סוד מדהים שישנה לך את כל החיים ואת העולם הבא

זכות להיות כאן הערב איתכם פה בחולון ברוך השם ראיתי פה מגדלים גדולים שאלתי איך קוראים לשכונה אמרו לי שכונת המגדלים כזו כמות של מגדלים בטח יש כאן מאות דירות, לא? אם לא אלפים, בשכונה. אז לפי זה היו צריכים להיות כאן 5,000 יהודים הלילה. אז למה אין כאן 5,000? כי אנחנו כולנו, מבלי יוצא מן הכלל, מתרשלים במצווה ובמשימה הכי חשובה בחיים, שזה זיקוי ערבים. כי אם באמת ליהודים היה אכפת מיהודים אחרים, אף אחד לא היה בא לבד לשיעור, הוא היה דואג שבאים עוד עשרים יחד איתו. בבוקר הוא כבר היה עושה טלפונים לבן דוד, לחבר, לשכן, אתה חייב לבוא, יש ערב התחזקות, במיוחד כשהמצב עכשיו לא פשוט. ואז ממילא יש גמרא במסכת בבבטרה, גדול המעשה יותר מן העושה. מי שגורם ליהודים לעשות דברים חיוביים, הם מקבלים שכר מלא על המצוות שהם עושים. דוגמה, אם הוא בא שעה לשיעור תורה, הוא מקבל את השעה שאחר על השיעור שהוא היה וכולי. אבל אתה מקבל יותר מנו על זה שהבאת אותו. זאת אומרת, אם היית מביא, כל אחד היה מביא, נגיד, עשרה איתו היום, אז היה נחשב לך שבאת ל-11 שיעורים, לא לשיעור אחד. כי עוד עשרה בזכותך יושבים בשיעור. אבל האמת שזה הרבה הרבה הרבה יותר טוב ממה שאני אמרתי. אני אסביר לכם איך זה עובד בשמיים. לפעמים, אנחנו בכלל בדור שהיום הכל על מסכים, נכון? אנשים מתעצלים לבוא. מה אני צריך לבוא? יש לי את זה ביוטיוב, יש לי את זה באפליקציה, שידור ישיר, או למוחרת אני אראה את זה. מה אני? יושב לי במסגן, בחימום, עם הקרית וכו'. ואני נוח לי, עושה לי קפה, מפנק, ורואה שיעור. מה אני עכשיו צריך? הניהל, אבול, ליסוע, פקקים. ככה הוא חושב. זה החשבון שלו. מה הטעות? אפילו בן אדם, דוגמה, שראה עכשיו את השיעור בשידור ישיר, כמו כולם, שמע את אותם דברי תורה, שעה, שעה וחצי דברי תורה, אז מבחינת ידע, אין הבדל בינכם לבינו. הוא יושב עכשיו בבית, רואה שידור ישיר, ואתם יושבים כאן, בבית כנסת, ורואים שידור ישיר. אז לכאורה לא אמור להיות הבדל, נכון? יש הבדל ענק. הבדל ענק. אני אסביר לכם, אחת לתמיד, תדעו לכם, זה מאוד משתלם, זיקוי הרבים. מה ההבדל? קודם כל, בשמיים, עיקר השכר זה על העמל. כל המצוות, יש את המצווה עצמה, שמקבלים עליה שכר, אבל עיקר, עיקר השכר, חלק העיקרי שבשכר, זה על העמל שבמצווה. לדוגמה, אדם שהוא מיליארדר נתן 100 דולר למישהו, אין עמל. עוד לפני שהוא גמר לכתוב את הצ'ק, הוא כבר הרוויח אלף. אין פה עמל. אבל אדם עני, שעובד קשה מאוד ונתן למישהו 100 דולר, עמל רציני זה, הוא עבד יומיים על הכסף. או יום. זה יום של עבודה. אז הכל הולך בשמיים לפי העמל. שניהם נתנו אותו סכום. אבל אחד מקבל פי מאה יותר מהשני. כי הוא נתן יום מהחיים והשני נתן שנייה מהחיים. עוד דקה מהחיים. אתם מבינים את העניין? אז זה ברור. עכשיו, יש עוד עניין. עבודה רבה, קמו בשעה וחצי, בגלל זה אנשים... אין בעיה, אין בעיה, אין בעיה. אז אתם הרווחתם ככה בונוס, בונוס. אז עמל זה החלק העיקרי, איך בורא עולם משלם שכר. אבל יש עוד שכר, יש כמה שכרים. שכר אחד זה על המצווה עצמה, שכר על העמל. ויש עוד שכר, מה יצא מזה? מה יצא מזה? לדוגמה, ראית עני ברחוב, נתת לו 100 דולר. אחרי יומיים ראית עוד עני, נתת גם לו 100 דולר. העני הראשון היה נוחל. הרקומן, מאמר, חלל שבת, לא יודע מה. עושה בכסף הזה עבירות. נוסע באוטו, שם דלק, מחלל שבת עם הכסף שלך. מבחינת הצדקה, נתת הצדקה. מבחינת העמל, כמה שעבדת על הכסף, אתה מקבל על העמל. מבחינת מה יצא מזה, אתה לא מקבל כלום. שום דבר. למה? הכסף הלך לעבירות. אתה גם לא מקבל עונש. היה צד לומר שמגיע לך עונש. שבכסף שלך חיללו שבת. בכסף שלך הלכו לקזינו. בכסף שלך עשו עבירות. לא. כסף שלך הלכו, לא מחזיק את האדם אחראי לדבר שהוא לא בידו. אבל לשלם לך שכר? לא. לא זכית. בכסף שלך לא נעשה שום דבר טוב. לכן צריכים מאוד להיות זהירים למי נותנים. צריכים לדעת לאיזה ישיבה לתת, לאיזה ישיבה לא לתת, לאיזה בית כנסת לתת, לאיזה בית כנסת לא לתת, לאיזה אני לתת, לאיזה אני לא לתת. למה? כי מה יצא מהצדקה שלך זה לפעמים יכול להיות נצח נצחים. דוגמה, נתת לאני חרדי צדיק בחור ישיבה 100 דולר, הוא קנה בזה 5-6 גמרות. למד חמש שנים מהבוקר עד הלילה בגמרות האלה, נהיה לך מיליארדים של מצוות. נתת למרקומן, קנה אירועין. שום דבר לא יצא מזה. מזה שנתת לו, ישב ולמד חמש שנים בגמרות שהוא קנה בכסף שלך, נהיה את השותף. יש לך עכשיו שותפות בחמש שנים לימוד תורה. מיליארדים של מצוות. נתת את זה לאיזה ארכיפרחי ברחוב, שום דבר לא יצא מזה. צריכים לדעת, כמו שיש בכסף השקעות טובות והשקעות רעות, הכל הולך לפי כמה אחוזים תעשה על הכסף שלך, וכולם גאונים כשזה מגיע לכסף. מה, זה לא משתלם, יש השקעה פה, פי שלוש, תרוויח, פחות סיכון, בזה כולם מבינים. משום מה, כשזה מגיע לעניין הרוחני, אף אחד לא מבין כלום. רק התלמידי חכמים הרציניים מבינים, אבל העמך לא מבינים. הם חושבים נתת הצדקה זהו, אבל הנביא ירמיה, הוא ביקש מהקדוש ברכו. ריבונו של עולם, אם יש אדם לא טוב, לא אגון, שכמצן, לא אוהב לתת צדקה, לא יכול לעזור לאחרים, קשה לו, הוא לא בעל חסד. יש כאלה לצערנו. אמנם ישראל, אחד הסימנים שלהם זה שהם גומלי חסדים, ובאמת רוב היהודים בעולם הם אנשים עם לב, שאוהב לעשות חסדים ולעזור בשעת צהרה. ראינו פה, בזמן המלחמה, איך אנשים עזרו אחד לשני. שמפסיק הצער, אוכלים אחד את השני, מקללים אחד את השני, מצפצפים, מקללים בכביש. רק מתחיל צער, מוכנים למות אחד בשביל השני. מה רואים מפה? שהעיקר של האדם, עם כל האגרסיביות שלו, עם הכללות, עם האלימות, עם כל הדברים הלא טובים שהוא עושה, אבל בתוך תוכו יש נקודה טובה. אפשר לפתח אותה. הנה, אתה רואה שמשה צרה, הוא כן רץ לעזור. הוא כן מוכן לארח משפחות מהצפון. הוא כן מוכן, אני יודע מה, לתרום למסכנים. זאת אומרת, במהות שלנו אנחנו גומלי חסדים. אבל מה נעשה? היצר הרע יושב עלינו, וגם אנחנו לא לומדים מספיק תורה, והתורה היא ממיסת היצר הרע. מבטלת אותו כמעט לגמרי. ומי שלא לומד, האצר הרע כמו סרטן רוחני, אוכל אותו מבפנים. ואז אתה רואה לפעמים מפלצת, אבל הוא באמת אדם עדין נפש. כל מה שצריך זה שבוע בישיבה והבן אדם הזה נהיה מלאך. כי המרות שלו, החומר גלם שלו, הוא מלאך באמת. הוא יעלום, אבל יעלום שנפל בבוץ. גם יעלום שנפל בבוץ נראה בוץ. אבל אחרי ליטוש וניקוי וקצת מאמץ, יוצא ממנו הברק שבו. אז הנביא רמיה ביקש מהקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אם יש כזה אדם קמצן, כזה אדם צר עין, כזה אדם שהלב שלו כמוץ והיד כמוצה, תחשילם בבני אדם שאינם מאוגנים. מה אומר הנביא? אומר, אם יש אדם שבאים אליו, מתכננים אליו לעזריו, הוא אף פעם לא עוזר, נגיד שפעם בשנה פתאום יסכים לתת צדקה או להשאיל את הרכב, או אני יודע מה, לתת משהו מהחפצים שלו שישתמשו בזה. אומר הנביא, ריבונו של עולם, בפעם הזאת שהוא יסכים לעשות מעשה צדקה, תכשיל אותו בנוחל. שיבוא אליו נוחל, שעכשיו הוא כבר הסכים לתת צדקה, שזה לא ילך לאדם עגון, שזה ילך לאדם נוחל. למה? מידה כנגד מידה. עכשיו, אני לא מבין. מה אכפת לנביא, אם יש אדם קמצן וצרעין, שסוף סוף פעם בחיים שלו הסכים לעשות מעשה יפה ולתת צדקה? מה אכפת לנביא למי זה ילך? מה אכפת לנביא? איך לנביא אכפת כזה דבר? מה אכפת לך אם עכשיו הלך לאדם עגון? אומר הנביא, לא מגיע לאחד קמצן כזה צרעין עם לב אכזר, לא מגיע לו פרס. לתת צדקה, אין פרס יותר גדול מזה. כי הרי הראתי לכם שמצדקה קטנה יכול לצאת מעשה גדול מאוד. הוא ממלא, למה שאדם כזה רע יקבל כזה פרס, שמהצדקה שלו הוא ירוויח מיליארדים של מצוות? לכן, תדאג שהאנשים הנדיבים, הלארג'ים, הטובי לב, הגומלי חסדיים, שהם נותנים, שהם לא ייפלו בנוחלים. אבל האנשים הקמצנים והרעים והצערי העין, שכבר מסכימים לתת, שהכסף שלהם ילך לזבל. וזה הנביא ירמייה, זה לפני 2500 שנה, מגדולי הנביאים שהיו בעם ישראל. פסוק מפורש. עוד כתוב בנביא ירמייה, שהקב' הוא אומר, אני רב הלילה, ככה הקב' קורא לעצמו, רב הלילה משלם לאדם כיפרים על הלב. מה זה כפרי מעל עליו? מעללים של הבן אדם זה מה שהוא עושה. מעשים שלו. מה זה פרי מעל עליו? כולם מבינים שיש מעשה ויש מה יצא מהמעשה שלך. לדוגמא, שידחת זוג. שידחת אותם, עשית ביניהם הכירות, זוג צדיקים, הקימו בית קדוש, נולדו להם עשרה ילדים, אחד מהם נהיה גדול לדור, הרב אובדיה. אתה מהשידוך הזה גזרת אחלה קופון. מהשידוך שסידרת יצא גדול הרבנים. יכולת גם לעשות שידור ואחר כך חודשיים מתגרשים. זה לא בידך. אתה השתדלת, עשית ככל שביכולתך. אבל רואים מכאן שמזקים משמיים למי שזקאי. מגלגלים זכות על ידי זקאי. מגלגלים חובה על ידי חייו. אתמול הייתי באקו. דיברתי, לפני הדרשה העיקרית, דיברתי בארוחת ערב בבית של יהודי עקר, שנפל על הבית שלו טיל, של חיזבאללה. ישירות על הבית. הרס את כל הבית. טיל, בית פרטי. הלך כל הבית. הוא היה נוהג במסעית, בזמן שזה קרה. אשתו והבנות שלו היו בבית, לא היה סירנה. אבל אשתו פתאום באה לה מין כזו הרגשה, שעומד משהו רע לקרות, לקחה את הבנות, הכניסה אותן באהרון, והיא התחבה איתן באהרון. למזלם, האהרון הוא מתחת לבטון של המדרגות. אז כל הבית נהרס חוץ מהאהרון. אין להם ממד. שאלתי אותם למה אין ממד? אמרו, זה בית ישן, אין ממד. ניצלו חייהם של האישה ובנותיה. והמסכן הזה שמע שנפל טיל בעקו, הוא התקשר אליה, והיא אמרה לו, נפל על הבית של הנוטיל והתנתקה השיחה. כי נפלו כל הטלפונים. ועכשיו הוא עם מסעית, שאתם יודעים, מסעית עד שהיא זזה, הנשמה יוצאת. הוא צריך לחזור, הוא לא יודע עכשיו, אין את מי לשאול. הוא בין חיים ומוות. תחשבו איזו הרגשה נוראית. נפל על הבית של הנוטיל, היא עוד לא הספיקה להגיד מי בריא, מי לא בריא, מי חי, מי מת. פחד מוות והמסעית לא זזה, אומר כמעט עזבתי את המסעית עם הפקקים התחלתי לרוץ כמעט ברגל ברוך השם שהוא הגיע, התברר לו שרק הבית הלך אבל המשפחה ניצלה אז שהלכנו לבית כנסת, הבית כנסת 50 מטר מהבית שלו זה כבר הדרשה העיקרית אז הוא מספר לי על איזה אחד בשכונה שעושה חנוכת בית ואומר, מסכן הבן אדם הזה, אל תשאל מה קרה לו, מה? נסע בלילה, זוג יצא בין המכוניות, פגע בהם והרג אותם. הרג זוג. והמשטרה עצרו אותו ליום אחד, וראו שאין, הוא לא אשם, הזוג הזה הפתיע אותו, זה תאונה, זה לא רשלנות, הוא לא היה שטוי, הוא לא נסע מהר, הוא לא עבר על החוק, מה שקרה לו היה קורה לכל אדם. ושחררו אותו. אבל אתם יודעים, לפי התורה, לפי התורה, אם היום היה ערי מקלט, כמו שהיה, הוא היה אדם כזה, היה הולך לכל החיים שלו לעיר מקלט, עד שהכהן הגדול ימות. שלטה איך הכהן הגדול בן 40, יחיה עד גיל 90, 50 שנה מעשר. על זה שהרג את הזוג, או אחד אפילו, בתאונה, בלי רצון. אתה סובל, אתה בוכה, אתה בפאניקה, אתה בטראומה. אתה כבר סובל מאוד מזה שמישהו מת על ידך. זה נורא והיום, איזו הרגשה נוראית זאת. מלא, הרקת איזה נאצי, איזה מחבל. אם הרקת איזה נאצי, איזה מחבל, אז אתה עושה מסיבה. בעבוד רשעים רינה, כתוב. אבל שרקת סתם זוג תמים, וכואב לך הלב מאוד, ועוד על זה מאיר מקלט. אז נשאלת השאלה, למה הקדוש ברוך הוא כל כך יחמיר על מי שהרג נפש בשוגג? מאלה במזיד ברור, זה הונש מוות בתורה מי שהרג רצח בכוונה תחילה, הורגים אותו לא נותנים לו שמן זית ופירות וטלוויזיה וכדורגל וכדורסל בחצר ולבנה ורופא שיניים תוכנים לו את הראש מוקחים סייב וקורטים לו את הראש זה מה שעושים לרוצח אבל פה מחלקים לרוצחים מתנות, פרסים מחבלים, רוצחים, דוקרים, דורסים, יושבים, נהנים בכלא, כולם ביחד. עד כדי כך ששבעה מהם לא רצו לצאת מהכלא עכשיו, שמעתם? רצו לשלוח אותם לאירופה, לאיזה מדינה זרה. הם מעדיפים להיות בכלא הישראלי ולא באירופה. והרי אם היו שולחים אותם לאירופה, היו דואגים להם לכל מה שהם צריכים. הם לא היו גרים ברחוב. דואגים להם לדירה וזה, איראן, החמאס. אלה מחזיקים מהם גדולי הדור, ההרוצחים האלה. הם מעדיפים להיות בכלא הישראלי ולא לחיות באיזו דירה יפה באירופה עם איזו מכונית ומסקורת. תארו לכם כמה פיקניק זה הכלא הישראלי של המחבלים. תארו לכם כמה מטומטמים אנחנו. אנחנו חושבים שאנחנו העם הכי חכם, אבל במציאות, אנחנו אחד העמים הכי טיפשים שיש כי באף מדינה בעולם לא מתייחסים לטרוריסטים כמו שמתייחסים אליהם פה באף מדינה אפילו המדינות השמאלניות האירופאיות התנאים שם יותר קשים מפה פחד פחדים בכלל לפני בן גביר זה בכלל היה פיקניק עכשיו עוד קצת שיפר את המצב אבל לא נותנים שולטים בנו צאצאי הערב רב שונא השם, שונא התורה, שונא חרדים, שונא יהדות, אולי כמה מאות מהם שולטים במדינה. קנונייה של אלף, אלפיים איש, השתלטו על המדינה, עושים מה שבא להם. אין להם חוקים, מביא חבר מביא חבר, לא אכפת להם מה האמת, מה השקר, עושים מה שבא להם. ומשתפים פעולה ומעויב ארבעים שנה. והרגו אותנו מבפנים. המדינה נהרסה בגללם. הביאו לכאן מיליון וחצי גויים שהיום הם כבר שלושה מיליון. נתנו לגויים המקומיים להתעצם ולפלוש לאדמות ולעשות בנייה בלי שורים והם לא משלמים מסים, עושים מה שבא להם נתנו להם לאגור אלפי בונקרים של נשק יש פה אולי מיליון רובים ורימונים ו-RPG של ערבי ישראל פה בתוך הכפרים שלהם וביהודה ובשומרון בכלל ואנחנו פה על סיר של רותח, סיר לחץ ורק השביל אוקטובר, לצערי הרב, זה רק תאימה ממה שהם מכינים לנו. פה השם עשה לנו נס גמור, שהחיזבאללה לא נכנס עם 30 אלף מחבלים, וזה שרק באו עם 5,000 מחבלים, יכלו לעבור כל ה-30 אלף. חסר להם. כולם יש נשקים. למה נכנסו רק 5,000 ולא 30 אלף? זה רק ככה שברכוי יכול לענות על זה. ואיך זה שמתוך 5,600 מחבלים, מה, כל ארבעה מחבלים הרגו רק אחד? איך זה יכול להיות? הרי עכשיו בא בן אדם עם נשק אוטומטי ורואים מאות אנשים, כל אחד עורק חמישים, שלושים. זה היה צריך להיגמר ב-50 אלף מתים. איך זה נגמר ב-1,200, 1,300? נס מארץ הניסים. כל זה השם עשה כזה, זה עזהה אותנו להתעורר כי בפעם הבאה כבר לא יהיה כזה נס גדול. אבל אוכלים אותנו מבפנים וזה מה שאתה רואה. נחזור רגע לעניין. אז מגלגלים זכות על ידי זכאי, חובה על ידי חייו. אם מישהו מת על ידך בתאונה, סולם שלך נפל לו על הראש, עץ מהגינה שלך נשבר, פגע למישהו בראש, נסעת במכונית, הוא קפץ לכביש, פגעת בו. אתה איזה אח בבית חולים, בטעות נתת לו את הזריקה הלא נכונה והוא מת. או ששכחת לשאול אותו אם יש לו איזה אלרגיה לתרופה, ומהאלרגיה הוא נחנק ומת. כל הטעונות האלה, כמובן, הן ללא כוונת תחילה. והתורה אומרת, מעשר עולם. עיר מקלט זה מעשר עולם. אם יהיה לך מזל והכהן כבר זקן, ייפטר תוך שנה, שנתיים, נו... אבל ברוב המקרים זה יכול להיגמר בעשרות שנים. אז השאלה, למה? למה מגיע לאדם שעשה בשוגג כזה עונש? התשובה היא, אין כזה דבר שוגג. אם גלגלו שמישהו ימות על ידך, אתה חייב מהגלגול הקודם. ובגלל זה גלגלו שאתה תיבחר להוציא להורג את הזוג הזה. ולכן מי שהרג בשוגג, הוא לא צריך לסמוח ולהגיד, טוב, זה לא אשמתי, הנה, המשטרה שחררו אותי, אני לא אשם, אני לא הולך למאסר. אפילו את הרישיון לא לקחו לי. טוב, זה בעולם הזה. אבל בשמיים גלגלו שעל ידך ימותו שני יהודים, מה אתה חושב, זה צחוק? כל החיים אתה צריך לעשות לזה תשובה, זה לא צחוק. למה בחרו בכלל להיות המוציא לפועל? אנחנו לא היה בוחר ברב אובדיה או ברב קניאפסקי להוציא לפועל את ההורג הזה או בבבסלי. בחרו בך. בחרו בך כי יש לך דברים שליליים בתיק שלך בשמיים. ככה זה עובד. אז רואה, עוד פעם נחזור לתחילת דבריי שפתחתי פה דבריי הלילה לגבי זיקוי ערבים. אומר הנביא, משלם לאדם, הקב' הוא אומר, אני משלם לאדם כפרי מעל עליו. לא מעל עליו, מה יוצא מהפעולות שלך? אם נתת הכסף לישיבה מסוימת כדי שיקימו את הבניין, והם כבר, נגיד, יש בירושלים בית כנסת, אגדי, זה נקרא מוסייף, שמעתם עליו? כמעט ואין רב גדול תמיד חכם שמחשיב את עצמו שנחשב בעיני הציבור שלא מדבר שם, שלא דיבר שם גדולי הדור דיברו שם, ספרדים, מקום של ספרדים פתח את המוסייף הזה יהודי בוחרי שאפילו לא היה עשיר מלפני יותר מ-100-120 שנה באו מבוחרה בתקופה של העגלות והסוסים בירושלים פתח את המקום הזה בית כנסת כזה כמו שפה היהודי היקר פתח פה אצלו בבית בית כנסת, זכות גדולה מזכי ערבים, כל שני ושלישי שיעורי תורה אין דבר נפלא מזה רק ההוא ממוסייף כנראה שעשה את זה כל כך לשם שמיים והכסף שלו היה כל כך נקי וקשר והקב' הוא כל כך אהב את היהודי הזה שזיקה אותו שמאה עשרים שנה לא מפסיק התורה מהמקום הזה הוא כבר עכשיו מעל מאה שנה כנראה בגן עדן כבר הנינים של הנינים שלו אז הנה, אז אתה יודע על מה אני מדבר, וממשיך הבניין. לעומת זאת, אתה בא לפעמים בארצות הברית, בקנדה, אתה רואה אנשים שתרמו 10-20 מיליון דולר, ואין מניינים שם. בכל שמיניין ורבע בשחרית, גם כן ממערים 40 דקות כל השחרית נגמר. ממך כבר אין. סגור הבניין. 20 מיליון דולר בניין, שממה. למה? כסף של ביטוחים, כסף של רמאות, כסף של חילולי שבת, כסף של סמים, כסף של זנות, כסף של עונאות. אין בו ולא יהיה בו לעולם ברכה. אי אפשר לרמות את הקדוש ברוך הוא. לא יעזור שום דבר. ברגע שהכסף קשר, יביא ברכה. לא קשר, רק קצרות יהיה מזה. וזה המציאות, והכל אצל האנוש ברוך הוא זה מידע כנגד מידע, אלא מה? האנוש ברוך הוא מעלים את עצמו, למה קוראים לעולם הזה עולם? מלשון העלם, הכל פה מבחינת חידה. חידה, חידת היקום. למה עכשיו הוא בר את העולם? למה הוא צריך את העולם? בשביל מה הוא בר בני אדם? למה עשה זכר ונקבה? למה יש כל כך הרבה צרות ואיסורים ומחלות ואוטיסטים ותינוקות עם כל מיני מחלות ובעיות? מה הולך פה? למה הרשעים חוגגים ולפעמים הצדיקים סובלים? כל מיני שאלות שאין להם סוף. דרך אגב, לכל השאלות האלה, יש תשובה בתורה מדויקת כחוט השערה. צדיק וראלו, תכלית החיים, עולם הבא, הכל בתורה אין דבר שלא דיברו עליה. רק העם שלא לומד תורה, כל אחד מהסיבות שלו, יש כאלה יכולים ללמוד ולא לומדים, יש כאלה שקועים בחובות, עובדים 16 שעות ביום. איפה עכשיו הוא יכול לפתוח ספר זה? הוא רק פותח ספר ונרדם, מסכן. לא עלינו להיות במצב כזה. קיצור, כל אחד מהסיבות שלו, יש השירים מפונקים, כל היום שורפים את הזמן שלהם על שטויות. לא פותחים ספר. כמובן, השברכו יותר כועס עליהם. מאלה אני המסכן שהולך להביא את האוכל, לשלם את המשקנטר שלא יזריקו אותו לרחוב, לפחות אנחנו יכולים להבין מאיפה זה בא הביטול תורה שלו. אבל אלה המפונקים, מה יש לך אתה לעשות? יצאת כבר לפנסיה, יש לך חנויות, הכסף זורם, למה אתה לא בא יושב כל היום בישיבה? למה? כי הוא מעדיף לראות כדורגל, תוכניות בישול, כל מיני שטויות, לדוג, תפס איזה שני דגים. כזה, איך לחנות? תקנה שני דגים, חסר לך כסף? לא, ישרוף ארבע שעות שיעלה איזה שתי קרפיונים. סתם, אין לו תכלית לחיים. שורף את החיים שלו על שטויות. אז ככה זה המציאות. אז הקלוש ברוך הוא אומר, אני משלם לך לפי מה? לפי מה יצא מהמעשים שלך. לפי מה יצא מהמעשים שלך. עכשיו תלמדו דבר שמעולם לא שמעתם אותו. וכנראה גם לא תשמעו אותו. זה רק הלילה. ואל תשכחו אותו לעולם. כל פעם בחיים שלכם שמזמינים אתכם לשיעור תורה, לא משנה איפה, של מי, שיעור תורה של מישהו קשר, ויש לכם התלבטות אם ללכת ולשרוף עכשיו זמן, נסיעה, חנייה, אתם יודעים, כל ההתלבטויות שיש, ואתה אומר, אתה יודע מה, בשביל מה אני אלך לשיעור? אני יכול לראות את זה ביוטיוב, למוחר מעלים את זה. באתר של הרבנים, כמעט לכל רב היום יש, איך אומרים, מידיה חברתית. פייסבוק, אני יודע, כל השמות האלה. אז הכל דבר יש. אפליקציות. אפילו רבנים מהדור הקודם כבר עשו להם היום אפליקציות. היום יש משהו חדש. תקשר אליי איזה אחד, אומר לי, אני בניתי לכמה רבנים, איך קוראים לזה? אה? שיש לך את כל הדרשות שם. אתה מכניס את השם של הבן אדם, נשלף לך כל הדרשות שלו. משהו דומה ליוטוב. פודקאסט. פודקאסט. הוא אומר לי, אני אבנה לך פודקאסט. אמרתי לו, קראי לי דוגמה למי בנית. לרבנים הכי חשובים הוא בנה פודקאסט. הוא אומר לי, אתה לא מבין, זה עולם אחר. העולם החילוני היום זה הכול פודקאסטים. אני בכלל לא יודע מה זה. עד היום לא הבנתי מה זה פייסבוק. יש לי פייסבוק תרבות החמש עשרה שנה, מאות אלפים שם, אני לא יודע איך אפילו להבין מי נגד מי שם. שום דבר אני לא מבין. גם אותו דבר, אינסטגרם פתחו לי, גם כאן איזה מאה אלף איש, אני לא יודע מה לעשות שם בכלל. לא יודע איך להיכנס לדף. אבל זה עכשיו משהו חדש. הוא אומר לי, אתה תראה, זה יגדל, אנשים עושים שיתופים. מה יש לי להפסיד? אני מעוניין שהדרשת תרגיב לכמה שיותר אנשים. בא לי צדיק כזה, מתנדב, לא מבקש כספים, לא כלום, רוצה לעשות את זה. אני אגיד לו, לא? מה השאלה בכלל? ודאי, מצוין, תבוא עליך ברחל, וואי שייצא מזה משהו גדול. אבל עכשיו אלה שיושבים בבית ואומרים, מה אני עכשיו אלך לדרשה? יש לי את זה בפודקאסט. אני יכול לראות את זה עכשיו בווידאו, ביוטיוב, פודקאסט, לא יודע איפה. זאת טעות חמורה מאוד. מאוד מאוד מאוד חמורה, ואנשים לא יסלחו לעצמם על השטות הזאת. ואני אסביר לכם עכשיו למה שתבינו אחת לתמיד, ואתם לעולם לא תעשו את הטעות הזאת. אנשים לא יודעים את זה. אף אחד לא יודע את זה. תשמעו טוב. עכשיו שבן אדם בא, ישב שעה, שעתיים בשיעור, אומר החפץ חיים שכל שעה לימוד תורה זה 60 אלף מצוות. למה? האדם רגיל יכול להגיד 200 מילים בדקה, מילה ממוצעת, נגיד חמש אותיות, זה מצוות אלף אותיות בדקה. כל אות מהתורה, מהגמרה, מההלכה, זה מצוות לימוד תורה. כל אות, כל אות שאומרים, זה מצוות מפני עצמה, זה דבר גדול. אז עכשיו, אם אמרת בממוצע אלף אותיות בדקה, אם אתה רב מאיר אליהו, זה אלפיים בדקה. יש רבנים, הם מדברים בסלו מושן, זה חמש מאות בדקה. אבל... הבנתם את העיקרון. בעיקרון זה אלף אותיות בדקה. אלף אותיות בדקה זה אלף מצוות דהורה איתה בדקה. זה כאילו שהנחת אלף פעמים תפילין בדקה. אלף פעמים תפילין. תפילין זה מצווה מהתורה. לימוד תורה זה מצווה מהתורה. אלף פעמים תפילין בדקה. חשבו מה זה. עכשיו, שעה זה 60 אלף מצוות. דרשה של שעתיים, 120 אלף מצוות. בטח עכשיו תאמרים, אז אם ככה, דבר עד הבוקר. הזדמנות לעשות איזה מיליון מצוות ביום. אז נגיד, שעתיים, 120 אלף מצוות. ונסעת, חניה, חזרת עד שהגעת הביתה, זהו. עכשיו, כמה אנשים הראו את הדרשה בחודש הקרוב, נגיד, אונליין? כמה? נגיד לפחות עשרת אלפים. אז עשרת אלפים יראו מינימום את הדרשה. עשרת אלפים כפול שעתיים זה עשרים אלף שעות לימוד תורה. עשרים אלף שעות כפול שישים אלף מצוות, כמה זה? מי יכול לעשות לי את החשבון? זה... מיליארד ומתיים מיליון מצוות. מיליארד ומתיים אלף מצוות. וכל אחד מכם ירוויח את המיליארד ומתיים מיליון מצוות האלה מהלילה הזה. לא רק אני. לא רק המארגן. לא רק בעל המקום. כל מי שישתתף בשיעור, הקדוש ברוך הוא נותן לו שכר על כל מי שיצפה בשיעור מעכשיו עד סוף כל הדורות. תשאלו, מה עשיתי שמגיע לי כזה פרס? מה עשיתי? סך הכל באתי ישבתי, נהניתי משיעור והלכתי. אומרת, התורה הגדול, המעשה, היא יותר מן העושה. מי שגורם שבזכותו, בזכות העבודה שלו, בזכות המעמד שלו, בזכות הכסף שלו, יעשו מצוות בעולם על ידי הערבים, הקדוש ברוך הוא לרבים משלם את השכר שמגיע להם, אבל לא משלם על כל אחד ואחד. עכשיו תשאלו, טוב, זה אתה, זה המארגן, אבל איך זה נוגע אלינו? אנחנו סך הכל הקהל. התשובה היא, אם אף אחד לא היה מגיע הלילה, אף אחד, הדרשן היה מגיע, רואה מקום ריק. היה שיעור? לא היה שיעור. בזכות מי נהיה שיעור? כל אחד ואחד שבא, כל אחד ואחד שבא נהיה שותף למצווה הענקית הזאת. עכשיו תגידו לי, אם היית יושב בבית ורואה את השעתיים, גם יפה, 120 אלף מצוות, לא רע, אבל שתגיע לשמיים ויגידו לך שוטשי כמוך, המאה ה-20 האלה היה 1.2 מיליארד מצוות אם היית נושא 10 דקות לכל כיוון. לא תוסחה. בטח שלא. אין מה להשוות בכלל. זה מיליארד מאתיים. תגיד לי, 120 אלף דולר שווה למיליארד מאתיים מיליון? אין מה להשוות. זה הרבה לא יודעים. זה הרבה לא יודעים. זה דבר מדהים. לכן יש הרבה אנשים חכמים, מה הם עושים? משקיעים ברוחניות. רואים אחד אין לו כסף לתפילין, רצים לקנות לו תפילין. למה? כל החיים הוא יניח תפילין? אני מקבל כל יום עוד מצוות תפילין. אני יודע מה, תורמים תליתות לבית כנסת, באים אנשים, משתתפים כל יום בתפילות, תליתות, יש לו זכויות של מצוות תלית. אבל כל זה, תלית, תפילין, ארבעת המינים, סוכר, כל המצוות לא יישבו כהוזה לשיעור תורה. שעורר תורה, אין דבר שמתקרב אליהם. לימוד תורה כנגד כולם. לכן אני אומר לכם, כדאי לכם אתם, כל אחד מהמעשרות שלו, להשקיע כמעט אך ורק בזיקוי הרבים, בהפצת תורה, בחלוקה של דיסקונקי, היום כבר כמעט ואין דיסקים, אבל למי שעדיין יש באוטו דיסקים, אז דיסקים, ספרים, להביא אנשים, לפרסם ביוטיוב, אתם יודעים ביוטיוב, אני עשיתי איזה סרט, בדרך כלל השפעתים שלי באנגלית, יש להם יותר צופים מהעברית. כי זה הולך כל העולם, כל מי שדובר אנגלית צופה בזה, אפילו גואים. אז בדרך כלל נגיד יש 30 אלף צפיות, דרשה רגילה של השבוע. עשיתי איזה דרשה אחת שהייתי מעוניין שכולם יראו אותה, להפיץ אותה. אמרתי, בוא נראה כמה יעלה להפיץ את זה. עלה 22 אלף שקל, זו דרשה על שבת. סרט, סרט ארוך, יפה. סרט של שבת, שעה סרט, שילמתי 22 אלף שקל על הסרט הזה, קיבלתי 1.4 מיליון צפיות. עכשיו, הסרט הוא כל כך חזק, שכל מי שמחלל שבת שרואה אותו, מתעלף מלחץ. יואו, איך אני מעז לחלל שבת? מיליון ארבע מאות, תראו מה זה, 22, זה שבע אלף דולר, שש אלף דולר. זה, במונחים כאלה זה גרושים. לא עלה לי סנט לבן אדם, אני חושב. שני סנט, שלוש סנט. אפילו לא חמש, עשרה גורות. כדי שבן אדם יראה מה זה שבת, שעה שלמיים מקורות. מה יהיה סופם של מחללי השבת בעולם הבא. ואנשים שרואים את זה, מיד מזדעזעים. אתמול דיברתי בעקו כמה דקות על זה. היה שם איזה מחלל שבת, מסכן, הוא כמעט התחיל לפקוט. ממש, הוא עצר את הבכי. הוא אמר לי, מה זה, אז כל מה שאני עושה לא שווה כלום? אמרתי לו, לא, מה שאתה עושה, תקבל שכר. אבל כתוב בשולחן ארוך, ספר ההלכה של עם ישראל, שאני לא כתבתי אותו. אין לך אליי שום תלונות. אני בסך הכול קורא לך סעיף, מה כתוב שם? כתוב, מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר בהלכה. הוא לא נחשב בכלל יהודי בשמיים. אם חז ושלום הוא נפטר, לפי ההלכה, נכון שבבתי קברות האזרחיים, העירוניים, לא מקפידים על ההלכה, לצערנו הרב. אבל לפי ההלכה היהודית, אסור לקבור אותו ביחד עם שומרי שבת. צריך לעשות ביניהם הפרדה, גדר, כמו שקוברים גויים בהפרדה. כי בשולחן ארוך כתוב, אין קוברים צדיק עם רשעה. ומי שמחלל שבת הוא מורד בברית שבורא עולם קראת עם עם ישראל. מה אנחנו אומרים הרי בקידוש, נכון? כשעושים קידוש בשבת. הרבה לא שמים לב. לפעמים באים לבית כנסת, שומעים את הקידוש ונכנסים לאוטו. אם הם היו שמים לב למילים של הקידוש, יכול להיות שמאוד מאוד שהם לא היו מעיזים להיכנס לאוטו. מה אומרים? ושאמרו בני... אנחנו קוראים קטע מהתורה. מי דיבר פה? הקב' ברוך הוא. קב' ברוך הוא, אנחנו קוראים מה שה' אמר. תשמעו טוב, ושאמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדור אותם ברית עולם. ברית נצחית עם בורא עולם. ברית נצחית. ביני ובין בני ישראל אות. מה זה אות? סימן. סימן, זה הקשר. אות אי לעולם. זה סימן נצחי. זה מה שמחבר בינינו. כמו שהטלפון שלך והמטען, אם אין ביניהם קשר, אין לך טלפון, אין לך כלום, אתה לא יודע איך לנסוע בכביש, שום דבר. חייב לו להתחבר למקור שלו, לקבל את האנרגיה משם. ביני ובין בני ישראל עוד אי לעולם. למה? כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ, וביום השביעי, שבת, מלשון שביטה, כן? שבת והאי נפש. זה יום שלא נוצר בו כלום. שבת והיא נפש. מה ההמשך של הפסוק? זה הרבה לא יודעים. כי זה לא בקידוש. חתכו רק קטע אחד מהתורה, לא חתכו גם את ההמשך. כי לא נעים להגיד את זה בקידוש. מה ההמשך? הפסוק הבא, מה הוא? מחל אליה מי שהופך את שבת ליום חול. טלוויזיה, מכונית, מעלית. מבשל, מרטיח מים, הכל כרגיל, כותב, טלפון. מחלליה, מי שמעיז להפוך את שבת ליום רגיל, שאין אצלו קודש, סתם עוד יום של קניות, קפיטריה, נוסע לים. מחלליה, מי שהופך את שבת ליום חול, מות, איומת. מות בעולם הזה, אומר הרמב״ם. יאומת בעולם הבא לחיי הנצח. ונחרתה הנפש ההיא מאמיה. אני קוראת את הנשמה שלו בעולם הבא לעד ולעולמי עולמים. כמו שהרמב״ם כותב, נחרתים ועובדים לעד ולעולמי עולמים. לדרעון עולם. סבל שאף פעם לא יפסיק. על זה שמרדו בבורא ושברו את הברית וצפצפו עליו וחיללו שבת כמו גועים. ולכן הדין של מחלל שבת בשמיים הוא מאה אחוז כמו גוי והרבה פה לא יודעים הלכות ועושים הרבה טעויות בבתי כנסת כמעט בכל העולם אבל לפי ההלכה אם מחלל שבת אומר קדיש אסור לענות אמן עליו ואם הוא אומר קדיש, הוא לא מועיל שום דבר לנפטר כי הוא מחלל שלב, מורד בבורי עולם, מה אתה בא לשבח אותי? קודם כל תשמע בקולי אחרי זה תשבח זה לא מועיל שום דבר ואם הוא נפטר, לא קוברים אותו עם הצדיקים, צריך לעשות הפרדה בינו לבינם אני סיפרתי להם אתמול שהאבא שלי נפטר, הוא בדיוק עבר לרחובות ברחובות הרב לא הכיר אותו, כבר היה זקן, לא היה לו כוח לעלות ולרדת במקום הקודם הוא היה בבית מסתם ולבית פה כבר הוא לא אכל כשהוא נפטר גיסי מתקשר ברחובות, שם זה בית קברות לפי ההלכה רבנים, הכל לפי ההלכה הוא אומר לו לגיסי, הוא שמר שבת? הוא אומר לו כן הוא אומר אתה צריך להביא מכתב מרב שמאשר את זה שהוא מכיר אותו מהבית כנסת, אם לא אנחנו קוברים אותו עם כל החילונים והגועים כל אחד ככה, בבית. זה הנוער שומר? ברחובות ככה זה. אני גיליתי את זה משיחת טלפון שגיסי אמר לי, אז אני מיד קשרתי לרב חבר שלי, והוא הוציא מכתב, האם זה לא היה אני, בן אדם עכשיו בחוץ לארץ, הוא בצער הגדולה. מי אני עכשיו יביא שיעיד שאבא שלי שומר שבת? למה הם אומרים רב? כי הרב של הבית כנסת אמור להכיר אותך אם אתה שומר שבת. אם הוא לא יודע מי אתה, אז לא באת לבית כנסת, כנראה שאתה לא שומר שבת, כן? למרות שלצערנו הרב, גם מי שבא לבית כנסת בשבת היום זה לא ראיה שהוא שומר שבת. יכול להיות מדליק טלוויזיה, יכול להיות בבא אוטו, מחנה בלוק ליד. בקיצור, כשאני קראתי את כל זה, אני אגיד לכם, פעם אני הייתי בבברליילס בלוס אנג'לס שם, שבתון בבית כנסת של פרסים. פרסים השתלטו על בברליילס. כל האחוזות, אפילו הראש העיר היה פרסי. כולם. כמעט כל בברליילס זה יהודים פרסים. כל בית, 30 מיליון, 15 מיליון, 20 מיליון, 100 מיליון, 200 מיליון דולר. עושר שאי אפשר לדמיין. אז אני עכשיו הולך למקום הזה, בית כנסת שם, ויש שם רב אחד, כזה חצי ישראלי, והוא אומר לי ביום שישי בלילה, אחרי הסעודה נתתי שם דרשה, וסעודה, ובאו אנשים, מאוד נחמד. על הבוקר. הוא אומר לי, איזה מעניין כבודו יבוא, בנץ או בתשע? אמרתי לו, אני באתי לזכות אנשים, לקרב אותם, לזעזע קצת, מה אני עכשיו... אני רוצה לבוא למניין שיהיה יותר אנשים. אמרתי לו, באיזה מניין באים יותר אנשים? הוא אמר לי, בתשע, תשע יהיה פה 700 איש. בנץ כמה? 30-40 איש. אמרתי לו, אז בטח שאני אבוא למניין השני. הוא אומר לי, אכפת לך לבוא שעה קודם? בשמונה? אמרתי לו, מה? אומר לי, בדיוק זה יהיה לפני מוסף של עניין של הנץ. תן כאן איזה 20 דקות דרשה, חצי שעה. אמרתי לו, בסדר, על מה אתה רוצה שאני אדבר איתם בנץ? אנשים באים להתפלל נץ בבית כנסת. מה הוא אומר לי, הרב? דבר איתם על שבת. אמרתי לו, מה? אנשים באים להתפלל נץ ואני צריך לדבר איתם על שבת? הוא אומר לי, כבוד הרב, אתה תמים, אתה. אתה יודע למה הם באים בנט? כי הם צריכים להגיע לדאונטאון, לפתוח את החנויות שלהם. הלב שלי נקרא. אמרתי, אני ארלה, אני אכנס באבי אביהם מחר. באתי מוקדם. נתתי שם, הוא אמר לי 20 דקות, דיברתי 45 דקות היה שם איזה פרסי זקן היה צועק, רותן אמרתי, אני לא אכפת לי עכשיו, אני חייב לזעזע פה את כולם עכשיו זה מניין של הנץ, אחרי זה נתתי עוד רשלה מניין הגדול אבל המניין של הנץ, אני מדבר איתם על שבת אחרי שאמרתי להם כמה זה חמור להיות מחלל שבת העונש של מחלל שבת בתורה יותר גרוע מהעונש של רוצח, וזה אף אחד לא יודע. תשבחו, מה רוצח מקבל עונש פחות ממחלל שבת? זה הלכה! ככה היה בסנדרין. אנשים לא יודעים את זה, חושבים שזה צחוק. אחרי שהם שמעו את זה, נגמרה תפילת מוסף. מתוך כל האנשים, אף אחד לא העז להיכנס לאוטו ולנסוע לחנות. כולם נשארו בבית כנסת עד הלילה, חוץ מאחד. נכנס למרצדה שלו ונסע. אבל האנשים האחרים, אף אחד לא נכנס לאוטו. שהגיע הערב, אומר לי, מה זה, כל האנשים שננץ פה, מה קרה? אמרתי לו, היית שומע את הדרשה, היית מבין. איזה אדם נורמלי יעיז להניע מכונית אחרי מה שהוא שמע פה. אני אמרתי להם, עכשיו אתה נכנס למכונית ומניע את האוטו, בעיני בורא עולם זה נחשב יותר גרוע משפוצצת לבן אדם את הראש ורצחת אוטו. והוא אומר שמגיע לך על זה עונש יותר חמור מאם היית מטביע תינוק באמבטיה. אתה מסוגל להניע את האוטו בשבת? להניע את המנוע, הרי כתוב, לא תבהרו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ומיד ליד זה כתוב, מה העונש? והרמב״ם אומר לך, נחרטים ועובדים. אתה יודע מה זה, כרת? אתה חושב שזה צחוק? אז בן אדם שומע כזה דבר, הוא לא ידע את זה, אנשים לא יודעים. אז יש שתי סוגי תגובות, או שהוא מיד מקבל על עצמו לשמור שבת, או שהוא מקלל אותי במשך כמה ימים עד שהוא נרגע. בסדר, אני מוכן לקבל את הכללות. על ה-20% שישתנו מיד והתחילו לשמור שבת, שה-80% יקללו אותי. על מה מקללים אותי? על זה שאמרתי להם מה השם אמר. אז מי הם מקללו? את השם? לא. אז מקללים אותי. בסדר? זה כמו שהדבר מביא לך עכשיו מכתב ממסכנסה. אתה מקלל אותו. טיפש, מה אתה מקלל אותו? אתה מקלל אותם. מהו השם המסכן? זה העבודה שלו, מביא מכתבים. אז הוא מקלל את הדבר. בסדר? אז הדבר כבר התרגל, מבין? אנשים מטומטמים, אני מביא לו הזמנה לבית המשפט, הוא מקלל אותי. כאילו שזה בידי. אז אני אותו דבר, התרגלתי. אני קורא פסוק מהתורה, הרשע מקלל אותי. אני מדבר על נידה ועל מקווה, הרשעים מקללים. אז מה נעשה? לא ניתן דברי תורה? אז אין בעיה. להפך, בגמרא כתוב שרבי עקיבא אתם יודעים, רבי עקיבא חזר בתשובה גיל 40, חי עד גיל 120, 80 שנה, עמל כל חייו בתורה, ונהיה היהודי הכי גדול שהיה אי פעם בכדור הארץ. כי כל מה שמשה רבנו השיג, רבי עקיבא השיג, אבל ההבדל הוא שמשה קיבל מתנה מהשם באר שיני, ב-40 יום. ורבי עקיבא השיג את זה לבד, ב-80 שנה. זה לא אותו דבר. אז רבי עקיבא, כתוב ש... תפסו אותו בסוף ימיו, מלמד תורה. הרי הרומאים, הסוג זה רע. מי שיתפס מלמד תורה, יוציא אותו להורג. גם הסוג זה רע שאסור להניח תפילין. כמו היום. מי שמניח תפילין בבתי ספר חילונים, מיד בלחס מולני, היי! אני משאה אותך מהבית ספר. נהיה פשע פה להניח תפילין בבתי ספר של יהודים, כביכול. מי היה מאמין? באמריקה, בבית ספר של גויים, public school, יהודים מניחים תפילין, להפך, הגויים מכבדים, באים, שואלים שאלות. What's this? Why are you doing it? פה, השנאה התאומית הזאת והאנטישמיות של האנשים פה לתורה וליהדות היא נוראית. דרך אגב, זה לא בהכרח נובע מרוע, זה נובע מכזו בורות שהם פשוט לא יודעים מה זה, אז זה נראה מגעיל ביניהם. כאילו, מה עכשיו להיות דתיים? עזוב, זה סוף החיים. לא מבינים איזה נפלא הדת ואיזה כיף לנשמה, הם לא יודעים מה זה. הם שתפו להם את הראש מגיל אפס, אז ככה הם גדלו, אין מה לעשות. אותו דבר, מאז הרומאים והיוונים, לעולם לא קרה שיהודי שיושב ועמל בתורה נחשב לפושע. בזמן ההבנים, מי שלמד תורה, הוא היה מבוקש. בזמן הרומאים, אותו דבר. היום, בזמן היהודים במדינת ישראל, בן אדם בן 19 שיושב עכשיו ולומד כל היום תורה, הוא מבוקש על ידי המשטרה כדי להכניס אותו לכלא. למה? כי הוא לא בא לקריאה שלהם לצו ראשון, צו שני. הוא יושב ולומד תורה. אז עכשיו תופסים אותו, עושים אותו במעצר. על מה פשעו של הצדיק הזה שכל החיים שלו לומד תורה ועושה מצוות, על זה שהוא רוצה ללמוד תורה. על זה נותנים לו מאסר במדינת היהודים. נשמע נורא. אבל זו המציאות. בקיצור, רבי עקיבא, תפסו אותו מלמד תורה. רעיר אחד פאפוס. פאפוס. אתם יודעים, אנחנו רואים מהשמות בגמרה שהיהודים כבר אז היו להם שמות של גועים, סומכוס, פאפוס, שמות של גועים, פלפלאים, לפעמים באים אליי אנשים, הרב אמר לי להחליף שם, השם הזה שלו בכללה לא טוב, השמות לא מתאימים. אני אומר לו, גדולי עולם, הרבנים הכי גדולים בהיסטוריה, היה להם שמות של גויים. אז מה תגיד עליהם? סומכוס, סטנה בגמרה, אונקולוס, כל אלה, איזה שמות היה להם. בסדר, אתה רואה שהרבה מהאנשי היה להם שירות של גועים. מה שאומר שהשם זה לא כזה חמור כמו שעושים רעש וצלצולים. כי אם זה היה כזה חמור, הרבנים הכי גדולים בהיסטוריה לא היו מחליפים את השם, מה הוא קורא לעצמו סומכוס, פאפוס, כל אלה בגמרה? זה לא מסתדר. אבל זה ככה הערת ביניים. בכל אופן, הפאפוס הזה בא לרבי עקיבא בזמן שהוא היה למד תורה, אומר לו, אתה לא פוחד ללמד תורה? כבוד הרב, למה אתה מסתכן ומסכן אנשים? יארגו את כולנו בגללכם. יש גזרה של המלכות שאסור ללמד תורה. למה אתה לא מלמד תורה? יארגו אותנו בגללך. אמר לו רבי עקיבא, יש משל שהדגים עכשיו בים, ובאים הדייגים, זורקים את הרשתות, אז הדגים, כולם מנסים לברוח מהרשתות. רואים רשת, כולם חותכים ימינה. שמים להם רשת שם, יחתכו עוד פעם ימינה. העיקר לברוח מהרשתות. בא אליהם עכשיו השואל, על שפת האגם, אומר, בואו, בואו, תעלו לאריה בשעה, נגור ביחד, אני ואתם. איך שיעלו, יטרוף אותם, יבלע אותם. אז אומרים לו, הדגים, אתה, השואל, שאומרים שאתה חכם והרמומי, אתה שוטה. תם בלטה. למה? מה במקום חיותנו, שאנחנו פה יודעים לשחות, לתמרן, לברוח, להארים על הדייגים. אנחנו רועדים ונלחמים על חיינו, שנצא ליבשה, אבל ודאות נמות. פה עוד יש לנו סיכוי לנצל. נעלה ליבשה נמות, או שאתה תוכל אותנו או שנמות בלי אוויר. אומר לו רבי עקיבא, לפאפו שותה שכמוך. עכשיו התורה אומרת כי הם חיינו ואורך ימינו. אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם. זה סגולה להעריכות ימים, לימוד תורה. תראה, כל גדולי ישראל מגיעים לגיל 100, 103, 107, 97, 93. כל הגדולים. איך זה? כל הסכנים מגיעים, תראה אותם, אחד אחד, שכנזים, ספרדים, כולם מגיעים לגיל מעל 100 כמעט. למה זה? כי הם חיינו ואורך ימינו. אז עכשיו אתה בא, אומר לי, תפסיק ללמד תורה, כי אתה פוחד מהרומאים שיבואו להרוג אותנו. זה אולי יהרגו, אולי לא. אבל נפסיק ללמוד וללמד תורה ועדיין נמות. לימים תפסו את רבי עקיבא מלמד תורה. מקבץ אלפים ומלמד אותם תורה. עשרו אותו, הביאו אותו לבית העשורים. הוא בין 120 עכשיו. סכן. היה איזה תלמיד שלו, נתנו לו רשות להביא לו דלי מים. חצי מהדלי הוא היה שותה במשך 24 שעות, וחצי היה עושה נטילה. הוא היה אוכל לחם, כן. יום אחד התלמיד הגיע, והשומר היה, מחליפים שומרים, היה שומר אכזר. מה זה אתה מביא כל כך הרבה מים? בום, באת לו בדלי, חצי נשפך. הוא הצליח להציל חצי. אז הוא בא לרבי עקיבא, באיחור גדול, אז רבי עקיבא אמר לו, אתה לא יודע שאני אדם זקן, המים האלה בשבילי זה חיים ומוות. הוא אומר לו, מה אני אעשה, כבוד הרבי, עיקב אותי השומר, ותראה, גם שפך חצי מהמים. הצלחתי להציל חצי. פתאום הוא רואה שהוא הולך לעשות נטילה עם המים. אמר לו, מה זה כבוד הרב, עזוב את הנטילה עכשיו, תשתה מים, אתה צריך מים, לא שתית מת מול. הוא אומר לו, מה אני אעשה שיש גזירה של חכמים לעשות נטילת ידיים? הוא עצמו לא סבר שצריך נטילת ידיים לאנשים רגילים, רק לכהנים. אבל החכמים ראו ברוח קודשם, שעכשיו נחרב בית המקדש, אנשים ישכחו לעשות נטילה לפני, הכוהנים השכחו לעשות נטילה לפני שאוכלים את הלחם בבית המקדש, אז כדי שהכוהנים כבר יהיה שגור בידם שעושים נטילה, כי עשו שכל העם יעשה נטילה, גזירה של חכמים, והוא עצמו לא סבר שצריך לעשות כזו גזירה. ואין לו מה לשתות, והוא בן 120, והוא אמר, מי איך אני יעיז לעבור על דברי חכמים? והוא החכם הכי גדול בהיסטוריה. אבל ענב, אני לא אלך נגד חכמים, אני יחיד והם רבים. בקיצור, זה היה המעשה. מה רואים מפה? שכל החיות שלנו, כל הקיום שלנו, זה התורה. וזה הרבה, לא יודעים את זה היום. רוצים את אלה שבזכותם אנחנו חיים ונושמים, להוציא מהישיבות, ולשלוח אותם להיות חיילים חיילים חסר אנשים כל יהודי נורמלי רגיל שהוא לא יודע ללמוד תורה יכול להיות חייל אלה יעשו את החיילות שזה חשוב מאוד ואלה יחיו אותנו בזכות התורה שהקדוש ברוך הוא אומר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי חייבים כמה שיותר לומדת תורה ככל שתהיה יותר תורה בעם ישראל יש פחות גזרות פחות צרות פחות מתים פחות צר אתם יודעים בגמרה היה אחד, נשיא ישראל, קראו לו רבי יהודה הנשיא. שמעתם עליו? רבי. הוא כתב את המשניות. ארוך אתה ה' ילוהינו, מלך העולם שהכל נהיה בדברו. רבי כתב את המשניות. אחרי 1300 שנה, ראה שיורדים לגלות, ידע שהתורה שבעל פה תשתכח, אמר אין ברירה, חייבים לכתוב אותה, אם לא, לא יהיה בכלל תורה שבעל פה. אז הוא כתב את המשניות. היו 600 סדרי משנה. הוא צמצם אותם לשישה סדרי משנה, וגם זה לוקח מעל שנה ללמוד. שישה סדרי משנה, להבין טוב את כל המשניות, שנה לימוד. אבל למה הוא... מה זה צמצם? כי המשניות היו באותם נושאים. פשוט היחד אותם, צמצם, אמר, זו משנה יותר מדויקת, לא צריך את זאת, מפה אנחנו כבר נבין את הדין. קיצור, שישה סדרי משנה, ויום אחד הקסר, בזמנו היו הרומאים, הקסר שלח איגרת של היום הולדת שלו, צריכים להכין לו תכשיט. תכשיט? שרשרת מזהב עם טליון. כמה זה? בוא נגיד, במונחים של היום, חצי מיליון שקל. אומר רבי, כל הבעלי בתים שעובדים ישלמו את התכשיט שווה ושווה. מי שלומד תורה פתור מי לשלם. הבעלי בתים כעסו. אמרו, מה זה? לא מספיק, אנחנו תורמים לישיבות, תורמים לבתי כנסת, תורמים פה לבדק הבית בעיר. עכשיו נפלה עלינו גזירה של הכנס, גם אנחנו נשלם הכל? ואלה יושבים, לומדים תורה, לא משלמים כלום? לא מסכימים, מורדים בו. לא מסכימים. אם הם לא ישלמו שווה בשווה כולנו ביחד, אנחנו לא נשלם, נקום ונעזוב את העיר. כמו שאנשי הייטק פה אמרו, אתם זוכרים? זוכרים מה היה שאמרו נעזוב את העיר, הביאו מאה מאות מיליונים ללוס אנג'לז ולמוכרת הבנק שם התמוטט? שמעתם על זה או לא? היה פה ניסיון, היה, איך קראו לזה, משפטית, רפורמה משפטית. ניסה זה לבין, להביא רפורמה משפטית. מה הוא בסך הכל מנסה לעשות? שיהיה גם שופטים ימניים בבגץ. לא כולם אוחרי ישראל, שונאי תורה ושונאי עם ישראל, משתפים פעולה עם האויב. 15 בוגדים ערורים. שיביאו גם חמישה, שישה אנשים קצת עם מסורת, עם אהבה ליהדות, שאוהבים קצת דת, שמכבדים שהם לא שמאלנים, אוחרי ישראל, ערב רב. כמובן שהם הבינו שזה התחלת הקץ שלהם, הוציאו לכאן מאה אלף איש לרחובות במימון אירופאי ואמריקאי, שהם הרי מעוניינים שיהיה להם בוגדים בפנים, וכל המאפיה השמאלנית הזאת הרסה פה את המדינה, עשתה פה אנרכיה. אנרכיה גמורה. משביטים את שדה התעופה, החטייסים מסרבים לטוס, נורא והיום מה שקרה פה. אנשים הפרו פה חוקים חופשי, מרידה, זה, דברים של בגידה, דברים של מאסר, העבירו להם כאילו לא קרה כלום. למה הם בצד הנכון של המפה. אז חזקו במוח. אז מכל זה, ניסו לעשות רפורמה משפטית. אז מה אנשי ההייטק, כמעט כולם שמאלנים, אמרו, אנחנו נאסוף את המדינה. בואו, מתחילים להעביר את כל הכסף לבנק, לסיליקון ואלי בנק, בלוס אנג'לס. זה בנק של ההייטק. לא יאומן מה שקרה פה. שמעו טוב, לא יאומן מה שקרה פה. הם העבירו מאות מיליוני דולרים לשם, ואיך שהם גמרו את העברות, לא עבר כמה שעות. הווייר עבר, למוחרת בבוקר הבנק הודיע שהוא פשט רגל, הלך כל הכסף. אם זה לא יד השם אז מה זה? באותו שבוע כמה בנקים פשטו רגל. היה מין כזה זעזוע בארצות הברית לפני איזה שנה, שנה וחצי, זעזוע כזה, אנשים רעדו, רעדו, אנשים התחילו להעביר את הכספים לבנקים גדולים. לחץ, תורות, אנשים מוצאים את הכספים. פחד מוות. כי הבן אדם מבוטח רק עד 250 אלף דולר. מי שיש לו מיליונים בבנק, כל הכסף יימחק. וגם את ה-250 אלף דולר, אתם יודעים, עד שהממשלה תשלם לך את זה ב-99 שנים. הנהנים שלך יקבלו את שאר הכסף. קיצור, הלך הכסף. אז מה עושים אנשים העבירים לבנקים גדולים? למה מלכתחילה אנשים הולכים לבנקים קטנים? כי בנקים קטנים נותנים כפול ריבית. בנקים גדולים הם לא צריכים אותך, יש להם בלי סוף. אז הם נותנים קצת ריבית. בנקים הקטנים מתים ללקוחות, ניתן לך 6% בשנה. הבנק הגדול נותן לך 2%. אז אנשים רוצים לעשות כסף. אבל יש בזה סיכון, הבנק פתאום מתמוטט. יש בנק אחד בברוקלין, נקרא signature bank. כל החרדים, כל הישיבות, כל הרבנים, כל הכסף שלהם בבנק הזה. 95% מלקוחות הבנק הזה חרדים. הודיעו יום שישי בבוקר, סיגניצ'ר בנק עומד להודיע על פשיטת רגל. זאת אומרת, הקב' הוא מוחק את הקהילה החרדית בברוקלין. מאות אלפים של חרדים. אחד התומכים העיקריים של הישיבה שלי, יש לי פה ישיבה בירושלים, תומך העיקרי. אני מתקשר אליו לחמש דקות לפני כניסת שבת, פתאום נזכרתי שהצ'קים שהוא שולח כתוב על זה סיגניצ'ר בנק. לא חשבתי על זה בהתחלה. פתאום נזכרתי, וואו, יש לך סיגניצ'ר בנק על הצ'קים. מהר אני מתקשר אליו ככה חמש דקות לפני מנחה, אני אומר לו, תגיד, מה מצבך? שאמרתי, הבנק שלך פשט הרגל. הוא אומר לי, כל הכספים של כל החיים שלי, הכל נמחק היום. אמרתי, אני יודע בעולם, כל מה שההשם עושה זה מידע כנגד מידע. בן אדם הזה תומך מעל 20 שנה בכולל, לא ייתכן כזה דבר. אמרתי לו, אני אומר לך שלא יקרה כלום, אל תדאג. הוא אומר, מה? גם אם יחזירו לי 250, יש לי שם עשרות מיליונים, מה? זהו, הלך הכל. אמרתי לו, אני אומר לך, זה לא יכול להיות. למה? אני מכיר אותך טוב, אתה בן אדם ישר כמו שרגל, לא גוזל פרוטה. אתה שומר שבת, מתפלל נץ כל בוקר, ואתה נותן הרבה צדקות, ואתה מחזיק תורה. לא ייתכן כזה דבר. מוצאי שבת איך שהדלקנו את החדשות. הממשלה בארצות הברית בצורה מוזרה ותמורה הודיעו שמחסים את כל ההפסידים של הבנק לכל הלקוחות, למרות שהם לא היו חייבים. הם לא היו חייבים. אמרו, אף אחד שלא ידאג, אנחנו נחסה את כל מה שיש לכם בחשבונות, כל מה שחסר אנחנו נזרים. הצילו את הבנק. עכשיו, איך אני יודע שהבן אדם הזה ישר? הרי קשה לדעת מי ישר מי לא. זה שיש לך כיפה וזקן זה לא עושה אותך ישר. יצר הרע לגזל קיים אצל הרבה אנשים דתיים. איך אני יודע שהוא ישר? בפעם הראשונה שהתקשרתי למשרד שלו, אתם יודעים, כשאתה מתקשר למשרד של איש עסקים גדול, אתה עובר חקירת FBI עד שאתה מגיע אליו. המזכירה הזאת והמנהל, עד שנותנים לך לדבר איתו בטלפון, אתה עובר סינון. אני מתקשר, מבקש אותו בטלפון, המזכירה אומרת, כן, מיד, לא שואלת מי זה, בקשר למה זה, הוא מצפה לטלפון ממך, שום שאלה, מעבירה את השיחה. ואומרים, אמרתי, טוב, אולי המקרה, אולי זו פקידה חדשה. אחרי כמה זמן עוד פעם קשרתי, עוד פעם מעבירים את השיחה. אמרתי לו, תגיד, אני מוכן להישבע שאתה בן אדם ישר, ואתה לא חייב כסף לאף אדם. הוא התחיל לצחוק. אמר לי, איך אתה יודע? אמרתי לו, פשוט מאוד. כל בן אדם שחייב כספים ומרמה אנשים, וחייב לזה, וזה רודף אחריו, וזה מתחנן לקבל את הכסף שלו חזרה, בחלומות הלילה להשיג אותו במשרד בטלפון. אה, אתה יודע איזה סינונים אתה עובר? מי זה? בואים אליו. משה כהן מחפש אותך בטלפון. אני לא פה, אני בחול. נרוויח עוד שבועיים. זה הנוכלים. מה, הנוכל מרים את הטלפון? אני, כמה פעמים באו אליי אנשים בניו יורק, אומרים לי, שמע, אני במצב קשה, אני חייב כספים, אני מת מבושות, אני לא יודע, אני כבר לא עונה לאנשים. אני לא עונה לאנשים, תקשר אליהו, אהו, אני חייב להם כסף, אני מסנן אותם, חוסם אותם. אמרתי לו, טעות אתה עושה. אתה חייב לענות לכולם, וכל פעם שהם מתקשרים, לתת להם לשפוך את הלב ולבקש מכילה וסליחה ולפקוט בטלפון ולהגיד להם, בוא, אני אראה לכם שאין לי פרוטה בחשבון בנק. מבטיח לכם שאיך שישתפר מצבי, אני אתחיל להזרים לכם כסף. אל תסנן אותם. הפוך, אומר לי אחרי כמה זמן אחד, וואלה, תאמין לי, היצע שנתת לי, 80% מהכסף אנשים מחלו לי. אלא שהייתי כל פעם עונה ומתנצל ובוכה ואומר לה, אני מצטער, מה אני אעשה? נמחקתי, הפסדתי, תסלחו לי, זה לא היה מתוכנן, אני לא כזה בן אדם, אני לא חלילה חס ושלום גזלן. אז כבר חלק מהאנשים אמרו לה, אתה יודע מה? יאללה, כפרת אבונות, קבל את זה כצדקה. 80% מהחובות ירד לו על זה שהוא בן אדם שמתקשר ולא בורח ולא מתחבא ולא מסנן. ואנשים שחייבים לה כרטיסי אשראי באמריקה אומרים לי, מה? אני לא משלם כרטיסי אשראי. אמרתי לו, ומה יהיה בשמיים? אמר לי, זה גואים. מותר לגזול מהגואים? זה יסור הדהורייטה לגזול מגוי. אפילו מחבל. חבל חמאס בא עובד אצלך עכשיו בשיפוצים. צועק לך, אללה, הוא אקבר, התבחר יהוד. הוא עובד לך בסלון, שם ריצוף. ועכשיו אתה צריך לשלם לו את היומית שלו. אתה חייב לשלם לו. אין לך ברירה, אסור להיות גזלנים. זה גרום ליהודי. כן, זה גם חילול השם, שזה עוד עניין. אז בקיצור, אז אסור כזה, אני אומר לאנשים, אז הוא אומר לי, מה, אני חייב מאות אלפים לקרטיסי אשראי, לא שילמתי חובות. אז אני אומר לו, תשמע, עברו כבר שנה, שנתיים, הם כבר התייאשו ממך, נכון? כן. תתקשר אתה אליהם, תגיד להם, אני חייב לכם 60 אלף דולר, אני בן אדם מסכן, איבדתי את כל הכסף שלי, רק עכשיו אני מתחיל לעבוד, אני מוכן להציע לכם 10 סנט על הדולר. אם אתם מתחייבים למכול לי על שער החוב. כולם אומרים כן. הם כבר ויתרו על הכסף במקור 60,000 וקבלו 6,000, אבל מוחקים את כל השאר. אין, זה לא מופיע בקרדיט שלך. ישר הם מתקשרים, מיד הם שולחים להם זיקוי על שאר הכסף, אם תשלם 6,000 דולר היום, מוחקים לך את הכל. דרך אגב, השיטה הזאת גם הייתה נהוגה בארץ. בזמן שאני הייתי ילד פה בארץ, היה רק ערוץ אחד. זהו, והיה פעם בשבוע איזה סרטון, סרט, ופעם בשבוע משחק כדורסל. כלום לא היה, זה שום דעה, חוץ מחדשות, וקונצרטים. קונצרטים היה. ימי חמישי, מקאבי. ימי רביעי, דלאס, וכל שאר השבוע קונצרטים. בטובן, מוצארט. אבא שלי היה משתגע בזה, היה אומר, אני לא מבין, קונצרט זה בשביל הרדיו, מה אני צריך לראות את הקנר לזיז את היד? מוזיקה זה בשביל הרדיו, כל היום קונצרטים, לא היה מה לראות. אבל היה אגרה גבוהה מאוד. כל רגע היו מעיינים עליך, שלם את האגרה, ניקח לך את הטלוויזיה, היה להם פרסומת. כן, היו עושים פרסום, היה להם שיר, לא נעים, לא נורא, עד שבסוף השורה הסופית של השיר היה, ייקחו ממך את הטלוויזיה, לא נעים, לא אומרים לא נורא. קיצור, היו מחלחילים לאנשים הפחדות. הפחדות, כי הפחדות עובדות. זה אחד הכלים שבוראי עולם עשה, שפחד עובד. אבל אני כל הזמן הייתי אומר לאבא שלי, מה, אתה לא פוחד שיבוא אחד ייקחו לך את הטלוויזיה? הוא אומר, מה, אני אשלם להם, אני כבר מורווח, גם אם ייקחו כל השני ששילבתי, זה הערך של הטלוויזיה, מפה ועלה אני רק מרוויח. אבל כל איזה שנתיים היו מודיעים, מי שיבוא השבוע לשלם, מעורידים לו את כל הריביות, כל העצמדות ונותנים לו 50 אחוז, חצי מחיר, בקיצור, במקום, אני יודע, עשרת אלפים שקלים, תשלם חמש מאות שקל, שבעה מאות שקל, גומרים עניין. היה לך תור מכאן ארבע רחובות. ככה היו עושים. דרך אגב, השיטה הזאת היא בתורה. מי יכול להגיד לי איפה כתוב בתורה? בתורה זה ככה. נו? יום כיפור. יום כיפור זה היום הזה, יום סליחה ומחילה. בוא תפקד, תצום, תבקש מחילה, תיתן צדקה, תקנה קצת עליות, ו-80% מהחובות ירד לך. מה רק נשאר לך אחרי יום כיפור? אחרי שעשית תשובה ויום כיפור עבר, יש לך עדיין עבירות. מה הם? שיום כיפור לא מוחק. א', בן אדם לחברו. אתה צריך להתנצל, להתנצל בפני כל מי שפגעת בו וכולי, ואם אתה חייב כספים, אז להחזיר כמובן. יש בתורה 36 עבירות שעליהן כתוב, ונחרטה הנפש ההיא מישראל, או מהמאה. 36 עבירות. אחד שהולך עם אשת איש, הומוסקסואל, אחד שאוכל ביום כיפור, אחד שאוכל חמץ ופסח, מחלל שבת, עובד עבודה זרה, לא, רוצח ומלווה בריבית זה לא... רוצח אין לו כרת, ולמחלל שבת יש כרת. עובד עבודה זרה, יש לו כרת. אחד שהלך עם אמא שלו, יש לו כרת. אחד שהלך עם אחותו, יש לו כרת. אחד שחי עם אשתו בלי מקווה, יש לו כרת. הוא והיא, שניהם. גויה אין כרת אבל כתוב בקבלה שמי שהולך עם גויה היא קשורה בו בעולם הבא ככלב איזה בושה נוראית שאי אפשר להתפטר מהבושה הזאת בקיצור זה לא דבר טוב ממילא או כותב הרמב״ם בהלכות תשובה שכל העבירות של דוגמה אדם עשה ומצוות שהוא לא קיים, אם הוא חוזר בתשובה, מתחרט, מתבייש, עושה וידועים, הרי בתפילות יש, השמנו, בגדנו, ועובר יום כיפור, נמחל. חוץ משלושים ושש איסורים שעליהם נאמר בתורה ונחרטה הנפשאי. זה יום כיפור לא מוחק. זה עדיין תלוי בתיק שלך בשמיים, העבירות האלה. מתי הם ימחקו? אחרי שמקבלים איסורים ביהוד, סבל, אתה צריך לקבל סבל, מה זה סבל? טעונות, מס הכנסה, בנקים, בעיות, תביעות משפטיות, מעשר, כל מיני דברים, טיל נופל לך לבית, כל זה איסורים. גם פקקים זה איסורים. גם רפורט שאתה מקבל מאיזה מצלמה זה איסורים. גם ילד שאוכל לך את הלב זה איסורים. אישה שאוכלת לך את הלב זה איסורים. בעל שאוכל לך את הלב זה עוד יותר איסורים. בקיצור, לא חסר איסורים. האיסורים האלה מחפרים את האבונות, ואיזה אבונות של איסור יקרה. אבל צריכים לדעת דבר אחד. מי שחכם לא יחכה לקבל לו עלינו את המחלה. או לא יחכה חס וחלילה שמס הכנסה יקראו לו לחקירות והכניסו אותו למעשר. הוא יביא על עצמו איסורים. לפני שהשם בוחר לו את האיסורים, הוא יבחר איזה איסורים להביא על עצמו. זה נחשב. איך? למשל, אם הוא הולך לבית כנסת שמונה וחצי בבוקר, כסלן, תאבן, עצלן, עד שקם, עד שזז, מגיע, שמונה וחצי מגיע, הוא עוד בבית כנסת בעשר. ישנה את הרגלו המגונה, ויבוא מקסימום בשבע. ואם הוא יכול להתפלל נץ, על אחת כמה וחמש זה עוד יותר טוב. אז שעה, שעתיים הזאת שהוא קם יותר מוקדם, ומאמיס על עצמו, והוא יותר קשה לו לצאת מהמיטה, במיוחד בחורף, מהפוך והכרית, ככה עכשיו שיש בבוקר להתעורר, לצאת, לרוץ לבית כנסת. היסורים האלה, להיכנס עכשיו לאוטו על הבוקר, קר, כפור, ארוחות, לנסוע לבית כנסת, לפלל בנץ וזה, זה במקום מחלות. במקום ממשלה, במקום משטרה, במקום שותף שאוכל אותך, ובמקום הילד שאוכל אותך, הקדוש ברוך הוא מחליף לך את האיסורים שהוא תכנן לתת לך, באיסורים של עמל התורה, ושל התפילות, ושל גמילות חסדים, אתה מביא ארגזים של מזון לעניים מתומכי שבת, עם הבן שלך אתה מתנדב, הולך מרים, הוא עולה קרומה שלישית, שם להם ליד הדלת, ככה כל היום חמישי אתה שלוש שעות באיזה טור, כל העמל הזה, שנגרם לך משמירת המצוות, שבחרת, לא היית חייב, יכולת לבוא בשמונה וחצי כרגיל לתפילה, יכולת ללמוד חפיף, התחלת להיות רציני, לעמול, לשבור את הראש, התחלת להתנדב, עשית כל מיני דברים, והם בעיקר לתת הרבה כסף צדקה, במיוחד לעמלי תורה ולהחזרה בתשובה, שזה שני הדברים הכי גדולים שיש. אז הקדוש ברוך הוא לוקח את כל החסדים וכל העמל שאתה משקיע מבחירה וממיר לך את זה במקום האיסורים שהיית צריך לקבל. במקום ללכת לקימו ולהקרנות ולקליות שלך, דיאליזה וכל... גם זה, ודאי. זה בלי קשר צריכים לעשות. צריך אדם לעשות איזה פעולה, הגבר הכנה לשבת. הגדולי הרבנים היו מכינים בשבת דברים וכו'. אבל צריכים לדעת, רבותיי, העמל של שמירת המצוות, אדם הרי לעמל יולד כתוב. אדם לעמל יולד. הוא לא נולד להשתזף בחוף הים. הוא לא נולד להיות דולפין או קריש, הוא נולד לעמול בעולם הזה, יכול ושתוק, כי מחר נמות זה סיסמה חילונית, סיסמה של יהודי שומר מצוות, זה לתת את כל מה שאתה יכול בעולם הזה, כי אומרים חזל, מי שתערך בערב שבת, יאכל בשבת. מה זה שבת? האלף השביעי. אחרי בית משיח, אחרי תחיית המתים, יהיה כאן אלף שנה של עונג, אף אחד לא מת. איש תחת גפנו ותחת טענתו, וגר זאב עם כבש, וקיטטו עמים חרבותם, ולא יהיה מלחמות יותר, ולא יהיה תמותה, ולא יהיה מחלות, ואין יצר הרע. הקב' הוא שחט את השטן, וכל הצדיקים שקראת עליהם בתנך, מכל הדורות קמים ובאים כאן לארץ הקודש, כולל אלה שכבורים בחוץ לארץ, התגלגלו לכאן העצמות שלהם. יהיה כאן דבר שלא היה כדוגמתו, נפלא ביותר יהיה. מאוד משתלם להיות שומר שבת. כי אם חלל שבת לא יזכה לזה לעולם. לא לגן עדן, לא לעולם הבא, לשום דבר. כי זה פסוקים בתורה ואף אחד לא יכול להערער על זה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. כתוב 12 פעמים בתורה. ולכן אני אומר לכם, שאני מניסיון אומר לכם את זה, שאנשים מחללים שבת כמעט כולם לא מרוע, לא מגנב שרוצים למרוד באשם. הרבה מהם מסורתיים, מנשקים מזוזה, מכבדים את הדת. אין להם קצה של הבנה מה זה לחלל שבת. הרי אם היית בא לחילוני, אמרו לו, עכשיו שאתה תדליק את הסיגריה, בשמיים נחשב שפוצצת למישהו את הראש, רצחת מישהו, זה יותר גרוע מה שאתה עושה. בעיני השם, ככה כתוב בתורה, השם לא שקרן. זה לא מעניין אותי מה אומרים כל מיני אחרים. יש תורה, והתורה זו האמת. ושם ככה כתוב, שהעונש המחלל שלה יותר גרוע. ומחלל שלה נחשב גוי, ורוצח לא נחשב גוי. הגנב הכי גדול בהיסטוריה, אם הוא שומר שבת, הוא נחשב יהודי רשע. אבל הוא לא גוי. השניים היחידים שכתוב עליהם בתורה שהם גועים, זה מחלל שבת ועובד עבודה זרה. יהודי שמשתחווה לאיזה פסל, לא יודע, בודה, שעובד את יושקה. יש כאלה, יהודים למען יושקה. מכירים אותם? ערורים. ערורים, טיפשים. יהודים למען יושקה. סתם, חסרי שכל. כל מה שהם צריכים זה לראות פעם אחת את האימות שהיה לי עם הכומר הזה, שלוש שעות אימות. איך הוא התרסק לאלפי רסיסים, 17 בקבוקי מים הוא שטע, וכמעט התעלף וקיבל את כיף לב. למה? הוא מייצג את הדת הכי טיפשית והכי מטומטמת שהייתה בהיסטוריה. כל ארבע שורות טעות. טעויות של גנון, לא טעות. בורא עולם עושה כאלה טעויות? תגיד, אתה מטומטם, אתה לא רואה שזה דברים שאנשים כתבו וטעו? לעיניים להם ולא יראו. אבל ביני לבינכם, מה זה נצרות? אתה עושה מה שבא לך, הכל מותר. תגיד שאתה מאמין ביושקה, אתה בא לכנסייה מראשון, שומע איזה דרשה, קצת אורגן, כן, אורגן, מנגנים לך שם, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה, הללויה שמים קצת אורות, שמים לילדים מתנות, פעמיים בשנה הם מתראים הגויים. פעם אחת בקריסמאוס שלהם, יעני חג המולד, ופעם אחת איסטר, שזה בתקופת פסח. פעמיים זה בא מפלורידה או מפה, המשפחה מתאחדת פעמיים, אנחנו כל שבת זה חג. באים כולם, חברים, בנים, בנות, חתנים, כל שבת חג מעין עולם הבא. נהנים, אוכלים, לומדים, שותים, שרים, באים בכנסת, מרגישים קדושה, מתלבשים יפה, פוגשים חברים, מערכים אנשים. יש גן עדן יותר גדול מזה, תגידו לי. ועוד מקבלים על זה שכר ענק, אינסופי, על זה שאנחנו מקיימים את האות עם בורי עולם. ואוי, לא לאותו שוטה שיעזוב את העולם הזה בתור מחלל שבת. אוי, כמה הוא לא יסלח לעצמו, כמה הוא יהרוג את עצמו לאלפי שנה. איזה טיפש אני, על מה אני מפסיד את הכל? לנסיעה המטופשת באוטו לסופרמרקט. או על הסיגריות המטופשות האלה. באים לי אנשים, אומרים לי, אני מת לשמור שרד על הסיגריות? אני אומר לו, בכיפור אתה מעשן? לא, חס וחלילה, מה אני גוי? כיפור, ערב, טיפש. שבת פי אלף יותר חמור מכיפור. שבת יותר חמור מכיפור. מה אתה חושב? שבת יותר חמור מכיפור. כיפור עושים לך טובה, זה אתה בא, מוחקים לך 80% מעברות. עושים לך טובה, אתה לא עושה טובה לאף אחד. שבת זה אוטים בוראי עולם. מה, אתה מורד בבוראי עולם? בוראי עולם נותן לך כסף, אוטו, בית, אישה, ילדים, בריאות, בגדים, כל מה שאתה צריך. אתה לוקח ממנו את הכל ומשתמש בזה למרוד בו. הוא אומר, חסור לך לשבת באוטו החדש שקנית בכסף שהוא נתן לך, לא בזכות החוכמה שלך ולא בזכות העבודה שלך, פרנסה זה אך ורק מהשם. והוא נותן לך מיליונים או מאות אלפים, ואתה קונה בזה איזה אוטו מפואר, ויוצא לישוע איתו בשבת, ומכעיס את הבורא, בכסף שהוא נותן לך, אתה לוקח ומשתמש נגדו. יש חוצפה יותר גדולה מזו, תגידו לי אתם. אתה נותן לבן שלך עכשיו כסף לקנות בית, עוזר לו, חסכת 20 שנה דולר על דולר, בסוף הוא עושה מסיבת חנוכת בית, אומר, אתה לא מוזמן, אל תבוא. יש ביזיון יותר גדול מזה? מה, זה לא מוזמן, כל מה שיש לך זה מני. אני שמתי שער, שמתי שומר, בכסף שנתתי לך שם את השער כדי שאני לא אכנס? כן, אבא, אל תבוא, לא מעוניינים בך פה. זה מחלל שבת. ולדעת את זה, רבותיי, הכל אני אומר מאהבה אליכם, אני לא יכול לי לבד להשפיל אף אחד או לצער אנשים, אבל אם אני לא אומר לכם את האמת, אז אני הפושע הכי גדול בהיסטוריה שאם יושבים אצלי אנשים, עשרות אלפים, מאות אלפים בשנה, אם זה אונליין, ואם זה בדרשות בכל העולם, ואני לא אומר להם את האמת, אז מה עשיתי אני? להפך, יש כאלה, לא אומרים את הדברים האלה, שרווים להגיד. עזוב, זה קשה, הם יתכסו, הם לא יבואו יותר, יש להם כל מיני חשבונות. ואני אומר להם, עד רבה, הקבה נתן את כל זה כתוב בתורה, זה לא בקבלה, זה לא בזוהר. בזוהר יש דברים שזה רק ליחידי סגולה, לא לכל אחד. אבל בתורה, כשילד בן חמש מתחיל ללמוד בישיבת תורה, הוא קורא מחלל שבת מות יומת. הוא קורא את זה בגיל חמש. בורא עולם רצה שמחלל שבת ידע שעונשו תהיה סקילה וכרת. ילד יודע את זה. אלא מה? אלה עושים חשבונות, אני פוחד, פוחד שהם לא יבואו, פוחד שהם ייחסו. זה לא חשבונות שלנו. אנחנו צריכים ללמד מה שהשם אמר בתורה. ומי שרוצה לשמוע, ישמע. ומי שלא רוצה לשמוע, זה כבר לא בעיה שלך. הרופא, תפקידו להגיד לחולה שהוא צריך ניתוח, או כימו, או לא יודע מה. הרופא, החולה ירצה לעשות ניתוח, יעשה. לא ירצה, ימות. הרופא נקי. אבל אם הרופא יגיד לו, לא, יש לך סך הכול קצת מיגרנות, קח שנייה דביל שלוש פעמים ביום, הכל יהיה בסדר. עד שבעוד שישה חודשים הוא נופל ומת. עושים חקירה, מה מתגלה? שהרופא אמר לו שיש לך קצת מגרנות, זה לא נורא. אם הרופא אומר לו בוא מהר לניתוח, יתכן שהחיה עוד 30 שנה. מי הרג את החולה? הרופא, שיכבים ממנו את האמת. עכשיו, רופא זה רופא של גופות. רב זה רופא של נשמות. גופות זה בעולם הזה, זה 70-80 שנה ונגמר. נשמה זה נצח נצחים. אז אם רופא שלא יגלה לחולה מה מצבו הוא פושע שאין דוגמתו, רב שלא יגלה למקשיבים, למאזינים שלו מה מצבם הרוחני בשמיים, הוא אבא של הפושעים, לא רק פושע. חייב לומר להם את האמת. גם אם ייגרשו אותו משם בבושת פנים. אז מה? משה, לא מרדו בו, לא נלחמו בו, לא עשו לו הפגנות, לא חשדו בו כל מיני דברים, לא ביזו אותו, ביזו אותו 40 שנה, הוא אכל חצץ. אמר משה, שימו נע המורים, מה זה מורים? מלשון מורדים, או שמורים הפוך מהתורה. משה כבר איבד את הסבלנות, אין מה, אני בייבי סיטר שלהם. מה זה פה, מה? עוד מעט וסקלו ני. עוד שנייה ירגו אותי. אגב, גם למושה היו שמאלנים. הערב רב שהוא גייר על דעת עצמו, עשו לו את המוות, יחד עם דתן ואווירם, שני רשעים, כן? כל דבר היו עושים לו דווקא. למשל, הוא אומר, אל תלכו מחר לאסוף מן בשדה. שבת מחר, הם הולכים בשש בבוקר, קמים מוקדם השמאלנים לפזר מן בשדה. למה? כדי להבעיש את הרב ואת הדת. בשש, הם כבר בשדה. מן שהם קיבלו, חסכו, לא אכלו. כדי לשים את זה בשדה, שמושה שקרן, הוא אמר שבשבת לא ירד מן. הנה, ירד מן. אתם רואים שהוא סתם שקרן? בדיוק מה שעושים היום. נסיים בסיפור, זה הזכיר לי קטע שהיה. אני פעם... כן, הציפורים באו ואכלו את זה, אבל אני אספר לכם פעם קטע, אני פעם, דיברתי על החוצפה הנוראית של המוזיאונים האלה, יד והשם וכל המוזיאונים בעולם של השואה ששמים שם תמונות של בחורות יהודיות ערומות בלי בגדים חמש דקות לפני ששרפו אותן בתאי הגזים חמש דקות לפני ששרפו אותן בחיי הגזים הנאצים הערורים צילמו את כל האנשים הרי והתמונות האלה אחרי המלחמה הגיעו לידיהם של כל מיני אספנים, וזה הגיע למוזיאונים. אז אני אומר, החצופים האלה, אם זה היה אמא שלו או אחות שלו, זה שערך את המוזיאון ועיצב שם את התמונות, הוא היה שם תמונה של אמא שלו ערומה, חמש דקות לפעמים ששרפו אותה, או את אחותו או את אשתו, שם אותם על הקיר ככה, שחמישים שנה כל אחד יבוא ויסתכל על אמא שלו בלי בגדים ככה, יש כזו חוצפה, ואז אני התחלתי להסביר, שהרי הנאצים עם אחשימם אמרו לאנשים לפני שהם נכנסים לתאי הגזים שזה מקלחות. אנחנו רוצים לתאר אתכם. הרבה זמן לא התרחצתם וכולי. ואמרו, תטלו את הבגנים שלכם על המטלה. היו מטלים כאלה על הקיר עם מספר. ושכל אחד יזכור את המספר, כשאתם תצאו מהמקלחות תדעו איפה הבגנים שלכם. כך היו מרגיעים אותם נפשית. אבל מצד שני, היהודים היו רואים, השען עולה מהעמוד שם. אמרו, מה זה? מה הולך פה? אבל הפרידו בין הגברים לנשים, הורידו להם את כל הבגדים, כולם עומדים ערומים. תאר לך איזה דבר נורא זה, אתה עומד ליד הרב שלך, ליד המורה שלך, ליד אבא שלך, ליד דוד שלך, כולם בלי בגדים. אבל הנס הגדול שהקדוש ברחו עוד ברחמיו, למרות שהיה מידת עדין שלא הייתה כדוגמתה בזמן השואה, סי המידת עדין, גרם שהנאצים הפרידו בין הגברים לנשים. זו הקלה גדולה מאוד. תארי לך שאתה עכשיו עומד ליד אשתו של הרב שלך, ליד אמא שלך, ליד אחותך, ליד גיסתך, כולם עומדים ערומים מעורב. נורא והיום, זו השפלה שאין דוגמתה. אלה גברים, גם הם רגילים, מהבית מרחץ, במקווה וזה, אז לא כל כך נורא. אבל עכשיו גברים ונשים וכולם הרבה דתיים ורבנים, להעמיד את כולם במעורב עם אנשים בלי בגדים לפני שסורפים אותם ולצלם? אני אומר לכם, הקריש ברוך הוא פה, היה לו רחמים עלינו בנושא הזה. אז הם שמו את הגברים פה, את הנשים ש... שמו פה את הגברים, צילמו מה שצילמו ושרפו אותם. שבאו לצלם את הנשים, היו שתי נשים, שני סוגים, חילוניות וחרדיות. כמו היום, חלק מהנשים דתיות, חלק לא. הנשים החילוניות כבר עמדו מיואשות. כבר עומדות ככה אחרי כל מה שהן עברו, עומדות ככה מיואשות מהחיים. במיוחד שעכשיו הם חושדות שהולכים לסרוף אותם. והם כבר לא, הראש שלהם לא היה בעולם הזה כבר, אתה יודע, אז כבר, די, הם כבר, בטראומה, באו, צילמו אותם, והתמונות האלה נמצאים במוזיאונים. כל אלה שעמדו ככה עם הפנים, צילמו אותם, שמו את התמונות במוזיאונים או בכל מיני ארכיונים, שבאו לדתיות ולחרדיות, כולם עשו מעגל, סובבו את הפנים פנימה, שלא יוכלו לראות את הפנים שלהם באף תמונה. אז ראו רק את האחוריים שלהם. שזה עוד חצי נחמה, כי לא יודעים של מי זה. אז אני אומר, איך... הם ידעו, מלא, עכשיו שורפים אותי, אבל אני הולכת לעולם הבא, גמרתי את התיקון שלי, רוצחים אותי על זה שאני יהודיה, אני שמרתי מצוות, הייתי כל החיים צנועה, שמרתי שבת, קראתי תהילים, התפללתי, איזה נאצי ערור שורף אותי, ועדיין אני הולכת לגן עדן. אז עם כל הצער והכאב, לפחות יש לי עולם הבא, אבל אלה החילוניות מסכנות, לא האמינו בעולם הבא, לא יודעות מה זה עולם הבא, לא יודעות שום דבר מהחיים שלהם. יודעות שעכשיו הולכים למות ויש ייאוש גדול, ואת הילדים שלהם בכלל כבר לקחו, מי יודע אם הילדים עוד חיים בכלל. קיצור, היה מצב נוראי, אז עמדו ככה מיועשות, ובאו וצילמו אותם. והמנובלים האלה שמו את התמונות האלה במוזיאונים. זה מה שאמרתי. אחרי כמה ימים, כותרת בוואלה, מעוז השמאל. הרב המפורסם מפייסבוק טוען, ואחרי זה הגיע לכל העיתונים, זה שם התחיל. הרב המפורסם מפייסבוק טוען שאנשים החילוניות הצטלמו באירום עבור הנאצים. זו הכותרת. אתם מבינים מה זה שמאלנים? אתם מבינים מה זה? אמרתי, איזה נבלות, איזה נוכלים, איזה רמאים, איזה שקרנים, אין להם גרם של אמת לאנשים האלה. מה אני אמרתי, מה הם כתבו? שלחתי להם אימייל, אמרתי להם, מה שאתם שמתם זה שקר גמור, זה מעולם לא נאמר, אף אחד לא טען שם. אדולף, בוא צלם עוד לפני שאתה הורג אותי, שיהיה לך מזכרת ממני. מה זה השטויות האלה? תקבלו תביעה של מיליונים. עוד לא לחצתי סן, כבר הורידו את זה. אם זה האמת, אור שירים. אבל, אבל, הנזק כבר נעשה, זה כבר מיד התפשט לכל מיני אתרים. ככה הם עובדים. עושים את הדברים המלוכלכים שלהם, ואחר כך מיד מפרסם איזו התנצלות קטנה במקרה ופרסמו. רוב המקרים גם זה לא. טוב, נוריד את זה ותשתוק. ככה הם עובדים מאז קום המדינה. ככה חטפו פה ילדים תימנים להורים שלהם. מכרו אותם לאמריקה, לנסות עליהם ניסויים, או לכל מיני זוגות אירופאיים שלא היה להם לילדים. ככה עזרו לאייכמן להרוג את המיליון יהודים האחרונים שנשארו, הציונים שהיו פה, בן גוריון וחבריו. יש ספר שלם, יואל ברנד. תקראו אותו, יש איזה קלטת גם. אתם יכולים לבדוק בגוגל, אני לא אספר לכם סיפורים. את המיליון יהודים האחרים, אייכמן הסכים לשחרר להבוא לארץ. בן גוריון אמר, מה נעשה איתם? אני מעדיף כבשה אחת שמנה חולבת במשק, ממיליון תפילים שיבואו לכאן. מה עשו? היואל ברנד היה חילוני, קומוניסט, מהתנועה הציונית, מבן גוריון וחבריהם. הוא הלך להיפגש עם אייכמן. הייכמן אמר לו, אנחנו בצרה גדולה במלחמה עם הרוסים, אנחנו צריכים עשרת אלפים מסעיות מלאות בסמיכות ותרופות, יש לי פה את כל הרשימה, מה חסר לנו? אתם מיליארדרים, הסוכנות היהודית, אם אתם תשיגו לנו את ה... תגיד, תראה לי שיש לך לדר אוף קרדיט, שהכסף מוכן לשלם על זה, אני מוכן על כל אלף מסעיות שאתה תראה לי שהכסף מוכן, לשחרר מאה אלף יהודים לאיזה מדינה שתגיד לי. אחרי שהם הגיעו למדינה שלהם, יצאו מגבולות גרמניה, אתה תעביר לי את הכסף. ואז אני אשחרר עוד מאה אלף, ואתה תעביר לי עוד אלף מסעיות. ואני אשחרר, וככה מיליון יהודים ינצלו ממוות. ומה הם עשו? שיואל ברנד, שהוא המסכן, היה טוב, היואל ברנד הזה. הוא רצה להציל אותם. כשהוא הגיע לכאן, אמרו לו, מה עכשיו אכפת לך מהם? מה נעשה איתם? אני אבנה להם אוהלים? מה, לא נציל אותם ממטעי הגזים? טוב, אני רואה שאתה מתעקש. טיסה למצרים, אדם בשם כך וכך יפגוש אותך והוא יטפל בזה. יש לנו איזה פעיל במצרים, שלחו אותו למצרים והודיעו למצרים שמרגל מגיע. המצרים תפסו אותו, שמו אותו 60 יום בכלא, והוא כותב בספרו, בזמן שאני דופק את הראש בקיר, כל יום רצחו עשרת אלפים יהודים בהטאי גזים. עד שנגמרו כל המיליון, שחררו אותו. שמעתם? מי הרג את המיליון האחרים? הם עזרו לנאצים למות. אנשי הקומוניזם שהשתלטו פה על המדינה. דרך אגב, הרבה פעמים אני שומע, שיש להם את החוצפה להגיד שהם הקימו את המדינה, החצופים האלה, הנוכלים האלה. מי הקים את המדינה? החרדים הקימו את המדינה. אף חילוני לא הקים את המדינה. שקר וכזב. שנת 1880 עד שנת 1882 הגיעו לכאן חובבי ציון מאירופה, כולם חרדים עם סקנים ופאות וכובעים שחורים, איבשו כאן תביצות, סחרו פה את הערבים לעבוד פה, להטליטו האקליפטוסים, לאבש פה תביצות, אריק איינשטיין, יש לו שיר עליהם, יואל מוש וסלומון, זרח ברנט, זה, תשים בגוגל את השמות שהוא שר בשיר, תראה, כולם חרדים. זה כמובן, לא אומרים לך פה בבתי ספר החילונים, שהם חרדים. ובאו עוד 5,000 תימנים בשנת 1880 עד 1882 מתימן, ואתם יודעים, בתימן מעולם לא היה מחלל שבת, עד לרגע זה. מעולם, אף פעם. אף יהודי בתימן אף פעם לא היה מחלל שבת. 2,600 שנה חיו יהודים בתימן, מעולם לא היה חילוני אחד שם. רק כשהם באו לארץ הפכו אותם לקופרים. אבל בין שם לא היה מציאות שיהודי יכלל שבת, או יוכל לו קשר, או שלא ילמד אצל המורי. לא היה כזה דבר. תשמעו טוב, באו 5,000 תימנים, ואתם יודעים, התימנים הם אנשי עבודה, אנשי שדה, הם יודעים לעבוד ביחד עם האשכנזים, שהם קצת יותר מפונקים, אבל היה להם מסירות נפש בגלל התורה, הגיעו לכאן, הגיעו לכאן הקומוניסטים, החרדים והתימנים והתחילו, בנו כאן מעל שלושים ערים, פתח תקוות, גניה, ראשון לציון, הרבה הרבה ערים. זאת אומרת, הם בנו כאן את התשתית להקמת מדינה. כעבור שלושים ומשהו שנים, 1917, זה בערך 35 שנה, הגיעו העלייה השנייה, כמעט כולם קומוניסטים, אנטי אל, אנטי דת, כולם מרוסיה ופולין, כמו גויים גמורים, חלקם אפילו ברית מילה לא עשו. הגיעו לכאן, השתלטו כאן על הארץ, השתלטו כאן על הקיבוצים, על המושבים, עשו פנקס אדום, כמו ברוסיה הקומוניסטית, הסתדרות, מי שאין לו פנקס אדום לא יכול לקבל עבודה, כפו על התימנים שהגיעו אחר כך לחלל שבת לעבוד, שמו אנשים פה במעברות, לא היה להם שלושה שבועות מה לאכול, אמרו לו אין ברירה, אתה רוצה שיהיה לך אוכל לילדים? אתה חייב לבוא בשבת לעבוד בשדות. תימנים שהגיעו בין גוריון וחבריו גזרו להם את הפיאות יש וידאו שהם גוזרים להם את הפיאות כפייה חילונית אכזרית כזאת כמו שהייתה אז לא הייתה מעולם מה שהם עושים היום זה עוד לא מתקרב למה שהם עשו אז הם פשוט לקחו ילדים חרדים מההורים שלהם, מהמשפחות שלהם, שמו אותם בקיבוצים, בנים ובנות, לימדו אותם את כל השטויות של הקומוניזם, של רוסיה, והפכו את המדינה הזאת למדינה של גויים, של 80% מחללי שבת שונאי דת. או חצי, 50% שונאי דת. רואים, לפי הבחירות. כל המשלגות החילוניות רק על דבר אחד מדברות, על סינת הדת, על החרדים, על החרדים, ליברמן, לפיד, מרץ, עבודה, כולם, תנו לנו להילחם בחרדים, חרדים, חרדים, חרדים. אתה מדבר על כמעט 40 מנדטים פה. תעשו את החשבון, זה שני מיליון איש. והם עוד באים ואומרים, אנחנו הקמנו את המדינה. אם לא החרדים בחיים לא הייתם באים לפה. מי המכיר? מי אתם בכלל? רק בזכות התורה והתלמוד ועל זה שמשבחים את ארץ ישראל וקם מצווה לחיות פה בארץ ישראל רק בגלל זה באו לכאן היהודים החרדים לא בגלל שהיה כאן משהו, הכל כאן היה ביצות ומלאריה הרבה כאן גם מתו משחפת, מקדחת מסרו את נפשם, אנשים שהיו להם חיים של גן עדן באירופה, מסרו את נפשם לבוא לפה לייבש את הביצועות, שאחר כך יגיעו החילונים הקומוניסטים, שונאי הדעת, והגנבו את המדינה מהחרדים. והיום הם אומרים להם, מה מועילים אתם? אנחנו הקמנו את המדינה רמאי שקרן. אנחנו הקמנו את המדינה, לא אתם. אתם באתם כעורכים לא רצויים וגנבתם מאיתנו את המדינה. הם דומים מאוד לפלסטינאים שאומרים שאנחנו גנבנו מהם את המדינה, למרות שעד 1964 לא היה בכלל כזה דבר פלסטינאים. אין להם עמנון, אין להם ספר אחד של היסטוריה, לא הייתה להם ממשלה, כלום. החליטו השמאלנים לקרוא להם פלסטינאים. והם, ערפאת קפץ על זה כמוצא שלל רב. מה זה פלסטינאים על שם הפלישתיים? אבל זה עם אחר, זה מצרים, זה עיראקים, זה לבנוניים, זה ירדנים, ירדנים, זה כולם, לפי המשפחות, שמות משפחה שלהם, אתה יודע מאיזה מדינה הם באו. אין כזה ולא היה לעולם כזה עם פלסטיני, לא היה מעולם. מי יצר את העם הזה, השמאלנים פה, הבוגדים? הם יצרו את המדבר. כמו שדיין קרא להם, נחזור למזרח ירושלים, כבשו את ירושלים, החיילים, אם אתם זוכרים את התמונה המפורסמת בכותל, שחררנו את הכותל, כל ערביי מזרח ירושלים ברחו. מה עשה השוטה הזה? במקום מהר לעשות גבול ירושלים שלנו, קרה להם. תחזרו! למה ברחתם? ניתן לכם תעודה, לא ניגע בכם, יהיה לכם חיים טובים. יושבים חמיליון שם, כל לילה הם גונבים 50 מכוניות מירושלים. כל לילה. כבר גנבו עשרות אלפי מכוניות. וגונבים את הבנות שלנו ומציפים את הארץ בסמים וממעמללים אותך בכל מקום הערבים של מזרח ירושלים הכל בזכות הטיפש הזה אם היה בתורה קצת היה מבין זו הזדמנות שלא תחזור אותו דבר היום גם המנהיגים של היום שותים שכל של נעל יש להם. בא לך טראם, שהוא פשיסט רציני, שונא אותם שנת מוות, את עזה. מצידו שתרעיל את כולם ותמחק אותם שלא יישאר אחד חי, הוא תומך בך בעיניים עצומות. תהרוג להם מיליון. הם הביאו את זה על עצמם. בעולם לא היה כזה דבר. כל העולם ישתוק ולא יצייץ, ומבזבזים את הזמן. עוד יום עובר, ולא עושים כלום. חביבי, תקבוש את כל עזה. סלק את כולם, אין לכם ברירה, תברחו לאן שאתם רוצים, לכאן אתם לא נכנסים. עזה סגורה, שימו שם צבא עוד כמה שנים, יתחילו לבנות שם בניינים, בתי כנסת, זה מה שצריכים לעשות. גם עד ביירות צריכים לעשות את זה. זה עכשיו הזדמנות שלא הייתה וכנראה גם לא תהיה. ומה הם עסוקים? היועצת המשפטית, תוכנית ראמפ לא חוקית. הבנתם? לפטר את העגלה הזאת הם לא יכולים. לפטר אותה הם לא מסוגלים, הם יכולים למקבוש את עזה האלה? מבזבזים את הזמן במשפט נתניהו קיבל איזה בקבוק וויסקי, איזה סיגר. סתם, למשוך זמן, לטרטר את הבן אדם נפשית. לטרטר את הבן אדם נפשית. זו המציאות, רבותיי. הזוהר אמר לנו את זה, באחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי הערב רב. ואתה רואה שהם שולטים בנו, שולטים באתר האינטרנט, שולטים בחדשות, באוניברסיטאות, בכל המקומות הם שולטים. וזו המציאות, רבותיי. יש שאלות לפני שהם סיימים? התחיל בשבע. זה מבלבל האמת, בדרך כלל אני מתחיל שמונה, שמונה ורבע. ביקשו בשבע, מה אני אעשה? יש שאלה. כן, בבקשה. לא אני, התורה אומרת, יש עוד עבירה אחת שנקראת חילול השם, שאותה אפילו איסורים לא מוחק, רק יום המוות. כתוב שהקב' יש פסוק שהוא נשבע שעד יום המוות האבון הזה לא יחופר. אבל בסופו של דבר, עוזר, אבל למחוק את החילול השם העתיק של האדם אי אפשר עד יום הפטירה. אבל כל שאר העבירות, אמרתי, אפילו כולל אלה של ההכרת עם ייסורים של עמל התורה ושל צדקה ושל כל מיני תפילות. הכל בסוף יימחק, במיוחד אם נהיית ממש צדיק, איזה אינטרס יש להשם לתת לך איסורים. עכשיו אנחנו שמח בך. עכשיו בנאב לא היה שומר שבת, עכשיו הוא הבין את זה, הוא שומר שבת. נכון. אז מה קורה עם זה? אז קודם כל, ברגע שהוא התחרט על זה שהוא חילל שבתות, והתבייש, וביקש סליחה, ועשה וידוי, ויום כיפור עבר, נמחל לו על החילולי שבת, אבל לא לגמרי. זאת אומרת, זה עדיין מופיע בתיק שלו. כדי שזה יימחק לגמרי כאילו שזה לא היה, צריך לקבל איסורים. צהרות, ממשלה, פשיטת רגל, גירושין, בעיות עם הילדים. הבנת? כל זה, עד רבה, מי שחזר בתשובה ויש לו הרבה איסורים, זה ראייה ברורה שהתשובה שלו התקבלה. מי שחזר בתשובה ואין לו שום איסורים, הכל זורם על מי מנוחות, זה לא סימן טוב. אבל מי שחזר בתשובה ומתחיל לכתוב, הביזניס ירד, בעיות, כל מיני צרות יש לו, עד רבה, הוא צריך לסמוך בזה, למרות שזה לא קל. אפילו חזר, אמרו על האיסורים, לא הם ולא סחרם. כלומר, אנחנו, שאנחנו אנשים מפונקים, אבל בסופו של דבר, מי שכבר קיבל איסורים, צריך להודות להשם. זה פסוק מפורש, מי יודע איפה זה כתוב? את אשר יואב השם יוכיח, או ייסר, כאשר ייסר איש את בנו, כך השם לוקח מישרקה. זה פסוקים בתורה, אבל יש פסוק שאנחנו נגיד להשם תודה על האיסורים. אנחנו נגיד. איפה זה כתוב? אשרי אדם שתיאסרנו, יאו, מתורתך תלמדנו. זה נכון, זה מקור יפה, הבאת. אבל יש עוד מקור. יפה. עודך השם כי ענפת בי. יבוא יום ואנחנו נגיד לכם שבחור רבנו של העולם תודה שהורדת עליי סתירות ומכות וביתות וגרופים וכל מיני כנסות עכשיו שאני מבין ממה זה הציל אותי אני מודה לך על כל סתירה כרגע אנחנו עוד לא ברמה להבין אז מתלוננים. אבל באמת, מי שצדיק אמיתי, הוא אף פעם לא מתלונן. הוא כל הזמן על כל דבר אומר תודה רבנו של העולם, תודה שזה רק זה, מודה לך שזה רק זה, תודה שנפל טיל על הבית, תודה שהילדים ניצלו, תודה שזה רק הבית, תודה שרק האוטו הלך ואני חי. תמיד תתמקד בנס החיובי שקרה לך. כסף שהלך, צהרות, אתם יודעים, אני לפעמים הולך לבקר אנשים בבית חולים, דיכאון נוראי זה. דיכאון נוראי לראות אותם ככה נהנחים במיטות, ורזים כמו שלדים, וכל האיסורים שהם עוברים. אחר כך אתה אומר לעצמך, איזה בושות, אני עוד בוכה על איזה אלף דולר שהפסדתי, על איזה עסקה שלא יצא לפועל, ואני מסתכל עליהם שאני אומר, מה, מיליון דולר שווה לו להיות פה יום אחד. ואלה בבתי סוהר, במיוחד בחוץ לארץ, זה לא כמו פה. פה יש לך אגף תורני, לומדים כברר, רואים ערב מזרחי על פלזמה, עשירים יושבים, אבסולטים, רואים דרשות. זה פה בא הכלא. למה? הסוהרים הגיעו למסקנה שטוב לנו שהעשירים יחזרו בתשובה. יש פחות קירות, פחות מכות, פחות כללות, פחות צעקות. כולם עסוקים בלי תורה, תפילות. עכשיו שאני בא לכלא, כאילו שבא המשיח. אתם צריכים לראות. אין מקום שאוהבים אותי יותר מהכלא. כל מקום שאני בא, חלק אוהבים, חלק שונאים, חלק מפגינים, אני בא לכלא או על הקבע המשיח הגיע. אפילו הסוערים החילונים מפסיקים את המשחק שש-בש, באים כמו נערה. למה? אני המושיע שלהם. הם רואים דרשות, כולם רגועים, שמחים, מעשירים, עסוקים בתורה. יש אגף תורני, ממש כמו הישיבה, מלא גמרות, ספרים. אז האמריקה זה לא ככה. אתה יושב בכלא מקסיקני מהכרטל, כולם קעקועים, פחד מוות, אתה יושב עם מוסלמים רוצחים, מחבלים, אלקאידה, כל מיני כאלה, אתה יושב עם אנשים הכי מסוכנים שיש, אלא אם כן שמו אותך בצברון לבן, של אנשים שעשו עבירות לא פליליות, כאילו לא... כן, מס, ביטוחים, דברים כאלה, אז לפחות זה אנשים נורמליים, מנומסים, לא רוצחים, לא אלימים, יושבים. ואלה דרך אגב, יש קלק כזה בניו יורק, שכל החרדים מבקשים ללכת אליו. למה? הוא כמו קמפ. הכל פתוח, אתה כמו באיזה בסיס צבאי, זה לא בטעים וכזה. יש לך שם ספרייה, יש לך שם זה, אתה עובד, שונים לך קצת כסף, אתה עושה איזה עבודות, נגרות, לא יודע, מעסיק את עצמך, אבל הכי חשוב, יש שם ישיבה. אנשים שנכנסו לשם חילונים גמורים על איזה מקט ביטוח, על מס, על כל מיני דברים, יוצאים משם רבנים. רבנים יוצאים משם. למה? אתה עכשיו מרגיש כאילו אתה בישיבה של איזה 800-900 חרדים. כולם, יש לך רבנים שם, הרב הזה ככה, הרב הזה נכשל ככה, קיבל תרומות, לו דיווה, כל מיני דברים. יש לך שם תלמידי חכמים, מעבירים שיעורי גמרה, חגים עושים, פסח, זה, ריקודים, שמחת תורה. אתה לא כל כך מרגיש. ואני חושב שיש להם גם ביקורים בבית מדי פעם. אבל גם זה בהשגחת השם. יש כאלה מתחננים ללכת לשם ולא נותנים להם ללכת. אתם יודעים, זה מיידוף, שמעתם עליו שגנב 50 מיליארד דולר? זה הגנבה הכי גדולה בהיסטוריה. הוא היה יהודי, מיידוף. שעמדו להכניס אותו לכלא, היה לו בתים, אחוזות, הוא היה מגלגל מיליארדים. אמרו לו, תשמע, אנחנו מוכנים לבנות לך תא בכלא חמישה כוכבים. מה שאתה רוצה, מקלחה, ג'קוזי, אוכל הכי טוב, להביא לך מה שאתה מבקש. תחיה כמו מלך, טלוויזיה, כבלים, אינטרנט, הכל. בתנאי שתיתן לנו את הרשימה של כל מי שאי פעם השקיע אצלך כספים. הרי הכל היה בשחור. אנשים שמו אצלו כספים, קיבלו 12% ריביד בשנה, ולא דיווחו. הוא לא דיווח עליהם, הכל היה בשחור. רצו עכשיו אלפי אנשים שישקיעו אצלו כסף. אמרו לו, המסך נסה שם, תן לנו את הרשימה, ותכריע שאיריתי עמך כמו מלך בתא, כמו נסיך. אמר להם, אתם לא מתביישים, אני הרסתי לאנשים האלה את החיים, אכלתי להם את החסכונות, כספים של ישיבות ישקיעו אצלי, אכלתי את זה, האנשים איבדו את כל הפנסיות שלהם עכשיו אני אבוא אכניס להם סכין בגב ידווח עליכם בשבילכם שגם תלכו להכניס אותם למאסר תכניסו אותי בצינוק, תכניסו אותי בביוב אני לא נותן לכם אף שם תראו דבר גדול זה, תדעו לכם הוא לא מאסר, לא אילשין אמנם הוא הורגנה והרס והפיל הרבה אנשים על הקרשים הוא מת אבל אבל הוא יכול היה להכניס את המסכנים האלה לצרות שהם לא היו גומרים עם זה עשרות שנים. אנשים גלגלו מיליונים דרכו. היו עכשיו מקבלים את הרשימה, אפילו מחוץ לארץ, לא רק כל מהאמריקה. אפילו ישראלים השקיעו אצלו כזה. והוא היה לו משחק. היית צריך חודש לרדוף אחריו כדי שיסכים לקבל ממך את הכסף. לא, לא, אני לא צריך כרגע. לא, לא, בבקשה, תיקח, לא, תעשה טובה, נו, אנחנו צריכים הכנסה. לא, לא, we good now, no, no, call me next month. היה עושה את עצמו Tough to get, קשה להשגה. זה היה חלק מהמשחק. שאנשים מתחננים, תגיד, יש לך קשרים עם מיידאוף, אתה יכול לסדר שיקח את הכסף שלי? 50 מיליארד ירדו לפח. עכשיו תחשבו, יש אנשים עבדו עשרות שנים, אורחי דין, רופאים, מנתחים, שמו אצלו כמעט את כל הכסף. זה פונזי סכם, זה נקרא פונזי, איך אומרים את זה בעברית? פונזי סכם, לא שמעתם על זה? כן, זה מנהל. לא, זה כאילו השקעות, הוא לוקח מאנשים כסף והם משתמש בזה. לוקח מרובן, משלם לשימון את הריביות. לוקח מיצחק, משלם לכל פעם, לוקח, חלק מהאנשים יצאו משם, קיבלו את הכסף שלהם. מה זה? בנק, אבל בנק, הוא מגובה על ידי הממשלה, בנק יש להם חוקים, הם לא יכולים את כל הכסף להשקיע, הם צריכים להשאיר איזה 40% ברזרוות, יש להם מפקחים על הבנקים שבאים כל חודש לבדוק, הוא הכל עונת פונזי זה, סתם, אף אחד לא ידע כלום, הוא לוקח מזה, נותן לזה, עד שבסוף כל המשקיעים ביקשו את הכסף, ואין מאיפה להביא, ואז הוא מתמוטט, ככה, הרבה עושים את הדברים האלה, כאילו שהם משקיעים, הם בכלל לא משקיעים, הם משתמשים בכסף, היא רצון שאנחנו נזכה להתחזק, כולנו לשמור שבת, ולהיות ממזעקי הרבים, ולעזור גם למקום הזה לגדול, ועזרת השם להביא לכאן לשיעורים הרבה אנשים. אני שמח שהתמלה המקום. כנראה אנשים לא ידעו שזה התחיל בשבע, חשבו שבע וחצי, אבל ברוך השם, אבל זה לא מספיק. לא רק אצלי, בכל מקום. כל הזמן, אם יש כאן שיעורים, אם יש כאן תפילות, לחזק את המקום של תורה. כל מי שעוזר לזיקוי הרבים, שכרו גדול מאוד בשמיים. רבי חנניה בן הקדשיה אומר, הצעה הקדוש בכל אזעקות.