מדינה אחת, 2600 שנה, ללא חילוני אחד מעולם

ערב טוב לכולם אני שמח להיות איתכם פה הערב בכפר סבא הדברי תורה היו לעילוי נשמת רפאל בן שלום עליו השלום רפאל נחשון בין שלום. כמו שאנחנו מבינים, אנחנו מתקרבים בצעדים מהירים לקראת ראש השנה, יום הדין, ואחד הדברים העצובים ביותר שיש היום, למי שישראלי, מי שיהודי בכלל, זה כשמתבוננים, על העולם, על הארץ, על מצב היהודים בארץ ובעולם, הלב נחמץ. למה הלב נחמץ? בגלל שרואים שקרוב ל-80 אחוז, מספר נוראי, קרוב ל-80 אחוז, מהעם ישראל. יש רמקול, יהיה רמקול, יהיה רמקול. תודה. אז כשמתבוננים במצב כרגע של עם ישראל בעולם רואים שבין 70 ל-80 אחוז מספר נוראי בכלל לא יודעים מה זה ראש השנה לא יודעים שראש השנה זה יום הדין תעמוד עכשיו בתל אביב אלף איש יעברו לידך אחד אחד תשאל אותו מה ראש השנה אומר אני אגיד לך התחלה של שנה חדשה, נכון, ומה עוד? מה עוד? טיול לכינרת, מטקות בחוף הים, טיול לסכנה, טיול לאלת, ירידה לטורקיה, כל מיני דברים כאלה, לא, אף אחד לא מבין מה זה יהיה ראש השנה, יום הדין. מבחינתם זה התחלת שנה אזרחית. בן אדם יש לו משפט, ולא קיבל את ההזמנה לבית משפט, הוא לא יודע שיש לו משפט. איך הוא יוכל להתכונן למשפט? נמצא שמלך התחילה, רוב העם שלנו, מגיע זמן המשפט והם לא מוכנים למשפט. שופט קורא, איפה הנאשם? הנאשם ישן. הנאשם נטייל עכשיו ערום בטורקיה על חוף הים. אז מה המצב? זה חורבן שאין דוגמתו. זה גם כישלון של כולנו, אלה שבאים פה לבתי כנסיות, בתי מדרשות. אם כל יהודי עם כיפה על הראש היה מקבל על עצמו לקרב יהודי אחד, רק אחד, תפוס אותו לעשות אותו פרויקט חיי. הבן דוד הזה שלי לא עוזב אותו עד שהוא לא נהיה שומר שבת, מביא אותו לבית המדרש, לומד איתו, מלמד אותו, מביא לו דיסקים. אז כל אחד היה, כל אחד היה מביא, אחד חזר על הקב' ברוך הוא. אז כמה זמן זה היה לוקח? חודש, חודשיים נגיד? אז כבר המצב היה, מתוך חמישה עשר מיליון יש נגיד שתיים וחצי מיליון שומרי מצוות. אז מה היה קורה? השתיים וחצי מיליון, תוך חודשיים היו נהיים חמישה מיליון. עוד חודשיים היו עוברים, היה נהיה עשרה מיליון, לא כולם כמובן היום מסכימים, יש הרבה ערב רב, יש שונאי תורה, יש כאלה שלא מוכנים לשמוע, הותמים את עצמם, בסדר, ברור. אבל אפילו אם היית מצליח להגיע למצב של במקום שניים וחצי מיליון שומרי שבת, חמישה מיליון, כל המצב של עם ישראל היה מתהפך פלאים. פלאים. ‫כל הצערה הזאת שיש לנו עכשיו ‫עם איראן, עם החיזבאללה, ‫עם החמאס, ‫ועם מה שקורה בתוכנו, ‫ואין ממשלה ובחירות, ‫וכבר איך זה נראה ‫שזה עומד להיות אותו דבר. ‫שום דבר לא השתנה ‫עם חדש תחת השמש. ‫בעיה רצינית. ‫מי שמבין קצת, כתוב, ‫איזו החכמה רואה את הנולד? ‫מי שהוא חכם, ‫אז הוא רואה כמה צעדים קדימה. הוא מסתכל על המצב שלנו, באמת העתיד הוא מאוד מפחיד. אני לא מדבר על איראן. איראן זה מפחיד, ברור שזה מפחיד. לאדם ברדת זה מפחיד. זה לא מדינה של מטומטמים, זו מדינה של אנשים עם שכל. הם יודעים להילחם, יש להם רגלים, יש להם ציוד, הם מפתחים נשק מפחיד. יש להם את הרוסים איתם. לא איזו מדינה של ערבים פה, אלא מסתדרים איתם. סוריה, ירדן, זה לא הבעיה שלנו כרגע. זה כבר בעיה הרבה יותר גדולה. יש להם פה בתוך הארץ הרבה פרסים שהסתננו לפה מרגלים. מה חשבתם? טיפשים? מכל פינה הם תשתלו מרגלים. הבעיה, עם כל הבעיה של איראן וכל הצער, יש בעיות עכשיו הרבה יותר חמורות. מה הן הבעיות החמורות? על הנוער שלנו. הבנים שלנו, הבנות. מה שקורה היום בעולם, עם כל האינטרנט וכל הזוהמה שהם חשופים אליה. שטיפת מוח מסיבית שיש פה בבתי ספר, החילונים נגד הדת רוצים להפוך את הילדים למשקבי זכר. כל מקום, בכל מחיר מכניסים את התואבה הזאת. מלחמת חורמה נגד הדת בבתי המשפט פה. בית המשפט העליון הכריז על מלחמה נגד הקב". ואנחנו יושבים שעננים. ‫אחר כך אנחנו דואגים ‫על דברים מבחוץ, ‫ורוב הדתיים לא אכפת להם בכלל. ‫לא מזיז להם. ‫שומעים שבית המשפט אסר ‫לעשות אירוע בהפרדה ‫במקום להזדעזע, ‫עולם כמנהגו נוהג. ‫רואים מצעדי תואבה בכל עיר ועיר, ‫אנשים ארומים הולכים ברחובות ‫כמו בסדום והמורה ויותר גרוע, ‫עוברים לסדר היום. ותדעו לכם דבר אחד אחד הדברים שההיסטוריה לימדה אותנו שמי שלא מכה נענש במלוא חומרת הדין בדיוק כמו החוטאים אני אביא לכם כמה ראיות נתפס אנחנו עומדים לפני יום הדין צריכים להתעורר אם לא אכפת לכם זה הזמן אם לא נתעורר עכשיו מתי נתעורר הארון הארון הכהן, התורה מעידה עליו שהיה צדיק, אוהב שלום, רודף שלום, מקרב את הבריאות לתורה, עושה שלום, זה דבר גדול, מה אנחנו אומרים, עושה שלום במרומיו, ככה התפילה מסתיימת. הקב' אחד משמותיו זה שלום. אדם צריך לשאוף תמיד לחיות בשלום עם כולם. זה דבר גדול, לחיות בשלום. הארון היה עושה שלום בין אנשים, מתווך בין שונאים, מונע שנאת חינה, מונע כל מיני דברים לא טובים. והיה אהוב על כל עם ישראל, כל עם ישראל בכה אותו. כולם, לא היה לו, משה, עוד היו לו אויבים, ראינו, נלחמו בו, קורח, הדתו, דתן, אבירם, כל אלה. למשה היו הרבה אויבים, אבל הארון היה מקובל על כולם. ‫והארון היה צדיק. ‫ומה קרה? ‫שמשה עיקר בסלע, ‫מי עם יענש, משה והארון. ‫אבל מה שייך הארון למעשה? ‫כשמרחוב אמר למשה, ‫קח את המטה. נכון? הוא נותן למשה ניסיון עכשיו. משה הולך עם המטה, מגיע אל הסלע, מדבר אליו, לא יורד עם מים, נותן בו מכה, ירדו כמה טיפות, ונתן עוד מכה ויצא מפל של מים. למה ההרון נענש? הוא לא עשה כלום, עמד שם. למה? זו הסיבה גם שמשה היה צריך לתת שתי מכות בסלע, לא אחת. ‫שנתן את המכה הראשונה ‫ויצאו כמה טיפות, ‫פה הארון היה חייב לעצור אותו, ‫גם בטור, לפני עיוור לא תיתן מכשול, ‫גם מבחינת לא תעמוד על דם רעך, ‫גם מבחינת הוכח, תוכיח את עמיתך ‫ולא תיסע עליו חטא. וגם מבחינת אחיו הגדול, מכל הבחינות, היה עליו חובת ההוכחה. כשאתה רואה יהודי עושה מעשה נגד השם, נגד ציווי השם, ואתה עומד שם ומסתכל ושותק, גם כשחורה לך, לפעמים כואב לך בלב, רק אתה מתבייש לדבר, אבל לפעמים לא מזיז לך. זה מדרגה עוד יותר גרוע. כשאתה מסתכל, בן אדם עכשיו אוכל מולך חזיר, וזה לא מזיז לך. העיקר שאני לא ככה. ואני ממשיך ללכת. ומה עם הצער של השם? אדם שאוהב את הקדוש ברוך הוא, אדם יש לו עשרה בנים, ורואים שאחד מהבנים מבזה את אבא שלהם. אתה רואה שאחד מהאחים שלך מבזה את אבא שלך. זה אמור להפריע לך, זה אמור להכיב לך, אתה אמור לעשות הכל כדי למנוע את זה. אם לא מזיז לך, מה זה מעיד עליך? שאתה לעצמך לא אוהב את אבא שלך. כי אם היית רואה שמישהו מהאחים שלך עושה לאבא שלך צער, היית מונע את זה בכל מחיר. לא היית יכול לחיות עם זה ולעבור לסדר היום. אם אתה רואה שמצערים את הקדוש ברוך הוא בעניינים של תואבה וכל הדברים שקורים פה, ומכריזים עליו מלחמה כל רגע ורגע, ואתה שענן, אתה נתפס באבונם. זה נורא זה. מי שלא מוכן נתפס באבונם. אז הארון היה צריך לעצור אותו אחרי המכה הראשונה, להגיד לו, מה אתה מכה? השם אמר לדבר. אה, כשהוא נתן לו לתת את המכה השנייה, נהנה שיחד איתו, שניהם לא נכנסו לארץ. ויש עוד המון המון דוגמאות כאלה, המון, שבן אדם יכול היה לעשות משהו, למחות, להגיד, ולא אמר, ונתפס באבונם. שמעתי פעם איזה רב גדול שנתן דרשה על השואה, והנה כביכול ניסה לענות על השאלה המפורסמת שכולם שואלים, הרי בשואה מתו הרבה צדיקים. זה לא רק שלקחו רשעים וארגו אותם, ארגו גם צדיקים, אנשים ששמרו מצוות, אנשים שנקראים, מה שנקרא חרדים. הרבה מהם גם ארגו. אז הוא אמר, אם זה היה הונש, אז למה להניש את הצדיקים? דרך אגב, כתוב מפורש בגמרא, כשחז וחלילה ניתן רשות למשחית להשחית, אינו מבדיל בין צדיק לרשע. כתוב, או אל הרשע או אל שכנו. יפה מאוד. אז זה מה שהוא הסביר הרב. הרב הסביר שבטח שהיו צדיקים, תמיד היו צדיקים מאז ומעולם, אלא הצדיקים לא מכו, שהתחילה תנועת ההשכלה וההידרדרות וניסוי תערובת ומתחתנים גויים ומורידים את הכיפות ושינו את הסידורים. שינו את הסידורים, במקום ירושלים כתבו ברלין. לא רוצים לבוא לירושלים. כל התפילה שלנו זה ירושלים, לחזור לירושלים רק קודש, לבנות את בית המקדש. שינו. בגרמניה כולם היו רפורמים. שאלתי השבוע את הרב בן פורת, היה לנו סמינר בירושלים מאוד מוצלח. שאלתי אותו, אמרת באחד הדרשות שלך, הוא אחד מהגאונים הרציניים, לא סתם. יסודי מאוד, אדם יסודי מאוד. מחשב מהלך על שניימו, מכל הבחינות, לא רק תורה. יש לו חוכמה נרחבת בכל מיני דברים שהרבה אנשים לא מבינים בהם כלום. אמרתי לו, אתה אמרת באחד הדרשות שלך, כבוד הרב, שבליל הבדולח שרפו 1,300 בתי כנסת, וכמעט כולם היו רפורמים. ואני ציטטתי אותך באחד הדרשות שלי באנגלית באמריקה, וכמה אנשים שלחו לי אימייל, שואלים אותי, איך אתה יודע? איך אתה יודע שכל 1,300 בתי כנסת האלה, כולם היו רפורמים? אז לא ידעתי מה לענות, כי אני שמחתי עליך. הנה, עכשיו אנחנו יושבים פה ביחד, במלון, תגיד לי בבקשה, מה המקור שלך? אמר לי מפורש, לא היה בגרמניה חרדים, כולם היו רפורמים. ‫כל הבתי כנסת היו רפורמים. ‫לא היו חרדים יותר, זהו. ‫אז כל הבתי כנסת ששרפו בגרמניה ‫ממילא, כולם היו רפורמים. ‫לא שזה מקום כמו בארץ, ‫יש חרדים, יש כל מיני סוגים ‫של אנשים. ‫למה? כולם היו רפורמים. ‫80 אחוז נישואי תערובת. ‫הבנתם? ‫אתה יודע מה זה לשרוף ‫1,300 בתי כנסת מפוארים? ‫השאלה הן, בבתי כנסת האלה ‫יש קדושה. ‫באמריקה, בבתי כנסת האלה ‫מחתנים גברים עם גברים בשבת. ‫עושים מסיבה בבית כנסת בשבת, ‫מביאים שני גברים. ‫לפעמים גם גוי. ‫חתנים יהודים עם גוי, שני גברים, ‫ועושים מסיבה ליד הספר תורה. ‫איך הלב לא יישבר, תגידו לי אתם. ‫אני שואל אתכם, ‫זה המצב שהידרדרנו אליו. ‫אז באמת, אנחנו שבועיים לפני יום הדין, קודם כל צריכים לפקוט מאוד לקדוש ברוך הוא, לא רק על מצבנו, על מצבו של עם ישראל. על זה שחכם עובדיה היה בוכה כל יום שמיליון ילדים לא יודעים להגיד קריאת שמע פה. מיליון ילדים בישראל לא יודעים להגיד קריאת שמע, איפה נשמע כזה דבר? אתם, ברוך השם, הרבה מהעדה התימנית, אני לא צריך לספר לכם את ההיסטוריה שלכם, אתם יודעים אותה, ברוך השם, לא פחות טוב מני. ‫אבל אמרו לי תימנים ‫שבאו מתימן למונסי. ‫סטמר הביאו הרבה תימנים לאמריקה. ‫לא רצו להביא אותם לפה. ‫נלחמו מאוד שהם יבואו דווקא לשם, ‫למקום של חרדים. ‫אמרו להם, למה אתם מתעקשיים ‫ומבזבזים מיליוני דולרים ‫להביא את התימנים ‫למקום של חסידי סטמר? ‫זה לא כל כך מתאים, ‫תימנים עם חסידי סטמר. אמרו אנחנו מרגישים מחויבות להציל את הנשמות שלהם שלא יקרה להם מה שקרה להם בארץ שהעבירו אותם על דתם כי בתימן מעולם לא דרך באדמת תימן אלפיים שש מאות שנה יהודי אחד שהיה מחלל שבת מעולם לא היה כזה דבר זה המדינה היחידה שהייתה שם גלות של יהודים שאף אחד לא נהיה חילוני שם ‫כולם נשארו שומרי שבת. ‫ואני שאלתי את התימנים ‫שבאו מתימן עם ילדות קטנות, ‫בנות שלוש, עם כיסוי ראש. ‫ילדות קטנות. ‫הביאו אותן עם כיסוי ראש. ‫אחר כך הם הורידו להן ‫את הכיסוי הראש, ‫כי זה לא מתאים בישיבה, ‫יושבות שם בנות חסידיות, ‫והיא יושבת עם הגלימה ‫והכיסוי ראש הילדה קטנה. ‫אמרו להן, פה זה לא המנהג. ‫עד שהיא תתחתן, ‫שתכסה את הראש. ‫אבל תארו לכם איזו קצניות זה היה. ‫אז שאלתי אותם, ‫הייתי באיזה מוסך, ‫ראיתי כמה אחים תימנים, ‫יש עשרה, שבעה עשרה, שמונה עשרה, ‫שאלתי אותם, תגידו, ‫מתימן, תספרו מה הולך שם. ‫יש כזה דבר, חילונים שם, ‫יש גם מחדלי שבת, ‫התחילו ככה לצחוק בביישנות. ‫מה פתאום? ‫אמרו לי, שם אם אתה רב ‫עם איזה מישהו על כסף ‫ואתה בא לבית המשפט ‫של המוסלמים שם, נוזפים בך, מה באת לפה? תלך אצל המורי. מה אתם באים אלינו? אתם יהודים, תלך אצל המורי. לא היה כזה דבר. אתם יודעים, מכל ההתרוגים שיש בעולם, עוד מעט סוכות, עוד חודש סוכות, יש רק התרוג אחד שהוא מאה אחוז ודאי שזה התרוג. כל השאר זה ספק גדול מאוד, רוב הסיכויים שהם לימונים. הכל מרכיבים היום. בדיוק אתם שומעים? אז יש רק אתרוג אחד שהוא בוודאי אתרוג, זה אתרוג תימני. כל השאר, רק השם יצילנו אם זה אתרוג או לא. כל ההתרוגים שקניתי במשך השנים, שהיו עם השגחות חזקות מאוד, עצים, השגחות של גדולי הדור, בחזקת עינו מורכב, מפתיחים לך, אתה פותח אותו אחרי סוכות, תואם אותו לימון גמור, גם הצורה שלו של לימון. רק ההתרוגים התימנים שאני פותח אותם אחרי הסוכרות, תמיד מאז ומעולם כולם היו התרוגים. אף פעם לא היה לימון ביניהם או מורכב עם לימון. למה זה? אתם יודעים למה? פה בארץ, אדם שהוא לא משכיל צוחקים עליו, איזה תואר יש לך? אני בקושי גמרתי בצפר תיכון. ‫אל תתחתני איתו, ‫הוא לא משכיל, אין לו תואר. ‫ההיסטוריה מלמדת שככל שאנשים ‫הלכו יותר לאוניברסיטה של הגויים ‫ולמדו שם וקיבלו תוארים ‫וכל מיני מקצועות, ‫ככה הם התרחקו יותר מהקב". ‫זו עובדה. ‫כל העולם, תלך באירופה, ‫תלך בקנדה, הייתי בכל העולם. כל המקומות של המשכילים כמעט ואין בכלל דת שם וגם אלה שדתיים מאוד מאוד מאוד מודרניים מאוד בקושי דתיים ‫ובמקומות שלא הלכו לתוארים ‫ולכל זה, נשארו כולם בני תורה, ‫אוהבי תורה וכו'. ‫אבדים את החכמים. ‫מה החזיק את התימנים ‫שנשארו 100% עם הקרש ברכו? ‫לא היה שם קדמה, ‫לא היה שם מודרניזציה. ‫לא הצליחו לטמטם את התימנים ‫כמו שטמטמו את הספרדים בשאר העולם. ‫לא הכניסו אותם לאליאנס, ‫לא הכניסו אותם בנים ובנות ביחד. לא העבירו אותם על דתם, לא הספיקו. זה היה בתוכנית. עשו את זה במרוקו, עשו את זה בעיראק, עשו את זה בפרס. לתימן, השם עזר שהם לא הגיעו. אבל מה זה עזר? שבאנו לפה, זה קרה פה. האמן. הוא לא הסכים. הוא ידע עד 13 שעות. מי לא הסכים? האמן. האמן? המלך? המלך של תימן. ‫הוא לא השכיב לבית צעייה. ‫-מלך גוי היה לו יותר שכל ‫מהרבה אחרים. טוב, לא מש... ‫-הוא לא השכיב לבית צעייה, חבר לא. ‫נחזור, צודק, נחזור לעניין, רבותיי. ‫לא ידעו להרכיב שם ‫את רוג עם לימון, זו הסיבה. ‫אז תמיד זה נשאר את רוגים. ‫החקלאים שם, בתימן, ‫אלה שגידלו את העצים, ‫לא ידעו להרכיב. הרי שמרכיבים עם לימון זה פי עשר עבודה יותר קלה, לא צריך הרבה להשקוט, זה הכל נשאר נקי, אין שם עלים, לא צריך לעטוף כל אחד ואחד, עבודה הרבה יותר קלה. כיוון שלא היה להם את הקדמה, הכל נשאר שם כמו שצריך. אבל היום בארץ יש קדמה לצערנו הרב. ואת הילדים הקטנים שוטפים להם את המוח כל הזמן בדברים האלה, אני לא צריך לספר לכם מה הולך פה. רבותיי, צריכים לדעת דבר אחד. חודש אלול, ‫אנחנו יודעים שכתוב, ‫אני לדודי ודודי לי, ‫ראשי תיבות אלוהול, ‫סופי תיבות יהוד, יהוד, יהוד, יהוד. ‫40 יום להציל את השנה יש לנו. ‫מתקרבים עכשיו לראש השנה. ‫יש כמה כללים כדי לעבור בדין. ‫אמרתי אתמול בדרשה, ‫אתמול בלילה, אמרתי ככה, אם נלך על כמות המצוות שאנחנו עושים וכמות העבירות שאנחנו עושים, מספיק לשון הרע אחד זה יכול להיות מיליון עבירות, זה הולך לכל כך הרבה אנשים, זה מסוכן מאוד להסתמך על הצדיקות שלנו. אם אנחנו אנשים אמיתיים, אם באמת נתבונן, אנחנו עושים מצוות, שומרים שבת, תפילין, תפילות, מזוזה, עושים מצוות, ברוך השם, ציצית, אבל הבעיה שיש גם הרבה דברים שלא שמים אליהם לב. סינת חינם, לא מקבילים מאה אחוז בקשרות, כל מיני דברים שזה מצטבר לכמויות גדולות. ביטול תורה כנגד כולם. רק הביטול תורה לבד זה סכנת נפשות. כתוב, לימוד תורה כנגד כולם, ביטול תורה כנגד כולם. אוהל הבריאות מאלבונה של תורה כתוב. ‫אז מה זה, מי מאליף את התורה? ‫אתם מכירים בן אדם שאז, ‫שזה נכתב לפני 2,000 שנה, ‫שחזל כתבו את זה, ‫או אלה בריאות מאלבונה של תורה, ‫היה יהודי לפני 2,000 שנה ‫שמאליף את התורה? ‫מי היה מי זה לאליף את התורה? ‫היום רוב היהודים, ‫אפילו החילונים הכי גמורים, ‫תגיד להם, בוא תראה רק על התורה, ‫רגע, אשתגעת? אתה משוגע? ‫איך אתה אומר לי כזה דבר? ‫אני אמנם לא דתי, ‫אבל אני לא אנטישמי, ‫שונא תורת כדי כך, מה פתאום? ‫אני לא מאמין זה, ‫אבל אני גם מכבד. ‫רוב, רוב האנשים לא יסכימו. ‫וכל וחומר, לפני אלפיים שנה, ‫מי היה מאליף את התורה? ‫אבל זה כתוב בגמרא, ‫אוי לבריאות מאלבונה של תורה. ‫התורה נעלבת, ‫תורה מונחת בקרן זווית. מה ההלבון של התורה שמתעלמים ממנה? שיושבים לראות כדורגל בזמן שאפשר לפתוח גמרא וללמוד. זה הלבונה של תורה. למה הדבר דומה? האדם קנה לאשתו טבעת ליום הנישואים. טרח, רץ לחנויות, בדק, עד שמצא בדיוק מה שהוא חשב שהיא אוהבת. אחרי כל התרחה וכל ההכנות, הביא לה את הטבעת, הסתכלה ככה בחצי מבט, זרקה את זה במגירה ולא נגעה בו יותר לעולם. ‫יש אילוון יותר גדול מזה לבעל. ‫אישה חכמה, ‫גם היא לא כל כך אהבה את זה, ‫מדי פעם היא שמה את זה ‫כדי לא להחזב את בעלה. ‫אדם שלא כל כך מת ללמוד תורה, ‫לא כל כך בראש מעייניו, ‫יש לו שטויות בראש, ‫הוא מחפש שטויות ותענוגות. לפחות מהכבוד לקדוש ברוך הוא, מדי פעם, שעה ביום, היה צריך לבוא ולהקריב ריבונו של עולם, לצערי הרב, אני אטום והשם ירחם ואני לא נמשך ללמוד ולא יודע מה. ויש לי כל מיני שטויות והטרדות בראש. אבל לפחות מהבושה ממך, אני בא ללמוד תורה כדי ש... איך אומרים? שלא תגיד שאני לגמרי מרדתי בך. אתם יודעים, אני אספר לכם סיפור שהיה. בזמן השואה, הנאצים עם החשימה היו מענים אותנו לא רק פיזית, היו מענים אותנו מנטלית. לשבור אותנו מנטלית. לפעמים אתה שובר את הבן אדם מנטלית, זה יותר גרוע מפיזית. פיזית עוד אפשר להתאושש, מנטלית זה יכול להיות חורבן לכל החיים. עד היום יש אנשים מסכנים שעוד שרדו מהשואה, יש להם עוד חלמות בלעות, פתאום באמצע מתעוררים, צועקים, בוכים. 70 שנה עבר ועדיין זה משפיע עליהם עד היום, זה צלקת בנפש. אז באמריקה יש איזה רב אחד, הוא נפטר לפני כמה שנים, קראו לו הרב סילבר, רב אשכנזי אמריקאי. ויום אחד הוא רואה בשבת, שנכנס אצלו לבית הכנסת, איזה אחד זקן, בשנות ה-70 לחייו, בלי כיפה. ויש באמריקה קופסה כזאת ששם יש כיפות, מי שנכנס בלי כיפה לוקח כיפה, שם על הראש. הזקן שם כיפה על הראש, הוא היה עם איזה אחד מאנשי הבית הכנסת. הלך והתיישב, התיישבו שניהם והתחילו להתפלל, תפילת של שבת. הרב היה סקרן, מי זה ההורך הזה שנכנס בלי כיפה? אבל הוא שם לב שהחילוני הזה יודע את כל ההלכות. יודע איפה עומדים, יודע איפה יושבים, יודע שלוט צעדים אחורה, יודע לענות קדיש. זה לא חילוני רגיל, זה אדם שיש לו רקע דתי. בסוף התפילה הוא פנה אליו, אומר לו שלום אדוני, מקבודו, שבת שלום. אומר לו קוראים לי כך וכך. הוא אומר לו אני שמתי לב שאתה בקיא בכל ההלכות. מצד שני, שמתי לב שאתה מסתובב בלי כיפה. מה קרה? אומר לו לרב, אם הרב היה רואה ורובר מה שאני עברתי, גם הוא היה זורק את הכיפה. אומר לו, מה ראית? מה ראית? מה שעבר אותך? אומר לו, אני מהמחנות. מראה לו את המספר. ואומר לו, מה שאני עברתי בשואה גרם לי לזרוק את הכיפה. אומר לו, צפר, בוא נשמע. אומר לו, אנחנו היינו עומדים, היו מעמידים אותנו בימים שלא היה עבודה, 17 שעות עומדים דום בשמש, בלי לזוז, 17 שעות עם פרוסת לחם ביום. זה כל האוכל, פרוסת לחם אחת ביום. והיינו עומדים כאן, לפעמים היה קצת מרק, מרק קר כזה, שותים, זהו. היינו עומדים 17 שעות, מי שהיה זז במקרה או שהיה קצת מתנדנד, קבל כדור בראש. אז הוא אומר, אנחנו עמדנו פעם אחת בשורות, ועומד מאחריי החבר שלי, אומר לי, פישל, פישל. כן, אני אומר. גם אי אפשר לדבר, צריכים לחכות שהחייל ילך, שהוא לא ישמע. אומר לי, עוד עשר דקות שקיעה, יהיה חושך תכף. עוד עשר דקות שקיעה. אז אני אומר לו, נו, אז מה נעשה עוד עשר דקות שקיעה? אומר לו, עוד לא הצלחנו להניח תפילין היום. 17 שעות מהבוקר הוא עומד, מחמש בבוקר, שהוציאו אותנו לשמש, עד 7-8 בערב, כל מה שיש לו בראש זה אם נזכה היום להניח תפילין או לא. ככה היינו. ‫אומר לו החילוני לרב סילבר. ‫אומר לו, ‫והיה אצלנו אחד זקן במחנה ‫שהצליח להבריח זוג תפילין. ‫הצליח להבריח למחנה זוג תפילין. ‫לקחו להם הכול הרי, ‫אבל הוא איכשהו הצליח להבריח. ‫ורק הוא היה לו תפילין. ‫וכל בוקר, לפני שהיום ‫מוציאים אותנו לעבודה, ‫היינו עומדים במהירות, בתור, ‫בקור, בשלג, ברוחות, ‫מאחורי הביקטה, ‫כולם מורים, מרימים את השרבול, ‫עומדים בתור, ‫בשביל להניח מהר תפילין, ‫להגיד, שמע, ישראל, ‫להעביר את זה מאחד לשני, ‫והזקן הרשע הזה, ‫שהיה לו התפילין, ‫לא היה מסכים שנניח בחינם. ‫היה רוצה תשלום. וכסף לא היה לנו, אז מה זה את השלום? אתה צריך לתת לו פרוסת לחם, כפתור מהחולצה, כל דבר היה לו ערך. חצי סיגריה שאיזה גרמני זרק, גם זה היה לו ערך. איזה תפוח אדמה אם הצלחת להשיג, זה היה כמו אוצר. אם היית נותן לו תפוח אדמה, היה נותן לך שבוע להניח. היית מביא לו פרוסת לחם, שבועיים, ככה היה מסחר. אז בא איזה זקן אומר לו אין לי כבר מה לתת לך נתתי לך הכל כבר הפת לחם האחרונה שהייתה לי תן לי להניח אל תתן לי לבטל תפילין הבעל התפילין אומר לו אין כזה דבר ביזניס זה ביזניס אם לא תשלם אין להניח ואני עומד שם הוא אומר לו לרב ואני מסתכל על הרשע הזה בעל התפילין איך הלב שלו נותן לו שהיהודי הזה לא יניח תפילין. אז אני הגעתי למסקנה שהדת, זה הכל ביזניס. ואם זה הכל ביזניס, אני לא רוצה להיות חלק מזה. שומעים מה הוא אומר לרב? אמר לו הרב, עליו השלום, הרב סילבר היה צדיק, עומרין גדול. אמר לו הרב, ישמעו אוזניך, מה פיכה מדבר. עכשיו אתה תיארת לי איזה צדיקים היו במחנה שהם פטורים בכלל מלהניח תפילין פטורים, נחשב שכאילו הניחו אנוס, רחמנה, פטרה אז הם בכלל לא היו צריכים לדאוג על התפילין אבל לב של יהודי אמיתי הוא לא יכול לעבור יום בלי להניח תפילין הוא כל היום בלחץ מתי אני כבר אגיע לתפילין נגיד איזה שוטר עצר אותו, לא יודע מה, שם אותו בינתיים במעצר, אומר וואי, עוד לא הספקתי להניח תפילין, היה בדרך לשחריט. כל היום, הראש שלו היום, אם ישחררו אותי לפני הראש, אני אפסיד יום של תפילין בחיי. זה בן אדם קשר. אומר לו הרב, עשרות של יהודים סיכנו את החיים שלהם לא להפסיד יום תפילין, נתנו את הפרוסת לחם האחרונה שלהם בזמן שהם מתים מרעב, והם היו נתפסים, הגרמניה נותן להם כדור בראש. לא למדת מהם שום מוסר, כלום. אחד יהודי רשע, אכזר, למדת ממנו להיות כמוהו? למה לא למדת מכל העשרות של הצדיקים? ומי אתה מספר סיפורים? אתה חיפשת לברוח ועכשיו אתה נותן לי תירוצים? ‫כי היא צריכה להחזיר אותו בתשובה, ‫שנות ה-70 לחייו. ‫הבן אדם הזה בגיל כזה פרץ ובכי ‫בשבת בבית הכנסת, ‫זקן, ניצול שואה, בחה, בחה, בחה, ‫והסוף אמר לרב, ‫אתה צודק, כבוד הרב, הכול תרוצים. ‫באמת, לא הייתי צריך ‫ללמוד ממנו כלום. ‫חכם עובדיה זצל, חכם עובדיה יוסף, ‫סיפר על שמה שלו, ‫שיום הוא היה הרי מביא לו ‫את התפילין בבוקר, ‫תפילין של רשי, מביא לו. ‫אחרי התפילה מביא לו ‫תפילין של רבנו תם. ‫הוא מספר, ממש שבוע אחרי פטירתו, ‫הוא עלה לרדיו, ‫אני שמעתי את זה באוזני, ‫סיפר כזה דבר, תשמעו סיפור. ‫הוא אומר, אני כל בוקר הייתי ‫מביא לו את התפילין רשי, ‫ואחרי זה הוא סוגר אותם ‫ומביא לו תפילין רבנו תם. ‫יום אחד טעיתי, ‫בטעות פתחתי את הרבנו תם, הבאתי לו את הרבנו טעם לפני רשי. הייתי בסדר. והרב ברך על זה בחושבו שזה תפילין של רשי. שקלטתי את הטעות אחרי התפילה, מאוד נלחצתי, הכשלתי את הרב בברכה לבטלה. ברך על הרבנו טעם. אמרתי, איך אני אגיד לו, איך אני אגיד לו? אין ברירה, אני חייב להגיד לו. נכנסתי לחדר. הוא היה יושב עם כמה שרים מהממשלה. אז אמרתי לו, כבוד הרב, אני ממש מתנצל, טעיתי, הבאתי לך כבוד תפינים של רבן אותם לפני וזה. אז הרב עובדיה לא רצה לבייש אותו ליד החבר'ה כנסת. אמר לו, ה' יעזור, תשתדל פעם הבאה להיות יותר זהיר. הוא אומר, אחרי שיצאו משם הפוליטיקאים, הוא ישב מהבוקר עד הלילה ובחה. כל היום בחה כמו ילד. וואה, ברכתי, ברכה לבטליה, ככה מרביץ על היד שלו. בירכתי ברכה לבטלה, בירכתי ברכה לבטלה. זה ההבדל בין אדם עם עירת שמיים אמיתית, לבין אדם שהוא רק דתי, אבל אין לו באמת עירת שמיים. לא סתם כתוב בתורה, כי מה השם אלוקיך שואל מי אימך? מה אני כבר מבקש ממך? הדבר הכי חשוב, כי אם לעירה את השם, עירת שמיים, להוריד את האגו שלך, תחשוב, מי אני בכלל? מה אני כל הכבוד? נעלת עולם? ‫להוריד את האגו, ‫זו התחלה של העירת שמיים. ‫לא לצעוק, לא להעיר הערות, ‫לא להוריד פרופיל, ‫לפסיק לחשוב שאתה מנהל את העולם ‫ואתה מן דעמר ‫וכל דבר פוליטיקה וויכוחים. ‫זה מה שבינם צריך. ‫זו התחלה של עירת שמיים. ‫אין מציאות שאדם גאוותן ‫תהיה לו עירת שמיים. ‫לא היה מעולם ולא יהיה מעולם ‫כזה דבר. רק אדם שמכיר באפסותו יכול להיות עבד השם. לא סתם השבח הוא הוציא אותנו לתירונות של 210 שנה במצרים, עבדות, שישפילו אותנו עד אפר, שנהיה מדוכאים בנפש. כי בלי זה היינו מסכימים לקבל תורה? לשעבד את עצמנו לתורה? מי היה מסכים כזה דבר? ואני אסיים, מתי הרביעי צריכה להיות? אני לא יודע, אני לא רוצה לסיים מהר מדי. יש זמן? ‫אוקיי, תצמנו לי דקה ‫לפני שאני צריך לסיים. ‫אני אספר לכם עוד סיפור ‫מאוד מאוד מעניין, ‫שקרה פה גם בארץ, בפתח תקווה. ‫יש שם בפתח תקווה איזו בית כנסת, ‫ובא לשם פעם אחת זקן, בן 83 זה היה או יום שני או יום חמישי באמצע השבוע הזקן הזה היה גם כן עורך שם של מישהו מבית הכנסת אמר לו בוא נלך לבית הכנסת שחריא לקח אותו איתו קראו לזקן הזה לתת לו עלייה בן 83 נותנים לו עלייה לתורה עולה לתורה מתחיל לברך ברחו את השם הבורך והתחיל לפקוט פרץ בבכי מר לא נעים לראות אדם בן 83 עומד מול התורה ובוכה. כולם נלחצו, כולל הרב. אדוני, שב, מה קורה? אתה בסדר? אז אמר להם, אני נזכרתי בכללה שהרב קילל את אבא שלי באירופה. אז הרב של הפתח תקווה אומר לו, חס וחלילה, מה פתאום הרב קילל את אבא שלך? מה פתאום? אומר לו כן כן אני אספר לך מה היה אומר לו שאנחנו היינו באירופה היה לי בר מצווה אבא שלי לקח אותי לבית הכנסת לעלות לתורה בשבת בר מצווה הרב של בית הכנסת ושל העיר ראה שהוא לא מכיר אותי אני לא בתלמוד תורה כל הילדים בעיר בתלמוד תורה חוץ ממני שואל את אבא שלי איך זה שאני לא מכיר את הבן הזה? הוא לא אצלנו בתלמוד תורה. אומר לו, הוא לומד בפובליק סקול, אצל הגויים. בית ספר של גויים. אמר הרב לאבא שלי, אתה לא פוחד על נשמתך לשלוח את הבן שלך לכזה מקום? להשמיד את נשמתו ככה? אומר לו, אני רוצה שיהיה דוקטור. מהישיבה, מה ייצא ממנו? האחר אומר לו, אני רוצה שיהיה דוקטור. אומר לו הרב דוקטור דוקטור אתה תתפלל שישאר יהודי שם אומר לו הרב הוא היה תקיף אומר לו תשמע טוב אם אתה לא מעביר את הבן שלך אלינו מחר בבוקר לתלמוד תורה אל תתפלל שבפעם הבאה שהבן שלך יראה את התורה יהיה עוד שבעים שנה אל תתפלל והזקן שעלה לתורה, פתאום נזכר שהיום זה היום הולדת שלו. בדיוק היום, 70 שנה מהפעם האחרונה שהוא ראה את התורה בבר מצווה שלו. 70 שנה בדיוק. עכשיו הוא מספר את זה לקהילה בפתח תקווה. אומר לו הרב, איזה מעשה, כולי אני מתעלף תכף. מה היה שמו של הרב? אומר לו, הרב חיים אויזר. גדול עולם, גדול הרבנים באירופה, גאון הגאונים, אומרים עליו שהוא היה כותב בשני ידיים בו זמנית שני שפות שונות, שני ידיים, כותב שתי מכתבים באותו זמן, מעידים עליו. הוא היה נותן שיעור גמרה לשלוש עשרה תלמידים הם היו יושבים במעגל כל אחד גמרה אחרת מדבר עם זה בקידושין עובר לשני מסכת שבת סנה דרין באבא מציע ככה במעגל עובר נו חידשת עובר עובר מאחד לשני והשמש עוד מביא לו שאלות בהלכה זה היה מוח שלא ראו כזה דבר קדוש עליון לפני מאה חמישים שנה איך שהרב בפתח תקווה שמע שזה רבי חיים אויזר התעלף התעלף מהירים אותו כבוד הרב מה הולך פה היום מה עכשיו אתה מתעלף זה בוכה אתה מתעלף אומר להם הרב אתם לא הבנתם מה קורה פה איך קוראים לבית הכנסת שלנו ‫בית כנסת רבי חיים אויזר ‫ברחוב רבי חיים אויזר בפתח תקווה. ‫שמעתם כזה דבר? ‫נו, מה אתם אומרים על זה? ‫תראו מה זו מילה של חכם. ‫אנשים שותים, אין להם שכל, ‫מבזים חכמים, רבים איתם, ‫מבזים אותם, מעליבים אותם, ‫מפריעים להם. ‫לא יודעים שהם מתחייבים בנפשם. ‫כמה מצרות באו לאנשים כמה צרות יש לי איזה דודה כמה היא סבלה בחיים עד שהיא הבינה שזה בגלל שהיא הייתה חילונית היא דיברה נגד חכם עובדיה בלי הפסקה אמרה מה ששמעה בטלוויזיה היא באה אליו למשרד בדמעות כבוד הרב אני כמה סובלת זה בטוח בגלל זה אמר לה מה אני מה חיי מה פתאום עוד נתן לה ברכות לא הקפיד, כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו כל שעה, מידה כנגד מידה, אתה מוכל בקלות, מוכלים לך בקלות מן השמיים. אמר לה מה פתאום, מה זה, את לא ידעת, ביתי וזה, נתן לה ברכות, הבן שלה יצא אחד מגדולי עולם עכשיו. אבל היא סבלה המון עד אותו יום, אבל מאז הפסיקו לה סבל, זהו. זה למה? מספיק שחכם אחד יקפיד עליך לדקה, כל החיים שלך יכולים להריס. אנשים לא יודעים, לא יודעים, סתם זורקים דברים. צריכים לדעת, צריכים להיות מאוד זהירים. גם אם אתה לא מסכים בהלכה עם הפסיקה שלו, הרב שלך פסק אחרת, אולי אתה לא מסכים מאה אחוז בהשקפה, צריכים להיזהר. התורה, שבעים פנים לתורה, יש כל מיני דרכים בעבודת השם. צריכים מאוד להיות זהירים, רבותיי. אי רצון בעזרת השם שאנחנו, נסכה להיכתב וגם לחתם לחיים טובים לאלתר נסכה בעזרת ה' לעשות תשובה אמיתית נסכה להרבות זכויות זה לא מספיק רק לחזור בתשובה ולתקן את המידות ולבקש מכילה שיהיה לנו גם הרבה זכויות הרבה זכויות בעזרת ה' שהקב' יאמר די לצערותנו ברוך ה' לעולם אמן ואמן רבי חנניה בן הקשיח