השם מזווג הרבה סוגי זיווגים שונים
A Hebrew lecture on Jewish law examines Judah and Tamar's story to explore when capital punishment applies, then debates whether saving a life overrides Shabbat rules for Jews, non-observant Jews, or non-Jews. The speaker argues rabbinic prohibitions bind even in life-or-death cases and warns against defying the sages.
Chapters
שעה זאת לרפואת אביחי בן ראות ימימה עמית בן ראות ימימה סוליקה בת סמךה אברהם בן סולטנה מורדכי בן פארנג מיריאם בת פארנג אנחנו... פרסומות. אנחנו לקראת פרשת וישב, סיפור האחים עם יוסף, האחים מוכרים את יוסף, יוסף מוציא את דיבתם רעה, מלשין עליהם ליעקב אבינו, בא מספר להם את החלומות, הקינה מתגברת, יעקב מכין ליוסף כותונת פסים. בגלל הכותונת פסים האלה, זה מראה לאחים שיוסף נחשב יותר בעיני האבא. זה מה שאומרים חזל. עשית אותי די-ג'יי, ישראל. תכף אני צריך להגיד וואן וואן. כן, עזרו לו. האחים רואים שיעקב מעדיף את יוסף עליהם, הוא מכין לו בגד, הוא לומד איתו תורה, הוא אוהב את אמא שלו יותר ממה שהוא אוהב את אמא שלהם, מתעוררת אצלם כינה. לזכותם יאמר שהם לא צבועים, לא אחד בפה, אחד בלב. רוב העולם הם מעמידי פנים. האדם הוא שחקן, מעמיד פנים, אבל האחים לא מעמידים פנים. הם לא יכולים לדבר איתו לשלום. הם לא צבועים. מראים לו שהם שונאים אותו. יש אחד מתרייג מצוות, יש הרי 248 מצוות, 365 איסורים בתורה. אמנם בימינו הרוב המכריע של המצוות הוא לא בתוקף כי אין בית מקדש ויש מצוות שזה רק לנשים ויש מצוות שזה רק לגברים ויש מצוות שזה רק למישהו בוס שיש לו פועלים יש מצוות לשוחט ויש מצוות לשופט, דיין אז באמת כל המצוות הם לא לכולם ואחרי שאתה מוריד את כל הקורבנות וכולי אז היום יש לך בסביבות 60 מצוות, אם אתה מחבר את השבת וחגים, המצוות היומיומיות, בסביבות 60-70 מצוות, שהם בתוקף, שאתה ממש עסוק איתם. אחד מהם זה איסור לא תסנה את אחיך בלבבך. מה זה אחיך? כל מקום שכתוב בתורה, רעך, עמיתך, אחיך, פירוש יהודי אחר ששומר מצוות. יהודי שאינו שומר מצוות הוא לא בגדר אחיך, ככה הגמרה אומרת. אם יש לך עכשיו אח ביולוגי, ביולוגי מאותו אמא ואבא, והוא מחלל שבת בפרסיה, מחלל שואל פרסיה, הוא לא נחשב בגדר אחיך, כי מה שהתורה מתכוונת אחיך זה אחיך הרוחני. אפילו אדם זר, ואהבת לרעך כמוך, אתה צריך לאהוב כל אדם שהוא בגדר רעך, למשל. אם יש בן אדם עכשיו בא, שורף ספר תורה. חלל שבת בא, עכשיו נכנס לבית כנסת, שפך בנזין לספר תורה ושורף את הספר תורה. האם מצווה לאהוב אותו או לסנות אותו? לרחם עליו. לרחם עליו זה בלי כל קשר, זה צריכים לרחם על כל מי שרחוק מהקדוש ברוך הוא. כל מי שלא קשור לבורא עולם, הוא לא מקשים את התכלית שעבורה הוא נברא. ביום שהוא ייפטר מן העולם, הוא יקבל את הזעזוע הכי גדול שהוא יכול לדמיין. פתאום הוא יתברר לו שכל החיים שלו היו טעות. ועל טעויות, לצערנו, הרב צריכים לשלם. ככה זה בחיים. אתה עושה היום טעות, אחרי 20 שנה אתה משלם. אני נזכרתי עכשיו, לא יודע איך זה בא לי פתאום, לפני איזה 20 שנה בערך, נתתי דרשה בניו יורק, בקווינס, בבית של איזה ישראלי אחד, שהיה עמיד. כאילו, לא מיליארדר, אבל די מבוסס. בית פרטי, ויש לו איזו עבודה טובה, מקצוע, עסק. אז היה לו ילד, בצפות בין חמש או שש הוא היה הילד הזה. ושאלתי אותו, איזה שבע הבן שלך לומד? הוא עושה לי דרשה אצלו בבית. זה אדם שמאמין בתורה, נכון? מי שמכניס אותי אליו הביתה, ודאי שהוא לא שונא את השם. זה לא הולך ביחד. אז הוא מכבד את הדת, לא? הוא רוצה להתחזק, הוא מזמין חברים, אנשים, עושה אצלו שיעור תורה בבית. בוא נגיד שהוא לא חשוד בתור אחד התאיסט או שונא תורה, נכון? אז גם הבחור הזה, הוא מכבד ומתעניין. הוא אומר לי, לא, הוא לא בישיבה, הוא בפובליק סקול. בית ספר חילוני. אמרתי לו, public school? איך אתה ישן בלילה? הוא כבר לא אהב את החקירה שלי, אתם יודעים, ועוד במיוחד שזה היה בסלון שלו בבית ויש עוד אנשים שם, לא נעים. אבל כתוב בתורה, לא תעמוד על דם ריחה. אדם עומד לשחוט את הבן שלו, להרוג אותו. אתה חייב למנוע את זה. בכל מחיר, אפילו אם יתקבל מכות, אפילו אם שברו לך איזה עצם, אתה חייב לעצור את הרצח של הילד. עכשיו, אם עומדים לרצוח את נשמתו, הרי התורה אומרת, גדול המכתיעו יותר מן ההורגו, הרבה יותר גרוע. אז עכשיו אני שומע שהילד הזה הולך לבית ספר עם גויים, עם סינים, עם כל מיני פורטוריקנים, עם כל מיני דברים שלא יכולים, אי אפשר להאמין בכלל. מה יצא מהילד הזה? הוא הגדל שם עם הגויים, בסוף התחתן עם גויה. הרי ידוע, הדברים האלה ידועים מראש, אין פה הפתעות. אז התחלתי לדבר אל ליבו של האבא הזה. אמרתי לו, איך אתה לא פוחד? אתה יודע מה יקרה בעוד כמה שנים? הילד יתרגל להיות עם גויים, הוא יהיה כמותם, יחשוב כמותם, ידבר כמותם, יתלבש כמותם והתחתן איתם. זה המציאות של ההתבוללות. לא, מה פתאום? אנחנו בית מסורתי, אני לא אתן לזה לקרות. הוא יודע שהוא חייב לשמוע בקולי. טוב, אני סיימתי את הדרשה, מה אני אעשה? הרביץ? לא. הלכתי. חלפו להם שנים רבות, משהו כמו איזה 13 שנים, 14 שנים. לפני איזה שנתיים בערך, אני הולך לאיזה סופרמרקט בקווינס, אתם יודעים איפה שהמחלקה של הפירות והירקות, אני עם העגלה, אני עומד ככה עם העגלה, מעבר לדוכן הירקות יש עוד שורה. מגיע אותו בן אדם עם העגלה. אני עומד מולו עכשיו, רק מפריד בינינו הדוכן טפוזים והמלפפונים. הוא מעבר השני, הוא עומד מולי ואני עומד מולו. שנים לא ראיתי אותו, מאז זאת הדרשה. סקלתי עליו, אני מנסה להיזכר מאיפה אני מכיר אותו, חלפו איזה 14 שנה. איכשהו ראה אותי, לא האמנתי, פרץ בבכי נורא. תוך שנייה, הוא מתחיל לפקוט, מה זה פחיות? סופרמרקט ליד הנשים. פרץ בבכי, קורע הלב. יש לו קצת שיער ארוך מאחורה ומהצדדים, תפס את השיערות. כמה אני משלם בחיים שלא שמעתי בקולך אם ככה בוכה מרביץ לעצמו איך לא שמעתי בקולך אם תדע מה קרה לי אתה לא תאמין מה קרה הילד הזה שהתחננת אליי להעביר אותו לישיבה, היום הוא נרקומן, מכרור לאירועין, גמר לי על החיים, הפסדתי את הבית, את המכוניות, את העסקים שהיו לי, אני במאה אלף דולר מינוס חובות, כל הכרטיסי אשראי שלי לקחו, סגרו לי חשבונות בנק, דופקים לי יום ולילה עבריינים, סוחרי סמים בדלת, תשלם את החובות של הבן שלך או נרצח אותך, אני פוחד לבוא הביתה, כל תפיקה בדלת, אני נהייתי בן אדם מסכן ומלל, הלוואי שבורא עולם ייקח אותי כבר מהעולם הזה, איך לא שמעתי בקולך, היה ככה צועק, איך לא שמעתי בקולך. הוא לא היחיד דרך אגב, יש כאלה עשרות. היום אתה מכניס את הילד שלך בבית ספר חילוני, מה הם האופציות? אופציה אחת, צערי הרב, הוא יהיה שמאלני. שוטפים שם את הילדים לסנות את התורה, לאהוב את החמאס. זה דבר, אפשרות אחת. אפשרות שנייה, יהיה גאה. מצד הגאים. יגידו לו שזה בסדר, אין שום בעיה בזה, תפסיק להיות פרימיטיבי אין שום בעיה בלהאוב גבר תחיה איתו, תתחתן איתו זה חוקי אפשרות שלישית יכניסו לו כל כך הרבה כפירה ודברים שהוא לא יוכל לשמוע מילה על יהדות לא יכול לראות חרדים, לא יכול לראות רב, לא יכול לשמוע תורה, כלום אפשרות רביעית, הוא גם יתבולל, יתחתן עם איזה אחת שהיא לא יהודייה בסוף. הרי אין לו עכשיו זיקה ליהדות, מה אכפת לו? מבחינתו הסימית, השוודית, הצרפתית, הערבית, כולם אותו דבר, אין הבדל. ככה חינכו אותו, כולם בני אדם, כולם בסדר, אין בעיה להתחתן, הכרתי לך אחרי האהבה שלך. אפשרות חמישית, הוא יבוא יגיד לך, אבא, אני רוצה להיות אישה. אני בטעות נולדתי בן. אני מרגיש שאני אישה בתוך גוף של גבר. או הפוך, אם זה הבת שלך, היא תבוא תגיד, אבא, אני בטעות נולדתי אישה, אני באמת צריכה להיות איש. אתם צוחקים, אבל יש כאלה מאות אלפים. מאות אלפים כאלה יש. בעם ישראל אני מדבר. בגויים יש מיליון, מאות מיליונים כאלה יש. תלך באמריקה, תראה את היהודים שם, מה נהיה מהם. או שיבוא לך כולו מקושקש בקעקועים והגילים בגבה, או שכל היום יהיה בבית ויהשן גרס, ארבע שעות הוא בנרוואנה, ארבע שעות אחרי רוצה לרצוח אותך. אתה פוחד לדבר בבית ליד הבן שלך. זה בית ספר חילוני. ויש מציאות גם שהוא יהיה אדם, איך אומרים, אומנם לא דתי, אבל יהיה נורמטיבי. ילך לאוניברסיטה, ילמד, יהיה איזה ארכיטקט, עורך דין, לא יודע מה. גם זו אופציה. עכשיו, בואו נלך על האופציה הזאת. שהוא לא נרקומן ולא גאה ולא נעשה ניתוח לשינוי מין ולא כופר ולא שמאלני קיצוני שמרביץ לחיילים במחסומים. בואו נגיד שהוא לא יצא כזה. הוא נהיה חילוני רגיל. רואה דתיים? בסדר. רואה כופרים? בסדר. רואה גויים? בסדר. מסתדר עם כולם. רוצה להצליח בחיים, להיות עורך דין, רופא, לא יודע מה. האם זה נחשב סיפור הצלחה? לאבא החילוני הזה. הבן שלו יהיה עורך דין. זה נחשב סיפור הצלחה או לא? מה אתם אומרים? אני שואל אתכם. ומה אם הוא יתאי הסקרב? טייס קרב, הפיל איזה תשעה מטוסים אירניים. טייס קרב. הפיל איזה תשעה מטוסים אירניים, יש לו עוד גבורה, מפקד טייסת, השתתף במלחמות צה",ל, יש לו עוד הגבורה, לא יודע מה. סגן מפקד חיל האוויר. איך אומרים? סיפור הצלחה. עכשיו יש לאבא בזה גאווה וסיפוק. הצלחתי עם הילד הזה בחיים או לא? מה אתם אומרים? אל תהיו לי חכמולוגים. אני עכשיו בא לאבא החילוני הזה, אומר לו, אתה אבא של... אתה אבא של... אתה אבא של שי, הטייס? טייס 0-16? כן, אני, אני. אפד גוף שלו מתפוצץ מגאווה. הוא לא ישן בלילה ביום שהבן שלו מונה רשמית, קיבל כנפיים במסדר הזה שזורקים את הכובעים? איך קוראים לזה? השבעה? לא יודע. אז האבא מתמוגג מן אחת. נכון או לא? עכשיו אני שואל, יום אחד האבא הזה נפטר, מגיע לבית דין של מעלה. למה אורים קדי שנה על אנשים שנפטרים? שנה משפט בשמיים. שנה, משפט בשמיים. האבא הזה יום אחד נפטר, לוקח לו כמה שניות, יש פה כיסא, לוקח לו כמה שניות להבין איפה הוא. בהתחלה הוא רק רואה הנשמה, יצא מהגוף, הגוף על הרצפה, כולם צועקים, אשתו, הילדים, בוכים, צורכים, אמבולנס, האמבולנס מגיע, מכות חשמל, כל הדברים האלה. בסוף נפטר. זהו, הרופא כיסא אותו בסדין. הנשמה מרחפת בחדר, רואה את כולם בוכים, צורכים, האישה ממוטטת, שופכים עליה מים קרים. מח הזה נוראי, הוא לא יכול לעשות שום דבר, הוא מחוץ לגוף. לא יכול לצעוק, הוא לא יכול לגעת בחומר, הוא כבר לא חומר, זה רק נשמה. החומר זה על הרצפה, מת. עכשיו לאט-לאט הוא נשאב למעלה, עולה, עולה, עולה, פתאום מוצא את עצמו בבית דין של מעלה. דיינים, הכל לבן שם. יש אנשים שמתו וחזרו לחיים. כולם מתארים איך נראה בית דין. הכל לבן, אין קירות. אתה לא רואה קירות, זה מקום... אתה מקבל הלם. בצד אחד הכל לבן, אין שום צבע, הכל לבן. בצד שני פתאום מכריזים את השם שלך. שואלים אותך להכריז את שמך. אתה פתאום מבין שאתה אוהב את דין של מעלה, ואז נכנס לך פחד נוראי. לא לשכוח, הפחד הזה שאתה מקבל, זה אחרי הפחד הראשוני שקיבלת. הרי שאדם נפטר, עוברים לו מיליון מחשבות בראש. לא כתבתי צבאה, יש לי כסף שהכבדתי, לא אמרתי לאישה איפה זה, אני באמצע עסקה, מחר אני צריך לחתום, אני באמצע מכירת בית. מה יהיה? מיליון מחשבות עוברים לו. יש לו עבודה מחר, הפועלים מגיעים בשש בבוקר. מי יודיע להם לא לבוא? הוא עכשיו שלוש שנים בבית משפט, הוא עובר איזה חברה. עוד שבועיים זה הפסק דין. הוא באמצע דברים. הוא הזמין רכב. 20 שנה חסך למרצדס. הודיעו לו שזה בעוד שבוע מגיע. פתאום הוא בחוץ, הגוף על הרצפה מת. יש מיליון דברים מסדר. איך אני עכשיו אעשה את כל זה? וואו. אתם יודעים, בן אדם שמתבטלת לו טיסה, אתם יודעים איזה מכה זאת? יש לו עניינים, פגישות, עבודות, דברים, הכל משתבש. וואו, עכשיו, למי אני אודיע קודם? זה מחכה לי מחר בצהריים, ואני בערב צריך להיות שמה, ויש לי דרשה, ווואו, מה עושים? למי להתקשר קודם? וגנבו לך ארנק, יש לך שם את הכרטיסי אשראי, רישיון נהיגה, או הדרכון שלך היה שם. אתה לא יודע מאיפה להתחיל. מי להתקשר קודם? לבנק, לבטל את הכרטיסים, לחפש למשטרה, לרוץ, לחפש אולי מצאו את הדרכון. זה כלום, מה זה? זה דרכון, כרטיסי אשראי. עובר חודש חזרת לשגרה. חידשת הכל. פה אין איך לחדש. פתאום נופל לך פצצה מארץ הפצצות. איך היה השוק של השביעי באוקטובר? זה לא אחד חלקי אלף של השוק של כל בן אדם יהודי או גוי שנפטר. שוק נוראי. ועכשיו אתה עוד לא התאוששת ממה לעשות ואיך לעשות ולא אמרתי שלום לאישה, לילדים, לא חיבקתי אותם, שום דבר, זה קרה בהפתעה. אתמול התקשרתי לרואה חשמון שלי בארצות הברית. למה התקשרתי אליו? עכשיו סוף שנה, נכון? צריכים לעשות דו-חמאס, שנתי. אז אשתי שולחת לי צילום מסך, שאיזה חבר שלי ואשתו, אני הפניתי אותם לרואה חשבון שלי לפני איזה, אני לא יודע, 15 שנה, ואז הם משתמשים בו כל שנה. היא שואלת את אשתי, תגידי, אם מי בא עליך להשתמש השנה כרואה חשבון במקום שלי, שלי זה היהודי הזה, הרואה חשבון, אמריקאי, הוא פרש, ריטיירד. נפל לי הלב. וואו, עכשיו איפה נמצא ראי חשבון טוב, אמין, להכיר אותו, להתחיל מחדש. וואו, הסיפור עובד. זה ככה, כבר יודע את כל הפרטים, הכל, אתה שולח לו את הנייר, נגמר הסיפור. לא צריך אפילו פגישה. אולי עכשיו תכיר מישהו חדש, תבדוק, תתחיל לחקור עליו. מי יש לו זמן לזה עכשיו? אמרתי, זה מאוד חשוד לי למה. הבן אדם הזה, הוא אוהב לעבוד. שלחתי לו הודעת אס-אם-אס, אהו אר יו שלי, אהיו אוקיי? לא עבר שתי דקות, הוא מתקשר אליי. מתקשר אליי. שלי, אהו איו? איך שאמר אהו איו? פרץ בבכי. בן אדם בן 83. אמנם הוא נראה בן 70, אבל הוא בן 83. מה קרה? נבעלתי. אומר לי, לא שמעת? אני אומר, לא, לא. אומר, הבן שלי נפטר. אמרתי, אוי, מתי? הוא אומר, לפני חודשיים. מה קרה לו? הוא מתחיל לספר לי. אני רואה, הקבעתי איתו, ואני רואה שהוא לא מופיע. הבית שלי זה כמה בלוקים ממנו. הלכתי לשם, נכנסתי דרך הגראז', יש לי את הקוד, מצאתי אותו שוכב בגראז' ליד האוטו. את כיף לב, בן 56. אישי, ראשיו והילדים. הוא בוכה, כל השיחה הוא בוכה. בן אדם לא יכול לדעת מה יהיה איתו. הוא היה בריא, כל הבדיקות הרפואיות שלו היו מושלמות, לא היה לו קולסטרול, לא היה לו סוכר, הוא לא היה שמין, הוא היה כל מאה אחוז. כיף, לב אמת, לא נגע בסמים, לא ישן סיגריות. עכשיו פתאום הבן אדם הזה בא להיכנס לאוטו, ללכת לפגוש את אבא שלו, קבעו באיזה מסעדה, נופל ליד האוטו ומת. מי ידע מה יהיה איתו? עוד דקה. לא חולה, זה היה צפוי. אין שום דבר צפוי. מיד עכשיו הבן אדם עולה לבית דין של מעלה, עוד הוא לא יתאושש מהאלם של עכשיו מתי אני אגיד שלום, לא הספקתי, לא כתבתי, לא ציוויתי. בום, מתחיל המשפט שלו בשמיים. יהוד בית חודש. הוא רואה את עצמו תינוק, זוכל על השטיח, רואה איך ההורים שלו משחקים איתו, נותנים לו מוצץ, נותנים לו בקבוק, פתאום הוא רואה את עצמו בבר מצווה. הכל שם עובר במיליוני תמונות. זה סרט רץ, אנשים שמתו וחזרו לחיים תיארו את זה, אפילו גועים. הכל רץ במהירות, מיליוני תמונות. כל החיים שלך אתה רואה. ושם אתה מבין, מה שפה לוקח נגיד שנה להבין, אתה מבין שם בשנייה. אין מגבלת הגוף שם, זה נשמה נטו, נשמה זה חלק אלוהה ממל, זה נשמה אלוקית. הכל מובן, הכל ברור, אתה לא צריך לדבר, יוצאים כל הקרובים לקראתך, אתה רואה את סבתא שלך, אם ההורים נפטרו, אתה רואה אותם, אתה רואה חברים שנפטרו, אנשים מהצבא שהם נהרגו, כל מיני אנשים שהכרת, פתאום אתה רואה אותם ככה מסביבך, כל הפרצופים. ומתחיל המשפט, כך היוטבט חודש בשמיים, עוברים על כל פרט ופרט, אחרי שנגמר צריכים לפסוק לו עכשיו גזר דין. או שהוא כזה צדיק ונותנים לו להיכנס לגן עדן במדרגה גבוהה ומשם רק לעלות. או שהוא רשע גדול ומכניסים אותו לקף הקלה, שזה יותר גרוע מהגנום. את נפש הרשע יקלענה בקף הקלה, ככה כתוב בפסוק. השם קולל את הנשמות של הרשעים האלה במקום נוראי, לכך וכך שנים, עשר, חמישים, מאה, תלוי בבן אדם כמה עבלה הוא עשה בעולם. אחרי שהוא מסיים עם קף הקלה, הוא משתדרג, הוא נכנס לגיהנום. ויש שבעה מדורי גיהנום, ועל כל מדור ומדור נשפטים על עבירות שונות. למשל, המדור השישי זה כל העבירות מין. אשת איש, הומוסקסואל, יחסי מין עם בעלי חיים, הגילוי העריות, אשתו בלי מקווה, זה גם כן עבירה חמורה מאוד מאוד, אם היא לא, אחרי המחזור לא טבלה במקווה, עבירה חמורה מאוד. קיצור, כל העבירות מין זה מדור שישי. יש שבעה מדורים, כל אחד מתחת לשני. אחד, זה מתחתיו הכי נמוך, ונקרא תחתית הארץ. וזה הגרוע מכולם. שם אמין עידון, והאנשים שחיללו שבת, והאנשים שהוציאו זרע לבטלה במזיד, ידעו שזה אסור, ידעו שיש קדושה בזרע, שיש נשמות בזה, והשחיתו את זרעם ולא חזרו בתשובה. כל הדברים שאני אומר, זה אך ורק על אנשים שנפטרו ולא חזרו בתשובה. כשאני אומר מחלל שבת, אז אני מתכוון אחד שמת, מחלל שבת. אם הוא נהפך לשומר שבת אפילו שבועיים לפני שמת, כבר אין לו דין של מחלל שבת. הוא נחשב שומר שבת. אמנם אין לו את כל השנים, הוא הפסיד את כל השנים שהוא לא שמר שבת, אין על מה לתת לו שכר, אבל לפחות הוא נפטר מן העונש, שזה גם כן דבר גדול. אז עכשיו, יש אנשים שצריכים לעבור בכל השבעה מדורים. יש להם מכל סוגי העבירות. הוא צריך להיות תקופה פה, ותקופה פה, ותקופה... יש כאלה רק מדור, או שניים. יש כאלה, או אולי מדור אחד, וגמרו. עכשיו, אם יש להם הרבה מצוות, מהגיהנום, הם עוברים לגן עדן, ונגמר. לפעמים, הם לא יכולים להיכנס לגן עדן. למשל, יש להם כסף גנוב ביד. גזל. הם גנבו מהרבה אנשים כסף. אחרי שגמרו עם הגיהנום, וניקו את כל העבורות, הם לא יכולים להיכנס לגן עדן כל עוד יש להם סחורה שהיא לא שלהם ביד. גנבו להו, גנבו לפועלים, רימו את הזה, לקחו סחורה ולא שילמו, לא שילמו סחר דירה לבעל הדירה בחודש האחרון שיצאו מהדירה, כל מיני טריקים כאלה שהוציאו אנשים. רימו את המשלוחים, אמרו לא קיבלתי, שלחו לו עוד אחד בדואר. החברות האלה שמכירים את הטריקים האלה. זה שוקר, לא? גזל זה גזל, גם שוגג, צריכים להחזיר את השוגג. זה עדיין גזל. ואם מה אנחנו רואים מפה, אם יש לו גזל, הוא צריך לחזור בגלגול. עוד פעם לחזור בגלגול. הוא חייב להחזיר את הכסף בגלגול הבא לזה שהוא גזל מנו. ואם הוא צדיק והוא אין לו גזל והוא כבר התנקה בגיהנום והכל מאה אחוז, אז הוא נכנס לגנן וגמר. ויש כאלה, איך שהיה המשפט, מיד מגלגלים אותם. עוד לא שולחים אותם, לא לקפקלה ולא לגיהנום. זאת אומרת, אנחנו אומר, כרגע אני עוד משאה את העונש, אני מגלגל אותך מיד עוד חודשיים, זוג שהתחתן, עוד חודשיים האישה תיכנס להיריון, בעוד 11 חודש היא תלד, ביום שהיא תלד, אתה נכנס בגוף של התינוק הזה. כמובן, כשבחרו מאש עוברת העולם, הגמרא אומרת, במה עסוק הקדוש ברוך הוא? מזווג זיווגים. עכשיו, מזווג זיווגים זה לא רק בין בעל ואישה. בעל ואישה, ברור, צריכים... כתוב, מזווגים לו לאדם זיווג. לפי מעשיו, פרושי העולם תחתרון, מזווגים לו איזו פרוצה, מעבר. בן אדם שוירי שמיים, תלמיד חכם, איש קדוש, מזווגים לו בחורה צדיקה, צנועה, מבית יעקב. זה הולך ביחד, מין מצא את מינו, בא העורב אצל הזרזיר. עורב זה אחד הציפורים הכי בזויות שיש, והזרזיר זה גם ככה, בא העורב אצל הזרזיר, לא לשווא הם חברים. הבנתם? בנט מצא את לפיד, לא לשווא, מצא מין את מינו. כל השידוכים האלה בעולם לטוב ולרע, זה לפי מי הבן אדם. למשל, אדם צדיק ירשע מים, הוא יכול לשבת איתו שתי דקות בשולחן? הוא רוצה להקיש, הוא שומע את השטויות שיוצא לו מהפה. ואיך אני יכול לשבת לידך בכלל? אתה גרוע מבאמה זה, איך איזה שטויות הוא מדבר, איזה... פחדים בכלל. עכשיו, רוב החילונים לא רואים את זה. עובדה שיש לו 17 מנדטים. זה מיליון איש. מיליון איש מצביעים לפלגמט הזה שלא ידע א', ב', כלום, בחיים שלו לא קרא ספר, כמו בן אדם. רק שטויות מדבר. אני שמעתי כמה רעיונות שלו. לא ידעתי אם לצחוק או לפקוט. זה היה פה חודשיים ראש ממשלה. רק על זה אנחנו צריכים לפקוט מבושה אלף שנה. שהכתב הזה במחנה אומר, יום כיפור זה לא כתוב בתורה. יום כיפור. אני דווקא אוהב את אסיו, הוא אומר. אני אוהב את אסיו. קבל את הליכה. כן, דברים מוזרים. דברים מוזרים. אגב, תדעו לכם שכל הצרות שהיה לנו עם רוסיה בשנתיים האחרונות זה בגללו. כל עוד בהתחלה לא דיברו לו, אנחנו לא בעד אוקראינה, אנחנו לא בעד רוסיה, אנחנו ניטרלים, לא מתערבים. מה זה ענייננו? הם מורגים אחד את השני, אנחנו מחוץ לסיפור. פתאום הטמבל הזה קם, מה, אנחנו מתומכים באוקראינה, וזה פרוטין מחק אותנו. עד לאותו זמן הוא היה ביחסים טובים איתנו. נותן לנו לב ציץ בסוריה חופשי, מי יודע גם כמה אינפורמציה הם היום גלים לנו הרוסים. פתאום הטמבל הזה קם. מה אתה מדבר? מה זה עזר לנו עכשיו? מה איתכם? אנחנו לא מתערבים. אנחנו לא מאכלים לכם רעה ולא מאכלים להם רעה. אין לי בעיה איתך ואין לי בעיה איתו. הלוואי שתעשו שלום. ככה מדברים. אה, אבל אנחנו רוצים לשמוע מה דעתך. אני לא מתערב. אין לי דעה. אני לא מכיר אפילו על מה הסכסוך שלכם. אני מאוד מקווה שתעשו שלום ולא ימותו אנשים. זהו. ככה צריך לדבר. ניטרלי. אז אין לו מה לעשות. הוא לא יכול לעשות שום דבר נגדך, כי אתה לא אמרת לו בפנים, אני נגדך. לא משנה, נחזור לעניין הזה. חשבו, אנחנו נזווג זיווגים. אז עכשיו, זיווגים, כמו שאמרתי, זה לא רק בעל ואישה. זיווגים זה בן שכנים, בן בוס לפועל, עובד ומעביד, בן מפקד לחייל, כל דבר בחיים בעולם זה זיווגים. הכל זה זיווגים. עכשיו, אם הזיווג הוא טוב, אז אתה, יש לך ברכה בו, אם הזיווג הוא לא טוב. לא צריך לספר לך איזה צערות יש לך. זה מה שהקשבח הוא עושה. אז עכשיו, יש אנשים מיד מתגלגלים, הקשבח לא מעניש אותם. אומר, אני לא את התמשת, הכל, אני מזווג לך זוג הורים חדשים. כמובן שזה לא מקרה. איפה שאני רוצה שתיוולד, ואיפה שאני רוצה שתתחיל את החיים שלך, זה תחילת המבחן שלך בעולם הזה. אז לפי זה אני מחליט אם לשלוח אותך לתל אביב למשפחה שמאלנית, או לבני ברק למשפחה חרדית, או לחולו למשפחה מסורתית. יש כל מיני התחלות, אם אתה מתחיל בבית של איזה רב חשוב. כולל ילדות שלך היא קדושה ותורה וחוכמה, אתה נהיה בקי בגמרה ואתה איש חכם, עלה בתורה. כל הזמן לומדים, החרדים כל הזמן לומדים, הם חכמים. גם לגויים יש גלגולים. גם לגויים יש גלגולים. גוי יש לו שבע מצוות בני נוח, גם יש גויים צדיקים ויש גויים רשאים. גוי ששומע בקול השם שהוא לא גונב, לא רוצח, לא עובד עבודה זרה, הוא לא אוכל חיות שהן עדיין בחיים, כמו שהסינים למשל עושים. והוא מציית למשטרה ולבתי משפט בעיר שלו. מחבא תקדוש ברוך הוא. אחד כזה שהוא גם לא אנטישמי, הוא לא שונא יהודים וכולי. ביום שהוא מת, הגוי הזה, הוא הולך לגן עדן של גויים. אין אפליה. אמנם המבחן שלו הרבה יותר קל, הוא לא צריך לשמור שבת, הוא לא צריך לאכול קשר. למשל, יש לו חברה, אין לו עבירה. ג'ון הכיר את קריסטינה בבר היום, הם הולכים הביתה, מקיימים יחסים, אין עבירה. הם לא עשו שום דבר נגד החוק. יהודי עושה כזה דבר, יש כאן כמה עבירות. א', איסור נהידה. היא נעידה, הרווקה. היא לא הלכה במקווה. לא הייתה במקווה. שתיים, היא לא אשתו. אסור לא לגעת בו. צריך לקדש אותה לפני. שלוש, יש כאן חילול השם. ארבע, יש כאן זרע לבטלה. יש כאן כמה בעיות. אבל הגוי אין בעיה. אין אצל הגוי זרע לבטלה. אין לו איסור נעידה, כי אצל גויות אין נעידה. אין לו בעיה לגעת בו, כי אצל גויים אין כזה מושג חתונה וגירושין. מותר להם להכיר ולחיות ביחד ולהביא ילדים. אין להם בעיה לגויים. זה שהם עושים היום חתונות, הם למדו מה יהודים. אבל מבחינת התורה, הרי הדתות שלהם זה הכל בלוף. נצרות, איסלאם, זה הכל בלוף. זה דתות שקריות שאנשים המציאו. הן מלאות בתאויות, בתאויות אנוש. מי שמכיר, ראה את הסרטונים שלי, אז יודע על מה מדובר. מי שלא, יצפה ויראה את התאויות שם. אבל הגוי, הגוי, התורה היא גם לגויים, היא לא רק ליהודים. ישראל זה אור לגויים. עכשיו, כשהיהודים קיבלו תורה, הם מלמדים את כל העולם מה התכלית שלהם. ואז ממילא הגוי, הוא גוי צדיק. הוא לא מרביץ, לא רוצח, לא גונב, מאמין באל אחד, לא מאמין בכל מיני משיחי שקר וכל השטיות שלהם. גוי צדיק. אתה חושב שיהודי יתגלגל בגוי? כן. החוק הקיים בטבע, יהודים חוזרים כיהודים וגויים חוזרים כיהודים. יש מקרים בודדים, לכל כללי שיוצא מן הכלל, בודדים מאוד, שיהודי, יהודייה יכולה לחזור בגוף של גויה כעונש מסוים. לתקופה מסוימת. אבל בגדר תיקון, יהודי חייב לחזור כיהודי, כי התיקון שלו חייב להיות כיהודי. הוא פגם כיהודי, הוא צריך לתקן כיהודי. אם הוא עכשיו יחזור כגוי, הוא לא צריך לשמור שבת. אז אם הוא חילל שבת בחיים הקודמים שלו, והקהל שלנו רוצה לתת לו הזדמנות נוספת לשמור שבת. אם הוא יבלט כגוי, איך הוא יהיה? אסור לגוי לשמור שבת. איזה עבירה אצל גוי לשמור שבת. כתוב בגמרה במסכת ס. אדרין עמוד מונחת. הגמרה אומרת גוי ששבת חייב מיטה. מהווה את הכוונה? גוי שלמד תורה, חייב מיטה. התורה זו מתנה של בורא עולם רק לעם ישראל. הוא נתן לנו אותו במעמד הר סיני, לעיני מיליוני עדים. כל העם ישראל שמעו את משה רבנו מדבר עם הקב". מיד שקיבלנו את התורה, כבר התורה מתארת לנו את כל מה שקרה לנו במצרים, את קריאת ים סוף, את כל הניסים שקוראים לנו עכשיו במדבר, ועכשיו משה עולה אל ההר, אחרי שכולם שמעו את שתי הדיברות הראשונות, אנוכי השם ולוקחם אשר רוציתי אתכם מארץ מצרים, לא יהיה לכם אלוהים אחרים על פניי. בדיברה השלישית, כולם פרחה נשמתם מפחד. לא יכלו לשמוע יותר את הקול הזה של הקרש ברוך הוא, מרוב שזה היה מפחיד. ואל תשכח, הער רועד, והשן כולו, ואש עד השמיים, וכל שופר הולך וחזק, משה ידבר והאלוהים יעננו בקול. זה פרשת עטרות, תקראו שם על מעמד הר סיני. זה הפעם הראשונה והאחרונה בהיסטוריה שקרה כזה דבר, שבורא עולם התגלה למיליוני אנשים. אף פעם זה לא קרה. עד אז הוא התגלה לנוח, לעברהם, ליעקב, לבודדים. זה פעם ראשונה ואחרונה שמיליונים מעידים שראו את משה מדבר עם השם, שמעו קול, ראו אש, הרצפה רעדה, קול שופר הולך וחזק. בדברה השלישית, בכו למשה, צעקו לו, עזוב, אנחנו לא יכולים לשמוע יותר את הקול הזה. תעלה עתה אל הער, דבר עם האלוקים, כל מה שהוא יגיד לנו נעשה ונשמעה. ומשה היה צריך להרגיע אותם. משה אומר להם, אל תיראו, הקב". הוא לא בא לפגוע בכם, הוא סך הכל מנסה אתכם. תקראו שם, הכל כתוב בפרשת יתרו. משה עולה לער, יורד כעבור 40 יום ורואה שחוגגים סליב עגל הזהב. רק לפני 40 יום שמעו את הקב". ומדבר, 40 יום לאחר מכן מרדו בו. מי הרגן את המערד? אנשי מרץ. בואו, מי היו אנשי מרץ שלפני 3,300 שנה? הערב רב. זה אותם אנשים דרך אגב, זה לא בדיחה מה שאני אמרתי לכם. אני אסביר את דבריי. אני לפעמים בכוונה אוהב להגיד משהו שנראה מוזר, ואז אתם מתחילים לחשוב, ואז אני מלבן את דבריי. שאני אומר אנשי מרץ, זה באמת אנשי מרץ, כי הם הערב רב. שיש אנשים בתוך העם שלנו שאוהבים את האויב יותר מאת האנשים בעם, אז ודאי אתה יודע שהם לא חלק מהעם ישראל. מי הם? הם המצרים שמשה גייר על דת עצמו. באו מצרים למשה, אמרו, הקב' הוא ישמיד את מצרים. דם, צפרדע, קינים, ערוף, דבר, שחין, הרבה, חושך, מכת בכורות. די, אין בית שאין בומת. כל מצרים ממוטטת. אנחנו לא רוצים להישאר פה. זה מנחוס המקום הזה, כללה. רוצים להצטרף לעם שלכם. איפה שתלכו, אנחנו רוצים להיות עם האלוקים שלכם. משה לא התייעץ עם הקדוש ברוך הוא. בטמימות, הוא חשב מה יכול כבר להיות. בואו, תצטרפו לעם ישראל. הרי עוד לא קיבלנו תורה. עוד אין יהדות באופן רשמי. רק בעוד שבעה שבועות יגיעו למעמד הר סיני ויקבלו את התורה. בינתיים, מי אנחנו? העבריים. כמו אברהם העברי, קוראים לנו צאצאי אברהם העברי. למה קראו לאברהם אברהם העברי? כי הוא היה מעבר אחד של העולם, וכל העולם מן העבר השני. שהוא היחיד שהיה שלא עובד אלילים. כולם עבדו על זה מישהו, עשה לו פסל, משהו, השתכחו לירח, לשמש. אנשים חיפשו את הבורא. לא ידעו איך להגיע אליו, עוד לא הייתה תורה. לא הייתה אינפורמציה. אז כולם חיפשו את הבורא. מה יכול להיות יותר טבעי מלחשוב שהשמש זה היה הבורא עולם? אתה רואה כדור אש ענק בשמיים. מאוד הגיוני לחשוב שזה כנראה האל. אז אנשים עבדו את האלים. חשבו שיש כוכבים, זה כל אחד אל. לכן, איך קוראים לגויים בלשון הגמרא? עקום. עין, חף, ועב, מם, רשת תיבות. עובדי כוכבים ומזלות. הם עבדו את הכוכבים וגם התנועה של הכוכבים זה המזלות, הלב, השור, תאומים, דלי, כל המזלות האלה, הכל אצלנו הולכים לפי המזלות. עד היום יש את הדברים האלה, הורוסקופ וכל זה. אז מה אנחנו רואים מפה? אז עכשיו, משה אמר, טוב, נצרף את המצרים. עכשיו, המצרים האלה היו משתכבים לכבשים, משתכבים לנילוס, הם כל החיים שלהם גדלו כעובדי אלילים. מה, פתאום, תוך חודש וחצי הם יהפכו לצדיקים? איך שהם ראו שמשה בושש ולא יורד מהער? התחילו לצעוק לחור, תעשה לנו אל. הוא אומר, מה זה אני אעשה לכם? תעשה לנו אל אם לא נהרוג אותך. חור זה בן של מרים. אחות משה. הוא לא הסכים לעשות להם אליל. ארגו אותו. ארגו אותו. באו לארון, תעשה לנו התח שבל. אז ארון הבין, אם אני לא עושה, הם גם הורגים אותי. אין את משה, אין את חור, אין אותי. אנדרלמוסיה. אנרקיה יהיה פה. זהו, יתחילו להרוג פה אחד את השני. אני חייב להישאר חי. אמר להם, בסדר. לכו תביאו את הנזמים, את העגילים, את התבעות. עכשיו, ייקח את זה יום-יומיים. אתם יודעים, שבאים לאנשים, אומרים לה, רוצים לבנות בית כנסת. אנחנו פונים לכל אנשי הקהילה, כל אחד כמה הוא רוצה לנדב. פתאום, הגבי לא מקבל טלפון עם חזרה. משה, אני מחפש אותך יומיים, אתה בארץ? אין קול ואין עונה. עד היום, כל דבר שהיה צריכים, הוא היה מחפש את הגבי בשניות. הוא מציג אותו. עכשיו שהגבה יצרח אותו, הוא כבר מחפש אותו שבוע. למה? צריכים לתת תרומה. כשצריכים לתת תרומה, רוב האנשים עסוקים. מחפשים, איך אומרים, תרוץ, להיעלם. אהרון אמר, עד שעכשיו ילכו, יביאו את הזהב, אני ארוויח זמן. בינתיים משה ירד. פלא פלאים חזרו תוך זמן קצר, מלא בזהב הגילי, מה שאתה רק רוצה. כתוב בפרשה, זרקו הכל לתוך האש, עשו קישוף. יצא להם הרגל הזהב. התחילו לרקוד אל אלוהיך ישראל. רוקדים, רוקדים. השבחו אומר למשה רבנו, רד כי שיכת עמך. מי זה עמך? העם שלך. בכל התורה אין כזה דבר, עמך. העם שלך. תמיד יש העם שלי או העם ישראל. הפעם, השבחו אומר לו, רד כי שיכת מ... עמך, העם שלך, שאתה הוצאת על דת עצמך. ומאז ועד היום אותם מצרים כל דור ודור חוזרים בגלגולים ובוגדים בעם ישראל. כל דור ודור תמיד לעם ישראל היה בוגדים מבפנים. אין אף עם בעולם שלפחות שליש מהאנשים של העם שונאים את העם ועוזרים לאויב. אין באף מקום כזה דבר. אין באף מקום כזה דבר. תלך, אפילו בארצות הברית, גם בארצות הברית יש שמאלנים, אבל הם לא משתפים פעולה עם סין, או עם רוסיה, או עם הערבים, הם סתם צועקים, מפגינים, עושים רעש, לא ממש משתפים פעולה עם האויב. אף פעם לא ראיתי שאזרחי ארצות הברית, השמאלנים, ירביצו לחיילי ארצות הברית. אין כאלה דברים, זה רק פה יש את הדברים האלה. שהלכו להביא חמאסניקים לבתי חולים פה, שיתפלו בהם, שיעשו ניתוח לסינואר, להציל אותו ממוות בזמן שהוא מצהיר שהוא רוצה לשחוט את כולנו. אלה משטפים של האויב. אלה, בגץ. שחררים אותם, מביאים, מבריחים להם טלפונים. חמישה עשר שופטי בגץ, אחד יותר בוגד מהשני. והיועצת הזאת, היא דואגת שאלה שענסו ילדות ליד ההורים שלהם, הם לא מקבלים ענבים. וטפוזים. למה הם לא מקבלים פירות? אין להם מספיק ויטמינים. תחשבו עכשיו, תחשבו עכשיו שיבוא איזה ספרדי, איזה מרוקאי, עיראקי, פרסי, לא יודע מה, זאקו ברוך, ויגיד, וואלה, אם אני הייתי חי בזמן השואה, הייתי דואג להביא לנאצים אחלה טפוזים וענבים, הייתי מביא להם מבטיחים, אני שואל אתכם עכשיו אם מישהו היה עכשיו איזה ספרדי בעל האשכנזים שרצחו את ההורים שלהם בשואה או את הסבות שלהם אומר חבל שאני לא חייתי באותו דור אני הייתי דואג להביא לאיטלר כל יום סלסלה של ענבים פירות הפרסקים טובים מישמישים קצת הייתי בוחר לו את הפירות הכי טובים מה אז מסכן מה הוא לא אוכל פירות? מה היו אומרים השמאלנים פה? יש לך פושע מה, אתה מבזה את קורבנות השואה על רצחו את סבא שלי, רצחו את אבא שלי, וככה אתה מדבר? נכון או לא? פוגע! מעליב! וזה מה שהם עושים! למה? מסכנים פה, יש פה 1200 משפחות שהרגו להם ילדים, ועוד 300 שחטפו להם אנשים, ועוד 100 משפחות שהם לא יודעים מה קורה עם הילדים שלהם. מי יודע מה עושים לבנות שם? מי יודע? אי אפשר לישון בלילה רק מהמחשבות, אני כל הזמן אנסה להדחיק את זה מהראש. חלחלה! נמצא לו לשמוע. למה? אז מיד מכניס אותך למראה שחורה, אתה נשבר. והיא דואגת למה אין להם פירות. למה הפסיקו לתת להם חומוס בשמן זאתר. פיתות. מהמאפייה, היא דואגת. אתם מבינים באיזה אנשים מדובר פה, כן? אתם מבינים, לא? אז אלה הערב רב. בכל דור ודור יש לך ערב רב. עכשיו, שימו לב, רבותיי, שקדוש ברוך הוא נתן תורה, היחיד שיכול לקבוע החוקים זה הוא. מסכימים או לא? למשל, השלוח הוא אמר, לא תרצח. אני אומר, כן, תרצח. למי נשמע? לי או לא? לא. דעתי חשובה? כלום. סתם, אבק ברוח. השלוח אמר, לא תגנוב. אני אומר, אה, למה לא? נעשה השלמת הכנסה מדי פעם. למי שומעים? במה הקדוש ברכו. הקדוש ברכו אמר, חתונה זה גבר ואישה. מה, איזה אחד אומר לו? גבר וגבר זה גם מקובל. אישה ואישה גם מקובל. אישה וכלב גם מקובל. יש באמריקה אלפי נשים שמתחתנות עם כלבים כל שנה. תסתכלו ביוטיוב, תראו איך הן לובשות סמלה קלה, והכלב עומד בחופה, ויומרת, זה היום הכי מאושר בחיי. אני לא צוחק, אני מאוד רציני בדרשות שלי. אני לא ידוע בתור הרבנים האלה שמספרים בהרבה בדיחות. לפעמים יוצא לי במקרה. אני לא בא עם מחשבות לספר בדיחות, כן? אני לא בטחן. אם הייתי בטחן, היו פה 400 איש הלילה. המבין יבין. ברוך אתה, אדוני, מלך העולם שהכוני המדברו. הרפורמים באמריקה עושים בר מצווה לכלב קונים תפילין ואלפיים דולר שמים את זה על הראש של הפודל שלהם פותחים את התורה והכלב עם שני הרגליים שלו על התורה הקדושה כאילו עושים לו בר מצווה וכל הרפורמים הערורים האלה מזל טוב, מזל טוב בוא נגיד שהוא לא תימני תימנים, הם יודעים מילדות לקרוא בתורה. אפילו תימני הכי חילוני, היום זה כבר לא ככה, הדור החדש של התימנים שגדלו בארץ, הם לא יודעים לקרוא בתורה. התימנים של תימן, אפילו שעכשיו נגיד אחד בא, הוא כבר 50 שנה לא לדתי, נכון? אומרים לו עכשיו, בואי נהיה, איך יהיה? אין לנו מי שיקרא בתורה. מה אני עכשיו? אני לא הייתי בבית נסת 30 שנה. תבוא, תבוא. וואלה, הוא בא, קורא לך את כל הפרשה, בעל פה. למה? שהילד, אצל המורי, הם היו שרים את זה. אז הם יודעים את זה בעל פה. זה הסכנים. גם אצל החלבים זה ככה. אבל הדור החדש, איך אומרים, ברורים ועמי הארצות. התימנים הצעירים של היום לא יודעים לקרוא עברית, אחד מהם. תימנים היו אלופי הדקדוק, תימנים של לפני חמישים שנה. אם היית עושה טעות, שוונח, שוונח, בגד כפת, הכל הם היו יודעים. הם למדו את זה מהחדר. אדם בבתי כנסת, הם האלה שהם מעיינים. בבית כנסת של תימנים, זה צריך ביטוח חיים אם אתה בעל קורא. טעות אחת, התימנים סוקלים אותך. בגלל זה, בהכנסת, במושב של התימנים, יש 11, 14 בתי כנסת, מושב כזה גדול. תימנים רבים, מישהו מנהיג לך, ניתח לך את הכסף. או, אני אגיד לך, על זה יש דווקא בדיחה, אם כבר הזכרת. יש איזה קבוצה של תשעה חסידים נסעו במטוס פרטי, המטוס נחת נחיתת אונס באיזה אי. עכשיו הוא אומר, יואו, מה נעשה פה עכשיו? יש להם איתם ספר תורה, אבל הם צריכים אחד למניין. הם תשעה. אמרו, בוא נלך נחפש, אולי יש פה איזה יהודי על המזל שלנו. מחפשים, מחפשים, קופים, שימפנזות, עריות. פתאום רואים את סעדיה. רץ בשדה. וואי, בואנה, אתה יהודי? בטח יהודי. איך השם שלך? סעדיה שראבי. מה אתה עושה פה? וואלה, אני עשר שנים פה כבר לבד. הייתי באיזה מטוס שיתרסק, כולם מתו, רק אני חי. אומרים, וואו, השתבח שמו, לפחות תשלים לנו מניין. אנחנו תשעת העשירים. ווואו, אני חיכיתי עשרים שנה למניין. אומרים לו, טוב, אז עכשיו רק צריכים לבנות בית כנסת. אז הוא אומר להם, לא, יש כבר בית כנסת. אני מתפלל בבית כנסת. טוב, יופי, איפה הבית כנסת? הוא בא, מראה להם את הבית כנסת. רואים, יש עוד אחד ממול. שני בתי כנסת. אומרים, רגע, אמרת שאתה בנית על הכנסת, אבל יש פה עוד בית כנסת, יש פה עוד אנשים. הוא אומר, לא, אני לבד. אז למה יש עוד בית כנסת? הוא אומר, גם זה אני בניתי. אומרים, למה בנית שני דתי זה? הוא אומר, שמה אני אמות, העולם אני לא נכנס. אם אין לו בית כנסת אחר לסנוע, הוא לא יכול להתרכז בתפילה? זו בדיחה מצחיקה ועצובה. זה מי שיכנס למושב הכי... מרוב המחלוקות. דרך אגב, אני אגדל לך את הסוד. למה התימנים חייבים לומר את המילה האחרונה? הם לא יכולים, הם לא שולטים בזה. זה עזרה הסופר קילל אותם. עזרה הסופר. אתה יודע מי זה היה עזרה הסופר? עזרה, למה קוראים לו עזרה הסופר? מי יודע? אני פעם חשבתי, בפעם הראשונה ששמעתי עזרה הסופר, חשבתי שהוא היה סופר סתם. כותב תפילים, מזוזות. בסוף למדתי שהוא לא, לא, אולי הוא גם ידע לכתוב תפילים, אבל זה לא, לא בגלל זה קראו לו עזרה הסופר. לא, בגלל שכל מילה שהיית אומר, כמה פעמים היא כתובה בפרשה, מיד היה אומר לך. כמה פעמים אברהם כתוב? 35 פעם. כמה פעמים רחל מוזכר את הפרשה? מיד אומר. מרוב שהיה מכיר את התורה ישר והפוך. עכשיו, מה שבאו עזרה ונחמיה אחרי גלות בבל, לבנות את בית המקדש? השני. אז היה מלך פרסי צדיק, קורש. לא רק שנתן היתר לבוא לארץ ולבנות את בית המקדש, גם מימן את הפרויקט. מימן את הפרויקט. שאז מה עשה האזרה? הוא שלח חיגרת לתימנים שיבוא גם הם. הם היו כבר בגלות תימן. תימנים כבר היו חיים בתימן. אגב, עד היום לעולם לא היה בתימן, לעולם, עד היום, 2,500 שנה, לעולם לא היה בתימן יהודי אחד שחילל שבת. לעולם לא היה כזה דבר. אף תימני בתימן, לעולם לא חיל אל שבת. למאמינים כזה דבר? זה מאה אחוז הצלחה. אחד לא התבולל. אין תימני אחד שהתחתן עם גויה. אין תימני אחד שהלך לאוניברסיטה. אין תימני אחד שכפר בתורה או באשם. אין תימני אחד שטבע יהודי אחר בבית משפט חילוני. זה מעולם לא קרה. מעולם. לא, מרוקו היה המון קוללות והיו הרבה רשעים במרוקו. הרבה. כשהם היו מושפעים מהצרפתים, הצרפתים כלכלו אותם. בדורות הקודמיים, במרוקו היה קהילות לתפארת, רבנים גדולים, גדולי העולם וכו'. אבל מה קרה? כשהצרפתים באו לשם, הצרפתים זה העם הכי מושחת בזימה בעולם. גם השפה שלהם נועדה כדי לשדר מיניות. הכל אצלם זה סביב המין. והם ערסו שם את המרוקאים, עשו אותם מודרניים, עשו אותם אנשי עסקים, כולם שם התחילו לדבר צרפתית, גם הם מתחזים לצרפתית. הרבה מהמרוקאים עברו לפריס, אחרי זה באו לאמריקה. שואלים אותו, מאיפה אתה? הוא אומר, מפריס. אני מפרי. לא אומר, אני ממרקש. הבנתם? בסדר. גם הטריפוליטאים, מי כלכל אותם? האיטלקים. הם באיזשהו שלב התחזרו אליהם בטריפולי, הם ברחו לאיטליה, לרומא. והם, הצליח חלק מהם לקחת כסף, והם מדברים איטלקית, כי הרומאים כבר, האיטלקים כבר באו ללוב. והשפיעו עליהם. בטוניזיה גם היה צרפתים. כל ארצות אפריקה, צרפתים כבשו. דרך אגב, הצרפתים היום משלמים על ה... קולוניאליזם שלהם, שהם הלכו וכבשו עמים ודיקאו אותם. הם הלכו לאפריקה, הם כבשו מדינות, והכריחו את הקושים שם ללמוד צרפתית. זה כבר היה תוכנית בבית הספר, הילדים שם הולצו ללמוד צרפתית. וכבר צרפתית נהייתה באפריקה, כמעט בכל המדינות, שפה רשמית. ועכשיו הצרפתים שראו שאין עבודות באפריקה, לאן הם יאגרו? כולם באו לצרפת, כולל המרוקאים, אלג'יראים וטוניזאים, מוסלמים, כל האנשי דאעש ואנשי אל-קאידה וכל הרוצחים ואנשי האחים המוסלמים וכל החלרות המין האנושי שקיימים פה בעולם, כולם הגיעו לצרפת. יש כאן שם חמישה מיליון נאצים, שונאי ישראל, שונאי צרפת, שונאי ארה״ב, שונאי הכל. וכבשו להם את צרפת, עושים להם תפילות באמצע הכבישים באמצע היום, תוקעים את הצרפתים שעה באוטו, יושבים באוטו באמצע היום, יש לו פגישות, הם חוסמים את הכביש, מי שמתעסק איתם הם שורפים אלפי מכוניות, הם כופים את האסלאם על הצרפתים, הם מגרשים אותם מהשכונות, סוגרים את השכונות, אפילו המשטרה לא מעיזה להיכנס אחרי תשע בערב לשם. אם אוטו משטרה נכנס, הם שורפים אוטו יחד עם הנהג. נכניסו כמה פעמים להיכנס לשם עם שריוניות. את השריוניות הם שרפו. הם בפנים חנקו אותם. עכשיו, אם איזו ערבייה מתקשרת בעשר בלילה, בעלי רוצח אותי, אף אחד לא בא. אתה מותי. אנחנו לא נמות בשבילך. זה צרפת היום. להיות שם יהודי היום זה סכנת נפשות. כל יום צריכים לעשות את הגומל. לא סתם הרבה צרפתים באו לפה. כל אירופה בדרך אשר, כל אנגליה וכולי. אבל לא, מה שאני רוצה להסביר לכם, שהאנגלים הלכו וכבשו מדינות ולימדו אותן אנגלית, האנשים של המדינות האלו באו לאנגליה. הצרפתים הלכו, כבשו מדינות, לימדו אותן צרפתית. האנשים האלה באו לצרפת. בסופו של דבר, הכול זה בומרנג. מה שאתה עושה שם, בסוף מתנקם בילדים שלך. ככה זה עובד. ככה השם מריץ את העולם. בכל אופן, אז איפה היינו? איך הגענו לזה? אז התימנים, אז עזרה הסופר שלח לתימנים הזמנה לבוא לבנות את בית המקדש. והם לא רצו. היה להם טוב בתימן. כולם צדיקים, לומדים שם, יש להם מורי. לא רצו. סרבו. אז הוא הטיל עליהם כללה. מה הכללה? שכל הזמן תרצו להיות בראש. לכאורה זה לא נשמע כל כך כללה. זה כמו שאחד אומר לילדים שלו, יש לו עכשיו עשרה ילדים לפני פטירתו, הוא אומר להם, בניי, אני מברך אתכם שתמיד יהיה לכם יצר להשתלט ולשלוט. שתהיו תמיד בראש. ולא לזנב. תגידו, אה, תודה, אבא, תודה. אחרי זה רואים שהם הורגים אחד את השני. האח הזה רוצה לשלוט, האח הזה. לא, זה ככה וככה. הם הורגים אחד את השני. רושם ובד הורגו אחד את השני. כי כל אחד חייב להגיד את המילה האחרונה. הנהיה לי כמה חברות עוד תימנים במשך החיים. מצד אחד הם חריפי שכל, אנשים חכמים, מוח טוב בגמרא. מצד שני, אין חברי רעים. אתה רוצה להמשיך הלאה בסוגיה, אתה חייב להגיד לו, אתה צודק. חייב להגיד לו, אתה צודק. אם אתה לא אומר לו, אתה צודק, הוויכוח ימשך עד מחר בלילה. ביטול תורה, סתם. לא, מה אתה מדבר? בוא תראה, רמבה, בוא תראה. טוב, עזוב, אתה צודק. יאללה, בוא נמשיך הלאה. זה לא ב... אני כבר אחרי זה למדתי שזה כבר לא בידם, זהו, זה ברגע שחכם, הוא היה במדרגות כמעט כמו משה רבנו עזרה הסופר, זה לא צחוק. אז ברגע שהוא הטיל את הכללה עכשיו, והוא גם הטיל כללה על הסופרי סתם. אלה שכותבים תפילין, מזוזות, ספרי תורה. מה הכללה? שלעולם הם לא התאשרו. כל מי שכותב תפילין ומזוזות בדרך הטבע היה צריך להיות עשיר גדול. עשיר גדול הוא היה צריך להיות. לוקח לו שעתיים-שלוש לכתוב מזוזה, אם הוא סופר טוב, אנשים פה מבקשים אלף שקל על מזוזה. במחיר סיתונאי. בחנות זה עוד יותר יקר. ישר מהסופר. אם יש לו יד טובה, אם אין לו, אז 500 שקל. נומרה כל שעתיים-שלוש לעשות 500 שקל, כותב חמש-שש מזוזות ביום, יש לו אחלה מזכורת. אף אחד מהם לא עשיר. כל הסופרים שהתעסקתי איתם בחיי, אתה יכול לתת לי מקדמה, אני צריך לקנות קלף, אין לו לקנות קלף. אני מחתד בת, אני בחובות, אני זה. טוב, הנה, אני משלם לך על 80 זוזות מראש. לעזור לו, לעשות את החתונה. אחד לא התאשר. למה? כי עזרה הסופר ראה ברוח הקודש שאם הסופר יכתוב כמה ספרי תורה והוא התאשר, הוא כבר לא יהיה מעוניין, ילך לנדלן, מה הוא צריך לשבור את הגב ואת העיניים, לכתוב מזוזות. גמרנו, עשה קצת כסף, שנה, שנתיים, הלך לענפים אחרים, יעלומים, נדלן, אבל בטח אתה שואל אם זה גם בלי זה. לא, אתה לא מבין, תקשיב. עכשיו, אם הסופרים היו עובדים שנה, שנתיים ופורשים, לא קל לכתוב. גם אחריות גדולה. היה מחסור בתפילין ומזוזות. תפילין היה עולה עשרת אלפים דולר, מחיר התחלתי. ספר תורה היה עולה חצי מיליון שקל, מחיר התחלתי. כי היה מחסור. הנה, בתקופת הקורונה, הכול קפץ בחודש פי שתיים. פי שתיים, תפילין שהיה עולה אלף דולר, קפץ לאלפיים דולר. ספר תורה שהיה עולה תשעים שמונים אלף שקל, קפץ למאה חמישים אלף שקל. למה? כל סופר שהיית מתקשר אליו, אני צריך תפילין או מזוזות, אני תפוס עכשיו. במה הם תפוסים? כל הסופרים פתאום קיבלו הזמנה לספר תורה. למה? כי מתו 20,000 איש, יהודים בעולם, 8,000 פה, ועוד איזה כמה אלפים באמריקה, ועוד כמה אלפים באירופה, ומקסיקו, ואיראן, וכל מיני מקומות. עכשיו, מה עושים ישראלים שמת להם מישהו? מזמינים ספר תורה. אז הכנסת ספר תורה, לעילוי, נשמעת כך וכך, נכון? אז הזמינו כמה מאות ספרי תורה, או כמה אלפים, לא יודע בדיוק כמה. אז לא מבין. לא, אז עכשיו שהסופר יש לו ספר תורה, אין לו זמן לכתוב מזוזות. ספר תורה זה 304,805 אותיות. ספר תורה זה עבודה של מעל שנה, יום מלא. מהבוקר עד הערב, שנה עבודה. הוא מבוטח. שמים לו מקדמה, קונה את הקלף, כל כמה זמן מזרימים לו עוד כסף. ויש לו פרנסה לשנה מובטחה, מה הוא צריך עכשיו לדאוג אם תקנו מלו מזוזות החודש, לא יקנו. אבל כיוון שיש מחסור בסופרים, אלה שלא קיבלו הזמנה לספר תורה, מבקשים כפול. באים לו עשרה רבנים לקנות ממנו במקום אחד, שניים. יש לו עשרה, עומדים בתור, הוא לא יכול לכתוב לכל העשרה. במקרה הטוב הוא כותב לשניים. הכפיל להם את המחיר. ועכשיו שכבר הכפילו את המחיר וכבר אין קורונה, המחירים בחיים לא יורדים. אתם ראיתם בארץ משהו שירד המחיר? אין כזה דבר. ברגע שעלה, עלה, גמרנו. היוקר יאמיר. ככה, כתוב בגמרא לפני בית משיח, היוקר יאמיר. טוב, נחזור לעניין. עדיין אנשים מתים. נכון, אבל לא כמו בקורונה. בקורונה מתו 8,000 איש פה בארץ. מתים אחרי סולין גם אנשים. זה לא מתו בקורונה, אבל... טוב, בקיצור, רבותיי, אז כשאומרים בתורה, ואהבת לרעך כמוך, הכוונה רעך למצוות. כמו שהגמרא אומרת, הוכח, תוכיח את עמיתך, מי זה עמיתך? עמיתך למצוות. אחד שמכיר שיש בוראי לעולם, מודה שהתורה היא אמת, ומבין ששבת זה יום קדוש, אחד כזה עושה עבירה, המצווה לא הוכיח אותו. אחד כזה, מצווה לאוב אותו. אחד כזה, צריכים לדון אותו לקף זכות. אחד כזה, אם הוא קרס, צריכים מהר ללכת לעזור לו, להרים אותו מההתמוטטות שלו. אבל מי שלא עושה מעשה עמך, אומרת הגמרה, אני הטאיסט, עזוב אותי. עזוב אותכם, אתם פגרים עם השבת שלכם, סתם, פרימיטיביים. לא רוצה לשמוע דברי תורה, לא רוצה לשמוע דרשנים, שונא רבנים, השם ירחם שקע אלה מאות אלפים פה. אלה, אין לך איתם שום קשר. הם לא חלק מעם ישראל בשמיים, הם לא נחשבים כיהודים בכלל. זו ההלכה בשולחן ארוך, שלא תגידו שאני אמרתי. אז אני רק מצטט לכם מה אומר ספר החוקים של בורא עולם. בשולחן ארוך, ברמבם, בגמרא, בכל מקום זה כתוב. מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. שום הבדל אין בינו לבין הגוי. שום הבדל. עד כדי כך שאם הוא מעיד בחתונה של יהודי, שני עדים ואחד מהם היה מחלל שבת, הם לא נשואים, החתן והקלה. צריכים להתחתן מחדש. החתונה בתלה. לא צריכים את כל המסיבה מחדש, אבל צריכים לעשות קידושין מחדש. למה? כי אחד מהעדים היה נחשב כגוי, וגוי לא יכול להעיד. האנשים לא יודעים הלכות. זה דמורה והיום. אתם ידעתם, אתם ידעתם שאם מחלל שבת אומר ברכה אסור לענות אמן? ידעתם את זה או לא? תסתכלו אור לציון חלק בית. שאלו אותו את השאלה הזאת. אסור לענות אמן, זה כמו שהערבי יגיד ברכה. גם קדיש. גם קדיש. ואסור לתת לו עלייה לתורה גם. מה שיש בכל מיני בתי כנסת בארץ, בר מצווה של חילונים. מביאים ילד חילוני, אבא שלו חילוני, סבא שלו חילוני, הם באים באוטו בשבת. ואגב, בית שלה בית כנסת, אין לו ברירה, הוא מנהל בית כנסת שלושת אלפי מאנשים חילוניים. זאת אומרת, בית כנסת עירוני. העירייה נתנה הספסות. זה מאוד נפוץ פה בארץ. זה לא כמו באמריקה הכל פרטי. אתה לא מקבל כסף מהממשלה לבנות בתי כנסת ולא גם כנסיות, כל קהילה וקהילה, אתה ארגן לעצמת הכסף. אבל פה העיריות, יש תקציב למשרד התרבות, משרד הדת, הם נותנים כסף לבתי כנסת, אתה לא יכול להגיד לאנשים מהשכונה, אתם לא יכולים לעשות כאן בר מצווה בגלל שאתם מחללי שבת. אז הם באים עם כל המשפוחה בשבת, מכוניות, מכנים את זה על המדרכה מול הבית כנסת, נכנסים לבית כנסת עם אייפונים, מצלמים בתוך הבית כנסת, קולולולולו, זורקים סוכריות, פתאום הטלפון מצלצל, היא צועקת, אבא, בר מצווה לשימי. אני הייתי פעם במקום כזה, הזמינו אותי לדבר בשבת באיזה בית כנסת, לא ידעתי שיש שם בר מצלע בשבת. פתאום אני רואה אנשים מגיעים עם מכוניות, מכונים בכניסה, אין להם בושה, אין להם שום דבר. מכנים את האוטו, נכנסים עם טלפונים, מדברים, צלצולים. חמש מאות פעם הגבי צועק שששש, רוצים לקרוא בתורה, לא שומעים מילה. עכשיו, זה בעיה, יש לנו פה בעיה גדולה, למה? אסור לתת למחלל שבת עלייה לתורה. כי כתוב, מחלל שבת הרי הוא כגוי. עכשיו, כשהוא עולה לתורה, הוא משקר. כל אחד שעולה לתורה שהוא לא שומר שבת. הברכה זה שקר אצלו. מה אומרים בברכה? מה אומרים? אומרים, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה, השם נותן התורה. מה אתה בא לשבח את השם שנתן לנו את התורה בזמן שאתה רומס את התורה ברגליים שלך כל יום? זה צביעות ושקר. מילא היית מחבא את התורה, שומע בכל התורה. אז עכשיו אתה בא להגיד לקהל, ברכו את השם המבורך, אשר בחר בנו מכל העמים, אבל אם אתה כמו גוי, מחבא תגועים, מעריץ תגועים, מחכה תגועים, שונה חרדים, שונה רבנים, שונה דת. מה שייך שתגיד, אשר בחר בנו מכל העמים. ואחרי שמסיימים לקרוא בתורה, מה הוא אומר? אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו. מה אתה משקר? אתה לא מחזיק מהתורת תורת אמת. אם התורה הייתה אמת, היית מזלזל בה. הייתה עוסץ חוק מהדתיים? הייתה רוצה לגייס לך בחורי ישיבות שיעזבו את התורה והלכו לצבא? לא, ודאי שלא. כי הייתה מבין מה חשיבו את התורה בעיני השם. כל אלה שצועקים לגייס את הבחורי ישיבות, עזבו אתכם מהתורה, הסגרו, תלכו להתגייס וכולי, שוויון בנטל, זה רק לא מרועה. להפך, זה בגלל שהם רוצים להיות אנשים של צדק. למה שחרחדיה היה בצבא והשני לא? אז הם רוצים צדק. יש אומנם בעיה בצדק שלהם. כי אף פעם לא שמעתי אותם צועקים שהערבי ישראל גם כן צריכים לעשות שירות לאומי. הרי יש להם פה זכויות, הם מקבלים פה כספים מהמדינה, כל מיני זכויות יש להם, אבל אין להם שום חובות. אף אחד מהם לא מתגייס, אלא הם כן רוצים להתנדב. אבל מי שלא רוצה ללכת לצבא, לא באים לערבים. בואי נעה, אתה נולדת ביפו. אתה אזרח ישראל, אתה מדבר עברית שוטפת. רוצים שתתגייס לצבא. למה לא מגייסים את הערבים? למה לא מגייסים אותם? כי אומרים במילים אחרות, לא בודחים בכם. זה גם כן צביעות שמאלנית. בצד אחד אומרים שוויון סבויות, אין שום הבדל בינינו לבין הערבים. בצד שני, עשו חוק מדינה, שהערבים פטורים מהצבא. למה? נכון, אבל לא נותנים להם לעשות כלום. אז אני אומר, הצדק פה הוא לקוי. אם היו באים החילונים וצועקים, כולם, בלי יוצא מן הכלל, חייבים להתגייס. ערבים וחרדים ודרוזים, כולם. עכשיו אני מבין את הצדק שלך לפחות. לפחות אתה לא צבוע. אבל הם רק צועקים נגד החרדים. למשל, יש מיליון משתמטים חילונים, מילה הם לא אומרים עליהם. כל אלה מתל אביב, כל אלה שיושבים בברים, שהוא בא ללשכת גיוס, הוא אומר, אני מבחינה מצפונית לא יכול לשרת בצהל. אני אוהב את החמאס, אני משייך לארגון בצלם, אני משלום עכשיו, אני לא יכול להיות חייל בצבא הכיבוש. משחררים אותו. משחררים אותו. הוא יושב עם הבעל שלו בבר בתל אביב, בזמן שהחיילים האחרים נלחמים, מעשן את הנפס שלו, ואף אחד לא אומר לו, היי, למה אתה לא מתגייס? לחרדים חייבים להתגייס. עכשיו, למה הם אומרים לחרדים שהם חייבים להתגייס? למה? התשובה היא כי הם אומרים, למה שאנחנו נהיה ואתם לא? למה שהם כן ואנחנו לא? אז התשובה היא ככה, אם הם היו מבינים מה משמעות התורה וכמה התורה שומרת על עם ישראל, וכמה חשוב שיהיה לומדי תורה לקיום שלנו, אז הם לכל הפחות היו מבינים שצבא זה חשוב, וצריכים חיילים, וצריכים חיל אוויר, וצריכים מוסד, וצריכים מרגל, הכל צריכים. אבל לא פחות צריכים לומדי תורה. זה אם הם היו מבינים מה זה תורה, אז הם היו מבינים, לא היה להם שום טרוניה, לא היה להם תלונות נגד אלה שלומדים תורה. להפך, הם היו גיבורי העם, כמו שהיה בדורות הקודמים. אבל עכשיו שהם בחיים שלהם לא פתחו דף של ספר תורה, בחיים, מעולם לא פתחו את התורה. מעולם. אף חילוני לא פתח את התורה מעולם ולמד דף אחד כמו שצריך. אין כזה בן אדם. אני מזמין אתכם, תמצאו לי את אותו אחד. תיקר חילוני בני 20, 25, 30. תגיד לו, תגיד לי, איזה פרק בתורה למדת? אפשר לבחון אותך על איזה דף בתורה? הוא לא יודע מי זה אברהם יצחק ויעקב אפילו. אני הכרתי איזה קיבוצניק לפני 20 ומשהו שנים, 25 שנה, מקיבוץ בית השיטה בניו יורק. דיברתי עם מישהו לידו על נוח. הוא לא ידע מי זה נוח. שואל אותי, מי זה נוח? בחיים שלו הוא לא שמע נוח על הטבע, על המבול. לא לימדו בקיבוץ תורה, מה אתה רוצה? לא יודע מי זה נוח. אז מסתמה, הוא גם לא ידע מי זה אברהם יצחק ויעקב. כלום הוא לא יודע. דרך אגב, היום הוא כבר רב, הבן אדם הזה. אז החליטי להכניס אותו לישיבה, אבל אני רק מראה לכם איך הוא לא ידע כלום. בפעם הראשונה שהוא קרא את מסילת ישרים של הרמחל, שלושה ימים הבן אדם פרפר מרוב עושר. הוא אומר לי, איך זה שבחיים שלי לא שמעתי על הספר הזה? איזה דברים אדירים, איזה עומק, איזה חוכמה. אני רוצה שתבוא תדבר לכל החבר'ה שלי מהקיבוץ. לפתחו לו עיניים והלב. יש הרבה כאלה, דרך אגב, תמימים, שאם היית מדבר איתם שעה דברי תורה. אתם יודעים, יש הרבה מאוד מאוד חילונים קיצוניים, מאוד. מתי הם חוזרים בתשובה? אתם יודעים מתי? שהם באים ללוויה. בלוויה הרב נותן דרשה בהספדים. לפעמים זה חילוני מסכן שהוא לא יודע כלום, הוא בחיים לא שמע כלום, אבל אין לו לב רע. הוא בן אדם שרוצה להיות עגון, רוצה להיות ישר, רוצה צדק, הוא שומע רבע שעה דבר תורה בלוויה. רבע שעה דברי תורה בלוויה נתפס. בא לרב, ואני אספר לכם מה עשיתי שהיה. לי יש איזה בת דודה שגדלנו ביחד, קצת יותר מבוגרת מני, אולי בשנתיים, שלוש. היא נסה לצרפת בגיל צעיר וחיה שם הרבה שנים. אחרי כמה שנים התגרשה מבעלה, עלתה לארץ, יש לה שתי ילדים, בן ובת, ברוך ה' חזרו בתשובה, הבן נברך, הבת גם דתייה, ברוך ה' טוב. לפני איזה 25 שנה בערך, היה חול המועד סוכות. חול המועד סוכות. היא מתקשרת אליך שאנחנו לא היינו כל כך קרובים. בילדות היינו קרובים, אבל נסעתי לאמריקה, היא נסעה לצרפת. אין לי איתה שום קשר יותר. אבל ראו כמה שאני לא שמעתי ממנה, היא מתקשרת אליי, תשמע, יש לי איזה חברה, הבנדות שלה נפטר צעיר, הוא נשוי לאיזה גויה בברוקלין, בניו יורק, והגויה רוצה לקבור את התימני הזה בבית קברות נוצרי. שומעים? עכשיו, האחיינית, המירב הזאת, אחיינית, היא רוצה להעלות היום על מטוס והגיע לניו יורק כדי לארגן לו לוויה יהודית, שהיא חילונית לגמרי, המירב הזאת. אבל איך היא תיתן שהבנדודה של התימני ייקבר בבית קברות של נוצרים? כל הצלבים שלהם והאלילים והפסלים. הלב שלה לא נתן. קנתה כרטיס, היא רוצה להגיע לניו יורק, אבל היא לא מכירה אף אחד בניו יורק. שאלה את הבת דודה הזאת שלי אם היא מכירה מישהו בניו יורק, היא אומרת, וכן, הבת דודה שלי בניו יורק, וזה, נדבר איתו. מדברים איתי, עכשיו תשמעו טוב, אין לה קבר, היא לא מכירה כלום פה בניו יורק, אחורה צעירה, ואת 21, 22, היא לא יודעת למי לפנות, היא לא יודעת איך לארגן קבורה, היא לא יודעת חברת קדישה, היא לא יודעת שום דבר. זה פה בארץ אנשים לא יודעים. תאר לך בניו יורק, מאיפה היא תמצא את כל זה? אין לה איפה לישון גם. אבל היא חייבת לבוא לארגן לו לבית היהודית. עכשיו גם צריכים לקנות את הקבר. זה יקר, אז היה עולה קבר 4,000 דולר. היום זה פי 3, פי 4, לא יודע כמה. בקיצור, אומרת לי, אתה יכול לעזור לה? אמרתי, כן, איך שהיא תימחד, שתתקשר אליי. עכשיו אנחנו, כל המועד סוכות, הישיבה בחופש. כל המועד, חג. חלק נסו לטיולים, חלק עדיין בישיבה, חצי יום. אם מגיעה בחורה, מתקשרת, סילרנו לה איזה מקום לישון, דיברתי עם איזה רב אחד, אמר, אל תדאג לכסף של הקבורה, אני אדבר עם החברת קדישה, נעביר להם את הכסף, בסדר. היא מגיעה, אז אחרי שדיברה עם הבן אדם של החברת קדישה, קבעו את הלוויה למחר בשתיים בצהריים, אחד בצהריים, בלונג איינלנד, והיה קר בניו יורק, בסוכות כבר קרה. והמקום הבית קברות הוא כל כך גדול, הכל פתוח, אין בניינים, אין כלום, אז הרוח שם קור, כלבים, פרחות מאפס מעלות. עכשיו אני צריך לארגן מניין. יהודי עומדים מקבור אותו. עכשיו סוף סוף מצאנו לו קבר בבית קברות יהודי. שלוש שעות נסיעה מהישיבה. אבל צריכים להביא עשרה אנשים. אז מה עשינו? אני מתקשר לישיבה. עכשיו, לא היה אז פלאפונים. לפני 25 שנה. לא כמו היום. וואטסאפ, אתה משאיר הודעה למישהו, תוך שנייה כולם יודעים. אני מתקשר לישיבה והטלפון מצלצל. אין אנשים. הישיבה ריקה, כולם בחג. יש כמה בודדים שיושבים ולומדים. וואלה, בנסחה דירים בסוף. אני אומר לו, תשמע, יש מקרה חירום, אנחנו צריכים עוד מעט ליסוע ללונג איילנד, עשרה בחורים, לעשות לוויה לאיזה יהודי מסכן שאין לו אף אחד. תארגן, אני ואתה ושניים, תארגן עוד שמונה. אוטו שלי, עוד אוטו מהישיבה, נסענו שתי מכוניות, כולם התנדבו, בחורים צדיקים. מי עכשיו בראש שלו? ליסוע שלוש שעות לבית כברות של שלוש שעות מהישיבה, לאיזה יהודי שהוא בכלל לא יודע מי זה. מוכנים לבוא ולסרוף את כל היום חופש שלהם בחג? תראו מה זה חסד של התורה. הגענו לשם עשרה גברים, ובא הבן אדם, עכשיו הבן אדם של החברת קדישה אמר באחת שתיים, כבר ארבע עוד הוא לא הגיע. ואנחנו עומדים שם בקור, כופעים. אבל אני מבין עכשיו, יש פה מהלך משמיים. שמו אותי עכשיו עם המרב הזאת, חילונית, בת 21. היא באה כדי לעשות חסד עם אמת, שזה הבן דודה הזה שלה, והיא עומדת לידי עכשיו, וגם ככה אין מה לעשות. אז אני נותן לה עכשיו סמינר שלם. דרשה פרטית. יותר משעתיים. והקב". בכוונה מעקף את הגופה. לא מגיע, ולא מגיע, עוד מעט חושך. לא מגיע הגופה. וכולם מסכנים שם, קופאים הבחורים. לסוף הביאו את הנפטר, עשינו לו כבורה, חיסינו טבעונים, חיסינו את ה... בקיצור, היא כל כך הזדעזעה מהאמת של התורה. אמרתי לו, תראי, את כבר פה. אני אשלח אותך למדרשייה לבנות פה בברוקלין תהיה שם שבוע תגידי לי מה את אומרת עכשיו היא בהורות בהורות שלחתי אותה למדרשייה נשארה במדרשייה איזה שנה שנתיים יום אחד אומרים היא עולה לארץ את חרדית לגמרי עכשיו שימו לב, מה זה מצווה גורר את מצווה? היא הסכימה לבוא לחוץ לארץ, למקום לא ידוע, לשלם כרטיס טיסה בחורת צעירה, כדי לקבור בן דודה שלה, אחד שחי עם גויה. היא הסכימה לעשות כזה דבר, כאשר הוא אמר, אני לא אשאיר אותך ככה, בלי סחר. סידר, שתגיע אלינו, ושתחזור בתשובה, ושתיכנס למדרשייה. יום אחד אמרו לי, עלתה לארץ. כעבור איזו תקופה, אומרים לי, שמעת מי התחתנה? הבחורה הזאת התחתנה. אמרתי, כן, וואו, אומרים לי, כן, התחתנה עם איזה חסיד. אמרתי, וואו, פלא פלאים. חסיד התחתן עם הבעלה התשובה הזאת? טוב. חלפו עוד כמה שנים. יום אחד הזמינו אותי לרמת בית שמש לשבת, לאיזה בית כנסת שם. אני נותן דרשה, ואני רואה איזה חסיד ברס לב, לא מוריד מני את העיניים. מהשנייה שהגעתי לבית כנסת, איך אומרים, בוחן אותי בזכוכית מגדלת. כשאני בראש שלי אומר, כנראה זה אחד מאלה ששמע אותי, אומר לו, לנסוע לאומן, עוד מה תקפוץ עליי, הרביץ לי, בואי נחת, אתה מדבר נגד רבנו. אני כבר, איך אומרים, מתכונן לקרב אחרי הדרשה. איך שסיימתי את הדרשה, הוא קם. והוא התחיל לצעוד לכיווני. אמרתי, הנה, מגיעים הביזיונות. כבר היה לי כמה כאלה. הייתי פעם במאה שערים עם אשתי אמריקאית. עכשיו אני יצאתי, נכנסתי לאיזה חנות לחפש משקפי קריאה. יש שם בבסטות שם משקפיים בעשרה שקלים. אמרתי, בוא נבדוק, אולי אני אמצא פה איזה משקפיים. אז אשתי עמדה, כי היה איזה חנויות של מתנות, לא יודע מה, קפץ עליה איזה חסיד ברסלב ממאה שערים, את אשתו שלו? תרגידו לו, אני אורג אותו, הוא עומדה על הגד רבן, אז היא למה היא מבינה מכל זה עכשיו? היא רגיבה, אחד רצה להרוג אותך, מזל שהלכת. קיצור, אני אומר, זה תיכף יקפוץ עליי, ישחט אותי. הוא באמת, הוא קם, הוא מתקרב אליי, מושית לי יד. נחץ סידרת היד, אומר לי, אני חייב לך הרבה. אמרתי, או השתבח שם או... נרגעתי. אני חייב לך הרבה. אני אומר לו, למה? הוא אומר, אתה החזרת את אשתי בתשובה? אני אומר לו, אה, ברוך השם, מי זאת אשתך? זאת היא הבחורה. זוכרים, אבו יצחק מילחסית. יש להם עכשיו כמה ילדים, יש לו יותר ילדים גם בבית כנסת. אמרתי, עכשיו אני רואה את כל המשפחה, ילדים חמודים, צדיקים. אמרתי להצביעו עליי, והייתם יודעים כמה אני כפתי להביא אתכם לעולם. כמה כפתי באותו יום. היה משתלם. נכון או לא? מישהו אחר מה היה עושה? אולי. היה נכנס, חפש איזה ביטן, להתחבות שם. הוא יושב בתוך האוטו. ובתוך האוטו שם חימום, אז אתה לא כופל פחות. בקיצור, הוא יצא מאז מתוק. ותראו איך חייה ניצלו. תחשבו אם עכשיו היא לא הייתה מגיעה לנו היום. מי יודע אם היא הייתה מתחתנת פה? מי יודע? או חילוני, אולי עם גוי. מי יודע? אולי בכלל לא הייתה מתחתנת. וגם אם הייתה מתחתנת, מי יודע איזה ילדים היו לה? מי יודע בכלל איפה היא הייתה מסיים את החיים שלה אחת כזאת. תראו מה זה, יש אדם קונה עולמו, ברגע אחד. אז נחזור לעניין. מה שאומרים, ואהבת לרעך כמוך, זה אך ורק למי ששומר תורה ומצוות. מה שאומרים שחייבים לדון כל אדם לכאב זכות, זה רק אדם שיש לו חזקה של אדם קשר. למשל, אדם, הוא ידוע כשומר שבת. הוא גר בבניין, כל השכנים יודעים שהוא שומר שבת. שנים. והוא הולך ברגל הבית כנסת, העסק שלו סגור בשבת, יודעים שהוא שומר שבת. פתאום רואים אותו עם מכונית בשבת. עובר בשכונה עם... נוסע עם מכונית. מה צריכים להגיד? מהר, מהר לקרוא תהילים, כנראה קרה משהו. הוא בטח נוסע לבית חולי עם פיקוח נפש. אבל אם יש לך שכן חילוני 20 שנה, טלוויזיה רועשת בשבת, האשן של הסיגריות שלו חונק אותך, עולה מהמרפסת אליך לחדר, כל היום צעקות וזה ורעש ורדיו, ונכנס למכונית, נוסע לים, באים חבר'ה אליו, חללים שבת 20 שנה בבניין, רואים אותו עכשיו נוסע במכונית. אז הבן שלך שואל אותך, אבא, למה היהודי הזה נוסע בשבת? אז מה אתה צריך להגיד לו? או, פיקוח נפש, בוא נקרא עליו תהילים, כנראה יש עכשיו איזה מקרה חירום? מה, התורה אמרה להיות מטומטם? מה השם אמר? להיות פלגמט? לא, לא. צריך להגיד לבן שלך, הוא מורד ובורא עולם. מה נעשה? חלל שבת? שידע שיש גם כאלה. מה עם הסיבות? זה כבר לא ענייני. אולי יש לו סיבות, אולי הוא לא יודע. בסדר, זה כבר לא ענייני, אני לא בורא עולם. שהוא ישפוט אותו. אבל להגיד לבן שלך יש לו מקרה חירום, זה תמטום. ואין מצווה בתורה להיות מתומטם. מי שידוע כשומר שבת ורואים אותו כרגע מחלל שבת, צריכים לחשוב במאה אחוז. צריך לחשות בו. החושד בקשרים, לוקה בגופו כתוב. אסור לחשוד, יש לך חבר 20 שנה, הוא איש ישר, תמיד משלם בזמן, לא נוגע בלי רשות, אף פעם לא גזל, אף אחד לא טען עליו שום טענה, היה אצלך בבית, ועכשיו אתה רואה, נעלמו לך איזה 200 דולר מהארון. אתה אומר, וואי, איך זה יכול להיות, מה? אתה מתחיל לחשוב, הוא היחיד שהיה פה היום. כמול ראיתי, הכסף היה שם. הוא היחיד שהיה פה. אסור לך לחשוד בו. יש לו חזקה של אדם ישר, הוא מעולם לא הורשה בגנבה, אף אחד לא טען עליו שהוא גנב. יש לו חזקה של אדם ישר. אה, יכול להיות שהוא עכשיו היום מתקלקל, פעם ראשונה היה לו יצר הרע, החליט לגנוב, אולי הוא צריך כסף לאוכל, לא יודע מה. אבל אסור לחשות בו. אבל אם יש לך חבר שידוע כגנב גדול, מתרברב על הגנבות שלו, הקצתי את זה, נתתי לזה צ'ק מזויף, שדדתי פה, גנבתי שם ונעלמו 200 דולר מהחדר, אתה חייב לחשות בו. אסור לחשות באחרים. אם בא המשטרה והיו 20 איש בבית, מי הגנב לדעתך? הוא הגנב. איך אתה יודע? יש לו כבר רקורד, הוא גנב ידוע. למה זה לא? זה אין עליו שום, אף פעם לא יצא עליו כלשהו, גנב. אם יש בחורה שהיא כל הזמן צנועה, שומרת על עצמה, בישנית, לא מדברת עם גברים, ספרים עליה עכשיו סיפור שהיא מתפרפרת, אסור להאמין. אבל אם יש בחורה שמסתובבת בלי בגדים 20 שנה בשכונה פרפרית גדולה, וסיפרו עליה עכשיו שהיא עשתה איזה מעשה נוראה עם איזה מישהו, אז 100% מאמינים. אין שום עניין לדון אותה על כף זכות. רק אנשים שיש להם חזקת קשרות בנושא. למשל, אם יש איזה סבתא תימניה, לא כל כך דתייה, אבל מקפידה מאוד בקשרות. עוד מבית הוריה, מקפידה, בודקת הפטרוזיליה טוב, בחיים לא תקנה בשר לא קשר וכולי וזה, והיא עכשיו עשתה אוכל. מותר לאכול מהאוכל שלה. יש לה חזקה שהיא מקפידה בקשרות. אבל אם יש איזה אישה שרואים עליה שלא אכפת לה, היא אוכלת במסעדות לא קשרות, אי אפשר לסמוך על אחת כזאת. אתם הבנתם את הנקודה? אז זה מה שכתוב, ואהבת לריחה כמוך, אך ורק מי שאוהב את השם ושומע בקולו. רב, יש לי שאלה. קודם אמרנו, של אדם שלא שומע בשבת, אסור לו לעלות בתורה. תראה בעיקרון אפילו אחד שמתגלח בתאר והזירו אותו והוא מסרב לא, אסור לתת לו עלייה. כל אחד שעושה עבירות, שאחרי שמזהירים אותו והוא עושה עבירות במזיד, אסור לו לתת. חי עם אשתי איש, חי עם גויה, הומוסקסואל, אסור לאנשים האלה לתת עליות. רק מה הבעיה? שיש עבירות שבני האדם עושים, אין לך דרך לדעת. אתה יכול לדעת שיש לו חבר לבחור הזה? אתה לא יודע. אבל שבת כולם יודעים, כי כשהוא מחלל שבת, זה רואים מיד תוך שבת שניים, כולם יודעים מזה, אי אפשר להחביק על זה דבר. מה הוא אוכל בבית, איזה דברים הוא גונב, כל מיני דברים שהוא עושה, הולך עם איזה אישה שיש לה בעל, כל מיני דברי תואבה, אין לנו דרך לדעת. אם באים ומעידים ויודעים בוודאות שהוא עושה את זה, ודאי, מה השאלה? זה כתוב בתהילים, מסניך השם, אסנה. לא שמה שנאה, תחליץ שנאה, שנאתים. אין שנאה יותר גדולה בעולם, אומר דוד המלך, ממה שיש לי לרשאים. מדבר על יהודים. אנשים שאימא שלהם יהודייה. אומר, מסנהך השם, מי שמדבר נגד התורה, מי שמדבר נגד השבת, מי שמדבר נגד הרב, אני שונא את האנשים האלה. להאמה, כי הם שונאים שלך. מי ששונא את אבא שלי, הוא שונא שלי. אני לא יכול ללכת לנשק אחד שיערק על אבא שלי לפני דקה. ברגע שאני בא ורואה בן אדם מצפצף על השם ועושה צחוק, מה זכרה וכולי, ואני עכשיו בא מתנהג איתו כאילו הכל בסדר, סימן שאני בעצמי מזלזל בקב". כי אם אני באמת עבד השם ואם אני באמת צדיק ואם אני באמת אוהב את השם, אני מאוד אקח ללב אם מישהו יזלזל בתורה, או מישהו יזלזל בתלמידי חכמים, או מישהו יעשה מבית הכנסת קרקס, זה כואב לי מאוד. כי מי שהולך נגד אבא שלי, הוא מכיב לי. אם אני צוחק איתו ומחבק אותו ויושב איתו לנגב חומוס, סימן שאני בעצמי מצפצף על השם. הבנתם את ההיגיון או לא? זהו זה. עכשיו תשאל, רגע, אז אם ככה, איך נעשה קירוב? איך לקרב חילונים? אם יש מצווה לסנות מה שהם עושים, אז עדיף לא לבוא איתם במגע בכלל. אז קודם כל תדע שאין חיוב להחזיר אותם בתשובה. אין חיוב. זה התנדבות. זה לפני מישורת הדין. כל החילונים שעושים צחוק מהתורה וצמולנים ושונאי יהדות ושונאי בת הכנסת ומתנקלים לבחורי שיבות ורוצים כאן להעביר כאן חוקי סדום ומצעדי תואבה, אין שום עניין לדבר מילה איתם. כלום. אתה מתעלם ממנו כאילו הוא לא קיים. אם תלך ותקרב אותו ותחזיר אותו בתשובה, תרוויח בגדול. אבל אם לא עשית, אין לך הונש. אבל לעומת זאת, אם יש לך חבר שומע שבת, מאמין באשם, מניח תפילין כל יום, וראית אותו אוכל במסעדה לא קשרה, אתה חייב להוכיח אותו. אם אתה לא מוכיח אותו, נחשב כאילו אתה אכלת שם. למה אתה חייב להוכיח אותו? כי הוא נחשב לאחד ששומע בקול השם. אחד כזה יש חיוב, הוכיח, תוכיח את מי? את עמיתך. לא כל אחד. עמיתך למצוות, אומרים חזל. הרבה לא יודעים את זה. כי אם היה חיוב להוכיח כל יהודי, אתה יודע מה היינו צריכים לעשות? לעמוד בעיילון. לסגור את הכביש כל שבת, לקבל מכות מהשוטרים, שברו לנו את העצמות ולצעוק, שבת, שבת, איך אתם חללים שבת במדינת היהודים? בום, מגרופים. יש להם את הספרי הזה שהם מטיזים. כל שבת לקבל פיצוצים למען השם. למה אין לנו את החיוב לזה? בגלל שהם לא נחשבים חלק מהעם ישראל יותר. הם יצאו מכלל ישראל. זה לא סתם, זה הלכות. הלל, שבת, הראו כגויל חודר. דרך אגב, שנפטרים, לא קוברים אותם בבית קברות יהודי. אתם ידעתם את זה או לא? צריכים לקבור אותם מעבר לגדר, כמו שקוברים גויים. שאבא שלי, עליו השלום נפטר, הוא עבר מבת ים לרחובות. ואחרי שהוא עבר, הוא כבר לא יכל לעלות מדרגות, זהו. לא היה לו אוויר. מרוב ששנים של אישון, נהרסו לו הרעות. אני זוכר פעם אחת, ניסיתי לעלות איתו, דחפתי אותו במדרגות, וואו, איזה משימה זאת הייתה. אמרתי, עדיף שכבר לא יעלה, הוא יכול עוד לחנק ולקבל כיף לב. היו, הוא לא יכול לנשום. היצר, הוא לא הלך לבית כנסת. עכשיו, הוא היה איזה שנתיים, שלוש, ארבע ברחובות, נפטר. עכשיו צריכים לארגן לו לוויה. אנחנו באמריקה, אחי ואני, עד שנמצא כרטיס, עד שנגיע, אנחנו לא נספיק ללוויה. אנחנו רק במוצא שבת קיבלנו את הידיעה. זה כבר יום ראשון בבוקר, צריכים לעשות לו לוויה בבית כברות ברחובות. אז אנחנו רק נגיע מיום ראשון בלילה. אם נספיק לתפוס טיסה, אז הכול במהירות, כן? עד 12 שעות, עד שתגיע. קיצור, לא מעכבים את הנפטר, מיד מארגנים לוויה. אז גיסי, הוא הלך לטפל בעניינים. הוא מגיע לבית כברות ברחובות. עם תעודת זהות, אתם יודעים, אתה מקבל לפי העיר איפה שאתה גר. וחברת קדישה וכו', אומרים, מי זה? אומר, מזרחי דוד וזה. אומר, טוב, תביא לנו מכתב מערב שלו, שהוא מכיר אותו ומעיד שהוא היה שומר שבת. עכשיו, מאז שהוא עבר לרחובות, הוא לא היה בבית כנסת. כשהיה בבת ים, הבית כנסת היה ממול הבית. היה יורד שלוש קומות, נכנס ממול. היה תקופות יותר מוקדמות, הוא היה הולך למרום ישראל, היה הרב בר שלום וזה. אז היה עופר לוי הזמר שם גם, הוא היה גר בבת ימה, אז היה בית כנסת גדול שם. כן, הרב בר שלום, הרב בר שלום הבן זה היום הרב של בת ימה. אבא שלו היה, למד עם הרב אובדיה בפורת יוסף, תלמיד חכם גדול. גם הרב בר שלום הזה הוא תלמיד חכם גדול, צדיק, מומחה לכשרויות וכולי. בקיצור, אז... אז מה שקרה, ובת ים עוד, הערב יכול להעיד עליו, אבל ברחובות, מי מכיר אותו? מתקשר אליי גיסי, ואנחנו באמצע הלילה, פה כבר בוקר, יום ראשון בוקר, אצלנו שתיים-שלוש בלילה. הוא אומר לי, אל תשאל, לא מסכימים לקבור אותו פה בכברות ברחובות, אלא אם כן נביא מכתב מרב. אם לא, לקבור אותו אף שקוברים את הגויים. הלכה. שם זה בית קברות חרדי, מקיימים את התורה ואת ההלכה. יש בתי קברות אזרחיים פה, קוברים את כולם. איזה אוקראיני מזרע המלאק, קוברים ליד איזה מרוקאי שבא ממרוקו, מסורתי. המסורתי קבור ליד איזה אחד מזרע המלאק, קבור לידו. וזה בהלכה כתוב שהנשמה מאוד סובלת. מי השכנים שלו בבית קברות? נכון, אבל אני מסביר לכם. כתוב בשולחן ארוך, אין קוברים צדיק עם רשע. לא קוברים צדיקים עם רשעים ביחד, אלא רשעים לחוץ וצדיקים לחוץ. וגם כתוב, אין קוברים רשע גדול עם רשע קטן. למשל, אדם שהיה שומר שבת, ומדי פעם היה אוכל במקומות לא 100 אחוז קשר. ואדם שמחלל שבת, הם לא אותו רמה של רישוט. אם תגבור את זה ליד זה, זה היה להגיד, מה, אני הייתי שומר שבת, מה קברתם אותי לידו? אבל אני אגיד לכם משהו שיעמם אתכם. אם היה מחלקה של רוצחים, 20 רוצחים כבורים בריבוע אחד, אבל כל הרוצחים היו שומרי שבת. פעם לא היה מחלל שבת. אנשים הלכו מכות, הרק את החבר שלו. אבל שניהם היו שומרי שבת. גם הנפטר וגם הרוצח. אז כל הרוצחים היו קוברים אותם במחלקה של רוצחים. אם בטעות קברו ביניהם מחלל שבת בין הרוצחים, זה ביזיון לרוצחים שקברו ביניהם מחלל שבת. חייבים לפתוח את הקבר ולהוציא את הבן אדם מהכבר, אפילו אחרי שנה, שגילו את הטעות, ולהעביר אותו למחלקה של מחללי שבת. למה? כי כל הרוצחים סובלים שיש ביניהם מחלל שבת. ידעתם את זה? מי ידע את זה? זה הלכה בשולחן ערוך. שלא תגידו, אני כתבתי, אני לא משה רבנו ולא הרמב״ם. זה ההלכה? אני מראה את זה בדרשה שלי בשבת, עם השקופיות. האנשים רואים את זה, חלק מהאנשים מתעצבנים, קמים והולכים, וחלק מהאנשים במקום נהיים שומרי שבת. מה זה בשבת? אני עושה הרצאה על שבת, יש לי שקפים. אני מראה את כל המקורות על המסך. מה הרמב״ם אומר, מה השולחן ערוך אומר, מה כל הפוסקים, מה הגמרה אומרת. עכשיו, יש אנשים, יש אנשים שמתעצבנים עליי כאילו שאני הקדוש ברוך הוא, כאילו שאני כתבתי את התורה, כאילו שאני המצאתי את החוקים. אם אני הייתי יושב בוועד, בשמיים, היו אומרים לי, אדון מזרחי, מה דעתך על מחללי שבת? ואני הייתי אומר עליהם דברים לא נעימים, אז אני מבין למה הם כועסים עליי. בסדר. אבל מה אתה רוצה מני, אני רק הדבר שמביא לך את המכתב. עוד מה תרביץ לאיש של הדואר. מה הבאת לי את זה הזמנה לבית משפט? בואי נעני, אהרוג אותך. מה אתה רוצה מני, אני רק מביא את המכתבים. די אחר שהוא מרביץ לדבר, מה יגידו, זה חולה נפש. אז למה אנשים רוצים להרביץ לי? כשאני קורא להם מה אומר הרמב״ם ומה כתוב בגמרא ומה כתוב בחומש. במקום לכוס על עצמם, רוצים להרביץ לי. בוא'נה, אתה פנאט, אתה קיצוני. לא. אתם מבינים את האבסורד או לא? זה רק מראה לכם שבני אדם מעדיפים להאשים את כולם חוץ מאת עצמם. דרך אגב, זה מעלה גדולה מאוד שאדם, לא משנה יהודי, היגוי, דתי, חילוני, שאדם מקבל על עצמו אחריות, והוא אומר, חטאתי, אביתי, פשטתי, ונגיד, מגיע לי עונש. למשל, דוד המלך בתהילים אומר לקדוש בחור ריבונו של עולם, שאול ואנשיו רוטפים אחריי לאורגני. אם אני חייו, אם אני אשם, תעזור שהם ימצאו אותי ויחתיכו אותי לחתיכות. שלא יישאר מני זכר. צריך לראות את זה במילים שם, במזמור. ואם אני זכאי, תציל אותי מהם. עכשיו אני אשאל אתכם שאלה, יש זה עבריין? המשטרה מחפשת אותו, הוא מתחבא באיזה דירת מסתור. עכשיו הוא קורא תהילים, ריבונו של עולם, שיר למעלות, תציל אותי מהשוטרים הכלבים האלה. וואלה, כשהתעברו, שימו אותו, העיקר שלא ימצאו אותי. אז השוטרים, הם עושים את העבודה שלהם, הם חפשים את הפושע. הוא כל היום מתפלל שימו אותו השוטרים. שהתעברו, שלא הערו אותו, שלא יודע מה. שיהיה להם עכשיו איזו תקלה באוטו, יתעקרו בכביש. תאר לך שאתה מוצא עבריין עכשיו, ריבונו של עולם, אם אני אשם, תכוון את השוטרים לפה, שהתפסו אותי כמה שיותר מהר. ואם אני זכאי, תציל אותי מהם. ראיתם פעם כזה עבריין? יש כזה עבריין בעולם? דוד אמר לחבר, אם אני אשם, שתפסו אותי. מה אני... מה השאלה בכלל? אם מגיע לי עונש, עדיף לקבל את העונש בעולם הזה. אני, בימים האחרונים, הלכתי כמה פעמים לבקר בבית חולי וכולי, יש אנשים זקנים, בעיקר זקנים מאוד, בשנות ה-80, שנות ה-90, אתה שומע את הסכנים שם נהנחים. אין לי כוח לסבול יותר. כל מיני משפטים כאלה. ויש הרבה סכנים שמדברים עם עצמם. הם מדברים עם עצמם, אין אף אחד. עכשיו אתה עובר ליד החדר, אתה שומע איזה סכנה צועקת, מדברת, כאילו שהיא מדברת עם בעלה או מישהו. ואין אף אחד בחדר. או שהם כבר רואים את מלאך המוות. כי אתם יודעים, אנשים שנפטרים, הנשמה שלהם היא זולקת מהגוף לאט לאט. לא במכה. לא מתים בשנייה. הנשמה מתחילה לזלוג, כשאתה זקן מאוד, זה כמו גז, יש בלון גז של כמה ליטרים, לאט-לאט יש נזילה, עוד קצת יורד, עוד קצת יוצא, הנשמה היא כמו רוח, כמו גז, היא לאט-לאט דולפת מהגוף, לפעמים חודש ימים, עד שיוצאת לגמרי מהגוף. עכשיו, בזמן הזה שהנשמה דולפת, היא רואה גם דברים שיש בעולם הזה, וגם דברים מהעולם העליון. זאת אומרת, היא רואה אנשים, בשר ודם, אבל היא גם רואה נפטרים. לי היה פעם תלמיד אחד בשיעור, בגמרה, בישיבה, שאמרתי את מה שעכשיו אמרתי, והוא אומר לי, וואו, אתה צודק. כשאבא שלי נפטר, היינו גרים קומה שלישית, ואבא שלי היה שוכב במיטה, הוא כבר לא היה כל כך בהכרה. פתאום הוא שואל אותי, למה השכינה מלמטה נמצאת פה? אמרתי לו, אבא, אין שום שכינה מלמטה. הוא אומר, לא, אני רואה אותי פה, למה, למה היא פה? והוא מסתכל על התלמיד הזה שלי, הוא לא רואה כלום. אחרי שעה הוא יורד בבניין, מה, רואה אנשים בבניין, מה קרה? השכנה רחל נפטרה. אז האבא שלו כבר ראה את הנשמה שלה. מה אתם רואים מפה? שהנשמה היא כבר מתחילה לצאת מהעולם, אז היא רואה דברים. גם הסכנים האלה. אתה רואה אותם בבית חולים, אה, אין לי כוח לסבול. עכשיו, אני שמתי לב שהבתי חולים פה יש מחסור חמור בכוח אדם. אין אנשים. זה דבר מעניין. כמעט כל האחים והחיות והרופאים והמנתחים, כמעט כולם ערבים. אני לא יודע אם פגשתי יהודי אחד בצוות. כולם ערבים. זה מעניין, זה מאוד מעניין. אין לי בעיה שיהיה ערבים, אבל כולם ערבים? ברור, ברגע שיש, תראה, אם הערבי זה אחד שהוא ג'יהאדיסט וכו', אז ברור שהוא ירצה לרצוח את החולים היהודים. הרי את הבריאים הוא רוצה להרוג, אז לא יהרוג את החולים שהם ביד שלו. זה פשוט. אבל יש גם כאלה שהם לא כאלה, אתם יודעים, לא מעניין אותם הדברים האלה, הם ערבים חילונים, הם גדלו פה כישראלים, תן לי לחיות, תן לי לעשות כסף, תן לי להתקדם, תן לי להיות ראש מחלקה, תן לי להיות חבר כנסת, יש לו תוכניות, הוא לא הולך עכשיו, אבל אתה צודק, אני הייתי פוחד להיות בשולחן ניתוח של אחד כזה, מאיפה אני יודע מה עובר לו בראש? הוא רואה עכשיו כל מיני סרטונים ביוטיוב של כל מיני ג'יהאדיסטים בעולם, תמתמים לו את המוח, אני יכול לדעת מה הוא יעשה לי מחר בניתוח? פחד פחדים השנייה פה. מה אני אגיד לכם? אנחנו, איך אומרים? העת שראי ליעקב וממנה ייוושע. בכל מקרה, רק אני אסכם את העניין שהתחלתי איתו. אז באמת, יעקב, הוא עשה קוטונט ליוסף, וכולם מקנים, והאחים שונאים אותו. לא יוכלו לדברו על שלום. לא יוכלו להגיד לו שלום. אנחנו לא צבועים. יש כאלה, אה, מעניינים, משה, הלאה, התגעגענו אליה, איכשהו יוצא מהחדר, הלאה, לא יש תמות. אלה צבועים, זה אחד בפה, אחד בלב. עכשיו, תגידו לי, אני שואל אתכם שאלה. מה שהתורה אומרת, לא תסנה את אחיך בלבבך? מה הפירוש בלבבך? שגם אם אתה שונא אותו תמיד. את תהיה צבוע. ניחורה, היינו חושבים, אסור לסנוע אותו אפילו בלב. קל וחומר לו בפנים, להראות לו. אבא שלי, אבא שלום, תאמין, הוא היה מתגאה בזה, היה אומר לי את זה בתור ילד, אתה רואה, אני בחיים לא הראתי לבן אדם שאני שונא אותו. אפילו עשה לי עוול, עשה לי צרות זה, שכל פעם שנתקלתי בו, הוא אף פעם לא יכול היה לדעת שאני לא סובל אותו. ואני בתור ילד הייתי מתפעל, אומר, וואו, איזה מעלה גדולה. עד שבאתי, למדתי את הגמרא, אני רואה שזה לא מעלה בכלל. להפך, אתה צריך מיד להגיד לאדם שיש לך איתו בעיה, בפנים. תדע לך, אני, יש לי בעיה גדולה מאוד להיות איתך פה באותו מקום. למה? מה קרה? קשה לי, קשה לי לסבול אותך. למה? אתה עשית לי ככה, ודיברת עליי ככה, וגזלת אותי, ופגעת בי, בגללך נערס לי השידוך. שמעתי שאתה מלכלך עליי, ואז מתחיל ויכוח. בסוף, וואלה, אתה צודק, מכילה, אני מתנצל, זה לא יקרה, ועכשיו נהפכתם לאוהבים. אבל אם אתה לא אומר לו שאתה שונא אותו בלב, זה יכול להיות 20 שנה של שנאה. איך הוא יתקן? הוא לא יודע למה אתה מראה לו פרצוף עם חמוצים. אין לו מוסר, הוא בכלל לא זוכר שהוא, שפגע בך לפני עשר שנים. ולכן אומרת התורה, אל תסנה את אחיך בלבבך, תסנה אותו בגלוי. מיד תדבר איתו על זה. תסגרו עוד היום את העניין. בדרך כלל ששני אויבים מתחילים לדבר, כבר יהיה סולחן. זה כבר חמישים, כי הרי האגו נשבר. זה מה שהאהרון הקוהן היה עושה. הוא בא לרובן, תדע לך, שמעון אמר לי שמאוד אוהב אותך, הוא לא מבין למה רבתם. הוא בא לשמעון, אומר לו את אותו דבר. אז כבר ירד להם האגו, מזמין את שניהם אליו לבית, כבר אין להם שנאה. הם ישנים חברים. עכשיו עוד חודש, אולי יתברר להם שהוא עבד עליהם. באמת הוא לא, אבל כבר די, הם חזרו להיות חברים. זה מה שאמרו על הארון, הוא אוהב שלום, הוא עודף שלום, ומקרב את הבריאות לתורה. דרך אגב, כשהארון נפטר, כל בית ישראל יטבלו עליו. 30 יום, והיטבלו עליו כל בית ישראל, מה שלא נאמר במושה. את מושה חלק מהעם האב, וחלק שנה אותו. את הארון כולם אהבו. למה? כי הוא לא היה מוכיח אותם קשה, הוא היה עושה ביניהם שלום, לא היה להם סיבה לסנוע אותו. משה שהיה מדבר עליהם חזק ונותן להם דברי מוסר ועונשים, מי שהיה צדיק אהב אותו, מי שהיה רשע סנה אותו. דילו לכם, דרך אגב שתדעו, בכל מקום ומקום שיש רבנים, אם כל הקהילה אוהבת את הרב, סימן שהוא לא רב טוב. אם כל הקהילה שונאת אותו, סימן שהוא גם כן לא רב טוב. אם חלק אוהבים אותו וחלק שונים אותו, יש סיכוי שהוא רב טוב מאוד. לא בטוח, אבל יש סיכוי. אם כולם אוהבים אותו, אין סיכוי שהוא רב טוב. אם כולם שונים אותו, אין סיכוי שהוא רב טוב. אם חלק בעדו וחלק נגדו, יש עכשיו סיכוי. כי בדרך כלל, רבנים טובים, הצדיקים אוהבים אותם ומכבדים ומעריצים אותם והרשאים לא סובלים אותם. הוא לוחץ לו על הנרווים. הוא מדבר על חילולי שבת, זהו. הוא מדבר על גזל, זהו. הוא מדבר על נשים לא צנועות, זה אשתו. הוא מדבר על ילדים בפאבליק סקול, זה הילדים שלו. הוא מדבר על לשון הרע, זהו. הוא מדבר על הצלנים, זהו. הוא מדבר על אלה שמדברים בבית הכנסת, זהו. אז כל מה שהערב מדבר, זה נגדו. אז הוא שונא אותו. ומי אוהב אותו? הצדיקים. כל הכבוד הרב, תן לנו מוסר, תן לנו פצצות, זה מעורר אותנו, זה מחזק אותנו. אז הרשעים שונאים את הרב, והצדיקים אוהבים אותו. עכשיו, אם כולם אוהבים אותו, כולל הרשעים, המחלל שבת אוהב אותו, ההומו אוהב אותו, הגנב אוהב אותו, הנוכל הגדול אוהב אותו, השמאלני הבוגד משתף פעולה עם החמאס אוהב את הרב. מה הולך פה? איזה מן רב זה? הוא אומר לכולם, אתם צודקים, אתם צדיקים, אין לכם מה לדאוג, אין כזה דבר גיהנום, השם אוהב את כולם, אז למה שיסנו אותו? נותן להם אחלה הרגשה. פעם, הרב בן ציון, אבא שאול, זה צהל, בא אליו איזה, באו אליו איזה, בא אליו איזה בן אדם, התחיל לתלונן על מישהו. אז אמר לו, אתה צודק. אחרי כמה דקות הגיע מישהו הזה, אמר את דברו, אומר לו, גם אתה צודק. אשתו של הרב אומרת, איך יכול להיות? גם רובן צודק? גם שמעון צודק. אומר לה, גם את צודקת. אנשים אוהבים שאומרים להם, אתה צודק. דרך אגב, מה יותר קשה להגיד לבן אדם שאתה בוויכוח איתו? להגיד לו, אתה צודק, או להגיד, אני טעיתי? אני טעיתי. מה יותר קשה? אני טעיתי. כן, השתיף אותו. אני טעיתי. בוא נחשוב רגע. אם אתה אומר לבן אדם, אני טעיתי, או שאתה אומר לו, אתה צודק, יש הבדל? מה ההבדל? פה אתה צודק, זה לא נותנו עלייך. פה אתה צודק, זה לא נותנו עלייך. יפה, חריפים אתם. מי שאומר, אני טעיתי, נגמר הוויכוח. אתה צודק, אני טעיתי. אבל אם הוא אומר לו, אתה צודק, זה לא אומר שאני גם לא צודק. זה כמו שאני הייתי אומר לחברותות התימנים שלי, אתה צודק, אבל בלב שלי אמרתי, אני צודק לא פחות ממך. אבל כיוון שאני רוצה להמשיך הלאה, אני, איך אומרים, מדלג הלאה. כן, בת שועה, שועה, כן, שאלה טובה, שאלה טובה אני אגיד לך מה ההבדל. אברהם אבינו היה עושה קירוב. קירוב. הוא ראה שהקנאנים, אף אחד מהם לא חוזר בתשובה. זה אנשים קשים, מכוללים. הוא לא אחרי כלל אותם, הרור קנאן. אז הוא לא רצה לבן שלו קלה מכזה עם. אין להם עידות טובות. אין להם עידות טובות. הרי מי חוזר בתשובה, בני לבנך? ראית פעם בן אדם רע שחוזר בתשובה? אין. זה רק בן אדם עם לב טוב יכול לחזור בתשובה. אנשים עם לב טוב, אתה מדבר איתם שעה-שעתיים, הם מרגישים זיפט. יו, איך אני כפוי טובה לכבוש ברוך הוא? איך אני עושה כאלה דברים? וואו, לא נעים לי. הוא מרגיש רע, אבל אדם שהוא גאפתן, כעסן, איך אומרים, מידות מושחתות, מה אכפת לו? הוא מצפצף על אנשים, הוא מצפצף על השם. אז אברהם אמר, המידות שם רעות מאוד, יהיה מאוד קשה לקחת כזו אישה. אבל יהודה זה כבר דור חדש. מאברהם עד יהודה עברו הרבה הרבה מים בנהר. אבל אתה רואה אותו דבר. דרך אגב, הוא שילם על זה. ראית? מתו לו ילדים. על כל דבר שאתה עושה בחיים משלמים. לא, לא, כתוב בת איש קנני. תגידי לי, אני שואל לך שאלה. נכון כתוב שיהודה הלך ותמר התחפשה וכולי, אחרי שמת לו כבר שתי בנים, הוא לא רצה לתת לה את הבן השלישי. אז היא התחפשה לפרוצה, עמדה בצומד דרכים וכולי זה. לפני שאתה שואל אותי על מי הוא התחתן, תשאל אותי איך בן של יעקב אבינו הולך לפרוצה. שאלה ראשונה. שאלה שנייה עכשיו. בסדר, הלך לפרוצה, היא נכנסה להיריון, הוא לא יודע, הוא עכשיו גדול הדור, הוא המלך. מביאים אותה אליו, אומרים לו, תראה, הקלה שלך, היא לא קיבלה עברום, היא אסורה לכל אדם והיא ערה לזנונים. אז אתה מעשה זנות. מיד פוסק עליה, נצאת לסריפה. ממתי אישה כזאת מקבלת סריפה? בת של כהן. בגלל שהיא בת כהן. מי זה הכהן? שם. כהן, לאל-אליון. נכון? זה קצת קשה, כי עוד לא היה כהונה עדיין. אין כהונה עדיין. כהונה מתחילה מהארון, מפנחס. עטוב בתורה, והוא כהן לאל אליון. לא יודע, אבל אני אומר לך, הסיבה שזו שריפה ולא חנק, זה בגלל שהיא בת כהן. טוב, עכשיו תראה כמה קושיות. עכשיו היא לוקחת את הפתיל, את החותמת שלו ואת המקל, אומרת לה, אתה מכיר את זה? אתה מזהה את זה? עכשיו, הוא יכול, איך אומרים, להיות ראש קטן, להגיד, קחו את המהר, אל תיתנו לה לדבר בכלל, פסקתי עליה מוות. מהר, מהר, עושה רעש בבית דין, מוציאים אותה, ונגמר. והוא מנקה את עצמו מהאשמה. פתאום ליד כולם, מה הוא אומר? צדקה ממני. עושה לעצמו בושות נוראיות. עכשיו הוא מתוודל ליד כולם. עכשיו אני אשאל אתכם שאלה. תמר, למה היא לא אמרה לו, איך אתה מעז לשפוט אותי, שאתה היית איתי בזמן העבירה? לא רצית לבייש אותו. מה לעמדו מכאן חזל? עדיף לאדם להפיל את עצמו לכבשן האש, כמו שעמדו לזרוק את תמר לאש, ולא ילבין את פני חברו ברבים. אני אומר, זה לא נכון. אי אפשר ללמוד את זה מהסיפור הזה. כמובן, אני לא בא לחלוק על חזל חלילה, אבל אני עכשיו, לצורך הוויכוח, אני אומר, זה לא יכול להיות. למה? מי אמר לך שתמר הייתה מסכימה למות בשביל לא לבאש את יהודה? קודם כל, היא נשתה בטוב. כולם קודם כל מנסים בטוב. אומרת, תגיד, אתה מכיר את המקל ואת החותם? אם יגיד כן, אז אני לא צריך לבאש אותו, אז הוא מיד יוותל את הפסק דין, הוא גם לא צריך להתוודות. אם יגיד, לא מכיר, יגיע נוכל, זה אתה היית איתי, הנה החותמת שלו, זהו זה שהכניס אותי להיריון. מה, אני אמות בשבילך? אתה מות אתה, למה שאני אמות? מה ההלכה אומרת? ההלכה למעשה היום. מביאים בן אדם עכשיו, נגיד אם היה היום סנדרין ומוצאים אנשים להורג. ועכשיו בן אדם, אם הוא מציל את עצמו, חבר שלו מקבל בושות. אם הוא לא רוצה לבאש את החבר שלו, יוציאו אותו להורג, אל לא עוול בכפו. מה הדין? הוא חייב לבאש את השני. אסור לו למות. אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. מי יתיר בגלל שאני לא רוצה לבאש את החבר שלי, אני אמות בשבילו? שהוא יקום והתוודא. הוא לא מתוודא. אני אומר, מה קרה? אני צריך להציל את עצמי. אני חייב להציל את עצמי. מה שכתוב שאדם עדיף לא ליפול לכבשן האש ולא ילבין פני חברו בערבים, זה לא כפשוטו, שבאמת רוצים שתתאבד כדי לא לבייש יהודי אחר. מה פתאום? הרי יש רק שלוש עבירות שצריכים למות ואסור לעבור על העבירות האלה. מה הן? גילוי הרעיות, שפיחות דמים ועבודה זרה. אם אומרים לך תשתחווה לפסל, אם לא הורגים אותך, אסור לך להשתחוות, אתה מת. תלך עם נשת איש או שנהרוג אותך, אסור לגעת בה. תרצח יהודי אחר, אם לא נהרוג אותך, אסור לרצוח אותו, כדי להציל את עצמך. יהודים או גם גוי? גוי זה בעיה, למה? כי כתוב בתורה, מה שכתוב ב... בהצלת הדיברות לא תרצח, זה אסור לרצוח יהודים ואסור לרצוח גויים. עכשיו, השאלה, אם באים, אומרים לך, תהרוג אותו, הם לא הורגים אותך. אני לא רוצה להרוג אותו, אבל אני גם לא רוצה למות. זה כבר שאלה אחרת. אבל כשאומרים לך לרצוח יהודי אחר כדי להציל את חייך, אין לך עתר. גם אסור. אין, אין שום עתר. אז עכשיו אתם מבינים מה קורה פה? יש רק שלוש עבירות שצריכים למות עליהן. כל שאר העבירות אסור למות עליהן. אז עכשיו, אם אני רוצה להציל אותך מבושה, מותר לי למות? מה פתאום? רגע, אז זה מותר? לא מותר. רק אם תהיה רבי חלק. לא מותר. אני אגיד לכם, היום גם מותר לחלל שבת להציל חיים של גוי. איך זה? הרי כתוב, פיקוח נפש של יהודי דוחה שבת, לא פיקוח נפש של גויים. כשאתה מציל גוי בשבת ממוות, אתה מציל יהודים ממוות. אני אסביר לכם מה. אם עכשיו תראה גוי נפגע בתאונה, ואתה הולך לבית כנסת בשבת ומתעלם ממנו, לא עוזר לו, לא מתקשר, לא הולך להביא את הטלפון, מתקשר לאמבולנס, ורואים את זה הגויים, מה יהיה מחר? מחר שיהודי יקרה לו כזה דבר, הם גם ישאירו אותו למות. מרית עין? לא, מרית עין, לא כל דבר מרית עין זה תירוץ. אם השם אמר שמותר לחלל שבת להציל יהודים, דרך אגב, לפי ההלכה, מעיקר הדין, אסור לחלל שבת להציל חיים של חילונים מחלל שבת. תקשיבו טוב מה אני אומר לכם. אסור לחלל שבת, להציל חיים של חילוני מחלל שבת, ואסור לחלל שבת, להציל חיים של גוי, שהוא גם כן לא שומר שבת. למה היום כן מצילים? הרי היום, היום להציל חילוניים מחללים שבת, ולהציל גויים מחללים שבת. למה? עושים נגד ההלכה? יש הלכה, מי אנחנו לקבוע? הכביש ברוך הוא קבע. למה היום כן מצילים חילונים וכן מצילים גויים? אז הסברתי, גויים מצילים, כי אם לא תציל אותם, הם יבואו ויארגו יהודים, או שיתעלמו מהם ויתנו להם למות. הממלא, אתה אסור לך להתעלם מזה, כי זה יפגע בנו. אוקיי. למה מצילים חילונים? או, כי עכשיו שהוא על סף מוות, יש מאוד סיכוי גדול שהוא עכשיו חזר בתשובה, בזמן שהוא גוסז או שנשברו לו עצמות. שעכשיו יהודי, הוא מרגיש את המוות מתקרב, או איזה חייל בקרב קיבל כדור, והוא לא שומר שבת. מה הדבר הראשון שהוא מדבר עם בורא עולם עכשיו? או במחשבה, אם הוא יכול לדבר עם בורא עולם, תציל אותי, אני מבטיח, אני אחזור בתשובה, אני מבקש סליחה וזה, הוא לא רוצה לעמוד ככה. אז הוא מתחיל לדבר עם השם, אפילו במחשבה, אפילו בתת תמודה. אם תציל אותי, אני אחזור בתשובה. ברגע שהוא חשב כזה דבר, כבר הוא לא רשע. השתנה הסטטוס שלו. אז מאיפה אני יודע? אז אני חייב לחלל לב שבת. לא רק זה גם. זה שהוא נראה חילונים מלא, קעקועים, קוקו והגילים, לא בטוח שהוא מחלל שבת. אני, יש לי הרבה כאלה, שעד שהם חזרו בתשובה, התחילו לשמור שבת, ולקח להם שנה להוריד את הקוקו. והקעקועים נשארים לכל החיים, אין מה לעשות. עד שהוא התחיל להתלבש כמו חרדי, לקח שנים. הוא היה הולך עם גופיות, כל הקרקואים בחוץ, אבל הוא כבר שומר שבת. עכשיו, אתה רואה אחד כזה שוכב בכביש. אתה בטוח שהוא מחלל שבת? לא בטוח. והסיבה השלישית, אם לא תציל מחללי שבת, לא תחלל שבת עליהם, הם לא יחללו שבת עליך. עירוק חרדי שוכב בכביש, חטף מכה מאיזה אוטו, גם הם ימשיכו ללכת. מאותה סיבה כמו שהגוי. לכן עדתי לכם עכשיו שלוש סיבות למה לדין, הלכה למעשה היום, מחללים שבת כדי להציל אפילו חילונים ואפילו גויים. אבל צריכים לדעת דבר אחד, שמעיקר הדין היה מותר לחלל שבת אך ורק כדי להציל שומרי שבת. אבל יש לנו פה קושייה. כתוב, פיקוח נפש דוחה שבת. מה מבינים מזה? איזו קדושה יותר גדולה? קדושת השבת או קדושת החיים? קדושת החיים. אם פיקוח נפש דוחה שבת, אז מה יותר חשוב, שבת או החיים? החיים. לא נכון? חיים ולא. במחשבה ראשונה, מבינים שקדושת החיים קודמת לקדושת השבת. אבל במחשבה שנייה ומעמיקה, קדושת השבת הרבה יותר חשובה מקדושת החיים. אז איך התירו לחלל שבת כדי להציל חיים? הרי שבת זה מעל החיים. להפך, צריכים להתיר לך למות כדי לשמור שבת. אבל לחלל שבת כדי לחיות אסור. אז איך מתירים? גמרה מפורשת. חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה. כל הסיבה שהתראו לך לחלל שבת כדי להציל בן אדם, זה לא בגלל שהחיים יותר חשובים מהשבת. מה פתאום? השבת יותר חשובה מהחיים. אבל שבת אחת כנגד אלף שבתות שהוא ישמור מהיום ועלה, אז למה מתאירים לי לשבור שבת אחת? כי אני ארוויח במקומה אלף שבתות. אז זה נחשב מעלים בקודש. אני מקריב דולר אחד כדי לקבל אלף. זה עולים בקודש. מותר להרוס בית כנסת קטן על דעת לבנות מקום הרבה יותר גדול ומפואר, אבל להרוס בית כנסת ולבנות שם דירה אסור. אבל להרוס אותו לצורך הגדלה ובנייה וכולי, זה מעלים בקודש. לקחת כנסייה, לקנות אותה, להפוך אותה לבית כנסת, זה מעלים בקודש. אי אפשר להפוך בית כנסת בכנסייה, חס ושלום. זה מורידים בקודש. כמובן, אותו דבר פה. חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. אבל אני עכשיו אשאר אתכם ובזה נסיים. עוד שאלה. שאלה אחרונה. אם יש עכשיו חילול שבת דה רבנן כדי להציל חיים של יהודי, מותר או אסור? -מותר, דווקא מותר. דה רבנן. -אבל יהודי לא היה גם מותר, לא? אני שואל, אמרנו, מעיקר הדין זה היה אסור. הבאתי את הסיבות למה מותר, אבל בשורש של הדבר אתה רואה ששבת יותר חשובה מהחיים, ואתה גם רואה שמי שלא שומר שבת, לא היה יתר להציל אותו. היתרים זה יתרים צדדיים. אבל מעיקר הדין באמת, אסור היה להציל מחללי שבת. אם יהודים בוודאות שהוא לא חזר בתשובה, בוודאות, אפילו שהוא גוסס עכשיו, הוא עדיין צועק, מגדף, מקלל את השם לו עלינו. ואתה רואה שהוא לא חוזר בתשובה. ואני לא מתחרט, ואני לא אחזור בתשובה, צועק ככה. איזה טריש, אתה חלל עליו שבת? עכשיו, תשמעו טוב. גם הרב במסכת שבת אומרת שבזמנם, שהיו עופים לחם, זה לא תנורים שלנו. עם מגשים, עם הכפפה, אתה מוציא, החלות מוכנות. היו, היה, כמו הלפות האלה שמדביקים, מדביקים אותם לדופן במסעדות, טבול, ככה היו עופים. היה להם מדפים בפנים עם לבנים כאלה מהבן, היו שמים את הבצק, וככה היה נהיה אכלות. אבל, גם כן היו שמים על מגש, אבל זה היה עמוק. עכשיו, כדי להוציא את זה, אתה לא יכול להיכנס בתוך האש. כל התנור מלא אש. אש אמיתית, לא חשמל. אז איך היו שולפים את הלחלות? היה להם מקל ארוך עם רוק, כזה וו, זה נקרא מרדה, שרודים איתו את החלות, את הבצק, מכניסים אותו עמוק, מושכים את ה... כמו בחניות פיצה, יש לו כזה מקל, מושך את התבנית החוצה ומוציא אותה. עכשיו, להוציא מגש עם בצק בתוך התנור, להוציא אותו עם המרדה הזה, זה איסור מהתורה או איסור דה רבנן? זה רבנן. אני לא מחלל שבת פה. לא הדלקתי אש, לא אפיתי, לא בישלתי. אני סך הכל משתמש במקל שמיועד להופים, של בעלי מקצוע, כדי להוציא את הבצק מהתנור. זה איסור לרבנן. מוקצה. המקל הזה זה מוקצה, כי הרי אסור לאפות בשבת. אז כל האביזרים של האפייה הם מוקצה. המקלות, הלוחות, הכל מוקצה. כי אסור בשבת לבשל איתם, ללאפות איתם. אז עכשיו, הגמרה אומרת, יהודי שם בצק בתוך התנור. בשבת. שבת התחיל 5.30, 6 בערב, כבר שבת גמור, חושך בחוץ, הכניס, הופל לעצמו חלות לשבת. בתוך שבת. עכשיו, מהשנייה הראשונה שאתה נכניס את זה לתנור, עוד לא נכשלת בחיול שבת. זה לוקח 3-4 דקות. עד שהשכבה העליונה של הבצק מתחילה להתקשות, אתה מתחיל לראות שזה משנה את הצבע, בפנים זה עדיין בצק רך. רק השכבה של השני מילימטר העליונות מתחיל להיות אפוי. זאת אומרת, אם תגרד את זה עם סכין גילוח, אפשר יהיה לאכול את הפירורים, כי השכבה של השני מילימטר היא כבר נעפתה. ברגע שניה שכבה אחת שנעפתה, התחייבת בחילון שבת. עכשיו, אתה הכנסת את הבצק, הלכת. אתה תחזור עוד 20 דקות להוציא את החלות. אח שלך, כואב לו עליך. יש לי אח מטומטם, חלל שבת. עכשיו עוד מעט יקבל סקילה. בוא נציל אותו ממוות. אבל הוא לא יכול להגיע לחלות, זה עמוק. צריכים את המקל הזה, המרדה. אומרת הגמרא, האם נתיר לו להשתמש במרדה כדי להוציא את החלות מהתנור ולמנוע מהיהודי השני עונש סקילה וקראת, קורותים את הנשמה שלו לעד ולעולמי עולמים, כמו שכתוב בפסוק, ונחרטה הנפש האי מהמאה, מחלל שרד מות, יאומת, מות בעולם הזה, אומר הרמבן, יאומת לחיי העולם הבא, ונחרטה הנפש האי מהמאה. זה כתוב 12 פעמים בתורה, זה לא צחוק. אז עכשיו אומרים, האם נתיר ליהודי הדתי להשתמש במוקצה הזה, במקל הזה שנקרא מרדה, כדי להוציא את הבצק לפני שהבצק יעפה, יש לך איזה דקה, שתיים זמן, להציל את היהודי שהכניס את הבצק לתנור מעונש סקילה וקרת. האם אני, יש לי חיוב או אתר להשתמש במרדה כדי למשוך את החלות החוצה בשבת או לא? אבל אם עושם את זה לפני שבת... -לא לפני שבת. לפני שבת זה כלום. זה כבר נעשה מאליו. מדובר ששם בתוך שבת. בתוך השבת. -כן, מותר. תשובה אומרת, הגמרא אסור. אין, אומרים ליהודי, אחת חטא, כוונת אעשה חטא, כדי שחברך יזכה. אבל פה מדובר ביסוד הרבנן. אז תשאלו, מה, רבנת זה עד כדי כך חמור? שנתיר ליהודי אחר שיקבל סקילה וקראת בשביל שאני לא אעשה איסוד רבנה? נגזמתם. נגזמתם. אני מבין, אם הייתי צריך להדליק אש כדי להציל אותו, אז למה שאני חלל שבת? אני לא פחות ממנו. מה, אני אמות בשבילו? מה שקורה פה, זה השבת מקורית. אבל השאלה, למה חזל פסקו כזה דבר? הרי מי אסר עלינו להשתמש במרדי? חכמים. למה? שלא תבוא לידי הפייה. אם תבוא לידי הפייה, תיכשל בחילון שבת דהורה איתה. נכון? עכשיו, אבל אם עכשיו החכמים היו פה היום, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה ורבי עקיב והכל החכמים, אני אומר להם, יהודי הכניס בצק לתנור, בעוד שתי דקות התחייב סקילה. אני רוצה להשתמש במרדי, למשוך את זה החוצה. מי אסר הלילה להשתמש במרדיהם? מה הם היו אומרים לי? איך לך מהר תציל אותו? תמשוך את הבצק החוצה. אבל בגמרא הם פסקו שלא. הלכה למעשה לדורות. אסור לעבור על איסור דה רבנן כדי להציל יהודים מקראת ושכילה. מי יכול להגיד לי למה? אלף, קודם כל להראות לך קודם כל, להראות לך כמה זה חמור חילול שבת. ב', ללמד אותך כמה זה חמור לעבור על דברי חכמים, שלא תעיז אי פעם לזלזל, להגיד, אה, זה דה רבנן, זה לא כל כך נורא. טעות חמורה. כל איסורי דה רבנן הם איסורים דה הורייטה. מי יכול להוכיח לי את זה? כבר שנו לך. וזה, יפה מאוד. יש בתרייג מצוות, שתי מצוות, שחייבים לשמוע בכל חכמים. מצוות מהתורה. השם אמר, שם ציווה לשמוע בכל חכמים. כתוב בפרשת שופטים, ובאת אל הקוהן ואל הדיין אשר בעירך, אשר הוא בימים ההם, ודרשת, ועשית ככל אשר יורוך, לא תעשור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל. ובהמשך, מה כתוב, שמי שלא ישמע בכל חכמים, יאומת. הסנדרין יוציא אותו להורג. למה? הוא ויער תערה מישראל. הוא כופר בחכמים, הוא כופר ברבנים. זו סכנה לתורה של הקב' ברוך הוא, כי הקב' ברוך הוא מינה את החכמים לשמור על התורה. ועשו משמרת למשמרתי. אתם צריכים לשמור שאנשים לא ישברו את חוקי התורה שלי. ממילא מי שמזלזל בשוטרים, בחכמים, אז הוא מזלזל באשם, שציווה לשמור על החכמים. עכשיו תשמעו איזה דבר מדהים. יש לך פה גם מצוות אסה וגם מצוות לא תעשה. ועשית ככל אשר ירוחה, החכמים, מצוות אסה. לא תסור מכל אשר ירוחה, לא תסור מצוות לא תעשה. גם אסה, גם לא תעשה. מתוך 613 מצוות, שניים מהם לא להעיז למרוד בדברי חכמים. אבל יש עוד כמה מצוות כאלה בתורה. למשל, זקן ממרה. זקן ממרה. מה זה זקן ממרה? לא תאמינו. אחד היה בסנדרין. תלמיד חכם עצום. הוא אחד מ-71 חכמים הכי גדולים בעולם יושב בסנדרין, בבית המקדש, בלשכת הגזית. לא, חכם, יכול להיות נביא אפילו. יושב בסנדרין, פרש לגמלאות, הגיע לגיל 90, אין לו כוח כבר לבוא לבית דין כל יום עם החמור, זה נמדור לפני אלפיים ומשהו שנים. אומר, אני פורש. עשו לו מסיבת סיום, הלך לביתו. מה הוא עושה עכשיו? מלמד בישיבה. פנסיונר. יום אחד פוסקים חכמי הסנדרין הלכה. והוא יותר גדול מהם. הם בני שישים, שבעים, חמישים וחמש. הוא בן תשעים. זה כמו עכשיו הרב אליהשיב, ורבנים בני שישים. למי נשמע? הוא מעל כולם. מה אכפת לי, הם... הוא למד ארבעים שנה יותר מהם. הוא הכי גדול בעולם, הרב אליהשיב. הוא בן מאה, והם בני שישים. מה, מה, הם יגידו לנו הלכה ואנחנו נוותר על מה שהרב אליהשיב אומר? לא שייך. באים חכמי הסנדרין שהם צעירים יותר, פוסקים הלכה. בא הזקן הזה, אומרים טעות בידם. אל תשמעו להם. זה לא נכון, זה עבירה מה שהם אומרים. סנדרין? סנדרין, אני מדבר על הסנדרין. לא, אבל תקשיב להם. זה מה שאני אומר, אז בא הזקן שהיה בסנדרין, הוא היה בעצמו שופט שם. יודעים שהוא יודע מה הוא מדבר. והוא בא, אומר, הם טעו. לא שומע להם. אני יותר גדול מהם. והוא באמת יותר גדול מהם. אין בכלל על זה עוררים. זה נקרא זקן ממרה שהוא מורד בבית דין. חמור מאוד זה. מה רואים מפה? אי אפשר לעבור על דברי חכמים. אי אפשר. אפילו רבי עקיבא, שהיה בן 120 והרומאים שמו אותו בבית העשורים, היה לו תלמיד, היה מביא לו כל יום מים. פעם אחת השומר תפס את התלמיד, שפך חצי מהמים. כשהוא הגיע לרב עקיבא, רבי עקיבא אמר לו, אתה לא יודע שאני זקן, חיכיתי למים האלה כמה שעות. הוא אמר לו, השומר תפס אותי, עיקב אותי. אז הוא אומר רבי עקיבא, טוב, אני עכשיו משת... היום הבאת קצת מים. הוא אומר, השופך שמר, השופט, השוטר שפה חצי. אז רבי עקיבא אמר, טוב, אני צריך לעשות נטילת ידיים. לאכול את הארוחה היומית שלי עם לחם. הוא אומר לו, כבוד הרב, אתה צריך לשתות, זה יותר חשוב עכשיו מנטילת ידיים. ורבי עקיבא, לשיטתו, לא צריך לעשות נטילת ידיים כשאוכלים נחם. היחידים שהיו צריכים לעשות נטילת ידיים זה הכוהנים. שהם באים לאכול את הלחם, לחם קדוש, אז עושים נטילת ידיים, שלא יהיה תאומה על הידיים. אבל שאר העם יכול לאכול לחם, הוא לא צריך נטילת ידיים. באו חכמים, אמרו, תשמע, עכשיו נחרב בית המקדש, ועוד כמה מאות שנים שיבנה בית המקדש, אף אחד לא יזכור בכלל, שהיו נותנים נטילת ידיים הקוהנים לפני שאוכלים. נעשה גזרה, שכל העם ישראל רוצים לאכול לחם, חייבים לעשות נטילת ידיים. ככה ממילא כשיגיע הזמן של בית המקדש, כהנים במילא יעשו נטילת ידיים כמו כל שאר העם. אז נבטח את זה שלא יוכלו בתומה. רבי עקיבא סבר שזו גזירה מוגזמת, אבל החכמים פסקו. רבי עקיבא לא יודע מה כתוב בתורה. חבריי פסקו, אומר לו, לתלמיד. מה אני אעשה? החברים שלי פסקו שאסור לאכול לחם בלי נטילת ידיים, זה פסק בשמיים. עדיף שאני אצא מעד מחר, שתביא מים חדשים, ולא אעבור על דברי חכמים. והוא החכם הכי גדול בעולם, בהיסטוריה, לא בעולם. לא היה מעולם תלמיד חכם יותר גדול בעולם, בהיסטוריה, יותר מרבי עקיבא. גדול החכמים, רבו של רבי שמעון בר יוחאי. כל התורה הוא ידע מעצמו. משה קיבל את הכל על מגש, הכניסו לו דיסק. בער סיני, הוא למד הכל לבד. ואתה אומר שלמה? שלמה זה משהו אחר, הוא קיבל את כל החוכמות. אבל זה גם כן במתנה. רבי עקיבא השיג הכל מאמל של 80 שנה. בגיל 40 הוא חזר בתשובה, לא ידע קרוא וכתוב, בגיל 120 הוא היה גדול החכמים של כל הדורות. אז זה בן אדם שהגיע למדרגה הכי גבוהה בהיסטוריה. נו, היה כזה דבר. היה בעל תשובה, גיל 40, הוא היה מערץ, שוטף סוסים, מבריש את הפרווה שלהם, עובד אצל כלב הסבוע. היה מה שנקרא חילוני עדוק. לא ידע קרוא או לכתוב. חילונים של היום עוד יודעים קצת לקרוא או לכתוב? יודעים קצת, לא? תראו, אני בהדרשות שלי, שבאים לי חכמולוגים עם תואר, תואר אקדמי, אז אתם יודעים, הם מזלזלים הרי בדת. אתה רואה כבר מספת גוף שלהם שהם מזלזלים בדת. עשו טובה, מישהו הביא אותם לדרשה, אבל הם באים להפריע, לא באמת לקבל מוסר. אז אני משתדל מאוד לא לאבד את ההשתונות ולא להתנהג אליהם בזלזול ובכעס, אבל איך אומרים, לפעמים הם כבר עברו את הגבול, כבר אני בתוכי רותח, אז אני מצאתי שיטה איך להשתיק אותם. אבל לא לפעם אחת, לכל החיים. אני אומר לו, תגיד, פעם אחת בחיים שלך, אתה קראת את התורה? אתה יודע בכלל מה מדובר בתורה? מהתחלה עד הסוף, את הפשטה פשוט. רק את הפירוש המילולי, אתה יודע? לא. ואני גם יש לי חדשות בשבילך. לא רק שלא קראת את התורה, אפילו לקרוא עברית אתה לא יודע. ואז הוא נדלק. אתה משחק באש פה. אתה יודע, הוא בעל תואר שני. אקדמי מאוניברסיטת באר שבע, תל אביב וכולי. אתה יודע מה? למד בכל מיני אוניברסיטאות. מה? אני דוקטור. אמרתי לו, אתה בוא, אני עכשיו אוכיח לך שאתה לא יודע לקרוא עברית. שאני לא מכיר אותו. אבל אני יודע, לצערי הרב, בעולם לא טעיתי בנושא הזה. בעולם לא טעיתי. אמרו לו, אני עכשיו אוכיח לך ליד כולם שאתה לא יודע לקרוא. חבל שתתבייש. אתה מדבר נגד התורה, אתה מלגלג על חכמים, אתה צוחק על גדולי הדור, אתה שונא חרדים, ואתה אפילו לא יודע לקרוא. ילד חרדי בן חמש קורא יותר טוב ממך. כן! תביאו רמבה, בואו נראה אם הוא יודע לקרוא. תנסו את זה. תנסו, אל תאמינו לי, תנסו בעצמכם. הפעם הבאה שבא לך כזה חכמולוג ומזלזל בתורה וברבנים, לא משנה בין בו הוא ראש ממשלה, בין בו הוא דוקטור, בין בו הוא שופט בעליון, בין בו הוא רופא מנתח, בין בו הוא ירקן בשוק, בין בו הוא קצין בגולני, בין בו הוא טייס קרב, זה לא משנה. אף אחד מהם לא יודע לקרוא. הבטחו דף ראשון ברמב״ם, אין שם נקודות, תבקשו מהם לקרוא. כל שורה לפחות 2-3 טעויות. לא יודעים לקרוא. זה דור שגידלו כאן ב-30 שנה, 40 שנה האחרונות, של בורים ועמי ארצות לא יודעים את הבסיס של הבסיס. אפילו של השפה העברית, האמיתית. זו שפת הרמב״ם. אתה יודע מה? לא צריך ללכת לרמב״ם. תפתח להם ספר אמונה וביטחון של החזון איש. כתב לפני 60 שנה. בדור של סבא שלהם. 60 שנה, בתקופת בן גוריון הוא היה חי פה, בבניהם רק. חזון איש. תן להם לקרוא דף בחזון איש. אם הם לא עושים לפחות 10 טעויות בכל דף, תבואו ותירקו עליי. שמעתם מה אני אומר או לא? בן אדם שלא יודע לקרוא, צוחק על רבנים שלומדים תורה מאה שנה רצוף. מהבוקר עד הלילה ברמות הכי גבוהות. עושים עליהם תיאטרון בובות פה בטלוויזיה שלהם. תיאטרון בובות. צוחקים עליהם. הייתה לי אחת כזאת שזלזלה בחכם עובדיה. מה? הוא הגיבור שלך? חשבתי שאתה נאור מדבר על מדע. סמינרים? מה, אתה גם כן כמוהם? מי זה כמוהם? החשוכים. השסניקים האיראנים. המגילים האלה. חשבתי שאתה נאור. למה היא חשבה שאני נאור? שתי סיבות. אין לי זקן. אני מתלבש קצת שונה מהחסידים. והסיבה השלישית. כשאני מדבר, הוכחות, מדע וכולי, אז בדרך כלל חסידים לא מדברים ככה. אז היא כבר מצאה כמה סיבות למה אני דתייה, אני נורמלי. ככה בראש שלה. אז אני עכשיו צריך להראות לה שאני לא אחד חלקי אלף של הרב אובדיה, שהיא מזלזלת בו ליד כולם. אמרתי לה, בואי, בואי, תבשלפי אחד הספרים פה. פתחה, לקחה, אמרתי לה, תפתחי איפה שאת רוצה. פתחה. שאלות ותשובות ששאלו את הרב עובדיה לפני 50 שנה ברשת ב', היה שתי רשתות, א' וב'. לא היו תחנות רדיו, שתי תחנות. כל יום שישי הוא היה תוכנית בשידור ישיר, אנשים מתקשרים, שואלים את השאלות הכי קשות שיש בתורה ביהדות, והוא עונה להם במקום בשידור ישיר בלי ספרים באולפן. והקליטו את התוכניות, והוציאו מזה סדרת ספרים שנקרא יחווה דעת. והקריין ברדיו אומר, רבותיי, כל התשובה הזאת שהרב נתן עכשיו במשך חצי שעה עם מעל 100 מקורות, זה בשידור ישיר, זה ללא הכנה, ואין לרב ספרים באולפן. אמרתי לה, עכשיו, תראי כמה עמודים תשובה. שאלו עיתונאי, שאל אם מותר ללכת למצרים לסקר את ההסכם שלום עם סעדת. כמה זה? 40 שנה מאז? זה היה בזמן הזה ששאלו את הרב אובדיה. אז הוא... מה הספק? כי כתוב בתורה, לא תוסיפו לראותם עוד. אחרי היציאת מצרים, כשמוחה אמר לנו שאנחנו לא נראה יותר את המצרים. אבל יש כאן כמה ספקות על איזה מצרים מדובר, על המצרים שחיים היום במצרים, זה ערבים בכלל, זה לא המצרים של פרו. ומה שהשם אמר, לא תוסיפו לראותם, זה שבזמן שהם חיים או מתים? אחרי שהם כבר מתו, אפשר לראות אותם או לא? יש כל מיני ספקות. מה שהוא אמר שלא נראה אותם, זה הכוונה לתמיד? או רק אפילו לכמה דקות? זאת אומרת, אסור ללכת למצרים לגור שם? או אפילו לבקר שם אסור? קיצור, הוא מביא תשובה שלמה עם מקורות, בסוף הוא פוסק שמותר, יש פה ספק ספקה, ומותר לעיתונאי הדתי לנסוע למצרים ולצלם את בגין וסדת. מה שהיה אז, לא יודע בדיוק. אז אני אומר לה, את רואה, כל מקום שיש סוגריים הוא ציטט מקור. בואי נספור ביחד כמה מקורות. הוא אמר, תחילי מספור, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים, הגענו לחבישים. היא אומרת לי, מה, זה כל זה באלפי? אני אומר, כן, זה רק תשובה אחת מיני אלף. ובכל תשובה הוא מביא איזה מאה חמישים מקורות. ומצטט בכל מקום ומקום מה כתוב גם. ועל הדרך, לפעמים הוא גם מספר את קורות חייו של הרב הזה מלפני אלף שנה. הוא בא מבאמיראק, הלך לאיטליה. בקיצור, אחרי שעשרה עמודים, היא התחילה לרעוד. היא אומרת לי, מה? אני אומר לך, כי יש עוד עשרה עמודים. אנחנו מגיעים ל-150 מקורות. אז היא אומרת לי, זה לא אנושי. אקדמאית. זה לא אנושי. אמרתי לה, בטח זה לא אנושי, זה אלוקי. שומעים? בסוף היא אמרה, אני כל כך מתביישת. אז תהיה בעצמה סמרטוט. אבל ברוך השם, חזרה בתשובה היום מחרדית, אימא לזה עשרה ילדים. אז אני אמרתי, הרב עובדיה יחזיר אותה בתשובה בלי לדעת מי היא בכלל. מה החזיר אותה? הגאוניות שלו. עכשיו אני אשאל אתכם שאלה, אם הרב עובדיה היה חי בדור של הרמב״ם, הוא היה יכול להיות אחד מתלמידיו? הוא לא היה יכול להתקבל הישיבה? אולי להגיש שתי היו נותנים לו. מה להגיש שתי? בזמן הרמב״ם? שאלו את רב חיים מבולוג'ין רב חיים מבולוג'ין תלמידו המובהק של הגאון מבילנה לפני 250 שנה לא היה בעולם כזה גאון כמו הגאון מבילנה את כל התורה הוא יכול לכתוב בריוורס מהזיכרון אין כאלה דברים גאון מבילנה זה אתה עומד דקה לידו אתה מתעלף שאלו את רב חיים מבולוג'ין האם הגרע, הגאון מבילנה, אם היה חי בתקופת התנאים, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוחנן, רי שלקיש, כל אלה, שמוזכרים בגמרא, הוא גם כן היה נחשב גדול או לא? אז הוא אמר, חס ושלום, הוא לא היה נחשב כלום בזמן התנאים. אז הוא ענה, אולי, אולי, אולי הוא היה יכול להיות תלמיד של הרמבן. שקיי לפני 750 שנה. אולי, לא בטוח שהוא היה מתקבל. הרמב״ם זה 100 שנה לפני הרמב״ן. זה הרמב״ן רבי משה בן נחמן. אולי היה גאון מבילני יכול להיות תלמיד שם. אחד מהתלמידים.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
