חנוכה (2020) - הסיפור האמיתי

ערב טוב. ברוך ה' מתקרבים לחנוכה. מחר נה ראשון בעזרת השם, וכולם מחכים לנס, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. ואני אומר כי גודל הציפיות כך גודל האכזבות. צריכים פשוט להגיד כל מה שהקב' הוא עושה, הוא עושה לטובה ונגמר. בין באיזה מוצא חן בעינינו, בין בלא כל כך. למה? טבע האדם הוא מפתח ציפיות ואז כשהדברים לא קורים כמו שהוא ציפה הוא מקבל מכה ואז לפעמים גם נכנס לדיכאון. אז יוצא שכרו בהפסדו. נאמר כמה דקות על חנוכה ונעבור לעוד כמה עניינים. אתם יודעים, אני כבר בשנים האחרונות חזרתי על זה כמה פעמים, ‫אתם יודעים שיהדות זה, ‫החותם של היהדות זה אמת. ‫אדם צריך להיות אדם אמיתי, ‫להתרחק מבלוף, מצביעות, ‫מכל הדברים האלה, להיות אמיתי. ‫כתוב בתורה, ‫לא תסנה את אחיך בלבבך. ‫אז כולם חושבים שאתה צריך להיות ‫כזה צדיק שאתה לא תסנה ‫את אח שלך היהודי בלב. הכוונה שאפילו לא תסנע אותו בלב. אבל זה לא מה שהתורה מתכוונת. התורה מתכוונת, אם אתה כבר שונא אותו בלב, אתה חייב ללכת להגיד לו את זה. אל תהיה צבוע, אחד בפה, אחד בלב, תחייך לו ותעשה לו הצגות, תודה. תעשה לו הצגות כאילו אתה חבר שלו, ואז תלך, תדבר עליו מאחורי הגב, ותוציא את העצבים שיש לך עליו, ותרחל עליו, ואנשים יוסיפו אש למדורה ושמן למדורה וכולי, אלא מה? לך, תגיד לו, יש לי בעיה איתך, אני צריך לדבר איתך. עשית כך וכך, פגעת בי כך וכך, בגללך אני לא ישן בלילה, בגללך אני הפסדתי כסף, בגללך ככה, בגללך מדברים עליי, כל מיני דברים כאלה. לכן אנחנו רואים שהתורה אומרת, לא תסנה את אחיך בלבבך. פירוש, אל תחביא את זה. יש לך בעיה? לך לדבר. למה לפעמים מזבוב נהיה פיל, אתם יודעים, מכירים את המשפט הזה. זאת אומרת, יהדות, כתוב, לעולם יהי אדם יראה שמיים בסתר כבה גלוי ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו. אדם צריך להיות, זה עיקר הניסיון בחיים, תדעו לכם, היושר והאמונה. מי שיש לו אמונה חזקה ובורא עולם והוא אדם ישר, לא צבוע, לא מעמית פנים, לא מזויף, אז הוא אהוב מאוד בעיני השם. כתוב שאסור להתחנף לרשעים. כתוב את זה באורחות צדיקים, יש פרק שלם על חנופה. כתוב ארבע קטות, הכוונה קבוצות. ‫ארבע כתות אינן מקבלות פני שכינה. ‫אחת מארבע קבוצות האלה ‫הן מי שמתחנף לרשאים. ‫למשל אנשים שמחללים שבת, ‫אנשים שהם גנבים גדולים, ‫אנשים שהם נועפים גדולים, ‫עובדי עבודה זרה, ‫כל מיני שונאי ישראל, ‫כל מיני בוגדים, ‫כל מיני שמאלנים למיניהם ‫שאורשים לעם ישראל בכל מקום בעולם. וכשיש לו איזה אינטרס ככה להוציא מהם איזה משהו, או שהוא צריך מהם איזה משהו, אז הוא מחניף להם, נותן להם מחמאות, איזה צדיק אתה, איזה אדם טוב אתה, זה הקב' הוא לא סובל. זה צריכים לדעת את זה, הרבה לא יודעים את זה, יש הרבה דתיים, הם חושבים שזה מצווה להיות נחמד לכולם, זה לא נכון. מי שהקשבך הוא אוהב, מצווה לאהוב אותו, ומי שההשם שונא אותו, חייבים לשנוא אותו. כי מי ששונא את אבא שלך, ואתה הולך לחבק אותו, סימן שאתה בעצמך שונא את אבא שלך. אם אדם עכשיו מלכלך על אבא שלך ברחובות, שם שלטים, זורק עליו אבנים, ועכשיו הציבור יראה שאתה הלכת לחבק את אותו אדם. מה יבינו כולם? שאתה שותף לסוני הזה של אבא שלך, כי גם אתה שונא אותו. אחרת איך אתה מסוגל לשבת בחברתו ולשתות איתו קפה ולעשן איתו ביחד סיגריה ולתת לו מחמאות? מזה שאתה מחמיא לאותו אחד, מכאן ראייה שאתה בעצמך לא אוהב את אבא שלך, לכן כל יהודי שומר מצוות שרואה את אלה שנלחמים בדת ושונאי דת ומנחלכים על הרבנים ועושים כל מיני דברים והולך להתחנף אליהם ולתת להם מחמאות, הוא מאלה שאינם מקבלים פני שכינה, גם אם הוא דתי. גם ישדתיים שלא עלינו, מאבדים את הכל בגלל הצביעות. לכן אני פותח בכוונה בהקדמה הזאת, כי תכף אני אגיע למה שאני באמת רוצה לדבר, שעיקר החותם זה שאדם צריך להיות איש אמת, להיות איש אמת. עכשיו, אני תמיד שואל ביני לבינכם, בוא רגע נסתכל על המצב של עם ישראל בעולם. בוא נסתכל עכשיו מה קורה היום. ‫קרוב ל-70-80 אחוז מהעם שלנו ‫מנותק לגמרי מהתורה, ‫מהמצוות, מהשבת. ‫אנחנו רואים כל ארבע שנים ‫או כל שנתיים בבחירות ‫חצי מהעם ימניים, ‫חצי מהעם שמאלניים. ‫זאת אומרת, אלה, החצי השמאלנים, ‫כבר מבינים שהם כולם שונאי תורה, ‫שונאי דת, והם לא מסתירים את זה. ‫ומהחצי הימניים, ‫גם חצי מהם שונאי תורה. ‫הם גם שונאי מחבלים וכל מיני כאלה, ‫אבל הם לא אוהבי תורה. יש בערך רבע מהעם שאוהב תורה או ששומרים מצוות או שמכבדים את המסורת או שיש להם אח חרדי או שכנים חרדים ויש להם דעת טובה על החרדים וזה הולך ויורד בגלל התשקורת הזאת שמסיטה כל הזמן נגד הדת אז זאת אומרת, יש לנו מציאות כזאת, שרוב העם חי לגמרי חיים שאין להם שום קשר לתורה, בקושי מזוזות יש לאנשים. כבר היום קמים אנשים שקוראים לווטל ברית מילה, יש כבר משפחות שלא רוצים מזוזות, במיוחד שזה לא דבר זול. זאת אומרת, אנחנו רואים התדרדרות רצינית מאוד. אז אני שואל, אם באמת נשאל את עצמנו, מה החג שהחילונים אוהבים הכי הרבה לחגוג? ‫מכל החגים.

‫-חנוכה.

‫-חנוכה. ‫מדליקים נורא, גם פורים. ‫שימו לב, חנוכה ופורים ‫זה שני חגים שהחכמים המציאו. ‫זה לא בתורה. זה מעניין. ‫ראש השנה הם בפיקניקים, ‫לא מעניין אותם יום עדין. ‫יום כיפור רואים סרטים או באינטרנט. ‫פסח, שותים בירות, ‫נוסעים לתל אביב לאכול פסטות. ‫אבל חנוכה, הדוקים, ‫מדליקים נרות, כל מיני סטדיונים, ‫מדלקת הנר, השר ידליק, ‫איזה שחקן אמריקאי, גוי בכלל, ‫שמביאים אותו עכשיו להדליק ‫איזה נר שלך. ‫יש להם איזה מין פטריוטיות לחג הזה, ‫סופגניות, מסיבות, טוב, נו. ‫כן, לילדים נותנים מתנות, ‫נותנים להם דמי חנוכה ‫ונותנים להם סביבונים. ‫זה מאוד מעניין. ‫ובעצם החנוכה זה החג האחרון ‫שהחילונים היו צריכים לחגוג. ‫להפך, זה היה חג שהם היו צריכים ‫להיות אלרגיים לחג הזה. זאת אומרת, החג הזה מסמל את התבוסה של המתיוונים, החילונים, שנהיו יוונים, שנהיו קשורים לספורט ולתרבות יוון ולאומנות ולהצטדיונים, כל מה שהחילונים הנחמדים של ימינו מתים עליו. זה הכל מהיוונים. מה זה ספורט? ספרטה. מאיפה זה בא? מה זה אולימפיאדה? זה בא מהאולימפוס של יוון. כל התרבות היום של החילונים, אם זה אופנה, בגדים, מכוני כושר, שרירים, מעורינים שערות מהגוף, ג'ל בסערות, כל הדברים האלה, תראה, אני יודע ממש שאתם רק יכולים לחשוב, הכל סביב הספורט, כולם מחורים לספורט, ‫וכל מיני דברים אחרים, ‫וכל מיני עניינים ‫שכביכול של בריאות הגוף, ‫זוגדים לגוף, כל זה בא מהיוונים. ‫אבל אנחנו חיים בנדמלי, ‫חילה מכבודם של חזל, ‫אנחנו מדברים דוגרי. ‫היום, היום, אחרי 2,200 שנה, ‫אחרי שאנטיוכוס וחבריו מתו, ‫והשם קבר אותם, ‫וכביכול האימפריה היוונית פשטה רגל, ‫הם כבר 2,200 שנה בגיהנום, ‫משלמים על הנזק שהם עשו בעולם. ‫אבל אני שואל אתכם, ‫אנחנו אומרים בתפילה ‫שאנחנו נבסנו אותה, ‫מסרת רשעים ביד צדיקים, ‫מסרת רבים ביד מעטים, ‫מסרת חלשים... ‫מסרת זדים ביד עוסקי תורתך. ‫האבנים נפלו לרגלנו. ‫אנחנו היווסנו אותם, ‫יהודה, מקבי ואיכב ואביב, ‫ועוד כמה מאות אנשים, ‫הביסו את האימפריה היוונית. ‫אבל ביני לביניכם, ‫היום היוונים האלה, ‫כבר 2,200 שנה בגיהנום, ‫מסתכלים עלינו ומגכחים. ‫מגכחים. אם הייתי יכול לרגע ‫להזמין אותם לרבע שעה ‫להסתובב בתל אביב, ‫לראות מצעדי תואבה, ‫לראות את חוף הים בשבת, ‫לראות את ההצטדיונים, ‫לראות איך אנשים מדברים ברחוב, ‫איך מתלבשים, ‫איך נראים רוב העם. ‫היו אומרים, מה? ‫זה העם של היהודים? ‫זה אפילו יוונים, ‫לא מגיע להם להיות. ‫אנחנו כבר יותר דתי מהם. ‫זה פשוט סי אבושה ואחר פעם. ‫הפכנו ל-100 אחוז יוונים. ‫על מי אנחנו עובדים בעיניים? ‫חוגגים חנוכה, מדליקים נרול, ‫לפרסם את הנס. איזה נס. ‫הרי חזל חיכו שנה לראות ‫שבשנה הבאה יש אורות בשמיים ‫כדי לקבוע את חנוכה חג לדורות. ‫אתם יודעים, יש שבע מצוות דה רבנן. ‫יש תריאג מצוות, 613 מצוות. ‫248 מצוות תעשה, 365 מצוות לא תעשה. למה זה ככה? ככה גוף האדם מורכב. אמנם לאישה יש ארבעה איברים יותר, אבל הגבר, תריאג מצוות. תריאג איברים. יש הרבה פעמים אנשים צועקים, אני יהודי ברמך איבריי וששג אידאי. מבטיח לכם שאין לו מושג מה הוא מדבר בכלל. סתם, איזה חבר כנסת צועק, אני לא פחות יהודי ממך, אני יהודי ברמך איבריי וששג אידאי. שאלו אותו, מה זה בכלל נקרא יהודי? אין לו מושג. ‫הוא לא יודע מה זה יהודי. ‫אף חילוני היום ‫לא יודע מה זה יהודי. ‫מה פירוש המילה יהודי? ‫אף אחד לא יודע, ‫הוא לא יודע מאיפה זה בא. ‫הם לא יודעים שזה בא מיהודה ‫והם לא יודעים למה. ‫למה לא קוראים לנו יוספים? למה לא קוראים לנו שמעונים? הרי היו הרבה אחים. למה דווקא יהודים? מאיפה זה בא? הם לא יודעים, אין להם מושג. ותשאלו אותם, תגדיר לי מה זה יהדות. אין להם מושג מה זה. הם חושבים שיהודי זה אחד שחי בארץ. אבל בארץ יש חצי מהעם גויים. יש הרבה רוסים לא יהודים, יש דרוזים, יש ערבים, מיליון וחצי ערבים אזרחי ישראל. גם כן כמה מאות אלפי דרוזים. ויש קרוב ל-800 אלף רוסים שהם לא יהודים לפי טענתם. ‫שהם בעצמם יהודים. ‫אז חצי מעם לא יהודים בכלל. ‫אז מה, מי שגר בארץ הוא יהודי? ‫ארד רבא, מה פתאום? ‫הם צועקים, אנחנו גועים, ‫אנחנו לא יהודים. ‫אז זה לא מגדיר מה זה יהדות. ‫אבל הדבר המדהים, שהוא צועק, ‫אני יהודי ברמה חבריי וששג אידאי, ‫אין לו מושג על מה הוא מדבר. ‫מה זה רמה חברים? ‫248 איברים, ‫על כל איבר וגוף האדם, ‫הקב' הוא עשה מצוות עשה. כל עבר יש מצוות עשה. כל מצווה קשורה לעבר בגוף. אבל זה לא רק עבר בגוף, זה עבר בגוף ובנשמה. מה פירוש? הרוח, הנשמה האלוקית שהיא נמצאת בתוך האדם, היא נראית בדיוק כמו הגוף, רק בצללית, בלי חומר. למשל, אם היה כאן עכשיו נשמה שנפטר בחלל החדר, אנחנו לא יכולים לראות אותו, נכון? אבל אם דוגמא עכשיו הוא פה ואני עושה ככה, אני נוגע בו ואני לא מרגיש, כי אין חומר. אם היה חומר, הייתי מרגיש, חומר נתקע בחומר, זה טעונה. אבל אם אין חומר, אז אתה יכול על רקע ללכת. כמו גלי רדיו, יש עכשיו גלי רדיו, יש גלי סלפון פה, אנחנו עושים ככה, אנחנו לא מרגישים, אבל הם קיימים פה. אז, ‫שהנשמה יוצאת מהגוף, ‫היא נראית בדיוק כמו הגוף. ‫אם יש לך עיניים כחולות, ‫בנשמה רואים עכשיו צללית ‫של עיניים כחולות. ‫ואם יש לך שיער, ‫אז אתה נראה עכשיו עם שיער. ‫ואם אתה קרח, ‫אתה נראה עכשיו נשמה צללית של... ‫כמו שאדם מסתכל במראה, ‫אין באמת במראה כלום. ‫זה סתם זכוכית, אבל זה נראה אמיתי. ‫זז, מדבר, צוחק. ‫ככה זה הנשמה. ‫וככה היא עולה לשמיים, ‫ובשמיים מלבישים אותה בגוף חדש. זה לא גוף כמו פה, זה נקרא חלוק הדרבנן. זה חלוק מיוחד שהוא כזה חצי פיזי, חצי רוחני. זה לא כמו פה, פה זה, הגוף הוא 100% פיזי. כלומר, גוף האדם הוא שווה אולי 3-4 דולר, זהו. אם עכשיו הולכים למעבדה כימית, אומרים לו, תיקח את הגוף, תפרק אותו, יש ממן, חמצן, מים, מלח, מינרלים, כל מה שיש בגוף האדם, במעבדה, לקנות את זה במשקל, ‫מחיר של מנה פיצה או מנה פלאפל. ‫זה השורבי של האדם, מנה פלאפל. ‫רק כולם מבינים שהאדם שווה ‫הרבה יותר מהגוף, זה ברור, כן? ‫בכל אופן, אז יש 248 מצוות עשה ‫כנגד האיברים בגוף, ‫וש-365 איסורים בתורה ‫כנגד מספר הגידים בגוף האדם. ‫וזה מה שאומרים, רמח איברים, ‫רמח, רש, מ, ח, 248, ושסה, שין, סמך, אי, זה 365, פעם היו מדברים באותיות. לא היה מספרים, למשל יהודה א' זה 11, כן? לא היו מדברים במספרים, המספרים האלה זה לא עזי. פעם היו מדברים באותיות, כן. עכשיו, יש גם שבע מצוות די רבנן, שחכמים קבעו. אחד מהם זה חנוכה. חנוכה. פורים, למשל, קריאת מגילה. ‫הקריאת מגילה, מה עוד? ‫להדלקת נרות של שבת ויום טוב. ‫זה מצווה שחכמים המציאו. ‫הלל, הדלקת נרות שבת, ‫זה לא חיוב מהתורה ‫להדליק נרות של שבת. ‫התורה צריכה משמור שבת. ‫לא לעשות איסורים, ‫לקדש את השבת במילים. ‫אז חכמים עשו, ‫תקדש את השבת על יין. ‫מהתורה לא צריכים יין. ‫מספיק שאתה מדבר ואומר, ‫ושאמרו בני ישראל את השבת וכולי, ‫קורא קטע מהתורה. ‫דרך אגב, מספיק שאתה אומר ‫לבן אדם שבת שלום, ‫לפי חלק מהשיטות, ‫זה נחשב שעשית קידוש. שקידשת את יום השבת. כי אתה לא אומר ביום חול יום רביעי שלום, או יום שלישי שלום. זה מראה שזה יום מיוחד בשבילך, שאתה מאחל. אנחנו לא סוברים ככה, אבל רק תדעו שמספיק שאתה אומר משהו שמייחד את היום הזה, זה כבר נחשב שקידשת את השבת. רק חכמים, כל המצוות, שימו לב, זה הכל על יין. חתונה על יין, שבעה ברכות יין, ברית מילה יין, אבדלה יין, קידוש יין, כל דבר יין, ארבע כוסות של פסח יין, מאיפה זה בא? למה לא מצטפוזים? למה לא חלב? למה לא מים? למה לא? מים, ענבה, מה יש? מים, מים זה, בלי מים אין חיים, נכון? מה יותר קריטי? מים או יין? מים. אז למה צריכים עכשיו כל פעם יין? או מצנבים? למה? כי עץ הדעת שהאדם הראשון חטא בו היה גפן. ובגלל שהעולם מתקלקל מהחטא הזה, כל העולם מתקלקל, הרי עד היום אנחנו סובלים בגלל הזה שהאדם הראשון, האדם וחבך, לא מנעץ. אז כמו שקלקלתם את העולם בגפן, אתם צריכים לתקן את העולם בגפן. לכן על כל המצוות העיקריות האלה הצמידו שם תמיד יין. ‫הכניסו שם יין, וגם יין זה העץ ‫שהכי מתאים ליהודים, לעם ישראל. ‫כל העצים אפשר להרכיב אותם. ‫למשל, עכשיו בן אדם קונה קיווי, ‫מה זה קיווי? ‫זה מילון וסטרוברי וטוט. ‫הרבבו את זה במעבדה, נהיה קיווי. ‫מנדרינות, הרבבו כל מיני סוגים, ‫יצא, כל מיני סוגים של תפוחים, ‫זה נקרא כמו אבולוציה. ‫אכלאות, הכל אכלאות. אחלה עוד, עכשיו, מה זה, יש להם, בגנטיקה, במעבדה, היו, עשו לכם היום אבטיחים צהובים, ראיתם פעם אבטיח צהוב? חצי לבן, אבטיח בלי גרעינים, כשאני הייתי ילד לא היה אבטיח בלי גרעינים, היינו קונים את האבטיח בשביל הגרעינים, בשביל לקלוט את הגרעינים, גרעיני האבטיח, היו אבטיחים עם גרעינים גדולים כאלו, נכון? היום איפה, איפה יש את האבטיחים האלה? אי אפשר להשיג את זה, כן? ‫בקיצור, עושים הרבה החלאות, ‫אבל גפן אי אפשר להרכיב אותה ‫עם אף עץ אחר. ‫לכן עם ישראל, ‫אסור לו להתערבב עם העמים, ‫לכן הוא משול כגפן. ‫ומה עוד? ‫גפן היא לא יכולה להתקיים, ‫אלא אם כן היא נשענת על משהו. ‫אז איך מגדלים גפן? ‫תוקעים עצים, תוקעים מקלות, ‫בקרם תוקעים מקלות, ‫ואז הגפן היא מטפסת על המקלות. ‫אין לה גזע משל עצמה, ‫היא חייבת להישען. ‫עכשיו, המקל ששמים זה עץ מת, ‫והגפן זה עץ חי. ‫לרמוז שליהודים אין עתיד ‫בלי להישען על רבותינו ‫שהיו בדורות הקודמים, על אבותינו. ‫מה שמעניין, למשל, אם עכשיו ‫בן אדם ישים זרעים של גפן באדמה, ‫וישים מקל, נגיד, ‫חצי מטר בצד ימין, ‫הגפן, כמו שיש לה עיניים, ‫היא יודעת ללכת לכיוון המקל. ‫היא לא תלך לצד השני. ‫היא הולכת למקום הכי קרוב ‫ששם היא יכולה לטפס ולהתרומם. ‫עכשיו, אם הגפן תגיע עד למקל ‫ואתה תוציא את המקל, ‫תעביר אותו לצד השני, ‫היא תעשה פרסה ותלך לשם. ‫רואים שיש להם חיים, עצים, ‫רגשות, חיים, הבנה, דברים מדהימים. ‫פעם אמרתי את זה באיזו דרשה, ‫בא לי איזה מדען אמריקאי, מדען, ‫אומר לי, אני מפתע ממה שאמרת. ‫דיברתי על הגמרה שרבי יוחנן, ‫לגלל הזקן היו 80 תלמידים. ‫והגדול מכולם היה יונתן בן עוזיאל. ‫הוא כבור בעמוקה. ‫והקטן מכולם היה יוחנן בן זכאי, ‫שהיה נשיא ישראל. ‫הוא חי 120 שנה, ‫והוא... כתוב עליו שהוא ידע ‫שיחת מלאכים, שיחת חיות, שיחת כלים. ‫דקל זה עץ. ‫זאת אומרת, העצים מדברים ביניהם, ‫והוא היה יודע איך העצים מדברים ‫אחד עם השני. ‫אז בא לי המדען הזה, ‫הוא אומר לי, אני כל כך מופתע, ‫זה נכון מבחינה מדעית, הוא אומר לי. ‫אני אומר לו, ‫אם זה כתוב בגמרת, זה ודאי נכון, ‫אבל מה לך ולזה? ‫לא ידעתי שהוא מדען. ‫הוא אומר לי, אני סיינטיסט, ‫ואני רוצה לחזק את דבריך, מה? ‫הוא אומר לי, תלך עכשיו ביער, ‫תראה אלפי עצים ששתלו אותם, ‫הם היו קטנים. ‫לאט לאט הם התרחבו, התרחבו, ‫התרחבו, והם מתפשטים לצדדים. לעולם לא תראה שהענף מעץ אחד פוגע בענף של העץ השני. אף פעם הם לא מתנגשים אחד בשני. זאת אומרת שהם באים להתנגש, הם מחליטים לאיזה צד אתה הולך, אני אלך ימינה, אתה תלך שמאלה. אבל אף פעם הם לא נכנסים אחד בשני. אבל אם אתה תשתול עץ ליד הבית שלך, והצד של הבית, הסיידינג, זה מעץ, אתה תראה שהעץ פוגע בעץ. כי זה עץ חי וזה עץ מת. ‫והוא לא יכול לענות לו. ‫אז הוא אומר לי, זה 100 אחוז נכון. ‫זה גם כתוב בגמרא ‫שהיה עץ אחד של תמר, ‫ולא היה מניף פירות. ‫לא היה מניף פירות. ‫בגליל שם. ‫באו לרבנים, אמרו להם, ‫למה כל העצים יש להם פירות, ‫רק העץ הזה אין לו פירות? ‫אמרו, העץ הזה הוא בדיכאון. ‫בדיכאון. ‫למה הוא בדיכאון? יש. עץ למטה, כמו זכר ונקבה, שהעץ הזה מאוהב בה, ובגלל זה הוא לא מביא פירות. תיקחו משם ענף ותבריחו, תרכיבו ביניהם ותראו איך הוא נותן פירות. עברו כמה חודשים, התחיל לתת פירות. וזה, דרך אגב, מדענים רוסים עשו ניסיונות. הגמרה אומרת, בשעה שקורתים אילן, עם גרזן הרי, נכון? או עם מסור, ‫הקולו הולך מצד אחד של העולם ‫לצד השני של העולם. ‫זאת אומרת, העץ צורח מכאבים. ‫לא רק זה. ‫העצים מכירים את האנשים בבית. ‫אם יש אישה שמשקע אותם, ‫משקע אותם, הם מאוד אוהבים אותה. ‫כל פעם שהיא נכנסת... ‫עכשיו, אפשר לדבר עם העצים, ‫זה דבר בדוק, ‫אנשים עושים את זה, ‫אלפים עושים את זה. ‫אם העץ לא כל כך גודל, ‫צריכים לדבר איתו, ‫אנחנו אוהבים אותך, ‫תגדל, תהיה שמח. ‫זה נראה כאילו שזה... ‫אתם יודעים, אני מכיר אישה אחת ‫שנתנה לבן שלה עץ, ‫היה שלוש מטר, ‫הוא כבר הגיע לתקרה, ‫אמרה לו, יש לי פה דירה, ‫עוד תותו כבר יפגע בתקרה, ‫אין לי איפה לשים אותו. ‫אתה, יש לך בית עם גינה, ‫לשים את העץ שם בגינה. ‫לקח את העץ, נקח אותו בטנדר, ‫נסע לבית שלו, שם שם את העץ, ‫תוך שלושה שבועות ‫כל העלים נפלו ומת. ‫נהיה ככה זקן כזה, דק ומת. ‫וכמה מים נתנו לו ושמש, ‫שום דבר לא עזר. ‫מרוב דיכאון מת. ‫זה דבר בדוק. ‫גם מדענים רוסים הוכיחו את זה. ‫למשל, היה איזה עורך דין אחד, ‫בכלל הוא עורך דין, הוא לא מדען. ‫פעם אחת הוא לקח מים רותחים ‫ושפך על העציץ. ‫אחר כך עשו ניסיונות, ראו שכל פעם ‫שהבן אדם הזה נכנס לחדר, ‫העץ הזה מתכווץ. ‫יש לו סלידה ממנו. ‫ויש אנשים שנכנסים והוא שמח. ‫דבר מדהים, דברים מדהימים. ‫לא רק זה גם. ‫בזמן שחותכים גזער, סלרי, ‫מחברים לזה אלקטרודות, ‫הפנס נדלק. ‫פנס קטן-קטן, כמו איפרון, ‫נדלק לכמה שניות. למה? זה יוצר אנרגיה, כל מיני דברים שהרבה אף אחד לא חולם עליהם, אבל זה מציאות בעולם. יש את זה גם בספר של הרב זמיר כהן, הוא מביא שם כל מיני תמונות וכולי. טוב, אז נתקדם. אז מה חזל תקנו? ברכות, לברך על האוכל. מהתורה, אין חיוב לברך על האוכל. כל הברכות שאנחנו עושים, זה הכל מדי רבנן. ‫חוץ מברכה אחת ‫שמברכים אותה אחרי שאוכלים לחם, ‫כתוב, ‫ואכלת וסבאת וברכת את השם אלוקיך ‫על הארץ הטובה שנתן לך, ‫שאוכלים וסביעים מלחם, ‫מברכים ברכת המזון. ‫זה... ‫לא, זה... חכו. ‫החיוב לברך את השם ‫שסביעים מלחם זה מהתורה. ‫הנוסח של הברכות זה גם כן חכמים. ‫ברכה ראשונה, משה רבנו. משה רבנו, ברוך אתה השם, עזן את הכל. כשירד מען, משה תיקן את הברכה הזאת. עזן את הכל. ברכה שנייה, יהושע בנון, שכבש את הארץ. הרי יהושע הכניס את בני ישראל לארץ. שבע שנים מלחמה היה ועוד שבע שנים לחלק את הארץ. ארבע עשרה שנה היו עסוקים עד שהתיישבו בארץ. ואז יהושע בנון תיקן, ברוך אתה השם, על הארץ ועל המזון. זאת אומרת שעכשיו המזון כבר בא מהארץ, לא במדבר. הרי איך בירחו על המן, המוציא לחם מן השמיים? זו הייתה הברכה שלו. ברוך אתה, אדוניי, ואני אומר לך, העולם שהכל יהיה מדברות. המוציא לחם מן השמיים. היום זה מן הארץ כי זה גדל בארץ. אז יהושע בעינון תיקן על הארץ ועל המזון. ואז דוד המלך ושלמה, הרי דוד הכין את היסודות, את האדמה לבית המקדש, ושלמה בנה אותו. אז הם תיקנו, ברוך אתה השם, בונה ירושלים, שזכינו לבנות את ירושלים. והברכה הרביעית, הרחמן, הרחמן, הרחמן, זה חכמים, החזל, מה שנקרא אנשי הכנסת הגדולה, הוסיפו לנו את כל הבקשות שבן אדם צריך בחיים. מה זה עכשיו שייך לברקת המזון? מה זה עכשיו ברפואה שלמה? זה שהעבודה שלנו תהיה קרובה לבית? מה זה שייך עכשיו לאכילת לחם? התשובה זה לא שייך. ‫אז למה הכניסו את זה ‫בברכת המזון? פשוט מאוד. ‫הברכה היחידה שהיא חיוב מהתורה ‫זה ברכת המזון. ‫אז אם כבר אנחנו מקיימים ‫מצווה מהתורה, ‫בואו נכניס כמה שרק אפשר. ‫על הדרך, לא? כן? ‫בקיצור, אז הכניסו ‫את כל מה שרק אפשר. ‫אז מה? הברכות על האוכל דה רבנן, ‫נטילת ידיים על הלחם. למה עשו שכל פעם שאוכלים לחם צריכים לרחוץ ידיים? ואם אוכלים הוגה, למה לא צריך? מה, בשביל הוגה הידיים לא צריכות להיות נקיות? רק כשאני אוכל לחם הידיים צריכות להיות נקיות, ואם אני עכשיו רוצה לאכול כמה חתכות הוגה והידיים שלי לא נקיות, אז אני לא צריך בנטילת ידיים? ואם אני רוצה לאכול, אני יודע מה, או משהו אחר, פיצוחים, לא יודע מה, שקדים, אז מה, הידיים לא צריכים להיות נקיות? אז למה אוכל אחר, או הורז או בשר, אחד אדם אוכל אוף, אוכל מהידיים, פעם היו אוכלים הורז עם הידיים, ככה אנשים היו אוכלים. אז למה לא צריך לעשות נטילת ידיים על שאר המאכלים? התשובה, כל הסיבה שעושים נטילת ידיים, ‫זה בגלל שהכוהנים אוכלים את התרומה, ‫הם צריכים ידיים טהורות, ידיים נקיות. ‫ואחרי שנחרב בית המקדש, ‫החכמים ידעו, ‫תוך שתיים-שלוש דורות אף אחד לא יזכור ‫שצריך לאכול בית ההרה. ‫אז כיוון שזה השתקח, ‫ואז כשייבנה בית המקדש פעם שלישית, ‫אז אנחנו... ‫אף אחד לא יזכור את זה. ‫אז אנחנו עושים תקנה שכל עם ישראל ‫מהיום והלך אוכלים לחם, ‫חייבים לעשות נטילת ידיים. ‫ככה שיבוא המשיח ויבנה בית המקדש, ‫כולם יזכרו שחייבים לעשות נטילה, ‫אז כבר יהיה הרגל. אז הנה טילת ידיים. עירובים, כל העירובים, עירוב חצרות, עירוב תחומים, עירוב תפשילים, כל העירובים שעושים, זה הכל מדרבנן. הלל, ההלל שמברכים בחגים, זה גם כן דרבנן. אמרנו, נר שבת ונר יום טוב. אמרתי, שמירת שבת ושמירת יום טוב זה חיוב מהתורה. אבל להדליק את הנרות, זה כבר חכמים אמרו, שיהיה נר בבית. עכשיו תגידו לי, אני שואל אתכם שאלה. ‫בשביל מה צריך נרות? ‫הרי אז לא היה חשמל. ‫כל הזמן היה מאות נרות בבית. ‫לא היה חשמל. ‫אז בקירות היו כוחים, ‫היו שים חורים עם פח שמן, ‫והיו פטיליות, ‫והנרות, היו שים אור בבית. ‫אז כל הזמן יש נרות בבית. ‫אז מה המיוחד? ‫אלא זה העניין, ‫תדליק את אלה דווקא לכבוד שבת. ‫זה לא סתם נר, ‫זה לא נר בשביל אור, ‫זה נר בשביל שלום בית, בשביל... ‫אז זו הדלקת הנרות. ‫ואמרנו, קריאת מגילה של פורים ‫וחנוכה. חנוכה, טוב. ‫אלה שבע מצוות דה רבנן. ‫אז אני חוזר לעניין. ‫אז אני שואל אתכם ‫שאלה עם יד על הלב. ‫תגידו לי אתם. ‫היום, כשאנחנו חוגגים חנוכה, ‫זה לא בלוף, מה אתם אומרים? ‫כשרואים מה קורה היום בעולם, ‫איך אנשים מתלבשים, איך מתנהגים, ‫איך כולם מחכים את הגויים, ‫הרי כל המטרה של חנוכה ‫הוא להגיד, ‫זכינו להיבדל מהעמים. ‫נשארנו נאמנים להשם. ‫מה זה... ‫הרי מה, אתם יודעים, ‫כמעט כל עם ישראלי תיאבן. ‫כמעט כולם היו יוונים. ‫היוונים, להבדיל משאר האימפריות, ‫הם לא רצו להרוג ‫את עם ישראל, לרצוח. ‫הבבלים רצחו, הרומאים רצחו, ‫האמן תכנן לרצוח את כולנו, ‫נעשה לנו נספורים. ‫הערבים רוצים לרצוח, ‫הנאצים רוצים לרצוח. ‫כל מי שהיה לו כוח, ‫או שגירש אותנו ‫ובזז לנו את כל הרכוש, ‫או שממש אינו אותנו ורצחו אותנו. ‫אבל היוונים באו לנו ‫כמו הנוצרים של היום, מיסיונרים. ‫כן, באו לנו עם חיוכים. ‫היי, אנחנו דמוקרטים, ‫שוויון זכויות, ‫שבירה לדבר. ‫אנחנו סוציאליסטים. ‫אנחנו לא אומרים לך, ‫אתה פחות טוב מאיתנו, ‫אנחנו לא רוצים להרוג אתכם. ‫אנחנו רק רוצים לבטל ‫את השטויות שלכם. ‫אתם עולים לנו על העצבים, ‫ההשקפה שלכם מעצבנת. ‫מה גרם ליוונים להידלק על היהודים? ‫הרי הם היו ביוון. ‫מה עכשיו, מה אכפת לך ‫מה אני עושה אצלי בבית? ‫מה אכפת לך אם שאתה חווה לקיר? ‫מה זה עניינך ‫שאתה בא עכשיו מיוון, מביא חיילים ‫כדי להרוס אותי פה בארץ ישראל? ‫שהם באו לראות את בית המקדש, ‫הם רצו להיכנס. ‫יש שם גדר מעט ששם היה שלט, ‫עד כאן מותר לגויים להיכנס. ‫מכאן והלאה רק יהודים יכולים להיכנס. ‫זה שיגיע אותנו. ‫מה? אתם יותר טובים מאיתנו? ‫הוא ייכנס, זה אני היהודי הזה, ‫הבן 18 ייכנס, ‫ואני, הקיסר הגדול, לא יכול להיכנס? ‫שתגעו. ‫אמרו, אנחנו דווקא נרוס לכם ‫את העבודה הזאת של בית המקדש, ‫נטעמי את השמנים. ‫הרי השמנים היו בחוויות, ‫והיה עליהם חותם. ‫כמו אתם רואים פה, ‫רואים את הבקבוק הזה? ‫יש עליו חותם, נכון? ‫של מה עושים את זה? ‫כדי שנדע אם מישהו פתח את זה או לא. ‫אז היו חותמות. ‫ואם מישהו היה פותח, ‫אז החותם היה נשבר. אז יודעים שאחד הגויים, כמו ביין, אותו נורא יושבים בעינות. אז הם בכוונה טעימו את השמנים, ובסוף נעשה לנו הנס המפורסם, שהיה קט שמן קטן שהם לא ראו. טוב, זה כבר מכירים. אבל בואו אני אספר לכם קצת היסטוריה על חנוכה שהרבה לא יודעים. קודם כל, הם עשו כמה גזרות. מה הגזרות שלהם? הם אמרו אסור לשמור שבת, אסור ברית מילה, ואסור ראש חודש. למה? שבת אותי ביני וביניכם. הרי כתוב בשולחן ארוך, מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר. מה מכניס אותך לעם היהודי? שמירת שבת. בן אדם שלא שומר שבת הוא חותך את עצמו מעם ישראל. מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר. עד כדי כך שאפילו כשהוא נפטר אסור לקבור אותו עם יהודים. צריכים לקבור אותו מעבר לגדר. ‫היום יש שתי סוגי בתי קברות. ‫יש בתי קברות דתיים שלפי ההלכה, ‫ויש בתי קברות אזרחיים ‫שקוברים שם את כולם. ‫הממשלה מקצה קבר. ‫אני, למשל, אבא... ‫אני, כשאבא שלי נפטר לפני שנתיים ‫ברחובות, שם מקפידים על ההלכה, ‫גיסי התקשר, אמר, אתה לא תאמין, זה הרי הוא נפטר, אנחנו קיבלנו את ההודעה מוצאי שבת, וחיפשנו עכשיו טיסה להגיע לארץ, והלוויה ביום ראשון, והגיסים התקשר, אצלם כבר היה יום ראשון בבוקר, אצלנו אמצע הלילה. אז הוא אומר לי, אתה לא מאמין, הם לא רוצים לקבור את אבא שלך בחלקה של השומרי שבת, עד שלא נביא מכתב מהרב של הבית הכנסת, שמעיד שהוא היה שומר שבת. סידרנו את המכתב, אבל, קודם כל לא מוכרים חלקה לכל אדם יש הרי על זה בדיחה מפורסמת שבה איזה חסיד ובה חילוני תלוי באיזה בית קברות יש בתי קברות ציבוריים אמרתי לך זה כולם קוברים יבוא גוי קברו שלם תקבל אבל ‫יש על זה בדיחה מפורסמת. ‫בא איזה חסיד וחילוני לקנות קבר. ‫החסיד עומד בתור, אומר לו, ‫כמה? אומר לו, אלפיים דולר. ‫שילם? נותן לו, זה החלקה שלך. ‫בא החילוני, אומר לו, ‫אני גם רוצה חלקה. ‫אומר לו, שתי מיליון דולר. ‫אומר לו, מה, זה אפה ואפה? ‫אפליה? הרגע מחרת לו באלפיים, ‫אתה שים אותי לידו באותו מקום. ‫אלפיים. ‫אומר לו, לא, חביבי. ‫לא, זה אלפיים, לך זה שתי מיליון. ‫הוא אומר למה? ‫הוא אומר, עוד מעט תחיית המתים, ‫הוא יוצא, מחזיר לי את החלקה. ‫אתה נשאר פה לנצח. ‫הבנתם? זו הבדיחה.

‫עכשיו

היה על זה רעש גדול.

עכשיו...

עכשיו היה, לא ניכנס לזה, זה מסית אותנו מהעניין. בכל אופן, העניין הוא, אנחנו יודעים מה כתוב בהלכה. מה עושים במציאות, לא תמיד מעיד על מה ההלכה אומרת. ‫גם כתוב שאסור לדבר לשון הרע, ‫והרבה דתיים מדברים לשון הרע. ‫זה לא אומר שעכשיו, ‫בגלל שהרבה דתיים מדברים לשון הרע, ‫אז זה מותר, מבינים? ‫זה שאנשים עושים דברים לא בסדר, ‫אז בסדר, מה נעשה? ‫אבל בהלכה כתוב, ‫אין קוברים רעשה עם צדיק ‫ואין קוברים רעשה גדול עם רעשה קטן. ‫גם אם יש שני סוגי חילונים, ‫שניהם עוברים עבירות. אבל אחד מחלל שבת והשני לא. אי אפשר לקבור אותם ביחד. אחד, דוגמה, הוא עושה עבירות, לא מקביל בקשרות, אוכל בלי ברכה, לא בא לבית כנסת, לפעמים מניח תפילים, אבל שבת הוא שומר, והשני גם שבת לא שומר. הם, הבדל גדול מאוד ביניהם. ‫אי אפשר לגבור אותם ביחד, ‫צריך לעשות מחלקה לאלה ומחלקה לאלה. ‫זה לא פשוט. ‫בכל אופן, נחזור לעניין. ‫אז בואו ניתן לכם קצת רקע ‫על מה שהיה באמת. ‫אז אמרתי, היוונים, ‫הם לא באו על מנת להרוג. ‫הם רצו לעקור אותנו מהיהדות. ‫לבטל שבת, לבטל ברית מילה. ‫מי אתם? מה אתם עושים? ‫ברית מילה? ‫אנחנו נגד לפגוע בגוף. ‫וראש חודש. למה? ‫אם לא נדע ראשי חודשים, ‫לא נשכוח, אז לא היה לוח שנה. ‫לוח שנה רק בא כמה מאות שנה אחרי. ‫אז כל חודש היו קובעים את התאריכים ‫לפי מולד הירח. ‫ואם היהודים לא ילהם, ‫אז כולם יאכלו ביום כיפור, ‫יאכלו חמץ בפסח, בכל העולם. ‫היהודים לא ידעו מתי החג. ‫פה יעשו ביום הזה, ‫פה יעשו ביום אחר. ‫זאת אומרת, זה משבש את כל היהדות. וזה הסוג זרות. וגם אמרו, אז האנשים היו הולכים עם תפילין ברחובות. כל הזמן, כל היום, היו שמים תפילין כל היום על הגוף. אלא אם כן יש לו בעיות בבטן, והוא לא יודע לשמור על גוף נקי, אז בסדר. אבל אם הוא יודע לשמור על גוף נקי, אנשים, עד היום יש בירושלים כאן אנשים יושבים כל היום עם תפילין, לומדים. כל היום. אז הם עשו גזרה מי שהתפסו אותו עם תפילין ינקרו לו את המוח יחתכו לו את הראש עם סכין ויקרו לו את כל המוח מתוך הראש ככה הם היו עושים רוב שהם היו אכזרים מי זה הרומאים זה צצאים של סב סב בעצמו כתוב עליו שהרוצח עובד בכל אופן ‫אבל יש מעשה שהיה אלישה, ‫בעל הכנפיים, ‫שהוא הלך בשוק וטפסו אותו, ‫ראו אותו עם תפילין, ‫והתחילו לרדוף אחריו, ‫הקשבחו, עשה לו נז, ‫והוא ניצל מהם. ‫אבל בכל אופן, ‫אז הם עשו כל מיני גזירות. ‫אחת הגזירות הנוראיות היו ‫שכל בחורה בטולה שרוצה להתחתן ‫חייבת לעבור דרכה המטמעים האלה. ‫אז מטעמים אותה לפני החתונה. ‫זה דבר כזה יותר יורה מעונש מוות. עכשיו יש קלה, היא צריכה ללכת לגוי, הערור הזה וזה, זה נורא, נורא לה, נורא להורים שלה, לה אחים שלה, נורא, ראיתם מה בפרשה עם דינה, איך הגיבו האחים, שמעון ולוי, איך הם נכנסו לסכנת חיים כדי לנקום את מה שעשו לדינה. אז תארו לכם שזה היה קורה אלפי פעמים בשנה. כל בן ישראל שרוצה להתחתן צריכה ללכת דרכם. ‫אז מי בסוף יביא לנו את הישועה? ‫כרגיל, נשים. ‫בזכות נשים צדקניות ניגלנו, ‫וגם בזכות נשים ניגל. ‫אם זה רחל ו... ‫כל הגאולות תמיד איכשהו ‫קשורות לנשים. ‫יציאת מצרים, ‫איך כתוב, כאשר יענו אותו, ‫כן ירבה וכן יפרוץ. ‫כמה שהמצרים ניסו לדלל אותנו, ‫הרוג לנו את התינוקות. ‫איך בתנאים של עבדות ‫אפשר ללד את ילדים? ‫אישה עכשיו בארשוויץ ‫יכולה ללד את ילדים. זה לא שייך. ואנשים אסרו נפש, והתייפו. התייפו. האנשים, היה להם מרות מפח. לא היה מרות כמו היום. היה להם מרות מפח, והם היו מסתכלות על עצמה, ומתייפות כדי שהבעל יחמוד אותם, ושיהיה להם ככה, שבכל זאת הם יתעברו, כי הבעלים אמרו, עזבי עכשיו, מה, יש לי ראש לזה עכשיו, אנחנו במחנה עבודה, מי יש לו ראש עכשיו לרומנטיקה, כן? אבל אנשים לא ויתרו ובזכותם נולדו ילדים ואחר כך כשמשה בנה את אוהל מועד ואת המשקן אז אנשים הביאו את המרות האלה תרומה כאילו מה הם יש להם לתת? הביאו תרומה ‫אז משה מעס בזה, אמר, ‫מה אתם מביאות לי עכשיו את המרות שלה? ‫עוד מעט תביאי לי גם את העודם ‫ואת האיפור של העיניים שלך. ‫מה זה שייך עכשיו למשכן? ‫והקב'ה הוא נזף בו. ‫אומר לו, דווקא בזכות המרות האלה ‫יש לך היום את עם ישראל. ‫ואז משה לקח אותן ועשה מהן קיור. חיבר אותם וזה ונהיה כיוון. טוב, אז אנשים, הן תמיד בעלות פוטנציאל להציל גם את הבית, כתוב אישה בונה, אישה הורסת, וגם להציל את עם ישראל. אז כתוב שהקב' הוא אמר לרחל, אברהם ביקש, יצחק ביקש, יעקב ביקש, כולם ביקשו, לא עזר. שרחל ביקשה על עם ישראל שישובו וכולי, הקשבח הוא אמר לה, בזכותך אני עושה, למה? כי היא ויתרה ללאה, והיא קיבלה ביזיונות, ולאה אומרת לה, גם לא מספיק שגנבת את בעלי, את גם גונבת לי את הדודאים, והיא שותקת, ולא אומרת לה, אני גנבתי לך, בזכותי את נשואה, היא לא גילתה לה אפילו. קיצור, היא קריבה כל כך, אז הקשבח הוא אומר, אין לי ברירה איתך, זה מידה כנגד מידה, את הקרבת, אני מקריב למען ילדיי. ‫ועכשיו הייתה עוד אחת גיבורה, ‫קראו לה יהודית, ‫או יהודיס, או ג'ודיס. ‫זה אותו דבר. ‫זה אותו דבר. ‫מי זאת הייתה היהודית הזאת? ‫בואו נקרא לכם קצת היסטוריה, ‫תשמעו. לפני, בשנת 3572 לבריאת העולם, הייתה המלחמה בין היוונים לחשמונאים. היום אנחנו שנת 5771. 5771, כמה שנים עבר מאז? בערך עבר 2,200 שנה, בדיוק 2,200 שנה. החשמונאים נלחמו ביוונים באנטיוכוס הרביעי. אתם יודעים, אצל הגויים, פרו, פרו, פרו, כל מלך קוראים לו פרו. אבי מלך, אבי מלך, אבי מלך. אנטיוכוס, אנטיוכוס, אנטיוכוס. ככה זה היה נהוג. זה אנטיוכוס הרביעי. והוא, בא הוא על ירושלים, והייתה מלחמה. כמה זמן נלחמו החשמונאים ביוונים? מה אתם אומרים? ‫לפי מה שלמדתם עד היום בתפילות ‫ובדרשות על חנוכה. ‫המרד, המרד, כמה זמן?

‫-שבע שנים זה היה.

‫-20 שנה מלחמה. ‫היום נותנים איזה חודשיים מלחמה, ‫כל העם כבר על הברכיים, ‫מיואשים מהחיים. ‫20 שנה קרב עם האימפריה ‫הכי גדולה בעולם. ‫20 שנה, תחשבו מה זה. והובילה לניצחון בשנת 3593. זאת אומרת, 167 שנים לפי הספירה הנוצרית, לפני הספירה הנוצרית. אם היום אנחנו שנת 2020 ועוד 167, כן? זה 167 שנה לפני. זאת אומרת, זה היה לפני 2187 שנה הניצחון. 2187, כמעט 2200 שנה. טוב. זה מה שקוראים גזרות אנטיוכוס, זה הגזרות על הדת. מי שיכתוב על הקרן של השור שלו, שאין לו חלק באלוהי ישראל, מה זה שור? זה כמו הרכב. אם הם היום באים היום, אומרים, תכתוב, שים מדבקה על האוטו, שאתה לא חרדי, שאתה נגד הדת. אבל אז זה היה חמורים, שברים. אמרו, שים על הבאמה שלך סימן שאתה איתנו. ברגע שאתה מצעיר ככה בגלוי, כי הם ידעו, היהודים האמיתיים, הדתיים, לא יסכימו בחיים להצעיר כזה דבר. אין לנו חלק באלוהי ישראל. מי היה החילונים והמתייבנים? הם מיד, צ'יק צ'ק, אמרו, עזוב, אני לא מת בשביל זה. מה, שיארגו אותי בשביל זה? אני נהיה יווני. עכשיו, איך הם משכו את הבחורי הישיבה גם להתייבן? ‫לא רק אלה שהיו חלשים, ‫אנשי עסקים. ‫גם בחורי ישיבם, ‫הם בנו אצטדיון בירושלים. ‫איך זה נקרא היום? ‫אצטדיון טדי. ‫אצטדיון טדי?

זה שלא באמת?

‫-לא, זה טדי... ‫טדי זה השמו של טדי קולג. ‫זכותו יגן עליו. כן. אבל זו כבר הגרסה החדשה של ההצטדיונים של היוונים. בירושלים כבר היה הצטדיון בזמן היוונים. היו עושים שם אהבקות, אהבקות, בן אדם נגד דוב, בן אדם נגד אריה, שני עבדים נלחמים אחד בשני, מי שיהמות, מת. כל מיני דברים היו עושים. והיו, באים הבחורי ישיבה, אומרים, הלכתי להצטדיון, אתה לא מאמין. אלפים של אנשים צועקים. זה מושך, היצר הרע מושך. מה, אתה לא יודע, אתה חייב פעם אחת ללכת. פעם אחת תלך. מה איתך, אנחנו בני תורה, מה לנו בלי היוונים האלה? אתה לא סקרן לראות? לך תראה, יש עכשיו ספורט. יש זריקת קידון, יש זריקת כדור ברזל. מי המציא את כל האולימפיאדה? זה הם. זה הכל, כן, חץ וקשק. בקיצור, התחילו ללכת. כמו היום, איך ילדים מתכלכלים? נסים לראות סרטים, אינטרנט, מקומות, ספורט. הרבה ילדים מקולקלים רק בגלל הספורט. יש הרבה אומרים, עזוב, תן להם, ספורט זה לא נורא. אמר לי איזה ראש ישיבה, אני גם בגילם גם הייתי אוהב ספורט, וזה כן, רק שבגילך הספורט היה נקי. לא, כשהיית הולך לראות משחק בייסבוא, לא היה בחורות בלי בגדים כל היום, סטדיון ופרסמות כל שניה. זה אז היה, לפני 40 שנה. היה לה גויים כבוד, אבל היום איזה כבוד יש להם היום. היום הילד הולך לראות משחק כדורסל, כל שניה מרים לו תמונות, לו צנועות, הורס לו את הנשמה, כן? בקיצור, רבותיי, תשמעו טוב. ‫אז היהודית הזאת ראתה ככה ‫שהולכת, היא באה לאבא שלה, ‫אמרה לאבא שלה, ‫תשמע, אי אפשר, הגיעו מים עד נפש. ‫איך אתם שותקים? ‫אתה הכהן הגדול, מטיטיהו. ‫מה זה? איזה מין צדיקים אתם? ‫בחורות פה ננסות על ידי הבאמות האלה ‫ואתם שותקים? ‫תן לי רשות ללכת למחנה שלהם. ‫יש לי תוכנית. ‫הוא ידע שהיא צדיקה גדולה, ‫והיא הייתה מאוד מאוד יפה. כתוב שהיא הייתה ממש יפה מאוד והיא החליטה שהיא הולכת למחנה שלהם היה למחנה של היוונים שם איפה שכל החיילים ומי היה שם הגנרל האחראי קראו לו אולופורנס ‫והיה לו הרבה חיילים, ‫איך שהם ראו אותה, ‫מרוב שהיא הייתה יפה, ‫היא פניתה שם את כולם. ‫עכשיו, אם יודעים שהיא האויב, ‫הם היוונים והיא יהודייה, ‫אבל מרוב שהיא הייתה יפה, ‫הם שתקו, לא נתנו כבוד. ‫מיד הגנרל ראה איזה יפה היא. ‫מה, אפשר לעזור לך? ‫מה את עושה פה? ‫אמרה, תשמע, אנחנו כבר עבודים. ‫כבר הרסתם לנו את המדינה, ‫הרסתם לנו את הדת, ‫הרסתם לנו את המשפחות, הכול. ועוד מעט גם תארגו את כולם. לפחות אני לא אכפת לי מההורים שלי, אני רוצה להציל את החיים שלי. אני רוצה להיות בת חסותך. אומרת לו, תשמור עליי. נו, שבאים לגוי גנרל, אישה כזו יפה, ואומרת לו, אני רוצה שאתה תשמור עליי, השם ירחם. מיד סמך, אמר, אף אחד לא נוגע באישה הזאת. היא שייכת לי, טוב. אמרה לו, בוא נעשה מסיבה לכבוד המאורה. עשה מסיבה הזמינו את כל החיילים אחרי שנגמר הבלאגן והם הלכו היא הביאה לו גבינה מלוכה פטה צ'יז גבינה מלוכה מלאה במלח אתם יודעים כמו הגבינה המלוכה של היום מלא מלח ‫ונותנת לו, תאכל, תאכל, ‫אנחנו עשינו את זה אצלנו בבית, ‫בינה מלוכה. ‫עכשיו, כמה שהוא מוכן יותר, ‫הוא נהיה יותר צמא. ‫אז הוא רוצה לשתות. ‫לא היה ברזים כמו היום, ‫אתה בא לברז ויש לך פילטר. ‫אז היו שותים ינות, ‫אז היה שם יין חזק. ‫מה שקע אותו ביין? ‫עוד שותה יין ועוד שותה ועוד שותה, ‫נפל שדוד על המיטה. ‫באור, שנייה, היא שלפה את החרב שלו, ‫קרתה לו את הראש, ‫הכניסה את הראש שלו בסק שהיה לה, ‫בבוקר, מוקדם בבוקר, ‫עוד לפני שהוא... ‫השעה שהוא יוצא חוצה מהאוהל שלו, ‫התחילה ללכת והוא אמר להם, ‫אף אחד שלא יטריד אותה, ‫פחדו ממנו. ‫הלכה, הלכה, הלכה, ‫אף אחד לא ראה, ברחה, ‫הגיע למחנה של היהודים ‫עם הראש שלו. ‫הנה, קראתי לנבל הזה את הראש, ‫אין לכם מה לפחד, ‫ואז הם קיבלו אומץ והתחיל המרד. ‫התחיל המרד. ‫עכשיו, בתכלס, איזה סיכוי היה? ‫יש לך פה אימפריה ענקית ‫עם מיליון חיילים. ויש להם סוסים וכוח וכלי נשק משוכללים של אז. ויש לנו כמה מאות חרדים. מה הם כבר יכולים לעשות? השם עזר להם, הם הרגו בהם באלפים כל יום. כל יום משתגעו, הורגים להם אלפים. סיעת הדשמה היה מדהימה. זה מה שדוד המלך רומז בתהילים, כתוב בתהילים, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. מה זה הפח? פח זה מלכודת. ‫בלשון הקודש, לא פח זבל. ‫פח הכוונה מלכודת. ‫אז מה זה המלכודת נשברה ‫ואנחנו נמלטנו? ‫פח רשת איבות פורים חנוכה. ‫פעמיים הגויים עשו עלינו גזרות. ‫פעם בפורים, פעם בחנוכה. ‫רק יש הבדל. ‫אמן רצה להרוג את כל הגופות. ‫לא אכפת לו עכשיו דתי, חילוני, ‫חצי דתי, לא מעניין אותו. ‫אתה יהודי, מאה ה-27 מדינות, ‫הוציא צו, בחותם המלך נתן לו את הטבעת חתם על הצו שלחו רצים ל-127 מדינות בשנה הבאה היה צריך זמן עד שזה לא היה פייסבוק היום זה היה מתפשט צ'יק צ'אק אז היו צריכים לעשים קריאותיק לעשים בכל מיני מקומות אז נתנו להם זמן עד יהודה לד בעדה רבה נפל הפור כן? מה זה פורי? מלשון פור שהוא הפיל פור כמו לוטורי ואמר לגויים בתאריך ‫של פורים הבאה, ‫מותר לכם לעשות ‫מה שאתם רוצים ליהודים, ‫להרוג אותם, לבזוז אותם, ‫לגנוב להם את הבתים, ‫את הרכוש, את הזאב, הכול. ‫ואין הונש. ‫אין להם עכשיו זמן לשלוח חיילים ‫לחפש יהודים כמו שהנאצים עשו. ‫הם אמרו, אנחנו ניתן לכל הגויים ‫ב-127 מדינות פרס. ‫רוצה להיות עשיר? ‫היהודים עשירים. ‫לך תרצח אותם, ‫קח את מה שיש להם. הגויים התחילו להריב ביניהם, 11 חודש הם רבים ביניהם, על מה הם רבים? ‫כל אחד רב על איזה יהודי להתביית. ‫אומר לו, זה שלי הרובן כהן הזה. ‫מה פתאום, זה שלי, ‫אני קראתי כנודם. ‫לא, לא, מה פתאום, ‫אתה תקח את שמעון. ‫אני, הוא שלי, הוא. ‫כבר היו אגועים רבים ביניהם, ‫איזה בית יש שלי ‫ואיזה חמור יש שלי ואיזה סוס... ‫אבל כן, כמו שהפולנים ‫שדדו אותנו אחרי השואה, ‫שכבר לא היה לאן לחזור, ‫שדדו לנו את כל הבתים. ‫ככה היה בלוב, ‫ככה היה בגירוש ספרד ובפורטוגל, ‫ככה היה בעיראק, בפרס. ‫אח של קשני מעליו השלום סיפר לי ‫שהיה לו רחובות ובניינים בפרס, ‫שבה החומני הזה, מחשימו, ‫הוא הלך משם חסר קול. ‫באו לכאן, היה להם קצת עבריכו ‫וזהו, כל מה שהיה לו נשאר, ‫והם לקחו לו, גנבו לו הכול. ‫המהפכה המוסלמית. ‫ככה זה ההיסטוריה של עם ישראל. ‫בנו, בנו, בנו את עצמם, ‫בסוף השאירו הכול ובכו'. ‫דרך אגב, ככה יהיה פה גם. ‫ככה תמיד היה. ‫תמיד היה ותמיד גם ככה יהיה. ‫למה? בגלל שברגע שהגויים ‫מתחילים להתקיף את היהודים ‫והיהודים נכנסים ללחץ, ‫פתאום במכה כולם רוצים למכור. ‫והיהודים יש להם רכוש ‫במאות מיליארדי דולרים ‫או אלפי מיליארדי דולרים. עכשיו יש להם בניינים, ובתי חרושת, וחנויות, והדג' פאנס, ובנקים. פתאום ישימו הכל עכשיו למכירה בתוך חודש, מה יקרה? הכל ירד לאפס, מה? יגידו הגויים, אל תקנה טמבל, הם תכף יברחו גם ככה, תקבל את הבתים שלהם בחינם. ככה זה היה, לאורך כל ההיסטוריה. זה מה שכתוב, אל תפתחו באושר. היום אתה עשיר, בתוך שנייה השם מוחק אותך, כמו שראינו עכשיו בקורונה, כן? אז רק לפני שנסיים, רק אני רוצה לסכם לפחות את זה.

אליך לא ייגש.

טוב, בכל אופן, אז מה אנחנו רואים מפה? שדוד המלך כתב, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו, אז הפרסים, המן, הוא רצה להרוג את כל הגופות. והאבנים רצו להרוג את הנשמות. מה יותר גרוע? הגמרא אומרת, גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. מי שמחטיא בן אדם, גורם לו להיות חילוני. היה חרדי, הפך אותו לחילוני, זה הרבה יותר גרוע מזה שהוא הרג אותו. מה היה בא? דוקר אותו בזמן שהחרדי הורג אותו חרדי, היה מקבל עונש על רצח, אבל לפחות הנשמה הלכה לגן עדן. אז לפחות הוא לא איבד את העולם הבא שלו. עכשיו עשית חילוני, הלך לו העולם הבא, זה הרבה יותר גרוע. ‫עכשיו תראו דבר מעניין. ‫בפורים, איזה צעצועים ‫יש לילדים? רעשנים. ‫בחנוכה, סביבונים. ‫שניהם מסתובבים. מה העניין? ‫למה מחרו צעצוע ‫שמסתובב סביב צירו? ‫בפורים... ‫בפורים מסובבים את הרעשן מלמטה. ‫וחנוכה מסובבים את הסביבון מלמעלה. ‫זאת אומרת, חנוכה, הנס, ‫האגזרה הייתה על הנשמה. ‫דברים של העולם העליון. ‫והקב". עשה נס, ‫אז מסובבים מלמעלה. ‫ובפורים הגזרה הייתה על הגופות, ‫על העולם הזה, לא על הנשמות, ‫אז מסובבים מלמטה. ‫אז כל דבר יש לו סיבה, זה לא סתם. ‫בכל אופן, רק לסיכום, ‫אז עכשיו שהתחיל המרד, ‫הקב". עשה להם הרבה הרבה ניסיים. ‫ולאט לאט הם היו מחלים בהם, ‫מחלים בהם עד שהם נכנעו ועזבו אותנו, ‫ואנחנו, ברוך השם, היום אומרים, ‫עשרת הגיבורים ביד חלשים, ‫רבים ביד מעטים, ‫זדים ביד עוסקי תורתך. ‫אלה שדפקו בתורה נשארו. ‫מה זה חנוכה? ‫ח', נ', ו', ח', א', ר', ת'. ח' זה שמונה, ח' נרות והלכה כבית אילאל. רשת ובות חנוכה. הרי יש בחנוכיה שמונה ימים. ואנחנו היום מדליקים אחד, אחר כך שניים, אחר כך שלוש. שמש, למה שמים שמש? הרי לא משתמשים בשמש להדליק את הנרות. כשהיינו ילדים אמרו לנו, השמש, זה בשביל שאם השמש תדליק את הנרות. זה לא נכון. מדליקים את הנרות והשמש מדליקים אותו בסוף. ‫למה? כי כתוב שהנרות של חנוכה ‫הן לפרסום הנס, לא בשביל לתת אור. ‫אז היו נרות שנותנים אור, ‫והייתה באה לקרוא ליד הנר. ‫נרות חנוכה אסור להשתמש בהן ‫כאור לשימוש יומיומי. ‫הן לראותם, זה עוד, זה סימן, ‫זה לא נועד בשביל לתת לך אור עכשיו ‫שהיה לך חושך. ‫לכן, רגע, לכן שמים שם את השמש, ‫שאם במקרה תשכח, ‫ואז לא היה חשמל, ‫אתה לא יכול לקרוא, ‫אתה מתקרב לחנוכיה, ‫אז לפחות שקיבלת אור מהשמש, ‫כי השמש זה לא חלק מהמצווה, ‫שזה אוסיף רודנר, זה הסיבה. ‫טוב, אז בטח השמיים, אומרים, ‫מתחילים שמונה, אחר כך שבעה, שישה, ‫עד שיורדים לך. ‫זאת אומרת, התחלנו בשמונה ‫וכל יום ממעטים, ‫כי החג הולך ונגמר. ‫בעת הלל אומרים לא, ‫אנחנו הולכים בשימן העלייה. ‫אחת, שתיים, שלוש וכולי. ‫אלה ואלה דברי אלוקים חיים. ‫אומרים שהמשיח יבוא, ‫נעשה כשיטת בית שמי. ‫שיבוא כבר נתווכח. ‫אחר כך כבר איך אומרים, ‫דיה על הסוגיה בזמנה. ‫ועוד דבר צריכים לדעת, ‫בחנוכה תמיד יוצא פרשת מקץ. ‫תמיד, השבת חנוכה, פרשת מקץ. זה לא סתם, איך זה תמיד נופל פרשת מקץ? תכננו שזה תמיד ייפול בחנוכה. מקץ, כמה מילים יש בפרשה? יש 2,025 מילים. 2,025 מילים. אם אנחנו לוקחים שמונה ימים, כמה זה נר בגימטריה?

2,025.

כמה זה נר בגימטריה? 250. שמונה כפול מאתיים חמישים, אלפיים. ועוד עשרים וחמישה ימים של חודש כסלב, עד חף הייט. אלפיים, עשרים וחמש, זה הרמש של חנוכה, תמיד יוצא פרשת מקץ. אתם יודעים שיש חתן וקלה, נכון שהם מחזיקים תמיד נרות? מה שייך עכשיו שהם הולכים לחופה, מחזיקים נר? זה לא אצל כולם.

זה לא אצל כולם.

בסדר, אז מנהג של אשכנזים. מאיפה הביאו את המנהג הזה? ‫מה?

‫-כבר הרבה עושים את זה.

‫מה אתם אומרים?

‫אני לא זוכרת מחפית הנרות, ‫חיתנתי חמישה שיעורי. ‫אני לא זוכרת נר.

‫טוב, זה היה השיעורי בית שלכם. ‫לבדוק מה זה. ‫למה חתן וקלה באים... ‫אני אתן לכם רמז, ‫זה קשור לגימטריה של הנר. ‫250 ביד של החתן, 250 ביד של הקלה, ‫ורמז גדול עכשיו לחתונה. ‫לא סתם, זה לא סתם. ‫אמרתי, זה לא סתם. ‫למה לא באים עם פרחים? ‫למה דווקא נר? ‫טוב, זה קצת שיעורי בית וזה.

‫אז רגע, לא, מה שיעורי בית? ‫אני אבן של חתן יפה, ‫אתה רוצה להפיגע שני נר או לא?

‫אנחנו הספרדים, זה לא המינק שלנו. ‫-למה?

‫אנחנו רצים מחקרון שעה בית. ‫טוב.

‫רק רגע, שש...

‫-לכמה שנים אנחנו גלות?

‫קרוב לעלפיים שנה כבר. ‫זה היה לפני הרומאים. ‫היוונים, השדר היה, ‫הבבלים, אחר כך הפרסים, ‫אחר כך היוונים, אחר כך הרומאים. ‫והגלות החמישית זה ישמעאל ‫והערבים.

‫-מסוימים.

‫כן, אבל אלה ארבע גלויות שהיו. ‫כי...

‫-אבל לגלות הזאת עכשיו ‫על חורבן בית שני, ‫כמה זמן עבר, אלפיים וכמה שנים?

‫לא, חורבן בית המקדש, ‫1950 בערך, משהו כזה. ‫אמרנו עכשיו בתשע בעב האחרון, ‫מכריזים... ‫זה היה לפני חורבן בית המקדש. ‫היה בית מקדש, הרי היוונים באו ‫להחריב את בית המקדש השני. ‫נכון. ‫-אבל לא החריבו בסוף. ומי שהכריב זה הרומאים, 200 שנה אחריהם. באו הרומאים. שימו לב, כל אימפריה הייתה בערך 200 שנה. שלטו בעולם. הבבלים בערך 200 שנה, הפרסים בערך 200 שנה, היוונים בערך 200 שנה והרומאים בערך 200 שנה. זה מאוד מעניין. גם ארצות הברית כבר מגיע הזמן שלה עכשיו. גם כן, בערך 200 שנה. רואים, הכל מתחיל להתמוטט פה. כן? אבל אני אגיד לכם עוד דבר שתדעו. שיש כזה דבר שנקרא היום פילוסופיה. זה גם כן בא מהיבנים המילה הזאת. מה פירוש המילה הזאת פילוסופיה? פילו זה רצון, שאיפה. וסופיה זה ידע. סופיה. אז פילוסופיה זה התשוקה לידע. ההיבנים לא היו מטומטמים, הם רצו, הם היו במתמטיקה וגיאומטריה ופיזיקה, לומדים הרבה דברים הם היו. ‫רק מבחינה פילוסופית, ‫הפילוסופיה שלהם והפילוסופיה ‫של חזל היו שונות מאוד. ‫יש הרבה פעמים בתלמוד שכתוב ‫שחכמי ישראל וחכמי יוון ‫התווכחו ביניהם. ‫היו עושים דיבייט, אימוטים, ‫או במכתבים או פנים בפנים. ‫והיה כמה פעמים שחכמי ישראל ‫עודו ליוונים והם ניצחו את הוויכוחים. ‫זאת אומרת, הם לא היו טיפשים. ‫אם הם התווכחו עם חזל ‫בנושאים מסוימים ‫וחלק מהוויכוחים הם ניצחו, ‫סימן שהיה להם מה למכור. ‫אבל אני אתן לכם ממש לסיום, ‫תדעו דבר אחד, מאהרון הכהן ועד היום היו מאה ושש דורות של כהנים. מבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך, זה לפני שלושת אלפים שנה, כן? שימשו בבית המקדש רק שמונה עשרה כהנים. הם היו נכנסים כל שנה לקודש הקודשים ויוצאים חיים. זאת אומרת, הם היו כאלה קדושים שאפילו מחשבה זרה לא הייתה להם. הם היו שולטים במחשבה. לכן הם לא מתו. לעומת זאת, בית המקדש השני, שכבר הרמג ירדה מאוד של עם ישראל מבחינה רוחנית, כל שנה היה נכנס כהן ומת. תראו מה זה גאווה. אתה רואה, שנה שעברה נכנס כהן לקודש הקודשים, משכו אותו עם חבל. הרי אי אפשר להיכנס לקודש הקודשים, היו קושרים להם חבל הרגל, מושכים אותם עם חבל. שנה לפני, מת. שנה לפני, מת. שנה לפני, מת. שנה לפני, מת. עשרים, שלושים, ארבעים שנה, כל שנה מת. מה אתה מתנדב להיות כהן? לא עזבו אותי, לא רוצה להיות כהן גדול. אבל הכבוד, עד שהגיע יום כיפור, מעכשיו יש שמונה חודשים, כולם משתכבים לו, כולם, איזה כבוד הוא מקבל. בשביל כמה חודשים כבוד, הוא יודע, אני ב-99% הולך למות בתוך קודש הקודשים. ועדיין, תראו מה זה דבר מדהים, מה זה רדיפת כבוד. הרב בן ציון אבא שעון זוצל אמר, לפעמים אתה רואה אנשים רותפי כבוד, שמשתתים ועושים צחוק מעצמם, וכל הציבור צוחק עליהם והם לא יכולים להפסיק. ‫הם רואים את זה, ‫הם לא יכולים להפסיק. ‫למשל, ישבו לו בבית כנסת, ‫ליד כולם, הוא צועק, משתולל. ‫הוא לא מכיר אותך, זה אורח. ‫מסכן, הגיע לפה לשבת, ‫אתה מגיע שעה באיחור, ‫ראה כיסא פנון. ‫מה, הוא יודע שהעשיר של הקהילה ‫רק מתעורר בתשע? ‫הוא לא אמור לדעת. ‫הוא, מה אתה עושה במקום? ‫למה אתה לא שואל את הגביים? ‫כל שבת אותו סיפור. אומר הרב בן ציון תראה מה זה במקום ללכת לשבת בפינה באיזה מקום שלא יראו שבאת בתשע וחצי לבית כנסת והוא שם לחרפה עוד עושה רעש וסקנדלים למה? אף על פי שהוא רואה שכולם צוחקים עליו הוא לא יכול למכול על כבודו אז תראו יש רמז לקוהנים שהיו בבית המקדש הראשון הרי הם צאצאים של פנחס נכון? פנחס בן אלעזר הקוהן כן? ‫אז יש קשר בין פנחס לחנוכה. ‫למשל, פנחס קיבל כהונת עולם ‫לדורי דורות, נכון? ‫אחרי שהרג את זמרי וכוזבי. ‫הקבש ברוך הוא אמר לו, ‫השאר כוח, יש לך כהונה לעולם, כן? ‫אז החשמונאים הנציחו ‫את מעשה המנורה לדורי דורות. ‫פנחס זה אותיות פח, נס, ‫פח השמן, כן? פח השמן, הכל פה ברמזים, למשל בית שני שבנה עזרה הסופר ואחר כך שיפץ אותו הורדוס, הורדוס שיפץ אותו, כמה כהנים היו? שלוש מאות כהנים, לא שמונה עשרה, שלוש מאות וכולם כמעט היו מתים, רק רק היו ארבעה מהם צדיקים. שמעון הצדיק היה כהן ארבעים שנה. יוחנן כהן גדול שמונים שנה החזיק מעמד. היו ארבעה, ישמעאל בן פאבי ורבי אלעזר בן חרסום. כל האחרים מתו. נכנסים, מתים. רק ארבעה היו צדיקים. תראו מה זה, מתוך שלוש מאות. בית המקדש ראשון, כל השמונה עשרה כולם צדיקים. ראיתם מה זה ירידת הדורות? ‫עכשיו תארו לכם היום ‫אם ייבנה בית המקדש.

‫הורידים את כולם בפעם אחת, ‫לא שומעים את השאלה.

‫אם, אם, אם... תשמעו טוב. ‫מה?

‫-סליחה רב, אמרת פינחס, ‫זה היה פח, נס, מה החטא?

‫פינחס, בואו נראה. ‫חטא זה שמונה נרות חנוכה. ורק שנייה, בואו נראה תכף מה, אני קורא לכם את זה, רשמתי לעצמי ראשי פרקים, פנחס נספח, נספח השמן, מה זה הסמך? אולי אם סופרים את כל הנרות, לא, זה נותן, אני חושב, 36. לא יודע, צריך לעיין מה זה הסמך. בכל אופן, אבל הצאצאים שלא היו בבית המקדש, כל ה-18, כולם חיו. דבר מאוד מעניין, אני אומר, נגיד אם היום היינו בונים בית מקדש, כל כהן בדור הזה, זה כהן מסתכל כדורגל, זה כהן, אני יודע מה, עובד במול, הוא רק מגיע לקודש הקודשים כבר עולה באש עוד לא נכנס לכן מזלנו שהבית המקדש ייבנה רק אחרי שיבוא משיח ורק אחרי שהקשבר ינקה את כל הרשעים מן העולם גם זה יש, השם ירחם. ולא רק זה, אתם שומעים, גם הקב' ינקט כל הרשאים מן העולם, וגם הקב' שוחט את השטן, את היצר הרע. אז הקוהנים שישארו כבר לא יהיה להם יצר הרע. כתוב בגמרא, טיפח רוחם של מחשבי הקיצים. מי שנותן תאריכים, טיפח רוחו, ככה כתוב. לפי כל הסימנים זה עומד לקרות בדור שלנו ויש כבר העולם מוכן לזה. כל הסימנים שהגמרא נתנה התקיימו. כמה זמן? שנה? חמש? עשר? רק השם יודע.

על מה שקורה כאן, אבל אתה אומר ש... שזה יקרה קודם פה. שהולך לקרות פה. עכשיו, אני אומר לך, דעתי, תגיד לי אם אתה מסכים עם דעתי, ואם אני צודקת או לא. אני דוגמת ש... אם אתה זכאי, זה לא משנה אם תהיה כאן או שתהיה שם. כי אנשים עכשיו, בוא נאמר, שהם בורחים מכאן. ואין להם ביצחון במונה ובקדוש ברוך הוא, ולא מוכנים מצוות. אז הלכת לארץ, מה מבטיח שחשתי ש...

אז רגע, רגע, קודם כל, את אומרת נקודה יפה, וזו נקודה עמוקה. אני רק אקשה עלייך קושייה, לפי שהתעתך למה דוד המלך ברח משאול. הוא אמר לו, הנה אני, בוא תהרוג אותי. אם אני מגיע לי למות, אז אני אמות, ואם לא, אז אתה תמות. ‫אז זה בדיוק העניין, ‫שיש מקום שנהפך למקום של סכנה. ‫למשל, הרב שח, בזמנו, ‫הראש ישיבה שלו, ‫רב איסר זלמן מלצר, ‫אמר לו, אני רוצה שתתחתן ‫עם האחיינית שלו, איזו יתומה. ‫ענייה מרודה, אין לה כלום, גרוש. ‫וכל החברים של הרב שח התחתנו ‫עם עשירות וקיבלו דירה. רק הוא שהיה הכי גדול מכולם, קיבל יתומה בלי פרוטה. שאל את הראש ישיבה, איפה אני אגור? אומר לו, בסלון של הבית שלי. סלון בגודל של חדרון. אומר לו, אבל כבר גר שם זוג. כבר היה זוג שגר שם בסלון. תראו איך אנשים היו, לא לעומת המפונקים של היום, גרים לו זוג בסלון לראש ישיבה. ‫אומר לו, כבר גרים שם זוג. ‫הוא אומר, אז מה הבעיה? ‫נורית סדין, מה תקרא, ‫נחלק את החדר לשני חצאים, ‫אתם תגורו בצד אחד של הסדין, ‫והם בצד השני. ‫זאת אומרת, ‫אם אדם רוצה עכשיו להיות עם אשתו, ‫יש פה סדין, ‫הוא בטעות יזיז את המרפק, ‫יחניס לה את זה בעין. ‫אתם מבינים איזו מציאות? ‫והוא אומר לו לרב שח... ‫הוא אומר לו לרב שח, ‫אז הוא היה נער, צעיר, ‫אומר לו, תגור אצלי בסלון. ‫אז אומרים לו, החברים שלו, אתה מגיע לך דירה הכי טובה מכולם, אתה גאון וזה. אמר להם, אני לימדו אותי לכבד חכמים. הראש ישיבה אמר להתחתן איתה, היא בחורה צדיקה, טובה, והיא מוצאת חן בעיניי. למה שאני לא אתחתן? פרנסה במלא זה מעת השם. טוב, התחתן. הנאצים נכנסו לעיר שלהם. נכנסו לעיר שלהם, אז הוא אמר לאשתו, תראי, ‫אין לנו כאן כלום. ‫מה מחזיק אותנו פה? ‫בואי נעלה על אונייה, ‫ניסע לארץ ישראל. ‫אז הוא ואשתו לקחו מזוודה, ‫עלו על אונייה וברחו. ‫החברים שלו גם הבינו ‫שצריכים לברוח, ‫אבל עד שאם קירו את הבתים, ‫לוקח זמן. ‫אז כולם שמו את הבתים למכירה. ‫בינתיים, כמה שבועות אחרי, ‫איטלר סגר את הנמלים... ‫לא היה מטוסים אז, ‫אנחנו מדברים איתכם לפני 100 שנה, ‫כן? אז היה רק אוניות סגרו את הנמלים אין נכנס ואין יוצא בלי אישור של הנאצים היהודים לא יכולים לברוח כל החברים שלו נרצחו מהישיבה ורק הוא ניצל והגיע לארץ והוא נהיה ראש ישיבת פונוביץ' הוא ראה את הנולד ראה שהנאצים הגיעו למדינה שלו הוא כבר מבין מה הולך להיות עוד כמה חודשים אז אנחנו עכשיו רואים כל מיני שינויים כאן באמריקה דרך אגב אני אמרתי ביום שני שעבר ‫גם שינויים, כאילו זה...

‫-אבל את בארץ שלנו... ‫לא, לא.

‫לא, לא, לא, לא, לא. ‫היום דיברתי עם איזה אנגלית ‫עד מלונדון שעשה עלייה לארץ ‫לפני שנתיים.

אני היה ראש ישיבת קרונוביץ', מה זה היה ארץ ישראל, היום זה ממשלת זדון, מה שיש לך פה, יש לך שם, אותו דבר. אתה יודע, מי שנסע מכל מיני זעימים במוצב, אהלכה?

אני יודע, אני יודע.

אהלכה?

אני יודע, כן, אני אגיד לכם, לצערי הרב, הלוואי שהייתי צריך להגיד לכם הפוך, אבל מה שהאמת, חייבים להגיד, היום דיברתי עם איזה אנגלי שנסע לארץ ועוד עם כסף. האנגלים זה לא כמו חלק שבאו בלי כלום, הם, היה להם כסף. ‫אומר לי, אתם יודעים, ‫הוא עדין כזה. ‫אומר לי, בואו נגיד, ‫ישראל זה לא משהו, אומר לי. ‫ואז הוצאתי ממנו. ‫הוצאתי ממנו דוח שלם ‫על האיסורים ועל התלאות ‫שהוא עבר שם. ‫ועיקר התלונות שלו היה מה? ‫על התרבות השקר. ‫הכול שקרים ורמהות והגזלות.

‫-מה זה?

זה סועקי. זה אותו דבר. היחס לדתיים. אז אני אגיד לכם, תשמעו טוב, אם הייתי יכול להגיד לכם שבארץ ישראל יותר בטוח מפה ויהיה לכם גן עדן שם וזה, אז הייתי אומר, אבל אני לא יכול לשקר, לכן אני אומר, פה המצב קשה, גם שם המצב קשה. אבל באמת שם יש יתרון אחד. מה היתרון? שאם באמת כל היהודים יעלו לארץ, דוגמה, מתוכם שני מיליון שומרי מצוות או מיליון וחצי שגרים באמריקה ובאירופה וכולי, אז יהיה לנו אולי גוש קצת יותר רציני בארץ, של שומרי מצוות. אם יהיו עוד מיליון שומרי מצוות, אולי זה ישנה את המצב. לא יודע. בכל אופן, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. אל תשכחו שברגע שהגויים יעשו פה פרעות, ראיתם מה היה פה פרעות לפני כמה חודשים? רק מזלנו שהם לא באו לכאן.

רון, מגיעים? קיבלת את ההודעה?

לא, אז אני אומר, אז חס ושלום, אם יהיה עוד פעם רייץ, הם יבואו לפה. ואם הם יבואו לפה עם לפידים ואש, ויתחילו לסרוף פה בתים, אני אומר לכם שתוך חודש יברחו מפה כולם. לאן יברחו? חלק יברחו לארץ, חלק יברחו, אני יודע, לנוזינלנד, לאוסטרליה, לאיזה מקום נידח, לא יודע לאיפה. כן?

האמת שבהם נשים בבית. אלא אין שאלה.

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.