שיחה לנערים על אתגרי הזמן

צהריים טובים העונק שלי והכבוד להיות איתכם פה היום בקריית ספר בבקשה אחת קטנה יש לי אם אפשר לא לאשן בשעה הזאת כי אני קשה לי לנשום יש לי קצת קוצר נשימה מכילה טוב אני מבין שברוך השם כולם כאן ממשפחות חרדיות ורציתי לדבר על כמה עניינים שאולי ייתנו לכם ככה חומר למחשבה ברשות הרב אתם יודעים היום חבר'ה שגדלו במשפחות חרדים יש מצד אחד נערים שהולכים חזק שקועים בתורה אין להם כמעט שום עניין בדברים של העולם הזה כל היום בגמרה בהלכה אתה רואה אותם בחורים האלה שקועים בתורה אין להם לא טלפון ולא אינטרנט ולא בגדים של העולם החילוני כלום מצד שני יש כאלה שלגמרי לא עלינו יורדים מן הדרך ממש נהיים חילונים קיצוניים ויש את אלה שבאמצע זאת אומרת יש להם עירת שמיים יש להם אהבת השם אפילו תורה הם אוהבים לפעמים ללמוד אבל יש להם את מידת האצלות איך אומרים לא בראש שלהם עכשיו עמל התורה עמל המצוות זה רול עליהם כמו שהקב' כבר אמר תחת אשר לא אהבת את השם הלוקחה בשמחה ובתוב לבב מרוב קול מרוב שהיה לך הקול על מגש מרוב שהכילו אותך הקול עם כפית של זהב וחסף אז דווקא בגלל זה אתה מתרשל כי קיבלת הקול על מגש זה המצב של הרבה מהחרדים היום מאלה החילונים גדלו בלי כלום, לבוא מרמה אפס לרמה של מאה זה מאוד קשה. אבל מי שכבר גדל בבית חרדי, חלק וההורים שלהם רבנים, במשפחה יש למדנים, הכל היה להם על מגש, ישיבה קטנה, גיל קטן, הכל בשכונה, בית כנסת, הכל על מגש, ועד רבה שאדם יש לו הכל מוכן ומזומן לו, הוא לא מעריך. ‫ככה זה הנוער באמריקה. ‫יש שם הרבה חומריות ‫והכול שם בזול. בגדים, נעליים, מכוניות, כל הדברים האלה, לא מעריכים. ילד שגדל ככה, בבתים גדולים, עם מנקות, עושים בשבילו הכל. אפילו פעם אחת בחיים שלו הוא לא שם את המגבת בתוך הארון כביסה או בתוך הסלסלה. גם זה הוא זורק על הרצפה שהמנקה הספרדיה תבוא ותאסוף וזה. למה? ככה חינכו אותו, יש לו הכל על מגש. ‫ובדורות הקודמיים ‫לא היה כלום על מגש. ‫אנשים חיו בלי חשמל, בקור, ‫כדי לחמם את הבית ‫היו צריכים לכתוב עצים, ‫להביא אותם, ללכת להביא מים מהבער, ‫להעלות את כל העלייה. ‫החיים היו חי פרח. ‫לחלוף את הפרות, לחלוף את הכבשים, ‫לאסוף את הביצים מהתרנגולים, ‫ללמוד בלי חשמל עם מנורה של שמן. ‫ככה גדלו גדולי עולם. ‫זו הסיבה שהם נהיו גדולי עולם. ‫מה הרעייה? ‫אתם יודעים, חז'ל, ‫כל דבריהם ברוח הקודש. ‫חכם עדיף מנביא. ‫רואים את זה בחוש. ‫אני רואה את זה בעיניים ‫כבר 25 שנה. ‫חכם עדיף מנביא. ‫לא רק זה, כי כשחכם אומר משהו, ‫הקב' הוא מבסט העניינים ‫שילך על פי מה שהוא אמר. נביא מדי פעם מתנצנצת בו נבואה. לא תמיד יש לו נבואה. נביא זה אדם מן השורה. הוא אמנם צדיק, ירשמיים, איש קדוש. לא כל אחד זוכה להיות נביא לדבר עם השם. אבל נביא בין לבין הוא כלום. הוא בין לבין כלום. מה שעושה אותו משהו זה רק חוכמת התורה שלו. זה שהוא נביא, מנבואה עד נבואה הוא שום דבר. הוא כמו כל חכם מהכולל. עד כשהגשמך הוא מחליט למסור מסר, אז הוא בא אליו. מה הרעייה? אני אביא לכם רעייה מנתן הנביא. נתן הנביא היה הנביא בדורו של דוד המלך. זאת אומרת, דוד שר למהותו. הוא רב של דוד המלך. דוד מתייעץ איתו, מה לעשות? בא אליו דוד המלך, אומר לו חשקן נפשי, אני רוצה לבנות את בית המקדש. מה אומר לו הנביא על דעת עצמו סברה שכלית כל אדם היה עונה ככה בטח השם יצליח אותך ותסכם ותקים את בית השם מיד הקב' נזעק בא אליו בחלום הלילה מה עשית? מי אמר לך שדוד יכול לבנות את בית המקדש דוד חייל הוא שפך דם במלחמה ידיים ששפכו דם לא יכולות להקים את בית השם אפילו שהוא האיש הכי צדיק בעולם ‫יש כאן סתירה. ‫מזבח, קורבנות, חפרה, ‫וידיים ששפכו דם, ‫מי שמוציא לה אורג, אפילו בדין. ‫אפילו בדין. ‫הוא עטליין. ‫אבל שהופך דמים, זה כבר בעיה. ‫הוא לא יכול לבנות בית המקדש. ‫מה ראינו מפה? ‫שנביא ענק שמדבר עם ה' ‫לפני 3,000 שנה, ‫היה לו סברה נכונה, ‫אבל ה' יש את הסברה שלו, ‫לא הסכים איתו. מה ראינו? שמתה הוא יכול להגיד את האמת? רק שהוא מקבל נבואה בין לבין הוא חכם מן השורה אבל במציאות של היום רואים שהרבה פעמים אתה בא לחכם והחכם אומר לך דברים ובזכות שהוא אמר את מה שאמר כשברחו ממש עושה שמיניות כדי שהעניינים יסתדרו לפי מה שהוא אמר אני אתן לכם דוגמה ‫הסבא של חכיסקי, ‫עליו השלום, אורי פראג'ון, ‫הוא פעם הלך, ‫הוא היה עובד בעמקור, מקררים. ‫אני לא יודע, איזה 30-40 שנה ‫היה איזה מפעל למקררים פה בארץ, ‫מייצרים מקררים עמקור. ‫אני לא חושב שהם עדיין... ‫הם קיימים? ‫-פשטו רגל. ‫פשטו רגל. בסדר, רגיוני. ‫הרבה דברים פשטו רגל. ‫סוסיטה, עמקור, ‫יש דברים של הארץ שנעלמו עם הזמן. בקיצור, הוא בא לחכם בנציון אבא שאול זאצל אמר לו אני עומד להשתחרר מהעבודה אחרי הרבה שנים ולקבל סכום פנסיה מסוים אמר לו אני רוצה לדעת אז הוא גר ברמלה אמר לו מה לעשות בכסף הזה בכסף הזה יספיק לי לקנות דירה שלמה ברמלה בלי משקנטה או חצי דירה בירושלים ואם אני אלך לירושלים יישאר לי חצי מהדירה המשכנתה ואני כבר אהיה פנסיונר לא יהיה לי הכנסה עכשיו בתור עובד מה הכבוד הרב פוסק לי אמר לו מתי אתקבל את הכסף אמר לו עוד חודשיים אמר לו שתקבל את הכסף תחזור אליי ותשאל אותי את השאלה אז הוא נבהל אמר אולי הוא רואה ברוח הקודש שהולכים לעשות לו איזה פאנצ'ר ולא יתנו לו בכלל את הפנסיה התחיל לרוד מה מה כבוד הרב רואה משהו מה יעשו לי בעיות אמר לא לא לא מה פתאום תירגע פשוט מאוד עכשיו השאלה שלך היא לא עדיין הלכה למעשה ולכן משמיים עוד לא נותנים לי את עשיית הדשמייל לפסוק לך נכון. אבל שיהיה לך את הכסף ביד ועכשיו זה יהיה עניין של איפה לקנות דירה, זה היה לך למעשה, אז הקב". יראה לי בדיוק מה לענות לך. ראיתם את כזה הדבר? זאת אומרת, עכשיו זו סתם שאלה תיאורטית. אני יכול לפסוק לך ככה, זה יכול להיות נכון, אני יכול לפסוק לך ככה, גם זה יכול להיות נכון. אבל לך, לך, אורי פארג'ון, מתי שיהיה לך את הכסף ביד ותצטרך להחליט לקנות את הדירה הזאת או את הדירה הזאת, אז תבוא אליי, אז אני סומך על השם שהוא תמיד מראה לי מה לומר לאנשים לעשות. ידוע המעשה עם נהג אוטובוס בירושלים, שילדה קטנה קפצה לו על הכביש והוא דרס אותה למוות, והגרוע מכל שאימא של הילדה ישבה ליד הנהג בשורה הראשונה, וראתה את זה מול עיניה. והנהג היה חילוני, והנהג קיבל הלם ובוכה ומשתולל ומשתגע ורס ילדה קטנה וכולם צועקים באוטובוס נסעו לדמיין לכם איזה טרגדיה אחרי שקצת נרגעו מההלם אז הנהג אמרו לו הנה זה אמא של הילדה פה אמא של הילדה פה אז הנהג התחיל ככה לפקוד מה את ראית שהיא קפצה לכביש לא יכולתי לעצור אז האמא אמרה לו תשמע אתה לקח את הנשמה מהקדוש ברוך הוא תחזיר נשמה לקדוש ברוך הוא אז הוא אמר לה איך הלוואי שהייתי יכול להחזיר אותה איך אני יכול להחזיר אותה אומרת לא אותה היא כבר אי אפשר להחזיר תחזיר את הנשמה שלך לקדוש ברוך הוא אתה הלכת מהקדוש ברוך הוא אחד כנגד אחד אז הוא אמר לה אני נשבע לך אני אחזור בתשובה אני מקבל על עצמי וכולי אז אמרו לו, טוב, תלך לחכם בן ציון אבא שאול, שיעורל לך מה לעשות. כפרה על הדבר הזה. בא אליו, אמר לו, תשמע, אתה קונה כרטיס, סל לחוץ לארץ, וכל שבוע תעבור ממקום למקום. אל תישאר במקום אחד יותר משבוע. ככה כמה שנים, עד שיציאו לך שידוך טוב, בחורה טובה ויהיה ביניכם חיבור ואז תעלה לארץ ונמחה לך וכולי וכולי עכשיו אתם יודעים להגיד ליהודי כזה דבר יש שתי אפשרויות או שאתה צדיק בעל רוח הקודש או שאתה הראשה הכי גדול בעולם אין באמצע אתם מבינים למה או לא? כי אם אתה סתם בא בשחקן, הרסת לבן אדם את החיים עכשיו, מוציא אותו מארץ הקודש, שולח אותו לנדודים מיותרים, מתעלל בו, זה כמעט על הגבול של רצח. מי יודע מה יקרה לו שם? זה האדם פשוט כמון הוא לא יעז לעשות. יש לנו לב, מה, אנחנו נשלח מישהו סתם מחוץ לארץ וכל שבוע שיעבור דירה? יש איסורים יותר מזה, אלא מהוראה ברוח קודשו, שזה הגלות שהתחפר לו על כל החיים שלו על כל החילוניות אז הנה לך דוגמה מה זה חכם עדיף מנביא או רב חיים קניאפסקי בזמן שירו טילים אתם עוד לא נולדתם נפלו פה שלושים ותשעה סקד מיסל כל אחד יותר גדול מכל החדר הזה באורך שלו שישים ירס אדם חוסן עשרים ואחד נפלו בים, שלושים ותשעה נפלו ביבשה פה בארץ. אנשים עמדו בבעלה לקבל מסכות אבח נגד נשק כימי. למה? הוא כמה שנים קודם ירה על האיראנים נשק כימי, כל טיל הרג שמונה מאות איש, שרף להם את כל האור, העיניים שלהם יצאו. כמו שכתוב בנביא בזכריה, העיניים שלהם יורדות מחוריהם, כן? אז אנשים היו פה בבעלה והממשלה וכולם, אמרו לרב חיים אנחנו עכשיו לומדים פה ישיבות כוללים לעמוד שש שעות בתור לקבל מסכה זה יהיה ביטול תורה נוראי מה לעשות פסק יש לך מעל מאה אלף חרדים בבני ברק צריכים כולם לדעת מה לעשות אמר אין למה זה פורים מה זה מסכות שבו ללמוד אמרו לו אבל יכול לזה פיקוח נפש פיקוח נפש דוחי תורה אפילו אמר אל תדאגו בבני ברק לא יפול טיל טיל אחד נפל, בלוק אחד מבני ברק, ברמת גן. הפיל בניין, כל הבניין התמוטט, אף אחד לא נהרג. חמישים אלף דירות נפגעו, אחד לא נהרג, מלבד בן אדם אחד. מי זה הבן אדם הזה שמת? לא מת מפגיעה ישירה מהטיל, מת מאתקף לב, מהפחד. ומי זה היה הנבל הזה זה אחד שהיה לו באספה היה שם מערכת סטריאו בפול ווליום נכנס בכוונה לרחוב של רבחיים בסמטאות בבני ברק בשבת ושם מוזיקה רועשת התכננו אליו ימים ולילות למה אתה מתגרל למה אתה מצייר פה אנשים הביאו אותו לרבחיים התריס בפניו אמר לו רבחיים תשמע אני מזהיר אותך אתה אתה מתחייב בנפשך, המשיך לזלזל ולהתחצף. היחיד שנהרג במלחמת המפרד זה הנבל הזה. שומעים? רק הוא. היו הרבה רשעים אחרים, אף אחד לא נפגע. למה? הרב אמר אין לכם מה לדאוג, שבו תלמדו תורה ואמרנו כל העיר מוגנת כל הארץ מוגנת, לא רק כל העיר זה מה שהקב' הוא אמר לאברהם אבינו אם אני אמצא עשרה צדיקים במקום התמה הזה כל האחרים ייהנו מן הספק כל הרשעים האחרים יישארו למה? על העשרה צדיקים כלווה חומר מאה או אלף או עשרת אלפים נחזור לענייננו אז באמת בדור הזה, כמו שאמרתי, יש לאדם שגדל הכל לנגד עיניו, הכל מוכן, לא כולם מעריכים מה השם נתן להם. והקרש ברוך הוא אמר בתורה תחת אשר לא עבדת, עבדת את השם לוקחה, שמרת שבת, שמרת מצוות, התפללת, למדת בישיבה, בדיוק מה שאתם עושים. אבל כיוון שלא עשית את זה בשמחה, רוקד ברחובות, בוכה מאושר, שיש לך זכות להיות יהודי, ויש לך זכות להחזיק מרע ביד, וכלו החומר לפתוח אותה, וכלו החומר ללמוד בה, וכלו החומר להעמיק בה, ולקדש את הנפש ואת הנשמה, ולא רקדת ברחובות כמו שאתה רוקד מהסרטונים המטופשים האלה שאתה רואה ביוטיוב, אז הקרשבח הוא בא אליך בתביעה שימו לב זה מדובר על אחד ששמר את כל המצוות לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובתוב לבעב ויש עוד שתי מילים מה הסוף של הפסוק מרוב כל מה זה מרוב כל זאת אומרת אם לא היה לך מרוב כל, היית סתם מסכן, זרוק, יושן בחוברות, בפארק, אין לך אפילו כסף לקובע או לא יודע מה, לזוג נעליים, לפחות הייתה לך טביעה. הייתה בא לקב' הוא אומר, תשמע, אני רוצה באמת ללמוד, אבל מה אני אעשה? לי מה לאכול? אני רוצה באמת להתפלל. ישוב הדת, אני רואה דמיקור בלילות. אני לא נרדם. כן, כל מיני מצבים כאלה. אבל לכם, ברוך ה' לא חסר כלום. ויש לכם את כל מה שאתם צריכים. בסדר, לא חייבים להיות העשירים הכי גדולים בעולם. ולכן התביעה פה על כל אדם ואדם זה לא רק להיות שומר מצוות, אלא לרקוד מאושר. איך מגיעים לזה? קודם כל, הכרת הטוב. הדור הזה נגוע במחלה נוראית. יש שתי מחלות בדור הזה, מחלה גשמית ומחלה רוחנית. המחלה הגשמית לא עלינו, זה הסרטן. מספר אחד בעולם אורג מיליונים כל שנה וזה רק הולך ומחמיר שאני הייתי ילד לא שאמנו על מקרה אחד במאה אלף לפני ארבעים שנה שמתים היום אין עשר דקות שאני לא מקבל זה נלחם על חייו ילד כזה הוא נולד עם המחלה זה קיבל, האי קיבלה אחד משמונה נשים מקבלות סרטן אשד בעולם. אתם יודעים מה זה? יש לך איזה שלושה מיליארד נשים בעולם. תחלק את זה בערך ל-12. זה כמות הנשים שיקבלו סרטן אשד, ומהן כמות מסוימת המות. ועוד, הסרטן הבא זה סרטן הרחם. והסרטן הבא זה סרטן בראש. הנשים נפגעות בשלושה איברים. האיברים שהן מכתיעות בהם את העולם. סרטן השד נמבר 1, סרטן הרחם נמבר 2, סרטן המוח, שלושת העברים שמשתתפים בעבירות ובעריות ובהחטאות הרבים הם נפגעים ואצל גבר סרטן מספר אחד בעולם הפרוסטייט באזור עבר המין שם המספר אחד בעולם. גם אם אנחנו מדבר איתך בדיבור הכי ברור שיש. רק מה נעשה שרוב העולם הפיקורסים חיים באפלה, חיים בדמיונות, מתעלמים ממה שיש. אדם חכם זה לא אדם שהדברים קורים מסביבו והוא ישן. הוא רוישנים משנתכם. מה לך בן אדם? מה לך נרדם? קום קרא לאלוהיך. ‫כתוב בתורה שמשה בא לפרור, ‫אמר לו, תשמע, ‫עוד מעט תתחיל מכת ברד. ‫איפלו פה חתיכות ברד ‫בגודל של כדורי טניס. ‫לפעמים באמריקה יש את זה, ‫תתפלו. ‫פתאום יש איזה 20 דקות של ברד, ‫כל חתיכת קרח זה בגודל של כף היד. זה נופל על השמשות של המכוניות, מיליון מכוניות, הכל מרוסק. שמשה קדמית, שמשה אחורית. תאר לך איזה כוח יש לזה. זה כמו שיורים עליך עם אקדח. זה נופל מהשמיים, בום! אתם יודעים מה זה לשבור חלון? צריכים לקפוץ עליו עם כל המשקל שלך, עם שתי רגליים, בום, בום, עשר פעמים עד שהוא נשבר. כמו שהערבים פה עושים בפרעות שקופצים על המכוניות. זה לא נשבר, הם קופצים וקופצים. זורקים כאלה סלעים, בום, עד שזה נשבר. למה זה מסטיק, מודבק. חתכת קרח כזאת פוגעת בשמשה שוברת אותו. אם זה פוגע עלך בראש, זה ישבור לך את הראש. יכול להרוג אותך. זה לא סתם איזה ברט קטן, כדורים קטנים. ‫משה בא, אומר לפרו, ‫עומדת להיות כאן מכת ברד ‫וזה עוד יורד עם אש גם. ‫ומה כתוב שם? ‫אלה אשר ירו את השם. ‫מדובר כאן על גויים עובדי עבודה זרה, ‫משתכבים לכבשים, משתכבים לנילוס. ‫אלה אשר ירו את השם. ‫זאת אומרת, גם מהשם הם פחדו, ‫חוץ מהאלילים המטופשים שלהם. ‫ברגע שהם כבר ראו למה השם מסוגל, הבינו האלוה שלנו לא שווה כלום אבל האלוה של היהודים האלה של העברים יש לו יכולת ושמשה בא על סמך ניסיון העבר ואמר לפרו אתם הולכים לקבל עוד מכה כתוב אלה אשר ירו את השם הניסו את בהמותיהם לתוך בתיהם מתחת לגג נכניסו גמלים חמורים יושב המצרי בסלון והחמור יושב לידו על הספה יושב את אשתו והגמל יושב לידה, ככה נותן לה מקות בראש. זה מה שהם עשו. כמה ימים הם גרו עם החיות בסלון. תאר לך עכשיו, אתה יושב בדירה שלך פה בירושלים, עם עומדים, ויש לך גמל וחמור וסוס יחד איתך בחדר. אתה רוצה לאכול, הגמל מכניס את הלשון שלו לתוך הצנחת שלך. ככה הם עשו. למה? כי אם ימותו להם הגמלים והחמורים, זה הכלי רכב שלהם. איך הם התפענסו, כן? ‫מה קרה למצרים האחרים? ‫לא כולם הכניסו את הבאמות, ‫והבאמות שלהם מתו מהברד. ‫אבל תגידו לי, אני אשאל אתכם, ‫בתורה כתוב, ‫אלה אשר ירו את השם הניסו את הבאמות. ‫ומה ההפך של אלה שירו את השם? ‫מה ההפך של אדם ירש שמיים? ‫שחור זה לבן, טוב רע, צדיק רשע. איש, אישה, כל דבר ואיפוכו. מה ההפך של ירי שמיים? מה המילה תואר של אדם שהוא ההפך מירי שמיים? מה אתם אומרים? יפה מאוד. ואלה אשר לא שמו את ליבם, זאת אומרת, שימו לב, ההגדרה של התורה של בורא עולם מי אלה שמתו להם הבאמות לא כתוב הרשאים לא כתוב הפיקורסים לא כתוב האנשים הרעים אלה אשר לא שמו את ליבם לדבר השם זאת אומרת לא איינו על החיים לא איינו על הסכנות לא איינו על המציאות לא למדו ממה שכבר קרה עד עכשיו לא למדו מניסיונם של אחרים אלה שילמו את המחיר הכי כבד ‫וזה מה שאני אומר לכל אחד מכם. ‫כל אדם כאן יכול להיות ענק. ‫להיות ענק זה לא אומר ‫שאתה חייב להיות רב חיים קניאפסקי ‫או חכם או ודיה, לא, לא. ‫להיות ענק זה לפי הפוטנציאל שלך. אני אתן לכם ראייה לפעמים כתוב בתורה משה ואהרון לפעמים אהרון ומשה אומרים חזאל למה פעם משה ואהרון פעם אהרון ומשה ללמדך ששניהם שקולים ואז מקשג מה זאת אומרת שניהם שקולים אין לא כמה אדם כמשה זכרו תורת משה עבדי והאיש משה ענב מכל אדם והוא גדול הנביאים זה אחד משלושה עשר עיקרים של התורה שלא היה ולא יהיה כמשה ‫אז מה זאת אומרת? כל הכבוד ‫לאהרון שהיה צדיק יסוד עולם, ‫אבל הוא לא משה. ‫אז למה אתה אומר שניהם שקולים? ‫כי כל אחד מהם הגיע ‫למלוא הפוטנציאל שלו. ‫מלוא הפוטנציאל שלו. ‫ולכן, יש אדם ילמד בישיבה ‫עשר, עשרים שנה, ‫יגמור שס כמה פעמים, ‫ויש אדם ילמד עשרים שנה בישיבה ‫בקושי שלושה, ארבעה פרקים ‫בשס ובקיא בהם. ואז מה אומר אותו אחד? אומר תראה איזה לוזר אני הבן דודה שלי כבר גמר שש שלוש פעמים בעשרים שנה ואני בקושי שלושה פרקים וגם זהם צולע והוא מרגיש רגשן החיתות והתשובה היא ייתכן מאוד שהוא עדיף על ההוא פי כמה וכמה כי אדם לא יודע להגיד מה רמת הפוטנציאל שלי. אדם מחויב לעשות את מלוא ההשתדלות ומלוא המאמץ. לא להתרשל, לא להיות עצל, למסור נפש, וזהו. מה יצא כבר זה לא בידך. זה כבר לא בידיים שלך. אתה רץ לעשות מאמץ, בת יבד פרו ראתה את משה רחוק מאוד. אין שום מציאות שהיא תגיע אליו. היא, הגויה, הבינה, אני מחויבת להציל את התינוק הזה. זה דבר רומני, לא? אני שולח את היד. יצליח, יצליח. לא יצליח זה כבר לא בידי. אומרים חזה נעשה לנשיא תרחי ידיו והוציא את משה וקוראים לו משה על השם שהיא נתנה לו קראו לו יקוטיאל ההורים שלו קראו לו יקוטיאל זה שם יותר קדוש ממשה מה זה משה? משיתי הוא מן הנאור אבל בגלל שהיא נתנה לו שם במעמד של מסירות נפש על שם שלו נשאר משה על שם מה שהגויה נתנה לו זאת אומרת, האבא שלו, שהיה צדיק יסוד עולם, שמעולם לא חטא, אחד מהארבע, שמעולם לא עשו שום עבירה, זה אמרם, שקרא לו יקוטיאל, לא מספיק טוב. גויה, נסיכה מפונקת שבאה מההרמון, והלכה ומשתה אותו מן המים, וקראה לו משה, עכשיו הוא החליף את השם שלו מיקוטיאל למושה. תאר לך עכשיו, אבא שלך זה גדול הדור, הוא קרא לך שם קדוש מהתורה ואחר כך לא עלינו עבדת באיזה נער ואיזה גויה פטמא הצילה אותך וקראה לך אחמד ועכשיו מהיום ועלה אומרים הרבנים צריכים לקרוא לו אחמד למה? בגלל שהיה פה מסירות נפש של פטמא היינו צוחקים מה אתה מבלבל? אבל זה הקרשמל חוק הקרשברחו בתורה קורא לו משה לא ראינו בכל התורה את המילה אקוטיאל תראו מה זה מעשה קטן של מסירות נפש אפילו של גוי קל וחומר יהודי קל וחומר בן תורה קל וחומר עבד השם לא צריך לספר לכם כן לכן תדעו לכם רבותיי כל אדם הגורל שלו בידו אם אין אני למי לי אני מצווה לעשות את כל המאמץ יש לפעמים מציאות, אדם קם בבוקר, מתפלל, יש לו התעוררות, לומד סדר ראשון, אחת בצהריים, הפסקה. סדר שני כבר לא בראש שלו. עייף, תאבן, צריכים לרבנים להתחנן אליו. נו בוא, סדר שני, עזוב, קשה לי, הכל תרוצים. הכל תרוצים, אין כזה דבר קשה לי. אתה לא רוצה מספיק. ולמה אתה לא רוצה מספיק? כי אתה לא מעריך את התורה. אם התורה הייתה כסף, אף אחד לא צריך להתחנן לך לעבוד סדר שני. אם היו מציעים לך עשרת אלפים דולר ללמוד בין אחד לשש בערב, כל יום, אתה היית מתחנן לרב, תפתח את הדלת. לא, לא, תשאר בחוץ, יש לנו מספיק פה. לא, לא, בועט, דופק, תנו לי להיכנס. עכשיו תראו, החפץ חיים עשה חשבון. תחזיקו ראש שעת לימוד תורה שווה שישים אלף מצוות שכל אחד מהם שקולה כתריאג מצוות זאת אומרת, 100 מיליארד דולר לא יישבו לשעה אחת לימוד תורה. מי שנמצא ליד הבער ולא שותה, הכי הרבה יאכל את הלב בעולם האמת. מי שהזרוק ברחובות, זה עובד באינסטלציה, זה חשמלאי, זה נהג אוטובוס, הם לא ליד הבער. אבל מי שפה, זה הבער פה. מי שפה והולך לישון, מי שפה והולך לקשקש במכשירים וכל מיני שטויות שאנשים עושים היום, הוא הכי הרבה אוכל את הלב. למה? בשבילך להגיד לו, היית כבר בצעד אחד מהתורה. אז זה נקרא זלזול בתורה שלי. התורה מונחת בקרן זווית ואין מי יבוא וייטול ולא יעזור לך תירוצים שתגיד, אבל למדתי מתשעד אחד, עדיף מכלום. זה תירוצים של לוזרים. בעבודה אף אחד לא אומר, אבל עבדתי ארבע שעות. הוא אומר לבוס, תן לי עוד עשר שעות. מה, מה, אתה כזה, כזה עבד? אתה רוצה להיות עבד? כן, אני צריך פרנסה. מה אתה נותן לי ארבע שעות ביום? תן לי עשר שעות ביום. אבל יש לי עוד אנשים, אני צריך לחלק ביניהם את העבודה. אני לא רוצה, אני אלך למקום אחר. רב איתו מכות. תן לי עבודה. אבל התורה זה פי מאה מיליארד מעבודה. מה זה עבודה? תשמעו טוב, טוב, טוב, אני מראה לכם הוכחה עכשיו. אדם בדקר אומר בממוצע 200 מילים. מילה ממוצעת אומר החפץ חיים זה בערך חמש אותיות פלוס מינוס זה כבר אלף אותיות בדקה כפול שעה שישים אלף מצוות דהורה איתה שישים אלף יום של בחור ישיבה ממוצע אמור להיות לפחות עשר שעות זה שש מאות אלף מצוות ביום אדם דתי רגיל לא עושה שש מאות אלף מצוות בשבעים שנה ‫שיהיה ברור, מה שנקרא דתי. ‫הוא הולך לעבודה, צ'יק צ'אק מתפלל, ‫רץ לעבודה, אין לו זמן ללמוד. ‫מתי הוא לומד? ‫בשבת בין מנחל לערבית. ‫הרב נותן שם איזה ‫רבע שעה שיעור, זהו זה. ‫או שלפעמים בין מנחל לערבית ‫יש חמש דקות בבית כנסת. ‫כל השבוע לא למד שעה נטו. ‫יש הרבה דתיים כאלה. ‫בגלל זה הם 20 שנה ‫לא מתקדמים צעד אחד ברוחניות. אני יש לי כאלה בעל התשובה, יש לי מכל המינים, מכל הסוגים. יש אחד, מכניסים אותו לישיבה, חשקה נפשו בתורה, שנתיים לאחר מכן אתה כבר עמום מגדלותו. איזה עמקות, איזה אהבת תורה, איזה התמדה. ויש אחד עשרים שנה שומר שבת בא לבית כנסת מתפלל עדיין לובש ג'ינס עדיין יש לו בלורית שבע מטר עדיין עם השטויות שלו וכל הסרטים וכל הדתי-לוני בקיצור לא מתקדם כלום, למה? בלי תורה הנשמה לא תתקדם מילימטר גם 700 שנה כמו שצריך להכיל את הגוף בכל מיני ויטמינים אם לא הוא נובל הנשמה חייבת אוכל כמה שתאכיל אותה יותר טוב ככה היא תפרח ותגדל וכמה שיהיה לך את אור התורה אז אתה תבין מה זה שמחה אמיתית האנשים הסמכים ביותר זה אלה ששקועים אך ורק בתורה ואין להם כלום בחיים ‫איך אמר הרב פראג'ון פעם ‫לאחד התלמידים בקלטת, ‫תגיד, איך למדת לקשור עניבה? ‫הוא אומר, מה זאת אומרת? ‫מישהו לימד אותי. ‫אומר לו, אבל איך לא כאב לך ‫לשרוף על זה עשר דקות? ‫וזה אדם שמדבר... לא סטאר, הוא מדבר מתוך ניסיון, שאדם שבכל מצב תיכנס אליו הוא עם הגמרה פתוחה, זה אין מציאות. אני פעם באתי אליו מוצאי שבת, בזמן שכולם ככה מתפרקים מהשבוע. גמרה פתוחה, אין אף כמינה בין הזמנים, לא בין הזמנים, חשקן נפשו בתורה. לא צריכים להגיד, או, או, או, אתה מקבל מזכורת אז תלמד. אבריכים יש מניהם הרבה שלפעמים אין להם חשק ללמוד אז הם לומדים כי אין ברירה אם לא זה גזל אתה מכוון מזכורת אתה חייב להדפיס כרטיס פעם אמר לו אחד התלמידים בשיעור היום אין לי חשק ללמוד אני צריך לנוח היום. אז הוא אמר לו, תגיד, איפה כתוב שחייבים ללמוד רק שיש חשק? שאדם הולך לעבודה, יש לו חשק? תשעים ותשע אחוז מהזמן אין לו חשק לראות את הפרצוף של הבוס הרשע שלו, והעבודה הקשה, והחום, ושם כל העובדים האחרים, הכופרים, שיורדים לחייו. הוא לא רוצה לבוא לשם, נכון? הוא קם בבוקר בלב כבד, והוא מופיע לעבודה, למה? כי הוא מבין שזה חיוב. אני לא אעבוד, לא יהיה לי פרנסה, לא יהיה לי פרנסה, הילדים שלי יירבו ככה הוא מבין אז אדם שיש לו חיוב להיות בן תורה במיוחד אדם רווק צעיר אז מה הוא יגיד היום אין לי חשק לעבוד זה העבודה שלך, זה החיים שלך, זה הפרנסה שלך, זה התורה עכשיו עוד דבר יש כלל בחיים ואני מעיד עליו ניסיון לא שאתם צריכים את העדות שלי זה חזל אומרים מפורש זה גמרא מסכת סוטה המודבט מזווגים לו לאדם זיווג לפי מעשיו כן מה כתוב שם כתוב שם הצנועה לצדיק פרוצה לרשה לא כתוב שם צדקת לצדיק פרוצה לא צדקת לצדיק רשאית לרשא לא כתוב ככה ככה היה צריך להיות כתוב יש אדם צדיק יש לו אישה צדקת יש אדם רשא יש לו אישה רשאית זה לא מה שכתוב כל מילה בחזל מדודה כחוט השערה אין מקרה פתאום יצא להם מילה דומה אין כזה דבר אין ביהדות כזה דבר בכלל מילה נרדפת הרמב״ן אומר אין מילה אחת שהיא זהה לחלוטין למילה אחרת אם יש שני מילים שאנחנו חושבים שהם אותו דבר, הטעות היא אצלנו. בכל מילה יש לייחודיות. למשל, אהבה ואחווה, שלום וראות, שמחה, גילה, דיצה, רינה, כל מילה יש בה משהו מיוחד. יש שמחה פנימית ויש שמחה חיצונית ויש שמחה שמתבטאת במעשים מוזרים. כל מילה יש לה משמעות. זה לשון הקודש, זה מבורא עולם, זה לא איזה שפה שאמריקאים נמציאו או יוונים. ‫שלפי המצב רוח. ‫צריכים לדעת את זה. ‫אז למה חזאל אמרו... צנועה לצדיק, פרוצה לרשא כי אצל אישה ברגע שהיא צנועה יש לה כבר 90% מהתיקון שלה וברגע שהיא פרוצה אין לה כלום כמעט שום דבר כמעט לא יציל אותה, למה? כולנו יודעים שיש חוטא ויש חוטא ומחטיא חוטא עושה כך וכך עבירות ביום וזה בינו לבין השם עשה 20 עבירות, 30, 50 בסופו של דבר, שלוף השנה השם מחבר לו את הכל הגיע נגיד ל-20 אלף עבירות, 50 אלף עבירות חוטא ומחתי מגיע לחמישים אלף עבירות בשעה מספיק שהיא הולכת ברחוב וראו אותה עכשיו אלף גברים והרערו עליה ואחר כך יש לזה השלכות אחרות אז זה כבר לבד בשעה יותר ממה שחוטא רגיל עושה בשנה לכן גם לתקן את זה כמעט בלתי אפשרי קודם כל אתה צריך למצוא את כל הגברים שהחטאת ולבקש מכולם מכילה בלי מכילה אין תשובה זה עבירות בין אדם לחברו הרס לאנשים את העולם הבא שלהם פגעת להם בנשמה גרמת להם לכל מיני עבירות אחרות גרמת להם לבעיות של שלום בית עם אנשים שלהם הייתה איזה אישה מאוד מאוד פרובוקטיבי, חילונית, לא מתלבשת, צנוע, ויש איזה אחד שעובד שם במשרד ממשלתי, מרוויח 12 אלף שקל בחודש, הוא עבד שנים כדי להגיע למעמד הזה, ועכשיו הוא חזר חזק בתשובה, והוא לומד כמה שעות ביום, והוא מגיע למשרד ויושבת מולו, כמו באמא, באה בלי בגדים, באמא מסתובבת בלי בגדים, עכשיו הוא מסכן, הוא לא יכול להרים את הראש, הוא כל הזמן צריך להיות במציאות כזאת, הוא לא יכול להרים את ה... פתאום מפה, פתאום מפה, הוא כל הזמן צריך... איך אפשר? זה כמו להיות עם אריה בקלוב. בא אל הרב שלו, אומר, שמע, אני לא יודע מה הדין. מי אמר ש... עבירות מדהורה את המצדיקות בשביל פרנסה, פיקוח נפש אולי כן, אבל זה פרנסה, זה לא בהכרח פיקוח נפש. פסוק לי מה לעשות. קשה לי להחזיק מעמד שם ולשמור על העיניים. זה כמעט בלתי אפשרי. אומר לו הרב, תשמע, פרנסה זה לא דבר של מה בכך, במיוחד ששנים לקחה להגיע לזה. בוא ננסה משהו לפני שאתה מתפטר. הוא אומר, מה? הוא אומר, קודם כל, דיברת איתה, ביקשת ממנה, תגיד לה, טובה, אנחנו עובדים פה ביחד, תתחשבי. פעמים, עשרות פעמים. לא רק זה, היא אנטי דת. היא בכוונה עושה עוד יותר. והיא גם זורקת לי מילים, מי אתה בכוונה? מה אתה? תגיד לי, איך להתלבש? מה אתה? תקווה לי, מה אתה? תעשה מה שאתה תעשה, תן לי לחיות. מה זה הכפייה? אתם מכירים את הדיבורים האלה, כן? אמר לו, הרב, אל תדאג. תיקח את החליפה הכי ערוסה שיש לך. את שוקמקת, קרועה, כתמים. תלך בתחנת דלק, תיקח את הדלק, תוציא את הג'קט, תציף אותו בדלק. אחרי שהוא קצת התייבש, תלבש אותו ותכנס למשרד. את שתיכנס יהיה ריח חריף של בנזין, ותעשה, מה זה? תגיד לה, זה הבוסם החדש שלי. מהיום ועלה זה מה שתריחי מהבוקר עד הלילה. אמר פתאום אני לא מסכימה תגיד לה ששש תחיי ותני לחיות מה זה הכפייה הזאת? היא תגיד לך לא אבל אתה פוגע בי גם את פוגעת בי רוצחת לי את הנשמה מה זה את פוגעת בי? עדיף שתריחי את זה מאשר אני אסתכל עלייך טוב טוב בסדר היא אמרה טוב הבנתי הבנתי בסדר מבטיחה לך אני אבוא לבושה צנוע הבנתם עצה של חכם ותשקוט הארץ ארבעים שנה ‫אבל זו המציאות. ‫אז אומרים חזאל, ‫צנועה לצדיק, פרוצה לרשה. ‫זאת אומרת, מה מבינים מפה? ‫עם הרשלקיש מזווגים לו לאדם ‫זיווג לפי מעשיו. ‫עכשיו, עכשיו, היום, ‫מחר, שבוע הבא, ‫בעוד שבועיים, בעוד חודשיים, ‫עכשיו כל אחד מכם ‫כותב מכתב להשם. זה מה שאני רוצה, צרה עמנו, צנועה, לא אחת שהייתה באינטרנט, לא אחת שדיברה עם ידידים, לא אחת שמעלה תמונות לכל העולם שיתנו לה מחמאות, לא אחת שמסתובבת בפארק עם כל מיני שבאבניקים, שהשם ירחם, לא אחת שלא שומרת נגיעה, לא אחת שיש לה מחשבות של הפיקורסיות ותומאה וכפירה וכולי. אני רוצה צנועה עדינת נפש. חרוצה, אשת עמל, שתהיה אישה טובה, יפה, ענוגה, חסודה, אימא טובה, השקפה יהודית בריאה, שתבריא לי את כל הבית. אני אגיד לך, הקב". מה אתה חושב? זה בדיוק מה שאני רוצה בשבילך. אבל איך אני אתן לך אם אתה עושה לי טובה שבאחד אתה הולך לישון, ‫או שאתה משוטט בכל מיני מקומות ‫שאסור לשוטט. ‫הרי יש כלל בעולם מידע ‫כנגד מידע הזה כל החיים, ‫לטוב ולרע. ‫כל מה שתעשה, תקבל. ‫הכול אך ורק בידך. ‫הנה האישה, יש לך את שריימנו ‫ויש לך את הפרוצה הגדולה שם. ‫לאיפה אתה רוצה לעלות, ‫לער הזה או לער הזה? אתה לא יכול לעלות להר של הפרוצה ולהגיד אני רוצה את שריימנות שכח מזה בדרך שאדם רוצה ללך מוליכים אותו ואני אומר לכם רבותיי שוב אני יודע שבהרבה ישיבות אם אתה לא למדן מסתכלים עליך כאזרח סוג בית אני אומר לכם זה שטויות ואבלים בעיני אמר רבולבי הצדיק הגדול המשגיח הקדוש כל אדם והתיקון שלו בחיים. אתה מצווה לעשות את כל ההשתדלות. לא תצא רב אלישיב, אל תדאג. אתה עדיין יכול להיות ליד רב אלישיב בעולם הבא. למה? עשית את המקסימום שאתה יכול. אבל מי כאן יכול להרים את היד ולהגיד לי שהוא מבטיח שהוא עשה את המקסימום שהוא יכול, שעכשיו אני עומד על המאה אחוז מהתחולה והיכולת שלי, ברוך השם, מי יכול להרים את היד ולהגיד לי שהוא הגיע לחמישים אחוז ממה שהוא יכול? ברוך השם, מי יכול להרים את היד ולהגיד, אני גם ביניכם דרך אגב, שלא תחשבו שאני מדבר איתכם מהבמה, כן? אני בתוך עמי, אנוכי יושב, ואני בדיוק כמוכם גם אני, אני גם לא מרים את היד, גם לא בחמישים אחוז. מי יכול להרים את היד ולהגיד, אני כבר הגעתי לעשרה אחוז מהיכולת שלי? מה אתם אומרים? ברוך השם, תראה, כבוד הרב, תראה איזה אנשים ישרים יש לך פה. לא רק ענבים, גם ישרים. ישרים. אז באמת, זה נכון. אף אחד מאיתנו לא הגיע לעשרה אחוז מהיכולת שלו. והרי היה, אני אתן לכם ראייה. אני היה לי איזה בעל תשובה אחת, אמרתי לו, תשמע, למה אתה לא בא למניין בשחרית? למה אתה לא בא במניין? הוא אומר לי, כבוד הרב, השתגעת. אני עד שנרדם שתיים, שתיים וחצי בלילה. איך אני אהיה בבית כנסת בשבע? אני כל היום ירדם. מה? אני לא אתפקד. למה אתה עד שתיים ער? אני לא מבין. למה אתה לא ישן ב-11, קם ב-6 ובא לבית כנסת בזמן? למה אתה צריך להיות עד שתיים? יש לי מחלה. מה המחלה שלי? אני על המחשב. זה חילוני, שהיא מתחזק. אני על המחשב עד שתיים. אני אומר לו, תזרוק את המחשב. סגור אותו בשעה הזאת. אם תגיד לו, זרוק אותו לגמרי, הוא עוד לא ברמה. אז לפחות מאחת עשרה בלילה, תסגור אותו. תעשה... לא, כבוד הרב, אני כל היום עובד, זה, אני מגיע בלילה. טוב. אני אומר לו, תשמע, באתי אליו אחרי כמה ימים, אני אומר לו, מצאתי לך ספונסר. מה? ספונסר למה? הוא אומר יש איזה עשיר ידיד שלי מיליארדר אמרתי לו שיש איזה בחור שקשה לו הוא לא יכול לקום בבקרים הוא מתעורר בתשע מפספס קריאת שמע זמן קריאת שמע מתפלל בדיעבד אז הוא אמר אני מוכן לעזור לבחור הזה אם אתה ממליץ עליו אני מוכן לתת לו כל יום שהוא יבוא לתפילה אלף דולר אבל לתקופה מסוימת, עד שנראה שהוא עומד בזה ובסדר. אז אני אומר לו, מצאתי לך ספונסר, כל יום שאתה נכנס לישיבה לפני שבע בבוקר, שבע ודקה הלך הכסף. שש, חמישים ותשע ומטה, אני עומד בדלת של הבית כנסת ונותן לך אלף דולר. הוא אומר, אני אעזוב אותך את הכבוד הרב עם ההגזמות שלך, מה אתה באמת מצפה שאני אאמין לזה? אני אומר, מה אכפתך, בן אדם מיליארדר הוא מרוויח אלף דולר בדקה. אז מה זה בשבילו לתת לך אלף דולר להציל נשמה? הוא יודע שאם תתחיל את היום בתפילה, בזמן, עם כוונה, כל היום שלך מתברך. מה חשבת? מגיד אחרית מראשית. שרואים את סוף התהליך, יודעים איך היה ההתחלה. אם ההתחלה ברגל ימין, בכוונה, ברצינות, כל היום מתברך. אומר לי, עזוב, אל תצחק עליינו, אין לי, אני לא מרוויח אלף דולר בשבועיים, אתה אומר לי שתיתן לי אלף דולר כל בוקר? אני אומר לו, מה, אתה לא סומך עליי, תבוא מחר. אם לא נתת, תלך, תעיף לי את הפרצוף ואל תבוא יותר לעולם. ואל תדבר איתי יותר. אומר לי, אתה רציני? אני אומר לו, כן, הנה, תן יד. הנה, בתקיעת כף. תקיעת כף זה דורייטה, זה לא צחוק. אור הוא עיניו. אלף דולר ביום? בא אליי ככה. אני אומר לו, לך מפה, נוחל. מה? הוא אומר, מה? אני אומר לו, נוחל שכמוך. מה, צחקת עליי? אני לא צחקתי עליך, רציתי להוכיח לך איזה בלוף אתה. אמרתי לך, אל תעשה, תצחוק. כבר בניתי על הכסף. אמרתי לו לפני שעה, מה אמרת לי? לא יכול, לא יכול. תהרוג אותי, לא יכול. לא יכול לקום לפני שבע. רק נפנפתי לך קצת בירוקים כמו אריה הייתה מגיעה בחמש אם היה צריך גם הייתה מדלג על השינה של הלילה מישמר יושב קורא תהילים בטעות שלא תרדם ותפספס את הזמן מכאן אנחנו רואים שכל התירוצים שלנו מאלף עטף הכל בלוף וכבר אמר איזה חכם שגם הכל מזיד כמעט ואין אף עבירה בשוגג כי אם אתה עם הארץ ואתה עושה עבירות בשוגג זה נחשב לך מזיד שגגת זדון עולה כמזיד, יבוא הקשבוכו יגיד לך מי המרכא להיות עם הארץ ‫מה תגיד? ‫מה, אני השם שלא למדת את החוקים? ‫למשל, היה לי איזה עניין אחד, ‫לא ידעתי את חוקי המועצה. ‫בארץ יש מועצות, ‫כל מועצה והשיגעון שלהן. ‫אלה רוצים ככה ואלה רוצים ככה ‫ואלה רוצים שהפך יהיה פה ‫ואלה רוצים שהברז יהיה פה. ‫גם אני וגם הבניי ‫לא ידענו את חוקי המועצה. ‫עבדנו ועבדנו ועבדנו, ‫בסוף באה הבחורה לבדוק את המקום, יש לך ליקויים פה, הגדר לא מספיק גבוה, פה חסר ברז, התקרה יותר מדי גבוהה של הממד, מה זה עכשיו? מה אכפת לך מה תקרה? אדוני, זה חייב להיות נמוך, זה ממד, יש עניין, אסור שהתקרה תהיה גבוהה, ואין לך פילטר, ואין לך זה, הביאה רשימה של איזה 15 דברים, 100 אלף שקל נזק, מה גרם ל-100 אלף שקל נזק הבורות שלי ושל הבניי? שנינו לא למדנו את חוקי המועצה, ‫אז עכשיו אתה חושב שהמועצה ‫אכפת להם שלא ידענו ‫ועשינו את זה בשוגג? ‫אכפת להם. ‫אדוני, אין תופס ארבע. ‫אין על מה לדבר. ‫תזיז את זה ותחליף את זה ‫ותחליף את המעקים ‫ותשבור פה ותנמיך פה. ‫הכול צריך כמעט מההתחלה לעשות. ‫למה? ‫מי שלא משקיע ללמוד את החומר, ‫משלם ביוקר. ‫אין עם הארץ חסיד. מי שלא ילמד א. היא ייחשל בעבירות מזית כל החיים שלו ויש לזה השלכות והרגע אמרתי לכם רבותיי בעוד כמה שנים כשתתחתנו תזכרו את מה שאמרתי לכם פה עכשיו אתם תראו בעצמכם מתוככם מי שיתעלה ויהיה רציני ויתחיל להשקיע יותר ויבוא בזמן ולא יבטל דקה מהבוקר עד הלילה אני מבטיח, אני מתחייב לכם פה שיגיע זמן השידוכים הוא יקבל את הבחורה הכי מעולה שיש ומי שיהיה רגל פה רגל שם יקבל אחת רגל פה רגל שם ומי שיהיה עם שני הרגליים בחוץ יקבל אחת עם שני רגליים בחוץ ואני לא רוצה להסביר לכם אפילו כמה חורבן זה יביא לחיים שלכם חס ושלום. שיש לך בחורה שעם רגל אחת בחוץ, כלווה חומר, שני רגליים בחוץ, לא יהיה לך יום אחד של עושר ושלוות הנפש. יום אחד. אין דבר יותר כואב מלראות ילדה שיורדת מהדרך שמדברת עם כל מיני פושטאקים ברחובות שמתכתבת איתם ששם ירחם תאר לך שתיפול באחת כזאת וכל יום היא תבוא לך עם ג'וק חדש וגם אם יום אחד תרצה כבר לתפוס את עצמך ברצינות ולהפך ללמדן אמיתי היא לא תיתן ‫תיקח אותי לכניון ותקנה לי זה ‫ותיקח אותי לשם ואני לא יכול לה ‫ואני נמאס לי, וזה מה שיקרה. ‫וזה ייקבע עכשיו בשנים האלה. ‫אתם צעירים עכשיו. ‫עוד מעט, 21, 22, 23, ‫הגילאים שתתחתנו בהם, ‫מעכשיו ועד אז כל החיים שלכם ייקבו, ‫אבל לא רק החיים שלכם בגלגול הזה, ‫כל הגלגולים הבאים גם כן ייקבו. למה? פשוט מאוד סברה פשוטה אם עכשיו השקעת השקעת השקעת שלוש ארבע שנים התעלית אני את האדם גדול שמירת העיניים קדושה בפרשה קראנו השבת קדושים תהיו כי קדוש אני למי השם מדבר? מי צריך להיות קדוש? כל יהודי בעולם ירקן נגר מנקה את הזבל מורה נהג איש, אישה, חכם, טיפש, עשיר, עני, צעיר, זקן אין אחד יוצא מן הכלל הסתום הכי גדול בעולם ראש של קרש קש יש לו בפנים השם אמר לו אני מצפה מך להיות קדוש הוא אומר מה אני אבא בשלי? איך אני אהיה קדוש? מה אני בן ישראל? מה אני? אני סתם אדם פשוט מזל שאני בקושי שומר שלב ומניח תפילית ומתפלל בבית עשר דקות זה גם כנס ‫יש עליך תביעה להיות קדוש. ‫מובדל מהשטויות, מובדל מהגויים, ‫מובדל מהשקר של החילונים, ‫מובדל מהתרבות שלהם. ‫למה? ברגע שאתה רגל אחד ‫בקדושה ובתורה, ‫ורגל אחד בעולם החילוני, ‫כלום לא יצא ממך. ‫בא זה ושורף את זה. זה כמו שאדם רוצה למלא עכשיו במחל גדול מים ממי מעיין הכי זקים שיש אבל כל ליטר של מים שנכנס, נכנס לו חצי ליטר של זפת יש ערך למים הטרורים? הכל הלך להזזל ‫מובן, רבותיי, זה באמת, ‫אני אומר לכם דברים ‫היוצאים מן הלב, ‫בתקווה שהם ייכנסו אל הלב, ‫אבל באמת, ‫לא להגיד עכשיו עוד שעה בסדר, ‫הייתה דרשה נחמדה קצת, ‫התעוררנו ומחר הכול חוזר לסורו. ‫כל אדם עכשיו, עכשיו אומר לו, ‫גומר עכשיו בליבו, ‫מרגע זה ועלה, ‫אני יצחק, אני לא אותו יצחק. ‫אני משה, אני לא אותו משה יותר. ואני לא יוסף אותו כמו שהייתי עד עכשיו, אני מתעלה על עצמי. אני בא יותר ואני משמש דוגמה לחברים ואני גם מושך איתי את החבר גם, שרוצה ללכת ולעשות שטויות. בוא, עזוב אותך. לא, בוא נלך לשחק כדורסל. עזוב, מה יצא מכדורסל? מה יצא? זה שריפת חיים. בוא. עוד יותר ועוד יותר ואחד מושך את השני וגם אתה נהפך למזקה הרבים. דרך אגב, תדעו, לפעמים בן אדם שמתרשל ומתעצל משפיע לרעה על חבריו כי אדם מושפע מהסביבה כמו שהרמב״ם כותב זה כל פסיכולוג יגיד לך את זה היום בסביבה שבה גדלת ככה מעצבים את האישיות שלך אם אתה חי עם אנשים עצלנים הם מחלישים אותך החריצות שלך יורדת, למה? כי אתה רואה מסביבך כזה חצי ישן, זה בקושיקה, זה עוד בעשר במיטה, זה הולך בצהריים ישן עד הערב, אז זה מחליש אותך, כי ככה האדם, האדם מושפע מהסביבה. לכן, ברגע שאתה ככה, אתה משפיע על החבר שלך, הוא גם מפסיק ללמוד, הוא גם יורד, הוא פחות מתפלל, הוא מגיע מאוחר, אתה נהפך למחתי הרבים. ‫בלי לשים לב. ‫בשמיים השמחו יגיד לך ‫בעוד 70 שנה שתלך לעולם הבא, ‫יגיד לך, אני דורש מידך ‫את דמו של יצחק כהן. ‫מי זה יצחק כהן? ‫היה איתך בישיבה שהיית בן 18. ‫מה אני? הוא היה חבר טוב שלי, ‫היינו בחדר ביחד. ‫היינו אחלה אחים. ‫מה אתה רוצה ממני עליו? ‫מה עשיתי לו? ‫היית קם כל יום חצי שעה באיחור. ‫והוא לאט לאט התרשל, ‫הוא נהיה כמוך. ‫אחר כך הוא הפסיק גם ללמוד ‫כי הוא ראה שאתה לא רציני. ‫אתה, ברוך השם, חזרת בתשובה ‫ונהיית בן תורה. ‫אבל יצחק כהן, תראו אותו, ‫חילוני, מגיל, נשוי לגויה, ‫שלושה ילדים גויים, ‫הקים מפלגה חילונית-שמאלנית, ‫נלחם בחרדים, חותך להם תקציבים, ‫הכול עליך. ‫אתה גרמת לו לרפיון. ‫מה אתם חושבים, החיים זה פיקניק? כל אדם צריך להבין רבותיי אני אומר לכם דברים של אמת צרופה פה זה לא המצאות שלי זה כל זה כתוב בתורה בפסוקים מפורשים ולכן רבותיי כיוון שאתם כבר יודעים זה לא שאני חידשת לכם איזה משהו אתם יודעים תורה אתם גם ראיתם דוגמה איפה שגדלתם כל מה שאתם צריכים זה להפסיק להיות עצלנים אין נצח חייבים לצאת מהעצלות וכמה שפחות לבוא במגע עם עולם השקר כמה שאתה, תראו עולם השקר זה כמו זיהום אבל זה זיהום רוחני כמו שיש זיהום בגוף והוא גודל גודל צריכים אנטיביוטיקה ‫אז אם אדם לא יבוא במגע ‫עם דבר מזהם, ‫הוא לא יצטרך אנטיביוטיקה. ‫מתי הוא צריך אנטיביוטיקה? ‫שהוא הולך ונדבק מאיזה זיהום, ‫ומתחילה להיות לו איזה פטריה ‫והיא מתחילה להתנפח והוא נהיה לו חום, ‫אז נותנים לו אנטיביוטיקה. ‫האנטיביוטיקה זה התורה, ‫היא יכולה להמיס את היצרים. ‫מי שלומד רציני ובאים ואומרים לו, ‫בוא, בוא נכנס לעשות עבירה, ‫אין לו חשק. ‫כי האור שנהיה לו עכשיו בנשמה ‫הוא נשאר לו עוד כמה שעות. ‫לאט לאט הוא גם כן הולך. ‫אחד אומר לי, ‫אני אכלתי לפני יומיים, ‫אז צריכים לאכול גם עכשיו, ‫אם לא תמות. ‫אבל אכלתי אתמול. ‫אתמול אכלת, ‫אבל היום צריכים לאכול. ‫למדתי אתמול, ‫אבל גם היום צריכים ללמוד, ‫הנשמה צריכה אוכל. ‫האבובדיה זצן נתן פעם ‫משל יפה. ‫הוא אומר, ‫מה ההבדל בין הגוף לנשמה ‫זה כמו ההבדל ‫בין תרנגול לתרנגולת. ‫נראים אותו דבר, למי שלא מבין. ‫אנחנו לא יודעים להבדיל, ‫זכר, נקבה, רואים תרנגולים. ‫היום שמעתי באר שמואל, אר בבוקר, ‫התרנגול קורה בקול גדול. ‫ממש בעלות השחה. איזה קול. ‫עכשיו, אני יכול להגיד ‫אם זה היה זכר או נקבה, ‫אני לא יודע, אני לא מבין בזה. ‫אבל מה ההבדל? ‫יש הבדל ענק בין הזכר לנקבה. אם אתה לא זורק גרגירי חיטה לנקבה, היא מהדסת, קופצת על המדפים, על הלוסטרה, בום, בם, הכל נופל, הניירות, דברים צלחות, כוסות, הכל נשבר, הורס איתך את כל הבית. למה? אני רעבה. בום, בום. אתה לא נותן לזכר, הולך ככה, מדוכא, הולך, הולך, הולך, נופל ומת. לא מוציא ציוץ. זה אומר הרב אובדיה, הנקבה זה הגוף, הזכר זה הנשמה. אם לא תאכיל את הגוף שלך יום-יומיים, כאב ראש, חולשה, קרקורי בטן, אתה לא יכול להתרכז, עצבים. תראו עכשיו את הישמאלים, איזה עצבנים הם. למה? הם צמים עכשיו, רמדאן. בא לך אחד, הוא לא רצה, הוא לא רצה לעבוד. הביאו אותו עד למקום העבודה, אומרים לו, תפרק פה, תחליף, חשמל העיר. מה קרה לך? הוא צם אז למה אתה בא לעבודה אין לו ברירה הוא צריך לבוא אבל הוא לא רוצה לעבוד למה זה מוציא לו את המצב רוח קשה זה גם אותם בן אדם לא אוכל הגוף מסרב לתפקד אבל הנשמה אם אתה לא מאכיל אותה שבעים שנה מה קורה היא לא צורחת, היא לא עושה שביטות, לא מקרקר שום דבר, אתה הולך והולך והולך ועד שאתה מת לחלוטין. ואני אביא לכם ראייה מזה. בנביא יחזקאל יש פסוק מזעזע, ובזה אולי נסיים, ואם אתם רוצים אני אתן לכם זמן לשאלות. בנביא יחזקאל יש דבר מזעזע. מה הדבר הזה? זה פסוק מזעזע. אני אומר לכם, זה פחד פחדים. אומר פעמיים בפסוק מופיע פסוק זהר רק עם מילה אחת שונה במקום אחד כתוב כי לא אכפוץ במות הרשע ומיד בתחתית העמוד כתוב חי השם אני נשבע בשמי שלא אכפוץ במות עמת מה קרה שהלשון השתנתה מקום אחד כתוב אני באמת לא חפץ להעמית את הרשעים כמו שכתוב בתורה שומעים שטבח שם עולה אתם שומעים אומר הקלוש בחור אומר אני באמת מה שכתוב בתורה מות יומת מות יומת ועזר העקרב יומת וכל הדברים האלה שכתוב בתורה מה אני באמת רוצה להעמית אנשים זה מה שאתם חושבים עליי שאני נהנה להוציא אנשים לעורק חס ושלום לא אכפוץ במות הרשע בהמשך העמוד משתנה הלשון אני נשבע לכם בשמי שלא אכפוץ במות המת מה ההמשך של הפסוק כי אם בשובו מדרכו הרב החי ואשיבו וחיו ככה כתוב זאת אומרת בוא נפרש את זה לעברי פשוטה הקדוש הבחור אומר אני לא חפץ להמיט את המת מה שאני רוצה זה שהוא יחזור בתשובה כדי שהיא יחיה. מה יוצא מהפסוק הזה? מי פה פיקח? שאדם שלא מקושר חזק לכלוש ברוך הוא ולא שומר מצוות נחשב בנאף כמת. אה הוא אוכל ושוטב ושר ונוסע ורואה דברים ומבין דברים ואולי הוא איזה דוקטור מה זה משנה יכול להיות ראש ממשלה אני שמתי עליו חותמת שלושים שנה הוא מת הוא עוד לא חי דקה בשלושים שנה הוא כבר מת שלושים שנה עכשיו מה אתם חושבים שאני רוצה להוציא אותו לעורק שגם יאבד את חיי הנצח? חס וחלילה אני רוצה שיעשה תשובה ושב מדרכו הרעה וחי כדי שיחיה משמע כל עוד הוא לא עשה תשובה מעומק הלב לפי המקסימום ושבתה עד ה' לוקחה לא חצי דרך עד ה' לוקחה משמע למקסימום כמו שאומר הרמב״ם ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו ושב השם אלוקיך וריחמיך זאת אומרת גם השם יוריד את כל מפלס הזעם שעומד נגדך וכל הגזרות שבדרך אליך הכל ברגע אחד ירד ירד ירד ירד יסתדר לך הכל כל העתיד הכל יסתדר לך אבל השאלה קדוש ברוך הוא מראה לך כל עוד לא חזרת בתשובה האמיתית והגעת למטרה שעבורה נבראת אתה או מת לגמרי או מת חלקית אתה בעיניי מת מה אתה חושב שאני רוצה עכשיו להוציא אותך לעורק בסקילה או חנק מה פתאום כל המטרה של כל המכות האלה פעם שאל אותי איזה חילוני אחד אומר לי אני לא מבין ‫כתוב בתורה, ‫מחלל שבת מות יומת ‫ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ‫אבל הנה, כמעט 80 אחוז מחללים שבת, ‫ואני לא רואה שאף אחד מת. ‫אז אני הסברתי לו, ‫זה היה בזמן סנדרין, ‫באים שני עדים, יש התרעה, ‫זה לא כל כך פשוט. אלה שהיו מחללים כבר ישלמו בעולם הבא אבל בזמן שהיה בית מקדש והיו סנדרים שני עדים ראו אדם נותנים לו הטרה מסבירים לו מה גודל ההונש ואיפה זה כתוב צריכים גם להגיד לו איפה זה כתוב ואם הוא ממשיך אף על פי כן הוא צריך גם להגיד להם אף על פי כן אני עושה למרות ששמעתי אתכם והיזהרתם אותי ואמרתם לי והכל בכל זאת אני מעוניין להמשיך בעבירה אז הם באים ומעידים והבית דין צריך לחקור אותם והם עושים את כל שבי יכולתם למצוא סתירה בין העדים כי אף אחד לא רוצה להוציא לעורק יהודי זה מובן ופעם בשבעים שנה בית דין קטנני היו מוצאים אחד לעורק במילים אחרות אף פעם לא היו מוצאים אף אחד לעורק השאל אותי החילוני אחרי שהוא שמע שאמרתי את זה בדרשה אז אחד שקם לי אומר לי אני לא מבין אז בשביל מה זה כתוב אמרת שתים עשרה פעמים בתורה ועוד יש מסכת שבת ועוד יש מסכת סנדרין וכל ומלא מלא מסכתות שמדברות על הדברים האלה ועל כל ההונשי מוות האלה ובסוף אתה בא ואומר לי שבעצם אין הוצאה להורג זה רק תיאורטית אז בשביל מה ‫אז אני אמרתי לו, ‫בוא תשמע טוב. ‫אז אחד ענה לו, נזכרתי, ‫אז אחד קם ואמר, ‫בשביל שאנשים יפחדו, ‫הונש מרתיע אנשים. ‫הנה, היה מסחר. אמרו מי שלא ישים מסכה יקבל כנס קטן כולם המשיכו ללכת בלי מסכות פתאום העלו פי שלוש את הכנס כולם שמו מסכות אחר כך אמרו מי שלא יהיה בבידוד חמשת אלפים שקל אנשים רועדים רוצים לרדת להוריד את הזבל אמא אם יש טלפון אל תעני למה פוחד לקבל חמשת אלפים שקל זאת אומרת העונש מרתיע את האדם אז אחד אמר לו, בגלל שזה מרתיע, אז אני אמרתי לו, לא נכון. זה בכלל לא מרתיע. כי אם אדם שמחלל שבת רואה שלא קורה לאף אחד כלום, או שבזמן בית המקדס הנדרים לא היו מוצאים אף אחד לעורג, תמיד זה היה נגמר בזה שנותנים לו ללכת הביתה, אז איזה הרתעה יש? אין שום הרתעה. אז הוא אומר לי, אז מה הסיבה? אז מה הסיבה? שהתורה כל כך הרחיבה בזה ובסוף זה לא דבר שמוציאים אותו אלא פועל. אז אני אמרתי לו, השם הביא לי הברקה. באמת לרגע אחד הייתי נבוך. הייתי אומר, באמת, אין פה הרתעה. ואין פה מעשה. והעונש בעולם הבא, אז תגיד שיש עונש בעולם הבא. פתאום השם הביא לי את התשובה. אמרתי לו, אני אגיד לך למה. כי ברגע שאתה קורא בתורה מה השם אמר לעשות לך. השם הרחמן הגדול, שאין רחמן יותר ממנו והמושלם הגדול ורואה את כל הפרטים אמר שצריכים לקחת בן אדם מחלל שבת ולפוצץ לו את הראש באבנים זרוק אותו מגבעה להעיף עליו סלע ולהעיף עליו אבנים זה מה שמגיע לו זה שלא שים לו את זה עזוב את זה עכשיו אבל עצם זה שבורא עולם שחותמו אמת והוציא הרחמים אמר שזה מה שמגיע לך לקבל אף על פי שלא תקבל את זה אבל זה מה שמגיע לך אדם בר דעת יכול פעם אחת נוספת בחיים שלו לחלל שבת אחרי שהוא קרא כזה דבר בורא עולם שנותן לי חמצן וכסף ואישה וילדים ובריאות אמר שזה מה שמגיע לי שאני כפוי טובה ערור שאני מורד בו במה שהוא נתן בי והוא נתן לי חיים ואני משתמש בזה נגדול חליל שבת ואמר לי זה מה שמגיע לך ולא רק זה גם הוא נקראתו אותך לעד ולעולמי העולמים בעולם הבא וזה שאתה לא מקבל את זה, עזוב את זה עכשיו אבל עצם זה שאשר אמר לך שזה מה שמגיע לך איך אתה יכול להסתכל על עצמך איך איך אתה יכול ללכת להירדם בכלל? זה מה שעניתי לו. אמר לי על המקום, איממת אותי. מיד חזר בתשובה מלאה. זה הכול, ה' הבריק לי את זה, כי לפני זה אף פעם לא הייתה לי את התשובה הזאת, זה בא לי על המקום. הרבה פעמים קרה לי בדרשות ששאלו אותי שאלה שלא ידעתי את התשובה, ופתאום באה לי התשובה, ועניתי, ואחרי זה הלכתי הביתה וחיפשתי את התשובה בפוסקים, ובום, מצאתי את זה. למה? כי השם עוזר לך. אתה הולך, מנסה להחזיר את הבנים שלו בתשובה. מה, הוא יכנס עם חמקל בגלגלים? אז זה עוזר לך. כן? בתנאי שזה יהיה אמיתי, לא בשביל כסף, לא אני מחייב כך וכך לדרשה, אין כזה דבר. אסור לדבר על כסף. כמה אתה מחייב כבוד הרב? זה בושה בכלל ששואלים רבנים היום כמה אתה מחייב לבוא לתת דרשה. בושה וחרפה. ‫אז אחד אמר לי, אחד הדרשנים, ‫אל תגיד את זה בדרשות, ‫אתה הורס לנו את הפרנסה. ‫אז אני אומר לו, ‫הנה, אני לא מחייב בדרשות, ‫ואני מבטיח לך שבמשך השנים ‫לא נתנו לי פחות ממך. ‫על שלוש, ארבע דרשות ‫לא נותנים כלום, ‫פתאום בא איזה אחד נותן לך מעטפה, ‫זה חיסל לך את כל ההוצאות ‫של כל החמש. ‫מה חשבת? ‫שהאדם יעשה את רצון השם, ‫ייקח מזמנו, יילך, יסבול, יזיע, ‫ירוץ, יתחנן לאנשים, ‫ובסופו של דבר הוא יכניס לו ‫סכין בגב? ‫מה חשבת יהיה? ‫הילדים שלו ירעבו ללחם? ‫מי שחושב כזה דבר הוא א', כופר, ‫ב', הוא לא דתי, ‫שישכח מזה, הוא לא דתי, ‫וג', הוא טיפש הכי גדול שיש. כי אם עכשיו בן אדם עשה לך ג'סטה, עזר לך באיזה משהו, השכן, חבר, אפואלה, ישמעאלי עזר לך, עשה לך חסד, כמה טובה אתה מכיר לו. מחר אתה רואה אותו תקוע בכביש, אתה עושה פרסה, איפה אתה צריך ללכת, אחמד? מה, בשבילי עשית פרסה? למה לא? אמר שהייתי צריך עזרה, לא עזרת לי? אז על פעם אחת כבר יש לך כל כך הרבה הכרת הטוב. אסכל וחומר שזה אין סוף. אתם מבינים מה אני אומר רבותיי? עכשיו בעזרת השם ניתן לכם זמן לשאלות. אם יש שאלות, זה הזמן. הזדמנות. אז לא נפריע להם. איזה שעה המנחה? אז למה קבענו דרשה ב-12 וחצי? אז זה לא מספיק הרבה. אני 40 דקות לוקח לי רק להתחמם. בסדר מכילה המכילה שגזלנו מזמנכם אם יש שאלות אני אענה אם לא נתפלל מנחה אין שאלות ברוך ה' לעולם אמן ואמן