אין לי חשק לחיות

Mike Kushevsky connects rising suicide rates to consumerism, financial loss, and broken relationships in Western culture. He argues that money, food, and luxury goods leave people spiritually empty, and that only Torah and religious practice fill the soul. He's selling a book of sermons and asking for donations to fund audio recordings he claims save souls.
Chapters
ערב טוב לכולם. אני שמח להגיע הערב לנתניה. ולא ידעתי באמת על מה לדבר, עד שאיזה מישהו שאל אותי שאלה, שפתאום הדליקה לי אור אדום, ואולי כדאי על זה לדבר, זה מתאים לכולנו. אתם יודעים, אנשים שיש להם שכל, אז באופן טבעי, עוד אפילו לפני שהם מגלים את הקדוש ברוך הוא ואת התורה, אנשים שיש להם שכל, זאת אומרת, לעיין על החיים, לתבונן מה הולך פה, מגיעים פה בעולם הזה לדילמה גדולה מאוד. מה הולך פה? יש בורא לעולם הזה. עשה פה גברים ונשים ובעלי חיים ותינוקות, טבע, ובן אדם מסתכל על העולם והוא רואה אנשים סובלים וקושי החיים, כולם נאבקים בקושי של הפרנסה, מיותר מפחות. וכל אחד שמגיע לגיל מסוים אומרים לו צריכים להתחתן, אם זה בחור, אם זה בחורה, צריכים ללמוד איזה מקצוע, שיהיה לך מה לאכול, כל מיני, כולם אותו דבר בכל העולם. רוב האנשים בעולם לצערנו לא ישרים, עסוקים במרמה, בתככים, בטריקים, מה שנקרא בארץ תחמנים, בתחמנים כדי להביא את הפרנסה, כמעט כולם משקרים לכולם מי שכבר יש לו ילדים נתקע בממש חומה בצורה מבוי סתום לגדל ילדים בדור הזה זה דבר מאוד מאוד קשה כי אפילו אם הבית שלך מושלם ואין לך שום בעיה בבית יש אבא נורמלי, יש אמא נורמלית, אף אחד לא חולה נפש הם חיים באהבה ואחווה שלום וראות אין טלוויזיה בבית, לא מראים כל מיני סצנות של פשע ורצח וכללות ועונס וכל מיני שעשועונים של אנשים חסרי שכל. אין את כל זה בבית. זאת אומרת, לכאורה ילדים גודלים באווירה נורמלית. הולכים לבית ספר, לומדים. אחרי זה הם יוצאים לרחוב, כל מה שאתה בונה בבית בשנייה הולך להזזל. כנופיות, סמים, מכות, דברים שקורים בכל העולם, במקומות מסוימים יותר, במקומות מסוימים פחות. מיליונים של ילדים מתים בעולם כל שנה מסמים. מיליונים נופלים בידיים של כל מיני אנשים רעים. זה נקרא סקס טראפיקינג. תופסים בחורות. חוטפים אותם, סוגרים אותם באיזה מקום, אפילו פה בארץ. זה עשרים שנה, לא רואות אור יום. אף אחד לא יודע איפה נעלמו. לא המשפחה, לא האחים, החיות. הורסים לאנשים את החיים. פוליטיקה, מלחמות, טרור. בן אדם עוצר את עצמו ושואל, מה הולך פה? מה הולך פה? שאלה מאוד קשה. להבין שיש לעולם הזה בורא, לא צריכים להיות גאון גדול. אתם מבינים שכל אדם נורמלי מבין את זה מיד, כן? אני תמיד אומר, אם אתה רואה כוס, כוס של סנט, סנט היא עולה, הכוס הזאת, כוס פלסטיק, אפילו לא סנט, לייצר אותה. אתה רואה את הקווים המקבילים, אתה מיד מבין, מישהו עשה את זה. אין סתם קווים מקבילים. זה לא יכול להיות לעולם כזה דבר לבד. אדם נורמלי רואה דבר עם צורה סימטרית. אפילו חלחת נייר היא משהו שכתוב על זה בצורה מסוימת, עם רווחים שווים. הוא כבר מבין, דבר כזה לא נהיה לבד. הדיו לא נשפך בבית תפוס ועשה פלייר לבד עם תמונות, אלא מישהו ייצב את זה, לכל דבר יש תכלית, זה כולם יבינים, זה לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת את זה. נכון שיש כל מיני פרופסורים למיניהם וכל מיני חולי נפש באוניברסיטאות בעולם שמנסים לצייר כאילו העולם נהיה לבד, ושאין כאן בורא, וכל הסיבה שהם עושים את זה, זה אך ורק מנוחלות. לא באמת שהם מאמינים שהעולם נהיה לבד, כי הרי לא ייתכן שהם כאלה מטומטמים, כן? כי הרי אם תגיד להם, הקוס נהיית לבד, הנה הקוס הזאת. תגיד, מה פתאום? תגיד לו, והעולם נהיה לבד? בטח? מבינים? אז כולם מבינים שזה לא יכול להיות שהם עד כדי כך פגועי מוח, כן? אלא מה? יש פה אג'נדה. אתם יודעים מה זה אג'נדה? יש פה תוכנית, תוכנית זדונית. כל העולם חבר עשה כנונייה, קונספירציה, כנונייה. מה הדרך הכי קלה והכי מהירה לנגח את הדת ואת בורא עולם, מהיצירה שלו? פשוט מאוד לשחק אותם תומתמים. שואלים אותך, לא מאמין. יש בורא? לא, אין בורא. מי יצר את זה? נהיה לבד. איך נהיה לבד? היה פיצוצים. מיליון פיצוצים, אחד הצליח. אחר כך עוד מיליון פיצוצים, עוד אחד הצליח. ואז מה שהצליח בפיצוצים הראשונים ומה שהצליח בפיצוצים השניים, איכשהו התחברו בצורה מושלמת. וכשמתחילים להתקיל אותם, תגיד, אתה עד כדי כך שותה? אתה שומע מה אתה אומר? מה הם עושים? בורחים, לא נשארים להתווכח. פרופסור אחד התווכח איתי, עלה על הבמה בסוף הסמינר, פרופסור לאבולוציה, פרופסור לוין בניו יורק, אמר, באנגלית הוא אמר, אני מתרגם לכם את זה לעברית, מה הוא אמר? אני חייב להודות... היה, אני חושב, לדעתי, בן 60, אז הוא לא ילד קטן, הוא כבר הרבה שנים לימד את השטויות האלה. הוא אומר, אני חייב להודות... אני אגיד לכם את זה באנגלית, זה קצת קשה לתרגם את זה בעברית. הוא אומר, אני חייב להודות... שאני צריך לחשב מחדש אותו דרך ואותו עבודה. אני חושב שזה בעברית הכוונה, אני צריך לחשב מסלול מחדש. אומר ב-GPS, לחשב מחדש את הכיוון שלי. זאת אומרת, אני בעצם מודה 30 שנה, אני חי בבלוף ומלמד בלוף. זה גם מתקשר אלינו לפרשת השבוע. פרשת התרועה באה אלינו לטובה. לא סתם הגשבח הוא הכניס פרשה על יתרו יתר, ככה זה אומרים יתר פרשה בתורה. למה? יתרו זה היה אדם ענק ענק, אחד האנשים הכי גדולים שחיו בעולם הזה. למה? כמו שאברהם אבינו מגיל קטן חיפש את הבורא וחקר ובדק וראה את כל העובדי אלילים כולל אבא שלו ומרד בכולם הוא היה בצד אחד של העולם וכולם היו בצד השני ולכן קוראים לו אברהם העברי מלשון עבר שהוא היה מעבר אחד של העולם וכולם שותים בצד השני עובדי אלילים גם איתרו כל חייו חיפש את בורא עולם לא לשכוח, ליטרול לא היה, לא הייתה לו תורה ולא היה לו ישיבות, הוא לא למד בישיבות, הוא לא למד מוסר, הוא לא למד חומש, כל מה שהוא ידע זה מהספרות שלו, ראה עובדים עבודה פה, הלך למד את זה, ראה שזה שטויות, למד עוד עבודה זרה, למד ולימד כל הזמן, למד ולימד, אז הוא היה מישהו חשוב, מנהיג, מנהיג חברתי. מי שמלמד חוכמה, הוא באופן טבעי נהפך למנהיג חברתי. הנה, כשאני התחלתי לתת דרשות לפני 24 שנים, הייתי צעיר, אף פעם לא חלמתי שאני אהפוך למנהיג חברתי, שמאות אלפים יכתבו לי אימילים בשנה, וכל היום באים אליי לייעוץ. זה בכלל לא היה תוכנית שלי. התוכנית שלי הייתה להוכיח שהתורה היא אמת. שיש בורא לעולם שכולם יבינו יש דין ויש דיין והעולם הזה זה לא אכול ושתוק כי מחר נמות ובסופו של דבר כל אחד יצטרך להתמודד עם מה שהוא בשלע עצמו זה כל מה שרציתי הלוואי שזה היה נשאר רק זה איזה יופי אתה בא נותן את ההוכחות אנשים מתחזקים רוצה להתחזק? לך לישיבה לך לבית הכנסת לך לרב אצלך בשכונה אבל מסתבר שמה שאתה מתכנן ומה שהשם מתכנן ומה שאנשים מתכננים בשבילך, זה לא תמיד אותו דבר. אז נחזור רגע לעניין. הזיטרור הוא כל הזמן חקר. מה האמת פה? אמרתי אתמול בדרשה, שאלתי את עצמי שאלה בכל רם לקהל. ואני שואל אתכם, תגידו, אם אתה רואה בן אדם גוי שמשתחווה לשמש. רואה עכשיו השמש עולה בבוקר או יורדת, לא משנה, שכדור שמש אדום, צהוב, ענק. אתה רואה את הגוי עומד על הער, לובש איזה ג'לאבי הלבנה, משתחווה ככה, בוכה, יורדים לו דמעות, מתפלל. ריבונו של עולם, תעזור לי, אני אוהב אותך. שלח לי זיווג, שלח לי פרנסה, תרפא אותי וזה. רואים אחד כזה, אחר כך רואים איזה ישראלי פה מנתניה, מתל אביב, חוף הים, כל היום שוכב ערום בחוף, אין לו דין, אין לו דיין, לא בורא עולם, לא מתפלא, לא מעניין אותו, מתחננים אליו תשעה ורבע שעה בדרשה ומיד בורח, שבטעות לא יבזבזו לו עשר דקות. אחד כזה, יהודי, יהודי, מי, לדעתכם, בן אדם יותר גרוע? מה אתם אומרים? הגויה עובד אלילים שמשטחה בארמה? איך נקראים הגויים שעובדים את הכוכבים? קוראים להם עקום. ראשי תיבות, עובדי, כוכבים ומזלות. וכמה עונשם של עקום בתורה? עונש מוות. זה אחד משבע המצוות בני נוח. הגויים אסורים לעבוד עבודה זרה. אם אתה רואה גוי משטחווה לפסל, מהתורה הוא חייב מיטה. גם יהודי. אבל גוי, גוי זה יותר מפתיע, שאפילו על גויים, הקדוש ברוך הוא אכפת להם מאוד מה הם עושים. ברגע שהגויים עובדים עבודה זרה וחיים כמו בהמות, זה מכעיס את הקדוש ברוך הוא. ולכן הקלוש ברוך הוא מנחית על הגויים כל הזמן מקות קטלניות. צונמי בטיילנד, חצי מיליון איש מתו. רעידת אדמה באיראן, עשרת אלפים ארוגים. זה רק ב-20 שנה האחרונות. כל מיני רעידת אדמה ביפן עד היום, 20 שנה, הם לא מתאוששים ממנה. נזקים של מאות מיליארדים, בלי סוף ארוגים. קטסטרופות. אוריקנים, טייפונים, מלחמות קטלניות, פצצות אטום. מה לא? הגויים חוטפים בלי סוף. אנחנו עם ישראל, זה מאוד מעניין, אנחנו חוטפים יותר מהגויים. יש יום בלי טילים? יש יום בלי פיגוע? יש יום בלי רצח פה? יש יום בלי לחיות פה בפחד מהישמאלים? אין כזה דבר. כבר מאז קום המדינה לא היה יום של מנוחה מהם, מסכימים איתי? לא היה יום, היה יום שלא היה איזה כותרת חבלנית בעיתון, אני מאז שזוכר את עצמי לא היה כזה דבר. אבל בואו רגע נעשה חשבון. מאז שהקימו פה את המדינה 70 שנה, עד היום עומדים עלינו מיליארד 800 מיליון מוסלמים להשמיד אותנו. כמה הרגו לנו בשבעים שנה? בערך עשרים וארבע אלף. מקום המדינה ועד עכשיו. עשרים וארבע אלף. צונה מ-1 בתיילנד, חצי מיליון ארוגים. ביום אחד. רעידת אדמה של כמה דקות באיראן, עשרת אלפים פלוס ארוגים. אני לא מדבר כבר על הנזקים הכלכליים, כן. כל מיני אסונות שנופלים על הגויים, ספטמבר 11, ארצות הברית, 3,000 ארוגים ואלפי פצועים ונהדרים, שהאסונות נופלים על הגויים זה בכמויות מסיביות. מה היינו עושים אם היה לנו חס וחליל אסון אחד ו-24,000 היו מתים ביום אחד, לא ב-70 שנה? מה אתם אומרים? המדינה הייתה יכולה להתאושש מכזה אסון? 24 אלף לוויות. קודם כל לא היה מספיק רבנים ללכת לכל הלוויות. חברת קדישה מעל שבוע היה לוקח להם להתמודד עם הגופות. לא יכולים לעשות לוויות, צריכים לשים אותן בקירור. צור לעקף את הגופה, צריכים לקבור אותה כמה שיותר מהר. אין מי שיקבור. מה, חברת קדישה ארוכה ל-24 אלף קבורות ביום אחד? ביומיי? איפה יש כזה דבר? אתם יודעים, במלחמה האחרונה הכינו, שמעתי, 50 אלף ערונות גבורה. שמעתם את זה או לא? אחד לא נהרג. הכינו 50 אלף ערונות גבורה. המלחמה האחרונה שהיה, איך קראו לזה? יש להם כל מיני שמות. חומת מגן, איך קראו לזה? צורכי טעם, לא יודע, אני קצת מולבל מהשמות פה, לא יודע, כל פעם יש שם חדש. זה מה שכתוב בתורה, שבעיות שיהיה לך בבוקר, עד שכבר יגיע אחרי צהריים כבר יהיה לך בעיה חדשה, אתה כבר לא תזכור את הבעיה של הבוקר. צרה רודפת צרה. שיגעות, טירוף. אז נחזור רגע לעניין. אנחנו בעולם הזה, אנחנו, השם נתן לנו היגיון. היגיון. זה נקרא באנגלית common sense. בעקבות ההיגיון, רוב ההחלטות שאנחנו מקבלים בחיים, הן תלויות בהיגיון, ב-common sense. כדאי לי, לא כדאי. אני ארוויח, אני אפסיד. אנשים ייפגעו. אני אתן לכם דוגמה. יש דברים שההיגיון של שני אנשים שונים חולקים זה על זה, ובעצם שניהם צודקים. הנה אני אתן לכם דוגמה, שאלה ששאלו אותי אתמול. בן אדם שואל אותי, אומר שמעתי איזה דרשן, אומר בדרשה על איזה מקום שהוא הלך לברית מילה, ואבי הבן, בחור בן עשרים ומשהו, נולד לו תינוק, והוא נתן לסנדקות, הלטינוק הזה, לאיזה רב אחד חשוב, בזמן שאבא שלו עמד שם הבוש ונחלם, שאצלם העדה ידוע שכולם נותנים לאבי החתן, אבי הבעל. יש בעל ואישה, נולד בן, נותנים סנדקות לאבא של האבא, אחרי זה לאבא של האישה, של האמא. ככה נהוג בעדה הזאת. ברוב העדות ככה נהוג. פתאום יושב האבא, נולד לו נכד ראשון ונותנים סנדקות לרב, איזה רב צדיק או איזה דרשן, לא יודע מה, מביאים אותו להיות סנדק. מה הסיבה שמביאים את הרב הזה להיות סנדק? מאמינים שהוא צדיק. ורוצים שהילד יקבל ממנו תכונות טובות, שהוא חכם, חריף, קדוש, כל הדברים האלה. כי כתוב שהסנדקות, מי שסנדק ומחזיק את התינוק בזמן הברית, מעביר לו, מעציל מעליו על הילד. מעביר לו תכונות, מעביר לו ברכות, מעביר לו מה שצריך להעביר. אז צועק אותו דרשן, שלח לי אפילו את הקטע הזה. התבייש לך, התחיל לצעוק עוד מעט היה בוכה מרוב התרגשות התבייש לך, מלבין את פני אבא שלך ברבים אבא שלך, למה אתה לא נותן לאבא שלך? בגלל שהוא מחלל שבת אבא שלו מחלל שבת, הבחור הוא בעל תשובה הוא יודע, כתוב בתורה, מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר. אין שום הבדל בינו לבין גוי בעיני השם. שום הבדל. ברגע שאתה רואה איזה מחבל פה שמחלל שבת, ואתה רואה את היהודי הכי נחמד פה במדינה שהוא מחלל שבת, מחבל אתה רואה שהוא גוי, סליחה, ויהודי שהוא מחלל שבת. מבחינת ההלכה שניהם נחשבים לגויים. זה גוי מלידה וזה גוי מבחירה. אתם מבינים את ההבדל או לא? הוא לא שואלים אותו. הוא רוצה לשמור שבת, לא יעזור לו, הוא עדיין גוי. הוא רוצה, הוא רק, רק אם הוא יתגייר, הוא יהיה יהודי. היהודי לא צריך להתגייר, הוא רק צריך להפסיק לחלל שבת, זהו. רגע, שהוא מפסיק לחלל שבת, הוא חוזר לחזקת קשרות. כל עוד הוא מחלל שבת, גם אם הוא הבן אדם הכי נחמד בעולם, הוא נחשב כגוי לכל דבר. אם יום אחד הוא נפטר, צריכים לקבור אותו בחלקה של גויים, של מחללי שבת. אי אפשר לקבור אותו עם יהודים. אי אפשר לקבור אותו בין השומרי שבת. בעיה רצינית להיות מחלל שבת. מחלל שבת נגע בכוס יין של הקידוש, אי אפשר לקדש עליה. צריכים לשפוך אותה לשירותים. מחלל שבת פתח בקבוק יין של 20 אלף דולר. באמריקה יש כאלה דברים. יש עשירים, כל בקבוק 20 אלף דולר. איזה חבר שלא פתח את הבקבוק מחלל שבת, לפי ההלכה, חייבים לשמוך אותו לשירותים, הלך 20 אלף דולר. למה? בגלל שהיד של איץ הקפתחה ולא היד של מנדל. מובן? רק שתבינו מה זה מחלל שבת, מה זה? זה צחוק? אז הבחור הזה צודק, לא, הוא לא רוצה שאבא שלו המחלל שבת, שנחשב כגוי בהלכה, יהיה הסנדק של הבן שלו. אז הוא מביא רב חשוב, שיהיה לפי מה שהשם אוהב לו. אז עכשיו יש שתי דעות ושתי מגיוניות. דעה אחת, למה אתה מביא רב? אתה רוצה שלילד שלך יהיה חיים טובים ומאושרים, ויהיה אוהב תורה, ויהיה מחבא תלמידי חכמים וכולי. אה, אבל אבא שלך נפגע. אבא שלך נפגע עכשיו, הוא בוער בבפנים מבושה. כולם מסתכלים אליו, משה, למה אתה לא סנדק? אתם יודעים אם יש את אלה שאין להם טקט? צועקים, משה, למה אתה לא סנדק? חשבתי אתה סנדק. יש תבושות האלה לפעמים, פתאום איזה אחד שולף צעקה. אז הבן, שואלים את הבן, איך לא נתת לאבא להיות צנדק? אתה מבייש ככה את אבא שלך כפוי טובה, גידל אותך, הביא אותך עד הלום, טיפל בך, קנה לך, עזר לך לקנות בית. אתה לא נותן לו להיות צנדק? מה הוא עונה? אני מרחם על הילד. אני לא רוצה שהילד הזה גם כן יהיה נגד השם, נגד הדת. אני רוצה שיהיה לו חיים טובים, זה לא פר, אני אשים לו סנדק לחלל שבת. זה לא גורע מזה שאני אוהב את אבא שלי ומכבד אותו וזה, אבל אני... בסנדק הוא צריך להביא מישהו צדיק. אומרים לו, אבל אבא שלך נשפך דמו. מה הוא אומר? אומר, פעם הבאה שוב על חלל שבת, שידע שאלה התוצאות. יש לזה מחיר לחלל שבת, זה לא פשוט. זה המחיר. המחיר שהבן שלך לא ירצה שתהיה סנדק של הבן שלו. מצד שני, יש עוד דעה. שניהם עליכם, רבותיי, תבינו. לא הכול שחור לבן. הדעה השנייה היא, אמר הרב בן ציון אבא שאול איזה אחד, אמר לו, אל תיתן לי סנדקות. הוא אמר לו, מה, כבוד הרב, אני חולם על היום הזה שתהיה סנדק של התינוק שלי. הוא אומר לו, תן לאבא שלך. אומר, אבל אבא שלי לא צדיק, לא רב, קושי מסורתי. אומר, לא חשוב, אני יודע שהוא מקפיד בפנים, בלב. תן לו. אומר לו, אבל כבוד הרב, אני רוצה שלילד הזה יהיה סנדק טוב. אז מה הוא עונה לו? אומר לו, אין לך מה לפחד, זה נחשב כאילו נתת עלי. רצה אדם לעשות מצווה ונענס מעלה אני עליו כאילו עשרה הלכת לאוויר עיוור את הכביש עד שאתה מגיע אליו מישהו תפס לו את היד שנייה לפני ולקח אותו נחשב לך שעשית באת לאיזו עלמנה שהייתה צריכה כסף הבאת איתך מעטפה של כסף אומרת יא ברוך השם הסתדרתי מישהו היה כאן לפני שעה נתן לי נחשב לך שעשית מצווה הזמנת אורח לשבת, נהיה לו פאנצ'ר בדרך, לא הגיע. מה זה אשמתי? אני את שלי עשיתי, הכנתי אוכל, הכנתי לו מיטה, הכל, ולא הגיע, אונס. אני קיבלתי את שלי, ככה זה עובד. מי שרוצה לעשות מצווה וקרה משהו שלא באשמתו, נחשב לו שעשה. אומר לערב בן ציון, אני כבר התפלל, הקב' ברוך הוא, שהאבא שלך, שהוא לא כל כך צדיק, לא ישפיע לרעה על הילד, וגם בלי זה. הקב' הוא יודע שרצית לתת לחכם, וכיוון שהרב אמר לך לתת לאבא כדי לא לבייש את פניו בערבים, לא ייתכן שיהודי שעשה דבר לשם שמיים, נגד רצונו האישי, יפסיד מזה לעולם. אתם מבינים את ההיגיון שאני אומר פה? לא. יש קדוש ברוך הוא. קדוש ברוך הוא אומר לך, אל תאשן סמים. אתה אוהב להאשן גרס. ברוך הוא אומר, אסור להאשן סמים, זה הורס את תאי המוח. עכשיו אתה בא להאשן גרס, כל החבר'ה יושבים, בוא נו, תשתה קצת בירה, תאשן, ניכנס קצת לאי. הוא אומר, אני חוזר בתשובה, אני לא נוגע בדברים האלה. אני בן אדם, אני לא בעל חיים. אני שולט בתאוות שלי, ברצונות שלי. עכשיו, בן אדם כזה שוויתר על התאווה שלו, ויתר על מה שהוא רצה לעשות, יכול להיות שהקראש ברחוי יעניש אותו על זה? זה ייתכן כזה דבר או לא? מה אתם אומרים? אם בא אחד מכם לעזור לי, מרים לי עכשיו את כל הדיסקים, לוקח לי את זה עד לחנייה, מכניס את זה לאוטו, הולך עוד פעם, מביא, אוסף פה את הכיסאות, מנקש, שוטף, מה האינטרס שלי בסוף? לבוא לתת לו איזה מתנה יפה, איזה ספר עם הקדשה או משהו כזה, או שלבוא לתת לו סתירה, להגיד לו, לך מפה מנובל? מה אתם אומרים? אם אני אתן לו סתירה, אז אני, אני חלאת המין האנושי, חד וחלק. ומי שיבוא לשמוע דרשה מאני אחרי כזה דבר, אין מטומטם יותר ממנו. כי זה לא מספיק לדעת לדבר. יש דברנים בלי סוף. צריכים לבדוק, א', ב', מי הבן אדם? מי הבן אדם? יש לו לב, יש לו יושר, יש לו מצפון, יש לו דרך ארץ. מסכימים איתי? אז מה, איך יעלה על הדעת שחילוני יחשוב שאם הוא יתחזק ויעשה דברים נגד רצונו ונגד התאוות שלו, בגלל זה הוא יפסיד? כמה חילונים אומרים, אני לא סוגר את הביזנס בשבת כי אני אפסיד הרבה כסף. זה כפירה ממדרגה הראשונה. עכשיו אנחנו, יש לו בלי סוף כסף. בלי סוף. כמה שאתה רק רוצה. הוא עושה ככה, יהיה לך מיליון. הוא עושה ככה פעמיים, יהיה לך עשר מיליון. זה בעיה בשבילו? הוא צריך להזיע? מה הוא צריך לעשות? לסחוב את זה על הגב, להביא לך את זה עד לנתניה? הקב״ה מחליט בראש השנה על שבעה וחצי מיליארד איש בחצי שניה. כמה לכל אחד יהיה השנה. נקי, נטו. בפחות מחצי שניה. וגם לא רק על האנשים, על כל בעלי החיים, על הכרנפים ועל הסוסים ועל הנחשים. כולם יחיה, מי ימות, איזה כבשים ישחטו, ממי יעשו צלעות, ממי... הכול נחשב כבר. בראש השנה הכול היה. גויים, זה גלקסיות, איזה גלקסיה תתפרק, הכל כבר ראש השנה עבר בשנייה אצל השם. אז מה אתה חושב? שבזכות זה שאתה תשמע ותוותר ותעזוב את הגויה שלך ותפסיק לעשות עבירות ותפסיק לדבר לשון הרע ותקום בבוקר לתפילה למרות שאתה אצלן, קשה לך לצאת מהסמיכות בחורף, אתה חושב שבגלל זה אתה תפסיד? מי שחושב כזה דבר, אסור לו בשום פנים ואופן להגיד אני דתי. אסור לו להגיד אני בעל תשובה. זה שקר גס. ספק אם הוא יכול להגיד אני יהודי אפילו. להיות יהודי זה זכות, זה לא עונש. מי שחושב שבזכות זה שאני אקריא ויעשה את רצון השם, אז אני אפסיד מזה? הוא בכלל לא התחיל להיות דתי. כי אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות, שהקדוש ברוך הוא משלם שכר טוב לצדיקים, הוא מעני של הרשאים, לא הפוך. מי שלשנייה חושב שעל ידי שאני אצדיק אני אפסיד, הוא כופר גמור. אם הייתם שואלים אותי, למעניין אפשר לצרף אותו. כי מי שסותר את שלושה עשר העיקרים של היהדות, יש לו גם חמור ביהדות שלו. אם בן אדם בא להתגייר, גוי, רוצה להתגייר. אומר לבית דין, אני מאמין בשני מעשר עיקרים של התורה הקדושה. יש עיקר אחד שאני לא מאמין בו. מה אתה לא מאמין, אדון אמיגו? מה אתה לא מאמין? אומר, אני לא מאמין שבאמת המתים ייצאו מהכברים יום אחד. זה נראה לי פריטלס. כאילו סיפורי אליבבא. לא מאמין. אומרים לו, אמיגו, אנדלי, סע לנו מהעיניים. צריך לחזור למקסיקו. למה? מה? אני שומר שבת. אני כבר מניח תפילין. אני רוצה לבנות בית נסת. אני ככה ואני ככה ואני אוכל קשר וכבר שלוש שנים. ומתינה עכשיו נותן לנו צרורות. איזה צדיק. הכל, הכל הוא זה. אני מכיר כאלה אלפי גוהים, אלפים, שאומרים הכל כלא כבחמור. ברוך אתה, אדוני ה' מלך העולם שלנו. כל הגוי שומר, רק ברגע של וידוי הוא שפך לנו, אני לא מאמין שתהיה תחיית המתים. מותר לגייר אותו? אי אפשר לגייר אותו. איזה יהדות תהיה לו? כופר. כופר. זה נקרא בלשון חזל אפיקורס. חסר לנו אפיקורסים בעם היהודי להביא עוד אחד? חזר? אם הוא אומר, אני מאמין בעקול, אני לא חושב שיהיה ביעת משיח. לא חושב שיהיה ביעת משיח. האם הוא, אפשר לגאר אותו או לא? מה אם הוא אומר, אני מאמין בעקול, שלושה עשר עיקרים, מאמין בתורה שבכתב, מאמין בתורה שבעל פה, מאמין בחזל, כל התנאים קדושים, כל ההמוראים קדושים, כל הראשונים, בפרט הרמב״ם, גדול הפוסקים, מאמין בשולחן הרוח, מי שמזלזל במנהגים נותן לנו את נאום חייו. בסוף הוא אומר, רק דבר אחד אני לא משוכנע, על הזוהר הקדוש. קדוש, ספר נחמד, אבל אני לא כל כך הולך אחרי הקבלה, לא מאמין. למה אילן אמר לו לא תסנע? לא תסנע? נו, מה? למה לא תסנע את החברה? זה דמות. הוא התחיל איתו ולא תסנע. לא מביאים הלכה למעשה מהדרשות האלה. הדרשות האלה באות להבליט נקודה מסוימת וזהו. אז בהלכה, יש לנו הלכה מפורשת. גוי שאומר דבר אחד אני לא מקבל, אסור גייר אותו. זו ההלכה. אז הנקודה, רבותיי, הגוי הזה אומר אני מאמין הכל הכל הכל, לא מאמין בקבלה. לא נראה לי הגיוני ששמים שני תפילים במקום אחד, לא נראה לי הדברים האלה שהמקובלים עושים. נותר לגייר אותו או לא? הוא נחשב אפיקורס או לא? הרב חיים קניאפסקי אומר שמי שלא מאמין בזוהר הוא אפיקורס. אבל הרב אובני יוסף לא מסכים איתו. הוא אומר שברור שזה פגם, שאדם לא מקבל על עצמו את הזוהר או את הקבלה. אבל זה לא עיקר התורה כרגע. יש לנו עכשיו הלכה, יש לנו ראשונים, אחרונים, דמרה, תנאים, תורה, כל, עד משה רבנו, זה העיקר. אתה רוצה ללכת לפי קבלה או לא? בסדר, כל אחד ברמה שלו. היה כזו קאט שנקראת הדרדאים. תימנים, דרדאים קוראים להם. לא מאמינים בזוהר. שאלו את הרב אובד יאסה והם מצטרפים למניין, או שהם מפיקורסים. אמר, מצטרפים למניין. למה? אתם יודעים למה? איך אפשר להגיד כזה? הזוהר זה חלק מהתורה, מה? יש לנו בתורה פרדס, פשעת, רעמס, דרש וסוד. מה, אתה מוציא עכשיו את הסוד מהתורה? אצל הספרדים זה הפוך. ספרד, קודם כול רוצים להיות מקובלים, אחרי זה לומדים פשט. ספרדים, ספרד, סמך זה סוד, פ' פשט. הבנתם? בסדר. כל ספרדי יומיים בעל תשובה, פתאום נהיה לו אחרי חודשיים זקן, עוד חודש כבר נהיה לו כובע, עוד חודש כבר יש לו שני תפילין, עוד חודש כבר תעני דיבור 40 יום, עוד חודש כבר הוא מלמד קורסים בקבלה. עכשיו תגידו בואי נה, כבוד הרב המקובל הגדול מגיע לעיר אילולה מביא עם אותו אני אומר לכם היה מקרה כזה פעם בא איזה אחד סוגר את העיניים מישהו מחזיק לו את היד פאות ארוכות זקן הביאו אותו אומרים היה לו מוות קליני במקווה ומאז יש לו תגליות התגלויות אני היה איזה תלמיד אחד שהחזרתי אותו בתשובה הוא היה רחוק מאוד. אבל בשבת אחת שהוא בא אליי, הוא יצא ממני ולא הוריד את הכיפה לעולם יותר. עד היום. עשרים ומשהו שנה. מוצא שבת, הוא חזר הביתה, הוא מתקשר אליי בעשר בלילה, אתה לא יודע מה עושים לי פה. מה? חברים והחברות שלי. הוא גר באיזה בית ברוקלין. אני אומר לו, מה עושים לך? הוא אומר, יורדים עליי, שטיפת מוח, התחרפנת, תיזהר. אני אומר לו, איך הם בכלל יודעים איפה היית? הוא אומר לי, הם רואים את הכיפה. אני אומר לו, איזה קיפה? מה, אתה לא הורדת את הקיפה אחרי שיצאת מהבית שלי? הוא אומר, איך אני יכול להוריד את הקיפה? ראיתי את האמת. אמרתי לו, אין הרבה כאלה אנשי אמת כמוך. גם בן אדם כבר מתחיל לשמור שבת, מניח תפילין, בא למניינים, איכשהו הוא הולך מהצליבה, הוא הולך לעבודה לאיזה מקום, הוריד את הקיפה, מכניס אותה בכיס. בא למסעדה, מוציא, עושה ברכת המזון, מסתכל 50 פעם שאף אחד בטעות שמקיב אותו לא יראה. דואג. וואו, חבר'ה יגידו לי, פתאום איזה בחורה שאוהב אותה, היא תעבור בשכונה. מה, איציק, חזר אותה בתשובה? היצרה לא הורג אותו. רק אחרי חודשים רבים, הוא אומר, די, די, אי אפשר, אי אפשר לחיות בשקר. יום אחד הוא שם את הכיפה, נגמר הסיפור. זה בא, יצא, שם כיפה. זהו זה. השאלה היא כזאת, בן אדם שבא אומר לך, אני לא מאמין בזוהר, מאמין בהכול, איך זה שהרב עובדיה אומר שהאדם כזה הוא לא בהכרח אפיקורס כופר? אתם יודעים למה או לא? אני אגיד לכם למה. בגלל שביהדות יש כלל. מה הכלל? הכלל ביהדות הוא שאצלנו הכל הולך לפי המסורה. שמעתם פעם את המילה הזאת מסורה? מסורה מלשון מסירה. כמו שהרמב״ם כותב, משה קיבל תורה מסיני. נכון, הרמב״ם מביא עכשיו את כל הזוגות, איך התורה השתלשלה. הוא משרה לישוע, ישוע לסכנים, סכנים לנביאים, ונביאים לאנשי הכנסת הגדולה, והוא מתחיל להביא מי לימדת מי, ומי העביר את התורה לאיזה זוג ואלה העבירו לאלה. כך ההשתלשלות כל התורה עד שבא רב עשי ורב עינה וחתמו את התלמוד, לפני קרוב ל-1600 שנה. איפה נחתם התלמוד? איך קוראים לתלמוד? תלמוד בבלי, אבל זה לא פר, זה היה צריך להיות תלמוד בבלי פרסי. למה? חלק מהרבנים שאתם קוראים אליהם בגמרה היו פרסים, מהצד השני של הגבול, מבבל, מאיראק, איראק, איראן, באזור הזה הם היו. לא משנה, זה לא כל כך חשוב, כן, אבל בכל אופן, הסיבה שקוראים לזה תלמוד בבלי, כי מי הגלה אותנו לשם? נבוכת נצר, כל הבבלים האלה וזה. אז אנחנו הלכנו לבבל אחרי החורבן של בית ראשון. אז כבר היה שם קהילה בבבל לאורך כל השנים. עד שבאו עזרה ונחמיה, חזרו, כן, הקימו את בית המקדש השני, אז בזמנה. טוב. מה הבעיה? תלמוד יש לנו מסירה, יודעים מי עביר למי, הכול יודעים. 400 שנה של השתלשלות, רבי עדן הנשיא כתב את המשנאות, אחרי זה באו המוראים, התחילו להסביר כל משנה ומשנה, בא רב עשי ורבינה, כתבו את התלמוד, מאז התלמוד עובר מדור לדור, יודעים הכול, יש מסורה. על התורה היום יודעים, יש לנו מסורה. התורה, יש כללי המסורה. דרך אגב, זה לא הרבה רבנים יודעים את זה. אתה יכול להיות גאון בגמרא, גאון בהלכה, אתה יכול להיות דרשן מספר אחד בעולם, זה לא אומר שאתה מבין במסורה. יש מקצועות בתורה שזה כמו דבר אחר, למשל דקדוק. זה שאתה יודע עכשיו גמרא בעל פה ואתה גאון, זה לא אומר שאתה יודע דקדוק. אתה יכול להיות רב חשוב מאוד, אתה לא יודע את כללי הדקדוק. בגת כפת, דג אשקל, דג אשקל, כל הדברים האלה. לא כל אחד יודע את זה. ויש גם כללי המסורה. אני זוכר שהייתי לומד עם איזה רב אשכנזי חברות לפני הרבה שנים, הוא היה מומחה עולמי למסורה. מומחה עולמי למסורה. הוא היה מביא לי דברים, הייתי עמום. אמר לו, מה זה? אף אחד לא יודע את הדברים האלה. הוא אומר לי, אתה צוחק? אני שולח את זה לגדולי הדור, הם לא יודעים. הוא אומר לי, יש כמה בודדים שיודעים את זה, הרב מזוז ועוד כמה, שהם ביקעים בהכל. לא כולם ביקעים בזה, זה כאילו תורה בפני עצמם. אז הוא אומר ככה, כללי המסורה שיודעים מי קיבל ממי, את הזוהר יודעים מי קיבל ממי. יודעים שרבי שמעון בר יוחאי כתב אותו. יודעים שאחרי 200 שנה אוסיפו לו כל מיני תוספות. יש קטעים שם שמדברים על המורעים. רבי שמעון בר יוחאי היה תנה. הוא חי לפני המורעים האלה. איך מדברים בזוהר על המורעים? סימן שהוסיפו לזה 200 שנה אחרי עוד קטעים של כל מיני המורעים. והזוהר היה נעלם למשך 1,300 שנה. אף אחד לא ידע איפה הוא. הרמב״ם לא ידע, רב סעדיה גאון, כל גדולי העולם שהיו לפני רשי, אף אחד מהם לא שמע, לא ראה, לא ידע על הזוהר כלום. אין ברמב״ם זוהר, אין כלום. מי מתי מדברים על הקבלה? מהרמב״ן. הרמב״ן ורבנו יונה. מהדור הזה, לפני 700 ומשהו שנה. לפני זה אין מילה על זה, כלום. פתאום התגלה הזוהר על ידי אחד שקראו לו רבי דלאון, ככה קראו לו. ומאז הזוהר התפרסם, ובאמת בהתחלה גם לא הרבה ידעו אותו. לא יודע, מצאו אותו באיזה מערה, לא יודעים בדיוק. ומאז מתי הזוהר תפס? מתקופת האריה הקדוש. לפני 500 שנה נולדה בעולם נשמה שלא הייתה דוגמתה. ממש ברמה של נביא. האריה הקדוש. הוא היה רואה אדם, מסתכל על המצח, אומר לו את כל הגלגולים שלו. תראו בצפת בקבר שלו מה כתוב. זה משהו נדיר. אתה עומד לידו, הוא יודע מי היית בגלגול שעבר, על מה התגלגלת. אתה בא אומר לו, כואב לי כאן. אומר לך איזה עבירה עשית. כי הרי יש רמך איברים ושסע גידים בגוף האדם. כל איבר מתקשר למצוות תעשה בתורה, וכל גיד מתקשר למצוות לא תעשה בתורה. 365 איסורים, 365 גידים. זאת אומרת, אם כואב לך איזה גיד בגוף, או שכואב לך איזה עיבר בגוף, אנחנו היום אין לנו את החוכמה הזאת יותר. אז בזמנם היו יודעים למה, למה הכתף פה כואבת לך, למה חלק הזה של האצבע כואבת לך. כל דבר ודבר, לכל דבר היו יודעים למה זה קשור. ובזמן האריה הקדוש הוא פתח את כל הקבלה. כל מה שיודעים היום זה בא מרבי חיים ויטל, שהיה תלמידו. גם בזמנו היו עוד כמה מקובלים, הרמק, קורדוברו, היו עוד כמה. אחר כך בהרמחל, 300 שנה אחרי. אחר כך הגאון מבילנה גם היה. כל אלה הם קובלים גדולים, אבל יש קצת קווים שונים בקבלה שלהם. למשל קבלת הארי וקבלת הרמק, הם לא מאחוזות אותו דבר. וקבלת הארי וקבלת הרמחל, גם כן שונה. וקבלה של הגאון מבילנה שונה מהקבלה של הספרדים. יש בזה שינויים, זה לא אותו דבר. כולם זה דברים עמוקים מאוד, דברי אלוקים חיים. אבל יש היום רבט כזה של כאלה שהם מתעסקים בקבלה. אני תמיד אומר לצעירים, לכל הבעלי תשובה שלי, שהם נכנסים ללחץ, הם שומעים דרשות של כל מיני מקובלים שיש פה בארץ. יש הרבה דרשנים שהדרשות שלהם מבוססות הרבה על קבלה. הם מכניסים תיקונים, כל מיני דברים. אז באים אלי אנשים, נהיה להם חלישות הדת מזה. הוא אומר, מה, בשביל מה אני בכלל חוזר בתשובה? שמעתי את הדרשן הזה, הוא אומר, כך וכך וכך, לפי מה שהוא אומר, אני צריך לצום מאות ימים, אני צריך לעשות גלגולת שלג, וזה, עזוב אותי, מה עשיתי לחיות? תן לי כבר ללכת לגיהנום וזה, אני באמת אראה לך לגיהנום, אז מה אני בכלל מבזבז את הזמן שלי? אז אני אומר להם משפט אחד, אני אומר להם רבותיי, אני שואל אתכם שאלה, בשמיים איך אדם נשפט? לפי שולחן ערוך או לפי הזוהר? איך שופטים אדם? שולחן ערוך. שולחן ארוך זה ספר ההלכה. 200 רבנים גדולי הדור הסמיכו את רבי יוסף קראו לכתוב ספר ההלכה לעם ישראל. ככה דין בשמיים. ככה דנים אדם. לא יגידו לבן אדם כל מיני דברים מהזוהר שזה חומרות לאנשים שהם כמו מלאכים. במיוחד לא לבעלי תשובה במדינת ישראל בנתניה, שנת 2019. שעלו מחוף הים, כי עשרים שנה ישבו שם ערומים עם כל מיני פריצות ונעוף, ופתאום התחילו לשמור שבת, והתחילו להתחזק, והתחילו סוף סוף לעשות איזה צעד למען ה' נוחת עליהם איזה מקובל בעל תשובה, ממרר להם את החיים, תעשו ככה ותעשו ככה. אין מה להתרגש מזה. ברמב״ם כתוב מפורש, יש ברמב״ם מלכות תשובה, אני עשיתי איזה סדרה שלמה. איך חוזרים בתשובה על הכל. כל העבירות בתורה יחסית, קל לעשות עליהן תשובה. חוץ משלושים ושישה איסורים. יש שלושים ושישה איסורים שכתוב עליהם בתורה, ונחרטה הנפש ההיא. זה רונש כרת. מי שעשה עבירות של כרת כגון חילול שבת, אכל ביום כיפור, אכל חמץ בפסח, אכל חלב, כל הדברים האלה, שכתוב עליהם כרת, או שיש לו חברה והם קימו יחסים והיא נידה, לא הלכה למקווה ועבר זה, הרי לא נשואה לו. אז באמת הוא והיא זה הונש כרת כל פעם שהם ביחד. כל הדברים האלה, 36 איסורי כרת. איך עושים תשובה על זה? מפסיקים מהעבירה, מתחרטים, מתביישים. כל יום בתפילה אומרים אשמנו, בגדנו, וידוי. מגיע יום כיפור. בעצם כבר רוב התשובה נעשתה. רק עדיין צריכים לקבל איסורים ביהוד. כי מי שעבר איסורי כרת במזית, הדרך לתקן את האיסורים האלה, מלבד התשובה והחרתה והבושה והזיבת החטא וימי כיפור וכל מה שכרוך בכך, חייב לקבל איסורים ביהוד. מה זה איסורים? מחלות, אוגמת נפש, כאבים, בעיות בבטן, אישה רעה שממררת לו את החיים, אין לו זיווג, עשר שנים הוא ערירי, מסכן, הולך לשידוחים, אף אחד לא רוצה אותו. זה איסורים גדולים. כאבי שיניים, כאבי עיניים. אבל זה לא חייב להיות ככה. יש מוצג גם נגד האיסורים. כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ. יש שני סוגי עול בחיים. יש עול תורה ומצוות ויש עול של דרך ארץ, של דרך העולם. איסורים לגדל ילדים, צרות, סרטן, מסכנסה, מילואים, עמבים, מה? בלי סוף צרות. מי שמקבל על עצמו בכל הלב, אני עכשיו מקדיש את חיי למען השם. תורה, מצוות, עירת שמיים, לימודים, עובד על עמידות, ובאמת מקדיש וקם בבקרי ולומד, אפילו אם הוא עובד, אבל הוא קובע העתים לתורה. ממש משתנה הבן אדם. אין לו, לא צריך איסורים. הקדוש ברוך הוא רואה את זה שהוא מתייסר בלימוד, ורואה את זה שהוא קם בבוקר מוקדם, ורואה שהוא עושה חסדים, ורואה שהוא שובר את הראש בלימוד הגמרא, מעביר ממנו את המחלות, ואת הצערות, ואת עול הפרנסה. מלאכת צדיקים נעשית בידי אחרים. הרבה שליחים למקום. אם אתה עושה את רצונו של השם, הוא עושה מישהו שעושה את רצונך, מידה כנגד מידה. אתה עושה את רצוני, היא צריכה לעשות את רצונך. ככה זה העולם. היה אצלנו בישיבה בחור, היום הוא רב גדול מאוד בארץ פה. דיין, מוהל, שוחט, סופר, מהו לא, מהו לא. ברוב שעתם הזה מוכשר ורציני. זה אחד האנשים הבודדים שאני מקנא בהם. יש לי איזה רשימה של כמעט עשרה שהייתי מוכן להתחלף איתם. והמעייבה היא שהייתי כמוהו. רשימה שאנשים שיקרתי אותם מקרוב, ראיתי איזה עבודת השם יש. הוא אחד מהם. מצמיד עצום. לא היה כל כך הפסקת צהריים, שבתו, לא מענתו כלום. הוא כל היום בספרים לומד. היה בריון, משקולן, זה, מה זה, מאמן כושר, כל השטויות האלה. עזב את הכול, ישב, למד, למד, למד, נהיה דיין גדול, נהיה דיין שבבית דין מכריע גורלות של אנשים. הבן אדם הזה, הייתה לו מכונית מצ'וקמקת, נס בכלל שהיא נוסעת. איך היא לא מתפרקת לגורמים? איזה טויוט המצ'וקמקת קטנה, אישה קרסית של תינוק, סטיקים, באה עם המצ'וקמקת הזאת לשבת. באמריקה כל נסיעה זה שעתיים-שלוש, זה לא כמו פה, צ'יק צ'אק, חבר'ה, שעה עשר דקות. נסיעות, נוסע שנים עם האוטו. לא מוסך, לא טיפולים, לא כלום. עד כדי כך השם אוהב את הבחור הזה, שאפילו היה צריך לחדש את הרישיון נהיגה. אתם שמעתם מישהו שחידש רישיון נהיגה בלי לבוא למשרד הרישוי? שמעתם כזה דבר? הלך מישהו וחידש לו את הרישיון נהיגה והגויים שם הסכימו. נגד החוק. אין, אתה חייב לבוא, מצלמים אותך, בודקים, בדיקת עיניים, בדיקת ראייה. לא היה צריך, אמרתי, לא יכנסתי את הרישיון בלי להיות שם. הוא אומר לי, וואה, השם ירחם שם, מלא גויים, מלא פריצות, מזל שלא הייתי צריך ללכת. אני אומר לו, איך ידע שאת הרישיון? הוא אומר, השם עזר, זה ההוא הלך, עשה בשבילי. אני אומר לו, איך יכול להיות כזה דבר? זה לא היה מעולם בתולדות אמריקה כזה. למה? כי השבח הוא יודע, הבן אדם הזה אמת, אמיתי, לא מבזבזמן. לא שטויות, מסיבת יום הולדת, קנק, יושן עד עשר, אין אצלו את הדברים האלה. אז מי שבאמת רציני, בקיצור, היה לו את המכונית הזאת כמה שנים, יום אחד החליט לעשות עלייה לארץ. אז מכרת את האוטו לאחד אחר בישיבה. ושלא תבינו אותי, לא נכון. זה שקדם אינו, את האוטו גם צדיק. גם בא תשובה רציני. גם לומד, אוהב תורה, איש עגון, מסור, הכול. אבל כמו ההוא, יש אחד, שניים בדור. זה לא דבר רגיל. אמרתי בלב שלי, מעניין כמה זמן עד שהאוטו הזה יתפרק. לבוחרת אני בא לישיבה, אני מסתכל בחנייה, רואה המחסה מנוע פתוח, כל הרדיאטור עולה באש, עדים. אני בא לבחור, מה קורה? ואני, תראה מה זה, רק אתמול קניתי את האוטו, כבר הלך רדיאטור. אמרתי לו, אתה לא יודע שהאוטו הזה נסע שנים בנס? אתה שכחת מי נהג בו? האוטו הזה רק נסע בגלל שהה' גזר עליו שם בשקט ותסע, ואל תעשה בעיות. אבל הלך הצדיק. עכשיו אתה צריך את כל האוטו להחליף. לסכם כמה צרות היה לו עם האוטו הזה. עכשיו, הבחור הזה, זה שקנה את האוטו, יום אחד הוא אומר לי, אתה יכול לקחת אותי לטראמפ? לישיבה? איפה אתה? בברוקלין. שעתיים נסיעה מהישיבה. כן, אמרתי לו, אני מסיים את הדרשה בשעות שתים עשרה בלילה, שתים עשרה וחצי, אני אקח אותך. ולאחר שאנחנו נוסעים, כבר נהיה אחד בלילה. אומר לי אני עוד שבוע חוזר לארץ. עכשיו הוא היה בחודשים הראשונים של התשובה שלו, זה לא מספיק לעזוב את הישיבה, לנחות פה באיזה מקום בארץ, שם בתל אביב, תוך שבועיים שלוש הוא יורד לאפס שם, אין מסגרת, אין כלום. אמרתי לו, מי אמר לך שזה טוב שתחזור לארץ? אתה עוד לא בשל, עוד לא נתת את השורשים. מה הוא אומר לי? אין לי ברירה. נגמרת לי הוויזה. אם אני אעבור את הוויזה עוד שבוע, אני לא אוכל בחיים להיכנס לאמריקה יותר. אין לי ברירה, הוא אומר. אמרתי לו, תשמע, אני שמעתי על איזה מקרה, יש איזה טריק איך להיכנס לאמריקה גם בלי וויזה. הוא אומר לי, איך אפשר? אמרתי, יש איזה בחורה אחת, פעם הייתי בדרשה, היא לימדה אותי איך היא נכנסת ויוצאת, בלי ויזה. אמרתי לו, איך? הוא אומר לי, איך? אני אומר לו, היא קונה כרטיס לקנדה, עם עצירה בניו יורק. אבל היא עוצרת בקנדי, וההמשך לקנדה זה בלגוארדיה. 20 דקות נסיעה במונית. היא מגיעה לזה כנדי, אומרים לה, דן אותו, אין לך ויזה, למה באת לפה? אני לא באתי לפה, אני נוסעת לקנדה, הנה יש לי כרטיס, עוד שעתיים יש לי כרטיס ולגוארדיה, אני ממשיכה לקנדה. טק, נותן לה שבועיים להיכנס. היא יוצאת מהשדה תעופה, נורקת את הכרטיס של קנדה, כפרת אבונות, ונשארת באמריקה. ככה כל פעם היא עושה. אני מספר לו את הטרייק הזה, אמרתי, דג, אתה תוכל לחזור לאמריקה. אני לא רוצה שיעזוב את הישיבה, אם הוא עוזב את הישיבה הוא עבוד. שמע, אני לא בטוח, ואם לא יכניסו אותי, מה קרה פתאום? הטלפון שלי מצלצל, אחד בלילה. אמנם אני מתקשרים אליי כל שעות היום, אבל בכל זאת זה לא כל כך שכיח שבאחד בלילה הטלפון יצלצל. אני מסתכל, מספר לא מזוהה. אמרתי, כנראה מארץ. מרים את הטלפון. כמו לרב, כן, זוכר אותי? מי? מורן. איזה מורן? מורן שעשית אצלנו שיעור. אני אומר לו, אני לא מאמין, את רצינית? אני אומר לו, את יודע מי זו הבחורה הזאת? זו הזאת שלימדה אותי את הטריק. שנים לא שמעתי עליה, שנים. כבר הלכה ולא יודע איפה היא בכלל. איך שאני משכנע אותו להציל את הנשמה שלו, הקב' ברכות גרם שהיא מתקשרת לשמונה בבוקר בארץ. היא מתקשרת אליי. אני אומר לה, את לא תאמיני, אני עכשיו מדבר עם איזה בחור ואני אספר לו את הטריק שלימנת אותי. תגידי לו שהוא לא מאמין. תגידי לו איך זה עובד. עכשיו, תשמעו טוב, רבותיי. היא אמרה לו, כן, זה עובד, זה בדוק, אל תדאג, אני עשיתי את זה הרבה פעמים. תודה, תודה. דיברה איתי, שאלה אותי כמה עניינים, נגמר. החליט להישאר. עכשיו שהוא הודיע להורים שלו שהוא לא חוזר, הם באו לבקר אותו. אבא ואמא שלו באים אליי, אמר, אם יכולים להיות אצלך כמה ימים? אמרתי לו, כן. בינתיים אמרו לי, יש איזו בחורה אחת מאיזה מדינה באמריקה הישראלית, שהיא מגיעה לניו יורק, היא תהיה פה שלושה שבועות, ואין לה בינתיים איפה להיות. אתה מוכן שתגור אצלך שלושה שבועות? לעזור לאשתך, זה כל מיני סיפורים. אמרתי, בסדר, אתה שתבוא. באמת באה בחורה צדיקה, גול, משהו, קלאסה של בחורה. מגיעים ההורים של הבחורה הזה, אני ישר רואה בשפת גוף של אבא שלו נדלק על הבחורה הזאת בשביל הבן שלו. אני אומר לו, אני כבר רואה, אתה מזומן פה שידוח, אה? אומר לי, אלווי, איזה בחורה, אלווי שתהיה קלה שלנו וזה. ראה איך היא עוזרת, נקה, שוטפת כלים, צנועה, בלשנות, נהה. אמרת לה תדאג, אפשר לסדר את זה. סידרנו ביניהם שידוך, התחתנו, שידוך מושלם. איך אומרים? הכל נפל על הצד הטוב ביותר. אמרתי לעצמי, תראה מה זה, הקדוש ברוך הוא, היה לו כבר את השידוך הזה בראש, הוא העיר את הבחורה הזאת שבונה בבוקר, שיהיה לה שאלה תחופה, למה זה הקש ששבר את גב הגמל? אם היא לא הייתה מתקשרת, הוא לא היה משתכנע. דנטו. אז זה שהתקשרה, הוא הבין שיש פה נס מעל גדר הטבע. נו, תגידו לי אתם, זה יכול להיות מקרה כזה דבר? נחזור לעניין. בן אדם שואל את עצמו, מה הולך פה? אנשים באים אליי, אומרים לי, לא בא לי להתחתן, בשביל מה אני אתחתן? מה אני אעשה עם עצמי? איזו עבודה יש לי? אפשר לקנות פה בית במדינה הזאת היום? בית אחים צ'וקמאק, מיליון וחצי שקל, מאיפה אני אביא את זה? אני אעבוד עשרים שנה לשלם את הבית ומה עם אוכל ומה עם ילדים ומה עם ישיבות. אני כבר מוותר על זה. איך אתה יכול לוותר על זה? בן אדם יכול לחיות בלי אישה עשרים שלושים שנה? הרי הוא יעשה עבירות. אין מה לעשות, כבוד הרב. אני אשתדל לו לעשות עבירות. עד שאני איפול, יעשה תשובה. איפול, יעשה תשובה. אז מה, אתה רוצה לגור אצל ההורים שלך עד גיל שלושים? ארבעים? יש לך ברירה בשבילי? מה אתה עונה לו? בעלך בחורה אומרת, שמע אני לא מבינה מה זה החיים האלה, מה אני, מה אני, בשביל מה באתי לעולם? להיות עקרת בית, מנקה, לנקות, לבשל, לגדל ילדים, עצבים, מה אני צריכה את זה? אתה אומר לה, ומה אם את לא רוצה לחיות עם בחור, לאהוב מישהו שאוהב אותך? כן, אבל זה לא... איך אומרים? זה בא עם חבילה, זה לא בא על מגש. איך אומרים? עלייה וקוצבה. גבר בא, אוהב אותך, מטפל בך, הכל טוב ויפה, אבל קורע אותך, וזה, וקריטיסיזם, וכל מיני בעיות, וזה, ומריבות, ועצבים, ועניינים, אל תקני, אין לנו... אז אהב אותי מזה. לא רוצה? לא רוצה. מה אתה עונה לבן אדם כזה? בעלך בן אדם, אני אתן לכם עוד דוגמאות. כבוד הרב, אסור לאכול בשר. צער בעלי חיים. אי אפשר לאכול בשר. אני צמחוני, אני טבעוני, כל אחד והעניינים שלו. אבל התורה אומרת שאפשר לאכול בשר. היום הקריבים הוקחים קורבנות ושמחת בחגיך, חזן אומרים זה בשר ויין. לא, אני לא חושב שכדאי לאכול חיות, זה לא פר. מה אתה עונה לו? יש לנו בעיה, אנחנו בני האדם, אתם יודעים מה הבעיה שלנו? שלמה המלך כתב את זה במשפט אחד, אל תהיה צדיק הרבה. מה הפירוש, אל תהיה צדיק הרבה? מה רע בלהיות צדיק הרבה? כמה שיותר צדיק יותר טוב, לא? לא תמיד. לפעמים זה התייפיפות. לפעמים זה שואו, הכל פה שואו. זה בא לך מעטה תמודה. אני אתן לכם דוגמה למה אני מתכוון. בן אדם אחד בא לראש ישיבה שלו, אומר לו, אני מקבל שבת שעה לפני הזמן. קיץ שבת מגיע שמונה בערב, הוא משבע כבר מקבל שבת. הולך למנחה מוקדמת, מקבל שבת. יום אחד הראש ישיבה אומר לו, תגיד, גלגולים, גלגולים, הכל גלגולים. יום אחד, יום אחד, הראש ישיבה אומר לו, תגיד, איך זה שבישיבה הזאת אתה היחיד שיש לו עירת שמיים, אתה מקבל שבת שעה לפני הזמן, תראה את כל התלמידים פה האלה, איך הם מחכים עד הדקה האחרונה לקבל שבת, כמה אני מאוכזב. אומר לו הכלמית, כן, כבוד הרב, ממש בושה וחרפה, תת רמה פה. אומר לו הרב, אני מצווה עליך, אני מצווה עליך להפסיק לקבל שבת שעה לפני הזמן. אומר לו, מה? הרגע שיבחת אותי, מה הולך פה? אומר לו, אני רציתי לבדוק אם אתה מקבל שבת שעה לפני הזמן, אם זה בא מצד טוב, או שבא מצד של היצר הרע. אז התלמיד אומר לו, איך יצר הרע השכנע אותי לקבל שבת שעה לפני הזמן? אומר לו, הכל גאווה. אתה רוצה להראות לתלמידים שאתה הכי טוב פה. מה הרעייה? מה הרעייה? הרעייה היא שתלמיד אחר שלא מקבל שבת שעה לפני הזמן, מאוס בעיניך. הוא לא שווה גרוש. אתה רואה שזה הכל גאווה? מה אתה... למה הוא... הוא עושה את מה שההלכה אומרת. הוא לא עבר עליו עבירה. בשבע בערב עוד אור. זה עוד לא שבת. זה שאתה החלטת להחמיר, לא אומר שכולם צריכים להיות כמוך. הרבה פעמים בן אדם עושה דברים, וזה הכל הצגה, רק שיחשבו שהוא איזה משהו חשוב. זה לא נחשב מצוות, שיהיה לכם ברור. זה הכל הצגות. הקדוש ברכו חוקר כליות והלב, הוא יודע אם זה אמיתי או לא. אז נחזור רגע לעניין. שלמה המלך אמר לנו, אל תהיה צדיק הרבה, אל תעשה לנו הצגות פה. הקדוש ברכו אמר, הקדוש ברוך הוא אמר שמותר לאכול בעלי חיים מסוימים שהם קשרים. אתה אומר, אני יותר רחמן מהקדוש ברוך הוא. אני יותר רחמן מהשם. השם אומר מותר. מותר שחיטה, נכון? השם עתיר שחיטה או לא? יש הלכות שחיטה מער סיני? הסימן שאפשר לאכול פרות, נכון? אפשר לאכול סטייק, זה לא עבירה, נכון? אוקיי. בא איזה בן אדם דתי, אומר לך, אני לא נוגע בזה. לא אוכל. גם דגים לא אוכל. לא רוצה לאכול מהחי. אני אוכל צומח בלבד. למה? אני יותר צדיק מהשם. זה באמת מה שהוא אומר. אמנם, ראיתי איזה סרטון שמאוד התריד אותי לפני איזה שבועיים. על מה שקורה פה בארץ עם הבעלי חיים, איך מענים אותם, את ההפרוחים ואת ההדפרות. אז זה באמת בעיה חמורה, כי זה נגד התורה. התורה מאוד רגישה לרגשות של בעלי חיים. הקרשת ברוך הוא הכמיר מאוד עם מי שמענה חיות. יש הרבה סיפורים שאנשים לא יכלו להביא ילדים 20 שנה בגלל שהעינו חיות. דברים מפחידים. פחד פחד, ממש פחד. בן אדם צריך להכיל את הבעלי חיים שלו לפני שהוא מכיל את עצמו ואת הילדים שלו, אסור לו להתאחזר אליהם, צריך לדאוג להם, אפילו לסרס אותם אסור, אלא אם כן יש איזו סיבה, שזה פיקוח נפש או משהו. במילים אחרות, הקב' ברוך הוא מאוד רגיש את הבעלי חיים, לא נשכוח שהבעלי חיים הרבה מהם זה גלגולים של אנשים. יש לך איזה כלב או איזה חתול, ואתה לא יודע, זה גלגול של איזה מישהו. יכול להיות שזה סבא שלך גם. אתה לא יכול לדעת, יש לך עכשיו איזה כלב בבית, סבא שלך היה חיים איזה גויה ברוסיה, גלגלו אותו בכלב, הכלב הזה יצא לך בבית. היה מעשה בנוג'רזי, שהזמינו לפני 25 שנה את הרב ניסים יגן עליו השלום, לדבר בשבעה שבחור בן 20 נהרג בתאונת דרכים. הוא הגיע לשבעה, כולם ישראלים שם בנוג'רזי בארצות הברית. התחיל לדבר, פתאום שומעים גירודים על הדלת. גירודים. פתחו את הדלת, ראו כלב שחור ענק. נבעלו. אה, איזה פחד. אבל הכלב לא בא להתקיף. ככה, מדוכא כזה. אמר לה, יא רב, עזוב רגע את הכלב. עזוב אותו. התחיל ללכת לאט לאט, נכנס לסלון. קפץ על הקורסה והתיישב על הקורסה ככה. ממתי כלב יושב על קורסה? שואל אותם הרב, תגידו, הבן שלכם היה הולך עם גויות? יושבים שיבה על הילד שלהם. זה אמריקה פה, כבוד הרב. הוא הלך לבית ספר עם גויות, כן. היה לו איזו חברה גויה או משהו, הוא אומר, כן. אתה יודע, אנחנו לא כל כך דתיים, אמר להם, הנה הילד שלכם, הנה הוא התגלגל בכלב הזה. נכון שהוא היה יושב פה בקורסה הזאת? התחילו לבכות. נכון, הוא היה אוהב את הקורסה הזאת, כל היום יושב פה מול הטלוויזיה. אמר להם, הבן שלכם התגלגל, לא סתם הוא בא לפה בערך תשע עשר בלילה, בזמן דרשה. איזה כלב בא ומתיישב על הקורסה? אתה עיוור? אתה לא רואה מה הולך פה? זה דברים שכתובים. אל אדם חוזר בגלגולים? אני, דונה שלי, היה להם כלב הרבה שנים, קראו לו בילי. בארץ כל הכלבים יש להם שמות של אמריקאים. סטיף, בילי, ג'ון, כל מיני שמות. הבילי הזה היה כלב מהקטנים האלה עם טלטלים שחורים. חמישה ימים בשנה הוא מסרב לאכול. יום כיפור, תשעה בעב, תעני, תסתר, 17 בתמוז, 10 בתיבת, הוא לא אוכל חמישה צומות בשנה. דודה שלי אומרת, תבוא בעצמך, תראה, תשים לו עכשיו קערות, הכל, הוא לא מתקרם לזה כל היום. איך נגמר הצום, הוא חוזר לאכול. פלא פלאי. פעם אחת, הם עברו לגור בשכונת הבוכרים בירושלים. כולם שם חרדים. דוד שלי, עליו השלום, מתבייש ללכת שם עם כלב. חרדים לא מגדלים כלבים בבית. בעולם שאנחנו חיים בו היום, חצי מהאנשים הפכו את עצמם למשרתים של כלבים. במקום שיהיה הפוך. במקום שהכלב ישרת אותך, אתה נהיה את המשרת שלו. לוקח אותו, אוסף את הצועה שלו, לוקח אותו לרופאים. זה כמו להרבה כסף. אם אתה רוצה להשאיר אותו בבית, אתה צריך להביא מישהו שיקח אותו החוצה לשירותים. במענת אין אחד מסתובב עם 20 כלבים ככה ברחוב, משלמים לו. על כל פעם שלוקח את הכלבים לעשות צרכים ברחוב, הוא מקבל כמה דונרים על כל כלב. אחלה עבודה. מרוויח יותר מעורך דין פה. אז הם לא רצו שיהיה להם כלב בשכונת הבוכרים, שלחו אותו לרמלה, לבן שלהם. כמה מרחק מרמלה לירושלים? אה? לא, קילומטר אש, חמישים, שישים קילומטר, כמה? ארבעים קילומטר. זה הרבה, נכון? הרבה. אחרי יומיים, דונה שלי מגיעה הביתה, עולה לקומה שנייה, מי יושב ליד הדלת? בילי. בילי קלינטון. חזר. באו מהר לרב בן ציונה בשאול, זצל. הוא אמר, רב, אל תשאל, הכלב חזר אחרי יומיים. מרמלה ברך הגיעה עד ירושלים, מצאת הדלת. אמר להם, אי אפשר לשלוח אותו, זה צער בעלי חיים, הוא ימות מצער. עוד כמה שנים הוא שרד ונפטר. אני אומר נפטר, כי זה ודאי גלגול של בן אדם. דברים מפחידים, פחד מוות. מי שכאן לא רוצה לחזור בכזה גלגול, אז עכשיו זה הזמן להתעורר, אתם צעירים פה, ברוך השם. נתניה, בת ים, תל אביב, זה ערים, אשדוד, חוף ים, פריצות, קיץ נוראי, בחורים, בחורות, קטסטרופה. מה שקורה פה, שבעה, שמונה חודשים בשנה. מי שלא יהיה קשור לתורה, איך הוא ישרוד? אפשר לשרוד היום בלי ללמוד תורה ומוסר יומיום? אין אדם שומע דרשה חזקה שעתיים. כמה שעות יש לו מנוחה מהיצר? אין לו עכשיו להתחיל ללכת לאיזו בחורה או לעשות עבירות. הוא נרגע קצת לכמה שעות. אם הוא היה לומד כל הזמן תורה, הוא אף פעם לא היה עושה עבירות. האבותיי צריכים לדעת דבר אחד. בעולם הזה זה לא תוכנית כבקשתך. מה שאתה רוצה, מה שכיף לך, מה שבא לך, מה שאתה מבין שכדאי לעשות, מה שאתה מבין שלא כדאי לעשות, הכל לא רלוונטי. יש רק אמת אחת וחייבים לשעבד את עצמנו לאמת הזאת. מה השם אמר שצריכים לעשות? מה המצווה הראשונה בתורה? תרורו ומילאו את הארץ. מה זה פרורו? צריך להביא ילדים לעולם. איך תביא ילדים? צריך להתחתן. תמצא אישה כשרה, תחליט לתחתן. כמה ילדים צריכים? מינימום שניים. בן ובת. אה, יש לך שני בנים, אתה חייב עוד בת. שלושה בנים, חייב בת. ארבעה בנים, חייב בת. עשרה בנים, חייב להמשיך. זכית לבן ובת, בסדר, קיימת את המצוות. קיימת את המצווה, עכשיו כבר אין לחץ שאתה תיכנס, נראה לי, אבל לא תיכנס, פחות קריטי. את המצווה קיימת, זה בהנחה והם לא ימותו. אם אחד מהם ייפתר, לא קיימת את המצווה, זה מתבטא למפריע. ואם אחד מהם לא יכול להמשיך להביא ילדים, יש אנשים עקרים, גם גברים, גם נשים. אם הם לא יצליחו להביא ילדים, גם לא קיימת את המצווה. לכן תמיד עדיף כמה, כמה בנים, כמה בנות, שאם אחד הכהר, השני יביא. אם הוא הכהר, השלישי יביא. אחד ואחד אתה הולך על חבל דק, אז אתה רואה שאתה צריך להתחתן. אה, אבל יוקר המחיה פה בלתי נסבל. מדינה הכי יקרה בעולם ישראל, ביחס למשכורות. צנעים הכי קשים של חיים פה, חוץ מחודש מילויים ועוד כל מיני צרות, 40-50 אחוז מסך נסע, צנעים הכי קשים בעולם. הכל פה יקר, מחירים של ניו יורק ומזכרות של עזה. זו המציאות פה. תגיד לאמריקאי, תגיד לאמריקאי תגיד לאמריקאי שירוויה 5,000 שקלים בחודש זאת אומרת 1,200 דולר רק עוד לפני שגמרת את המשפט הוא קראת לך את הראש הוא מרוויח את זה בשבוע ובוכה תראו איך הם מתלוננים באמריקה הוא מרוויה 5,000 דולר בחודש וכל היום בוכה אי אפשר לחיות פה מעמד הביניים נשחק שומעים? אז מה היה, אם הוא היה חי פה, מה היה אומר? מחירים, הכל אותו דבר כמו ניו יורק. נדלן, אוכל, בגד, הכל אותו מחירים, כמו באמריקה. ומזכורת רבע. קשה מאוד. אין עתיד כמו לרב, בשביל מה להתחתן? עזוב אותך, זה לא בידך. אתה חייב לעשות את ההשתגלות שלך. איי, אבל לא יהיה מה לאכול. איפה נגור? מה נעשה? אתה עושה את ההשתלבות, מה שהשם ירצה זה מה שיהיה. לא יהיה, לא יהיה. החיים האלה הם כערף עין. יהיה עבודה, לא יהיה עבודה, אתה לא יכול לדעת. דברים משתנים, הרי הרבה... ההורים שלנו שבאו לכאן בקום המדינה, מי שמכם יודע את הימים האלה, חיו פה שמונה בחדר, הרב אובדיה, כל המשפחה שלהם חיו בחדר אחד. לא היה חדרים. חדר אחד, יותר מעשרה ילדים. זה לא היה פרטיות, הכול היה מיטות, השולחן של הסלון, הכול בחדר אחד. כשהיו עושים ספונג'ה, הוא היה עומד על כיסא, באמצע החדר לומד גמרא בעמידה, כי לא היה איפה להתחבר, רוצים לשטוף את הרצפה, אז הוא היה עומד על כיסא, חצי שעה בעמידה, לומד גמרא. עובד יעזוז שמאלה עם הכיסא, זה אז, שוטפים. תעזוז ימינה. לא כמו היום, ילד אחד, יש ילד וכלב, 14 חדרי שינה. למה אתה צריך כל כך הרבה חדרי שינה, וילה, במיימי? בשביל מה? יש לך ילד וכלב. הילד שאלו גיוון. פעם אחת רוצה חדר סגול, פעם אחת חדר צהוב. גיוון. כמה שהאדם יש לו יותר מותרות, ככה הוא יותר סובל מהחיים, אתם יודעים את זה? הוא אמנם חושב שהוא אני, איזה מסכן אני, תראה אני פלאפל, לא יכול לקנות. אבל הוא לא יודע שאם הוא היה מיליונר, הוא היה סובל עוד יותר. אני אשאל אתכם שאלה, אנחנו תכף מסיימים, אני אשאל אתכם שאלה. מה עדיף להיות? עשיר ומלל או אני ומלל? אומר ידידנו פה, עדיף להיות עשיר אומלל. לפחות אין לי את הבעיות של אבא שקנת, שנסחר דירה, צבים, סופרמרקט אדוני, החוף שלך כבר עבר 3,000 שקל. נפקע במרצדס. נפקע במרצדס? מה, נפקות באוטובוס? כמעט שכנעת אותי. כמעט שכנעת אותי. מה? אז אני אומר, ככה, שמעו טוב. עדיף להיות אומלל עני. למה? מי שיודע פסיכולוגיה של בני האדם יודע שבוודאי עדיף להיות אומלל עני מאשר אומלל עשיר. אני אגיד לכם למה. אדם, כדי לחיות את היום-יום, צריך מוטיבציה. צריך שיהיה לו כוח רצון. מה יוצר אצל האדם כוח רצון? מי יודע? מה יוצר? שאיפות, תוכניות, מטרות, להגשים מטרה. מה המטרה של אדם בעולם הזה להתקדם כלכלית? ברגע שהוא עניך, הוא בין עשרים ושלוש, ענית, אפרן, יושב אצל ההורים שלו, אין לו אפילו כסף לקנות טבעת, הוא הולך, מוצא עבודה, רץ לקליאנטים, דופק בדלתות, עוד אלף שקל, עוד אלף, עוד אלפיים, הוא אומר בקצב הזה עוד ארבע שנים יהיה לי כבר זה ואני אקנה זה ואחר כך אני אקנה חנות ואני אהיה בוסט של עצמי ועוד עשר שנים יהיה לי בית. זה מה שמניע אותו. ואז שיהיה לי וילה, ושיהיה לי מרצדס, ויהיה לי אישה וילדים, וכולם נבושים חליפות, ושעונים יפים, וטיולים, אז אני אהיה מאושר. זאת אומרת, כל הדרך אל העושר, יש לו כוח רצון וחשק לחיות. כי הוא אומר, בעוד כמה שנים אני אעשיר. אבל מה קורה שהוא כבר נהיה בן ארבעים והוא מולטי מיליונר והוא מדוכא ומיואש מהחיים ואין לו חשק לקום בבוקר ובשביל מה אני חי ובשביל מה אני הולך למשרד ובשביל מה אני נשוי ובשביל מה יש לי... אז דוב אותי לא רוצה את כל זה אתה אומר לו אבל הקב' הוא רוצה שכן תעשה שמה אבל אני אין לי חשק אני לא מבין אני לא מבין למה אני לא מבין למה ברגע שהוא כבר נהיה עשיר והוא רואה שעדיין הוא אומלל, אין לו עוד יותר רצון לחיות. אם היה מותר להתאבד, היה מתאבד. אתם יודעים כמה אנשים אמרו לי, אני חושב להתאבד? אתם יודעים כמה התאבדויות יש פה בשנה, במדינה, כל שנה? כמה חיילים מתאבדים? כמה נרקומנים מתאבדים? כמה אנשים שלקחו סמי עזאיות ועוד הוא לא יודע מה, התחרפן להם הראש? כמה אנשים מתאבדים בגלל שאיבדו את הכסף, כמה אנשים מתאבדים על האהבה נכזבת. כמויות אדירות יותר מאי פעם. ראיתי איזה מאמר, השנה שעברה התאבדו יותר אנשים מאי פעם. גם באמריקה אותו דבר. אחד שאל אותי לפני כמה שנים, במה להשקיע? נדלן על הפנים. חנויות על הפנים. רק אמזון עושה מיליארדים. כל הביזנסים הלכו על הפנים. מה לעשות? אמרתי לו, תקנה מנהיות בחברות לכדורים נגד דיכאון. הוא אומר לי, מה, אתה רציני? אני אומר לו, כן. לך תשקיע בפרוזק הרבה כסף, תחכה שלוש שנים. הוא אומר לי, מה, אני אומר לו, תשלש את הכסף שלך. הוא אומר לי, למה? אני אומר לו, אני אסביר לך למה. אמריקאים זה אנשים שטחיים ריקניים. לא סתם קוראים להם אמריקה, אומריקה, אומריקה. אנשים ריקניים. רק מעניין אותם בייסבול, פוטבול, בירה, סופגניות, סטייקים, טיולים, בחורות, ברים, רוק-נ-רול מיוזיק, זה כל אמריקה. וזמים, שכחתי. ככה כל ה... זה אמריקה. זה גם רוסיה, זה גם אירופה, זה גם פה נהיה ככה. אבל זה שורש הרע. ברגע שיש להם כסף, הם שלמים 100 דולר למשחק בייסבול, הוא לוקח את הילדים שלו, זה כבר 300, קונים קצת בירות ורוחל, זה נהיה 400, חניה עוד 50 דולר, זה כבר 500 דולר ליום ראשון. הוא בא לסטדיון 3-4 פעמים בחודש, מה אכפת לו, 2,000 דולר, שורף על השעשועים שלו. לקחת לו את הכסף, אין יותר פוטבול, אין יותר בייסבול, אין יותר פינג פלויד, אין יותר סטייקים במזהה, אין מכונית יפה, הוא כבר לא יכול לשלם את הליס, גם את הבית עוד מעט לוקחים לו, אז מה נשאר לו בחיים? פרוזק. אוכל גרעינים, במקום גרעינים כדורים נגד דיכאון. אמרתי לו, תראה איך כולם פה יקנו כדורים נגד דיכאון. באמת, הוא השילש את הכסף שלו. ככה נהיה. לא צריך להיות גאון כדי להבין. ברגע שאנשים באמריקה אין להם את מה שהם חיים עליו, אין להם רצון לחיות. הולכים לפסיכיאטר, לפסיכולוג, מיד הוא נותן להם הפניה לפסיכיאטר, שנותן להם הפניה לכדורים. שלושת רבי אמריקה על כדורים נגד דיכאון. לפעמים אתה רואה בן אדם, הוא בא למשרד בבוקר, עשר בבוקר, איך אתה, ג'ון? Life is hard, man. I hate it. פתאום, שעה חצרה. How are you, John? How are you? I'm so in the mood. Let me get you coffee. מה קרה? נשאר, רצית להתאבד. פתאום, יהליס כזה. הכנס לשירותים, הרביץ איזה שתי כדורים. חזר לשגרה. אלה חיים אלה. אני רוצה לסכם במשפט סופי. הכלוש ברוך הוא בר את הנשמה, בר את הגוף, בר את העולם, בר את העולם הבא, בר את התכלית, בר את הכל. והוא אמר לך את התשובה, מה אתה עורק את עצמך? יש לך תשובה כתובה בספר אלוקים, שמורגים את עצמם לבעל לחפש. הכלוש ברוך הוא אמר, שום דבר לא ישמח את הנשמה לעולם חוץ מתורה ודבקות באשם. כלום, לא מוזיקה ולא כסף ולא נשים ולא ספורט ולא הצלחה ולא כבוד ולא שתהיה זמר מפורסם ולא איזה קעקוע חדש שתעשה כל מה שתעשה בחיים לעולם לא תהיה מאושר. תזכרו מהלילה הזה רק את הסוף. לא אכפת לי, תשכחו את הכל, רק את הסוף תזכרו. לעולם לא היה בן אדם אחד שהגיע לעושר בעולם הזה, מלבד אלה שדבקים חזק בתורה. למה? כי הקב' הוא אומר, האוכל של הנשמה זה התורה והמצוות. אם אתה נותן לנשמה אוכל, היא תהיה שמחה. אתה לא נותן לה אוכל, היא מתה מבפנים. היא מתה מבפנים, יש תופעות לבית. דקרונות, עצבים, גירושים, עוד פעם דקרונות, סמים, כל הבעיות האלה, השורש שלהם, מה הם? הנשמה חולה. סובלת, מורעבת, אנשים חושבים נשמח את הנשמה עם אוטו חדש, זה לא יעבוד. נשמח את הנשמה עם שידור חדש, זה לא יעבוד. נשמח את הנשמה עם אלכוהול וסמים, זה לא יעבוד. נשמח את הנשמה עם עסקי באליפות, זה לא יעבוד. שום דבר לעולם לא ישמח אותך. לעולם. אתה יכול להערער כמה שאתה רוצה. זה שברא את הכול הוא יודע יותר טוב ממך. ולכל אלה שאין להם חשק לחיות, ואין להם חשק לעבוד, ואין להם חשק להתחתן, ואין להם חשק, אז יהיה לי ילדים, אז מה, נו, אז אני צריך להיות משרת שלהם? יש לכם מבחינה הגיוני טענות חזקות מאוד. אבל בורא עולם יודע יותר טוב ממכם מה צריך ומה לא צריך. אני רוצה לתת לכם המלצה טובה בהציעה מפה. יש לנו ספר שהוצאתי לו מזמן. והספר הזה הוא אוסף של קטעים הכי חזקים שנתנו ב-20 שנה האחרונות בדרשות. זה ספר שעושה ניסים גלויים. תיתן אותו לאנשים הכי שונאי תורה, הכי כופרים. תן להם כסף. תגיד, אני משלם לך 100 שקל על הזמן שלך. שב, תקרא את הספר הזה. תראה איך הבן אדם מתהפך 180 מעלות. אין, זה לא משאיר לך ברירה, הספר הזה. זה טוב לאחד שהוא אפיקורס, זה טוב לאתאיסט, זה טוב למי שהתחיל לחזור בתשובה, זה טוב למי שכבר חזר ממש בתשובה, זה טוב למי שנולד דתי מלידה, וזה טוב אפילו לראשי ישיבות, לגאונים. זה ספר שמתאים לכל יהודי. מי שילמד טוב-טוב את הספר הזה, אני מתחייב לכם. כל החיים שלך יקבלו תפנית, לכיוון חיובי. וגם העולם הבא שלך יראה הרבה יותר טוב. יש פה בהציעה, צ'חר, הוא מטפל בעניין של הספרים. מי שרוצה לתרום לדיסקים, לעזור, הדיסקים האלה מצילים נשמות, לא צריך להגיד לכם. אנשים בזכות הדיסקים האלה כל יום חוזרים לתשובה, כל יום. לא היה יום שלא קרה כזה דבר, כל יום. מי שמכם רוצה את הזכות הזאת, מי שמכם רוצה את הזכות הזאת, מה יעשה? יתרום מכספי מעשר ליועל בבדוחן מהכסף הזה אנחנו עושים דיסקים והדיסקים האלה ימשיכו להכניס יהודים ולהציל להם את הנשמות ויהיה לכם בזה זכות תודה רבה, ברוך ה' לעולם אמן ואמן נגיד קדיש ברשותכם, רק שנייה יש דיסקים פה בחינם
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









