האם יש מצוות שאין אדם יכול לעמוד בהם (בבת-ים)

ישראל ששמה יש שלוש מאות ארבע מאות מקומות ישיבה מי שהיה באלף באלול כשבא רבי דוד יוסף הוא השתמר ונקידה איזה תענקים מלא כולו מפה לפה לשם היינו צריכים לקחת את הרב יוסף יוסף היה

לנו שם ערב היה שם המלא מפני... בא אותו אחד, שונא הדת, עמנון לוי הזה, בא לצלם. זה היה במרום ישראל, ואני אמרתי לקב' חוי, בונו של עולם, תעשה טוב ותרחם עליי שלא ייבושות. השונא דת הזה בא, אם יהיה המקום כזה גדול, ירק, ירו את זה בכל הארץ, ייבושות. הקב' חוי מילה את המקום. מאה איש עמדו בחוץ במדרכה.

זה לכן ברור, שהרבי הסלזרחי, זו בשביל המקום הזה. זאת אומרת, זה ממש אתה הולך להכניס טאנק בתוך צריף קטן אבל, זה אהבתי לרבי משיח מאור שהוא עכשיו מקים מחדש את בית הכנסת פה בעברית, מי שמיישר כאן יהיה פה בעוד שנה, שתיים, שלוש, ארבע פה יהיה מרכז גדול ומי ש... אני רוצה כסף, יש מי שנאחז בגבות המזוויח או נבנה מחדש, כן נבנה מחדש הוא שם בבית הכנסת אחד הפעולות, שאיזה בית כנסת מתי אני מקבל את הרב יוסיף אזרחי? נשאר על כן, אני כמו שאומרים ויתרתי עם הרב ישראל, הוא יספר לכם שהיה לנו קצת ויכוח, איפה צריכים לקחת את הרב יוסיף אזרחי? האם להביא אותו לשבת אחים עם הרב ישראל? אבל הוא זכה, בוא כמה שהוא משקיע, בוא סדר את נפשו פה הולך לישוב בשעה שתיים וחצי, מה אתם לא יודעים? קם בשעה שלוש וחצי כבר על הסליחות לא יודע אם אתם תראו, תראו איך שהוא מרזה לא יודע שאין לו אוכל בגלל שהוא לא יושב פשוט אולי קצת תלך לישון רבי מרשה קצת תרפה עם עצמך מוסר את נפשו מוסר את נפשו פה למקום אז חזק וברוך אולי זה יהיה יפה שאתה תהיה פה אתה מפריע, אתה מכבד את התמונה אז עכשיו ככה, למה ביוסי וזרחי יש אהבה מאוד גדולה בעולם? בגלל שיש להם שני יתרונות. היתרון הראשון היא ישראלי. הישראלי, מה שהכי מרגיז את כל החוסיקים, זה הדוגריות שלהם. מדבר איתך ישר ובגובה עיניים, בלי דיפלומטיה. כלומר, מחוץ לארץ, אומרים לך את מה שאומרים לך, מעוטפים את זה בחמישה עטיפות, מצלופנים, כל כך הרבה נימוסים, מה ש... למה הישראלי זה יוצא מהאף?

תגיד מה אתה רוצה.

אז אני אגיד לו שהוא כזה, הוא הגיג מה הוא רוצה ואף אחד לא יכול לברוח מהאמת הלוקמת והמצליפה אז יש לו עוד יתרון שהוא מרצה בכל העולם אז המלך כבר למד את כל הסגנונות והידיעות ואי אפשר ל... אי אפשר לסמדנו לרוח מרצה שיש לו ידע כזה רחב אז כולנו בא לנו לשמוע את ההרצאה שלו אני באתי עכשיו מסיום הספר והוא הולך לעוד אבל אני חצי שעה התאם מזמינכם, אבל אני לא צריך כל כך הרבה להישאר כי אני לא יודע אם אתם יודעים, בבית אצלנו פותחים את הרביוסים מזרחי ושומעים לפעמים כשיושבים, ואני תפקד שם לכתוב, אבל אשתי, אמא שלי, כן יושבים ושומעים את ההרצאות של הרביוסים מזרחי מלאים חומר בינתיים, כמו שאמרתי לכם, היה כתוב במודרות בשמונה, אז אני פשוט ממלא מקום, הרב המקדים שלו כדי ש...

רב, אתה לא רק מגדים, חסוכנילה.

הפקק המגדים, זה הביטוי הנכון.

איזה ענבה. אמר הדעתו של המקום, אני לא מדבר מהרבותיי.

ברוכתי, ברוכתי.

איזה ענבה.

טוב, בואו נדבר מה קורה, רבותיי, אלוהים. קשה לחזור לתשובה. הרעייה למה שאני אומר, זה שרובנו נשארים אחרי יום כיפור כמו לפני יום כיפור. ובערב יום כיפור הבא, ערב ראש השנה הבאה, נבוא גם כן באותו מצב אנחנו לא רואים איזה שינוי אם אני אשאל פה עכשיו כל אחד מכם, עוד כמה ימים ראש השנה? כל אחד צריך לעשות חשבון, רגע זאת אומרת זה לא עומד לנו בראש באופן מובהק שעוד 19 ימים אנחנו יש לנו משפט אם נחיה או לא, אנחנו לא הולכים ככה ברחוב אין לנו בראש את הפחד ואת ההרמה ואת ההיראה שבעוד 19 ימים אני הולך, מישהו יגזוב עליי ואני

אחיירו ירוד אנחנו לא הולכים בפחד הזה למה?

לפי דעתי, הבעיה העיקרית שיש לכולנו זה שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו צריכים לחזור לתשובה אנחנו טובים על מה אנחנו לא טובים? האם יש פה אדם אחד בכל הציבור שמחשב שהוא לא טוב? אני מאמר שאין אדם אחד שמחשב שהוא לא טוב. כל אחד נעים לו לחשוב על עצמו שהוא טוב ושהוא בסדר. אדם לא זוכר אף פעם את הבעיות שהוא עשה, אבל הוא זוכר טוב את כל הדברים הטובים שהוא עשה. זה מקרה של האדם בראש, וזה טוב ככה כי אחרת הדבר היה יכול להיות, אם אדם היה הולך עם רגשות עצמה ומצפון, היה מתאבד. ‫האדם כל הזמן זוכר את עצמו ‫רק באופן טוב, ‫וגם כשהוא עושה לפעמים ‫פשלות ובעיות, חטאים, אבנות, ‫בין אדם למקום בין אדם לחברו, ‫אז תמיד יש לו תמיד הסבירים לעצמו, ‫טוב, הייתי מוכרח, ‫טוב, לא הייתה עבירה, ‫טוב, אני באמת אחזור על זה בתשובה, ‫בסדר, זו הייתה מידה אחת פעמית. ‫תמיד אדם מרפא את עצמו בכל מיני אמירות כדי להקל על המספוץ ועל החיים שלו אף אחד לא הולך עם הרגשות רעות אני שואל אתכם פה, אנשי בית הכנסת אם אני פוגש אחד מכם עכשיו פה מחוץ לשער ואומר לו בוא, בוא, פושע, בוא תעמוד לי אני אתם תגידו סליחה? מי פושע? אני אשאל אתכם, אבל בבידוי בסליחות אתם בבידוי בסליחות אומרים פשענו מה זה פשענו? היינו פושעים אם אני מדבר עכשיו אחד מכן אגיד לכם רשעים תשמעו חדכות רשעים בואו תשמעו אני אדבר איתכם קצת מה אתם תגידו? סליחה אלה מי אתה קורא רשע? אבל מה אמרת בביטוי? רשענו רשענו בעוד רשע רשענו היינו רשעים בבידוי, רעים לשמיים ולבריאות היינו אתם אומרים את המילים האלה או לא אומרים?

עכשיו אני אעבור לגירה, ישרה בוא, בוא,

ישרה, תשאלת סליחה, אני ישרה, תדחוק את הטלפון אבל אתה אמרת עכשיו בבידוי רעים לשמיים ולבריאות היינו בקיצור, רבותיי, אנחנו לא חושבים שיש לנו בעיות אנחנו חושבים שאנחנו בסדר ובסדר גמור ואם עשינו איזה דבר שמנסיק לנו קצת במצפות, שמע, לא הייתי צריך לעשות את זה או זה, אז תמיד אנחנו מחליקים ומרבדים את עצמנו. אנחנו תמיד מסבירים לעצמנו, בסדר, אני בדרך כלל טוב, פה באמת, שאלתי את האיתי, אבל אני, אבל בגדול אני בסדר, אני מפלל, אני זה. למרות שעם כל התפילות שלך, מה אתה לגבי מי שמפלל יותר טוב? עם כל המעצים הטובים שלך, מה אתה לגבי מי שעושה יותר ממך אבל כל אדם, כל איש וכל אישה רגילים לחשוב על עצמם שהם בסדר לכן הנושא הזה של לחזור ותשובה רחוק לנו מהלב אנחנו באים בחודש שלנו לבית הכנסת פשוט על חזרה מצווה שומעים דברי התעוררות קווים לסליחות לפנות בוקר או באים בחצות הליל אנחנו עושים הרבה מאוד אבל הכל סליחה הוונטה הכל זה הכל בקליפה מסביב ללב שום דבר לא נכנס לו בלב אנחנו לא בסדר? מה אנחנו לא בסדר?

מה אנחנו לא בסדר?

מה אנחנו לא בסדר? אנחנו בסדר גמור עם ההרגשה הזאתי אנחנו הולכים לחיים ולכן אנחנו מאוד קשה לנו לחזור בתשובה עכשיו רבותיי אני רוצה לקרוא בפניכם גמרה במסכת ברכות שאני חושב שאני מניח שפעם אחת שמעתם אותה ואני רוצה ללמוד איתכם ביחד את הגמרה הזאת הגמרה הזאת מספרת איך נפטר עם גדול העולם רבן יוחנן בן זכאי ומה הוא אומר? תנו במנה כשחלה רבני יוחנן חלה בזמנה זה היה חולים של מוות לא היה חולים ובריאים כמו העבודה שלנו כל החיים חולים, כל החיים קופות חולים, חולים ובריאים בזמנה לא היה דבר כזה, אין דבר כזה סבא שלי לא היה חולה בעולם, הוא היה חולה לפני שנפטר, אין דבר כזה חולה כשחלה רבני יוחנן בזכאי זאת אומרת והלך למות נכנסו תלמידיו למקום להיפרד ממנו התחיל בוכה שאלו אותו התלמידים, רבנו. רבנו, פה הוא ישראל. פטישה חזק.

דרך הימני. נולד בשישים ושמונה, חבר של רבא היה. אין לי זמן. נו, עכשיו יש פה דרשה. שלחו אותי לשם. לא, עכשיו יש פה דרשה. לא, עכשיו באמצע דברי תורה. אני הכניתי מים נהייתי. אם לא אתם מגיעים בשבע.

תפוס אבדה בשם.

תפוס אבדה בשם. ‫הוא בעל הבית של העולם. ‫אז רבני חנן בן זכאי התחיל לבכות.

‫רבני חנן בן זכאי התחיל לבכות. ‫שאלו אותו התלמידים, ‫עמוד ישראל, נר ישראל, ‫עמוד הימני, פטיש החזק. ‫אחר כך מוחקים בעריכה, ‫אני כבר לא יודע, כן. ‫אז שאלו אותו התלמידים, רבנו, למה אתה בוכה? ואיזה תוארים תיארו אותו עמוד הימני, פטיש החזק, נב ישראל מה הוא משיב להם רבי יוחנן? אני הולך עכשיו להיפטר אני הולך ליום הדין ואני יודע באיזה דרך מוליכים אותי יש דרך אחת לגן עדן ויש דרך אחת לגיהינם מי יודע מה יהייתי מי יודע אם יתחו אותי לגן עדן מי יודע אם לא יתחו אותי לגיהינם כך אומר להם המלך העם בזכאי עד כאן כתוב בגמרא כתוב בגמרא אמרו לו תלמידיו רבנו ברכנו אמר להם יהי רצון שתפחדו מהקדוש ברוך הוא כמו שתפחדים בשר לדם שיהיה מורה השמיים עליכם כמורה בשר לדם אמרו לו רבנו עד כאן תגיד לנו שתהיה גדולי תורה מהירה אמר להם אלווי אלווי שתקיימו את הברכה את הברכה הזאת שיהיה לכם פחד מהקדוש ברוך הוא כמו בשר לדם בשעת פטיבתו אמר פנו מקום לחזקי המלך יהודה שבא לרקעו תדעו רבותיי גמרא זה לא קטע של עיתון בעיתון יש שטויות מעברית מהמילה הראשונה עד המילה האחרונה הגמרא לא ספרת לנו סיפורי מעשיות אין סיסבטים בגמרא בגמרא כל מילה זה בטון זה זהב ויצאו כמו בתור. בגמרא כתוב, כשחלה רבי יוחנן, נכנסו התלווידים לבקר אותם, התחיל בוכה. הוא אומר להם, את לא יודעת אם הם הלכו אותי לגן עדן לגיהינום. תגידו, רבי יוחנן בן זכאי, באמת חשב שיקחו אותו לגיהינום? הוא מועמד לגיהינום לדעתכם? או לדעתו? לדעתו של רבי יוחנן בן זכאי. תכף אני אסביר מי היה רבי יוחנן בן זכאי. הוא באמת מורמד לגיהינום, הוא לא... אם רבי יוחנן בן זכאי מורמד לגיהינום, אז אנחנו כופרים באשם, כופרים בתורה, למה? כי בתורה כתוב, ראייה אלוהים נותנת לפניכם ברכה וכללה, את הברכה שתשבו למצוות השם אלוהיכים, ואת הכללה שלא תשבו, כתוב בתורה, היום לעשותה, מחר לקבץ חרם, והיום שמה תשבו, אני איתה לכם, כתוב בתורה, ברבי יוחנן בן זכאי, כל ימם הסגמת תורה, כן? הוא היה מתעמידיו של יליל הזקן, ולא קראו לו רבי יוחנן בן זכ קוראו לו רבן ומה הוא אומר? יש כמה דרגות בין החכמים הדרגה היותר קטנה רב רב יותר גבוה יפה יש עוד דרגה גדול מרב רבי רבי ישוע כן רבי תרפון גדול מרבי רבן רבן שירון בן גמליאל, רבן יוחנן בן זקן, אין רבנו בגמרה, רבנו זה במרסלמנט, ומעל רבן, גדול מרבן, שמו. למשל, יונתן בן מוזיהל, שמאי, ילל, פעם אחת נסעתי לעמוק על הקבר, יונתן בנוזיאל היה כנראה איזה חוזר בתשובה שלא הבין והיה כזה מתלהם בדת וראה שמשרד הדתו, משרד דתו עצר שלטים לקבר יונתן בנוזיאל ככה אז לקח כנראה איזה כישו שחור, איזה ספרי כזה וכולם כתב ערב, ערב יונתן בנוזיאל, מה איך אתה אומר יונתן בנוזיאל הבנת ערב יונתן בנוזיאל, איך זה קוראים? לא למה את מסכן, יונתן בנוזיאל זה יותר מאשר ערב, גדול מרמבן, תשמעו כמה רמבן יש לנו בכל השאס לפי רעתי אין עשרה אפילו רבא גמריאלה או משהו, רבא גמריאלה, רבא נחר בן זכאי מי היה רבא נחר בן זכאי? בלי רבנו חייל מזכאי לא היינו יושבים פה היום עכשיו שתדעו לכם רבנו חייל מזכאי היה המנהיג של עם ישראל בתקופת חורבן בית המקדש בית המקדש שני נחרב כשרבנו חייל מזכאי היה חי והוא הציל את עם ישראל היה שם בן אחותו, קראו לו אבא סקרה היה בריון, ראש השודדים והוא היה אומר אנחנו נלחם בספסיאנוס ונראה להם חיר זה אבל אחד בן זכאי אמר לו תראה, תראה, תראה, עם ישראל לא חי בגלל המדינה, עם ישראל לא חי בגלל כלכלה, עם ישראל לא חי בגלל פוליטיקה, עם ישראל ישרוד רק בגלל התורה. הכוח והגבורה לא יעזרו לנו שום דבר אם לא יהיה תורה אבל בן אחותו לא הסכים, רבא שיקרא היה עם ראש של... לא עם ראש תורני הוא אמר, ניצל, נלחם אמר רבי חלן לתלמידים שלו תשמעו, הוא לא מבין ירושלים טיפול, אין תורה ירושלים טיפול אין תורה, זה לא יעזור כל הגיבורים וגם F-35 לא יעזור אין תורה, ירושלים טיפול אנחנו צריכים לדאוג רק דבר אחד, שהתורה תמשיך, שעם ישראל יישאר. אז הוא עשה את עצמו שנפטר, הוציאו אותו במיטה אל מחוץ לעיר, הוציאו אותו, איפה נמצאים האזרח נשים? הוציאו אותו במיטה אל מחוץ לעיר, ושם הוא פגש את אספסיאנוס, ואמר לאספרסיאנוס אנחנו נכנעים, תיקח את העיר, אנחנו נכנעים רק שלוש דברים אני רוצה גדול לדור ובזכותו אנחנו חיים רבי צדוק שלא יהיה מות בר מינם חס ושלום תן לנו רופא לרבי צדוק ותן לי את יבנה וחכמה שהבני ישיבות ימשיכו ללמוד נעשה הסכם, ירושלים נפלה, בית המקדש נשרף, נכרח, אדם לא שיוד שעה בארץ על הרצפה, אבל עם ישראל לא הלך לאיבוד, מדוע? ירד וחכמיה נשארו, נורדי התורה נשארו, עם ישראל, כשיבשיכו נורדי התורה יבשיך עם ישראל יהיה מה שיהיה, שהצפינה הזאת תעלה ותרד, עם ישראל יבשיך. רבנו חלב מזכאי בזכותו עדיין עם העם זה היה סיפור שאני אספר לכם עכשיו זה היה לפני אלפיים שנה כמעט בזמן החורבן לפני 1956 שנים רבנו חלב מזכאי הוא זה שבזכותו עדיין יש תורה מהעם ישראל ויש עם ישראל ורבנו חלב מזכאי באמת לא יודע אולי מגיע לי גינם ולא מגיע לי גנדה מה? זה מובן? מה תגידו? ענבה?

ענבה?

אני אראה לכם שזה לא ענבה.

למה?

כתוב בגמרא, נכנסו תלמידיו, התחיל בוכה. שימו לב, בגמרא אמרתי לכם, זה בטוב. בגמרא לא מדהים כי מה שקוראים לזה ספר. נכנסו תלמידיו, התחיל בוכה. אם באמת לרמאן וחיים בזקה יש מועקב הלב, לפני שהוא הולך להיפטר, שם ההוא הולך לגיינם, אז כשהם יבואו ושימצאו אותו שהוא בוכה כבר כי זה כואב לה על הלב לא ככה כתוב נכנסו התלמידים אז הוא התחיל לבכות מה הוא מייצר עכשיו סרט ליוטיוב כדי שיראו איך שהוא בוכה כדי ש... למה עכשיו התחלת לבכות? ולמה לפני שמענו לא בכית ולא פחדת מהגאינה? על החתול בגמרא הוא התחיל לבוחר, אמר אני לא יודע לאן אני נכנס אמרו לו תלמידיו בריכנו אז הוא בריח לו תפחדו מבן אדם כמו שאתם פחדים והשבט ברח רבותיי אני רוצה לשאול אתכם זו תגובה של תלמידים? איזה תגובה מכוערת הרב של הערב הולך לרות הוא אומר אני לא יודע אם יהיה לי גם נדן או דינה לא יודע מה יהייתי מה אתם הייתם אומרים? כי שהיית ליד הרב, אוקיי? היית מועדדים אותו, רבנו, רבנו, אנחנו התלמידים שלך, רבנו, כמה תורה הרבצת, כמה אנשים חזרו מתשובה בגללך, כמה דברים טובים עשית בעולם, תעודדו אותו, התלמידים, כי הם לא מתייחסים, הוא בוחה, אומר, טוב, תן לנו ברכה, לפני שאתה מת, שפחות תספיק לקבל עשר... ובשאל פטירתו אמר להם, פנו מקום לחזקיהו מלך יהודה שלנו. מי הכניס עכשיו את חזקיהו? מאיפה הוא הגיע פתאום עכשיו לי? מה זה קשור לסיפור? תדעו רבותיי, ההגמרה שלנו היא לא ספר סיפורים. ההגמרה שלנו, תודה רבה, באה להשיב תשובה על השאלה ששמתי בתחילת הדרשה. יש לנו בעיה עם חזרה בתשובה. אנחנו טובים ריבונו של עולם על מה אתה רוצה שלחזור בתשובה אני לא חושב שאחד פה חושב שהוא לא טוב אנחנו טובים עושים מה שאנחנו יכולים אנחנו מתפללים הנה אמרו שיש הרצאה במקום שאני אשב עכשיו בבית שלי ויוכל לבנט ג'ריס ולהסתכל בטלוויזיה כן, אז אני באתי עכשיו, יושב פה ועל כיסא ושומע, מה אתה... אנחנו באנו, אנחנו עוסקים בתורה, מה אתה... על מה אנחנו צריכים לחזור בתשובה? וכתוב פה בגובה, רבותיי, ידיעה חייב כל אחד להכניס את זה בראש שלו היטב, היטב, היטב, היטב המשפט ביום ראש השנה זה לא מה אתה עושה המשפט ביום ראש השנה זה האם אתה ממלא את התפקיד שלך בעולם אולי אתה עושה דברים טובים, לא את זה מצפים ממך אתן לכם דוגמה עורך דין גדול, מבריק שסחרו אותו למשרד עורכי דין שהשם על התיקים והוא מגיע כל יום במקום ב-8.5 ו-10.5 מה זה העיכוב הזה? זה אומר, תשמע, עשיתי למטה ספונג'ה, הוא טורח, נקי, נראה איך זה, זה נהיה נקי למטה? נהיה נקי, נתנו לו עוד איש. אדוני, אנחנו נושבים לך עשרות אלפים בשביל שתעשה ספונג'ה, לך יש את התפקידים שלך. עכשיו, מורהי ורבותיי, השם יברח נתן לכל אחד, לא עשרות אלפים, אלא מיליארדים, כבד ורעות ולב ועיניים, ויצר הרע וכל מיני דברים טובים וכל אדם קיבל תפקיד בעולם וכשידונו בראש שנה את האדם לא ידונו אותו מה אתה עושה אם אתה מתפלל או לא מתפלל ידונו אותו דין אחר לגמרי אתה מקיים את התפקיד שלך ששמנו אותך בעולם בשביל זה? אתה לא נמחה, הם לא צריכים אותך בעולם אפילו שאתה מתפלל אבל לא זה התפקיד שלך איך אדם ידע מה התפקיד שלו בעולם? מה הכנסת הבחורה נגלה אלינו להודיע לנו מה התפקיד שלנו בעולם? רבי ליאור אתה צריך לשבת פה במקומה ולדרוש אומר רבנו האריזל כדי שאדם ידע עבור מה הוא הגיע לעולם הסתכל מה קשה לו יש אדם שהוא באמת מתפלל והוא עושה חסדים, אבל עניים עוברים בבית הכנסת בחיים לא הוציאי כסף ואם הוא הוציא כסף, עשרה עגורות, אתם עוד זוכרים את המטבע הזאתי? עשרה עגורות, עשרה עגורות, זה כן זה הרבה, אה? כן, חבל, אם היה עגורה אחת היה נותנת עגורה, כן? קשה עליו כי קראתי על סוף מצוות הפדקה אבל האמת הוא מוכן להשקיע זמן וחסדים יש אדם שהוא נותן צדקות ונותן כל מיני עניינים אבל דבר מנהל מי שהיא עוברת ברחוב הוא מהבית ההשתונות הוא עוד מעט יעשה תאונת דרכים כשהוא נוהג קשה לו, קשה לו לא להסתכל יש אדם שוקר שמירת העיניים, קל, אה המחפט לא משועבר אבל כשמגיע לקרבות וואו וואו וואו אשתו אמרה לו מילה אשתו מסכנה מסכנה ניסתה להישר אותו ניסתה להדריך אותו ניסתה לומר לו אתה מדבר אתה לא שם לב איך אתה נראה בחוץ ומסכנה וואי וואי וואי נפתח עליה מבול אל אקצה נפתח עליה מבול של הגינה למה וואי וואי פגעו לו בכבוד פגעו לו בכבוד ויש אדם שהוא בא להתפלל אבל מה לעשות התפילה שלו אחד למעלה ושבע למטה תראה אותו אנחנו באמצע תפילת ערבית תראה אותו הוא נמצא בסידור שלו הוא נמצא במוסף של שבת הוא לא מתפלל הוא סתם יושב כל אחד מרגיש התפקיד שלי בעולם קיימת והוא לא זרק אותך בעולם בלי שתדע מה הוא רוצה ממך היצר הרע את מה שאין לו בעיות שזה לא התפקיד שלך שותק לך אז קל לך לקום בבוקר בנץ וקל לך אולי לתת סדקה או קל לך זה כי לא אלה התפקידים שלך מה היצר הרע הסונה הגדול שלנו רוצה? שלא נזכר לחיי העולם הבא איפה שקשה שם נמצא העולם הבא שלך כי שם היצר הרע נלחם והופך את העולם שאלה התפקידים שלנו לך אז מה זה לעזור שהאדם מרפד את עצמו לקראת ראש השנה ואומר אני טוב, מה אני קם בנט, אני קם אתמול הייתי באמת כזה שלושה מתפללים תראו איך נראה יצר הרע אני רב העיר, לא שאני שווה שום דבר אבל לפי ההלכה, כך כתוב בסימן קופי ג'מאז בשמן אהוך, בבאר של המורה שצריך לחכות בתפילת שמונה עשרה עד שיגמור רבאי למה חזן מחכה עד שיגמור רבאי אני פסעתי עושה שלום לידי היה עמד איזה אחד ומיד צעק לחזן חבל עכשיו יש גבל שבדרך כלל הוא אומר לחזן הרב גבל וחבל מיד הגבית נפח עליו. מי אתה שאומר בכבוד? אני אומר בכבוד. טוב, צעק

עליו, היה איזה עמוד

שמסתיר, לידו היה יושב איזה אדם זקן, שלא ראה מי אמר, וחשב שהגבית זועק עליו. אז ביד השלישי אומר לו, אל תצעק

עליי ותכנסת. והוא אומר לו, תצא מפה. והראשון

שאמר בכבוד, כבר ניצל את הסיטואציה. נו, נו, בכבוד, בכבוד, תתחיל. אני רוצה, אני חושב, אולי שש או שבע או שמונה שניות. איזה ריב הוא התלקח.

על מה? מי יגיד

את זה בכבוד? אלא שהרב רק אמר, מה יש פה? בואו תסבירו לי, מה יש פה? זה באמת שני מיקוח. אבל תזכרו רבותיי, יצר הרע לא נותן לחיות. אתה

יודע על מה אתה צריך לחזור בתשובה, לא על מה

שאתה עושה. מה שיצר הרע שותק לך ווותר לך, אם זה אין איתך בעיות, לא בשביל זה נשלחת לעולם. את זה כבר גמרת לתקן בגלגולים הקודמים. היום נשלחת, תודה רבה, היום נשלחת לעולם בשביל דברים אחרים, בעצם יושב לך לבריא את מה שנקרא, את זה הוא לא רוצה, כי עצם הוא רע והוא רעשה, והוא רוצה להוריד את האדם מהגן ידן, ואת זה הוא לא נותן לך, אז מה האדם מרפד את עצמו שדברים אחרים הוא עושה אותו? לא מקשיב לך, זה בדיוק וואו אחדין, שעושה ספונג'ר מאוד מאוד יפה, אבל תסנח לי, לא הבאנו אותך פה בשביל הספונג'ר, הבאנו אותך בשביל דברים אחרים. את הטענה הזאת רבי יוחנן טען, רבי יוחנן מזכאי טען על עצמו אני לא יודע אם הייך לגן עדן או גיהינם עשיתי הרבה תורה אבל אולי התפקיד שלי היה בעולם לעשות תלמידים ואתם התלמידים איפה אתם באיזה רמה נמצאים לכן התגובה של התלמידים הייתה מיד רבנו ברכנו תעזור לנו אנחנו רוצים להתקדם להיות כמוכם זה היה בדיוק המשך לתלונה שלו מי יודע מה עשיתי בעולם עשיתי טוב מה השארתי בעולם יושבים מי אנשים יקרים מאוד במלכה הערבית ומה עם הילדים? הם גם יהיו על השולחן ועל המשקל ביום הדין ומה עם הנכדים? ומה עם בעלי הנכדות? האדם לא יוכל לומר, מה אני אעשה? זה לא אני, זה הדור ההוא אבל אם אתה היית כזה חם בתורה או בעירת שמיים, אם אתה היית תופח על מעט להטפיח, גם הילדים והנכדים שלך, הנכדתני הנכדות שלך, כולם היו כאלה שומרי תורה או אהבי תורה, הכל יהיה, על השולחן של המשפט בעור ראש השנה, יהיה כל הדברים שאנחנו מרבדים, זה לא בעיה. מה שאתה חושב שלא בעיה, את זה ידעו לו. וכל שאר הדברים, אלה בעצם הדברים הקלים. בשעת פטירתו אמר להם פנו מקום לחזקייה המלך יהודה חזקייה המלך יהודה כתוב עליו בגמרה שלימד כל כך הרבה תורה לא נמצא מדן להדבר שבע תינוק תינוקת שליהדות אומה ותערה רבותיי גם השולחן שבת שלנו יהיה על שולחן המשפט ביום ראש השנה איך נראה שולחן שבת שלנו? דיון אם טסלה החדשה טובה או לא או ששולחן שבת הלכות בורר מה אמר חומדיה? מה אמר החם בן ציון? למה זה סובר? למה זה סובר שהוא מותר לעשות תכינה בשבת? למה זה סובר שאסור לעשות תכינה בשבת? איך נראה השולחן שבת שלנו? יש שיוש בחלה? השם התברך? תשאלו את הסבתא שלכם איך היה נראה השולחן שבת? היו יושבים ומשרירים משוררים פותחים את הגאון מרמים את הראש היו מהללים את השם איך נראה השולחן שבת שלנו היום? איך נראים הילדים שהולכים מקור למקור רביי ורבותיי תזכרו הדין בשמיים זה על מה שאנחנו מנסים להדחיק על מה שאנחנו מנסים לברוח שם נמצא הדין בשמיים עשרה ועשרי חלקו אבי משיח מאור תן לי כלל שאני ידע מה הוא משיח? משיח מאור איך שנולדתי משיח, זאת אומרת, קודם כל המשיח, כן, כן. קודם כל בא המשיח, אחרי זה נהיה אור.

טוב,

אז שאלה כאלה. אמר לה להשתדל, זה לא פותח אותנו בחובת התעדות. טוב, אז עד כאן היה קצת דברים להתחמל ולהתקדם. לקראת משה שנה יהיה רצון שמה שאני אומר ייכנס ללב שלי הראשון ועכשיו גמוריי ורבותיי אנחנו נותנים צורית הדיבור למעלת הרב היום מאוד מאוד קשה למלות, לא יודע איזה גבורה מצידו שהוא בא לפה בכל מרום ישראל כי הוא נולד שם אבל שבט אחים, עזרת אשר מקום... למה

הוא לא מלמד אשר מקום? אני אוהב

להגיד, אני אוהב להגיד כל הערב, עוד

יגיע יום ששבט אחים יהיה אותו למרום ישראל זה שיש

פה איש שעפתן זה טוב מאוד שיש

אישה גדולה, צומח פשוטה אם הוא תהיה

פה בעזרתו היא נברח, טוב אז ברוכים, תהיו ואני מאחל לכם תיבן אחת, תיבן טובה וגם מבקש את סליחתכם אני אמרתי לכם, שלוש שבועים הלילה זה השני האמת אני גם רוצה לשמוע קצת אבל אני אלך באמת אני רוצה רק לקבל, לספוג

קצת מאורו וקדושתו של הרב בענבה ועירת שמיים, ברוך השם אני זכיתי, כמו שהרב אמר באמת לגדול כאן בעיר באמת הברמצווה שלי היה בבית המרום הישראל עם ה... אבא עם הרב שלום, אז בזמנו האבא וחכם ברידס שהיה החזן הוא גם לימד אותי, עזרא ברידס לימד אותי לברמצווה והקב' הוא גלגל שלפני כמה שנים הזמין אותי הכופר הגדול ששונא את הדת מאוד זה עמנון לוי שזכותו יגן עליו והוא עשה כתבה על שלושה רבנים פופולריים. הרב הנחמד, דהיינו הרב עיגל כהן, שהחיה. ‫הערב המצחיק, דהיינו, ‫הערב אבנר קבא שיחיה, ‫יש לו חוש אומור, ‫והערב הזועם, דהיינו, אני, ‫הערב הזועם, זאת אומרת, ‫הנחמד, המצחיק והזועם, ‫רוצה להראות שיש כמה סוגים ‫של מחזירים בתשובה. ‫בקיצור, אני ישבתי איתו ‫שעה וחצי באולפן, שעה וחצי, עכשיו אנחנו עשים לו תרגיל. אני מכיר הרי את שיטתם של הנוכלים האלה. הם יצלמו שעה וחצי, בסוף ירו דקה וחצי, כרצונם, וירכיבו ויסימו כופרת שקרית, וככה נפלנו בפח. מה עשינו? הבאנו מצלמה משלנו. המשה עמד בפינת עם המצלמה. תוך כדי רבע שעה, תוך כדי הרעיון, הוא פתאום קלט את המצלמה. ‫הוא אומר לי, מה זה? ‫אני אומר לו, אנחנו מצלמים. ‫הוא אומר לי, מה, אתה לא שומך עליי? ‫זה כמו שהחתול יגיד, ‫מה, אתה לא שומך עליי ‫שאני אשמור על הגבינה? ‫הוא אומר לי, מה, אתה לא שומך עליי? ‫אמרתי לו, לא, זה מצרכים אישיים. ‫עכשיו, ראיתי שהוא מתלבט ‫אם לאפשר את זה, ‫כי הוא כבר מבין ‫שזה יערוץ לו את כל המזימה. ‫אז בלבנתי אותו. ‫מיד התחלתי לענות לו ‫על השאלה ששאל, ‫והוא שכח מזה מהמצלמה. ‫אחרי שהרשם את התוכנית שלו, ‫אנחנו פרסמנו את כל השעה וחצי, ‫ואז הוא חטף את מכת חייו. ‫אבל מה שמעניין, ‫אז אחרי יום-יומיים, ‫הוא הלך לכבר של הצדיק מיה וניאל ‫עם כיפה ותהילים. ‫מישהו צילם אותו, שלח לי. ‫שמנו תמונה שלו עם כיפה. ‫שלמה נזכרתי בזה. ‫באותו יום של הרעיון הוא אמר, ‫אנחנו רוצים לבוא לצלם אותך. ‫הלילה, איפה אתה מדבר הלילה? ‫אמרתי, הו הו הו, הלך עליי. ‫אני הלילה במרום ישראל, ‫שם 500 איש נרארק. ‫עכשיו אמרתי, הוא יבוא, ‫הוא אמר, שלא יהיה, יראה איך הצירק. ‫אמרתי, נורא שלא, ‫לא מתרחם עליי. ‫אמרתי, אני במרום ישראל, ‫ואחרי זה יש לי עוד דרשה ‫בהישיבה של הרב דני אלזר ‫על המתקן פרנסקל שם. תאמינו לי, אני אומר לכם, הקרש ברוך הוא מרחמים, אין פה, אין הסבר שתי המקומות היו מפוצצים באנשים, העיניים שלו יצאו הוא הסתובב ככה במרום ישראל הוא אומר, אני רואה שהחזרה בתשובה זה ביזניס משתלם אמרתי לו, בעיר, בעיר, לזוות ה' אתה בעוד שנה תחליף אותי פה כולם במדרכה צעקו אמן, הוא נבעל תעבור שנה מה שיצא לי מהפה התקיים איך התקיים? אני נתתי לו דיסק חיים אחר המוות הוכחות מדעיות ואיך הכל כבר היה כתוב בתורה שהחיים מתחימים ביום המוות יציאת הנשמה, מה היא עוברת, גלגולים אנשים שזוכרים את החיים הקודמים עשינו סרט שעותיים וחצי נתתי לו ‫הוא מהסקלנות ראה את זה. ‫אחרי כמה חודשים ‫עשה תוכנית על גלגול נשמות. ‫אם זה ילד רוזי שזוכר ‫שהיה איזה זקן אנגלי בלונדון, ‫והוא מתאר את החיים שלו ‫במפתע אנגלי, ערבי, ‫מדבר במפתע אנגלי, ילד קטן. ‫ספר מי הוא היה ו... ‫מה שלא נתפק. ‫ואז הוא אומר, ‫האם זו הוכחה לגלגול נשמות? ‫הוא יצא מזה משהו מכל זה. ‫זה היה הנס שהיה במרום

ישראל, ‫ברוך ה'... ‫-אני אחזיר אותו בתשובה

שלנו. ‫אמן. ‫-אמן. ‫הוא עושה את האיסט. ‫-כן. סתם... ‫אה, דרך אגב, הזכרת לי, ‫הוא קמה, אמר לי 20 פעם, ‫אני את האיסט, ‫אל תנחזיר אותי בתשובה, ‫אני הייתי אצל האדמו, ‫ותרד בו ות... ‫בסוף אמרתי לו, ‫אתה יכול חמש דקות לשתוק? ‫תן לי חמש דקות לדבר, ‫אחרי זה רק אתה תדבר. ‫אבל חמש דקות, נתן לי שלוש דקות. ‫נתתי לו מופע זעם כזה ‫שהעיניים שלו יצאו. ‫אמרתי לו, עכשיו ראיתי אצלך ‫נקודת שבירה. ‫הוא אומר לי, נכון, איך ידעת? ‫אני אמר לו, אני ראיתי ‫בשפת גוף שלך. ‫הוא נבעט כמו אמן, והאמן נבעט. ‫הכול כולו התכווץ ונבעט. ‫והוא יודע, ‫ואת הקטע הזה הוא הכניס בתוכנית. ‫מתוך הדקה וחצי הוא הכניס ‫את הקטע הזה שהוא מודה, ‫שהוא מודה שהוא כולו הזדעזע. הבנתי, אז זאת אומרת, בסופו של דבר, אפילו משהו אצל האדם הזה זז. טוב, אנחנו כבר בתוך חודש אלול. אז גם

ראש העיר. גם ראש העיר. הוא הישר ראש. נעים מאוד. אשריכם. של מאור ישראל, אפשר

לומר. זכות גדולה מאוד. כן, מאור ישראל זה הלב של העיר, מה זה? אפשר לדמיין פה את העיר בלי אשריכם, זכות גדולה. זכות שלי להיות פה. בכל אופן, אנחנו כבר בתוך חודש אלול. ואנחנו יודעים שחודש אלול מתחיל

רעה, רעה אלול

הגיע, אחרי זה בא לנו פרשת שופטים, עכשיו כי תצא, כל זה, זה מילים מרמזות למלחמה של אלול, כי תצא למלחמה. מלחמה על היצר, אומרים רבותינו. אנחנו יוצאים מלחמה על היצר. היציאה למלחמה, יש דרך לצאת למלחמה, אתה יוצא כמו שצריך, אז אתה מנצח במלחמה. אם אתה יוצא במחלוקות ובתוך כדי ביטוי תורה, ושאתה רומס את המלא תורה ורומס את האברכים, אז כבר אנחנו מאבדים הרבה מעשיית הנשמע שלנו. כיוון שהם לא מכירים בערך התורה וגדלו אותה. אבל דמייך אני רוצה להגיד לכם, כולנו משתדלים לכבד רבנים משתדלים לכבד כבוד התורה זה אחד מהעיקרים של היהדות כבוד התורה כבוד החכמים העם לא יודע מה זה כבוד החכמים הם לא באים במגע עם אנשי ספר עם חכמים אמיתיים העמך לא יודעים וגם מראים להם כל הזמן דברים שלילים, כל מיני מניפולציות, הרעוץ ששרך, הרעוץ שעשה, זה שנתפס. אז באמת, הם שתפו להם כאן את המוח, ככה שהוא כבר רואה חכם גדול בתורה, הוא מזלזל בו. לא רק שלא מכבד אותו כמו אחד העם, מכבד אותו פחות מאחד העם. אז עכשיו, זה דבר מדהים. אני היה לי מעשה פעם, כשהייתה איזה בחורה אחת, במשרד נדלן בניו יורק, שאני הייתי הולך לנותן שם הוכחות שהתורה מן השמיים והיא הייתה כזאת שמאלנית והיא לאט לאט התחילה לגלות עניין בתורה, היא וכל האנשים במשרד אחרי זה הזמנתי אותם לשבתון כשהתחלנו לדבר בשולחן שם, דיברתי דברי תורה אמרתי איזה משהו בשם הרב עובדייה יוסף זאצל איך ששמעה ככה, עכשיו היא כבר שטופה שנים מהתשקורת נגד הרב, יצרו לה עיניים, אומרת, מה? זה הגיבור שלך? אני חשבתי שאתה אחר, שונה, אתה נאור, אתה מדבר על המדע, אתה מביא זה, מה גם אתה חסיד שלו? אמרתי לה, מה הבעיה? אומרת, הוא מדווסה, ככה, כל מה שהיא שמעה בתשקורת. אמרתי לה, תגידי, מי החילוני שאת הכי הרבה מעריצה? אומרת לי, את פרופסור אהרון ברק, נשיאה פקולטה למשפטים. אמרתי לה, בוי בוי, יש בה שם רחוק, בוי בוי, הנה כאן סדרת ספרים של הרב עובדיה, תשלפי איזה ספר שאת רוצה. שלפה ספר, אמרתי, תפתחי איפה שאת רוצה. פתחה. ‫אמרתי לה, את רואה, ‫הספרים האלה, חווי דעת, ‫זו תוכנית שהרב עובדיה מסר ברדיו, ‫אז היה רק רשת א', רשת ב', ‫היה ימש שישי תוכנית. ‫הקליטו את התוכנית ‫בשידור ישיר, מקליטים, ‫ואחר כך פרסמו את זה ‫כסדרת ספרים, הלכה. ‫אנשים מתקשרים שואלים ‫את השאלות הכי מסובכות בהלכה, ‫והרב היה משאיב לאלתר ‫בלי ספרים באולפן. ‫בראש. מהראש אמרתי לה תגידי עכשיו אם אנחנו נשאל את הגיבור שלך הפרופסור ברק איזה שאלה הלכתית בחוקי המדינה האם הוא יוכל להגיד לנו השתלטלות, השתלשלות השאלה הזאת במשך אלפיים שנה בעולם בכל הבתי משפט אומרת לי, לא, מה פתאום, יש ארכיון, הוא צריך לבדוק בארכיון. אמרתי לה, תראי, שאלו את הרב אובדיה אם מותר ליהודי לדרוך על אדמת מצרים. בואי תראי כמה מקורות הוא יביא באלפי. את מוכנה? כל מקום שיש סוגריים זה ציטוט. התחלנו לספור, עשר, עשרים, הגענו לחמישים. אומרת לי, מה זה, כל זה באלפי? אני אומר לך, כי יש עוד עשרה עמודים. אנחנו נגיע ל-150 מקורות, וזו רק שאלה אחת מתוך מאות. שומעים? היי, אתה אמרה ככה, ככה, במילים האלה. אני כל כך מתביישת. זה לא אנושי. אמרתי לה בוקר טוב. אלף, מאה אלף, הפרופסור ברג שלך. זה לא לכלוך של הציפורים של החכם הזה. חזרה בתשובה. אחרי כמה שנים, לא יודע, שבע, שמונה, עשר שנים, אני רואה אותה עושה קניות לשבת באיזה סופרמרקט גדול שם, עם כמה ילדים צדיקים, פיאות, כן, כן, פיאות. אמרתי, אבו וודיה, אתה החזרת את המשפחה הזאת בתשובה, למרות שמעולם לא פגשת בהן. ‫תראו מה זה, בורות וחוסר ידע. ‫אישה נעורר מהאוניברסיטה וכו', ‫חשבה שהרב עובדיה ‫הוא חלילה הקטן שבאדם. ‫ככה המוח שלה היה. ‫בתוך שתי דקות ‫היא פתאום הביאה לה את הטעות שלה ‫והכול אצלה בחיים התהפך. ‫אנחנו ראינו על שבת בפרשת שופטים ‫את ההלכה המפורסמת הזאת, ועשית ככל אשר ירוכה. כולם שואלים, מה זה הכבוד הזה של רבנן, של חזל, אסור לזוז מילימטר מחזל, השקפה זה רק חזל, כל מי שחולק על חזל כחולק על השכינה, מי שמלאיד על דברי חכמים, נידון בצוהר אותה, יש מאות ציטוטים כמה זה חמור, חלילה ברמז, אפילו לזלזל באחד מאלה שמוזכרים בגמרה. דברים גדולים מאוד. ‫תתוב שם שאם לאיזה רב גדול ‫יש ספק בהלכה מה לעשות, ‫הוא עולה לירושלים, ‫שם יושבים החכמים בסנדרין, ‫ידון הוא בסוגיה שלו, הפסקו, ‫וכל מה שהפסקו, ‫חייבים כולם לשמוע בכולם. ‫מי שאפילו גדול בתורה, ‫לא פחות מהם, הוא גם רב חשוב. ‫אבל הוא בא כבר אליהם עם שאלה, ‫והם פסקו עליהם, ‫והוא חולק עליהם דינו מוות. זה נקרא זקן ממראה זה לא צחוק ממראה תפיף של בית הדין הגדול ‫אפילו ראינו ברבי עקיבא ‫ברגעים האחרונים של חייו ‫שהראירו אותו והוא היה צמא ‫והתלמיד שלו הביא מים, ‫בעטו לו במים, נשפח חצי מהמים, ‫אומר לו, אתה לא יודע שאני זקן, ‫הוא היה בן 120. ‫למה התעקפת הלום כל כך עם המים? ‫אומר, השומר העינה אותי בכניסה, ‫לא נתן לי להיכנס. ‫בסוף הוא רואה ‫שהביא רק חצי מהמים. ‫אומר לו, מה אני אעשה? ‫הוא בעט בדלי, נשפח. הוא אומר לו, טוב, אני הולך לעשות נטילת ידיים. הוא אומר לו, אבל מה עכשיו נטילת ידיים? תשתה את המים, אתה צריך לשתות, זה יותר חשוב. הוא אומר לו, מה אני אעשה שחבריי גזרו? הוא הגדול ביותר שחי עורך כל ההיסטוריה, לא היה כרבי עקיבא, ולעולם גם לא יהיה. צריכים להבין, הוא הגיע לגדלותו של משה בכוחות עצמו, ועוד בעל תשובה. ‫התחיל בגיל 40, זאת אומרת, ‫מי הגיע למדרגה שלו? ‫רבי עקיבא אין כדוגמתו, ‫רבו של רבי שמעון בר יוך. ‫כל מה שיש לנו זה... ‫רבי עקיבא זה אגדה, ‫זה בלתי נתפס מי הוא היה בכלל. ‫ומה הוא אומר? ‫חבריי גזרו, אתה יותר גדול מהם, ‫ועכשיו זה עת שרה, ‫יש לך יותר לשתות מהמים. ‫אמר, לא, אי אפשר לזלזל ‫בכבוד חכמים ‫גם אם אני יותר גדול מהם. ‫במילים אחרות, ‫דור אדם הגיע לבוא לבית דין, ‫ושמה כתוב בתורה, ‫לא תסור מכל אשר יאמרו לך ‫ימין ושמאל. ‫לא תסור מכל אשר יאמרו לך, ‫לא לסור ימין ושמאל. ‫כל מי שעושה כזה דבר, כתוב, ‫הוא מתא איש אהוב, ‫יער טערה מישראל. ‫עכשיו, מה כאן כתוב? ‫יש כאן מצוות תעשה או מצוות לא תעשה? מצד אחד כתוב, ועשית ככל אשר ירוחה. זה חיוב. מצד שני כתוב, לא תסור מכל אשר יאמרו לך. זאת אומרת, אחד בא בלשון חיובי, אחד בא בלשון שלילי. עכשיו, אני שאלתכם שאלה. פה יצאו עכשיו החכמים עם פסק, ורשישם כותב, אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, או על שמאל שעל ימין, תשמע בכולם. ‫למה רשי לא כתב, ‫אם יאמרו לך על שחור שזה לבן, ‫על לבן שזה שחור, תשמע בכולם, ‫כי אין מצווה בתורה להיות מטומטם. ‫זה השם לא ציבה. ‫אם עכשיו תבוא לאיזה רב כלשהו ‫ויביא לך חזיר, ‫שראית עכשיו שחלת חזיר מול עיניך, ‫והוא יביא לך את החזיר, ‫אומר לך, תאכל, זה גלת קשר, ‫זה בית יוסף. ‫אבל אני ראיתי שזה חזיר. ‫לא, לא, אני מורה לך. ‫כתוב, עשית ככל השוררוך. מותר לך לאכול? מה פתאום, חס ושלום. התורה לא מצלם להיות נתונתה, לכן אם הוא אומר לך על שחור שהוא לבן, אני רואה שזה שחור. מה אתה אומר לי שזה לבן? אבל להגיד לך על ימין שזה שמאל, שמאל שהוא ימין, זה כבר סוגיה של הסתכלות. מהצד הזה זה נראה ימין, מהצד ההפוך זה נראה שמאל. תבטל את דעתך בפני דעתם של החכמים. עכשיו, רשי שם אומר עוד משפט, ואתם יודעים שאצל רשי אין מילה לעולם מיותרת. לעולם. רשי זה דברי אלוקים חיים. ואתם גם יודעים, דרך אגב, שכל הפירושים של רשי הם אמת לאמיתה על ליבה די הקדוש ברוך הוא. יש כמה פעמים בודדות, לאורך כל הפרשנות של רשי, שהוא כותב, ולא ידעתי מה היא. זאת אומרת, הוא מודה שהוא לא יודע מה הפירוש. מכאן אתה מבין שבכל שאר הפעמים שרשי פירש, היה ברור לו שזה הפירוש, ללא ספקות. כי במקומות שהוא הסתפק ולא היה ברור, הוא כותב, ולא ידעתי. אין פה ענווי עד הסוף, אני לא עכשיו זורק לך איזה סתם משהו לסבר את האוזן. עכשיו אני שואל, רשי שם כותב, אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, שמאל שהוא על ימין, תשמע בכולם, וכל שכן, אם יאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל, זה מיותר. ‫לכאורה זה מיותר. ‫כל טמבל מבין את זה. ‫מה אתה צריך להגיד לי, ‫אדון רשי היקר, ‫אם אומרים לי על ימין שזה ימין ‫ועל שמאל שזה שמאל, וזו גם דעתי, ‫מה אני צריך לשמוע בכולם? ‫אתם מבינים את הקושייה או לא? ‫במתון הזה יש כאן סוד גדול ‫בהשקפת עולם של יהודי אמיתי. ‫אתם צריכים לדעת, ‫כדי להיות צדיק ‫צריכים שלושה דברים ‫לבוא איתם לשמיים. ‫א', שמירת מצוות, ‫זה כולם מבינים. ‫כל גוש תשאל אותו ‫איך נהיים צדיקים. ‫א', לשמור את המצוות ‫ולמנע מעברות. ‫זה דבר שכולם מבינים. ‫מהו הדבר השני? ‫תיקון העמידות זה כל האדם. ‫אם אדם חי כאן 70-80 שנה ‫ולא תיקן את העמידות, ‫בא לעולם כעסן, נפטר כעסן. ‫בא געפתן, נפטר געפתן. ‫בא נחלולי ונוחל, נפטר נחלולי. ‫בא עצלן, נפטר עצלן. ‫הוא גמר את כל השעס. ‫ויודע את כל שולחן ארוך בעל פה ‫ומשאר אותו בן אדם כמו שבא לעולם. ‫לא תיקן כלום. ‫הגאון מבינה אומר, ‫תיקון עמידות זה כל האדם. ‫זה כמו אחד שטחן מים 70 שנה. ‫עמל קשה, למד, למד, למד, ‫עמל בתורה, בסוף נשאר לו מים. ‫אותן מים שהיו לו. ‫לכן חייבים תיקון עמידות. ודבר הכי חשוב שהרבה לא יודעים אותו, בכלל לא יודעים, לא מודעים אליו, זה השקפה היהודית נכונה. זה שנים צריך ללמוד את זה, רבותיי, זה לא איזה חודש, חודשיים. גם חרדים לא יודעים את זה. זה אני אומר, כמעט אף אחד, כללתי בתוך זה גם את החרדים. אתה שומע היום מאנשים עם כובעים שחורים וסקנים דברי כפירה שהם לא נתפסים על השכל, אתה לא יכול להאמין. אני מדבר עם אנשים שהם יודעי ספר והם מדברים כאלה דברי כפירה שזה לא נתפס. מדברים על הציונות, מדברים על הצבא, מדברים על בית המשפט, מדברים על התלמידי ישיבות, דברים שהם לא נכוניים. חולקים על הרמב'ם, חולקים על חז'ל, חולקים על כל רבותנו. ‫איך אתה מדבר בדברים ‫שאתה לא מבין בהם? ‫מאלה, אם גדולי הדור אמרו ‫כמו שאתה אומר, בסדר, ‫אז יש לך על מי לסמוך. ‫אבל איך אתה אומר כאלה דברים? ‫ואז הדבר הזה משתרש בפי העם, ‫ואנשים ממש בהשקפה שלהם ‫ההפך גמור מדברי רבותינו. ‫ואחר כך בסוף אומרים לרב הצדיק ‫זה שכן אמר את דעת תורה, ‫הנה, הוא אמר והוא אמר והוא אמר, ‫ונהיה אנדרלמוסיה, ‫נהיה בלבול אחד גדול. ‫מה הראשי פה רוצה לומר? ‫הראשי רוצה לומר, שים לב, ‫אם אומרים לך במה שאתה לא יודע, ‫תשמע בכולם כי זה ברור, ‫אתה מעצמך מסתפק. ‫אבל אפילו אומרים לך על דבר ‫שכבר ידעת אותו, דבר שברור לך. הגעת לזה בכוחות עצמך, בשכלך. למה תעשה? כי החכמים אמרו, זה לא משנה בכלל מה דעתי. זה יהודי אמיתי, יהודי כאשר שהוא לא זז ללא דעת תורה. אבל מה, אתה צריך שהרב שלך יגיד לך כזה דבר? כן. מה, אתה לא ידעת את זה לבד? ידעתי. אז למה אתה שואל? כי ככה השם אמר, ‫אך אתם יודעים, ‫עם ישראל נמשל לגפן. ‫מכל הפירות גפן. ‫מה מבדיל את הגפן מכל הפירות? ‫כל שאר הפירות, ‫אתה יכול להרכיב אותן, ‫שם עוד זרע באחד עם השני, ‫החלאה, כיליים. ‫זה איסור ברור, הייתה לעשות כיליים, ‫אבל אם שנטלת אותן ביחד, ‫יוצר לך משהו באמצע. ‫החלאה. ‫אפשר לעשות גם בחיות. ‫למשל הכחוסוס וחמור, יצא פרד. ‫אבל ההכלאות בחיות ‫הן לא ממשיכים את הילודה. ‫זאת אומרת, אם מרבף את הבנסוס ‫לחמור ונולד פרד, ‫הפרד לא יולד פרדים. ‫דבר מעניין. ‫אבל בפרות, אתה רואה, ‫יש לך כל מיני פרות ‫שהרכיבו אותן מדענים גויים, ‫והיום כל העולם קונה ‫את הפרות האלה וכולי. ‫ליהודי אסור לעשות את זה. ‫אבל אם תרכיב עכשיו ענבים, ‫תנסה להרכיב גרעין של ענבים ‫עם פרות אחרים, ‫הוא לא מקבל את ההרכבה. אומרים לך חזל, עם ישראל נשוא לגפן כי גפן היא לא יכולה להתערבב עם אף זן אחר עם ישראל אסור לו להתבולל בין העמים אסור לו להתערבב עם שאר העמים אבל יש עוד סיבה גפן כדי להוציא את הטוב שבה דורכים עליה ‫איך עושים יין? ‫לובשים מגפיים גומי ‫ודורחים על הענבים. ‫היום זה הכול מכונות, ‫אבל אז היו דורחים ככה ‫על הענבים במשך שעות, ‫והטיפות היו יורדות בחורים, ‫ואחר כך עושים איזה יין. ‫אחרי ששותים את היין, ‫היין דורך עליך. ‫אתה נופל, כולך מסטול, ‫ואז אתה אומר, תראה מה זה, ‫אני דרכתי ליין על הראש, ‫בסוף היין דרך לי על הראש. עם ישראל בעולם הזה, כולם דורחים להם על הראש, כולם שונאים אותם, אנטישמיה בכל פינה, בסופו של דבר, מי יעלה בער השם? עם ישראל. ויש עוד סיבה למה אנחנו משולים לגפן. גפן, הדרך היחידה שלה לגדול זה להישען על עצים. תוקעים עצים באדמה, מקלות עץ, מה זה מקל? מקל זה עץ מת. אין לו שורש. חתכו אותו, גילפו אותו, תקעים אותו באדמה. ‫הגפן שמים גרעונים באדמה ‫והיא מתחילה ללכת לכיוון המקל. ‫ואז היא מתחילה לטפס על המקל, ‫ואז שמים מקל, נגיד, ‫איזה חצי מטר לידו, ‫ואיכשהו הגפן ממקל למקל יעוברת, ‫והיא נהיה לך כמו גדר. ‫והגפן תלויה, ‫היא מטפסת על מה שיש. ‫אבל דבר מעניין, מה לעשות פה? אם למשל עכשיו הגפן, אני שתלתי אותה פה ושמתי את המקל בצד ימין, היא הולכת לכיוון המקל, אם אני אוציא את המקל אחרי יומיים, אני אעביר אותו לצד השני, הוא יעשה פרסה והוא יולך לכיוון המקל. זאת אומרת, הגפן יש לו שכל, יש לו עיניים והוא מבין. מה הוא מבין? אני לא תהיה לי תקומה בלי להישען על אבותיי. בלי העבר של אבותיי אין לי הנתקומה. מי זה אבותיי? העצים המתיים. זה עם ישראל. בלי חזל, בלי רמבה, בלי הראשונים, שלאורם אנחנו חיים. אין לנו חיים. כל מי שהיום קמים כל מיני כופרים, בלי סוף, עושים לך כל מיני אתרים, מוציאים לך כל מיני סרטוני שרק ושקר, ומנצלים את הבורות של העם. הם באים לאנשים שלא יודעים. ‫אני כמה פעמים אמרתי ‫בדרשות לא חשנים, ‫לא מפרשים את התורה ‫באופן מילולי בכלל. ‫אסור לפרש... ‫זה כבר חלק מהכפירה. ‫לבוא ולנסות להבין את הפסוק ‫כמו שהוא נשמע, ‫בלי גמרא, בלי חזאי, ‫בלי תורה שבעל פה, ‫זהו פה כבר שורש הבעיה. ‫למשל, ‫לא תבשר גדי בחלב אמו. מה זה לא תבשל גדי? מילולי יש גדי שנולד קטן עכשיו רוצים לשחוט אותו ואת אמא שלו לוקחים ממנה חלב אותם יכולים להשאיר חיה לפי המילולי לוקחים חלב מהאמא של הגדי שוחטים את הגדי מבשלים את הבשר שלו בחלב של האמא הזאת ‫זה אסור. ‫אבל כל שאר הדברים, ‫מה שמה יהיה מותר? ‫כל שאר החלב, בשר, ‫בוודאי שזה לא נכון. ‫זה מופיע שלוש פעמים בתורה ‫וכל פעם יש לו סיבה אחרת. ‫לא רק שלא מפרשים מילוני, ‫בכל פעם לאותו פסוק ‫יש פירוש אחר לגמרי. ‫אותו פסוק. ‫לא תבושל גדי בחלב אימו, ‫פעם אחת זה שאסור לבשל את זה ‫אפילו בשביל גוי. פעם אחת זה שזה אסור בהנאה, ופעם אחת זה שאסור לאכול את זה. שימו לב, אותו פסוק שלוש פעמים יש לו שלוש פירושים שונים, ואף אחד משלושת הפירושים לא קשור בכלל למלל. ויש אלפי דוגמאות כאלה, אלפים של דוגמאות. למשל, עשית ככל אשר ירוחה. ‫בפירוש המילולי זה בכלל שונה ‫ממה שנפסק... ‫החזר אומר שמדובר כאן על זקן ממרה. ‫איפה אתה רואה בתורה מילה ‫על זקן ממרה פה בכלל? ‫איפה כתוב את זה? ‫זו תורה שבמפה ‫לא היינו יודעים שום דבר. ‫לא היינו יודעים איפה לעשות ברית מילה, ‫לא היינו יודעים איך להכין תפילין. ‫יש לך אלף צעדים ‫עד שאתה מכין תפילין. ‫מהרגע שזה היה פרה ‫עד הרגע שזה הגיע למרתיק, ‫אלף שלבים, אם זה בכתיבה, ‫ואם זה איך מכינים את הדיו, ‫ואם זה איך מסרטטים את הקלף, ‫ופרש הפתוחה ופרש הסתומה, ‫כל הבתים ופרודות, ‫מה זו הרצורות? ‫כל כך הרבה הלכות יש בזה, ‫ואם אדם יפשל בהלכה אחת, ‫התפילין האלה זה רצורות בעלמה, ‫כלום, אין בהן קדושה, ‫סוף ורך עליהן. ‫ואיפה בתורה שבכתב כתוב מילה, על איך מכינים תפילים, אין את המילה תפילים בכלל, אפילו שזה שחור לא כתוב, לא כתוב את הצורה שלו, לא כתוב על איזה יד, ברמז כתוב, יד כאה, ואיפה ביד לא כתוב, ומה שמים, ומה כותבים בפנים, אלף שלבים, אחד מהם לא עשית, פסלת את התפילים. מה אתה רואה מפה? עיקר התורה, 99.9 אחוז זה הכל תורה שבעל פה. כמה פעמים הקב' הוא אמר למושה רבנו, זה כתוב בתורה, ו... עשה כאשר הרהאתי חבער. אין, לא כתוב בתורה מה הוא הראה לו. אבל השם ומשה יודעים. ועד היום זה עבר אלינו מדור לדור. עשה כמו שהראיתי לך בער, הראה לו סרט. כך תעשה, כך תעשה. למה זה לא כתוב? אתם יודעים, כתוב הרבה פעמים, אתם יודעים, ספר דברים, יש בו 200 מצוות. ‫הפרשה של השבת, כתצא, ‫יש בה 74 מצוות. ‫הכי הרבה מכל התורה. ‫אין אף פרשה בתורה ‫שיש בה כל כך הרבה מצוות ‫בפרשה אחת. ‫למשל, כל ספר בראשית, ‫כל ספר בראשית יש בו שלוש מצוות. ‫כמה זמן בהיסטוריה זה ספר בראשית? ‫-2,200 שנה. ‫ספר דברים יש בו 200 מצוות. ‫ספר דברים זה 36 יום. ‫זהו, אלה הדברים, ‫גימטריה, 36. ‫זאת אומרת, כל ספר דברים, ‫11 פרשות, זה חודש ושישה ימים. ‫ספר בראשית זה 2,200 שנה. ‫מתוך 2,200 שנה הוציאו שלוש הלכות. ‫מחודש הוציאו 200 מצוות. ‫אתה רואה שזה לא ספר היסטוריל, ‫זה לא הולך פה לפי עניינים כרונולוגיים. ‫זה הכול ההלכה למשה משיניי, ‫ודרך אגב, כל המתיים מצוות ‫שמשה כתב, אם לא היה ספר דברים, ‫הרי דברים זה משני תורה, ‫אז מה, לא היה לנו ‫את המתיים מצוות האלה? ‫מה, היה רק 413 מצוות ‫בארבעת חומשי תורה? זאת אומרת, ספר דברים שמשה אחר כך סיכם את כל התורה, תוך כדי המוסר שמשה נתן, או אסיף לך עוד 200 מצוות שכבר היו ידועות לו. זה דבר מאוד מעניין. אתם יודעים, ספר, ארבעה תחומשי תורה, הם תפילין של ראש. ‫הספר החמישי, ספר דברים, ‫זה תפילין של יד. ‫מה ההבדל בין תפילין של יד ‫לבין תפילין של ראש? ‫מה ההבדל? ‫תפילין של ראש מחולקים ארבע פרשות ‫לארבעה כלפים שונים. למה? כי בראש יש ארבעת החושים. יש חוש הטעם, חוש הריח, חוש הראייה וחוש השמיעה. כי נגד כל אחד מהחושים יש פרשייה. חוש המשוש זה החוש החמישי, זה בידיים. אז תפילים של יעד זה הכל קלאס אחד ארוך. ‫כמו חגורה ארוכה מאוד. ‫כל הפרשירות כתובות ביחד. ‫בתפילין של ראש זה מחולק ‫לארבעה קלפים. ‫זה דומה מאוד לתורה. ‫ארבעה חומשי התורה הראשונים, ‫זה תפילין של ראש. ‫כל אחד בפני עצמו ספר. ‫ספר דברים מסכם ‫את כל התקופה שלנו. ‫מתחילתה והצופה ‫עד פטירת משה. ‫כל זה ביחד. ‫אז זה כבר משול לתפילין של יד. ‫ובאמת, רבותיי, משה נתן לו את נאום חייו, 11 פרשות, ואני רוצה להגיד לכם, אני אומר את זה, והרבה אנשים לא שמו לב לזה. היום אנחנו בדור, אומנם יש, אומרים, מעל מיליון בעלי תשובה. מצד שני, הרמה הרוחנית היא נמוכה מאוד מאוד מאוד. מאוד, איך אמר הרב? אנחנו אפילו לא יודעים על מה צריכים לחזור בתשובה. זה עד כדי כך מצבנו עגום, שבאמת, אם היו מחברים אותנו למכונת אמת, היינו עושים סלט אחד גדול. אנחנו לא היינו יודעים כמה חמור מצבנו. היינו חושבים שבזה אני בסדר ובזה אני צדיק, ופתאום היה מתברר לנו כל הבלוף הזה שלנו. אז באמת, המצב הרוחני הוא מאוד מאוד ירוד. מצד שני, יש לנו את דברי הנביא, שבאחרית הימים השלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם... תשמעו את דבר השם. תשמעו את דבר השם. כל העולם פתאום מתעורר לחפש את בורי העולם. כל העולם כאן. כל העולם עכשיו עסוק בחיפושים. כל המלחמות בעולם זה הכל רוחניות. שימו לב, גם אצל הגויים. הכל זה מלחמות דת. ‫לקראת הסוף הסופי, ‫עכשיו כל העולם רועש וגועש. ‫אלו ההזדמנויות האחרונות ‫שיש לנו עכשיו להציל את נפשנו. ‫ואני תמיד אומר, ‫אם משה רבנו היה ביום ‫לדבר את כל מה שהוא דיבר ‫בספר דברים, ‫בחוץ לארץ לא חושב שהיה ‫בית כנסת אחד שמתיר לו לדבר. אף בית כנסת לא היה מטיר לו לדבר, היו אומרים לו, לך מפה חשוך, לך מפה גזען, לך מפה פנאט, לך מפה קיצוני, מה זה מחייל שבת מוטיומט, מה זה הומוסקסואל מוטיומט, מה זה כל הדברים האלה, מה, מי שעובר עבודה זוהה, הסכנו אותו? מה זה, זה לא הדת, זה לא היהדות שלי. ככה היו מדברים, לא רק השמאלנים. גם הימנים, הבורים והמארצות, מצביעי הימין, ‫גם כן היו כותלים אותו, ‫לא היו מבינים לו לדבר. ‫בחוץ לארץ יש בורד, יש ורד, ‫יש רב, יש שתי סוגי בתי כנסת. ‫יש בתי כנסת שהרב הקים את המקום. ‫הוא אסף כסף מן הדבנים, ‫בנה את המקום, והוא אבא לבית. ‫הוא קובע הכול. ‫איזה מנועה לתלות, ‫ואיזה אוכל להביא לשבת, ‫ואיזה קשרות, ‫ומי ידבר ומי לא ידבר. בדרך כלל במקומות כאלה זה דיקטטורה. דיקטטורה, יש מלך. המלך קובע וכולם שותקים. מי שלא טוב לו, הוא מעיף אותו משם. בתי כנסת כאלה מתנהלים טוב. למה? כולם יודעים את מקומם. אני אדבר פה יותר מדי, העיפו אותי. ‫אבל יש בתי כנסת, וזה רוב ‫הבתי כנסת, שיש להן ועד. ‫לוקחים נגיד עשרה, שני מסר, ‫אנשים, עמך, ‫בדרך כלל זה בעלי המאה, ‫אלה שיש להם כסף, ‫שגם עזרו ככה בהקמת המקום וכו', ‫שעוזרים בלגייס כספים ‫או תורמים לבית כנסת, ‫והם סוחרים את הרב. זאת אומרת, הרב סחיר שלהם, הם כותבים לו את הצ'קט, המשכורת, והם הורדים בו ושלטים בו ומשפילים אותו אשכם וערב. אין לו מילה בכלל. הוא רוצה עכשיו לדבר על צניעות של אנשים? קם לו הנשיא, היי, עוד הרב, אמרנו שפה זה בדרכי נועם. מה אתה מדבר על דברים כאלה וזה? מדבר על גיורים פיקטיביים. קמו אחד אחר שאשתו גויה, עברה גיור אצל הרב הרפורמי מהקיבוץ. הוא אומר לו כבוד הרב מה אתה פוגע באנשים מה אנחנו זה... קיצור הוא לא יכול לדבר ‫הוא לא יכול לדבר, למה? ‫אפילו איזה אוכל להביא, ‫למה נקנה בדת? ‫זוהר לפי שתיים, ‫תביאי את הקשרות של הקיבוץ. ‫מה, הוא לא יהודי? ‫בקיצור, היה לי חבר אחד, ‫תלמיד חכם גדול. ‫הוא היה רב הרבה שנים, ‫נטייש, חזר לארץ. ‫פעם אחת הוא מתקשר אליי, ‫הוא אמר לי, אני רוצה ‫שתבוא אליי לבית כנסת ‫ותיתן דרשה חזקה על צניעות. אמרתי כל מה שאני אלמד בחיי לא יגיע לקרסוליו של כבודו מה צריך אותי לבוא? הוא אומר לי לא, לא קשור אני לא יכול להגיד את זה פה כי בבוקר כבר החכה לי מכתב פיתורים מצד שני אני נתפס באבונם כל האבונות פה עליי אני רוצה להציל את נפשי כמו איך כתוב בנביא חזקאל ואתה כי הזרת רשעה ולא שב מרשותו ובכתעו ימות ואתה את נפשך הצלת אז אני רוצה להציל את עצמי אם לפחות אני אצליח להציל חלק מהטוב אם לא לכל הפחות הצלתי את עצמי כי אם אני אפוטר יביאו רפורמי אז כבר יהיה הרבה יותר גרוע פה עד אני מונע חלק מהאסונות ‫אמר אותי לטורח, אני אבוא, ‫אני מדבר את כל האמת. ‫אומר לי, כן, בבוקר יבוא לצרוח עליי ‫איך הבאתי משוגע כמוך לדבר, ‫ואז אני אגיד ‫שלא ידעתי על מה תדבר. ‫אכפת לך? אמרתי לו, ‫לא, לא, אני רגיל לזה, בסדר גמור. ‫מדינת ניו יורק, מדינת ניו יורק זה היה. ‫גרוזינים? ‫-לא גרוזינים. ‫גרוזינים זה משהו אחר, ‫זה שהייתי בבלגיה, ‫היה מוצאי שבת דרשה על שבת. ‫עכשיו, יושבים לי שם 300 גרוזינים, ‫יש לגרוזינים שתי דברים ‫שמייחדים אותם. ‫מצד אחד, יש להם את הלב ‫הכי נדיב והכי רחב בעולם. ‫אין, לעולם לא היה ולא יהיה ‫גרוזיני קמצן. ‫מצד שני, רק שלא תעלה להם ‫על העצבים. ‫אם עשית איזה טעות, צריכים הרבה תהילים לקרוא. בקיצור, או שזה נגמר והתגדל והתקדש. בקיצור, אני עכשיו מדבר, ואני, ברוך השם, כדי שזה יעזור לי בדרשות, למדתי טוב שפת גוף. לפי איך שאנשים זזים בכיסא, אני יודע אם כרגע הם נהנים, אם הם עושים חשבון נפש, אם באמת עכשיו זה מציק להם, אם אנשים מתעוררים, או שאומרים לו, מתי כבר הוא ילך כבר שנקום. לפי איך שהם נעים בכיסא, אני כבר מבין. עכשיו, אני רואה אחד, ‫יושב בצד ימין ככה שורה עשירית, ‫הוא כבר יושב על הקצה של הכיסא, ‫שני העוליים שלו על הברכיים, ‫עוד שנייה הוא עומד להסתער עליי. ‫עכשיו אני מדבר על חילול שבת, ‫אני אומר, אסור לבוא בשבת ‫לבית הכנסת ברכב. ‫מה אתם עושים? ‫עדיף שתתפלל בבית מאשר ‫לבוא ברכב בשבת. ‫ואני רואה... ‫אני רואה, הוא כבר עומד להסתער. אחד, שתיים, שלוש, הוא קם מתחיל ללכת, יש מסדרון בצד עכשיו בעוד שתי שניות התברר אם הוא יפנה ימינה לכיווני הלך עליי או אם הוא יפנה שמאלה על הדלת למסדרון של הבית כנסת אז אני עכשיו תוך כדי הדרשה מוכן כבר להגרוף, כן? אני מוכן שלוש, שתיים, אחד, פנה על הדלת הוכל לי המשכתי בדרשה ואני שומעים מעבר לדלת צעקות! צעקות! אז אמרתי, מה הולך פה? איך שסיימתי בהורשה, בא אלי איזה נער אחד בן 16, אומר לי, אבל תשאל מה עשית, אני לא יודע מה, אומר לי, זה שיצא, הוא רוצה להרוג פה את הרב של הבית כנסת, למה הוא הביא אותך? אמרתי, מה הוא כועס? אומר מה? הוא שמע שכתוב בהלכה שמחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר, דברים חמורים, הוא לא ידע את זה ושאסור לבוא לבית כנסת באוטו. אז הוא אמר לרב, תגיד, הוא צודק. למזלי הרב שם היה אדם ישר. אומנם הוא היה בסגנון רך, לא תקיף. אז הוא לא אמר להם את זה. אבל כשאני אמרתי, הוא לא הכחיש. אמר נכון, זה גמרות מפורשות, זה רמבן, זה שולחן ארוך. אז הוא התחיל לצרוח עליו. אז אם הוא צודק, אז איך שבע שנים אתה רואה שאני בא לכאן ברכב כל שבוע ואתה לא אומר לי כל האבונות על הראש שלך? אז הוא, ברוך השם, חזר בתשובה. צעק, צעק, אבל חזר בתשובה. אבל לפעמים זה משפט אחד בדרשה שהרב אומר, משנה פה את כל האופנוע היה לי גם במקום אחר, מנחה של שבת, 700 איש בבית כנסת, מגיע אחד עם אופנוע, מייל אור, טלפון פה, טלפון בחגורה, עם כסדה, מכנה את האופנוע בדנת של הבית כנסת, דבות לזכוכית, שם את הכסדה ונכנס. איך שנכנס, רב, הרץ אליו הרב, שלישי, רצתי לרב, אני אמרה, מכילה? זה מחלל שבת, חצר בושה, זה עכשיו בא עם ההופנוע. היה אומר, פה אנחנו לא מקפידים על זה. מה, אני עכשיו אעשה מחלוקת במכנסת? אכלתי את הלב, הלכתי לשבת. איך שעלה זה, ברכות השם המבורך, הטלפון שלו התחיל לצלצל. אה, אבל מה זה לצלצל? שירים של האמריקאים האלה, השחורים, של הראפ. שם פעם, כללות, צעקות. 700 איש בבית כנסת, רעבה דה רעבין, מנחה של שבת, ספר תורה פתוח. עכשיו, אתם יודעים מה קורה לבן אדם שהטלפון שלו מצלצל בבית כנסת? ‫לעולם השטן לא יניח ‫לא לחבות את הצלצול, תמיד. ‫הוא פתאום שוכח איפה הטלפון, ‫הוא נוחת, זה לא מפסיק. ‫במשך איזה כמעט 30-40 שניות ‫הטלפון צלצל, טה-טה-טם, טה-טה-טם, ‫רעש בכל הביתה, זה רעש. ‫הוא כמעט מת מהבושות. אמרתי, לא מגיע לך. זה היה כדור הברחור, רצה להראות לך שאנחנו לא רשאים לסחור במצוות. אנחנו לא בעל הבתים של התורה. יש אמת וצריכים לומר אותה. טוב, טוב. לא טוב, גם טוב. אבל זה אני לא... לא מינו אותי להערוך מחדש את התורה. ולא מינו אותי להסתיר מה שכתוב לילדים בכיתה א' בתלמוד תורה. ‫כתוב בתורת הדברים האלה, ‫כל ילד בתלמוד תורה מגיל חמש ‫מתחיל לקרוא את הפרשיות. ‫מה הדינו של מחלר שבת? ‫מה הדינו של עובד עבודה זרה? ‫אתם יודעים, אני אשאל אתכם שאלה. ‫ידוע, כן. ‫מתיימת שאנחנו שמים ‫לדעתי את המשפחות. ‫מה דעתם שאני אשאל את זה? ‫-אוי, קולו שלי, נהיה בקשר.

‫חזקו במה? ‫-כן, תודה רבה. אני דיברתי איתך גם

בטלפון, ואתה הכנסת לי שוב אחד חזק, ואני עד היום לא מעכה למה שיהיו יהודים חלל שבת, זה גוי לכל דבר, לפי הלכות של... ממש, ככה. אני הייתי, אין לב

מוחלט, אני נהג סמי-טלפון, אני עשוי רוב את מי אני

שומע, זה היה בהתחלה היה רב אדם, אני נמצא כרב ניסים יגן, רב אדם עשוי ניסים יגן, זה היה כוחה, אני כבר מחפש

את הדרשות שלך, אני גם לאלה שהכנסת

מ... אתה אוהב את אלה שאומרים את האמת כמו שהיא. השמות שמענית זה אלה שאמרו תמיד האמת חזק. כן. אז נחזור לעניין. בקיצור, אני רוצה לשאול לכם שאלה. אתם יודעים... רגע, עוד שאלה

אחת, אני לא מזוכר. היה לך בחוץ

לארץ, שחקן כדורגל, הוא ואשתו, שהוא עשה ניתוח באגן. כן. נפגשתם בזדה התרופה. שחקן מקווי חיפה. רז מאיר. רז מאיר, כן. זה מעניין? לא. התעדות שלו. כן, בחור מתוק מדווח. אתה יודע מה אשתו אמרה לי אחרי שדיברתי איתה? אשתו אמרה לי, החלום שלי שבעלי יהיה עברך. זה מה שהיא אמרה לי. תאמין לי, ככה היא אמרה לי. אני בעצמי התפלא. כן, הוא החליל מהניתוח, והוא בחור. בחור נחמד. טוב, בכל אופן, היה עוד שחקן כדורגל שהיה לי סמינר במיימי בפלורידה, ועליו השלום הוא נפטר לא מזמן, גדי קינדה. גם כן דיברתי איתו, היה לי דרשה על שבת. במשך כל הדרשה, הוא ישב והחזיק אחת הראש. הוא היה בשוק כי הוא משחק, הקבוצות משחקות בשבת. אחרי כמה זמן שמעתי שהוא חזר לארץ, אז הוא היה משחיק בארצות הברית, לכן הוא בא לסמינר. הוא חזר לארץ ומסכן גילו לו את המחלה ונפטר. הנחמה שלי היא שבטוח שהוא עשה תשובה, כי אני דיברתי איתו דברים, שהוא הבין, הוא הבין טוב, טוב, טוב, מה זה תשובה ומה זה שבת וכולי, אז בטוח שהוא... גם דיברתי איתו יומיים לפני פטירתו בוואטסאפ, אז בטוח שהוא עשה תשובה. וגם עוד דבר, בזכותו הרבה גם, עשו הרבה תפילות ולימוד, אז גם יש לו זיקוי הרבים. אני מקווה, בזרת השם, שכל זה הועיל לו להיות במקום טוב. בכל אופן, אני רוצה לשאול אתכם שאלה. ידוע, יש כלל ביהדות שהקדוש ברוך

הוא

לא מביא לאדם ניסיון שהוא לא יוכל לעמוד בו. כולכם מסכימים עם האמרה הזאת? מה אתם אומרים? זאת אומרת שנופלים עלינו טילים, מתפוצצים בניינים, כולם בחרדות, כולם רצים הלוך וחזור למקלטים כל כמה שעות. אנחנו יכולים לעמוד בזה. ושיש מגפת סרטן לא עלינו, שאין בית, שאין בומת, יכולים לעמוד בזה. ושהנוער נושר ומסומן, וכל אדם שני מאשן סמים, וכולם מקושקשים בקעקועים, וכבר אין שום דרך ארץ, ויש פה שנאה, ואוכלים אחד את השני חיים, כנראה שאפשר לעמוד בזה. אבל אני רוצה להראות לכם מקום אחד בתורה, שיש שם חיוב שאני לא מבין, חלילה, אני לא חולק על התורה, אני רק אומר, אני לא מבין איך אפשר לעמוד בזה. לא מבין. הקב' כמובן יודע איך, אבל אני לא הצלחתי להבין. אני אקרא לכם, תגידו לי יותר מה אתם חושבים. כתוב כתוב ככה ש... יבוא נביא שקר יכיר בך מאחיך כמוני והוא יבוא ויגיד לך ינסה לשכנע אותך לעשות כל מיני דברים נגד התורה כתוב של אל תשמע לו אי אפשר לנביא אין כוח לבוא ולחלוק על מצווה מהתורה ולהגיד שהיא בטלה וכולי הוא יכול להגיד היום יש לו באופן זמני השם אמר לעשות כך וכך זה כן אבל לבטל אותה לשנות את התורה אין לאף נביא כוח אפילו משה בעצמו שהתורה נקראת על שמו לא יכול לשנות עוד אחת מהתורה כי זה רונש מוות אפילו למשה ולא רק זה כתוב שאסור להוסיף אסור לגרוע מהתורה התורה אומרת שמי שישנה את התורה גם דינו למות אז עכשיו התורה מדברת בשבת שעברה קראנו ‫שבא הנביא הזה ומדבר ‫בשם אלוהים אחרים, ‫מה צריכים לעשות לו? ‫הוא מת הנביא ההוא וכולי. ‫טוב, אפשר לעמוד בזה. ‫תפסנו נוכל, שעולתן, ‫מתחזה לנביא, אז... ‫הוא אמר נבואה מסוימת, ‫נבואה טובה והיא לא קרתה, ‫צריכים להוציא אותו לעורג, ‫שם עבודה זרה, ‫או שאמר לשנות משהו מהתורה. ‫בקיצור, אחד כזה, ‫אחד כזה מוצאים אותו לעורג. ‫אחר כך כתוב עוד דבר מזעזע, ‫וזה אני לא מבין ‫איך אפשר לעמוד בו. ‫שהוא אומר שאם בא... ‫אם בא מישהו ומשכנע אותך ‫ללכת לעבודה זרה, ‫מישהו שרוצה לשכנע אותך ‫ללכת לעבוד עבודה זרה, ‫קודם כול צריכים לשאול, ‫איזו תאווה יש לבן אדם ‫לעבוד עבודה זרה? ‫מה עכשיו אדם ילך, רואה חתיכת מתכת ‫שבאיזה פסל שבנו? ‫מה, הוא מדבר לקיר? ‫הוא מדבר לברזל? ‫מה עשו עכשיו באודו איזה פסל? ‫מה לנו ולזה? ‫תקח את החילוני הכי רחוק, ‫האתאיסט, תגיד לו, ‫בוא, בוא, יש איזו עבודה זרה, ‫לך תשתחווה, יצחק עליך. ‫לא מאמין באשם, לא מאמין ברבנים, ‫ולא מאמין בפסלים שלהם. הרי זה רעי אבסורד מבחינתו לבוא ולהשתחוות לאיזה פסל או לאיזה בימה או לאיזה עץ מצד שני אנחנו קוראים בתורה שעשרות אלפים הלכו לבעל פאור וכולם מתו משה אומר, אינכם הרואות, פרשת בית חנן שם תראו, אינכם הרואות את מה שהשם עשה לאלה שהלכו אחר בעל הפאור, השם השמיד אותם, שמד, רוחני נצחי, לא רק מוות, איבדו את העולם הבא שלהם, כמו שכתוב ברמב״ם ובשולחן הרוח, מחלל שבת בפרסיה, ועובד כוכבים ומזלות, הרי הם כגויים לכל דבר, ‫אם נגור ביין, ‫היין נפסל, זה היין נסך. ‫מה שמדינם? כגויים. ‫תמיד זה הולך ביחד. ‫מחלב שבת בפרסיה, ‫ועובד כוכבים ומזלות, ‫שניהם, מה הם שניהם? ‫שניהם נחשבים כגויים לכל דבר, ‫ואם הם נפטרים, ‫אז אין להם חלק לעולם הבא. ‫הבעיה היא לך להסביר, ‫זה היה בלילת בן 14 בת ים. זה כבר עוד נקודה, זה... עכשיו אני רואה אותך בשנת שמותים ושתיים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמותים ושמות ‫ומי שלא היה מעורב בדת ‫לא היה לו שום מגע עם רב. ‫היום אנשים שונאי דת הכי גדולים, ‫מהסקרנות, לוחצים פליי ‫ושומעים דברים. ‫אני אומר לכם, ‫אני הייתי בכנסת, ‫כי הייתי בכנסת, ‫חברי כנסת שמאלנים זיהו אותי. ‫אמרו לי שלום מתחת לכנסת. ‫שמאלנים שונאי דת. ‫מה להם ולי? ‫הם כמובן, הסקרנות, ‫כנראה מדמי בפעם, ‫לוחצים לראות מה יש ‫למשוגע הזה להגיד. ‫בוודאי. ‫טוב, בקיצור... ‫אז עכשיו יש... ‫קראנו את זה לפני שבועיים ‫בפרשת ראה, ‫כתוב שם דבר מאוד מאוד מעניין, ‫תגידו לי אם אפשר לעמוד בזה. ‫כי עשיתך אחיך באח שלך, ‫אח שלך אהובך, בן אמך, ‫אח מאותו אמא, אבל מאבא שונה. ‫או בינך, בן שלך, ‫או ביתך, או אשת חכך, אשתך, ‫או רעך, חבר הכי טוב שלך, ‫אשר כנפשך בסתר, ‫בא אליך בשקט, ‫רואה לו עלינו שאתה חורב ‫במחלה ועומד למות. ‫נתאר לכם עכשיו על מה מדובר פה. ‫בן אדם, הרופאים נתנו לו ‫שבוע לחיות. יש לו ילדים, הוא מחתן עכשיו עוד מת ילד, יש לו עסקים, הוא עומד למות. הוא מחזיק את הבית כנסת, הוא מממן את הישיבה, הוא נשיא הקהילה, עומד למות. הרופאים ויתרו עליו. זהו, יש לך שבוע, תיפרד מכולם. בא הבן שלו, אומר לו, אבא, אבא של חבר שלי היה לו בדיוק מה שיש לך, הוא לקח אותו לאיזה רופא לאילפו ביפו, ‫איזה מחבל, ‫הכנס אליו לאבדלה הזה, ‫והוא עשה אוקוספוקוס, ‫כל מיני כישופים ולחשים ‫מול הפסל שלו, ‫והאבא של החבר שלי, ‫תוך שעה עברי, ‫הלך למכורת לצילומים, ‫הכול נקי. ‫הוא אומר לו, מה זה? ‫הכול היה כבר... ‫לא ראינו מעולם כזה דבר. ‫הוא אומר, הלכתי לאיזה פסל, ‫אמרו לי אברקדברה, אוקוספוקוס, ‫כל מיני כתורת שם, כל מיני לחשים. ‫קמתי כמו הריה. ‫המעשה הזה, נשמע לכם הגיוני או לא, ‫המעשה הזה קרה אלפי פעמים, ‫לפני 3,000 שנה, לפני 2,000 שנה, ‫לעבודה זרה היה כוח חזק מאוד. ‫היום אנחנו צוחקים, ‫מי הולך לעבודה זרה? ‫אין בזה שום טעם וריח. ‫אבל אז לעבודה זרה ‫היה כוח חזק מאוד. ‫איך יודעים? ‫שרב עשי, שכתב תגמרה, ‫כתב את כל השס ביחד עם רבינה. ‫רב עשי, מי לנו כרב עשי? ‫400 שנה של השלות ההלכה, ‫כל מהראש הוא כתב. ‫לא היה מחשבים, לא היה מנועי חיפוש. ‫אלפי סוגיות, ‫את הדעה של כל רב ורב ‫בכל סוגיה וסוגיה בלי שיש סתירות, ‫זה דבר לא אנושי. ‫זאת אומרת, זה מחיימת עם זה, ‫זה לא צחוק. ‫הוא נותן שיעור בישיבה ‫ואומר לתלמידים, ‫מאחר אנחנו נלמד על חברנו מנשה, ‫בן של המלך היסקיהו. ‫מנשה. ‫בא לו מנשא בחלום. ‫עכשיו, מנשא הזה הכתיע ‫את עם ישראל 60 שנה ‫מלאת הארץ בפסלים של עבודה זרה. ‫אבא שלו זיקה את כל עם ישראל ‫להיות תלמידי חכמים. ‫איזה בן יצא לו? ‫-מאפיה. ‫איזה בן יצא לו? ‫ראש ממשלה עם קיפה בגודל של שקל. ‫זה הבן שיצא לו. ‫מכתיע רבים, בוגד. ‫אסור להגיד את שמו. שלא יתווה אותנו. גם זה, אבל יש גם עוד סיבות למה. בקיצור, תשמעו טוב, יצא לו בן ראשם אחתי ערבים, 60 שנה אחתי את כל הארץ. אבל הוא בא אליו בחלום, אומר לו, תגיד, מי אתה בכלל אתה קורא לי חברנו? אתה חושב שאתה יכול להיות חבר שלי בכלל? אתה ברמה להיות חבר שלי? למי הוא מדבר? הוא הערב שכתוב את כל הגמרא. ‫איפה יש עובריו כזה בהיסטוריה? ‫הוא אומר לו, הרשם מכתיע רבים ‫עם השקל של קיפה, ‫קיפה משקל, אומר לו, ‫אתה קורא לי חבר שלך? ‫מי אתה בכלל? ‫תגיד, אם אתה כזה חכם, ‫מאיזה צד בוצעים את החלה ‫שעושים המוצי? ‫אז הוא לא ידע בכלל ‫שיש כזו הלכה. ‫מי אכפת לו מאיפה חותכים את החלה? ‫ברחים על הלחם. ‫אכפת לי מאיפה אוכלים אותה? ‫הוא אומר לו, מהצד הכי יפוי. ‫אז הוא אמר לו, ‫אם אתה כזה תלמיד חכם, ‫איך היית כזה מכתיע רבים ‫של עבודה זרה וכולי? ‫לא נשכוח, הוא חי אלף שנה לפניו. ‫מנע שזה לפני 2,600 שנה, ‫רב עשי לפני 1,600 שנה. ‫אלף שנה ההבדל ביניהם. ‫זה כמו אנחנו ורשי. ‫זה ההבדל. ‫אנחנו מדברים על רשי, ‫זאת אומרת, ככה היה הפרש ביניהם ‫אלף שנה היחס. ‫אומרים, היום אתה היית חי בדור שלי, ‫היית מרים את הגלימה שלך, ‫את הסמלה, ‫ורץ ספרינט בכל הכוח ‫לעבוד את האלילים האלה. ‫משמע מזה שקודם כול ‫הייתה תאווה נוראית, ‫כמו שיש תאוות עריות וממון היום, ‫שכולם רצים אחרי זה, ‫כך הייתה תאווה לעבודה זרה, ‫ואי אפשר היה לעמוד בזה ‫עד שחזל ביטלו את זה. ‫אם לא, אי אפשר לעמוד בזה. ‫כמו שהיום אנשים לא יכולים ‫לעמוד בתאוות ממון, ‫ולכן איך יודעים אם אדם צדיק או לא, ‫מבחן הכי יעיל זה בכסף. ‫לראות עד כמה הוא חרדי ‫במבחנים של כסף, בממון. ‫נכון, זה תאווה חזקה מאוד. ‫-אם אדם זה נגמר. ‫אוכל, כמה יאכל, לא יכול לראות אוכל. ‫נכון, כי ממון, התאווה ‫אף פעם לא מפסיקה. ‫ב-1990, במאדמיה בניו יורק, ‫כן, בקיצור, אנשים זקנים, ‫עדיין יש להם תוכניות לקנות בניין, ‫להוריד אותו, לבנות, לשפץ. ‫זה אומרים לו, ‫מה, אדוני, אתה לך תהנה, ‫אתה נוח, מה אתה כבר? ‫אתה כבר, יש לך 500 בניינים. ‫לא, לא, זה הזדמנות, ‫זה לא לחזור כזה דבר. ‫מהר, מהר, תן להם הצעה. ‫בקיצור, לא משנה. ‫אז מה אנחנו רואים מפה ‫שהיה תאווה חזקה מאוד לעבודה זרה. ‫לעבודה זרה הייתה מראה תוצאות. ‫אחרת, מה בן אדם ילך לשם? ‫אז עכשיו, בא הבן שלך, ‫אומר לך, אבא, ‫האבא של חבר שלי כמעט מת כבר, ‫יום, יומיים לפני שנתנו לו, ‫הלך לאחמד הזה, ‫אבדל לה והוא עשה אוקוספוקוס ‫עם האליל שלו, ‫והבריא במקום, ‫בוא ניקח אותך לשם. ‫הגיוני שיהיה כזה דבר? ‫בטח, והילד יש לו זקן ופאות, ‫והאבא יש לו כובע או תרבוש, הכול. ‫חרדים לגמרי. ‫אבל הוא עומד למות. ‫הוא לא רוצה שאבא שלו ימות. ‫צריכים אותו בקהילה, ‫הוא תומך בעברכים. ‫זה בן אדם חשוב. ‫כאילו שאשם לא יודע את זה. ‫וזה פה הבעיה. ‫מה, אשם לא יודע שצריכים אותו? ‫והוא החליט שהוא עומד למות. ‫אבל החלטנו, איך אומרים, ‫לערים על הקבש ברוך הוא. ‫מה נעשה? ‫אתה לא רוצה לרפות אותנו בתפילות? ‫נלך לאליל. ‫שימו לב עכשיו מה השם אומר פה, ‫שלא תגידו, אני אמרתי. ‫לאמור לך מאבדה אלוהים אחרים ‫אשר לא ידעת אתה ואבותיך ‫מאלוהי העמים אשר סביבותיכם ‫הקרובים אליך, מי שאתה מזהה, ‫או הרחוקים ממקה, ‫מקצה הארץ ועד קצה הארץ, ‫בכל רחבי הארץ, זה אליל כלשהו, ‫בין שאתה מכיר אותו ‫בין שלא שמעת עליו. לא טובה לו, מה זה לא טובה? אל תסכים ללכת איתו כאילו שבעורך התאווה ללכת אחריו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תחסה עליו אסור בשום פנים ואופן להגן על הבן שלך על אח שלך, על אבא שלך, שמרו טוב. כי הרוק תארגנו, ידך תהיה רוח בראשונה לעמיתו, ויד כל העם באחרונה, וסקלטו באבנים ומת, כי ביקש להדיחך מעל לשם אלוקיך המוציא לך מארץ מצרים. תרגום למי שלא הבין. הבן שלך בא, הלב שלו נשבע, רואה אותך, עומד למות עוד כמה ימים, אומר, מה יהיה עם הישיבה? מה יהיה עם האברכים? מה יהיה עם הבית כנסת? מה יהיה עם העסקים? אני לא יכול לנהל בעצמי כלום, אני לא רוצה שאבא שלי ילך, מסכן, הוא רק בן 45. אני, איך אומרים? עת לעשות לה' עפרו תורתיך. נלך לאבדאללה. אבדאללה, תביא, תוציא את הפסד שלך מההרון, תעשה את האוקוספוקוס שעצית לאבא של איציק, עשה מה שעשה, והוא היה בעברי. כמה? עוד חי עכשיו עוד 40 שנה. ‫לפני שאבא הסכים ללכת לעבודה זרה, ‫התורה אומרת ‫שאת צריכה מהר לרוץ לחכמי הסנדרין ‫ולהגיד להם, יש לי וידוי לומר, ‫הבן שלי, בן אברך, ‫הבן שלי הציע לי אתמול ‫ללכת לרופא אליל, לעבודה זרה. ‫אומרים לו, כן? ‫תביאי מאותו הבן הזה, ‫מביאים אותו למשטרה, מוציאים אותו עכשיו לסקילה. אומרים לאבא, הנה, כך אתה תעשה לה ראשון בגודל של מילון. תעיף לו על הראש, תפוצץ לו את הגולגולת. לבן שלו. 15 שנה הוא חיכה עד שהביא אותו לעולם. והבן, מסכן, רצה להציל את חייו. זה עניינים של רגש. לא שהוא עכשיו לא אוהב את השם, או שהוא בוגד. הוא על הראש שלו עכשיו, אני רוצה שאבא שלי לא ימות. אני אעשה הכל בשבילו. ילך לגיהינום גם אם צריך. ‫הוא אומר לך, ‫התורה תפוצץ לו את הגולגולת. ‫איך זה יכול להיות כזה דבר? ‫מי יכול לעמוד בזה? ‫אני שואל אתכם. ‫אתה היית יכול לעמוד בזה? ‫היית יכול לעמוד בזה? ‫אי אפשר לעמוד בזה. ‫מה אתם אומרים? ‫הקדוש ברוך הוא יודע ‫שאי אפשר לעמוד בזה ‫או שהוא חולק עלינו? ‫הוא

כתב בפסוק, ‫כל כך הרבה לא תחמו, ‫לא תחסה, לא ת... ‫הוא ידע

שהיה קשה. ‫זו השאלה הראשונה, ‫ואני תכף אגיד לכם משהו ‫מהפרשה שמגיעה עכשיו. ‫עכשיו אני אגיד לכם משהו ‫מהפרשה שמגיעה השבת, ‫ואחרי זה נראה לאן נגיע. ‫רק רגע. ‫סבלנות. ‫אני מדלג על ההתחלה של הפרשה, ‫הרי באשת יפה תואר, ‫הפרשה, השבת מתחילה, ‫שאתה רוצה למלחמה, מלחמת רשות, במלחמת רשות מותר לשוות את הגויים, גם אם הם משבע עמים. אם זה מלחמת מצווה, אסור לרחם עליהם, צריך להרוג אותם, או שנותנים להם לברוח. אם הם לא רוצים לברוח ורוצים להישאר להילחם, הורגים אותם. אבל במלחמת רשות אפשר לשוות אותם, והם יהיו עבדים. עכשיו, אתה יוצא למלחמה, נגיד שאתה בלבנון עכשיו, באזור סוריה, ושבית שם המון גויים, כנסת אותם לגדר מסוימת, אז לא היה גדרות, מה היו עושים? חופרים בור באדמה עמוק, נגיד חמישה מטר, שאי אפשר לטפס, זורקים את כל השבועים בתוך הבור, בו הוא ענק, ועומדים מסביב שומרים, שאם הם ירצו לטפס, נמלם איזה מכה על הראש עם איזה מכל, הם נשארים בתוך הבור. ‫אז עכשיו הכניסו שם ‫את כל הגברים בבור אחד, ‫הכניסו את כל האנשים בבור אחר, ‫פתאום יש שם איזה קריסטינה אחת, ‫מסתכלת על איציק החייל, ‫עושה לו ככה עם השערות, ‫איי, אייציק, איך אתה? ‫כבר הראש שלו מתחיל ככה. ‫וואו, איזה יפה. ‫הדוד היפה, לאללה דוד. ‫הוא ככה מתחיל, וזה... ‫הראש שלו משתגע. ‫הציק, יש עכשיו קרב. ‫וואלה, אני לא מרוכז. ‫אני צריך... ‫איך קוראים לזה בצהר הגימלים? ‫אין לי יום חופש. ‫מה קרה? ‫יש לי משבר נפשי עמוק. ‫משבר נפשי? ‫לא, חיכה לו קצת וזה. ‫טוב, אומר לו, כבוד הרב, יש פה איזה בעיה מה אני רוצה לגאיר את הגויה הזאת ולתחתן איתה תגידי לי עכשיו לאורך כל התורה ראיתם אי פעם שהקדוש ברוך הוא נכנע לתאבות של בני האדם אדם רוצה לאכול חזיר, יש לו תאווה, התורה לא מקלה בזה, תאכל, תענש. אדם רוצה לאכול חלב, קראת, תאכל, תענש. אדם רוצה לאכול דם, קראת, תאכל, תענש. כל דבר, חלב עם בשר, חם, מתגן אותם ביחד, זה אורייטה. ‫אין שום עקלות. ‫אדם יש לו תאוות ממון, ‫רוצה לעשות השלמת הכנסה, יענש. ‫אדם יאהב עוד עבודה זרה, יענש. ‫אדם יחלל שבה, יענש. ‫מה? אבל היה לי תאווה גדולה. ‫תאוות משלמים. ‫פתאום יש לכל כלל יוצא מן הכלל. ‫פתאום יש תאווה ‫שהתורה כביכול נכנעת לאדם. ‫אם ראה אישה גויה יפתוח, ‫חיכה לו קצת, ‫והבן אדם רואה פרפרים עכשיו, ‫אומרת לו, אומר הכרוש ברוך הוא, ‫אין ברירה פה, חייבים לחרוג מהכלל. ‫לתת לו היתר שיוכל להיות איתה, ‫כי אם לא, הוא יעשה את זה באיסור. ‫ואמר, אין אפוטרופוס להריות. ברגע שהוא כבר במלחמה, הוא רחוק מאשתו, הוא רחוק מהקהילה שלו, הוא עכשיו במקום פרוץ, הוא לא יעמוד בניסיון. מה אומרת התורה? מוטב שיציינה ביתר ולא ביסור. אבל התורה אומרת, תשמע, חזק הוא ברור, לפני שאתה עושה את מה שאתה עושה, תן לה לגלח את הראש, מכאן רואים שגילוח הראש הורס את היופי של האישה. זה לא דבר שרצוי, כי הרי צריך שלום בית. זה למה החסידים מגלחים... צריך שאשתו תהיה נעה בעיניו. אם היא מגלחת את הראש, היא פחות נעה בעיניו. זה נגד השלום בית. אז זו בעיה. שאלתי פעם איזה חסיד, תלמיד חכם, אמרתי לו, איך אתם מגלחים לאנשים שלכם את הראש? שאלתי אותו. אז הוא אמר לי, כי זה... הוא גמגם קצת, הוא אמר לי, זה חציצה. אמרתי לו, מה, רמב״ם לא ידע שזו חציצה? כל הראשונים, אחד לא דיבר על חציצה. פיטר, אתם באתם, המצאתם הלכה חדשה? מאיפה ראית שמישהו אומר שזו חציצה? אז אמר, לא, היה לזה עוד סיבה. מה הסיבה? אז היו באים הגויים, עושים פוגרומים באירופה. הקוזקים. ועכשיו באים לחטוף איזו יהודיה, ‫ורוצים לעשות במה שעשו ‫בשביל אוקטובר, ‫ואז מה היה קורה? ‫היא הייתה לראש מתחת לפאה מגולח, ‫היא הייתה שולפת ‫או את הכיסוי או את הפאה, ‫והקוזק היה רואה אישה ככה ‫בלי שערות, אם קרה אחת, נבעל. ‫תוחד, מה זה, זה גבר, בורח. ‫וככה חייה היו ניצלים. אמרת לו אם הסיפור הזה נכון ובאמת זו הסיבה כל גזרה שמגיעה לעם ישראל שגורמת לנו משום פיקוח נפש לשנות מההלכה ‫ברגע שהגזרה בתלה, ההלכה ‫מיד חוזרת לתוקף שלה. ‫למשל, אדם עכשיו בשבת ‫יש לו חום גבוה, ‫הוא שכר חורות, פחילות, ‫אנחנו לא יודעים, אולי קיבל ‫מכת שמש, אולי הוא עומד למות, ‫אולי התייבש. ‫מיד נוקחים את המכונית ‫ומשיעים אותו פה לבית חולים. ‫עדיף אחר. ‫נוסעים לבית חולים... כן, נוסעים לבית חולים, ברגע שהגענו לבית חולים פתחנו את הדלת, הוצאנו את החולה מהמושב האחורי, אסור אפילו לסגור את הדלת ואסור לקבוע את המנוע, כי הסכנה חלפה, אני כבר בבית חולים, מכאן והלאה אין היתר לחלל שבת, אם אני עכשיו מחבא את הרכב או סוגר את הזה, אני עובר איסורים. מה הותר לי להציל את חיי החולה? הגעתי כבר לבית חולים, זהו, אני לא רופא. באים הרופאים, לוקחים אותו פנימה. מכאן והלאה אין לי רשות לשאול חזרה לבית. אני תקוע בבית חולים עד מוצא שבת. ‫עכשיו, כיוון שהסכנה חלפה, ‫מיד שבת חוזרת לתוקף המלא שלה. ‫פיקוח נפש לא מבטל שבת, ‫דוחה, דחייה. ‫זה חייב להיות השמירת שבת. ‫אבל עכשיו, ב-20 דקות הקרובות, ‫זה נדחה עד שחייו של החולה ינצלו. ‫זה ברור. ‫אז אם בזמנו היה סכנה לאנשים ‫שהיו באים הקוזקים לחטוף ולהנוס, ‫ועשו את הגזרה הזאת, ‫אז ברגע שהיא עכשיו עשתה ‫את מה שעשתה, והוא ברח, ‫עכשיו הפסיקו לבוא הקוזקים, ‫ברוך ה' היום הם לא באים באירופה ‫לעשות את מה שהיו עושים אז, ‫אז מה קרה שהגזרה הזאת נשארה? ‫זו גזרה לצורך שעה, ‫כדי להציל חיים, פיקוח נפש, ‫אבל אין כבר פיקוח נפש. ‫והגזרה היא נגד התורה, ‫כי אישה אסור שתתגנה על בעלה. ‫יש המון המון גמרות. ‫יש גמרא, רב החלקייה, ‫שמעתם עליו? ‫הוא נכד של חוני המעגל. ‫היה להם במשפחה הזאת סגולה, ‫מדברים עם הקב". ‫רחו כמה דקות, יורד גשם. ‫היום שמעתי הכנרת ‫היא בשפל של השפל. ‫אני לא מבין, אני חשבתי ‫שמאז שהמציאו את המתקן הזה ‫של התפלת מים, ‫נגמרה לנו בעיית המים, ‫אבל מתברר שעדיין הכנרת ‫היא בשפל, כבר רואים קרחות. ‫למה לא מזרימים לשמיים מוטפלים? ‫אני לא מבין, לא יודע. ‫משהו פה לא מובן לי. ‫אני יודע, באיראן, ‫בשאר מדינות מזרח התיכון, ‫יש שם יובש קטלני. ‫אנשים כבר אין להם מים ‫למקלחת אפילו. ‫אין להם מים לשתות מהברז. ‫אבל אנחנו, יש לנו ‫את המתקן התפלה הזה. ‫היית חושב שכל הזמן יזרים ‫עולה כנרת והכול יהיה... טוב. ‫זה מה שאני אומר, ‫למה הכנרת מתייבשת? ‫בכל אופן, תשמעו טוב, ‫אבא חלקי הזה, ‫יש גמרה מדהימה עליו, ‫באו אליו שני שליחים מהבית דין, ‫יש בצורת של כמה חודשים, ‫ראו שהוא עובד בשדה. רב שמדבר עשר דקות עם הקדוש ברוך הוא, ומתחיל לרדת גשם. יש כזה היום בעולם? אין. אין. מסכימים שאין? אין. זהו. היום יש הרבה יחסי ציבור. מישהו שהוא קצת תמיד חכם, ואוהב מיד כל רגע סרטון, הקים את ההוא, הקים את זה, זה נכה. תשעים ותשע, נקודת תשע אחוז מהסיפורים האלה מבוימים, ושקר אחד גדול. מה שמניע את אותם עסקנים, זה כספים וכבוד. לפעמים יש לעסקן שהוא תלמיד של רב מסוים אינטרס להדיר את שמו של רבו שכולם ידעו מיהו, למה? שהוא יהפוך למקור לעלייה לרגל כי ככל שהוא יהפוך למקור לעלייה לרגל אותו עסקן יתאשר מהר אתה רוצה להיכנס? 200 שקל תרומה לפה, 1000 שקל לשם זה כמו ‫כמו המעשי מלישה וגחזי, ‫שבא נאמן, שר צבא הרם, ‫והיה לו צרעת, והוא בא אל הנביא, ‫והנביא אמר לו, ‫לך תתבוד שבע פעמים בנהר הירדן ‫ותתרפא. ‫והוא מצלט את לו הרבה כסף. ‫הוא אמר לו, לא, ‫אני לא לוקח כסף על קבלת קהל. ‫מי הלך לקבל את הכסף? ‫הגחזי הזה. ‫יש היום המון גחזים. ‫המון המון גחזים, והגחזים האלה ‫גם עושים הרבה דברים ‫ללא ידיעת רבם, מאחרי הגב שלהם, ‫כי הם יודעים, אם הרב ידע, ‫הוא לא יסכים. ‫אז כבר הם יודעים מה הוא מסכים ‫ומה הוא לא מסכים, ‫הם יודעים איפה הקו האדום. ‫מה שהם רוצים שיסכים, ‫פשוט לא אומרים לו. ‫אבל משהו לא נתפס. ‫אבל אז רב שמדבר ‫עם הקבלה שברחו ומוריד גשם ‫עובד עם טוריה בשדה, ‫ב-40 מעלות, מנקש עשבים. ‫אין לו קבלת קהל ‫ואין לו עשרה כחזים מסביבו. ‫עובד כפועל, סחירות. ‫באים אליו שני דיינים מהבית דין, ‫כבוד הרב, שלום, לא עונה להם. ‫ממשיך לנקש. חיכו שם איזה חצי שעה, אומר, עכשיו סיימתי לעבוד, שלום עליכם. אמרו לו, כבוד הרב, יש בעיה, הן קשמים, בנו, לכבודו, המשפחה שלכם מורידים לנו קשמים, חוני המעגל, הסבא, אנחנו רוצים שכבודו יתפלל. בואו, בואו אליי לבית. מתחילים ללכת לכיוון הבית שלו, אמרו לו, יש לנו כמה קושיות לשאול. ‫למה הייתה להם קושיות? ‫כי אשתו יצאה לכבודו ‫לבושה יפה ומגונדרת. ‫באמצע השבוע. ‫לא אף אחד יש חתונה או שבת ‫מגונדרת ומטופחת. ‫עכשיו באים לענות לבית, יש מדרגות, ‫הוא אומר לאשתו תעליית, ‫הוא עולה אחריה והם עולים אחריו. וככה התיישבו בסלון, אמרו לו כבוד הרב, ואנחנו מבקשים שכבודו יתפלל לכבוש ברוך הוא, שירד גשמים וזה. אבל יש לנו שלוש קושיות. כשבאנו לכבודו בשדה, אמרנו שלום עליך רבי, לא ענת עלה לנו 40 דקות. אחר כך אמר לנו שלום. אחרי הרבה זמן. כשבאנו, אשתו של הרב יצאה מגונדרת ומטופחת לכבודו ככה, ללא כל סיבה, זה אמצע השבוע. ‫וכתוב שאסור שאדם ילך ‫אחרי אישה ברחוב, אפילו אשתו. ‫אז מה אלה, אישה זה רע ברור, ‫למה אסור ללכת אחריה? ‫זה ממש לא צנוע, תסתכל באחוריה. ‫אבל אם זו אשתו, מותר לו. ‫על אשתו זה מצווה להסתכל. ‫אז מה הבעיה? ‫אנשים ברחוב לא יודעים שזאת אשתו. ‫חילון ה' אל תיתן לאנשים פתחון פה. ‫מה, הם אמורים להבין שזאת אשתך? ‫מה פתאום היא הולכת שני מטר לפניך? בדרך כלל אדם הולך לצד אשתו, מדברים. מה פתאום אשתו תלך והוא הולך אחריה? אז זה עורר הרבה חשד, טוב. אז איך כמו לא נתן לאשתו לעלות במדרגות והוא הולך אחריה? אמר להם, על סיבה שלא עניתי לכם, כיוון שאני שכיר ומקבל מזכורת לפי שעה, אם הייתי מפתח איתכם שיחה, הייתי נכשל בגזל. הם יכלו לענות לו מה כבודו עובד בשדה כמו פועל ישמעאלי תפתח משרד ונביא לך חמשת אלפים איש כל יום למצוות לברכות והקופה תתמלא וכולנו נרוויח זה אפילו לא עלה על הפרק שגדל הדור שמדבר עם השם ומיד יורד גשם עובד עם טוריה בשדה ‫שימו לב כמה הידרדרנו ב-2000 שנה. ‫אחר כך אמרו לו, ‫למה אשתך יצאה מטופחת לכבודך? ‫מה ענה להם? ‫כדי שלא ייתן את עיניי ואישה אחרת. ‫זאת אומרת, ‫האיש הכי קדוש בעולם ‫שעושה נס על המקום, ‫לעיני כולם, אומר אם אשתי לא תהיה מטופחת ויפה אני אתחיל להסתכל על נשים שהן כן יפות ומטופחות למה? כי אין לה פוטרופוס להריות ‫אדם שפטו בשלו, ‫זה מציל אותו מן החטא. ‫ויש כמה גמרות ‫שבאו התלמידים לרב, ‫אמרו לו, כבוד הרב, ‫אשתך מבזה אותך, ‫היא לא מכבדת אותך, ‫למה אתה לא מגרש אותה? ‫מה הם העירונים? ‫דיין שמצילות אותנו מן החטא. ‫מספיק שיש לי פט בשלי ‫שאני לא צריך להסתכל על אחרות, ‫כבר זה שווה. ‫כל השאר זה אקסטרה, בונוס. ואז אמרו לו, למה הכבוד לא הולך אחרי אשתו? הרי כתוב, לא ילך אדם אחרי אשתו. אז מה הוא ענה להם? מה עדיף שאתם תלכו אחרי אשתי? אז אתם אומרים, שימו לב מה יש בגמרה הזאת. הרבה לומדים אותה מאות פעמים בחייהם ולא שמים לב. איזה מוסר זה לימינו. הוא אומר לשני רבנים מהבית דין של לפני אלפיים שנה, לא רבנים של היום. הם רבנים שידעו את כל התורה ישר להפוך בתוך קדש עינה. אין דבר שלא ידעו. דיינים שלפני אלפיים שנה אומר לה אם אני לא אפריד בין אשתי לביניכם אני אלך לישון ואשתי אחריי אז מה שמה אתם תעלו אחריה במדרגות אני לא שומח עליכם שאתם תעלו אחרי הרבנית ולא תסתכלו עליה בפנים הוא ככה אמר להם בהגמרה לא כתוב שהם אמרו לו כבוד הרב השפלת אותנו ביזית אותנו מה אנחנו נראים לך פרחכים מהרחוב מה אנחנו באים מאיתם בדין אנחנו אנשים קשרים אנחנו אנשים עגונים כל החושד בקשרים לוקח בגופו תאמינו לי היה להם 700 תירוצים לתת לו אני לא ראיתי בגמרת תירוץ אחד מלשמה הם שתיקה כהודעה אמר להם מה עדיף שאתם תלכו אחריה מלשמה הם שתקו מלשמה מה אמרו תצודק ‫אז הנה לך, שלושה גדולי העולם ‫מודעים שאין הפוטרופוסלריות. ‫אז מה עכשיו כל הבבות למיניהם ‫עם המסכות וכל זה, ‫עושים לנו הוואנטות והצגות? ‫הכול הצגות. ‫אם אתה לא לומד חזק תורה ומוסר ‫ושומר על העיניים ‫ומחכיק את עצמך מהמקומות של העבירות, ‫אין מציאות שלא טיפול, ‫אין כזה דבר. ‫מה רואים מפה, רבותיי, ‫שהאדם עכשיו בא למלחמה ‫ואין לו אשתו בפתו בסלו, ‫הוא כבר כמה חודשים שם, ‫האצר הרע הורג אותו, ‫והקריסטינה הזאת מתחילה לחייך לו. ‫הקבל ברוך הוא מודה ומתוודה ‫שאי אפשר לעמוד בניסיון הזה. ‫השם אומר. ‫ולכן אני עכשיו חורג ממנהגי. ‫מה שאני לא מתאיר ‫באף עבירה ובאף תאווה, ‫אני מתאיר באופן חד פעמי ‫במצב הזה שתוכל להיות איתה. ‫אבל אני רוצה לעזור לך ‫שאולי בכל זאת תתגבר. ‫אז בוא, אני עכשיו אלמד אותך ‫כמה דברים שתעשה ‫שאולי ירד לך ממנה. ‫אלא שתתגלח את הראש ‫ותהיה כרחית. ‫איך אומרים, כרחית, כרחתית? ‫-כרחה. ‫כרחה, כרחה, כרחה. ‫-שתהיה גדליה. ‫לא, שתהיה כרחה, טוב. ‫אז זה אחד. ‫דבר שני, שתלבש גדים חוארים, ‫של עשירים, ושתגדל ציפורניים. ‫למה היום אנשים כל כך מטפחות ‫את הציפורניים ומעריכות ומדביקות ‫שבתורה ה' אומר שזה מחואר? ‫השם אומר ציפורניים ארוכות ‫אצל אישה זה חיור. ‫זה אמור לגרום לגבר לגועל. ‫אם היום גברים רוצים ‫שאנשים שלהם יאריכים ציפורניים ‫וישימו כל מיני להק, ‫משהו אצל אותם גברים... משובש בסכל כי הקדוש ברוך הוא שברא את האנושות וברא את האמת וברא מה שיפה ומה שמכוער השם אומר שציפורניים ארוכות זה מכוער ובגדש שבי זה מכוער וכרחת לאישה זה מכוער ‫אבל, אבל, אבל... ‫-אין אותו אמר פגלמנט. ‫פלגמנט. ‫-פלגמנט. ‫אז עכשיו שימו לב מה קורה פה. ‫יש מחלוקת בחכמים, במפרשים, ‫על מה מדובר פה. יש דעה שאומרת שהוא קודם כל בועל אותה אחר כך הוא מביא אותה ונותן לה חודש ימים לפקוט על אוריה והיא עושה קרחת וציפורניים והכל והקרשבח הוא מקווה שבחודש הזה שהיא נראית רעה וגם אישה שכל הזמן בוכה זה פוגע לה ביופי והיא מוזנחת כרגע והיא בלי שערות והיא עם ציפורניים ארוכות ובגדים מכוערים וגם בוכה כל החודש יכול להיות שכבר ירד לו ממנה הוא לא רוצה לגייר אותה והוא שולח אותה חזרה לארץ שלה אסור לו למכור אותה לעבדות אסור לו למכור אותה בכסף אסור לו לענות אותה קריסטינה תחזרי ללבנון עזבי אותנו בשקט דעה אחת אומרת לא אסור לה להיות איתה הוא רק יוכל להיות איתה אחרי שהיא תעבור את כל התהליך. את החודש, את הבכי, אז אם הוא ירצה עדיין לגייר אותה, יגייר אותה ואז הוא יוכל להתייחד איתה. אז אני לא מבין. לפי הדעה הזאת, בשביל מה צריך את כל זה? הרי עכשיו התאווה היא עכשיו במלחמה. מה עד שיחזור לבית ועד שיעבור עוד חודש, כבר התאווה תתקרר. עכשיו התקשבכו מעיד שהוא לא יכול לעמוד בניסיון עכשיו מה אתה אומר אל תדאג זאת הקריסטינה הזאת שלך אבל לא עכשיו עוד כמה חודשים איך זה מועיל אבל זה גדול העולם מפרשים ככה זה מחלוקת של גדול העולם דעה אחת בועל אותה מיד דעה שנייה רק אחר כך אז הדעה שבועל אותה מיד היא מובנת מבחינה היגיון אנושי. אבל החכמים שסוברים שזה רק אחר כך, תאמינו לי שיש להם היגיון אנושי יותר מכולנו ביחד. אז מה קרה? מה הם אומרים? מי יכול להסביר את שיטתם? רק כסא לא יש בה, זה רגוע. או, יפה מאוד. אני אתן לכם סיפור קטן ותבינו. בישיבה יושבים אצלנו בעלי תשובה כמה שנים, ‫עד ש... ‫לא, בסדר, עד ש... ‫לא, לא, לא צריך, יש מספיק. ‫עד שיום אחד יוצאים לשידוח, ‫נתפס, מרימים לחיים. ‫מהרגע שמרימים לחיים ‫עד שמתחתנים, ‫עובר חודשיים, שלושה, ‫לוקח זמן עד שמוצאים אולם, ‫עד שמכינים צלמים, עניינים. ‫בקיצור, מה רואים מפה? ‫שעכשיו שהוא סוף סופירים לחיים, ‫יש לו עוד שלושה, ארבעה חודשים לסבול. ‫אבל הוא כבר לא סובל. ‫מבחינה מנטלית הוא רגוע מאוד, ‫הונח לו כבר, זהו. ‫מה? כי הוא כבר יודע, ‫מחכה לי פתי בשלי. ‫למה הדבר דומה? ‫אדם תפרן עשר שנים ‫מנסה לסגור עסקת נדלן. ‫כל העסקאות נפלו לו בין הידיים. ‫עד שסוף סוף סגר עסקה. סגר עסקה, כולם חתמו, הבנק אישר, והבנק אומר, תוך 60 יום נעביר את הכסף של המשקנת. אז עכשיו הוא כבר רגוע, כבר קונה רייטים, נתן מקדמה על רכב, מחייך בכל מקום, פתאום הכרטיסי אשראי הולך, מזמין, מה קרה משה? אתה עדיין תפרן, גר בבקתה. ‫אל תראו אותי ככה, ‫אני כבר יושב על שלושה מיליון דולר, ‫מכרתי בניין בתל אביב. ‫אמלה, שלושה מיליון דולר. ‫יש לי חבר כזה. ‫בימים של ה... ‫תראה ההיסטוריה שלנו, ‫לפני שהתחזקנו, במן עתן, ‫הייתי בא אליו, הוא היה גר ‫בשדרה השמינית במנתן. ‫הכתובת שלו הייתה 888-8 Avenue. ‫888-8 Avenue. ‫אי אפשר לשכוח כזו כתובת. ‫עכשיו, אני והוא, ‫שני הישראלים היחידים ‫שמסתובבים בבניין. ‫בניין של 40 קומות. ‫אחרי הצבא אתה מדבר. ‫-כן, אני מדבר על שנת 95, ‫משהו כזה. לא, 89 נחלתי באמריקה. זה היה, אתה צודק, זה היה 93, 93. בקיצור, היה שם איזה פורטוריקני אחד שהיה שומר בבניין, בקבלה. אתם יודעים, הבניינים שם זה כמו מלון. אתה נכנס, יש דלפק, למי בא אתה מתקשרים, אתה מוכן לקבל את האפלוני אלמוני? הוא מוזמן, לא נותנים לך להיכנס סתם. זה לא כמו בארץ, דופקים לך בדלת משטרה צבאית בשתיים בלילה. אריק! בום! ‫הם מהירים את הילדים, ‫הבן אדם בן 30. ‫לא עשית צבא! ‫אשתו יכולה להפעיל מרוב פחד, ‫היא בהיריון, ‫אין להם דין ואין להם דיין אלה. ‫באמריקה זה לא יכול להיות. ‫יש שומר לבניין, מי אתם? ‫אנחנו משטרת צבאים, ‫לכו לעזאזל. ‫לא נותנים לך להיכנס, אין כך דבר. ‫אתה לא יכול למעלה להתכנס. ‫צריך את הכרטיס של השומר. ‫קיצור, היה שם שומר פורטוריקני, ‫סמי, קראו לו. ‫הוא מדבר ספרדית ואנגלית. ‫שני היחידים שהתייחסו אליו זה אנחנו. ‫החבר הזה שלי ואני. ‫הוא גר בבניין, ‫אני רק מגיע לבקר מדי פעם. ‫תמיד היינו אומרים לו שלום, ‫מה הוליו, סמי, וואטסאפ, קומוסטאסט. ‫כל הגורים מתייחסים אליו ‫כאילו הוא אוויר. ‫לא, הוא פורטוריקני. ‫זה אזרח סוג בית. ‫-השוליים. ‫לא מתייחסים אליו. ‫את באים, היי, אהב מאל? ‫יש לי דואר. ‫עיר, סניור, עיר, כך. ‫לא מתייחסים אליו. ‫הוא היה אוהב גם לדבר, לצחוק, ‫רעשן כזה, ‫אז לא היה להם סבלנות בשבילו. ‫אלה קרים כמו דג מלוח אלה. ‫בקיצור, אנחנו היינו נחמדים אליו. ‫יום אחד אנחנו יושבים, ‫אני והחבר שלי, ‫הוא מתקשר לחבר שלי ‫שהיה עובד בהשכרות של נדלן, ‫אומר לו, אהרונן, תבוא מהר לבניין עכשיו עזוב הכל ובוא אומר מה? אומר בעל הבניין אמר לי שהוא מתכונן לשים את הבניין למכירה אמרתי לו יש לי חבר שהוא מתעסק בנדלן הוא מאוד בן אדם טוב הוא ימצא לך מישהו טוב הוא יהודי ממולך תגיד לו שיבוא אני עכשיו פה ‫מאה הוא לקח מונית, ‫הוא חתם לו על אקסקלוסיביות, ‫מאחר לו את הבניין, ‫הרוויח 2.5 מיליון דולר. ‫אז, בשנת 93', ‫זה היה כמו 20 מיליון דולר היום. ‫כן, היום יש לו משרד נדלן ‫מסגשג ומנתן, היה מיליארדר. ‫אבל כמה הוא שווה במשרד היום? ‫-הוא שווה הון היום. ‫אבל מה המצחיק, ‫מה שמצחיק זה שכל הסיבה ‫שהוא קיבל את הדיל, ‫בגלל שהוא היה נחמד לפורטוריקני הזה. ‫שימו לב מה זה בחיים. ‫הנחמדות, יחסי אנוש, ‫מתעלה מעל לכל אינטרס אנושי. ‫תדעו לכם, ‫אתה נחמד לבן אדם והוא נחמד אליך, ‫אז קורים דברים לא צפויים. ‫לא צפויים. ‫לסיכום, רבותיי, ‫אני שאלתי שאלה, ‫אם אנחנו רואים שהקב' הוא מבין ‫שיש הלכה של אשת יפת תואר, ‫ואי אפשר לעמוד בה. מצד שני יש דבר שנראה הרבה יותר קשה מאשת יפת תואר זה לפוצץ לבן שלך את העוש על זה שרצה להציל את חייך ולקחת אותך לעבוד הזרה או לכנסייה האם אפשר לעמוד בזה או לא מה אתם אומרים? ויש בפרשה עוד קטע, בשבת אתם תראו, בן שורר ומורה, ילד בן 12 וחצי, עוד מעט יש לו בר מצווה, שותה הרבה יין איטלקי ואוכל בשר, כל יום איזה חצי קילו בשר, והוא מתחיל ככה לקחת מהורים שלו כסף, ככה גונב להם, גוזל להם כספים. ועכשיו באים אבא והאימא ביחד לאבא דין, הבן שלנו איננו שומע בכל אביב ואימוז, זולל וסובב, בן שורר ומורד, כאילו כי מלשון מורה נגדנו, מורד. ועכשיו אבא דין מזהירים אותו, רואים שזה לא עוזר, מוציאים אותו להורג. איך? בשכילה. למה? אומרים, תראה, עכשיו הוא כבר התחיל לגנוב. סופם של הגנבים הם יגיעו לידי רצח. באחד השעודים, מישהו יבוא להגן על הבית שלו, הם גם יתקרעו אותו. בסוף זה בטוח יום אחד ירצח. נו, ונגיד שכן, מה ההונש של רוצח? סעיף. אז אתה רוצה להרוג אותו על זה שבעוד כמה שנים הוא ירצח? תן לו הונש של רוצח. סעיף. איזה הונש נותנים לו? סקילה. סקילה. מה שריח? סקילה לרוצח. ‫סקילה זה למחלל שבת. ‫העונש של מחלל שבת יותר גרוע ‫מהעונש של רוצח. ‫זה מה שאני תמיד אומר ‫למחללי שבת. ‫השם אמר שאתה יותר גרוע, ‫מה רוצח? ‫מה אתה לא מבין? ‫מה אכפת לך מה אומרים בתשקורת? ‫מה על כבוש ברוך הוא חושב עליך? ‫אז איך נתנו לילד הזה ‫בין 12 וחצי, ‫לא יודע, אומרים חזל מוטב ‫שימות זכאי, ‫ואז מיד יש את הקושייה המפורסמת, ‫אז למה הוא לא הרג את ישמעאל? ‫הרי ישמעאל כבר הראה סימנים ‫שהוא פרא אדם והוא הולך להכריף את העולם. ‫למה שהם לא הרגו אותו? ‫אז הקשבח הוא אמר, ‫באשר הוא שם, באשר הוא שם, ‫עוד הוא לא הגיע למדרגה ‫שמגיע לו לעמוד. ‫גם הילד לא הגיע לו. ‫הוא בסך הכול אוכל על האש כל יום ‫ושותה יין איטלקי ‫וגוזל 100 דולר ביום מההורים. ‫או שעומד בדרכים ‫ושודד קצת אנשים. כן. אני שמעתי... לכל רב. שקור פאבינברג, שקור. אני לא שארתי. מה הטירוץ? שכל אדם

קשור בשופשלת לאבא מבינו, כשהוא עולה במכובן, כשהוא אוכל, שופל וכדאי, אז הוא מתנדק

בפשוט של האבא. אז צריך להרוג אותו כגמור. אבל זה כבר תגיד על כל מי שאוכל לו קשר ושעושה הרבה דברים, אז נתנתק לו הקשר מעברה, מבינו? אז לא אורגים אף אחד בדבר הזה. יש דבר בתורה שיש כלל ויש יוצא מן הכלל. מה הפירוש? בדרך כלל, לפי גודל העונש, מבינים מה גודל העבירה. נכון? אחד שלא נטל ידיים, אכל לכם בלי נטילת ידיים, הוא לא מקבל עונש מוות. מקבל איזו סתירה מהקבל שברחו במוקדם ובמוחר אחד שחיל את שלום מקבל עונש מוות אחד שרצח מקבל עונש מוות אחד שהלך עם אשת איש קראת ומוות אז לפי גודל העונש זה מעיד שהעבירה חמורה בעיני השם על עבירות קלות לא מקבלים מוות וקראת אבל יש לכלל הזה יוצא מן הכלל ‫למשל, שבע פעמים כתוב בתורה ‫לא לאכול דם. ‫שחקת עכשיו פרה, גלת קשר, ‫שחיטה מעודרת, יש מלא דם. ‫אתה לוקח את כל הדם לכלי, ‫איזה רוסי, אחד אמר לך, ‫ניקולאי, תשמע, ‫אנחנו ברוסיה היינו שותים דם זה, אנחנו כולנו עריות. אתה רוצה להיות מתאבק? כל יום תשתה כוס דם. מגעיל! אתה רוצה להיות סוס או לא? רוצה? תשתה את הדם, סגור את האף ותשתה. אם דוגמה הוא מסכים ושותה את הדם, הונש קרית. ‫מי רוצה לשתות דם? ‫או יש לך הונש יותר גדול מזה? ‫אצל השתיה זה הונש. ‫זה גועל נפש, זה מגעיל, ‫זה מסריח, זה לא טעים, ‫זה עושה בחילה. ‫מי יודע מה יקרה לך בבטן ‫אם תשתה כוס דם? ‫זה לא הגיוני שהאדם ירצה לשתות דם. ‫האשר אומר, תיזהר, ‫שבע פעמים בתורה. ‫תיזהר, אדם הוא הנפש, ‫מי שאוכל את הדם קראת. למה השם נתן כזה עונש חמור על אדם? כי היה מאוד חשוב לכראש ברוך הוא להרתיע את האנשים, כי בדרך הטבע האדם יזלזל בזה. גם בהגדיל, אני לא אוכל את הבשר, אני רק אוכל מהאדם. זה גם לא למטרות הזנה. כל האיסורים של הלא קשר זה אם אני נהנה מהם. אם אני אוכל משהו שהוא חול, חול גם. חול, יש עליו קשרות? לא, אבל אף אחד לא... מישהו שאכל חול, אין לו איסור. דרך אגב, בשר אדם להיות קניבל מותר או אסור? מותר לאכול בשר אדם או לא? מישהו מת עכשיו לחתוך לו חתכה מהבשר ולאכול, מותר? איפה זה כתוב בתורה שאסור? לא ראיתי בכל התרי המצוות איסור לאכול בשר אדם קודם כל, גם זה לא כתוב איפה כתוב שאסור לאכול אורנה? לא כתוב כזה דבר תשמעו טוב גם לא כתוב בתורה שאסור לאכול אבנים גם לא כתוב שאסור לאכול זכוכיות גם לא כתוב שאסור לאכול חול של ים זה שבורחת השיניים לא כתוב יש הרבה דברים שלא כתוב כי השכל מחייב מי רוצה לאכול אבנים מי רוצה לאכול זכוכיות גם מי רוצה לאכול בשר אדם זה היה משהו אחר, זה פיקוח נפס. בשואה אכלו מהגופות של המתים. יש רב גדול באמריקה היה, זכיתי אני להכיר אותו אישית, אני הייתי שכן שלו לתקופה, קראו לו הרב אשרי. הוא היה הרב של הגטו. האנשים היו שואלים אותו שאלות כאלה, מותר לאכול מהמתים? אז אחד שאל אותו פעם, אומר יש לי בן, הוא ברשימה של המאה שהנאצים מחר הורגים. אני יכול לי לשחרר אותו על ידי שאני אשחד את הקצין הגרמני, אבל ברור לי שהוא יכניס יהודי אחר לרשימה. הם חייבים להביא מאה. אני יכול להגיד לו, הפרחפאתי את הכסף ביער, לתת לו סימנים שימצא את הסאק עם הכסף, והוא ייקח את הכסף והבן שלי ינצל. אבל אז יכניס יהודי אחר. אז אמר לו הרב אשרי, אוי, למה אתה שואל אותי כזו שאלה? אמר לו, כבוד הרב, אל תענה. אל תענה, בבקשה, אל תענה, אני כבר קיבלתי את התשובה, נתן לבן שלו ללכת. איזה אנשים היו. היום מישהו הרץ לשאול את הרב אם להציל את הבן שלו על ידי שייתן לגרמני כסף. בכל אופן, אז אחת השאלות ששאלו אותו זה בזמן שלקחו אותם במצעד שלושה ימים בקרח, יחפים, היו שם גופות מוטלות בצדי הכביש. שהם כבר לא שרדו, הם נפלו אנחנו רוצים ככה במהירות לבוא ולנשוך ככה חתיכה מהיד שלהם או זה ולבלוע כדי שנחזיק מעמד כי אנחנו עוד מעט עומדים למות מותר או אסור זה היה לפיקוח נפש גופות גופות בקרח הוא אמר להם אסור למה אסור? כי המוות של הבן אדם אין לאדם דרך לדעת מתי שניית יציאת הנשמה. זה שהוא עכשיו מוטל ללא דופק או שהדופק שלו, לא מצליחים להרגיש אותו, זה לא אומר שיצא ממנו כל הנשמה עדיין, היא עדיין בדליפה. הנשמה דולפת בהדרגה, היא לא בשנייה יוצאת, היא דולפת. וכמו גז, הגז לא נגמר במחל מיד, זה כמה דקות לוקח עד שכולו דולף. ‫כיוון שאם עכשיו אתה תבוא, ‫אתה תראה שהוא עדיין טיפה זז, ‫אתה אומר, במילא עוד דקה הוא מת. ‫אבל אני עוד דקה כבר לא אהיה פה, ‫אני עכשיו צועד במצעד. ‫יש לי בדיוק עשר שניות לקחת את הביס ‫והוא עוד דקה ימות, כבר גמור, זהו. ‫מיד אני אחלוק אותו ככה, ‫אסגור לו את האף, כמה שניות, ‫כשהוא ימות ודאי, ואז ניתן את ה... נגיסה, תראו לאיזה מצב השם הביא את עם ישראל רבותיי וכל זה כתוב בפרשת וילך זה עוד כמה שבועות כל השואה מתוארת בדף אחד בפרשת וילך אמר להם אסור כי הדקה הזאת שאתה מקצר את החיים של היהודי זה רצח ואז אחד מהשלושה, יהרג ולא יעבור, זה למות ולא להסכים להרוג מישהו אחר. פה אתה צריך למות. אתה מות ברעב, אתה מות, אבל אסור לך להרוג אותו כדי לאכול אותו. וגם אולי אתה חושב שהוא כבר מת, והוא לא לגמרי מת, ואתה עכשיו לוקח ממנו פורי עלות הבשר. בקיצור, אמר להם, אסור. תראו איזה שאלות האלה אנשים. בכל אופן, אז רגע רק נסכם את העניין. ‫השאלה היא, אתם מכירים אמא ‫שתלשין על הבן שלה לסנדרין ‫שהוא שותה יין ואוכל קצת על האש כל יום, ‫ושהוא לוקח לה קצת כסף ‫על הכרטיס אשראי? ‫יש אמא כזאת, הרי היא מבינה ‫שברגע שהיא מלשינה עליו לבדין, ‫יוציא אותו להורג. ‫עכשיו, אני התחלתי להסביר, ‫יש כלל ויש יוצא מן הכלל. ‫בדרך כלל, לפי גודל ההונש, ‫מבינים מה גודל העבירה. ‫אבל לא תמיד. ‫למשל, יש נערה המאורסה ‫ויש אשת איש גמורה. ‫מה זה נערה המאורסה ‫שהיה חופה וכידושים? ‫אמר הבעלה, את מקודשת לי. ‫זה לא כמו היום אומרים, התארסה. ‫מה זה התארסה? ‫קיבלת הבעת יעלום. ‫לא, נערה, מעורסה, ‫התחתנה לגמרי. ‫חופה וקידושים עם עדים והכול. ‫רק מה, היא עוד לא התייחדה ‫עם בעלה מבחינה פיזית. עכשיו היא כבר שייכת לו. הוא אמר לה, הרי את מקודשת לי. היא הולכת לבית הוריה והוא יוצא למסע לחסוך כסף, לחזור, לבנות בית ואז היא עוברת איתו ואז הם מתייחדים. היום עושים חדר איחוד האשכנזים מיד אחרי החופה. מיד נכנסים, חדר איחוד. ספרדים אין להם חדר איחוד. האיחוד זה יהיה בבית. עכשיו, שימו לב דבר מדהים. אם אישה עברה חופה וקידושים ובעלה נסעה ללכת לעשות כסף, אם עכשיו היא זנתה, הלכה עם מישהו, בעלה האמיתי לא נגע בה עדיין, הוא רק היא שם לה טבעת על היד, אבל לא התייחד איתה, היא עדיין בטולה. והוא נסע לכמה חודשים, ובאז מישהו פיתה אותה והלכה איתו. מה העונש שלה? סקילה. ‫ואם היא הייתה כבר עם בעלה, ‫היא כבר לא בטולה, ‫ועכשיו היא הלכה עם מישהו וזנתה, ‫מה העונש שלה? ‫חנק. ‫-חנק. ‫לא, לא, חנק. חנק. ‫שזה השלישי בחומרתו. ‫-אבל מי שואל אותך ‫אם זה סבורה זה כרת. ‫כרת זה עוד משהו. ‫כרת, לא. ‫כל מקום... ‫רגע, רגע, רגע, רגע, רגע. ‫נעשה סדר. ‫כל מקום שכתוב מוות וכרת, ‫זה לא שניהם ביחד, זה או זה או זה. ‫אם עכשיו מוצאים אותו ‫לרולק בסנדרין, ‫הוא עושה תשובה, וידוי, חרתה, ‫אז עכשיו, במקום שיקבל כרת, ‫קיבל מוות, זה מציל אותו מהכרת. ‫אם הוא מת בלי תשובה, ‫מת בתאונה, מת, ‫אז הוא מכרעת. ‫הבנת? זה לכן מתתוך הפרתו. ‫הוא לא מקבל גם זה וגם זה. ‫זה או זה או זה. ‫בקיצור, עכשיו מה יוצא פה? ‫יוצא פה דבר מעניין. ‫שאישה שבעלה עדיין לא נגע בה, ‫רק קידש אותה, אם היא זנתה העונש שלה יותר חמור מאישה שכבר הייתה עם בעלה גם, שזה עוד יותר גמר הקידושים. למה אומרים חזעל? כדי להרתיע את הבורים ועמי הרצות. היא יגיד, רע, זה לא כזה חמור. היא נהיית בטולה. היא התחלתה, היא לא רוצה את בעלה. עד שיחזור היא תגיד לו, אני רוצה גט. מה, עכשיו נחכה עד שיחזר? יאללה, בוא, בוא איתי. מה, מה, בוא איתי? אני קיבלתי את הבעת. אבל לא הייתי בעלך. כן, אני גם לא רוצה אותו. לא יודע איך ריחו אותי. אתם יודעים איך היצר הרם שחק. אומר היה כאילו שברכותי, זהרי, אם אתה תעשי את המעשה עכשיו, תקבלי הונש עוד יותר חמור. למה? להרתיע. תודה רב אדם. על דם מקבלים כרת, על חזיר לא מקבלים כרת. מה יותר גרוע, לאכול חזיר או לאכול דם? חזיר יותר גרוע על חזיר מקבלים מלכות על דם מקבלים כרת כי חזיר כולם יודעים להיזהר אבל דם אומרים זה כלום מה יש בזה אני סובל אני לא עושה את זה בגלל תאווה ‫הגמרה בחגיגיה יהודה אלף עוברת, ‫שאני חושב, רבי עקיב אבחן, ‫שהוא אמר, אומה דם, ‫שדחשו של אדם נועסת בו ככה, ‫גזר להריות, שלחשו של אדם... ‫-מחמד לטל. ‫הכל זה חבר חומר פה. ‫-נכון? יפה מאוד. ‫אז עכשיו אני שואל אתכם, ‫יש לנו כמה מקרים פה. ‫מקרה אחד, הבן שלך הסיט אותך ‫לעבודה זרה, ‫אתה צריך להוציא אותו ‫להורג בשקילה, ‫אתה הראשון שזורק עליו את הסלע. בא יש לך בן שורר ומורה לא עלינו אתה צריך להסגיר אותו לבית דין כדי שיוציא אותו להורג בסקילה למה נתנו לו סקילה ולא סעיף הרי אם הוא יהיה רוצח יתנו לו סעיף כדי להרתיע זה דבר מוזר יש לך ‫מחלל שבל שצריכים להוציא אותו להורג. ‫איש חשוב מאוד בקהילה. ‫תפסו אותו על חם, שני עדים. ‫נתנו לו התרעה, הוא זלזל בהם, ‫ועכשיו צריכים להוציא אותו. ‫קשה מאוד. ‫שאל אותי פעם איזה חילוני, ‫תגיד, אתה בעצמך אומר ‫שכתוב בגמרל שבית דין קטלנים ‫הוציאו להורג פעם ב-70 שנה. ‫דעה ב-70 שנה. ‫אז בעצם אף דין לא הוציא להורג, ‫כמעט. תמיד מצאו סתירה בעדים. ‫אז למה הקשבחות צריך לבזבז ‫כל כך הרבה פסוקים בתורה, ‫זה חוזר 12 פעמים, ‫לא לחלל שבת, ‫וגמרה שלמה מסכת שבת, ‫וגמרה במקות, ‫ויש הרבה גמרות שקשורות לזה. ‫כל כך הרבה חומר על דבר ‫שהוא רק היפותטי. ‫זה לא מעשי. ‫שאין לה תורה. ‫גם חזל אומרים שלא היה מעשה ‫של בן שורר ומורה, ‫כי הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. ‫צריכים שגם האבא והאימא יסכימו, ‫וצריכים שהעדות שלהם והכול, ‫הם יהיו מאה אחוז אותו דרך, ‫זה בלתי אפשרי. ‫שהוא יהיה בדיוק בגיל, ‫זה בלתי אפשרי. ‫זה לא קרה מעולם, הגמרא אומר. ‫אז שואלים, אז למה זה בא בתורה? ‫ללמד שכר, ללמד מוסר, ‫שאנשים יזהרו. מכאן אנחנו לומדים יסוד חשוב מאוד. יש דברים בתורה שהשם יודע שזה לא יהיה הלכה למעשה. זה לא יקרה במציאות. אבל בכל זאת הוא הרחיב על זה את הדיבור בתורה ובתורה שבעל פה. למה? כדי שכל מי שבר דעת ילמד מזה, ילמד מזה כלווה חומר. אותו חילוני ששאל אותי אז גם ככה לא מוצאים אף אחד להורג אז מה כל כך הרבה הפחדות ועזרות סקילה מה זה כל זה אתה בעצמך אומר שאף אחד לא רוצה להורג אז אני עניתי לו משפט שברוך השם הוא חזר בתשובה בזכות המשפט הזה אמרתי לו אבל כשאתה קם בבוקר אחרי שלמדת את הסוגיה הזאת בפירוט ואתה מסתכל על עצמך במראה ואתה יודע עכשיו מוצא שבת והיום חילנתי כל יום שבת נסעתי, ישנתי, כתבתי, בישלתי ועכשיו אתה נזכר שקראת בתורה שצריכים לקחת בן אדם כמוך ולפוצץ לו את הראש שלא יישאר ממנו זכר ‫ככה בורא עולם הרחמן, ‫הכי רחמן שאפשר לדמיין. ‫אין מי שיתקרב אליו ברחמים. ‫אמר שמגיע לעשות למפלצת כמוך, ‫לקפוי טובה כמוך, ‫שמורד בו ומחללת אותי ביני וביניכם. ‫ככה השם אמר שצריכים להרוג אותך. ‫איך אתה יכול לנשום עוד דקה? ‫אמרתי לו לבן אדם. איך אתה יכול להסתכל על עצמך? איך אתה לא נגעל? אתה מורד לבורא עולם שנותן לך חמצן ומחיה אותך וקראתי תחברית של שבת ואתה ממשיך למרוד בו? ואתה עוד שואל אותי, אה, במה הוא לא הוציא אותי לעורג? כי אין סנדרין היום. מה זה משנה הוציאו או לא הוציאו? בסופו של דבר, כולם מגיעים לקב". ואף אחד לא יימלט מן הדין. אפילו שיחה קלה שהייתה לאדם בנו לבין אשתו בחדרי חדרים. שופטים אותו על זה בבית דין של מעלה. איזו שיחה? משה, קיבלת את האור למטה? לא. לא בדק שהאור מחובה? לא. תראה, תעשה טוב. היה לי יום קשה היום. תרדי את. לא, אני עייפה. טוב, אני הולך. מה יש בזה? שיחה רגילה. יום הדין, עכשיו שואלים אותו, איך לא ריחמת על אשתך? איך לא ריחמת על בעלך? כל דבר, כשמביא במשפט, אי אפשר לברוח מן הדין. אחרי שהוא שמע את זה, ככה הוא נשאר כמו פסל. פתאום נפל לו, אתם רואים? נפל לו הסימון באותה שנייה. אומר, וואלה, לא חשבתי על זה. וחזר בתשובה לפעמים משפט אחד משנה את הכל אני רוצה לסיים את דבריי היום לזרת ה' יהוד כמה דרשו