חילונים, קונסרבטיבים, רפורמים, דתילונים וחרדים
A rabbi examines Jewish religious identity in Israel, distinguishing between Haredi scholars devoted to Torah and those who keep outward symbols while living secularly. He uses stories about a yeshiva student in Switzerland and a rabbi refusing to advise on politics to argue that daily Torah study is essential, comparing neglecting it to spiritual starvation.
Chapters
ערב טוב, ברוך השם, אני זכיתי להגיע לישוב הורנית פה, לראשונה בחיי. הדרשה הזאת תהיה לעילוי נשמת, מיכאל בן... שיינגר? עכשיו, איזה, העת לא כתב לכם, לא יודע, אני לא מצליח לקרוא מה כתוב פה. טוב, ואילוי נשמע את כל אלה שברשימה פה בעזרת השם, ואלה הצלחת. אליהו יוסף בן ליאורה, כן. כל הרשימה, השם יודע מי ברשימה, אל תדאגו. טוב, נתחיל. כתוב בתורה, ונוח מצא חן בעיני השם. יש פסוק כזה בתורה, יש מושג כזה שאדם מוצא חן בעיני השם. יש אדם שכן מוצא חן בעיני השם, ויש אדם שלא מוצא חן בעיני השם. אדם שלא מוצא חן בעיני השם, האם זה אומר שהשם לא אוהב אותו? או שהוא לא משהו מיוחד, סטנדרט, כמו רוב העולם. יש כמה מדרגות, יש אנשים שהקב'ה מאוד אוהב אותם, כמו אברהם, יצחק ויעקב, יוסף הצדיק, רשימה של צדיקים שהשם מאוד אהב אותם. יש אנשים שמצאו חן בעיני השם. מה זה מציאת חן? תכף נראה מה זה. יש כאלה כלום, גם לא מציאת חן. ויש כאלה שהקדוש ברוך הוא ממש שונא אותם ומתאהב אותם. וזה לא רק נאצים ומחבלי חמאס. אני מדבר עלינו, מתוכנו. אם הייתי קורא לכם את הרשימה ברמב'ם, מי הם האנשים שהקב' הוא מתאהב, היינו הולכים הביתה כולנו ובוכים עד הבוקר, עד הסליחות. בעזרת ה' בדרשה הבאה שלי יהיה לי רמב'ם ואני אעשה דרשה על זה. להסביר לאנשים כמה גדול, כמה גדול החורבן של בן אדם שחי שלא על פי ההוראות. יש תורה, יש הלכה, תורה מלשון הוראה, הלכה מלשון הולך, האדם הולך בדרך האמת, כן? ואדם שחי בבלוף ומתעלם מההוראות ומצפצף על ההלכות שיש בשולחן ארוך, כמה שהוא עושה יותר רע, כך מצבו הרוחני הולך ומדרדר. כמה שמצבו הרוחני הולך ומדרדר, נוחתת עליו יותר תאומה. כמה שיש עליו יותר תומה, ככה הוא יותר סנוי בעיני השם. וזה כתוב בהלכות תשובה, פרק זין, הלכה זין, זכרות המקור. הרמב״ם כותב, אמש, כמובן לפני שחזר בתשובה, היה סנוי משוקץ ומרוחק ותועבה. סנוי, משוקץ, שקץ, מרוחק, ממינים אחרות, עוף מפה ותואבה, אלה שונו של הרמב״ם הקדוש. כל השולחן ערוך מבוסס על הרמב״ם, לפחות 90 אחוז, על הפסקים שלו, הוא הגדול הפוסקים באלף שנה האחרונות. זה מהגדולים ביותר שהיה, הגדול הפרשנים זה רשי, גדול הפוסקים זה הרמב״ם. רשי והרמב״ם זה בעצם 99.9 אחוז מהיהדות. כל הגמרות רשי פירש, כל המדרשים, כל הנביאים, אי אפשר לזוז מילימטר בלי רשי. בהלכה, רמב״ם זה עמוד ההוראה. שומעים? כותב לך הרמב״ם, הכל כמובן מהתורה, זה לא דעתו האישית. אתמול, אמש, היה פנוי משוקץ, מרוחק ותואבה. תואבה, אני לא צריך לספר לכם מה זה. כתוב תואבת השם כל גווע לב. מי שגאוותן, הקב". הוא לא סובל אותו, תואבה. אדם שעושה משיר גללים ברחוב, אי אפשר לקרוא קריאת שמה ליד זה. יש בזה צירחון, זה לא כבוד התורה, לא כבוד השם. זה גם כן תואבה. משקווה זכר, תואבה. יש רשימה של דברים בתורה שקב". הוא לא סובל. לא יכול לראות. וזה התורה קוראת להם תואבה. ואדם שלא חזר בתשובה וחי מה שנקרא בימינו חילוני, חילוני מלשון חול, ששבת זה יום חול בשבילו, אומר הרמב״ם, הוא תואבה בעיני השם. אין מילים אחרות, אין מה להוסיף, כל ברדת מבין מה מצבו, כפי שהוא קורא את הרמב״ם, כן? שוב, לא להגיד אני אמרתי, אני לא כלום, אני רק קורא לכם מה כתוב, אתם יכולים לקרוא בעצמכם, אתם לא צריכים אותי בשביל זה. והיום, אחרי שחזר בתשובה, מדובר כאן על ללכות תשובה. מלמד אותך מה מדרגתו של בעל תשובה. והיום, עכשיו שכבר נהיה שומר שבת, התחיל להתלבש כמו יהודי שומר מצוות, שם כיפה, שם ציצית, התחיל לבוא לבית כנסת, בא לשיעורי תורה, לפעמים גם נכנס לגמרי לישיבה לתקופה, להשלים את החסר. פנטסטי. אז אדם כזה הפך ממצב של שקץ ותואבה ומרוחק וסנוי, הפך להפך הגמור. והיום הוא אהוב ורצוי וקרוב וידיד. נהפך לידיד של הקב". ידידות? אתם אומרים, מה זה ידיד? איזה מדרגה זאת? יש בך אחו פשוט כיף לו איתך, אוהב אותך. אתה בן שמביא לו עושר, מביא לו שמחה. כמה ההבדל הוא בין אדם שומר מצוות לאדם שחי חיי הפקירות. כמה ההבדל. שפה הוא נקרא תואבה, משוקע, צנוי, במילים אחרות אופלי מהעיניים, לא יכול להסתכל עליך. ופה כמה שאני מכבד אותך ואוהב אותך וכמה שאתה אהוב בעיניי וכמה שאתה ידיד. שמיים וארץ. וכל מקום שיגידו לכם אחרת, שלא טיפלו בפח, זה שקר גמור. אי אפשר לזוז מילימטר מדבריו של הרמב״ם. מילימטר, בכל עולם הישיבות. כל אות ברמב״ם מדקדקים כחוט השערה. זה לא אדם רגיל. לא רב בימינו, עם כל הכבוד לגדולי הרבנים בעולם, פעם יכתבו ככה, פעם יכתבו ככה. אם פעם הרב בדורנו, אחד מהפוסקים של הדור בימינו, שהם גדולי תורה, גדולים מאוד, אבל אם פעם אחת יכתבו לשון כזאת ובפרק אחר יכתבו לשון קצת שונה, אף אחד לא יעשה מזה בגדיל. והם מבינים שרבנים גדולי עולם של היום לא מדקדקים כחוט הסערה בכל אות. אבל שרשי כותב משהו, או רמב״ם, פעם אחת הוא כתב וכן, ופעם אחת הוא כתב וגם, מיד מתחילה חקירה יסודית, למה פעם אחת הוא אמר ככה, ובפרק הזה הוא אמר ככה. כי הם היו כל כך גאונים, שלכל אות היה אצלם משקל ענק. מדקדקים בזה ומוציאים איזה הלכה למעשה. עד כדי כך. אנשים שיהיה להם מוח יותר חריף ממחשב. ואין כזה דבר שפעם אחת הוא יגיד ככה ואחרי חמש שנים הוא יגיד ככה. ואתם יודעים, אני אספר לכם מעשה. סיפר לי הרב שלי שהוא היה למד אצל הרב בן ציון אבא שעות 12 שנה רצוף כל יום. זכות כזאת רק בשביל זה היה שווה לבוא לעולם. אז הוא אמר שהרב בן ציון התלמידים בשיעורים שלו בפורט יוסף היו כותבים את השיעור, כותבים במחברות שלהם. מזה בא כל הסדרה אור לציון. כל הסדרה צפרים זה מהמחברות של התלמידים, חוץ מחלק ב', שהוא עדיין חי, חלק א' וב', נכתב בחייו. ג', ד' ועכשיו יצא עוד אחד חדש, זה כבר מהמחברות של התלמידים שהיו בשיעורים. אז חלפו להם עשרים שנה כמעט. ובא איזה תלמיד עם ערימה של דפים ככה ענקית, של מאות דפים, מכל מיני תלמידים, שאסף. אמר לו, כבוד הרב, אנחנו רוצים להוציא ספר, ויש כאן כל מיני כתבים, אם הרב מוכן לעבור על זה. אמר לו, אין לי משקפיים, תקרא. אז הוא התחיל לקרוא בדף הראשון, אמר שלוש מילים. אמר לו, זה לא שלי. זה לא שלי, זה לא דברי תורה שלי. שלוש מילים. מה כבר אפשר להגיד בשלוש מילים? תחיל לקרוא שורה, מאיזה הלכה כביכול שהוא שמע בשיעור. אומר לו, זה לא שלי. אחרי שנים רבות. זאת אומרת מה? כל מילה אצלה מחושבת ושקולה. זה רב שלך לפני עשרים ומשהו שנים. הדור שלנו. עכשיו תלך שמונה מאות שנה אחורה לרמב״ם ותבין. היום אם תיקח את הרב הכי גדול בעולם, הכי ענק בתורה, מי שלא יהיה, ותביא אותו 800 שנה אחורה בדור של הרמב״ם, אפילו לחלק תה לא היו נותנים לו בישיבה של הרמב״ם. להיכנס בכלל בין החכמים להגיש תה לא היו נותנים לו, אז מה היה עלינו? עלינו גם את השירותים לא היינו נותנים לנקות. כן? רק שתבינו מה זה ירידת הדורות. מה היינו ומה נהיינו. אתם יודעים, אני אביא לכם ראייה. מי כתב את התלמוד? בבבל. מי כתב את התלמוד? רב אשי ורבינה. רב אשי היה זקן, רבינה היה צעיר. תראו איזה ענבה. כך היום רב בן 80 ורב בן 25. הרב בן 80 יסכים לכתוב עכשיו תלמוד עם רב בן 25? אין מה, זה ילד בשבילי, מה אתם משיבים אותו איתי? תביאו לי רבנים בני 90. רבנים בקנה מידה כמוני, לא היה להם בכלל גאווה, ענווה עד הסוף. הוא היה חריף, רבין היה רב גדול, אבל הוא היה צעיר. ישב איתו, כתבו את כל התלמוד. מה זה כל התלמוד? זה היה לפני 1,600 שנה. כולם חושבים שזה היה בבבל, באמת זה היה בפרס. התחיל בפרס, אחר כך זה עבר לאט לאט לבבל, החוכמה, אבל בהתחלה הכל היה בפרס. ודבר מאוד מעניין, ישבו וסיכמו ארבע מאות שנה של הלכה, עם מאות תנאים והמוראים, הכל נכתב בשעש ככה כזה גדול אלפי דפים, אלפים של סוגיות, עשרות אלפים של דעות, סיפורים היסטוריים, חוכמת רפואה, חוכמת המדע, חייהם של החכמים, יש בשעש הרבה דברים, זה לא רק הלכה. והורג השתלצלות של תורה שבעל פה. כל זה בלי חשמל, בלי עתים, בלי ספרי עזר, לא היה דפוס. זה לפני 1,600 שנה, ככה אם נוצע, ועם אששית, עם נפט או עם שמן, היו יושבים יום ולילה, והיו צריכים לזכור את כל הדעות של כל התנאים ושל כל ההמוראים בכל הסוגיות, כדי להרכיב את הסוגיות הכל, אמר זה, זה אמר, זה הקשה, זה תרץ, ולעשות על זה קושיות, זה כאילו דיון משפטי. רק קול מהראש, בלי מחשב ומנועי חיפוש וכאלה. זה היום היית מביא 70 אלף רבנים, שישבו ביחד ויעשו כזה דבר, לא היו יכולים לעשות. לא גזעמה. תביא 70 אלף, כל הרבנים שבעולם, תושב אותם בצטדיון עם מיקרופונים, שבו כאן חודש, תכתבו דף אחד בשס. לא יכולים. ואנשים טיפשים, שותים פה, עושים צחוק. גמרא גמרא. בכלל לא יודעים מה זה. אז זה רק מראה לך מה זה, מה זה שס, מה זה גמרא. מה היו החכמים? איזה גדלות. רובם כבורים פה בגליל. אתה בא לגליל, כל קילומטר שניים פה קבר זה, אבא יברבה, זה, אתה נעים, אבי מרבל הנס, גם הרמב״ם קבו שם, גם לידו הרמחל, אפילו רבנים של הדורות היותר אחרונים, גדולי עולם, גם קבורים בגליל הרבה. זה פשוט האוצר, האוצר של החוכמה, רק מאלה שקבורים פה בצפון, זה... אי אפשר בכלל לדמיין את זה. שומעים? אז אלה האנשים האלו, עליהם עמד העולם ועליהם עומד העולם עד היום. כתוב שהעם ישראל, כתוב עליו שהוא משול לגפן. ישראל משולים לגפן. מכל הפירות, עם ישראל כביכול מתקשר הכי הרבה לגפן. מה המיוחד בגפן? למה לא לטפוז? למה לא לטענים? למה לא לרימונים? יש הרבה פירות, חלקן משיבת המינים. למה דווקא גפן? מה המיוחד בגפן? גפן זה פרי שאי אפשר להרכיב אותו עם פירות אחרים. כל שאר הפירות אפשר להרכיב, לוקחים זרעים מזה, זרעים מזה, מרכיבים את זה, בשוטלים יוצא משהו חדש, למשל קיווי. זה טוט ומילון. יצא פרי חדש. חוש חש, זה משהו, תפוס ועוד משהו. יצא. כל מיני פירות הרכיבו בעולם, חצי לבן, כל מיני דברים. לא יודע איך הם עושים את זה. אבל אפשר להרכיב כל מיני דברים היום. אבל גפן לא מקבל את ההרכבה, אי אפשר להרכיב. למה? עם ישראל אי אפשר להרבב אותו עם אף עם אחר. אין היתר להתחתן עם אף עם אחר. כי עם לבדד לשכון ובגואים לא התחשב. אתם, נגזר עליכם להיות עם קדוש, עם מיוחד, אסור לכם להתרבב עם הגואים. אין שום היתר. גם אם יהודי הוא הכי רעשה בעולם מבחינת מצוות והתנהגות, וגם אם הגוי או הגויה הם הכי צדיקים בכל הגויים בעולם, יכולים להיות נביאים אפילו, איוב היה נביא של גויים, נביא הוא היה. גם תגיד איוב הצדיק שיש חלק בתנך עליו, שבוראי העולם הכניס אותו לתנך, גוי. איוב, אין ספק שהוא הצדיק יסוד עולם. גם תגיד איוב רוצה להתחתן עם היהודיה הכי פרוצה בהיסטוריה, הכי גרועה שהייתה אי פעם. לא אסור. אסור לה להתחתן איתו. זה נראה בדיחה. מה, הלוואי שיסכים לקחת אותה בכלל? מי ירצה אחת כזאת? נגיד, נגיד, שלא יודע מה, הוא הסכים לקחת אותך, אז זה הקובלות. לה אסור להתחתן איתו, זה עבירה בשביל לה להתחתן איתו. בלי קשר למי יותר טוב. שלא תטעו, אין כאן גזענות, אנחנו יותר טובים, בגלל זה אתם זבל ואנחנו יעלומים. זה לא בגלל זה. כדי לשמר את עם ישראל, כדי שישאר עם אחד, חייבים היו לעשות כל מיני גדרות. אם תתיר לעם ישראל התחתן עם האומות, תוך שלוש דורות לא היה נשאר יהודי אחד בעולם. כולם היו מתחתנים עם כולם, התורה הייתה משתקה אחת, נגמר הסיפור. כדי לשמר אותנו, התורה עשרה ניסו את הערובת. והנה, אף למרות כל זאת, 99.9% מהאנשים בעולם התבוללו. נשארנו 15 מיליון במקום 4 מיליארד. היינו צריכים היום להיות כפול מהסינים. הסינים, ואנחנו התחלנו באותו דור, מה הפירוש? אחרי המבול היה נוח. לא נשארו אנשים בעולם, כולם מתו. כל הרשעים נמחקו, מיליונים, שמחק את כולם. נו ואז מה? שם חם ויפת ונוח, וארבעה אנשים שלהם התחילו עולם חדש, שמונה אנשים. אנחנו היהודים יצאנו משם, מי ששונא אותנו קוראים לו אנטי שמי, נכון? כי אנחנו הבנים של שם. הגויים, למשל, האירופאים והאמריקאים יצאו מיפת. כל האפריקאים באזורים שמורים מחם, שהם חם ויפת. כל אפריקה, ניגריה, כל המקומות האלה, כולם צאצאי חם. ו... השם היה בן הצדיק, חם ויפת היו הרשאים, ומשם יצא גם אברהם אבינו, ומאברהם יצחק ויעקב וכולי, עד שהגענו למתן תורה, משה משבת לוי, טוב. אז באמת, הסינים, מי זה הסיני? הוא יצא ממי? מקנאן. וממי מקנאן יצא? מחם. אז יוצא ששם הוא דוד של הסיני. זאת אומרת, אנחנו והסינים בעצם היינו משפחה באיזשהו שלב, לפני מתן תורה. 900 שנה לפני שקיבלנו את התורה. הרבה מהגויים היו בני דודים שלנו, גם הערבים. מאותו סבא אנחנו, כן? הרבה ערבים, הנה עכשיו בהם אירויות, פתאום הם נזכרו שאנחנו בני דודים. היהודים זה בני דודים שלנו, הרי אצל הערבים זה הכל עניין פוליטי. כשהם רוצים יחסים איתך פוליטיים, הם נזכרים שהיהודים זה העם הנבחר ושאנחנו בני דודים ושנינו בנים של אותו איש, אברהם יצחק ויעקב. כשהם רוצים להשמיד אותנו ולראות עלינו טילים, אז הם נזכרים שאנחנו כופרים ואנחנו חזירים ואנחנו כופים. תלוי הכל בעניין הפוליטי. אם עכשיו הפוליטיקה מצדיקה לעשות שלום ולחיות ולפתח תיירות עם היהודים והם יעזרו לנו נגד איראן, פתאום הם נזכרים שהיהודים זה העם הקדוש והקוראן בא מתוך היהדות וכו'. ואם הם רוצים עכשיו להיכנס בנו, אז מתחילים להדליק את האנשים במסגדים ואז פתאום היהודים הם חזירים, הם קופים, הם ככה. כמובן, זה עולה אצלנו, אנחנו אסור לנו לזוז מה שכתוב. זה לא משנה מה הערבים עושים לנו. מקים בנו, רוצחים אותנו, מחבקים אותנו, מגישים לנו קפה, זה לא משנה. אנחנו חייבים להידבק למה שכתוב. זה לא משנה, אנחנו לא עם פוליטי, אנחנו, התורה זה לא פוליטיקה. מה שכתוב בתורה זה תמיד יישאר. בלי קשר למה שמשתנה בעולם. זו התורה לא תהיה מוחלפת לעולם. היום העם הזה הוא כזה, מחר הוא כזה, זה לא משנה. את האמת, חייבים להידבק בה. לפעמים, הפוליטיקה משתנה. הרבה פעמים, למשל, תשמע כל מיני אנשים אומרים, מותר לגנוב מהגויים. איפה זה כתוב? איזה כתוב? לא, הם רוצחים אותנו. בסדר, נכון, רוצחים אותנו. ה' משלם להם, יגיע זמנם. אבל איפה יש לך יותר לגנוב מהם? מותר לגנוב ממחבל? אסור. הגניבה, היא משחיתרה אותך. זה לא רק נזק לו. הוא רוצח, הוא רצח דודים שלי, מה, אני לא יכול לגנוב מנו כסף? הוא הזמין מני סחורה, אני אשלח לו את הסחורה, הוא רצח את דוד שלי. מבחינה רגשית, אתה צודק. מבחינה הלכתית, אתה טועה. הגניבה היא לא נזק לו, היא נזק לך. אותך זה משחית. אתה נהיה בן אדם מושחת. כשאתה מתחיל לגנוב ממנו וממנו ומהגוי הזה, מהגוי הזה, זה הופך לגנוב מיהודים ולגנוב מהרב הראשי גם. ככה זה, כשאדם מתחיל לשפרוץ גדר, הוא הולך ומדרדר, אין מה לעשות. זה השחטת הרעמידות. בכל מקרה נחזור לעניין. אז הסינים, אם הגבלה תהיה להודעה, יש להם שני מיליארד איש. חמש מאות מיליון איש בסין נולדו באופן לא חוקי. אסור לו ללדת שם יותר מילד אחד. אם עכשיו נכנסת להיריון פעם שנייה, את חייבת לברוח מסין וללדת או בית טיואן או מדינות אחרות. אתה לא יכולה ללדת בסין. ואם את בכל זאת רוצה ללדת בסין, את צריכה להתחבא בזמן ההיריון שאף אחד לא ילשין, וללדת את התינוק באיזה מרתף, והתינוק הזה אין לו ניירות, אין לו מספר תעודת זהות, אין לו דרכון, הוא לא קיים במערכת של ממשלת סין. 500 מיליון כאלה יש. אני הייתי בסין, הסבירו לי מה הולך שם. מיליארד וחצי איש רשומים, לערכתם 500 מיליון לא רשומים. אין להם תעודות. תראו מה זה קומוניזם ושלטון אחזר. למה? אי אפשר ללדת יותר מילד אחד. גם ככה הם לא משתלטים על כמות האנשים. קשה להאכיל כל כך הרבה אנשים. זה כיף ראש. שם כמובן אין זכויות אדם גם. יום אחד הם החליטו שנמאס להם שיש אופנועים בכבישים. היה אולימפיאדה שם, משהו, החליטו, אין יותר אופנועים. מה אמרו? טוב, מהיומים אחר, כל אופנוע שעובר, עוצרים אותו, לוקחים לו את האופנוע, מעלים למסעית, וזורקים את הבן אדם. אין זכויות, אין תוות תזדקה, אין נקנה ממך, אין נפצע אותך, שום דבר. הממשלה החליטה, נגמר הסיפור, עמדו בכבישים, כל אחד שעבר עם אופנוע, עצור, ירד מהאופנוע, מעלים אותו לניידת, תעוף. זהו זה. שם אתה יכול עכשיו לבנות בניין, להשקיע עשרים מיליון דולר, בניין גדול. פתאום הם החליטו לעשות כביש, הממשלה. ואם... עוסקים לך בדלת, יש לך שבוע להתפנות. אנחנו מורידים את הבניין, אנחנו צריכים לעשות פה כביש. אין עם מלדבר. אין בגאץ', מגאץ', עורך דין, לעשות עתירה. אין שם דמוקרטיה. אתה לא נחשב. אתה כלום. אין לך שום זכויות. כלום, כלום, כלום. וגם הדת זה נגד החוק שם. למה? דת זה כאב ראש? דת זה כאב ראש לשלטון הריץ. מה, שכל אחד יבוא ויגיד, יש לנו הלכות כאלה, יש לנו חוקים, רוצים להקים מסגדים. לא נותנים. אבל מעניין, אם היהודים הם מעלים ממים. הם יודעים שיש בית כנסת. הייתי בגואנג'ו. היה לי שם שבתון איזה שלוש מאות ארבע מאות איש. באים מניו יורק, יש שם הרי תערוכות, באים לקנות שם וזה. אז היה שם שבתון, היה מלא חלבים מברוקלין, מלא מברזיל, מפנמה, מארגנטינה, חלק ישראלי באו מפה גם, מהארץ, כל מיני כאלה שהיו ווענים מסין. הכנסת נפוצת. אמרתי להם, איך יש כאן כזו חיי קהילה וזה, הרי זה נגד החוק פה. אמרו לי, פעם אחת הגיעו לכאן. באו עשרים שוטרים, פרצו לכאן, ודווקא למזלנו זה היה יום טוב. אי אפשר לגעת בדרכונים, כלום, ביקשו תרודות זהות. חלנו אחד פה, הם יודעים שם סינים הישראלית, הם הרבה שנים שם. אחד הסביר לו שזה חג של הסינים, הוא אומר, מה זה, אסור לכם לעשות פה, להתפלל פה, זה נגד החוק. בקיצור, שלחו איזה יהודי אחד איתם, הלכו לאיזה בית, להראות להם שם דרכונים, לא יודע איך בכלל הם יצאו מהם. ואחרי זה הם הבינו שהם יהודים, הם לא הבינו בהתחלה מה הם, הם הבינו שהם יהודים, עזבו אותם. מכבדים שם את היהודים, מעניין, אתה בא לשם עם כיפה, כבר מהנהג מונית, אתה קולט, אומר, יהודי, אומר לך ככה, אתם חכמים, אתם עם מיוחד, אלה מבינים, אלה מבינים מה שפה מכחישים. בקיצור, הם עושים כבוד ליהודים, מעלימים העין, אבל אם עכשיו אתה תקין מסגד, ותביא עשרה עשרים מוסלמים לשם, הלך עליך. באים, הסטבחת או ישלחו אותך למחנה מעצר שם, שנה לחינוך מחדש. לוקחים לך הכל, אימך אישה, ילדים, הכל סוגרים אותך שם במחנה מעצר, שנה חינוך מחדש. מה זה חינוך מחדש? אתה צועק כל מיני דברים, מוחמד כלב, מוחמד שקרן, משגעים אותך שם. ששומעים מה עושים. אתה לא יכול, אין לך ברירה, הם לא יהרגו אותך שם. אין לך עם מי לדבר שם, זה העניין פה. אין שם זכויות אדם, אין כזה דבר. עורך דין יציל אותך, יבוא לבית משפט. בית משפט של הממשלה, מה זה? הבנתם? זה הסינים, שני מיליארד. ואנחנו שהתחלנו באותו דור כמותם, בלי הגבלת ילודה, בלי הגבלת ילודה, היינו צריכים להיות ארבעה מיליארד. איך נשארנו חמישה עשר מיליון? תשובה, בגדנו באשם, בכל זאת הלכנו, בכל זאת התבוללנו, ובכל זאת נעלמו כולם. כמעט ולא נשארו יהודים בעולם. פעם היה דור שהיה רק חצי מיליון יהודים בכל העולם. לפני השואה הרבה. כל העולם היו רק חצי מיליון יהודים. תארו לכם לאיזה שפל זה הגיע. עוד טוטו כבר לא היה נשאר. רק חצי מיליון. אחר כך גדל, גדל, גדל, נהיה 18 מיליון, אחרי השואה ירד, ומאז כמה עלה? אולי מיליון עלה, שני מיליון אולי. מאז השואה, 75 שנה, אחרי השואה, אומרים, היה בעשוות 12-13 מיליון, היום כמה יש? 15. לא גודלים. תלך אצל הערבים, 12 במשפחה, 9 במשפחה, משפחה ממוצעת. פה ילד, שניים, מקסימום, עם איזה כלב וחתול. זה המציאות פה. לא גדלים. העם נשאר כמעט אותו דבר כל הזמן. דרך אגב, פה בארץ יש תשעה מיליון איש, אומרים. אם תעשו חשבון, תראו שקרוב לחצי הם לא יהודים. אמנם הם נחשבים כיהודים ברשימה של המדינה, אבל הם לא נחשבים יהודים לפי ההלכה. אמא שלהם לא יהודיה, אבא אולי יהודי, אבל האמא לא. ויש כאלה שבאו לכאן עם שנורים גויים גם. אין בעיה, הם פה. ויש להם ילדים כבר, גם הם גויים, והם כבר ישראלים בכל דבר, ויש לך מלא דרוזים, ומלא ערבים ישראלים. אם תחבר את כולם, בין 4 ל-5 מיליון לא יהודים פה. זה קטע, זה מה שקורה פה. באיזשהו שלב הגויים יהפכו פה לרוב. אם ימשיכו להתנקל החרדים, והחרדים הם העתיד של עם ישראל, כי בלעדיהם לא יישארו יהודים בעולם. כי לצערנו הרב רוב החילונים נוסעים לחוץ לארץ, מכירים גויות, מתחתנים איתן, כבר אין בושה. פעם, כשאני הייתי ילד, אם עכשיו חילוני היה מתחתן עם גויה, זה היה הבושה הכי גדולה שיש בעולם. אצל החילונים, החרדים, אין לנו מה לדבר בכלל. אני, יש לי דיאגרמה שמראה כמה, במשך שלוש דורות, מה נהיה מחרדי אחד, כמה אלפים של צאצאים יוצאים ממנו, יהודים, ומה נהיה מרפורמים, ומה נהיה מחילונים, אני יכול להראות לכם את זה עכשיו. אני יכול לקרוא לכם איזה, שתבינו על מה מדובר פה, מה זה התבוללות. זה פשוט מזעזע, הדבר הזה. ואחר כך הם לא מבינים שאם לא יהיו חרדים, לא יישאר עם ישראל בסוף. זה תהפוך למדינת כל יושביה. יום אחד יקום מולך פה הגויים, יגידו לך, אדוני, מי אתם בכלל? מה אתם, מיליון וחצי חילונים? אנחנו פה רוב. לא רוצים אתכם פה. אנחנו נשתלט פה, ונגמר הסיפור. הנה כבר עכשיו הסודנים, ראיתם את הסרט? הסודנים בדרום תל אביב, מישהו הלך לצלם אותם, מקללים את היהודים, והם אומרים, זה לא שלכם, זה שלנו המדינה. 120 אלף הסתננו פה מהר יטריה וסודן, השתלטו על חצי תל אביב, והם אומרים לך בפנים, זה מקום שלנו, מי אמר שזה שלכם? הבנתם מה קורה פה? עכשיו תוסיף להם עוד שניים, שלושה מיליון אחרים, איזה עתיד יהיה להנחדים שלנו פה, כן? אז בואו אני רק אראה לכם על מה אני מדבר, זה מזעזע ממש, אבל זה כדאי לדעת את זה, כי בדרך כלל לא מראים כאלה דברים, מעדיפים לא לדבר על זה, בואו אני אראה לכם מה זה, אם השם יסייע ואני אמצא איפה שמתי את זה, הנה, מצאתי. תראו, אני אקרא לכם את זה, טוב טוב, תראו. Will your grandchild be Jewish? זה פורסם ב-2017. האם הנכד שלך יהיה יהודי? 2017 זה פורסם. בואו נראה. יש כאן דיאגרמה. חילוני, רפורמי, קונסרבטיבי, אורתודקס, חסידיש, אולטרה אורתודקס. במינים אחרות יש כאן חמישה סוגי יהודים. יש חילונים, רפורמים, קונסרבטיביים, מודרן אורתודקס, מה שנקרא דתילונים, חצי דתיים, חצי חילונים, וחרדים עדוקים. בואו נראה מה יוצא מכל אחד. זה לא מחקר של דתיים, זה מחקר שעשו, מחקר סטטיסטי. פרס ג'נריישן, דור ראשון, יהודי אחד, סליחה, מאה חילונים, מאה חילונים, אחרי דור אחד, נולד להם ילדים, אחרי דור אחד, נשארים מהם כמה? כמה? שלושים ואחד. שלושים ואחד. דור שני, כלומר, נכדים, נשאר אחד. אחד מתוך מאה. דור רביעי, סליחה, טעיתי, 11. לא אחד, לא ראיתי את האחד השני, זה יצא מהתמונה. דור שני, 11. זאת אומרת, מאה. דור הבא, יורדים ל-31. דור הבא, יורדים ל-11. דור רביעי, יורדים ל-4. זאת אומרת, הבן של הנכד, זה דור רביעי. כמה נשארים יהודים מתוך החילונים? ארבע מתוך מאה. הבנתם שאין עתיד בחילוניות, לא יישאר מאיתנו כלום? אוקיי. בואו נעבור לרפורמים. מאה רפורמים. אתם יודעים מה זה רפורמים? מחתנים גבר עם גבר, מחתנים אנשים עם כלבים, שונא ישראל, אבל קוראים לעצמם יהודים, נוסעים באוטו ביום כיפור, לבית כנסת, זה נקרא רפורמים. אבל שימו לב, רפורמים, מאה רפורמים אחרי דור אחד יורדים ל-51. יותר טוב מהחילונים, פחות גרוע מהחילונים. חילונים לא יעיזו לחתן בן אדם עם כלב, או לעשות בר מצווה לכלב. חילונים גם בדרך כלל לא מסכימים לחתן גבר עם גבר, למרות שכבר היום זה לא נכון. זה היה ככה, אבל... החילונים יורדים ל-31, הרפורמים יורדים ל-51 אחרי דור 1. דור שני יורדים ל-26. זוכרים? אצל החילונים ירדו ל-11, הם יורדים ל-26. דור שלישי הם יורדים ל-13, החילונים ירדו ל-4, אז הם כבר מתקרבים. ירידה של 79%. החילונים 85% ירידה, הרפורמים 79%. מיהם הקונסרבטיבים, קצת פחות גרועים. היום הם כבר פתחו את הבית הכנסת לגויים, מתחתנים גם כבר חופשיים גויים, אבל עד לא מזמן הם לא היו נותנים לחתן עם גויים. גם לא הם חתנים גבר עם גבר, אבל הם גם כן בהידרדרות נוראית. זה כנראה סטטיסטיקה של הרבה שנים. 100 קונסרבטיבים בדור אחד יורדים ל-81. יחסית לא הרידה גדולה ביחס לרפורמים ולחילונים. דור הבא יורדים ל-65. דור שלישי ואחרון מהדיאגרמה יורדים ל-52. כמה הרידה? בעצם חצי מהם ירדו. טוב, דתילונים, מה שנקרא Modern Orthodox, מאה עולים ל-150. רובם לא מתחדנים עם גויים. עלו פי 1.5 אחרי דור אחד. דור שני עולים ל-221. זאת אומרת, הם תורמים יהודים לעם ישראל, בקטן אבל. דור שלישי, הם עולים לשלוש מאות שלושים ושבע. עלייה. בתוך ארבע דורות ממאה עלו לשלוש מאות שלושים ושבע, פלי שלוש ושליש. יפה, לא רע. אולטרה אורתודקס. חרדים. דור ראשון מאה. דור שני שלוש מאות עשרים ושבע. דור שלישי אלף ושישים ותשע. דור רביעי שלושת אלפים ארבע מאות תשעים ושבע. 3,500 איש. 100 תוך שלוש דורות נהפכים ל-3,500. פי 35. הבנתם למה אין עם ישראל בלי החרדים? תוריד את החרדים מהמשוואה, תוך שלוש דורות מהיום לא יישאר יהודי אחד כמעט בעולם. ובמקום לעודד ילודה ולעודד את החרדים וזה, יורדים לחייהם יום ולילה. מה יקרה אם יום אחד החרדים יגידו, אתם יודעים מה? הגיעו מים עד נפש. אנחנו לא רצויים פה. בוא נעבור לאריזונה. גם יותר זול, גם שלוות חיים. מה הבעיה? הכל שם יותר זול, הכל נחמד. תקנה שם בית 200 אלף דולר עם גינה ועצים ובריכת שחייה. נפתח שם ישיבות, ומה שיפה שם, הממשלה משלמת על הישיבות. באמריקה הישיבות עולה המון כסף לשלוח ילדים לישיבות פרטיות. אבל באריזונה יש חוק, כל מי ששולח את הילדים שלו לבית ספר פרטי, הממשלה של אריזונה משלמת את השכר לימוד. ועל זה הרבה מברוקלין חסידים עברו לאריזונה, פתאום הגויים רואים ב-50 מעלות צלזיוס. במדבר הזה, זה מדבר אריזונה. חמישים מעלות צלזיות, פתאום רואים כאלה הולכים עם כובע פרבע. הגויים כולם באו לצלם, הכניסו בטלוויזיה, מה קורה פה? אנשים מתבשלים פה. שם, אתה לוקח ביצה, שובר אותה על המחסם הנועה, תוך שלוש שניות. שלוש שניות, יותר מהר ממה שאתה שם את זה על הגז. שלוש שניות זה נהיה חביתה. שלוש שניות! זה לא יאומן כסופר. שם האומלס עושה, זורק שטן ברחוב, ישר אתה רואה איך זה מתאדם, מול העיניים, מרוב החום של הרצפה. אתה רואה את העדים עולים. בניו יורק זה הפוך. בניו יורק עוד לפני שזה פוגע ברצפה זה נהיה קרח כבר. 20 מעלות, 30 מתחת לאפס, יש תקופות כאלה. סיביר בכלל, אין על מה לדבר. ניו יורק, יש פעמים שאתה בא לברז לפתוח את המים, לא יוצא מים, הכל קפה, כל הצינור, הכל גוש קרח. לכן כל הזמן צריך להשאיר טיפה את המים החמים רצים. ככה מטפטף בלילות, במיוחד כשזה מגיע לתקופת ינואר, קור רצח. ובבית אתה מסתובב עם נכנס קצר, שרבול קצר, אין בכלל שום קור. ברוב שיש חימום טוב שם, לא כמו פה רועדים. אתה שם פה את כל המעבררים האלה עם החום ועדיין רועד בבית. שם תנור, רועד. למה? פה יש רצפה מאבן. היא עוגרת קור, זה מקרר את כל הבית, והמפזרי חום האלה זה לא שיטה יעילה, שם יש גז, זה מחמם טוב את הבית, אתה לא מרגיש, אתה נכנס תוך הבית, חם, נעים, רק פתחת את הדלת, כאילו נכנס, רגע, רגע, להיכנס לפריזר שלך בתוך המקרר, זה נקרא להיכנס לחימום, כמה זה הפריזר? מינוס 4, שם זה מינוס 20 ברחוב, זאת אומרת, אם אתה רוצה עכשיו להתחמם, תכניס את עצמך בתוך הפריזר. הבנתם? אריזונה, אש רצח. שם, קרח או קנדה, בכלל, ערמות של שלג, אתה תקרא. לפעמים אני הולך בחורף לקנדה, אתה לא מבין איזה ערמות שלג יש שם בקניונים, בחנייה. ים של שלג, זה צפון, ערים הכל, כן? אבל, אז בעצם ראינו, רבותיי, מה קורה היום אצל החילונים, יותר גרוע מהרפורמים, יותר גרוע מהקונסרבטיבים, יותר גרוע מהמודרן אורתודוץ, וכמובן יותר גרוע מהחרדים, הכי הרבה הם הולכים לאיבוד. עכשיו תכפיל את זה במי נוח ועד היום, אתה מדבר פה על 4,200 שנה, ותבין איך לא נשארנו כמעט בעולם 15 מיליון יהודים. נחזור לנוח, ונוח מצחן בעיני השם. מה זה ונוח מצחן בעיני השם? התחלתי להסביר שהרמב״ם אומר, יש אנשים שאני אוהב, יש אנשים שאני מתאהב. מי הם האנשים שהשם מתאהב? א', גאוותנים. אגו. כל הזמן רוצה שישתחברו לו. כל הזמן רוצה שיעשו בשבילו. כל הזמן, כולכם באתם לשרת אותי. מישהו שבתאות לא חיבד אותו, מיד הוא שונא אותו לנצח. כל המריבות שלו והקרבות שלו, והוא לא מסתדר עם אשתו ועם הילדים שלו, הכל זה עניינים של גאווה. גאווה, גאווה, גאווה. ראינו דוגמה לפוליטיקאי גאוותן שרוח, שהוריד את המדינה לשאול תחתית לשלוש בכירות רק מהגאווה שלו. גאווה אישית, הכל גאווה אישית. מה אתה, אתה רואה שלא מסתדרים. תן למדינה להשתחרר, המדינה נפסידה מיליארדים. אנשים פה כבר יצאו מדעתם, עוד בכירות ועוד, לא יעזור שום דבר. גאווה, העולם יחרב, אני בשלי. זו דוגמה למה זה, לחורבן הגאווה. הקב' הוא אומר, גאווה, תואבת השם כל גבל לב. מי עוד? מי עוד? כפויי טובה. משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו. יש אנשים לפעמים באים אל הרב, כמוד הרב, תן לי ברכה, חיים על הפנים. מה קרה? תספר. יש לי זה, ויש לי פה, והילד שלי, והבת שלי, והאשתי, וההוא, וזה, וזה קיבל ככה, וההוא קיבל ככה, והמורימו אותי, וגנבו לי, ועשו לי, ופיתרו אותי, וטובים אותי. נתן לך כזו רשימה, נהיית מסוכרר. ממה להתחיל? על מה תברך אותו? על זה? אז יש לו עוד חמישים בעיות. אתה כבר מסוחר. אתמול הייתי באיזה מקום, בא לי אחד מסכן אחרי הדרשה. בגיל צעיר אשתו קיבלה אולציימר. חיי גיהנום, לך תטפל עכשיו באישה שאתה אוהב, ויש לה אולציימר והיא לא מכירה מי אתה. שלושים שנה נשואה אליך, היא לא מכירה אותך ואת הילדים, וזורקת לך, מי אתה, משה? מי אתה, יצחק? תעדות של אבנר? אני בעלך. לא זוכרת מה קורה, מי היא, מה היא, מאיפה היא באה? אין דבר יותר נורא מזה. כולם יושבים מסביב ובוכים. כל המשפחה נשברת. בנים, ילדים, נכדים, כולם. רק מדבר אחד כזה. מה עכשיו אתה תגיד לבן אדם? אין לזה רפואה. צריך נס משמיים שימציאו לזה רפואה, למחלה הזאת. מה כבר אתה יכול לברך אותו? חוץ מלחזק אותו, להגיד שכל האיסורים זה לטובה, וכלמן דוד רחמנה לטב אביד. מלבד זה, אין לך עוד הרבה מה לעשות. אז יש לפעמים אנשים שכל יום בחייהם זה גנום, בעולם הזה הם באים אל הרב לבכות לו והסיבה לכל הצרות שלהם זה דבר אחד שהם כפויי טובה, זה כתוב מפורש, כפוי טובה, משיב רעה תחת טובה, לא מכיר בטובה שעושים לו, לא מעריך כלום, אף פעם לא אומר תודה, עוד יש לו תלונות, לא מעריך את אשתו, לא מעריך, לא מעריך, לא מעריך מה שעושים בשבילו, כלום. אומרים משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו. מה אתה רוצה יותר? הנה, הבאת את זה על עצמך. אם היית לומד להכיר טובה, מה זה יהדות? כל היהדות זה בית ספר להכרת הטוב. אם שואלים אותך, תגדיר את היהדות במילה אחת. מילה אחת. אפשר להגדיר כזה דבר שהוא רחב מן הים, רחב מכל האוקיינוסים ביחד? כמה ספרים נכתבו ביהדות? עשרות אלפי ספרים, בלי סוף. איך אפשר להגדיר כזאת דת במילה אחת? פשוט מאוד. כל היהדות סובבת על עיקרון אחד. מה הוא? המילה מודה. ארבע אותיות, זהו. זה הכל. איך אפשר להבין? פשוט מאוד, המילה מודה כמה משמעויות יש לה? כמה משמעויות יש למילה הזאת? מה זה מודה? מה אתם אומרים? מודה על האמת, מה עוד? מודה מלשון תודה, שתי משמעויות, זה כל היהדות. לעולם יהיה אדם יראה שמיים בסתר כבגלוי, הוא דובר אמת בלבבו, נכון? הוא מודה על האמת, דובר אמת בלבבו. זה אחד הדברים החשובים ביותר, תמיד לדבוק באמת ולא להיות נוחל, ולא להיות מניפולטור, ולא לסלף, ולא להכחיש. זאת האמת ואני לוזר. למה אתה מחלל שבת? למה אתה מורד לבורי עולם? אתה צודק, אני רשע. זו האמת ואני לא חי על פיה. ככה תענה. אין אחד חילוני שעונה ככה. כולם מביאים תירוצים. אה, זה היה פעם. פעם שפשפו אבנים. כל מיני בלבולי מוח מביא לך. בודדים. בודדים. אומרים, אתה צודק. אתה צודק, אני לא בסדר. יש בורא לעולם, יש תורה, יש יהדות, יש שבת, ואני, שם ירחם עליי. יש כאלה אומרים, הכל אמת, אני מת לשמור שבת, אבל הסיגריות הורגות אותי. טוב, לפחות מודה. למה הוא מחלל שבת? אבל יש כאלה, מה? מי אמר? כל אחד יהיה יהודי בדרך שלו, אני דתי בדרך שלי, מי אתה להגיד לי מה לעשות? מכירים את זה, לא? כפייה דתית, כל מיני בלבולי מוח. חבר אותו למכונת אמת, אין לו ברירה, הוא יצטרך להודות. אתה צודק, יש אמת, ואני חי נגדה. תחיה, תודה על האמת. גם אם האויב שלך אמר את זה. גם אם האויב שלך אמר את זה. זה כואב, נכון? זה כואב להודות שהעריף שלך צודק ואתה טועה. אבל זו האמת. האמת חייבת להיאמר, בלי קשר למי אמרה. שומעים? זהו זה. בגלל זה הסידור האשכנזי מתחיל בבוקר מפסוק מבלעם מה טוב הוא עליך יעקב משכנותיך ישראל לא חסר היה לרבנים האשכנזיים שערכו את הסידור לא יכלו להביא איזה פסוק ממשה רבנו דווקא הביאו מהפה התמה הזה של בלעם להתחיל ככה את היום איך שאתה פותח עיניים מודה אני לפניך מה הם אומרים בהתחלה של הסידור מה טוב הוא עליך יעקב משכנותיך ישראל זה בלעם אמר בלעם, ללמדך שהאמת היא מעלה הכל. מה השמעה? אל תהיה פוליטיקאי. נכון שהיינו מעדיפים להגיד שזה שקר כי בלעם אמר את זה, אבל זה אמת. אם זה אמת, נגיד את זה. גם אם זה יצא מהפה של בלעם או של ערפאת. שומעים? זו הודעה על האמת. מה זה מודה השני? מודה מלשון תודה, הכרת הטוב. לא להיות כפוי טובה לעולם כל דבר קטן שעשו לך אתה מכיר טובה פעם אחת הרב שח אמר לעוזר שלו באמצע היום בוא קח אותי לאיזה בית קברות לא יודע איפה הוא בארץ מבול היה מבול הוא אומר הוא מספר לעוזר אי אפשר היה להחזיק את המטריה מרוב שהיה מבול ואיש זקן כזה בשנות התשעים לחייו עמד שם עמד שם ליד הקבר והתפלל שם, קרא תהילים וזה שהוא חזר לאוטו כולו רטוב וזה הוא שואל אותו מי כאן? מי זה? אני אף פעם לא ראיתי שאתה באת לפה אומר לו שהייתי בן 16 עמדתי לעזוב את הישיבה איזה אישה אחת הביאה מזרון בזכותה, היה לי מזרון לישון, הייתי יושב על הרצפה, לא היה מזרונים בזכותה נשארתי בישיבה ונהייתי מי שאני כל פעם, כל שנה בהזכרה שלה אני בא כאן לקורא תהילים, זה כבר עכשיו שהיה בין 90 ומשהו, 80 שנה אחרי, הוא לא שכח, 80 שנה אחרי, גדול המנהיגים של עם ישראל בדור הזה, כל העולם החרדי על פי וישק דבר, ראש ישיבת פונוביץ' הגדולה, והולך להתפלל בזה. וככה הוא אמר גם שפעם לא היה לו חולצה, היה לו רק חולצה אחת, שהוא היה מחבש אותה, הוא היה תולה אותה על העץ, ליד איזה אגם, ויושב לומד בלי חולצה. כי היה לו רק חולצה אחת. והיה איזה פעם אחת שאישה אחת אמרה לו, למה אתה יושב ולומד בלי חולצה? אמר לה, זו החולצה היחידה שיש לי. אז היא הלכה והביאה לו חולצות. בקיצור, בגלל שהיא עשתה לו טובה, 80 שנה היה הולך לכבר. יום אחד הוא קורא לו, הוא אומר לו, יש כאן כסף, תסחור מלמד שילמד את הילד הזה. הוא אומר לו, מה לך ולילד הזה? הוא אומר, כלום. זה הילד הזה זה נכד של האישה הזאת. שמעתי שיש לו קשיים בלימודים, תסחור מלמד, אני מהמזכורת הקטנה שלי פה בישיבה, כל חודש אשלם את המלמד. למה? הכרת הטוב. הבנתם מה זה הכרת הטוב? מי שגדול בתורה הוא מבין מה זה הכרת הטוב. איך אפשר לקפור בטובה? והיום אנשים בדיוק ההפך. כל מה שאתה עושה להם, עוד יותר תוקים לך סכין בגב. לא מעריכים כלום. ילדים שלך, אנשים קנו לילדים שלהם בתים, עזרו להם מכוניות, הכניסו אותם לעסקים, זרקו להם איזה מילה לא במקום, מוחקים את ההורים שלהם. באים אליי לשאול אותי אם מחויבים לכבד את האבא. ואחרי זה שאני שומע את השיחה, אני אומר את ברונו של העולם, האבא הזה השקיע בילד אפלגמת האצלן הזה מיליוני דולרים, קנה לו, הכניס לו, מסידר לו את החיים, פעם אחת זרק לו איזה משהו שהוא לא מוצא חן בעיניו, והוא רוצה למחוק אותו ברגע. שואל אם הוא צריך להיות בקשר עם אבא שלו. למה? כפויה טובה. משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו. כל יום צהרה חדשה. עד שלא ישנה את המידה הזאת של הכפיות טובה. וזה כולנו בלי יוצא מן הכלל. כולנו כפויי טובה, מי יותר מי פחות. יש כאלה לא כל כך כפויי טובה, הם אומרים תודה, מעריכים, מבינים שאני חייב לבן אדם הזה, הוא עשה לי הרבה טוב, אבל רובנו, כמעט כולנו כפויי טובה. מה, אנחנו כפויי טובה להשם? כפויי טובה להשם? פעם היה כאן איזה רב בצפה, לפני 400 שנה, הרדבז, או הרדבז, לא זוכר אחד מהם. הוא היה, כשהוא היה ילד, הוא היה גאון בתורה. זאת אומרת, הוא היה ברמה מעל הכיתה שלו, בהרבה. יום אחד הרב אמר לאבא שלו, הבן שלך מתבזבז פה בישיבה, שאר הילדים הם לא כאלה חריפים, הוא צריך עכשיו לחכות עד שהם יבינו, הוא בזמן הזה יכול ללמוד פי שלוש. אולי כדאי שבמקום לשלוח אותו אלינו לישיבה, תוסיף עוד כסף, תסחור מלמד שילמד אותו אחד על אחד. עדיף לך, הוא יהיה משהו גדול בתורה, הוא לא יהיה לך את הזמן. אז האבא אמר, מאיפה אני עכשיו אביא כסף למלמד אחד על אחד? זה הרבה כסף, כל יום משלם לו. היה להם תנור של לבנים. לפני 400 משהו שנה, בצפת העורד שלק, זה מקום קר בחורף. היה תנור מלבנים, והיה מחסור בלבנים האלה בשוק. היו מביאים את הלבנים האלה מאיטליה, בעונייה. זה היה סיפור. זה לא כמו היום, עוניות עם מנוע וזה. אני מדבר איתכם, זה 400 שנה, כן? עד שזה היה מגיע, הנשמה הייתה יוצאת. זה היה יקר מאוד, התנור הזה. היו מסיקים את הבית דרך האש הזאת. אז היה איזה עשיר אחד שהבן שלו התחתן, ולא היה להשיג אבנים כאלה בשוק, והבן שלו קופה בבית, והוא רצה לעשות לבן שלו תנור. אז הוא אמר, הוא פרסם, שם איזה פתק בבית כנסת, מי שמוכן למכור לי תנור, אני אשלם לו כך וכך כסף. שם הודעה. זה היה בדיוק מספיק בשביל לקחת המלמד הזה לכמה שנים. האבנים האלה, איך הם היו מסותטות, מתאימות. אז הוא שאל את אשתו, אבא שלו, של הילד, רדבאז, אמר לאשתו, את מסכימה שאני אפרק פה את התנור, ואני אמכור אותו להשיר, ובכסף הזה נשלח את הבן שלנו לישיבה, שיהיה גדול בתורה? אז הוא אומר, היה לו אחים קטנים, ואחיות, והאימא ואבא, וכולם הסכימו. אז הוא פירק את התנור מהבית שלהם, והלך התקין את זה בבית של העשיר, והעשיר שילם לו, ובכסף הזה הוא שכר לו מלמד, ועברו להם שנים, והוא נהיה גדול בתורה, ונהיה הרב הראשי בצפת. יום אחד ירד שלק כבד בצפת, ממש עד הברקאים כבר מכוסי שלק. והוא הלך לתפילת מנחה ובא אחד המתפללים ככה כולו מלא בשלג והסתכל ורואה שהרב עומד ובוכה בדוכן איפה שהוא יושב בוכה ככה בוכה אומר לו כבוד הרב מה קרה שאתה ככה בוכה היום אומר לו אני בוכה כי היום כמעט לא באתי לתפילת מנחה אומר לו למה אומר לו ראית איזה שלג יש בחוץ קפץ עליי עצר הרע, אני לא בן אדם צעיר. עכשיו, לעלות את כל העלייה בשלג, קשה ללכת וזה וקר. אולי היום אני אתפלל בבית בלי מניין. ופתאום נזכרתי באבא שלי והתחלתי לפקוט. מה עם אבא שלך? מה נזכרת? הוא אומר, אבא שלי פירק את התנור ומכר אותו להשאיר. ובכסף הזה הוא שילם למלמד שיהפוך אותי לגדול בתורה וכל המשפחה שלי ישבה כל החורף כל שנה ורעדו שקשקו בבית כולם בשביל שאני אהיה גדול בתורה והיום כמעט בגדתי בהם הייתי נשאר בבית בלי לבוא לבית כנסת לתפילה מה הם סבלו בשביל שאני אהיה איפה שאני היום הכרת הטוב אדם חושב, מה אני חייב, מה אני זה. אבל יש היום, השם ירחם. אתם תראו היום בקרבות של הירושות איזה כפיות טובה. בקרבות של הירושות, נפטר איזה מישהו, משאיר צבא, אם מישהו לא קיבל מספיק, לא אכפת לו אבא שלו, מוציא לו שם רע בכל העיר. למה? כפי הטובה. מי חייב לך בכלל? חייב לתת לך משהו בכלל? תגיד תודה שעד היום גידל אותך ויביא אותך לאיפה שאתה. כל בן אדם חיה חושב פה בעולם הזה, כולם נבראו לשרת אותי. רבותיי, וזה הבעיה. פה מתחילה הבעיה. כן? אז באמת, מה כתוב כאן? כתוב כאן, ונוח מצחן בעיני השם. כן? יש, חז'ל אמרו, יש כמה דברים, יש כמה דברים, שגורמים שהאדם ימצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא. מה הם? בעיקר יושר, מידת האמת. מי שישר, מי שישר, אז באמת, הקדוש ברוך הוא יש לו אליו חיבה יותרה. זה אחד הדברים הכי קשים בחיים, להיות ישר. לא לשקר, לא להגזים, לא לסלף, לא להונות, לשלם בזמן, מילה זה מילה, זמן זה זמן, הבטחה זה הבטחה. על זה עומד את כל היהדות. חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. מה זה חותם? מכל הדברים בעולם, חסר מחמאות לקדוש ברוך הוא, אפשר לתת רשימה של אלפי מעלות שיש לו. בלי צוף. על מה הוא בחר לחתום את שמו? אמת. אני אל האמת והצדק, אשר לא ייסע פנים ולא ייקח שוחד. אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות, שהקב' הוא משלם שכר לצדיקים, ומעניש לרשאים. זה אחד מהעיקרים של העולם. העולם עומד על העיקר הזה. ויש בארץ הזאת הרבה אנשים שהם הוליכים את הציבור שולל. מסלפים, באים לדרשה, דרשנים, אומרים להם הקדוש ברוך הוא אוהב את כולכם, אתם כולכם צדיקים, אחים שלי, יקרים שלי, מה יקרים? שכחת מה כתוב ברמב״ם? מאיפה באת? יש הלכה, מה זה? ספר הלכות יש, מה אתה ממציא עכשיו תורה חדשה? לא אמרתי לך לבוא ולגדף את הרשעים. לא אמרתי לך עכשיו להעליב אותם. לא אמרתי עכשיו לבזות אותם. עד רבה, תנסה לקרב אותם. מה אתה משקר אבל? מה אתה אומר לזה שהולך במצדד תואבה עם החבר שלו בחצי הרום וגם כן על הדרך מחללת של הבן? מה תגיד לו, שהה' אוהב אותו? הרי כתוב בתורה שהה' לא סובל אותו. למה אתה משקר? מה יחשוב אותו אחד? מה יש לי להשתנות? אם ההוא עם הזקן עד שבא לדבר בבית כנסת אמר לי שאני צדיק אז סימן שהשם אוהב אותי איך שאני חי עם החבר שלי בבית והולך ארום ברחובות והולך לכל מיני מקומות של תואבה ומחלל שבת ואוכל ביום כיפור ואוכל חמץ בפסח וגונב גם כל היום השם אוהב אותך מה זה השטיעות האלה אבל זה הרציאות ומי שבא ואומר את האמת כועסים עליו עזוב, הוא קיצוני, הוא פאנל. אי אפשר להגיד להם את האמת. אי אפשר. ספר בדיחות, שלוש מאות איש יבוא. תגיד את האמת, עשרים איש באים. שלושים, חמישים, זהו. למה? אנשים, התקיים בהם הפסוק, כי שמנו כזו מחסינו. כתוב בנביא ישעיה. הנביא הוכיח את העם. אז, לפני 2600 שנה, תארו לכם אם הוא היה חי היום. לא יודע אם הוא בכלל היה מתחיל את הדרשה. חבל על הזמן. מה יש לבזבז זמן פה בכלל? אז, לפני 2600 שנה, כתוב, כי שמנו כזב מחסנו. אנחנו מסתתרים מאחרי שקרים. אנחנו, יש שקר ואנחנו מתחבים אחריו. ואם היה היום, מה היה אומר? ברוך אתה, אלוני. אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו. אבל תדעו לכם רבותיי, נכון הדור ירד, הדור חלש, ההשפעה של החברה היא נוראית, נוראית. אם זה אינטרנט, אם זה טלוויזיה, אם זה איך שאנשים מתלבשים ברחובות, גברים ואנשים. נורא והיום. יש פה חצי מדינה שונאת את התורה, איזה כאב לב. אנשים שמגדירים את עצמם ישראלים, יהודים. כל מה שמעניין אותם זה להשמיט היהדות. לא רוצים ישיבות, לא רוצים בתי כנסת, עכשיו כבר לא רוצים ברית מילה. לא רוצים חרדים, לא רוצים רבנים, לא רוצים כלום. רוצים שהמדינה תהיה לגמרי סין. סין, עוד מה תגידו תאכל כלבים גם, תאכל לטעות. זה כבר השלב הבא. יחתנו פה גברים עם גברים, יחתנו פה יהודים עם גויים וגויות, אין יותר רבנות, אין כלום, יגמרו לגמרי על המדינה. בדור הבא, זה מוקלט, תזכרו, בדור הבא, עוד 20 שנה, לא יותר, לא יישאר כאן חילוני אחד בארץ שיוכל להגיד, אני ודאי יהודי. הוא לא ידע. כבר לא ידע מי הסבתא שלו, מי הייתה, מי לא הייתה. טוב ובוא, הוא נהיה פה. הולכים, מתחתנים בקפריסין, באים לפה, מקבלים תעודה שהם זוג נשוי, כבר מחתנים פה גברים עם גברים, אמנם לא במדינה, אבל המדינה מכירה בזה כבר. קיצור, מדרדרים מחודש לחודש. עוד ועוד ועוד ועוד, בסוף יגידו, אין יותר חתונה עם רבנים. נגמר. מי שרוצה להתחתן עם רבנים, יתחתן עם רבנים. השאר, השכן יבוא ויחתן אותם. יחתנו כהנים עם גרושות, יחתנו יהודים עם גויות, יחתנו את כל מי שרוצה. כמו באמריקה, אתה הולך לנס וגאס וזה פקיד, נחתן אותך, מה אכפת להם? לא אכפת להם סיני, יפני, אפריקאי, כולם רוצים לחתן, נותנים להם נייר, גמרנו. פה מה שיחזיק את עם ישראל זה שהסוג כיכופה וכידושין, וגם מי שצריך להתגרש עושים לו גירושין קשרים שלא יהיו ממזרים. אם זו אישה נשואה, הלכה עם מישהו אחר, הביא הילד, הילד זה ממזר, זה בלגן גדול. אבל הם לא מבינים, הם חושבים שזה רעתם. בסוף כל הילדים שלהם יהיו ממזרים, או גויים, או לא ידוע. יש הרבה היום לא יודעים מה הדין שלהם. יש כאן במדינה הזאת מאות אלפים של נערים ונערות שלא ברור אם הם יהודים או גויים. לא ברור. אי אפשר לפסוק עליהם. אתן לכם דוגמה. הביאו לכאן מיליון רוסים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני כמה חודשים, אם אתם זוכרים, שעשו הלאום על הרב הראשי, הרב יצחק יוסף, הוא דיבר בעקבות הדוח הזה. קראו אותו. קראו אותו פה בתקשורת. חייבים לפטר אותו. מה הוא סך הכל אמר? הוא אמר מה שפרסמו פה על השקעה המרכזית לסטטיסטיקה יומיים לפני. אז הוא דיבר בדרשה על זה. רק ארבעה אחוז מהם יהודים על פי ההלכה. 960 אלף גויים בערך. והיום הם כבר דור שני. הם באו לפני 25 שנה, 30 שנה. היום יש להם כבר ילדים ועוד מעט נכדים כבר, חלק מהם כבר יש להם נכדים שנולדו פה, שני דורות. ולד אמיר נולד פה לפני עשרים שנה וולד אמיר כבר יש לו ילד עכשיו. זאת אומרת כבר שתי דורות שנולדו פה בארץ, צבארים לכל דבר, משרתים בצבא, הכל, הולכים לאוניברסיטה, עוד מעט הוא גם יהיה שופט בבית משפט. אבל הוא מאה אחוז גוי. למה? כי אבא שלו יהודי הביא גויה מזה ורה אחת מרוסיה, גויה גמורה, קיבלו חוק השבות. חוק השבות לא אכפת לו הלכה יהודית, אכפת לו כל מי שיש לו קצת דם יהודי בגוף, יאללה מוזמן לארץ. אז הביאו לכאן מיליון איש, רובם רובם כמעט ככולם, הם בכלל לא יהודים. לא אמרתי אנשים רעים, אני לא חליל אין לי כלום נגדם מבחינת מי הם. אני רק מתאר לכם מבחינה תורנית מהדין. אז הם כמעט כולם גויים. עכשיו, הם התחתנו עם מלא ישראלים פה. מלא. והישראלים האלה, הם לא יודעים שהילדים שלהם גויים. עכשיו, חלק מהם התגיירו. חלק מהרוסים והרוסיות התגיירו. אבל הגיור שלהם מאוד מאוד מפוקפק, בגלל שהם לא שמרו מצוות. או ששמרו רק חלק מהמצוות. וזה מתחיל להיות מחלוקות מפה ועד סוף העולם. אם הגיור שלהם תפס או לא. חלק מהם עשו גיור בצבא. לפי רוב השיטות הגיור הזה לא שווה כלום. יש פה ושם דעות שבדיעבד עוד הגיור הזה אולי תפס. אבל נהיה ספק. עכשיו, אתה גבי של בית כנסת, בא לך עכשיו איזה אחד, שלום, כבוד הרב, יש בר מצווה השבת לבן שלי. מי זה הבן שלך? הנה זה. איך קוראים לו? אלכס. על שם הסבא. ילד ישראלי לכל דבר. אתה צריך לתת לו לעלות לתורה, הוא בכלל גוי. גוי גמור, הוא לא יהודי בכלל. לא צריך תפילין, הוא לא צריך לשמור שבת, בר מצווה ודאי הוא לא צריך. עכשיו אתה נותן לו לעלות לתורה, הוא אומר ברכות, אתה צריך להגיד אמן. בעיה ההלכתית נהיה פה. עכשיו אותו, עכשיו אם זה בחורה עוד יותר גרועה, כי גם הילדים שלה היו גויים. היה לנו מעשה כזה, היינו בסמינר לא מזמן, לפני שנתיים, שלוש, בטבריה, יום שישי בבוקר, ארוחת בוקר, איזה בחור אחד נחמד שכבר חזר בתשובה, בערך עשרים ושלוש הוא היה, הביא את אבא שלו, אבא שלו מרוקאי, ישראלי, והוא, אני רואה עליו שהוא נראה אשכנזי, הבחור, אז הבנתי כנראה אם האשכנזייה. הוא כבר חזר בתשובה מהדרשות שלי, הבחור הביא את אבא שלו לסמינר, עכשיו אנחנו יושבים בשולחן יום שישי בבוקר במלון בטבריה, אוכלים ארוחת בוקר, אולי מדבר, מדבר, פתאום התחלתי לדבר על ראש הממשלה אריק שרון, שהוא היה גוי ואמא שלו גויה, והתחלתי לספר למה הוא גוי, כי אמא שלו גויה, הביאו אותה לארץ, הלכו לאיזה רפורמי, נתן לה נייר, היא לא שמרה מצוות. גויה גמורה, והוא נולד גוי, והרב גורן, במשך כל התקופה שהם היו בצבא ביחד, הרב הוא היה הרב הראשי לצהל, היה מתחנן אליו, תן לי לגייר אותך, שלפחות תהיה יהודי, אתה נלחם בעד המדינה, וזה היה, צועק עליו, אני יותר יהודי ממך, מספיק עם השטיעות שלכם, ומת כגוי. איך שהמרוקאי הזה שמש את מה שאני מדבר, אומר לי, תגיד, אם ככה גם אני, אם ככה גם אני, גם אני הבאתי רוסיה לפה. הבאתי רוסיה לפה וגם כן הלכתי אותה לאיזה מישהו ונתן לי נהיה. אמרתי לו, היא שמרה מצוות? התחיל לצחוק. מה פתאום מצוות? היא לא סובלת דת. לא שמרה כלום. אז אני מסתכל על הבחור הנחמד הזה. אני אומר לו, אתה הבנת מה קרה פה? הוא אומר לי, מה? אני אומר לו, עכשיו התברר שאתה לא יהודי. אתה כבר שומר מצוות, זקן, כיפה, ציצית. הולך ללמוד תורה כל יום. עכשיו התברר שאתה לא יהודי. אומר לי הבחור, בסדר, אני... אמרתי לו, אני אשלח אותך להגבד דין בדרום, ידיירו אותך, אתה כבר שומר מצוות, אל תדאג. אומר לי, ומה יהיה עם אחותי? היא נשואה לישראלי ויש לה שלושה ילדים. זאת אומרת, הינה לך משפחה של חמש נפשאות, אחד יהודי אבא וכולם גויים. עכשיו אמרתי לו, והאחותך תסכים להתגייר? הוא אומר לי, מה פתאום, היא לא רוצה לשמוע על דת, שונאת דת. ויש לך כאלה אלפים, אלפים רבים פה, שהתחתנו פה עם גויים, והילדים והנכדים כולם גויים. המדינה הופכת למדינה של רוב גויים. עכשיו, אין בעיה, אתה רוצה להיות גויים, יש בכל העולם גויים, אבל פה זה המקום היחיד שיש ליהודים. אם גם כאן יהיה רוב גוי, אין לנו כבר תהגנה של הקדוש ברוך הוא. אין לנו יותר תהגנה. זהו, עד עכשיו, בנים אתם לאשם אלוקיכם, ארץ אשר עיני אשם אלוקיך הבא מראשית השנה ועד אחרית השנה. זאת אומרת, יש הגנה מיוחדת, בגלל שזה עם ישראל, ברגע שזה כבר הכל. זה הם לא מבינים, הם חושבים שהם חכמים. הם ימשיכו להילחם בתורה, בישיבות ובחרדים, ובעוד דור שניים, המדינה הלכה להזזל, זהו זה. לא יהיה פה יותר מדינת ישראל. הם לא מבינים את זה. כבר עכשיו, הפלסטינאים אמרו, למה אתם אומרים שזו מדינת ארץ ישראל? יש כאן הרבה ערבים, זו מדינת כל ישמע. זה מה שהערבים כבר אומרים. למה אתם אומרים שזו מדינת... מה זה? צריכים לך להחליף את התקווה. מה זה? התקווה מדברת רק על יהודים, אבל חצי מדינה פה הם לא יהודים. כבר הערבים מתחילים להבין. יש להם פה עניין פוליטי. הם יבואו באוום, יגידו, מצטערים, זו מדינה גזענית. מה זאת אומרת יהודים, יהודים, יהודים בכל מקום? מה זה חוק השבות זה רק ליהודים? ומה עם הערבים שהיו חיו פה ב-1947? גם הם רוצים חוק השבות, הם גם אזרחי המדינה, הם מקבלים כיצבה מהמדינה, אז אתה חייב להביא אותם, עוד ישימו עליך סנקציות. נגידו זה מדינה גזענית, אתה לא יכול לעשות כזה דבר. חלק מותר להם לחזור, חלק אסור. בקיצור, רבותיי, אם המדינה הזאת תמשיך בדרך שהיא הולכת, הלך על כולנו. זה הרבה לא מבינים. היום הדעת זה לא רק עולם הזה, עולם הבא, גן עדן, גאנום, אם תהיה צדיק או תהיה רשע. זה דבר אחד בתורה. מה עם הכל השאר? מה עם כל השאר? זה צריכים לדעת, רבותיי. בקיצור, נוח מצחן בעיני השם. אבל נוח, הוא מצחן בעיני השם בגלל שכל הדור בזמן שלא כולם היו רשעים. והוא היה היחיד שלא נסחף אחריהם. החזל אומרים, אם נוח היה חי בדור של אברהם אבינו, הוא לא היה משהו מיוחד. יש מחלוקת. לא בטוח שהוא היה משהו מיוחד. למה? כי ליחס לאברהם אבינו זה... אבל בגלל שנוח חי בדור של סדום ואמורה, אז הוא ביחס אליהם נחשב צדיק. זה דווקא נחמה לנו. כי היום הדור הוא גם כנסדון ואמורה. זאת אומרת, אם כל אחד ואחד מאיתנו הוא לא כזה צדיק, אבל לפחות שומר את המצוות הבסיסיות, כגון שבת, פילין, כשרות, בית כנסת, צד, לומד איזה שעה ביום, הוא לא כזה צדיק גדול. לפחות שהוא יגיע לשמיים, הוא יוכל להגיד, טוב רגע, רבונות של העולם, באיזה דור חייתי? כל היום כפירה, כל היום מלחמה בדת, בתי ספר מלמדים שטויות. לא היה את הכלים להיות צדיק. זה לא... גם עם הקשיים של העבודה והפרנסה. אז זה נס גם ששמרתי שבת ובאתי לבית כנסת וחגים וזה... לפחות זה יגן עלינו. למה? שאנחנו חיים בכזה דור שחור, דור כזה של סדום ואמורה. והנה, בכל זאת שרדנו ולא ירדנו לגמרי מהדרך. עכשיו אני שמתי לב, הקורונה הזאת שברה הרבה אנשים. שברה הרבה אנשים, הקורונה הזאת. אפילו אנשים שהתחזקו בדת נופלים. למה הם נופלים? היה איזה חודשיים, שלושה, שאי אפשרה לבוא לבית כנסת. סגרו את הבתי כנסת. סגרו את הישיבות. האנשים האלה היו בשוונג. היו באים כל יום לומדים, מצטרפים לשיעורים. פתאום נהיה חודשיים, שלושה, הפסקה. אין שיעורי תורה, אין תפילות במניין. כל היום יושבים בבית, מה עושים אצל ההורים? רואים טלוויזיה, ליצנות, רואים כדורגל, רואים שטויות. הוריד אותם לשאול תחתית. זה הכאב הכי גדול שיש. הרבה היום מתחזקים, מתחזקים, מתחזקים, בהעמקה הזאת, נפלו. אלה שהם החרדים גדולים והם בני תורה, הם לא צריכים עכשיו ישיבה בשביל ללמוד תורה. הם יושבים בבית, לומדים גמרה. אין להם גם ככה טלוויזיה. זה לא השפיע עליהם. אבל אלה שהם חצי-חצי, זאת אומרת, הם בתהליכים של תשובה, הם גרים אצל ההורים, ההורים זה טלוויזיה, לא שומרים שבת. עכשיו הם יושבים עם ההורים האלה כל השבוע בבית, האבא שם להם כל מיני דברים בטלוויזיה, שמים שם כל מיני דברים של שמאלנים, של סינת דת. לאט-לאט זה מוריד אותך חזרה, מה חשבת? האדם הוא תוצר של הסביבה. איפה שאתה חי, כך אתה נהיה. אם עכשיו לוקחים עבריין, שהיה שפות על רציחות בכלא, 25 שנה בבית סוהר הכי גרוע שיש, מה זה בן אדם מסוכן? מוציאים אותו מהכלא, שמים אותו בירושלים, בישיבה, מלבישים אותו חליפה ועניבה, הוא מתחיל לחיות עם עוד 100 צדיקים מסביבו. אתה מגיע אחרי שלושה חודשים, אתה לא מכיר אותו. דיבור אחר, התנהגות אחרת, מתחיל להשתנות מן היסוד. לעומת זאת, הפוך. תיקח תלמיד ישיבה, שים אותו שלושה חודשים בכלא עם כל הרוצחים, תראה מה יקרה לו אחרי שלושה חודשים. לא תכיר אותו. ככה זה המציאות. האדם הוא התוצר של הסביבה. אכן, ספר תהילים, במה מתחיל? מה הפסוק הראשון? כשאתה בא לכתוב ספר, חשוב מאוד לפתוח בשערה. אם ההתחלה של הספר יהיה משעמם, אף אחד לא ירצה לקרוא את השער. אתה פותח ב... איך אומרים? מטיל פצצה. אשרי האיש. אשר לא ישב במושב לצים. הפסוק נגמר, הוא במושב לצים לא ישב. מה זה מושב לצים? קרקסאות, תיאטרון, ספורט, בדיחות, קומדיות, כל הדברים האלה. זה נקרא מושב לצעים. מה החזל מגדירים? מה זה מושב לצעים? דוד המלך נותן לך תשובה למה יעשה אותך צדיק. או רשע, תלוי. דבר ראשון בחיים, תדאג קודם כל איפה אתה גר ועם מי הם החברים שלך. עם איזה סביבה אתה חי. אם אתה חי במקום של רשעים, הסיכוי שתהיה צדיק הוא לא גדול. אם אתה חי במקום של צדיקים הם כבר יעלו אותך הם יעלו אותך מעלה מעלה כל פעם שתחלש כולם ככה, כולם שומרים בוא יש שיעור, בוא יש זה, בוא תיכנס לפה יש שיעור אצל משה, יש שיעור כל הבניין מלא תורה, אתה הולך בני ברק, אתה רואה כולם כולם גמרות ביד, כולם בתוך התורה אתה כבר נהיה חלק מהאווירה אם אתה עובר לישיבה לתקופה אתה רואה את כל הצדיקים קמים בבוקר, אתה מקבל כוח אתה רואה את כולם לומדים, אתה מקבל כוח. אני ראיתי על הילדים עכשיו, עכשיו הייתה תקופה ארוכה, לא הייתה ישיבה. מחודש מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי, ארבע חודשים הילדים היו בבית. לא למדו. עכשיו, זה ילדים צדיקים, נולדו צדיקים. הם בישיבות. ראית כבר את הרפיון אצלם, איך הם באים לתפילה, לובשים קראקס, לובשים טרנינג. זה לא היה ככה לפני זה, היו לובשים חליפה, לובשים כובע, באים לתפילה כמו בני תורה. מרוב הקיץ הזה והחופשה הארוכה הזאת, הילדים התחילו לדרדר. אתה ראית את זה. רק שטויות היה להם בראש. עכשיו, ברוך השם, התחילה הישיבה לפני שבועיים. דיברתי עם הבן שלי איך בישיבה. אמר לי, נפלא. יותר טוב אפילו משנה שעברה. תוך שבועיים, החזירו אותם למדרגה כזו גבוהה של תורה ועירת שמיים. תראה מה זה כוח התורה. איך שאתה מתחיל שבוע, שבועיים ללמוד, קול לך משתנה. זה גם דרך אגב, הרבה פעמים אנשים מחלילים. חרדים, החרדים, החרדים. יש חרדים ויש חרדים. יש חרדים שהם בני תורה אמיתיים. כל היום וכל הלילה לומדים בענבה, בעוני, לא מעניין אותם העולם הזה, לא מפריעים לאף אחד, רוצים לעסוק בתורה או בקדושה. ויש כאלה עסקנים. הם לא לומדים בכלל, הם למדו עד גיל מסוים, זהו, עכשיו הם עסקנים לכל דבר, הם לא פותחים ספר. לא קשורים לתורה יותר. עשר שנים, חצרי, חמצרי, שנה, הם אנשים, הם כמעט כמו חילונים, נכון? הם שומרים שבת, אוכלים קשר, באים לבית כנסת, אבל הם לא קשורים בתורה יותר. היצר הרע הורג אותם, מה חשבת? הם עובדים בתל אביב, עובדים פה, עובדים בכל מיני מקומות, ויש להם משרדים, נדלן, נוסים, טסים, הם כבר לא קשורים לתורה כמו פעם, שהם היו בתורה, הייתה רואה הבדל ענק בהתנהלות שלהם. עכשיו שהם לא קשורים לתורה, הם מדרדרים. פתאום אתה שומע, זה עשה ככה, הוא עשה כך. אין חוכמות, רבותיי. מי שקשור בתורה, נהיה לו עירת שמיים. הוא מתבייש מהקב". ומי שלא קשור בתורה, הוא הולך מדכי אל דכי. הוא לא מרגיש, הוא הולך מדכי אל דכי. וזו הבעיה. כמו אדם שמקריח, אדם שמקריח, הוא לא מרגיש. ביום הראשון נפלו עשרים שערות בקיאור, הוא נראה עדיין ראש מלא. מחר עוד עשרים, אחרותיים שלושים, עוד פעם עשרים, עוד פעם שלושים. עוברת שנה, שנתיים, לאט לאט הוא מתחיל להרגיש, מה זה, זה כבר הראש שלי חצי ריק. עוד שנה עברה, נהיה ריק לגמרי. אבל מהיום לאתמול הוא ראה הבדל? לא ראה שום הבדל. בין היום להבדל, היום הוא מסתכל, איך שהוא מצלם את עצמו היום, צילם את עצמו אתמול, מסתכל על שתי התמונות, אין שום הבדל. אחרי תקופה רואים את הנפילה. אותו דבר פה ברוחניות. כשאדם נופל, הוא לא נופל מכאן לכאן תוך יום. זה תהליך. לאט לאט. עוד קצת. ועוד קצת. ועוד קצת. ועוד התפשרות. ועוד קנייה. ועוד התפשרות. ועוד קנייה. עד שיבוא מישהו לא יכיר אותו. היה מעשה, ובזה נסיים, היה מעשה, יש לי עוד דרשה על אלה, תאמינו או לא. היה מעשה שהיה איזה אחד צדיק לומד בשוויץ, שוויץ היא שקילה חרדית, הוא למד אצל נכשו, הרב קופלמן קראו לו, הרב גדול הוא היה שם. למד שם תקופה, הוא היה, האבא שלו היה לו חנות בשר בברוקלין, גלת קשר, חנות בשר. אז יום אחד הוא אמר לרב, אני צריך לנסוע לברוקלין, כי בו דורים, ואני צריך לעבוד חודשיים בקצבייה. טוב, מה, לעזוב את שוויץ וללכת לברוקלין, תעבוד אצלם. הוא בא, הוא התחיל לעבוד שם בחנות בשר. אחרי כמה שבוע, שבועיים, הרב מקבל טלפון מאיזה מישהו, כבוד הרב, אני מצטער שאני צריך להתקשר. משהו ראיתי היום מאוד מאוד שבר אותי. מה? התלמיד שלך הצדיק עם הזקן הארוך, הלכתי עכשיו לחנות בשר של אבא שלו, ראיתי אותו, גילח את הזקן. שנים היה בישיבה עם זקן ארוך, כובע שחור, ראיתי אותו עכשיו עם קיפה קטנה, בלי זקן, מגולח. מיד הרב נבעל, מה, כבר תוך שבועיים שלוש הוא כבר התקלקל? איך זה יכול להיות? תקשר אליו מיד. מה אני שומע? אומר לו, כבוד הרב, תהיה רגוע, לא נפלתי. לא ירדתי. מה זאת אומרת לא ירדת? או אתה כבר תזכר. אומר לו, ואני אגיד לך למה. אני באתי לפה, אבא שלי לא כזה צדי גדול. התחלתי לראות שאבא שלי מוכר בשר מפוקפק. כשריות לא מי יודע מה. ספקות, שוחטים כאלה, פוקפקים. אמרתי, וואו, אולי חלק מהבשר פה בכלל טרף. עכשיו, אנשים נכנסים לחנות, לא שואלים תעודת כשרות, רואים אותי עם זקן וכובע, אומרים, אדם כזה לא יאכיל אותנו טרפות. קלטתי שאני מכשיל את הציבור. מהר, הלכתי, הובדתי את הזקן ואת הכובע, שמתי כיפה אדומה. כדי להציל את האנשים. עכשיו, באים חרדים, רואים אותי ככה, מודרני כזה, עם כזו כיפה קטנה. חושבים. אומרים, טוב, זה כבר יכול לתת לנו הכל. הלכו לבדוק את התעודה. באים, רואים את התעודה. אם זו תעודה טובה, יקנו, לא יקנו. רואים שזו תעודה מפוקפקת, יוצאים. אני מציל עשרות אנשים ככה כל יום. לפני זה אף אחד לא שאל תעודה. תראו מה זה. זה מוכן לחטוף בושות, ביזיונות, שכולם ידברו עליו, שהוא ירד מהדת וזה, כדי להציל את האנשים. הוא לא רוצה להגיד להם, אבא שלי נוחל, הוא מוכר לכם בשר, הוא לא נעים. זה גם כן, האדם לא יכול עכשיו להוציא שמרה לאבא שלו ברחובות ולפרסם עליו דברים, כן? אבל בדרך רמז, אם הוא יכול להציל אחרים, אז גם כן מצווה. לא תעמוד על דם ריח, הבא בן אדם עומד ליפול בפח שלו. אם הוא יודע שאבא שלו נוכל, אנשים נותנים לו כסף, ולעולם לא הראו את הכסף חזרה, אז אם הוא יכול למצוא דרך להזיר את האנשים, או דרך צד שלישי, או זה, מבלי שאבא שלו ייקח ללב, שהבן שלו יצא עליו, גם זה צריכים להיזהר, זה לא פשוט. פעם בא אחד לרב שטיינמן באחד בלילה עם הבן שלו, דופק בדלת בבני ברק. אחד בלילה. דופק, דופק. אשתו, סקנה, פתחה את הדלת, מה קרה? הוא אומר, אני חייב לדבר עם הרב. אחד בלילה. אומרת לו, זה מקרה חירום? אומר, כן. בא, קרא לבעלה, אומר, תכניסי אותם. אחד בלילה הוא נכנס, מה מתברר? שהוא רוצה לרוץ לבחירות. בחירות מקומיות והוא חייב עד מחר להגיש אם הוא משלם את האגרה והולך לבחירות או לא, והוא רוצה שהרב יגיד לו אם להרוץ או לא. זה מה שדחוף עכשיו אחד בלילה. הרב אמר לו אל תרוץ לבחירות, אף אחד לא יצביע בשבילך. אף אחד לא יצביע בשבילך. אז כשהוא יצא, הוא יצא עם חיוך. יצא מחוייך. אז הרבנית נכנסה, אומרים, מה היה כל כך דחוף? הוא אומר, הוא רוצה לרוץ לבחירות. נו. ואמרתי לו, לא לרוץ. למה? אף אחד לא יצביע בשבילו. אז למה הוא יצא עם חיוך? כי אמרתי לו, אף אחד לא יצביע בשבילך חוץ מהבן שלך. אז הוא, אז טוב, לפחות הבן שלי יצביע בשבילי. אז על זה הוא חייך. הבנתם? בן, הוא לא יכול לצאת על אבא שלו. גם אם הוא מבין שאבא שלו הוא לא מי יודע מה, אם צריך לעשות תיקון, יעשה את זה דרך צד שלישי. צריך חוכמה, צריך דעת תורה. יהיה רצון בעזרת השם, אנחנו שבועיים לפני יום הדין, צריכים להתעורר, רבותיי. יש שעננות. כל הקורונה הזאת שיבשה את כל מהלכי העולם. ברוך ה' מי שחזר לישיבות, הוא בעלייה גדולה עכשיו, מרגישים את זה. חזרו ללימודים גם בארץ ובעולם, אין כמו התורה. התורה זה... פעם המוות של היצר הרע, ממיסת היצר הרע, ממיסה אותו. אדם שלומד הוא מיד מתעלה, משתנה בצניעות, בלבוש, באוכל, הכל, במידות. איך שעוזב את התורה, איך כתוב, אם תעזבני יום, יומיים מעזבקה. יום אחד אתה לא בא ללמוד, אתה תרגיש בחיסרון שלי יומיים בחייך. זאת אומרת שהאפקט תהיה כפול. היום לא באת ללמוד, אתה כבר תרגיש מחר ומחרותיים שאין לך את הקדוש ברוך הוא בחייך. ככה השם עשה את העולם. כמו שחייבים לאכול כל יום, חייבים ללמוד תורה כל יום. רק מה ההבדל? אם אתה מתת תקווה ברעב, תתעלף, יהיה לך כאב ראש, הגוף לא ישתף פעולה. אבל אם אתה לא מאכיל את הנשמה, היא מתה בשקט. לאט לאט. היא סובלת, היא נחנקת, היא מאבדת את הכוח שלה, ואתה לא מרגיש. אתה מרעיב אותה, אתה לא מרגיש. עובדה לפעמים, אדם שהרבה זמן לא שמע או רק מכניס דיסק לאוטו, מתחילה דרשה רבשה עשרים דקות, איך הוא מתלהב. הוא מתקשר, לפעמים אני מקבל טלפונים עם אנשים, בואי נא קיבלתי עכשיו דיסק שלך, איזה דברים, אני לא יוצא מהאוטו. אתה רואה איך הוא שמח כי הוא זכה באל אוטו. סך הכל דרשה. הנשמה התחילה לפרפר משמחה. גם האנשים מפסידים שהם לא קשורים לזה. חבל. ממש חבל. הרבה לא יודעים מה הם מפסידים. לפעמים רואים דיסק, נכנסים למקום, רואים דיסקים על הדלפק, לא לוקחים. מה יש לך? כל יום שומע שטויות ברדיו. לפחות תכניס דיק כשאתה מניע את האוטו, נסעת חצי שעה בפקקים, שמעת חצי שעה תורה. כל דקה תורה זה אלף מצוות מהתורה. כל אות שיוצאת מהדרשן זה מצווה מהתורה. כל אות. כאילו הנחת תפילין. עכשיו, הדרשן אמר משפט, חמישים אותיות, כאילו חמישים פעם הנחת התפילים. חמישים פעם, בשניות. זה, אנשים לא יודעים מה זה כוח התורה, בגלל זה הם זלזלים. לפעמים באים מנחה וערבית, יש הזכרה, אז בא איזה דרשן, נדבר חצי שעה בין לבין, יוצאים החוץ לנעשן, לדבר בטלפון. תיפש, יש לך עכשיו הזדמנות, חצי שעה זה שלושים אלף מצוות. מה יעזור לך עכשיו השיחה הזאת והסיגריה? סתם יושב בחוץ, בגינה, לא נכנס לשמוע. ולהתפלל הוא מתפלל, אבל לשמוע התורה הוא בורח. הרב בשבת נגמרת התפילה, עולה לתת רבע שעה דבר, הוא רץ לחמין. אין לו עכשיו ראש לשבת, רבע שעה לשמוע. וכתוב, המסיר אוזנו משמו התורה, גם תפילתו תואבה. אם אתה מועס בתורה שלי וזה לא מוצא חן בעיניך, כשאתה קורא לי ומתחנן על חייך, גם בעיניי זה תואבה. אל תעשה טובות. זאת אומרת, מה רואים מפה? שתפילה בלי תורה אין בחיות. אין בחיות. אתה רוצה שבתפילה יהיה ברכה וכוח? תהיה קשור לתורה. דרך אגב, גם רואים את זה בישיבות. שנכנסים לתפילה מתוך שלוש שעות של לימוד גמרה, שלוש שעות למדת גמרה ועכשיו מתחילה תפילת מנחה, אתה רואה את כולם אש, אש יוקדת. אתה עבר בתקופה של בין הזמנים שלא היה לימוד, באים גם כן להתפלל, לא אותו דבר. אתה רואה ישר הבדל. זה הכוח של התורה. בקיצור, מסקנה של הדרשה הזאת, מה המסקנה להיות קשורים יום יום לתורה, נעשה תורתך קבע ומלאכתך הרי, כל בין סידור לסידור, בין פגישה, בין עבודה לעבודה, כל מה שיש לך, כל דקה פנויה, תכניס דיסק, תכניס USB, אם יש לך הפסקה אתה אוכל, תקרא ספר, עוד דף, עוד שניים, היום בעידן ההקלטות והיוטיוב וכל הסרטונים ווואטסאפ, אפשר למלא את עצמך בתורה בלי לעשות כלום. לחיצות כפתור. אתה יכול לשמוע דרשה, שעה על הדרך, לעבודה, שעה חזרה. כמה תורה אתה יכול ללמוד? יש אנשים, כל כך הרבה למדו רק מהדרשות של כל השנים. כל כך הרבה. אחד אמר לי, אני עכשיו בקיא בכל אתריי הגמצוות. למה? שמעתי את הסדרה שלך שלוש פעמים. סדרת תריאג מצוות. לפני זה לא הכרתי אחוז מהמצוות. כמה מצוות ידעתי? אולי עשרים. עכשיו אני את כל התריאג, תגיד לי כל מצווה, אני אומר לך מה הדינים שלה, למה וכולי, הכל. רק מהדיסקים למד את כל תריאג מצוות. אפילו נשים. נשים בדרך כלל מה הן יודעות, תריאג מצוות? אפילו נשים, שמו את זה באוטו, כל יום עוד שתיים, שלוש מצוות. חודש חודשיים, למדו את הריאג מצוות יהיה רצון בעזרת השם שניכנס כולנו לשנה טובה כתיבה וחתימה טובה בעזרת השם עוד שנה עם בשורות טובות עוד שנה כזאת ועבדנו, כן? לכן חייבים כל אחד למסור נפש ברוך ה' לעולם אמן ואמן
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
