותו, שברור שאיכשהו יגדל ויקבל שכל, הוא יפסיק לבד לעשות, לא מאנישים. מסבירים? וזהו. כי כרגע הוא לא ברדת. אבל כל דבר שלא ילך, אלא רק ילך ויחמיר. למשל, אם הוא גונב. פותח עכשיו את המגירה, גונב ממתקים. יש לו תאוות ממתקים. מסתכל, הוא מבין שמה שהוא עושה זה לא בסדר. אמרו לו, לא לגעת, מוישי, לא לגעת. ככה מסתכל, משחק אותה תמים. קריאים אותו? תראו אותו במצלמה של הבא. מוישי! מה? אז הוא מבין. אז עכשיו צריכים, איך אומרים? עזרה ולהסביר לו אסור לגעת בלי רשות. לא עובד, נותנים הונש. מה שלא בא דרך הראש? לא, דרך הרגליים. לא תלמד בדרך הקלה, תלמד בדרך הקשה. אבל תלמד! זה קריטי. אם תקה בזה ראש, לא נורא, הוא גוזל, הוא ילד, הוא יבין שהגדל, שאסור לגנוב. לא, לא, חביבי. יש לו טבע מולד של גזלן. הוא היה בגלגול שעבר גנב. ולכן הוא התגלגל העולם עם אותה תאווה של גזל. עכשיו, תהרוג את הבעיה לפני שהיא תגדל לממדים מפלצתיים. אחרי שכבר הוא יהיה גזלן מקצועי ועולה, אין מי יש לך לדבר לקירות. וידברו אל העצים ואל האבנים. אז הוא אמר לי, דבר של גאווה, של גזל, של שקר, זה חייבים בכל מחיר להילחם בתופעה, בתחילת הבעיה. אבל אם הוא עכשיו קופץ על השולחן כמו קוף, בום, נשבר השולחן. אלף דולר נזק. לא מענישים. מדברים, מסבירים. כי הוא קוף, קוף קופץ, שובר שולחן, אין מה לעשות. מה הוא מבין? מבין שעכשיו אסור לקפוץ על שולחן? תלהב. אז הבנו, לא מוצאים עליו את העצבים ואת התסכול הזה שהלך אלף דולר עכשיו, זה ניסיון משמיים. אם לא, הוא היית מפסיד את האלף דולר על איזה גלגל שנשבר בכביש. או איזו תאונה קטנה. חסר לגבי השבחות דרכים לנקות ממך ממון, אלא זה גזרה משמיים. כי ברור שהילד לא ברדעת, והשם גלגלית, ההפסד הזה. אבל דברים שעושה שמגיל קטן הם הלכו והגדלו, והוא רואה שהשקר מועיל לו, ואתה מעלים עין, ואתה מקל בזה ראש, אז הוא רואה שזה שיטת טובה. אז הוא עוד יותר ישקר, ועוד יותר, לכן חייבים לגדוע את זה בתחילת הדרך. סימון אף זה, הצעה טובה לכל החיים. יש כאלה ילדים שאתה מדבר איתם, ומאיים, ומסביר, ונותן עונשים, ולא עוזר. אתם יודעים למה? כי הם קולטים עליך שאתה בלופר. קולטים שאתה בלופר. אני אתן לכם דוגמה למה אני מתכוון. פעם איזה אחד אמר לי, דבר עם הבן שלי, חסיד, באמריקה. אמר לי, כבוד הרב, אתה יכול לעשות לי טובה? כן, מה? דבר עם הבן שלי. מה איתו? הוא נהיה שייגץ. אתם יודעים מה זה שייגץ? איך אומרים? הוא בדרך למטה. אמרתי, בטח זה חסיד שהוריד את הפיאות וזה, מי יודע, זרק את בגדי חסידים, מי יודע, לבש לנו איזה ג'ינס, שם עגיל. מה זה נהיה שייגץ? אני, במונחים שלי, חושב חילוני עכשיו הוא נהיה. שהולך לי את החסיד, לבוש כמו חסיד למאדרים. פיאות, כובע שחור, מיל ארוך, חולצה לבנה, ציציות בחוץ. אמרתי, מה אני מפספס פה? מה זה נהיה שגץ? אולי הוא נהיה מחלל שבת ורק לא יודעים, הוא מתחפש עדיין לצדיק? התחלתי לדבר איתו, ואז התברר שבאמת הוא ירד מן הדרך. או איך אומרים, יש לו עכשיו מחשבות כפירה, ותמתמו אותו, והכניסו לו כל מיני ספקות, כמו שקורה להרבה תמימים או לכאלה שהם בעלי תאוות. ואז הוא אמר לי משפט כזה, שמעו טוב. הוא אמר לי, אני לא סובל את אבא שלי. זו האמת. אמרתי לו, למה? אבא שלך יהודי חשוב מאוד פה בעי הרע. הוא אומר, זה אתה אומר. אני יודע שהוא כולו בלוף. עכשיו, אני חושב לעצמי, אם בכלל מותר לי לדבר איתו, זה לשון הרע, ועוד על אבא שלו. מצד שני, אני בא להציל אותו, אז אני לא יודע, אני מתלבט בעצמי, מה לעשות? אתה לא נעים לשמוע ילד פותח על אבא שלו. עוד לפני שאני מתלבט אם לשמוע או לא, הוא כבר המשיך את המשפט. הוא אומר לי, אבא שלי קולובלוף, אתה רוצה לראות הוכחה? אבא שלי משלם לי 500 דולר בחודש להתלבש כמו חסיד. כי רציתי כבר לזרוק את הבגדים החסידיים, להתלבש כמו גוי. אם אבא שלי היה ירש המים אמיתי, הוא היה משלם לי 500 דולר לא לחלל שבת. זה הרבה יותר חשוב מהבגדים החסידיים התחפושת הזאת. מה אתה רואה, ילד פיקח, מה אתה רואה? שאבא שלי, מה שמעניין אותו זה השם שלו בעיר. מה יגידו האנשים? הרי כולה מיינטת פה, כל היום מפטפטים. למה אחד שמדבר לשון הרע וקיבל צרעת, צריך להביא ציפור? אחרי שגילחו לו את הראש והכל ונהיה טהור, הוא מביג ציפורים, שניים. למה? כי הציפורים מצייצים כל הזמן. לא מפסיקים לשנייה. כמו בעלי לשון הרע. זה נהיה מגפה. אתה מתחיל, הערגל נהפך לטבע. ‫אומר לי החסיד, ‫אם אבא שלי היה כזה רשמיים, ‫אני עכשיו חלל שבת עבירה ‫שיותר גרועה מרצח. ‫על זה הוא לא מדבר. ‫העיקר שאני אתלבש כמו חסיד, ‫שלא יגידו, הבן שלך נהיה גוי. ‫אבל אם האבא אומר לי, ‫התלבש איך שאתה רוצה, ‫שיבזו אותי והצחקו עליי. ‫העיקר, תעשה טובה, אל תאכל תרף, ‫אל תחלל שבת, ‫חבל על הנשמה שלך, ‫ופחות תשמור את המצוות החשובות. אז הייתי מעריך אותו. כי אתה רואה שבאמת מה שאכפת לו זה אני, לא הוא. אבל עכשיו שכל מה שמעניין אותו שאני אמשיך להתחפש לחסיד ביודעין שאני גוי גמור, מה זה מראה עליו? לא היה לי מה לענות. בסוף אמרתי לו, אבל אני אגיד לך משהו, תשמע. מתוך שלא לשמה בא לשמה. והחיצוניות מביאה לידי פנימיות. גם זה שיטה בהחזרה בתשובה. אם אתה מקפיד עליך, בן אדם מתלבש, מתוך זה תראה שהוא משתנה. ומי שמכם לא משוכנע, אני אתן לכם ראייה. כך עכשיו אסיר מלך הארסים, שיצא מכלא רמלה. יוצא מכלא רמלה, עכשיו הוא אדם מסוכן, מועד לפורנות, ואיך תדע שמחר הוא כבר מתכנן איזה שוד? אלימות, פרוטקשן, מקלל, מאיים, גובה חובות, מכירים את הטיפוסים האלה? לא עלינו, לא עליכם, לא להתעכל בהם, לא ביום ולא בלילה. בקיצור, עכשיו אתה בא אל הסיר הזה, אומר לו, תשמע, אני מוכן לעשות איתך הסכם, אני משלם לך 100 דולר ליום. מה אתה רוצה בתמורה? שתתלבש חליפה ועניבה. זהו, תעשה מה שאתה רוצה, אבל רק תתלבש חליפה ועניבה, הנה, ככה. עניבה, חליפה, חולצה לבנה, זהו. העשיר אומר, מה לי ולחליפה? אני גדלתי בשכונה, מה עכשיו חליפה? אני יפין לו, אין לי חליפה. אל תדאג, אני מונדי את המידת שלך, אני קונה לך 3-4 חליפות, כל יום תבחר חליפה, תתלבש עם עניבה, זהו. תבוא עוד שלושה חודשים. לא תכיר את הבן אדם. הוא כבר לא מקלל, כבר מתנהג אחרת, הוא כבר לא בא לגבות חובות עם חליפה ועניבה. כל כולו השתנה רק מהלבוש. זה הסוד של המדים בצבא. למה איך שחייל מגיע, מיד מורידים לו את הבלורית, גלחים לו את הראש, ומיד מלבישים לו מדים כדי שיעבד את האישיות האמיתית שלו ואת החופש שלו. אני עושה מה שבא לי. אין כזה דבר. אתה פה עבד. עבד, מלבישים אותו במה שאנחנו רוצים, לא מה שהוא רוצה. ומשתלטים לו על הגאווה שלו, שזה השיער. זה השפלה. תראו היום נערים. אני באמריקה, זה מאוד נפות שהבחורי שיבות, מגדלים פה רעמה. בלוריות. על כל מאה ילדים בישיבות, מעל תשעים ככה עם רעמה. פעם לא היו נותנים לכזה תלמיד להיכנס לישיבה בכלל. איך שרואים את הבלוריות, אוף מפה. איך נמצא לך מקום של מודרנים. היום זה כבר נהיה מגפה. אני, כבר היו לי נערים בשולחן שבת. עם שערות כאלה מעצבנות, הוא מושך את זה, זה יורד לו עד לפה. שם ככה ג'ל בשערות וזה, ועם הקובע השחור, וזה בין תורה, זה ככה, שערות. אני, כדי להוכיח פוינט, הייתי אומר להם, אני עכשיו נותן לך 100 דולר, אם תיתן לי מוצא שבת לוריד לך טבלורית. ילד בן 14, 100 דולר. בשום פנים ואופן לא. מתחיל, עולה איתו, טוב, אני נותן לך 200, 300, 500, מה אומר לי הילד? אפילו 1,000 דולר, לא מוריד. תהרוג אותי, לא מוריד. תהרוג אותי, לא מוריד. לא מוכן להוריד, 1,000 דולר, ילד. תסתפר, זה יגדל עוד שבועיים. תקטע לי איברים, אל תיגע לי בסערות. זה תאווה נוראית, מי שיש לו את התאווה הזאת, תתחנן אליו בדמעות, כל היום קרבות וויכוחים, לא מורית הבלורית. ואני אספר לכם מעשה, ואולי בזה נסיים. הזמינו אותי ללס וגאס לשבתון. ללס וגאס זה הלב של הסיטרה אחרא בכדור הארץ. אין מקום עם יותר עריות ודברים נוראים כמו המקום הזה. אמנם יש שם גם קהילה של יהודים וישראלים שומרי מצוות, אבל הם, איך אומרים, כוסות רוח למת בעיר הטמאה הזאת, ששם אפילו הזנות קשרה. ליגלית. נורא שמה שהולך שם. אתה רק יוצא מהמטוס, הטומאה הורגת אותך עוד בעשרה, אתה יוצא מהמטוס כבר כולם בקזינו כמו צמאי דם, רוצים ככה להרוויח כסף, כולם. אתה רואה שם אנשים בני שמונים הולכים עם ילדות בנות 18, בנים ברושה בכלל. כל מיני סכנים מתואבים. נורא והיום, באתי לשם פעם ראשונה, התחלחלתי. קיצור, המקום הזה, לס וגאס, ידוע כמרכז הסטראחה של העולם. יש הרבה מקומות כאלה, סן פרנסיסקו, תל אביב, טיילנד, בנגקוק. נועה לנו, הסתן, יש לו כבר כבש הרבה מקומות. אבל לס וגאס הזה, זה באמת תופעה. קיצור, אני מגיע לשם לשבתון. יש שם איזה רב אחד אשכנזי צדיק, הרב אורלובי, קוראים לו. הוא עושה שם קירוב, בנה שם קהילה, השם מסייע לו. בחור כישרוני, אבא שלו גם רב חשוב פה בארץ, נסע לשם לעשות קירוב, והצליח, הזמין אותי לשבתון. אני מגיע לבית כנסת, זה היה בבניין של אש התורה, יש להם בניין יפה שם, זה איזה ארגון אמריקאי, איך שאני נכנס לתפילת מנחה ערב שבת, אני רואה, יש חזן, קובע חום של קובוי, לא קובע חרדי, קובע של קובוי, עם האבנים האלה, שערות כמו של אישה יורד לו עד מתחת לכתפיים ככה חלק כזה מוחלק לבוש כמו גוי, לא יודע, היה לו מגפיים כאלה מוזרות. איך אומרים? נראה איפי. כמו הכוכבי רוקנרול. מכירים אותם, הלהקות האלה עם כל התחפושות שלהם? כמו בפורים. אני בפורים לא הייתי מתלבש ככה. ואני אומר, יו, איפה נפלנו עכשיו? המחלל שבת הזה יהיה פה חזן? יו, באתי עד לפה וזה משהי עכשיו. אבל אחרי חמש דקות שאני עוד נרגע מהלחץ של כל היום, של הטיסה והכל, תיישבתי בכיסא, אני קולט שהחילוני הזה יודע לבטא את מילות התפילה בדיוק. וזה נדיר, כי החילונים לא יודעים קרוא או כתוב. לא יודעים. תביא לי פרופסור מאוניברסיטה, אני בדקה מוכיח לך שהם לא יודעים לקרוא עברית. דף ברמבם, עמי התאויות הם עושים. לא יודעים, בלי ניקוד, בלי פסיקים, לא יודעים איך לקרוא. וגם כשהם כבר קוראים נכון, הם מבלבלים מלאל ומלערה, משנים את משמעות המילים, לא יודעים, לא יודעים, לא למדו בישיבות, לא יודעים כלום. אבל הוא, להבדיל מהחילונים הממוצעים, שנראים כמוהו, שלא יודעים לדבר ולא יודעים להתפלל, הוא יודע להתפלל. מיד הבנתי שזה חרדי לשעבר. הבנתי, איך הוא מתפלל ככה נכון ומבטא את המילים. עכשיו אמרו לי, כבוד הרב, עשו קבלת שבת, יש לך רבע שעה לדבר עד ערבית. אני עכשיו יושב, יושבים לי ככה קהל, מי יושב לישורה ראשונה? הכוכב רוק הזה. אני לא רוצה לקרוא לו חזן, הוא כוכב רוק. אני חושב שהוא איזה דוגמן במגזין, כן? אני רואה אותו והאדם שלי עולה לראש. הדופק שלי עלה ל-250. הרגשתי שאני הייתי אחרון, הייתי גם מגרוף מכניס לו. על התחפושת הזאת, ואני אומר, וואלה, איך זה הבן אדם הזה יהיה פה חזן וזה. אני עכשיו, על מה אדבר? דיברתי על הסערות לגבר. כמה אסונות זה מביא, ודינים, וזה הורס את המזל בחיים. עכשיו אמרו לי, רבע שעה, אתם מכירים אותי, רבע שעה זה 40 דקות. 40 דקות אני מצליף בו. ‫ואני רואה, הוא יושב ככה, ‫עוד מעט קופץ, חונק אותי. ‫ואמרנו ערבית, ‫הוא רץ אליי ללובי בחוץ. ‫הוא אמר לי, רב, מה אתה חושב ‫שאני לא יודע שכל הדרשה הייתה עליי? ‫אמרתי לו, בטח עליך, אז על מי? ‫על סבתא שלי. ‫הוא אמר לי, אני הייתי חרדי, ‫למדתי בפרונוביץ', ‫שבעה מהטובות בעולם. אמרתי לו, אני הבנתי כבר שהיית חרדי, כי אני ראיתי שאתה יודע להתפלל, מה? זה היה תדינים, יודע בקדיש, יודע. ‫אז מה קרה? ‫אתם צריכים לספר לי תירוצים ‫כהרגלם של כל אלה שירדו מן הדרך, ‫יש להם רשימת תירוצים, ‫לטרץ למה התאוות הכריעו אותם. ‫הוא לא יגיד, אני לוזר, אני אפס, ‫אני בעל חיים, אני חלש אופי, ‫יש לי תאוות של כסף, ‫ונשים וסרטים ואינטרנט ‫וכל הבלבולי מוח וספורט וטיולים, ‫ואין לי עכשיו ראש לשבת ‫ולעמול ולהיות צדיק. ‫וללחם בתעבוד ובכל הזועמה שבהיא. ‫אז בחרתי, the easy way out, ‫בחרתי לפרוק עול, ויש לי תירוצים. ‫למה נהייתי חילני? ברור הרי. ‫אז הוא בא, התחיל לתת לי תירוצים. התחלתי לדבר איתו, אמרתי לו, מחר מוצא שבת יש לי פה דרשה אדיר בלאק שלא תבוא. אני רוצה שאתה תשתף איתי פעולה ונוריד לך את השיער בשידור ישיר, ויהיה קידוש השם, רואים את זה אלפים רבים של אנשים בשידור ישיר, כולם יראו איך אני מוריד לך את כל הרעמם טופשת הזאת, ותתחיל לחזור בתשובה ותבוא אלינו לאיזה שבוע בישיבה בניו יורק, ונחזיר אותך למה שהיית. אתה כבר תמיד חכם, רק צריכים להוריד ממך את הבוץ, את האבק. ראיתי שהוא מתלבט. אמרתי לו, תשמע, אני באתי עד לס וגאס, אתה חייב קצת לכבד, לבוא לדרשה לאיזה שעה. טוב, בלי נדר, אני אבוא מחר בערב. אבל אני מוריד לך את השיער. לא, לא... אני מוריד לך את השיער. זו הזדמנות, תרוויח קידוש ה' גדול. טוב, בסדר. אני עכשיו, יש את הדרשה הזאת, אפשר לראות אותה באתר שלי, באפליקציה. אני מוצא שבת מדבר, ואני אומר, רבותה, שיש במי שם קהל גדול מאוד, יש לנו הפתעה גדולה מאוד היום, אנחנו הולכים פה להוריד שיער, רעמה גדולה של שנים, ואני מסתכל עליו, אני אומר, יאללה, בואו, הבאנו כבר מספריים הכל, מה הוא אומר לי? אם אתה רוצה להוריד לי את השיער, עדיף שתוריד לי את היד. אמרתי, אה, אתמול הוא אמר בסדר, עכשיו הוא חזר בו, ודאי, זו תאווה גדולה. התחננתי, זה לא עוזר. טוב. אבל הדרשה הייתה ככה מזעזעת, ארגננו משם קבוצה שיבוא לשבוע ניסיון בניו יורק, והוא בא. שמרו טוב את הסיפור הזה, ואם אחרי הסיפור הזה עוד יהיה לכם אי פעם ספק באמונה, אז אני נכנע. אין יותר מה לעשות. איך אומרים בארץ? לקריא עבוד. אחרי הסיפור הזה, שתשמעו אותו עכשיו בעוד דקה, תטלפו. הוא מגיע לישיבה, הכנסנו אותו לאלימות, שיעורי גמרא, שיעורי מוסר, חזר לו, האנשמה שלו חזרה לחיות. שנים חי בתומה עם כל הגויות שלו, הסבגס, והאימורים, והאכילו לשבת, והטריפות. פתאום האנשמה קיבלה אוכל אחרי עשר שנים. זה לא צחוק, למד בפונוביץ'. עכשיו, אחרי כמה ימים בישיבה, אמרתי לו, נו, עכשיו אפשר להוריד לך את השערות? נו, בוא נצלם איזה, נעלה את זה לפייסבוק, יראו את זה, עשרות אלפים, אתה לא רוצה להרוויח חידוש, יאללה, בסדר. הורדנו לו את השערות, יש איזה, ראיתם, אני לא יודע אם ראיתם את הסרטון, אני ככה עם המספריים, רבע שעה, לחתוך את השערות, מראות שהם היו ככה, סווח. של שיחים, ככה, לא הורד, לא הורד, בקושי, הורדתי לו, וכולם, או, או, או, היה, היה, שמו את זה באינטרנט, מיד תוך יום עשרות אלפי צפיות ותגובות. קיצור, הבן אדם יושב עכשיו בישיבה חודש, חודשיים, כמעט כבר שלושה חודשים, פתאום הוא בא אליי בישיבה בצהריים, אומר לי, מחר בבוקר אני תס חזרה. חודשיים הוא בא בישיבה, נזכרתי, חודשיים. אמרתי לו, מה? אחרי כל ההתקדמות שעשית, אתה רוצה לחזור לסדרום? הוא אומר, אין לי ברירה. בגללך עזבתי שם ביזנס, אני משלם שכירות, אני משלם שכירות על הבית, אני משלם על האוטו, הפסדתי 20 אלף דולר בחודשיים, ואני לא הכנסתי אותם, אני בדרך כלל מכניס את ה-20 אלף האלה. מה, אני אשאר פה ויפסיד כל חודש 10 אלפים דולר? אמרתי לו, מה, כסף? אתה מוכר את הקדוש ברוך הוא בעד כסף? מה, אתה לא יודע שהקדוש ברוך הוא זן ופרנס לכל? מה אתה חושב, שבזכות זה שאתה מקריא ולומד תורה וויתרת על הכסף, הקדוש ברוך הוא יכניס לך סכין בגב? זה האמונה שלך? חודשיים אתה יושב ולומד פה, ועוד למדת שנים בילדותך? ככה אתה חושב על הקדוש ברוך הוא? תשמע, כבוד הרב, עזוב, איך אומרים, גמרת עליי. תרפה, תרפה, אולי אני עוד יחזור. אני חייב ללכת להציל את הביזנס. ראיתי ש... איך אומרים, הוא גמר בדעתו לטוס, יש לו כרטיס כבר, קנה כרטיס לבוקר. אני נסעתי, למוחרת אני בא, אני רואה אותו בישיבה. דבר ראשון, השטן אומר לי, וואלה, איזה גדול אתה, שקנת אותו. הוא ויטל את הכרטיס כנראה. אבל אני בא אליו, אני אומר לו, אני רואה שלא נסעת. קיוויתי שהוא יגיד, הרקת אותי, בזכותך ביטלתי את הכרטיס, לפחות הצלתי את הנפש. אבל תשמעו מה הוא ענה לי. אומר לי, אתה לא תאמין מה קרה רבע שעה אחרי שהלכת אתמול. תשמעו רבותיי, אני אומר לך, אם אתם לא מאמינים לי, אני אקשר אתכם עם הבן אדם הזה. דברו איתו ותשמעו ממנו את הסיפור. אומר לי, אחרי שתהלכת אתמול, אני מקבל טלפון ממי? מגויה, בלס וגאס, שהייתה שותפה שלי בדוכן, בביזניס, באחד הקניונים, לפני שבע שנים. גזלה לי 20 אלף דולר, שפירקנו את השותפות, היא הייתה לצלחה שניהם, ולא רצתה לשניהם. שהלכתי לאיומים, מכתבים מאורחי דין, עבריינים! שגובה חובות! מה לא? אימו עליה בכל סוגי איומים. הגויה לא נשברת. פערוג אותי on my dead body. אתה רוצה לרצוח? תרצח. אני לא מחזירה לך את הכסף. תיאשתי. אחרי איזה שנה, שנתיים, ויתרתי על הכסף. הוא אומר, עכשיו אתה רוצה לשמוע מה קרה? אתה מתחנן אליי לא לחזור לביגאס, אתה מסביר לי על כסף, על פרנסה. הגויה מתקשרת אליי אחרי שנים שלא שמעתי ממנה. שבע שנים הכסף נאכל אצלה. לא שמעתי ממנה, אין לנו שום קשר. מתקשרת, היי. Who is this? קריסטינה. מה את מתקשרת? אני רוצה להחזיר לך את הכסף שאני חייבת לך. הוא אומר, מה קרה? שלחתי לך עבריינים, התחננתי, בכיתי, איימתי, כלום לא עזר. מה עכשיו פתאום את מתקשרת? פחד שיש פה איזה טריק. אומרת, לא תשמע, אני אגיד לך את האמת, התחלתי להקשיב לאיזה רב אחד, והרב הזה נותן דרשות באנגלית, והיום הוא נתן דרשה, על גויים שגונבים ומאבדים את העולם הבא שלהם, וזה עונש מוות לגויים לגנוב, וזה אפילו יותר חמור מיהודי שהאמת, קיבלתי פחד. גיונו בהיני צ'אנס רבי מזרחי. הגויה אומרת לו, אתה מכיר במקרה איזה רב בשם רב מזרחי? מה, צוחקת עליי? זה רב השחש דיברתי איתו בישיבה. הוא אומר, מה זה? הוא היה פה לפני רבע שעה. אני פה בישיבה בניו יורק. היא אומרת, אני שמעתי עכשיו דרשה שלו באנגלית על הגזל של גויים, אני לא רוצה. אני לא רוצה להפסיד אותי, אני לא רוצה שאלוקים יכנס עליי. אני רוצה להחזיר לך את הכסף. כמה? 20 אלף דולר. מה הוא אמר לפני רבע שעה שהוא הפסיד? 20 אלף דולר. הוא אומר, ביטלתי את הכרטיס. מה הסיכוי שיקרה כזה דבר, תגידו? נו, עכשיו עוד שייך לשאול, יש בוראי לעולם? התורה היא אמת? כבוד הרב, יש לי ספקות. הכנס לי את האתר של איזה אפיקורסים באינטרנט. האמת, בלבלו אותי. נו, יהיה לי בלבולים. עזוב אותנו מסיפורים, די כבר. הרמב״ם, גדול עולם, שמר מצוות. הגאון מבילנה, אלפי התנאים, המוראים, גדולי ישראל, האנשים הכי חכמים בכדור הארץ. במשך שלושת אלפים שנה פלוט שמרו מצוות. הגאונים הכי גדולים בהיסטוריה של העולם, שמרו מצוות. כולם היו מטומטמים, אה? יאיר, לפיד ושותפיו, שלא יודעים שני מילים לקרוא בעברית, הם החכמים. הרמב״ם והרמב״ן והרמחל והארי ורבי יוסף קארו, כולם טיפשים. הפלגמטים פה, אם תשמעו את ההספד שהלפיד הזה עשה למשורר הזה שמת עכשיו, איזה שמאלני, חד מת השבוע, איך השם שלו עוד פעם, שכחתי. גפן? גפן או ג'פן? לא היה תימני, טוב, גפן. בקיצור, לא יודע, זה כנראה איזה משורר, והיה עיר לפיד, הפלגמט הזה, מישהו שלח לי סרטון, חשבתי לעצמי, זה היה ראש ממשלת ישראל? אוי לבושה ואוי לחלימה, אוי, איזה זעזוע. אומר, גפן, איך השם הראשון שלו? יונתן אהב מלצריות צעירות. הוא אהב אותן צעירות. אספד, מאות אנשים עומדים בלוויה באספד, לא יודע איפה זה היה בדיוק. הבן אדם מת עכשיו, על מה הוא מדבר הפלגמט הזה? על מלצריות צעירות שהיו לו חברות שלו. זה מה שיש לו לדבר לראש ממשלת ישראל בעבר, הבוגד שהולך לארצות הברית לסחסך, שיסנעו אותנו, בגלל שהוא איבד את השלטון. עם צידו שהמדינה תרד לשאול תחתית. האנשים כאלה נהפכו פה לגיבורי העם. יש לו מעל מיליון מצביעים. זאת אומרת, יש כאן מיליון אנשים ודאי במדינה הזאת שאין להם גרם של שכל בראש. שמסוגלים להצביע לנעל כזה, שהוא ינהל את המדינה, שהוא ישלוט בסוכני המוסד, שהוא ישלוט במערכת הבנקאות, שהוא ישלוט בצבא ובעשרות אלפי חיילים וטייסים וגנרלים, שהוא ינהל את כל הדיפלומטיה של ישראל בעולם עם שכל של נעל. זה מה שיש לו לדבר בהספד של משורר, שהאב מלצריות, הוא אמר עוד כמה שטויות, אני כבר לא זוכר. ‫אוהב מצריות אבל לא אחראיות משמרת. ‫אוהב את ג'ונתן שעולה. ‫מי זה ג'ונתן שעולה? ‫לא הבנתי את הקטע הזה. ‫ג'וני ווקר. ‫ג'וני ווקר כאילו ויסקי. ‫היום נתנה הולך. ג'וני ווקר. ‫יפה, הבנתי עכשיו. ‫לא הבנתי מה זה יום נתנה הולך. ‫טוב, בקיצור, זה המנהיג שלהם. ‫לא בא לפקוט, תגידו אתם. ‫תמיד היו מנהיגים חילוניים, ‫אבל הם לא היו בכזאת התרמה. ‫היה רבין, היה בן גוריון, ‫היו שונא תורה הגדולים פה בעבר, ‫ולא ירדו לכזאת התרמה כזאת, ‫אנלפבטים שלא קראו ספר אחד מהם. שהם התאמרים שכותבים כתבות, הוא לא יודע בכלל לכתוב משהו מהחיים שלו, הבן אדם הזה. אבא שלו הפוליטיקאי הכניס אותו בכל מיני תפקידים, פתאום שולט בנו. פתאום רוצה לסגור לנו את הישיבות אחרי שלושת אלפים שנה של תורה. אז זה המציאות פה, רבותיי. ורק נסיים, ובזה ממש דקה אחרונה. התחלתי בניבול פה ונסיים בניבול פה. אומרים כחזל, פה אני מביא ציטוט מרבי אליעזר פאפו הפלא יועץ שאמר שמי שילמד בספרו יתפלל עליו בשמיים אומר הפלא יועץ כל המנבלת פי ואפילו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה בר מינן הוא כתיב, כתוב בישעיה פרק ת' פסוק ת' זין. על כן על בחוריו לא ישמח השם ואת על מנותיו לא ירחם כי וכל פה דובר מבלה וכולי. זה מי שמנבל את פיו. אמרו בהגמרה במסכת שבת עמוד למד ג' מעמיקים לו גאנום, כוונה מחמירים לו את ההונש בגאנום. וגם השומע ושותק, אתה שומע עכשיו אחד עם כיפה וזקן, או איזה דתייה עם כיסוי ראש, שמוציאה כללות ואומרת מילים של כל מיני תת רמה שמסתובבים פה בשוק, ומדברים שפת שוק, ואתה לא מוכן יד, שותק! אם זה ילדים שלך על אחת כמה וכמה, שאתה לא עושה שום דבר בנידון. מה דינו של מי ששומע כללות ושותק, נושא אבון ואנוש יענש. אני, ברוך השם, יכול להעיד על עצמי שעשרים וחמש שנה לא הוצאתי כללה אחת מהפה. דברים שהייתי נוהג בילדותי כאן, שגדלנו פה, והתרגלנו לדבר בשפת רחוב. ברוך השם, מהיום שהבנתי את חומרת הדבר, גמרנו, לא מנבל עולם את הפה, מה שלא יהיה. אבל כמה פעמים במשך ה-25 שנה שמעתי אנשים לידי מקללים ומדברים דברי נבלות ודברים גסים ובדיחות גסות וכמה פעמים שתקתי. אמרתי לעצמי, מזל שאני לא כמור. וואו, תראה אותו, עם כל הזקן שלו והפעות. הוא נשאר בעצם חילוני. איך הוא לא מבין שמה שהוא עושה זה דבר חמור? אבל למה לא הוכחת אותו במקום? מי עכשיו צריך את הכאב ראש, ויכוחים? הוא ייקס עליי, יקפיד עליי. אני צריך אותו. אני לא רוצה שיברח. כל מיני סיפורים ותירוצים. אדוני, הוא מקלל ואתה נהנש. אני לא מוציא שום כללה מהפה בשום מחיר. אתה נהנש. למה לא הוכחת אטומיית? איך את מדברת? את בחורה דתייה, מה זה פה? איך אתה מדבר? אתה בחור דתיי, אתה שומר מצוות. אתה לא פוחד לדבר ככה מול הקראש ברוך הוא? אה, נו, תהיה כליל, תעביר. אתה יותר מדי אפטייט, איך אומרים את זה בעברית? יותר מדי לחוץ. ככה מדברים, בחורי ישיבות, רבותיי, מושפעים מהרחוב, מסתובבים ברחובות, שומעים כל מיני חילונים, מקשיבים לפוליטיקה. פה בארץ הרבה מבני הישיבות שקועים עמוק עד הצוואר בפוליטיקה של השקר פה. מצד אחד לומדים גמרה ומתעלים, מצד שני הוא יודע מי זה, אחד מה? אומר, מה אתה אומר על הרפורמה של יריב לוין? ילד אמריקאי שבא פה לישיבה. אני אומר לו, מאיפה אתה בכלל יודע מי זה יריב לוין? מה זה כל היום מדברים עליו בישיבה, איך אני לא יודע? בישיבה מדברים על יריב לבין, מה עליהם ולא? בכלל הם מבינים מיהו. בחור ישיבה האמיתי לא צריך בכלל לדעת מראש ממשלה. אחד שהוא בן תורה יודע מראש ממשלה, מה זה השתיות האלה? מתעסק בפוליטיקה? מה, יש לו טלפונים חדשות? מה, הוא קורא עיתונים? מה, הוא הולך ברחוב לשאול את החילונים מי זכה בבחירות? בכלל מעניין אותו? זה לא מעניין אותו בכלל. אבל השטן מכניס את החדשות האלה בכל מקום. גם שיש בחירות, מתחילים ללכלך, מדברים על הפוליטיקאים, והרוב הוא כן המשס, והוא לא המשס, הוא עזב את שס, והוא בעד שס, וכל מיני פוליטיקות. מה זה נוגע עכשיו לתפקיד של אחד הבחור בן 17, תפקידך לגדול בתורה? מה אתה מתעסק בשטויות? השטן דואג שהוא מתעסק בשטויות. גומר כאן את דבריו הפלא יועץ הקדוש, ובעוון זה, חד זה מצוי בין הנבלים, כי נבלים הם, ונבלה ידברו, והשומע יצחק להם במקום שהיה לו למחות בידם, אוי להם מיום הדין. יבוא יום שהם עוד יפקו על כל מילה שיצא להם מהפה ויבוא יום שיפקו על זה שהם לא ישתיקו אותם מיד ומסיים הפלא יועץ ואגיד לדור אשר שמע אוזני מעשה שערה בימינו באיש אחד שהיה בתחן מה שנקרא מקיפה צוחקים איזה יופי היה שמרו מה אומר הפלא יועץ מה עשה שערה בימינו באיש אחד שהיה בדחן והיה מרבה בשחוק וקלות ראש, בשמחת מראים. צוחקים, שותים לחיים, כן? כמו החבר'ה. והיה מדבר מבלות הפרח הדומה. בדברים הגורמים שחוק וקלות ראש ושמחה, לרקים ופוחזים. מי מתלהב מהשפה הזאת? רק אנשים שהם חסרי תוכן. אין בהם שום קדושה. חלולים, רקנים, יושבי קרנות, בעלי חיים. בן אדם בעל שיעור קומה עם נשמה אלוקית יכול לשמוע את הזוהה. מה זאת? הוא מתחלחל שהוא שומע את השפה של הרחוב. זה פלא יועץ, רבותיי, שלא תגידו, אני באתי, נפלתי עליכם כבד. אני אומר לכם דברים של חזל, כן? תשמעו מה הוא כותב. והיא היום, כאשר קרב קיצו, הגיע זמנו של הבטחן הזה למות. הוא שוכב במיטה, והיה שכיב מרע. גוסס. הוא מתעלף כמה ימים. מעולף. והיא בחצי הלילה, באמצע הלילה, פתח את עיניו כברקים. והתחיל לזעוק מראה, אוי ואי, אוי ואי, צריכות, צורח! מה בא עליו? והעומדים עליו רעדה חזתם, כל אלה שהיו בחדר שלו במיטה התחילו לרעוד מפחד. הוא צורח, צריכות מוות. והתחיל לומר להם אני רואה כל מיני שדים שחורים כל מיני דמויות מפחידות מאוד כל מיני דמויות מפחידות אני פוחד צורח והכניסו של שלעות של אש לתוך פיו ודינים קשים מכינים לו על אשר הצחוק ונבלות הפש שהיה עוסק בחייו. סטנדאפיסט. עכשיו הגיע זמנו לשלם על כל בדיחה. מכתיע רבי, מה זה סטנדאפיסט? וזועק זר, מספרים לו מה אומר לקרות לו עוד שנייה הוא מת וזועק צעקות מרות וגדולות והיא היום והיוודה הדבר בתוך העיר והיו מרבים העם לבוא והוא לכולם היה מגיד כדברים האלה בכל צעקה גדולה הוא נשאר חי עוד כמה ימים והתחיל לצעוק לאנשים מה מחכה לי על מה שעשיתי ‫שומעים? כשהיה נכנס איש ‫שעשה כמעשה הוא מישהו אחר, ‫שהוא סטנד-אפיסט, ‫שמספר בדיחות וצוחק משטויות, ‫היה אומר לו, ‫גם אתה כמוני עשית, ‫גם עליך יעבור הקוס הזה של התרעילה. ‫שהיה נכנס מי שראה ושתק וצחק, לא לימבלפיב, רק צחק מהבדיחות היה אומר לו זכור אתה ביום פלוני ששמעת אותי דובר נבלה וליצנות ובמקום לעקות אותי בסנדל על פניי שתקת וצחקת גם עליך יעבור הקוס הזה של הרע על הכוונה והיה צועק מראה ומגיד הדינים הקשים שמרים לו משמיים שלושה ימים ושלושה לילות עד שלבסוף הניח את ידיו לתוך פיו פער את פיו והיה צועק ומתוך כך יצאה נשמתו ונתעוררו כל העם בתשובה. המעשה הזה זיזה את כולם לפני 200 שנה בערך. ‫ובכלל נבלו את הפה שירי נוחרים, ‫שירים של גויים, שירים של כללות, ‫ראפ, כל מיני היפ-הופ, ‫כל מיני דברים שהשם ירחם ‫כל מילה שנייה, ‫זה כללה וגסות הרוח. ‫שירי חילונים, שירי אגבים, ‫שירים חסרי צניעות. שירים שהמקור שלהם בתומת הגויים שכל ילד שני פה היום עם כיפה על הראש לצערנו הרב שומע כל מיני זמרים מזרחיים שכל מילה שנייה שם זה דברי נבלות ומטעמים את הפה ונעשית חתיכת הנבלה ואיך יקרב לשרת את השם בכלי מתונף מלא בצרועה פה שמדבר כאלה דברים, פה כזה יכול לבוא ולקרוא תהילים ולהתפלל ולהגיד דברי גמרא אתה לא מתבייש בפה הזה האלוקי שאתה אומר דברי אלוקים חיים אחרי רבע שעה אתה מדבר גסות הרוח ומסכם הפה ליועץ ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקיי עשה לי טובה אם אתה מדבר בפה שנתתי לך דברים נגד רצוני אל תדבר גם דברי תועה אל תספר את חוקיי ואל תדרוש דרשות לכן שומר נפשו ירחק מהם ומשמעתן כי פגיעתן רעה ושומר פיו ונשונו שומר מצהרות נפשו ואשרי מי שלא ישב במושב לצעים. פסוק ראשון בתהילים. איך ספר תהילים נפתח? אשרי מי שלא ישב במושב לצעים. לא ישחק, והשומע עליו תבוא ברכת הטוב. במילים אחרות מסקנה, רבותיי, לא משתלם הטיפשות הזאת, לא משתלם להקשיב לפיסטים האלה, כל מקום שמקללים יד תזעק, תגיד רבותי אסור לדבר ככה, זה תת רמה, שיחשבו שאתה קיצוני, מה אכפת לך? אבל כבוד הרב, אני אאבד את כל החברים, אז מה? מי צריך כאלה חברים? אתה שומע את הנבלות ואת האגסות שהם מדברים? זה הורג לך את הנשמה. מה, הם יגנו עליך ביום הדין? אם אתם רוצים לדבר בשפה הזאת, אני לא יכול לשבת איתכם, אני מצטער. ותוכיח אותם, רבותיי, מפסידים מזה הרבה, באים מחלות, ילדים מתים מזה, זה לא צחוק. הקשען, הוא לא רוצה להשתנות, מה נעשה? אני את שלי עשיתי. הוכחתי אותו פעם, פעמיים שלא, הוא לא רוצה להשתנות. אנחנו אומרים, ואיברח. ואם יש לך כאלה ילדים, או כמה אתה צריך להתחנן אליהם, לשנות את דרכם. עונשים רק לא עובד. צריך גם פרסים. אם אני ראה שחודש לא תנבל את הפה, אני קונה לך, לא יודע, הילד רוצה איזה משהו שעולה הרבה. אופניים חשמליות, אבא, נמאס לי ללכת ברגל בעליות לתחנה. אתה יכול רק לקנות לי, כמה זה? אלפיים שקל. אה, תשמע, אבא שלך לא דונלד טראמפ. זה הרבה כסף, מה, אני עכשיו אקנו לך אופניים חשמליות? אתה יודע מה? אני מוכן לעשות איתך הסכם. חודש ימים לא תדבר שום דבר, אל תשמע שירי אגבים, שירי חילונים, שירי גויים. שנה את עצמך, אני קונה לך את האופניים. שווה לו. הוא יתחיל להתרגל לדבר בשפה נקייה. אמר לי איזה גוי. גוי! הוא אומר לי, כל מילה שנייה שלי הייתה כללה. אתה יודע מה זה מה ששמעתי את הדרשה שלך על נבלות פה? אני לא יכול עכשיו לקלל. כל פעם שאני מקלל, עכשיו הוא אומר, אני לפעמים עדיין מתוך הרגל זורק כללות. באמריקה כל מילה שנייה זה FFF. כל מילה שנייה מקללים. זה חלק מהשפה. האנשים בקונגרס ככה מדברים. אז כבר נכנס פרופסורים באוניברסיטה מקללים בזמן נאום. אז פה, נגיד עכשיו הפרופסור, הוא כבר יחשוב פעמיים שהוא שיתחיל לקלל בדרשה, כן? שם אין דין ואין דיין, זה כבר נהיה חלק מהסלנג. אמר לי, איך אתה מציע לי להתגבר על הבעיה הזאת לגמרי? אמרתי לו, כל פעם שיצא לך כללה מהפה, שים 50 דולר בקופת סדקה. אמר לי, נו, אמרתי לו, אחרי 4-5 פעמים שתראה איך הכית שלך מתרוקן, איך אומרים, מה שלא בא דרך הראש, בא דרך הרגלה, אתה תבין כבר. נפלטה לו כללה, 50 דולר. אחרי שעה עוד פעם, אמר עוד, אוי. 50, 50, 50, 50. הלך לו כל המשכורת. הוא אומר לבושל, אתה יכול לתת לי את המשכורת של חודש אבא? מה קרה? רק אתמול שילמנו לך. דמרתי את זה בדקה. אני פעם הייתי נותן שיעורים בברוקלין בימי רביעי מ-9 בערב עד 5 בבוקר. כל הלילה נכנסים חמולות של ישראלים, חזרו מבילויים במנתן, אחד וחצי בלילה, בום, נכנסים לי עשרה חבר'ה. חלק כבר הלכו הביתה ב-11-12, ב-1-1-1 עוד נכנסים אנשים חדשים, אני מאכפת לי, כל עוד העולם מלא, הבית, מית גדול, אני נשאר. חוזרים בתשובה, ועוד אחד שומר שבוע, ועוד אחד, וזאת תתחילה להתלבש צנוע, משתנים שם אנשים. אז ראיתי שהם מפרים, אתם יודעים, ישראלים מלאים באש, זה לא כמו אמריקאים. אמריקאים, אתה יושב עכשיו שלוש שעות, יש לי דרשות, תסתכלו בעצמכם. שלוש שעות וחצי אני מדבר, אחד לא פוצע פה. אין שום הפרעות, כלום. אם ככה כולם, ‫מקשיבים, לא מפריעים. ‫אבל כשאתה בא למקום של ישראלים, ‫עמולה, כל רגע הפרעות, ‫מתווכחים אחד עם השני, ‫ויכוחים עם הדרשה, ‫וואו, איזה קרב זה. ‫בסוף אמרתי, איך אני אשתיק אותם? ‫שמתי הגרתל על השולחן, ‫אמרתי להם, רבותיי, ‫מי רגע זה ועלה? ‫כל מי שקוטע אותי באמצע המשפט, ‫הוא שם פה כנס חמש דולר בגרתל. כולם ככה, מה, מה, אתה לא נותן לדבר. רבותיי, אני לא באתי פה לדיון. פה זה דרשה. אתה רוצה לדבר, תרים את היד. אתה לא יכול להתפרץ ולהתחיל לצעוק. לך עכשיו תחנך ישראלים אחרי 30 שנה שהתרגלו לצעוק. מתחיל להגרתה, להתמלא. פתאום קם איזה אחד מאפולה, יעניב קוראים לו, מוציא 20 דולר, אומר, הנה, זה ממני מראש. ארבע פעמים אל תפריע לי להפריע לך. איך אומרים? קם המלאפפון ועיקע את הגנען. אמרתי, סוף סוף אני מתחיל לחנך אותם, נהיה שקט, פוחנים, זה עולה בכיס. זה היה השיר, הבחור הזה עושה הרבה כסף, רוצה 20 נולד, השתיק אותי. אמר, הנה עכשיו ארבע פעמים, אם צריך אני גם אשים 50. הייתי הנצע. כאשר עבדנו, עבדנו. כי רצון בעזרת השם, סיימנו יום שיקולות תורה, ברוך השם הבוקר עד הלילה. שמונה דרשות, זכות גדולה לכל מי שהשתתף. הקדוש ברוך הוא רואה אנשים שבאים ביום חופש מהעבודה, במקום ללכת לנפנף במנגלים, לים, לבריכה, לא יודע, כל אחד בשגונות שלו, יושבים ומקשיבים לדברי תורה בשידור ישיר, גם כשהם מגיעים לשמיים ויגידו להם, למה לא למדת כל החיים תורה? הוא אומר, הייתי צריך לעבוד, להכיל את הילדים, את המשפחה, על גחובות, משקנת, יגידו לו, אבל בוא נראה בימים שהיה לך חופש אם נשקעת בתורה. אם יראו שהוא בא ולמד וישב בישיבה ובא לדרשות, יקלו איתו על כל שאר הימים שהוא עבד ולא למד. אבל אם יראו בימים של הפיקניקים ושל המנגל ושל הנפנופים ויום הבחירות וכל הימים שיש חופש מהעבודה או חול המועד, שבמקום ללמוד תורה הוא יתעסק בששבש ושטויות, ויגידו לו, למי אתה מספר סיפורים? הנה היה לך ימים ללמוד, פה יום, פה, מה עשית בימים האלה? אבל אם בימים האלה הוא מראה שחשקה נפשו בתורה, איך ידון אותו על כל שאר הימים שהוא עבד? כענוס. וענוס? רחמנה, פטרי. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן. אמן ואמן. יש עניין פה לערבית או שכבר התפלל?