פרצה קוראת לגנב

ערב טוב לכולם. שמח להגיע כאן הערב לקרמיאל. כמו שאתם יודעים, אנחנו ניצבים בפני מערכת בחירות, שמתחילה להתלהט בימים האלה ואף על פי שאני באופן אישי מאוד סולד מפוליטיקה וממה שיוצא מזה חייבים להודות שהפעם זה לא עניין פוליטי בכלל זה נלחמים פה על העתיד של היהדות יש במדינה אנשים שונאי דת ערב רב, אנשי שמאל, אנשים שהתחנכו כאן כגויים גמורים וגם כל מגמתם היא להשמיט את התורה, את הישיבות, הרבנים כל דבר שנוטף ממנו ריח של יהדות הם שונאים וכרגע על פני השטח אני רואה שמצווה מידם על העיונה הימין שקצת עושה כבוד לדת, קצת, לא הרבה משיקולים אישיים ‫לא יכול להרכיב ממשלה? ‫ואם יהיה, כמו שהיו הבחירות האחרונות, ‫מי יודע מה מחכה לנו? ‫ברור כמובן שבסופו של דבר ‫הכל זה מהקדוש ברוך הוא, ‫אבל מי שזורק הכל על הקדוש ברוך הוא ‫ואומר הכל בידי השם, הכל בידי השם, ‫אין סילות יותר גדולה מזאת. ‫אז למה בכל הדברים האחרים ‫לא תגיד אותו דבר? לא מחפש שידוח, לא מחפש עבודה, לא מחפש פרנסה, לא מחפש ישיבה, לא מחפש חברותה, לא מחפש שרה, הכל בידי ה' שב בבית ותחכה לה' שיעשה הכל בשבילך. כל הדברים האחרים בעולם כולם יודעים שצריכים להתאמץ, לרוץ, להשתדל וכמובן יודעים שהקדוש ברוך הוא, כן זה ממש עונש הרם כל זה. זה טרנזיסטור כמו שהיה בשנות השישים. בכל אופן, יודעים, כולם יודעים, כולם יודעים שבסופו של דבר הסוויץ' הראשי זה ה' ברוך הוא, זה ברור, זה מביני. זה לא מונע מאיתנו לעשות משתדלות בכל תחום בחיים. למה אני מתחיל את הדרשה בנושא הזה? זה הרבה יותר טוב ככה. למה אני מתחיל את הדרשה בנושא הזה? כי היום פרסמו איזה סרטון שעשיתי על המצב החמור ושכולם, כולם מסורתיים, לא הדתיים, המסורתיים, חייבים, אם אכפת להם העתיד של עם ישראל ושל הילדים שלהם, ושהילדים שלהם לא יצטרפו למצדי התואבה והתחתנו פה עם גויים, אם הם התחתנו, אז הם היום חייבים לתת את הקול שלהם למפלגה חרדית. למה? כי אם לא, כבר לא יהיה פה יהדות עוד שתי דורות, שלושה דורות, שלוש דורות, זהו זה. לא יישאר פה כלום בקצב הזה. אז אחד הגיב, איש חשוב, הגיב שהוא מסכים עם כל מה שאמרתי לגבי האיום על היהדות, אבל הוא לא מסכים שהישועה תבוא מהפוליטיקאים, אלא הישועה תבוא אך ורק מהקב' ברוך הוא. ודאי, מה השאלה. למישהו מאיתנו היה ואמינה שהפוליטיקאים הם אלה שיצילו את העולם? ודאי שלא. אבל אותו דבר אפשר להגיד לגבי השטחנים. למה הלכת לשטחן? מה, את הישועה בידי השטחן? הישועה תבוא מהשטחן? ודאי שלא. הישועה תבוא מהקב' ברוך הוא. הישועה תבוא מהצבא. מה, הצבא יציל אותנו מהמחבלים עם מיליארד מוסנאים שרוצים לסרוף אותנו חיים? הישועה תבוא מהצבא? ודאי שלא. הישועה תבוא מהשם. אבל בלי צבא לא יהיה לנו קיום. זו מציאות, שהשם עשה בעולם, וברכך ה' ולוקחה בכל מה שידך. אתה חייב לעשות משהו. שאתה עשה יפה. כל מה שאתה עשה. אז לכן, צריכים לדעת, הרבה פעמים אנשים, כשזה מגיע לנושא מסוים שהם לא מסכימים איתו, זורקים הכל על השם. שזה משהו אחר, פתאום כן כוכב עוצם ידי, פתאום כן עושים משתדלות. זה עניינים של, הכל עניין של טעם וריח. מי שזה סולד מהפוליטיקאים, סולד. אז באמת, כל דבר שמדברים בענייני פוליטיקה, הוא מתעצבן. אבל אנחנו, עוד פעם, אני חוזר ואומר, אנחנו האחרונים שתומכים בפוליטיקה. כשאתה אמרתי את זה באחת הדרשות על מרדכי, מרדכי היה בסנדרין, הוא היה בישיבה, לומד כל היום. בסוף המגילה כתוב, ומרדכי רצוי לרוב איכיו, לא לכל איכיו. שאלתי, מה זאת אומרת לרוב איכיו? אנשים בארץ כולם היו צריכים ליפול על הרגליים ולנשק לו את הרגליים שהוא הולך ברחוב. מי יכול היה להגיד מילה נגד מרדכייב? מי יכול היה לחשוב מחשבה אחת נגד מרדכייב? בזכותו כל עם ישראל ניצל. כל המהלכים שהוא עשה הצילו אותנו מכליה, משואה. כבר נגזר, נגזר, כבר נגזרה, גזרה, כבר אהופה לפור, כבר יש תאריך, כבר שלחו, כבר את כל הקרוזים לגויים. בשנה הבאה, מהיום, בתאריך כך וכך, דהיינו פורים, מה הולך להיות? מה הולך להיות? הולכים להרוג את כל היהודים. זה לא עכשיו שצריכים לאסוף אותם, להביא אותם למחנות, כמו הנאצים עם מחשימם, שזה תהליך שלוקח שנים. הם עשו את זה בשיטה הרבה יותר יעילה, בזמן אמן. אומר לציבור, אתם תהרגו את היהודים. אין דין ואין דיין. קוראו מישהו יהודי ואורג אותו, פטו מן ההונש. והרי לא צריך שכנע כל כך את הגויים שם, להרוג את היהודים, אין דבר שהם רוצים יותר מזה. אז הם האלה שנקבע תאריך, יעשו פה גרומים ברחובות, ומה הסיפור? זה מה שקורה. אז מרדכי הציל את הכל. הציל את המצב. אז מה זאת אומרת רצוי לרוב אחד? דהיינו, הם שומעים אותו דבר בדיוק, אותה סוגיה, מה שאני עכשיו מדבר, שאמרו חזל, למה עזבת את הישיבה והלכת, למה עזבת את הישיבה והלכת להתעסק בפוליטיקה? בעל החשבי ראש, בעל כל אלו, של מה עשית את כל זה? היית יושב ולומד וסומך על השם. הלכורה בסופו של דבר, תודה. לכאורה בסופו של דבר, מי צדק? מי צדק? מרדכי צדק. מרדכי ואסתר הם אלה שהציעו לעם ישראל, ההשתדלות שהוא עשה. זה שהחכמים היו במדרגה גבוהה ואמרו מה אתה הולך להשתדל, לסמוך על השם יהיה בסדר, בסדר. אולי לאדם באופן אינדיבידואלי, יש לו את הזכות לבדוח באשם בדברים שנוגעים בו. מקסימום, לא תקבל כסף. מקסימום, תישאר אבק. זה חיים שלך. אבל בדברים של הציבור, אתה רוצה להיות צדיק על חשבון הציבור, איך אמר הרב אלישי? יש איזו שאלה בהלכה. אחד, היה שומר חינם, ושמר לחבר שלו איזה משהו בעל ערך. ובליל הסדר, נכנס מישהו לבית של השומר וגנב אותו חפץ. והוא אמר לו, איך אני מניתי אותך לשומר ואתה מאבד כזה דבר? הוא אמר לו, מה אתה רוצה? נכנסו אליי הביתה. בתוך הבית שלי גנבו את זה. אז הוא אמר לו, הבית היה נאול? איך נכנסו? לא שברו חלונות, מה זה, נכנסו? הוא אומר, לא, הבית לא היה נעול. באמצע הלילה, אחרי שנרדמנו מהיין, נכנסו וגנבו. אז הוא אומר לו, אז אם ככה זה פשיעה, שאומר, חינם שפשע, צריך לשלם. רק אם הוא לא פשע, הוא נשבע והוא פטור. אבל פה הוא צריך לשלם. אז הגיעו לבית דין. למה? לכאורה, בעל החפץ צודק. שומר חינם, הוא לא נעלת דלת, הוא התרשם. מה זה? איזה מין שמירה זאת? זה לא שמירה מעולה. טען להגנתו השומר כתוב בהגמרה שזה ליל שימורים. ליל שימורים, זה ליל שלכך, הוא שומר עלינו מהסונות. אם אני לא אסמוך על השם, אני אסמוך על מנעול? מה יותר שמירה? מנעול או הקדוש ברוך הוא? טענה טובה או לא? מה אתם אומרים? מה פסקו? חייב. חייב. איך אומרים? אתה רוצה להיות צדיק? תהיה צדיק על הדברים שלך. אל תהיה צדיק על דברים של אנשים אחרים. הם לא שפני ניסיונות שלך. במילים אחרות, יש לך חיוב מן הדין לשמור, בסדר, להם שימורים, להם שימורים, אבל תכל'ס החובה פקה ממך? לא פקה. איפה כתוב כזה דבר בהלכה שזה בגלל שלד שימורים אתה יכול להשאיר הכל פתוח? דרך אגב, יש כזה דבר שנקרא פרצה קוראת לגנב. שאלתם את עצמכם מה זה? מה זאת אומרת פרצה קוראת לגנב? שהרבה פעמים הגנב עובר, הוא לא באמת תכנן להיכנס. פוחד עכשיו אמצע היום וזה. מה גרם לו להיכנס? אתה גירית אותו. אפשר את החלון פתוח, דלת אחורית פתוחה. איזה משהו, הדלת הראשית פתוחה, פתאום הגנב רואה פתוח, מסתכל, רואה אין אף אחד. אתה בעצם גרמת שהוא ייכנס. לפני עיוור לא תיתן מכשול. אם היית נועל, הוא לא היה עכשיו מתעכב להתחיל לשבור מנעולים באמצע היום. אותו דבר מכונית. אתה שם תיק מלא במזומנים, חצי פתוח והחלון קצת פתוח. כל מה שצריך לעשות זה להכניס את היד, להרים את המנהול, להיכנס, לקחת את התיק. מה הוא יגיד? יגיד, טיפש, אני לא טכננתי בכלל לפרוץ מכוניות, הייתי סתם הולך בדרך, פתאום אני רואה חלון פתוח. הסתכלתי, אני רואה תיק. זאת אומרת, אתה בעצם באופן ישיר גרמת שיגנבו ממך. יש הרבה מצבים כאלה בחיים. עכשיו אני אתן לכם דוגמה. למשל, הרבה פעמים אתה נותן עלווה ליהודי. ‫אז כתוב שאסור ‫לתת תלווה מזומן בלי עדין. ‫צריך להעמיד עדין. ‫אם זה צ'ק, אז יש הוכחה. ‫אבל אם זה מזומן, ‫אתה והוא לבד בחדר, ‫אל תיתן כסף. ‫גם כשאתה מחזיר, ‫עדיף שיהיה מישהו שיראה. ‫שלא יבוא ויגיד מה, ‫לא היו דברים מעולם, ‫מעולם לא החזרת לי כלום. ‫על מה אתה מדבר? ‫ככה יש מישהו שראה, ‫הנה, אני מחזיר לך תלווה, ‫או עדיף להחתים אותו. ‫שנתת לי כך וכך, ‫בתאריך כך וכך, ‫תכתוב, מנייר, ‫ובתאריך כך וכך, ‫במקום כך וכך, ‫לעיני העד כך וכך, ‫החזרתי לך את כל הסכום, ‫תחתום. ‫מה אכפת לך, אפילו חבר טוב שלך. ‫כבר היו דברים מעולם, רבותיי. ‫היו דברים מעולם. ‫היה מעשה פה במפעלים, ‫אני חושב שזה היה מפעלי ים המלח, ‫לא יודע בדיוק, ‫אחד מהמפעלים בדרום, שני אנשים שהרבעים שנה עבדו ביחד. כמעט ארבעים שנה. יום יום עובדים, יום יום במלתחות, מחליפים בגדים, יושבים, סמכות של הילדים. אחד מהם הגיע זמן הפנסיה שלו, קיבל סכום גדול. אומר לו החבר, אני בעוד שנה גם יוצא לפנסיה. ועכשיו אני מחתן בת. ההוא, האם תועיל בתופחה להלוות לי את הכסף שקיבלת על הפנסייה? ואני בשנה הבאה, איך שאני מקבל את הפנסייה שלי, אני אחזיר לך. ההוא אומר לו איזה שאלה, בטח שאני אעזור לך. נתן לו אז, היה 40 אלף לירות. 40 אלף לירות, זכוי גדול מאוד. כעבור שנה, ההוא קיבל את הפנסייה שלו, ולא מראה שום סימנים שהוא תכנן להחזיר את הכסף. לא מראה. אתם יודעים, כשרוצים את הכסף, כולם מאוד נחמדים ובעלי מידות. כשמחזירים את הכסף, אז רואים באמת מי הבן אדם. לא סתם כתוב לווה רשע ולא ישלם. מה זה לווה רשע ולא ישלם? עוד הוא לא לבע. מה, כבר התורה קוראת לו רשע עוד לפני, עוד לפני שלקח את הכסף. כמו אחד, ולרשע אמר השם, למה תקרח? ככה נראים את היד, אומר, לך נכניס לך גרוף. עוד לא נגע בו. רק עירים את היד. התורה כבר חתמה עליו רשעה. אם היה מכה הוא, היה לחת כמה וכמה שהוא רשע. ולרשעה אמר השם, למה תכה? לא למה עיקית רעך. תראי, התורה זו שפה מדויקת, זו שפה אלוקית. יש סיבה למה כתוב, למה תכה רעך. כי לכאורה היה צריך להיות כתוב, למה עיקית את רעך. כן? כמו שחשבכו בה אמר לאדם הראשון, המנעץ, אכלת, בנשום עבר. לא למה. תאכל. אכלת. זאת אומרת, כבר אחרי שעשית עבירה, הוא בא אלייך בטרוניה. אבל פה, לפני שעשית עבירה, רק ערמת את היד, זאת כבר העבירה. אז מה זה לא ורשה ולא ישלם? מה הפירוש? סידרו לי תיקון יפה מהמיקרופונים היום, ברוך השם. טוב. כמו הזמרים, צריך להחזיק את זה. בקיצור, אתם שומעים? מה זה לווה רשע ולא ישלם? היה צריך להיות לווה ולא ישלם רשע. מתי הוא נהיה רשע? כשהגיע מועד הפיראון ולא שילם. כל עוד לא הגיע מועד הפיראון, איך הוא נהיה רשע? מה שמה מסבירים המפרשיים שבזמן ההלוואה הוא כבר רשע? כי לא היה לו ביטחונות מאיפה לשלם. הוא מסתכן על ממון חברו. רוצה לפתוח עסק דוד, תלווה לי בבקשה 200,000 שקל. ואיך תחזיר? מהעסק. ואם העסק ייכשל, אז אם הוא בא ואומר, טוב, יש לי בית, אני אמכור את הבית ויחזיר. אין בעיה, הוא לא רשע. יש לי הרבה אלומים, קניתי במשך השנים לאשתי. זה שווה מעל 200,000. אני אפנה אותם, משלם. יש לי מכונית ועוד יעלומים, ננקור אותם, נשלם. בסדר, אז יש לו ביטחונות, מאיפה לשלם, אז אין לו רעשה. אבל אם אין לו כלום, כלום, כלום, כלום, הוא סתם היה פועל באיזה פיצריה והחליט לפתוח לעצמו אחת. אתם יודעים, יש באמריקה חוק. כל ישראלי שמגיע לאמריקה עובד מקסימום שלושה חודשים כפועל. לא יותר מזה. אני לא חושב שאי פעם מישהו עבר את השלושה חודשים. עובד, ואחרי שלושה חודשים אתה רואה פתאום חנניה ושותפיו. משה ובניו. מה קרה? פתח חברה. רק למד אתמול להרכיב מענולים, אחרי חודש הוא כבר עושה כרטיסים, שלטים, ון, פרסומות. קשה ליהודי לעבוד אצל מישהו. ברגע שהוא רואה מה הוא עושה ומרוויח את כל הכסף ואני אפרייר, מיד הוא חושב מתי אני אהיה, הוא ולי אהיה אפרייר. וגם מה שמצחיק, שאחרי שהבוס משקיע ומלמד אותו את העבודה וכבר חושב, הוא יהיה לי פה לכמה שנים, יהיה לי ממנו תועלת, ואז הוא מכניס לו את המכה, אני עוזב וכולי, ובא לו פועל והפועל עושה לו בדיוק את אותו דבר, אז הוא מקפיד על הפועל. הוא כבר הספיק לשכוח שלפני חודשיים הוא עשה אותו דבר לבוס. עד כדי כך שהיום כבר יש בוסים ישראלים פיקחים, אתה רוצה לבוא לעבוד אצלי בנדלן, אין בעיה, תחתום על חוזה. כשאתה מתחייב, שנתיים מהרגע שעזבת אותי, לא לפתוח משרד. מתחייב. אני צבע אותך, מיליונים. אז אומר, אדם, תקוע, אין לו ברירה עכשיו. הבנתם? או שאומר לו, אם תפתח, לא בעיר הזאת. מכאן ועד לכאן אסור לך לפתוח. למה? יש כאלה בחוצפתם פותחים מעבר לכביש. למה הוא פותח מעבר לכביש? כי הבוס קצת איחר לו בתשלומים כי היה מצב דחוק. ההולך פותח לו ממול. יורד לו לאומנות חברו, כן? אז בכל מקרה, מה זה הרשע, מה זה למה אומר, כשהתורה אומרת לו, לווה רשע ולא ישלם, לווה הכוונה שאין לו ביטחונות איך להחזיר. הוא מסתכן. ואז, כשהביזנס לא הלך, הוא חוזר אל הדוד, דוד, הלך הכסף. הלך הכסף, דוד. איך הלך? מה הלך? אומר לו הדוד. אומר, הפסקתי את הכסף בפיצה. כן? לא מה שאתם חושבים, זה היה בפיצה. הפסדת בפיצה? אבל אם הוא בא לדוד ואומר לו מההתחלה, דוד, אתה מכיר את המצב שלי, אני עובד, מרוויח כמה שקלים לשעה, נמאס לי כבר, אני רוצה לפתוח לעצמי גם כן משעדה. אני צריך את הכסף ואין לי ביטחונות. אין לי איך להחזיר. אם המשעדה תצליח, תקבל חזרה. ואם לא, התגדל והתקדש מרבה על הכסף. האם אמר את זה לדוד מראש והדוד איש עשיר ונדיב ונחמד ורוצה לעזור על האחיין שלו? אומר לו בסדר, השם יעזור, יאללה, קח. הוא לא רעשה. אמר לו מראש, יש סיכוי שלא יהיה את הכסף. אבל פה יש בעיה. מה הבעיה? שפה אתה פותח פרצה לגנב. ‫שאם הוא כן ירוויח את הכסף, ‫תמיד היצר הרע יבוא ויגיד לו, ‫איציק, אל תהיה טנבל, ‫ראית באיזה קנות הדוד ויטר? ‫ואז הוא אומר, הנה, ראית? ‫הוא לא כל כך הקפיט שאמרתי לו ‫שאני אפסיד את הכסף. ‫אז בוא נגיד שבאמת לא הולך לי, ‫ואני אמשוך אותו עוד חמש שנים. ‫אותו דבר שאתה נותן למישהו ‫כסף מזומן בארבע עיניים בלי ידיים, אתה גרמת שהוא יענה אותך עכשיו חמש שנים עד שתקבל את הכסף. כי לא שמעת בכל התורה. עכשיו הכנסת לו את היצע הרע בשיא הכוח. לפני עבר לו תיתן מכשול. הוא יודע אין אדים, אין אף אחד. אתה גרמת לו להכחיש. אז המעשה הזה שהיה במפעלים בדרום, אחרי שהוא נתן לו סכום כסף ענק, הוא התכחש. אמר לו איזה כסף, אתה סנילי, אתה תבדוק, אולי יש לך אולציינר, לא יודע מה קורה לך אתה. מה? אל תתבדח איתי, זה החסכונות של 40 שנה. בקיצור, מה לא עשו? הוא לא נשבר, הנוכל. הגיעו לדין תורה. באו לדין תורה. אצל מי? מי היה הדיין? רבי יעקב מוצפי. אח של המקובל, הרב סלמן מוצפי. איזה אימא, ברת מזל הייתה להם. איזה בנים יצאו לה. נכדים גם. בקיצור, יושב דיין בבית הדין בירושלים, רבי יעקב מוצפי. עכשיו הוא יודע, דיין הוא לא טיפש. דיינים זה אנשים חכמים, יש להם גם ניסיון חיים. מלבד הגדלות שלהם בתורה צריך גם חוכמת רחוב, לא מספיק רק גדלות בתורה. הוא רואה עכשיו שבאים שני יהודים, יה אני חברים ארבעים שנה. לא יעלה על הדעת שאחד מהם יעלי ללילה על השני שהוא לא מכסיר לו הלוואה. חזל בעצמנו אם אין אדם מאיז פניו, אצל חברו, אלא אם כן הוא באמת חייב לו. לא מוצאים שבן אדם בא ואומר למישהו סתם, נתפל אליו, אני תובע אותך. למה? אתה חייב לי כסף. איזה כסף? הבאתי לך לפני שנה, למה אתה לא מחזיר? ולא היו דברים מעולם, בכלל, סתם, הלילה לבלילה. לא מצוי אפילו בקרב הנוכלים כאלה דברים. יש אנשים שטובים בהרחאות כי יודעים ששם אפשר חופשי להוציא כסף במרמה מהאנשים ושם העדים לא קשרים ולא צריכים, לא אכפת להם שהם חללי שבת והם בעצמם גנבים. לא אכפת להם בהרחאות. העיקר מביאים איזה מפוקפק שיגיד כן, כן, הוא חייב, לא, ונגמר, אכלת אותה. האנשים האלה, אין להם חלק לעולם הבא, לא סתם התורה כל כך החמירה איתם. מי שטובה יהודי בהרחאות, של גויים או חילונים, היא בית העולם הבא שלו, זה מויסר. ראיתם מה כתוב על מויסר ברמב״ם, לא? ראיתם או לא? הרמב״ם אומר שבזמן שהוא בדרך למסור, לא את חייו של היהודי לגויים, אפילו את ממונו בלבד. מצווה להרוג אותו לפני שיגיע לגויים לאנשים, או לממשלה הכופרת. אם הוא בדרך להלשין על יהודי, לממשלה, למסכנסה, או לגויים, או ל... לא ידענו מי. ועכשיו מבקשים מנו יפה לא לעשות, והוא לא אכפת לו. נקמה הוא רוצה. הוא בדרך. הרמב״ם כותב מפורש, שמצווה להרוג אותו, וכל המקדים, הרי זה משובח, זכות שלו. דין רודף. להרוג אותו בלי משפט. בלי דין. ככה כתוב ברמב״ם. אם החילונים היו יודעים את הרמב״ם הזה, הם מחליפים את בית חולים רמב״ם לשם אחר. ואת רחובות רמב״ם. זה בטוח. הם פשוט לא יודעים מי זה הרמב״ם, אז הם קוראים לרחובות על שמו. אם הם היו יודעים קצת מהפסקים של הרמב״ם עליהם, לא רוצה להגיד לכם מה היו עושים בספרים שלו, כן? מספיק שהיו רואים שהוא כתוב ברמב״ם, מחלל שבת הרי הוא כגול לכל דבר. והוא קורא להם משומדים. אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן הגויים, אין מקבלים מן המשומד הזה, ככה רמב״ם כותב. על חללי שבת. אם הם היו יודעים את זה, היו קוראים לבית חולים על שמו רמב״ם? לא. לא כל כך מהר. היום אתה אומר להם איזה קצת מהאמת בפנים, רוצים לשחוט אותך. ועוד כזו אמת נוקבת של הרמב״ם, בלי חוכמות, בלי התחנכנות, בלי פוליטיקה, חג וחלק. אז ודאי שהם לא יודעים. ייקח להם זמן, גם זה הם יגלו. בסופו של דבר, הכל הם מגלים. גם הפרסים לקח להם 2,400 שנה להבין שקבר מרדכי והסתר שהם כל כך התגאו שזה באיראן, בעצם זה קבר של שני יהודים שבגללה מתו 75,500 פרסים. ‫רק לפני כמה חודשים ‫איזה פרסי הבין את זה. ‫2,400 שנה לקח להם להבין. ‫אחד אומר, ‫למה אנחנו כל כך שומרים על זה? ‫למה זה מקומות קדושים בשבילנו? ‫קבר מורדכי ואסתר. ‫הרי בגללה מתו 75,000 איש ‫מהעם שלנו. ‫מזל. שבסופו של דבר רק מה שהקדוש ברוך הוא רוצה נהיה. מה שיח את דעתם? צריך לחרום מזה. אותה מידה הם יכלו לעשות שם פוגרום לא עלינו. נכון או לא? הגיוני או לא? הנה אתה רואה שבסופו של דבר שום דבר לא יקום ולא יהיה אלי אם כן ה' חותם על זה. זהו. בכל מקרה, אז באו לבית דין של הרבי יעקב מוצף, איזה צל, והוא קולט שהאו מסכן בוחר, רואה את כולו, פחד שלו לאבד את כל הפנסיה שלו אחרי 40 שנה שחיכה לזה. לא פשוט. והשני, קר כמו קרח. כבוד הדיין, איבד את הראש שלו, תראה מה קרה לו למושה הזה. וואי, 40 שנה אני מכיר אותו, תראה איך הוא מתנהג. לא היו דברים מעולם. שואל אותו, תגיד, לא קיבלת ממנו אף פעם כסף? אולי אתה שכחת, אולי זה? הוא אומר, וואלה, שום דבר. שואל את בעל הכסף, אומר לו, תגיד, היו עדים שנתת לו את הכסף? הוא אומר, לא. הוא אומר, היא נותנת כזה סכום מזומן, בלי עדים. הוא אומר, וואלה, זה אח שלי. 40 שנה אנחנו אוכלים מאותם צלחות כל יום. מי חלם שיעשה לי כזה דבר? מי חלם? ‫הוא אומר לו, תשמע, ‫אין שטר, אין עדין, ‫לפי ההלכה אני בבעיה, ‫מוציא מחברו עליו הראייה. ‫מה נעשה? ‫אומר לו הרב מוצפי לנוכל, ‫תשמע, מעיקר הדין ‫אין הרבה מה לעשות. ‫יש לנו הלכה יפשה, ‫המוציא מחברו עליו הראייה, ‫ויש לו רק את המילה שלו ‫נגד המילה שלך, אין כאן ראיות. אבל אנחנו על פי קבלה יש לנו איזה טקס שאנחנו עושים ואחרי זה אנחנו יודעים בוודאות מי דובר אמת ומי הוא הנוכל אני מבקש ממך מחר להגיע לבית הדין בשעה תשע בבוקר אני אבקש מחברת קדישה שאחד מהאנשים שיפטרו הלילה בירושלים במקום לקחת את הגופה מיד לבית האלמין שיעברו קודם כל דרך בבית הדין ואני מבקש ממך לבוא מחר אתה תחזיק את היד של הנפטר, ואתה תחזור אחריי, תגיד כמה משפטים, ואחרי זה יתברר, זה מבחינתנו יותר טוב ממכונת אמת. אז אנחנו נדע אם באמת קיבלת את הכסף או לא. אז הוא ללחץ האמת. מה עכשיו להחזיק יד של מת? פחד להחזיק יד של מת. אבל כבר הוא בתוך המערבולת, מה יעשה? אומר, אין שום בעיה, כבוד הרב. בטח, מחר בתשע. טוב. הגיע למוחרת, פתאום חשכו עיניים, חשב עובדים עליו. לראות, לבדוק עוד פתאום רואה אוטו של חברת קדישה, הגיעה. אוטו ככה ארוך, שחור, פותחים את הבגש, ‫מושכים ארון. ‫בוא'נו שלא נאמר איפה נפלתי. ‫מאים איזו עגלה, ‫מראימים את הגופה, מביאים את העגלה, ‫מביאים את זה לתוך הבדים, ‫נשים את זה בפנים. ‫הוא רואה את כבר. אומר לו הרב, כמו שאמרתי לך אתמול, יש איזה טקס על פיקה בלאז, דבר מדהים, אתה תחזיק את היד של הנפטר ותחזור אחריי, שאתה טוען שלא קיבלת כלום, לא היו דברים מעולם, ותדע שאם חלילה אתה לא דובר אמת, אתה תתחיל להרגיש שהיד של הנפטר מתהדקת לאט לאט על ידך. יש נקודה מסוימת שאתה תוכל להודות, ולהיפטר מן הדין. תחזיר ונגמר. אבל יש נקודה מסוימת שכבר יהיה מאוחר מדי. אתה תרגיש שהיד ממש לוחצת חזק, אפילו אני כבר לא אוכל לעצור את זה. ואז, חס ושלום, אתה נופל, מקבל את כף לב ומת. אז אתה מתחייב בנפשך, לכן תחשוב טוב טוב טוב אם אתה רוצה להתחיל עם זה. מה אתה אומר? ‫הוא אומר, כן, כבוד הרב, ‫מה, אני לא לקחתי? ‫תראו מה זה בושה דרך אגב. ‫תראו מה זה כוח הבושה ‫שכבר עכשיו הוא יודע הולך למות. ‫אף על פי כן, ‫כדי לא לקבל את הבושה, ‫עדיף כבר שנמות, ‫מאשר עכשיו פתאום להודות ‫שכל זה היה שקר? ‫יאללה, תן כאר של, עבדנו, עבדנו. ‫בקיצור, מחזיקנו את היד ‫והיד מתעדקת ומתעדקת. ‫כבר, מה שהוא כבר כואב לו, אומר לו הרב, תשמע, אני רואה פה שהיד מתעדקת. זה לא סימן טוב. צ'אנס אחרון. או שאתה אומר את האמת, או שהשם ירחם מה יהיה פה. תחשוב, יש לך אישה, ילדים. תתעשת. כן, כן, צעק. לקחתי, לקחתי את הכסף. מתי לקחת? לפני שנה. כמה? 40 אלף ליבות. איפה? בחדר ערונות. מתי תחזיר? היום, היום. תגיד לו שיעזוב. ‫איך אני אגיד לו, זה מת? ‫בסדר, בסדר, תציל אותי. ‫הוא אומר, בסדר. ‫הוא אומר, יאללה, חביבי, קום. ‫קום. ‫המת הפך לחי. ‫איזה תרגיל מסרתי הוא עשה לו. ‫מעשה שהיה. ‫הלמדתם, דיין צריך להיות קריאיטיב. ‫אתם אומרים לו, זה קריאיטיב. ‫איך אומרים? יצירתי. יצירתי. ‫לא סתם חוק יבש. ‫ככה היה בימי הרמה, ‫רבי משה סרליש, ‫הרב הראשי של אשכנז, ‫שיש לו הגעות בשולחן ארוך הרמה, ‫הוא גם היה דיין, ‫ובא גם כן איזה נוחל, בעל מלון, ‫שגנב ליהודים את התכשיטים ‫ואת הדברים וכו'. ‫אז הביאו אותו, ‫עכשיו הוא רואה שזה נוחל, ‫אבל אין מה לעשות, אין עדים. ‫זה היה כמו היום, אז מצלמות, ‫אנשים היו פוחדים. ‫אז הוא רואה שיש לו קופסה של טבק, ‫אז כולם היו מפניפים טבק. ‫אז הוא אמר לו, הדיין, לנאשם, לחשוד יותר נכון. אומר לה, תגיד, אפשר קצת, זה נראה לי טבק בקופסה יקרה, אפשר קצת לקחת? הוא שמח, וואו, הדיין בקש ממני טבק, הוא כבר בקש שלי. בטח, כבוד הרב, נותן לו את הטבק, הוא עושה ככה. דוח ככה הוא השיח את דעתו, התחילו לדבר, אמרת ככה, הוא אמר ככה, הוא שכח מהטבק. הוא קרא מהר לעוזר שלו, רוץ מהר לבית שלו, תדפוק לאשתו בדלת, תגיד לה שהבעלה אמר להביא מהר את כל מה שהוא גנב מערוכים מהמלון אתמול בלילה, להכניס הכל בסק ולשלוח את זה מהר לבית דין כי הוא בצרות גדולות והרי היה שהוא שלח אותך שהוא נתן לך את הקופסת טבק שלו. זה דבר אישי. אז ההור בדופק לאישה בדלת, גברת, בעלך בצערה גדולה, הוא שלח אותי להביא את כל הדברים שהוא לקח מהאלה אתמול במלון. הנה, תראה, הוא נתן לי את הקופסת טבח כהוכחה. היא ראיתה קופסת טבח של בעלה, יש גם את הרשתבות שלו על זה. אמרה, רק רגע, רק רגע, אספו את הכל. הביא לו את הכל, חזר, נותן את זה לרב. אז הרב אומר לנו, אז אתה מכחיש? מה אתה אומר? הוא אומר, בטח, מה הם סתם מעלילים על לילה אלה רשאים, מוציאים שם רע? מה אם בצדק תשפוט עמיתך? יש להם כל מיני ביטויים לנוכלים האלה. הוא אומר לו, הרב לאיש, בוא, בוא, הנה הדברים שלך כך. הוא מסתכל, חשכו עיניו. מה זה? הוא אומר, אשתך כבר באה, החזירה הכל. הלך הביתה, הרג את אשתו. מבנתם? הדיין צריך להיות פיקח, לא ככה חוק יבש, איזה חוק יבש, ראש, איך אומרים? ראש קטן. יאללה, יקר לגמור את הדין. צריכים לעשות טריקים, לראות איך אפשר, כל מיני שיטות. בתחבולות תעשה לך מלחמה, אם נבל תתנבל. לא סתם כתוב את זה. מותר להרים עליו כדי לקחת את מה ששלך, או מה ששייך למישהו בדין. ברוך אתה, אדוני אלוהינו, בן אדם שלך, אומר שהכל יהיה בדברו. בקיצור רבותיי, יש שאלה בהלכה, אם אדם חושד שאחד הפועלים שלו גונב לו כסף. יש קופות. יש קופה אחת, כל פעם איפה שהפלוני הזה עובד, בסוף היום, חסרים שם כמה מאות שקלים. הוא מעביר אותו לקופה שלוש, מה שכתוב בתקתוקים, קבלה יוצאת, מה שיש בקופה, 200 שקל חסר. מאחוריו, 300. והמאוחרת 150, והמאוחרת 400, כל יום חסרים מאות שקלים. אומרת שמה, הוכחה ברורה שזהו הגנה ואין. זה קצת קשה. מה נעשה? אני אקרא לו למשרד שלי לשיחה, אני אשאיר אותה מגירה פתוחה עם חבילה של כסף שם. נגיד לו שנייה, אני הולך לשירותים, ואני יודע כמה יש בכסף שם ספור, ובואו נראה אם הוא ייקח או לא. עכשיו זה רק אני והוא בחדר, אין פה חוכמות. הלך לשירותים, חזר אחרי דקה, טוב, דיבר איתו כמה דקות, יאללה, תחזור לעבודה, בודק, חסרי 200 שקל מהחבילה. עכשיו הוא יודע שזהו, קורא לו שוב, אומר לו בואי נתשמע, עכשיו אני שמתי פה מצלמה נסתרת, צילמנו אותך, לוקח מפה 200 שקל מהחבילה. כל מה שקרה פה זה היה תרגיל לבדוק אם אתה גנב או לא. יש לנו אותך בווידאו. עכשיו תחזיר את כל הכספים שגנבת עד היום, הכל רשום. או שלגישים אליך תלונה במשטרה עם המצלמת ווידאו שאתה גונב מפה והלכם. תלך למאסר. אז ההוא עכשיו נלחץ, טוב טוב אין שום בעיה אני אחזיר הכל. ‫לוקחים ממנו ומפטרים אותו. ‫האם היה מותר לעשות את זה ‫על פי דין תורה או לא? ‫מה אתם רואים? ‫מותר היה לעשות לו את התרגיל ‫כדי לדעת אם הוא הגנב או לא? ‫יפה מאוד. ‫אומר המלומד, ‫לפני עיוור לא תיתן מכשול. ‫הרי אתה יודע שהוא כבר גנב, ‫הוא חשוד, ‫אז יש לו חולשה לגנבה, לגזל, נכון? ‫זה לא לגזל, לגנבה, גזלן, ‫הוא גונב לך בפנים, ‫לא עושה לך חשבון. ‫אבל הוא מחפש שלאירוג או נב. ‫אז יש לו כבר חולשה לגנבות. ‫מה אתה שם לפני האדם שלא אכל ‫יומיים סטייק לא קשר? ‫זה פר? ‫אדם רעפתן שאוהב לאכול כל היום. ‫יומיים היה במאסר עירי ואותו, ‫יוצא, מביא לו סטייק לא קשר לידו. ‫בטח שהוא ייקשר. ‫מה אתה עושה כזה דבר? ‫תני ולא תיתן מכשול לפי החולשה שלו. ‫אתה מביא אותו למצב ‫שהוא לא יעמוד בניסיון. מצד שני, איך תוכיח שהוא הגנב? הוא גונב לך כל יום כסף. מה, אז אדם שלי פחות משלו? אני צריך לדאוג על ההכבוד שלו ולא אנשי לי? מה הפתרון? יש עצה, מה אתם אומרים? מה העצה? התווה אותך. להגיד שפתרת אותו בגלל שהוא כהרור, או שהוא לבן, או שהוא יהודי, או שהוא ערבי. נמצא לך כבר איזה סעיף. גזענות. אני אגיד לך, אתה פגעת בנקודה מעניינת. פעם היה איזה אחד שהיה דרשן ממולח מאוד. ככה סיפרו לי את כל המעשה. לפני הרבה שנים. בין שלושים לארבעים שנה היה המעשה הזה. אותו אחד שהיה מדורש, ‫והיה אנשים היו מתפעלים ‫מהידע שלו בתורה, ‫והתחילו לצאת עליו ככה רינונים ‫שהוא מתעסק עם דברים לא קשרים, ‫נשים, לא יודע, נערות, ילדות, ‫לא יודע מה בדיוק היה שם. ‫והוא עושה דברים לא אגוניים. ‫המקווה, מחוץ למקווה, ‫החליטו לשים לו מצלמה נסתרת. שמו לו מצלמה נסתרת, אז היה מאוד מסובך, היום מצלמה נסתרת זה בשניות, זה צ'יק צ'ייק, אפשר לחבר את זה לכל דבר היום, משהו קטן. אז היה ממש מבצע, פוטים, עניינים. שמו לו מצלמה נסתרת ותפסו אותו על המצלמה בכמה מעשים, לא עלינו. עכשיו הרבנים החליטו כולם להתאסף, לראות מה לעשות איתו. אז אחד החכמים אמר, אנחנו נביא אותו לפגישה עם כל הרבנים, ואני אקום ויגיד שיש אדם שעושה מעשים מגוניים וכך וכך הוא עושה, לא נגיד לו שזה הוא. ואז אנחנו נגיד כל אחד ואחד איזה הונש הוא מציע למכות נגד אותו פושע. ועברו אחד אחד. מה אתה אומר? אומר אני אבקש ממנו לצאת לאיזה שנה, לשבת בישיבה, ללמוד ולחזור בתשובה. השני אומר, אבקש ממנו לכתוב מכתב התנצלות, שייסע לחוץ לארץ לשנתיים. כל אחד מצדורק סתם, איזה רעיון. שהגיעו אליו, והוא עליו מדובר, אבל הוא לא יודע. שימו לב מה זה, אין אדם רואה נגעי עצמו. הוא כל כך כעס על הפושע. כן? מה זה? תתביישו לכם. איזה הונשים אתם מציעים. מה זה פה? קטנה? צריך לפרסם אותו, לנגח אותו. צריך לסגור לו את הכל. אסור שהוא ייתן שיעורים. מה זה רשימה הוא הביא? אמרו לו, אתה לא חושב שאתה קצת קיצוני? מחמיר מדי. קיצוני? לפי התורה אחת כזה הוא בר מוות. עוד הוא יוצא בזול. אמרו לו, אתה צודק, אבל בכל זאת, אנחנו בדור תורה. תפסיקו, אתם מודרניים. איך אני יודע את כל הסיפור מבפנים? זה שניהל את כל הקמפיין נגדו, זה אחד שמקורב אליי, זה איש חשוב. היום הוא כבר מתקרר לגיל שמונים. אז אני, שנודע לי, המעשה הזה היה לפני איזה עשרים ומשהו שנה, הוא היה עוד כוחו במותניו. אמרו לו, טוב, רבותיי, יש לנו את הוידאו של אותו אחד, בואו אנחנו נראה לכם גם שתראו בעיניים על מה מדובר. נחצו על הוידאו, על המסך, ההוא מסתכל, חשכו עין ה... רואה את עצמו ליד כל הרבנים. לא צריך לספר לכם מה היה, איך הוא עוד יצא משם חי. איזה ברושות היה לו. אמרו לו, נו, מה אתה אומר? אתה חרצת את גורלך. ככה זה בשמיים. אתה אמרת, אנחנו צריכים לעשות לך. אבל אל תדאג, אנחנו לא כאלה אחזרים כמוך. אנחנו רק מבקשים ממך להפסיק לתת שיעורים להפסיק להראות את עצמך בציבור, לא לבוא במגע עם קהל, לך לך לאיזה מקום נידח, תתחבא שם, שבתלמד תורה, תחזור בתשובה, תדאג טוב מאוד שלא נראה אותך באף מקום. כן, כן, כן, כן, כן. אבל, כמובן שכן, כן, כן, זה כל עוד רק היה לו בושה, אחרי כמה ימים, מה פתאום שאני אלך, כל מה שבניתי, פתאום קימה לביטחון, ראה שהם ככה, ‫הלכו לכל הרבנים, ‫באו לסטייפלר, הסטייפלר אומר, ‫אני נתתי לו מכתב הסכמה ‫לא מזמן לספר שלו, ‫איך אני עכשיו אכתוב מכתב נגדו? ‫רק לא מזמן שיבחתי אותו וזה. ‫כל רב שבא אליו פוחד, ‫ברוב שהוא היה תורני, פחדו. עוד אחד אמר, אני לא יודע, זה לא פשוט לצאת נגד אדם כזה, כאילו לשם, כל מיני סיפורים. הגיע אותו אחד שאני מדבר עליו, לחכם בן ציון אבא שאול, צאצא. אומר, נכנסתי אצל חכם בן ציון, אף אחד לא מסכים לחתום נגדו, אף אחד. נכנסתי אצל חכם בן ציון, אמרתי לו, אתה יודע, כך וכך המעשה, וכך וכך התגלה, וכבר בווידאו והכל. אומר, הנה הכנתי את המכתב, עכשיו אתה תחתום נגדו. אומר לו חכם בן ציון, שמע, זה לא פשוט לחתום נגד בן אדם וכולי. ניסה, הוא רואה שגם חכם בן ציון לא רוצה לחתום. תראו מה זה. אומר, כבר איבדתי את ההשתונות. התחלתי לצעוק על חכם בן ציון. אמרתי לו, אני השארתי אישה בהיריון. עזבתי את הביזנס שלי בניו יורק. הפסדתי מאה אלף דולר מהכיס בשביל לנטרל את הפושע הזה שלא ימשיך להפיל קורבנות פה. עשיתי את כל העבודה. הנה, תחתום וכולם יחתמו אחריך והוא יעוף מפה. לא תחתום, כל העבירות שהוא יעשה מהיום ועלה, הכל על הראש שלך. ואחר כך אמרתי לחכם בנציון. אמרתי לו, מה? ככה דיברת איתו. אומר, אם היית יודע איזה מצב אני הייתי אחרי חודשיים של ריצות, היית מבין אותי. איך שעמדתי לצאת בדלת, הוא נבעט. חכם בן ציון לא היה אחד עם עירת שמיים כמו. עירת שמיים שלו זה היה דבר מבהיל. הוא נבעט מהמשפט הזה. אם אתה לא חותן, כל העבירות שלו מעכשיו זה עליך. תביא, תביא את הנייר. הצליט המשקפיים, לקח את העת, חתם, מיד הלכו לכל הרבנים, כולם חתמו ועיפו את המנובל הזה לעזאזל. ואם לא היה חותם, אני יודע עוד כמה קורבנות היו. מה אתה רואה מפה? אדם מחמיר הכי הרבה נגד אחרים בדבר שהוא בעצמו נגוע בו. ראיתי פעם שאפילו רבי נחמן מברסלב כותב שבשמיים דנים את האדם לפי איכשהו שופט אחרים על העבירות שהוא עושה. אתה בא לשמיים, אומרים לך תשמע, לפי כך וכך, לפי דין תורה, מגיע לך כך וכך הונש. אבל אנחנו בבעיה. למה? כי מישהו שעשה את זה, אתה דיברת ואמרת שצריך לעשות לו ככה וככה וככה והנה אתה עשית אותו דבר. הפה שלך חרץ את גורלך. למה? של אחרים לא אכפת לו. לא סתם אומרים אל תשפוט אדם עד שלא תהיה בנעליו. מה הפירוש? לפעמים אנחנו רואים מי שעושה עבירה שאנחנו בעד מיליון דולר לא נסכים לעשות. מזומן על השולחן. יש עבירות שאדם הוא חלש בהן גם ככה. אם ייצא לו מזה רווח כספי גדול, עושה. נחזור בתשובה עוד חודש. עוד חודש יום כיפור. ככה סתם אומר לו בראש, איציק, עזוב אותך, נו מיליון דולר, מה אתה עכשיו מייתן לנו צדיק? אז הוא חוטף. אבל יש עבירות שהאדם לא יסכים בעד כל הון שבעולם לעשות. בדבר הזה הוא חזק, הוא לא נשבר. עכשיו, לכאורה, כשאתה רואה אדם מסוים נכשל בדבר שמבחינתך זה בדיחה, אתה רוצה לדעתך איך הוא לא מתבייש? איך הוא לא מתבייש לעשות כזה דבר? אבל אם היה לך את היצר הרע שלו בנושא הזה, כי לך זה קל, אם לך היה את הקושי שלו בדבר הזה, היית משתגע. אפילו אנשים מתואבים שעושים מעשים, מעשי סדו, מעשים מגונים, כל אלה ששומעים עליהם, מה מיד אומרים? חולל נפש, מנובל, איזו שנאה נכנס אליהם. אם היה איזה מכשיר לחבר להם למוח ולראות איזה ייסורים הם עוברים. אני זוכר שפעם איזה אחד, אחד כזה שתפסו אותו, הוא כבר עושה מעשים כאלה. הוא אמר, אני מבקש ממכם לסרס אותי. הוא אמר. הוא אומר לו, מה זאת אומרת לסרס אותך? מה זה? לסרס באמות אסור. לסרס בני אדם מותר. אומר תאמינו לי שאתם עושים לי טובה. מה אתם חושבים? אני רוצה לעשות את מה שאני עושה? אתם יודעים כמה אני סובל לפני וכמה אני סובל אחרי? אין. זה לא בשליטתי, השטן משתלט עליי, אני לא מרגיש מה אני עושה. צרסו אותי שאני לא אוכל לפגוע באף אחד. אז אתה רואה שבעת שפיות הוא באמת לא כזה רשע. תראה מה הוא מבקש. צרס אותי כדי שאחרים לא ייפגעו על ידי. או יש כאלה גם אמרו יותר מזה, תהרגו אותי כדי שאני לא אעשה את זה. אתם יודעים, יש כזה מושג אצל בני האדם שכולנו מבינים ויודעים מה זה, זה נקרא מצפון. מצפון זה כלי חזק מאוד. הוא יכול לגרום לאדם להשתנות לטובה. כי אם הוא מביא לאדם כאבים בלב, שהוא עושה משהו שאסור לעשות, המצפון מעיק עליך, ויש לך חרטות ובושה, ואתה שונא את עצמך, ואתה חי באוגמת נפש, כל ההרגשות האלה הן בראות מזה שהמצפון שלך עוד עובד. יש כאלה לא עלינו שהמצפון שלהם כבר מת, כבר לא מזיז להם, אין להם כבר מצפון יותר. תרגלו. הארגן נהפך לטבע. הטבע הומבטל את המצפון. המצפון עוד יכול לעצור בן אדם ולעשות דברים. זה מה שאני אתן לכם סיפור שהיה. היה פה רב אחד גדול מאוד, צדיק יסוד עולם, וגם הפסיכולוג החרדי מספר אחד בעולם. קראו לו הרב שלמה הופמן. ‫הוא היה רבם של כל גדולי ישראל ‫בעניין פסיכולוגיה. ‫זו הייתה המיומנות שלו, ‫פסיכולוגיית האדם. ‫סי פלריטי האציטור, הרב שח, ‫כל גדולי העולם. ‫גדולי העולם של האשכנזים, ‫אחד אחד מהם לא זזו בלי הרב אופמן. ‫יש תלמיד בישיבה במשבר, ‫תראו מה אופמן אומר. יש אחד, נשברו לו הניסויים, דברו עם הופמן. יש אחד לא קם בבקרים. תראה מה הופמן אומר. אבל זה לא רק הרבנים התייעצו עם הרב הופמן. שופטים בבתי משפט לא זזו מילימטר בלעדיו. הוא היה נותן תחוות דעת על העשיר, וזה היה מה שמחליט אם הוא ישתחרר על התנהגות טובה בהנחה של שליש או לא. המילה הסופית, מה שהופמן יגיד. ‫אז הוא מספר בספר שלו, ‫מכתבים עם הרב שלמה אופמן. ‫עשיתי על זה סדרה שלמה. ‫הפסיכולוגיה של המוח והנשמה. ‫סדרה מאוד מצליחה. ‫המון אנשים, המון אנשים, ‫זה הפך להם את כל החיים ‫מצד שלילי לצד חיובי. ‫והוא כותב שם מעשה שהיה ‫עם איזה בחור מרוקאי ממרוקו ‫שעלה לכאן בעליית נוער. ‫הוא גדל במשפחה דתית במרוקו. בגיל 16 הביאו אותו לפה, שמו אותו באיזה קיבוץ. עליית נוער. אבל ההורים שלו חיים עוד במרוקו. ולאט-לאט, לא צריך לספר לכם ילד בן 16, שאימת אביו אינה עליו. האבא שהיה קפדן במרוקו, הוא כבר לא פה. אז הוא חופשי. אין לו עכשיו מי שיגיד לו מה תעשה ומה תאמר. אין. אז באמת, לאט-לאט הוא התחיל לדרדר. הספר הוא לא בבית ספר הוא לא לומד ואדם שכבר לא לומד המוח שלו פנוי לכל מיני שטויות והתחיל לגנוב נהיה גנב סדרתי פורץ למכוניות שודד אנשים אז תופסים אותו מקבל מעשר משתחרר עוד פעם נתפס על שוד עוד פעם עוד פעם כמה פעמים נכנס ויוצא לכלא באחד הפעמים הוא עכשיו הגיש בקשה להשתחרר על התנהגות טובה. כבר היה כמה פעמים בבית הסוהר על גנבות. אז הוא צריך פגישה עם הרב אופמן. אז הרב אופמן נכנס לטל שלו בכלא שם, איפה שהם מבקרים את העשירים. הוא אומר לו, תשמע, כבר כמה פעמים היינו בסרט הזה. אני חותם שאתה תחזור לטוב. השופט משחרר אותך, אתה תוקע לנו סכין בגב לכולם ולעצמך, עוד פעם חוזר לפשע, עוד פעם. הפעם אני לא מוכן לחתום, אלא אם כן אתה לוחץ לי יד ומתחייב לי שלא תבייש אותי יותר. כבר ביישת אותי פעמיים. אני מוכן לחתום לך בתנאי אחד, שאתה מתחייב שלא תחזור אל הפשע. אתה לא גונב יותר. בשביל הכבוד שלי, אתה לא עושה את זה יותר. אתה לא אכפת לך מעצמך, זה בעיה שלך, אבל עליי, אתה לא תבייש אותי, שאני רוצה לשחרר אותך, אני לא, הלב שלי לא נותן לי להשאיר אותך פה עוד כמה שנים. אבל אני לא משחרר אותך עד שאתה לא מתחייב לי בנדר. אומר לו המרוקאי, אתה צודק. הוא אמר, פתאום שתשחרר אותי. פעמיים עזרת לי, השתחררתי בזכותך. פעמיים תקעתי לך סכין בגב. לא מגיע לאחד כמוני להשתחרר. מה פתאום שתשחרר אותי? אתה צודק, אל תחתום. תגיד לשופט שלא מגיע להשתחרר. ככה הוא עונה לו. לכאורה, יש אנשים במקום הרב הופמן שאומרים, טוב, לפחות אתה ישר, אתה לא צבוע, קם והולך, וכותב לשופט, האסיר מסרד לחזור למותיו, נכון או לא? אבל רב חרדי תלמיד חכם צדיק שלמד אצל גדולי עולם הוא מבין קצת יותר לעומק התחיל לפתח איתו שיחה אומר לו למה אתה פושע הרי שגדלת במרוקו גדלת במשפחה דתית ודאי שההורים שלך לא היו גנבים אז הוא שמע ההורים שלו נהיה לו חרדת קודש התחילו לדבר, לדבר ואז הוא אמר לרב אופמן משפט, אומר כל המכתבים שאבא שלי שלח לי ממרוקו, אף אחד מהם לא פתחתי. הכל כאן בטבע שלי פה. אומר לו הרב אופמן, למה? יש לך משהו נגד אבא שלך? אומר לו, מה פתאום, אבא שלי בן אדם צדיק, ישר, טוב לב, הורים שלי אנשים טובים. אז הוא אומר לו, אז למה אתה לא קורא את המכתבים של ההורים שלך? אתה פה לבד בארץ, לא מסקרן אותך מה ההורים שלך כותבים? הוא אמר, לא מגיע למנובל כמוני לפתוח את המכתבים של איש צדי כמו אבא שלי. בגלל זה אני לא בוטח אותם. ממשיכים לדבר, בסופו של דבר, הרופמן נתן לו כזו שיחה מוסר ומוטיבציה, והוא הסכים ללחוץ לו את היד ולהתחייב, שהוא לא חוזר לגנבות ולפשע. נחץ לו את היד, איך שהוא התחייב לו בתקיעת כף, מה אתם חושבים הדבר הראשון שהוא עשה? רץ לארונית, חטף שם את המכתבים, איך אומרים, כמו אחד שעכשיו שלחו לו מיליונים במעלותו, בדואר, והוא ככה, הידיים שלו רועדות, שהוא פותח את המעטפה, התחיל לפתוח את המכתבים והיה בוכה, קורא מכתבים של שנים. אז הרב אופמן אומר, תראו מה זה המצפון של הבן אדם. המצפון של הבן אדם, כל כך כאב לו בכל פעם שהוא עושה את זה, ‫ואחד הדרכים שהמצפון ‫השתמש בהם להגיד לו, ‫תתבייש לך מה, ‫אתה באת מהשכונה, ‫אתה גדלת משפחה דתית, ‫הייתה לך הורים, דוגמה אישית טובה, ‫איך אתה ככה? נהיג עליו. ‫אז מה הוא עשה ‫כדי לעקוף את המצפון? ‫הוא לא נוגע במכתבים, ‫למה? זה רק מגביר לו את הכאב ‫כדי לעבור, איך אומרים? זה כמו אחד שנדלקה לו נורית אדומה, צ'ק אנג'ן, תבדוק את המנוע, מה עשה? חתך את החוץ של המנורה. אמרים לו, מה עשית? הוא אומר לי, כל יום שאני מדליק את האוטו זה מעוהב לי, הורג אותי, שהמנוע עומד לגמור. אז מה עשית, טיפש? חתכתי את החוץ, לא ידלק. כמובן שזה לא יועיל, כן. מכאן דרך אגב, גם יצא החוק במדינת ישראל בבתי משפט חילוניים, שכל פעם שמביאים פושע לדין, והוא מודה, לא מקבלים את ההודעה שלו. עד אז, עד אופמן, כל אדם שבא ואמר, אני השודד, תחתום, השופט גוזר על המעשה והולך לכלא. אני הגנב, מאה אחוז, שלח אותו לכלא. אופמן אמר לשופט, אני יכול להוכיח לך שאין לו שום קשר לגניבה ולשוד. השופט אומר, אבל הוא מודה, תראה באיזה הודעה, בלי שום ספק. אני אגניו, הוא אומר. איזה סיבה יש לו להרשיע את עצמו ללכת שנים לבית סוהר? אומר הרופמן השופט, יש מושג בפסיכולוגיה שהאדם מרגיש על עצמו שהוא זיפט, שהוא רשע, שלא מגיע לו לנשום. אז הכאב המצפוני שלו כל כך חזק, שהוא מבקש להביא על עצמו הונש. וזה מה שהוא אומר, חני אשם, אם השוטרים יקחו אותו למקום השוד, אני מתחייב שהוא לא ידע שום דבר איך נעשה שם השוד. הוא לא ידע מאיזה חלון נכנסו, מאיזה צעד, מאיפה הייתה הכספת, כלום. השופט היה כזה שקרן, ביקש מהשוטרים לקחת אותו למקום השוד. הגיעו לבניין, אומרים לו, נו מאיפה הוא נכנסת? הוא אומר, מפה. אומרים לו, שקרן, זה בכלל לא נמצא פה משם. נו, איפה הכספת? תראה לנו בתוך הבניין איפה זה היה. עוברים ככה, אין לו מושג. כלום, הוא לא מכיר את הבניין. הוא אומר, למה אתה משקר? למה אתה אומר שזה אתה? איזה עוד סיבה יש לאדם להודות שהוא עשה? איזה עוד סיבה? איום. מישהו מאיים עליו. השודד האמיתי, זה יכול להיות שזה רוצח וסוכן. אומר לו, בואי נתשמע. אתה אני, אתה תיקח על עצמך את השוד. ואני אדאג למשפחה שלך, אתן להם מיליון דולר ואתן להם ילדים שלך בית ואני אדאג להם לאוניברסיטה ואשתך יהיה להם מספיק כסף, אתה תישב שבע שנים ואם אתה לא תיקח על עצמך את האשמה אנחנו מתחילים בזה שאנחנו מורידים אותך ומורידים את אשתך ומורידים את הילדים שלך וסורפים לך את הבית וגם על ההורים שלך נלך הו, יש לו ברירה. מה עכשיו, הוא יתעסק עם כאלה אנשים? דרך אגב, זה קורה יום-יום, הדברים האלה. יום-יום. יש עשירים יושבים פה, אין להם שום קשר לפשע. שילמו להם כסף או אימו עליהם בעל כוחם לקחת על עצמם את הרשמה. כי אם לא, מי יודע מה היו עושים למשפחה שלהם? פחדו. לא הייתה להם ברירה. שמים קוף. כך קוראים לזה קוף. תפסו קורמן. אם כבר מדברים על קוף, איך היפנים והסינים צדים את הקופים? הרי הם אוכלים את המוח של הקוף עם כפית בזמן שהקוף עוד חי. קושרים לו את הידיים לשני עצים, חותכים לו את הקרקפת עם סכין גילוח, מרימים לו את הקיפה, ואז המוח מתגלה. חותכים מסביב. ואז, אתם יודעים, מעל המוח יש עצם. ‫קרום המוח. פותחים את זה ‫באדינות, פותחים גם את זה, ‫והמוח בפנים, אתה רואה אותו ככה, ‫כמו שבאטליז. ‫תגיד לו, היום בארץ עוד מוכרים ‫מוח של פרה באטליזים או לא? ‫כשאני הייתי ילד, היום מוכרים ‫ריאות, מוח, דחול, לבבות. ‫יש לזה עדיין פה מחניות? ‫קיים כזה דבר. ‫באלרקה זה נגד החוק, ‫אתה יכול להסתבך בגדול ‫אם אתה מוכר איברים פנימיים כאלה. ‫של לבבות ותחול ורעות ומוח. ‫אין, זה נגד החוק. ‫אז הם אוכלים את המוח של הקוף ‫ככה עם הקפיד, והקוף ככה לאט לאט, ‫מתחיל ככה למות. ‫והם יושבים, זה יעני דלקטס שלהם. ‫ככה אוכלים. ‫אחר כך, איזה עונש מגיע לגועים על זה? עבר מן החי, יפה מאוד. מה ההונש של שבע מצוות בני נוח שהגויים עוברים? מיטה. מיטה? מיטה, חייבים מיטה. יושבים לך יפנים, סיניים. עכשיו, איך הם תופסים את הקופים? זה לא קל לתפוס קוף. חמישים מאיתנו נסעו לתפוס קוף. נצליח? הוא זריז כמו שד, קופץ, עושה לך סלטות, עומד לך על הראש, קופץ על הקרחת של החבר שלך. עשרים איש נסעו לתפוס אותו, אין שום סיכוי. קופץ, עושה סלטות עם הזנב, קופץ על העצה. תוך שניות הוא עובר לך מאה מטר. מי יכול לתפוס קוף? צריכים איזו רשת גדולה לבוא אליו וגם שהוא לא ישים לב, אבל זה קשה מאוד, אבל יש שיטה טובה מאוד. חזל אומרים, אין אדם מת וחצי את אהבתו בידו. כשאתה הולך לעולם הבא, מה, תיקח איתך את האוטו, תיקח איתך את הבית, את כל הכספים שלך? הרי ודאי שלא. אבל אדם, הוא לא מוותר על התעוות שלו, לא יעזור כלום, בעד כל מחיר. אני אומר טוב עכשיו. הסינים והיפנים מצאו שיטה, לוקחים קופסה מפלסטיק, עם חורים, חורים שטוחים, שאפשר להכניס יד של כרוף בזמן שהיא פתוחה, אבל שהוא סוגר את היד, אי אפשר להוציא. ושמים לו אורץ פרסי. ‫אמרתי את זה פעם בניו יורק, ‫הבוחרים נפגעו. ‫מה האורס פרסי שלנו יותר טוב? ‫לא כל כך מהר, בוחרים יקרים. ‫בוחרים יצאו מתוך הפרסים. ‫האוריגינל זה הפרסים, ‫והפרסים יש אולי איזה 50 סוגי אורס. כל מיני סוגים. לא יודע בדיוק איזה אורז היפנים והסינים שמים לו, אבל הריח הזה של התבלינים שהם שמים באורז קורא לה קופי מרחוק. ואז הוא מגיע, מסתכל, מכניס את היד, מוריד אותה לאורז, תופס כמות, בא להוציא, קופץ עליו ברוסלי עם הרשת. שם לו על הראש, אחד מושך תחות, נפל. ‫ככה הם תופסים אותו. ‫עכשיו יש שאלה, ‫למה לקוף אין שכל לפתוח את היד, ‫להוציא אותה ולברוח? ‫עד שהסיני מגיע, ‫הוא מנסה להוציא את היד ‫והוא לא מבין שהאורז שהוא מחזיק ‫הולך להרוג אותו. ‫גף אורז! ‫כי הוא קוף. ‫עכשיו אם תגיד לי, ‫תשמע, הוא מטומטם, הוא קוף. ‫הקופים יותר חכמים מאיתנו. ‫יותר חכמים מאיתנו. ‫קודם כול, יש להם זיכרון יותר טוב. ‫הקופים עשו להם מבחן באוניברסיטה, ‫ראיתם את זה מרק הסרטון הזה. ‫לא יאומן כי הסופר, פשוט לא יאומן. ‫מרים לך על המסך עשרים מספרים ‫או עשרה מספרים מעבבים. ‫כל פעם נדלקת מנורה חדשה על המסך ‫בגודל של ריבוע קטן עם מספר. פעם האחד נדלק פה שתיים נדלק פה שלוש נדלק פה ארבע למעלה חמש באמצע במהירות טק טק טק טק טק עשרה עיבובים באים לסטודנטים מארוורד חוסן אובמה וחבריו אומרים תגיד מאחד עד אפס תיגע במסך איך היה הסדר של המספרים מקסימום שלושיים זכרו אחד היה פה שתיים פה שלוש פה עקרו כל העשר, יוצאים לו שני בוטנים, מרביץ אותם, עוד פעם, טק טק, בלי להתאמץ, אתה צריך לראות באיזה זלזול, טק טק טק טק טק, הופ, שני בוטנים. וחוסי נובמה, שולט על כל האטום של אמריקה, לא יכל להגיד שלושה מספרים. ‫הוא לא אכל בוטנים, ‫הדבר שהיה אוכל בוטנים ונחנק, ‫אולי היינו מתפטרים ‫מהצהרות שיש לנו היום. ‫הוא הסיבה למגפה ‫שנהייתה במזרח התיכון, ‫שאיראן נקפשו את כל מדינות ערב, ‫הוא הסיבה. ‫בגללו זה הכול. ‫כמובן, הכול מעת השם, אבל... הוא עשה את זה, הוא שחרר להם 150 מיליארד דולר שהיו מוקפאים, רגע לפני שהם התמוטטו, הם כבר היו על סף התמוטטות, עשה איתם את ההסכם המטומטם הזה, ואז הם ביטלו נגדם את כל הסנקציות והם התחילו לקבל כספים מהנפט, הקימו אותם על הרגליים, הם היו כבר רגל ושלושת רבע בקבר, ומאז שהם קיבלו את הכסף, כבשו את עיראק, כבשו את סוריה, כבשו את לבנון, כבשו את תימן, רק נשאר ירדן ונגמר הסיפור. ומצרים, זהו. כבר אוטוטו הם מקיפים אותנו מכל הכיוונים. הוא ה' בהכל. אבל מה נעשה? מגלגלים חובה לידי חייו. טוב, בואו נסיים רק בדבר אחד. התחלתי בבחירות, נסיים בבחירות. מה? ‫האם מותר לעשות את זה? ‫אז כתוב עם הגנב ‫שצריכים להפקיר את הכסף. לפני שעושים לו את זה, אומרים הכסף הזה הפקר. תשים שם 200 שקל בשטרות של 50. לא משנה, כל העיקרון אם הוא יגנוב או לא, נכון? אפילו שיגנוב שטר אחד, זה כבר גנב, זהו. שים שם כמה כסף, לא כמות גדולה. לפני שאתה שמת שם את הכסף, תגיד, אראה לי, נגיד, אם עד או שניים אני מפקיר את הכסף הזה, זה הפקר. לא לגעת, זה ניסיון. עכשיו, האם הוא גנב את זה, בעצם הוא לא נכשל מהתורה. יש כאן נקודה, למה? הקדוש ברוך הוא מחשבה רעה, לא מצרף למעשה. אבל פה זה מעשה רעה. אלא שבמציאות התברר שזה לא מעשה רעה, כי זה לא גניבה, כי הכסף היה אפקר. אבל אם אדם מתכוון לעשות משהו רע ויצא מזה משהו טוב, הוא פתור מן העונש או לא? מה אתם אומרים? עוג מלך אבשן שלח את אברהם להציל את לות בתקווה שאברהם ימות כדי שהוא ייקח את שרה. ואברהם חשש מהזכות של עוג. כתוב שאברהם חששו, חששו מהזכות שלו. משה אפילו, כולם, מעוג מלך אבשן. למה? איך? הוא ניסה להרוג את אברהם. מה? מה? מה יש לחשוש? הוא נוסע לעשות מעשה רע. יצא מזה מעשה טוב. אמן רצה להרוג את כולנו. כולם חזרו בתשובה בזכותו. אז אתה רואה שאפילו בן אדם שרצה לעשות מעשה רע ובסופו של דבר יצא מעשה טוב או לא יצא מעשה רע, הונש ודאי אין לו. רק אצל יהודים. אבל באמן הוא לא יהודי. אמן, כתוב בגמרר, מבני בניו של אמן לומדים תורה בבני ברק. כולם שואלים, איך? מצווה להרוג אותם, זה המלקים. זו גרמניה של אדום, שאלמלא הם יוצאים לעולם, מכריבים כל העולם כולו. גמרא מסכן מגילה המודווה. גמרא אומרת שם, על אסיו, מי יצא מאסיו? אדום. מי זה אדום? זו גרמניה של אדום, שאלמלא יוצאים לעולם. זו נבואה אדירה זאת. גרמניה, כמה זמן יש גרמניה? 200 ומשהו שנים. זו גרמניה של אדום, שאלמלא הם יוצאים לעולם, מכריבים כל העולם כולו. גמרא אומר. וההמשך של הגמרא שם הוא מאוד מעניין אמר רבי חמה בר חנינה תלת מאה קטירי טגא איקא בגרמניה של אדום יש שלוש מאות נסיכויות בגרמניה הזאת ובאנציקלופדיה תכניס גרמניה ותראה שהיה אדם בשם ביסמרק שאיחד את שלוש מאות השבטים הברבריים שהיו באזור, וקרא להם הרפובליקה הגרמנית, שאחר כך נהפך לגרמניה. שלוש מאות שבטים. בווריה, שלזיה, ווסטפליה, כל אחד מהשבטים היה לו שם. שלוש מאות שבטים ברברים. באונציקלופדיה, כתוב מפורש. תראו, זה כתוב בתלמוד לפני אלפיים שנה. שעוד לא הייתה מדינה כזאת, גרמניה. מבהיל זה. זו גרמניה של אדום, שאלמלא הם יוצאים, כמו שקרה עם הנאצים. מחריבים כל העולם כולו, כמו שראינו, כמו הנהגו. אז באמת בואו רק נסיים. בסופו של דבר, כמובן שהקדוש ברוך הוא מחליט את ההחלטה הסופית. אבל הטעות הגדולה שלנו היא, הקדוש ברוך הוא הגביל את עצמו בעולם. הוא לא בעולם שלנו, אף על פי שכמובן הקבל החוק כל יכול, ברגע שהוא קבע חוקים, אז הוא משועבד לחוקים שהוא קבע, ולכן הוא לא יכול לעשות מה שבא לו. הקבל החוק הוא מחותמו אמת, אל האמת והצדק. זה לא חליל איזה נוחל מהשוק פעם אחת ככה, פעם אחת ככה. זה חייב להיות אמת. אז אם הקרש בחור אמר שהוא מנהיג איתנו הכל לפי מעצנו, אז אם הוא יביא עלינו את ההמן לפיד הזה ואת השני, הליברמן הזה, שנב אליו ותרפאה שניהם, יביא אותם עלינו, לענות אותנו ארבע שנים בישיבות וכולי, סימן שהקלוש ברוך הוא עשה את זה, ועשה את זה בדמעות, אבל לא הייתה לו ברירה, כי השטן קטרג. ולא היה מה שייתה את הקף לקף זכות. בא השטן ואמר, מכילה רבנו של עולם. מכילה? למה תתערב בבחירות? למה תתערב? מה זאת אומרת? למה אני אתערב? מה אתה עושה? אתה רוצה שיעלה עוד פעם הימין? שעוד פעם יהיו ישיבות? שעוד פעם יהיו כספים? מה עם זה? מה עם זה? מה עם השנאת חינם? מה עם הגזענות? מה עם זה שלא מקבלים ילדים פה לישיבות בגלל השם משפחה של ההורים שלהם? מה עם כל מה שקורה פה? מה עם זה? מה עם זה? מה? אין מה לענות. השטן נביא טענות. מה זה השטן? הוא התובע. הוא עומד בשמיים ואומר, זה ככה וזה ככה. מה פתאום שכל פעם אתה תגן על החרדים? מה פתאום? הגיע הזמן לתת להם סתירה. הם לא הבינו עם טומי לפיט שהם קיבלו סתירה וחתכו להם 50% מהתקציבים. הם לא הבינו. ממשיכים עם השטיעות שלהם. אולי הם צריכים מכר קצת יותר גדולה. טובים השתיים מן האחד אז היה אחד עכשיו נהיה שניים שני שונאי תורה שזה כל מה שיש להם להגיד תבחרו בי כי אני אשמי את היהדות ואת התורה ואת החרדים אתם שמעתם מהם עוד משהו שהוא לא נגד החרדים הלפיד והליברמן הזה עוד משהו הם אמרו כלום. פתאום הוא נהיה שמאלני, פתאום הוא הולך עם השמאלנים. עוד מה, אתם ישבו עם הערבים בזה? כבר הערבים אומרים, מה, פעם אנחנו נישב איתכם בממשלה? ליברמן, שהיה שר הביטחון שלנו, הולך לשבת עם מחבלים בתוך הממשלה. זה לא כאילו לשם שדרי עומד מראש של שס? למה זה כאילו לשם? שמעתי, הרבה אנשים שהצפיעו לשס, הפסיקו להשתמש. בואי אני אגיד לך משהו שתדע אותו. קודם כל, תלמל הלכה, הלכה אומרת כל יהודי באשר הוא בעולם שהורשה בבית משפט של גויים או חילונים אסור בכלל להאמין למילה מה שהם טענו נגדו או העונש שנגדו ובכלל שום דבר לא אמת נכון, נכון, חכה רגע. ודאי שחילול השם נהיה. זה גם אדם חף מפשע, יכול להיות עליו חילול השם. ימציאו עליו סיפור ונהיה חילול השם. היה עם אסטרחמת כזה דבר. אהליל או עליו עלילה שהוא מתעסק עם המנקה הערבייה. נהיה חילול השם בכל העיר. אז הרב שלו אמר, אין ברירה, למען השם תלך לעיר אחרת. הוא לא היה אשם בכלל, סתם איזה קנאי, אהליל עליו סיפור. אחר כך המנקה באה, ואמרה לו. אחר כך המנקה באה לעשות תשובה, הוא לא רצה שיהיה עוד פעם ח לא, רגע, רגע, חכה שנייה, אני אסביר לך מה, שנייה. תבין, אתה צריך היום להבין קצת יותר לעומק את הפוליטיקה. שמע, טוב, אני לא מכיר אותו, לעולם לא נפגשנו פנים בפנים, לעולם לא דיברנו פנים בפנים. שלא תחשוב שאני אחשות בעל הגן, הוא חבר. לא מכיר אותו, לא לטוב, לא לרע, לא יודע כלום עליו. כל מה שאני יודע עליו זה מה שאנשים מדברים, ואני לא מקבל אף אחד ממה שאומרים. כי אני יודע שהם מספרים בלי סוף צ'יזבטים ועלילות וסיפורים וגם מה שאמת מנתחים פימאה, לכן אני לא מקבל כל מה שאי פעם שמעת בעיתון, בין בזה עיתון חילוני, בין בזה עיתון שקורא לעצמו חרדי, הכל בחזקת שקר. אין כזה דבר עיתון חרדי בעולם. אין כזה דבר. כל העיתונים הם חילונים רוצחים בדם קר. כולם. כולל אלה פה שקוראים לעצמם חרדים, חרדים, שבת. לא, לא, אני אומר. לא, לא, לא, אבל אני רק אומר. אתה ניזון. כל מה שאתה יודע על הבן אדם. כן. אבל קודם כל, קודם כל, אתה צודק, אתה צודק מבחינה אם זה משתלם לנו או לא. אפילו אדם חף מפשע, שבאמת הציבור סובר שהוא מושחת, עדיף לשים מישהו שיש לו שם נקי, אף מפי שהראשון אין לו שום עוול בחפו. סתם, כל מיני שואלים מחבלים בקרמים, העלוי לא עליו עלילות, ואז ממלא, אתה צודק, הרבה אנשים לא רוצים להצביע, כי מאמינים לסיפורי כזה. זה אני מבין מבחינה שכלית, מה שאתה אומר. אבל אני אמר לך, אני לא קשור ואני לא יודע מי מחליט ומה מחליט, ויש בחירות ומחליטים בראש, זה כבר לא ענייני. אני רק אומר דבר אחד, אתה צריך לדעת דבר אחד. כל מה ששמעת נגד כל מי שהורשה פה בבית משפט, גם נגד החילונים הכי גדולים, לא רק נגד חרדים. אסור להאמין למילה, השופט שם לא רשאי לשפוט, הוא מחלל שבת. העדים, הרבה מהם עדי מדינה, הרב בן עזרי, שיהיה בריא, הכניסו אותו לבית הסוהר. והעד מדינה, אחרי שהוא ישב כמה שנים בבית הסוהר, לפני חודשיים שלוש, התוודה, כל מה שאמרתי נגדו, הכל היה שקר. הכל שיקרתי והוא ישב בבית התעשורים על עדות של עד מדינה כשרצה להציל את עצמו והודעה עכשיו, הכל היה שקר. שמעת? בן אדם עכשיו הודיע, הוא תלך תבדוק. הודיע, העדות שמסרתי נגדו, הכל היה שקר. ומה זה יעזור? זה יחזיר לו את השנים שהוא ישב בבית העשורים? אין מה לעשות, זו המדיאות שאנחנו חיים בה. משטרה רוצה להרשיע מהר, תופסה שלושה פושעים, אומרים לאחד מהם תעיד נגד השתיים, ניתן לך הנחה, סוגרים מניין, השניים מאלצים אותם להודות, ככה שופטים פה במדינה. אין אמת, אף אסיר פה לא קיבל מה שמגיע לו, לא לטוב, לא לרע. יש כאלה יצאו בזול, יש כאלה יצאו ביוקר, יש כאלה חפים מפשע, יש רוצחים מסתובבים פה חופשי. מערכת משפט ליצנות גמורה, כי זה הכל נגד השם, נגד התורה, נגד כל מה שמסמל יהדות. לכן, מהיום ועלה תדע, כל מה שאתה שומע בין בן נתניהו, על דרי, על כל אחד אחר, בעיתונים, הכל שקר. וכל מה שהורשהו בבית משפט, אסור לקבל את זה, זה לשון הרע. הכל שקר כי העדים הם כולם עדים פסולים. אי אפשר לבצע דין אמת בבית משפט חילוני או בית משפט של גויים. לכן אני אומר, כל הדעות הקדומות, שיש לנו נגד מי מהם הפוליטיקאים או האנשים המפורסמים, בגלל שקראנו על זה בעיתון או שמענו שזה ככה הוחלט בבית משפט, חייבים למחוק את זה מהמוח כאילו זה מעולם לא היה. וכשאתה פוגש את הבן אדם, אתה צריך לדון אותו מאה אחוז לקו זכות. כאילו שלא שמעת עליו מעולם נשון הרע. רק מה הבעיה? אתה צודק. חילונים לא מבינים הלכות. והם לא יודעים שהאדם שלא הורשה בדין תורה, עם עדין קשרים, עם דיינים קשרים, חייבים לדון אותו לקרב זכות כאילו מעולם הוא לא נאשם. זה הם לא יודעים. כי מבחינתם האלוהים שלהם זה העיתונים המטומטמים האלה שרוצחים אנשים יום ולילה. כן? עכשיו היה, עכשיו, לפני כמה ימים, איזה עיתונאי הושעה. הוא לקח איזה נאום של רב. הרב על זה דיבר, אומר בוא רגע נעשה מהלך, מה אנחנו נגיד, מה הם יגידו. סתם, זה נקרא באנגלית איך אומרים את זה בעברית? באופן תיאורטי. באופן תיאורטי, זה אחלה תיאור. בואו רק נתאר מצב בכאילו, באופן תיאורטי. אנחנו נגיד ככה, הם יגידו ככה. אנחנו נגיד ככה, הם יענו ככה. הוא סתם שיחק משחק. מה עשה העיתונאי הזה? הוציא את הקטע שהוא אומר, אנחנו רק משחקים בנדמלי, ושם את זה עליו כותרת, כאילו ככה הוא מדבר על החילונים. ועל הצבא, ורצחו אותו. תאר לך עד כדי כך שאפילו העיתון הרשע הזה שלו, פרסם התנצלות, ובתלוויזיה פרסמו התנצלות, ואישעות הכתב. למה אפילו הם, שהם כולם רוצחים, כבר הבינו, בואי נה, הגזמת, זה כבר... לכל דבר אנחנו מוסיפים מלח ופלפל וקצת שמן. אבל פה בניתר יש מאין. סתם עשית להם ירדן סיפור, די אנחנו נאבד כבר את הקצת שמאמינים לנו גם את זה נאבד אני רק רוצה לסיים חייבים להצביע מבחינת השתדלות הרב חיים קניאבסקי פסק שמי שרוצה לבוא מחוץ לארץ בסוכות לפה, שלא יבוא בסוכות, שיבוא להצביע לבחירות, במיוחד מחוץ לארץ לפה, ככה שאלו אותו, השבוע פרסמו את הווידאו. הוא אומר, מה יותר חשוב, לבוא לכאן לסוכות, שלושה רגלים, או לבוא לבחירות להצביע? אמר לבחירות, יותר חשוב מלבוא לסוכות, מה אתה רוצה יותר מזה? עתיד של כל התורה, של הישיבות, של הגני ילדים. מלמדים פה ילדים להתחתן בתואבה. מכניסים את זה בגני ילדים. עזוב עכשיו, תיכונים. בגני ילדים מתחילים להביא כאלה מתואבים שידברו איתם על אבא ואבא. עושים מחזות לילדים של החילונים המסורתיים המסכנים האלה. מה למרוקאים ולבוחאים ולפרסים ולסורים ולאיראקים מהדברים האלה? מה להם? כל אחד מהם, הסבא או הסבתא שלהם היו צדיקים. מי חלם שאתה תשלח את הילד שלך לגן ויעשו מחזה אבא ואבא לילדים קטנים בני חמש? איפה נשמע כאלה דבר? המדינה היא על סעף חורבן טוטלי. טוטלי, מה שהיוונים ניסו לעשות, הם כבר עושים עכשיו בפועל. זה ההיסטוריה לנגד עינינו. אכן, אנחנו לא מדברים כבר על פוליטיקה פה, זה קיום התורה או לא, מה אכפת לי פוליטיקה או לא. אם היו, כותבים לנו התחייבות, תצאו מהפוליטיקה. אל תהיו בכנסת, אל דברו בתקשורת החרדים, מתחייבים לכם, זה התקציב של הישיבות, לא ניגע בבתי כנסת, נשנה את מערכת החינוך כמו שביקשתם, רק אל תבואו לפוליטיקה, אני הראשון שהייתי חותם. תחתמו התחייבויות, נגמר, לא צריך בכלל להיות בפוליטיקה, אנחנו רוצים להיות בפוליטיקה. אנחנו נלחמים על ישיבה במקום הזה שנקרא כנסת, מושב לצים. אנחנו נלחמים אך ורק כדי למנוע כמה שיותר איסורים וחורבן. ואני אומר לכם דבר אחד, תשמעו. מי שיהיה מנהיג, זה כבר לא בידו מה לעשות, זה הכל מאת השם. תראו, יש לו איזה פסוק. ככה כתוב. פלגי מים, לב מלך ביד השם. על כל אשר יחפוץ, יתנו. מה שהשם חפץ, ככה הוא מתה את הראש שלו. אריק שרון היה ימני לא פחות ממעיר קהנה, שם מקום דמו. הוא היה ימני, קיצוני מאוד, כל חייו. מה קרה בסוף? נהפך ליותר שמאלני מסריד. נתן את כל גוש כתיב למחבלי החמאס, במתנה, בלי שום תמורה. זה ייתכן כזה דבר? איפה? מי שם כזה דבר? זה כמו שעכשיו תגיד טראמפ יהפוך לאייטולה באיראן. יש סיכוי שיקרה כזה דבר? מה אתה אומר? אם אני בא ואומר לכם, רבותיי, יש לי נבואה בשבילכם. בעוד חודש טראמפ נוסע לאיראן ומודיע לאומה האמריקאית, אני לא חוזר. שמים לו תרבוש על הראש וחלוק ומדביקים לו זקן ואומר, אני עכשיו אייטולה באיראן. יש סיכוי שיקרה כזה דבר? זה בערך אותו סיכוי מה שקרה עם שרון, שפתאום הפך את אורו ונהיה בוגד כזה, אלא מה? זה בכלל לא היה בידו. לא היה בידו. הקב' הוא אומר לך מפורש, לב מלך ביד השם. מי ששולט, הלב שלו לא בידו, השם שולט בו. הוא בובה על חוט. הבנת? כולל אובמה וכולל כל שאר המנהיגים, כולל ביבי, כולל כולם. על כל אשר יחפוץ יתנו. מה? שהשם חפץ? ככה הוא מתה אותו. ואיך השם חפץ? לפי מה שנקבע בבית דין, אחרי הטענות של השטן ואחרי התשובה שלנו. אם עשינו תשובה והשתדלות ורצנו והשתדלנו, אז בסופו של דבר, כשבחור יש לו מה לענות לשטן, אם לא, אין לו מה לענות לסתן. הסתן ניצח את הקייס, הקדוש ברוך הוא חתם על הגזר דין, ומעלה לך את המן, השלטון, ומתחילים, הגזרות. עכשיו אני רק שאלה אשליה לכם. יש פה שני מילים שהם לא משייכים כל כך בפסוק. מה זה פלגי מים? מילא, הפסוק היה צריך להתחיל, לב מלך ביד השם, על כל אשר יחפוץ יתנו. מה זה שני המילים האלה בתחילת הפסוק? פלגי מים. בתשוביי רבותיי, כמו שהמים אין להם בחירה חופשית לאן ללכת, הם הולכים עם התעלות שחפרו, ימינה הוא פונה ימינה, שמאלה ימינה, איך שחפרו את הדרך, ככה המים הולכים. המים לא בוחרים לאן ללכת. אלא המאנדס שחפר ועשה צינורות וכולי, הוא מחליט איפה המים ילכו ימינה ושמאלה ומעלה ומטה. אותו דבר המלך, כמו המים. הוא רק זורם, ואני מכוון לאן. הבנתם? אבל הכוונות האלה, זה נקבע על פי המעשים שלנו. אין משהו אחר. עכשיו אני רק רוצה הודעה קצרה לפני שסיימנו. ‫בהציעה כאן יש דוכן. ‫הספר הזה, שאני מחזיק ביד, ‫בהתחייבות גמורה. ‫זה לא יעשה מעצמי צחוק, ‫אני אומר לך את זה מול מצלמה. ‫אין בן אדם שיקרא את הספר הזה ‫וזה לא יציל לו את החיים. ‫מהחילוני הכי רחוק ‫עד לחרדי הכי עדוק. ‫אפילו ראש ישיבה, לא משנה מי. תקראו ותבינו למה. הספר הזה זו עבודה של עשרים ומשהו שנה עם ציבור, עם אנשים, עם ניסים ענקים שקרו, דברים שאתה ראית, הכרש ברוך הוא ממש מתערב מול העיניים, דברים שאחד למיליארד. יש כאן קודם כל המון הוכחות על התורה שבכתב, תורה שבעל פה, זה בהתחלה. ‫אחר כך יש כאן את תכלית החיים. ‫מה זה כל העולם הזה? ‫למה אשר עשה את זה בצורה כזאת? ‫יש כאן הכנה ליום הדין. ‫כל האילול, כל יום הדין, ‫יום ראש השנה, כיפור. ‫מה קורה עם הנשמות בעולם הבא? ‫מה זה יום הדין? ‫מה זה גלגולים? ‫מה זה תחיית המתים? ‫מה זה ימות משיח? ‫מה זה תיקון עמידות? ‫וכמובן, העשרות של סיפורים ‫של גבורה של אבותינו, אם זה בשואה, ‫דברים שאני אומר לכם, ‫זה אוסף ששווה מיליארדים. ‫ועוד עכשיו, זו מהדורה חדשה, אוספנו פה הרבה הרבה שאלות ותשובות בסוף. שאלות ותשובות קריטיות, שהאדם חייב לדעת אותן לחיים, וגם אין אדם שאין לו את השאלות האלה. כי כל הזמן הן חוזרות, וזה מפריע לאדם בעבודת השם שלו. לכן כל אחד מכם, כמו אתמול, אתמול אני אמרתי בדיוק את אותם מילים, כל אחד יצא עם חמישה עשרה ביד. לא ללכת שעננים. זו הזדמנות בשבילכם להציל נשמות. כל אחד פה יש לו ידידים, חברים, חילונים, שכנים, בני דודים, בעבודה, בוס, חבר, אח, הורים. חסר? לצערנו, הרב לא חסר. כל מי שאתה מכיר באופן אישי, תקנה לו לחג את הספר הזה מכספי מעשר. תגיש לו את זה. אני מוכן גם לחתום לכם הקדשות, מי שרוצה. תגיש לו איזה מתנה לחג, תגיד לו קני איתך ספר, שיפתח לך את העיניים ואת הלב לכל החיים. וגם מי שלא מסכים לקרוא אותו, כדאי לכם להציע לו כסף על הזמן שלו. תגיד לו, יקח לך יומיים לקרוא את הספר, אני משלם לך על יומיים עבודה, כך. הוא יתבייש, תגיד לו, כל הסיכויים שהוא לא ייקח את הכסף. אבל כשהוא יראה שכל כך אכפת לך, הוא יקרא את הספר. ואם הוא יקרא את הספר, חילוני הוא כבר לא יישאר. לא ישאר. זה, שמעתם, בהבטחה. אי אפשר להישאר כמו שהיית אחרי שאתה קורא כזה ספר. זו חובה לכל אדם. כל אדם. זה חייב להבין שכל אחד פה במדינה יקרא את זה. יש את זה עכשיו באנגלית, עוד מעט זה יוצא בספרדית וברוסית. המטרה היא להגיע לכל יהודי בעולם שיקרא את זה. הבנתם רבותיי? וזה, מאה אחוז אתה מוריד ממעשר, בגלל שאתה נותן את זה מתנה לאנשים כדי להציל את נשמתם. כל נשמה שתציל, כל המצוות שלו ובניו ובני בניו, עד סוף כל הדורות, הכל הולך אליך לחשבון. בשביל כמה שקלים שאתה קונה ספר, אתה נותן אותו לבן אדם, הוא קורא אותו, כל החיים שלו מתהפכים. יש לי כבר עשרות של אנשים במסע הזה, שאני פה עכשיו כבר חודש. עשרות שאמרו לי, הספר הזה הפך אותנו לדתיים, שומרי מצוות. עשרות אמרו לי עכשיו, בפנים בפנים, בדרשות. חוץ מכל האימיילים וההודעות האחרות. למה? אתם יודעים כמה עבודה השקיעו פה? אבל אדם שכתב את זה ישב ימים ולילות, שמע מאות רשות, ולקח משם את הקטעים הכי חזקים, אחר כך עברנו על זה, והערכנו, סידרנו את זה לפי הסדר, הורדנו, הוספנו, שיפצנו, תיקנו, מה לא? זה קל. ובסופו של דבר יצא יצירת פער. זה ממש מעניין, יש פה הסכמות של גדולי הדור. בקיצור, חובה על כל יהודי, כל אחד מכם חייב לקרוא אותו. וכלווה חומר להביא את זה לכל אחד שצריך חיזוק, כן. כן, נכון. שאלה לשני, אם אני משלם, אני חוזר לבן אדם בבית חילונים. כששאלתי את כל הדברים, את כל הדברים, עבדתי בבן אדם, זכיתי בארבעים שקל, שכל המנהור היו... כשאני רציתי לפס את הבן אדם להחזיר לו... כן. מי שמוציא מיהודי בבית דין של חילונים, בבית משפט כסף, זה נחשב גזל גמור בידו. יכול לשאול אותו? תגיד לו... תשמע טוב, אתה יכול להגיד לו, תשמע, אתה יודע שהגיע לי הכסף. אבל אני היום אדם שומר מצוות, ואני לא רוצה בשמיים שידונו אותי על זה שהלכתי לבית משפט של גועין. אם אתה מוכן להיות איש ישר ולתת לי את הכסף הזה במתנה כי הוא מגיע לי, בבקשה. אם לא, בוא קח את הכסף שלך. אל תפחד, לא תפסיד, הכסף הולך להחזיר לך. כל מי שהוציא מבין אדם כסף בבית משפט חילוני, אף על פי שהכסף הזה היה שלו, גנבו לך, רימו אותך, הונו אותך, לקחו סחורה ולא שילמו, והלכת לבית משפט חילוני, והוצאת את הכסף הזה בדין של חילוניים, הכסף הזה הוא גזל גמור בידיך. שלא לדבר שאם ידעת שאסור ללכת לבית משפט חילוני והלכת, אז חס ושלום, אין לך עולם הבא, ‫ואתה לא מצטרף למניין ‫ואסור להתחתן עם הילדים שלך, ‫אסור לדבר איתך, ‫אסור להגיד לך שלום, ‫אסור לקבור אותך בבית קברות יהודים. ‫אין בן אדם יותר מתואב בתורה ‫ממויסר, ‫אדם שמלשין על יהודים לשלטונות. ‫זה אחד כזה, הוא בחרם טוטלי, ‫בנידוי. ‫-חברת ביטוח. ‫זה משהו אחר. ‫חברת ביטוח זה דין אחר לגמרי. ‫אתה משלם על דעת שהם ישלמו, ‫זה משהו אחר לגמרי. ‫אני מדבר בין שני יהודים. ‫עכשיו, יש מקומות שהחילוני ‫לא יבוא לדין תורה. ‫למשל, הבן אדם הזה. אתה, אם היית מזמין אותו עכשיו לדין תורה, אומר לו בוא שהדין תורה ידונו בינינו, עזב אותי, דין תורה אמר לי ולכן אני נגד זה וזה. הוא לא יבוא, נכון? אז מה עושים? באים לדין תורה, הם שולחים לו הזמנה. הוא לא בא. אחרי שלוש פעמים מוציאים מכתב סירוב. ואז מטירים לך, נלך לבית משפט חילוני או של גועים וכולי. מובן? זה דבר חמור מאוד. ‫יש כאן איזה אחד שהוא בשיטה ‫טובי האנשים בבית משפט חילוני, ‫ושמעתי אותו מתרברב. ‫מה הוא אמר? ‫בבית דין אין כסף, ‫אבל בבית משפט אני מוציא כספים טובים. ‫זה אחד שגם יודע את הדין. ‫קורא מה כתוב על מויסר. ‫אלה פלאים. זה מדהים. ‫העיקר, אנשים לפעמים גדלים זקן, לובשים כל מיני תחפושות, אבל כשזה מגיע למבחן האמת, רשעים כמותם לא נבראו. לצערי הרב, מה נעשה? זה העולם. הקב' יעזוב, יירחם על כולנו, נזכה לחזור בתשובה שלמה, לתקן את המידות, להעביר על מידותינו, לבוא ליום הדין בכניעה. עם ראש למטה, בלי גאווה ובוז, להתחנן על נפשנו. אנחנו אומרים לה כשבחור, כדלים וכראשים דפקנו דלתיך. אל תשבענו ריקם מלפניך. אנחנו לא באים כי מגיע לנו, אנחנו לא באים כי יש לנו הרבה מצוות, אנחנו לא באים בתור הבנים או בתור המלאי תורה. לא, אנחנו באים כאומלסים, אביונים, דופקים בדלת, מתחננים לפרוסת לחם, לא כי מגיע לי ממחק משהו. כי אני מתחנן לרחמים שלך ושתרחם ותיתן לי. ככה הגישה ליום הדין. ככה צריכים לבוא. אבל צריכים גם לקיים את מה שאומרים. האדם אומר ונפשי כאפר לכל תהיה אחרי שנייה הוא מוכן לרצוח מישהו כי דחף אותו בטעות. הרגע אמרת ונפשי כאפר לכל תהיה או שאומרים בסוף התפילה יהיו לרצון עם רפי והגיון ליבי לפניך יהיו לרצון עם רפי זה מה שאמרתי בתפילה שיהיו לרצון זה כן אבל מה זה הגיון ליבי? המחשבות אוי לנו מיום הדין אם הקרשבחו יקבל את המחשבות שאנחנו חושבים בזמן תפילת 18 לא רוצה להגיד לך איפה נגמור כל השטויות בא לבן אדם בזמן התפילה בראש. עוד זמן יש לי פגישה, אני מפסיד כסף, חזר הצ'ק, אני אראה לו, אני עכשיו הולך למשרד שלו, אני אחכה לו שם בחוץ. כל מה שהולך להיות היום זה בראש שלו בזמן שהוא ממליך את הקדוש ברוך הוא, האל הקדוש, הוא המלך הקדוש, בעשרת ימי תשובה. מה הראש שלו עסוק? כדורגל, בחורה, שטויות, כסף, משפט. ‫קקים, אני באיחור. ‫אז אני אומר, איך אנחנו אומרים, ‫והגיון ליבי לפניך? ‫אז בושה, אם היה לי רשות, ‫הייתי מוריד את זה מהתפילה. ‫הייתי אומר, יהיו לרצון ‫עם רפי או פינו לפניך, ‫השם צורי וגואלי. ‫בלי והגיון ליבי. ‫כי פעם, בזמן חזל, הגיון ליבי, ‫ההגיון ליבם היה נקי מבצולת. המוח שלהם היה כל היום בתורה, לא היה להם כלום בחיים. מה היה אינטרנט אז? מה, היה תמונות של פרוצות בראש חוצות? מה היה, היו רואים פרצופים של רשעים? מה היו רואים חזל? הראש שלהם היה נקי. נקי לחלוטין. אז הם יכולים להגיד, יהיו להם רצון עם רפי ואגיון ליבי. אנחנו רק נגיד כזה דבר. ‫אבל כיוון שאסור לשנות ‫כי אנחנו לא רפורמים, ‫והרפורמים התחילו לפני 200 שנה, ‫שינו דין אחד, והיום הם חתנים ‫גברים עם גברים ואנשים עם גויים, ‫ועוד מעט אנשים עם כלבים כבר, ‫ועושים בר מצווה לכלב עם תפילין. ‫אז לפני שאנחנו נגמור כמותם, ‫אסור לנו לשנות שום פרט. ‫אין לנו רשות. אין לנו רשות, אנחנו לא חזל. אנחנו לא ממציאים גזרות מדעתנו ולא עושים שינויים וכלום. רק מה כן, גם על זה צריכים להגיד לה, קרשם המחילה, שאני אומר שתקבל את מחשבתי ואני לא תמיד שולט במחשבתי. אז אומרים, מתוך המחשבה שלי תיקח רק את מה שטוב. את מה שכיוונתי לעשות טוב. את השטויות שבאה לי בראש בזמן התפילה, איך אומרים? אוטומטית תנקה. זה וירוס בתוך המוח. לא, כן, ודאי, כי מה, אם השם ייקח את מה שאנחנו חושבים, השם יירחם, מה יהיה איתנו? יהיה רצון, כמו שאמרתי, שנזכה ונתחזק, נעשה תשובה אמיתית, וצריכים גם למחול בלב שלם. אם אשתה לא מוכל עליו, הוא אוכל אותה. גם אתה אוכל אותה. כי הקדוש ברוך הוא אומר, בגללך חברך נענש. מי שנענש בגלל חברו, אין מכניסים אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. אם יכולת למחול, אני מאכפת לי, מה, אני מחפש נקמות? יבוא אלך עכשיו הכנשמחה ויגיד יש לך שונא, עשה לך הרבה נזקים, אבל אני הייתי איתך, לאורך כל הדרך, ראית, שמרתי עליך, נשארת עומד על רגליך, סבלת מנו הרבה ביזיונות בושות, הביזיונות הבושות הועילו לך, זה מורחל לך הרבה מהבונות, אבל עכשיו הדין שלו תלוי בהחלטה שלך, אתה מורחל לו בלב שלם, או שאתה מבקש שניתן לו את מה שמגיע לו בדין, מה אתה צריך לענות בטח מוכן למה אני צריך לסמוח שנותנים להרשה את עונשו זה כבר בעיה שלך לא שלי כן אבל מה עם בן אדם שאתה לא שונא אותו אבל אתה לא יכול למכור לו לא כי הוא פגע כלפיך אלא כי למשל בעבודה דרכו מאנשים שנגד השם זה משהו אחר. אלה, לא רק שאסור למכול להם, אלה מצווה לסנות אותם. כתוב, מסניך, השם מסנע, כל הפיקורסים, כל הליצנים, שונא הדת, אסור לאהוב אותם. הם לא נכללים ואהבת לרעכה כמוך. רעכה זה רק מישהו ששייך לעם ישראל או ערב רב שונא השם. אלה, מי שאומר לך חייבים לאהוב כל יהודי, אין לו מושג מה הוא מדבר. תסתכל באורחות צדיקים. אלה מצווה לסנות אותם. אסור לרחם עליהם, אסור להתחנף אליהם, אסור לשבח אותם שבח אחד אפילו. גם אם הם עשו מעשה לשם שמיים מכל הלב, אסור לשבח אותם על זה. אסור להגיד להם כל הכבוד, איזה מצווה עשיתם. מותר לקחת אותם בצד, אם אתה רוצה להחזיר אותם בתשובה, בינך לבינם, להגיד לו כל הכבוד, עשית מעשה גדול, תמשיך ככה, אבל לא ליד ציבור. צהור להושיב אותו ליד הרב על הבמה, הוא בנה לנו בית כנסת, בזכותו יש לנו ארון ספרים, זה עבירות חמורות מאוד. קאט חנפנים אינה מקבל את פני שכינה. מי שמתחנף לרשאים עונשו גדול מאוד, כתוב ברוכות צדיקים. למה? כי אנשים לימדים ממנו שזה לא כל כך נורא להיות רשא. הנה, תראה איך הרב משבח אותו. וגם שהכסף יענה את הכל. הנה, נותן קצת כסף וכבר הוא נהיה צדיק יסוד עולם. וגם שזה לא כל כך נורא לחתוק, כי הנה, כולם מכבדים אותי. הבנת? ‫וגם יש עוד נקודה שמי ששונא את השם ‫ונלחם בו ועושה רע ומצייר את השם, ‫ואני מנשק אותו ומחבק אותו ‫ואומר לו שהוא צדיק, ‫בעצם יוצא שאני בעצמי ‫אויב של הקדוש ברוך הוא. ‫כי איך אני יכול לחבק ‫אחד שיורק על התורה ‫ועושה צחוק ורוצה לסגור ישיבות ‫ועושה לך פרסומת, ‫מדינה יהודית, אבל לא מדינת הלכה ‫שוטמת ומתאם. ‫מה זה יהודית? רק הלכה. מה זה מדינה יהודית? מה עושה את הבן אדם יהודי? שבת, תפילין, ברית מילה, אוכל קשר. יהודי זה רק מצוות. והשוטה הזה רוצה לעשות פה מדינה של גויים ומצא סיסמה. מדינה יהודית, כן. מדינת הלכה, לא. שוטה, הלכה זה הכל יהודי. יהודי זה הכל הלכה. אי אפשר להפריד ביניהם. אין יהדות בלי הלכה ואין הלכה בלי יהדות. אבל הבור ועם הארץ השוטה הזה, שספק אם בכלל יודע לקרוא משפט בעברית, זה איך קבעה לנו עכשיו אם יהיה ישיבות או לא, הבנת? על זה נאמר, עבדים אשלו בנו. בדיוק. יהי רצון שפורק יהיה מידם בעוד שבועיים בעזרת השם. ברוך ה' לעולם אמן ואמן. רבי חנניה בן עקשיה אומר הצעק, ה' בכל אזעקות ישראל,