האסון הרוחני הגדול ביותר בהיסטוריה 24,000 גדולי עולם נפטרו (באשדוד)

כתוביות תהלו בקבל השבח מה כתוביות שלמדנו. אנחנו נמצאים איפה בתקופת סבירת העומר אנחנו נמצאים בתקופת סבירת העומר וכידוע לכם, אומנם יש דיני עבלות שמתזקן או מסתברים, מוזיקה, כל מיני דברים שנוגעים לעבלות, אבל נראה לי שלא הרבה אנשים מבינים מה הגודל, החורבן, של האסון הגדול הזה שפקד את עם ישראל. אפשר להיכנס לזה. שידוע לכם היום יום העצמאות, המדינה רק שבעים. יהיה לו פרק שלמה, רק תדאג, יהיה לו פרק שלמה. לא צריך שיהיה סיכוי. מי אמר שאין סיכוי? הרופאים לא יותר מדי יודעים מה הם אומרים. אין נס גדול בפעם. אז אתם יודעים, יש פה דבר שצריך באמת לשים אליו לב. אנחנו פה שבעים שנה מאשר הוכרזה הקמת המדינה והגיעייה. היינו פה כבר הרבה שנים קודם. כבר היהודים הראשונים שבאו בעלייה הראשונה, אלה שמונה מאות שמונים והתחילו לבנות פה את המושבות, בפחתיק ועד גניה הראשונה, ציון, ראש פינה וכו'. הם היו כמובן, למי שלא יודע, היו חרדים גמורים מאירופה, כולם היהודתיים, קוראים שחורים, סכנים. הם באו לכאן בגלל אידיאולוגיה תורנית של ארץ ישראל ומקום קתור שקצת למסור נפש ללא מלהקים פה מושבות. ויתרו על חיים נוחים באירופה ובאו לכאן, למקום שהכל היה פה ביצות מלאריה, שחפת, קדחת כל יום אנשים היו מתים, מקבלים חום לא היה תרופות, לא היה דורך לרפאת האנשים והם שמים להם מגבת עם קרח, מים קריל על המצח, אף אחד כמעט לא היה שורד היו מתים פה אנשים כל הזמן, הכל היה ביצות פה והם, הקב". נתן להם רעיון ונטרו פה עצי אקליפטוס שהם שותים הרבה הם שטו פה את כל הביצות ולאט לאט ברחו מכאן כל ההיטושים שהיו להם במקום שמים עומדים, באים כל ההיטושים ויש מלאריה וכל מיני בעיות, דיזנטריה ואז הלכו משם לכל המים האלה וכל החייגים וכל מה שהיה פה וככה אנשים היום מתים ההיטושים האלה, יש את המחלות ואחרי שאימשו אותו את הביצות עדיין אינם פה בעיה עם הישמאלים שהיו פה. ואחר כך, 1917, התחילו לבוא הקומוניסטים, שונא הדת. קומוניזם פירושו אנטי-אל, אנטי-דת, שונאים כל דת שלהם, לא מתיהגות. לא מכירים באל, לא רוצים שום דבר שירים. חרדי, רוצים את זה בצורה שזו הייתה ברוסיה, ששם היו קומוניסטים, רוסיה, פולין, כל המקומות הייתה קומוניסטי ממשלת, ובאו לכאן, היה להם חלום להקים כאן מדינה על היהודים, אבל שתהיה מדינה של גויים. זה היה החלום שלהם. שחס וחלילה לא יהיה פה תורה וישיבות ואנשים עם פירות וסכנים, זה הדבר שהם הכי הרבה פחדו ממנו והם רצו להקים פה מדינה של גויים גמורים אבל מה שהם רצו ומה שה' רצה כמו שרואים זה לא בדיוק אותו דבר והם השתלטו פה אבל על הרבה דברים שכבר היה קודם ומאז בנו קיבוצים ומושבים הכל על שיטת הקומוניזם הסתדרות, כרטיס הדוב מי שלא יסכים לעבוד בשבת לא יקבל פנקה סדוב עשו כאן דברים כמו שהיו באירופה ואמר כך, באו לכאן התימנים במעברת הקסמים והם חיכו להגיע למטוסים וגזרו להם את הפיאות כמו שרואים בפידיות וגוריון בעצמו כותב לילדים האלה את הפיאות חתכו להם את הפיאות כל התימנים שהגיעו לכאן כולם היו חרדים לניאדרי מעולם לא היה בתימן מחלל שבת כבר 2600 שנה עד היום לא היה יהודי אחד בתימן שאיזה חלל שבן מעולם. הפרימיטיביות שלטה בתימן, וזה מה שהציל את היהודים מכפירה ומהמודרניזציה. בגלל ששמה זה לא הייתה מדינה מתפתחת כמו באירופה או במקומות אחרים. כל מקום שהייתה התפתחות והיהודים היו חסופים למודרניזציה של הגויים, לאוניברסיטאות שלהם, לעמדת, ההתפתחות החומרנית, שמה הייתה נפילה של אותם חרדים. לאט לאט הלכו בפרוגות הגואים, התבוללו. לא צריך לספר לכם מה קרה באירופה לפני שהתחילה השואה. הרי הגיעה לדינות 280% משרד הערובת. הדעת הייתה כבר בסכנת הכחדה טוטאלית. אבל בארצות ערב, לא כל כך עד כדי כך. אמנם הגיעה מודרניזציה ללוב, ‫שם האיטלקים שלטו. ‫הטריפוליטאים מדברים איטלקית ‫כי שלטו שם האיטלקים. ‫במרוקו באו הצרפתים, ‫אז הרבה מרוקאים התחילו להיות ‫צרפתים, כמו בפריס, ‫שכחו מי היו אבותיהם. ‫לאט-לאט גם כן התחילו להידעמות ‫לגויים, נהיו כל מיני דברים ‫שהגויים אוהבים לעשות. ‫לא כולם כמובן, חלק משארו ‫חמטים, עדוקים, קדושים, ‫אבל אלה שכבר היו מושפעים ‫מהמודרניזציה, לצערנו, רק כל הילדים שלהם נהיו חילונים גמורים, באו לכאן, אין להם שום זכר בינם לבית דת. אצל העיראקים, הקימו בעיראק בית ספר אניאנס לפני יותר מ-100-120 שנה בערך, עוד בתקופה של אבי נשחי, הקימו שם בית ספר בנים ובנות, לימדו אותם את כל הערכי הכפירה, הוציאו בחורים מהישיבות, הביאו אותם לבית ספר, מכרו להם את הרעיון הזה של הציונות, שיבת ציון, הנה הגאולה מתקיימת, אנחנו כבר בארץ והרבה פנימים הלכו למקומות האלה והיום יש עיראקים דור שישי של מחנה לשבת, דור שישי ומכל עדות המזרח ואני כבר דיברתי בכל המקומות שאתם רק יכולים להבין ולדמיין בעולם, כל מקום שיש ריח יהודי שם של מישהו, כבר איפשהו זכיתי להגיע לשם. ומכל העדות, שונאי הדת הספרדים הכי גדולים, הם דווקא העיראקים. לא יאומן איזה שנאת דת אצל הכופרים שלהם, איזה שנאת דת יש להם. אבל מי שנשאר בתוך הדת, בדיוק ההפך הגמור. רואה שני עיראקים. אחד אוהב את הדת, מכבד את הרבנים. השני, לא רוצה לשמוע מילה של דת, הוא רק שומע את המילה הערב, רוצה לרצוע אותו. עד כדי כך. למה זה? אחד, רק התנתק דור שניים, השני, כבר מנותק שש דורות. כמו שאצל אשכנזים יש שני סוגים. כאלה שמאוד אוהבים ומכבדים את הדת, שומעים דת, מאוד נהנים, וכאלה שאפשר לדבר מילה דבר תורה לידם. למה הם כבר 220 שנה מנותקים? מתקיפת מנדלסון, שהלך לאוניברסיטה של הגויים, כל הבנים שלו התנצרו והתחתנו עם גויות, תוך דור אחד. 150 שנה לפני השואה, יהודים באירופה התבוללו והתחתנו עם גויים בלי חשמון. כל המדינות. גם כשיגילו לכם שבפולין זה לא קרה, גם זה שקר. גם בפולין, במרשה, המון התחתנו עם גויות, לא כולם היו חסידים אדוקים, גם שם הייתה התבוללות גדולה מאוד, יש לי סרט, של יהדות פולים לפני השואה, כמעט אף אחד שם אדוני היהודי. כולם בלוריות, בקיפות, בגטו היהודית. זאת אומרת, אנחנו רואים שכל התנועה הזאת שהייתה מתיתורה, התפשטה בכל העולם. מקומות שהם תפסו שלטון, היום רואים את התוצאות של זה, כמה דורות אחרי, אנשים לא רוצים לשמוע מדעת. מקומות שלא זכו להגיע לשם הם, שמה נשנה רעדת. בתימן הם לא זכו לרופא להפריע. כולם שם נשארו הדוקים שומרי מצוות. חזרו מתימן לארץ אחרי 2600 שנה, הגיעו לכאן. כמה מהתימנים היום הם שומרי מצוות? 1120 אחוז. מה קרה ל-80 אחוז? תוך דור שניים ירדו לגמרי מן הדרך פה. מדינת היהודים, שיבת סיום, מקום שפה היה צריך התורה להתגדל ולהתחזק יותר מכל מקום בעולם, פה היה החורבן הרוחני של יהדות תימנים. עד כדי כאב שיש אחד שסיפר שהתימנים היו אומרים, גלינו מארצנו, במקום גלינו לארצנו, גלינו מארצנו, הקבלניים מתכוונים שבטבע היה לנו תורה, היה לנו שמיים וכולי ואחר כך הגלינו לארצנו לארץ הקודש ומפה נפלה הייתה נופילה רוחנית שלנו. כשבאנו לכאן גזרו לנו את הפיאות, החליכו אותנו לעבוד בשבתות והיום שני דורות אחרי, אני לא צריך לספר לכם מה קרה. למה אני מקדים את זה? מי קום המדינה עד היום? אתמול היה היום הסיכרון לחיילי ישראל שאנחנו חייבים להם להראה. בגלליהם לא יכולנו לשבת בקה ללמוד פה תורה, אפילו היום. הם יושבים, הם עושרים נפש, הם מתים והרבה דם פה נשפך כדי שנוכל לשבת וללמוד תורה ולהתפלל בבית כנסת כמו בן אדם. בכלל לחיות פה. אנחנו מוקפים פה בזהבים ושואלים ובוגדים מתוכנו כשמשתפים כאולי עם האוייב יום ולילה כדי להשמין אותנו כמה שיותר מהר והחיילים המסכנים האלה חוטפים ויזיונות וכיתופים וקוראים להם כל מיני שמות גנאים אנשים מתוכנו שקוראים לעצמם ירודים וגם במחנה החרדי יש אנשים שהם מפוניי טובה גדולים מאוד, שבמקום לרודות לחיילים, עוד הם מתעטפים אותם, כמו איזה אידיוט אחד, בטומטם, שעשה איזה סרט ואמר, אנחנו שמחים שחיילים מתים. חסר שכל. לא חרדי, מדינה. נראה כמו חרדים, אתה צודק? שותים יש בכל מקום, אבל הבעיה שאצל החרדים אין מקום לטריות ברגע שבא אחד כזה ומחכים את שמם של אלפים. זה הבעיה, שאחד יורק על ילדה בתוך אוטובוס, שאחד יורק על ילדה באוטובוס, עשרת אלפים חרדים ישלמו את המחיר, או מאה אלף. זה גם נכון, יש כאלה שוטלים חילונים בתחוסת של חרדים, זה גם נכון, אבל הדבר היא שכולם היו שטולים, אז זה פחות כבר היה פתחון בכנס. בכל אופן, אבותיי, מי קום המדינה, כמה חיילים מסרו את נפשם, וכמה נפגעי פעולות טרור עד כה ביחד יש בקטע בינו. מי יודע? קצת פחות, מ-24,000 אנשים, ארוגים. קרוב ל-24,000 ארוגים. 24,000 ארוגים זה מספר ענק. זה נמלא אצטדיון כמו רגל. חשבו כמה קהל אתה רואה באצטדיון. כל כך הרבה אנשים. אלה כמות הארוגים. לעשות מטכברות, תואלנו, של 24 אלף כברים זה בגודל של עיר כמעט. זה מקום ענק. אתה יכול ללכת שם, ללכת וללכת וללכת, ואתה לא עובר מצד לצד. ובכל מטר יש עולם אומלואו. יש עשרות, אם לא מאות אומללים, ועוד מאה, ועוד חמישים, עוד עשרים. שחול ויגום שאין לתערות אמינים. אבל אני רוצה לשאול לכם שאלה. בתורה, ראינו כמה מוגנים שחטאו. אמרו לנם רגלים, הבשר, בנשיניהם, עגל הזהב, אסון אחד, עשרים וארבע אלף ערוגים במקום. מה, אז מה הלגה הזאת הייתה? מכילה? נגיד להבין פה משהו. בתורה שלושת אלפים ארוגים, עשרים וארבע אלף ארוגים, כל דור המדבר נכחד, לא נכנסו לארץ. הונשים קשים פי אלף או פי מאה אלף עם הששת. פה בשבעים שנה עשרים וארבע אלף ארוגים, שבעים שנה, זה הרבה זמן, פה ביומיים. בום! עשרים וארבע אלף נופלים ומתים, שלושת אלפים נופלים ומתים. המון זה דור הזה. רבי עקיבא, תוך חודש, עשרים וארבע אלף רבנים, כל אחד קטן שבהם חי מתאים, כל אחד מתנגידה של רבי עקיבא, הם ייקח את כל הרבנים בעולם ביחד, לא ישווה אליו. שתבינו על מה אני מדבר. אם עכשיו היה אחד מתנגידי רבי עקיבא חם לקח את חייו, וכל הרבנים בארץ, כל גדולי אדור, כל מילה של ישיבות, כל הדיינים, כל הגאונים, היום עוסקים על חתיכה של איזה דבר שזה לא תרף והתלמיד הזה של רבי עקיבא היה אומר תרף גמור, אסור באכילה מדין תורה למי היינו חייבים לשמוע? עשרים אלף ראשי ישיבות וכולל בתוכן את גדולי הדור? או התלמיד הבודד הזה של רבי עקיבא? התורה אומרת יחיף ורבים, הלכה כרבים אז לפי זה, למי היינו צריכים לשמוע? טעות בידכם. לתלמיד של רבי עקיבא, בו הרבים הם היחיד. הרבה גורם בפתקים הזה, כל מקום שאני הולך אותה טעות. יחיד ורבים אין פירושו כמות מספרית. יחיד ורבים הכוונה באיכות. יבוא חכם עובד יצאצא יגיד זה טרף יבוא מאה רבנים רגילים רגילים לא גדולים כמו בתורה יגידו זה מותר הרב היה ייחס בשלום זה אסור מחויבים לשמוע לו בלבד ככה חבר יוסף קארון כתב כשולחן ארוך היה מאות ראשונים, מאות גדולי עולם, מאות הוא לקח רק שלושה מתוכם שהם הגדולים ביותר, עריף, הרמב״ם והראש, שהם הגדולים ביותר היו, והסב מביניהם רוב. מה עם רשי, מה עם בעלי התוספות, מה עם ארן, מה עם המורנחן, מה עם כל כך הרבה מאוד אחרים שהיו גדולי טובה. כולם כמו דם במקומה מונח. מה שהתורה אמרה יחיג ברבי, הלכה כרבי, הכוונה באיכות. אם יבוא הרב אל ישיב זרסל, ויגיד הלכה, ויבוא 100 תלמידי ישיבה מובהקים, של עודים נגיד 20 שנה, ויגידו הפוך ממנו, למי חייבים לשמוע? לאחד שיודע את כל התורה, לא לאחד שיודע 60% מהתורה. דרך אגב זה אותו דבר ברפואה גם, לא רק בתורה, כי זה היגיון פשוט ומאור. אם יש עכשיו מאה דוקטורים מקופת חולים אומרים לך אתה צריך עכשיו ליטוח במוח נחוף להסיר את הגידול אם לא אתה יכול למות או שתהיה נכה או שתהיה משותף ולגבו זה מומחה מיפן מומחה עולמי שידוע עליו שהוא הכי מומחה במוח בכל העולם נותן סמינרי ללמד נותן כל דבר שם שמים לו מאה אלף דולר ידוע עליו שהוא המומחה הכי גדול, 40 שנה עושה ליטוחי מוח והוא בא ואומר לחולה בשום פנים ואופן שלא תעשה ליטוח תחיה ככה עוד 10-15 שנה ותסבול ואז תמות תעשה ליטוח, מחר אתה מת למי נשמע? ליחיד לא לאלף רופאים מהקופת חולים כי הם יודעים על מוח 20% 30% 50% והוא יודע יחסית הכי הרבה שאפשר. ככה זה בחיי חולים, ככה זה בתורה. יחיד אחד גדול שיודע את כל התורה או את ראש התורה, שיש לו תמונה הרבה יותר ברורה, הכיוון שלו לאמת של ההלכה, פי כמה וכמה מאחד שיש לו רק חצי מהילד ההורמה. זה פשוט, זה ברור. עכשיו נחזור לעניין. אם היינו מביאים אחד מתבילי רבי עקיבא על משקל שקול כמדף כולם. 24,000 מעטות, זאת אומרת 700-800 לוויות כל יום. במדינה כזאת קטנה. זאת אומרת כל מקום, כל מקום קוברים כרגע מישהו. עכשיו זה לוויה של גדול עולם. צריך כל העם להשתתף. איפה ילכו העם? יש 800 דבעיות. היום, ברוך השם, להבדיל אלף אלפי הבדלות. יש בכל הארץ ימי תורה. זה כבר המקום השלישי שלי היום. רבנים נוסעים, שתי מקומות שונים ביום אחד. כל בית כנסת ובית כנסת החליט להפוך את היום הזה ליום של תורה. מה זה עצמאות? בן חורים. חופש. אין חופש, אין בן חורים, אלא מי שעושה בתורה. עצמאות אמיתית. עכשיו אני לא כבול במרנסה, לא כבול בצבא, לא כבול במילואים, לא כבול בעסק. עכשיו סוף ואני יכול לבוא לשבת כל היום ולשמוע דברי תורה. זה חופש אמיתי. אבל רבותיי, אני שואל שאלה. מישהו כאן יכול להרים את היד ולהגיד לי עכשיו על סמך מה ששמעתם ממני ברבע השעה האחרונה. מהו באמת האסון הכי גדול בתולדות עם ישראל? הכי גדול? השואה, השואה. תגמיני רבי עקיבא, אז תשאל אותי רגע, רגע, תודה רבה. והשואה מצאו מיליונים. ורבי עקיבא אז עם כל הכבוד, זה 24 אלף. ומאז קום המדינה, כל החיילים שנהרגו פה, 24 אלף. השואה. עד עכשיו השאלה היא כזאת. אני לא מדבר מדעתי, אני רק אומר מה כתוב בספרים. גם אתם לא חייבים להסכים, כל אחד יבין מה שנגיד. אבל אני לפחות אומר לכם מה כתוב בספרים. יש בשיר השירים פסוק. דודי, שזה הקדוש ברוך הוא, ירד לגנו ללכות שושנים. מסבירים חזל, מה זה דודי ירד לגנו ללכות שושנים? הקדוש ברוך הוא יורד לעולם הזה ומלקט מלנו את הצדיקים. שושנה בין החוכים. חוכים זה קוצים. ליד כל שושנה יש מסביב קוצים. כשהחיות באות לאכול את זה, הקוצים האלה יתקרעו אותם ולא יוכלו לסגוע בפרחים האלה. אז הקדוש ברוך הוא עשה להם הגנה כמו חרבות. הם נתקרים, הם נשרדים, הם מוכנים לבוא עוד פעם. וחוץ מזה כל המסביב מלא קוצים, בגלל אותה סיבה שהפרחים האלה הוא גגים מכל הכימונים. אז עכשיו, מה שווה יותר שושנה יפה שגגנה בשדה או אלף או מאה אלף קוצים יבשים, דרדרים? מה שווה יותר? אתם מכירים מישהו שנה בחנות לקנות קוצים? לא היה ככה פרחות. אם אתה בא עכשיו לקנות לאשתך פרחים לשבת, המוכר אומר שלא, לגנורו לי השושנים, אבל יש לי מאחורה חבילה של מיליון קוצים. בחינם גם, פצים בחינם. אני אומר, אתה מטומטם, אתה שותה. אני באתי לקנות קוצים, ואומרתי, אני מעלה לך כל הטנדר. תביא שושנה אחת, חצי אבא שעתי, מאשר כל הקוצים, זה מבין, נכון? אומר, אומר המדרש, חכמים אומרים על המדרש הזה בשין השירים, אומר, כשיש חס וחלילה גזרה על המשרד, יש גזרה. הקב' נכון, אין מה לעשות, השטן נקטרג. השטן עכשיו הביא טענה שאין לקב' ברוך הוא עליה תשובה. ועכשיו הקב' בראש השנה צריך לגזול לו עלינו אסון נוראי. לא עלינו, חס ושלום. ועכשיו חס וחלילה נגיד, נגיד, חס וחלילה עשרת אלפים קורבנות היו צריכים להיות. מה עושה אגשמחו ברחביו הרבים? דופס איזה גדול תורה גדול, בין 40-50, שהיה לו עוד איזה 40 שנה לחיות ולגדול עוד יותר. לוקח אותו בטרם עת, כי הוא על המשקל שקול כמו עשרת אלפים בעיני השם. כי הקדוש ברוך הוא בוחן את האדם במצוות ובמעשים טובים שלו וכנק את זה בעבירות. אדם שלמשל, כמעט כל המעשים שלו הם שלילים. ראשון הרע, רכילות, כללות, לא תפילה, לא שמירת שבת, גילוי העריות, שלא שומר על העיניים, אין לו אמונה, לא אומר תודה, תפוי טובה, עלים... מה שאתם רק רוצים יש את רשימה ארוכה מה על המשקל כמה דברים חיוביים יש באדם הזה כמעט כלום כמעט כלום אתה עיז כופר מכחיש את השם כותב בצבא שלו לסרוף את הגופה שלו ולפזר את העפר שלו לבגי הים ושבטאות לא תעיזו להגיד עליי קדיש על זה נאמר רשאים על מתחי של גאינום אינם שונים בתשובה דרך אגב, אם איזה רשם טיפש כתב בצבא שלו של לסרוף את גופתו ולתת לו את האוכל לדגים ואוסר עלינו לומר עליו קדיש צריכים לשמוע בקולו או אסור לשמוע בקולו? היא כתוב שיש מצווה לחבל את המת ולשמוע בקולו. הגוף ומלא יאחר. מה נפקה מן המדגים אוכלו אותו אם התולעים אוכלו אותו? תוך 11 חודש לא יישאר מלו זכר. בתורה כתוב מן האפר מטה ואל האפר פשוט. כתוב, הנשמה קשוב לבעליה כי הוא נתנה וכו' לכך כתוב והגוף יושב לאפר כי ממנו לוקח זאת אומרת הלכה חד משמעית רצון השם יהודים ואגועים צדיקים ורשאים כולם חייבים לשוב לאפר אבל אבל, יש בן אדם אומר, אתה אל תגיד לי מה לעשות. כמו שבחייו הוא כפר מהכול, גם במותו הוא רצה שיסטרפו את גופתו, אומר לבן שלו, שלא תעיס לקנות לי קבר פה, ולקחת משכנת. לקנות קבר פה בירושלים צריך משכנת. 30 שנה נשארים. חירים מאוד עיקרינים. 20 אלף דולר או 30 אלף דולר. עכשיו הוא רוצה, הוא, אשתו, יש לו עשרה ילדים, צריך למכור את הביתה, יש לו כברים. כל כך קטנה של כברים, כן. בקיצור, אבא שלו, גם כך, שונא כל דבר שנריח כתורה ברבנות, אומר לו, תיזהר, אני מסיר אותך, אני לא נמכר לך לעולם, אם אתה תקבור אותי. תיזהר, זרוק אותי, זרוק אותי לים. האם הוא חייב לשמוע את הקולות? אפילו שם יש לו ים עליו, אני אקפיד עליך, אני עוד מהקבר ארדוף אחריך. לא חייב, לא חייב. יש שלוש אפשר להיות. א', חייב לקיימת את הצערה הטוב. ב', לא חייב. ג', אסור לו. איזה מן שלוש, נכון? אי אפשר להתנות על מה שכבר בתורה, כן, זה ברור. כי הוא דורים. תשובה? כי הוא דורים או לא? תשובה רבותיי, אסור לו. אסור לו לשמוע בקול האבא השוטה שלו. זה שאבא שלו גור במארץ והוא לא מבין מה קורה לאחד מהדברים שהנשמה סובלת. דרך אגב כתוב שאין דבר שקשה לנשמה יותר מפרי דעתה מן הגוף. מצד שני כתוב שהנשמה צריכה לרדת לעולם וגלגול, אין דבר שהיא יותר מתנגדת אליו מלרדת לגוף לעולם הזה. זאת אומרת, זה מזכיר לי את עצמי. כשאני הלכתי לצבא ב-18, זה היה היום הכי עצוב בחיי. איך הייתי מדוכא, ועכשיו נגמרו לי כל הראש, ו... עכשיו פתאום, אתה יודע, מהחופש הולכים למקום, הייתי ממש שבור. מדוכא לחלוטין. ובדיוק אותו דבר הייתי היום כשהשתחררתי מהצבא. גם שבוע, גם מנוקה. טעום בתאריך שלי מעשרה ימים ולא תיקנתי אותה. עוד עשרה ימים הייתי יותר ממה שהייתי צריך. התאריך שחור שלי היה אלף, והם בטעות אמרו לי, אתה משתחרר עוד עשרה ימים? תלדקתי. ברוב שהייתי מיואש לא להשתחרר. למה? פשוט מאוד. שרוצים להכניס אדם למקום שהוא לא רוצה, אז הוא סולד מהמקום הזה, מפחיד אותו, אז הוא עושה הכל שלא ניכנס. אבל עכשיו שהכניסו אותו לשם בעל כוחו, זה נרגל והפך לטבע. הוא מתרגל. עכשיו שהוא מתרגל, טוב לו שם. מתרגל. ככה כשהוא עשה את העולם, אחרי הפעולות, דמשכים הלבבות, לא כמו שכולם חושבים אם זה מוצחן בעיניי אני אעשה ואם לא, אני לא רוצה לעשות, משפחו אמר אין כזה דבר תעשה וזה ימצחן בעיניך כמה מרוקאים חלמו שהיום אחד יפיל בפי שיהיה המאכל הכי אהוב עליהם כשהם היו במרוקו ילדים אם היה בא איזה אחד במרוקו, איזה חסן אחד אומר לו, בוא נע, תשמע, תראה את זה, בוא תאכל את זה בשבילך. אמרנו, כזר נמאר ואני לא אאכל את זה. יש לי נדי פיפל עם חנוכים, עם הגזרים, מהכל. אתה אומר לי לאכול את זה? וגם המערוקאים בעיניי ראיתי אותם מלקיקים את האצבעות אוכלים בסמינרים בפילטפים פרשון מאוד שאלתי אחד מהם איך קרה כזה דבר, רוצה להבין הוא אומר לי שהלכו אותנו ממערוקו ללמוד בגייצר באנגליה זה הדג שהגישו בישיבה 3-4 שנים ביום הראשון סגרנו את האף שבוע אחרי רק קצת אחד של האף אחרי חודש, מה אכלנו? אחרי חודשיים, עכשיו אתה אוהב אותי, אני לא חוזר לדג המרוקאי. הוא לא חוזר לדג המרוקאי. מה הגעיה? אני מעניין שזה ראיתי בסמינר שמגישים גם דג מרוקאי וגם גפילטפיש. המרוקאי שנמד בגייצד, אין גפילטפיש. אחרי הפעולות, נמשכים על הלבות. ככה זה בעולם. לכן הרבה פעמים שאדם לא יכול לעשות מצווה, כדאי לשחד אותו בכסף שיעשה רק חודש. אחרי זה כבר הוא לבד ייעשה. הבן שלך לא רוצה ללמוד? תגיד לו, אני משלם לך מזכורת חודשית של עבודה. כמה נשלמים? ארבעת אלפים שקלים? אני נותן לך ארבעת אלפים שקלים, חודש תהיה בישיבה. מה חל לך? אני משלם לך מזכורת. במקום לעבוד צבא על הערים בקבוקי מים, בחום של הרמאים העלות, לשבת במזגן, ללמוד תורה. עכשיו, הוא לא הולך ללמוד תורה, הוא הולך לשבת במזגן, וגם על המטרסים שאתי. זה מהראש שלו. ועוד חודש תגיד לו, נו, אתה רוצה לחזור לעבודה? רוב הסיכויים שיגיד לך לא, לא. את הייתם ללמוד על המטרסים? לא. אני משחרף על פיקה. למה? אתה אמור ללמוד כיתוב על זה. ‫מאחורי הפעולות, ‫הם שכחים על רבבות. ‫אז באמת, אם ניקח 24,000 חמילי ‫רבי עקיבא, ‫שכל אחד ואחד מהם שקול כמו אלפים ‫או הרבבות של יהודים רגילים, ‫מבחינה רוחנית, מבחינה פיזית, ‫כל בן אדם שקול כבן אדם. ‫אני מדבר מבחינה רוחנית, ‫לא נטעות, כן? ‫מבחינה רוחנית, מי יודע כמה מיליוני אנשים הם שווים בשמיים? לכן כשמתו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, ייתכן מאוד שזה החורבן הכי גדול בתולדות עם ישראל. ומה עושים? בקרושים דגים, קצת זקן, קצת מוזיקה, וזהו. גילו מך ותספור את זה, כל מה שעושים. והנה רבותיי, פה, עכשיו, היום, חוגגים פה את שיבתו של עם ישראל המולדת. ומה שנקרא בשפתם יום העצמאות. עצמאות באנגלית זה ליברטי, חופש. מה זה? אין מי יאמר לי מה תעשה, אין מי יאמר לי מה תפעל. הכל בידיי. אז עכשיו אני שואל אתכם, האם הביטוי הזה הוא נכון? ההגדרה היא נכונה? מישהו כאן חושב שבאמת יש לנו היום עצמאות פה בארץ? שולטים בנו, קרוב למיליון שמאלנים, שונאי השם, שונאי הדת, שונאי רבנים, שונאי נביאים, שונאי שולחן ערוך, שונאי חרדים, שונאים אותנו יותר ממה שהם שונאים. מיליון שחיים פה בארץ. האם לזה יקרה חופש? אז מה אתם חוגרים כל אחד יום העצמאות? איזו עצמאות, אדוני? החזוניש לפני 70 שנה, כשהכל התחיל, ראה ותיאר את הכל ברוח קודשו. לא היה לנו חכם גדול מן החזוניש בעשרות שנים האחרונות. שהוא המודל הכי מושלם לחיקוי. זה אדם שהניק את עצמו על התורה פשוטו כמשמעות. אתם מכירים עוד חכם שיושב שלושה ימים בצו בלי לאכול ובלי לשתות ובלי לישון על סוגיה בדמרה שלושה ימים עד חלוט הנשימה, עד אילפון, כדי להרים אותו מכאן מהכיסא, למיטה על צפיר שניים, לבוא ולהרים אותו. לא יכולה לקום מהכיסא. עד חלוט הנשימה, פשוטו כמשמעות. ואהבת השם והביטחון שלו ואפילו השפה שלו צריכים היום קורסים כדי להבין את שפתו הוא כותב בשפה של אחד שחי לפני אלף שנה כמו הרמב״ם חצי מהמילים שהוא כותב אדם בוגר אוניברסיטה לא מבין אפילו איזה רשון, איזה שפה, איזה גדלות המוח איזה ענבה, איזה ישרות, איזה תיקון עמידות. אבל הכי חשוב, ואני נותן לכם אצל החיים, אם תלמד בעגרות החזוניש, ותקרא הרבה על החזוניש, אני מבטיח לך, תוך שלושה חודשים לא תכיר את עצמך כמה תשתבר בתורה ובהירת שמיים. זה יותר טוב מאלף ספרי מוסר. דבר הכי חשוב, הוא קודם כל ילמד אותך מהי ההשקפה הנכונה של יהודי שומר תורה ומצוות. ואחרי שתלמד בספריו של החזוניש, לא רק שלא תחגוב ימים כאלה, אתה ממש תפקד מאוד שחוגגים בכלל את השטות הזאת. עוד פעם, בטח שרוצים להיות חופשיים, ורוצים מדינם שלנו, ורוצים שהגויים יניחו לנו, אני לא מדבר על זה. אמרתי כבר מיליון פעם, חיילים מכרת לטוב בחיילים, לצבא, לשלטון חיילים גם מכרת לטוב הזה שאמדנו פה עברית עשו כאן כבישים עשו כאן בתי חולים עשו כאן תשפיות כל דבר טוב שיצא מהם חיילים עליו מכרת לטוב יהודי אסור לו להיות תפוי טובה בתורה כתוב שאפילו המצרים הנאצים צריך להכיר להם טובה על זה שהיה לנו אכסניה, מקום לגור אף על פי שהרגו לנו את הילדים, כמו הנאצים בדיוק. אז אם למצרים, הרוצחים השלילים, צריך להקיר טובה, אז לכל אלה שבאו ועשו פה כל מיני דברים, אף על פי שהם שונאי תורה ומצוות ורצו להשנית את התורה, מכל מקום הם לא יותר גרועים מהמצרים. זה ודאי. אבל בואו נראה כמה דברים שהחזורי שומר. בואו נראה מה בדיוק מדובר כאן. תשמעו אותו. אומר, בעקרות, בעקרות שלו, א', כוף יודד, ככה כתוב. בעקרות, שאי אפשר היה לי להשלים עם זה שאחרים קוראים אותו מציאות עובדה. באו אליו אנשים בחזוניש, אמרו לו, כבוד הרב, אין ברירה, זו המלחמה שלך היא חסרה סיכוי. היום הציונים השתלטו פה על הכול, יש תנועה ציונית, יש להם מיליארדים של דולרים, אז, היום מיליארדים של דולרים זה לא כל כך הרבה כסף, היום בניין בתל אביב זה 500 מיליון דולר. זה לא כל כך הרבה, אבל אז היית קונה בניין בתל אביב ב-2000 דולר. אז כשהיה להם מיליארדים של דולרים, היה להם כסף לפדות מיליון יהודים בשורה. רק הם הצביעו נגד. יש ספר של פעיל ציוני חילוני בשם יואל ברן. שמעתם עליו? תבדקו, איך עוד תבדקו. פעם הוציא כאן איזה חד קלקט, שהוא קורא משם מה שכתוב, יואל ברנדה זה היה פעיל ציוני קומוניסטי. היה עובד אצל בן גוריון, חבריו, כל אלה שהם היו ראשי ממשלות ושרי ביטחון. ויום אחד, אייך מענימך שמו, אמר ליואל ברנדה זה, אני, אנחנו בפשיטת רגל, הצבא הנאצי מפסיד במלחמה עם הרוסים, ואנחנו חייבים עשרת אלפים מפריות מלאות מסמיכות ובתרופות. נשארו מיליון יהודים באירופה. אני מוכן לשחרר אותם בתמורה לעשרת אלפים מסעיות גלות, בתרופות ובסמיכות. אמר לו יואל ברנד, למפלצת הזאת שבמו ידיו רצח מעל מיליון איש, מעל מיליון, הוא בידיו, הוא היה מהרוצחים הגדולים ביותר בתעמולה הנאצית. שלעדו ממנו, מהאחזריות שלו, אמר לו, ואיך אדע שאחרי שנביא לכם עשרת אלפים מסעיות, באמת תשחררו את היהודים? סליחה, אייכמן אמר לו, אני יודע מה אתה חושב, אחרי שתביאו לי את המסעיות, אני לא אעמוד בהבטחה שלי, אני בכל זאת אעמוד את המיליון יהודים שנותרו. אז אני אעשה איתך הסכם שלא תוכל לפקפק בי. אתה תראה לי, שיש לכם לדר אוף קרדיט התחייבות בנקאית שהכסף מוכן לעברה ואני מיד אשחרר 100,000 יהודים ואתה תעביר לי 1,000 מסעיות אני אשחרר עוד 100,000 תעביר לי עוד 1,000 מסעיות אני קודם כל אשחרר אחרי זה אתה תעביר לי 1,000 יואל ברנדזל שהיה היה לו לב עדיין של יהודי מאוד שמח הזדמנות באיזה כמה מיליוני דולרים להציל מיליון יהודים מטרי הגזים. מיד רצטה בן גוריון, היו כאן חברי המועצה פה, הקומוניסטים, אמרו לו תלך לפה, תצטער לטורקיה, מטורקיה שלחו אותו למצרים. הודיעו למצרים שבא מרגל, הכניסו אותו חודשיים למעשה, חיכו עד שיהרגו את כל המיליון האלה, ורק עד שחררו אותו. הוא כתב את זה בספרו, לא אני, הוא, יואל ברן, ואנחנו תחפשו את החדשות. הוא כתב, הם עזרו להרוג את המיליון האחרונים. בן גוריון אמר, עדיף כבשה אחת שנייה במשק, שאפשר לחלוף מאשר מיליון תפילים שיבוא לכאן. זה מה שהוא אמר, וזה הוא כותב, הכל בספרו. והלוויה שלו, לא היה בן אדם אחד. הם מכרימו אותו עד יום מותו, והוא מת בסוף מצער, יואל ברן, בעיל, ציוני, שגילה את הענק לעולם. אולי בן אדם לא היינו יודעים את זה. הם פשוט לא רצו שניבוא לפה. היה להם טוב, השתלטו פה על הכל. הרי העלייה הראשונה שבאה, הוא כולם היו חרדים, 1880. אם מישהו שואל אתכם פעם, אומר לכם, אתם החרדים, פרזיטים, שפילים, אתם ככה, אתם לא מועילים. מיד טענו לו, עפר לפי חשוטה, הגעתנו, היכרנו את המדינה הזאת. החרדים הכימו את המדינה, ממדם לעולם לא התקניותים באים לפה. אלף שמונה מאות שמונים, העלייה הראשונה, כל היהודים שבאו לפה הם חרדים מאירופה. יואל נושא סלמון, זנח ברנט, מאשיר של אריק איינשטיין. כולם היו חרדים, תסתכלו עליהם באינטרנט וגוגל את התמונות שלהם. סקנים בפאול וקובעים שחורים. עזבו את אירופה, והבאנו לכאן, ופה הם יימשו את הפיצות, הכל כאן היה פיצות ומלאריה. אתם שומעים? מיצות ומלאי אנשים עומדים פה והגישו כאן את המיצות שומעים? והקימו כאן מדינה ואחר כך בא רוב המכריע להשתלט כאן על הכל לכן אם מישהו אומר לכם פעם אתם לא מועילים, אתם לא משרתים או על שוויון בנטל כל הדברים האלה אין לך מה להתבייש, תגידו א' לדעה שמי שהקים את המדינה הזאת זה אנשים כמונים, שומרי תורם, מצוות, לורדי גמרא. הם היחידים שהיו מספיק משוגעים לבוא למקום של מוות ושחול וליבש פה את הביצות ולהקים פה את ראשון לציון, בתח תקווה, גניה ואושפינה. ואחרי שהם הקימו פה את המושבות, רק אחר כך הקומוניסטים, שונה הדת, קיבלו אומץ לבוא לפה, כי כבר כולם מיובש ומוכן. ואז הם באו הכאן והמשתלטו על הכל ורצו להפוך פה את המדינה לכפירה כמו ברוסיה או בפולין. לכן אין מה להתבייש. מי שהקים את המדינה זה חרדים. ולא רק זה. אני לא צריך לספר לכם מה כתוב בתורה. אם לא בריטי יומם ולילה, אנחנו כל שבועים בארץ יוסנטים. מי ששומע עלינו זה אך ורק התורה. אני אתן לכם דוגמה מאמריקה. אמריקה, עד לפני 24 שנה בערך, כל כמה זמן הייתה רעידת אדמה בקליפורניה, בלוס אנג'לס. שרים נופלים, בתים נופלים, דברים נוראים. ממש, כבישים נפתקים בשניים, כבישים מתמוטטים לתוך הים, אלפי מכותיות נופלים, דברים נוראים. אני זוכר שהלכתי פעם ראשונה ללוס אנג'לס לפני 22 שנה בערך, לא היה שם כמעט כלום, אף בתי כנסת, שום דבר לא היינו. במשך השנים, נפתחו שם עשרות של בתי כנסת וישיבות. הרב הזה והרב הזה והרב הזה, ישיבה פה, ישיבה שם, בית ספר, תלמודי טובה, מגוורות, בלי עינה, בלי לפתוח פלסתיים. עשרים ושתיים, עשרים וארבע שנים בערך, שום רעילת אדמה לא הייתה שם. או בשנים שזה, ככה הכיסא תיבזל, וזכות התורה שנכנסה שם למקום, מונעת מאסונו. ועוד דבר אחד קרה שם, בא לשם אחד מצדיקי יסוד עולם, הרב נתנלי, זכותו יגן עלינו, צדיק גדול מאוד. כל החיים שלו זה מדרגות בעבודת השם שלא ראיתם כמותו. אמר לי, הרב שלי עלה לשלושה כמות בכל העולם ביום רחב, הוא לא מתלהם מאף אחד. הוא אומר לי, אין אנשים כאלה, כל האכילה שלו, מלחמדים, יום ולילה, אנשים מביאים במלאס. ואז הוא בא כבר לעיר שם, יש לו בכנסת שם, אז זה גם כן שומר על המקום. אבל זכות התורה היא נגינה, גם מויורק. יש המון ישיבות בתורה המקום הזה שמרו מהסונות טבע כל שעה המקומות באמריקה שאין שנה כל הזמן אסונות אוריקנים, מריות, נפילות, כל מיני דברים נוראים זכות התורה שומר בלי תורה לא היה לנו קיום כאן רגע אחד רבותיי צריך לדעת את זה אין מה להתמייש התורה זה שומר לא פחות מהצבא. הצבא שומר? כן. הילדים משתתפו? כן. הילדים הקראת בתוך החיילים? כן. הילדים להשקיע בצבא? אין ברירה. כשרוב העם יחלן שבת, ורוב העם לא ולא מקביל, אז אנחנו לא... מה שלא בא דרך הראש, בא דרך הרגליים. אין ברירה. מה שאתה לא רוצה ללמוד בדרך הקלה, תלמד בדרך הקשה. לכן אני רוצה... לפני שאני מסכם, אני רוצה רק שנדע. צריכים לדבר אחד כולנו להבין. כיוון שהעם לא רוצה לשמור תורה ומצוות, והסיבה העיקרית לזה שאנחנו, אנחנו הדתיים, לא עושים מספיק כדי לקרב אותם. עושים, אבל לא מספיק. פה ושם יש אנשים שעושים פעילות וכירוב וזיקוי הרבים, כן. אבל זה תפקיד של כל יהודי ויהודי. כל יהודי יש לו חיוב, וכזה שהם שמה עם הרבים, להשקיע על אנשים, לחלק דיסקים, לחלק דיסקורקים, לחלק ספרים, להשקיע את המעשרות שלו בדברים האלה, להציל כמה שיותר מרשמות. רב חיים קניאסקי אמר לשליח ששלחתי אליו, בתור הזה זיקוי ערבי והחזרה בתשובה של החילונים קודם להכל. שומעים, הוא שאל אותו, איפה להשקיע את המעשרות שלי? בצמיחה בהברכים המלא תורה? או באחזרה ובתשובה של יהודים עבודים. שומעים? בהתחלה הוא אמר לו, אחזרה ותשובה בזור הזה קודם לעקום. אבל אחר כך איזה תלמיד חכם גדול שלח לו בכתב עם תלונות איך הוא אמר לו כל זה דבר, ומה אם אמר התורה, ומה אם דברי החזוני שאלה שהמילים בתורה מחזירים את עם ישראל בתשובה לא פחות, מאלה שפעילים, אז הוא כתב לו, תחלק מחצה ומחצה. זה אחרי שזה עורר התנגדות. אבל בהתחלה, בתשובה הנקורית שלו, אמר לו, שים את כל... זה אדם עשיר. שים את כל המעשרות שלך לזיקוי הרבים, הנחזרה בתשובה. וזה המחצה טוב מאוד. להתמוך בתורה, להתמוך בהצלת דפסות. רק אני רוצה לסיים את מה שהתחלתי לקרוא ובזה לסיים. תשמעו טוב. אמרו לו לחזרון איש, כבוד הרב, זה נציאות חבר. המזרחי, התנועה הציונית, שולטים בכל מקום. הקימו בתי ספר ממלכתים דתיים בכל פינה. לא נותנים להקים ישיבות פה. נלחמים בחרדים. לא רוצים שיהיה כאן שחורים לא בשש שחורים עם סקדים. אז מה עדיף? שהילדים ילמדו אצל גויים, אצל חינונים גמורים בקיבוץ? או שהם ילכו לבד לספרו של המזמחי, לפעמים מדברים שלנו על שבת, על חגיב, על אכילת קשרות. כותב האחזוניש בעמות, א', כ' י' ב', ב' י' שאי אפשר היה לי להשלים עם זה. זה שאתם באים ואומרים לי זה מציאות בשטח, ב' ד', ת' ח'. אין ברירה שאחרים קוראים אותו מציאות, עובדה. שומעים? הוא אומר ככה, תשמעו אותו הוא דיבר על חינוך ותראו איך הוא צדק, שימו לב הוא אומר ככה אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים הכוונה ממלכתי דתי חצי דת, חצי רוסיה זה לא שייך, צ'כו צ'רניחובסקי, ג'בוטינסקי, בן גוריון, שעה אחרי זה רמב״ם, אבאי ורבא, שעה אחרי זה המהפכה בולשיניקיס, שעה אחרי זה עוד פעם שירו הלכה, מישנה והלכה, שעה אחרי זה דרווין, אבולוציה זה מה שהם רצו אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים הקבלה חצי חצי לא הצליחו לפני 60-70 שנה לא הצליחו בשביל הזיוף שיש באמצעיות הכל אחיזת עיניים לב מסכים הולך ומזניח את הזיוף. אדם חכם, עם שכל, לא יגול במלכודת הזאת של הזיוף לאורך זמן. שימו לב כל מילה בחזוני שמדוקדקת כחוט הסערה, זה לא אני ואתן, שפעם מדברים ככה ומחר במצבוח אחר מעריך ולמחרותיים מקצר. אלה אנשים שכל עוד שיצא להם נאפל לכל מילה שהם כתבו זה אחרי אלף ואחת חשבונות איך לכתוב, מה לכתוב ומתי לכתוב זה לא הרבה לאנשים רגילים, כן? הוא לא כותב בורח מהזיוף הוא כותב הולך ומזניח את הזיוף זאת אומרת אפילו אתה עם שכל מסוגל בהתחלה לקול בבלוף הזה אבל לא לאורך זמן שותה יישארו שם מאה שנה. אדם חכם נכנס לבית כנסת שאין רוח חכמים נוחה ממנו. מדברים שם בתפילות, מזלזלים, נשים באות בחוסר צמירות, כל שבת בר מצח של חילונים באים למכוניות, חילון השם שאין דוגמתו, מצלמים עם הפלאפון עם העזרת נשים, כל שנייה במקום לסגור מיד את הבית הכנסת הזה כדי שלא יהיה שם חילולי השם כי בית כנסת כל כולו מצווה אחת גדולה לרבנן וחילול השם זה האיסור דוריית הכי גרוע שיש בהיסטוריה. באלף כאלה כל שבת לא מצדיקים תפילה בציבור. היא פלל לבית של מישהו, עשרה אנשים ממירת שמיים, עדיף בעיני השם, מעילולה מכל השטויות האלה, מהקולולולו הזה בחילולי שבת, ליד התורת שהיא פתוחה, ונשים. בעקבים ותחציות מיני ומכנסיים ושעבורים חשופים וכל מיני מקומות אחרים חשופים וילדים שבאים בקיפות ואנשים שמכנים את האוטו, את המדרכה, את כל המתכנסת ומבזרים את הקדוש ברוך ואת הרבנות זה ועדיין לא רצונשים. אדם נורמלי בורח ממקום כזה, לא נשאר שם לאורך זמן או משכנע שם את הגבעים לא לקבל שמחות של אנשים בשביל מנוע לכלל חוגרים בר מצווה הרי הילד הזה עוד דקה נוסע במכונית לים והוא הולך לאכול חלב עם בשר מה עכשיו נוראי לחגוג בר מצווה? בר מצווה זו כוונת מצוות אתה עושה מסיבה על דבר שאתה מתנגד אליו? אני שואל אתכם דייר לך שעכשיו אחד מנטורקארטה, שהוא שונא את הממסד הציוני ואת הצבא, יעשה עכשיו מסיבה ויאמיש את אבנג'לו עם מדים של צהל. יגיד לו, היי בנדר, מה יש? אתה מושך לך דעתך? מה אתה עושה? הוא אומר, אני חוגג עכשיו שהאבנג'לי מצטרף לצבא. הוא באמת הולך לצבא? איזה שחקת אותי. הוא יאמור שהוא ילך לצבא. ומה אתה עושה מסיבה? זה בערך אותו דבר. מה אתה עושה לסיפור שאתה מגיע למצוות, שאתה מגיע לדעת שום כוונה לשום מצווה אחת אפילו? בשביל מה? ובשביל מה צריכים להחקיר את כל הציבור בבית הכנסת שבהם מתפלל? בשביל מה לעשות גם בריף? או. זה שאלה טובה מאוד. תגידי, אני שואל אותך על תת השאלה. איזה חילוני עדיף? אחד שלא מאמין בקדוש ברוך הוא אבל עושה בריף מילה? או אחד שלא מאמין בקדוש ברוך הוא בתורה ומסמל לעשות בריף מילה? איזה מביניהם הוא אדם יותר מוסרי? זה שלא רוצה לעשות. למה? אני אמת עד הסוף. זו האמת שלי, אני נדבק בה. רק הוא לא יודע. בוא נשקיע בו, נפתח את עיניו, נסביר לו מה זה תורה. אשר היא יודע יש קדוש ברוך הוא. היא יודע יש אמת. עכשיו תכף אני עוד לא סיימתי, תכף נראה. אני ממש מסיים עוד כמה דקות, ובזה תקבל גם את התשובה לשאלה שלך. הוא אומר, ממשיך החזוניש, והוא אומר, את הצדק. הוא אומר ככה, החינוך שלהם נותן את הצדק להפנות אורך לרחוקים. שומעים? לחוקים המושלחים עליו שלא לרצונו, ולאמונות המעיקות לבוא נגד זרם החיים. ואת סוד הקיצוניות גזלו ממנו, והתעולל בה גם מורב מורב. שאל אותו הרב לורנס, שהיה אז חבר כנסת, ועוד אמר לה, הרי כל חיוני שבא, אתה מאוד מאוד נחמד אליו. אתה מוסר נפש עבורו. אף פעם לא ביזית אף אחד. תמיד אמרת שהם מסכנים, הם לא יודעים, הם יגדלו ככה. למה אתה כל כך נלחם בתנועת המזרחי הציונית? אריהם שומרים שבת אריהם אוכלים קשר הוא אמר לו אני לא נלחם ביחידים אני נלחם בהשקפה שמסכנת את התורה ואת היהדות שהיא מאיימת להשמיד לגמרי את היהדות ופעם שאל אותי אחד בארצות הברית ובזה מסיים וזה גם התשובה לשאלה שלך אומר לי כבוד אביו יש לי חבר הוא החזקין להעביר את הילד שלו מפנטיקסקול לישיבה. אבל איפה שהוא גר אין שום ישיבה אורתודוקסית. יש בית ספר סלומון שכתר קונסרבטיבי. נוסעים בשבת, מדברים במיקרופון, נשים שמות כיפה. אבל מלמדים, משהו בתורה, קוראים פסוקים בתורה, הילד שומע על משה רבנו, עד עכשיו הוא היה בבית ספר של גועים, מילה נודד לו שמה על אבא, אבינו, על משה רבנו. האבא החליט להעביר אותו לבית ספר פרטי קונסרבטיבי. ושמה הוא לפחות הלמד קצת על יהדות, על החיים. הוא שואל אותי, מה עדיף? שיישאר בפאב ליצקון עם הגועים? או שיעבור לבית ספר יהודי קונסרבטיבי, מה שנקרא בימינו ממלכתי. מלמדים על שבועות, מלמדים על פסח, מלמדים שזה זכר נציאת מצרים בבתי ספר חילוניים, אבל גם מלמדים, השפן קיבל נזלת, ושארצן היה משיעה. מערבבים את כל האמת והשקר בסלט אחד גדול. מה עדיף? אפס אמת? או חצי אמת, חצי שקר, אנטי אמת מעורב ביחד. מה אני? חשבתי לעצמי בהתחלה במחשבה ראשונה, לפחות האל נראה קצת יהודי, הוא ישמע, אולי יום אחד הוא ירצה לחזור בתשובה. אחר כך שחשבתי בדבר, אמרתי לו, הפוך שישאר שם, כי שם הוא יודע, אנחנו לא דתיים. אנחנו לא בדת יום אחד הוא יחפש את הדת ומתי יכול למצוא אותה אבל אם הוא יגדל שם הוא יחשוב זאת היהדות לעבוד בבית כנסת לאוטו ולשבת ולעבוד בבית הכנסת זאת היהדות גבר עם גבר זאת היהדות מצדד תואבה בשוויון זכויות למחבלים זאת היהדות שם הם למדים את זה את הדברים האלה ליברליים ליברליים שמאלנים שאלתי תלמיד חכם גדול, הוא אומר לי, מה בכלל השאלה, איך הסתפקת? והדעה היא, עדיף שישאר שם מאמלי כלום, מאשר ילך למקום שיחשוב שהוא בישיבה, ושם הם לומדים כפירה מהבוקר עד הלילה. וזה מה שקרה פה, רבותיי, כל הממלכתי-דתי הזה, כל הזה, לעמדות הוא כביכול כבנושוך אנשים שיבואו, והכניסו בהם כפירה, עולם בן מיליוני שנה, האבולוציה, בנו מהקופים, הרצל הוא חוזה המדינה, שמים תמונות שלו בכנסת, אף על פי שכבר הראו להם שבספר שלו כתוב שהוא כתב מכתב להפיפיו, תן לי זמן לנצר את כל היהודים, להעביר אותם לדת הנוצרית, מהמשיכים להגיד את שמו בכל בית ספר ובית ספר, חצי מהרכובות על שמו. אף על פי שלראו שהיה לו תוכנית לנצר את כולנו, שום דבר הם לא משנים. שום דבר הם לא מודיעים, אומרים להם, הלוני, בואנה, ולמה זה אויב היהדות? אני, בבחינתם, הרבה יותר גדול אויב היהדות. אנחנו מסתכלים על זה, ומי שיביא להם את העניין בפנים, או יודע, או אין לנו יום עדיין. אני רוצה לבקש שבמחילה שגזרנו לצמח, אנחנו בעצמנו התחלנו מאוחר, פשוט. כאילו לי קשה קצת לעבוד בזמנים ביום כזה. קודם כל באמת יש שם כוח לתמונכם שאתם באים, יושבים כאן, בחור, בקור, בשחר. זה מה שמעורר על המסויאס הניבורי, אגב. אלוהים, שיהיה לכם כוח להחזיק מעמד עד הדרשה האחרונה היום. ברוך אלוהי לעולם, עמד ועמד.