3 Books Are Opened by G-d on Rosh Hashana, Judgment Day
In this extended, informal sermon the speaker weaves personal anecdotes, biblical concepts, and practical advice to inspire listeners to deepen their relationship with God through Torah study, Shabbat observance, and ethical living. He recounts his own struggles with habits, cultural identity, and relationships, illustrating how consistent, incremental effort—rooted in the teachings of the Torah—can transform one’s life. The talk emphasizes the spiritual significance of Shabbat as a covenant, the openness of Judaism to sincere non‑Jewish seekers, the proper use of wealth for communal good, and the urgency of repentance during the High‑Holy Days. Throughout, the speaker urges listeners to adopt small daily practices, engage in prayer and study, and view every action as a step toward divine judgment and personal redemption.
Chapters
ברוך השם, אני הגעתי למנטרול אשר ואני כבר עברתי שתי דעות הלילה האחרונה והלילה הבאה, זו הדעה הראשונה ויש לי עוד דעה אחרת הלילה ונכנס לניו יורק. בעזרת השם, אנחנו במשך שש דקות. אני מנסה להגיד שש דקות. שש דקות לפני ראש השנה. שש דקות. בקרוב, כשנכנסים לראש השנה, איזה אנשים מתרחקים, בגלל שהם הולכים לביקור. ואיזה אנשים מתרחקים, בגלל שהם הולכים לביקור. אבל האמת היא שכל אחד יכול לבחור. יהודים רליגיים, יהודים לא רליגיים, גנטים, ועדיין ארוחים. עדיין ארוחים, יהודים יגידו מי יחזור ומי ימור בפעילה הבאה. העולם הוא מראש רשענה לראש רשענה. למה ראש השנה היא יום הקריאה? כי ראש השנה הוא יום הראשון של הראשון מילה, מילה של תשרי, יום הראשון של העיר, זה ראש השנה, ראש העיר. אבל, שש יום לפני זה, ב-חף ה' באלול, הקריאה של העולם, קריאה העולם. בתחילה, כשאתה רואה בג'נסיס, ראשון ספר, ראשון ספר, ה' הוציא אבן ואת הארץ, זה היה שש ימים לפני ראש השנה. בשש ימים, הוא הוציא אדם וחווה ואיב. ביום שהם הוציאים, הם כבר עשו את האדם. ואז בא השבת, יום שבע, וה' אומר לאדם הראשון, היום הזה יהיה אוניברסיטאי. כי כשאתה נפגש, כל שנה אתה יהיה מבקש, אתה יהיה מבקש על כל מה שאתה עשה. ואתה, וכל ילדים שלך, ועד הסוף של היום. כל האנשים בעולם. הבעיה היא, 99.9999% של האנשים בעולם, הם לא יודעים שראש השנה היא יום לבחור. ואם מישהו לא ידע שיש לך טריאל, אף אחד לא אמר לו או הם מייחסו להביא לקוראת לדרך אחרת, הוא מתחיל, הוא נפגש, הוא נפגש בפול, הוא מפגש לחיים, הוא לא ידע שמראה הלילה הם ידעו אם הוא יפגש או יפגש. הוא לא יודע. הוא יכול להכניס לטריאל? איך הוא יכול להכניס עבודה, אם הוא לא יודע שיש עבודה? איפה הוא יהודי, איפה הוא לא יהודי, זה לא משנה. אז הגנטים, הצלחה שלהם לדבר על ראש השנה היא מאוד קטנה. הצלחה שהם יכולים לדבר על ראש השנה היא אם הם יקרים לרבים אורתודוקים שמועים על הדברים האלה. ויש קצת מיליון גנטים שקרים לרבים. רוב הגנטלים בעולם לא יודעים על ראש השנה, הם לא יכולים להגיד להם על זה בקבוצה או במסק או איזה מקום אחר, אז הם לא יודעים. היהודים, חוץ ל-80% של הנשיאים, הם לא יודעים מה זאת ראש השנה. הם רק יודעים שזו התקופה של יום חדש, כמו שאנשים חדשים אומרים, יום חדש. תעשו קרב. הם לא יודעים. חולדה. מה אתם רוצים לחולדה? אני הולך לסיפר, לברקה. אני הולך לגריס. מה שאני עושה? אני הולך לשחק בסקטבול, אני הולך למול, אני הולך לכנרת, אני הולך, אני קיבל את הטלפון שלי לברקה. כל אחד עם את הדרומות שלו, ולא יודע. אז אתם רואים את היהודים הסקולריים בטייביריה, שם כאן, עם הרגלות שלהם, אוכלים מלח, אוכלים סיד, משחקים שש-בש, קארד. הולכים בבוץ עם הילדים, ולא יודעים שבזמן הזה, הקריאטור של העולם יכול לכתוב מה יהיה להם בפעם הבאה, זאת אומרת, עד עכשיו, עד הפעם הבאה של ראש השנה. הם לא יודעים. למרות שהם מנצחים ומנצחים בירה, חס ושלום, ה' מנצח, ה' יכול לכתוב שהם יהיו מנצחים ב-7 אוקטובר, שזה היה קצת אחרי ראש השנה, אם אתם זוכרים, בפעם הבאה. האנשים שהם מנצחים בפארטי הזה, אולי גם נחנו על ראש השנה באיזה מקום אחר. האנשים הילדים שהיו לביתה, הם אוהבים הביתה. אולי נחנו באיזה מקום אחר, אבל בתחילת הלילה שלהם, הם לא חשבו שבשנתיים או שלושה שבועים, מישהו יריד אותם, ירדו אותם, יקבלו את הילדים ויישבו אותם במקווה. אף אחד לא חשב על זה. אני מבטיח לכם משהו, אם ראש השנה, שלושה שנה לפני הטראגיה, הייתה להם אפילו חשבה, שעכשיו זה יום ההתגלגה, ולמלכה, משהו כזה יכול להגיע להם השנה, הם תפקידו ראש השנה ממש אחר. אז הקבוצה עד כן של מה שאמרתי, זה מה שאני אומר עד 30 שנים. אם מישהו שואל אתכם, מה הכי גרוע של החיים של אנשים? הכי גרוע של החיים של אנשים. אז אף אחד אגיד, אתה יודע, להיות פחות, להיות חדש, לקחת קאנסר, למות ילדה, לא להתמודד, לא להתקבל ילדים, להתקבל ילדים ולהתמודד, אלוהים, ללכת בנקראפט, כל אחד מפחד על משהו, נכון? אני יכול לתת לכם עוד 15-20 התגובות, זהו זה. שכל אחד בעולם יתן לכם את התגובות הזאת, יהודים ולא יהודים. אחד יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים שזה כל כך מסוים. זה כל כך מזרחים. אף אחד לא רוצה להיות חי, אף אחד לא רוצה לתחלם, אף אחד לא רוצה לפסק ילדים. זה ממש ממהלך. אבל יש משהו יותר מזרחי מכל זה. מה זה? הגרעה הכי גרעה לשלב של אנשי הוא אינגורנציה. אינגורנציה. אני אקבל את זה. יש לך עבודה מאוד גדולה. גדול. את המדינה עושה, אני לא יודע, עשרה מיליון דולר עבודה כל שנה. ארהבות אמריקאים, שני שבועות לפני, בסוף דצמבר, הם עשו חלוקה בזכרות. הם עכשיו נתן למדינה לתפקיד משהו שלא יכולה להתפקיד בפעולה. ארהבות שלכם זו חלוקה חלוקה. הוא לא מתכוונן. הוא לא ידע. במהלך התגובה של המרכז, הוא מבחין 7a במשל 7b. ההחלטה בין 7a ו7b היא 2 מילימטר. זה עיר או עיר? זה 10 מיליון דולר נפל לך. אתה נפל 10 מיליון דולר השנה. 10 מיליון דולר. אתה יכול לפעול 10 ישיבות כל עיר, עם תורה, עם מיליאנים מצוות כל יום, בגלל החלטה קטנה. זה דוגמה של אינגורנציה. עוד דבר, כשאחד אוכל או יכול לעבוד על משהו שלם הוא עושה לו חלום ולא יכול לעבוד על זה. כדי שהוא יפגש, חלק מהמאה או שתיים אחרי זה הוא ידע שאת האהבה הזאת עושה לו הרבה זמן. אחד עושה רעיון עם אישה והבחינה הבאה, הוא קיבל טקסט, ברוכים לקלאב של חלומי ה-8. את החיים שלו סוף. עשרה דקות של אגנורנציה עשו לו את החיים. יש כל כך הרבה דוגמאות כזאת בחיים, שאחת מהחלטות קטנותה את החיים של האדם. אבל האגנורנציה הכי גדולה והכי גדולה של החיים של אנשי האדם, זה לא לדעת למה הוא נפגש. הוא לא יודע את הכרח של החיים. ועכשיו אני מרצה לכם, מבחינה, שכל אנשי בעולם, לא משנה איפה הוא, איזה מדינה, איזה רליגיה, שאתם שואלים לו, מה זה הדרך של החיים, אף אחד לא ידע את התגובה. אף אחד לא ידע. לא משנה, קיני, ערב, פרשן, פרנקס. שואלו לו, מה זה הדרך של החיים? זו התגובה שאתם תקבלו, להשתמש, להשתמש ולהתקבל בילדים. להיות חי, לעשות הרבה זמן, להיות טוב, להיות חי, להתגלגל, לכל אחד עם את הדרום הזה, להיות שוקר, להיות סטאר נבי-איי, להיות ארטיסט רוקנרול, להיות ארטיסט שמייצר בידייל ואלוויס, אני לא ראיתי פעמים שהביטלים באו לפעמים שלי. חשב, אני מרגיש מאמין היום. לא שהם יותר מאמינים שלך, אל תשכחי אותי. אבל הידיעה היא שלא אחד ידע את מבחינת החיים. אף אחד. אז אם מישהו אמר, נו, אני חושב שהצליחה של החיים היא למצוא סולמטה, להתמודד ולהתקבל ילדים. לזה, אתה יכול להיות מונקי. אתה לא צריך להיות אנשי. המונקים גם יש בנים. וזה הרבה יותר פשוט להם. הם לא צריכים לעבוד של עשרה שנים להתפתח את הביתה. הוא לא צריך להחזיר את הטבעות שלה ולמעשה את כל המשחק, אתה יכול לראות? כל הזורחה של השנה הראשונה. הם לא יכולים להתקבל את זה. היא רואה אותו, הוא רואה אותה. שתי דקות אחרי זה, זה אמא וזוהי. בבקשה, בבקשה, בבקשה, לא להתראות, לרחוץ, לרחוץ על שטחים, לרחוץ לביתה, איך להיות עולם, לרחוץ במים, איך להיות עולם, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, לרחוץ במים, במים, לרחוץ הטראפיקה במים, כל יום, פטרולים במונטריאל כל הזמן, טרוריזם בכל מקום, לרחוץ מפחדות, מגיעים לטראפילה, במ רעיונות, קח את הרגלות שלך, קח את הזה, אפקח את הרגלה, יוצא, בואו נראה מה אתה מביא עםך. הרבה מנגינים בשבילת. אמריקה, סגנון פה, סגנון שם, נתנו לך עשרה שנים, אין ילדים, כל אחד עם את המצביעות שלו. יש עדיין אחד מהאנשים שיש יום שלו בלי מצביעות. לא משנה איך רחב הוא, לא משנה איך ברחב הוא, לא משנה איך טוב הוא נראה, זה לא משנה. מתחילים מהאנשים הכי פשוטים לאנשים הכי סופיסטיקיים, אנשים יש שאלות פיזיקה ומנטלית כל שנייה של החיים שלהם. אתם יודעים מה זה להיות ביליונר? והסטאק היום יש רעיון רעיון ואתם רואים שאתם פסקים 55 מיליון דולרים? פשוט תפקיד את העיניים, מודה אני לפניך מלך חי וקיים, אתם תקליטו על הטלפון, רד, 55 מיליון, שכרה טוב לדרוק את הקפה שלכם עכשיו. הרבים יש הרבה פרובלמים. לא לדבר, הוא לא זוכר שעוד שתי שבועות הוא עשה 100 מיליון באותה יום. הזה הוא חכם. עכשיו, כשהוא חסר 55, הוא מקבל פעולה קשה. אנשים יש בעיה. הרבה הרבה קשה להיות קטן. איזה חיים. אתם רואים את הקטנים הטובים בישראל? איך הם יוצאים כל יום שהם אוכלים. אנשים נותנים להם את כל אוכלם והם נשמעים את זה. הם לא נחפשים. אתם יודעים, אני רוצה להגיד לכם סטוריה. אני פעם אמרתי בישראל, כמעט 3-4 שנים, בשעה השבועה, בלילה 11, במקום גדול, עם 500 אנשים, זה בסרטון. אתם יכולים לראות את זה, אין סיפורים, אתם יכולים לראות את זה ברחוב, בסרטון. ואני שואלה לרפואי, אני סיימתי על גדולה גדולה, זה כמו מקום גדול שיש להם פרקים, וכולם יושבים כאילו, אתה יודע, זו חברה רחובה, ואני אגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד לי רציון אחד למה זה טוב להיות אנשים ולא קטנים? אנשים חושבים, קאטי חיים ברחובה, קאטי אוהב ברחובה, הוא לא נחשב, הוא לא נחשב מהרעיון או מהחלטה החלטה, הם נחשבים, הם לא יושבים בשבילה, כמובן שהם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם יושבים בשבילה, הם אחרי יושבים כמעט 10-15 דקות, בשבילה, אף אחד לא היה מה להגיד עדיין. אני הוכן להם שזה יותר טוב להיות הם יושבים קאטה ממהלך. כמו שאני מדבר, מה אתם חושבים שתקרה? קאטה מלמעלה, מלמעלה, גדול גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גדולה, גד עכשיו אני לא רואה הקטע, כי הקטע הוא ברחוב, ואני רואה אותו על המסגרת, אבל ראיתי 500 אנשים קטעים, בזמן התלמידה, וקרקעים, מה קרה? אתם לא תאמינו, יש קטע פה. הקטע הלכה כל הדרך, קטעה על המסגרת, וקטעה בידיי. אתם רואים את זה בסרטון, אתם יכולים לראות את זה בעצמכם. אנחנו אפילו קטענו את זה ושמתי על פייסבוק. כשאני מדבר על זה, ואני אגיד להם, הלוואי הלוואי, והלוואי הזה היה חביבי, היה הרבה גפילטה פישה. אז, התגובה היא, לא יש תגובה סקולרית לתקשורת, מה זה הצליחה של החיים שלך? לא משנה איפה אתה, אתה שואל כל אנשים, מה זה הצליחה של החיים שלך? אף אחד לא ידע. כל תגובה שהם נותנים, בקצב, אני נפגש. כדי לעשות זמן, הרבה אנשים בעולם הם פחות. כדי להיות חי, הרבה אנשים חי. כדי להתמודד, יש מאה מיליאנים אנשים שלא התמודדו. כדי להתקבל ילדים, יש הרבה מיליאנים אנשים שלא היו ילדים. מה? כדי להשתמש בחיים, הרבה אנשים מתחילות. בואו נראה מה קורה בעולם. כל כך הרבה בורות, כל כך הרבה אנשים מתייחסים, כל כך הרבה проблем. אז אם התוצאה של הקריאה הייתה שכל אנשי אדם יקבל את העולם הפיזיקי הזה, כל אנשי אדם יצטרך להקבל דווקא כך. למה אחד יקבל יותר מן האחר? אם קבלתי אנשים כדי להצטרף להם בעולם הזה, זאת אומרת שהם יכולים לאכול פיצה וסטייק, ולשים רגל יפה, אז כל אחד יקבל את זה. אם אני רציתי שהם יפגשו בקבוצה גדולה עם שחר, אני נותן את זה לכל אדם. למה למישהו, כן, ולמישהו אחר, יפגשו בקבוצה? למה באינדיה, מיליאנים אנשים יפגשו בקבוצה, במידה של הלילה, הורים יפגשו על רגליהם, וחצי מילים מאחור, איזו קבוצה ביליונרית אינדיאנית, יפגשו בקבוצה, שהיא 5-10 אקר. למה זה, האינדיאנה היא קבוצה ביליונרית, והאינדיאנה היא מסתכלת על חכם, מה לעשות? איפה היחיד איזה זכוי זכוי זה? למה איזו אנשי יש ילדים והם חיים, והאחרון נפגש אחת או שתיים? במלחמת או בפחדה. איזה זכוי זכוי זה? למה אחד נראה טוב, והאחרון נראה רע? זה מיליאנים שאלות. אם אתה מבקש זכוי זכוי בעולם הזה, זאת אומרת שכל אחד צריך לקבל את הזכויות האלה, תשכח. זה לא הזכוי. זה לא המקרה. לפני שאתה מגיע לעולם כבר, אחד מהם יותר מלצחים מאחד. זה יחד ממה שהם אבאים שלך. כמה אנשים היו נפגשים בפנאטיקות מגניבות. אני לא יודע, דרגאדיסטים, קרימנלים, גנגסטים, מרדכים, טרוריסטים. מה היכולת של הילד הזה? אבאים שלו הם טרוריסטים, מורים אנשים לבית. איזה הצלחה הוא צריך לעשות בחיים? האחרון נפגש לשתי אבאות שהם אתייאסטים. הם לא יודעים לספירות במהלך שלהם. זהו. הם חייבים לדבר אחר במהלך שלהם. איזה צלחה הילד הזה יש? כל כך הרבה שאלות בחיים. והתגובה, אבותיי, היא... התורה, בוקר של האדם, מידע לנו שאת העולם הזה זה לא המקום של החיים האמת, זו רק הפרפרציה למקום שזה באמת קוראים לחיים. אני מתכוון. כשמישהו נולד בעולם הזה, מהרגע הוא יוצא מהעולם, הוא מתחיל למות. כמו בנטה, כשאתה נחתך את זה מפה, הוא מתחיל למות. 99, 98, 95. מהרגע שאתה יוצא ממות של אמא, אתה מתחיל למות. כל יום שלך, אתה מת. כל רגע, אתה קרוב למות. זאת לא החיים. כשהזמן מגיע, אתם מתחילים. זה לא החיים. בוודאי, בבוקר של ה' אני יכול לראות לכם לפעמים 20 מקומות, הוא מגיע לאנשים, לאנשים שקיבלו את הבוקר שלו, ה' יהודי, והוא כתוב שם, אם תשמעו אותי, אם תשלחו את המנהיגות שלי, אם תשכחו את הקווננט, זאת אומרת שבת, תשכחו שבת, אתם יפגשו. בדרך כלל, השאלה היא, מה זאת אומרת, אני הולך לחיות, אני חיות בלי לחיות בשבת, אני חיות את אוכלים כל יום, אני חיות עם... אני עושה כל מה שאני רוצה, אני חיות. הגויים שהם לא חיות בשבת, הם חיות. אנשים שלא יודעים על התורה, יהודים שהם לא שמעו על התורה, הם גם חיות. אינם עושים הרבה זמן, הם מאוד מוצאים. האנשים, הם לא רליגיים, אבל הם כולם חיות. נאצים וטרוריסטים ערבים גם חיים. הם עושים גם הרבה זמן. מה זאת אומרת, אם תשמעו אותי, תחילו לחיות? אתה לא צריך להיות גניבה להבין שהחלטון מדבר על חיים אחרים פה. בגלל שבלא רליגיה, כדאי שכל אחד חיים בעולם הזה. אבל הוא מדבר על משהו אחר. אם תלכו את המרכזות שלי, תחילו לחיות. ובמקרה אחר, זה מה שקוראים לזה. למרות שאני נותן התגובה למיני האחרונים בעולם הזה, מיוחד שלי זה לא לقتל המים. אני רוצה שהם ילכו להבין שהם צריכים לחיות. אני אקבל את זה. אתה יכול להיות מוות? מישהו מוות על השטחה. היי, תסתכל, תסתכל. אין פולס, אין רחב. זהו, הוא מוות. שתי שעות הוא מוות פה. אתה יכול להיות מות עכשיו? אם אתה יצא מות עכשיו, משהו יקרה? התחלת את המצב שלו? לא. הוא מוות לפני, והוא מוות עכשיו. מה זאת אומרת שאני לא מעניין להיות מוות? לא רק זה אומר שאני לא מעניין להיות מוות, אני רוצה שהמוות ירחק. שאתה צריך לחיות. איך יכול לבן מוותי להבין? מפה אנחנו נלמד, תזכר, זו מדינית דיווין. זה לא מדבר של עבודה שלך בתל אביב. אחד יום הוא מדבר ככה, עוד מחר אמא שלו יפגעת אותו, הוא מדבר במהלך אחר. זה הוא הקריאטור של העולם, אין כוחים כאן. הוא לא בדרך אחרת היום, אז הוא מדבר במהלך אחר מאשר. לא. כל מילה היא מספיקת 100%, לא 99.9%. מכל ספר בתורה, אנחנו מלמדים לפעמים הרבה, הרבה דברים. מה שהוא אוהב, מה הוא אוהב, למה הוא אמר? למשל, הוא אמר, הסביר בא לזיין, זאת אומרת למדינת ישראל, המסייאה הוא לשווה פשע ביעקב ולאנשים שהפגשו במדינת יעקב. למה אתה קורא אינד? השפעה אינד לא צריכה שם. הוא בא לציון גוהל לשווה פשע ביעקב. למה? הוא לשווה פשע ביעקב. הוא לשווה זאת אומרת אינד. אינד לאנשים שהפגשו. מה זאת אומרת? אתה הולך לתורה העורלית לראות מה ההתגלגל. הוא מגיע לכל האנשים שהם רליגיוניים כל החיים. הם חייבים מיום אחד עד האחר יום של החיים, הם מאוד רליגיוניים. הם גרם ככה, הם קבלו את הכל, תמיד את קושר, תמיד קבלו שבת, תמיד היו אנסים, היו תמיד אנשים טובים. לא הייתה פרובלים עם הם. אז להם, ברור שהמסייאל הגיע להרחיב אותם. אבל גם לנשים שהם נפגשו, זאת אומרת שהם היו קרימנלים גדולים לפני. הזה היה מרדכן, הזה היה מרדכן, הזה היה גאי, הזה היה מחלל שבת, הזה היה מרדכן. כל אחד עם את הזה. ועכשיו הם החלטו שהם יחלטו להחליט את החיים שלהם בגלל שהם ראו את האמת. אז המחלל שבת הוא לא יותר מחלל שבת, הוא עכשיו מחליט שבת. והגי, כמו שהיה רעיון לבית שלו, עובד על חקרו שלו, לא להתעורר בפעמים. ואתם יודעים, כל אדם אחר, המשחק בטרור, החלטה להפוך על עבודה שלו. וואי, אתה תפוס מיליארד דולרים? אני לא יכול להתעורר בפעמים, סליחה לי. והטרוריסט, שהבנה לנסות לقتל אנשים, החלטה, מפה, הוא לא מתקשר לقتל אף אחד. אז כל אחד שחלט את החיים שלו, מפה, לטוב, הוא נכתב בפרפסיה שהיום כשהמסייאה יצא וישחרר את העולם, הוא יהיה נשחרר. אלה שהיו תמיד עצמים, לא צריך להגיד. אבל אלה שהיו קרימנים גדולים, יש פה דילמה גדולה גדולה. אחד שלהם היה 60 שנים בשבילו, מאוד רעיון. רשע מרושע. אוהבי תורה, אוהבי רבים, מדבר נגטיבי נגד היהודי, נגד ה' כל הזמן. ואז בשנת ה-60 הוא ראה לקטור והוא חליט את החיים שלו. זה קורה כל הזמן. מהזמן הזה, הוא אוהב תורה, מדבר גדול של ה' וגדול של הרבים, התחיל עם כושר, שמים תפילין כל יום, ואז הוא מת. בשנת ה-61, זה רק שני שנים רליגיים. 60 שנים, רשעה מרושעה. אחת שנה, צדיק. לפעמים זה לא אפילו אחת שנה, שני שנות. הוא נכנס לרליגיה ומו. עכשיו אתה יכול להגיד, אני סליחה, בואו נכניס את הסקל, כמה שנה הוא היה רעיון, כמה שנה הוא היה רעיון, ואנחנו נחליף. אם הוא היה הרבה יותר רעיון של רעיון, הוא רעיון. אם הוא היה הרבה יותר רעיון של רעיון, הוא רעיון. לא. הכל הולך אחרי הסטטיסט של האנחה, לפני שהיא הלכת מהעולם. הכל הולך אחר החיתום. אני אתן לכם דוגמה. האנחה הייתה מאוד-מאוד רעה למישהו, עושה לו הרבה פרובלמים. לפני שנים, התקופה לא הייתה כל כך טובה. ואחר כך הוא החליט להתאף. הוא בא, הוא קורא, אני סליחה, סליחה, אני אידיאט. מה שאתה רוצה, אני אעשה לך, אני אעשה לך, מה שאתה רוצה, תגידי לי מה שאתה רוצה, אתה רוצה זמן, אתה רוצה שאני אקבל לך כאב, אתה רוצה שאני אקבל לך כאב, כל מה שאני צריך לעשות, כדי להבין אתכם, אני אקבל לך כאב. והאחרון הוא חכם טוב, לא, לא, אתה לא צריך להקבל לך כאב, אתה לא צריך להקבל לי כאב, בואו נחשב, אתה מבין אותי, אני מבין אותך, 100%. עכשיו, שתי ימים אחרי זה, אנשים רואים אותם כאנשים אחרים. מה קרה? אנחנו חשבים שאתם רוצים לقتל אותכם. לא, אנחנו אוהבים אותכם. תראו, תראו איך אוהבים אותכם. אז השאלה עכשיו, כל השנים שהיו בתקופה טובה, זה עובד? לא. מה זה מגניב שעכשיו יש שני אחרים? הם מגניבים למות לאחרים. מה קרה? קרה. זה לא יש עדיין. זאת המשכנעה של ה' כשהוא מגיע לתשובה. שאתה יכול ללכת נגד הם כל החיים, ורק לפני שאתה מותה, אתה ממשיך דרך, ואתה מאמין, ואתה מפחד, ואתה מפחד מכל הדברים הטובים שעשיתם, והוא מוכן לציבור אתכם באחר כך, במיוחד, בכל זמן. זה משהו שאתה לא תשמע. אין קורט בעולם שיכול להכניס קרימינל להגיד רק, אוקיי, אני מבין. בואו נשכח את כל האנשים שקווים בו. בואו נשכח את כל ההכניסות שהצלחתי. מפה אני מבטיח לא להכניס. אני מבטיח ללא להכניס. אני מאמין מה שעשיתי. תן לי ללכת! תן לך ללכת לאלה. איפה אנחנו נתן לך ללכת? אתה צריך לנסות 40 שנים בפריזן, ואז אתה תלוי. איזה שר יתן לך ללכת, תחשב עכשיו, אתה מוות 20 אנשים, הם מזכירים לך לבית, ואתה אומר לשר, שר, אני מוכרח את הטעות שלי. אני מפחד. אני רוצה שאני יכול לבית ולא לעשות את זה. אני מפחד. אני נותן לך את השם שלי. עד היום, אני לא מוות אף אחד. תן לי לנסות. אני מפחד. השר אמר, תחזורו לו לסיכייטריסט. זה לא נורמל. אבל השם מוכן לקחת אתכם. אם אתם רואים בהיסטוריה של העולם, איזה קרימנלים נפגשו, אינם אפילו יהודים, והם התחילים ליהודית אחרי זה, אתם לא תאמינו. אחד מהם היה נבו-זרדן, הממשל של בבילון, אמפירה בבילוניה. הוא מורד 20 מיליארד אנשים, ביחד עם נבו-חד-נצר, ראשו. הם מורידו 20 מיליון אנשים, ואז הוא בא לרבי ואומר, אני ארגע, אני ארגע, אני רוצה להיכנס, אני רוצה להיות יהודי רליגי. ואני היכנסתי אליו. הוא התחיל להיות יהודי רליגי. היטלר התחיל להיות יהודי רליגי. אם היטלר היה בא לרבים בברלין ואומר, אני ארגע מה שאני עשיתי, בבקשה, קחי אותי, אני רוצה להיות רבי. הרבים ימותו רק מהסציניה שם. מה? רחב, הייתה אישה לא יהודית, אתם יכולים לראות אותה בבוקר של ג'ושוואה היא הייתה אחת מהאנשים הכי יפים בהיסטוריה של העולם והיא הייתה הראשון פרסטיטוט במדינה זאת אומרת, אנשים נותנים שבועות במונחים להגיד אותה היא הייתה עובדה, הייתה גבירה גדולה, היא הייתה חיים ומה קרה? היא הלכתה, התחילה לג'ודיזם ולא רק היא התחילה לג'ודיזם, היא גברה עם יהושע בנון, האנשים הכי חשובים בעולם, אחרי משה רבנו, אחרי מוסס. כשמשה הלכה, הוא קיבל את מקום שלו, יהושע בנון. מי הייתה אשיותו? רחב. אתה יכול להבין את הדבר הזה? נחשב שאתה יכול לבוא לראש רבי ישראל, רבי, אנחנו יודעים לך שידוח טוב. הוא מדנה. מי זו מדאנה? היא שינגר, היא מאוד מוכנה, היא מגניבה, היא לא מגניבה, אבל לא לדעתי, היא רוצה עכשיו להחליט. אז אתה קחת אותה לבית הדין בירושלים, אתה והרבים שם, תביאו אותה לבית המקווה, היא יוצאה, אסתר, ואתה מגניב אותה. מה יקרה לך? הרב יקרא, אני מגניב אותך בנידוי. לא להראות את הראשון שלכם עוד פעם בסינגאג. אם יש לך ילדים, ואחד מה שאני מבטיח לך, הם לא יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר היא חייבת לספייס, עדיין מה? אם מדנה חייבת לספייס לג'ו עכשיו, אני צריך להתמודד איתה, מה? אין אף אחד שצריך להתמודד איתה, וזהו. בסדר, אז היא יש, ברוך השם, אנחנו נתן להן 500 דקות לזה. אנחנו נתן להן מילה, אני לא יודע, נתן להן, הממשלה נתן להן מילה יפה. אתם יודעים את המילות הסלביים? חייבות לספייס לג'ו. בסדר. אבל מה זה... אבל התגובה למה התורה אומרת לנו את הסיפור הזה, זה לראות לכם שהאנשים הכי מפחדים, כמו שהם חייבים, הם יכולים לתחיל להיות עצמים ולהיכנס. ואחרי שהם יהיו עצמים, השם אוהב אותם ומקבל אותם במסגרת הכי גדולה. לדבר שהתחלתי להגיד, אז רבותיי, הרבה מהפעמים, אפילו 80% מהפעמים היהודים, הם לא יודעים שראש השנה זה יום ההתגלגלה. לכן, היכולתם להצליח, להפסיק את הדברות הטובות שהם עשו, לא מיוחדת. בגלל שהם לא יודעים, הרבה מהם, שהרבה של הדברים שהם עושים, הם לא יודעים. אני רוצה, אני רוצה שאתם אני רוצה שאתם יודעים את השאלות של דגמרה, דגמרה במסכת ראש השנה, פאג' 16. דגמרה אומרת, ראש השנה, שלושה בוקרים נפתחים בגד. יש לנו שלושה בוקרים. בוקרים של הרכבים, בוקרים של הרכבים, ובוקרים של המדיוקרים, אלה שעושים טוב ואימנם, שזה ביותר שלנו. אנחנו עושים דברים טובים, אנחנו עושים דברים רעים, בסוף אנחנו יכולים להיות 50-50, 60-40. ביוקר החיים, ביוקר הנכון, כל אנשי הנכון פשוט מייצג בביוקר הזה לשלב. ביוקר הרחבים פשוט מייצגים בביוקר של המות. המדיוקרים הם עדיין לא מייצגים. יש להם בין ראש הושנה ויום כיפור פריארט של עשרה ימים, עשרת ימי תשובה, אם הם ירחקו ותעשו טובה, הם יכולו להכניע בבוקר של החיים, אם לא, הם יכולו להכניע בבוקר של המות. מי יכול להגיד לי מה זה המעניין של הגמרה הזאת? מה זאת אומרת? אני פשוט ליטרלי אקבל לכם מה שכתוב בגמרה, אבל ברור שזה לא ליטרלי. למה זה לא ליטרלי? בגלל שכל אדם ידע שבשנה ראשונה, כששנה ראשונה תחיל, כל היהודים הרחבים בעולם ממשיכים לחיות. אנחנו לא רואים אף אחד לתת ולתת. אם זה היה, הייתה מיליון אנשים לתת ולתת, אבל הם לא. כאן וכאן, אתה שומע על מישהו שתותף. וכל האנשים הנכונים צריכים שהם נשארו חי, בגלל שהם נמצאים בבוקר של החיים. ונראה שהאנשים הנכונים, ביום או שתיים אחרי ראש השנה, הוא 90 שנה, זה כל מה שקרה. הוא 80 שנה, זה כל מה שקרה. האנשים הנכונים חיו את העולם באותו זמן. אז הגמרא יכול לדעת שהרצחים לפעמים מתחילים למות אחרי ראש השנה. זו ראיונית. הגמרא יכול לדעת שכל הרצחים בעולם ממשיכים לחיות. זו ראיונית. אז כמו שהרצחים הכי חכמים חיים, הם כותבים בגמרא שהרצחים מתחילים למות והרצחים מתחילים לחיות ברגע. מה זאת אומרת? כשאני התחלתי להסביר, החיים לא במקום הזה. כל פעם בתורה, כשקוראים לזה חיים, הוא מדבר על חיים של אמצעות. זאת אומרת, כשראש השנה יקום, השם מבחין את עצמכם, מהראש השנה האחרון, עד ראש השנה הבאה. בסופו של דבר, הוא אנליזה כל הדברים טובים וטובים שאתה עשית, והוא יחדיר אם הוא כתב לך בבוקר של הנכון, או בבוקר של הרעיון. אחד יום אתה חיים את העולם, יש לך רקוד של כל השנים. בגלל הרקוד של 70, 80, 90 שנים של החיים, בגלל זה, השם יחדיף אם להשם לך לרחוב או להשים לך לאל. מה זאת אומרת לאל? בעברית זאת אומרת גאנום. יש שבעה מקומות שונים באל, שבעה קטנה אחת קטנה אחת. ובדרך זה, זה חלום, חלום, חלום לשלום של האנשים כמו שכתוב בתניה, באריה הקדוש, בזוהר ובכל מיני מקומות מה זאת אומרת? אני נותן לכם הצלחה בעולם הזה לחלום את השלום שלכם במהלך החלום שלכם אתם יכולים להיות שומר שבת או לא? לתת צדקה או לא? לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות? לאכול קושר או לא, ולכל מיני דברים אחרים. אתה יכול להיות רציון, אתה יכול להיות זקן, אף אחד לא אומר לך מה לעשות. אבל, אם אתה יחזיר את העולם הזקן, אז הנה האפקציות. אחת, אני יכול לתת לך עוד חצי הזכוי. אתה תהיה נחתוב כחלילה חדשה. אתה 80 שנים, אתה נכנס. אתה נמצא בפנים של השם, כל אחד שמות, נמצא בקורט של ה' וההלך כלוהי שלהם מתגלגל ומתגלגל. כל דקה, כל שאלה שקורה מהמותך, כל קרדיט שלך יהיה מתגלגל. איפה אתה יהודי, איפה לא. זה לא משנה, כולם מתגלגלים. זה למה אנחנו קוראים קדיש כשאחד מות. למה קוראים קדיש? הקדיש הוא התגלגל על אדם, כי הלך הוא מתגלגל את ה' כמו הוא מתגלגל את אבא שלו. זה האגר. זאת הסקרית של הקדיש. אז עכשיו, מישהו יצא מהקורד של הלב, והמסגרת יכולה להיות עד שנה. משפט רשעים בשמיים, ידבית חודש. אבל הוא יכול להכניס אחרי יום. נכון? כמו שהיה אשם החלט, אתה נפחד, אבל אני נותן לך עוד שנה. אתה חיים בישראל, ועכשיו אתה יצא, אתה יצא מחורג במונטריאל. מונטריאול. בשלב שלך, אתה היה יהודי אשכנזי מתל אביב. אתה פגש בשלב שלך. עכשיו אתה נתן מרוקה ויהודי מונטריאול. זהו. שם שלך היה ליבוביץ', עכשיו אתה נתן אוכיון. אז אתה נולד במדינת מונטריאל, יש לך קהילה מרוקאית, אנשים מרחקים, אתה יכול לצחוק, לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה יכול לצחוק, אתה אז עכשיו אתה הולך לעולם אחר. אם אתה תהיה צדיק, שומר מצוות, ואתה חיים את העולם, זהו, אתה לא צריך להיכנס עוד פעם. לא יותר גלגולים לך. אתה רואה אבא סללי שם, בפיקצ'אר? הוא לא יוצא לבריכה. הוא במקום מאוד טוב. מי יוצא לבריכה? כל הלוזרים, זאת אומרת, כלנו. גפילטר פיש סייב זיו פום הל? בגלל זה, אתה יכול לדעתי, הרבה מרוקאים אוהבים את גפילטה פיש. אתה יודע למה? אני מבחינה את הפנומנה הזאת. לא, אני מבחינה את זה. באתי לסמינר, ראיתי מרוקאי תלמיד חכם, יש מרוקאי פיש רחב מרוקאי, ויש גפילטה פיש קלטה. ברגע, הייתי בטוח שזה יכול ללכת לפי פיש מרוקאי, אבל אז הוא עברה. אז אני הייתי צריך לבחור. אני אמר לו, אתה מרוקאי, לא? כן. זה לא יכול. בגלל שהלך, הלך, הוא הלך אותו. הלך לא מתחיל, רק הקוור, הלך מתחיל. אז אם זה הלך יהודי, הוא תמיד יוצא כיהודי. אם זה הלך לא יהודי, הוא תמיד יוצא, חייך שהוא נכנס. אם הוא נכנס, אז הוא יהודי כבר. בקרוב הוא יוצא כיהודי. אז אני שואל את המרוקאי, תלמיד חכם, מה הפשט? מה קורה פה? הוא אמר לי, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה עכשיו הוא מיוחד בין גפילטה למרוקאית. למה? מה שקרה לו, זה כתוב בתורה, אתם יודעים? מה שקרה לו, זה קורה לכלנו. אחרי הפעולות, נמשכים הלבבות. אם אתם שואלים לבן, מה תהיה מה? האקשן שלך תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה יש לי רכב, תהיה יש לי אוהב, דברים שאני אוהב, בסדר? בגלל זה, אני אעשה אותן דברים, בסדר? אני אאכל אותן אוכלות, אני אלך לאותן מקומות. מה גרם לי לעשות את זה, את האוהב שלי ואת הרכב שלי? זה נראה מאוד לוגיל, אבל ה' אומר את האפסיטה. הוא אומר, ברור, כשאחד יש אוהב על קפה, הוא אצלם הרבה קפה. אתה לא צריך תורה לזה. אבל לסגרת האחרונה, אתה צריך תורה. אף אחד לא ידע את זה בלי התורה. התורה אומרה, אבל זה עובד בכל מיני מידים. זו רחבת שני מידים. אם אתה אוהב משהו, אם אתה אוהב לעשות משהו, אבל אתה צריך לעשות את זה משהו, אתה צריך להפוך את עצמך לעשות את זה. אם אתה מפוך את עצמך לעשות את זה אחת, ואחר כך, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, כל פעם שאתה עושה את זה, אתה נשאר קצת פחות. אז אני אגיד לכם דוגמא פשוטה ממני. כשאני הייתי בארה״ב ישראלי, הייתי בבריארה. הייתי בקבוצה מאוד סחרית, איזשהו מקום, ואנחנו לא יכולים ללכת לבריארה הראשונה, לבריארה, כמו האחרים האחרים. בגלל שהיינו נפגשים עם חגים, עם כל מה שהיינו מפגשים. ולא משנה מה קרה, אנחנו תמיד צריכים להיות מרכזים. אז הייתה לנו איזה כוכבי. אז מה הם עושים? כל יום, קטנה באה, ושחררו קטנים של תמידו, קטנים של פטטים, קטנים של אגפלנטים, ובאיזראל הם אוהבים אגפלנטים, כל יום אגפלנטים, אגפלנטים, אגפלנטים, כל יום. אז הייתה לנו אחד, עופר, אני אוהב השלום, הוא כבר נכנס לזה, מת יודע, הוא היה שיוף. לקחת אגפלנטים, קטינג, פריים, קטינג, ברברגנוש, כל מיני דברים. עכשיו, אני הייתי אלרגיק לאגפלנטים. אתה יכול לראות את זה. למה? כשהייתי ילד, אמא שלי עובדה בפיר. זה נראה כאילו, את יודעת, את הדברים האלה שהם יוצאים מהמוח שלך, כל הדברים האלה. אתה יכול לראות את זה. אז אני לא יכולה לראות את האגפלנטים. עכשיו, כולם מקווים את האגפלנטים, ואני אעבור שם, אין לי מה לאכול. מה אני הולך לעשות? אחד פעם אמרתי לך, אתה יודע מה, אני לא יודע מה לעשות, ככה אני כמעט אוכל. קטן אחרי קטן, התחלתי לאכול אכלות אג. היום, תבואי למסע שלי, כל הדרך מלאה לראש, כל מה שאתה רואה זה אכלות אג. חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חדש, חברה לא יהודית מנוצריה. זה נחת אוסטרליה שם. הוא היה אנשים מאוד מיכים, שיארו פיאנו, אבל הוא היה מאוד גדול ומתעורר בשביל חיים שלו. למה? הוא היה עם איזשהו בעיה בשביל חיים שלו. מה הוא היה? גאי. עכשיו הוא התחל לדבר איתי, ראה אותי באינטרנט, והוא ראה איך אני מדבר על דברים חשובים לגבי הזמן, לא אני, התורה, אני רק מעשה את מה שה' אמר, והיה לו הרבה משמעות, כי הוא אוהב ה', הוא לא יהודי, הוא רוצה להיכנס עכשיו לגבי היהודי, אבל הוא ידע שהמלחמה שלו היא לגבי התורה, מי ייכנס להיכנס? אז הוא אגיד לי, אני לא מרגיש כל החיים לספור בלי התקופה, אבל אני לא יכול להחליט מהרעיון הזה שיש לי. זה יודע או לא? אז אני אגיד לו, אני אגיד לך משהו שאני לא יכול להגיד ליהודים. כשאנשים יהודים יצאים אליי ויש להם את המצב הזה, מה אני יכול להציג לו? ללקח הרבה תורה, ללחוץ עם איזושהי אוכלוסייה, והוא לא יכול להתעורר בעלות. אנחנו לא יכולים לתפוס כל אוהב שיש לנו. איזשהו אוהב הוא קושר, איזשהו לא. זהו. אתה חיים על הרגלות. אבל אני אמר לו, אני יודע לך. הוא אמר, מה זה? אני אומר לו, אתה לא יהודי, לא יהודים לא צריכים להתקבל. הם נמצאים עם אחד, הם אוהבים אחד, הם חיים ביחד, הם חייבים לגבי אחד, הם יכולים להיות ילדים, אין פרבלם. אם אחד יום הם לא אוהבים אחד, הם אומרים ביי חזרה, הם מגיעים את המסגרת וזהו. הגנטים בעולם מתווכחים בגלל שהם נלמדים מהיהודים. כשהיהודים קיבלו את התורה, היהודים גם לא התווכחים לפני. אבל כשקיבלנו את התורה, רמב״ם כראה, עד היום, אף אחד לא יכול להיות עם אישה אחר אם הוא מתווכח אותה. אז הגויים ראו שהיהודים ישו סרמונים. הם גם רוצים. מה זה? אנחנו גם נעשה. אז הם נעשו. אוקיי, אין בעיה. אבל אם שתי גויים חיים ביחד, הם לא קרימנים. הם עדיין יכולים להיות גנטים עדיניים. כמו שהם ביחד, הם יכולים להיות עם הילדים, אין פרובל. אז אני אומר לו, בגלל זה, גוי יכול להגיד עם גויה, והם יכולים להגיד אחרי שעה. הם פשוט הגיעו עכשיו, ברסטורן, הם יכולים ללכת הביתה ולהיות ביחד, זה לא סין. זה לא סין להם. אם יהיו יהודים, זה יהיה פרובל גדול. אז אני אגיד לו, אתה אגיד לי שאתה לא יכול להיות עם אישה, אני אבין לך שאתה יכול. לא, זאת אומרת, אני לא יכול. אתה לא חושב שאני אשמח מאוד להתמודד עם אישה ולהתקבל עם ילדים שלי? זאת מה שאני קורא לך עליו. אני אגיד לו, אל תסתכל, אני יודע לך. מה אתה עושה? אתה קבל אישה, אתם יודעים, אלה האנשים שהם עובדים במקום הכי עולם בהיסטוריה, אתה קבל אותה זמן להתקבל עם אתה. אני אגיד לה, אתה צריך להיות תלמידים לי, אני יש לי קל, זה ייקח זמן, אבל קצת בקצת אתה תראה שכל פעם שאתה תהיה שם, אתה תספר יותר, עד שאתה תראה שאתה תתחיל להאוהב אותה. הוא אמר, לא, לא הצלחה. הוא אמר, תאמין לי, תנסו 10 פעמים ותראו מה יקרה. הוא אמר לי, אתה פרופט, אתה מגישון, אני לא אבין בעצמי שכן משהו כזה יכול להקיים. אני אמרתי לו, זה לא אקדמי. ה' אמר, אחרי ההפכה, תהליך את הארץ. אתה מנסה את עצמך לעשות משהו, או אם זה טוב או רע, זה לא רלוונטי עכשיו. אבל אם אתה מנסה את עצמך לעשות את זה, אתה תתעשו את זה. איך קיבלתי את הידיעה הזאת? טובה שאלה, לא? אני אגיד לכם איך הגעתי לדעתה הזאת. כשהייתי 25, הייתה לנו גנג, אנשים ישראלים בניו יורק. גנג. אני הייתי 23, אולי. הייתה לנו אחד, הוא נראה כמו מוזיקה, מאוד גדול. אתם יודעים, כמו כל החיים שהישראלים חושבים עליהם. אף אחד לא ידע איך הוא עושה את כל הזמן שלו, אבל אתם יכולים לראות, הוא מגניב מאוד, חי במנהטן, מקום מגניב, וכל האנשים במנהטן עובדים בפנים, שהוא יחזור להם לביתה. כדי שכל האנשים אחרים יחזורים לביתה, אתם אוהבים את הרעיון שלהם, כל הלילה הוא יחזור עם מודל אחר. אחרי כמה שנים, חברי שלי קורא אותי, אתם רואים מה קרה לדבר הזה? אמרתי, מה? אתם לא רואים שהוא נפגש? אני אומר, כן, איפה הוא? אני לא יודע אם הוא בישראל. הוא הלכה לבריאל. הבריאל ארסטו אותו. הוא שלם אוכלים בלגון, אני לא יודע, ממשיכים את הסריאל. הוא הלכה לבריאל לשבע שנים. שבע שנים בבריאל. טוב, הוא הלכה לבריאל, הלכה לבריאל, אנחנו לא כל כך קטנים. שנים אחרי זה, חברתי אמרה, ראיתם מה קרה? לא. הגיא הלכה מחזיקה. אמרתי, מה? מזל טוב. אבל ראיתם מה עושה אחר? אמרתי, מה? הוא אמר, הוא התחיל להיות גאי. אמרתי, יאללה, כולם עם השטויות שלך. כולם עם השטויות שלך. הגיא הגאי, מה הוא מדבר על זה? הוא אמר, כן, במחזיקה הוא לא היה גלות. הוא התחיל משהו חדש. אבל עכשיו הוא נמצא ככה. כשהוא היה בבריכה, הוא לא היה עם דברים. איך הוא התקיים ככה? אז מזה, אני קיבלתי הידעה להגיד את זה לגורי בניו-זינלנד, לעשות את האפסית. וזה עובד. זה עובד. אז מזה, אתם רואים, כל מה שאתם רוצים לעשות, אתם יכולים לעשות. אתה צריך רק להפוך את עצמך לעשות את זה. עכשיו, לא צריך להגיד, כשאתה מתחיל ללמוד תורה, זה יכול להיות קשה במרחק או שתיים. אבל אם אתה להפוך את עצמך, אני צריך לעשות את זה, אני צריך לעשות את זה, אני צריך לעשות את זה, תאמין לי, אתה תעשה את זה. אנחנו יודעים, אחד אינדיאנים פה בתורונטה. במונטריון. הוא במונטריון? הוא במונטריון. כן. עכשיו הוא בישראל. אתה יודע, אחרי שנה הוא התלמיד עברית? הוא מדבר עםי בעברית. הוא ישראלי. כל עוד אינדיאנים שתפוס עברית ידעים שזה אינדיאנים. אם היה חינוני תפוס עברית ידעים שזה חינוני. הוא התלמד את הדיוקטוריית ותפוס עברית ישראלית. והוא תפוס עברית תפוס עברית, תפסת בכתוביות, במילה אחת. אישי. אישי. אבל הוא לא האחד. יש לי אחד אחר מבנגלדש. מנגן מאוד, הייתי מנגן מת, התחלתי ללשון לי, התחלתי ללכת מברונגס לברוקלין, ללכת שלי. זה לא פשוט, עם טראנסים, ללכת. אני עשיתי להתרחיב על ידיי לברונסי, להתרחיב במותו שלו, שבה הוא חיים, בברונגס. ואז אני קיבלתי אותו לישיבה, הוא מתלמד בישיבה, אתה צריך לראות איך הוא מדבר עברית, איך הוא טקסט לי בעברית. אני מבטיח לכם, אני יכול להגיד שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם שאני אתם יכולים לעשות את זה. תזכרו לזה, כי עכשיו כשבאתם יכול להתקבל בתורה ולעשות תשובה, להגיד ולהחליט את החיים שלכם, ולהתקבל שומר לכ שבת, מקסימום, זה יהיה קשה, שלוש שבועות. מקסימום. לא יותר מכל זה. זו הזמן הראשון שאני ראיתי. במיוחד, אחרי שבועים, שבועים, שבועים, אנשים מתחילים להתקבל בזה כבר. וואו, זה היה גדול. אני אוהב שבת מאוד. אתם נותנים מקסימום שלוש שבועות, שבועות שבועים אתם נותנים, זהו, אתה נכנס לחיות. למה זה? בגלל שאתה אוהב את זה. במיוחד אם יש לך חברה וחברים, הם יוצאים, דברי תורה, יום טוב, אתה נמצא עם חברים בסיניגאג, זה מדהים. זה חולדה כל שבוע. חשבו על זה, הגויים יש פעמים או שתי פעמים, כריסמאוס, זה, זה, פעמים חולדות, והם כל כך מרגישים, הם מפלגים בכל מקום, יש לנו את זה כל שבוע, כל שבוע, זה חולדה, אנשים באים, הם ייחודים ביחד, יש שבועים, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש כריסמאוס, יש ואיזה טוב סטייק ואיזה יפה סלד, כריסמאוס, אתם יכולים ללכת למה? יש כ בגלל שאתם עושים את זה בגלל שה' אומר ככה. נשמע את השבת, תעשו אותה יפה, תעשו אותה יפה, תגידו אותה יפה. אל תעשו אותה יפה. זה חברה ספציאלית בין אני ובמדינת היהודית. וזה כתוב בתורה, ואני לא יודע אם אתם יודעים את זה, אבל כשאנחנו אומרים קידוש, אנחנו עבור את התורה. מה זה אומר? ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם קווננט, אגרימנט אגרימנט. בין אני, בני, ובין בני ישראל, עוד אי לעולם. זה ה' שמושך פה. האחר שמושך לך אוקסיגן, הוא שמושך לך עכשיו. בין אני ובמדינת ישראל, זה סיג אגרימנט. סיג אגרימנט. למה? בגלל שבשש ימים שיצאו את העולם, ובשבע ימים נפלתי. עד שאני נפגש בשבוע שבע, אני לא קראתי אפילו מגע, אף משהו. אני רוצה שהילדים שלי תהיה כמו אבא, כמו אני. אתם מפגשים אותי בעולם. כשאנשים לא יהודים שואלים אתכם, למה אתם לא קראתי חי על שבת? למה אתם לא מגיעים לכאב? למה אתם לא עושים דברים מסוימים? למה אתם לא כותבים? מה זה כל זה? אתם אומרים להם, זה ההגרמנט בין אנחנו לגד. הוא קראתי שבת, אנחנו קבלים שבת. מה זה המשך של השפה? הרבה אנשים לא יודעים את זה. בגלל שבקידוש אנחנו לא אומרים את זה. הקידוש מתחיל פה. אנחנו רק קיבלנו את הדבר הטוב שלו. אבל יש עוד פרגרף. מה זה אומר? מי חל אליה? מישהו שעושה שבת בשבוע. עבודה כמובן, ללכת למרחק, לכתובית, ללכת לבנקה, הכל בוודאי נכון, כמו בשבוע. זה לא משנה אם הוא עובד או לא, הוא יכול להיות ביחד בשבוע, אבל הוא מגיע, הוא עושה כל מה שהוא רוצה, טלפון, מחל אליה, עושה שבת בשבוע, מות יומת, הם מתים קטנים במהלך הזה, והם נפגשו את חלקם שלהם למהלך העולם. כשאתה רואה משהו כזה, אתה צריך להסתכל ברגע. אם אתה לא שומר שבת, אתה רואה משהו כזה בבוקר של ה' זה לא בוקר של רבי X או רבי Y. רבי X הוא נכנס לדעתו שלו. רבי Y גם יכול להיות דעתה אחרת. זה לא מותן לנגוש או להשתתף. זאת דעתה שהפכה 12 פעמים בתורה. 12 פעמים, יותר מכל מה. מִחַלֶלֶה, מָת, ונִחְרֶתָה נֵפֶשָאִי מְהַמֵאָה פרמיננטלית מהאחרון. איזו טראגיה. זה למה אני אומר שהגנונות היא הגנונות הכי גדולה של האדם בחיים. הגדולה הכי גדולה. אם אדם לא יכול להכיר מה זה שבת, ואני אומר לכם, הכי גדולה של היהודים בעולם לא יודעים מה זאת שבת. הם לא יודעים. הם יכולים לחשוב, זאת אומרת, זה יום חדש, יום חדש! אתה עובד קשה, 6 יום, אחד יום אתה צריך להרחיב! לא! אפילו אם אתה רב, ואתה לא עובד בכלל, אתה צריך להשתתף בשבת. אפילו אם אתה ביליונר, ויש לך עבודים, ואתה נותן להם אומרות, אתה צריך להשתתף בשבת. אפילו אם אתה לא עובד בכל יום שלך, אתה עדיין צריך להשתתף בשבת, זה לא משנה לעבוד. זה מוסיף שאחד יעבוד בשבת מאוד קשה, אבל הוא לא פגש את הקטעות, ויכול להיות שהאנגלית לא עשיתה שום דבר קשה בשבת, והוא פגש את השבת. אני אתן לכם דוגמה. האנגלית הפגשת את הליטים. הוא עבד? לא. הוא החלט את היד, וזהו. פגש את השבת. אנגלית באה לעבודה בסינגאג כעבודה, בברית מילה, בשבת. הוא עבודה! אתם יודעים, יש לך תמיד עבודות ילדות. הוא עובד שתי שעות כמו דג. כולל, לרחוץ, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין, לציין שטויות. It's ignorance. Shabbat is a spiritual day, it's not for physical rest. You also happen to have physical rest, but that's not the purpose of Shabbat. Because the Torah does not say anything bad if you work hard on Shabbat, as long as you don't break the rules of Shabbat. You can work, you can serve, you can clean the table, you can move the table to a different room if you need to. אתה יכול לקחת את הילדים, הילד שלך עושה בעיה, אתה קח אותו, אתה מגיש אותו, אתה ממשיך את הלוחים שלו, אתה עובד מאוד על שבת, אתה יכול להיות קבוצה, קבוצה יהודית, היא עובד מאוד על שבת, היא מופיעה את הרחוב, היא עושה כל מיני דברים, היא לא מגישה שבת. מישהו שעושה איזה קטנה יכולה להגישה שבת, זה לא משנה של עבודה קשה. עכשיו, תקשיבי עכשיו. כתוב אני לא מעניין לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנ איך הרבה יהודים בעולם יודעים שאגב שלהם, הם במקום של אנשים מוותים. אפילו אם הם מדברים, הם עובדים, הם אוכלים, הם נפגשים, הם עובדים, הם משחקים עם הילדים. בעיניים של ה' המקום שלהם במקום שלו הוא מוות. ולכן, כשהתורה אומרת שמי שלא יחזור את השבת יקבל פנלטי מוות, זה למה ישראל אומר, אני לא מעניין להחזור את המוות. הוא כבר מוות. הוא נחשב במי. אני רוצה שיהיה לו להבין, זאת אומרת, להתחיל להשתתף את המצוות, שיהיה לו צריך להחזור. כמו שיהיה לו להגיד, אוקיי, מפה אני לא יחזור את השבת, זהו. אני אעשה את השבת, כמו ביום הכי יפה. יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, יפה כדור, מישהו כזה פשוט התחיל יפה כדור, להתקשר יפה כדור, לספרדה יפה כד שלו. יכול להיות שהיה ב-40 שנים שהיה מתקשר, מלא מתקשר. ה' נותן לו מיליונים, נותן לו אוקסיגן, נותן לו חברה, נותן לו אישה, נותן לו ילדים, נותן לו קטעים קטעים, נותן לו חברה מוצאה. כל הזמן, האנחן הזה נותן כאנשי מותאים. כמה אנשים יודעים את זה? אף אחד לא ידע את זה. איזה אנשים חושבים, אם אני עושה הרבה זמן, זאת אומרת שהם אוהבים אותי. אם אני לא עושה זמן, זאת אומרת שהם אוהבים אותי. אם אני גדולה, זאת אומרת שהם אוהבים אותי. אם אני לא גדולה, זאת אומרת שהם אוהבים אותי. אם יש לי ילדים, זאת אומרת שהם אוהבים אותי. אם לא, זאת אומרת שהם אוהבים אותי. זה מגניב. כל טרוריסט יש שבעה ילדים. בטח, ה' לא אוהב אותו. מישהו שמורח את הילדים האנשי יהודיים. אף אחד לא אוהב יותר מזה. אבל עדיין, בן-לאדן היה יותר מ-100 ילדים. בטח, ה' לא אוהב אותו. אז יש הרבה ילדים עם ילדים, והרבה אנשים עורכים שלא ילדים. זאת לא אומרת שזה אינדיקציה אם הוא אוהב או לא. ג'ורג' פרוס יש 30 ביליון דולר. אבל אנשים בישיבה שלי לא ישבו 30 דולר בבנק שלהם, והם האנשים הכי עייניים בעולם. ג'ורג' סורוס, אחד מהאנשים הכי גבוהים בעולם, שגרם את העולם, ביחד עם חוסיין אובמה, הוא היה, עכשיו הוא היה עם 100 ביליון דולר רחוק במידה שלו. הוא היה מגיע יהודים לנאצים, אומר לנאצים איפה יהודים מגיעים עם זמן שלהם, כמנצח. זה מה שהוא עושה, זה מה שהנאצים לא מורידו לו. הוא התקשר אליהם, לצחוק על יהודים אחרים. והם שואלים לו בקבוצה, אתה נגמר? הוא אמר, לא. הוא עדיין לא נגמר היום, אחרי 75 שנים. אז מישהו כזה, למה ה' נותן לו מיליארד מיליארד דולר כל שנה? מה קורה כאן? למה הצדיקים עובדים כל כך קשה ורק עושים 2,000 דולר בשנה? עבודה קשה? איזה זכוי זה? התורה כבר התשובה על זה. התורה כבר התשובה על זה. כל אחד יקבל כמה דולר לגבי את עצמו של החיים. איזה אנשים צריכים להיות גדולים, איזה אנשים צריכים להיות פחות. לדבר שלהם. אם אדם יקבל הרבה דולר, הוא מנסה את החיים שלו, זו חרדה. אבל איפה? איפה הוא יתן את החרדה? לגבי חרדה? לתפילים גאים, לכל מיני אורגניזציות טרוריות, או לישיבה טובה, לתפילים קושרים, לתפילים בשביל אנשים ברחובים, ללמוד אנשים תורה, לתפילים כאלה במקום. זה כל כך הרבה דברים, לא? אז מה אתם עושים עם הדולרים שאני נותן לכם? אתם מבנים ישיבות, אתם עושים עבודה, אתם עושים עבודה לילדים סקולריים להחליף לישיבות, אתם מיוחדים תורה בעולם, מדהים. אתם עושים כל מה שבחור, מגניב. עכשיו אתם הולכים לקרוא על כל הדולרים שהם נותנים לכם. מה מזמין לו? הוא לא יודע. מה הם עשו עם כל הדולרים שה' נותן לו. אז מה אתם הולכים לעשות עם הדולרים? זה 100% החלטה שלכם. הזמן נגמר, אז אני רק רוצה להכניס אני אעביר לכם 2-3 דקות ואנחנו נכניס פה, אבל אני רוצה שתזכרו את זה שבת ברית תורה האנחים צריכים את שלושה הדברים שאמרתם להתקשר ל'השם'. אנשים מתקשרים ל'השם' בצורה מאוד אחרת מאנשים. למשל, אנחנו צריכים לבחור שהטורה היא דיווין, אני צריך לבחור שאני לא חסר זמן, הוא שואל מיליוני שאלות, איך אני יודע שזה נכון? לאנשים זה לא ככה. אחת הסיפורת על ה'הולכוס', הם כל כך שואלים, אני רוצה להיות רליגי. ואני אגיד לכם דווחה על זה. כשאנשים ואנשים רליגיים מתחילים לתהליך, האנשים נמצאים רליגיים, והאנשים נמצאים רליגיים. כשאנשים נמצאים רליגים, כשאנשים נמצאים רליגים, רליגים, כשאנשים נמצאים רליגים, כשאנשים נמצאים רליגים, כשאנשים נמצאים רליגים, כשאנשים נמצאים רליגים, כשאנשים נמצאים רליגים, כשאנשים האנחים היו נמצא גם בשבילות. היו בשבילות בקורטה עם לאורחים, אבל הוא נמצא רליגי. אבל אנשים נחשבים ל'השם' בפחד. אז אם אתה רוצה שאת אשתך תהיה רליגי, אתה לא צריך להביא אותה לסמינרים, אתה לא צריך כל זה. אתה רק צריך לעשות את החלטה שלה שמחה. אם את החלטה שלה תהיה שמחה, מה שאתה רוצה, היא תעשה. אם היא תהיה נפגעת ומפחדת, בהלכה של רליגיה, היא תחילה ללחוץ עליך. אפילו אם היא חייבת על ה' יותר מכך. אבל היא תחילה ללחוץ עליך בגלל שהיא נפגעת. הייתי עם אחד מישראל, הוא קלט אותי אחד יום. הוא אמר, אני לא יודע, זהו, אני נכון יכול לציין. אני שלוש שנים רליגי. כל מה שאני מקבל, זה לחיות על אמא שלי. אני אקבל ויין של קידוש, והיא נפגעת עליו. אני עושה דברים, בהלכה של רליגיה, היא תחילה ללחוץ עלי. אני לא יכול לציין את זה עדיין. אז מה שאני צריך לעשות? אני אגיד לו, אתה יכול להיות אנגל עם אימא שלך לפני שבועים? הוא אמר, מה זאת אומרת? אני יכולה לבנות שם. אני אגיד לו, לפני שבועים, אתה יכול להתקשר עם אימא שלך ככה? הוא התקשור. הוא לא רצה להגיד דווקא לא, כי הוא רצה לראות מה אחר שאני צריך להגיד. נו נניח, בואו נגיד, אני אגיד, אני נותן לך שם. עד היום, כל מה שאתה עושה זה לתת לה תפקידים. אני לא יש לך תפקיד אחד לתת לה תפקידים. תגיד לה, וואו, זה נכון מה שאתה מפגשת, איזה אוכל, וואו, איזה אוכל, אתה איזה אמא גדולה, הילדים נראו טובים היום, איך נכון נראה הביתה. הכל בסדר מה להגיד לה? אתה נראה טוב, תודה לך על זה, תודה לך על זה, מי החלט את זה? אתה עשה את זה? וואו, מדהים. היא אומרת משהו מגניב, אתה אומר, וואו, אתה כל כך חכם. הוא אמר לי, רבא, זה יהיה מאוד קשה לי להיות ככה מגניב. אני אגיד, זה מצווה מהתורה להיות מגניב עם אשתך. לתת לה מגניב מגניב. זה מה שה' אומר לעשות. בגלל שזה מבנה קונקציה. אז הוא אמר לי, אבל אני לא מבין, אני בא לך לשאול אותך איך להגיע לרליגיה, ואתה אומר לי שאני צריך להיות עבודה שלו? אני אגיד, אתה לא מבין, זאת מה שתגיע לרליגיה. הוא אמר, לא, לא, לא, לא. לא, היא נטי, היא לא יכולה לשמוע על הרליגיה. אני אגיד לו, תנסי, תנסי, אתה רואה ההחלטה. אוקיי, אתה נכון לי. שלושה שבועות, לא שלושה שבועות, לא יותר, שלושה שבועות. הוא קלט אותי מבקש. אני לא יכול להבין את זה. אני מפחד! אני צריך לראות מה היא... היא מישהי מלאה! היא מפרצה לי את הבין, את זה, מה את רוצה שאני אקבל לך? אתה אוכל את זה? אתה לא אוכל! היא מישהי מלאה! איך אתה יכול לדעת? זה לא הידיעה שלי, השם אמר. אז לאנשים, כל הטרנזקציה שלהם בהחלטה היא מהקהל. שהם לא צריכים פילין, הם לא צריכים כל הדברים שהאנגלית צריכה. אבל האנגלית צריכה את זה. ואם היא לא יש את זה, היא יש את הפרמנט. אבל אני כבר ראיתי אתכם, אני כבר ראיתי אתכם, מה שהשם אומר לנו, שכחנו כולנו לפני ראש השנה. שובו אליי ועשובה אליכם. השירה היא, אנחנו נכנסים אל השם, ואז הוא מתחיל לנסוע אלינו, לא אחר כך. אתה לא תעשה את המוזיקה, והוא יחיל לנסוע לתמונות שלך. הוא יחיל לנסוע את המוזיקה, ואתה יחיל לנסוע לתמונות שלו. לא כמו שאחי אמר לי עשרה וחמש שנים, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני סינגל. זה היה לפני 45. אני סינגל. אתם חושבים שזה איפה להיות בלב שלי, לעשות חידוש על עצמי ולראות את החורים? הוא אמר, כשה' יתן לי אישה טובה, אני אהיה הרבה יותר רליגי. אמרתי לו, אתה עושה רגע גדול. רק להגיד משהו כזה יכול לענות שאתה לא תהיה עם אישה. ולארוך אני הייתי נכון, עד היום הוא סינגל, 70 כבר. למה? בגלל שאתה לא מבנה את השם, לא תנסו את השם אלוקיכם, זו דברת בתורה, אתה לא יכול לבחור אותי, אני עובד עבורך, אני נותן לך אקסיגן, אני נותן לך חברה, כל מירקל שקורה, כל דקות שלך, זה בגלל שלי, אם אני יחזור לתחילת הממשלה שלי, אתה סופר. אז קודם כל, אתה נפגש? כבר? אתה צריך להגיד לי 5 מיליון טנקים ביום. מה יתעונן אדם חי? האדם יש את כל הפרובלמים בעולם, הוא לא יכול להתגלגל. למה? כי הוא חי. וכשאתה חי, זאת אומרת שאתה יכול להתגלגל, אתה יקבל חיים של אמצעות. וכמה יותר תחשב את ראשך, כמה טוב יהיה את המקום שלך במלחמה. כי התחשבות נטפלת את כל האנשים. אתה צריך לדבר על זה. אז, שובו אליי, והשובה עליכם. דירשו אשם ביותו קרוב. That's now, the month of Elul. אין עשרת ימי תשובה. One thing Hashem said, אינני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי. So no one think. When a person come to a trial in front of his creator, there are many sins that we have. Unfortunately, we have desires, we make sins. But, במקום, יש את החלטה והחלטה שהייתה בזמן שאתה עשה את זה. מהרגע שאתה כבר חלטה, הטסט הולך יותר. אתה כבר עשה את המקום. עכשיו, אשם, תסתכל על איך אתה מרגיש אחרי זה, כשהחלטה שלך מותה. אתה מרגיש את החלטה שלך? אתה מרגיש מפחד? אתה מרגיש בגלות? אתה מפחד? אתה מפחד לשתתף ולשאול אותו, כשאתה צריך ללכת ולשאול אותו? או להגיד לי שאני שמחה, שאין לי שום בעיה, רק קחתי מישהו ושמוקתי סיגארי ושום דבר לא מפחד אותי. אני לא אפילו מפחד. זאת דבר טוב מאוד. איך תהיה אחרי הסין זה טסט מאוד גדול. איזה אנשים, הם אומרים, אני צדיק. ככה. אני צדיק. מה יש לגבי מי? אתה לא נכון, חברי. אתה יודע מה זאת להיות נכון? להיות נכון זאת שאתה לא עושה איזשהו עבודה מהתורה בגלל זה. אם אני אמרתי לך שאתה לא מוכן לרחוץ עם הרגל, ואחר כך אתה רחוץ עם הרגל, אתה לא יכול להיות נכון. אתה פשוט רחץ את הלוא של התורה. וולנטיר לי. הוא לא ידע, הוא לא ידע. זה שוגג. אבל מישהו פשוט אמר לך, אתה לא מוכן. או איזה סין, זו פנלטה למות, זו לא שיחה. והוא עושה את זה. אתה יודע, אני לא אעשה את זה ביום כיפור. אההה, אני גאה. אני גם גאה. אבל אתה יודע, אני לא אעשה את זה. תשכח אותי. אז השם אומר, הנה אני נשפט אותך. אתם יודעים מה יהיה בקריאל הראשון? על עומרך לא חטאתי. בגלל הרעיון שאתה יודע להגיד שאני עדיף, כשאתה לא משהו אבל עדיף, אתה מנסה להחליט כל ידיעה של התורה, כל דקות של החיים שלך, ומה אתה קורא? אני צדיק! לא חטאתי! אתה לא צריך להגיד לי את זה, רבי, תגיד לו, תגיד לו. זה חוצפה מאוד גדולה. הנה אני נשפט אותך, כשאני שים אתכם לתשובה, אתם יודעים מה מגעיל לי ביותר? שאתם מגעילים לאקספט תשובה, ובגלל זה אתם לא תעשו תשובה. איך אתם תעשו תשובה, אם אתם מרגישים שאתם לובאבי צ'ראבה או בבאבה סאלי? לובאבי צ'ראבה לא צריך לעשות תשובה, ואני מקווה שתעשו תשובה כל יום. הצדיקים הגדולים, כל דקות של החיים הם עושים חשבון נפש. כמה יותר אינטרסים אתם, כמה פחות אתם, כמה יותר אתם חושבים שאתם משהו ספציאלי. חז'אל, ויש להם איזו תגובה, ונחליף פה. הנה אני, נשפט אותך, לא, חז'אל אומר, איסטרה בלאגינה, קיש קיש קאריה. או שתכניסו אחת דקה לבוקר. זה עושה הרבה רעיון. אם אתה מגיע את זה עם עשרה דולר עבודה, אין רעיון. אם אתה מגיע את זה עם עשרה חמירות דברים, אין רעיון. אחת דקה, וואו, כל כך הרבה רעיון. הרבים הגדולים, החכמים הגדולים, הם לא יודעים על איזה דרך להתראות את הלכות שלהם. הם נפגעים לארץ, הם מפחדים. הם אפילו לא נחשבים כשהם מקבלים. מישהו שרק ידע שתי דברים מהתורה, הוא שואל לו, נו, קוראי דבר תורה, את חיים שלו, חמש דקות של תורה הוא יכול להגיד. אבל הוא עושה כל כך הרבה רעיון עם החמש דקות, איפה שהוא הולך, סליחה, אני צריך להגיד משהו. חמש דקות, איפה הוא הולך, אתה אומר חמש דקות. אסטר, רבי לגינה, אחת דקות בצדקה בוקס, עושה הרבה רעיון. רבותיי, אתם צריכים לדעתי, היה רבי, נצלם מאריל מידיסקין, את אחיו היה חי, קונקטי למכינים בבית הספירה. אחד פעם הוא היה בקבוצה הזאת עם הביתה והוא החלטה ללכת ולפגוש אותו אמא. כשהוא הגיע, הוא אמר לנורמות, תגידו להם להיות מגניבה, אני הולך לביתה. אז היא הייתה בביתה והוא הלך, איך אתה? וואו, איזה יפה שלך שצליחה לביתי. היא אינתה. לפני שההלך, החברה הייתה מגניבה, מגניבה. הביתה הייתה מגניבה מאוד. הוא שאל אותה, מה שאתה רוצה שאני אהיה לך? היא אמרה, שאני צריכה להחזיר את החיים הרבה. והיא בביתה מגניבה. היא לא יכולה להתחיל מהביתה. היא לא יכולה אפילו ללכת לביתה. היא יש לביתה. שכל החלטה הולכת אליו. אז הרבי אמר להם, אני לא מבין. למה את רוצה לחיות במקום הזה לבית דור? אתה לא רוצה ללכת לאבות? אז היא אמרה לו, תקשיבי, שתי פעמים במילה, המרחב בא וחלטה את החלטה. שהיא קיבלת את כל הטלות והשתלטה עוד קטנה. בזמן הזה, יש לי כמעט 2-3 שעה עד שהייתי צריך להשתלט עוד פעם. אז היא קיבלת את קטנה של תאילים מתחת לתאילה שלה, והיא אמרת לי, אני מתייחס לשבוע 2 שעה, שהנדס יקבל את הקטנה והשתלטה עוד קטנה. כשהיא עושה את זה, אני מקווה את כל ספר תהילים למשיך אשם. ואתם שואלים לי למה אני רוצה להחזיר את השבוע, שתי פעמים במשך השבוע אני יכול לראות תהילים, אני לא מטורף עם הדברים בבשירה שלי. אנחנו, ברוך אשם, במקום הרבה יותר טוב מזה, אבל אנחנו לא נפגש את מה שיש לנו. אתם רק נפגש את מה שיש לכם אחרי שאתם נפגשו אותו. זה ארוך. אז רבותיי, יש סושי, עכשיו אתם אומרים את זה? הייתי צריך להגיד את זה לפעמים. אוקיי, אין סביבה. אז אומי סושי, אומי סושי, סושי, מאוד נעים, 514-659-1969. אני גם אערך את האדרס, אבל אני לא יודע בפרנקס. אז בעזרת השם, רבותיי, אני רוצה להשמח לכל אחד מכם שנה טובה, כתיבה עם חתימה טובה. בבקשה, בבקשה, תזמין. בבקשה, אל תזמין מה שאמרנו עליו. יש 6 יום נחתם. אתה יכול לעשות הרבה ב-6 יום. התחלו עם התקשור לאשם בפעם שאתה נכנס לבית במהלך שלך, תעזור לי, אני רוצה להיות קרוב לך, אני רוצה להיות נכון, אני רוצה להיות מודד, אני רוצה להכניס את דברים שלי, אני רוצה להיות שומר שבת, אני רוצה לאכול רק כושר, אני רוצה להיות מסוימים כדי שאני יכול לעשות דברים כמו צדקה וכל מיני דברים כאלה. אם אתה תקשור לאשם כל יום, אפילו חמש דקות לפני שהפכת ללילה, אתה תראה הרבה מירקלים בעצמך. אני קיבל את הדבר הזה לכל מיני אנשים. במשך שבוע, הכל בעצמך יחזור לצד הפוזיטי. אבל אתה רוצה את זה. אם אתה לא רוצה להכיר, אף אחד לא יצא לכיר אותך. ראשון, אתה צריך לשאול את זה. רפאנו השם ונרפא. זה לא כפי שה' רוצה לטעון אתכם, אתם צריכים להצליח לטעון אתכם. קצת האנשים לא יצאים לדוקטור, הדוקטור מחכה, אבל הם לא מראים. זה לא כפי שיש דוקטור, אתם צריכים לדבר עם החברה. ואנחנו כולם חברים פה, כולם, איזשהו יותר חי, איזשהו יותר קטן, אבל יש לנו איזושהי, והצליחים הולכים רק להסביר את האיזושהי, זה עם התורה. בלי זה, לא יש הזכוי להיות יותר טוב. ברוך אדוני לעולם, אמן.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
