הרב מזרחי והרב מאיר אליהו בערב משולב אלול ברמלה
Rabbi Yosef Mizrachi and Rabbi Meir Mazuz speak on Elul and teshuvah in Ramla, using Talmudic sources and parables to argue that true repentance requires internal change and outward action. They tell a story about gefiltefish at a Brooklyn Shabbat dinner to discuss hospitality and joy in religious life, and use the leviathan as a metaphor for divine providence and compassion.
Chapters
ערב טוב זכות גדולה ועונג גדול להיות כאן הלילה ברמלה לראות הרבה כל כך צדיקים פה ברוך השם ואנשים שמתחזקים ועוד זכות שאחריי יבוא אחד מגדולי הרבנים המתמידים, אחד מאלה שהם מיועדים להיות מגדולי הדור בבוא היום. אז זו זכות, תזכרו בעוד עשר, עשרים שנה שכבר יכתירו אותו באופן רשמי לגדול הדור, תזכרו שאתם ראיתם אותו עוד בתחילת או באמצע הדרך. זה לא פשוט. אני הרזכיתי לראות את הרב עובדי לפני 25 שנה, בברוקלין, ישבתי חצי מטר מהפנים שלו עם מצלמת וידאו ככה. זה היה בבית כנסת בברוקלין, יותר קטן מזה, חצי, ובחצי מפה נכנסו מעל אלף איש. אפשרה לנשום, אבל אני כבר ראיתי את הנולד, באתי שעה וחצי לפני הדרשה, לתפוס שורה ראשונה, ואז שהרב עובדיה נכנס מדלת צדדית, קודם כל סגרו המשטרה שתי רחובות בברוקלין, רחובות גדולים, זה מאה מטר כל רחוב, עוד בחוץ נשארו מדי אנשים. אבל כשהוא נכנס, הייתם צריכים לראות איך אנשים דחפו רק לגעת לו ביד. נעשים ככה, לגעת לו ביד. ככה זה יהיה. אנשים שיושבים ולומדים ואוהבים את התורה, ויש להם גם ראש על הכתפיים, אין שום סיבה שלא יהיו גדול לדור מי שרוצה ומאמין בעצמו והוא משקיע וגם מתברך בזיכרון טוב וכישרון וכולי אז מפה אין גבול ברוך השם אז הנה זכות גדולה בלילה אחת אז אחי איך אומרים באמריקה אומרים buy one get one free עסקת חבילה אוקיי קונה אחד קבלת שני חילה אבל פה גם מיכל לא קניתם אז יצא בכלל עסקי התורה. טוב, אנחנו התחלנו את חודש אלול. לצערנו, עדיין כולנו רדומים עם יד על הלב. יש תרדמת בעם. אני לא יודע אם התרדמת היא נובעת מייעוש מהממשלה הזאת שהתמנתה ונלחמת באשם ובתורה וזה מיישר ודדים. מה הסיבה קשה לדעת? אבל יש תרדמת. דרך כלל, כשנתחיל חודש שלול, אנשים צריכים ככה, לתת לעצמם כמה סתירות. וזהו, זה אי אפשר להתנהג כרגיל. אם מישהו מתנהג בעלו לעולם כמו מנהגו נוהג, הכל כרגיל, אותן תפילות, אותו לימוד, הכל אותו דבר. סימן שאין לו אמונה באשם.
אין לו אמונה.
כי אם אני אתן לכם דוגמה, אם המנהל בנק כל השנה מציק לך שיש לך מינוסים, מינוסים, מינוסים. ומגיע חודש מסוים, נגיד לקראת סוף השנה, שעושים הבנקים מאזנים, אומר לך, יציק, החודש הזה אם תעבוד איתי, אני מבטל לך תכנסות וריביות ואני מוריד לך 30% מהחוב, דבר איתי, אל תברח, אל תתחמק. בוא נשב כל יום יומיים, נעשה, נראה. ואתה לא בא, כל כך רגיל אצלך, לא מתפעל, לא מעוניין להוריד את החובות, את העצמדות, את הכנסות, לקבל גם הנחה. סתם, עולם כמנהגון נוהג, אז זה מראה שאתה לא מאמין במנהל הבנק. במקרה שלנו זה מנהל העולם. אז זו בעיה, זו בעיה. עכשיו, בלול, לא רק שצריכים להתנהג אחרת, צריכים גם להביא על עצמנו חומרות שבמשך השנה אנחנו לא נוהגים בהן. זאת אומרת, להראות לקבל שבחור, הנה עכשיו זה ימי רחמים, דירשו ה' בהיותו קרוב, בהימצאו, אז יש עכשיו, המלך הוא פה, הזדמנות עכשיו לבוא ולדבר איתו בצד, אתם יודעים, זה כמו שרב, קשה להשיג אותו, רבנים קשה להשיג אותם, מיוחד פה בארץ. צריכים לעבור כמה עד שמגיעים אליו ועד שהוא מתפנה לענות לך, לפעמים עד שהוא כבר עונה לך התשובה היא כבר לא רלוונטית.
קשה.
אז כשכבר הוא עומד לידך בדרשה, אתה יודע שזה עכשיו הצ'אנס. תופס אותו בחוץ, עכשיו הוא לידך. אז עכשיו אתה יכול להכניס כבר ארבע, חמש שאלות על הדרך לאוטו. ויש כאלה גם בארץ שיש להם שיטה, הם שמים את הרגל שאפשר לסגור את הדלת. אני לא מחזיק את זה עם הרגל. מה שנקרא חוצפה ישראלית. אז הזדמנות כזאת לפגישה one on one, לא כל יום יש. עכשיו יש לך הזדמנות להיות עם ה' מיוחד הסרט ימי תשובה. להתבונן, לעשות חשבון נפש. מי שדן את עצמו פה למטה, מבטל מעצמו דינים למעלה. יש שתי מהלכים בתשובה. יש שיטת הרמב'ם ויש שיטת רבנו יונה. מי יודע מה ההבדלים ביניהם? שניהם גדולי עולם. אני אתן לכם קצת רקע. רבנו יונה היה מה שנקרא בימינו פנאט. המזרחי פנאט. קיצוני. יותר מדי בשבילי, אני לא מתחבר. לא יודע עושה לי ככה לא נוח בלב הרב האופלוני תענוג אני צוחק נרגע בבית הרגוע וחוזר לעבירות זה מה שהוא רוצה הוא לא רוצה שיגיד לו אתה צריך מתוח לב פתוח הוא רוצה צמטור יש בקרבנו איזה מישהו פה שאלה אמרו לו לך לצמטור לא משנה, בקרבנו. אז הוא אמר לי עכשיו, אני בא לרופא על דעת שאני אוטוטו גומר את הצינטור ועוד שעה יש לי כבר פגישות בעבודה. אני לא לוחב ביבי מהר מהר לניתוח לב פתוח. כל שם סתימות ועניינים. צריכים חומרים לפרוץ. אז המציאות היא, אנשים מחפשים קיצורי דרך. למה בדור הזה פרחת תרבות הבאה בעוד כל כך? הרי פעם האנשים לא היו כאלה מטומטמים. אף אחד לא היה כזה מטומטם לפני 40 שנה שבא איזה אחד סתם יומיים בא לתשובה, נותן לו איזה נייר ונותן לו אלפי שקלים. היום סיפר לי מישהו שזה אחד, איזה פושע גדול שהתגלה בכלכלתו פעם אחת הוא בא לאיזה בית של מישהו באמריקה, והוא רואה שם הרבה מהחסידים של אותו רשע. והוא אומר לי, אתה לא מבין, זה בן דוד שלי. הוא אדם שקול. אני אומר לו, מה הוא עושה אצלך בבית? הוא אומר לו, למה? הוא אומר, מה, אתה לא יודע מה... הוא אומר לו, לא יכולת לבוא שעה לפני? עכשיו כבר העברתי לו את כל הכספים שיש לי בחשבונות לבנק. אז עכשיו השאלה שלי היא כזאת, למה איש עוסקים מאמריקה, הוא לא יכול להיות מטומטם, הוא רוצה כספים, הוא מבין עניין, למה הוא בא בשנייה עם איזה בבא, שהוא בכלל לא יודע מי הוא מה, הוא סתם רואה אותו קצת בעיתונים, למה הוא מסוגל להעביר לו עשרות אלפי דולרים במכה, בלחיצת כפתו? אנחנו נתקשר בשביל זה. למה? אני אספר לכם סיפור, תבינו. פעם, זה קרה באמת, בניו יורק יש איזה בית כנסת ככה כמו פה הרב שם איזה חסיד אחד ירש שמיים פתאום נכנס איזה חילוני נכנס איזה חילוני אמריקאי יהודי חילוני אמריקאי מי הרב פה? אומרים זה בא אליו, שלום כבוד הרב אני רוצה לתרום תרומה באמריקה זה תרומה אם מישהו בא כבר על דעת עצמו לתת זה חומרים, השמיים הם הגבול. יכול להיות במיליונים גם. במקרה הזה, שם לרב צ'ק 100 אלף דולר על השולחן. 100 אלף דולר תרומה. לא מכיר אותו. הוא ראה בית כנסת על הדרך. נכנס. עכשיו, אם אתה הרב, אתה 20 שנה מתפלל לרגע הזה. ולא שלא נמאס לי כבר 3 דולר, 5 דולר, 18 דולר. תביא כבר אחד רציני. כמה אפשר לבנות מערכת עם אלפים של תרומות של שתי דולר, חמש דולר, עשרים שקל, חמישים שקל? קשה לי, החודש על תריץ. תביא אחד רציני. הנה, הגיע הרציני. שם לך לשולחן מאה אלף דולר. רוב הרבנים, זה ניסיון לא פשוט, במיוחד שיש לך חובות, ואתה צריך שלים, ולחץ. אומר לו החסיד תגיד אתה שומר שבת? אומר לו לא אני חילוני אומר לו אז אם ככה אתה לא יכול לקבל ממך את הג'ק אז הוא אומר למה מה חילונים לא יכולים לתרום? אומר יכולים אבל זה לא פר אם אני אקח ממך את הג'ק זה לא פר אליך אומר לו למה אני באתי לתת לך אתה לא באת אליי אומר לו, מה, אתה פוחד שהכסף שלי לא קשר? אל תדאג, אני עובד חמישה ימים בשבוע. שבת ראשון באמריקה, משרדים סגורים. זה לא כסף של שבת. זה כסף שרווחתי באמצע השבוע. אומר לו, לא, לא, בסדר, גם אף על פי כן. אומר לו, וגם זה לא כסף של סמים או ריבית או לא יודע מה. זה כסף נקי. ביזניס לג'יט. אומר לו, אף על פי כן אני יכול לקבל. אומר לו למה אומר לו אני אסביר לך למה למה אתה פתאום הופעת לפה אתה לא מכיר אותי נכנסת לפה הופיע מער פרן בשערה ככה שם לי צ'ק מאה אלף דולר לשולחן כיוון שאתה עושה עבירות כל יום כל שעה כולל אכילו לשבת וחגים ובחורות וכל מיני טריפות והנשמה היהודית שלך סובלת אתה בתוך תוכך יודע שאתה פושע ואתה מוריד בבורא עולם אז כיוון שמגיע איזה נקודה שהכאב הוא כל כך חזק אתה כבר לא יכול לסבול אותו איך אתה רוצה עכשיו לעשות דילית לנקות את כל התקיעה? איך? אתה בא נותן לי עכשיו מאה אלף דולר אני אקח, אגיד לך חזק וברוך לשקוח אשריך שמואב אותך איזה צדיק נעשה עליך תפילות נשים את השם שלך על הלוח ואתה יוצא מכאן שמח וטוב לב ומיד שואט חזרה לעבירות התנקדתי אם אני לוקח ממך את הצ'ק הזה אני גוזר עליך מוות רוחני נצחי בעולם הבא הרי לא, התקשורת לא כל כך מפרגנת לרבנים היום, גם לצדיקים. יוצאים עליהם סיפורים ועלילות ושקרים בלי סוף. ומיוחד שזה מגיע לכספים. ופתאום אומר לו כזה דבר, עדיף לי שתשמור שבת ולא רוצה את ה-100 אלף דולר שלך. בשוק. אז הוא יצא, הלך. חזר כעבור שבוע. אומר לו עכשיו, כבוד הרב, אתה יכול לקחת את ה-check, ולהיות רכוע. אמר לו, מה אומר? אמר לו, דבריך לא נתנו לי מנוחה. לא יכולתי לחלל את השבת האחרונה. אז החלטתי שבאמת אם אתה מוכן לפטר על 100 אלף דולר בשביל שבת שאני אשמור, כנראה שזה חשוב. התחלתי קצת לבדוק וזה. בסדר, אני מהמבעלה אשמור שבת. אז הוא בסוף קיבל את ה-100 אלף דולר, אבל באמת הוא קיבל הרבה יותר מזה, כי עכשיו יש לו בעל תשובה שיביא לו 100 מיליארד מצוות. זה הרבה יותר מ-100 אלף דולר. כי על מצווה אחת אתה מרוויח יותר ממאה אלף דולר. בירחת עכשיו על הקפה, הנה תראו איך אני עכשיו מרוויח מאה אלף דולר לנגד עיניכם, לא לקנות. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. מאה אלף דולר. מה הראייה? אתם רוצים ראייה? מי מכיר אותי יודע? אם אני אומר משהו יש ראיות, לא?
תמיד.
אני אביא לכם ראייה. היה לפני 2600 שנה מלך מלך צדיק מאוד, קראו לו חזקיהו ובתקופתו יצא לו בן משהו מדהים שילוב של בנט וליברמן מסכם כזה על הבלחה כזה ילד אז זה הונש ועוד מלך כזה צדיק מגדולי המלאכים שהיו בעם ישראל. כל ילד בגיל 6 ידע את כל התורה בזכותו. תקע חרב בבית המדרש, אמר מי שלא ילמד תורה יידקר בחרב. מי שלא בא ללמוד תורה, אין לו הונש מוות. על חילול שבת יש הונש מוות. על עבודה זרה, כל מיני, יש דברים ששנים הונש מוות. כן? אבל... מי שלא בא לישיבה ללמוד, נגיד יום אחד, יומיים הוא לא בא. סתם, מתבטל בבית. אין על זה הונש מוות. אבל המלך הוא מעל החוק. יש לו סמכות מלאה להחליט על המקום מה הוא רוצה לעשות עם הבן אדם. יכול להוציא לעורג גנב. מהתורה הוא משיב תגזלה, נגמר. חכמים עשו לו כנס גם. שלם כפל. שומעים? שלם כפל. היום אין כנסות, אין סנדרין, אין בית מקדש. זאת אומרת, מי שגנב היום, הוא מחזיר את הכסף, מבקש מכילה מהנגזל, נפטר. זהו זה. ועדיין על זה עונש מוות. והנה אנחנו רואים, המלך אמר, מי שלא ילמד תורה, נדוקר אותו למוות. אז כולם מהפחד, אין דבר יותר מועיל בחיים מפחד. הזכרו, המתנה הכי גדולה שהשם נתן לנו כנגד העץ הרע, זה המילה פחד. זה מתנה, זה לא הונש כמו שחושבים השולטים. שחיד, מלחיץ. אדרבה זה המתנה הכי טובה, זה כוח שדוחף. זה אנרגיה אטומית, פחד. מעיף אותך, מטיס אותך. פעם איזו אחת אמרה לי באיזה דרשה בלוס אנג'לס, אתה יכול קצת לדבר יותר עדין, זה מלחיץ אותי, מפחיד אותי וזה... אמרתי לה, אני רוצה לשאול אותך שאלה, את יכולה להצביע על דקה בחייך שאת לא חיה בפחד ממשהו מהיום שנולדת? שהיית ילדה זוחלת על השטיח, פחדת שלא ייתנו לך גלידה, או סוכריה, או שיזכבו לך את הספרדים מצוירים עוד מעט. נכון? תינוק יש לו פחדים, לא ייתנו לו, כן, בוכה, מתפלל, בלחץ. אחר כך גדלת, לאט-לאט, פחדת שהמורה תכשיל אותך בבחינה שלא תעברי, ישירו אותך כיתה, יש לך אבא קצת עלים, חברים לא טובים, חברים אחרימים אותך, יש כל מיני בעיות. אחר כך שכלה נהיית אישה פוחדת מהבוס, ממס הכנסה, מהכבישים, מכל מיני אנשים מסוכנים, מכל מיני תוקפים ברחובות, מהאומלסים בלוס אנג'לס, חסר שלא יהיה לך כסף, שיפטרו אותך, שתהיה מלחמה, יש כל מיני מוסלמים מסוכנים ברחוב. יש כאלה יורים גם לא רחוק מפה. זאת אומרת, יש פחדים בכל פינה. כל אדם בעולם אין שנייה בחייו ללא פחד. אין שנייה בחייך שעכשיו תופסים אותך ואומרים, בוא נראה אם עכשיו יש בך איזה סוג של פחד ולא מצרות. אין כזה דבר. ברגע זה עכשיו חלק מכם פוחדים, אולי הרב מהר יתעכב. זה פחד. פוחדים, אולי המסגן לא יידלק. פחד. פוחדים, אולי הדרשה תהיה משעממת. פחד. יש כאלה, יש להם תוכניות לדבר עם הדרשן אחרי הדרשה, אולי הוא יברח. פחד. יש כאלה, צריכים להיות מחר מוקדם בעבודה. פוחדים, גם סליחות, זה אולי לא נקום. זה אוהב להאריך, הנודניק הזה. הוא מדבר עם מאוחר, הרב הזה מזרחי, מושך, מושך. בגללו, עוד לא נקום, יפטרו אותנו. כל אחד. אחד פוחד מאשתו. יש לו אישה, איך אומרים, תיקון. ויש איזה אחד מסכן בניו יורק, בחור מקסים. הלכיתי לקרב אותו, אבל אשתו, אגוז מחבר העמים. והיא, איך אומרים, בלמה וסתמה את עצמה מכל הכיוונים שבתארות לא ייתנו לה איזה דיסק או ספר, כלום. לא מוכנה לפתוח פתח. אומר לי, אתה יודע מה אני עובר? אני הולך להתפלל בשבת נץ. אני קם, ארבע וחצי, בשקט כמו גנב, יוצא מהמיטה, הולך לבית כנסת, מסיים, חוזר, מוריד את הבגדים, נכנס חזרה בשקט למיטה, ככה, בשקט, שתראות לא תדע שהולכתי לבית כנסת. זה היה הכי משתגעת שהיא שומעת שהולכתי לבית כנסת. אז אמרתי לו, מה תעשה עוד מעט הנאצי 07? הוא אומר, איך עוברים בארץ? שתגיע לגשך ולחצה אותו. כל אחד יש לו פחד ממישהו. זה מהשותף, זה שהפועל לא יבוא, חסר פחדים. אנשים פה גרים ברמלה, בלוד, יש להם ישמאלים בבניין, אתה נכנס איתו למהלית. הוא אומר, בוא נעשה לו, אני אמרה לך שלא עכשיו חזר מאיזה דרשה במסגד. לא יוציאה לי את העצבים. אני לא אשכח פעם, מזמנו איזה מיטאי מזרון, הייתי אשתי והילדים פה, ומי אלה שמביאים את המזרונים? בני דודינו. אז באו איזה שלושה, אחד קצת מבוגר ושתיים צעירים. איך שהגיעו, המבוגר ישר מסתרע על הדשא ומתחיל להתפלל ליד הרגליים שלי. אני דווקא. אז היה אני, אני כבר קולט שזה, צריכים להיות ימיד על הדופק, עכשיו המזרונים הם בתוך ניילון. אז הוא אומר לבן שלי, קטן אמריקאי, אז הוא היה בן נגיד 12, לא יודע כמה, 13, אומר לו, גבר, תביא לי סכין, והאלה שלי, ברוך השם, יצא פיקח. רץ אליי ספרינט. אבא, מה? הוא מבקש לנפח. עכשיו, אנחנו, אמריקאים, פונקים. לא רגילים לחיות עם זה פה. אצלנו זה רק בחדשות. אמרתי לו, מהר, לך תכניס את אמא ואת כולם לחדר ותנהלו את הדלת. איך אומרים, אם מישהו צריך ללכת, שזה יהיה אני, לא אתם. אז אני הולך להביא לו את הסכין. כשאני מביא לו, אני מוריד למטה למרטף, ואני מביא לו סכין. עכשיו אני אומר, מה עכשיו, מי עכשיו יציג אותי ממנו? אבל הוא קלט שאני רואה, שהיה לי רעידה כזאת. ובשנייה שלו יחזיקה לי את הסכין. יש בהם אמונה אלה? אז הוא החזיר לי את הסכין, והחזיק אותו ככה מהקהל, אל תדאג וחייך לחיוך הרסי זה הענן שלהם נהנים מזה ישמעאל פרעי אדם ידו בקוב ויד קוד בו והשם זימן להם ממשלה ששמאלנים שותים עם ראש מלא בקש כמה שהם יותר מטומטמים אנחנו שלמים את המחיר המדינה בוערת אלפים של אנשים נדבקים בקורונה דלטה פלוס שהוא קטלני ביותר וראש הממשלה הליצן נסע היום לחופשה בצפון ורק לפני ארבעה חודשים שביבי רצה ללכת לחופשה הוא רצח אותו באכזריות איפה האחריות שלך חוסר אחריות פיקוח נפש אני מחלל שבת בגלל שזה פיקוח נפש ואתה טיסה לחופשה אתה מחלל שבת גם בלי פיקוח נפש רפורמי רפורמי רוצה לחתן גבר עם גבר זה שומר שבת מי עובד עלינו? אנשים מתכתבים איתו בוואטסאפ סיפרו לי בשבת למה? קשה להבין למה אנשים כמו ואב רמבורק שהם רשעים מרכב שכבר התנצר שמעתי יש להם כזו כיפה קטנה על הראש מה הם מצחים את הקיפה הזאת? אני לא מבין. יש אנשים פה צדיקים, יושבים, מתביישים ללכת עם קיפה. באים שלוש פילות ביום, באים ללמוד, שומעים כל היום דיסקים מוסר, פצצות לפנים, אבל הולכים לעבודה, מכניסים את הקיפה בכיס, שמים איזה כובע בייסבול. או שכלום. ועכשיו הוא רוצה לברך? מה אומרים? זה מגן שהכל יהיה בדברו. אף אחד לא ראה. פתאום אחת אומרת לה, תגיד איציק, למה כל פעם אתה עושה ככה על הראש? זה מזכיר לי. היה לי פעם איזה בעל תשובה שגם היא החבר טוב שלי, הוא פחות או יותר אותו גיל. הוא היה איש עסקים קליבר, עזב את הכל, הבאת אותו לישיבה, סיפור מארץ הסיפורי. אז הוא אומר לי, אתה לא תאמין מה קורה לי בעבודה. היה לו רשת של קונפקציות של בגדי נשים, סמלות מפוארות, עשר אלף דולר, שמלה ומעלה. משהו מפואר. הונג קונג, הוא מייצר, הולך לשואוס, ייצור מן אדם שהצליח. אומר לי, עכשיו אני חזרתי בתשובה, אני לא יכול ללכת לעבודה. כולם דוגמניות, כולם מחליפות בגדים, סתובבות לי בחדרים. אני כבר שלוש שנים לא פגמתי בברית. מגיל 38 נחזרת אותי בתשובה. אני בן 41 עכשיו. כל היום דוגמניות הכי מפורסמות שיש במנתן מסתובבות לי מול העיניים. והן רגילות אליי לימים שפעם, שהייתי מחבק אותן, מנשק אותן ועוד כמה דברים. ופתאום נהייתי דוס ואני לומד חצי יום ואני בא לעבודה ככה לכמה שעות. החלטתי לשים כובע שחור איך אומרים? שמירה אז הוא אומר, ביום הראשון אני מגיע למשרד אלמן עטן השורר בבניין, הדורמן ראה אותו עם כובע שחור והדורמן ניטלקי זה כובעים של ניטלקים של שנות השישיים של המפיונרים הוא לא ראה בחיים של אותתי עם האבא אומר לו, הוא סניארי יהיה לו מבסוט שהוא נהיה מפיונר הוא אומר עכשיו אני עולה למשרד והוא בן אדם הבחור הזה יש לו דם חם קריזיונר מארץ הקריזיונרים וטעות שלא תעשה איתו זה טעות הוא הופך עליך שולחן בפנים אז דבר כזה אני אומר לכם אי אפשר להאמין כזה דבר הוא אומר לי עכשיו שאחת הבחורות שם מעצבנת אותי אני מוריד את הכובע שם אותו על השולחן ואני מסתער עליה בצעקות רץ ומתחיל לצרוח אז הוא אומר לי אתה לא יודע מה קרה לי היום היום איזה אחת עצבנה אותי הורדתי הורדתי את הכובע חמש בחורות שהיו מסתובבות שם במסדרונות, רצו לחדר ונעלו את הדלת כמו עכברים. הם קלטו שכל פעם שאני מוריד את הכובע, אני עכשיו הולך להסתער על מישהו. אמרתי לו, נכון, אתה חיית ערף. הם קלטו את זה. התחילו לעבוד על הכעס. זה קשה לשנות מידות. אפשר לגמור את השס כמה פעמים שזו עבודה קשה מאוד של הרבה עקביות ומסירות נפש ואתגרים לא פשוטים זה עוד אפשר לעשות למרות שזה ממש קשה אבל לאדם שהוא דוגמה כעסן או גאוותן או כל החיים שלו זה עצומת לב פתאום להפך לנכבה על הכלים לשקט וכל רגע השם הביא לו ניסיון מי תרמת זה ומי תרמת זה ומי זה הוא עומד להגיד אני הוא אומר לרב אל תגיד לאף אחד שאני תרמתי והוא בא ושם בסתר קפה במטבח ועושה בהתנדבות, אבל בהכבה. לא רוצה שייתנו לו כבוד לאף. היום אנשים עושים משהו קטן ועושים רעש וצלצולים בלי סוף. אבל מי שבאמת בא לאמונה באשם, הוא יודע שכשאתה מקבל כבוד מהציבור על איזה מעשה שעשית, מזבזת 99 אחוז מהשכר. כי הכבוד הוא אילך, אתה נהנה ממנו, זה הנאה בעולם הזה. לכן מי שעושה בסתר, אז זה מראה שבאמת הוא מאמין באשם. זאת אומרת אין לו איזה אהבה אמינה אולי אין השם או אולי השם לא יגמור לי אולי אני סתם עכשיו רוצה את כל זה בחינם אין לו את זה אבל אחד אחר שרוצה כבוד אומר על הצד שהשם לא ייתן לי לפחות אני אפרע אפרע פה את התשלום בעולם הזה יכבדו אותי את כנסת נו לי אשת ליד הרב כל מי שאני רוצה מקבל עלייה למה? הוא עודף כבוד זה קשה אנשים עושים דברים הכי מוזרים שיש אם נוגעים להם קצת בכבוד. ראיתם לנגד עיניכם שלושה אנשים שבנו קריירה כימנים קיצוניים כביכול, יותר מביבי. בנט, סאר וליברמן. ימנים קיצוניים. אנטאי פלסטינאים, אנטאי זה, אנטאי פה, אנטאי שם, שונאים את מרץ. אנחנו ימין אמיתי, לא ביבי חצי חצי. ברגע שהיתה להם הזדמנות לקבל כיסא וכבוד ואיזה מכונית ונהג, נתנו לאויבי ישראל 53 מיליארד שקר שאיצאו מאנשים מסכנים פה שעובדים עשר שעות ביום כמו עבדים. הם הצטרכו לשלם את זה. מאות אלפים של ישראלים מסכנים יעבדו פה יום ולילה, כל דבר יעלה להם יותר, עד שיגמרו לשלם למחבלים את החדשוך עד הזה. ולאן ילך הכסף הזה? לפיגועים, לטרור, לאן ילך? בחברה הערבית אתה מצפה לאיזה משהו מתוקן? מה חשבתי יש שם? איזה סדרת חינוך? בואו נאהב את היהודים, בואו נחיה בדו-קיום, מספיק כבר לחלומה לשחוט פה את כל היהודים, זה מה שאתה חושב, מה אני אעשות, אתה חושב, בכסף הזה? חלק ילך לכיסים שלהם, כמו שהיה מאז ומעולה, מתקופת ערפאת והלאה, וכל השאר ילך לטרור. כמו שהאירופים שולחים להם ים של כספים לעזה, ושום דבר לא הולך לכלום, רק לרצח. רק לטרור. זה על זה. הערבים חזקים מאוד בדת שלהם. ובתוך הדת שלהם, הכניסו להם בראש שהדבר הכי גדול אצלנו זה להיות שייד ולהרוג יהודים, ועל ידי זה תגיע לגן עדן. ונסתבחנו. בגלל השקר הזה הסתבחנו. כי ודאי שזה לא יכול להיות אמת, כי לא תרצח נוגע גם לגויים ולכל אדם אחר. אסור לרצוח, וזה גם אחד משל והמצוות ננוח. גם לגויים אסור לרצוח, זה עונש מוות להם. אז איך פתאום הם הפכו לכאלה שמאמינים בלרצוח נוצרים ויהודים וכל מי שלא כמותם? זה עדיין לא רצון ה' אז אתה רואה שמתוך הבלבול הזה שנקרא אסלאם הם כולם נפלו במלכודת הזאת או שרוצחים בידיים או שתומכים ברצח או ששמחים שהיה רצח עשו סקר לפני שנה וחצי האום האנטישמי בכל ארצות ערב בכל ארצות ערב, מעל 90% מהישמעילים אמרו שהם שונאים יהודים, אף על פי שכמעט אף אחד מהם לא ראה יהודי. הערבים שפה רואים יהודים יומיום. אבל הערבים בערב הסעודית, בקווט, בחרן, במדבריות, בכפרים, הם לא רואים יהודי כל החיים שלהם. הם לא רואים. אף פעם לא נתקלו ביהודי. כל מיני כאלה, במקומות נידחים בעיראק, בסוריה, הם לא רואים יהודים. ואף על פי כן הם חמים על היהודים בצורה שאי אפשר לדמיוג... מעל תשע... מדינה אחת בלבד היה ב-80 ומשהו אחוז שאמרו שהם שונאים יהודים. איפה? מרוקו. גם זה נורא היום. זה כביכול מדינה ידידותית. עכשיו היה שם שלום, פתחו שם שגרירות, המלך תמיד היה טוב ליהודים. המלך המלך, אבל 80 אחוז מהעם שלו שונא יהודים. וזה עוד... אני מדינה הכי סובלנית שיש. אין מה לעשות, אתה לא יכול לשנות תרבות כזאת של 3,300 שנה, זו לפני האיסלאם דרך אגב. זה לא מהיום, הישמעאל שנה את עם ישראל כבר לפני שהאיסלאם התחיל, נכון? שהאיסלאם הזה רק חמיר את הבעיה פי כמה וכמה. אבל זה תמיד היה מאז ומעולם. אז באמת, אמרתי לאותו בחור, אתה הולך עם כובע כדי שישמור עליך, ואז אתה מוריד אותו ורצה לעשות עבירה, מסתער, צועק. בסופו של דבר הוא ויתר על הביזניס, השאירה כל השותף שלו, עבר לגור אצלנו שם, אחרי כמה שנים התחתן, עשיתי איתו עסקה. אמר לי, תראה, אני לא יודע מה לעשות, מה עוד השם רוצה מני? אני כבר לא יכול לעמוד בזה. שלוש שנים, אני הייתי עושה עבירות, ועכשיו אני שלוש שנים חזק, לא נשבר. אז מה, אני עוד כמה זמן אני אחזיק מעמד? לא חבל לי בסוף יישבר והכל יחזור למקודת ההתחלה. אז אמרתי לו, תגיד, אם השם עכשיו יגיד לך, תוותר על כל המיליונים שלך, תישאר בלי כלום, והוא ייתן לך אישה דתייה, צדיקה, יפה, צעירה, הכל. תקין בית וילדים וזה. אתה מסכים? עכשיו, אני כבר אמרתי לכם שהוא דם חם. איכשהו שמע את השאלה, הוא כמעט חנק אותי. מה זאת אומרת? ככה כולו. איזה שאלה זאת?
איזה שאלות אתה שואל?
תנשום אוויר, תירגע. טעות שזה אכנוק אותי. אז הוא חשב חמש דקות. שאלת חיים זאת. חושב, חושב, חושב. לא אותו שהוא מתפרד מכסף שעל 20 שנה חסכת. אומר לי, כן. אמרתי, אתה יודע, אתה נשאר עם גופיה ותחתונים וכלום, ולא נשאר לך כלום. אין אוטו, אין כלום, דירה, הכל. הוא אומר לי, כן, אני מוכן. כשאתה תחתן עם דתייה ולהקים בית וילדים דתיים, אני מוכן. אמרתי לו, מזל טוב. גם אני שיחקתי אותה, בבא. אבל זה תפס. חודש, חודשיים אחרי, בא לארץ, פשששש, רואו לו שידוך בחורה, 20 שנה יותר צעירה ממנו. דתייה, יפה, הכול. מביא כמה ילדים ותלמודי תורה, ומאות השנייה, בום, מפסיד ומפסיד ומפסיד ראיתי אותו אחרי כמה שנים ברחוב מצדעזעתי, חשבתי אולי הוא נהיה הומלס שהוא היה לברוש אמרתי, תראה מה זה, מה שנחצנו יד יתקיים מאה אחוז בשמיים תכן שהייתה עליו גזירה חלילה למות רווק והקב' הוא אמיר לו את זה בכסף כי אני חשוב כמת הרי, כמו שהוא מת אמר רבו חשם, לאט לאט הוא מתאושש ילדים. אדם מתחתן, לפעמים האישה מביאה לו ברכה. אבל זו המציאות, רבותיי. אז אנחנו כולנו חודש אלול ויש פה תרדמת. אז התחלתי לתת לכם ראייה למה קוס קפה אתה מרביע חלב מעל מאה אלף דולר. כבר שכחתם מזה, נכון? תאמת, מי זכר? מי חיכה מתי הוא ימשיך את הסיפור? יש פה כמה לא חלודים. זה דרך אגב אחד הדברים הכי קשים לדרשנים. לדעת איפה יש לך קצוות שעוד לא סגרת. אני, היה לי רב שהחיה, הרב רוזנמן קוראים לו. לפני עשרה וחמש שעה למדנו במונצי בניו יורק. הישירה שלנו נקראת כמו הבית כנסת הזהור ישראל. ההוא, היינו קוראים לו מלך הרי ורסים. מרוב שהיה לו מוח טהור ועיניים טהורות, הוא לא יודע כלום בחיים שלו חוץ מתורה ותפילה. ממש כלום. אני שנה וחצי שאתי אותו בצהריים לבית. אחרי שנה וחצי אני רואה אותו הולך ברחוב עם תיק מלא בספרים, הוא לא מסתכל, הוא מנותק לגאורה מהעולם. חסמתי לו את המעבר החצייה. אני יודע שהוא לא שם לב שזה אני. אז הוא מנסה ללכת מאחורי האוטו, הלכתי רברס. אז הוא מנסה ללכת קדימה. הוא עדיין לא מסתכל מזה. אני הולך קדימה, אחורה, ואני צועק לו בחלון, כבוד הרב. עד שהוא קלט, הוא מוריד את הראש לחלון. זה אתה. אני אומר לו, כנס, אני אקח אותך לאן שאתה צריך. נכנס. אני אומר לו, מה, אתה לא מכיר את האוטו שלי? שנה וחצי הוא יומיום נוסע איתי. הוא אומר לי, אף פעם לא הסתכלתי. כזה, ואין אדם. גדוש, אינסיקלופדיה, בלי סוף, מדרשים, זוהר. בקיצור, מתחילים שיעור גמרא, איזה מישהו שואל שאלה, יש איזה מדרש, והוא מתחיל. שעה עכשיו, מדרש למדרש, לזוהר, לזבר, רמבה, ואחרי שעה, אנחנו, בשבילנו זה כבר עכשיו היה דרשה. אז פתאום נגמר הדרשה, אז הוא אומר איך הגענו לזה? אז כמובן אנחנו אין שום סיכוי שמי זכר אז הוא היה שלוש שניות או או או או ככה היה אומר או או או או אתה שאלת וזה וזה חוזר לאותה נקודה היינו קוראים לו מלך הרוורסים מוח טהור בלי תינופת משומן טוב עובד טוב ברוך השם קרוב אצלנו בקיצור יש ראייה בתנך היה מלך צדיק חזקיהו יצא לו בן בנט וליברמן אחלה של שניהם קראו לו מנשה מנשה ליברמן והמנשה הזה שישים שנה הכתית העם אתם יודעים מה זה מכתיע רבים שישים שנה? איפה יש כזה דבר? היום אחד יום אחד, לפני שמנשי הזה נולד, המלך הזה, חזקיהו, לא רצה להביא ילדים, אז הוא ראה ברוח הקודש שיהיה לו ילדים, איך אומרים, בנט וליברמן, שניים כאלה, אשם ירחם. אז אמר, אני אמות רווק, לא אקיים פרורו, אסבול כל החיים בלי אישה, למרות שכל אישה פה חולמת להתחתן איתי, העיקר לא להביא את הרשע הזה לעולם. אני אסבול כל החיים. מה עושה הקרשבחו? הוא אומר לו, עשה לי טובה, תעשה את החשבונות שלי. כל הכבוד לך שאתה צדיק וזה, יש לך זכויות. אתה צריך לקיים מצוות פרור ובו. אל תעשה לנו חשבונות מה יהיה עוד עשר שנים. שלח לו את הנביא ישעיה. אומר לו הקרשבחו, אמר, הגיע זמנך למות. מה זה? למה למות? צעיר. הוא אומר, למה אתה לא מתחתן ולא מביא ילדים? אז הוא מספר לו למה. הוא אומר לו, זה לא חשבונות שלך. אתה צריך לקיים את המצווה מהתורה ומה שיהיה, תתבלל. הוא אומר, אם ככה אני מיד אעשה תשובה, פנה לכיר, הוא התחיל לבכות לאשם ומתבלל. והקרשמן הקדוש ברוך הוא מכילה בשבילי שיתן לי עוד חיים. חזר אליו אחר כך הנביא, אומר לו, אשם, אוסיף לך 15 שנות חיים. 15 שנה. אומר לו מאיפה אני יודע שזה באמת ככה אולי הוא סתם נחם אותי אבל הוא תן לי סימן אומר לו היום השמש לא תשקע בזמן דוגמה השקיעה בשבע שעה תשע תראה שמש עוד בשמיים אומר לו בסדר אומר לו אם ככה תן לי את הבת שלך לאישה הוא אומר לו לנביא נתן לו את ביתו לאישה ונולד המנשי הזה, מנשי ליברמן נולד, התחיל לגדול, אבא שלו צדיק יסוד עולם, והוא השם ירחם. בקיצור, רבותיי, בבבל, שזה אותו זמן, עיראק, רועד נבוכת נצר, שעה תשע בלילה, לא שקע השמש. מה הולך פה? זה חייב להיות משהו עם היהודים. כולם ידעו, היהודים שולטים בעולם, לא רק בכסף. בטבע. אז אמר, אני שולח שליח לארץ ישראל על סוס שיברר מה קרה היום, בתאריך היום, למה לא שקע השמש. מה זה פה, זה תרבות בסדרי הבריאה. כתב מכתב למלך ישקיהו, לאנשי העיר ירושלים, אנשי ארץ ישראל ולקדוש ברוך הוא. שם אותו בסוף המשפט. איך שהשליח כבר עמד לצאת לדרך, הוא נזכר שזה לא מכובד, לשים את השם בסוף, קם, עשה שלושה צעדים, לקח את המכתב מהשליח, תיקן, לכבוד הכלוש ברוך הוא והמלך ישכיהו ואנשי ירושלים ואנשי ארץ ישראל. ענה תסבירו לי למה בתאריך כך וכך השמש לא שקע בזמנה. זהו. עכשיו השליח הלך, אומר את הגמרא, הקדוש ברוך הוא על השלושה צעדים האלה שילם לו שבעים שנה שלטון בכל כדור הארץ. שלושה צעדים. אחד, שתיים שנה. למה עושים בעושה שלום במרומב שלוש צעדים אחורה? הוא עשה שלוש צעדים קדימה וקיבל זכות להחריב את בית המקדש. הוא זה שהחריב את בית המקדש בבאל. הראשון. אנחנו הולכים שלוש צעדים אחורה, מורידים את הראש, כאילו להחזיר את הגלגל החול. תקן. מה אומרים יד אחרי זה? היא רצוי שייבנה בית המקדש. מה? עכשיו עושה שלום במרומב? עוד הוסיפו שורה, היא ייבנה בית המקדש. כבר ביקשנו על בית המקדש באמצע תפילה. ירושלים, בני ירושלים, וזה העיר הקודש, ומרבי ימינו, ברוך ה' שהם בוני ירושלים. מה עכשיו עוד פעם הוספנו שורה בסוף? זה על זה. על השאלות צעדים האלה שגרמו לחורבן. בקיצור, השם נתן לו שהוא היה מלך 45 שנה, כל העולם שילם לו מס. הבן שלו היה מלך 23 שנים, כל העולם שילם לו מס, והנכד שלו שנתיים. בסך הכל, 70 שנה שלטון ללא מצרים בכל כדור הארץ, על שלושה צעדים. וזה גוי נאצי לא פחות גרוע מאיטלר. רצח מעל 20 מיליון איש. הנוראי הוא ונבו זרדן נבו זרדן זה בכלל סיפור מארץ הסיפורים זה בידיים הרג מיליונים בסוף הוא בא לחכמים שלום כבוד הרבנים שלום ווזמחסטה קוראים לי נבו זרדן שמעתם עליי נכון? אני הרגתי עכשיו מיליונים של אנשים החלטתי לחזור בתשובה אני רוצה להתגייר תאר לך עכשיו אייך מה אני מכשימו איך שתפסו אותו המוסד היה אומר להם דון שוט דון שוט מה תראו אותי הנה אני קורא תהילים אני חוזר בתשובה שמעתי את הרב כך וכך ביוטיוב ואני החלטתי להיות יהודי אני רוצה להתגייר הם אומרים לו מה להתגייר חילה כמוך להתגייר רק על החוצפה הזאת לא ידע מה היו עושים לו. אבל הנה, קיבלו אותו וזה נבוזרדן התגייר. נבוזרדן התגייר, עטרוע, אפיפיור, מאסטר של עבודה זרה בכל העולם התגייר. רחב הפרוצה הכי גדולה התגיירה. רות המואביה התגיירה. אנשים שלא חלמת, התגיירו ונהיו צדיקים. זה העניין של חודש אלול. אפילו האדם הכי שפל יכול לעשות תשובה, אלא אם כן הוא ערב רב זה כבר בעיה, זה בעיה אבל אדם שהוא יש נשמה יהודית ובאמת יש לו רק שמיים אפילו חלקית רוגש אלוז, הזדמנות פז. בקיצור, רבותיי, אם הגוי הזה עשה שלושה צעד, אם נתנו לו 70 שנה שלטון, אתה הולך בשבת חום של 40 מעלות ברמלה, לאחות 95 אחוז, להגיע לחולות של האזור המתפתח, 20 דקות הליכה, הלוך, חזור, הלוך, חזור, הלוך, חזור, שש פעמים, כפול 20, שעתיים בשבת אתה הולך, עשרת אלפים צעדים כל שלושה צעדים מגיע לך לפחות שבעים שנה שלטון בעולם וזו הסיבה שאין שכר מצוות בעולם הזה ליהודים שכר מצוות בעיה על מלאק מה ייתנו לכל יהודי חלקו עכשיו הרי כולם הולכים לבית כנסת וכולם מתבללים וכולם לומדים אז כמה עולמות יש לחלק? צריכים מיליארדים של עולמות כל יום ולכן, הר' ברוך הוא אומר, אפילו על הברכה הזאת שאתה עושה שהכל נהיה בדברו, כבר הצלחת לך את כל העולם. אז תעזור בסבלנות, הכל שמור בכספת, חתום. אני לא בנט, אומר משהו אחד ואחרי שבוע זה הפוך. אצלי מילה זה מילה. רם היה אחד, בנט קיבל מנו הרבה השראה. הוא היה פוליטיקאי מדופלם, הצביעו לו הרבה אנשים. יום אחד הוא מת, מגיע לשמיים, אומרים לו, תשמע, מצד אחד אתה רושע מרושע, רשע ארור כמוך, לא עשית מצווה אחת. מצד שני, יש לך מיליון מצביעים. אי אפשר נטלה מזה. כתוב שאם אדם אהוב למטה או גם אהוב למעלה, תראה כמה מעריצים יש לך. אז אנחנו בדילמה, בבדינט של מעלה, מה עושים עם אדם כמוך? מצד אחד אתה רשע, צעברות. צד שני, תראה איך אנשים מעריצים אותך. אנחנו בבעיה. אנחנו ניתן לך ויזה, עם התמונה שלך ועם השם, תיכנס רגע לגנדת ולגיהנום, תסתכל, תשווה, תחזור אלינו, תגיד איפה אתה מעדיף להיות. ושם אתה תהיה. אומר, בבקשה. טוב, קחו אותו לטור בגיהינום שיראה קצת מה הולך נכנס רואה שם תצוגות אופנה צ'צקי גיטריסטים מה זה? כל הגיטריסטים שכבר עברו לעולם הבא מנגנים ביבי קיינג, ג'ימי אנדריקס מנגנים שם, הופעות, 50 אלף איש צועקים ככה קוקטלים, פינקולדה, אננסים יחטות איזה יופי מה זה? עצים יפים, פירות נוזל מהם דבש, זה גדור? שטבח שמולה. טוב, בואו מהסקרנות, בואו נראה מה הולך בגן עדן. מכניסים אותו לגן עדן, רואה? מאה אלף, כולם, חולצות לבנות, סקנים, פירות, כובעים, ג'קטים, סטנדרים, ככה עם האצבע כולה, אתה בטוח שאתה לא רוצה להיות פה? הוא לא סובל את אלה. מהר, ככה, תחזרה לשם. אתה בטוח? הוא מגיע עכשיו, פותחים את הדלת, נכנס, רקע. מדבר, קוצים, אש, אנשים שרופים, צריכות.
מה זה?
הם זהגנו. מה פתאום, זה לא היה ככה, אני הייתי שם בבוקר. אומרים זה מה שאתה היית זה היה לפני הבחירות עכשיו זה אחרי הבחירות זה מה שתקבל זה מה שהבוחרים המטומטמים מקבלים פה בא להם ליצן כזה אנלוגרם של עירת שמיים מילה אמת לא יוצאת לו מהפה וחמישה מנדטים, 200 אלף איש נופלים במלכודת שלו. ומה עם זה שהרב עובדיה לפני עשר שנים אמר לו מפלגה של גויים? המילה שלו לא נחשבת בעיניך האיש הכי חשוב בעולם? שמקושר עם הקדוש ברוך הוא בעבותות של אהבה ואהירה? אמר לך, זה הבית היהודי, זה מפלגה של גויים. מי שהיה ירש המים באותו רגע היה מוחק אותו לעד ולעולמי עולמים. שלום לא היה אומר לו. אני מכיר אחד כזה, אני הייתי תורם לו כספים. איך שהרב עובדיה אמר את זה? אז חסמתי אותו בוואטסאפ, הוא לא רוצה לדבר איתו עוד מילה אפילו. לא מבין עד היום למה נעלמתי לו. אמרתי, טוב, אז אתה אחד חכם, ומה עם כל האחרים? המשיכו. עכשיו הם אוכלים את הלב. זה מה שכתוב בגמר המסכת, סרטה עמוד ב' בגמר המסכת, סרטה כתוב, ואין לנו על מי לסמוך, אלא על אבינו שבשמיים. אין בסופו של דבר. רבותיי, אנחנו בעת שרי ליעקב. עכשיו השאלה היא, אם ממנה ייוושע? הרב מזוז, זה פחות או יותר היורש של הרב עובדיה אחרי פטירתו. יש עוד כמה גדולים, אבל הוא באמת סמכות גדולה בתורה מבחינת הספרדים. הוא אמר לפני חודש דבר שאני כבר חשבתי אותו לפניו, רק לא היה לי אומץ להגיד את זה. הרב מזוז אמר, איבדנו את הזכות לשבת בארץ הקודש. לא מגיע לנו יותר. להוציא כזה משפט מגדול הדור, זה... זה קצת הזכיר לי שבזמן מלחמת יום כיפור, שנת 73', משה דיין, שר הביטחון דאז, שהיה המחדל הכי גדול בתולדות המדינה, שהערבים פרצו למדינה מכל החזיתות, וכולם בבתי כנסת, ולא היה טלפונים, ואף אחד לא ידע שהם כבר מתקרבים לתל אביב עוד מעט. ועוד שעתיים הם היו נפגשים בין סוריה למצרים, מגיעים לתל אביב. והיו בקושי כמה חיילים. היה אחד, אבי גדור קהלני, אתם מכירים אותו? הבן אדם הזה הוא גיבור רציני. כמובן, הכל מת אשם. היה לו סכן, הם היו שלושה טנקים נגד מאות. היה אומר לחיילים, סע מאה מטר ימינה, תירה כדור. סע מאתיים מטר שמאלה, תירה כדור. שהם יחשבו שיש לה הרבה. ככה, הוא היקב אותם. הם חשבו שיש צבא מוכן. אם הם היה יודעים שיש שלושה טנקים, עוד שעה הם כבר היו בתל אביב, נגמר הסיפור שלנו. הלכה המדינה. כשמשה דיין התברר לו מה המצב, מה הוא אמר? במקום להגיד, רבותיי, עת שריי ליעקב, כולנו עכשיו נותנים את הכול כדי להינצל. מה אמר? חורבן בית שלישי. כשאני הייתי בצבא, סיפרו לי עסקנים, שהיו בקבע, שכבר היו פצצות אטום על המטוסים. זה ידעתם? לא ידעתם. אמרו, אנחנו כולנו נמות, אנחנו לוקחים אותם איתנו. כבר היה פצצות אטום. פעם ראשונה בתולדות המדינה שכבר שקלו לזרוק פצצת אטום. פצצת אטום זה מוריד מיליוני, זה לא צחוק. אז זה מה שקרה בסוף השם עשה נסי ניסים שהערבים סיפרו אחרי המלחמה שהם ראו ים של מלאכים לא הבינו מה קורה ומישהו צעק בקשר לעצור עושים לנו פה מלכודת עד היום לא התגלה מי שצעק להם לעצור עשו חקירות בלי סוף הערבים לא מצאו מזה לויהו הנביא מזה היה צריך להם לעצור, זה מלכודת, הם מקיפים אותנו מכל הכיוונים. הם נעצרו בלי סיבה, לא הייתה התנגדות. קיצו פעם אחת, השם עשה לנו נס. ולמה זה קרה לנו? כי כמה שנים קודם, שנת 67, ששת הימים, כולם היו כאן דורפוריה. בתוך שישה ימים קראנו את הערבים, השמדנו להם בתוך שישה ימים את כל הצבא והתחיל האוויר. כולם פרקו הול פה, אנשים שלדתיים, כבר מה צריכים את השם? כוחי ועוצם ידי, צה", צבא הכי מדהים בעולם. שש שנים אחד לא אמר תודה פה לאשם. תראו את התקפיות טובה של האנשים פה. שש שנים. אז השם אמר בוא נראה צהל בום מלחמת יום כיפור אלפי ארוגים היה פה ואני סיפר לי איזה טייס שהוא בא להשתלמות בניו יורק בלונג איילנד והיה שם איזה קצין אמריקאי הוא היה המרצה שם והוא מדבר על כל המלחמות. אתם יודעים איך הם לומדים, הטייסים, איך לומדים ללחם. חוץ מלהטיס את המטוס, צריך ללמוד אסטרטגיה. אז הם הולכים, מלחמת העולם הראשונה, קרב שהיה במקום כך וכך. שמים על הלוח את כל הקורות הקרב, מי היה נגד מי, כמה טנקים, כמה מטוצים, איזה תרגילים עשו, ומנתחים את זה. זה שיעור, שיעור במלחמה האם עשה טוב הגנרל כך וכך שציווה זה אולי היה עדיף ככה וככה מדברים עוד מלחמה ועוד מלחמה שבועות הוא בקורס בסוף הוא אומר לאמריקאי תשמע אני רוצה לשאול אותך אתה כבר שבועות דיברת על כל קרב וכל מלחמה אפילו קרבות נידחים ומילה לא הזכרת על מלחמת ששת הימים הקרב הכי מדהים בעולם שהיה אי פעם איך ייתכן כזה דבר? כאילו מה אתה אנטישמי? הגוי אמר לו גיבור שכמוך אני באתי פה ללמד איך נלחמים אני לא סומך שיהיה לנו נס כמו שבורא עולם עשה לכם the chosen people זה אי אפשר ללמד פה זה רק דמיונות מבחינתנו פה צריכים ללמוד איך נלחמים זה שבורא עולם בא וישמיד לכם את כל הערבים בכמה ימים אתה רוצה שאני למד אותם שהם יחשבו שגם להם זה יהיה ככה אמר לו הגוי, הטייס הם מבינים מה שרוב העם פה לא מבינים הם מבינים אבל זה המציאות אז התחלתי בראשית דבריי להגיד שיש שתי מהלכים בתשובה יש רמב״ם ויש רבנו יונה. עכשיו בואו ניתן לכם קצת רקע על רבנו יונה. הוא היה פנאט. אין אצלו חוכמות, אין קיצורי דרך, אמת, קנאי להשם. נודע לו שיש רב תלמיד חכם, פוסק, בשם רבי משה בן מימון. אבל יש איתו בעיה. הוא מושפע מהפילוסופיה של הגויים. מצטט את אריסטו, סוקרטס, כל מיני מדענים. אנחנו לא מחפשים פה דוקטורים. מחפשים תלמידי חכמים אמיתיים, בני תורה עם השקפה יהודית. מה הוא מביא לי עכשיו? תרבות יוון וחוכמת יוונים וכאלה. התחיל להזהיר, התחיל להזהיר את האנשים מהרמב״ם. זהרו מנו אפיקוריס. מה עשו האנשים? תפסו את ספרי הרמב״ם, עשו ערימה ושרפו. עכשיו, זה לא ספרים כמו היום, אתה משלם 50 שקל, אתה קונה, זה מוטפס. זה הכל היה כתבי יד. כתבי יד, אם נוצר כמו ספר תורה, זה לוקח שנה לכתוב קרח. כתבי יד, אתה יודע מה זה? לסטרוף גלילים, כליר אחר, איזה כאב לב זה. רק לאבד את האור, להוריד את הסערות, לאבד אותו בסיד, זה יקר מאוד, הקלף. אלפי דולרים עולה קלף של ספר תורה. קלף של מזוזה זה 12 דולר. בלי הכתב, רק הקלף. זה יקר, זה הרבה עבודה. הכל ספור. איך שקרה את זה, פתאום הגויים בצרפת החליטו שהגמרה היא גזענית, אספו בכל העיר, בפריס, את כל הגמרות מהיהודים בכוח, הביאו את זה לכנסייה נוטרדם, שנשרפה לפני כמה שנים, עשו שם הרימה ברחבה, והעלו את כל התלמוד באש. גם כן, אלפי כרכים שהיו שם. כל אחד לקח חודשים לכתוב. איך שראה רבנו יונה כזה דבר, אמר זה הקול השמטי. אני דיברתי נגד הרמב״ם, אנשים שרפו את הספרים שלו. עכשיו השם עושה לנו מידה כנגד מידה. אין סתם רונש אצל השם. עכשיו הם לא שרפו גמרות. איך פתאום בא להם הרעיון הזה? קיבלו את זה מאיתנו. אני חייב לעשות תשובה. השאלה נשאלתכם ביני לבינכם. אם אנחנו היינו רבנו יונה במצב הזה, אין תשקורת, אין טלפונים, אין מחשבים, אין רדיו, אין טלוויזיה, אין כלום. אין מכוניות, אין רכבות, אין מטוסים. מה יש? חמור או סוס. זהו. ועכשיו אתה רוצה ללכת עם החמור בכל הבתי כנסת בעולם ולהגיד להם, רבותיי, מה שאני אמרתי על רבי משה בן מימון היה טעות, הייתי, חטאתי, הביתי, פשעתי. אני מבקש מכילה מהחכם תהיתי רק מעצם המחשבה שעכשיו עשרים שנה אתה תצטרך ללכת מבית כנסת לבית כנסת לישון בדרכים במדבריות ביערות וללכת ולהגיד רבותיי שימו פה פתק בשמי זה טעות הרמפה מוצדיק הוא גדול בתורה, אני טעיתי. טעות בשיקול דעת. רק מעצם המחשבה הייתה מתאבד כבר. מה, עדיף שאני אמות מאשר אני עכשיו מבזבז 20 שנה בדרכים. אבל הוא לא התאצל. הלך ממקום למקום כל שערית ימיו לבקש מכילה מהרמב״ם, וככה בא לעולם הספר שערי תשובה. ככה נכתב הספר הזה. עכשיו יש שתי מהלכים בתשובה רמב״ם אומר כתוב ושבת עד אשם אלוקיך ושמעת בקולו מה הפירוש של הפסוק הזה? מה זה ושבת עד אשם אלוקיך? הרי אשם הוא בכל מקום נכון? אם אתה שב בתשובה פה אז אשם הוא פה מה זה עד אשם אלוקיך? לא מדובר במרחק פיזי פיזי אשם הוא בכל מקום מה זה עד אשם אלוקיך? איך ששבת פה הוא פה כבר אתה נוגע בו שבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו הכוונה עד המקסימום הנדרש לא חצי דרך לא תשובה חלקית עד הסוף אם עשית תשובה חלקית לא מספיק לא מספיק לא תיקנת זה רמבן רבנו יונה אומר נכון זה באמת כתוב אבל יש פה איזה הנחה קדנה מה היא? הוא אומר מספיק שאדם מתייצב על דרכי התשובה, זה כבר תשובה. יש הבדל עצום ביניהם, אני אסביר. רובן רוצה לנסוע מאשדוד לרמלה. נכון? כמה זמן נסיעה? חצי שעה נגיד. בטעות עלה על הכביש לכיוון בער שבע. טעה, הלך דרום במקום צפון. אחרי חצי שעה הוא מגיע מהשדוד לבר שבע. פתאום הוא רואה שלט בר שבע. חבר שלו, שמעון, עכשיו עומד לצאת, חצי שעה באיחור, מהשדוד לרמלה. מי יותר קרוב לרמלה? שמעון, הוא הרבה יותר קרוב, הוא לא הלך לכיוון הנקדי. הוא מתחיל את דרכו רק. זאת אומרת, רובן הלך בריברס, התרחק מהמטרה חצי שעה. מצבו חמור שבעתיים אבל שמעון לא יודע את הכיוון לאן ללכת הוא עומד עכשיו בצומת דרכים הוא לא יודע איך נוסעים לרמלה הוא לא יודע מה לעשות עומד נבוך רובן לעומתו שהוא כבר חצי שעה בכיוון ההפוך הבין את הטרות עזה פרסה והתחיל לנסוע לכיוון רמלה מי יותר כרגע קרוב לרמלה שמעון מי באמת יותר קרוב לרמלה מבחינת השם? רובן. למה? אמנם רובן כרגע יותר רחוק, אבל רובן כבר הולך לכיוון השם. זה כבר דבר ענק. התחיל כבר את התהליך. התייצב על דרכי התשובה. פירוש, אם הוא ימות בדרך, לא יגיע עד לשם. בגלל שזה לוקח כמה שנים להגיע עד השם. נפטר אחרי שישה חודשים. הוא לא זכל תקן הכל אבל הוא כבר נחשב בעל תשובה אומר רבנו יונה כי הוא כבר היה בדרך שום דבר לא יוצר אותו שמי יודע חוקר כלאות ולב הוא יודע שעוד חמש שנים הוא היה מגיע ולכן הוא כבר נחשב בגדר ענוס לקחתי אותך הצעיר מבחינתי עשית תשובה, ניתן לך את ההנחות הנצרכות ותלך למקום שלך בגן עדן. וגם אם תצטרך תיקון, אז מקסימום תהיו בגיהנום תקופה קצרה, תתנכב ותלך. אבל מבחינתי עשית את מה שצריך לעשות. זאת אומרת, יוצא כאן מציאות שאנחנו היום יום חמישי בערב. ואם יש כאן אדם, דוגמה, שהוא לא שומר שבת, והאדם הזה עכשיו מתחזק, ועכשיו, עכשיו הדרשה אומר ריבונו של עולם חטאתי, אביתי, פשטתי, חיללתי שבתות אני מקבל הרגע על עצמי לעולם לא לחלל שבת איך עשיתי כזה דבר? מחלל שבת מות יומת אומר הרמב״ם מות בעולם הזה יומת בחיי הנצח יומת לחיי הנצח אין דבר יותר נורא מזה אז אומר וואו איך עשיתי כזה דבר? מחלל שבת מות יומת ונחרתה הנפש ההיא קורטים את הנשמה שלו לעד עולמי עולמים, קיבל חלחלה. וואו, הרב הזה זיזהה אותי. פששש, איך עשיתי כזה דבר? הוא מתעלף עוד שנייה, מזעיע. חום שלו עלה. אמר ריבונו של העולם, חטאתי, אביתי, פשטתי, אני מתחנן אליך. מי רגע זה ועלה? תראה יוסי אחר. נגמרו הימים של יוסי הקודם. ונפטר יום שישי בבוקר. לא קם. לא שמר שבת אחת בחיים. לא זכה קידוש אחד לעשות. נחשב לו שהוא שומר שבת. כי קיבל על עצמו קבלה גמורה. מה זה תשובה? חרתה על העבר. קבלה לעתיד. יש לך בושה גם גדולה ממה שעשית. עכשיו אתה מתחיל וידועים, עשמנו כל יום בתפילות, שזה וידוי. כל המרבה הרי זה משובח. ואז מגיע יום כיפור. לפחות אחד צריכים לעבור, לפחות לכל האיסורים החמורים. ונמחל לו לאדם. כמובן, אם הוא נותן הרבה צדקה וזה, זה רק מזרז את התהליך. אבל תדעו לכם דבר אחד, רבותיי. אומר הגאון מבין נאה, אם אתה תלמד תורה בעיון רציני, רציני, רציני, בסוף הכול ימחל לך. התורה מתקנת את הכול. בעיה שלנו היום הבעיה שלנו היום של אנשים לא לומדים, לא מוסרים נפש לתורה, לומדים חפיף. וקשה מאוד ללמוד חפיף, ולפני שהרב מאיר ייכנס, אני, או, נכנס, ברוך השם.
אבא,
שתי דקות ונסיים. בעל השבט, זכות גדולה נפלה בחלקנו, כמו שאמרתי קודם. בעזרת ה' עוברים למיד לחלק העיקרי של הערב. ורק אני רוצה לסיים. אמר הקב' ברוך הוא לדניאל, זה מוסר לכולנו, אל תירא דניאל, כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני לוקחה, נשמעו דבריך. זה מה שאמרתי, המהלך של רבנו יונה. מתייצב על דרכי התשובה. לא הספיק. נפטר באמצע הדרך, אבל היה בכיוון. כל העתיד שלו, לעד ולעולמי עולמים, וכל מה שיהיה בעתיד, הכל מתהפך, הכל משתנה. כלכומר, מי שהצליח להגיע עד הסוף, עשה תיקון מלא להכל. זה פשיטה, כן. אז לכן אני אומר, עכשיו זה הזמן. עכשיו עסקת חבילה. ברשות ה' ביותו קרוב. אבל הפרטן מכניס אותך להצלות ולהגישות.
שגרה.
זה האויב הכי גדול, השגרה הזאת. עולם כמנהגון נוראי. הכל אותו דבר. אבל לא, זה לא הזמן עכשיו להכל אותו דבר. עוד תותו נגמר הכל, עוד תותו כבר יום כיפור וכבר פספסת את ה... ומי יודע מה שקורה עכשיו בעולם, שטפונות, אוריקנים, שריפות בכל מקום, ממשלה של ליצנים, רשאים, קמו על התורה, על האברכים, מענים אותם, מי יודע איזה מכה שהם הולכים להוריד פה? אז לפחות עכשיו, עכשיו כל אחד צריך לגלות אחריות גדולה ולמסור נפש. גם תשובה אישית שלו וגם למעלה מישראל, שהעונייה טובה. כולם צריכים עכשיו לעזור, להוציא את המים. אם לא, אנחנו נופלים כולם ביחד. כל ישראל ערבים זה לזה. אי רצון שנסכם, עזרת ה' באמת, להתעורר, לצאת מהשגרה היומיומית, להתקרב, להבין לשם השמיים, לעשות תשובה אמיתית, ובלי תורה כמובן אי אפשר, לכן צריך להרבות בלימוד תורה רציני ולשמוע הרבה מושב, ורשות מזעזעות כמו של הרב מאיר, בלי מסור פנים, בלי חנופה, אמת צרופה על השולחן, בדיוק כמו שכתוב. לא חמודי, השם אוהב אותך, אין לך מה לדאוג, יש לך עיניים יפות, מחכה לך גאון מבילנה שמה, בינו לבין הרמב״ם יש כיסא פנוי, בווי איי פי, מה אתה דואג? עזבו אותנו, השטיעות האלה. בוא נהיה אנשי אמן, הרי בסופו של דבר כולם יודעים שזה בלוף. כולם יודעים, מרגישים טוב, גם שמים זה בלוף אבל אנשים רוצים את זה להרגיע בעזרת השם ירצון שנעשה את מה שצריך לעשות חבות, כבודו
נשמע את הבת שלה, מתמוקרנו בשבילה.
עוד שנתיים וחצי.
מה קרה לה? עוד שנתיים וחצי.
היא היה לה חיידה. הייתה לה וירוס תוך שבוע, אז אמרה לה.
יור, מזקנה, מה השם? אוריאת אמר מצבי.
תמוקרו לי. אני כבר אעמוד עוד. מי שרוצה לדבר איתי אחרי ש... של הרב, אם אתה רוצה לעמוד...
לא, לא, לא. אחי, כבר הזדקלנו, חביבי. ברוך אתה, ה', ילוהינו מלך העולם, שכל נהיה בדברו. טוב, ברשות ידידי אהובי, רב יוסף מזרחי, מזקי הערבים בארץ ובעולם, בעל פה, לאחרונה שמעתי גם בכתב שבעזרת השם השם יתנו כוח, עוז ותעצומות להפיץ תורה, להגדיל תורה בעברית, באנגלית, בסינית גם, שיזכה כל התורה כולה בעזרת השם להמשיך להפיץ תורה, להגדיל תורה ולהדירה. אז אנחנו נכנסנו כבר לאלול, לאלול הנורא, אלול המבעיל והקדוש ברוך הוא מחכה לנו ודופק על הלב שלנו פתחי לי אחותי רעייתי עונתי תמתי ויש שישה זמנים, שישה מדרגות שאנחנו צריכים לעבור אותם אחד זה אלול, שתיים זה ראש השנה, שלוש זה יום הסרטים ותשובה, ארבע זה יום הכיפורים, חמש הוא שענה רבה, שש זה שמינית סרט. בכל אחד מהשלבים האלה הקדוש ברוך הוא משך את הדין, כמו שכותב על זו הרימור צדיק, תת עמוד בית, שהקדוש ברוך הוא מלכה אח מצדינה דהילמה בן אחי לאחי אדרון בתיובתא. הקדוש ברוך הוא מחמיץ את הדין, לא מיד גוזרת מידת הדין, אולי בין כך ובין כך יחזרו בתשובה. כשהילד הקטן שלי עושה מעשה קונדס ואני מנסה להיים עליו, אז אני אומר לו, נו בניאמין, Go ahead, pick up your Lego. One, two, ואני רואה שזה לא הולך לקרות, אני רואה שהוא לא הולך לאסוף את הלגו. אנד, אה, אה, אני כבר מגיע לעשר. אבל הוא עדיין, ככה הקב' הוא עושה, מרים את השוט, מרים את היד, יאללה דין, נו משפט, נו חקר, רגע ניתן להם עשרת ימי תשובה, ניתן להם ראש השנה, ניתן להם אחר כך יום הכיפורים, אחרי זה ראשן הרבה, עוד השליחים ייצאו, עוד חתימה, עוד חתימה. ואתם רואים שהקב' הוא עושה את זה כדי שכולנו באמת נתעורר אליו בתשובה, ונגיע כבר להבנה שאנחנו צריכים לתקן את הדרכים. אז החודש הזה נקרא חודש הרחמים והסליחות, והערכתי הרבה בסוגיות, בכל מיני מקומות והזדמנויות, למה נקרא חודש הרחמים והסליחות. סליחות, אנחנו קמים להגיד סליחות באשמורת, צימן ת' כוף פ', בסעיף א', מביא שם אמרן שהיו נוהגים לקום באשמורת, להגיד סליחות. נכון שאנחנו היום אומרים את זה גם בחצות, יש כאלה אומרים חמש בצהריים, סליחות, אחסן מנבלה, שיותר טוב מכלום, אבל לך תחילה צריך לעשות את זה דווקא בשעות שיש שעות רצון, כמו שכותב מרים בשולחן ארוך באורחיים בסימן א', ששעות משתנות, זה השעות של המשמרות, אז מחצות לילה עד העלות השחר, זה שעות שהן שעות שהקדוש ברוך הוא נמצא, כך מוכרח מהגמרא בדאב גימן במסכת עבודה זרה, רכב אלוהים ריבותיים אלפי שינן אלפי מיעוט רבים שתיים ריבותיים זה עשרים אלף עשרים אלף פחות שתיים זה שמונה עשרה אלף שמונה עשרה אלף עולמות שהקב' הוא יורד ושט ומרחף בחצות הלילה עד עלות השחר אחר כך מידת הדין יותר מתגברת אז הוא עולה ומסתלק. אז צריך אדם למצוא את הזמן בזאת יבוא הארון אל הקודש, לא בכל עת, באיזו עת שהוא מוזמן אליה, ולכן מחתות לילה עד עלות השחר זה זמן טוב להתפלל, לבקש רחמים, ובפרט אנחנו קמים לבקש סליחות על האבונות שלנו, על חד שחתנו בשוגג, על חד שחתנו במזיד, על חד שחתנו באונס, על חד שחתנו בסיכוריין, על חד שחתנו בהתחייב נוסקילה, סרפה ערק וכן ה' קודמת, אנחנו עתידים להגיד את זה ביום הכיפורים, ולכן יש עניין דווקא בימים, בזמנים האלה, לבקש מכילה וסליחה וכפרה. בשוט עגרות משה חלק בית סימן כופי, כותב שם אמרן הרב משה פיינשטיין שאפשר להגיד סליחות גם חצי ראשון של הלילה, שלא ככה כותב הרמז. ומי שמכיר את העגרות משה יודע שהעגרות משה לא מתרגש מהמקובלים. הוא לא מביא מקובלים בכלל. הוא היה פשטן גדול, הוא אפילו לא מביא אחרונים ואפילו לא שקנזים אחרונים. הוא מתעסק יותר ברמבם, שולחנר, הוא חריף ראש. ירושלמי, בבלי, אבל אחרונים לא היה לו זמן להתעסק איתם כנראה יותר מדי, ולכן הוא לא מתרגש מהמקובלים, ובעגרות הרמז בשאלות ותשובות שלו בסימן למד, הוא כותב שחס ושלום להגיד יד מידות וסליחות אחרי צד הכוכבים, ושב ואל תעשה עדיף. ולכן אנחנו נוהגים לא לעשות את זה, כמדומני, ככה מביא גם הרב עובדיה, איכה ודעת, חלק אלף סימן ממבב, והוא כותב שככה נהגו שבע על תעשייה עדיף, אתה רוצה להגיד סליחות או מחצי השני של הלילה או ביום, אבל לא בחצי הראשון של הלילה, שאז יש מידת הדין יותר מקטרגת. מה אנחנו צריכים לעשות בסליחות? להגיד שאנחנו טועים, חתנו, אבינו, פשענו, להגיד שאנחנו באמת לא היינו בסדר, זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. יש גמרה מקסימה. דף סמך עמוד ב' במסכת חולין, דף תת עמוד א', במסכת ראש, במסכת שבועות, תפתחו שמה, זוהר, זוהר, פרשת, פנחס, רשמם, חת עמוד א', וגם ראינו את זה גם בזוהר בראשית, יות חת עמוד ב', וגם בזוהר אחרימות, דף ע עם תת עמוד ב'. ובכל המקורות האלה אתה רואה שהזוהר והגמרא מתעסקים באיזה פסוק די מורכב הפסוק ומטריד. והייצר השם מלוקים את שתי המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום, המאור הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ולכאורה הפסוק סותר את עצמו מיניאו בקה, אחר רבי שמעון מנלקי, שתמע, בסמך המוטבט בחולין, הוא אומר, לא ברור הפסוק. והייצר השם מלוקים את שתי המאורות הגדולים, משמעית לך שתי מאורות. ואחר כך כתוב, המאור הגדול והמאור הקטן, מי דיבר על קטן? מי דיבר על מעור קטון? דיברנו על שתיים גדולים ועוד אחר כך עוד מוסיף ועת הכוכבים. מי הזכיר כוכבים בכלל? אמרת ויצר השם אלוקים את שתי המעורות הגדולים. אין קטון ובטח שכוכבים אין. והגמרה הולכת ומסבירה את כל הסוד של קטרוגה לבנה ואני בטוח שכולכם מכירים את המדרש הזה שבאה לבנה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לו מה זה? עשית אותי ראשון לציון והבאת עוד ראשון לציון. מה, אי אפשר לשתי מלאכים בקטר אחד, או אני או הוא. והקדוש ברוך הוא הסתכל עליה ואמר, מה, את מתגאה? אומרת הגמרא בבאבת רצה לקחת עמודה לפען בן די יאיר, אפילו אנשי דה בייטל המתקבל. מישהו גס יאיר שחצן וגאה, אפילו האנשים בבית שלו לא יכולים לסבול אותו. מה, אתה מתגאה? הקדוש ברוך הוא אומר בחולין, הי עמודה לפן אני והוא יכולים לדור במקום אחד. מישהו שחצן וגאה, הקדוש ברוך הוא לא יכול לסבול אותו. ת אפילו הוא הולך לך ככה כמו איזה מסכן הוא הולך לך ככה אבל הלב שלו בשמיים תואבה יש לך יותר מזה תואבת השם כל גבליו אפילו הלב גבוה הוא שונא אותו לא שילך לך ככה כמו איזה חלוש ומסכן ורק תדגדג לו איזה משהו תחלוק עליו באיזה הלכה הוא החיצה עליך בספרים שלו בדרשות שלו אומר אם הוא בא לדרוש אני לא בא לדרוש אני אומר לכם מניסיון כן יש לי ניסיון מאז אני כבר הפסקתי לחלוק על אחרונים לפחות חיים אחרונים חיים אני הפסקתי לחלוק עליהם למה קיבלתי או מה שקיבלתי אז ראיתי שלא כולם והוא התנותן בדרשות שלו להיות על ותנים, להיות על ורק תדרוך לו על היבלת קצת, תגיד לו שהוא טעה בהלכה או לא דקדק וואלה, ייכנס בך. אז ממילא עדיף לשתוק, יכול בצל וישב בצל, יושב בסתר עליון, תישב בסתר, אחר כך אחד יעבור זעם ולכן הקדוש ברוך הוא לא אוהב גב תנים. מה זה ענבה? משה רבנו, מה כתוב אצלו? מדוע לא ירדתם לדבר בעבדים במושה וחולבטין? האמנו פעל פעדה ברבו במראה ולא בכדורתו תמונת הנונה יבית. מה היה הקדוש ברוך הוא אהב אצל משה רבנו? מה הוא אהב? שהיה ענבטן משה. מה היה ענבטן? והאיש משה ענב מאוד מכל האדם האשר על פני האדם. הרשי כותב, ענבטן, שפל וסבלן, יודע לסבול, לשתוק, רמבן מפרש שמה, ענבטן, כשיש לו מה לומר והוא שותק ואפילו הוא צודק ויש לו מה לומר והוא שותק, זה נקרא ענווה. ויש לו מה לומר, אם הוא צודק ויש לו מה להגיב והוא שותק, זה נקרא ענוותן. ברור שאם הוא לא צודק, הוא צריך לשתוק. עדיף תשתוק, אתה לא צודק. פה מדובר שאתה צודק ואתה שותק, זה נקרא ענבה. כמו שגמרא אומרת בדף פי טט במסכת חולין, אמר קוטשה בריך הוא חושקני בכם שכל גדולה שאני נותן לכם אתם משפילים את עצמכם לפניי נתתי גדולה למושב ואהרון אמרו ואנחנו מה נתתי גדולה לאברהם אבינו אמר ואנוכי תולעת ולא יש חרפת ענה מוגזו ים נתתי תולעת נתתי גדולה לדוד המלך ודוד המלך היה מלך של ישראל מה אמר דוד המלך איך הוא אומר? אומר שמה המדרש אמר דוד המלך ומה עשית אותי כזה גדול וירד עד ירקתי מטה אתה רואה ככה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו נותן גדולה אנשים מורידים את הראש מי שרודף אחרי הכבוד אומרת הגמרה עירובין דף שעוד ג' כבוד בורח ממנו תראה את הלבנה מה אמרה? אי אפשר שתם מלאכים בקטר אחד מה כואב לך שירות גדולים? מה כואב לך? תשמחי גם בשביל אחרים? לא היא רצתה היא להיות לבדה והגמרה אומרת במסכת תה את המוטבט במסכת סוטה. כל מי שנותן עינו במה שלא שלו, גם מה ששלו לוקחים לו. נתת את העיניים שלך, ממי למדנו, ודווקא זין במסכת סוטה הגמרא אומרת אסורה לבעל ואסורה לבוא האלה. אש את איש זנתה. היא אסורה גם לבעלה מעכשיו וגם לזה שהיא זנתה איתו. אז תראה מה שבידה נטלו ממנה ומה שהיא רצתה לקחו ממנה. למדנו את זה אצל הנחש, קין, קורח, בילם, דואג, אחי, תופל, גחזיאף, שלום, אדונייהו, זיהו, אמן, הרשם הבנתם? אז לא הקיבלו. והגמרה מביאה כל אחד ואחת המעשה שלו. מה היה עם הנחש, קין, כוח, בילה? מה היה עם כל אחד ואחת הגמרה מעריכה שמה? מה היה איתו שהוא הפסיד את מה ששלו ומה שהוא רצה הוא לא קיבל. ככה זה עובד. אדם צריך להיות אנוויתן להגיד תודה רבה, חכם רשתבות חצי קוסמליאציה, תסתכל על מה שקיבלת, אתה מסתכל על שכנים אחרים? אתה מסתכל על דברים אחרים? תגיד תודה רבה, אמרו עשיר רשתבות העיניים, ידיים, שיניים, רגליים, תסמך במה שיש לך. אתה מס אוטו של השני או על הבית של השני גם מה שיש לך לא מגיע לך. הגמרא אומרת נותן עינו במה שלא שלו גם מה ששלו לוקחים לו. לא רק שהוא לא יקבל. גם לאבא האלה מאב וקרנה עודנד אהב ולנת לומנה. סמי חמוד בית חולין הגמל ראה שאין לו קרניים, הסתכל על היעל, הסתכל על העיילה, הסתכל על הקרנף, בא לה הקדוש ברוך הוא אמר לו, למה לא עשית לי קרניים? הוא אומר לו, אה, אתה פותח את הפן, לא מספיק לך מה קיבלת? בוא, כנס כאן חדר ניתוחים, הורידו לו גם את האוזניים. לכן אתה תראה גמל זה, בהימה ענקית, עם אוזניים כאלה קטנות, מצחיק, זה לא פרופורציונלי. כאילו הצייר היה לו חסר לו דיו, עשה לו אוזניים כאלה קטנים. מלא פיל, חיה ענקית. אז אוהר כותב שמישהו לא... טוב, עזבו, לא רוצה בכל מקרה, אתה רואה מכאן, אתה רואה מכאן שהמלא הפיל היה לו אוזניים גדולות, אבל הגמל הכניעה לו אוזניים כאלה קטנות, אלא באנו היום עם הקורונה, עם המסכות, כולנו אוזניים גדולות. אבל אז, זוהר כותב בדיוק, מי שיש לו אוזניים קטנות, מי שיש לו אוזניים גדולות, כל החוכמת הפרצוף, זוהר חדש, דף, למתת, עמוד, בית ואילך, זה בעיטרות, זוהר עיטרות, בזוהר הרגיל שלנו, זה בדף, עין, עמוד, בית ואילך, וכמובן בזוהר, בתיקונים, תיקון העין דווקא וחף א' המוטבט ואילך והזוהר שם מרחיב מאוד בחוכמת הפרצוף, לא נעריך בזה היום. על כל פנים הקב' הוא בא ללבנה ואמר ללכי תמעטי את עצמך. את רוצה גאווה, את רוצה להיות גדולה, מה שרצית לא קיבלת, מה שבידך ניטל ממך, תתכבצי.
אהבתם את האפקטים?
התקבצה, נהייתה קטנה. אדאו דכתיב ראה והתקין צורת הלבנה. אני ראיתי בטור, בקוף חף בית, שם בהלכות ראש חודש, בהלכות בריכת הלבנה, הוא כותב שמה כותב שמה עתור שבראשונים היה הגרסה שלהם רעה ועקטין צורת הלבנה. הגרסה אצלנו בתפילה של שחרית של שבת רעה ועתקין צורת הלבנה ולהם היה רעה ועקטין צורת הלבנה אבל לא משנה עתקין או עקטין זה אותו רעיון. מהו רעה? רעה שהיא מתגאה הוריד אותה כי כל הרודף אחרי הכבוד כעבוד בורח ממנו, יודגים למסכת עירובים. הקטין אותה, כיבץ אותה, שרינק, נהייתה קטנה. התחילה הלבנה לבכות, מזילה דמעות, אמר לה הקדוש ברוך הוא למה את בוכה? מגיעה לך תקבלי את הדין. אמרה לו אני עשיתי את זה למעני? אני עשיתי למען השם שלך. מה בשבילי עשיתי? אמר לה מה עשית בשביל השם שלי? עשית בשביל עצמך. אמרה לו אני אמרתי בשמיים יראו שתי מעורות גדולים מה יגידו הבני אדם שיש שתי אלוהים חס ושלום שתי רשויות זה עשת הכוכב הזה זה עשת הכוכב הזה כמו למעלה בשמיים כמלכות הרקיעה ככה מלכות ערה מה שמע אצלך שמי ישראל והאלוהים הוא אחד גם למטה צריך להיות כוכב אחד גדול למה שתיים אמר לה הקדוש ברוך הוא לזה התכוונת אמרה לו כן אמר לה, אני לא הבנתי. אמרה לו, אז אני יכולה להחזיר את עצמי לגודל המקורי? אמר לה, די, חלסנה. עד אשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב, מה שהוצאתי מהפה שלי אחור לו ישוב. ריקמתי שערי קטנה. התחילה לבכות. אמר לה, תן לך פרסטן קרומים, תביאו כוכבים. יהיה לך גם צבא של כוכבים מתאים מלכה בין הצבא של הכוכבים. לא התפייסה. אמר לה, הצדיקים ייקראו על שמיך, מי עקום? דוד הקטון, שמואל הקטון. אומר את הגמרא, לא התפייסה. א� אם זה ככה, אני להחזיר אותה לגודל המקורי, אני לא מחזיר כי כבר חתמתי, הוצאתי מהפה שלי, מה שהוצאתי אני לא מחזיר אחור, אז תביאו עליי כפרל שמיעטתי את הירח. תביאו עליי קורבן שאני מיעטתי את הירח. זה הקורבן, מיעטתי את הירח. תראו בראש חודש, מה כתוב שם? עליית רביעי. עובר שחוד שכם תקריב עולה לאדוני פרים בנבקר שיניים ואיל אחד כבשים בנשנה שבע תמימים זאת עולת חודש בחודש הולכות שהשנה עושי ריזים אחד חתת לאדוני על מי החתת להוויה, מי החותה, הוויה. אי אפשר לומר את זה. אומרת הגמרה, סמיך המודבט ביחרוני, נאמר רבי שמעון בדקי שלמלא מקרא כתובי, אפשר לומרו? מלמד שהקדוש ברוך הוא כאילו אומר, אני חתתי. הוא סיריזי מחת חתת להוויה. מי מביא חתת? מי שהוא חותה? דווקא יהוד בית המודבט ממסכת שבת, הגמרה מספרת שם על רבי ישמעאל בן אלישה שאמר, אני אקרא לאור עניר בשבת ולא יתא. ואומרת הגמרה, קרה ואיתה. ועבר לא תבערו אש בכל משמעותיכם ביום השבת זה מקרא מילא דיברה כתוב זה לא למדו את זה מהמשכן זה כתוב לא תבערו אש והוא הבאיר את האש כשעצב שבת כתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישא קראתי ואיתה תתאנר ביום השבת לך שיבנה בית המקדש אני מביא חטאת שמנה מי מביא חטאת שמנה מי מביא חטאת מי שחוטא וכתוב בפסוק עוסעי רזי מחתחתת לאדוני מלמד שכאילו הוא חתה ואתם תראו במוסף של ראש חודש כתוב שמה מה שלא כתוב במוסף של יום טוב מה שלא כתוב במוסף של שבת של יום הכיפורים מה כתוב על יד משה נביח מפי חבודך כאמור אנחנו לא מעזים להגיד שאתה החותה אז אנחנו אומרים זה אתה אמרת שאתה חותה אז אנחנו מצטטים את מה שאתה אמרת ולכאורה כל הגמרא הזאת נקשה אחת עם מה אתה מספר לי חטא לא חטא לא ידע לא הבין תלוונה מה הוא מגיד מראשית אחרית ומי שם לה בכלל בראש מה שהיא אמרה הוא שם לה את זה ומה הוא לא ידע קורא הדורות מראש מגיד מראשית אחרית הוא לא ידע את כל הסיפור הוא לא יכול להחזיר את הזמן מה זה הסיפורים האלה זה קושייה עצומה לסיפור הזה למה הוא לא יכול להחזיר את הזמן אלא בהכרח שיש כאן משהו שהוא בא ללמד אותנו הבורא בא ללמד אותנו יסוד שאם חטאת תומר חטאתי איני בעצמי אומר הקדוש ברוך הוא חטאתי הגמרה אומרת יש כאלה לא רוצים להביא קורבן אומרים לו בוא נה ייתן את התנר תביא קורבן לא מביא בוא תניח תפילין לא מניח תפילין מה אתה? ככפתד ילם מנח תפילין הוא אומר את הגמרה דפיל דזיין מסכת חרישי השנה זה לא עולה מגינם זה נשאר בגינם אני הייתי חייל. היה בחור אחד אצלנו, אמר לי, לא, אני אכתפילין בחיים שלו. אמרתי לו, בוא, תניח תפילין. אומר לי, לא רוצה. עוד הפעם אתם עושים שטיפה. אמרתי לו, עם שטיפה, יש סירחון אם צריכים שטיפה. הוא אומר לי, הרב, לא רוצה. אז הייתי הרב שלהם. כאילו, הייתי, מי ידעתי, בכושירה שידעתי לקרוא. עוד הייתי רואה כתוב רש תף בתוספות, זה רבנו תם, הייתי קורא רשתבות. לא ידעתי אפילו. לא ידעתי כלום אז אתה רואה שם אמרתי לו מוט תניח תפילין הוא אמר לי לא רוצה אמרתי לו למה הוא אמר לא מדליק אמרתי לו אתה יודע שלפי הגמרא משלו יניח תפילין בחיים שלו זה לא עולה מגעינם אז הוא אומר לי אבל אין געינם אמרתי לו מה עם געינם אבל יש אש הוא אומר לי אני לא מפחד אמרתי לו למה הוא אומר בטח גם שם יש בית חבד אני אסתדל אז בוא נעה, אם יש לך בעד אז אתה מאמין, אם אין... קיצור, סלט המטבוחה, כולם אמרתי לו, אבל אתה תהיה בגיהינם, הוא אומר לי, אתה יודע מה, על הצד שיש אני מוכן להניח תפילין והנחתי לו תפילין והצלתי אותו מרדת שאחת וברוך ה' מאז כל יום היה בא, הוא אומר, תציל אותי גם היום מגיהינם, תציל אותי גם היום מגיהינם לא רציתי להגיד לו מספיק פעם אחת אז אמרתי לו, כן, כל יום נציל אותך מגהינם. טוב, אני מקווה שעד היום הוא נמניח, אבל על כל פנים אתה רואה מכאן יסוד גדול שהקדוש ברוך הוא בא ללמד אותנו. הוא אומר חתתי, אתה לו תגיד חתתי, לא תהיה אם כפונדקאיד היושל לבא מן הדין להיות קנידון, לא יהיה עבד גדול מרבו. מה, אם הוא אומר חטאתי, אתה לא תגיד חטאתי, וחזן אומר לי מי שלא יגיד חטאתי, ולא ירצה להביא קורבן, לא ירצה להניח תפילין, לא ירצה לנענע עלולה, ולא ירצה לישב בסוכה, תופסים אותו שתי בעלי קראטה, שתי בעלי קראטה, לשתי בעלי תשובה שלמדו קראטה שנאמר לפני קראטום יעמוד, זה מיד, זה מיד, מכלים אותו מכות. עכשיו אל תחשבו שזו המצאה שלי, זה מובא בשס. איפה? אני הכי אוהב ששואלים איפה. צריך ואני אגיד לכם. שש פעמים בשס. ראש השנה דבב, קידושים דפנון, בבא בטרם ממחט, ארחים כפא' ובמות כובב. כולם זה עמוד א', אז יהיה לכם קל לזכור. ושם הכתוב, ושם הכתוב, מקים אותו עד שאומר רוצה אני. באים שתי בעלי תשובה ואומרים לו, אתה מביא קורבן? לא מביא. אתה בטוח? לא מביא. תופסים אותו דרכי הדרכי נוהם. וכל נתיבותיה, פא, שלום. טוב טוב אני מביא אני מביא אמרנו לך שאתה רוצה להביא טוב שים אותו שואל הרמב״ם לכל גירוש עם פרק ב' על חכף הוא לא רוצה להביא אתה הכרחת אותו אומר הרמב״ם הוא רוצה הוא רוצה הוא לא רוצה פוצצת לו את הצורה אומר הרמב״ם הוא רוצה ואיך מסביר את זה הרמב״ם כל יהודי יש לו גחלת שרוצה לעשות קונה, רצון קונה. אז יש קליפה של מידות רעות, קליפה של גאווה, קליפה של תאווה, כל מכה אתה מקלף קליפה, עוד מכה מקלף קליפה. כשהוא אומר אני רוצה, אני רוצה, הוא באמת רוצה. ככה מסביר הרמב״ם. אילוות, דרך מדהימה לתת לגיטימציה לאלימות. בוא תיתן לי את השעון רולקס שלך.
לא רוצה.
אתה בטוח? כן, לא רוצה. לא רוצה. כך טוב כך כך אמרתי לך שאתה רוצה אתה רואה שההגדרה נעזילה ובעייתית שאלות ותשובות מהריק רבנו יוסף קולון לפני חמש מאות שנה חי סימן קוף סמך שאלות ותשובות חבות יאיר רבי יאיר חיים בקרח הוא כותב בשאלות ותשובות שלו סימן נאה שתיהם מפלפלים בלשון הזאת של הרמב״ם ותניחו את זה בצד אבל אתה רואה מפה למה מרביצים לו קוצ'ה בריחו אמר אביעו עליי כפרה אתה מרגיש שאתה יותר ממנו? לא רוצה להביא? אז מקים אותו מקים אותו מקים אותו עד שהוא יהיה לפחות כמו הקדוש ברוך הוא שיביאו כפרה עליו לפחות יהיה כמו הרב לא יהיה דינו של עבד יותר מרבו הוא אמר תביאו עכשיו אדם יכול לבוא ולהגיד לי היום איפה יש בדין אין בדין נכון שהגמרה אומרת בנוסחת טובו, דף לאמן, אומרת שם ההגמרה שאף על פי שבתלה סנדרין ארבעה מיטות בדין לא בטלו, אבל עדיין אין לנו מלכויות, אתה רואה שמישהו מלכים, מלכים אותו, לא מניח תפינין, אתה רואה שמלכים, לא מלכים, לא מניח, לא מניח, לא מניח, סמצצית, מלכים, לא מלכים, מה, רואה בדין, התבטלה על השקעת הגזית, אין סנדרין, לא תופסים אותו ומלכים אותו, לא מלכים אותו הבדין, אבל יש גם בדין למעלה ושם לא בטלו. ומקים אותו עד שאומר רוצה אני. טח, מקים אותו עם אשתו, מקים אותו עם הילדים, מקים אותו עם הבעיות, עם פרנסה, עם בעיות של בריאות. פתאום אשתו יש לה ג'וק, רוצה לעבור דירה. איייי, לך תוציא את זה ממנה. זה בית, אין בית דין של מה לבית דין של מה אתם יכולים להשפיע עליה. ברגע שהיא החליטה היא רוצה לעבור דירה זהו נגמר אתה לא יכול לעשות שום דבר הבן שלו פתאום החליט הוא רוצה הופנוע לך תציע את זה מהראש של הילד עכשיו פתאום מי שם ג'וקים? מי שם ג'וקים לאנשים בראש? קוצ'ה בריחו למה? מקים אותו עד שאומר רוצה אני אם אתה לא תבוא ותגיד אני רוצה להיות עבד השם אז יגרמו לך להגיד שאתה רוצה להיות עבד השם ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו מדוע לא ירדתם לדבר בעבדי במושה בחולבטי נאמן הוא פא אל פא אדבר בובה מרעב ולא ביחסות ותמדת ענונה יבית אם אתה לא תרצה את זה מיוזמתך מהשמיים יביאו אותך לרצות את זה ולכן אתה חייב להגיד חטאתי תהיתי כמו שהקדוש ברוך הוא אומר חטאתי יש עוד גמרא גמרא מספר את מה עושה הקדוש ברוך הוא מיום שבראת העולם. אז הגמרא מביאה שלוש שעות ראשונות זן ומפרנס את כל העולם כולו. לא מגיע לנו אוכל והוא מביא לנו אוכל. קופיות חטא מסכת פסחים, קשה פרנסתו של אדם כמו קריאת ים סוף זוהר פרשת יקב דפרשיין, בית שעת אכילה, שעת מלחמה אז מבער הרמז רבי משה זכותה לפני 500 שנה מאיטליה היה מקובל קדמון, שעת אכילה, שעת מלחמה נלחמים עליו בשמיים שיחנק לא מגיע לו האוכל הזה שהוא שפע עליו מה כולנו רבי חנינה בן דוסן דפי וזיין עמוד בית ברכות כל העולם ניזון בשביל חנינה מי חנינה בדיטאי לא בקו חרומים אנחנו לא באים בכוח מעשינו איך אומרים אנשי אמונה עבדו באים בכוח מעשיהם אנחנו חוננו וענינו שמע תפילתנו מבקשים חנינה הם היו באים בכוח מעשיהם אז אתה רואה כמה בן ישחאי כתב בפרשת בהר שנה ראשונה עוד ג' הוא אומר שהדרך חסידים ועל שם העשה לפני שהיו בוצעים על הפת בשחרית היו עומדים ועושים וידוי. למה? שאם חלילה יש עליהם מקטרגים בשמיים שהאוכל לא מגיע להם והם ייחנקו לפחות נחנקו אחרי שהם עשו וידוי. כי כל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא סנדרי דף ממג' אז אתה רואה מכאן כמה הקדוש ברוך הוא זן ופרנס מבית סכינים עד קרני רעימים ועושה איתנו חסל זה הפרנסה שהקדוש ברוך הוא עושה שלוש שעות ביום זן ופרנס את העולם שלוש שעות אחרות עוסק בתורה כי תורתי אל תעזוב הוא מלמד שגם הוא לומד את התורה ועוד שלוש שעות אחר כך משחק עם לביתן בכל השנים האלה אני הרבה פעמים אמרתי את הדרשה הזאת בכל מיני מקומות אחרים וזה כל כך מטריד אותי מה זה משחק עם לוויתן? מה זה פרי ווילי? מה קדוש ברוך הוא משעמם לו? מה הוא רוצה? מה אתה מספר לנו? משחק עם לוויתן אז את הגמרה הזאת למדתי כשהייתי במונסי, למדתי שם בישיבה שנקראת אור שמח ואז היה שם איזה זקן אחד שראה אותי ואמר לי למה אתה כל כך טרוד? אז אמרתי לו אהי בי אנסט וידיו אי דאונט אנדסטנד איז גמרה סו אי טולד מי גו לוק אין דה מפארשים איי טולד אין איי דיד? הסתכלתי במפארשים לא מצאתי אז הוא אומר לי, אז הוא אומר לי, אתה בטוח? אמרתי לו, כן, פתחתי רוח המושל של הגאון מבילנה, פתחתי בנייה ובני עוידה של הבן ישחי, פתחתי מרית עין ופתחתי עיניים של הגאון חידה, פתחתי מעכשיו, פתחתי, אין, אף אחד לא דיבר. מה שהם דיברו עשו מזה, תשמע, לוויתן זה רמז ליסוד העליון שהוא משעשע את הנוקבה, היינו את המלכות ממתקת דיניה, נו, אנחנו רוצים משהו קצת יותר איטיבל, משהו קצת יותר מתוק בשבילנו. מה זה משחק עם לוויתן? אז הזקן אמר לי פשט ואני חושב שזה פשט כל כך נפלא אני רוצה להגיד שאני הורדתי את העיניים והסתכלתי על הגמרא והירמתי את העיניים והזקן נעלם אבל הוא לא נעלם ואחר כך ראיתי אותו גם אוסף בקבוקים אז כנראה זה לא הזקן שרציתי שזה יהיה אבל גם טוב טוב, בכל מקרה, הגעתי לשם, הזקן אומר לי ככה, זה הפשט שלו, אני מכניס קצת אבלינים בסגנון שלי, אבל זה הפשט שלו. והוא אמר שהקב' הוא ברא את כולנו זכר ונקבה, לא טוב להיות האדם לבדו, אעשה לו איזה קלנדו, דף סמך בית המוטפט במסכת ציובמות, הגברה אומרת שרוי בלא אישה, שרוי בלא תורה, בלא שמחה, בלא חומה, אדם בלא אישה נקרא פלגגופה. לא משנה שנראה לי היום שדווקא אם האישה הוא נקרא פלגגופה. למה היא מטפלת בו שהוא יהיה פלגה. אבל ככה חזל אומרים, אדם בלא אישה נקרא פלגה גופה או שרוי בלא שמחה, בלא תורה. יש בשאלות ותשובות הרדבז, תו תו כוף כף חטא, והרדבז כותב שמה, האם כהן יכול להיות כהן רווק לעשית כפיו? ולמה לא? כי הזוהר כותב שרק כהן נשוי הוא שמח, ורק כהן שמח הברכה מתקיימת ואם הוא לא שמח הברכה לא מתקיימת תדעו וזה תופס בעקול מתי ברכה מתקיימת? כשזה שמברך הוא שמח איפה הרי היה? אצל יצחק כתוב לפני שהוא הולך למות הוא אומר לאסף סנה תלך וקשתך וצודה לי ציד עשה לי מטעמים כאשר אהבתי למען תברחק את הנפש הוא אני אברך אותך אתה עומד למות מה אתה צריך שתי כבשים? האדם עולה מת למות הוא הולך לאכול שתי כבשים? למה הוא אמר לו? אדם אחרי שהוא אוכל קצת הוא שמח ואז הוא נותן ברכה מכל הלב והיא תבליבו אצל בו אז למדנו את זה וכך אומר מרם בשולחן ארוך סימן רש א' באורחיים שהיו נוהגים לעשות ברכת האורח אחרי האוכל בברכת המזון ולא מברכים ברכת האורח לפני, כי אחרי שהוא יראה כל מה שעשה בעל הבית, אף נולחת ברכות, כל מה שעושה בעל הבית עושה בשבילי. אז הביא לי ברבורים, בשר, דגים, יאינות, פתח בשבילי XO, blue label, כל המרעיין בישים למיניהם. פתחת כל, עכשיו אתה עושה לו ברכה. איפה עוד אתה תראה שאדם שמח, הברכה עובדת? כשהולכים לרבי, מביאים כוויטל. אם אתה מביא לו כוויטל במעטפה או בזה, אצל החסידים זה מאוד מאוד מאוד מהותי אצלהם אם אתה לא מביא מעטפה לרבה הברכה לא תתקיים ואם המעטפה שמינה רבה יותר שמח אז הברכה יותר תתקיים. ככה זה עובד. אצל הפרסים אומרים דס חולי, דס חולי, דס זה כמו... דס זה יד בפרסית. וחולי, מה זה? חור, ריק. מה, דס חולי? מה, יד שלך יד ריקה? אצל הפרסים, אף פעם לא תמצא פרסים שבאים להתארח אצל החברים ויעבור ריק. תמיד הוא יביא איתו איזה סיר, תביא איתה איזה זה, תביא ככה, זה דס חולי, אז גם כאן, אתה בעל הרב, אתה דס חולי, תביא איזה משהו, תגניב לו איזה ככה, בלחיצת יד, איזה רק רק חרוץ, צ'וקולד, מרמלד, מעמול, מערות ומעטפוע, תביא לו, ואז הרב שמח, הברכה מתקיימת, ככה זה עובד, ברכה מתקיימת כשאדם שמח, הכהן לא שמח. אז אם הוא לא שמח הברכה לא תתקיים כי שרוי ולא אישה שרוי ולא שמחה כך שעלו את הרדבז והרדבז כותב תשובה ארוכה ומטרץ הרדבז ודאי שכהן רווק יכול לעלות ואם תגיד לי שהכהן לא שמח כי אין לו אישה אומר הרדבז איננו הרואות שהרווקים יותר שמחים מהנשואים ככה הוא כותב, פלא פלאות. אז באים כל הפדגוגים של הדור הזה, רוצים להגיד, לא, זו שמחה חיצונית, זו מעקליפה, זו הוללות, זו לא שמחה אמיתית.
טוב, טוב.
בכל מקרה, רבותיי, מכאן אתה לומד שבאמת אתה לומד מכאן כמה אדם צריך להיות שמח. הכהן משמח. הלוויתן הוא לבד. הלך לשידוחים, לא מוצא שידוח. למה? הקדוש ברוך הוא לקח את הנקבה וצינן אותה לעתיד לבוא לסעודה שהוא עתיד לעשות. היינה היא באה בבטרה, דווקא הוא פיוטה את המודמט במסכת... צריכים? יופי, אתם טובים היום. ושם ההגמרה אומרת שהלקבה הוא צינן אותה לעתיד לבוא והשאיר את הזכר לבדו. עכשיו, לעתיד אנחנו הולכים לאכול גפילטפיש. אה? האמת ששולחן ארוך סימן פי ג' לבייתן אין לו קוסקסים, אז איך מותר לנו לאכול את זה? אבל אל תדאג, זה לא רב לנדאו ולא כלום, חותמת יהוד קייבאפקי, זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, הוא המשגח קשרות, יהיה מותר לנו לאכול. גפילטה, אפילו שאני לא יודע אם אנחנו עתידים לאכול קציצות של גפילטה, זה קציצות, פיש זה דג, קציצות של דג, לא יודע, אנחנו לא נוגעים בחומר הזה, בכל מקרה, אין לנו... אין לנו איזה סבא שלי לפני שנפטר השביעה אותי מהיר אתה לא נוגע בחומר הזה אני משביעה אותך אז לא נוגעים בזה. אז סיפרתי פעם את זה, שאכלתי פעם בניו יורק, הגעתי לאיזה משפחה בערב שבת, ולא היה לי מה לאכול, והתארחתי אצלהם, ואני לא סובל להתארח אצל אנשים, כי אני אוהב שפע. אני לא אוהב, יביאו לך ככה, קצת דוגמית של הדוגמית, ואתה רעב ומתבייש לה ככה, את לא נעים. אני אוהב בשפע, וגם אני אוהב את הטעמים שלנו, הספרדים. אני אוהב קורקום, ואני אוהב חריף, ואני אוהב שום, אז באתי פעם לחבר שלי הושעיה בערב שבת אמרתי לו תשמע יש לך יש לכם מקום, אני יכול להיות אצלכם. בשבת בדיוק נחתי, והיה לי דילייט במטוס, הוא אמר לי, אין בעיה, תגיע. הגעתי לשם, אמרתי לו, אבל אני... ראשון, אני אומר לך, אני צמחוני, אני לא אוכל לבשר. הוא אומר לי, אל תדאג, אם יש לי תחין דגים. אמרתי, סבבה, נכנסנו, שלום עליכם. לא מריח כלום, ריבון אלמה, לא מריח כלום. שלום עליכם. אז אמרתי, אתם יודעים, ברוקלין, חום אימה. אז בטח שמו את הפלטה בחוץ, בפורטש, במרפסת. אז אני עושה, שבועכם לשלום עליכם. לא רוא נו, גמרנו את הקידוש, בא בעל הבית, בעלת הבית אומרת, או, הרב מאיר, נזכרתי, הבן שלי אמר דגים, אל תדאג, הביאה סולם, עכשיו אמרתי ריבון העולמים, הולכת לדוג, הולכת לדוג יום שבת, אסור זה משום איזה צידה, אסור לדוג, דף אין ג' מסכת שבת, אמרה לי, לא, אני, יש לי בשבילך את הדגים, הלכה, הביאה צנצנת של גפיל טפיש, הרימה אותה, עשתה ככה, אבק מעל הדין, מהמנורה שלעל הדין, האבק שם, הכולם עשו אפצ'י. עכשיו, הטיקט, הטאג שהיה שמה, כתוב שמה גפילטפיש משנת אותן החמון, לא לאכול לבעל אלף חלש כל הטאג נמחק מרוב שזה היה ישן והיא מנסה לפתוח ולא מצליחה והבעל הבית מנסה לפתוח ואומר בעל הבית, דברים טובים באים בקושי אמרתי לו... אמרתי לו, לא, זה מהשמיים זה לא, זה מהשמיים, תעזוב אומר את זה, אני שמרתי לאירוע מיוחד אמרתי לו, לא, זה לא אירוע מיוחד עכשיו זה לא אירוע מיוחד תעזוב את זה לאירוע מיוחד טוב הוא פתח את זה בכוח עד שהוא פתח את זה זה עשה רעש מה אני אגיד לכם ניחוחות של ים סוף התחלנו לשיר כי גאו גאסוס ברוח בו איזה ריח תפס את זה והוא מנסה להוציא יש שם ג'לי רועד בלמעלה אז הוא מנסה להוציא את הקציצה והקציצה לא נותנת והוא מסתכל עליה והיא מסתכלת עליו והוא מסתכל עליה והיא אומרת לא והוא אומר לה כן והוא אומר לא שומי היא הוציאה את זה אני אגיד לכם מה היה ככה היא קפצה הקציצה על הצלח עכשיו שמו לי את זה, עכשיו אני לא נעים לי למה הם פתחו את זה במיוחד בשביל האירוע המיוחד שהגעתי עכשיו מה זה אירוע? אירוע תופת חבלני? לא ידעתי מה אני עושה עכשיו, לא נעים לי עכשיו גמרה אומרת כל מה שאומר לך בעלה הביתה שחוץ מצפה, יבב ביומה אז מה אני אמור לעשות? בשכים אז מה אני אמור לעשות? נול גימל אז מה אני אמור לעשות? לקחתי את זה חילקתי את זה לארבע חלקים, אמרתי לשם איכות קודשבריך ובשכינתי הרי נקבל על עצמי ארבע מיטות בדין גילה, שריפה, ערג וחנק בלעתי את זה בלי לגישור בהאף ואז שתיתי קולה כדי להעביר את האפטר טייסט בעלת הבית ראית שגמרתי את זה כל כך מהר אמרה לי וואי אתה אוהב את הגפילטפיש שלי? סתם עליה עוד שתי חתיכות ומה אני אגיד לכם? לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עתיד לעשות צעודה גדולה לצדיקים עם הלוויתן הזה הנקבה אבל הזכר בינתיים הוא בצער אין לו בת זוג ולכן כיוון שהוא בצער אמר הקדוש ברוך הוא מי עשה אותו ככה בלי שידוך הולך לשטחנים שטחן רשת תיבות שקרים דובר כספים נוטל וספר לך סיפורים בוא נעש לי בשבילך משהו חבל על הזמן אתה בא לשידוך אתה רואה חבל על הזמן באמת חבל על הזמן כל מיני סיפורים אל תשאלו מסכנים בא אלי איזה אחד באור שמח פה מירושלים הישיבה אומר לי הרב די נמאסתי כבר מהשידוחים האלה כל פעם מביאים לי כל מיני דברים שבכלל לא שייכים לא מן היום ולא מן הלילה אמרתי לו מסכן כמה זמן אתה כבר בשידוחים הוא אומר לי כבר חודשיים אמרתי לו רחמנות עליך חודשיים וכבר נשברת יש כאלה מסכנים כמה מחפשים חזן אומרים קשה לזיבוגו של אדם כמו קריאת ים סוף איזה גמרה? איזה דף? איזה עמוד? תלחש! 1,2x. איזה שורה? דווקא לא. ואיזה עוד גמרא אם כבר היית משחק איתי, הורדת ידיים? זו גמראה נכון. בסוטה בדף בית עמוד א', ראינו את זה גם בדף כף בית במסכת סן אדרין. יש את זה קצת בדף יהוד חת עמוד בית במסכת מועד קטן. תפתחו את הזוהר, יש חפטית בזוהר פרשת ויחי. ושם כתוב, קשה זיבוגו של אדם כמו קריאת ים סוף. ורוב הפוסקים הבינו שהכוונה קשה להשתדך איתה כמו קריאת ים סוף, ואני אומר, קשה לחיות איתה כמו קריאת ים סוף. זה הקושי האמיתי, שיהיה באמת שלום בית, דף הוא בצער גדול. מה יעשה עכשיו הלוויתן? אין לו שידוך. אמר הקדוש ברוך הוא מי עשה אותו במציאות הזאת שאין לו שידוך? אני, אני לזה צינמתי את המקווה לעתיד לבוא והשארתי אותו לבד ולכן דין הוא שכל יום שלוש שעות מהזמן שלי אני אשחק איתו לא בשביל שהקדוש ברוך הוא צריך good time or entertainment הקדוש ברוך הוא לא צריך את זה הלוויתן צריך את זה כי הקדוש ברוך הוא פה to make up לחפר על מה שהוא עשה לו אז אם הקדוש ברוך הוא חטא ללבנה ואם הוא חטא ללוויתן ואומר אני חטאתי, אני אומר חטאתי אתה לא תגיד חטאת? הרי יש לנו מצווה להיות דומים לבורא ברוך הוא קופי המדגים על עמוד בית מסכת שבת אף יהודה לדמות בית מסכת סותה שתי גמורות שונות בסותה יהודה לדמות בית אנחנו לומדים לעניין המעשים שלו מהו קובר מתים שנאמר ויקבור אותו בגאי מול בית פאור תקבור אתה מתים מהו מלביש ארומים שנאמר והתפור השם אלוקים לאדם מולי שתוקו תנות אור גם אתה תלביש ארומים מהו מאכיל רעבים שנאמר מה כתוב שם העניינים ממתיר לכם לחם מן השמיים תאכיל אתה רעבים מהו מנחם עבלים שנאמר והעברי חילויים את יצחק אחרמות אברהם תנחם גם אתה האבלים. אתה רואה לעניין המעשים יש לנו עניין להיות דומים לו? בדף יהודה לדמות בית סותה. ביקוף לא מתגים לדמות בית מסכת שבת לעניין המידות שלו. מהו רחום תהיה רחום, מהו חנון תהיה חנון, מהו הרחפיים. הרמאק כתב ספר שנם נקרא תומר דבורה רק על זה. באמת שזה לא ספר שהוא כתב הרמאק. הוא כתב ספר שנקרא אלימה. ושם יש לך שבעים כתוב ובעלם. שתים עשרה עוינות מים ושבעים תמרים אז הוא כתב ספר אלימה כל הספר שתים עשרה עוינות מים זה הפרקים ושבעים תמרים זה התת פרקים אז במעיין עין במעיין ידבט תמר עין יש שמה את כל מה שהוא כתב בתומר דבורה, רק מישהו כל כך התלהב מזה, הוציא את התמר הזה, ולקח את זה, והוציא אותו בתור מקשה בפני עצמה, וקרא לספר הזה תומר דבורה. הרמק לא כתב ספר תומר דבורה, הוא כתב את התמר הזה מתוך השבעים תמרים של אלימה, ומישהו התלהב מזה, ולקח את זה בתור מקשה אחת, ועשה מזה כאילו ספר. בכל מקרה, בכל תומר דבורה אתה רואה שצריך להיות דומים לבורא ברחום. מהו רחום, מהו חנון, זה גם זוהר מפורש, הקטמת הזוהר בדעפיות, זוהר חדש קופחי את עמות ב' ראינו את זה גם בזוהר, בעוד מקומות בזוהר, זוהר קדושים, פיי עמות ב', זה גם רמב'ם, אתם רוצים רמב'ם? שלוש מקורות. רמבה מלכות דעות פרק א', הלכה ו', סוף הלכות עבדים פרק ת', הלכה י', הלכות מגילה פרק ב', הלכה י', ספר המצוות שלו בהלכה ח', ספר החינוך ת', י', מרכבות ארגמן, חלק ב', יורד ה', סימן למדה א', עוד א', ב', ג'. ושם בכל המקורות האלה אתה רואה שחזל מביאים עוד ראיות שיש מצווה להיות דומים לבורא ברוך הוא. ואם הוא אמר חטאתי, גם אתה תגיד חטאתי. ואם אתה לא תגיד, אז מקים אותו עד שיאמר. אתה רוצה לומר, טוב. לא רוצה לומר, יגרמו לך לומר. ואם לא יגרמו לך לומר ויניחו אותך כמו שעושה עם הרשעים, אז בעולם הבא, חכה בעולם הבא. מה שמחכה אז כבר עדיף הכל לגמור בעולם הזה. בא, הקדוש ברוך הוא נותן לרשעים פה כדי להביד אותם מחיי נצח. דף יהודה, עמוד ב' ממסכת אוריות, יהודה א', עמוד א' ממסכת א', מתת עמוד ב' בקידושים. בהרבה מקורות אנחנו לומדים שהקדוש ברוך הוא נותן לרשעים פה כדי להביד אותם משם. אז אנחנו לא רוצים להיות כאלה, אנחנו רוצים שיהיה לנו עולם הזה טוב ועולם הבא טוב, עריכות ימים, עריכת פיכה והמלא וברכות דפנון פה וגם בעולם הבא, תגיד הייתי, תגיד חתנו לפניך, רחם עלינו, תבקש מהקדוש ברוך הוא חכמים, מעכשיו אני אהיה עבד השם, הנה תראה את האדם הראשון שלא אמרת הייתי, והוא היה יפה, הגמרא אומר את האדם הראשון יפה וחווה עוד יותר יפה אפיה. עירובין דפיות חטא שתי צמות קלה לה ועשה אותה יפה והיוויאה אל אדם והיוויאה הגים טריה עשרים וארבעה לרמות לך לעשרים וארבעה כשוטי קלה שקישט אותה והיא הייתה יפה פייה עם כל חיים. בבת רן הולכה את עמוד האלף הגמרא אומר את כל הנשים בעולם כמו קוף בפני שרה, שרה כקוף בפני חווה. תבינו כמה יפה פייה הייתה חווה. נצר מתאי מעשה ידיי להתפאר? הקדוש ברוך הוא כך קורא על אדם בחווה הזוהר. נצר מתאי מעשה ידיי להתפאר? הקדוש ברוך הוא עם שתי ידיים שלו, זה מעשה ידיו. הוא עשה את האדם הכי יפה שאתם יכולים לחשוב. עם אנג'לי ככה מלמעלה. הכי יפה וחווה הייתה הכי יפה מה אתה חשבת שהיה לה איזה מום היה לה בדיוק איזה פה איזה נקודת חן פה שלא קשורה או כאן או הייתה מאפייפיה מושלמת וגם הוא היה מושלם בשתיהם הקדוש ברוך הוא עשה אותם גבוהים על גמרא אומרת בחגיגה י' ב', שהיה האדם הראשון למעלה, מהשמיים עד הארץ, כל הבריאות היו משתחבות לו, לא היו יודעות מזה, הקדוש ברוך הוא, בואו ונשתחבי לפני אשם עושינו. ברור לפני אשם עושיכם, לפני מי תשתחבו. אלא הם לא ידעו אפילו מי זה אשם. אם זה הקדוש ברוך הוא, האדם הראשון, אף כדי כך ותחסרי הוא מעט מהאלוקים, היה נראה כמו דמויות של מעלה, לא האמינו. והיו צולים לו מלאכי אשרת בשר, היה יושב עם אנרגילה, מגלגל, איזה ריזלה, יושב בגן עדן, אלפנדי, שמי רחימה לכם.
אני רואה אתם...
עלווה הגמרות הייתם יודעים ככה. אז זה, תראה כמה האדם הראשון היה יפה. וכשהבאה חווה, באה אליה הנחש. עכשיו, למה הוא בא להפיל אותה ולא את האדם הראשון? כי הגמרה אומרת קידושים דווקא אנשים דעת הנקלה. אז הוא בא דווקא אליה ואמר לה, תשמעי, חיה. בהתחלה קראו לה חיה. אלברשטיין. אז חיה הזאת, היה בעליה, קראו לה חיה, אחר כך היא קלקלה, אז הקדוש ברוך הוא קראה אותה חווה, תיקן לה ת'שם. למה חווה? כי חוויה בערמית זה נחש, והוא בא עליה, דווקא אוף ממבב המודע לתמסכת שבת הגמרא אומר, תעשה במעשה אישות, מרכבות ארגמל חלקי היבן האזר סימן למדזיין, הערכתי בסוגיה הזאתי, סוגיה של אגדה, גם שהספר הוא הלכה מובהק, אבל סוגיה של אגדה, לפעמים אני מכניס שאלות באגדה, איך יכול להיות שנחש בעל חווה? הרי מציאותית איך זה הגיוני וגם הערכתי על זה באלפי באיזה שיעור שעשיתי וגם בכתובים מעניין אז אחרי שהוא בא קראו אותה חווה באה שרה עמנו תקנה אותה לכן אתה תראה מה אומר לעמלך למועד כעת השוב ולשרה כעת חיה ולשרה הבן מה זה כעת חיה אפשר להחליף לחוות השם בחזרה לחיה כי נתקן החץ, נתקן האבון כעת חיה מה שהייתה חווה אפשר להחזיר לתשם המקורי לחיה וזה נחש אישייני עשה במעשה אישות והרגיש את המוות מפאתה במאה אחרי שאכלה מהעץ מה היה עץ הדעת מחלוקת דף מברכו דפא עם מסכת סנדרין אני הולך כמו על זוהר טרומקו פנפאפ שכותב שהיה שמה ענבים סחטה לו ענבים הביאה לו אמרה לו אה תשתה אמר לה מה זה, מה העבד כאן? אמרה לו זה משהו טוב, תשתה, של הג'ונגלרון, תשתה, אתה מקפיץ אותו עולה להצילות, תשתה, אמר לה לא, מה, למה מברכים על זה? אמרה לו, למה אתה ברח עוד אף מהם על הכל מברך שהכל יצא? עכשיו זה פורה פרי הגפן, צדיק זין מוסיכת בבבת רעב, סוחט האדם משקול העמבים ערב שבת, הוא מקדש עליו הגפן בשבת. וכך נפסק בשולחן ארוך סימן ראש העין בית באור החיים. אז שתה את זה, שמע לכל אשתו, פתאום מרגיש גמות המוות מפעפעה במאב. היא קיבלה עשרה כללות, דם נידע, דם בטונים, תשעה חודשי מרעיון, צער גידול בנים על עידה, ערי חמש, על אישך תשוקתך וממשולבך, שפחת אי אלה בעל הכל ימי חיה, תכסה את ראשה כאישה ולהכל ימי חיה, פסולה לעדות ועמיתה. עשרה כללות. שמע את זה הקב' הוא שהיא ככה, נתן גם לאדם הראש היקה, היקה ראשי תיבות אני יודע כל הנסתרות תגלה את עצמך והאדם הראשון מסתתר מאחורי העץ ואומר לו את קולך שמעתי בגן ואיראקי אירומאני מי אמר לך כאירומה? אתה? המין העץ אשר אמרתי לך לא לאכול, אכול, אכלת? עכשיו במקום שהוא יגיד כן חטאתי, אכלתי, מכילה כמו שאתה אמרת ביום רביעי חטאתי לירח וביום חמישי חטאתי ללוויתן הוא נולד ביום שישי הוא נברא למתחת המודבט במסכת סנדרין הגמרה אומרת אדם הראשון יום שישי נברא, יום שישי חטא, יום שישי בורש מגנדל הכל היה עניין של כמה שעות, כמה שעות נו ובמקום להגיד חטאתי ללמוד מהקדוש ברוך הוא בעצמו שאמר חטאתי ללבנה ללויתן מה הוא אומר האישה אשר נתת תימדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל אני ממליץ גיינם היא נתנה לי מן העץ ואוכל אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה לא מתבייש להפיל את זה עליה? מה? אתה שמע? היא נתנה לי מן העץ עכשיו מה זה היא נתנה לי מן העץ? היא נתנה לי מן העץ? כתבו המפרשים לקחה זרד מהעץ והרביץ עלו תוכל! תוכל! הוא כנראה הייתה מאיזה עדה תוכל! תוכל! היא נתנה לי מן האצבע אוכל. עכשיו, מה זה כי שמעת בכל אשתך? למה לא כי שמעת לדברי אשתך? הרי אצל עוד שפוצי פאר כתוב אצליו ולא שמע אליה לשכב אצליו, והיא כדברה אליו יומיום. דיברה, היא דיברה איתו. מה היא אמרה לו? אני גויה ובעלי גוי, אמא שתישה באה לגוי, זה לא נקרא אישות, זה לא נקרא נשואים. דיברה איתו. גם חווה דיברה עם אדם. למה אמר כי שמעת לכל אשתך? היה צריך לומר כי שמעת לדברי אשתך. אלא אומר רבי אליהו מזרחי שמה במקום לכל אשתך שהייתה צועקת ומייאללת אוי אוי אוי אוי היא לא רוצה לשתות אוי אוי איזה אישה עם איזה בעל אוי אוי אוי שמה את זה אמר טוב תביאי כבר תביאי נשתה רק תרדים ממנה תביאי לקח ושתה את זה, איך שהוא שתה את זה, בא הקדוש ברוך הוא ומוכיח אותו, במקום להגיד חטאתי, הוא אומר האישה אשר נתתי עימדי, מה עשה הקדוש ברוך הוא? אמר לו כפוי טובה שכמוך דף אי מסכת עבודה זרה עמוד בית למעלה. ישראל כפוי טובה, בני כפוי טובה. כפויי טובה שנאמר נתנה ראש נשו במצרים אתם לא מתביישים מה? הוצאתי אותך ממצרים במקום שתגידו תודה אתם אומרים נשו במצרים בני כפויי טובה בנף של אדם הראשון שהיה כופר בתיבתו של מקום ובמקום להגיד חטאתי אומר האישה שנטטה עמדי רבי אליהו מזרחי כותב שמה מפורש שהוא רצה לומר אתה השם שחטאתי מי ביקש ממך להביא לי אותה לא רציתי אותה אתה הבאת לי אמר קדוש ברוך הוא אני הבאתי אדם בא למסעדה מביא פשטן פשטן לובש נביא חיטה חיטה כוסס היא מכינה לו את הבגדים היא מכינה לו את הלחם לא נמצאת מעמידה הוא על רגליו הוא מהירה את עיניו סמך ג' למות ב' יבמות ואתה אומר האישה שנתת הימדי על זה שהוא לא אמר חטאתי כלל אותו והוציא אותו מגן עדן על זה שלא אמר חטאתי לעומת זו דוד המלך עליו השלום יש יותר ממנו כשבא אליו נתן הנביא ואומר לו יש לי דין תורה אליך ודוד המלך הלכה כמותו בכל מקום צדיקים על מסכת סנדרין דינו לבוקר משפט מלמד שהלכה כמו דוד בכל מקום אומר לו בכבוד נתן תציג את הטענות אמר לו יש לי שכן יש לו שמונה עשרה כבשים ויש לו שכן אחד ממול יש לו כבשה אחת והאמא שמונה עשרה שמתה עיניים שלו על הכבשה הזאת רצח אותו לקח את הכבשה שלו והיה יושבת בחכו והיה נותן לה לשתות מטרנה מה אתה אומר? מה ההלכה? מיד כתוב ואי חראף השם זה לא עומד בלחץ אני חושב כתוב שם ואי חראף השם איך כתוב שם ואי חראף דוד ויומר בן מוות האיש העוסל זאת כמה הכיסא שלו והיום אומר לו נתן הנביא ישמעו עוזניך מה של פיכה מדבר והלא עליך אני דיברתי אתה מלך מותר לך שמונה עשרה נשים אתה לקחת אותן בעת עורייה אחיתי שלחת לקרב והרקת אותו בחרב בני עמון ואת אשתו בת שבע לקחת מיה דוד המלך היה יכול להגיד סליחה רגע מכילה היא שמה לולו של קז'ראל היא באה עם הנוצות שלה, היא באה עם הסודוס תמי, היא עשתה לי עיניים ויותר מזה, איך אתה אומר שחטאתי באשת איש? הלוא הגמורה אומרת נולווה ועמודה אלף שש עשרה שורות מלמעלה במסכת שבת קולה אומר דוד המלך חטאי נועי לטועה, כולל יוצא למלחמות בדוד, כותב קריטות לאשתו, מגורשת הייתה ויותר מזה, הזורח כותב בזורח ושלח דף ממדלת אוריה איפוטנטיה הזוהר לא כותב את המילה איפוטנט אבל הזוהר כותב שאמר הקדוש ברוך הוא אוריה אוריה שמי מעידה עליו שהוא לא היה מסוגל אפילו לגעת בה לא היה מסוגל לגעת בה בכלל מי שבא עליה פעם ראשונה זה היה דוד המלך הוא לא היה מסוגל לבד כמו פוטיפאר הגמרה אומרת בי' במסכת סותה שפוטיפאר קנה את יוסף בשביל עצמו הכין את עצמו כל הלילה יש לי חגיגה בא לשמה הכין את עצמו עד שבא להיכנס לדוד אומר את הגמרא בא מלאך גבריאל ועשה לו חתך לו את העמה שלו, חתך לו אותה שם, אשר קידש מדיד מנתן חוק משער, הוא שם, ברוך אתה השם, קורא את הברית, טק, קראת לו שם את הברית. למה הוא בא על זה? אתה רואה כאן שגם אוריה, שם לא מדובר על אוריה שהוא היה הולך עם גברים, עליהם נאמר גם כי הלך בגיית צלמוות, לא יררה. אבל לא מדובר שם על זה, אבל אתה רואה... אתה רואה שזה באמת חמור. לא היה איתה. ודוד המלך היה יכול להגיד, שמע, סליחה, מכילה? רגע, רגע, מה אתה אומר חטא? מה חטאתי? איך אני חטאתי? היא גרושה, והוא לא הרע, היה איתה, וקידושים שלו נמסרו לביעה, יש מחלוקת בכלל למקידושים, וגרושה זה ודאי, והם כבר מזמן מדברים על גירושים, והיא גם פיתתה אותי, זו אשמתה. היא מתקלחת על הגג. מי אמר לך להתקלח על הגג במקום שלא צנוע? בקיצור, היא אשמה. ודוד המלך לא התפיל את זה עליה. חטאתי לאדוני ככה הוא אומר מיד נתן הנביא מקבל תדר של נבואה גם השם העביר חטאתך לא תמות על זה שאמרת חטאתי להוויה ומי זה היה דוד המלך זה היה גלגול של אדם הראשון אדם הראשון כמה שנים חי? 930 נכון כי שווים שם הוא נתן לדוד המלך איך אנחנו אומרים? לעולם יהיה אדם זעיר בתפילת המלכה, אבא ומות בית ברכות. למה בתפילת המלכה? כי במלכך אתה אדם הראשון. איפה הרמץ? תיקון תפילה, תיק תוארת לפניך, רשת תיבות, תף, תף, קוף למד, תף, תף זה 800, קוף למד 130, ביחד 930, בדיוק שנותיו של אדם הראשון. אדם הראשון, 930 שנה הוא חי, הוא פגם במלכה, תיזהר בתפילת המלכה. איפה השבעים שנה שחסרו לו? כאלף שנים בעיניך, כיום אתמול בי יעבור. הוא אמר ביום מחליחה, ביום צריך להיות אלף שנה. איפה עוד שבעים שנה? נתן לי דוד המלך. תראו, כשהוא עכשיו דוד המלך, הוא כבר זכר שבגלגול הקודם הפלתי אל האישת הכל. האישה שנתת תאימדי. היא נתנה לי מן האצבע אוכל. היא אשמה. הפעם כשהוא בא בגלגול דוד המלך, הוא כבר לא מאשם את האישה. אני חטאתי להוויה. זה אני האשם אתה רואה שכשאדם אומר אני חטאתי אני פגמתי אני רוצה לקבל על עצמי דרך חדשה להיות עבד אשם הקדוש ברוך הוא מעביר אותו הקדוש ברוך הוא מעביר אותו את הדין ונותן לו חיים טובים בעריכות על חף פיכה והמלא וברכות דפנון ולכן יש לנו מצווה להיות דומים לו וכמו שהוא אמר אני חטאתי ללבנה אני חטאתי ללביתן אתה תגיד אני חטאתי חטאתי למקום צריך להביא קורבנות לעשות כפרות או חטאתי לבני אדם של פה יהיה עמוד בית יאומה במסכת יאומה במשנה כל מי של עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מחפר עד שירצה את חברו ולכן צריך להעריך בזה וצריך אדם לחזור בתשובה ולתפוס את השישה זמנים האלה בכל הידיים זמן ראשון, אלול. זמן שני, ראש השנה. זמן שלישי, הסרט עם התשובה. זמן רביעי, יום הכיפורים. זמן חמישי, הושען הרבה. והזמן האחרון, השישי, זה שמיני הצרט שבשמה ישראל, השם אלו כן הוא השם אחד. שם בדלת של אחד במוסף, בקדושה של מוסף, יוצאים השליחים ונגמר. כבר אי אפשר לתקן. לכן מי שרוצה, אין ספק שהקב' הוא ייתן לו והבא להתאר מסעים בידו. ומי שירצה, אין ספק בעולם שהקדוש ברוך הוא ייתן לו כוח ועוז ותעצמות לחזור בתשובה, להתחזק, לשמור על העיניים, לראות ירי שמיים. הקדוש ברוך הוא אין לו בעיה. יותר משאגל רוצה לנוק פרה, רוצה להעניק. יש לו הרבה שפע, אבל תגיד, חטאתי. אל תבוא לסליחות ותעשה לנו פה פיוטים ופסטיבל הזמר המזרחי ותתחיל לעשות לנו. כולם, אני הייתי פעם באיזה מקום של סליחות. החזן הוא זה שנותן לכל אחד איזה בית לקרוא. וכשהגענו לאחתנו לפניך, השתולל רעה כולם רעה חתנו לפניך רעה בונה אתה אמור להישבר הלב שלך לריסיסים חתנו לפניך מה אתה עושה לנו פה שירים ופיוטים מה זה פה דבויס מה אתה לא מתבייש רגע דבויס מה אתה לא מתבייש שם ירחם עליכם למה אתם מוצאים ממני את השטויות האלה מה אתה? צריך להיות עבד השם. תפקע על האבונות שלך. אני תמיד אומר, אתה באמצע הסליחות תיקח את הזמירון של הסליחות, באמצע, כולם שימשיכו לפיית, לשיר, ואתה תשים את הזמירון על הפנים שלך ותתבודד חצי דקה. ריבון העולמים, אני יודע שאני לא הייתי טוב השנה, אני יודע שכעסתי יותר מדי, שהקפאתי יותר מדי, שהאערתי בבית לאישה יותר מדי, שיותר מדי נפלתי על הילדים שלי, שנפלתי בעצבים יותר מדי במידות רעות, לא למדתי מספיק, הייתי עוצר בלימוד. כמה, כמה מילים, דמעות, קצת דמעות, שערי דמעה לא ננהלו, זה שולחן ארוך בחושן משפט, זמן קוף כף חץ. כמה אדם צריך לבכות להקדוש ברוך הוא. אז אין ספק בעולם שהבא להתאר לסעין בידו, רק הוא צריך לבוא להתאר, לתפוס את הידיים, את הזמנים האלה, שישה זמנים, בכל הכוח, והקדוש ברוך הוא יעזור לנו על דבר כבוד שמו אז שוב נברך בסוף הדרשה שוב פעם את ידידנו ואהובנו הרב מזרחי שיתנו הקדוש ברוך הוא כוח עוזב ותעצומות להפיץ תורה להגדיל תורה ולהדיר רבותיי אני לא משאיר אתכם לבד הם אינו תשוטים שלי שוט חלק א' ב' ג' ד' א' ו' ו' ז' האחרון שיצא הכל נמצא בחוץ וגם שם כתבתי איך זוכרים כתבתי נהגות טובות הלכות רעיונות בעבודת השם מאוד יעזור. צריך אבל לשבת על הספר. פיג'אמה עיראקית, קוס קפה, ולהתחיל לשבת ולקרוא. וחוץ מזה, שם יש לנו גם ספר מרכבות קודש, איך מביאים ילדים לעולם, כדי שאדם רוצה למשוך לזרע שלו ילדים קדושים, ילדים תיאוריים. הזמן, השעה, הכוונה, הכול שם. וגם יש לנו כרטיס USB עם 500, 600 שיעורי תורה שלי בהלכה, בהגדה, פרשת שבוע, בחגי ישראל. הכול נמצא שם בחוץ. הקדוש ברוך הוא יגזור עליכם. שנה טובה, שנה מתוקה. אריכות ימים ושנים. מי לא יתפלל ערבית ירים יד, רק נראה אם יש לנו ערבית, יש לנו גם ערבית. רבי חנניה בנק השעון מרצה כזה שמחו לדיקות צהריה, לבחר הכריבה להם תורה ומצוות, כמרד אלה החפץ מהצדקו, הבדיר תורה ויעדים.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
