העולם התדרדר לתהום והעתיד מדאיג מאד - ברמלה

A speaker expresses deep concern about Israeli society's decline, citing drug use, distrust in institutions, and unqualified leadership. He argues that experts should lead relevant ministries and blames judges, the legal system, and intellectual elites for the country's moral deterioration.
Chapters
ערב טוב לכולם אני שמח ברוך השם לסיים פה מסע של שלושה שבועות של מעל עשרים דרשות ברוך השם רובם כבר עלו לאתר שלי וליוטיוב, והיו, כמעט כולם היו בשידור ישיר בפייסבוק, גם זאת, ומסתמה תוך שבוע הכל כבר יהיה שם, עד סוף השבוע אני מקווה שכולם יעלו. גם מצווה לשתף, כל מי שרואה, אפילו בשידור חיים, מיד לשתף לחברים שלו. יש כלל גדול המעשה יותר מן העושה. אם אתה לוחט שייר ועוד כמה חבר'ה רואים את זה, אתה מקבל שכר גם על אלה שרואים את זה. יותר מהם אפילו. גדול המעשה, מי שגורם לאחרים לעשות, סחרו יותר גדול מהם. זה כלל מאוד חשוב ביהדות שהיהודים לא מנצלים אותו. הם לא מנצלים אותו או מבורות או מחוסר תשומת לב. כי יש הרבה אנשים שמכירים את הגמרה הזאת בבבאטרה, גדול המעשה יותר מן העושה, אבל שוכחים את זה. דקה אחרי שלמדו את זה, חוזרים לשגרה. אבל זה מתנה עולמית זאת. כל מה שאתה גורם ליהודים לעשות, אתה מקבל שכר כמותם פלוס. בלי לעשות כלום. רק לחיצת כפתור, או ששכנעת מישהו לקבל דיסק, או שחילקת דיסקים, שמת באיזה מסעדה, ולקחו משם. אני פעם הייתי בלג באומר, בפלורידה, נתתי דרשה במוצאי שבת. לג באומר היה מוצאי שבת. זה היה באיזה מסעדה, בסוף הדרשה, שמתי הרי בתחילת הדרשה הרבה דיסקים שם, בסוף הדרשה נשארו שישה דיסקים, זהו. אמרתי טוב, אין טעם להחזיר את זה לאוטו, אני אשים את זה על הפח. יש שם פחים גדולים כאלה, פח מרובה כזה, שמתי על הפח. עברו שבועיים שלוש, קיבלתי טלפון מאיזה בן אדם, לא תאמינו, והיה יהודי רחוק מיהדות כמו מיפו עד סוף העולם, כלום הוא לא ידע. הוא לקח את הדיסק הזה, שמע אותו כל יום, כל יום, הרי יש שם 30 שעות דרשות. וחזר בתשובה מלאה, הבן אדם הזה. אומר לי, מצאתי את זה בפח בפיצה שופ, זה מסעדר חלבית. אמרתי, תראה איזה מזל, אם הייתי מחזיר את זה לאוטו. שרתי את זה על הפח, שישה דיסקים, הצילו חיים של יהודי, אחד מהם. זה מה שאני אומר. הגדול המעשה יותר מן העושה. טוב, ביקשו לדבר קצת היום על עתיד העולם. בדרך כלל כשמדברים על עתיד העולם, מדברים על משיח, בחיית המתים, גוג ומגוג, מי יסכה לשרוד, מי יחיה ומי ימות, איזו לחרב, איזו לשלום, כל הדברים האלה שאנחנו אומרים, יש על זה נבואות שלמות שמתארות בדיוק מה יהיה. אם יהיה זמן אולי גם על זה נדבר. אני רציתי לדבר קצת מזווית שונה. עתיד העולם, לא רק מבחינה דתית, מבחינה מציאותית, כבר היום רואים לאן העולם הזה הולך. בואו רגע נעשה חשבון. ב-30-40 שנה האחרונות, העולם הידרדר מאוד מאוד מבחינה מוסרית. מאוד מאוד מאוד. בתוך דור אחד ההידרדרות של העולם היא כל כך גדולה שזה יותר מאשר מאה דורות שהיו קודם. ההידרדרות של האדם מבחינה מוסרית. זאת אומרת, אם לפני 200 שנה היית בא לבחורה ואומר לה, אמא של בעלך מגיעה, היא הייתה מיד רצה, אמא, בואי, נתני לי לעזור לך. מסדרת לה, מושיבה אותה, מסדרת לה מיטה, מכינה לה מיד אוכל, נשקת לה את הידיים, עוזרת לה, אני יודע מה אם היא צריכה להתרחץ. היא הייתה מתייחסת אליה כמו לאמא שלה. והיום זה כבר לא קיים כמעט בעולם. יש היום יריבות לצערנו הערב. זו דוגמה אחת. דוגמה שנייה, בן קו באביב, הגמרה אומרת. לפני בית משיח ככה יהיה. היום ההורים רועדים מהילדים שלהם. רועדים. הוא קצת עשה משהו שלא מוצא חן בעיני הילד, מתקשר 911. מתקשר למשטרה. או שיש כאלה כבר קוראים להורים שלהם בשמם הפרטי. שלמה, איפה המפתחות של האוטו? כן? וההורים מתביישים אפילו לדבר. אין מה לעשות. אם לפני, אם ב-3,300 שנה האחרונות אף אחד לא עז להביא את החברה שלו לבית של ההורים שלו, זו הייתה בושה גדולה. היום אנשים שעוד מגדירים את עצמם חצי דתיים עושים את זה. אין להם בושה כבר. באים איתה לבית, נכנסים לחדר. אתה נשוי? לא. איך אתה לא מתבייש? עבדה הבושה. עבדה הבושה. אם לפני 3,300 שנה האחרונות, עד שנות השבעים, כל בן אדם היה מסתפר כמו בן אדם. לא קרבולות, כל מיני רעמות, כל מיני עצים על הראש, כל מיני צבעים. זה לא היה. פתאום אתה רואה היום, אתה הולך ברחובות, אתה לא מאמין למראה עיניך איזה קרבולות, איזה תספורות, איזה מוהיקנים יש. ממש מחלות נפש, אחד אחד. איך אנשים הולכים ברחוב בשביל תשומת לב? איבדו צלם אנוש. לא סתם כתוב פני הדור כפני הכלב אנשים כבר התחילו לעשות כל מיני תספורות וסקני תא איש וכל מיני דברים מוזרים שלא היה מאז ומעולם אם עד לפני שלושים שנה מי נהגה בסמים בכלל רק כמה נרקומנים מהבית סוהר רוצחים שודדים מהקנופיות היו היו משתמשים בסמים, זהו. מי האיס לגעת בסמים? אף אחד לא נגע בסמים. היום כמעט כל בן אדם מסומם. כמעט כל נער היום מסומם בעולם, לא רק פה, בכל העולם. יש מקומות עדיין ששם מקפידים מאוד כגון סין, סינגפור. סינגפור אסור לי לא סמסטיק. מי שיקשקש על הקירות, יתנו לו מכות עם שוט במרכז העיר. מי שעורק על הרצפה, מכות עם שוט. מי שיעשן סמים או ימכור סמים, מיד עונש מוות. איך שאתה נוחת שם, בשדה טרופה אומרים לך, Welcome to Singapore. מה זה Welcome to Singapore? המדינה שעבור מכירת סמים מקבלים בה עונש מוות. זה ה-Good morning. איך שנחלת בסינגפור, מדביקים לך את הנייר הזה לפרצוף. אם קור פה סמים, נוציא אותך להורג. בגלל זה אין שם שום פשע. אין שודים, אין גנבות, אין רציחות, אין התקפות של אנשים ברחובות. אין לחלוך על הרצפה, תלך שעה ברגל ותמצא סיגר יחד על הרצפה. בית מרקחת, וזה אחת המדינות הכי עשירות בעולם והן יותר קטנות מישראל. למה? משטר. כמו שהתורה אומרת, אצל הגויים, הסינים, סינגפור, פלפלאים, הונגקון, יפן, סין, מקומות כאלה עוד לא איבדו צלם אנוש. שם יש חוקים, שם המקפידים. שאר העולם, כל מקום של דמוקרטיה נאורה במרכאות. הם חושבים שהם נאורים. זה ישחית את כל התרבות של כל החברה, לגמרי. והחברה הולכת מדכי אל דכי, מוסד הניסויים פשט מזמן את הרגל, מעל 70% מתגרשים. כמעט וכבר אין שום ערך לחיי ניסויים. היום אני צוחק כשאני רואה זוג שמתחתן, אני אומר, מסכנים, בואו נראה כמה זמן זה יחזיק. אתה רואה שאין להם שום מושג מה זה חתונה, סתם מדביקים זכר ונקבה, כמו בשדה. איזה כלב לב ראה כלב לבה, הזיז לו קצת הזנב, הוא גם כן עשה לה איזה פוזה. אתם יודעים את ההמשך, כן? זה המציאות של הנוער שלנו היום. אף אחד בכלל לא יודע מה זה חתונה, תופסים איזה ילד עם קרבולות והגילים, מלא בכשכושים על הגוף, כעקועים, מעמידים אותו מתחת לחופה, שמים לו איזה קיפה לבנה כזאת, שאף הברוח. הוא בכלל לא יודע מה הוא חתם, הוא לא יודע מה זה כתובה, הוא בכלל לא יודע מה זה אישה. מה הוא יודע? הוא יודע מה ששטפו לו את המוח מהסרטים. זה מה שהוא יודע. אין בו לא תורה, לא דור החרץ, לא כלום. שום דבר. איך אומרים? אכול ושתוק כי מחר נמות. נכנס לחתונה עם 500 ידידות בפייסבוק, היא נכנסת עם אלף חברים בפייסבוק. חתונה רב גונית. איך אומרים? משפחה של אלפיים איש, הם נהיו. זו המציאות היום. בגלל זה אין שום סיכוי להצלחה, שום סיכוי. לכל כלל אומנם יש יוצא מן הכלל, נכון? על כל מאה זוגות תמצא איזה חמישה שאיכשהו שרדו. אבל זה רק יוצא מן הכלל. זה לא בא ללמד על הכלל, חביבי, במקרה הזה. הכלל הוא נורא ואיום. אין שום ערך יותר למוסד הנישואים. אין שום ערך. זה ממש בזבוז זמן. זה כמו שבארץ אומרים ליטחון מים. ואלה שלא מתגרשים, זה הרבה פעמים בגלל לבושה, מה יגידו, עניינים של כסף, לא יהיה להם איפה לגור. הרבה זוגות באים אליי, אנחנו רוצים להתגרש, אז למה אתם לא מתגרשים? איפה נגור? ככה אנחנו מתחלקים בדירה. אבל הם כמו גרושים, אבל חיים באותה דירה. וזה נמשך שנים. זה חתונה? סתם, זה סתם שטויות. רמת החיילים. תסתכל על החיילים היום. יש מגמה של 30-40 שנה פה, בכלל, בכל העולם, לא רק פה, אבל פה במיוחד, ששטפו לאנשים את הראש בלי הפסקה להיות הומואים. כל ילד פה עובר שטיפת מוח מסיבית עד שמטמטמים לו את המוח והופכים אותו לראש מעוות. יש טבע, יש חוקי הטבע, יש יצרן, היצרן קבע כללים, הוא קבע מה נכון ומה לא נכון, אבל במדינה של סדום ואמורה, כמו פה וכמו אירופה וארצות הברית ועוד כמה מדינות, החליטו לקרוא תיגר נגד בורא עולם. להחליט מה טוב לעולם, יותר טוב ממנו. ואז הם רוצים שהעולם הזה יגיע לקיצור. הרי אם המגמה שלהם תצליח, תוך כמה דורות לא יישאר עולם. אם כל הגברים יהיו ביחד וכל הנשים, אז לא יהיה עולם. שלוש, ארבע דורות, כולם ימותו. לא יהיה יהודה, לא יהיה כלום. בקצב הזה של השטיפת מוח, המספרים עולים ועולים מכל שבוע יותר ויותר. רק לידיעתכם, כשאני הייתי ילד בבית ספר, פה בארץ, אצלנו היה רק אחד כזה מתוך 400 תלמידים. אחד. ומרערו לו את החיים, גיהני גיהנום החיים שלו היו. היום שאני מסתכל מה עשו לו, וואו. לא יאומן איך הוא בכלל בא לבית הספר. איך הבן אדם הזה בא לבית הספר? אני במקומו לא הייתי רוצה בכלל לדרוך שם. מהבוקר עד הלילה מחכים אותו וצוחקים עליו ומרביצים לו ולוקחים לו דברים ומושכים לו ועושים כל מיני דברים. המסכן הזה היה לו, אני אומר לכם, גייני גיהנום היה לבן אדם הזה. למה אף ילד לא היכל שיש כזה יצור מוזר. זה לא היה בתפיסה. זה היה סוף העולם. אם זוג הורים היה קורא להם שיש להם כזה ילד, היו הורגים את עצמם מרוב צער. בלי קשר לדת. שתבינו, היום, הוא רש בראש חוצות, מתגייש שיצא לו כזה ילד. לא סתם כתוב, אה? יצאו מהארון היום מכניסים בסרטים מצוירים כבר אמרתי לכם שטיפת מוח מגמתית מסיבית להפוך את כל הילדים לכאלה ייצורים זה שטיפת מוח מסיבית זה מתוכנן משקיעים בזה מיליארדים זה לא סתם בפרסומות בכל דבר ממש סדום ואמורה אז מציאות מציאות, יש איזה בחורה שחזרה בתשובה והיא עובדת באיזה ביזניס בשעות הערב. היא אומרת לי, אתה לא תאמין. אני עומדת בביזניס, כל החילונים שנכנסים מתחילים איתי. מה אתה חושב מתחילים איתי יותר, גברים או נשים? היא אומרת לי. אני אומר לה, מה? היא אומרת, פי עשר יותר נשים. סדום ואמורה, תל אביב. כמעט כולם שם סוטים. בירת הסוטים בעולם, זה תל אביב. אם הקב' יום אחד יחליט להנחית עלינו מכה כמו שהתורה מזהירה, שם תהיה המכה, אין בכלל ספק. אין מקום יותר גרוע מזה בעולם, סדום ואמורה, זה כמו טיילנד. בערך אותו רמה, לס וגאס, טיילנד, סן פרנסיסקו, אותו דבר, אותו דבר. הייתי בכל המקומות האלה, אני בא הולך, רואה, אותו דבר בדיוק. את האווירה או את התאומה באוויר, רק יש הבדל. בתיילנד כולם גועים. הקב". הוא לא בדיוק מצפה להרבה. מאז ומעולם היה שם כל מיני דברים לא מובנים. אבל במדינה של הבנים של הקב". שככה נהיה, זה ממש מידת הדין כרגע. ואני אומר לכם, חכו המצב לצערי הרב, אלווי שאני הייתי מדמיין, אלווי שהייתי טועה, אלווי. הלוואי שתוכיחו לי שאני טועה, אני אשמח מאוד להיות טועה אבל מה אני אעשה שאני מתעסק עם זה יום יום, שעה שעה כבר מעל עשרים שנה אני רואה את ההידרדרות היומיומית אני רואה כבר ילדות באיזה גיל כבר מתחילות לפשוע אני רואה בחורים מאיזה גיל כבר מתחילים לפשוע אני רואה מה הולך עם השטיפת מוח המסיבית הזאת אני רואה את רמת הלימודים בארץ, איך כל שנה היא הולכת ומדרדרת. פעם התלמידים הישראלים היו נחשבים תלמידים רציניים מאוד. היום, תסתכל, בתחרויות של הזה, אנחנו מגיעים כמעט בסוף. עוברים אותנו כולם. חוץ מערבים, כמעט כולם עוברים אותנו. זה מדהים מה שקורה פה. ולא נתפס בסכל. ברוך השם, יש פה הייטק. המוח היהודי פיתח הרבה הייטק. פיתח טלפונים, פלפונים, לפטאבים, ציוד רפואי, אפליקציות. הרבה אקזיטים יש פה. מה זה מועיל לנו כחיי חברה? בדרך כלל זה רק עושה את החיים שלנו עוד יותר פרוצים, ועוד יותר נגד השם. כל המוצרי האלקטרוניקה האלה, הם לא מקרובים בינינו לבין הכלוש ברוך הוא, כן? שבן אדם כולה הוא מכור לזה. היום אתה הולך בעולם, אתה נכנס לרכבת, יושבים שם מאות אנשים, כולם עם הפנים במסך. אין כבר חיי חברה, אין כלום. הבן אדם והטלפון שלו, זה העולם שלו. אין לו כלום בחיים יותר. אחד אמר לי, הנה, מה אתה מבזבז זמן על ספרים? מי קורא ספרים היום? הוא אומר, מי קורא ספרים היום? כשאנחנו היינו ילדים, תבינו, לא גדלנו בישיבות. כל יום הייתי גומר ספר. ספרים של מטומטמים, אבל הייתי גומר ספרים, חסמבה, צ'יפופו, קופיקו, דני דין, הסכנים יודעים על מה אני מדבר. אבל כל יום ספר, לפחות עברית למדנו לדבר. מי קורא ספרים? הוא צודק, אף אחד כבר לא קורא ספרים היום. אני מקבל אימיילים פה מחברי ישראלים בתיכון או אחרי צבא, כל מילה שנייה טעויות בכתיב, מדהים. הוא לא יודע לכתוב עם, עם א' או עם א', שיבושים נוראים. ממש פלא פלאי. מילה, אם אני מקבל את זה מרוסי, אז אני מבין, זה הולך חדש כמה שנים, אז אני מבין, בסדר, זה הגיוני. הולך חדש. אני מדבר על אנשים שנולדו פה. אתה לא מאמין, הבן אדם 20 שנה היה בבתי ספר, הוא לא ידע לכתוב מכתב, וזה עוד עם כל התיקונים של הטלפון. אז תאר לך בלי זה מה היה. איפה אצלנו היה כזה דבר, שגיאות כתיב? אני אומר לכם, היינו קוראים ספרים, ידענו לכתוב בלי שום טעויות. כשאני הייתי בבית ספר, היה בחור צ'יק אחד בכיתה חד, בבת ים, בבית ספר א' ד', גורדון, שהתחיל להשן סיגריות, כיתה ח' גיל 13-14 כל העיר בת ים רעשה וגעשה כולם דיברו על זה, כולם רעדו ממנו כל הורי זיר תיילת שלו תיזהר, תתרחק ממנו יצא לו שם של עבריין מסוכן כי הוא השן סיגריות בכיתה ח' זה היה לפני שלושים וכמה שנים, דור אחד אחורה דור אחד אחורה. שים לב איזו התדרדרות נוראית בדור של חילונים. רבותיי, כל הדוגמאות שאני נותן זה הכל מחילונים, כן? לא, אני לא מדבר על בני הישיבות. אני מדבר, אנחנו גדלנו חילונים פה במדינה. איזה רמה היינו לעומת הרמה של היום? אצלנו חילוני שישן בכיתה ח' שמנו אותו כפושה הכי גדול בעיר. ילד היום בן 13-14 שמאשן, מי שמסתכל עליו בכלל כפושע? לא רק זה. הוא עוד יושב עם אבא שלו בספה, רואה כדורגל, אבא, תביא סיגריה. שום בושה, שום בושה. הורים פה, למי שנשאר עוד סכל, כן? יש כאלה, השם ירחם, כבר המוח לא עובד. הורים פה נמקים כל לילה. יש לו ילדה בת 12-13, היא יוצאת לאיזה דיסקוטק בתל אביב, עד 4-5 היא לא חוזרת, מי יודע אם בכלל תחזור? מי יודע מה ישימו לה במשקה? מי יודע איזה ערבי המצא אותה והיא ייקח אותה לכפר? מי יודע איזה סמים ייתנו לה? זו הייתה המציאות היום. תאר לך איזה צער זה לגדל פה ילדה, ילדה שלך שב-13-14 יוצאת לדיסקוטקים, לא רוצה להגיד לך איך היא מתלבשת, ואתה יושב עכשיו בבית, ואתה יושב וחושב, מי יודע מה עכשיו עובר על הבת הזאת שגידלתי, שהיא קרואה על שם האמא שלי, על הסבתא, שהייתה צדיקה במרוקו, בפרס, לא יודע איפה, בעיראק, שהייתה מתה אם היה מישהו נוגע לה בטעות ביד, וכל רגע בודק את הצניעות ואת הדרך ארץ שלה וזה, ותראה את הנחדש שלה, מה נהייתה. ואבא יושב בבית ונעמק, ונעמק, וכמה, כמה, כמה בנות שלנו היום עם ערבים בכפרים פה, שישים אלף. שישים אלף. שמעתם כזה מספר? שישים אלף. והיום זה בכלל מילה גסה, מה שעכשיו אמרתי, עוד ישחטו אותי על זה בתקשורת. גזען. גזען. בכלל אני לא גזען. אני מודה, יש ערבים יותר מתורבתים מישראלים. יש גם ערבים יותר טובי לב. יש ערבים גם יותר מלומדים גם. יש ערבים גם מתלבשים יותר יפה, יש להם יותר קלאס, יש להם יותר כבוד להורים שלהם. הבנות שלהם לא מסתובבות כמו חלק מהבנות שלנו. אין לי שום דבר אישי נגדם. אני לא מדבר על הרוצחים ועל הצמאי הדם האלה שהורגים אותנו יום יום. אני מדבר על בן אדם רגיל. זה בכלל לא הסיבה למה אסור להתחתן איתו לא בגלל שאנחנו יותר טובים מנו לצערי הרב הרבה מהם הרבה יותר טובים מאיתנו זו האמת הכואבת כן יש להם יותר כבוד לדת למרות שהם עוקבים אחרי הקוראן אבל הרבה מהקוראן העתיקו מהתורה כן אבל עדיין גם היהודי הכי שפל בהיסטוריה הכי פרוץ הכי אלוב הכי גנב הכי רוצח הכי חלאה שאי פעם הכרת, אסור לו להתחתן עם הגוי הכי צדיק, גוי נביא, כמו איוב. איוב הצדיק, יש בתנך ספר איוב. איוב היה גוי. עכשיו איוב היה רוצה להתחתן עם הפרוצה הכי גדולה בתל אביב. אסור לה. יש בכלל ספק שאיוב פי מיליון יותר צדיק ממנה, אין שום ספק. איוב הוא בגן עדן. היא לא רוצה להגיד לכם איפה היא תהיה. ולמי אסור להתחתן עם מי? היא אסור לה להתחתן איתו. האם זה בגלל שהיא יותר טובה ממנו? מה פתאום. האם אסור לנו להתחתן עם הגויים בגלל גזענות? מה פתאום. אם היה גזענות, אז התורה לא הייתה מרשה לגויים להתגייר. אם עכשיו יהודי אבא לנאצי אומר לו, אני רוצה להיות ארי, להצטרף למפלגה של ליטלר וחבריו, היום קבלים אותו כיהודי? לא. למה? גזענים. אם יבוא עכשיו גרמני, יגיד, אני רוצה להתגייר, אני בן של אייכמן, רוצה להתגייר, והוא רציני, מגיירים אותו. מגיירים אותו. יש גם בנים של חמאסניקים שבאו להתגייר. יש אחד מהחיזבאללה התגייר. היה אחד משלושת הקודים של החיזבאללה. זאת אומרת, אתה רואה שזה בכלל לא חשור לגזענות. גזענות, אנחנו הגזע המובחר ואתם זבל. זה גזענות. אנחנו עושים מה שבראולם אמר לנו. אין לנו בחירה פה בנושא הזה. הוא אמר לנו, אסור לך להתחתן עם העמים. עם אף עם. לא אומרים לה שאתה יותר טוב מהם, חלק מהם יותר טובים ממך. אבל מה נעשה? אני רוצה לשמור על העם שלי כולו כיחידה אחת? אני לא רוצה שהוא יתערבב עם כל העמים. הרי כתוב בגמרא שכל העולם נברא בשביל ישראל. יש שלושה דברים בעולם שהם בעצם אחד. קוצ'ה, בריחו, אורייטה וישראל, חד הם. זה כמו משולש. אתה מוציא צלע אחד, אין משולש. כל אחד מהשלושה זה צלע. הקדוש ברכו זה אחד, עם ישראל והתורה. זאת אומרת, יוצא פה כביכול, כמובן כביכול, שאחד לא שווה בלי השניים האחרים. אף אחד. כי אם הקדוש ברכו היה לבד, בלי תורה ובלי עם ישראל, אז מה זה שווה? מי היה בכלל מבין מי זה הקדוש ברכו? כי לא היה את מילה הרשים אפילו. ואם עם ישראל היה בלי הקדוש ברכו ובלי התורה, אין לו שום ערך. הוא כמו קופים בג'ונגל, מה ההבדל? טום דבר, אכול ושתוקי, מחר נמות. בלי תורה, בלי ערכים. הגמרא אומר, זה מסכת עירובין. אמר רבי יוחנן, אם מלא ניתנה תורה, היינו לימדים דרך ארץ מהחתול והתרנגול. זאת אומרת, הם היו עדיפים עלינו. החיות יותר טובות, הכלב מכסה את הצועה שלו, החתול, תרנגול מפייס את אשתו. היו להם מידות יותר טובות. אז מזל שקיבלנו תורה שעכשיו בזכותה אנחנו מתעלים על החיות. מה שמה בלי תורה? אתה יותר גרוע מחיות. אני אתן לכם דוגמה. אריה שרצח זברא, או בן אדם שרצח את השכן שעשה לו רעש. שניהם רצחו, מי פושע ומי לא. האדם פושע והאריה הוא לא פושע. ראיתם פעם בית משפט להריות? אה? אולי ישלחו אותם קצת לבגץ פה שישפטו אותם, השמאלנים האלה אבל ראיתם פעם בית משפט לחיות? אין כזה דבר במקרה הכי גרוע קולים איזו חיה שהיא מסוכנת אבל אף כולם, כולם מבינים שאין מה לבוא אליה בטענות זה דרך הטבע אתם יודעים, מי יכול להגיד לי מה ההבדל בין אדם לבאמה, לחיה? ההבדל אחד יש בינינו לבין החיות, זהו מה אתם אומרים? אני לא מדבר מבחינה רוחנית, אני מדבר מבחינת הבחירה. כתוב, מותר לאדם מן הבאמה עין, אין לאדם שום יתרון על הבאמה, מלבד הנשמה הטהורה, שהיא העתידה לתן דין וחשבון. זאת אומרת, לאדם יש יתרון. מה היתרון שלו? יום אחד יהיה לו משפט. איזה מין יתרון זה? לא עדיף להיות הכלב של המעצב ההומו הזה אם נתן לחתול שלו 200 מיליון דולר? שמעתם על זה או לא? חתול הזה אין לו שום דאגות. מבסוט, קופץ למים, על הגלגלים שם, במדשאות, מסאז'ים, לוקחים אותו, מביאים לו אוכל מובחר. האוכל שהוא אוכל יותר מהאוכל שכולנו אכלנו ביחד במחירים. קונים לו דברים מיוחדים, ויטרינר צמוד, מה עוד? אך לחיים יש לו, אין לו דאגות, אין לו שיער לבן, לא מקריח, לא תקוע בפקקים של הילון, לא צריך לעבור את הבירוקרטיה פה, כל דבר קטן, לך, תביא, תחזור, תביא, אין לו את כל הסבל הזה, אין לו מילואים, אין לו חמאס, הוא לא צריך בג'נין, לשבת שש שעות מול המסך, או להראה איזה פטחניק שמתקיף, אין להם את הדברים האלה, אך לחיים יש לחיות. ואנחנו לא רק סובלים פי אלף יותר מהם, צובלים פי אלף יותר מהם, עוד בסופו של דבר אומרים לך, אל תדאג, לנו יש מזל, אנחנו עדיפים עליהם. למה? כי לנו אין משפט, יפוצצו לנו את הצורה. על זה שחילנו שבת. איזה מין תשובה זאת. ועוד, ממי זאת? זה מגדולי החכמים בהיסטוריה, חזל. אף אחד לא היה יותר חכם מהם. אין אנשים יותר חכמים מהם. כל התורה ברוורסם היו אומרים לך. כל התורה, כל ההלכה, כל הפסיכולוגיה, כל סוגיה פילוסופית, עומק המחשבה שלהם, אין לנו בכלל השגות. אין לנו השגות. אנשים חושבים חזל זה רבנים של היום, מהשכונה. לא יודעים מי אלה היו חזל. תראה מי היה רבי עקיבא, תראה מי זה רשבי, מי זה... עוד אלף שנה לא תבין. והם אומרים לך, אתה יודע מה היתרון שלך? שאתה בסוף תעמוד למשפט, כי לך יש נשמה אלוקית. אז הבן אדם היה עונה, מחילה מקוותכם חכמים. אני הייתי מעדיף להיות קוף. אוכל קוקוס, בננות, בוטנים, קופץ על העצים. יש לו אישה, גורים, לא צריך לחטל אותה, אין לו הצעות. קופץ למים, עושה סלטות על העצים, צלמים אותו כל יום. דוגמן. דוגמן, כל העולם באים, צלמים אותו כמה צומת לב הוא מקבל. איזה חיים יש לה כופים? ראיתם פעם, הייתם פעם בברונקס זו? גם חיות של ניו יורק בברונקס? שם יש חיות משני צידי הגדר. המבין יבין. בקיצור, אני שואל עלכם, נו, בואו נהיה רציניים רגע. אז איזה יתרון זה? אלא מי אמר לך שמשפט זה דבר רע? משפט שלוקחים אותך פה, מישהו תובע אותך פה בבית משפט חילוני זה חייב להיות רע כי במקרה הכי טוב תישאר במצבך הקיים או שתצא חף מפשע ויתנו לך ללכת או שיתנו לך עונש כבד אבל זה ודאי לא דבר טוב אף אחד לא שמח להיטבע בבית משפט אבל מי שנטבע ביום מותו זה לא אותו דבר כי פה יש שני צדדים למטבע כמו שאתה יכול לקבל עונש חמור אתה יכול לקבל שכר עצום מי אמר לך להיות רשע? מי אמר? מי אמר לך להיות רשע? תהיה צדיק אז המשפט זה יתרון אתה מסתכל על זה, וואו, משפט, מי יודע מה יעשו לי. אתה בחרת להיות ראשה, אז נכון, אתה צודק, לך זה באמת לא יתרון, היה עדיף שתהיה כוף. אבל באותה מידה יכולת להיות צדיק יסוד עולם, יכולת להיות חכם עובדיה, מיליארדים של מצוות כל חודש לחשבון, כפול 93 שנה. אז המצבך היה טוב מאוד, איזה כיף שלי יש משפט. מזל שאני לא כוף. אם הייתי כוף, מה הייתי מקבל על התורה שלמדתי? אבל זה לא מה שרציתי לומר. מי יכול להגיד לי הבדל אחד בין האדם לבאמה? לבאמה יש בחירה או לא? אני אומר שלבאמה יש בחירה, כן. בטח שכן. אתה מביא לכלב עכשיו טונה ואתה מביא לו גבינה. הוא מסתכל, מריח פה, מריח פה, אחד יבחר טונה, שני יבחר גבינה. כלב, למשל, הוא רואה אש, רואה איך סכנה, בורח. רואה חתול, רץ אחריו. נכון, זה אינסטינקט. אלה אינסטינקטים. אבל עכשיו אתה מביא לכלב, כלב זכר, אתה מביא לו שתי נקבות. הוא בוחר עם איזה מהם הוא רוצה להיות, לא? הוא מחזר אחרי זאת ולא אחרי זאת. אז אתה רואה שיש לו בחירה. זה לא אינסטינקט, זה בחירה. מה ההבדל בין... אנחנו בוחרים, גם הכלב בוחר. הכלב עכשיו בוחר אם בלו ללכת לשחות, להיכנס למים. פתאום הוא קם, היה רובץ כמה שעות על הפשע, החליט להיכנס לשחות קצת. אז הוא בחר. לא, זה לא אינסטינקט. אין אינסטינקט שכלב ילך עכשיו לשחות, הוא בוחר. נכון או לא? כלב בוחר עם מי הוא רוצה לשחק. יש שני אנשים, שני אחים, אחד אוהב את השני, לא. בא אחד, הוא לא משתף פעולה. השני בא, קופץ, מתלהב, קופץ עליו, הולך לשחק איתו. אתה רואה שיש לו הבנה, מבין עניין? כלב יש לו גם GPS יותר טוב משלנו. הוא יכול למצוא את המקום שהוא איבד, 60 קילומטר אפילו. מכוש הריח. יש להם יתרונות, שלנו אין. אני אגיד לכם התשובה. התשובה היא, הכלבים בוחרים, אנחנו בוחרים, כל החיות בוחרות, אבל יש דבר אחד שהוא שונה בינינו לבין החיות. אנחנו הזן היחיד בטבע שיכולים לבחור דבר נגד רצוננו האישי. זה אין אצל החיות. מה פירוש? כלב רואה עכשיו משהו שהוא אוהב ומשהו שהוא שונא. תמיד ילך למשהו שהוא אוהב. אף פעם הוא לא ילך למשהו שהוא שונא. אף פעם. הוא תמיד ילך לדבר שמושך אותו, אם זה סוג של אוכל, או לנקבה הזאת ולא לשנייה. תמיד, מה שהוא אוהב, מה שמוצא חן בעיניו, זה מה שהוא רוצה. בן אדם, יש לו רצונות משל עצמו, אבל יש לו גם תורה. והתורה אומר, זה אסור, אל תיגע. הוא מת לעשות את זה, ממש מת, משתוקק, מתהווה. אומרים לו, למה אתה לא עושה? אסור, מה אני אעשה? יושב הרחוב אמר, אסור. אז הוא בוחר לעשות נגד רצונו. זה רק אצל בני האדם יש. עובדה, גם חילונים. כמה חילונים היו רוצים לחסל את הבוסט שלהם? ממרר להם את החיים יום ולילה. למה הם לא עושים את זה? פוחדים לשבת, 30 שנה במעשיו. יש להם אישה, ילדים, מה? עכשיו הם יושבים בצוהר 30 שנה? אם לא היה בצוהר, אם היו אומרים לו, אתה הנה, קח כרטיס, אתה פטור. פטור מהחוק. הנה, כך. בדרך כלל הוא לא מאמין בבורא עולם, אז לא אכפת לו, אין לו פחד מן הדין. אומרים לו, הנה, אתה יש לך כרטיס, מאיך קוראים לו היועץ המשפטי לממשלה? מנדל בליט. שומעים? מנדל. כך, הנה, מנדל נתן לך פטור. וואה, הנה חתימה שלו. היה לו מקום, הוא הולך לחסל אותו. נראה לי את החיים עשרים שנה, איזו הזדמנות, לפני שהתחרטו. מה אתה רואה? שעד היום הוא לא עשה, הוא בחר לעשות נגד רצונו, בגלל שהוא ידע שהוא ישלם מחיר. זה דרך אגב כל התורה, למי שלא הבין. אתמול קראנו פרשת בחוקותיי. פרשת בחוקותיי זה מיני תורה. זה מסביר לך בעצם את כל הקונספט של התורה. כל הרעיון של התורה. אם תעשה, תרוויח. לא תעשה, או שתעשה הפוך, תפסיד. אין כזה דבר ביהדות, בחירה חופשית. אין. יש בחירה. אבל היא מעולם לא הייתה חופשית. אתם מבינים את ההבדל בין בחירה לחופשית או לא? בחירה, כשאתה אומר לבן אדם בחירה חופשית, אתם יודעים מה זה בחירה חופשית? אתה רוצה לבוא לעבוד, תעבוד, תרוויח. לא תבוא, לא קרה כלום, לא הרווחת, תשארת במצבך. זה נקרא בחירה חופשית. בא לך, תעשה. לא בא לך, תשאר במצבך. מה זה בחירה? בוא לעבוד, תקבל 100 דולר ליום. לא תבוא, תפסיד 100 דולר ליום. זו לא חוכמה, חביבי. אתה עובד פה בחברה, אתה צריך לבוא. לא תבוא, כנס. 100 דולר מורידים לך ממשכויות שלא באת. עכשיו, אתה קם בבוקר, אין לך חשק ללכת. אין לך חשק. רק מה, רק מה. אתה אומר, וואו, אני עכשיו אפסיד 100 דולר. מכריח את עצמך להתלבש, בעל כלכך אתה הולך. אבל אם לא היית אפסד של ה-100, אתה אומר, טוב, לא נורא, אז אני לא ארוויח 100. תן לי לישון. נשאר במצבי טוב לי. זה ההבדל בין בחירה חופשית לבחירה. ובתורה לעולם לא היה ולעולם לא תהיה בחירה חופשית. אין כזה דבר. כל פעולה בחיים זה או שכר או עונש. כל צעד בחיים זה או שכר או עונש. תלוי לאן אתה הולך. אתה בדרך למשחק כדורגל, כל צעד זה הונש. אתה בדרך לשיעור תורה, כל צעד זה מצווה. כי אתה כבר התחלת את המצווה, אתה בדרך למקום של תורה. אתה בדרך לעשות חסד, כל צעד זה מצווה. אתה בדרך לעשות עבירה, מהרגע שיצאת לדרך התחילה העבירה כבר. לא סתם כתוב בגמרא, יושב בטל כמת דמי. דם שיושב סתם, לא עושה כלום, נחשב כמו מת בזמן הזה שהוא יושב. למה? הוא לא מרוויח כלום. החיים שלו נשרפים. יושב, לא עושה כלום. יושב, בטל, כמת דמי. למרות שיש מצבים שאם אתה יושב, בטל, אתה תקבל על זה שכר. מי יכול לתת לי דוגמה? זה נכון, זה פשוט. אבל אני שאלתך שאלה. אם בן אדם נמנע מלעשות רע, נמנע מלעשות רע, יכל להזיק למישהו, יכל להזיק למישהו, דוגמה, דוגמה, עכשיו מישהו קיבל סכום כסף גדול, ככה, בוכטה של כסף, והוא הניח אותו רגע על השולחן, הבן אדם הזה יכל עכשיו עם אמצית לסרוב את הכסף, והוא לא שרף, מגיע לו איזה שכר שהוא לא שרף או לא, אם תגיד כן, אז כולנו מיליארדרים בשמיים. לא, אבל הוא מדבר על יצרות. כולנו מיליארדרים, כי כל שנייה שלי ידנו מישהו שיכולנו לעשות לו נזק. אז לא עשינו, וואו, כמה הרווחנו? עברנו את משה רבנו מזמן כבר. עצם המחשבה יש לו... עצם זה שאתה אומר, מספיק שיכולתי להזיק לך. עכשיו אני הולך ברחוב, 50 איש הולכים לידי. אני יכול להכניס לכל אחד מעמק רוף. לילדים לפחות. אז אני לא הכנסתי לעמק רוף, אז מגיע לי שכר? עצם המחשבה? כתוב, כתוב, נפש רשע היוותה רע. מי אומר את זה? שלמה המלך. שלושת אלפים שנה. מה לעשות שחזל חולקים עליו? חזל אומרים הפוך. חזל אומרים לפום צהרה אגרה. כמה שיותר קשה לך להתגבר על העבירה והתגברת, כך שכרך יותר גדול נמצא שהתאווה לעשות עבירה היא לא עבירה. אתה מקבל על זה שכר שלא הלכת אחר תאוותך. אבל לפי שלמה המלך, עצם זה שיש לך תאווה, אתה כבר רשע. נפש רשע, איבדה, כוונה מתאווה. איבדה רע, מתאווה לרע. מי צודק, חזל או שלמה המלך או שבעצם אין מחלוקת ביניהם? ברור שחזל לא יחלקו השלמה המלך, זה פשוט, נכון? זה אתם כבר הספקתם להבין, לא? שהאחרונים לא חולקים עליה שהיו לפניהם. ועוד במיוחד על החכם שבאדם שכל המצוות, הוא ידע שלושת אלפים סיבות לכל מצווה, חוץ מפרה אדומה. שם הוא הודע שהוא לא הבין את המצווה הזאת לעומק, לא הבין את ההיגיון שלה. דרך אגב, אני מאוד שמח ששלמה המלך לא ידע מצווה אחת מתוך תריאג מצוות. מי יכול להבין למה אני שמח? אפשר להשיג דעת היום בשביל... שלמה אמין לך כי אני יכול היה להשיג. אתה רואה שהוא השיג דעת עליון בהרבה דברים. בלם השיג דעת עליון. בלם כתוב עליו מפורש, שיודע דעת עליון. מפורש. למה אני שמח? אני אתן לכם רמז. יש כמה פעמים בשעס או בחומש שרשי כותב ולא ידעתי מהי. כמה פעמים, אולי אפילו לא אחוז של אחוז, על כל אלף סוקים שהוא פירש, אולי אחד לא ידע, אולי על כל אלפיים, לא יודע. אבל כמה פעמים, לא הרבה. רשי כותב, ולא ידעתי איך אני, או לא ידעתי מהי, ולא ידעתי למה כתבה. למה זה כתוב פה, מה הכוונה, מה הוא רוצה להגיד. אז אני מאוד שמח שיש כמה רשי שהוא לא ידע. למה אני שמח ששלמה לא ידע מצווה אחת ושרשי לא ידע? זה גם בלי זה ידענו שהם בני אדם, אנחנו לא מטומטמים, יודעים שהם לא הקב". רגע, רגע, קפצת לנושא אחר ככה, ככה חופשי, ככה חופשי, קפצת לשאול, נו. -הוא אומר שדת של דוד המלך, למרות שהוא טעה, הוא ידע שהוא טעה, יש בזה גדולה. עצם יהודך יודע שאתה לא יודע. הכול יש בזה גדולה, ושאיזושהי הבנה שהקבל ברוך הוא, איזו תמונה קורה, ואנחנו ככה קוראים... יש איזו עמרה מפורסמת. לטעות זה אנושי, למכול זה אלוקי. שמעת על זה? הרבה שמעתי את זה פה בארץ, מהאנשים. אבל אני לא על זה מדבר. למה אני שמח ששלמה המלך מודה שיש מצווה אחת שהוא לא יודע אותה, את הסוד שלה, ושרשי פה ושם הוא אומר שהוא לא יודע. למה אני שמח? לא, זה הוא אמר, הוא אמר את זה. טוב, לא ירדתם לסוף דעתי. לא, יש לי טיסה, רבותיי, אין זמן. אה? אנחנו ידענו שהוא לא אלוקים, מה חשבנו שרשת אלוקים? שותה מי שחושב שהוא היה אלוקים. התשובה היא פשוטה מאוד. כולנו יודעים שהאנשים האלה היו אנשים מאוד מאוד ישרים. ואתה רואה שהם לא ידעו, הם אמרו, אני לא יודע. מה שם כל שאר הפעמים שהם כתבו משהו? כל מאה אחוז הם ידעו. לא כמון הומנחשים וכותבים, יאני יודעים. יאני, מורח לך איזו תשובה, וואו, איזה יופי. אם זה אמת או לא, כבר נראה בעולם הבא. הם לא כתבו סתם משהו, אלא הם כן היו אלף אחוז בטוחים. אז על הכמה פעמים שכתב ולא ידעתי מה היא, מה אשמה כל שאר הפעמים בוודאות הוא ידע. לא ניחושים. זה לא משחק הניחושים. הבנתם? לכן זה מחזק מאוד את כל שאר הפעמים. אומרים את זה כל בוקר בתפילה, מה שאני אמרתי. מי יודע איפה. כל בוקר אומרים את זה בתפילה. כל היוצא מן הכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל יצא. הכמה פעמים שאתה רואה פה ושם שרשי לא ידע, זה הרי יוצא מן הכלל. הוא לא בא ללמד על עצמו שהוא לא יודע. זה פשיט, היודעים שאנשים לא יודעים. אלא הוא בא ללמד על הכלל שכל שאר הפעמים שהוא כתב, תסמוך עליו בעיניים עצומות. רשי כבר מופיע במילה הראשונה בתורה. בראשית התורה מתחילה בבית מסתיימת בלמד תורה שבכתב ממה מתחילה? איזה אות? מממתי ודיברת במבט בראשית, מהם מתי? תורה שבכתב, תורה שבעל פה. מי יודע איפה כתוב בתורה שיש יותר מתורה אחת? יפה מאוד. נתתי לכם שאלה קשה, ממש. זה היה מאתמול מהפרשה. זה הזכיר לי איזה מעשה שהיה, היה איזה מעשה עם הרב שח בפרונוביץ', בישיבן פונוביץ', הרב שחר אז בזמנו היה ראש הישיבה. אז פעם אחת הוא ירד לרחבה, לישיבה, והוא ירד לישיבה ובא לאיזה בחור שם ושאל אותו, תגיד, איפה כתוב בשעש כך וכך. שאל אותו איזה שאלה קשה. שאל אותו איזה שאלה, שאלה קשה מאוד. התלמיד הזה קם, הביא מהספרייה איזה, איזה גמרה, היא ראה לרב שח איפה זה. כל הישיבה התפלאו. מה קרה פה? בא העוזר שלו, אומר לו, כבוד הרב, מה זה היה? ברור שאתה ידעת איפה זה. הוא אומר, אני אגיד לך מה היה. הבחור הזה, שבועיים לפני, יצא עם איזו בחורה לשידוחים, ונקשר בה מאוד, וחשב שכבר אוטוטו הם מתחתנים, ובשנייה האחרונה זרקה אותו. היא אמרה, אני לא רוצה. זה נשבר, נכנס למיטה בדיכאון, בקושיקה, לא בא לתפילה, הוא אשמה החיים. שאלתי את החברותה שלו איזה גמרה אתם לומדים עכשיו אמר לי איזה גמרה איזה דף למדתם עכשיו אמר לי את הדף בכוונה רציתי להיות בטוח שאני אשאל אותו משהו שהוא למד היום לא לפני שנה שישכח וידעתי שאם אני אבוא עכשיו ואישאל אותו שאלה מיד כל בני ברק ידברו שהרב שח שאל את הבחור הזה שאלה בגמרה יעמדו עשרות בתור להשתדך איתו. איך שבאמת הוא שאל אותו את השאלה, שבועיים אחרי התארס. הציל לו את החיים. למה? הוא הבין, רעת הנולד. פעם היה איזה ראש ישיבה, הוא גם כן הציל מישהו, אבל בצורה קצת שונה. ביום ההירוסין של הבחור, הראש ישיבה קם ואמר, רבותיי, אני רוצה לקחת את הקרדיט על השידוך. אני סידרתי את השידוך, השטחן נבעל. פחד שלוקחים לו את הקומיסיון. סליחה, כבוד הרב, מכילה, זה אני סידרתי את השידוך. אל תדאג, אל תדאג, אתה תקבל את הכסף, תירגע. אבל אני באמת השטחן. איך? חתן, נסתכל, אף אחד לא מבין מה שריח הרב לשידוך. אומר, הבחור הזה בא אליו, אומר לו, כבוד הרב, מציעים לי איזה שידוח, לא מתאים לי. עוד פעם, עוד שידוח, לא מתאים. עוד שידוח, לא מתאים. כל שידוח זורק. לא מתאים. לא גבוהה מספיק, לא נמוכה מספיק, לא זה, לא. כל דבר לא מתאים לו. בסוף הרב אומר לו, יש לי בשלך שידוח נפלא. אחורה, צדיקה, טובה, התגרשה. גרושה. אומר, מה? גרושה? מה, אני לא גרוש. למה מביאים לי גרושה? מה, חסר לי משהו? שתתחתן עם גרוש. טוב, טוב, סליחה, חשבתי אולי תהיה מעוניין. בכל זאת, צדיקה וזה. לא, כבוד הרב, מה, זה פוגע בי, מעליף. אחרי כמה זמן, הוא בא ואומר לו, שמע, יש, יש, יש בחורה, משהו, כליל המעלות. עם ייחוס, הכול, רק יש בעיה אחת. מה? היא בעלת מום. צולעת, מסכנה. רגע נחל קצת ארוכה יותר. אז הוא כבר נהיה עם דמעות בעיניים. מיד הלך לשידוך שהוא זרק לפני שבועיים והתארס. אז הרב בא לשידוכים, אומר, תגידו לי תודה. אני עשיתי לו תרגיל. ראיתי שכל שידוך שמציעים לו לא טוב, לא טוב, לא טוב. באתי סתם. עכשיו הוא גילה את הסוד. אמרתי לו, יש לי בשבילך גרושה. הוא נבעל. יש לי בשבילך צולת. הוא נבעל. מיד רץ. אמר, איפה, איפה היי? לפני שגם זה לא יהיה. ככה זה בן אדם. בשמיים הוא. צריכים להוריד אותו לארץ. כל אחד חושב, מגיע לי, חייבים לי, בשבילי נברא העולם. כולם פה לשרת אותי. כגודל הציפיות, כך גודל האכזבות. זה כלל חשוב מאוד בחיים. כמה שיש לך יותר ציפיות מאנשים, המכה שהן ייתנו לך תהיה יותר כואבת. כמה שיש לך יותר ציפיות מאשתך, שהיא לא תעשה את מה שאתה מצפה, תתחזב מאוד, אז יהיו לך בעיות בשלום בית, או עם הילדים שלך, או עם ההורים שלך, או עם האבא של אשתך. ציפיות. יש איזה אחד התחתן, השטחן פימפם לו חודשים לפני השידוך, אבא שלה מיליונר, אבא שלה מיליונר, אתה תוכל לשבת, ללמוד וזה, אומר לו, אבל קראי, יש לי את כל מיני בעיות, יש לי את הזה והיא לא שומעת, ויש לה מום וככה, והיא לא כל כך יפה, לא חשוב, מה זה כל זה, העיקר שתוכל לשבת, ללמוד. הוא אומר, טוב, אבא שלך, הוא אומר, אבא שלה ידאג לה הכל, דירה, הכל, רק, שב, תלמד. טוב, יום אחרי החתונה, הוא קם בבוקר, כוזר משחרית, שעה עשר, יושב עם העיתון, קנה עיתון דתי, שם רגליים על השולחן, היא באה, אומרת, לומבוינה, מה זה? מה, אתה לא הולך ללמצוא עבודה? הוא אומר, עבודה? בשביל מה את חתנתי איתך? אבא שלך מיליונר. מה? איזה מיליונר? אבא שלי נהג אוטובוס, מה מיליונר? מה? הוא לא מיליונר? מה, פתאום, מסכן, הוא לא גומר את החודש, הוא מתקשר לשטחן. הוא אומר לו, מה זה? אמרת לי שהוא מיליונר? הוא אומר, תשמע, אמרתי לך שהיא לא כל כך יפה, צדקתי? כן. אמרת לך שהיא לא שומעה טוב? צדקתי. אמרתי לך שהיא בעלת מום? צדקתי. אז דבר אחד לא צדקתי. אז מה קרה? כן? מה זה שטחן? ראשי תיבות, שקר דובר, כסף נוטל. לא כולם כמובן. יש שותחנים, לא אכפת להם מהכסף, יבוא, יבוא, לא יבוא, לא יבוא. יש איזה אחד, רצה לעשות צחוק מהחבר שלו. לעשות צחוק מהחבר שלו. אמר לו, השותחן אמר לי שתלך לכתוב את כך וכך, ותכיר את ההורים של הבחורה, ואם הם יאשרו, תוכל לצאת איתה. סתם, לעשות מנו צחוק. חבר מהישיבה. והחבר הזה הלך באמת בתום ליבו, דופק בדלת, שלום, כן? השטחן שלח אותי בקשר לבת שלכם וזה, שדברו איתי קצת וזה. השטחן שלח אותך, לא הבינו מה הולך פה. עכשיו הוא כבר בדלת, לא נעים. הוא אומר, טוב, כנס, שב, תעשי לו תה וזה, דיברו. ראו שהוא בחור נחמד. אמרו, טוב, אנחנו נחזור אליך. בקיצור, התחיל לצאת עם הבחורה, נתפס. עירימו לחיים. עכשיו הנוחל בחוצפתו בא לבקש דמי שידוך. זה שאיך אומרים בארץ, הסתלבט עליו. מגיע לו או שמגיע לו שתי סתירות. מה אתם אומרים? אני אשאל אתכם כמה קושיות, תראו. עוג, עוג. הוא התכוון לטוב או לא? כשהוא בא להגיד לאברהם על שרה, הוא התכוון לטוב? הוא רצה שאברהם ימות כדי שהוא ייקח את שרה לעצמו. בסופו של דבר יצא מזה טוב. אז כתוב שהצאצאים שלו, כל מיני, קיבלו על זה שחר. המן. שבא להרוג את כל עם ישראל. היא תכוון לטוב? לא, היא תכוון לרצוח את כולם. כתוב גדולה, שרת הטבעת שהסירה חש וראש ונתן לאמן יותר מ-48 נביאים ו-7 נביאות. חמישים וחמישה נביאים ונביאות שהתנברו מהקדוש ברוך הוא, לא השפיעו על עם ישראל כל כך כמו הטבעת שהאמן קיבל, ההיטלר הזה, לחסל את כל היהודים. כולם חזרו בתשובה כי הדרך הכי יעילה בעולם להתשתנות זה פחד. לא רק בדת, בכל דבר, בעבודה. הבוס קורא לך לשיחה, אתה יותר מדי מאחר. עוד איחור אחד, אני מעיף אותך. נגמר הסיפור, אתה כבר לא מאחר. אתה צריך את הכסף. מה גרם שאתה לא מאחר? פחד. מה הציל אותך? פחד. מה הציל לך את הנישואים? פחד. מה הציל לך את הילדים? פחד. בזכות מה יש לך אוכל? פחד. לא היה פחד, היית ברחוב. הפחד מניע. כל פעולה ופעולה בחיים מונעת מפחד. הכל, איך שאתה נוהג בכביש, באיזה שעה אתה יוצא מהבית, כל דבר שאתה עושה, מה אתה לובש, מה אתה מתלבש, אתה הולך למקום מסוים, אתה פוחד מה יגידו, יש מקומות שאתה מתלבש בצורה מסוימת, ויש מקומות שאתה מתבאש להתלבש ככה. נכון? תהלו איפה אתה הולך, אז אתה רואה שכל הזמן אתה מונע מפחדים. אתה פוחד מה יגידו, אתה פוחד ככה ואתה פוחד ככה, כל הפחד. אתה פוחד מה הרב יגיד, אתה פוחד מה החבר'ה בבית כנסת יגידו, מה אבא של אשתך יגיד, מה אבא שלך יגיד, מה אשתך תגיד, מה בעלך יגיד. כולנו מונעים מפחדים, וזה דבר טוב מאוד, אין מה להתבייש. פחד זה אחד הדברים שהקב' ברוך הוא מאוד מעוניין בו. דוד המלך כותב מפורש, סמר מפחדך בשרי. הבשר שלי חידודים חידודים, צמרמורות מרוב פחד. אני רועד ממך, מה תעשה לי ביום הדין. דוד המלך, אנחנו, ברוך השם שלנו, תעודת ביטוח. איך אומרים? פרסונל גרנטי. תעודת נכה. שומעים? יש לנו ביטוח מגדל. שם אולך חותם, אין לך מה לדאוג. יש לך כיסא בן רבי עקיבא לרבי שמעון בר יוחאי על הבמה בגן עדן במרון סידרו אותך ליד כל הרבז בעולם הבא כמה שאדם יותר שוטה ובור ככה הוא פחות פוחד מהשם כמה שיותר חכם כל פעולה ופעולה הוא רועד שלמה המלך כותב אשרי אדם מפחד תמיד רבי נחמן מברסלב כותב שאין שום דרך לעבוד את הקדוש ברוך הוא אלא על ידי עירת ההונש אפילו הצדיקים הגדולים צריכים להירת ההונש. אם רבי נחמן מברסלב אומר את זה, אז כאן בחומר כל שאר הצדיקים, כן? כי ברסלב זה כביכול הסמל של האהבה והחופש והריקודים, וביום הדין, בזמן שאנחנו בוכים ורועדים, הם רוקדים על השולחנות. לא יודע, או להם יש יום הדין שונה ממה שאני רגיל. בישיבות שאני הייתי, אף פעם לא ראיתי שביום הדין רוקדים על השולחנות. אצלנו בוכים ורועדים ובלחץ מאוד מכל השנה. ראש השנה. כן? לא ביום הדין. כתוב ביום הדין, יום הדין, יום הדין זה ההיתקה בשופר, בעיר, והעם לא הכרדו? שתוקעים בשופר ואנחנו לא חרדים? מה, עכשיו בן אדם בא לבית משפט, עומד מול שופט גוי, מיסטר ג'קסון. ג'אג' ג'קסון, פליז. פליז רייז. עומד, רועד. איך שנכנס ג'אג' ג'קסון? מפעיל את הפלאפון שלו, וקורלא על השולחן. ככה. מה יעשה לו ג'ד ג'קסון? יוסיף לו עוד עשר שנים לפסק דין, על החוצפה שלו. אתה בא אצלי בבית משפט לרקוד, נכניס לך סטירה, יעיף אותך לאלף הזזל, טיפש. מה אתה רוקד עכשיו? עכשיו זה הזמן לפקוט, לצרוח, למכילה. ראש השנה, כיפור, תפילת נעילה, כל הצדיקים על הרצפה בוכים, שלוליות של דמעות. מה עכשיו זה כל דבר בחיים יש את הזמן יש זמן לרקוד ויש זמן למעגלים זה עושים אצלנו במוצאי כיפור שנחתם הדין נגמר הכל איך שנגמר תפילת ערבית עושים מעגלים ריקודים איך אומרים בטוחים שהשם קיבל את תפילתנו אבל בזמן הסליחות סליחות פחד מוות מה זה הם מת הדין זה ימי הדין כל דבר, רבותיי, בחיים תזמון זה דבר מאוד חשוב. ראינו בפרשה שלנו אתמול. ונתתי גשמכם בעיתם. זה לא מספיק לתת גשמים. בעיתם. אם זה לא בזמן הנכון, זה לא שווה. במקרה שלנו, בעיתם זה לילות שבת. יום שישי שכולם בבית, בקידוש, לא מסתובבים ברחובות. אז ניתן את הגשם על שאף אחד לא יתרתב. אבל בהתאם הכוונה גם בזמן של היבול. אם זה יבוא יותר מדי אחרי סוכות, הלכה העונה. אם זה יבוא יותר מדי לפני סוכות, גם כן הלכה העונה. תמיד הגשם הראשון בא באזור סוכות, זה טוב, טוב לחקלאים, זה זמן טוב. היה עכשיו איזה עיכוב או שבא יותר מדי גשם, כל האגווניות, כל הפלפלים, הכל נעס. מיליונים של דולרים נזקים. הם מתפללים, החקלאים, שיבוא הגשם בזמן. אז נחזור לעניין. בתורה כמה פעמים כתוב לאובת השם? מי יודע? כמה פעמים? תשע פעמים. תשע פעמים. כמה פעמים כתוב לפחד מהשם? ויראה אתה מאלוקך להבא ולהירא את השם. ראשית חוכמה, עירת השם. לתורה, לא בתנ״ך. בתנ״ך יש עשרות פעמים, אני מדבר בתורה עצמה. כמה פעמים כתוב עירה, פחד, עירה? שמונה עשרה פעמים. תשע פעמים אהבה, שמונה עשרה פעמים פחד. ומתוך השמונה עשרה פעמים חלק זה עירת הרוממות, וחלק זה עירת העונש. עירת הרוממות זה שהצלחת סוף סוף להבין עם מי יש לך עסק. למשל, אתה עכשיו איזה טירון בבסיס, בבסיס צבאי, נכנס אחד על אזרחי, אתה לא יודע מי זה, צמחה ככה, בחורצ'יק, תזיז לי פה את הרכב בבקשה, שאתה לא יודע מי זה, תזיז אתה, מה, נפרע הרשך? לא אומר כלום, פשיח ללכת, נכנס לביטן, אחרי דקה יוצא אלוף משנה, מדהים. איכשהו יוצא, מה אתה עושה? שיר למה, הלו, עשה עיניי להריד והיי, יבוא עזרי, הלך עליי, הלך על חיי. אם אתה חכם, מיד אתה רץ אליו, סליחה אדוני, איפה בדיוק אתה רוצה את האוטו? לפני שבטעות ייזכר, כן? מה השתנה? הבנת אם יש לך עסק. לפני זה לא הבנת. זלזלת. עכשיו הבנת. התחלחלת. זה מה שהתורה אומרת. תביני מי יש לך עסק. אני לא חבר שלך מהתירונות. אני ה' אלוקיך. אני ה' אלוקיכם שרוציתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים. בשביל מה רציתי אתכם? תשימו לי עגילים בגבות וזנבות של סוס וכל הגוף קשקושים של גנון, כל הגוף שלך קשקושים וקעקועים, בשביל זה הוצאתי אותך ממצרים שתהיה לי גוי, אמורי, כנעני, זה יש לי בלי סוף עם קשקושים. כל גוי שני זה עם הקשקושים האלה, בשביל זה הבנים שלי גם כן ככה, כל דבר שרואים אצל הגויים רצים לחכות אותם, בשביל זה הוצאתי אותך ממצרים, הרי כתוב מפורש כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, זה תרועבת השם מה אתה עושה לי את מה שהגויים עשו כל מה שהגויים עשו עושה לך פה בתל אביב פה בכל עיר שוכחים שאני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים יש לה פסוק כזה המשך להיות לכם לאלוקים זו כל הסיבה שהוצאתי אתכם לא בשביל להכיל אתכם ולא בשביל שהשתשמינו ולא בגלל שיהיה לכם בניינים יפים ווילות יפות ומכונית יפה וכל השטויות האלה, לא בשביל זה לא בשביל זה הוצאתי אתכם לא הוצאתי אתכם ממצרים שתלמד לברות בכדור ותצרח כמו משוגע שהכדור נפגע ברשת, לא בשביל זה אם זה מה שאתה רוצה להיות, הייתי משאיר אותך במצרים, הם קראו להם ככה. שייר איתם, תהיה כמו אותם. אני הוצאתי אותך משם והולך אתכם קוממיות. מה זה קוממיות? לחופש. מה זה חופש? אין בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה. החופש היחיד בחיים זה לאלה שעמלים בתורה. אין שום אדם בעולם שיש לו חופש. כולם עבדים של היצר הרע. בעולם הזה החילונים כל הזמן אומרים, אוף, חרדים, הכל אסור, אסור, אסור, אסור. זה בדיוק הפוך. זה החרדים צריכים להגיד, אוף, בעולם הזה החילונים מסכנים, הכל אצלם אסור, אסור, אסור, אסור. מה זאת אומרת אסור? כמו מעשר. שקובלים לך את הידיים. חילוני אוהב את של הסיגריה, חילוני אוהב את של הגרס, חילוני אוהב את של הכדורגל, של השחקנים, של הדוגמניות, חילוני אוהב את של העבודה, של הכסף, חילוני אוהב את של כל מיני דברים שהעולם ממציא. כל מודה חדשה שיוצאת, כולם רצים כמו טורקים לחכות. אין להם אישיות משל עצמם. אדם חכם, הוא בוחר מה לעשות, לא הולך אחרי העבל. כתוב, והלכו אחרי העבל והיבאלו. והלכו אחרי העבל והיבאלו. בן אדם צריך להגיד לילדים שלו, שבאים החבר'ה שלך ומציעים לך סיגריה, תעיף להם את הסיגריה, אל תתקרבו אלי עם זה. מה, יאללה, בוא תהיה כול. כאילו למה השנים, איזה מין, מה אתה, תגיד להם, כולכם אפסים, אני לא אפס כמו אתכם. ככה תענה להם. אין לכם עמוד שדרה, אין לכם אישיות. אין לכם. כמו בימות, בימה רואה, כולם הולכים אחריה. אני לא אקמתכם. אני אחליט בעצמי מה טוב לא. זה לא טוב. לא רוצה סמים, לא רוצה סיגריות, לא רוצה קשקושים בכל הגוף, לא רוצה בעוד חמש שנים לפקוט שעכשיו צריך לנקות את כל הגוף מכל הטמטום הזה שעשיתי. לא רוצה. אני כבר לא מדבר, עכשיו בן אדם כבר החליט לקשקש על הגוף שלו כעקועים, מה הוא שם? את השם של החברה שהייתה לו יומיים. הוא לא זוכר בכלל איך היא נראית אפילו, כבר עשה קעקוע שלה על הגוף. מחר רצה להתחתן עם איזו צדיקה. משה, מי זאת מירי? הייתי שיקור. מכילה. דרך אגב, אני אשלח אתכם שאלה. אדם שהיה שיקור, ועשה נזק, שיקור, נכנס לך בשמשה של הבית עם האוטו שלו, פיצץ את השמשה, 10 אלף דולר נזק. באים אליו, בכלל לא יודע איפה הוא. מה הדין? חייב לשלם את כל הנזק. יפה מאוד. חייב לשלם את כל הנזק. אדם מועד לעולם. מי אמר חייב להיות שיקור? כל מה שיקרה שאתה שיקור, תשלם. אתה הרקת מישהו, גם תשלם. גם תשלם. אתה חייב. הלכת לישון ליד איזה וזה יקרה בבית של מישהו. מה אתה מסכים לישון ליד זה? אתה הרי מכיר את עצמך שאתה תרזן באמצע השינה. כל מיני תנועות יש לך. אתה מכיר את עצמך, לא? יש לך, היא כבר אמרה לך פעם, פעמיים. כמו שמספיק עם ההגרופים. אז אתה פתאום היפלת את הווזה ה-10 אלף דולר נזק. יש באמריקה אנשים, מרוב שיש להם כסף, הם עושים דברים מוזרים. למשל, היה איזה זקן חד, הוא מת לא מזמן. הוא היה מיליארדר גדול, ממש מיליארדר. אומרים שהוא שווה איזה 30 מיליארד דולר. המיליארדר הזה, יש לו בית, זה אחד הבתים שלו. שאיזה מישהי שזכיתי להחזיר אותה בתשובה הייתה משרתת של הנכדים שלו. טיפלה בהם. אז הם היו הולכים לבית הזה מדי פעם. היא אומרת לי, אתה לא מבין, אתה הולך רבע שעה במתשעות, בשבילים, עוד לא הגעת לבית. מהשער הראשי. רבע שעה אתה הולך, הולך, הולך, לא הגעת, אבל בדרך עומדים כל מיני פסלים על כאלה עמודים. אז היא אומרת שאני באתי, מה אני רואה, איזה פסל ככה, טמבל כזה, ראש עקום, ככה, אחד מצ'וקמה כזה, אחד ימין, אחד רגל למעלה. לא ידעתי מה זה. לסוף מתברר, כל פסל כזה, שני מיליון דולר. וכל הגינות מלאות ככה עומדים. אין להם מה לעשות, אנשים מתים ברעב, תלמידי ישיבה נמקים להכניס את הילדים שלהם לתלמוד תורה, אין להם כסף. ואלה הולכים, שמים לך פסלים שבפח השפעה לא היית עוסף אותם בשביל 100 דולר. יש את אחד מהעשירות הגדולות ביותר בעולם היהודי, היא קנתה פסל ב-105 מיליון דולר. ראיתי את התמונה של הפסל, אני אומר לכם רבותיי, בהן צדק. אם הייתי הולך ברחוב והייתי רואה ערימה של גרותאות, ורואה את הפסד הזה זרוק ככה בזבל, לא הייתי מתכופף להרים אותו מראש שום מגיל. 105 מיליון דולר. איזה עולם של שקר חיים פה. אני אספר לכם סיפור. יש במונסי איזה רב חסי צדיק. פרוש מן העולם. קוראים לו רבי דויטש. הרב דויטש. הרב דויטש הזה הזמינו אותו לתת דרשה באיזה מקום באמריקה. קייאה לרב כזה חשוב פרוש, הזמינו לו ביזניס קלאס בהתחלה של המטוס. עכשיו הוא מתיישב בביזניס קלאס עם גמראה ומתחיל ללמוד בגמראה, פתאום מי עולה? הסוטה מספר אחד של הדור, מי זה? מייקל ג'קסון, לא השופט ג'קסון, זה אחד אחר. עולה עם פמליה של ילדים, היום גם ברור למה, אז עוד לא ידעו. ועוד כל מיני שומרי ראש, מילרו את כל הביזניס קלאס. עכשיו תבין, יש לך פה את הסוטה, כל הגורילות והגנון, והרב דויץ', איזה שילוב מעניין בביזניס קלאס. עכשיו, כל בן אדם שעולה למטוס רואה אותם, וואו, וואו, מה, צמונות, צריכות, וזה הרב דויץ' בעולם שלו, מה אכפת לו מהשתיות שלהם בכלל, ככה הוא בגמרה. עכשיו אתם יודעים, אמן כל העולם השתחבה לו. אחד לא השתחבה לו, וכל זה איננו שווה לי. לא שווה לי כל זה. מה? אחד פה מצפצף עליי. אני אורג את כל העם שלו עכשיו. תראו מה זה גפתן. אז זה עכשיו ראה, כולם שתחבים לו, וזה היהודי הזה לא מסתכל לכיוון שלו בכלל. השתגע. אסקיוס מי. הוא אומר לו לרב דויץ, אתם צריכים להבין מי זה הרב דויץ, אז תתגלגלו על הרצפה. הוא בכלל, מה לו בן הטיפוס הזה? אז הוא אומר לו, אסקיוס מי? הסתכל עליו. הוא אומר לו, אתה לא מכיר אותי? הוא אומר לו, לא. ברוך השם שלו. הוא אומר לו, מה, לא שמעת על מייקל שקסון? הוא אומר לו, לא. הוא אומר, אני רוצה לתת לך תמונה שלי עם חתימה. מה זאת תמונה שלך? הוא לא הבין. אין לו במונחים שלו כזה עכשיו לקבל תמונה מסלבריטי. בקיצור, הוא חתם על התמונה, נתן לו את התמונה, זה היה הרב דויד שירד מהמטוס, הלך, שם את התמונה בפח. הוא לא הבין אפילו שהתמונה של הטמא הזה עוד תהיה שווה יום אחד מיליונים. זה אנשים טהורים שלא התלכלכו בבלוף של העולם. וזה מחזיר אותי למה שהתחלנו את הדרשה. מי שבא מאוחר הוא הפסיד. אמרנו שהעולם מדרדר מדכי אל דכי. הפלא הגדול שחזל כתבו ממש נבואה במסכת סוטה. החוצפה תסגה, היוקר יאמיר, פני הדור כפני הכלב, בית ועד יהפך לזנות. תסתכל בכנסת. מושב ליצים, בית בושת. בית בושט כבר יותר מנומסים ממה שהולך שם. איזה כללות, איזה צעקות, איזה גידופים, שקרים, מה? נורא והיום. 14 מחבלים יושבים לך שם ועוד נותנים לאחד מהם את הפטיש. רבדים אשלו בנו. מה אומרים בתפילה? הוא מנהל את המדינה פתאום. קורא אותך לסדר. 5 דקות אחרי הוא קורא לזה מתאבד שרצח אנשים שהיד. ועוד נותנים לו את הפטיש. במקום לתת לו את הפטיש בראש, נותנים לו את הפטיש שינהל את הישיבה. זה תחלואי הדמוקרטיה. תגידו לי, אני אשאל אתכם שאלה, דמוקרטיה זה דבר טוב או דבר רע? מה אתם אומרים? כמעט כל אירופה יש דמוקרטיה, חוץ מרוסיה. כל אירופה יש דמוקרטיה. חוץ מטורקיה, טורקיה, אם אפשר לקרוא לזה אירופה, זה חצי אירופה, כן? טורקיה אין דמוקרטיה, רוסיה אין דמוקרטיה, אבל כל אירופה יש דמוקרטיה, צות הברית דמוקרטיה, ישראל כביכול דמוקרטיה. סין, מדינות כאלה, אין שם דמוקרטיה כמובן. שם בסין, עכשיו הייתי שם לא מזמן, סיפר לי איזה אחד, השקעתי מיליון דולר במשרד, אחרי כמה ימים באים אליי, אומרים לי, עד מחר תפנה פה את הכל. מה קרה? אנחנו מורידים את הבניין, עושים פה כביש. אין זכויות אדם. אין למי לפנות, אין בית משפט, שלמו לי פיצועים, אין כזה דבר. יום אחד הממשלה החליטה, לא רוצים אופנועים בכבישים. היה איזו אולימפיאדה וזה, עמדו עם מסעיות, כל אופנוע שבא, עוצרים אותו, לוקחים לו את האופנוע, מעלים למסעית, לך. אין כסף, אין כלום. מדהים שם. אין זכויות אדם, גם זה לא טוב. אין לבן אדם זכויות. אבל דמוקרטיה, זה דבר טוב או לא? קודם כל דמוקרטיה זה הולך עם חוקי התורה או זה סותר לחלוטין את חוקי התורה? סותר לחלוטין את חוקי התורה? התורה אמרה, משה שולט. ויש לו 70 סכנים. 71 חכמים מנהלים את כל המדינה. איי, אבל יש עוד אלפי חכמים. אז מה? יש לנו 71 חכמים והם מנהלים את המדינה. והם לא נבחרים על ידי סנדלרים ונהגים וכל מיני כאלה. לא. מי בוחר אותם? חכמים. מי שראוי, מי שהגיע למדרגה גבוהה של חכם, מכניסים אותו לסנדרין. זהו. עכשיו, עכשיו אני אשאל אתכם, בוא רגע נגיד, תתעלמו רגע שנייה מחוקי התורה, בוא רק נראה בתור גויים. נגיד אנגליה, צרפת, אלה אין להם תורה. הם החליטו לעשות דמוקרטיה. הדמוקרטיה עזרה להם או שחיסלה להם את המדינה? הדמוקרטיה חיסלה את כל אירופה. והיא גם מאיימת לחסל את ארצות הברית עכשיו. את ישראל היא גם כן חיסלה כבר. מה זאת אומרת חיסלה? המהירות. הרוצח, הטרוריסט השתלט על המדינה בגלל הזכויות שנתנו להם עכשיו אני שואל אתכם אלה שהמציאו את הדמוקרטיה הם רצו להגן על המיעוטים אמרו יש רוב יש מיעוט הרוב יבלע את המיעוט ידקה אותו התעמר בו, אז בוא נעשה חוקים של האזרחים יהיה זכויות, אי אפשר לעשות מה שרוצים. יבחרו את המנהיגים בבחירות וכל אחד יהיה לו ייצוג, זו הדמוקרטיה. רק מה הבעיה? אלה שיזמו את הדמוקרטיה, האם עלה בדעתם לתת זכויות למיעוט שמצעיר שהוא לא ינוח עד שהוא לא ישחט את הרוב? מה אתם אומרים? או שכל רצונם היה לתת זכויות למיעוט, בתנאי שהם הולכים לפי חוקי המדינה. אבל אם הם בוגדים במדינה ורוצים להשחית אותה ולשחוט את כולם, אז איזה זכויות מגיע להם? והנה הערבים, אלופי, אלופי, הטריקים, הם קלטו את הטיפשות הזאת שנקראת דמוקרטיה, השתלטו על כל המדינות, צרפת, אנגליה, גרמניה, דנמרק, שוודיה, ועכשיו גם פה הם השתלטו. יושבים לך פה בתוך הממשלה, בתי משפט מלאים בשופטים שלהם, אורחי דין שלהם, דוקטורים שלהם, השתלטו לך פה על הכול. והם מביאים הרבה ילדים, עוד דור שניים, הלכה המדינה. לפי חוקי הדמוקרטיה העכשוויים, בשנת 2050, הרוב פה יהיה שונה ישראל. ואז נראה מה יעלה בגורלנו. אני אגיד לכם, אני אנחם אתכם, הממשלה תביא עוד מיליון גויים, כמו שהביאו מרוסיה, 800 אלף, כדי להזן לעת עתה את המצב. אז יביאו עוד גויים, יביאו מהודו, יביאו, ימצאו כאלה שמוניינים לבוא לארץ, מדרום אמריקה, יאללה, תגיד שאתה יהודי, רבע יהודי, בוא, יביאו אותם לפה. ואז מחוויכים עוד 20-30 שנה. הבנתם? אבל בסוף מה תעשה? תביא לפה את כל הגויים של העולם? אז העתיד הוא רב אמר, ודמוקרטיה היא נגד התורה. למה היא נגד התורה? פשוט מאוד, מה יש בעולם יותר, חכמים או טיפשים? הרוב המכריע הוא טיפש. אנשים קלדת, לא מלומדים, מוח על הפנים, ועכשיו עם הסמים אנשים לא יכולים להתרכז דקה. דקה. לא יכולים להחזיק במרוכזים. אתה רואה היום אנשים שמשתמשים בסמים, הם באים לשיעור גמרא, אתה רק מתחיל שתיים, שלוש שמות, הוא כבר לא יוצא מדעתו. זה הרס לו את המוח, מה זה? זה לא יכול. אז בעיה. אנשים האלה עכשיו צריכים להחליט מי ישלוט במדינה. עכשיו דוגמה. בקצב הזה ששוטפים לילדים את המוח, יבוא יום וההומואים יהיו פה רוב. יבחרו פה ממשלה של רק כאלה. מי שירצה להתחתן עם אישה ולהביא ילדים יהיה פושע פה. יבוא גם יום כזה. כמו שהיה בסדום, הסוחו כסדום. למה קוראים לזה מעשה סדום? הסבא מעשה סדום. עד היום הדברים הכי הכי נוראים שיש זה מעשה סדום. זה בא מסדום ואמורה. זה נשאר בהיסטוריה מוגדר כמעשה סדום. יהיה לך פה כזה רוב, הלך העולם. כן, זה נרמה הסיפור. או, או, או. הרוב של האנשים פה, אנשים עם איי-קי וגבוהה? לא. מבינים בפוליטיקה? לא בדיוק. מבינים בצבא? לא בדיוק. מבינים בכלכלה? לא. הם יחליטו מי ישלוט במדינה. הם יביאו את המדינה לעיוודון. מאלה אם היו בוחרים את המנהיגים, רק אנשים עם תוארים שלמדו הרבה ומבינים בכלכלה, ולוקחים איזו ועדה של כלכלנים שיבחרו מי יהיה שר האוצר. נגיד לוקחים אלף כלכלנים, אומרים תעשו ביניכם הצבעה, מי מכל המועמדים יכול להיות שר האוצר. לפחות הם מבינים בכלכלה. או ייקחו את כל הגנרלים, כל המפקדי אוגדות וסגני אלוף ואלופים וכולי, שיחליטו מי יהיה שר ביטחון. או בסדר, ייקחו את כל המדינאים, כל הדיפלומטים, שיחליטו מי יהיה שר החוץ. לפחות יש היגיון. מה אתה לוקח לי ערכנים דוגמניות, אנשים שלא גמרו 12 שנות לימוד, שיחליטו מי יהיה שר ביטחון? מה זה שייך? כמו ששמנו פה את אמיר פרץ, שר ביטחון, יחזיק את המשקפת סגור ככה, ועושה את עצמו שהוא רואה את החיילים. מה הלובל לביטחון? דרך אגב, בסוף יצא שהוא הציל אותנו. בסוף ממנו בא הישועה. הוא זה שהביא את ה... איך קוראים לזה? את הכיפות ברזל. הוא חתם. אני רק סתם משתמש בזה כקוריאוז, זה לא אומר שעכשיו הוא מבין... הוא בעצמו יגיד לך, אני לא מבין שום דבר בביטחון. הוא לא מבין. בקיצור, רבותיי, דמוקרטיה והתורה הזו לא בדיוק הולכת על אותו קו. זה לא הולך. מצד שני, אם תיקח דיקטטור, מה תעשה אם יצא לך אחד כמו סאדם חוסיין? יעשה מה שהוא רוצה. האנשים היום הרבה מהם מושחתים, אין להם מידות. אין להם עירת שמיים. הוא יעשה מה שהוא רוצה. יגנוב, ירמה, יקח שוחד, יעשה מה ש... מה אתה יכול לעשות? הוא שולט בהכל. מי כרגע היום הסכנה הכי גדולה למדינת ישראל? מי יודע? הסכנה הכי גדולה. לפני החמאס, לפני הערבים, לפני כל מה שקורה. הסכנה הכי הכי גדולה יש מאפיה שהשתלטה פה על המדינה. הבגץ, שופטים שמאלנים, שונאי ישראל, שונאי השם, שונאי דת, אוהבי תואבה, אוהבי בוגדים וסונים וערב רב, השתלטו פה על המדינה, הם קובעים את החוקים, הם מבטלים חוקים, הם עושים מה שבא להם. הם מעל שלטון החוק, זה דבר שלא, אין אותו באף מדינה בעולם. אף מדינה בעולם שופטים לא מתערבים בפוליטיקה, זה נגד החוק. רק פה השופטים, פתאום נהיו ראש הממשלה פה כולם. מחליטים מה לבטל, איזה חוק להעביר, לא להעביר, מה זה השטויות האלה? מי ביקש לך להתערב בעניינים מדיניים, מה אתה מדינאי? תשפוט רצח, תשפוט פניבות, תשפוט אונס. זה התפקיד שלך. מה נהיית לנו עכשיו מדינאי, מחליט, אם יהיה סכם שלום, אם תהיה חומה, לא תהיה חומה, מה זה שייך לבית משפט? מה זה שייך? יש ממשלה, עם בחר בהם, הם רוצים כך וכך חוקים. אלה באים ובטלים הכל. כל חוק ימני מתבטל. כל חוק דתי מבטלים. כל חוק פלסטיני מעודדים. כל חוק של תואבה מעודדים. למה? ערב רב. השתלטו על המדינה. עכשיו, בעזרת השם, אם יצליחו להרכיב ממשלה, בארבע השנים האלה יצאו להם את הכנפיים. כי כבר הבינו שאי אפשר כבר. הבנתם? הם מממנים גם את השופטים. הם מממנים את השופטים. הם ממנים שופטים. אתה לא יכול עכשיו... באמריקה הנשיא ממנה את השופטים. לא השופטים ממנים את החברים שלהם. הנשיא ממנה. אם עכשיו בחרו נשיא ימני, הוא ממנה שופטים קונסרבטיביים ימנים. אם בחרו את חוסי נובמה, הכניס רק שמאלנים. רק מה? שם, אם אתה נהיה שופט, זה לכל החיים. לכן בזמן שיש נשיא ימני, אם מת איזה שופט, מיד הוא מכניס ימני במקומו. אם פרש איזה שופט, מיד מכניסים עוד ימני. אפילו שבא אחרי איזה שמאלני, הוא לא יכול לפטר אותם. הם שולטים בבית המשפט העליון של אמריקה, זו לגמרי אחרת מפה. העם בחר בנשיא, הנשיא החליט מי יהיה שופט. יש הרבה מועמדים, הוא רוצה לפי הקו שהעם בחר. ככה זה אמור להיות. פה הם שולטים בהכל, אליטה, אליטה. הם מחליטים, צפצפים על כולם, בזים לכולם. הם הסכנה הכי גדולה של המדינה כרגע. שימו לב, לכל הפסיקות שלהם תשתגו, תעברו פסיקה פסיקה. אם הייתי אומר לכם שאת כל הפסיקות האלה פסקו בית המשפט הפלסטיני, הייתם מאמינים. אין פסיקה אחת בעד יהודים, אין. הכל נגד היהודים. אלה פלאים, דבר מדהים זה. למה? גם זה חלק מהכללה. מה אומר, מה אומרת הגמרה? יראה חטא עם האסו. מי שפוחד מהחטא נמאס על העם. אוף, פנאט, קיצוני, כל דבר אסור, לא סובלים. אוהבים היום רבנים או לא? מה אתם אומרים? הערב רב, אוהבים רבנים? כל שני וחמישי שוכטים קורבן חדש. איפה זה כתוב בגמרא? חוכמת סופרים, תסרח. מי זה חוכמת סופרים? אלה שכותבים. חוכמה שלהם תהיה סירחון בעיני העם. צוחקים על הרבנים, עושים עליהם תיאטרון בובות, מזלזלים. לי פעם היה איזה קטע ממש מדהים. הייתי נותן שיעורים באיזה משרד נדלן ימי שישי, ושם, הייתה שם איזה אינטלקטואלית מהאוניברסיטה, והיא התחילה גם כן להתעניין, בגלל שהייתי מראה הרבה דברים מדעיים, משך אותה. לאט-לאט היא התחילה להתקרב, ובסוף החליטו כל המשרד לבוא אליי לשבת. לא היה קל לשכנע אותה. אני לא שומר את שבת, מה אני אעשה שם? כולנו הולכים ביחד, ואל תדאגי, לא ישעמם. מה, תאכלי את דרשות, מה את כבר דואגת? בסוף הסכימה לבוא. עכשיו, הם יושבים אצלי בשולחן, יום שישי בלילה. אני מדבר, מדבר, מדבר, הכל זורם יפה. פתאום, אמרתי איזה משהו בשם הרב עובדיה יוסף זצל. איך שהשמע הרב עובדיה יוסף, העיניים שלה יצאו מאחורים. סליחה? ככה. זה הגיבור שלך? חשבתי שאתה שונה. חשבתי שאתה תרנאור. מרוב ששוטפו לה את המוח. אמרתי לה, תגידי, אני שואל אותך שאלה. מי החילוני שאת הכי הרבה מעריצה? אומרת לי, הפרופסור אהרון ברק. שם רשאי מרכב. הפרופסור אהרון ברק. אמרתי לה, תגידי, אם אני עכשיו אשאל את הפרופסור אהרון ברק, נשיא הפקולטה למשפטים, שאלה בדין של שכנים, דיני ממונות, שני שכנים רבים על החומה, נפלה ככה, זה, אתה צריך לשלם, אתה, שם, רבים, השופט צריך לפסוק מי ישלם מה, כן? אם אני בא עכשיו לפרופסור ברק ואני אומר לו, אתה יכול להגיד לי, את כל הפסקי דין בסוגיה הזאת באלף שנה האחרונות בכל העולם היא מסתכלת עליי מה פתאום, הוא לא אמור לדעת בשביל זה יש ארכיון שופטים מחטטים בארכיון והיום הכל ממוחשב יש תקדימים אמרתי לה, אם אני עכשיו מבקש שהוא ידע את הכל בעל פה, שופט כך וכך, פסק בשנת כך וכך וככה, ויקשו עליו, הוא ענה, ואחר כך שופט במדינה כזאת ושופט בעיר הזאת, את כל הפסקים בסוגיה בעל פה, מילה במילה, יום ביום, ציטוט הכל, זוכר כל עמוד ועמוד, וזה רק שאלה אחת מני אלפים. הוא יכול לדעת בעל פה? מה פתאום? זה לא הגיוני. זה לא מציאותי, אומרת לי. אמרתי לה, בואי, בואי. את רואה את הספרים פה? אמרתי לה, שלפי אחד מהם, איזה שאת רוצה. מה זה? זה ספרים שהרב עובדיה יוסף לפני 40 שנה כתב. זה נקרא יחבי דעת. הוא היה יושב באולפן, אז לא היה ערוצים כמו היום. היו יושבים יום שישי באולפן, אנשים היום טלפנים, שואלים שאלות הכי קשות בהלכה, והוא היה עונה במקום, בלי ספרים, באולפן, ברדיו. והמנחה כל רגע היה אומר, רבותיי, אני רק רוצה להגיד לכם, זה שידור ישיר והרב פה נמצא ללא ספרים. כל מי שרוצה בכל עניין מוזמן להתקשר ולשאול. אמרתי לה, בואי עכשיו תפתחי איפה שאת רוצה. פתחה, האם מותר ליהודים לדרוך על אדמת מצרים? שנאמר, מה כתוב, לא תוסיפו לירותם. כתוב בתורה, אתה כבר לא תראה את המצרים האלה יותר. אז מה הכוונה הייתה שלא נראה את המצרים של פרו או גם את הדורות הבאים? הכוונה שלא נראה אותם או שלא נראה את המדינה שלהם? הכוונה שלא נגור שם או שגם אסור לבקר שם? יש פה הרבה קושיות. מה התורה התכוונה? הערבים שגרים שם היום, הרי הם לא קשורים לפרו ולעמו. זה עם אחר. אז התורה התכוונה לא לדרוך באדמת מצרים, או שלא לראות דווקא את פרו וחייליו? למה שאלו את השאלה הזאת? עיתונאי שרצה לסקר את הסכם השלום בין בגין לסדת, רצה לנסוע למצרים. זה היה, אני חושב, לפני 40 שנה. והוא רוצה לדעת, בתור דתי, מותר לו לנסוע למצרים? הוא שואל את זה ברדיו. אמרתי לה, עכשיו את מוכנה לראות את התשובה? כל מקום שיש סוגריים זה ציטוט שהוא הביא, בעל פה. בואי נתחיל. סופרים את הציטוטים. אחד, שתיים, שלוש, עשר, עשרים. הגענו לחמישים. ויש עוד עשרה עמודים. הגענו כבר לחמישים ציטוטים. אני אומר, את רואה? תראי, תראי עוד כמה יש. זה בסוף יגיע למעל מאה ציטוטים. ותראי כמה שאלות יש. הכל בעל פה. הכל, כל דף ודף, וסיפור, ומי כתב, ומי אמר, ואיפה הוא גר, ואיך הוא עבר מדינה. הכל כאן כתוב. הכל בעל פה. מה את אומרת? היא מסתכלת עליי. זה לא אנושי. אמרתי לה, בדיוק. זה אלוקי, זה לא אנושי. אני כל כך מתביישת. אני לא ידעתי. את בטח שלא ידעת. את פטי. שוטפים לך את הראש כל הסתומים האלה ברדיו ובטלוויזיה. בקושי לקרוא משפט בעברית הם לא יודעים אפילו. והם עושים לך תיאטרון בובות והם לך לחים עליו כאילו שזה חבר שלהם מבית ספר גורדון. ועושים, מסניעים את החכמים בעיני העם. והעם לא יודע בכלל מה זה חכם. הם חושבים חכם זה המורה לגאוגרפיה שהגיע לארץ לפני שנתיים. זה בעיניהם חכם או איזה אחד שיודע מחשבים. לא יודעים מה זה באמת חכם. בקיצור הבחורה הזאת חטפה את שוק חייה, חזרה בתשובה נהייתה איזו מזכירה של איזה רב, אחרי איזו תקופה של כמה שנים, יום אחד אני הולך לעשות קניות לאיזה מקום ענק שמוכרים דברים לשבת, קוסקו, בחנייה אני רואה אותם איזה חמישה, שישה ילדים, עם כיפות, פאות, היום שישי בבוקר. אני אומר, אה, ריבונו של העולם, תראה מה זה, הרב עובד יחזיר את כל אלה בתשובה ואפילו לא ראה אותם מעולם. רק מאמל התורה. זה מה שהחזוניש כותב, שאלה שעמלים בתורה בישיבות מחזירים יותר בתשובה יהודי מאנשים כמונו שנותנים דרשות. איך זה? כי בלי הזכות של אמל התורה לא היה נפתח שום זכות לאף אדם לשמוע את האמת. זכות הישיבות ועמל התורה זה משתיק את השטן והקב' נותן זכות לעוד הרבה חילונים עבודים לבוא ולשמוע לפחות לשעת האמת או שיקבלו דיסק או שמישהו ישלח להם קישור לאיזה דרשה ביוטיוב אם לא הישיבות זה לא היה קורה כי כל ישראל הערבים זה לזה וזה משפיע על זה וזה משפיע על זה והוא משפיע על ההוא כולם משפיעים על כולם לסיכום, זמננו עזל. לסיכום, רבותיי, עוד לפני שדואגים מאיראן ומהפצצות אטום וגוג ומגוג והמשיח שיבוא ושני שליש מהעולם שיקחדו, ומי באמת יזכה לעקום בתחיית המתים ומה יהיה פה, דברים נוראים כתובים בזוהר, בתנח. עוד לפני שניכנס לפחד הזה, יש פחד הרבה יותר מידי. החברה שלנו התמוטטה לחלוטין. אין ערכים, אין חינוך, אין סובלנות, אין כבוד, יש שנאת חינם נוראית בכל מקום, שטיפת מוח מסיבית להפוך את כל הדור לאומואים עם סטייה נגד חוקי הטבע, לעשות פה דברים שמעולם לא היו, מוסד הניסויים פרשת את הרגל, קרוב ל-70% גירושים, אני כבר לא מדבר על כל הבעיות החומרניות שכולם מכורים פה לחומר ומגפת הסמים ו... נורא והיום, פשוט נורא והיום. מי יהיו האורחי דין החדשים בדור הבא? מי יהיו הרופאים? מי יהיו שופטים בבית המשפט שידיעונו חיים ומוות על אנשים? אנשים שמאשנים גרס? אנשנים שכל הגוף שלהם מלא בצקי שקושים וכל מיני קוקו וכל מיני עגילים בגבות, גם הם הולכים לאוניברסיטה. מחר יישב לך אחד כזה בבית המשפט, יבוא לך מסטול לדיון, כבר היו מקרים כאלה דרך אגב, באו לכאן שיקורים, שופטים שיקורים לדיון, וכבר גם עלו טייסים, לא יודע אם הם טייסים ישראלים, אבל עלו כבר טייסים שיקורים לטיסה עם 500 איש עליה, והורידו אותם מהטיסה והטיסה התבטלה. כבר היו מקרים כאלה היום, שטייס בא לטיסה שיקור, הוא היה מרסק 500 איש. זה מראה לך כבר את התדרדרות הדור למצב כזה שלא יודע אם יהיה חזרה ממנה. לא יהיה חזרה ממנה. אין ערכים, אין שולחן שבת, משפחה, אין ביניהם שום קשר. בן לא ישב סעודה אחת עם ההורים שלו 20 שנה. דברים נוראים שקורים פה היום. אני לא יודע לאן זה ימשיך לדרדר, כבר לאן. אני אומר, אם המשיח לא יבוא, אז בשביל מי הוא יבוא בסוף? של 20 איש? למי הוא יבוא בסוף? כזה חורבן מוסרי. עוד פעם, אני כבר לא מדבר על דת. אני משווה לימים שאנחנו היינו חילונים פה, שילד בגיל 13 ישן הוא נחשב לפושע של כל העיר. והיום אף אחד לא מתרגש מזה וזה מראה את ההידרדרות שלנו. יצחק רבין נאלץ לפרוש מראשות הממשלה בגלל שאשתו היה לה חשבון עם 200 דולר באמריקה. חשבון רדום. זה היה נגד חוקי המדינה. לאזרח ישראלי אסור היה שיהיה חשבון בחוץ לארץ. אף על פי שידעו שבחשבון הזה לא היה שום שחיתות, ולא היה שם שום מיליונים, ולא הכביעו שם שום כסף, היה שם סכום מגוחך. איך שהתגלה על החשבון, הוא מיד קם והתפטר. מנחם בגין, עליו השלום, סיפר לי, זה שהיה נשוי לנכדה שלו, שמוזכיתי שהוא יהיה תלמיד שלי, אמר לי, אתה יודע איזה בן אדם ישר הוא היה? שהוא היה הולך לחוץ לארץ עם השומרי ראש שלו, הוא היה שואל אותם שיצאו מהמלון, קיבלתם את המסגנים בחדרים? אני אומר לו, למה אתה שואל? הוא אומר, כי זה גורם מפסד למלון. הוא היה בן אדם נקי כפיים, לא גזל פרוטה, לא רצה מתנות, שלחו לו מתנות, הוא היה מחזיר אותם. בן אדם ישר, ענב, שומר שבת דרך אגב. כל היום היה קורה בתנך. מוציא את הקיפה, שם, יושב, בוא, בוא, יושב קצת, נלמד תנך. חוץ מזה שהיה פייטר ולמד ונלחם פה על הארץ, כל מיני דברים אחרים. אמנם הוא לא היה חרדי וההשקפה שלו היא, לא הייתה חרדית, אבל לפחות היו בו כמה מעלות שהלוואי עלינו שיהיה לנו. כזה יושר, כזאת דבקות באמת, זה לא פשוט, רבותיי. תראו מה הולך היום בפוליטיקה, אני לא צריך לספר לכם מה הולך. בקיצור, לא צריכים לפחד מאיראן, צריכים לפחד מהריקבון אצלנו. זה נהיה פה רפובליקת בננות. זה פשוט לא נתפס בסכל מה שקורה פה. תרבות השקר, כל מילה שנייה זה שקר, אתה מדבר עם בננא, איפה אתה? אני שתי דקות ממך. אני מכנה ונכנס, עובר 40 דקות, 40 דקות, אני שתי דקות ממך. בכלל לא יצא לדרך. אין שום פחד לשקר עם כיפה וזקן. עזוב עכשיו אחד שהוא לא לומד תורה. מיילב, בסדר, אני מבין. אחד שלומד תורה, אחד שגידל זקן, כיפה על הראש, ציצית, ציציות שלו מגיעות עד הברכיים. שתי דקות אני שם. כל שעה ושעה זה ככה פה. כל שעה ושעה כן כן מתי אתה צריך את זה אני צריך את זה להיום בסדר אל תדאג סגור סגור עוד שעה יהיה לך את זה שבוע ימים אין לך את זה בכלל הוא לא התכוון אפילו זה כאן החלק העצוב מלא היה באמת מנסה ונכשל בסדר אין אין זה אין שום ערך פה לאמת אין שום אמת. כל אחד מדבר חופשים, סלפים, שקרים, מגזימים, עלילים. אין שום בעיה. איך אנחנו, איך נביא משיח? הרי כתוב, מי יעלה בער השם, נקיק הפעים ובר לבב. מדבר שקר תרחק. כתוב, שארית ישראל לא יעשו עבלה ולא ידברו כזב. לא ידברו כזב. כי שמנו כזו מכסנו הכל שקר וכזו תדעו לכם להיות ירש המים שומר מצוות זה מתחיל ביושר חותמו של הקב". הוא אמת אם אתה רובוט, שומר מצוות, בעל הנץ כל יום, מרגיש שאתה על גב העולם, וכל הביזנס שלך זה שחיתות ורמאות ומרמה אנשים ומוכר להם לוקשים בבורסה וכל מיני טריקים ומנפח ומעביר סחורה מפה ולשם ועובד עליהם ומשקר עליהם ואחר כך אתה מתנחם בזה שיש לך כיפה וזקן ואתה יעני מקווה כל יום, אתה חי בדמיונות. קיבוץ ניק ישר עדיף עליך. קיבוץ ניק ישר שאוכל שרצים כל יום. כל יום אוכל נקניקיות חזיר. עם בייקן, בייקן, כמו הגויים שם, עם חביתה. בקיבוץ. מה הוא יודע? הוא לימדו את התורה פעם בחיים שלו? לפחות הוא ישר, לא כמוך. אה, אבל אני שומר שבת. בסדר, אותך לימדו מה זה שבת. הוא לא יודע בכלל מה זה שבת. אולי אם הוא היה יודע, היושר שלו לא היה מאפשר לו לחלל שבת. זה היה הורג אותו. איך אני יכול לך לשאול מה, אם הוא היה יודע מה זה? כי עובדה, אתה רואה בדברים שהוא כן יודע מה זה, הוא כן ישר. זה נורא והיום, אני אומר לכם, רבותיי, חייבים התעוררות מסיבית. זהו, אנחנו סיימנו את כל המסע הזה של השלושה שבועות. ועכשיו נתפלל בעזרת ה' ערבית, ואני נוסע על השדה תרופה. תודה רבה שבאתם, תודה רבה למארגנים, ליניף, שלום, או כל מי שעזר פה, לאנשי הבית הכנסת, תודה רבה. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









