חיים יחד ללא נישואין

כן,

טוב. ערב טוב, מזל טוב גם לחנוכת הבית, גם לסיום מסכת. היא רצון שתזכו לסיים הרבה מסכתות. ולהיות פקיעים בהן. לסיים מסכת זה... לא עניין של מה בכך, אבל זה אפשרי. אבל להיות בקיבה היה כבר הרבה יותר קשה. ראינו בשבת כמה סוגיות בפרשה שמאוד לא מובנות. למי שקצת מעמיק, הוא מבחין להתבלבל. בדבר ראשון, יש כאן מצב שאדם עכשיו נסע למלחמה, הוא נמצא במדינת זרה, יצא מגבולות הארץ, מלחמת רשות, ובין מלחמת רשות מותר לשוות אנשים. ועכשיו שוו שם את הנשים, שמו אותם באיזה כלוב, והגויה עכשיו עושה חשבון, זו הזדמנות חיי עכשיו להינצל. מה, אני אפטה איזה יהודי פה אחד, שגם כך היצר עכשיו בוער בו, כי הוא בטח כבר כמה חודשים לא בבית, הוא מחוץ למדינה, היצר הרב בוער, אני אפטה אותו, אחייך לו, זה כל מיני דברים, ולאט לאט הוא, איך אומרים, יידלק עליי, ואז הוא ייקח אותי אליו למדינה, ואני אסכם, אני אתגייר, אני יהודייה, זכיתי, קניתי את עולמי. עכשיו, אנחנו יודעים, בהלכה, שמי שתופס גויה ומגייר אותה בשביל עצמו, זה לא גיור טוב, זה גיור לשמישות. זה בלוף הגיור הזה. כי קודם כל צריך קבלת מצוות. אבל אפילו שתגיד שהיא כל כך אוהבת היהודי הזה והיא רוצה לקבל מצוות, אבל היא עושה את זה בגלל שהוא, היא אוהבת אותו. אם דוגמה היה ערבי, אז היא הייתה מתאסלמת באותה מידה. שומרת את חוקי הקוראן. לא היה מעניין אותה עכשיו יהדות, זה מה שמעניין אותה זה הבן אדם. וממילא, ביום שהבן אדם יעזוב אותה, מה יקרה? היא תבעט בכל התורה ובכל היהדות. ודאי, זה כמעט ודאי. אז גיורים כאלה זה לא גיורים טובים, זה גיור לשמישות. ופה מה זה? גם גיור לשמישות. זה גם גיור לשמישות, אבל פה יש צנאי שאין בדברים האחרים. פה, אף אחד לא אומר לו ללכת ולהביא אותה ולגאר אותה. הוא נמצא במדינה שלו, יש מספיק יהודיות. מי אמר לך לקחת גויה ולגאר אותה והכל גיור בלוף. שם התורה נכנעת לייצר הרע של האדם. אין באף מקום בתורה כזה דבר שהקב' ברחוב כביכול מתפשר עם אחותי ומתיר לו את העבירה. זה המקום היחיד בכל התורה שיש כזה דבר. למה? כי חזן אומרים, אין אפוטרופוס להריות. אין אפוטרופוס להריות. אז אם ככה, יש כאן קושייה. אם אדם לא יכול לעמוד בפני הריות, אז למה לא מתאירים לו גם כן בתוך הארץ? למה דווקא בזמן המלחמה? אם עכשיו אף אחד לא רוצה אותו, נגיד שעכשיו הוא נמצא בארץ ישראל, ולא מציעים לו שילוחים, הוא כבר בן 25, 27, 30, מעולם לא נהגה באישה, משתגע כבר. יש לו יצר הרע. אז למה פה התורה לא נכנעת אליו? הרי זו אותם הרעיות. מה נפקה מן הגויה או לא? גויה של חוץ לארץ או גויה של הארץ?

הוא צדיק גם, כי מי שיוצא למלחמה זה רק אנשים שהם צדיקים.

או, על אחת כמה וכמה. אלה שיוצאים למלחמה, ראיתם את הרשימה. יש רשימה שלמה שחוזרים הביתה. כן. למה? רוצים שרק הצדיקים, שאפילו לא מדברים בן תפילין של יד לראש, יצאו למלחמה. למה? כי פוחדים. הרי מה זה האיש הירה והערך לבב? ילך וישוב לביתו. אז היום, תהליך היום, עומדים לצאת לאיזה מלחמה בלבנון, מעמידים אלפי חיילים, והכרוז אומר, ברמקול, רבותיי, אם מי שיש לו פחד מהמלחמה, מי שפוחד מאיריות, מי שפוחד מרימונים, מי שפוחד מערבים, ממחבלים, מפצצות, מרעש מטוסים, יכול לחזור הביתה. נגיד, נגיד, לא רגע, בוא נגיד שעכשיו יש עשרים אלף חיילים מוכנים לצאת לקרב. כמה הסתובבו ומיד יברחו?

תל אביב, רמת אשרון, עוד אשרון.

אם יישאר להם עניין, אני אהיה מופתע.

וכולם נראה מופתעים.

מופתע. וגם בוא נגיד שאם שרו שם עשרה, צריכים מיד לבדוק אותם בהברבנל, להסתכלות נפשית. משהו אצלם לא נתפס בסכן. זאת אומרת, כולם פוחדים, מי לא פוחד ממלחמה? אז איך התורה באה ואומרת, כל מי שעכשיו ירח ורח לבב, מי שנטע קרם, מי שהתחתן שנה ראשונה, טוב, שנה ראשונה אפשר להבין, זה בשביל אשתו. שהוא צריך לשמח אותה, שנה ראשונה, זה אפשר להבין. נטע קרם, אדוני, בן אדם עבד כל כך קשה, לא תיתן לו לקצור את היבול, יש מספיק חיילים, תן לו לגמור את העבודה, גם זה מבינים. אבל מי האיש הירח ורח לבב, זה מוזר, מה זה? כי כולם פחדנים, כולם פוחדים, האדם נורמלי פוחד, אז מה התורה אומרת פה שבעצם לא יהיו חיילים? אז מה הפשט מי האיש היערב והרחלווה? זה לא מי שפוחד מהמחבלים ומהגויים ומהצבא. מי שיודע שעשה עבירות, שמגיע לו עליהן עונש מיטה, שחייב מיטה, הסתובב וילך הביתה. למה? עכשיו הוא ילך למלחמה, הוא ימות שם, אז יחליש את כל החיילים. כשהחיילים יראו שאנשים נופלים ומתים, אז הם יחלשו. אז יחלשו, אז יהיה בעיה בקרב. אז השאלה מיד המתבקשת היא, ואם הוא מגיע לו מיטה, אז הוא לא ימות בארץ? הוא צריך ללכת לקרב כדי למות? התשובה היא כן. כי אף על פי שנגזר על האדם משהו, הקשבך הוא לא ממהר לבצע את הדין. אבל אם האדם מכניס את עצמו למקום של סכנה, ומידת הדין מקטרגת, אין מספיק כדי לדחות ממנו את המיטה, ולכן הוא יכול למות במקום של סכנה. אפילו שלוחי מצווה אינם מזרוקים, השגמרה אומרת, זה רק במקום דלא שכיח האזקה. במקום שלא ידוע שיש נזקים, אבל אם הוא נכנס לעזה או חווארה או כל המקומות האלה, גאנום, מלא אדמות, והוא נכנס לשם ויצא משם חי, מנקים לו מהזכויות. ואם הרגו אותו שם, אפילו שתגיד, הוא הלך לאיזה מצווה להציל משם איזה יהודייה, שאיזה ערבי חטף, לא יודע מה, והוא מת, אז כולם שואלים איך זה, מה, זה היה שליח מצווה. שליח מצווה במקום שלא חוזרים משם חיים. לכן צריך להיות זכוי, שיהיה לו, יהיה בעל זכויות גדולות. אבל נחזור רגע לענייננו. עכשיו הוא, החיילים אומרים, אני פוחד, אני הולך. אבל תדעו לכם, יש פה בושה גדולה. למה? רגע שאתה קם ומסתובב, אתה בעצם אומר, אני רשע. כולם עכשיו יודעים עליך שאתה רשע. כי, מה זה, אם אתה יודע שיש לך עונש מיטה, תלוי, אז אתה יודע, אתה מודה עכשיו ליד כולם שאתה עושה עבירות ביד רמה.

זה לא חלק מהתשובה?

אז בסדר, בושה הוא מקבל. אבל התורה יודעת שבן אדם לא יקום וילך, כי מיד יחש... אם אדם יודע שהוא צדיק, אין לו עבירות. כל היום ישם ולומד, אין לו עבירות. ועכשיו אומרים, מי שירח לבעב, ישוב לביתו. הוא יודע, הוא לא ימות במלחמה. אבל הוא לא רוצה, לא מתחשק להושלחת להילחם. ברגע שעכשיו הוא מסתובב והולך, הוא מאבד את הסטטוס שלו. הסטטוס שלו מה היה? שהוא איש כאשר ירשע מים. נערס לו השם. אז כולם אומרים, הנה, אתה רואה, אפילו זה חוטא. הנה, זה מהפחד, פחד למות במלחמה. אז כאשר הוא ירד לסוף דעתו של האדם, שהאדם יקבל רק את הבושה, שהוא יודע בוודאות שהוא הולך למות. כל עוד הוא לא הולך למות, הוא לא יסכים לבושה הזאת. זה לא כמו היום. היום אף אחד לא אכפת לו. ראו אותי, רואה אותו עושה ורד. תתעסק בעניינים שלך. שאם היום הזה פנים, זה לא מה שהיה פעם. פעם בן אדם לבוא ולקום ולהגיד, אני כך וכך ואני לכן פוחד ללכת למלחמה, אז היה פחד. אבל עכשיו אני שאלתכם שאלה, וראה בשבי אשת יפת תואר, מה עכשיו עם הגויה הזאת נשואה לגוי? נגיד, יש אשת איש בגויים או לא? יש? רגע, רגע, רגע, לא להתלהב. לא להתלהב. ידוע... ידועים, דברי הרמב״ם, שעד מתן תורה, אדם היה פוגש אישה בשוק, מציע לה להיות איתו, אם היא מסכימה, נגמר הסיפור. אחרי מתן תורה הוא צריך לקנות אותה, לעשות קניין וכולי. אבל אצל הגויים עדיין אין חיתון. אין גירושין ואין חתונה. אם ככה תסבירו לי מה פירוש המילים של חזל במדרש. באותו יום עשה אסיו חמש עבירות, ואחד מהם היה בעל הנערה מהורסה, אשת איש. הרי לא היה יהודים בעולם, כולם היו גויים. סב היה גוי, זה בני נוח כולם. עוד לא התחילה היהדות. אז מה זאת אומרת, הסב בעל אשת איש? אם זה גויים כולם? מכאן מבינים שאף על פי שהאשת איש אצלם זה לא כמו אצלנו, מכל מקום, אם גוי וגויה מיוחדים זה לזה, אסור להם לבגוד אחד בשני. אם הם נפרדים...

הם לא נשואים, אבל...

כן, כן, ויש בזה, אסור להם, ואם הם נפרדים, במקום הם יכולים ללכת עם מישהו אחר, אין להם בעיה. הם לא צריכים להתחתן, הם לא צריכים להתגרש. איפה הגבול?

מה, הקלטיתו בפה?

כן. אומר, אני עוזב אותך, זה נגרגע זה, הוא מותר לו לעשות מה שהוא רוצה. כן. אז עכשיו השאלה היא כזאת. אז מה קורה עכשיו עם הגויה הזאת? היא נשואה לגוי. זה פטמה נשואה לאחמד. והוא רוצה עכשיו להביא אותה פה לארץ, לגליל. דובר עכשיו במלחמת רשות. אתה מחוץ למדינה, אתה רוצה להביא את הגויה לבית, אבל היא אומרת, הייתי בשמחה ביתך, אבל יש לי בעל. מותר או אסור?

זאת

שאלה ראשונה. שאלה שנייה. שאלה שנייה. שאלה שנייה. מה קורה אם היא לא יפה? כולם סוברים שהיא מכוערת, רק הוא בעיניו היא יפה. מה זה אשת יפה תואר? שכולם מסכימים שהיא יפה או שרק האיבר הזה מסכים שהיא יפה?

שאלה

שלישית. שאלה שלישית. כאן הרי מדובר כדי להרגיע לו את היצר הרע. אבל יש מחלוקת ראשונים, מתי הוא בדיוק בועל אותה? בזמן המלחמה, או אסור לו לגעת בעד שהיא לא תעבור את כל התהליך?

יש לי זמן לחשוב בזה, בזמן המלחמה.

אז אני שואל אתכם שאלה עכשיו. אז עכשיו אני שואל אתכם שאלה. אם תגיד שאסור לו להיות איתה בזמן המלחמה, איך עזרת לו ליצר הרע? להפך, הוא לא מפסיק לחשוב מתי הוא כבר יוכל לקחת אותה. עוד יותר הוא טרוד עכשיו, ביצר הרע. כי עכשיו כבר יש לו מה לעשות. הוא כבר יודע שהוא יכול לעשות, אבל הוא רק צריך להגיע הביתה. אז הראש שלו לא במלחמה, בואו מהר נגמור עם המלחמה הזאת. למה? כי הוא רוצה ללכת לעשות את העבירה, לגייר אותה, כל זה.

דבר

נוסף. דבר נוסף. דבר נוסף. אישה שמגדלת ציפורניים ארוכות, כמו שזה היום באופנה באבונותינו הרבים. זה דבר יפה או דבר מכוער?

בת ישראל לא תגדל את זה פה מהר. זה גנאי, זה גנאי. אבל אני חושב שזה יפה. אני חושב שזה לא יפה, 120 שקל כל שלושה מוזלים.

אני רואה בכיים בזה, אני לא יודעת איך שאתם כאלה בכיים.

זה גנאי, בגללך שרות ראשה, זה גנאי.

רגע, רגע. כל משפט פה יש בו דיון? ככה זה גם בשיעור אצלכם? אז אתם בטח לא מתקדמים שורה בשבוע. בקיצור, אנחנו מעניין אותנו מה איזה סוטה מפריס החליט, או מה הקב' ברחוב אומר. מה הקב' ברחוב אומר? מה השם אומר על ציפורני אישה? שזה גועל נפש. למה? כי הוא אומר לו, אני רוצה לקרר לך את היצררה שלא תיגע בגויה. אז אני עכשיו נוקט כמה אמצעים כדי לקרר לך את היצר הרע. א', שתגלח את צער ראשה. אישה עם קרחת, זה דבר יפה או מכוער? מכוער. מכוער, ככה השם אמר. ככה השם אמר, מכוער. אישה עם ציפורניים ארוכות, זה דבר מכוער או דבר יפה? השם אמר מכוער. אישה שבוכה הרבה, פנים תשע בעב, זה דבר מכוער? או דבר יפה, כשמוכר אמר, דבר מכוער. אישה שבמקום להתלבש יפה מתלבשת שמטה. זה דבר יפה או דבר מכוער?

מכוער.

מכוער. איך למדנו? סמלת שוויה. זאת אומרת, בכמה משפטים למדנו מה נחשב אישה יפה בעיני השם. אז אם עכשיו אתה רואה שהחברה החולנית שלנו סוברת הפוך, איפה הבעיה? אצלנו. אצלנו, מה בכלל הוויכוח? אז גילדו פה דור לחשוב על דברים של תרבות הגואים, אבל מהתורה אתה רואה שהקהל הזה אומר זה מכוער.

אבל איך אפשר להתווכח עם בן אדם

על כל זה שהוא עושה? איך אפשר להתווכח? מראים לו מה השם חושב עליו. אוקיי. ברגע שאישה חושבת שהיא מתלבשת פרוץ, זה טוב, והיא מקבלת תשומת לב, ואז מראים שהקהל ה' לא סובל אותה, אז היא תתחיל להשתנות.

בן אדם יכול להגיד שזה יפה. יפה בעיניו, זה שאסור ללכת ככה, זה דבר אחד.

אבל אני אגיד לך משהו, יש דברים באמת שנמשל חזיר, שואלים למה אסור לנו לאכול חזיר, חזיר מגעיל, מתפלץ בבוץ, אוכל זבל, כל זה זה בלבולי מוח. חזיר דלישס, טעים, אחלת בשר, טעים מאוד, לא פחות מבקר וכבש וכל אחד והטעם שלו. למה אסור לאכול חזיר? כי השם אמר. זהו, זו האמת. כל דבר, התשובה היא כי השם אמר. למשל, אתם יודעים, כל המצוות שחזל נותנים, זה רק לסבר את האוזן. כשיבוא משיח, אתה תראה שזה בכלל שונה לגמרי הכול. זה רק עכשיו נותנים לאנשים להרגיע אותם. זה סיבה כאלה שיהיו רגועים בראש. למשל, אם אני אשאל אתכם, למה אוכלים מצע בפסח? בליל פסח. למה חייבים לאכול מצע? מה החזל אומרים? על נשום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ. מתפוח, נכון? אז זה מה שכתוב בגמרה. אבל באמת זו הסיבה? מה פתאום? זו ודאי לא הסיבה. אור. אני אסביר לכם למה זה לא הסיבה. התורה מתי ניתנה, מתי נכתבה? לפני בריאת העולם. לפני שהייתה בריאת העולם, לפני שהייתה יציאת מצרים, לפני שאברהם אבינו בכלל שאל במה ידע כייר השינה, לפני שנגזרה הגזרה שנרד למצרים, היה תריאג מצוות. ואחד מתריאג מצוות היה בליל, ביהודה לב, בליל תדבב, לאכול מצה, כזאת מצה או כביצה מצה. זה כבר היה כתוב לפני בריאת העולם. ‫אז מה רואים מפה? ‫שעכשיו שהייתה תשרית, ‫דהיינו, תריאג מצווי, ‫בספר של בורא עולם, ‫בורא עולם תכנן את העולם ‫וניבט אותו לפי התשרית. ‫אז זה הפוך ממה שחושבים. ‫למה לא הספיק בצקם של אבותינו ‫להחמיץ? בגלל ש... ‫כתוב, היה לפני בריאת העולם ‫שנוכל הלילה מצות. אבל חזא לא יכלו להגיד את זה ככה, כי רוב האנשים הם עמי ארצות. אתה לא יכול להסביר להם את זה בצורה הפוכה, כי הם לא יכולים לקלוט. אז נתנו להם את זה בצורה שבני האדם מבינים. למה אוכלים מצע? בגלל שהיינו בחיפזון, ויצאנו וכולי. אבל הסיבה היא הפוכה. דוגמה, קבל את אביך ואת אמך. למה יש כזו מצווה? כולם עונים, אפילו גו יענה. מה, הורים שלך גידלו אותך, בחרו עליך, תרחו עליך, מה לא תכבד אותם? זה כפוי טובה, לא? צריך לכבד את ההורים. האם זו הסיבה? ודאי שלא. למה יש הורים? בגלל שכתוב בתורה, כבד את אביך ואת אימך. אם לא היה כזו מצווה, היית גודל על עץ. פתאום היה נופל איזה פרי, נפקה לשניים, היית יוצא איזה גמת קטן, הולך, כל יום גודל, גודל, גודל, זהו, מה נצלחה באווי אמא. הוא הולך כמו הבעל החיים, הפילה המליטה, נותנת לו ביתה בראש והוא עצמאי. צבי נולד הרגע, עשר דקות לאחר מכן הולך כבר. הולך, מתחיל לאכול, לא, אין מה לאמא מה להשקיע בו, חוץ מלהיות לידו, לא צריכה לעשות שום דבר. והקב". יאכל שנבלד מהעצים, יום אחד העץ הפרי יכבד, ייפרול, יבקה לשתיים כמו ביצה, והבן אדם יצא, ראש מגדל מהאדמה, כמו מלפפון, ואז שכבר תהיה מספיק גדול, תקרא את השורש ותצאה. בעיה. אבל הקב". עשה לך אבא ואימא, בגלל שכבר לפני בריאת העולם היה כתוב קבל את אביך ואת אימך, אז חייב שיהיה לך אביך ואימך. ומה הרעיה שזה לא בגלל הכרת הטוב? כי אפילו ערבי שונא ישראל שעשה לך טובה, למשל, עזר לך להרים ארגזים, להעלות אותם לקומה שלישית, נכון? אתה אומר לו תודה, נכון? יש לך הכרת הטוב אליו. נגיד שמחר תראה אותו תקוע עם איזה משהו, מתאמן, נימוס, אתה יבוא ותגיד לו, אחמד, מה קרה? אתה בסדר? וואלה, יש לך אולי לקרוא לגרר? נתקעתי פה. אז למה אתה עוזר לו? אתה יודע שהוא שונא ישראל. אתה עוזר לו לעשות לך טובה אישית אתמול. רץ, תרח, עירים. אז זה כבר הכרת הטוב. אז אם למחבל יש לך הכרת הטוב, קל וחומר להורים שלך, מה, צריך של זה מצווה מהתורה? זה בושה בכלל להגיד לאנשים, אתה צריך לכבד את ההורים. אתה יודע שאתה מודיע לי. זה בכלל לא זה, אלא זה הפוך. בגלל שמישהו, מה, הקבל שבחור החליט שיהיה מצווה כזאת, כבד את אביך ואת אימך, לפי התסריט הוא יצא לך אורים. הבנתם עכשיו? אז הכל ברור, כיוון שיש מצווה בתורה לתקוע בשופר בראש השנה, כיוון שיש מצווה לתקוע בשופר בראש השנה, אז הקב' ברוך הוא גלגל, שיהיה עקדה עם אברהם אבינו, עם האיל, שופר ראש של העת, כל זה בהתאם לתסריט.

יש תסריט מראש.

אז לפי זה יש ליקושייה. אז מה זה שאומרים שהקב' הוא הציע את התורה לכל הגויים והגויים עשו הצבעה והחליטו נגד ומי שרוצה אחר כך, מי שבאמת רצה לקבל את התורה אז נותנים לו להתגייר שהוא מתגלגל חזרה ואז מזעקים אותו להתגייר נמצא שהגויים היה ביניהם אימות אם לקבל את התורה או לא אבל השאלה, מה אתה מציע לגועים תורה שכתוב בה שירדנו למצרים והיינו עבדים במצרים? מה זה שייך לגועים? אתה מאמונה. קודם כל בשמיים, לכל מדינה, לכל אומה יש שר. אז קודם כל השר הזה שאל, אז הם עשו הצבעה ביניהם העמים. והיה מיעוט שרצה והרוב לא רצה. מה עכשיו לקבל תורה, מטלות? הרוב לא רצה, אבל אלה שרצו נאנסו, שהם לא יוכלו לקבל את התורה. אז ממילא, כאשר אנחנו גלגל אותם בדורות הבאים, ככה זוהר אומר שהם יתגיירו. אבל השאלה שלי, איזה תורה כאשר אנחנו נציע להם? הם רואים, אני, ה' לוקחם אשר יוצאתי אתכם מארץ מצרים. הם יגידו, אבל אנחנו ביפן, מה מצרים? זה לא מתאים לנו, התורה הזאת. הסיפור של התורה לא מתאים לנו. מה אתה מציע לנו? ספר שמדובר על עם אחר, על הבנים של אברהם, יצחק ויעקב. איך זה נוגע? מה זה? כאשר אנחנו תכנן לשנות את כל הסיפור של התורה, מה הוא הציע להם? רק את תריאג מצוות. אבל גם זה קשה, כי תריאג מצוות זה הכל זכר לציאת מצרים. אז נגיד עכשיו הוא בא לגוי ביפן, אומר בסדר, הסיפור הוא שונה. לא יהיה כתוב שבני ישראל ירדו למצרים, לא יוזכרו בני ישראל בסיפור. לא יהיה כל העניין הזה. אבל אני רוצה שתניח תפילין. אז הגוי יגיד, רגע, אבל למה אני צריך לניח תפילין? כי יש פסוק שזה זכר ליציאת מצרים. אז הכל המצוות גם כן, שבת, זכר ליציאת מצרים. הכל זכרת פסח, זכר ליציאת מצרים. קורבן פסח. יבוא היפני, יגיד, מה זה המצווה הזאת? יגיד, זה בגלל ששכחתנו את האלוהים של המצרים. אבל מה זה שכחלה? אני יפני. אז גם התרייג המצוות לא מתאים להם. יגיד קורבנות אולי, כן. חלק מהמצוות אפשר להתאים לגויים. אתם מבינים מה אני אומר או לא? אז מה הנקודה? מי מבין? אז התשובה היא, לא שהקב' הוא הציע לגויים את התורה, ובמקום היהודים, זה לא ככה, לא במקום היהודים, אלא מהי? אלא הסיבה היא ש... הקב' הוא הציע לגויים להתגייר עכשיו ולהצטרף לעם ישראל. לא שחלילה, אני נותן לכם במקום עם ישראל. זאת התורה של עם ישראל. וזאת נקראת תורת משה עבדי. הכל אותו דבר. רק מה? אתם עכשיו יכולים להתגייר. אם תתגיירו תהיו חלק מהעם ישראל. כמו שמשה גייר על דת עצמו את המצרים. אז נחזור לענייננו. אז עכשיו הגויה הזאת, בוא נראה מה אומר לנו המדרש, זה דבר מאוד מאוד מעניין שארבה לא שמים אליו לב. בוא נראה. יפד תואר, נכון? וחשקת בה, ולקחת לך לאישה, והבאת אל תוך ביתך, וגילחה את ראשה, ועשתה את ציפרוניה, והסירה את סמנת שוויה מעליה, וישבה בביתך, ובחתה את אביה ואת אמא ירח ימים. ואחר כך תבוא אליה, ובעלתה, והייתה לך לאישה. שומעים? רגע, והיה, אם לא חפצת בה ושילחתה לנפשה, מחור לא תמכרנה בכסף, לא תתעמר בה, אסור לך להפוך אותה לפרוצה, אסור לך לענות אותה, אתה צריך לשחרר אותה, אם אתה לא רוצה אותה, נגמר. בקיצור, אם ירד לך עץ רע, אוקיי. עכשיו, הנקודה היא כזאת. בורא עולם כביכול עתיר, אבל עשה הכל שלא תעשה. למשל, אם בן אדם ילך עם אשת יפת תואר, יעבור את כל התהליך, בסוף הוא כן רוצה אותה, והוא מתחתן איתה, מה קורה לו? יוצא ממנה. קודם כל כתוב שסופו לסנות אותה. כשבחור אומר, זאת שהתחתנת איתה בגלל היופי שלה, זה רק עניין של זמן עד שאתה תהפך לסונה שלה. זאת אומרת, היא תהיה הסרטן שלך בחיים. עכשיו תהנה, תתלהב מהיופי שלה.

רק עם רגויה.

על הגויה אני מדבר, גויה שגירו אותה.

אם יהודים היו מתחתנים זה רק בגלל היום שהגירו אותה.

לא, לא, אדם שנושא אישה יפה, אישה חייבת להיות יפה בעיניו. זה חלק מהאחיות. בקיצור, אז עכשיו, הקב' חומה אומר לו, סוףך לסנות אותה, כי מיד כתוב אחרי זה בתורה, כי טיינה לי שני נשים, אחת אהובה ואחת צנועה, אומר את התורה, הסבירים חזה למה זה סמוך בתורה, כל נושא שסמוך אחד לשני יש ביניהם קשר. כמו שאתה עכשיו מתלהב מזול ונדלקת והכל טוב ויפה, אחרי שאתה עבור איתה את כל התהליך ותתקרר מהעץ הרע, אתה תשאל את עצמך מה היא עושה אצלי פה בבית, איך אני אתפטר מנה. כשבחור אמר טוב, עכשיו הבנת שאתה צריך להתפטר מנה, אבל גם לה היא בן אדם, זה לא במה, אתה צריך להתייחס אליה בכבוד. שכנע אותה, תענה אותה, לא לעשות לה דברים, כמעט שאתה כבר שונא אותה, היית חושב להתעלל בה, לעשות לה, כי בסופו של דבר היא הייתה צריכה להיות שבויה. אבל עכשיו התורה אומרת, אתה צריך לכבד אותה, ואתה משולח אותה וכולי. עכשיו, האם מותר להביא שניים מהמלחמה?

שתי נשים?

שתי נשים. אחד לו ואחד לאבא שלו. אמא שלו נפטרה, אמא שלו נפטרה, הוא בן 20, אבא שלו בן 45, בחור נאה יפה, אמא שלו מסכנה אל המחלה, נפטרה. הוא יודע, אבא שלו יושב מדוכא בבית, הוא מכיר את הטעם של אבא שלו, תפס אחד בדיוק מתאים עלו. יש לו אבא בוחרי, הוא רואה עכשיו איזה גויה עוזבקית, אומר זאת הנה, נגייר אותה, תעשה לאבא שלי אשפולו, תביא לו גוג' גוג'ה, תעשה לו אחלה חיים זאת, העוזבקית הזאת. תכבד אותו, תשטוף לו את הרגליים, אתם מבינים?

זה מה שאני שואל.

זה מה שאני שואל. הוא רוצה אחד, buy one get one free. הוא רוצה על הדרך להביא, להביא עוד אחת. אומר לה, תגיד, יש לך איזו חברה פה שגם תרצה לבוא איתנו לארץ? בטח, כל החברות שלי רוצות לבוא. טוב, אני אקח עד לאבא שלי, אחד לאחי, אחד לשכן, כל הרווקים שמתקשים, נביא להם בחורות. אין להם הרבה דרישות, הן שבויות. מותר או אסור? מה אתם כל כך בטוחים? מי אמר לכם שעשו?

זה פשוט, כתוב שהם היו קיצר מלחמתה, לא הם יוזדים בבית.

או, בן בנשתי. כבודו נגלה בקיאות. תשמעו טוב, אני קורא לכם מילה במילה. תנו רבנן, וראית בשביעה, מה הפירוש? בשעת שביעה. אשת, אפילו אשת איש. למה כתוב אשת? אשת זה אישה של. אישה של. אם לא התורה הייתה צריכה להגיד אישה. ראית בשוויה אישה. אשת זה אישה של מישהו. זאת אומרת, מפה במילה אחת הקב'ה כבר גילה לך אפילו אשת איש. יפת תואר, מה זה יפת תואר? לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שמעו טוב, מוטב שיוכלו ישראל בשר תמותות שחוטות, ועל יוכלו בשר תמותות נבלות. פירוש. אם בן אדם עכשיו יש לו מצב של פיקוח נפש ואין לו מה לאכול, ויש רק בשר לא קשר, יש בשר שהגויים צדים חצבחשת, הורגים אותו, איך זה נקרא? בשר נבלה. ויש כאלה שחוטות, שבשחיטה התגלה שהסכין לא בסדר, או שהבאמה עצמה יש לה איזה עבר לא בסדר, או כל מיני דברים כאלה. מה יותר גרוע? לאכול בשר של באמה שנפסלה השחיטה שלה, או באמה שמלכתחיל להרגו אותה בתור נבלה? אז אומר את התורה, שימו לב, אומרים חזל, רגע, אומרים חזאל, מוטב שיוכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ועל יוכלו בשר תמותות נבלות. רגע, רגע, משמר, כשיש שתי עבירות לפניך בפיקוח נפש, אף על פי שכל אחת בפני עצמה מותרת, אבל ששניים מונחות לפניך, לך לעבירה הפחות גדולה. למשל, יש לך שתי מכוניות בחנייה, טסלה ואוטו רגיל, עם מנוע בנזין. ואתה צריך עכשיו בשבת מהר פיקוח נפש לקחת אשתך לבית החולים ללדת. אתה חייב לקחת את הטסלה. למה הטסלה זה איסור דה רבנן. וכן, ואוטו רגיל, כן, חשמלי, אין בזה אש.

הם באמת, שאירו לי אש. אבל רגע, אבל אין ניצוץ, אבל איזה סיבה אתה תתנגש?

לא, בניצוץ יש מחשמל ובפלורסנט. רגע, רגע, רגע. גם אם, גם אם יש ניצוץ, גם, צריכים לעיין איך המנוע שם עובד, איך הוא נדלק, המנוע החשמלי, אבל הניצוץ זה עבירה אחת. ולנסוע במכונית בנזין, כל לחיצה על הגז, זה עברה חדשה. אז ודאי שיש אלפים של עבירות. אז צריכים למעט כמה שיותר, בכילו לשבת. כן, זה ברור. אז עכשיו תשמעו טוב. תראו מה יוצא פה. אומר, אומר, מים וחש... למה כתוב וחשקת? חשקת, כל אחד החשק שלו, זה לפי הטעם שלו. אחד חושק בגבוהה, אחד חושק בנמוכה, אחד חושק בשמנה, אחד חושק בהרזה, אחד חושק בבעירה, אחד חושק בשחורה, כל אחד בטעם שלו. אז ממילא מה שכתוב יפה תואר זה לאו דווקא, זה יפה בעיניו. אחת, שהיא יפה בעיניו. ומה כתוב, לקחת לך לאישה, לך ולא לאביך. לך ולא למישהו אחר, לא אחת לו ואחת לבנו. מה זה ועוותה? מה לומדים מהמילה הזאת? שלא ילחצנה במלחמה. עכשיו שימו לב טוב, תוספות, מסכת קידושי נמות חפבט. אומר שלא ילחצנה במלחמה, פירש בקונטרס, רשי, לבוא עליה משמע מתוך פירושו, שבמלחמה אסור לבוא עליה. רשי, שיטת רשי. כן, שיטת רשי, הוא לא בא עליה עכשיו, הוא מכין אותה לקחת אותה איתו הביתה, שתעבור את כל התהליך. ואפילו ביעה ראשונה, היית אומר, תן לו פעם אחת ואחרי זה הוא ימתין, עד שיביא אותה ויגאר אותה. אינו מותר, עד לאחר כל המעשים, כל מה שהשם אמר, שתגלח ותפקה וכולי, זו שיטת רשי. טוספוט אומר, ותמה, אם כן, מהי כאמר? לא דיברת תורה, אלא כנגד יצר הרע. מה עשית בזה? קושייה מתבקרת, וכאילו שרשי לא ידע את זה. לא להתלהב, כן? אז תוספת אומר, מה, אז רגע, אז מה פה, מניעת יצר הרע פה? כי הבנתם, המלחמה אסור עד שיבוא לביתו ולאחר כל המעשים, איך נתפייס יצרו בכך? איך באמת נתפייס יצרו בכך? הקאטיק, היצר הרע במלחמה, יש עדיין, עכשיו במלחמה יש לו יצר הרע. ועוד חודש עד שיחזור, עוד חודש עד שיתפקה, עד שכבר תותר לו, מי יודע אם הוא יחיה בכלל.

אין לו טיטיאלי שברת על זה? מה מרגיע בזה?

הרב שלכם צריך לתוסף את השלום. ועוד כזה, מה יקר אילי בשר תמותות? כיוון שנתגיירה. למה קוראים לזה בשר תמותות? כן? הרי בסופו של דבר היא התגיירה, היא מותרת, זה לא עכשיו נבלה או משהו כזה, כן? ועוד כזה, שומעים? הרי כתוב תמר. מי הייתה תמר? בת של יפת תואר. לפיכך הייתה מותרת לאמנון. לאמנון. אחי מומנם מותו אבא, אבל לא מותו אימא, אחת מיפת תואר. כן? כי הדכתיב, דבר עליי אל המלך, כי לא ימנעני ממך. זאת אומרת, איך יכול להיות כזה דבר, שיתראו כזה דבר? בגלל שמותר מקרא רדי. ואם לא בא דוד על מאחה, כן? אם תמר עד לאחר כל המעשים, אם דוד, אתם מחזיקים ראש או שאתם מדברים? אני מחזיק ראש. אם תגיד שדוד לא בא על מאחר עד שהגיע למדינה ועד שחיכה וכולי, איך היא תהיה מותרת להמנון? משהו פה לא בסדר. הרי אחותו מהביבה איתה. שהרי אם תמר לאחר כל המעשים חשובה גיורת ולקוחים יש לה בה, כן? בקיצור, יש פה הרבה פלפול גדול, לא רוצה לשגיע אתכם, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו על דוד המלך ובזה נסיים. תשמעו טוב, דוד, היו לו שני בנים מגויה יפת תואר. אחד זה אדוניה בן חגית, כשדוד היה בן 70, הוא כבר היה רועד, היה קר לו, איך מחממים בן אדם, שלא עוזר לו תנור, לא כלום, צמיחה לא עוזרת, גוף לגוף. ככה גם מי שהקפה במפולת שלגים, האיש שלה עצה לה, חייב להוריד את הבגדים, לחבק אותו, רק החום הגוף יכול להציל אותו. אין מה לעשות. אז עכשיו רוצים, מחפשים בחורה, שתחמם אותו, שתהיה לו פילגש. פילגש זה אישה לכל דבר, אבל אין בה כתובה, אין לה זכויות כמו של אישה שקיבלה קידושים. יש שם שאלה, נגיד חבר וחברה חיים ביחד, חילונים. עכשיו הם עוברים מסורי כרת כל הזמן, כי בנידה הרי, כל פעם שהם ביחד זה כמו שהוא עם אמא שלו. חמור מאוד זה. הם לא יודעים, מסכנים, החילונים שלהם לא יודעים מה זה, כמה זה חמור, הם לא מבינים. אז כל פעם שהוא עם אשתו או עם חברה שלו, אין הבדל, גם אשתו שהוא... אשתו, היא לא הולכת למקווה, כן. עכשיו, השאלה היא, אם הבחור והבחורה חיו נגיד חודש, חודשיים בדירה, ורוצים להיפרד, האם האישה הזאת צריכה גט או לא? כי בציבור היא הייתה בעיני כולה אמשתו. כמו שאומרים, ידועה בציבור. אז עכשיו, האם צריכים פה גט מספק או לא? כי הם חיו כמו בעל ואישה, בזמן התורה. מי היה חי עם אישה בזמן התורה כבעל ואישה, בלי כידושים? לא, היה אחד כזה במשך אלפי שנה, שהגור עם בחורה בלי כידושים. התשובה היא, יש פוסקים שאומרים שצריך גט מספק, אבל, מה קורה אם הבחור לא רוצה לתת גט? הוא אומר, מה, היא שברה לי את הלב, עזבה אותי, אני לא מסכים שהיא תתחתן עם מישהו אחר. לא נסוים. חיו ביחד. באים לאותו אחד, אומרים לו, יחד, אל תיחזר. היא רוצה עכשיו להתחתן, היא הכירה מישהו. הוא אומר, אני דווקא יחזר. מה, היא שברה לי את הלב עכשיו שהיא רוצה להתחתן עם מישהו אחר? לא נותן גט. מנצל את העובדה עכשיו, שבאו להתחנן אליו. הוא לא חלם שבכלל הוא צריך לתת לה גט. מה יעשו? נותנים לה להתחתן. כי בעיקר הדין, לא צריך באמת הגט הזה. רק רוצים להחמיר לכל השיטות, רוצים להחמיר לכל השיטות, אומרים עדיף שיהיה לה גט ביד, אבל זה בעיה, מה יהיה אם הוא כהן? אם הוא כהן אז הבעיה הגט הזה, כי עכשיו היא נהיית גרושה פה, ספק גרושה. לכהן אסור להתחתן עם ספק גרושה, יהיה פה בלגן עכשיו. במקרה של כהן אולי עדיף ללכת על ההלכה וזהו זה. לא לתת לה גט, כי הגט הופך אותה לגרושה. אולי גרושה. ואז הכהן, אם באמת היא גרושה, הילדים חללים. נהיה פה בלגן. אבל רגע, רגע, רגע. רגע, רגע, קפצתם עכשיו לטובלת. כבר המשכנו הלאה. רגע. אז עכשיו השאלה שלי היא כזאת, למה בכל זאת לא מצריכים גט מעיקר הדין היום? התשובה היא, כיוון שהיום אדם לא מקדש אישה בביעה, בזמנם היו קידושי ביעה. לא היה חייו חופה וזה. נגיד בן אדם רוצה עכשיו להתחתן עם אישה, מכירים, זו בשכונה כבר תקופה, הם מוצאים חן בעיני אחד בעיני השני, בסוף הוא בא, על ידי שליח, אומר לה, משה רוצה להתחתן איתך. מסכימה? אומרת כן. דווקא מצחן בעיניי. טוב, יצאו כמה פעמים לפגישות, החליטו להתחתן. מה עושים? יש לי דירה, תבואי בבקשה היום, בשמונה נעשה קידושי ביעה. מביאים שני עדים, ילדי איחוד, שהעדים יראו את המכנסים לחדר וכולי, והוא בועל אותה, בשנייה שהוא התחיל איתה, הנה את אשתו. כיוון שהיה דרך לקדש אישה בביעה, אז בזמנם, היום אף אחד לא עושה את זה, אז ברגע שחבר וחברה גרים, עוברים לגור ביחד ומקיימים יחסים, זה ספק קידושי ביעה. ועל ספק קידושין חייב גט. אבל כיוון שדרך העולם היום, כמו שאמרתי קודם בהסתנית שהרב היה פה, שהיום כולם הסתניסים, וזה פשוט וברור, אין על זה עוררים. אבל פעם, לפני מאה, 200 שנה, 500 שנה, בן אדם לא היה לו מים. היה צריך ללכת קילומטרים בשביל להתרחץ. היום כולם הסתניסים. מי הולך לישון היומזיה וזה כולו.

על הבייה, על הבייה, שלי, הבייה זה בדיוק כמו שבו לספוטה, ויש שתי הידים, רואים את האישה נכנסת, שתי דמראות אשתו נכנסת עם מישהו לחדר, ואותו רגע כבר היא...

זה לא, זה לא פוסל אותה. שני דמראות הולכת למלון עם גבר זר, נכנסת לחדר, זה לא פוסל אותה. רק אם ראו ממש דיבוק בשר. דיבוק בשר. דיבוק בשר.

רק לחשב מאחקות השם של הטלוש בוכו.

לא, זה מצריך, אישה סוט... זה מצריך לקחת אותה לקוהן. זה מצריך. זה ודאי. גם בלי זה, רק הבעל חושד, גם בלי הדין. רק אם הוא חושד הוא יכול לקחת אותה כבר.

טוב,

אני באמת אסיים עוד דקה, כי אתם באש, אתם פה.

הרב, חכם לך, עכשיו תעשי את זה, שתיים שלחו. טוב.

בקיצור, רבותיי, שמרו טוב, רק לפני שהם סיימים. אז היום, בגלל שלא נהוג לשאת אישה על ידי ביה, לכן לא באמת צריכה זה, אבל מה קורה עכשיו, אם עשו חתונה, ואחד מהשני עדים שראו שהוא שם לה תטבד ואמר לה, אריית מקודשת, אחד מהם היה מחלל שבת. מה דינו של מחלל שבת בתורה?

הוא לא נאמן לידו.

רגע.

בתורה

כתוב, בתורה כתוב, ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם, ברית עולם, ברית נצחית, ביני, מי מדבר? הקדוש ברכו, ביני ובין בני ישראל, אותי לעולם. מה ההסכם ביני לבין עם ישראל כדי שימי ובניי? שמירת השבת. ביני ובין בני ישראל, אותי לעולם. כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ, וביום השבירי, שבת... והיא נפש. בשבת הוא לא ברא כלום. אסור לייצר שום דבר בשבת. לא חשמל, לא אש, לא לדפור, לא לכתוב, לא לתקן, לא לזרוע, לא לקצור. כל הדברים האלה שמיצירות וזה אסור. מה ההמשך של הפסוק? מחל אליה, מי שהופך את שבת ליום חול רגיל, אוטו, רדיו, סיגריות, עבודה, כל הדברים האלה. מחל אליה מות, יומת, צריכים להוציא אותו להורג פה על ידי סנדרין, היום אין בית מקדש אז אין סנדרין, אבל אם היה סנדרין היום צריכים להוציא את המחלת של שבת בסקילה להורג. אבל זה לא עיקר ההונש, הסקילה זה ההונש הקטן. מה כתוב? ונחרתה הנפש ההיא מהמאה. הקדוש ברוך הוא מצהיר שהוא קוראת את החילוני הזה, את המחלל שבת, קוראת אותו מעם ישראל לעד ולעולמי עולמים. מיליארדים של שנים הוא סובל בעולם הבא, זה שהוא לא שמר שבת. מיליארדים של שנים. ואין לו מנוחה והוא משתגע, הורג את עצמו. כי זה העבירה הכי חמורה, זה יותר גרוע מרצח. העונש של מחלל שבת בתורה, הרבה יותר חמור מהעונש של רוצח. רוצח, הורגים אותו בשנייה על ידי חרב, הוא לא מרגיש כלום, נותנים לו לשתות יין, מלא שמרים, ככה 50%, הוא אומר סברי מרנן, עונים בבית דין למוות, מוצאים את החרב, והורגים אותו. אבל מחלל שבת זה טקס שלם, מביש, בושה נוראית, מדבישים אותו באיזה פיג'אמה מיוחדת, מוצאים אותו מהבית דין, מוליכים אותו, וכל המשפחה והשכנים והאנשים של העיר עומדים כולם בצדדים וצועקים ובוכים, וישתות צורה אחת, ומוליכים אותו להר, מעמידים אותו שם על ההר, ודוחפים אותו מההר, גם נותנים לו לשתות את היין, דוחפים אותו, זה דומה לעז לעזאזל, דוחפים אותו מההר, דוחפים אותו מהער, הוא נופל, ברוב המקרים הוא כבר מת בנפילה אבל יש מקרים שעוד הוא זז, הוא לא מת אם הוא לא זז, יש סלע ענק מלמעלה בקוטר של איזה שתי מטר דוחפים את הסלע והוא בום נופל עליו ומוחץ אותו, עושה מנו מרק. ואם בטעות הסלע נפל נגיד על הרגליים או על הבטן, אבל הראש עוד זז, עומדים שם אנשים עם סלעים וזורקים לו על הראש. וככה הקדוש ברוך הוא, שהוא הרחמן הכי גדול שיש בהיסטוריה, אמר לעשות למחלל שבת. פעם שאל אותי איזה חילוני, מה באמת היו ככה עושים ליהודים? אמרתי לו לא. כמעט אף פעם לא הוציאו אחד לעורק. תמיד הבדין עשו כל שביכולתם למצוא סתירה בין העדים. העדים באים מעידים שהוא שחיל אל שבת. היו שואלים אותם בלי סוף שאלות, עד שבאחד השאלות הם נופלים. איפה זה היה? מתחת לעץ. איזה עץ? עץ רימונים. איזה גודל היה רימונים? אחד אומר ככה, השני אומר ככה. אומר, אה. זה כנראה, אתם מדברים על שני עצים שונים. הוא אומר, מה זה שייך לרצח? לחילוד שבת? אנחנו ראינו אותו מחלל שבת, מדליק אש. לא, אבל יש סתירה בעדים. אתה אמר את הרימונים הגדולים, למה? העיקר לו להרוג אותו. לך. הקב' כבר יטפל בך, אנחנו לא דואגים. למה שאנחנו נשפוך את הדם? אז כתוב בגמרה שבדין קטלנית, בלי רחמים, היו מוצאים אדם אחד ב-70 שנה להורג, רק כדי להרתיע את העם. זאת אומרת, זה כמו שאומרים בעם, חוק ללא שיניים. לא באמת היו מיישמים את זה. השאל אותי איזה חילוני פיקח, אומר לי, אם ככה, מה מטרת העונש, אם לא מיישמים אותו, אז איך זה מרתיע? הרי עונש, אם מיישמים אותו, אז הציבור דואג. אבל אם זה רק כתוב בספר החוקים, ואף פעם הממשלה לא ישמע את החוק הזה, אז זה לא מרתיע אף אחד, כי כולם יודעים, לא יעשו לי כלום. שאלה טובה, נכון? אז אני עניתי לו תשובה, ובמקום הוא חזר בתשובה. במקום. מה עניתי לו? אמרתי לו, תשמע, בוא נגיד ש... בסדר, לא יארגול, אין, אין סקילה, תחיית, הכל כרגיל. אבל עכשיו שאתה קורא כזה דבר בתורה, שהיה קדוש ברוך הוא כותב מחדש על מות יומת, מות בעולם הזה, יומת בעולם הבא, ואני קורא את הנשמה שלו לעד ולעולמי למים, ואתה בא רואה מה פירוש מות יומת, מה זה סקילה, איך היו עושים את זה. ועכשיו אתה חושב, יו, ריבונו שלם, אני נוסע באוטו בשבת, אני מעשן, אני בטלפון, אני בטלוויזיה, ובורא עולם שנותן לי חמצן, נותן לי מים, נותן לי בריאות, נותן לי אישה וילדים, בית, מקום לישון, כל מה שאני צריך בחיים הוא מספק לי. אני לוקח את זה, משתמש בזה נגדו. ובורא עולם אומר, זה מה שמגיע לך לקבל. צריכים לפוצץ לנבל כמוך את הראש. זה שלא עושים את זה, זה לא רלוונטי. אבל זה מה שהשם כתב בתורה שמגיע לך. איך אתה יכול לחיות עוד דקה אחת בכזו רמה של כפיות טובה. ההוא קיבל, כמעט התעלף. אומר לי, וואי, לא חשבתי על זה. בלי נדר? בלי נדר? אני מיד מתחיל לשמור שבת. אמרתי לו, אם נדר? הוא אמר לי, לא, אסור נדרים. אמרתי לו, אתה כבר נדרת באר סיני. אין נדר על מצוות התורה, אתה כבר מחויב. אין נדר חל על נדר. בקיצור, רבותיי, תשמעו טוב. אז עכשיו יש עד אחד, לא שומר שבת. באו רובן ושימון, נגיד שהשימון הזה לא שומר שבת, חתמו על הכתובה, חתמו עדי קידושין, הכל. פתאום התברר למחורת ששימון הוא לא אפשר מרשבת. מה קורה עם הזוג? לא נשואים, לא נשואים. גיא מרב קידש אותם? קידש אותם, אין קידושים, אין להם, כן, שני עדים שומרי שבת. כי מחלל שבת כתוב בשולחן ארוך, הרי הוא כגוי לכל דבר. רגע, הרי הוא כגוי, מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. כל הדינים של גויים מדובר ב... אפילו מחלל שבת נגע ביין, צריכים לשפוך את העין לשירותים. מחלל שבת בישל, אסור לאכול מהאוכל. מחלל שבת עיד, העדות פסולה. החתן וקלה לא נשואים. מחלל שבת נפטר, אסור...

רגע.

הרב מביא איתו עוד עד. הרב מביא איתו. הרב, עד שבן-בן אשתי יאשן את הסיגריה שלו. לא, לא, לא, עדיף לשמור שבת. עכשיו לא מקשיבים, חבל. בקיצור, עכשיו יש שאלה. הזוג לא נשוי, צריכים לחתן אותם מחדש. לא צריך מסיבה, מביאים שני נמשרים, עושים מחדש את זה, מגמר. אבל עכשיו, האם הוא צריך תשובה לתמול בלילה שהוא היה איתה באינטימיות? הרי כתוב לא תהיה קדישה בבנות ישראל. אסור, אסור לשכב עם בחורה אלא אם כן היא אשתך. ואתמול היא לא הייתה עדיין אשתך, היום היא נהייתה אשתך. כי אחד המחללי שבת דפק את הסיפור. כי מחללי שבת הוא כגוי וגוי פסול לעדות. הוא לא יכול להעיד בחתונה יהודית. הוא ממילא, הוא ממילא, הבן אדם הזה עכשיו עבר עבירה, חתן. אבל זה בשוגג. זה נקרא משוגעק. הוא אמור לדעת שהוא לא נשוי. זה האחריות היא על הרב. הרב היה צריך להביא איתו...

אבל עכשיו שאני יודע כבר אז אני...

היום כל הרבנים מביאים איתם לפחות אחד שומר שבת יחד איתם, שהצנקל. ותמיד גם יש באולם לפחות אחד, לפחות אחד דתי.

אחים

לא יכולים להיות, הקרובים לא יכולים להיות לדין. אוקיי, היה עד. אז הם נחשבים בכל זאת? קרובי משפחה, קרובים קרובים, אבא, אח, בן, הם לא יכולים להיות עדים. סולים לעדות. רב של צוהר. כן? רב של צוהר שילך לבית צוהר בקרוב. נו, נו. צריך להתחתן מחדש. צריך להתחתן מחדש. אבל עכשיו זה רק... אבל צריך להיות מזל שאשתו עדיין רוצה להיות נשואה אליו. כי אם אשתו התברר לה שהם לא היו נשואים עד עכשיו, היא יכולה לקום וללכת בלי גט. נגיד שהיא דיברה איתו כבר על להתגרש והוא לא רוצה לתת לגד ופתאום התברר שאחד העדים לא היה שומר שבת אז היא יכולה להגיד לו, וואו, הרגע התברר שאני לא נשואה אליך מהם כל הארבע שנים האלו שלה איתך? ארבע שנים שהוא חי איתה באיסור חזר בתשובה, הוא צריך לעשות תשובה על איסורי שוגג זה הכל נחשב שוגג, הוא חשב שאשתו סתם הקרשבח הוא יקל איתו, כי מי שאשם בזה זה הרב. מי אשם בזה? זה כמו שאתה מזמין מועל לעשות ברית מילה והמועל פישל. לא עשה את הברית כמו שצריך. אתה אשם? מה אתה מבין בברית? חלל שבת לא משלים עניין. עמי הארצות. בבתי כנסיות של תלמידי חכמים בשום פנים ואופן לא מבינים. רוב הדתיים הם המארצות, הם לא לומדים הלכה, לא לומדים תורה. אז הם מחפשים אחד מהרחוב.

ותגיד להם את הדברים האלה, אתה לא יכול לקרב אותם אפילו.

הפוך, רק זה מקרב אותם. נץ. הפוך, רק זה מקרב, כי הרבה חילונים הם אנשי אמת, הם לא סובלים בלוף וזיוף. כשהם רואים אחד כמוני בא ונותן להם את כל הפצצות בפנים, במקום הם חוזרים בתשובה. או שהם מקללים אותי והולכים. שווה לי, שווה לי שיקללו. 20 אחוז יקללו, עוד 20 אחוז יהיו ככה מאוחזבים, עוד 20 אחוז לא יאמינו לי, לא יקבלו דבריי, כי הם לא באים לבדוק. ואשר יחזרו בתשובה. אז מה, 40 אחוז, לא טוב שיחזרו בתשובה? טוב מאוד.

אתה אמר גלי, אתה מסוגל לחיאת לבן אדם בו שישנק לך כמה אלף מוחכות שאמרו לך?

100 אחוז. טוב, אני רק, אני רק... מה פשעה?

אתה שומע שאתה...

אני רוצה רק לסיים, לקרוא לכם את דברי הרמב״ם. אם תרשו לי, לקרוא לכם את דברי הרמב״ם, תשמעו אותו. דרך אגב, אתם יודעים, אפילו מחלל שבת אסור לקבור אותו בבית קברות יהודי. צריכים לקבור אותו כמו גוי, לעשות גדר, לעשות גדר בין השומרי שבת לבין המחללי שבת. כשהאבא שלי נפטר ברחובות, כן, אבל הם לא ידעו את זה למה כי כשאבא שלי עבר מבת ים לרחובות כבר היה זקן והוא לא יכל כבר לעלות ולרדת שש קומות מדרגות אז מה קרה? שבבת ים היה לו בית כנסת מתחת לבית והיה רק שלוש קומות ברחוב אלפר היה ממש ממול בית כנסת כן, ברחוב אלפר, 19 כן, שם הוא היה גר, הוא היה הורד שעה שועה, שעה שועה כן, ליד ציפורה עכשיו כשהם עברו לרחובות אדירה שהם מצאו העקומה שישית, אבל בשבת אי אפשר מעלית. אז הוא לא יכול לעלות ולרדת שאין, אין בבניין הזה מעלית שם. בקיצור, אז מה קרה? לא הכיר אותו בבית כנסת הרב. לא הכיר אותו. אז אחרי איזה שנתיים שלוש מה שהם עברו, הוא נפטר. פתאום גיסי מתקשר אליי, פה היה היום ראשון בבוקר, אנחנו היינו בדרך לשדה תעופה, מוצאי שבת, אחי ואני, באמריקה. אומר, יש בעיה גדולה. לא רוצים לקבור את אביך במחלקה של היהודים, רוצים לקבור אותו במחלקה של הגויים, של המחללת שבת. לפני כמה שנים, ארבע שנים. כן? לא קוברים חילונים בבית קברות של יהודים, זו ההלכה. כי מחלל שבת נחשב לגוי, הוא לא נחשב יהודי. כן. אלא יש בתי קברות אזרחיים של הממשלה, של העירייה. שם גם תביא את החתוד שלך, יקברו אותו. שם קוברים את כולם. מדבר על בית כברות שמקיים את ההלכה היהודית ששם כל המקומות, ירושלים, בני ברק, רחובות, צפת, כל המקומות שם הולכים לפי ההלכה, בהלכה כתוב שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש אבל עושה עבירות, נגיד לא אוכל 100% קשר, קצת לשון הרע, כל מיני, מתגלח בטער. הוא לא כזה רשע גדול כמו אחד שממש חלל שבת, שהוא הכי גרוע, כי זה הרי עבירה יותר חמורה מרצח. אז עכשיו בטעות קברו בין המחללי שבת, בטעות קברו רוצח ששומר שבת. ראש המאפיה, מאפיונר, אבל שומר שבת. מוריד אנשים, יורד בהם, הורג אותם, פרוטקשן. קברו אותו בין המחללי שבת, והמחללי שבת האלה לא רוצחים, לא פרוטקשן, לא כלום, סתם אנשים רגילים. בגץ, כל אלה חברי כנסת, מחללי שבת. קברו בטעות רוצח עם מחללי שבת והתגלתה להם הטעות. כבר הייתה לוויה הכל, באים למוחרת, חייבים לפתוח את הקבר, ולהוציא אותו משם כי זה ביזיון גדול לרוצחים, ביזיון גדול לרוצחים שכברו ביניהם מחלל שבת. תשמעו מה אני אומר לכם, מה כתוב בהלכה? ביזיון גדול לרוצחים, הרוצחים מתלוננים בשמיים, איך קברתם לידינו כזה רשע? וחייבים לפתוח את הקבר ולהוציא אותו ולהעביר אותו למחלקה שמחללה שבת. אז ברוך ה' שגיסלי התקשר אליי, מיד התקשרתי לאיזה רב, אמרתי לו, שמע, אתה מכיר את אבא שלי, אתה יודע שהוא היה שומר שבת, לך מהר, תן לה רבנות מכתב שתמיד שהיה שומר שבת, כי אם לא, לא יקברו אותו בחלקת שומרי שבת. והרב הזה סידר את העניינים תוך שעה, ונתנו לנו חלקה בשומרי שבת. זאת אומרת, אם לא הייתי מתערב, לא היה לנו בחלקה של השומרי שבת, בית קברות אזרחי, כולם שם חלקי שבת, כמעט כולם. אז אין בעיה, אז גם גויים קוברים שם, כאלה שהיהדות שלהם בספק, כל מיני אוקראינים, רוסים, הכל, קוברים את כולם. כל אזרחי העיר קוברים. אבל זה גורם לצער, אם קוברים ביניהם שומר שבת, נגיד בבתי קברות של רישון, חולון, שם ליד הים, ושם, אם יש אחד שהוא היה שומר שבת וקברו אותו שם, יש לו איסורים גדולים מזה, שהוא מוקף במחללי שבת. עכשיו, כן. עכשיו רק אני רוצה לקרוא לכם את דברי הרמב״ם. רק את דברי הרמב״ם. תשמעו טוב.

תשמעו עכשיו.

אתם יודעים, יש דעה כזאת. תגידו, שאלתם את עצמכם למה הרבנים של היום כולם פוחדים להגיד את מה שאני אומר לכם פה הלילה. הרי אף רב לא אומר את זה. אתם ראיתם מי שמדבר על זה בדרשות? אני כנראה היחיד שנשאר בעולם שמדבר על זה. הרב מר אליהו. הרב מר אליהו, שיחיה, גם כן דבר, הכל דוגרי, בלי פחד. בלי פחד. יפה. ואולי יש עוד כמה, בואו לא נגזים, יש כמה, ברוך השם, יש. אבל כולם מבינים שלפחות 90% פוחדים להיכנס לנושאים האלה. למה? אתם יודעים למה? אז יש כמה סיבות, שימו לב, אני מלבן לכם את הכל. יש סיבה אחת, פוחדים מהביקורת. ומה יגידו עליהם? יתחילו לגדף אותם, השמאלנים, זה, פוחדים. דעה שנייה, הם פוחדים שיפסיקו להם התרומות, כי יש הרבה מחללי שלבד שאוהבים לתרום. ברגע שהרב אומר לו, אתה יותר גרוע מגוי, אתה נחשב כגוי, ואתה יותר גרוע מרוצח, בעיני השם, הוא לא רוצה, במקום להגיד לרב, במקום להגיד לרב, תודה שהארת את עיניי, אני אמודה לך שהצלת את חיי, הוא הולך ומלכלך עליו בכל העיר. ראית את הרב המשוגע הזה? ראית מה הוא אמר לי? לא מתבייש, כפוי טובה, אני תורם לבית כנסת. אז הרבנים פוחדים מזה. ויש עוד סיבה. יש סיבה אחת שהיא לשם שמיים. כל הסיבות שאמרתי הם לא לשם שמיים, זה פוליטיקה. אבל יש סיבה אחת שהיא לשם שמיים. הם עושים חשבון, הדור היום של החילונים לא למדו בחיים תורה, לא יודעים כלום. הרבה מהם נחשבים כמו תינוקות שנשבו, כאילו שחטפו אותם מגיל שנה מהאריסה הגואים וגידלו אותם כמו גואים. הם לא יודעים כלום, מי למד אותם? שבת, תפילין, לא יודעים כלום. אם אנחנו נדבר ככה חזק, יכול להיות שהם יברחו. הם יגידו, מה? זה היהדות? ככה שהם אמרו, פוצץ לי את הראש עם הבעים, סלעים, אני לא רוצה שום דבר מזה. אז הם אומרים, בואו נקרב אותם לאט-לאט בדרכינו, בתקווה שהם אנשי אמת, והם יתקרבו לדעת גם בלי אף חדות. מי לדעתכם צודק? השיטה שלנו, שאני, כמו שאני מדבר עכשיו הכל על השולחן, או השיטה של אלה שמייפים את הכל, שהם אוהב אותך, אין לך מה לדאוג, אפילו שאתה מחלט שבת, אלא שמסבלנות, הוא מחכה לך כבר 20 שנה, מחכה לך... רגע, רגע, רגע. לא, אני שואל. אז אני שואל, מה לדעתכם היא השיטה הנכונה? בוא נראה מה, בוא נראה, אני אגיד לכם עכשיו מה. מה השפיע עליך?

אני שמעתי, הייתי בזכריה של סכם מפולטלת, פתאום עלה לי דרשה בפייסבוק, סמינר, ראיתי רבני זקן בלי כלום, אמרתי, אה, שמעתי את כל אלה, נפלתי עליו.

אז אני אגיד לכם, אז זה, לכאורה כל אחד יביא טענות לטענה שלא ראיות, ובאמת, כל אחד יכול לנסות לשכנע למה השיטה שלו היא צודקת. אבל אני אביא לכם ראייה מראשי, מהרמב״ם, שיש רק שיטה אחת לקרב אנשים. אין שתי שיטות. אני מראה לכם ראייה. אני קורא לכם את דברי הרמב״ם. רגע. רגע. הרמב״ם, בהקדמה למורה נבוכים. ממש, עוד שתי דקות וסיימתי. הרמב״ם בהקדמה למורה נבוכים. זה מה שהרמב״ם כותב. כללו של דבר.

תקשיבו רגע.

כללו של דבר. אני הגבר, אשר אם נסגר סביבו הדבר, אם אתם סוגרים עליי מכל הכיוונים, וצר לו המעבר ואין לי איפה לברוח, ולא אמצע עצה ללמד אמת שהוכח, אלא, אלא עד כדי כך שיתאים למעולה האחד ולא יתאים לעשרת ענפים סחלים. אני מפרש, את המילים של הרמב״ם הם קצת כבדות. אני, עכשיו סגרת עליי, לא השארת לי ברירה. יש לי עכשיו, אין לי איפה, אין לי מעבר, אין לי מאיפה לברוח. ואני לא מוצא שום עצה ללמד את האמת שהוכחה, האמת של התורה, אלא על ידי כך שיתאים למעולה אחד ולא יתאים לעשרת אלפים סחלים. יש לי עכשיו אצטדיון עשרת אלפים חילוניים, כולם חללי שבת. אחד מהם איש אמת עם ראש על הכתפיים. מבין מהר דברים. שומע מה זה מחלל שבת בעיני ה' הוא מבין. שומע מה זה גנב, שומע מה זה נועף, שומע מה זה הומו, שומע הכל, מבין מהר. לא צריך שכנועים. רואה מה שכתוב, מבין עניין. ומסוגל שהשכל שלו יעבוד. אומר הרמב״ם, יש לי בהצטדיון עשרת אלפים שחלים, עשרת אלפים אנשים מטומטמים, כמו רוב העולם, אבל יש לי בן אדם אחד חילוני על רמה, אחד עם ראש על הכתפיים שאפשר לדבר איתו, הוא שואל העניין, הוא מקשה לעניין, וכשנותנים לו אמת, הוא מקבל. שימו לב מה אומר הרמב״ם, שלא תגידו אני אמרתי, אתם מבינים שכל דבר צריך להביא ראיות. הרי אני מעדיף לאומרו, בשבילו ולא אחוש לגינוי אותם ההמון המרובים. עשרת אלפים נופחים, מגדפים, צועקים, מתרחקים, לא רוצים לשמוע מרבנים יותר. והאחד הזה אומר, תמשיך כבוד הרב, תמשיך, תמחזק אותי. אני עכשיו מדבר עם האחד, ובזמן הזה שאני מקרב אותו, עשרת אלפים מתרחקים, קמים והולכים, סוגרים, זורקים את הכיסא ויוצאים. אומר, ולא אחוש לגינוי אותם המון המרובים, ואתפל בהצלת אותו הנעלה היחיד, ממה שנלקט בו, מסכן הולקות של השטן של הסיטרה האחרה, אני אתמקד בו כדי להציל את האחד הזה, ועורהו במבוכתו עד שיגיע לשלמות וירווח לו.

עכשיו יש 30 אלף.

אומר לך הרמב״ם, יש לך פה עשרת אלפים מתעצבנים, איזה רע וותם, הוא מדבר קשה, מרחיק, זה לא עושה קירוב, זה לא, זה כולם צועקים ושואגים ונופחים, ומביאים את כל העיתונאים השמאלנים לעשות כתבה נגדו, ויש אחד בקהל אומר, כבוד הרמב״ם, מאוד התחזקתי, אתה יכול להמשיך, תמשיך, עזוב אותם, תמשיך, אני, אני ממש, אני ממש מתפעל ממה שאני שומע. ועשרת אלפים צורכים בואו סלק מפה והוא ממשיך עם האחד זורקים עליו עגבניות, ביצים, מה לא נופחים, צורכים, משתוללים עושים הצגות והאחד הזה מתחזק כבוד הרב אני מקבל על עצמי שמירת שבת אומר הרמב״ם זה היה מצוין טיפלת, הצלת את האיש האמת הזה שמטומטמים יצעקו עד מחר.

זה לא משנה ש9999 מקללים.

לא משנה. בעיה שלהם, שהקב' נתן תורה, מה, הוא לא ידע שיהיה מטומטמים? לא ידע שיהיה שמאלנים? לא ידע שיהיה כופרים? לא ידע שיהיה אנשים מזויפים? אנשים שנותנים תירוצים? רגע, הוא לא ידע, רגע. היא לא ידעה שיהיה אנשים שמחפשים כל הזמן תאוות, היא ידעה את כל זה. ואף על פי כן הוא כתב בתורת ההונשים של האנשים האלה. זאת אומרת, אני לא מזיז לי מה אתה חושב. זה יהיה הסוף שלך. קהילה יש תתעורר ותשתנה. למה? אם תמשיך ככה, אתה תשלם את המחיר. זהו, זהו. תגיד, החוק במדינת ישראל, אכפת לו אם אתה מטומטם או לא? אם עכשיו תפסו אותך לגונף בסופרמרקט, עוצרים אותך. מה להגיד אבא שלך, יש לי בן אהבה, אל תרחמו עליו. מצטערים, מה זה פה? זה אין פה. כל העניין הוא, דרך אגב, גם כל אלה שאומרים, אני מטומטם, אני זה, קשה לי, אני לא יכול, שזה מגיע לכסף ועל הקרישים. קרישים, הם מבינים טוב טוב, אבל כשזה מגיע לשמירת מצוות ולהתגבר על התאוות, הם מתחילים עם הטירוצים. זה היה רמבם. עכשיו בואו אני אגיד לכם רשי. רשי, בפרשת אחרי מות, על הפסוק הראשון כתוב, והיום מרשים אל משה אחרי מות בני הארון. שואל רשי, בשביל מה היה צריך להגיד בפסוק, שהשם דיבר עם משה אחרי מות בני אהרון. הרי כבר למדנו בסוף פרשה הקדושים שם שבני אהרון מתו. מה עכשיו בפרשה הבאה צריך להתחיל עוד פעם בני מות בני אהרון? די, גמרנו עם בני אהרון. אומר רשי שעכשיו השם בא ואומר למשה אני מדבר איתך אחרי שהרקתי את הבנים של אהרון שלא שמעו בקולי. אומר רשי זה דמשה לשני רופאים יש רופא אחד אומר לך אל תשתה קר ואל תהיה במקום של תחיו אל תשתה קר ואל תהיה במקום של תחיו שמע תחלה אתה יכול להיות שאתה תהיה חולה להיות במקום לח וקר ולשתות קר והרופא השני גם אמר אותו דבר אל תשתה קר ואל תהיה במקום של תחיו שם התכלה כמו פלוני, שעשה ככה ומת. שני רופאים אמרו לחולה אותו דבר. אחד אמר לו אסור לאכול ככה ואסור ללכת למקום קר. והשני אמר אסור לאכול ככה ולשתות ואסור ללכת למקום קר. כי אחד, רובן הזה שעשה, הוא עשה ככה ומת. ‫שואל רשי איזה משני הרופאים ‫הוא רופא טוב, ‫אומר אך ורק השני, ‫שהשני זרזו לעשות מה שטוב. ‫הראש, בדיוק, השני הפחיד אותו, ‫והראשון לא הפחיד אותו, ‫ובלי פחד... אף בן אדם לא זז מילימטר בתיקון עצמו. מילימטר. רק כשהרופא מראה לך תריאות שלך על המסך, ואתה רואה את הניקוטין זורם לך בדם שמגדילים את זה, אתה מקבל אלם. סיפר לי איזה מישהו, אומר לי שני הבנים שלי היו מאשנים כמו כתר. לקחתי אותם לרופא טבעוני. אמרתי לו, תגדיל, תראה להם מה שירת עלי. הם צפצפים עליי כשאני אומר להם להפסיק לאשן. הראה להם מה קורה בגוף שלהם ואיזה זפת יש להם בריאות, הם קיבלו שוק ואחד מהם נשוי, הוא אומר לו אתה גם מעביר את הרעל הזה לאשתך ולעובר שלה, הוא אומר, אשתי לא, אני לא מעשן לידה, אני מעשן בחוץ, הוא אומר, זה לא מעשן, זה מהדם עובר, מהרוק, מהזמן שאתה מנשק אותה, הזמן שאתה מתייחד איתה, מה שיש לך בתוך הדם, נכנס לה לתוך מערכת הדם. עכשיו אתה רואה את הרעל של הניקוטין, בגדול, מגדילים את זה. אתה רואה את זה בתוך הגוף, הוא מראה לך מה זה עושה לגוף. אה, שהוא מדהים, טכנולוגיה מפותחת. הוא אומר, שניהם במקום יפסיקו להשן. עכשיו, אם הרופא לא אמר אליהם, רק אומר להם, זה לא בריא להשן. משרד הבריאות קובע, זה על כל קופסה כתוב, מי מתייחס לזה? ברגע שאתה מראה לבן אדם מה קורה לו כרגע בגוף ואיך הוא עומד עוד מטלמות הוא מקבל פחד פחד זה המתנה הכי גדולה שהקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל. פחד מציל אותך מסמים, פחד מציל אותך מבגידות, פחד מציל אותך מגנבות, מבתי סוער, ממוות, מלהיות משותק. אתה דואג בכבישים, אתה נהג פחדן, אתה לא מת. אתה נהג משוגע, חותך, אתה נופל מתאום ומת. או שאתה נהיה משותק, יש לך 40 שנה על כיסא גלגלים. מה גרם שאתה משותק וסובל 40 שנה? החוסר צחל, החוסר פחד. ועכשיו אני אשאל אתכם שאלה, מי יודע מה הם שני הסימנים של חוכמה בחיים? איך אתה יודע אם ילד הוא חכם או טיפש? מיד בתחילת חייו, איך יודעים? שני סימנים של חוכמה שמעידים אם הבן אדם חכם או טיפש, מי יודע? דבר ראשון, בושה. בושה. בישן או לא? מתבייש לעשות דברים ליד אנשים או לא? ושתיים, פחדן. אני, כשהייתי נער, היה לי איזה בן דודה אחד, אבא די.

אח שלו. שאל תגיד שמות זה לא שאלה ראשית.

טוב, אם כבר אמרתם שמות, אני לא מספר את הסיפור. לא אפשר, זה יהיה לשון הרעה.

לא משנה, קפוץ מהמפד. קפוץ מהמפד.

לא, לא, אני רציתי לספר סיפור מהילדות, שהם למדו אותנו מוסר אסכם. לא, לא, עכשיו הוא כבר נהפך לעבריים, אני אספר את זה. אי אפשר לספר את זה. בקיצור, רבותיי, סיכמנו את הסוגיה. ראיתם שגם רשי וגם רמב״ם אומרים שמי רב או רופא, רב זה רופא נשמות, רופא זה רופא הגוף. שלא אומר לשומעים שלו את האמת בפנים, איסע בתוצאות. זה שבאו לו אנשים עשרים שנה לשיעור, ועשרים שנה הוא לא אמר להם, מה, מתי תחלל שבת, מה, תמשיך, תראה איך אתה מתלבש, תראה איך אתה נראה, מה זה הקאקווים האלה, כל הדברים האלה שאנשים רוצים. הוא לא אומר להם כלום, הוא איסע בתוצאות. אני הייתי בבלגיה, בית כנסת של הגרוזינים.

גרוזינים זה קשה.

גרוזינים. יש בהם שתי מעלות. מעלה ראשונה, אין אנשים יותר נדיבים בעולם מהגרוזיני. אין בעולם גרוזיני אחד קמצן. אין כזה דבר. כל גרוזיני שתבא אליו, חילוני, דתי, לא משנה מה, יש בעיה וזה, פותח, תארנק, נותן הכל. אנשים נדיבים. זה המנטליות של כל האומה הזאת. ודבר שני, יש להם עוד מעלה, אדם שלהם רותח, מבאבע, חם, רותח, רותח, יש איזה טסטר אחד, שבילי, הלך אצלו לטסט, אז אמר לו, נו, עברתי, אומר, בארבע תתקשר, יגידו לך. בארבע הוא התקשר, והטסטר עונה, שלום, זה שבילי. הוא אומר, אני עברתי טסט. אומר, שבילי, אני אצטער, היה לך כמה בעיות? נכשלת בטסט. איפה בית של טסטר? אני בדרך להרוג אותך. טסטר חכם לא מכשיל את שבילי. מה שלא יהיה, אני הייתי עכשיו בבית כנסת של גרוזינים, אנשים טובים, חמים, אוהבי תורה. בזמן שאני מדבר מוצאי שבת ואמרתי שאסור לבוא לבית הכנסת באוטו בשבת, ראיתי, אני בא עכשיו למדתי שפת גוף, וזה איך אנשים מגיבים, איזה שווי לי אחד, התיישב ככה כבר על הקצה של הכיסא, והוא רחב פי שתיים ממני, וככה אני רואה אותו, אני רואה אותו עושה ככה, פרצופים ככה, דני, אני תכף חונק אותך. עכשיו אני צריך לדבר לקהל של מאות אנשים, ואני כל הזמן עם העין צריך להיות עליו בקוננות, אמנם הוא קצת רחוק ממני, הוא שורה נגיד 15, אבל אם הוא פתאום יקום ויקפוץ עליי, לא נעים, ועוד יש מצלמה גם, וזה, פתאום הוא כך. התחיל ללכת, הולך הולך הולך הולך, עכשיו יש פנייה אליי, הוא פונה ימינה זה לכיווני, פונה שמאלה זה לדלת ללובי, לכיוון הרחוב. עכשיו הוא הולך הולך הולך, אתם רואים, זה ארבע שניות כל הסיפור. אני צריך להמשיך לדבר כאילו לא קרה כלום, אני לא יכול פתאום לעצור שהוא לא ירגיש. אז אני ממשיך לדבר ואני מזווית של העין אומר וואי וואי וואי ריבונו של העולם, שלא יסתובב ימינה, פנה שמאלה, פתח את הדלת ויצא. אמרתי, אוף, ברוך השם שטבח שמו, פתאום אני שומע בחוץ צעקות, צעקות. מזל זה דלת, שני דלתות כאלה, אבות, זה מנע הרבה מהצעקות. אבל אני שומע את הצעקות. אני משיך את הדרשה, הסתיימה הדרשה. כולם קופצים עלי אחרי הדרשה, אני מדבר עם זה, מדבר עם זה, בא לי איזה נער, אומר לי, וואי, כבוד הרב, אתה לא יודע מה עשית. אתה לא יודע מה עשית. אמרתי לו, מה אומר לי הבן אדם הגוזיני הזה שיצא? רוצה להרוג את הרב. אמרתי לו, למה? הוא אומר, לא יודע, הוא שאל אותו איך הוא הביא אותך לפה וזה. אז אמרתי לו, נו, נו, תספר מה היה. תשמעו מה היה. הוא יוצא החוצה, הוא בא לרב. עכשיו, הרב של בית כנסת שם, הוא רב ישראלי, תלמיד חכם, נעים הליכות. אדם רציני, לא סתם. רק מה? עדין. עדין נפש. הוא לא בסגנון לדבר חזק. אבל הוא לא נוחל. אם שואלים אותו, הוא עונה. אבל הוא מעצמו לא יגיד, מחלל שבת מוט יומד, מחלל שבת הרי הוא כגוי. אם יבואו וישאלו אותו, הכבוד הרב, מה שכתוב כאן זה נכון? הוא אומר, כן. הוא לא מסלל. יש שם סלפנים. לא, מה פתאום, זה לא ככה. אבל קיצור, הגרוזיני הזה בא לרב, אומר, מאיפה הבאת את המשוגע הזה? הוא אומר, מניו יורק. הוא אומר, מה אתה מביא כאלה רבנים לפה? הוא אומר לי, למה? מה קרה? הוא אומר, אתה יודע מה הוא אומר שם? איזה דברים? מה? הוא אומר שמחלן שבת בעיני השם יותר גרוע מרוצח. אז הרב אומר לו, תשמע, זה כתוב בגמרא, זה גם הלכה. הוא אומר, הוא אומר שמחלן שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. שאסור לבוא לבית כנסת בשבת באוטו, שזה עבירה גדולה. הוא אומר, נכון, אסור לנסוע באוטו בשבת. איכשהו שמע שהוא מצדיק אותי, ככה שהכל אמת, היא תהפך עליו, אומר, מה זה אתה? שבע שנים אני בא לפה כל שבת באוטו. מילה לא אמרת לי, הכל עליך. רצה להרוג אותו. איך אתה לא מתבייש? אני, אתה רב פה שבע שנים, אתה רואה, אני בא עם אוטו לכנסת, לא אמרת לי מילה. תראו רק את התמימות שלו. הוא לא חשב שבע שנים שהוא שעברה. יש כאלה אנשים יודעים שהם עושים עבירה, מכנים את האוטו שני בלוקים, רק לא רוצים ללכת חצי שעה ברגל. אז הוא מכנה את האוטו שם, שלא יראו. אבל זה מתמימותו, בא מכנה מול הבית כנסת. מרוב שהוא לא יודע, הוא גדל שם בבלגיה. אז הוא התקיף את הרב. מזל שהרב לא אמר לו, לא, עזוב, אל תשמע לו, הוא סתם ממציא דברים. יש כאלה גם ככה אומרים. היה הורג אותי, חוזר אליי. הוא היה איש אמת, אבל... טוב, יכול לחבות. תודה, ברוך, אדוניי לעולם. מישהו רוצה להגיד קדיש? אמן ואמן.

רבי חיים ולגבי המעלה, תגלו אתכם לספר התקיפה.

רבי חיים ולגבי המעלה, תגלו אתכם לספר התקיפה.

רבי חיים ולגבי המעלה, תגלו אתכם לספר התקיפה.