דקה של בושה - בפ''ת

‫של אילוי נשמת יהודה, ‫בן מיכל, יוסף בן סיטריה, ‫אברהם בן יאב. ‫לענמי קצת. ‫אברהם בן יפה. ‫לא יודע מה כתוב כאן, ‫לולט, ליולט, ויולט אולי. ‫ויולט, בת לולו. ‫ולאבדי, לרפואת לירון, בת רחל, ‫שרה, בת רחל, אליאן, בת לירון, ‫מיכל, בת לירון, טלי, בת ליעד, ‫דוד, בן שמחה, ‫אברהם הארון, בן גאולה, ‫אלון פז, בן חווה, אפרים, בן מאיר, וג'נט ונפתלי בן בטיה ולהצלחה ולישועה בכל ושלום בית למיכאל ולירון משפחת בן נתנל ברוך השם קצת ארוך מההלל של הבוקר זה היה הלל גמור מושלם בברכה טוב בצערנו הרב יש היום הרבה בקשות של הרבה אנשים שלא מרגישים טוב אבל טוב אני הגעתי בחסדי השם היום לארץ דברים שהיו קלים היום הם קשים מאוד ועוד בדיקה ועוד בדיקה ועוד ציוד ועוד ציוד לא גומרים עם הצהרה הזאת כבר שנתיים כל פעם שנראה שאתה מתחיל ככה להשתחרר הקרש ברכו מיד נותן לך סתירה שב אין לך לד לברוח שב אתה לא תברח כולם חושבים נו אולי יהיה איזה נס נברח מזה אבל אני רואה שהקרש ברכו הפעם נחוש בדעתו ללמד אותנו בדרך הקשה שנאמר מה שלא בא דרך הראש בא דרך הרגליים, אם היה אפשר הייתי מוסיף את זה לפרקי אבות. יש כמה משפטים חילוניים שהם באמת בנויים על עיקרון מהגמרא, כן? גמרא יש לה משפטים דומים, אבל אם היה אפשר הייתי מכניס את זה לפרקי אבות שהחילונים יתעניינו קצת. אחד מהם זה, צוחק מי שצוחק אחרון. מכירים את המשפט הזה? זה לא משנה מי צוחק כרגע. ‫זה משנה מיצחק בסוף. ‫אנחנו, כמו שאמרתי, ‫מתקרבים כבר לאוטוטוט ‫עוד שלושה חודשים, ‫זה כבר יש שנתיים של המגפה הזאת. ‫עיקר הנזק של המגפה ‫זה לא רק, לצערנו, ‫אותם 8,200 שנפטרו פה ‫ועוד כמה אלפים שנפטרו באמריקה ‫ועוד כמה אלפים באנגליה, ובשאר המקומות, לא יודע בדיוק כמה, אולי 15-20 אלף קורבנות יש מהעם היהודי, אבל חוץ מזה יש בעיה לא פחות חמורה, זה השנאה בחינם שזה גרם בעם. שנאה בחינם כזאת, אם היום היה בית מקדש, הוא לא רק היה נחרב, הוא היה נחרב בצורה נוראית. ‫כמעט שהיה לפני 2,000 שנה, ‫לא מתקרב לסנת חינם ‫שהיה עכשיו בסושיאל מידיה, ‫במדיה החברתית, ‫בכללות ובגידופים ובמלחמות, ‫כן חיסונים, לא חיסונים, ‫גידופים של רבנים, איומים ברצח, ‫קריאת שמות, וזה לא אחד, שניים, ‫אני אומר לכם, ‫במאות אלפים כל חודש, בלי סוף, ‫דברים שמאוד מאוד מצערים, ‫תקלו שברחו. ‫היה לנו ניסיון ונחשדנו בו בגדול. מאוד מאוד נכשלנו, לצערי הרב. וממשיכים להיכשל ולא מפיקים לקחים. ממשיכים. תראו, אחד הדברים, לאורך כל הדורות, אתם יודעים, כבר בגמרא אנחנו רואים שיש בלי סוף מחלוקות. אין דף בשס בלי מחלוקות. עכשיו, תדעו לכם שהמחלוקות שאתם רואים בשס זה לא אחוז מכמות המחלוקות שהיו. איזה מחלוקות נכנסו לשס? רק מחלוקות שהן שקולות 50-50. שאפשר לפסוק גם ככה, גם ככה, ושניהן אמת. למשל, יש מחלוקת ידועה, רבי עקיבא ורבי תרפון. גזל אחד מחמישה ולא זוכר למי. ואיך עכשיו תמצא, אתה רוצה עכשיו להשיף את העבודה? אלא באת למכון כושר, יש חמישה גברים מתלבשים, לפני שמתלבשו, המכנסיים שלהם היו תלויים, נסת באחד המכנסיים את היד, גזלת 100 דולר. ברחת, פתאום המצפון שלך התחיל לעבוד. אה, אני גנב בזוי, איפה הדרדרתי? אני חייב ללכת לעשות תשובה. החזר, הוא רץ בריצה, חזרה למכון כושר, נכנס, עומדים לך חמישה, כולם חסידים, פאות, זקנים, ‫ועכשיו אתה אומר, ‫חבר'ה, אני מצטער, ‫אני את חתיים אזכיר אני היום, ‫גזלתי לאחד מכם את ה-100 דולר האלה, ‫ואני לא יודע, ‫כולכם מרושים שחור לבן, ‫אני לא יודע ממי ממכם גזלתי. ‫ומה נעשה, שנפל על חמישה נוכלים, ‫ואמרו לו, כל אחד אומר אני, ‫אחד מהם לא נוכל, ‫כי אחד מהם באמת נגזל. ‫ארבעה נוכלים. כולם אומרים, אני, לי גזלת. אפשר שאלה, מה עושים עכשיו? אם עכשיו יגיד, מה זה פה, אני יודע שגזלתי לאחד, יש כאן ארבעה רמאים, מה, בגללכם אני אפסיד 500 עכשיו? הנה המאה דולר, מי שזה שלו, שיקח. מי קפץ ולקח? אחד מהארבעה נוכלים. האם החזרת התגזלה לזה שגזלת ממנו? לא. ‫אז זאת אפשרות אחת. ‫מה הדין? ישים את זה בין החמישה, ‫שישברו אחד לשני את השיניים. ‫דעה שנייה, אין כזה דענה, ‫את חייב לתת לכל אחד מאה ‫כדי לצאת לידי חובה. ‫רק ככה תשיב את הגזלה, ‫והארבע האחרים יתנו את הדין, ‫אז וגזלו אותך. אבל הטען שלך עשית, זה באחד מחמישה וגם בסכום קטן, נגיד עשרים דולר, לא נורא, כפרת ארונו הפסדתי שמונים דולר. מה אם עכשיו זה קרה בצטדיון של עשרים אלף איש, היה איזה כנס של אחד מהארגונים, הביאו לשם עשרים אלף איש, ואתה קייסת איזה מישהו, ועכשיו התפרבבו כולם. פרה אחת של הקדש התערבבה בין אלף, כולם הקדש. עשתה מיליון דולר. אמרת, הפרה הזאת היא מוקדשת, ועכשיו לא שמת לב, התערבבה, ועכשיו כולם דומות. חומות, לבנות כאלה, מאור בבן. איזה מם זה היה. יש לך עכשיו אלף פרות, באחו. כל אחת שווה נגיד, אני יודע מה, עשרת אלפים שקלים. אלף עכשיו פרות. כולם צריך לדעת להקדש. אתה לא יכול ליהנות מהם. אולי זה זאת, אולי זה זאת. זה בעיה. אז עכשיו, אם זה חמישה, אני חייב לעשות עשרים אלף, מה עכשיו, תיתן לכל אחד מאימי הדולר? זה מציאותי. זה קשה מאוד. זו מחלוקת מאוד קשה. מה באמת צריך להיות עדין? כי אין לך פתרון. עד שהוא יבוא המשיח, לא נדע באמת מה האמת. דרך אגב... סליחה רגע, אי אפשר לתת זדקה? זה אפשר, אתה יודע מתי לעשות? שאדם חוזר בתשובה. הוא לא זוכר את כל אלה שהוא גזל מהם. זה עשר שנים, עשרים שנה, אפילו לא זוכר את הגזלות. אז אני אומר לאנשים, אמנם בספרים כתוב שהוא יעשה צורכי רבים ושיתפלל שאלה שנגזלו ממנו ייהנו מזה. אבל אני אומר מכילה מכבודם של החכמים, אני אפר לרגליהם, אבל אני, ההיגיון הטיפשי שלי אומר שזה לא יועיל בכלום. כי נגיד שעכשיו גזלת ממישהו אלף דולר וקנית כיסאות באלף דולר ושמת אותן בקוטל, ואותו אחד שגזלת מנו אלף דולר בא וישב על הכיסא שתי דקות, זה מחפר על האלף דולר? נגיד שהשם זימן, שהוא בא וישב על הכיסא, זה לא מחפר על האלף דולר. תשאל אותו מה היית מעדיף, לשבת שתי דקות על הכיסא שלי עכשיו בקוטל, או לקבל את האלף דולר חזרה? מה הוא היה עונה? ‫מה, אתה משווה את זה לזה? ‫אז אני לא מבין כל כך מה הם אומרים, ‫לא זכיתי להבין. ‫זה המקצוע, אבל לא צריך להבין. ‫זה היה המקצוע שלו, ‫אבל לא צריך להבין. ‫מה זה המקצוע שלו? ‫-היה בוזל כל הזמן. לא, יש מחלקה בגיהנום שמיוחדת לבעלי מקצוע כאלה. בעצם זה גם בעיה, כי אין אפילו גיהנום לאכול חפר על גזל, זה הבעיה. על שרה ורוד הגיהנום מחפר, אבל על גזל צריכים להתגלגל ולהחזיר, זה בעיה. אתה מדבר על תקנת השווים, זה משהו אחר. זה, אני אסביר לך מה אתה מדבר. עכשיו, בן אדם בא, גנב בורג. בא לבניין שבונים שם פה בונים עכשיו הרבה בניינים פה נגיד יש בניין 40 קומות וראה שם קרשים וגנב בורג גם איזה עולה שקל נגיד בורג ארוך וזה שקל לקח אותו השתמש בו בסוכה נגיד עכשיו הוא פתאום רוצה לעשות תשובה אומר מה אני לא מתבייש גונב בורג מה הוא בא מי הקבלן פה אומרים זה יציק בוא בוא יציק אני גזבתי לך לבורג ואני כבר השתמשתי ב... לא סוכר, שמתי אותו בבניין של 40 קומות. אחד הברגים זה הבורג שלך. אני רוצה עכשיו לשלם לך לבורג הזה. כמה זה עולה, נגיד שקל? הנה כך שקל. ההוא יצא, איש קשוח וקפדן, אומר לו, אתה גזלת מני בורג? אני אלמד אותך לקח. אני רוצה את הבורג שגזלת. אני לא רוצה שקל. את הבורג שגזלת מהתורה, חייב להחזיר לו את הבורק שגזלת. אבל מה לעשות? זה באחד הקומות עכשיו יש לך 20 אלף ברגים בבניין. אחד מהם זה שלא. מאיפה תביא לו עכשיו את הבורק הזה? כבר בנית בניין, שקעת 20 מיליון דולר שם לבנות אותו. עכשיו אתה צריך להוריד את כל הבניין, להביא לו את הבורק שלו? זה בלתי אפשרי. אז מה החכמים אמרו? הרי אף אדם לא יעמוד בניסיון כזה. ‫אז אמרו, תלך תביא לו בורג אחר ‫או את הכסף, זרוק לו את זה, ‫תגיד הרשת שלך לפניך. ‫איך אומרים? שא. ‫שא לשלום. ‫אז החכמים עשו תקנה, כביכול, ‫שהיא נגד התורה. ‫מדין תורה אתה צריך להחזיר לו ‫את מה שגזלת בדיוק, ‫שתיתן לו את הכסף או בורג אחר ‫שזה בדיוק אותו דבר, ‫ובזה יצאת לידי חובה. ‫כדי לא לסגור את הדלת ‫בפני אלה שהם בעלי תשובה. ‫זו הסיבה. כי אחרת, כולם אומרים, אה, אני כבר מקריא עבוד במלא. יש לי ברגים פה ויש לי קרשים שם, ואני צריך לפריק את הבניין הזה, אז כיוון שאני במלא לא יכול לעשות את זה, וכבר מכרתי את הדירות, ואיפה אני עכשיו אביא את זה, וזה, אין דרך לתקן, אז אני מקריא עבוד כאשר עבדתי, עבדתי. אז בואו כבר, אני במלא, אין לי עולם הבא. אז יאללה, אני כבר אלך עד הסוף. ככה אנשים מוצאים חשבון. אני כבר במלא מקריא עבוד, אז מה יש לי לתקן? אני לא יכול לתקן. זה בלתי אפשרי. מעוות לא יוכל לתקון. אז חכמים, ברוב חוכמתם, הבינו את הפסיכולוגיה של האדם, עשו תקנה. ומזלנו שהמשפחו נתן לחכמים כרוח כזה גדול שהם אפילו מתערבבים בדינים מדהורה איתה. כמו שלמשל ביטלו שופר בראש השנה, שנופל על שבת. מי חלם כזה דבר? כל הראש ראשונה זה השופע. תיקו בחודש שופע, בכסף יום חגנו, והיתקה שופע בהיר, והעם לא יחרד, ויום תרועה יהיה לכם. אז זה אחד הדברים המרכזיים לראש ראשונה, מלבד יום הדין עצמו, השופע. כאילו הורו ישנים משנתכם. פתאום באים אומרים, שמע, אתה יודע, אנחנו פוחדים שאיזה יהודי בטעות יחלל שבת, הוא שכח להביא את השופר ממאוד יום ועכשיו חמש מאות איש בבית כנסת והם אומרים, נו איפה השופר? אמר, זה השופר לא פה? איפה השופר? ראיתם את השופר? הוא אמר, וואו, שכחתי את השופר והוא ירוץ עכשיו הביתה ככה, יכביע אותו מתחת למהיל, יטלטל אותו ברשות הרבים, יחלל שבת מאמת הציבור אתם יודעים, בבושה אדם לא יכול לעמוד אדם יכול לעמוד בהפסד ממון, בפציעות, במכות פיזיות, שברו לו ידיים ורגליים. אבל רגע של בושה, הוא לא יכול לעמוד בה. הוא יעשה הכל כדי למנוע את הבושה. אני תמיד מביא את הרעייה בקרב אגרוף. שניהם מתאגרפים, הורגים אחד את השני, רבע שעה, עשרים דקות, בום, בום, בום, בום, לפרצוף. בסוף אחד נפל. עכשיו, זה שנפל, עוד שנייה תשמע בבית חולים קיבל זעזוע מוח ומת. זה קורה הרי. או שניה לו נזק בלתי הפיך. אבל מה הדבר הראשון שמעניין אותו בשנייה שהוא נפל? הוא לא חושב על הבריאות שלו במצב כזה אסור להזיז את הראש, אסור להזיז את הצוואר, תחכה שיבוא הרופאים, יקבלו לך את הראש, יקחו אותך לבית חולים, אולי יחזירו אותך. יצילו לך את החיים. מה הדבר הראשון שהוא עושה? נטלה על החבלים וקם ומנפנף לציבור. תמיד זה ככה. איך זה יכול להיות? ההוא הזה שהקהל עשה בזמן שהוא נפל, שקיבל את האגרוף, ההוא, הבושה הזאת של ההוא הזה, ‫היא לא נותנת לו מנוחה. ‫הוא אומר, אני מעדיף להיות ‫משותק, נכה, עיוור, ‫לא יודע מה, למות אפילו, ‫רק למנוע את הדקה הזאת ‫של הבושה. ‫אז הוא קם, מנחנף לקהל, ‫מוחים לו כפיים, נח הדעתו, ‫ויהנוח על משקבו בשלום. ‫עוד רבע שעה, ‫השמעה שהלך לעולמו. ‫ואני פעם כשהייתי ילד, ‫הלכנו לגני התערוכה פה, ‫היו עושים בקיץ, ‫היו מביאים איזה גויח, אני מופנוע, ‫זה היה נקרא קיר המוות. ‫הוא היה נוסע על הקיר, ‫ככה, כמו הקיר, נוסע על הקיר, ‫אבל בגלל שזה במהירות וזה עגול, ‫אז מחוקי הטבע הוא לא נופל. ‫כל עוד זה מהיר, הוא לא נופל. ‫אם הוא מאיט, הוא יפול. ‫במהירות מסוימת ‫הוא יכול לנסוע בצורה אנכית. ‫אה, מה נעשה ‫שנזל לו קצת שמן מהאופנוע? ‫גם זה קורה על הקיר. ‫ובסיבוב הבא, פתאום שהוא הגיע לקטע הזה, אז הגלגל האחורי החליק על השאמן, עלה כזה למעלה, האופון נזרק על הקיר, והטמבל הזה נפל על הרצפה ככה על הראש, ככה בום. וכולם, או! איזה מכה הוא חטב, נפל מאיזה 4 מטר על הראש. מה הדבר הראשון שעשה? מיד קם, עושה ככה לקט. וכולם עוכים לו כפיים, חזק הוא בראש, שקויח! ‫מה עכשיו תקם? ‫תשכב שתי דקות, ‫וואי, הלך לי הראש, וואו, איזה כאבי. ‫העיקר למנוע את הבושה, ‫זה הוא לא יכול לסבול. ‫אז באמת... ‫חיגענו לקיר המזל, ‫על הגזל, על השופר. ‫טוב, ברוך השם, התחלנו מטיילים, ‫צריכים היינו לעשות ‫ברקעת הדרך לפני הדרשה. ‫בקיצור, אז חכמים פחדו ‫שהאו מימת הציבור מהבושה ‫ילך ויביא את השופר, או שהם נסדק לו וזה, ויאפשר את כל מיני, הוא צריך ללכת להביא את השופר אחר, אז מרוב הבושה הוא יחלל שבת. ירדו את סוף דעתם של בני אדם, שהם לא יעמדו בניסיון הזה. אז כדי שיהודי אחד לא יחלל שבת באלפי שנה הבאים, מי חזל ועד היום זה אלפיים שנה, עדיף הוא לוודל את מצוות שופר, ‫בראש ושנה כדי שחליל היהודי ‫לא יחליל שבת. ‫אני אומר, לפעמים אני חושב לעצמי, ‫אם חזל היו מתעוררים לרבע שעה עכשיו, ‫תראו אותם פה בתל אביב. ‫בואו, רבותיי, רבנים קדושים, ‫בואו נעשה לכם סיור בארץ. ‫היום, הנה, כניסת שבת, ‫יום שישי בערב. ‫בואו, תראו מה נהיה מארץ היהודים. והיו רואים לך עכשיו מה קורה פה, מסתובבים אנשים כמו גויים, כל מיני תואבה, כל מיני מקומות של זוהמה, וכולם כמו גויים ובלי כיפות וככה וכל מיני, והם חללים שבת בפרסיה בלי ברושה בכלל. הם היו, מכילה שאני אומר, הם היו צוחקים על עצמם. מה? כל כך טרחנו, כדי שיהודי אחד בטעות לא יחלל שבת וזה מה שיצא מהילדים שלנו. אוי לבושה ואוי לחלימה. הם לא יודעים אם לצחוק או לפקוט. בטוח הם היו בוכים. אבל אולי הם גם היו צוחקים על עצמם. אם היינו יודעים שככה יהיה פה על חמישה מיליון מחללי שבת, היינו מבטלים מצוות שופר? אנחנו לא חלמנו שיכול להיות יהודי מחלל שבת. מי העז לעשות כזה דבר? עבירה יותר חמורה מרצח. מי העז כזה דבר? איפה היה כזה דבר? ‫רק מתי יחלל ממהבושה, ‫כמו שאמרנו. ‫זה צדיק, זה לא שהוא רוצה לחלל. ‫הוא לא נעים לו מהציבור. ‫הסתכלו עליו 500 איש, ‫מה, הרסת לנו את כל השנה? ‫יום תרועה בגלל חלות ‫שלא שמענו שופר? ‫אנשים היום מקבילים עליו. ‫ידעו שהוא לא היה עמוד בניסה, ‫אמרו, נמנע את זה, ‫שלא נגיע למצב כזה. ‫באמת לראש השנה זה יומיים, אז ביום השני ישמעו, או ביום הראשון, תלוי אם זה נופל, כן. תראו מה זה, איזה כוח, אתם חכמים. כל אשר יאמרו לך, תשמע בכולם, לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל. אני פעם שאלתי, ‫על הפסוק הזה בפרשת שופטים, ‫יש ציווי לשמוע בכל חכמים, נכון? ‫עכשיו, זה לא חכמים של אז, ‫זה חכמי כל דור ודור, ‫כי כתוב שם, ‫הוא באת אל השופט ואל הדיין, ‫בעתיד לבוא, ‫לא רק אלה שעכשיו יושבו בסנדרין. מי שיהיה הכהן בעירך באותם ימים והדיין וכו'. כן, זאת אומרת, גדולי התורה של כל דור ודור. כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם. עכשיו, המצווה הזאת היא כלולה בתרייג מצוות. אחד מתרייג מצוות זה לשמוע בכל חכמים. השאלה, זה מצוות עשה או איסור? זה לב או מצוות עשה? כי זה מופיע בשתי וריאציות באותו פסוק. ‫משפט אחרי משפט. ‫ניצן אחד כתוב, ‫ועשית ככל אשר יאורחה, ‫זה ציווי לעשות כל מה שהחכמים אומרים לו, ‫ואחר כך כתוב, ‫לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל, ‫לא תסור זה לב. ‫ויש כאן הבדל גדול ‫בין איסור לבין ביטול מצוות עשה. ‫יש נפקמינה, מה פירוש? ‫אם אדם עכשיו, דוגמה, ‫הוא נוסע לבית הכנסת ‫עם התפילין בבוקר, ‫תפס אותו באמריקה ‫איזה שוטר גוי נאצי. ‫יש כאלה. ‫רק רואים יהודים כיפה, ‫וצאים להם העיניים. ‫גם פה יש כאלה, צערנו עליו. ‫רק אלה של פה קוראים לעצמם יהודים. ‫ושם הם גרמניים. ‫היריים, אני יודע, איטלקים, ‫לא יודע מה הם. ‫אוסף של עמים. ‫עכשיו הוא רואה את היהודי, ‫עוצר אותו, נסעת מהר. ‫עברת בתמרור עצור. ‫החליט לעצור אותו. מכניס את היהודי לניידת, מעלה אותו למעצר עד שיראה שופט. היום הוא כבר לא יצא, מחר רק הוא יצא. מה הבעיה? עוד לא הספיק להניח תפילין היום. תפילין באוטו עכשיו. זה מצוות הסמידור היית להניח תפילין. אז הוא אומר לנאצי הזה, עשה טובה, קריס, לפחות לך תביא לי את התפילין מהאוטו. אני אביא לך את התפילים? השתגעת? הוא אומר לו אל תדאג אל תקרב יומן אני אדאג לך הוא אומר לו מה זה בדיוק? תפרש הוא אומר אני אתן לך אלף דולר הוא אומר אני של אלף דולר אפילו לא מתכופף הוא אומר טוב חמשת אלפים הוא אומר גם זה לא הוא מבין שהוא במצוקה הוא אומר עשרת אלפים אוקיי בסדר עשרת אלפים אני הולך ומביא לך את התפילים עכשיו, האם היהודי הזה מחויב מהתורה לתת לו עשרת אלפים דולר כדי לא לבטל מצוות עשה מדור הייתה? תלוי. תלוי כמה כסף הוא שווה. אם הוא שווה מיליון דולר, הוא חייב לתת לו את העשרת אלפים דולר, לא לבטל את צוות תפינים. אבל מה עם העשרת אלפים דולר האלה? זה כל מה שיש לו. כל החסכונות שלו, עשרת אלפים דולר. האם הוא צריך לתת לו עשרת אלפים דולר? לא. עד כמה האדם צריך לתת כדי להינצל מביטול מצוות עשה? עשרים אחוז מממונו. זאת אומרת, אם יש לך עשרת אלפים, אתה מחויב עד אלפיים דולר לשלם כדי לא להפסיד מצווה אחת מהתורה. מצווה אחת כלשהי. נגיד, אכילת מצע בפסח או כל מיני מצוות שמצווה מהתורה. ‫מעל זה אתה לא מחויב. זאת אומרת, ‫אם הגוי, אלפיים לא מספיק לו, ‫הוא רוצה חמש תלפים ‫ויש לך עשרות תלפים, אתה לא מחויב. ‫אבל מה אם הגוי רוצה עכשיו ‫להכריח אותך לאכול חזיר? ‫רוצה להכריח אותך... ‫או לכתוב תגובה שלילית ‫על יהודי באינטרנט, ‫להוציא לו שם רע. ‫שקר, לכתוב שקר עליו ‫וירקרו את זה אלפי אנשים. עכשיו אתה צריך לתת את כל ממונך כדי לא להיכשל בייסוד הוראית. גם אם יש לך 100 מיליארד דולר. 100 מיליארד דולר אתה חייב לתת כדי לא להיכשל באכילת חזיר, או בכילות שבת, או בהוצאת שמרה, או בכלל כל מיני סוגי העבירות שיש בתורה. זאת אומרת, לא לעבור עליו, כל זכון שבעולם אדם חייב לתת כדי לא להיכשל פעם אחת. עכשיו בוא נעשה חשבון. אם בן אדם צריך לתת 100 מיליארד דולר לא להיכשל בעבירה אחת, ואנחנו בעבונותינו הערבים נכשלים בעשרות עבירות מדהורה איתה כל יום. זאת אומרת כמה כסף אנחנו שורפים כל יום בפוטנציאל? טריליונים. יותר מכל השובש של המדינה. וזה מה שנקרא החרדים. ‫שלדבר עכשיו על חילונים, ‫זה כבר מאות טריליון. ‫זה כל אמריקה. ‫הוא שורף ביום. ‫אנחנו, ההדתיים, ‫צורפים מדינה קטנה ביום. ‫הוא שורף מדינה גדולה מאוד ביום. ‫למה? אם בפוטנציאל, ‫דוגמה, היה לו מאה טריליון דולר, ‫שזה מאה מיליארד כפול אלף, ‫הוא היה באמת צריך לתת ‫את כל זה כדי לעשות העבירות האלה. ‫פעם ראיתי דבר יפה, אם עכשיו תבוא לאדם מירי שמיים, עברך, לומר תורה, אוהב את השם, שומר קלה כבחמורה, ותציע לו מיליון דולר לא להניח היום תפילים, נדבר על עברך רציני, 20 שנה בכולל, בן תורה מלמד, מושא חשבון נפש כל יום, שומר על העיניים, על פיו, על אוזניו, איך אומרים? שמו הולך לפניו, כי אין עליו מערערים. אומרים לו, בוא נעיץ, יצחק, ניתן לך היום מיליון דולר מזומן, אנחנו יודעים שאתה במצוקה כלכלית, אבל תתחייב שהיום לא תניח תפילים. מה אתם אומרים? מה יענה אותו צדיק? יגיד להם, אני ממש בוש ונחלם שאתם דווקא אותי בחרתם להציע לי כזה דבר. ‫אני, הרב שלי, ‫שאחד מהגאונים הגדולים שיש היום, ‫וגם קובל ענק, ‫באותם שנים היה פעם מפתעה ‫ששאס פתאום קיבלו 17 מנדטים, ‫אתם זוכרים את זה? ‫מאה ארבע קפצו ל-17 ‫בגלל כל הפרשה עם אריה דרי ‫ועם המאסר וכל זה. ‫אז פתאום הם לא ידעו מה לעשות, ‫לא היה להם כל כך הרבה... נבחרי ציפור. איך נמלא עכשיו 17 כיסאות? צריכים ללכת ללמצוא אנשים עבריקים. אנשים שיודעים לדבר אצל החילונים, בכנסת, שלא יעשו בושות. בא עולה רב אלבאז, והוא אז היה מלמד אצל הרב אלבאז באורח החיים, באותה תקופה. אמרו לו, תנו לנו, אתה פה, זו ישיבה לבעלי תשובה, מסתמה יש לך פה אנשים עבריקים, שיידעו לשבת שם בכנסת וללחם את מלחמת ה' ‫אז ישר הוא אמליץ עליו. ‫אך כשאתם יודעים, ‫אחד שהוא עברך אני, ‫פתאום מציעים לו וולוו, ‫ופקידה ומשרד ומזכורת לכל החיים, ‫גם כשאתה כבר עוזב את הכנסת ‫וכל מיני עטבות ומזכורת שמנה. וגם אתה מרגיש בלב שלך, וואו, אני עכשיו העתיד של התורה ושל עם ישראל על כתפיי. איזה שליחות. זה הרבה יותר חשוב מלשבת ולעמול בתורה. מה זה? זה... אתם יודעים איך סתם מסדר לך את כל הסוגיה בראש. שאתה כבר מרגיש שאלה הבריחים ילדים לידך עכשיו. כי אתה עומד בכנסת ומדבר וכולי, ואתה מציל את התקציבים, ובזכותך כולם לומדים. אתם מכירים את זה, נכון? כשהסתן רוצה לשכנע אותך, שכנע אותך, גם אשת איש. זה מצווה, אל תדאג. הוא כבר ימצא לך היתרים. בקיצור, באו אליו, והיו בטוחים שהוא יקפוץ משמחה. אמרו לו, אנחנו שמענו עליך וזה, אנחנו רוצים להציע לך להיכנס למפלגה. לא יודע מי זה היו, כנראה נציגים מטעם המפלגה. הוא אמר להם, בכל חיי זה העלבון הכי גדול שאליבו אותי. הם קיבלו שוק, פשוט רקפוץ, להגיד, מה באמת? וואו, אני באלם, תודה רבה, אני מודה לכם. הוא אמר להם, זה העלבון הכי גדול שקיבלתי. אמרו, מה, חלילה? לא התכוונו להליף? הוא אומר, אתם רוצים שאני אעזוב את התורה הקדושה, לשבת שם עם הרישאים והליצנים, מסתכל בפרצופים שלהם כל יום ולשמוע את כל הזוהמה שלהם, זו עוד לפני שהיום. אז זה לא היה כזה גרוע כמו עכשיו. אז עוד היו כמה עגונים יושבים שם. תראה מה קורה, מה נהיה שם היום. אז מיד הם התביישו והלכו. מי ששקוע בתורה הוא יכול ללכת לשבת שם חצי דקה בכלל עם האנשים האלה איך זה יתקן כזה דבר אתה רק רואה אותם אם אתה צדיק אמיתי אומר הרב אביגדור מילר זצל מגדולי בעלי השקפה שהיה לנו בדור הזה בכלל בכל הדורות שמי שקורא את הספרים שלו, אין מציאות שהוא לא יהפך לצדיק גדול. אין מציאות כזאת, כי רואים תמידת האמת שלו, שהיא דבר נדיר ביותר, אפילו בקרב גדול לישראל. זה אדם שלא היה ידע חנופה, ולא היה לו שום מסרו פנים, הוא אמר לכולם את האמת בפנים, והיו לו הרבה מתנגדים, אבל הוא היה שרגל. זה משהו מדהים, הרב הזה. אני אומר לך, אני קורא את התשובות שלו, אני נפעם, איזה יושר ואיזה פתוח לכולם, ואמת שלא זז מילימטר מהאמת ומהדבקות באשר. למד בסלובות כאן, בישיבות חשובות. אז איך הוא אומר? הוא אומר, אם אתה לא מרגיש גועל מהרשאים שאתה בחברתם, תבדוק טוב טוב את מצבך. כי אדם שהוא באמת יראה שמיים, רק להיות דקה במחיצתם מרגיש, בא לי להקיא. נחנק מרוב גואל לעמוד כל המתואבים האלה שצועדים פה במצעדים, לשבת איתם באותה אולפן. אני יש לי איזה אחד מהמפורסמים האלה שזכיתי ככה להשפיע עליו. והוא יושב בתוכנית איתם, אני אחד השופטים, וכל התוכניות המטופשות שלהם. אמרתי לו, אני מתפלא עליך, הרי אתה מעריך מוסר, ואתה אוהב, וכל הזמן אתה אומר, תן פצצות, אל תהיה דין, וזה. זאת אומרת, אתה כלי קיבול, נכון? אתה אוהב את האמת. אתה לא מאלה שרוצים לטייך וללטף. איך אתה יכול לשבת ליד המטועבים האלה? לא, בהתחלה שאלתי אותו, אני אומר לו, אני מתפלא עליך. אתה כל התוכנית המטופשת הזאת יושב שמה. איך זה שעד היום לא אמרת דבר תורה אחד? שום דבר, זה משהו לזעזע את העם. לפחות אתה כבר במקום התאמה הזה, תוציא מזה איזה משהו טוב. הוא אומר לי, מה? אין תוכנית שאני לא מדבר. היום הנחתי תפילין, התייחדתי עם בורא עולם. אני אומר, הכל הם חותכים בעריכה. הם לא משאירים דבר אחד של דת, הם בודקים טוב, טוב, טוב. הם לא משאירים. אם ככה, אז מה אתה עושה שם? מאלה, אתה כבר שם, לפחות תזעזע את המעריצים שלך, כל אלה שזוגדים למוסיקאים, לפחות שאולי מתוכל שלא לשמוע, אבל לשמוע, יצא מזה עוד כמה בעלי תשובה, איך אומרים? ביום הדין יהיה לך מה לענות. נכון שאני לא בסדר, נכון שאסור היה לי לשבת במושב לצים. לפחות יצאו עשרים, חמישים בעלי תשובה מזה. זה אני אומר להגנתי. אז מה אתה, איך אתה יכול לשבת במחיצתם? הוא אמר לי, אני סובן, אני לא יכול לראות אותם, גם כולם שם ככה, זה לא רק אלה שאתה רואה בקדימה, זה מאחוריה הם כולם כאלה, זה נהיה פה יותר גרוע מסדור מה שנהיה פה. שתפו לילדים פה את המוח, דור חדש גדל פה של מתואבים מסכנים. הרבה מהם זה רק מהשטיפת מוח, באים אליי נערים מבולבלים, אומרים, אני לא יודע מה אני. מה זאת אומרת? אתה לא יודע מה אתה. בילו לאנשים את כל התת מודה, עשו לאנשים פה תתת מודה עם השליפות מוח שלהם. היום אנשים לא יודעים כבר מה הם. זה רוצה להחליף את הממין שלו, ניתוחים ודברים. מה שעושים פה לאנשים זה שואה רוחנית הכי גדולה שהייתה בהיסטוריה. אני כל הזמן שואל, כל שנה בחנוכה, אני אומר, תראה, אנחנו קוראים בעל הניסים, את כל הניסים שהקב' כה עשה לנו, וכמובן הכל אמת, זה חזל, כתבו את זה. אז כל מה שכתוב שם זה אמת. מסרת רבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים. מה שמע מזה גם זה יוצא, זה דבר מאוד מעניין, שזה נס שהצדיקים מנצחים את הרשעים בעולם השקר. בעולם האמת זה לא נס, זה לא כלום, זה טבע. זה הדרך. אבל בעולם הזה שהגמרה מגדירה את העולם הזה, עלמה דה שקרה, עולם השקר, שיהיה מציאות שקובץ של צדיקים ינצחו נגד אלפי רשאים, זה נס מארץ הניסים. כי בעולם השקר מן דעלים גבר. מי שנותן הגופים ומי שבעל המאה הוא בעל הדעה ויש לך אלפי בית כנסת בעולם שיושב שם איזה עשיר מתואב, גנב, נוחל, מרמה ביטוחים, סוחר סמים והוא אומר לרב מה לעשות? בגלל שהוא משלם את כל ההוצאות של הבית כנסת והרב שם סתם בובה, שעון על הקיר תלוי. הלכה אחת הוא לא יכול להגיד מבלי לחשוב פעמיים שהעשיר הזה לא איחס הוא רוצה לדבר עכשיו על הפאות הלא צנועות אשתו של העשיר עם כזו פאה אני לא רוצה להרגיז אותו הוא רוצה אני יודע מה לדבר על גזל וואו העשיר איחס הרי הוא עושה כל הזמן נקות ביטוח הוא רוצה לדבר על, אני יודע מה, לבוש. אשתו תיכס. הוא רוצה לדבר על העקבים המטופשים האלה. אשתו תיכס. הוא רוצה לדבר על ילדים עם בלוריות. הילדים שלא ייחסו. כל דבר תלוי בו. זו מציאות, רבותיי. מציאות. זה מה שהרב אביגדור מילר זאצל אמר, הוא אמר, הרבנים בברוקלין מאוד אוהבים אותי. זה נשמע מעניין. מה זאת אומרת? הרבנים של כל הבתי כנסת מסביב, איפשהו היה, אוהבים אותו מאוד. הוא אומר, למה? כל שבוע שאני מוסר את הדרשה השבועית, חצי מהקהל קם ועוזב את בית הכנסת שלי ומחפש בתי כנסת עם כולות, הקלות, מה שנקרא לא פנאט. ‫לא קיצוני, ששם מעלימים ‫עין מזה ומעלימים עין מזה, ‫העיקר תבוא. ‫אז הוא אומר, אז הם אוהבים אותי, ‫אני ממלא להם את הבית הכנסת. ‫באים אליי, שומעים דרש השתיים, ‫אומרים, מה, זה יותר מדי זה. ‫מה זה זה? מי יעמוד בזה? ‫הולכים, מחפשים בכנסת אחרת. ‫שמה, תבוא עם אוטו, הכול, ‫תנו לך עלייה, אין שום בעיה. ‫העיקר שאתה רושם ‫את הצ'ק מבסוטים. ‫אבל מה עם השם? ‫כל בלוף אחד גדול. ‫תדעו לכם, אני אומר לכם, ‫לא בשמי, בשם הרב בן ציון, ‫אבא שאול זאצל, ‫שאיפה יש כאלה אנשים היום, ‫תהפוך את העולם לא תמצא. ‫הוא אמר, מעל 30 שנה ודאי זה היה, ‫שהוא נתן דרשה, והוא אמר, ‫כל החרדים, בטוחים שכל הצהרות של רם ישראל באה מהחילונים. לשבת, אוכלת רפות, בואה לנידה, כל הדברים האלה. זה מביא אסונות, זה עבירות חמרות. ואני אומר לכם, כמעט כל הצהרות של רם ישראל, הכל באה מהחרדים. איך זה? פלא פלאים. החרדים שומרים מצוות, נכון? הם לא תלית שקולת חלד, הם פחות שומרים. שומרים שבת, נמצדקה, יש חסד. מתפללים במניין? מה זאת אומרת מהחרדים? מה עדיף להיות חילוניים? הוא אמר כי מהחילונים הקב' כבר מזמן לא מצפה לכלום גידלו אותם פה כמו בעלי חיים בחיים שלהם לא פתחו ספר מוסר לקרוא עברית הם לא יודעים אפילו אפילו אם הם באוניברסיטה באקדמיה אני אומר לכם, אני מעיד אין אקדמאי אחד בארץ שיודע לקרוא אתם חושבים שאני מגזים? אני עושה אתכם התערבות עכשיו תביאו לי כל אקדמי שאתם רוצים ואני נותן לו לקרוא דף ברמבה אם הוא קורא את כל הדף בלי טעויות 100 דולר אני נותן לכם אני עשיתי עשרות פעמים את הניסיונות האלה. קם מולי כל מיני דוקטורים, פלספנים. אמרתי לו, תגיד לי, אתה חולק על חזל, ואתה מגדף את התורה, וזה... אתה עם הארץ, אתה לא יודע הלכה אחת בחיים שלך, בחיים שלך לא קראת את התורה, ויותר טוב מזה, לקרוא עברית פשוטה אתה לא יודע. מה? אני לא יודע, אני דוקטור, יש לי תואר שני. אמרתי לו, אתה רוצה שאני אבחן אותך עכשיו ליד כולם, שאתה לא יודע לקרוא? כן. תביאו רמבה. כל מילה שנייה הוא טועה. לא יודע בלי נקודות, הוא לא יודע איפה יש נקודה, פסיק חצי מהמילים, הוא לא מבין בכלל. אתם יודעים מה? יש לי הוכחה בשבילכם. הרב אורי זוהר, שהחיה מגדולי בעלי תשובה בעולם, אם לא הגדול מהם, מאיפה שהוא היה לחזור בתשובה, לא היה תנועת תשובה עדיין. נדיר מאוד להיות מפיק, עשיר, שחקן, מפורסם, חבר של כל המפורסמים, פתאום להפוך לחרדי, כובע שחור, להתנתק מהבוהמה, מכל הבהמות שם. זה לא היה פשוט. אבל מה? אשתו הייתה אקדמיית, משכילה, מהשומר הצעיר. כמה כבר הסיכוי שלך להשפיע על כאלה אנשים לחזור בתשובה? אז שנתיים הוא ניסר ו... איך אומרים? הדלת נעולה בכמה מנעולים. בסוף הוא בא לאיזה רב גדול, אמר לו, שמע, אני כבר לא יכול ככה לחיות, אני שנתיים, אני לא יכול לחיות עם אישה, היא לא משתתפת שום פעולה בדת. עד מתי? נכון, שלום בית וזה, אבל מה, אם היא משך ככה עשר שנים, מה אני אעשה? אז הרב אמר לו, שמע, נכון, צריך סבלנות, זה שלום בית, זה דבר עדין. תשים ספר איש, אתה אומר שאשתך מאוד חכמה ואקדמאית, שים קצת ספרים של הרמב״ם בבית, על השולחן ותלך. לידך הרי היא לא תקרא. אבל כשאתה כבר תלך, מתוך הסקרנות היא תדפדף. והנה, תראה מה גדלו את הרמב״ם, היא תבין כמה הם לא שווים גרוש כל האקדמאים שלה. תראו איזה גאון היה הרב הזה, איזה רעיון. כך היה. היא מידע, אחרי זה היא סיפרה. הוא השאיר רמב״ם על השולחן, אמרתי, מעניין מה יש לו למתלהב הזה בספרים האלה של הדתיים, בוא נראה. פתחת רמב״ם, והיא אומרת, קראתי את הדף הראשון ברמב״ם, והבנתי שחצי מהמילים שם לא הבנתי. ואני הייתי סופר משכילה, לא משכילה רגילה. ברמה הכי גבוהה באוניברסיטה, עם התוארים וכל ה... ואני ראיתי שחצי מהמילים אני לא מבינה ולא יודעת איך לקרוא אותם, אמרתי, אה, הם לא כאלה טמבלים הדתיים כמו שחשבתי. הם לא כאלה פרימיטיביים, איראן, ימי הביניים, אני יודע מה, כל מסכן מדוכא, לקחו אותו, הכניסו אותו לקטה הזאת של החרדים. זה לא מה שחשבתי. ואז היא התחילה להתעניין, ומפה היא כבר עברה אותו אפילו, ככה הוא אומר. זאת אומרת, מה רואים? אחד שמעריך חוכמה, שמרים לו חוכמה פי אלף יותר גדולה ממה שהוא מעריץ. מה זה אמור לעשות לו? להבין שעד עכשיו הוא חי בשקר. אתן לכם רעיין לזה. אני הייתי מוסר שיעורים באיזה משרד נדלן ימי שישי בין 12 ל-2 בצהריים. הייתי נוסע ממונסי לקווינס, איזה שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. היה לי שם מעל 40 בחורים ובחורות ישראלים שבאו לאמריקה לעשות כסף. הם עובדים במשרד נדלת. כולם היו חילונים, חוץ מאחד, שכבר זכיתי להחזיר אותו בתשובה, והוא חבר של הבעל הבית, יעני יד ימינו, אמר לי, אולי אתה תבוא, תתן לנו, תראה, להביא אותם לדרשה בערב קשה. אבל בתוך המשרד, יום שישים, הם באמת כבר שם, זה יום קצר, תבוא. אמרתי, בסדר, התחלתי לבוא. שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, מהפכה במשרד, בחורות התחילו להתלבש צנוע, עושים מנחה בערבית, אחד הוריד תקוקו, אחד עזב תגויה, אחד הזמין תפילין, חלק כבר מתחילים לשמור שבת, מהפכה במשרד. עכשיו הייתה שם איזו אחת משכילה אקדמיית. אז היא מאוד הריצה אותי, לא בגלל הדת, בגלל שאני הבאתי הרבה הוכחות מדעיות. אתם יודעים, המסכינים הם לא מתעניינים עכשיו שאתה אומר להם הלכות מערב וואדיה. מה שמעניין אותם זה שאתה אומר, המדענים גילו כך וכך, ובוא תראה, הרמב״ם דיבר על זה, להגמרה והזוהר. אז בגלל המדע הם מעריצים רבנים כמו הרב זמיר או כמוני שמביאים הוכחות מדעיות של כל מיני מדענים אמריקאים ואירופאים, אז כאילו מדבר אליהם. אני בוגרת אוניברסיטה. סקננות לראות איך זה שהתורה ידעה דברים שהמדע מגלה היום ולאט לאט התחילה להתחזק קצת אבל היא עוד רחוקה מאוד ביחס לכל האחרים טוב הזמנתי אותם לשבת עשינו שבתון מגיעים כולם למונצי לשבת אני מדבר יום שישי כבר איזה שעתיים שלוש בשולחן עד שעשיתי את טעות חיי מה עשיתי? איזה טעות כבר אפשר לעשות? כל הלילה דברי תורה וחיזוקים. אמרתי, משהו בשם רב עובדיה ארסב זצר. איך שהאקדמאית המשכילה הזאת שמעה את השם שלך, רב עובדיה עם כל השטיפת מוח שעשו להם פה נגדו, יצאו לה עיניים, מה? גם אתה מעריד שלו? חשבתי אתה נורמלי משכיל לא אחד מאלה מה אני רואה שגם אתה כמו אותה אצלי בבית שולחן כאילו וואי אמרתי לה מה הבעיה מה אתה שמעת איך הוא מדבר על החילונים ואיך הוא מדבר על ראש הממשלה וככה וזה אבל תראו איך השם נתן לי רעיון כזה באותה שנייה אני אומר לך חיים ומוות ביד הלשון לא יודע מאיפה בא לי הרעיון, בוודאי שזה משמיים. פתאום אני שואל אותה, תגידי לי, מי הכי לא ניש את הכי הרבה מעריצה? מה ענתה לי? הפרופסור אהרון ברק, נשיא הפקולטה למשפטים ופרופסור בהרוור. היא לא שכחה לתאר לי את כל התוארי שרק שלו. ‫אמרתי לה, בואי אני אשאל אותך ‫שאלה, אם הייתי בא לפרופסור ברק ‫ושואל אותו עכשיו איזו שאלה ‫בדיני נזיקי, נגיד שני שכנים, ‫נפלה חומיים, רבים, מבנה, ‫בהשמת מי, שאלה קצת מסובכת. והיה צריך לפסוק לי עכשיו איזה שכן ישלם כמה וכן. מה עושים בדין כזה? אחרי שנפסק את הפסק שלו, הייתי שואל אותו, אתה יכול להגיד לי בבקשה את כל הפסיקות בנושא הזה בכל בתי המשפט בכל העולם באלף שנה האחרונות? מה את אומרת? הוא היה יודע? היא אומרת לי, מה פתאום? בשביל זה יש לו שופטים ארכיון? פעם היו קלסרים כאלה גדולים, לפי נושאים, והיום הכל במוחשב. הוא הולך למחשב, הוא בודק. אמרתי לה, ואם עכשיו דוגמה, הוא היה יודע עכשיו את כל הסוגיות האלה שהתנהלו בכל בתי המשפט בעולם, עם כל ערוכי דין, והשופטים, והשמות שלהם, וכל הפסקים, וכל הטענות שהועלו, הכל בעל פה. זה יכול להיות כזה דבר? אמר פתאום. אמרתי לה, בוי בוי. היא הייתה בצד השני של השולחן. היא באה, והספרייה פה בצד ימי. אני אומר לה, את רואה את סדרת הספרים האלה? כן, זה נקרא יחבי דעת. זה ספרים, מהפסקים של הרב אובדיה, שאלות ותשובות. פעם הייתה תוכנית ברדיו, עוד לפני שהיו הרבה ערוצים. והנשים היו מתקשרים ימי שישי, זה היה ערב שבת, בשידור ישיר, שואלים את השאלות הכי מסובכות שאפשר בהלכה. שאין אותם בספרים, ושהרבנים הרגילים לא יודעים לענות. שאלה פשוטה, באים לרב המקומי, הוא עונה. רוב השאלות, רוב הרבנים יודעים, השאלות מסובכות ממש, זה צריך ממש של פרוסי גדול. אז שאלו אותו שאלות מאוד קשות, והכול בשידור ישיר, ללא הכנה, ולא היה לו ספרים באולפן. והקליטו את כל התוכניות האלה, ואחרי זה פרסמו את זה בסדרת ספרים, שנקרא יחבדה. מוכנה? ‫תשלפי אחד הספרים. ‫שלפה. ‫אמרתי לה, תפתחי איפה שאת רוצה. ‫התפתחה. מה יצא? ‫אם אפשר להנמיך את זה טיפה. ‫מה יצא? ‫שאלה, האם מותר ליהודי ‫לדרוך על אדמת ארץ מצרים? ‫תודה. האם מותר ליהודי לדרוך במצרים? מה הספק? יש כאן כמה ספקות, כי בתורה כתוב לא תשוב לראותם עוד, זהו. אחרי יציאת מצרים, כשבכו אמר, אתם לא תראו יותר את המצרים האלה. השאלה למה השם מתכוון, לא לראות את פרעו ואנשיו? המצרים של היום זה ישמעאל, זה ערבים, זה עם אחר. ‫אולי לא עליהם נאמר, ‫נאמר על פרו, ‫ופרו כבר נמחק מהעולם. ‫אז אם ככה, אין בעיה. ‫אולי מדובר על אדמת ארץ מצרים, ‫זה אדמת מאה, והם טימו אותה, ‫ויש שם כוחות עשית רעכה, ‫ואסור לדרוך במצרים. ‫וגם אם תאמר שאסור לדרוך במצרים, ‫אסור לדרוך שם בכלל ‫או רק לגור שם אסור? ‫אולי לביקור כן מותר? ‫מי שאל את השאלה הזאת? ‫עיתונאי דתי שרצה ללכת לראיין, ‫לסקר שם את הכביכול הסכם שלום ‫שעשו אז עם צדד ובגין וכל זה. ‫זה לפני 40 שנה, משהו כזה. ‫אז לא יודע, מותר לו בתור דתי ‫לדרוך במצרים, הוא שואל. והוא התקשר לרדיו, והיא פתחה את זה בזה. אמרת, הנה, עכשיו את מוכנה לשמוע את התשובה? כל סוגריים שאת רוצה, שאת רואה פה, זה ציטוט של מקור. הוא ציטט את אחד הפוסקים. אחד היה באיטליה, אחד בבבל, אחד פה, אחד בספרד, אחד בארץ. הוא מבין את כל הפוסקים של כל הדורות. את הגמרות, את הראשונים, אחרונים, הכל ציטוטים בסוגיה הזאת, בעל פה, ספונטני. כל סוגריים זה ציטוט. ותראו, גם זוכר מילה במילה מה הם אמרו. הכל הוא אמר את זה בשידור. והמנחה כל כמה דקות אמר, רבותיי, אני רוצה שתדעו, הרב יושב כאן באולפן, זה שידור ישיר, ואין לרב ספרים. המנחה היה עמום. המנחה היה אומר בתוכנית, אמרתי לה, את מוכנה? תספר יחד איתי. התחלנו לספור, אחד, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים, הגענו לחמישים. אני רואה, היא מתחילה להחליף צבעים. ואני אומר לה, תראה, הוא גם מספר על החיים של הפוסק, הוא ברח מאיראק, הגיע לאיטה, תראה איך הכל יודע את כל הפרטים גם על החיים שלהם והכל. וזה רק שאלה אחת מן אלפי שאלות. אמרתי לה, יש עוד עשרה עמודים, אנחנו נגיע ל-150 מקורות. זה רק שאלה אחת. מה יש לך להגיד? היא מסתכלת עליי. אם ראיתם בן אדם שעומד למות מבושה, זה היה הרגע הזה. ניטה עגבניה אמרה ככה. ככה, במילים האלה. אני כל כך מתביישת. זה לא אנושי. זה על-אנושי. אמרתי לה בוקר טוב, בהשוואת הפלגמט הזה, אהרון ברק, הלכלוך של הציפורים של הרב עובדיה עוד הוא לא זכה להיות. חזרה בתשובה מלאה במקום, כי מי שמעריך חוכמה, חשב שיש לו את החוכמה. ברגע שנותנים לו חוכמה אמיתית, הוא בועט בחוכמה המדומה שלו לפח, לאלף פח זבל. זה מה שאני תמיד אומר, בנאדם יש לו מטבע כסף, אין לו כלום, זה המטבע שנתנו לו. הוא מעריך אותו, הוא שווה 50 דולר, כל מה שיש לו. ברגע שהבאת לו מטבע מזהב שווה, אני יודע מה, ארבעת אלפים דולר, הוא מתעסק יותר במטבע של חמישים דולר, שם אותו במגירה ושכח ממנו. איפה המטבע שהיית משחק בו כל יום? מה אתה מזכיר לי אותו בכלל? בוא תראה מה קיבלתי במקומו. ואם יביאו לו יעלום עשרה קרת, הוא יסתכל על המטבע הזהב, מה אתה מבזבז את הזמן עליו? יש לך יעלום של עשרה מיליון דולר. הבנתם? זה מה שאני תמיד אומר וכועסים עליי. אני בן אדם מנסה לחשוב ישר, בלי פוליטיקות. אני אומר, מה צריך לעזוב את ארץ הקודש? יש לך פה את התנאים הגדולים והנביאים, כל גדולי ההיסטוריה של עם ישראל, נביאים, נביאים שדיברו עם השם גבורים פה. לא אחד שהכתירו אותו לגדול עדו. אנשים. מדובר השם, השם דיבר איתו, השם נתן לו נבואות. ‫כבורים פה בצפון, ‫נביאים, קטנאים, מחיימתים, ‫אנשי רבי עקיבא, ‫רבי יהודה הנשיא, ‫וגדולי הראשונים והרמב״ם. ‫מה זריח לעזוב את כל אלה ‫ולנסוע לחוץ לארץ ‫לכברים של צדיקים ‫שחי לפני 100-200 שנה? ‫עם כל הכבוד לצדיקים, ‫אלא חלילה לא זלזל באף אחד. ‫אבל יש לך יעלום של עשרה קרת ‫ואתה הולך להחליף אותו במטבע זהב, הרי אין אף אלף אחרונים בדור הזה, אלף אחרונים במאה השנה האחרונות לא יישבו לרמב״ם, ביחד. ואלף רמב״ם לא יישבו להמורה אחד, ואלף המוראים לא יישבו לתנא אחד, ואלף תנאים לא יישבו למשה רבנו, לנביא, שדיבר עם השם. אז מה אתה עכשיו הולך, יש לך יעלום עשרה קרד ואתה הולך להחליף אותו במטבע מכסף או מזהב? איפה ההיגיון שלך? עד רבא זה מליג על הראשונים. אתה גר בצפון ליד רבי עקיבא, מחיי המתים היהודי הכי גדול שחי בהיסטוריה, רבי עקיבא. הגיע למדרגות הכי גבוהות בעצמו. משה, השם נתן לו את זה. איך אומרים? הכניס לו דיסק. עלה ארבעים יום לאר וקיבל דיסקט. הכניס לו את הכל על מגש, למשה. משה הוכיח את עצמו שהוא ראוי, אז השם נתן לו מתנה. אבל רבי עקיבא השיג את זה ב-80 שנה של עמל. 80 שנה של עמל. 24 אלף תנאים, התלמידים שלו היו קטן שבהם מחיה מתים. מה שרבי עקיבא הגיע, אף אחד לא יגיע ולא הגיע לעולם. יש לך אותו מעבר לבית בתבריה שם. אתה עוזב אותו ונוסע לקבר של צדיק שלך לפני 200, 300, 400 שנה? אז אנשים לא חושבים. כל הצדיקים הם גדולים. כולם הם ענקים. כל אחד ביחס לדור שלא היה גדול לדור. וכולם כבודם במקומה מונח. וחלילה, חלילה אי פעם היא להגיד מילה שלילית על מישהו אחד מהם. אבל יש גם לכל דבר היגיון. כן? אתם יודעים, יש איזה בת של איזה תלמיד חכם. היא שאלה אותו על יעקב אבינו. קושייה על יעקב אבינו. היא אומרת, איך יעקב אבינו ‫הגיע למצרים בגיל 130, ילדה פקחית, ‫בגיל 130, וחי עד גיל 147. ‫17 שנה האחרונות של חייו ‫היו טובים, 17 גמטרי הטוב. ‫זאת אומרת, השנים האחרודות ‫שיעקב היה לו נחת רוח, ‫הרי היה לו חיים נוראים ליעקב. ‫חיים נוראים היה לו. ‫קודם כול, רק דרלר איכל חלילה, ‫אלף פעמים, חס ושלום, ‫אדם שגוי יחטוף את הבת שלו ‫ויעשה לה מה שעשו לדינה, ‫הוא נשבר לכל החיים. ‫מי יכול לתפקד אחרי כזה דבר? ‫חס ושלום, תשמע שזה חמאסניק ‫חטף את הבת שלך וזה, ‫אתה יכול אחרי כזה דבר לחיות? ‫אנשים היום מהצער הורגים את עצמם. ‫והבן שלך שלמדת איתו תורה יום-יום ‫והוא הבן היקיר לך וכו', ‫פתאום חיה רעה אכלה אותו, ‫מביאים לך את הבגד שלו טבול בדם, ‫ואשתו, אהבת חייו, ‫שהוא היה מוכן לעבוד, ‫בעצם עבד בשביל 14 שנה. ‫20 שנה בסוף. ‫20 שנה מחייו הוא מסע, ‫רק בשביל הזכות להיות נשוי לה, ‫נפטרת בגיל 36. ‫ונפטרת מפליטת פה שלו, ‫שאומר ללבן הנוחל הזה, ‫אם מישהו גנב את התרפים שלך ‫שלא יחיה, היא לא ידעת שזה היא. מי חלם? עכשיו, מה היא בכלל לקחה את זה? בשביל מה? מה? מה היא רצתה לעשות עם זה? את רוצה להעלים את זה? תזריקי את זה למים. הרי עברתם את הנחל. תעיףי את זה בפנים, שישקע בפנים. מה את עכשיו יושבת? היה פה מין כזה, איך אומרים? הסתן סידר פה ‫והסעב רודף אחריו להרוג אותו, ‫ו-20 שנה הוא מתחבא, ‫ולבן נצל אותו ומעביד אותו, ‫ובסוף עוד רודף אחריו, ‫וגזלת מאיתנו את כל הצעון. ‫בקיצור, החיים שלו לא היה פיקניק. ‫אז היא שואלת את האבא שלה, ‫יעקב הגיע למצרים, ‫17 שנה הוא עם יוסף, יוסף המלך, ‫שר האוצר של כל העולם, ‫80 שנה שלד בכל הקיפה. איך ייתכן שיעקב לא שאל את יוסף, מה קרה לך? איך הגעת פה למקום התאמה הזה? שלחתי אותך לחפש את האחים שלך, נכון? תספר לי מרגע זה ועלה, מה היה? הרי כל אדם בר דעת, זה הדבר הראשון שאני שואל, חצי דקה אחרי שהוא הגיע לפגוש אותו. נשיקות, חיבוקים, שמע, ישראל, ‫יוספי, כנס רגע לחדר, ‫יש לי שאלה חשובה לדבר איתך. ‫נכון או לא? ‫מי לא היה עושה כזה דבר? ‫מילא יום, יומיים, שבוע, ‫תגידו, חיכה שהיא רגעה, ‫איך אומרים, עד שהיא רגעה עשר. ‫אבל 17 שנה? ‫הילדה שואלת שאלה טובה. ‫מה הסיבה באמת שזה לא קרה? ‫איך הרי יוסף לא אמר לו שום דבר? ‫17 שנה. מגדלות... יפה מאוד. אז יוסף כדי למנוע את המפגש הזה, שיהיה בארבע עיניים בינו לבן יעקב, שאז הוא יתחיל לשאול אותו שאלות אישיות, מה באמת קרה, 17 שנה יוסף דאג שאף פעם הוא לא יתייחד עם אבא שלו בלי עוד אנשים. כי הוא יודע שאבא שלו לא ישאל דברים לשון הרע על האחים ליד אנשים. אז הוא תמיד דאג שיהיו איתו עוד כמה מהמשרתים, מהשומרים האלה, מהגויים, שאף פעם הוא לא יגיע איתו למצב שהוא ישאל אותו על האחים, ואז הוא צריך להגיד לו את האמת. ואז הוא ינשל אותם מהירושה, או שיקפיד עליהם, מי יודע אם הם יחיו בכלל. לא רק שהוא לא חיפש נקמות, והשאיר את הכל בידי השם, עוד הוא עזה הכל כדי להגן עליהם, שיעקב לא ידע מזה. אז היא שואלת. אז הוא שואל אותה, תגידי, תראו מה הוא אמר לה, החכם. אמר לה, תגידי, שאלה כזאת, האית שואלת על הגאון מבילנה? שאחרי ידוע שהוא לא בזבז דקה בחייו. כל דקה הייתה ספורה אצלו מדודה כחוט הסערה. לא היה אצלו כזה דבר ביטול תורה. כלשהי היה שיהן. אחרי 50 שנה שהוא ראה את אחותו, אחרי 50 שנה הוא לא ידע אם היא חיה או מתה. חמישים שנה עבר, מאז שהם היו נערים. יום אחד אחותו מצאה אותו. זה לא היה כמו היום, אתה מחפש אותה בגוגל. העולם קצת שונה היה, אז לא היה תקשורת, לא היה בלשים, לא היה כל הדברים שיש היום. אז מה קרה? היא פתאום מצאה אותו. שאלו, וזהו. גם שמו יצא, והוא נהיה מפורסם, וזה, אז היא כבר התחילה לשמוע עליו. הגיעה אליו. אחרי חמישים שנה. אחותך מגיע. עכשיו אם אתה איזה פרסי או מרוקאי או בוחרי, מה אתה עושה? מסיבות, צלצולים, מביא את כל השכונה, מהר תכין, תביאו כבש, נשחטו. שבוע של משתה. אשתבח שמו, סעודה תודה היה להשם, אחותי חיה, הייתי בטוח שנפטרה מזמן. נכון או לא? מה זה? חיבוקים, נשיקות, איזה אושר, זה היום עשה השם נגיד לה ונשמחה בו. מה הגאון מביא לנאסה? אמר לה, אני מאוד שמח שאת חיה, ברוך השם, שהשם יביא אותך עד הלום. אין הרבה זמן לבזבז בעולם הזה, נתראה בעולם הבא. נכנס לחדר וימשיך ללמוד. זה היה הגאון מבימנה. לא היה שנייה שהוא מפסיק. אז הוא שואל את הבת שלו, תגידי על הגאון מבילנה, היא שואלת כזה דבר, שעכשיו הוא לא ראה את הבן שלו הרבה שנים, ועכשיו סוף סוף הוא הגיע, היה לו עכשיו זמן לבלבל את המוח על חקירות, מה היה, איך היה, הרי הראש שלו כל כולו בתורה. אומר לה, ומה את חושבת? מי יותר גדול, הגאון מבילנה או יעקב אבינו? פי אלף, אלפי אלפים, אי אפשר בכלל להבין מי זה היה יעקב אבינו, בכיר האבות. ‫השם העיד עליו שממנו ראוי ‫שעם ישראל ייצא. ‫אז הוא אומר לה, ‫את על הגאון מבינה, ‫את לא היית מקשה קושיות ‫בגלל שלמדת אצלי בבית ‫שעל הגאון לא שואלים קושיות, ‫שהראש שלו כל כולו בתוך התורה, ‫ואם הוא לא התעניין וחקר מה היה, ‫איך היה, סימן של זה ‫דברים בטלים בעיניו. ‫הוא לא מבזבז דקה. ‫אז למה על יעקב את שואלת? ‫מי אמר שיעקב מתעניין? ‫כל זאת זה תשובה פלפלנית, ‫אבל אנחנו אנשים פשוטים, ‫רוצים תשובה שיורדת אל העם. ‫זה דבר שאבא אכפת לו מבנו, ‫הוא בכה עליו שנים על גבי שנים, ‫הוא היה חייב לדעת מה קורה, ‫אבל יוסף מנע את זה. ‫תראו, יוסף הוא אחד היחידים ‫שכתוב עליו בתואר שלו, יוסף הצדיק. ‫מי נתן לו את התואר הזה? ‫מי קרא לו יוסף הצדיק? בתורה יש כזה פסוק יוסף הצדיק? לא. אז מי קרא לו יוסף הצדיק? חזל. חזל קראו לו יוסף הצדיק. עכשיו תגידו לי את זה, אם עכשיו בא איציק ואומר על אבי בשכונה, וואלה, אבי בחור זהב, צדיק, ירש שמיים. שמענו. איך אומרים? נכנס מפה, יצא מפה. לא לוקחים את זה עכשיו כעובדה מוגמרת. אולי צדיק, אולי לא. שמענו. לא עכשיו הולכים להשקיע אצלו מיליונים בגלל שיציק אמר עליו שהוא צדיק. אבל אם בא הרב של הבית הכנסת ואומר שהוא צדיק, כבר נותנים לזה יותר חשיבות. ואם בא גדול הדור ואומר שהוא צדיק, נגיד הרב אובדיה או הרב קניאפסקי, אחד מהם, הוא אומר לך, אני מכיר אותו, זה בן אדם מרשמיים צדיק, אז עכשיו אתה כבר ממש מעריץ של האבי הזה. ואם היה בא הרמבם ואומר עליו שהוא צדיק, רמב״ם אומר חקרתי ודרשתי ואני מכיר אותו תוכו כברוב הוא אדם ירשמיים בתכלית העירה וואו אתה חווה לו כל פעם שאתה רואה אותו ועוד הרב ועוד הרב מה רב אני אהבי מהשכונה לא אבל הרמב״ם העיד עליך שאתה ואם חזל אומרים עליו שהוא צדיק ברוח הקודש הכל אצלנו אז ודאי, אתם מסכימים איתי שאין שום צל של ספק? חזק וברור. נכון? אין שום צל של ספק. עם כל חזל פה אחד מסכימים שיוסף הוא צדיק. יש כאלה שיש עליהם מחלוקת. למשל, הנוח. האם נוח היה צדיק רק בדור שלו או גם בדורות אחרים? יש כבר על זה ויכוח. יש עוד אחרים שהיה עליהם ויכוח. יוב, כל מיני כאלה. ‫שמשון, שמשון הגיבור, שמשון. ‫יש עליו גם כן פלפולים, ‫אבל על יוסף אין שום פלפולים. ‫שומעים? ‫אפילו על אברהם ועל יעקב ‫הרמבן מותח ביקורת. ‫למשל שיעקב הכבי את דינה מאסיו. ‫אז הוא אומר שזה אפגם באמונה. ‫שאברהם אמר לסרה, ‫תגידי שאת אחותי. ‫הרמבן, אנחנו לא יכולים ‫לפתוח את הפה, ‫אבל זה הרמבן מגדולי הראשונים. ‫או שהרמבן אומר שבגלל ‫שסרה אינתה את הגר, ‫אנחנו סובלים מהילדים של הגר ‫לכל הדורות. ‫זה משפט רצח, ‫זה לא איזו אשמה קטנה. בגלל ששרה אינתה את הגר, המעשה אבות סימן לבנים. הצאצאים של הגר יענו אותנו מידה כנגד מידה עד סוף כל הדורות. אתם יודעים מה זה? להגיד כזה דבר. חייב שיהיה לך רוח הקודש כדי להגיד כזה דבר. זה מזכיר לי מעשה שהיה עם האב בן ציון, אבא שאול זצל, שהוא פעם היה איזה נהג אוטובוס בירושלים חילוני, והנהג הזה נסע באוטובוס, ‫ופתאום לו עלינו קפצה לו ילדה ‫קטנה בת שלוש, ארבע, לכביש. ‫השנייה האחרונה אי אפשר היה ‫למנוע את התאונה. ‫הוא בלב, האוטובוס פגע בה ‫ונהרגה במקום. ‫וההלכת קמה וחמה עכשיו, ‫כל הצער והכאב, ‫אימא של הילדה יושבת שורה ראשונה ‫לידו באוטובוס. ‫זאת אומרת, אימא שנהדה, ‫אתה צריך לראות את זה בתחנה הזאת, ‫והיא ראתה את הבת שלה ‫נהרגת לנגד עיניה. יואו, איזה התעלפויות וצעקות ופחיות, והנהג המסכן הזה גם קיבל שיתוק. הוא בולבל כולו. אחרי שהם הרגעו קצת ארוחות, אמר לה, לאימא, את ראית? ראית שלא יכולתי לעשות שום דבר? היא רצה פתאום לכביש, אני מצטער, תסלחי לי. אז היא אמרה לו, מה שכבר נעשה, נעשה. את הנעשה אין להשיב. אבל, לקחת נשמה, תחזיר נשמה, ככה אמרה לו. את המשפט הזה. לקח את הנשמה, תחזיר נשמה. הוא אומר, איך אני יכול להחזיר את הנשמה? הייתי נותן את הכל כדי להחזיר את הנשמה, כאילו של הילדה. הוא לא הבין אותה. מה היא מדברת? היא אומרת, הילדה כבר עבוד. אני לא מדברת על הילדה. אני מדברת על הנשמה שלך. הילדה הזאת הייתה ילדה צדיקה, היא הייתה מחנה של אלה עם העירת שמיים אתה לקחת אותה מהשם אתה צריך להחזיר לשם נשמה תחזור בתשובה עכשיו ראו במצבו מה כבר היה אומר בטח אני אחזור בתשובה אני מבטיח לך וכולי בקיצור הבן אדם קיים את מה שיפתיח בדרך כלל אנשים לא מקיימים עובר שבוע שבועיים חוזרים לשגרה האדם הזה קיים קיים ואז ‫מהרגע שהוא התחיל לחזור בתשובה, ‫הוא עובר איסורי מוות. ‫פיתרו אותו מהחברת האוטובוסים, ‫אין לו עבודה, אין לו שידוך, ‫הרבה מצביעים עליו ברחוב, ‫זה איזה שרק את הילדה. ‫אז כן, נרסו לו החיים. ‫אמרו לו, לך לחכם בן ציון, ‫הוא יש לו רוח הקודש, ‫שיגיד לך מה לעשות, איזה תיקון. ‫הוא בא לחכם בן ציון, ‫סיפר לו את המעשה, ‫שכבר כולם ידעו ממנו, הוא אמר לו, התיקון שלך, אתה צריך לקום, לעזוב את הארץ, לנסוע לחוץ לארץ, לנסוע לאמריקה, ותדאג כל שבוע לעבור מקום, שלא תישאר באותו מקום יותר משבוע. כל שבוע גמרת במקום מסוים, תעבור לעיר אחרת, ותעבור ככה כל שבוע. גלות, נדודים. עד שיום אחד יציעו לך שידוך טוב, אתה תראה שזה זה, ותתארס, ותבוא עם השידוך שלך חזרה לארץ, ונגמר התיקון שלך. על ההריגה הזאת. הרי מה זה הריגה? הריגה בשוגק זה עיר מקלט. הוא יצא עכשיו ללכת לעיר מקלט, כמו שנקרא בימינו כלא, כאלה, אמנם בתנאים פחות חמורים, אבל זה כאלה. אתה מבודד, והמשפחה מעבירים אותך, הפסדת את הביזנס, את הלקוחות שלך, זה לא חיים. ואתה צריך לשבת שם ולהתפלל שהכהן הגדול ייפטר מן העולם. תאר לך שהוא בן ה-50 עכשיו, הוא יכול לחיות לי עוד 40 שנה עכשיו, מה, אני אהיה פה כבור 40 שנה עכשיו? לא, הוא בן 90, אתה אומר, טוב, חצי נחמה. קונה עליו פוליסת ביטוח. ‫מתפלל כל יום, קורא תהילים. ‫אבל אם הוא עכשיו בן 50, ‫איפה אתה יודע כמה זמן תהיה שם? ‫אתה צריך להישאר שם ‫עד שהכהן הגלול ייפטר. ‫יכול להיות 40 שנה. ‫זה נורא והיום, על טעונה בשוגג. ‫בשוגג, בלי חוונה, ‫אף חמשהו מהיד פגע למישהו בראש. ‫או שנפל לך משהו מהחלון ‫ונפל על הראש של מישהו והרג אותו. ‫או שניקית את הטריס ‫והטריס פתאום התהפך ‫ונפל למישהו על הראש. זה ודאי שלא היה לך שום כוונה לארוך, כן? ואתה עוד סובל מזה, ונשבר, ומקבל דיכאון. אז החכם בן ציון אמר לו, ככה לעשות, וככה היה. כמה שנים הוא נא ונד, עד שמצא שידוך, הגיע לארץ, והתחתן. עכשיו אני שואל אתכם, בואו נראה, ננתח את הסוגיה הזאת לעומק. בוא נעמיק. הרקוע על מי שהכיר את חכם בן ציון אבא שאול ידע שצדיק כזה תהפוך את כל העולם לא תמצא. לא רק גאון הגאונים, לא רק גדול המקובלים, מלא באיסורים, אשתו איזה 12-13 הפלות היה לה, נפל לה תינוק. בן אחד נולד להם מאיזה 13 הריונות. משהו לא מובן, גם חצי גוף משוטע, כיסא גלגלים, מה לא? אבל עירת שמיים מבהילה הייתה לו, בעמקות בתורה, ומצאו אותו שעתיים הליכה מסורוצקין, איפה שהוא היה גר, מישהו איזה תפס אותו איזה דתי, שעתיים הליכה, בית נסתי היה בלוק מהבית. כבוד הרב, מה אתה עושה פה? באזור של החילונים שם, לא יודע איפה זה היה, בצד השני של ירושלים. מה אתה עושה פה? איפה אני? אומר לו, אתה שעתיים מאיפה שאתה גר? איך הגעת לפה? מה היה פה זה? הוא אומר, וואי, אני הייתי שקוע באיזה סוגיה, לא שמתי לב. שעתיים הוא שקוע באיזה סוגיה, הוא הולך שעתיים במקום בלוק ליד הבית, הוא הלך ישר שעתיים, הגיע לצד השני של ירושלים. הרב שלי, התלמיד מובהק שלו, 12 שנה למד איתו יום יום, הוא שאל אותו, איזה מצווה כבוד הרב לא יכול לקיים? עכשיו יגיד לו אולי לא תחמוד, זה קשה מאוד. יש מצוות מאוד קשה, כיבוד הורים, לדקדק זה מאוד קשה. מה ענה לו? אמר לו, אני לא מבין איך אפשר לעמוד בזה, להיות כמה דקות בשירותים מבלי להרהר דברי תורה. אני לא מצליח. הורג את עצמי, מנסה לחשוב על החשבונות, על זה, על כל מיני דברים. ‫איך אפשר להיות כמה דקות ‫מבלי לערער על איזו סוגיה? ‫אז בואי עלינו כאלה צרות. ‫אני מאחל לכולכם שבעולם הבא, ‫במשפט שלכם יגידו לכם, ‫אנחנו כועסים עליך מאוד ‫שלא יכולת להפסיק מלערער ‫בדברי תורה במקום המתונף השירותי. ‫סימן שמצבך טוב. ‫אם זו האשמה היחידה ‫שהטובה הביא נגדך, סימן שהגעת לדרגה גבוהה, כן? זה מה שאמר לה, אני לא יכול להחזיק את עצמי, איך אני יכול למנע מדברי תורה? בקיצור, עכשיו אני שואל אתכם שאלה, אדם כזה הרשע מים, שכל הזמן דאג לו להוציא בטעות שקר מהפה, פעם אחד ראה אותו בערבית, שם כסף בקופה, אומר לו, כבוד הרב, אתה הרי הולך לפי הקבלה. בלילה זה לא זמן של צדקה בערבית, נותנים שחרית ומנחה. איך זה שאתה מקפיט כל פעם, לפני שאתה מתפלל, לשים כסף בקופה בערבית? עשר בלילה, תשע בלילה. הוא אומר, אני לא נותן את זה מדין צדקה. אני נותן את זה מדין הכרת הטוב, לגבעים פה שמנקים, והבית כנסת. ניבה, יש פה חשמל, עולה פה כסף. אני בא להתפלל פה, אני חייב להשתתף. אני לא מסתכל על זה כצדקה, זה חובה. אני בא, יש פה תה, קפה, מזגן, חימום, אני יודע מה, כל מה שצריך, הוצאות, שטיח, ניקיונות, צבע פעם בשנה. יש הוצאות. אז אני בא, אני אתפלל פה ולא אשתתף בהוצאות. כל פרט קטן הוא היה חושב. עכשיו, אני שואל אתכם שאלה. אדם כזה מסוגל לשחק את עצמו בבא ולהרוס לבן אדם את החיים? להגיד לו, עזוב את ירושלים, סע להגלות, כל שבוע תעבור מקום? זגזר נדמב את זה. אנחנו אנשים כמונו פשוטים ולא מתקרבים לאחוז ממנו, לא היינו מייזים לעשות כזה דבר. אם היה בא לי אחד כזה, אומר לי, תגיד לי תיקון. אני לא אומר, אני יכול להגיד לך תיקון? מי אני בכלל? אני הייתי ממציא לו כזה דבר, תיסע לחוץ לארץ, כל שבוע תעבור עיר. דבר כזה אתה מאבד את העולם הבא שלך, מה זה? זה צחוק? אם אתה משחק אותה, באבא, הרי ודאי שהוא לא היה עושה את זה לעולם אם זה לא היה מאה אחוז אמת. אז אם הוא כבר אמר לו את זה, אז אתה יודע בוודאות שהיה לו ממש נבואר רוח הקודש. כשהוא אמר לו כך יהיה, באמת הוא מצא את הזיווק. הדוד שלי, עליו השלום, פעם בא אליו, אומר לו, כבוד הרב, אני עומד להשתחרר מחברת עמקור. אז היה עמקור מקררים, לא יודע אם הם קיימים עדיין. ואמר, אני עומד לקבל פנסיה. פיצויים. הפנסיה מספיקה לקנות דירה שלמה ברמלה. וחצי דירה בירושלים. מה לעשות? לעבור לירושלים, לשים את הכסף ולקחת חצי מהדירה משכנתה? כבר אין לי הכנסה, אני פנסיונר. ולסמוך על ה' או לקנות דירה שלמה ברמלה, בלי שיהיה לי משכנתה, ואני אדתי ברמלה. מה אומר לו חכם בן ציון? הוא אומר לו, מתי אתה צריך לקבל את הכסף? הוא אומר לו, עוד חודשיים. הוא אומר לו, שהכסף יפיאל לך ביד, אז תשאל אותי את השאלה הזאת. הזאת שלי כמעט התעלף. הוא יודע הרי שיש לו רוח הקודש. אז הוא כבר הבין דבר מתוך דבר. וואו, חכם בן ציון כנראה רואה שהכסף בכלל לא יבוא אליי. יעשו לי איזה טריק. לא חסר טריקים היום בעולם הזה. ‫ומיד נבעל. 40 שנה עבדתי, ‫לא יתנו לי פיצויים. ‫מה, מה, כבוד הרב? ‫אתה רואה משהו? ‫אומר לו, לא, תירגע. ‫לא, לא, אתה בטח רואה ‫שאני לא אקבל את הכסף. ‫לא, לא, תהיה רגוע, ‫אתה תקבל בעזרת השם. ‫אז למה? מה ההבדל? ‫אם עכשיו אני שואל או עוד חודשיים? ‫הרי זו אותה שאלה. ‫מה השתנה בשאלה? ‫הוא אמר לו, אנה לא. ‫לא תאמין, הוא אמר, אנה לא. ‫אמר לו, עכשיו זה שאלה תאורטית. זה לא הלכה למעשה. כשהכסף יהיה לך ביד ותצטרך להחליט איזה דירה לקנות, זה כבר יהיה הלכה למעשה, אז הקב' ברחוי יראה לי מה להורות לך. שומעים? זה בדור שלנו חי בן אדם כזה. זה משה רבנו בקטן כמו שהיה אז משה השם אומר לו מה דברים מה לעשות זה בדור שלנו יש מסתמה עוד כמה כאלה לא מכיר את כולנו זה אני יודע מסיפורים מקור ראשון אז הוא אמר הוא זה שאמר רבותיי אתם חושבים שהצהרות באה מהחילונים הצהרות באה מהחרדים כי החילונים הם בכלל כבר לא יודעים מזמן מה תכלית החיים, הם לא יודעים מה זה שבת, הם לא יודעים לקרוא. מה אתה מדבר איתי עכשיו על תורה? לקרוא הם לא יודעים. אז מה אתה מצפה מאדם שלא יודע לקרוא ושתפו לו את המוח נגד התורה ונגד החרדים 20, 30, 40 שנה כל היום וכל הלילה? וגם באוניברסיטה שלא לימדו אותו כפירה ולאריץ כל מיני מדענים מדומים עם כל מיני אשארות מדעיות. מעניין, אלה שבאים להילחם על התורה, כל מה שהתורה אומרת, מקימים ועדת חקירה, מלחמות, ויכוחים. כל מדען אנונימי באירופה, באמריקה, לא משנה איפה, רוסיה, טוען איזה טענה, ישר הם מקבלים את זה כתורה מסיני. אבל מאלה אם אתה אדם סקפטי, ואתה לא מאמין במה שכתוב בתורה, ואתה גם לא מאמין מה שהמדענים טוענים, מאלה לפחות אתה אדם ישר, זו האמת שלך, אתה לא מאמין לאף אחד. אבל למה כל דבר שאלפי שנה כולם טוענים כל גדולי ההיסטוריה, שהתורה היא אמת, וקיבלנו תורה באר סיני, ושבת זה יום קדוש, ומחלל שבת הרי הוא כגוי, כל הדברים האלה שלגדלנו עליהם למשך מעל אלפיים שנה, זה אתה מטיל ספק בהכל, וכל איזה טענה מטופשת, באנו מעקופים, העולם בין מיליארדי שנה, וכך קרה, וכך היה, והיה פיצוץ, והיה אלף פיצוצים, עד שנהיה פתאום איזה... למה לשטויות האלה? אתה מיד מוסר נפש. זה מה שאני אמרתי למתנגדי החיסונים. הכל היום מפציצים אותי. מה, אתם יודעים כמה אנשים הפסיקו לשמוע את הדרשות שלי בגלל שאני בעד לקבל חיסונים? אם תראו את הכמויות, לא תאמינו. אבל אני הולך עם האמת שלי, גדולי הדור אמרו לעשות, ולא מעניין אותי מה חושבים הרופאים והמדענים, זה לא מעניין אותי. כל הרבנים הכי גדולים, ספרנים ואשכנזים פסקו לעשות, נגמר. אני ככה הורדתי לכל מי שומע אותי. יש אנשים פה הרי נדלקים כמו אש, עד כדי איומים ברצח, הם כבר מסוגלים להאם ברצח. ‫והם רק שומעים איזה צעק, ‫והם יושבים 15 שעות ביום ‫ושולחים אלפי הודעות וסרטונים ‫ועושים קבוצות. ‫אני שואל את אותם אנשים, ‫אנחנו לא יודעים מי צודק. ‫אולי אתם צודקים, ‫אולי הרב חיים קניאפסקי צודק, ‫לא יודעים. ‫שמשיח יבוא, נדע מי באמת צדק. ‫אבל דבר אחד אני ודאי יודע, ‫שהתורה אמרה לא לשמוע לכם, ‫לשמוע לו, לחכמי הדור, ‫ועשית ככל אשר ירוחה. אז כשאני צריך לבחור בין איזה טענה של מישהו שמושפע מסרטונים ביוטיוב, או טענות של חכמי התורה, אני שומע בכל חכמי התורה, איי, יבוא מחר אליהו הנביא והמשיח, ונשאל אותם החיסונים מצילים חיים או הורסים חיים, והוא יכול להפתיע אותנו ולהגיד שזה הרז? אין שום טענה. התורה צוותה אותנו לשמוע בכל חכמי התורה, נגמר הסיפור. גם בגמרה התחלתי להסביר, כל הוויכוחים בגמרה הם שקולים, כל המחלוקות הן שקולות. ובסוף הגמרה פוסקת, הלכה כפלוני, הלכה כאלמוני, אבל זה לא בטוח שהוא צודק. שיבוא אליהו הנביא ויבוא המשיח, אנחנו נשאל אותו, מי צדק באמת? מי צדק פה? ואז הוא יגיד, פה צדק רבי עקיבא, ופה צדק רבי תרפון, ופה חכמים צדקו, ופה אבא יצדק. ואז אנחנו נדע את האמת האבסולוטית של הקרש בחוק. כרגע אנחנו לא יודעים אותה. אנחנו יודעים את החוקים של התורה. יש מחלוקת, יחיד ורבים, הלכה כרבים, לא בכמות, באיכות. זאת אומות מאוד נפוצה. לא פוסקים ההלכה כרבים מבחינה מספרית. מבחינה איכותית, מה פירוש? אם יש עכשיו אלף רבנים, תלמידי חכמים, רגילים. זה בין 40, זה בין 35, זה בין 50. רגילים. זה ראש בית כנסת, זה ראש כולל, זה עברי חשוב. הם כולם אומרים על איזה דין בהלכות שבת שזה מותר לך תחילה. ויבוא הרב אלישיב זצל, ויגיד זה איסור כרת. מי שעושה את זה מחלל שבת. אלף רבנים רגילים תלמידי חכמים ואברכים אמרו מותר הרב אלישיב או הרב עובדיה או הרב בן ציונה בשאול אמרו אסור למי נשמע ‫מה השאלה פה, אין שום ספק. ‫אין אף אחד שחולק על כזה דבר. ‫חייבים לשמוע על הגדול ביותר בתורה. ‫אה, אלף מערערים, ‫אלף טענו טענות אחרות, ‫זה לא משנה מה הם טוענים. ‫הם, כל אחד יש לו 60%, 70% ידע תורני. ‫הוא כבר ברמות הכי גבוהות. ‫מה שהוא רואה, ‫אף אחד מהאלף האלה לא רואה. ‫הם רק רואים 70% מהתמונה. הוא רואה יותר מהם. הרב שלי סיפר לי שהוא היה בחדר עם חכם בן ציון אבא שאול ונכנסה האישה לשאול שאלה על ניתוח של חיים ומוות. הרופאים אמרו לזה ניתוח מסובך והוא יכול להסתיים במוות. והוא אומר שהוא חכם בן ציון הוריד את הראש ככה על השולחן, שם את המצח על השולחן, חמש דקות. חמש דקות. הוא והאישה וחכם בן ציון הראש שלו על השולחן, חמש דקות. מצב מביך. אישה יושבת פה, הוא עומד פה, וחכם בנציון הראש עולה על השולחן. פתאום הוא העירים את הראש, אמר לה, תעשי את הניתוח והכל יהיה בסדר. אז היא אמרה לו, כבוד הרב, אבל הרבה רופאים אומרים שעדיף להישאר ככה במצבי, כי אני יכולה להיות משותקת או למות. אמר לה, תעשי והכל יהיה בסדר. כשהיא יצאה, ‫אמר לו, כבוד הרב, מה, כבודו פוסק ‫הלכות של חיים ומוות לפי רוח הקודש? ‫הרי כתוב לו בשמיים היא, ‫כשהיה לו קושייה, הוא נזף בו. ‫זאת אומרת, זה אחד הפעמים ‫היחידות שהוא נזף בי. ‫אומר לי, חס ושלום, ‫מה אתה חושב, ‫אני עניתי לה מרוח הקודש? ‫עברתי על כל הסוגיות בשס ‫ובכל הראשונים שקשורים לנושא שלה, ‫שקלתי את כל ההיבטים, ‫ובסוף פסקתי פסק הלכה ‫לא קשור בכלל לרוח הקודש. ‫חמש דקות. ‫אז למי נשמע, לאחד כזה ‫או לאחד מהדרשנים של יוטיוב? ‫שוטט טיפה שבכלל חושב אחרת. ‫מי יכול לחשוב כזה דבר? ‫אחד יכול להיות שקול כ-100 אינף. זה לא משנה מה הם טוענים, זה משנה מה גדול הדור פסק, זהו זה. וגם החכמים יגידו לך ככה. אם יבוא היום רב גדול מאוד ויגיד, מה, שוב, יגיד לו כבודו, חולק על הרמב״ם. מה? הרמב״ם אומר אחרת? כן, מרים לו איזה ספר, הנה, הרמב״ם ככה פוסק. מיד הוא מבטא לדעתו. חילה מקוון, אני לא ידעתי, אני מבטא לדעתי, תשכחו מזה. הרמב״ם פסק אחרת, מי אני, לחלוק על הרמב״ם? אני לא יכול לחלוק על הרמב״ם. ובאמת לגבי העניין הזה זה עניין שהיום גם בארץ וגם בעולם יש זרמים מסוימים וכל אחד יש לו את הרבנים שלו הרבנים הגדולים שלו הרבה פעמים יש ממש כתבים ביניהם ובין כל מיני סוגיות גם מבחינה השקפתית אז אחד יגיד כמו שהרב אמר יש את הדוקטור הגדול ששם כל התורה נמצאת, אז כדאי ללכת לפיו. אז הוא יגיד, לא, הרב שלי הוא בזרם שלי. והוא ככה אומר, ואני הולך לפיו. ‫בסדר, יש את הבעיה הזאת היום, ‫זה נכון. ‫כל אחד ילך לפי הגדול ‫שהקהילה שלו פוסקת לפי. ‫אחד ילך לפי רב חיים, ‫והשני לפי רב אדלשטיין, ‫והשלישי לפי רב אובדיה, ‫ואחד לפי רב מזוז, בסדר. ‫לפחות הוא הולך לפי גדול תורה, ‫שכולם מסכימים שהוא גדול תורה. ‫אבל היום מביאים לך כל מיני ‫רבנים אנונימיים, כל מיני, ‫אפילו חלקם דיינים. שמים אותם כבר פלוגטה לאנשים שהם בני 95 כל החיים שלהם עמלו בתורה הוא אפילו לא חצי בגיל ממנו הוא לא מתקרב לחמישה אחוז מהגדלות שלו אתה יודע הרב חיים קניאפסקי חכם בן ציון אבא שאול נתן דרשה בפורט יוסף לפני ארבעים ומשהו שנה שהסטייפלר עוד היה חי ורב חיים היה בין חמישים בערך. שמע טוב, הוא היה בין חמישים, בין חמישים, חמישים וחמש. הרב בן ציון אבא שאול אמר יש חמישה אנשים בעולם שיודעים את כל התורה. כל התורה מונחים בכל התורה אין דבר שהם לא פקיעים בו והוא מנע את החמישה אתה רוצה לשמוע מי הם? זה לפני 40 שנה הסטייפלר הרב קרויזרט מבלגיה הרב עובדיה יוסף לפני 40 שנה תחשוב רב חיים קניאפסקי שהיה בן חמישים רב חיים קניאפסקי והחמישי, אמרתי הסטייפלר? סטייפלר, רב חיים קניאפסקי, רב אובדיה, הרב קרויזר, ו... מי זה היה החמישי? תכף אני אזכר. חמישה. זאת אומרת, זה היה, היום הרב חיים בשפות 90, 92, זאת אומרת הוא היה בין 50 ומשהו. הוא כבר אז היה בקיא בכל התורה, ואם הרב בן ציון אבא שואל אומר כזה דבר, אני יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אנחנו אין לנו מושג. הרבה פעמים שואלים אותי, תגיד, מי היה יותר גדול, הרב רובדיה או הרב בן ציון? אני אומר, כדי לענות על שאלה כזאת, אני צריך להיות לפחות קצת מעל שניהם. להסתכל עליהם מלמעלה לראות מה הגדלות של זה מה הגדלות של זה ואז אני אגיד לך מיותור גדול אני לא הגעתי להכוז מהם איך אני יכול להגיד זה כמו שבאים אליי אומרים לי תראה התמונה הזאת באומנות נמכרה בארבעים מיליון דולר אני אומר וואלה אם הייתי רואה את זה בפח זה ולא הייתי מרים את זה אומרים לי טוב כי אתה לא מבין באומנות אתה לא מבין איזה טמבל אחד לקח קטשופ, עשה ככה שלושה עיגולים על קנבס? כמה מחרו את התמונה הזאת? יש לזה שם, קטשופ און קנבס. מי יודע כמה? אני אתן לכם רמז. בכסף של התמונה המטופשת הזאת, הייתם יכולים לבנות 40 בתי כנסת כמו פה. ברחבי הארץ. 36 מיליון דולר. לקחו קטשופ, כמה הוא לקטשופ? דולר? כן ו... 5 דולר? עשו כך. עכשיו, אני פעם ילדתי את זה לדף שלי. יש שם, ברוך השם, הרבה אנשים, אלפים רבים. אבל אנשים התחילו להגיב. כל התגובות היו אותו דבר. כי אנחנו לא מבינים באמנות. אז כולם כתבו, מה? הילדה שלי מציירת יותר יפה. הבן שלי, בן שלוש, כבר עושה תמונות יותר יפה. מה זה השטויות האלה? באמת, זה נראה הדבר הכי דבילי בעולם. איך דבר כזה, מקטשו, ככה, שלושה עיגולים על קנבס, זה הגיע למקריר כזה? תארגו אותי, אני לא מבין. זה כמו לשאול איך ביטקוין נהיה 70 אלף דולר באיזשהו שלב. סתם, מישהו המציא מטבע והחליטו שזה שווה... דברים שאי אפשר להבין אותם. ‫אבל בתורה זה אמת, ‫זה אפשר להבין. ‫זה יודעים מי גדול ומי לא. ‫אז אני רק רציתי לומר, ‫אנשים מאוד מאיימים ומקללים ‫ומפסיקים ומכרימים ומלכלכים ‫וממוצאים כל... ‫אני שואל את אותם אנשים ‫רק שאלה אחת. ‫מי צודק, רק השם ירדע. ‫אבל שאלה אחת אני שואל. ‫איפה הייתם עד היום 80% מהעם ישראל מחללי שבת ואין להם חלק לעולם הבא ולא ראיתי פעם אחת שאתם עושים קבוצות וצורכים ואומרים יש כאן רצח עם ואנשים פה מדרדרים אנשים מאבדים את העולם הבא שלהם וצריכים להילחם בזה והעבירו פה את העם על דתו איפה הייתם? לא שמעתי ציוץ אחד ממכם. איפה הייתם בכל שאר הדברים? הרי יש עוד אלפי תרופות אחרות. גם התרופות האלה גורמות לנזקים. הנה, אני עכשיו לקחתי איזו תרופה, אמרו לי, אנחנו לא יכולים לתת לך אותה. זו תרופה נגד גירודים, נגד, איך קוראים לזה? פריחה. פריחה, יש לך פריחה, אני אורצת לך איזו פריחה. זה כדור אחד ביום, אתה צריך לעבור מלא בדיקות בכבד, לפני שאתה יכול לקחת את הכדור הזה. למה? זה יכול להרוס לך את החיים, להרוס לך את הכבד. אתה יכול למות. מה זה עושה לכבד זה, אני לא מבין, זה צריך לשאול את המדענים ואת הרופאים שהמציאו את זה. אז זה באמת עזר. זה הוציא את הפריחה והכל, אבל מה? האדם שהוא קצת שותה אלכוהול או זה והכבד שלו גם ככה לא חזק אם ייקח את הכדור הזה ימות ויש מלא תרופות עם תופעות לבית שהרבה מהם מתו וקרה להם כל מיני בעיות וכולי לא ראיתי כזו מלחמה אני לא ראיתי אף אחד הולך וצורח שיש מצדד תואבה איפה כל אותם צדיקים שהם כל כך מכפת להם מחיי אדם והם כל כך מגטפים את הרבנים שבגלל הרבנים מתים אחד אמרה שאני מקבל כסף מפייזר. אה, אתם יודעים. הוא משלמים לו. אנשים שותים, חסרי שכל. אבל עזוב, לא משנה. אנחנו כבר ראינו דברים יותר מטופשים מזה. אבל הנקודה היא, אין לי בעיה שאתה כנאי. אין לי בעיה שאתה מוכן למות. אין לי גם בעיה שאתה מוכן להרוג בשביל האמת. אם אתה סובר שמישהו גורם לרצח עם, עד רבה, מצווה להרוג אותו. אבל למה אתה לא מדבר כלום על שני מיליון אפלות שעשו פה? כל שנה ארבעים אלף תינוקות רוצחים פה, לא שמעתי שעשית פה קבוצות וצעקות ומחאות, ואתה צורח על רבנים שמאלימים עין ולא עושים שום דבר בנושא? איפה כל הכינה שלך לחיי אדם? הרי כולם מסכימים שבאפלות רצחו פה פי מיליון יותר מהחיסון. נכון? לא מתו שני מיליון איש בישראל מהחיסון, זה אתם מסכימים, נכון? ‫למרות שזה אחד טען ‫שכבר היה פה 100 אלף לוויות. ‫אני חיפשתי איפה הם. ‫בדרך כלל אתם יודעים, ‫כל דבר ראשון עובר בוואטסאפ. ‫איפה אותם ה-100 אלף לוויות? ‫ברוך ה' לא מצאנו אותם. אבל הנקודה היא שכולם מבינים שהדבר הזה לא מתקרב לדברים אחרים שהם פי אלף או פי מיליון יותר גרועים שנעשים פה יום יום. אז אם אתה כזה כנאי לחיי אדם, תצרח על הפלות, תצרח על זה שמעבירים כאן ילדים על דתם, תצרח על זה שיש לך מצדד תואבה והורסים פה את המדינה, יצרח על זה שנתנו עכשיו 43 מיליארד שקל לסוני ישראל נאצים שרוצים לשחוט את כולנו על זה תעשה מאומות על זה תעשה הפגנות על זה תעשה קבוצות זה הרבה יותר דחוף מהחיסוד הרבה כל צביעות שאתם רואים שבן אדם מקבל כאלה כוחות להילחם בגדולי ישראל ולהביא סרטונים וכל היום יושב על זה 15 שעות ושולח צריכים לברר מאיפה באים הכוחות האלה. כי בדברים באמת שהם חשובים אין לו שום כוחות. דקה הוא לא ישקיע במניעת הפלות. דקה הוא לא משקיע במניעת חילולי שבת. מה התרגרו על קבל חיסון או להפך למחלל שבת? הרי הרגע אמרתי לכם ביטלו מצוות שופר לאלפיים שנה כדי שיהודי אחד פעם אחת לא יחלל שבת לא שיהיה הופך לגמרי למחלל שבת רק מהבושה פעם אחת הוא ישבר ויחלל שבת פעם אחת ביטלו שופר לכל העם ישראל בכל התפוצות אתם יודעים מה זה להיות חלל שבת? אם בן אדם היה יודע מה זה לחלל שבת, עד 100 מיליארד דולר הוא פעם אחת לא היה מעז לחלל. 100 מיליארד דולר הוא לא היה מעז. ואנחנו נסיים בזה, אם כבר נכנסנו לנושא הזה, נסיים ואני אתן לכם משל, תבינו. אם עכשיו אדם יש לו בית שווה 100 מיליון דולר, יש כאלה בתים באמריקה הרבה, 150 מיליון, 200 מיליון, אחוזות, פער שאי אפשר להאמין. ובתוך הבית, חוץ מה 200 מיליון של הבית והאדמה, יש גם מוצרי אומנות בעוד 100 מיליון. אני מכיר בית אחד כזה, אתה נכנס עם האוטו, אתה נוסע 5 דקות בשבילים, עוד לא הגעת לבית. אדמות ועצים וגנים ומפלים, וכל נגיד שלושים מטר עומד איזה סטנט כזה ומחזיק איזה פסל. איזה תינוק מדוכא, איזה כל מיני, אתם יודעים, מכירים את אלה? אחלה, איזה יווני עושה ככה. עכשיו, אני איך הגעתי פעם למקום כזה? אני, כשהוצאתי את הסרט הראשון, אינפורמציה אלוקית לפני מעל עשרים שנה, אז זו אישה אחת שמטפלת בשני ילדים של אחד האנשים הכי עשירים בעולם. יש לו חברת הכימיקלים הכי גדולה בעולם. ב-top 500. חברה ששווה עשרות מיליארדים. וזה בבעלותו, לא מחזיקה מניות. חברה שהמשפחה, הם הבעלים. זה עושר שאי אפשר להאמין. בן אדם הזה, תרומה שלו זה 100 מיליון דולר. תרומה, 100 מיליון לאוניברסיטה, 40 מיליון לבית ספר. כאלה תרומות הם נותנים. בקיצור, הבן אדם הזה, יש לו בית לחופשות. היא אומרת לי מה? אז פעם אחת היא התחילה לשלוח ליימיילים שהיא עוזרת בתשובה והיא כבר שומרת שבת, האישה הזו ישראלית, שהיא מטפלת בילדים. והיא אומרת יש לי פה כל מיני בגדים שהם קונים והם אפילו לא לובשים אותם יש על זה עוד את התגים עכשיו זה לא מתאים לבחורי ישיבה כאלה בגדים זה כל סמלה אלפי דולרי וזה אבל מה יש על זה עוד את התגים ובאמריקה זה לא ישראל שם אתה בא אחרי חצי שנה קניתי את זה ואני לא משתמש בזה מחזירים לך את הכסף ואין פה ויכוחים, ישר מזרקים על אחת הכנסת, אז אני אומרת, בוא לפחות, זה סתם מזרק פה לפח, פעם בחודש תבוא, תיקח, תיתן את זה לבחורים, שלחו, יזדקו על זה. אז אני הייתי נוסע פעם לזה, אז פעם אני בא, אני רואה את כל הפסלים האלה, אני אומר לה, מה זה כל הפסלים האלה? אני מסתכל ואתה אומר לי, אתה יודע כמה כל פסל עלה לו? כמה? שתי מיליון דולר כל פסל, ויש עשרות כאלה בגינה עומדים. יורד על זה כסף. שתי מיליון. תקציב של ישיבה שנתי או ארבע שנים. עומדים שם, פסלים שם, שתי מיליון כל פסל. הם לא יודעים מה לעשות בכסף. כאלה אנשים, אתם מבינים מה מדובר פה. בקיצור, יש לך כזה בית. ויש לך שטיחים פרסיים, אנטיקה, מלפני שלוש מאות שנה, כל אחד מיליוני דולרים. ‫ויש לו מלא כספות מלאים ‫בתכשיטים ומזומנים ושיוני יוקרה. ‫בקיצור, הבית הזה, 500 מיליון דולר. ‫האישה הדליקה נרות שבת. ‫ילד אחד רץ, פגע בנרות, ‫נפל הנר על השטיח, ‫השטיח התחיל לדלק. ‫מתחיל אש, שריפה. ‫יש לך מטף, יש לך סמיכות, ‫יש לך מים, ‫אתה יכול לחבור את האש עכשיו ‫לפני שיהיה מאוחר מדי. אין אנשים בקומה שנייה. כולם בקומה הראשונה יכולים לברוח החוצה. ואתה עכשיו רוצה לחבות את האש. מותר? 500 מיליון דולר יישרפו עכשיו. אין פיקוח נפש כי אתה יכול לרוץ החוצה ולברוח. ואין שכנים. זה לא יתפשט לשכנים. זה אחוזה. נגיד שאין עכשיו משרתים גויים. אני רוצה לחדד נקודה שהרבה לא מבינים. תשתמשו בזה כשאתם מדברים עם אנשים שהם חללי שבת, שהתעוררו. אז עכשיו, 500 מיליון דולר עומד להישרף. תמונות של חתונות, תעודות לידה, פספורטים, תמונות של הסבא שלך ואבא שלך, שאי אפשר לשחזר את זה. זה דברים שהם סנטימנטליים ומי יודע מה עוד. ועכשיו, שומעים? עכשיו אתה צועק לשכן, שזה במקרה הרב, כבוד הרב, שריפה, מה לעשות? אין יותר, אי אפשר לחבות את האש. כבוד הרב, מה? 500 מיליון דולר יישרף. תן לי יותר לחבות את האש. מה אני, הקב'? אסור לך לנשמת. רק פיקוח נפש דוחה שבת. זהו. לא פיקוח ממון. אומר לו לרב טוב כאשר איך אומרים כאשר עבדתי עבדתי זה זהותו של גם באמת כבר הפסדתי את הכסף לפחות שהתלמידי ישיבה יקבלו את זה כבוד הרב אם תתיר לי לחבות אני נודר פה הנה אנשים שומעים שאני נותן לך את כל הבית, כולל כל חפצה האומנות, במתנה, תרומה, תחזיר בתשובה, תחזק את הישיבות, תגדיל את המזכורות של האבריכים. אני נותן את הכל בנדר לתרומה לצדקה. מה הרב עונה לו? אי אפשר. אי אפשר לחבות את האש בשבת. מה הרב יעשה ב-500 מיליון דולר? יעשה מיליון בעלי תשובה. כסף מביא בעלי תשובה, אין פה חוכמות בכלל. חילקנו פה שני מיליון דיסקים, עשרות אלפים אנשים חזרו בתשובה. שני מיליון דיסקים חילקנו בשנה אחת. זה עשה מהפכה פה בכל הארץ, כל הסדרות, סל שרים, תורה ומדע, האימות עם הקומר. עשרות אלפים, קיבלנו בלי סוף אימילים של אנשים נהיו שומרי שבת. כסף? מייצר בעלי תשובה. כסף מייצר תורה, כסף מייצר חסד, כסף מייצר הרבה הרבה דברים. אם משתמשים נכון בכסף, כסף קוראים לו בלשון התורה דמים. כסף זה דמים, זה הדם שלך, זה החיות שלך, תשתמש בו נכון, תייצר ממנו מצוות. בקיצור, הוא אומר לו, העל אין אתר. ‫אומר לו, אתה תעשה בזה ‫מיליון בעלי תשובה. ‫אתה יודע מה זה 500 מיליון דולר? ‫אתה יכול לשים פרסומות ‫שהתורה היא אמת ‫בכל התחנות טלוויזיה בכל העולם. ‫ב-CNN הראו את זה כל רבע שעה. ‫בתוך הסופרבול עולה ‫חצי מיליון דולר לשנייה, ‫אני חושב, פרסומת שם. ‫מחירים, 5 מיליון דולר לפרסומת. ‫אבל כל האמריקה הראו את זה. ‫חמישה מיליון יהודים ‫הראו את זה. ישלח אותם לאיזה מקום שירושלט תוראי מנשמה, אתה יודע כמה בעלי תשובה יהיה? בחמש מאות מיליון דולר, כבוד אדם. אתה מציל ישיבות, אתה מציל ילדים מסמים, אתה מציל אלמנות. קח את הכל! תן לי פעם אחת לחבות האש! ושלך הכל! אני מסתלק מפה. אין עתר. ואם הבית היה שווה חמש מאות מיליארד דולר, אין עתר. בשביל פעם אחת לחלל שבת, אין אתר אפילו בעד 500 מיליארד דולר. איך אנשים מרשים לעצמם לחלל שבת אלף פעמים ביום? מדליק אור, מחבא, מדליק סיגריה, עוד אחד, מדליק, מחמם, קפה, מבשל, תופר, כותב, מדליק טלפון, מדליק מחשב, נכנס לאוטו, נוסע, הכל לחיצה על הגז לחילול חדש, שבת חדש. מעוטט, עוד חילוד שבת מקוון תמרה, עוד חילוד שבת לוחץ על הברקס, עוד חילוד שבת מדליק את הרדיו, עוד חילוד שבת מכניס דיסק, עוד חילוד שבת גומר, סוגר את האוטו, לוחץ על השלט, נועל, עוד חילוד שבת. חוזר, מדליק אותו, פותח עוד פעם, עוד חילוד שבת. מניע, עוד חילוד שבת. לוחץ על הגס, עוד חילוד שבת. תעשו חשבון. אלפים של פעמים בשבת אחת, חמישים, שישים, שבעים שנה, מאות מיליארדים של ייסורי סקילה וכרת, ואחר כך הוא אומר, אני בן אדם טוב. בן אדם טוב. אני, יש לי דרשה שלמה, הרבה כעשו עליה, אבל בסוף הם הודו. האם אפשר להגיד על בן אדם שהוא לא שומר מצוות, במיוחד מחללת שבת, שהוא בן אדם טוב? יש פשע יותר גדול מהמשפט הזה? בן אדם נחמד לכל העולם. נחמד, חבר מן, נדיב, אוהב לעזור, יש לו לב זהב, באמת. כולם מודים שהוא בן אדם סחבק וטוב לב. אבל הוא טוב לכל העולם ויורק על השם כל יום. ומתכחש אליו ומורד בו אדם כזה אם האדם הוא נחמד לכל השכונה ורק על אבא שלו יורק וזורק עליו אבנים ומגדף אותו ליד כולם בפומבי אבל הוא נחמד לכל השכונה ואדם שהוא גועל נפש לכל השכונה וגם לאבא שלו מי יותר גרוע שני חילונים. אחד נחמד לכל השכונה, רץ לעזור לכולם, עוזר לשכנים, לשכנות, הכול. מנקה את המדרגות, המעלית, מחליף מנורות, צובע, הכול. אבל אבא שלו מגיע מהעבודה, זורק עליו דברים, לך מפה, מקלל אותו, מגדף אותו. אבא שלו, נתתי לך כסף, קניתי לך אוטו. לך מפה, אני לא מכיר בך בכלל. ואחד שהוא גועל לכולם. מי יותר גרוע? הראשון הרבה יותר גרוע לכולם אתה נחמד ועל אבא שלך אתה כופר בו ויורק עליו אני פעם נתתי משל שני ילדים בשכונה אחים יש אחד גר לידם שכן והם לא יודעים שזה אבא הביולוגי שלהם הוא עבר לגור לידם לראות את הבנים שלו האמא לא אומרת להם מי האבא אז הוא מסכן, הוא הלך לגור בבניין כדי לראות איך הילדים שלו גדלים. הוא לא יכול להגיד להם. בקיצור, הם לא יודע מה, הילדים האלה, האבא הזה לא מצחן בעיניהם. מתלבש שונה, מדבר קצת שונה, צחקו קצת על הפרצוף שלו, אז כל יום הם מבזים אותו. זורקים עליו אבנים, ביצים, דופקים לו בדלת ומתחבים. איך אומרים? מתעללים בו. יום אחד, אחד מהם גילה שזה אבא שלו הביולוגי, שאני עוד לא יודע. ועכשיו למוחרת, עוד פעם שניהם הולכים, זורקים ביצים על הדלת, קללים אותו, בועטים בדלת, עושים לו סריטות על המכונית. עכשיו, עד אתמול, שניהם היו שווים. שני אנשים גואליים שמתנגלים לשכן. עכשיו אחד מהם הבין שהשכן זה לא שכן, זה אבא שלך. והוא ממשיך כרגיל. מי מבין השניים הוא הרבה הרבה יותר רעשה? זה שיודע שזה אבא שלו ומתכחש אליו, אף על פי שהוא נחמד לכל השאר השכנים, או זה שאין לו מושג? אז איך אפשר להגיד על חילוני שהוא בן אדם טוב? איך אפשר? זה הרב ואביגדור מילר שואל את השאלה הזאת. מי יכול להוציא על השפתיים שלו כזה משפט? זה מרת באשם. ברגע שאתה אומר על אחד כמו בנט, או לפיד, או ליברמן, או כל מיני כאלה אנשים, אתה אומר להם, הוא בן אדם טוב. הוא לא דתי, אבל הוא בן אדם טוב. אתה מכריז מלחמה על הקדוש ברוך הוא. כי דוד המלך כבר אמר לנו, מסניך השם מסנע. מי ששונא אותך, אני שונא אותו. לא יכול להיות שאני אוהב את מי ששונא את אבא שלי. ונלחם בו ומורד בו. לא יכול להיות. אם אני רץ לחבק אותו, זה מעיד שאני בעצמי שונא את אבא שלי. אם מישהו רק יצייץ נגד אבא שלי, אני מתלהט כמו פנחס עקנאי. מוכן למות בשבילו. למה? כי אני אוהב את אבא. פשוט. אז ברגע שאתה בא למחלל שבת, ואתה אומר לו, אתה צדיק, אין כמוך, הלוואי שהרבה דתיים יהיו כמוך. אף על פי שבהתנהגות הכללית שלו יש מקום לשווח. תראו באורחות צדיקים, פרק 24, חנופה. מי שעושה כזה דבר לא מקבל פני שכינה. כתוב, עוזבי תורה יעללו רשע. יש פסוק. עם פסוקים אפשר לבקח. עוזבי תורה יעללו רשע. בן אדם שמעלל את הרשעה אפשר לשים עליו חותמת. זה בן אדם שעזב את התורה. תורה היא כלום בשבילו. כי אם הוא היה באמת מכבד את התורה ואת הקב". בחיים לא יכול היה לשבח את מי שעושה הפוך מהשם. כל דבר נגד השם. מלבד אלה שהם מסכנים, גדלו כגויים בסיביר, באמריקה, לא יודע, בקיבוצים, שאלה באמת תינוקות שנשבו, לא שמעו, לא ראו, לא כלום, בסדר. אלה חומרים, צריכים ללמד עליהם זכות, מסכנים. למרות שלפי שיטת רשי, גם האנשים האלה הם לא תינוקות שנשבו. אפילו גדלו בלי תורה, גדלו כגויים, הכל. מספיק שהם יודעים שלעולם הזה יש בורא, והם שמרו שיש כזה דבר תורה לעם ישראל רק שמרו שהיהודים טוענים שהם קיבלו תורה מבורא עולם ורק שמרו שיש יום אחד בשבוע מיוחד שנקרא שבת זהו ברגע שהם יודעים יש השם יש תורה ויש שבת, פשוט כי הם לא יודעים אף הלכה, הם לא יודעים כלום ולא היו בישיבה ושום דבר. רק יודעים, יש השם, יש תורה ויש יום מיוחד שזה שבת, והרבה אלפים של אנשים חיים לפי הדברים האלה, כבר הם לא תינוקות שנשבו. כי היה עליהם חובה לבוא ולברר. כמו מיליון אחרים שבאו לברר וחזרו בתשובה. יש הרבה בעלי תשובה, לפני שהם חזרו בתשובה הם לא ידעו כלום. בחיים שלהם לא פתחו ספר. שמעו דרשה בדיסק או ראו איזה בן דוד שחזר והתחיל לדבר איתם והם גם כן חזרו באו לברר וחזרו והשניים לא באו לברר והרי יש לנו כלל בתלמוד שיגגעת תלמוד עולה זדון מי שעושה שגגות, עושה עבירות בשוגג, אבל זה נובע מזה שהוא לא בא ללמוד תורה, אמרו לו בוא ללמוד, יש דף, יש דף יומי, יש שיעור הלכות, יש דרשן, יש מוסר, הוא לא רוצה לבוא. עזבו אותי אני, יש כדורגל, עזבו אותי עכשיו. אז כיוון ששנים הוא לא בא ללמוד, אז הוא עושה עבירות בשוגג, הוא לא יודע שאסור לחבש בשבת. אז כל פעם חבש, הוא אפילו לא ידע, הוא לא מדליק יש בשבת. הוא מסורתי, הוא לא נוסע באוטו, לא מדליק טלוויזיה ולא מדליק אש, אבל מה כן? תופר, כותב, משחק, שולח טקסטים בטלפון, כי הוא לא ידע שזה אסור. יום אחד הוא מגיע לשמיים, אומרים לו כל העבירות שלך הם במזיד. למה? אני לא ידעתי שזה אסור, הרי השם חוקר כלאות והלב. מה, אתה לא יודע שאני לא ידעתי שאסור לכבס קטם על העניבה? שנזל לי איזה קצת שמן על העניבה, הרטבתי את המגבת וניקיתי אותו לפני שהיא תייבש, שלא יהיה קטם. אני לא ידעתי בחיים שלי שזה עבירה. מה, אם אני הייתי יודע שזה חילוד שבת, אני הייתי מחלל? אני שומר שבת, אני לא נוסע באוטו, לא מדליק חשמל, אני לא מאשן בשבת, אז למה אתם מאשמים אותי על מזיד? עשרים שנה אתה שומר שבת ולא ידעת שאסור לחבש בשבת? מה זה? בגלל שאתה מטומטם? לא. אתה חכם מאוד בהרבה דברים אחרים. בעבודה שלך אתה הסל זמן הכי גדול שיש. בבית חולים אתה דוקטור הכי טוב שיש. בחיים אתה מבין בכל דבר. למה אתה לא מבין בזה? כי לא באת ללמוד. מי שלא בא ללמוד, ככה כתוב, והגית במיומם ולילה. ‫מי שלא בא ללמוד, ‫כל העבירות שלו נהפכות למזיד. ‫אם למד, למד, השקיעה, ‫כל דקה פנויה, ועדיין יש... ‫הרי התורה רחבה מן הימי. ‫אי אפשר לעשות ‫עד המידת כל התורה. בסדר. ‫אז למד, למד, למד, ‫ופה עשה בשוגג, ‫פה זה, פה הסתפק, ‫פה לא ידע, פה בטעות. ‫זה ברור. זה רק כשאנחנו מבינים ‫זה בשוגג והוא יעשה תשובה ‫והיא מחל לו יחסית בקלות. אבל מי שעושה עבירות בשוגג, בגלל שהוא לא בא ללמוד, הכל מזיד. והמזיד זה הבדל גדול מאוד. תסתכלו, כי לפי גודל העונש יודעים מה גודל האבון. אם העונש שמחלל שבת הרבה יותר גרוע מהעונש של רוצח, מה זה אומר לכם? מה זה אומר לכם? אם הקב' החליט לתת לאדם שיחלל שבת עונש סקילה וקראת, לרוצח אין קראת. ‫סעיף, זה גם מעונש מוות, ‫אבל הרבה יותר קל. ‫זה שנייה ונגמר, נגמר. ‫לא מרגיש כלום. ‫ועוד נותנים לו לשתות יין. ‫מה זה סברי מרענן ‫שאנחנו אומרים בקידוש? ‫לפני שהיו מכריזים ‫את הפסק דין של הבן אדם ‫אחרי שסנדרים חקרו ודרשו, ‫שמעו את העדויות עליו, ‫אז עכשיו אומרים, ‫סברי מרענן, מה סוברים החכמים? ‫הם היו עונים לא עלינו למוות. ואז היו מכינים מראש כוס יין עם כל השמרים, 50 אחוז על כול, במכה היה שותה את זה, כבר היה בעולם אחר, הוא בכלל לא יודע מה קורה, לוקחים אותו והורגים אותו בשנייה בסעיף, זהו. אבל חילון שלו זה הרבה יותר גרוע, קודם כל יש בושה גדולה, מלבישים אותו באיזה בגד, ולוקחים אותו תהלוכה, והילדים שלו ואשתו עומדים ובוכים וצועקים, וצריכות והתעלפויות, אבא וזה ופה ובושה נוראית וכל החכמים והסבא הצדיק שלו מטמאן או ממרוקו עומד שם ובוכה והילדים שלו צורכים ונורא והיום עד שזה גורם ולוקחים אותו לגבעה להר והם אחר כך זורקים אותו משם מעיפים עליו סלע ענק מואחים אותו ואם הוא לא מת עדיין זורקים לו אבנים על הראש, אתם יודעים מה זה? ‫אז פעם שאל אותי איזה חילוני, ‫מה, עשו כזה דבר? ‫אמרתי לו, כנראה שהם מעולם ‫לא עשו כזה דבר. ‫הגמרה בעצמה אומרת, ‫בדין קטלני הוציאו להורג ‫פעם ב-70 שנה. ‫עשו הכול כדי למצוא ‫איזו סתירה בעדים, ‫כדי לשלוח אותו לך הביתה ‫שהשם כבר יטפל בך. ‫אנחנו לא רוצים להוציא להורג. ‫אז הוא שואל אותי, אז הוא שואל, ‫מה לבזבז כל כך הרבה בגמרה? ‫ברמב״ם, שולחן ערוך, ‫כל הדרשנים, חלל שבת, חלל שבת, ‫אם בפועל אתה בעצמך מודה ‫שכמעט אף פעם לא הוציאו בן אדם ‫חלל שבת בשכילה להורג. ‫שאלה חכמה או שאלה טיפשית? ‫אין שאלה יותר טיפשית מזאת, ‫לא תמצא. ‫אז אני אמרתי לו, חכם שכמוך, ‫במרכאות כפולות, אמרתי לו, איך אתה יכול להסתכל על עצמך במראה, ביודעין שזה מה שבורא עולם אמר שצריכים לעשות לך? יעשו או לא זה לא רלוונטי בכלל. עצם זה שבורא עולם אמר שלאדם כמוך מגיע שיפוצצו לו את הראש עם אבנים, לא ישאירו מנו זכר, ושכתוב עליו שנחרטה הנפש שלו לעד ולעולמי עולמים, ונחרטה הנפש האם מהמאה. עצם זה שעליך יש 12 פעמים בתורה מה שמגיע לך עצם זה שראית צלופחת חילל שבת הראשון בהיסטוריה השם אמר למושה תוציא אותו להורג והוא התכוון לשם שמיים לא בשביל הסיגריה שלו או לנסוע באוטו לים הוא רצה לשמש דוגמה תראו מה הסוף של מחללי שבת הנה אני מקריב את עצמי והשם אמר לו, אף על פי כן, שהוא התכוון לטוב, תוציא אותו להורג למה נראו ויראו, שידעו כולם מה זה מחלל שבת. אז עצם זה שכתוב עליך כזה דבר, לא יעשו לך, בסדר, לא יעשו לך. אבל עצם אתה קורא על זה שככה השם אמר שמגיע לאדם כמוך נחמד, חבר'ה מה, נותן צדקה, בא לבית כנסת, עם אוטו, אבל בא. עצם זה שהשם אמר כזה, הוא אמר, איך זה נותן לך מנוחה? אתה צריך להשתגע רק מהידיעה הזאת. הוא הסכים, הוא אומר, אתה צודק, זה באמת מזעזע. אז עצם זה שאתה רואה, ודרך אגב, מה שלא עושים פה, זה לא אומר שאתה נפטר את המאונש, בעולם הבא מיישמים את כל הסקילות. אי אפשר להימלט מכלום, כאילו כל האומר הקב'S ברוך הוא, ותרן, יבטרו מאב. אין כזה דבר. אין אצל הקשבר חול לבטר על שום עבירה הכי, אפילו על מים אחרונים דנים אותך. שואלים, מה, בן אדם מחלל שבת, עכשיו הוא אוכל בשולחן שבת, הוא לא מברך מלכתחילה, לא עמוצי, לא סנטילה, לא מברך עמוצי, לא מברך בריקת המזון, כל הסעודה מדבר דברי ליצנות, משחק בטלפון בשבת, אוכל דברים לא קשרים. בסוף ישאלו אותו למה לא עשית מים אחרונים הזה, זה בדיחה? ‫זה לא בדיחה. ‫אם שאלו אותו על ברכת המזון ‫ועל המוצי ועל האוכל הלא קשר ‫ועל הדברי ליצנות ‫ושלא היה דברי תורה בסעודה, ‫וגם על מים אחרונים הוא יקבל עונש. ‫פעם אחד שאל, ‫מה עכשיו יגידו לבן גוריון ‫שנתן ליצחק רבין ‫פקודה לראות על אלטלנה? ‫בא לכאן ספינאי נשק, ‫היו שם 16 יהודים, ‫מביאים נשק ללחם בבריטים, ‫בערבים פה ששותים לנו את הדם. ‫אבל היה פוליטיקות, עצל, ‫לכי, הגנה, פוליטיקות כמו היום. ‫אחד מתהפך על השני, ‫אחד מכשיל את השני. ‫ברגעים הכי קריטיים של האומה ‫שנלחמים על המולדת, ‫כל אחד רוצה לגנוב את היוקרה. ‫במקום לשתף פעולה, ‫הוא רוצה לקבור את האור. ‫כולנו לאותה מטרה. ‫שואל רבין את בן גוריון מה לעשות, ‫אומר, תראה עליהם. רבין כותב בספרות, אתם יכולים לקרוא, אני בעצמי בטיפשותי הרבה הפעם הייתי מבזבז את הזמן שלי על ספרי תפלות האלה, כשהייתי נער. רבין כותב, כשהייתי שגריר ישראל בוושינגטון, שאלו אותי שם, אמריקאים, האם יש בך חרטה על זה שאתה בטורם גנרל יהודי ירית על אלטלנה על אוניה והרקת 16 יהודים? עניתי. אין בי שום חרתה הזקן נתן פקודה ואני כמפקד בשטח ביצעתי את הפקודה מה היה סופו שיבוא אחד באותו דבר מידה כנגד מידה עירה בו ובשום פנים ואופן לא מביע שום חרתה שמו אותו בצינוב וסגרו אותו ולא רואה אור יום ולעולם אומר לא רק שאני לא מתחרד הייתי צריך להרוג גם את פרס זה נבלה וזה טריפה. אומרים לו, תראה, אם אתה תביע חרטה, יום אחד עוד יכננו אותך אולי. פה אין לך סיכוי, אתה שבעים שנה תהיה בקבל, אתה מות בקבל. עד היום, שלושים שנה, לא מביע שום חרטה. ככה זה מידה כנגד מידה אם רבין היה מביא החרדה גם איגאל אמיר היה מביא החרדה עכשיו שהוא לא הביא החרדה שרק שישה עשר מסכנים שנלחמו עבור המולדת זה לא מזיז לו הקדוש ברוך הוא מקשה את ליבו של איגאל אמיר שלא יביא החרדה לא שנותנים לו לצאת אם הוא היה מביא החרדה כן פה תרצח מחבלים אחרי אלף שנה לא ייתנו לך לצאת תרצח יהודי אחרי שנתיים אתה בחוץ הכל פה הפוך הרי הנה עכשיו ירו במחבל הזה על הרצפה שהוא ניסה לקום לוקחים אותם לחקירה מדינה כזאת של חכמי חלם פה אבל מה הנקודה ‫הנקודה שאני מראה פה, רבותיי, ‫שאחד שאל, מה אתה שואל? ‫כתוב בשמיים, ‫שאלה ראשונה בשמיים, ‫האם קבעת איתים לתורה? ‫שאלה שנייה, ‫האם נסעת ונתת באמונה? ‫שאלה שלישית, ‫האם ציפית לישועה? ‫זה שואלים את כולם. ‫אחר כך יורדים לדקויות. ‫למה לא למדת? למה לא השקעת? ‫למה לא נתת הצדקה? ‫כל אחד לפי התיקון שלו. ‫אבל השלוש שאלות האלה ‫זה נוגע לכל גבר ולכל אישה יהודים. ‫בא השרם שם, איפה שלא יהיו? ‫האם למדת כל יום תורה? ‫גם אישה צריכה לדעת. ‫הלכות, זה, מה, ‫היא לא תדע חומש, ‫לא תדע הלכות, לא תדע מידע. ‫היא צריכה לדעת. שאלה שנייה, האם היית איש ישר? כסף זה כסף, הלוואה משלם בזמן, לא לוקח ריבית מיהודים, לא גוזל או מרמה, לא מוכר סחורה גנובה, לא עושה כל מיני שתיקים. האם היית ישר או כל כולך עונאות וכזב? בעיה רצינית של הרבה מהאנשים פה. והשאלה השלישית, האם ציפית לישועה? יש אנשים מתפללים שלא יבוא המשיח. מה הם יעשו עם כל הבניינים שלהם באמריקה? ‫אז אתה יכול לוותר על הכול ‫ולבוא לגור פה ‫איזו דירה קטנטנה בבני ברק? ‫זה יכול לקחת כמה שנים ‫עד שיבנו את בית המקדש. ‫מה, הוא יעזוב את האחוזה שלו ‫באמפטונס או בגרטנק ‫או בבברלייז, ‫בית של 70 מיליון דולר, ‫יגור כאן באיזו דירה קטנה ‫בבני ברק או בחולון? מה? ‫אז מה הוא יעשה? ‫הוא ישלח מיליון דולר תרומה. ‫ככה הרי הם פותרים ‫את כל הבעיות בחיים. ‫תרומה. ‫לא מקבלים את האלה שלו מהישיבה, ‫תרומה. רוצים לזרוק אותו? תרומה. בתרומה, בעל המאה הוא בעל הדעה. אמרתי לכם. בקיצור, רבותיי, ובזה סיימנו. שואלים, אז מה אתה נותן, מה שייך לשאול את בן גוריון אם הוא קבע איתים לתורה? שאל אותו, למה רצחת? שאל אותו, למה, דברים אחרים. מה אתה שואל אותו אם הוא לא לומד תורה? מה, הוא חרדי? הוא קומוניסט. דרך אגב, הלוואי, הלוואי שהרבה דתיים היו כמו בן גוריון בדת. ‫אומנם הוא לא שמר מצוות, ‫אבל בהשקפה יש רעיון ‫של 40 דקות איתו. ‫תקשיבו לרעיון. ‫הוא הרבה יותר דתי מבנט ‫והרבה יותר דתי מכל הדתילונים ‫הערורים שיושבים פה בכנסת, ‫אחד יותר רשם מהשני. ‫הוא היה הרבה יותר דתי מהם ‫ואוהב ה' גם. ‫שואל אותו המנחה, ‫האם אתה חושב שעצם הגעתנו ‫לארץ פה היא מקורח עליון ‫או שזה בזכותנו? תראו את השמאלנים של פעם איזה שאלות הם שאלו. אומר לו בן גוריון ודאי שזה בכוח עליון. בלי בורא עולם שום דבר לא יכול להיות. הוא הביא אותנו פה והוא שומר עלינו ובלעדיו לא היה שום דבר. אחר כך הוא שאל אותו על ערבים, אמר אין איתם שום פשרות, אין להם תפקיד פה. הארץ שייכת לנו, בורא עולם נתן לנו. שהוא עמד באום. איזה ספר הוא החזיק ביד? תנח. זאת אומרת, זה שהוא לא אכל קשר וחילל שבה, הכל אמת. אבל כשדיברת איתו על הדעת, חד וחלק. מאמין בבורא עולם, מאמין שהיה תורה ממנו, והרבה דברים אחרים. תראו את זה ברעיונו, אל תאמינו לי. והוא נחשב לרשע ענק. גדול, רשע גדול. אז מה יהיה אם אלה בנט וכל אלה אלא פי מיליארד יותר גרו ממנו? עם הכיפונת הקטנה שלהם על הראש. דיאולוגיה של לא יודע מה יש להם. של הרשאים, של יבנים, זה בושל היבנים. אני אומר, על מה חוגגים חנוכה? כולם כמעט נהיו יבנים פה היום. ‫כולם מכורים לספורט ולבגדים ‫ולשעונים ולבגדים ולנעליים ומכוניות, ‫והכול זה תרבות יוון. ‫אפילו דתיים. מה, זה לא תרבות יוון? ‫כל הספורט הזאת, כל השטויות האלה, ‫שחקן הזה, הוא נפצע, זה יישחק, ‫זה לא יישחק, נבחרת ישראל. ‫מה זה השטויות האלה? ‫צבא, כוכבי עוצם ידיים. ‫מה, זה לא תרבות יוון? ‫חיל האוויר הכי טוב בעולם. ‫זה לא תרבות יוון? פוליטיקאים נוחלים, אחד יותר נוחל מהשני, זה לא תרבות יוון. האפקות, אגרוף, ג'ודו, קראטה, זה לא תרבות יוון. מה זה ספורט? ספרטה. כולם פה יוונים, אבל מה אתה חוגג חנוכה? אני ראיתי את הדבר מזעזע השבוע. יש קבוצת כדורסל מקאבי תל אביב. על שם מי הם נקראים? על שם יהודה המקבי, על המקבים. מה זה מקבי? מי כמוך בעלים השם. מהם חף, ב' יהוד. מקבי. למה קראו להם המקבים? מה זה המקבי? זה רשת אבות. הם חרטו על דגלם את הפסוק. מי כמוך בעלים השם. אז עכשיו מי לכל הקבוצת כדורסל אחד שם לא יהודי כמעט? כולם אמריקאים גויים. אבל כזה דבר עוד לא ראיתי. אני הבנתי שיש להם מאמן יווני, והשבוע הם היו באיזה משחק, ומדליקים נרות, שמעון מזרחי הגאון הזה, מדליק נרות, מברך, ולמי הוא נותן להדליק את נרות חנוכה? ליווני. אמרתי, מאלה ראיתי הרבה מטומטמים בחיים, אבל כזה מטומטם עוד לא ראיתי, וזה עוד עורך דין. ‫למי הוא נותן? ‫אחר כך הביא איזה אמריקאי גוי, ‫גם כן שבע מטר גובה, גם מדליק. ‫אני שואל, תגידו לי, ‫אתם חשבתם פעם ‫על מה חילונים מדליקים חנוכיה? ‫יש בדיחה יותר עצובה מזאת? ‫מה זה החנוכה הזאת? ‫ניצחון המעט החרדים נגד הרשאים ‫המתייבנים, שניהו כמו גויים. ניצחון החרדים על החילונים, זה חנוכה. במילים פשוטות. היו כולם מתייבנים, כולם ניהוגויים, כולם הלכו להצטדיונים, עזבו את הישיבות, חרטו על הקרן של הבאמה שלהם, אין לנו חלק באלוהי ישראל, ונשארו כמה מאות צדיקים שהיו מוכנים למות עבור השם, והשם עשה להם נס. והם גירשו את היבנים והמתייבנים והכל והחיו את התורה ואת בית המקדש. זה חנוכה! אז מי מבליק פה נרות? המתייבנים הכי גדולים בהיסטוריה. מה אתה מברך ברכות? הכל ברכות לווטלאט, היבני הכי גדול שיש. המתייבנים של פעם ילדים ליד בנט, או לפיד או כל שאר הליצנים האלה. זה נורא והיום מה שקורה פה. אתם מבינים מה מדובר פה? זה כמו אחד שבהזכרה של אבא שלו יעשה דיסקו ויביא רקדניות חשופות לרקוד לו על הקבר. יגידו לו מה אתה משוגע זה בן אדם משוגע זה תכניס אותו לבית משוגעים זה אפילו לא פושע זה משוגע תכניס אותו לברבנן למה? בהזכרה של אבא שלו בשלושים הוא הביא רקדניות מרוסיה שירקדו שם בבית קברות מסביב לקבר זה משוגע זה אף אחד לא יגיד עליו שהוא רשע יגידו עזוב הוא לא נורמלי זה לא יכול להיות שום שפוי זה רשעים לא עושים כאלה דברים זה נפסק להלכה שזה צריך להניח אני מבטיח לך דבר אחד אם חילוני לא ידליק חנוכיה ובשמיים ישאלו אותו למה לא הדלק את החנוכיה ויגיד איך אני אדליק? מה אני צבוע? הרי אני אף שלא מתייבנים אני מבטיח לך שהוא יקבל על זה שכר לא עונש זה אני מבטיח לך הבנת? זה גם דעתי לגבי אישה שמדליקה נרות שבת שנים והיא ממשיכה לחלל שבת מאלה בתור מתחילה אז זה טוב, נותנים לה מוטיבציה, תתחיל עם נרות שבת ולאט לאט תעלי ותתחזקי. אבל היא כבר שלוש שנים מדליקה, מברכת, להדליק נר של שבת ונכנסת לאוטו ונוסעת ומדליקה ומעשנת. ‫אז אני אומר, בהתחלה זה טוב, ‫חודש, חודשיים, שלוש. ‫שלוש שנים את מדליקה נרוז ‫וממשיכה לחיות שבת, ‫יש צביעות יותר גדולה מזאת? ‫את מכריזה שאת מקבלת על עצמך ‫את גדולתה של השבת ‫ורומסת אותה בשיטה כל שבת? ‫יש יותר צביעות מזאת? ‫אני דעתי, ‫אתם לא חייבים לקבל את דעתי. ‫דעתי האישית שהתקבל לזה הונש. ודאי, לי זה ברור ופשוט, אני גם מוכן לשים על זה כסף. כי הקב' הוא לא סובל נוחלים ושקרנים, דובר שקרים, לא עיכול לנגד עיניי. מה אתה במצעיר לי, שאתה מקבל את קדושת השבת ושלוש שנים רומס אותה דקה אחרי? מה אתה עושה לי קידוש יום שישי, ביודעים שאתה עוד שנייה נכנס לאוטו ונוסע לחבר'ה? או לדיסקוטק? לא יודע. אני ודאי לא פוסק, אז מה שאני אומר זה רק בגדר לשמוע. אם אתם רוצים לקיים, קודם כל תקבלו אישור מחכן, תגידו שככה אני אמרתי, ונראה מה הוא אומר. אם החכם יגיד כמוני, שמע לו, אם לא, אז תשכח מה אמרתי. אני רק אומר דברים כדי לגרות את השכל להבין כמה מצבנו ענוש. לא בא ללמד הלכות פה. הנקודה רק שאנשים לא חושבים. לא חושבים. מדליק, מביא את האמריקאי הגוי הזה שידליק, מביא את היווני, שהם אפילו לא יודעים מה הם עושים. הוא לא מבין מה זה. תשאל אותו את האורך דין הזה. תגיד, מה עשית עכשיו? אתה יודע? אין לו מושג. הוא עשה לעולם להקשיב למימים, שעשה ניסים לאבותינו בימים האלה. הוא לא מבין מה הוא אומר. וזה עוד אורך דין. זה לא איזה המארץ, כן? שהוא יודע קצת, למד קצת בחיים משהו. בקיצור, אבותיי, אנחנו סיימנו להיום. שאלה? נו, בכבוד. אתה יודע, השאלה זו עוד חצי שעה ועוד חצי שעה. בכבוד, נו. ‫בנושא של תמונות של נשבע, ‫אז ראיתי את הרמב״ם. ‫הרמב״ם דבר על זה שבאמת... ‫הוא דיבר על... ‫-על הקראים, על הקראים. ‫ומזה כולם לומדים, ‫הוא כתב שם גם שהאבנים שלהם ‫גידלו אותם על טעותם של אביהם, ‫אז אין שום בעיה ממש. ‫הרמב״ם אומר את זה ‫בצורה מאוד מפורשת. יש רמבמים אחרים שמשם לא משמע ככה. זה נכון, לגבי הקראים ככה הוא אומר. היום אין אנשים כמו קראים. אתה יודע מה זה קראים? הם נולדו כבר לדת אחרת. הם לא מאמינים בתורה שבעל פה. הם רק מאמינים מה שכתוב בחומה. מפרשים את זה מילולית. רוב גדול שלהם הם לא יהודים בכלל היום. ‫הרפורמים פי אלף ‫יותר גרועים מהקראים. ‫אתה יודע למה? ‫אני אגיד לך למה. ‫הקראים הם פשוט שוטים. ‫מה פירוש שוטים? ‫אם אפשר היה לקיים מצווה אחת ‫מהתורה, ללא תורה שבעל פה. ‫יש תריאג מצוות, ‫אין הוראה אחת בתורה ‫שבכתב איך לשמור אותן. אין. ‫אתה לא יודע איפה חותכים ‫בברית מילה, ‫אתה לא יודע מה זה מלאכה בשבת, ‫אתה לא יודע מה זה ‫לא תבשל גדי בחלי ואימו, ‫אתה לא יודע כלום. ‫הדרך היחידה לשמור מצוות ‫זה אך ורק בתורה שבעל פה. ‫כל היהדות זו תורה שבעל פה. ‫אפילו לא אחוז מנה ‫זו תורה שבכתב. ‫אם עכשיו היית מבטל חלי ‫לתורה שבכתב, ‫היינו עוד יודעים מה צריכים לעשות ‫וממשיכים להנחיל את זה. ‫אבל אם אתה תבטל ‫את התורה שבעל פה דור אחד, ‫לא יישאר יהודי אחד בעולם. כל היהדות, תזכור, זה הכל תורה שבעל פה, וזה כבר כתוב מפורש בתורה, אלה התורות והחוקים והמשפטים אשר שמתי ביד משה בער סיני. וגם כמה פעמים כתוב בתורה, עשה כאשר הראתי לך בער. זאת אומרת, שהקב' הוא אומר למשה לעשות דברים שלא כתובים בתורה, שזה מפורש, הוא נראה לו כמו סרט. איך לעשות, אתה מנורא ועוד כמה דברים. זאת אומרת, הוא אומר לו, תעשה כמו שהראתי לך. אז למה זה לא כתוב בתורה? מה, הכל כתוב בתורה? אפילו לא אחוז לא כתוב בתורה. הרוב זה בעל פה, זה עבר מדור לדור, מאב לבן, איך יודעים? אתה יודע מה זה להכין תפילים? אתה יודע איזו עבודה זאת? שנה רק את הבתים, עבודת יד ושין ככה, וגרד מסביב, ובתים, ושלא יהיו חורים. מה זה עבודה? עכשיו, פרט אחד עשית לא קשורה, פסלת את התפילים. פסלת אותה. שנה עבודה, הכינו וזה. רק נפסלו התפילין. הדבק עלה יותר מידי, כל מיני בעיות. אז עכשיו אני שואל אותך, תראה לי בתורה שבכתב איפה כתוב כל ההלכות איך מכינים בתים של תפילין. הרי פרט אחד לא עשית נכון מתוך אלף, התפילין פסולות בדיעבד אפילו. פסול, זאת ברכות לבטלה. איפה זה כתוב בתורה שבכתב? איך היינו אמורים לדעת איך להכין בתי תפילין? הרי יש שם אלף הוראות. אם אני אראה לך את הרשימת הידורים שיש בתפילין שאני מביא, אני מביא תפילין הכי טובות בעולם, אי אפשר להגיע לרמה יותר גבוהה מזאת. עם כל ההידורים שקיימים, זה גם יקר, היחסית לחנות זה עדיין הרבה יותר זול. אם תראה את הרשימה של ההידורים, אף אחד כמעט לא מבין מה הם בכלל. לצאת לכל השיטות ו... מה שהוא מביא? זה רק ההידורים. עכשיו תסתכל על כל ההלכות בתפילין והפרשיות ואיך כותבים ומה ומי צריך להיות הסופר ומה קורה עם חלילה, אות נגע באות, מתי מותר לתקן, מתי אסור, אתה יודע כמה שנים צריך ללמוד את כל ההלכות האלה. יש אנשים עשרים שנה מתעסקים בזה ועדיין מגלים דברים חדשים. אני נתקל בזה. אני בא, יושב אנשים, דיינים, אנשים שמתעסקים בזה שנים, אומרים, וואו, איך לא ראיתי את הקף החיים הזה, וואו, איך לא ראיתי את זה, זה, בוא. יש בזה אין סוף. אז איפה כל זה? מה? זה לא כתוב בתור שבכתב. ‫אז הקראים הם סתם שוטים, ליצנים. ‫באו, התעלמו מכל העיקר, ‫והתעסקו רק בתורה שבכתב, ‫ואי אפשר לשמור אף מצווה. ‫והם דרך אגב, הם גם נוחלים, ‫כי למה הם באמת... ‫הרי כתוב, מה הם עושים? ‫הם תולים את התלית על הקיר. ‫כי כתוב, הוא ראיתם אותו, נכון? ‫אז הם תולים את זה על הקיר, ‫אבל מי גילה להם איך עושים תלית? איך הם יודעים איך כושרים תחרותים? עם מה עושים תחרותים? זה הכל תורה שבעל פה. אז הם בוחרים מה שכן נוח להם. חלק מהם מניחים תפילין. מאיפה הם יודעים מה זה תפילין? הרי בתורה שבכתב לא כתוב מה זה תפילין. אין את המילה תפילין. כתוב, היה לאות על ידיך, זהו. לא כתוב איזה אות. שים שעון. שים שעון. שים פרצוף של בנט ככה על הזה. והיה לאות על ידיך עם הקיפלה שלו. עם השקל על הראש. מי אמר לך איזה אות? כל אחד ימציא לעצמו אות. הוא מלתמת בשר אורלתכם. אף אחד לא ידע מה זה אורלה. בלי טועה שבעל פה, אף אחד לא ידע איפה למול. כל אחד היה מציע מקום אחר. אז הקראים הם סתם טועים ואין להם מושג. אבל הרפורמים הם הפושעים הכי גדולים באנושות. הם רשעים, ערורים, רעים, שקרנים, נוחלים, שונאי השם. הם חרטו על דגלם לשנות לגמרי תורת השם. הם רוצים לחתן גברים עם גברים, זה הקראים לא עושים. הם רואים מה שכתוב בתורה שבכתב, הם לא עושים. הם עושים הכל ביודעין שזה כתוב בתורה שבכתב והם מורדים דווקא לשנות את התורה. לחתן יהודים עם גויים ולחתן גבר עם גבר ועוד מעט הם גם מחתנים אנשים עם כלבים כבר. באמריקה הם כבר מחתנים אנשים עם בהמות. כן, והם עושים בר מצווה לכלב ושמים לו תפילין על הראש, שהם רשעים מרכב. הם לוקחים תפילין של 2,000 דולר, שמים לכלב כזה פודל על הראש, ואתה צריך לראות את המטומטמים האלה מסביבו, מה זאת? את אלה רוצה גדעון שר וחבריו להכניס פה לכותל. את הנבלות האלה, הבנת? מה? זה יפה, זה שמעת ממני. זה דבר שאני עד היום לא הבנתי. הרי מה זה, הם הרי שונאים כל דבר שבקדושה. אתה רואה מה הם עושים, באים נשים, הנשים האלה שמו תפילין. כל הסיבה שהם שמו תפילין זה להצבן את החרדים. הם לא מאמינים בכותל. תשאל אותם, הם לא מאמינים שהיה בית מקדש. הם לא מאמינים ביציאת מצרים, ורובם גם לא מאמינים שיש בורא לעולם. כל מה שהם עושים זה אך ורק לרמוס את התורה ולהילחם בחרדים וברבנים האורתודוקסים. ‫זה דבר שלא נתפס, ‫אבל דבר אחד לא מובן. ‫הם עכשיו קוראים בתורה, נכון? ‫אולי זו רבנית עם חצאי תמיני ‫ותלתלים והגילבף. ‫וידבר השם על משה למור. ‫במחלק יש, אתה רואה אותם. ‫ועכשיו, שמע טוב, ‫הרבנית שם זה קוריאנית גויה, קוריאן התגויה, לא התגיירה, שום דבר. כל הלהקה, מביאים להקה, אחד מנגן צ'לו, השני מנגן בקינור, אחד יש לו טופים, חצוצרות, הם בבניינים במנתן, כל בניין 50, 100 מיליון דולר. מה זה קבלת שבת? הופעה של ג'אז, כמו שאתה בא לפר, במנתן. ככה אחד עם החצוצרות. ‫והרבנית הקוריאנית, ‫עם איזה טישו על הראש, ‫תוקעת את זה ככה על הראש, ‫והיא השפיח ציבור. ‫הלאה ניסיים, הלאה פורקה. ‫אני אומר לך, זה ליצנים כאלה, ‫רשעים לא מצאת. ‫אלה הרבה יותר גרועים מכולם. ‫הרבה יותר גרועים מכילונים, ‫מרוצחים, מנאצים, מקראים, ‫ממה שאתה רק רוצה. ‫אין תרגעו עמם. הם הפושעים הכי גדולים בכדור הארץ, ותראה איך הממשלה הערורה הזאת נלחמת לתת להם בתוך הכותל חלקה. והקטע הגדול, ביבי, הוא לא בדיוק איזה חרדי, אבל שנים הוא דחה אותם בקש, וכל הזמן צעקו עליו, אתה הורס את היחסים עם יהדות ארצות הברית. אני אומר לך, על כל אלף רפורמים, אולי חמישה מהם יהודים לפי ההלכה. הם כבר 200 שנה מתחתנים עם גויים רצוף, כל דור ודור. מי מביניהם בכלל יהודי? כמעט שם כולם גויים. אז מה? זה יהדות ארצות הברית? אלה ייצנים אלה, מה? תשים ביוטיוב, תראה נשים מתחתנות עם כלבים. אומר, Would you marry her to be your wife? How? How? ככה הם... אני לא מספר לך סיפורים. יש את הסרטונים האלה ביוטיוב. היא מתחתנת עם כלב. זה הרמה של יהדות ארצות הברית. כמובן, לא החרדים והחסידים. זה כבר עולם אחר. זה כמו פה. אני מדבר על אלה שנקראים רפורמים. הרווזים האלה הקושיים. אז זה כביכול מה שאומר הרמב״ם רק בקיצוניות. תראה, מי שנולד במקום שהוא אפילו לא יודע שהוא יהודי, הוא לא יודע, ככה חינכו אותו, הוא לא שמע בחיים שלו על תורה, על כלום, מה שההורים שלו, כמו נוצרים למשל, היום נוצרי שנולד, לומדים אותו על יושקה וכל הדברים, על קריס מאוס, מה הוא מבין מה החיים שלו? אחד כזה יכול להיות שזה לא ייתן לו עונש אפילו. גם הרפורמי, אמרתי לך, הם כולם גועים. זה לא מעניין אותנו מה יהיה איתם, הם כולם גועים, כמעט כולם גועים. זה לא משנה מה... גם אם הרפורמי רוצה לחזור בתשובה, צריך לעשות לו גיור. אי אפשר לסמוך עליו. אין כאן כמעט חילוני אחד שלא יודע שיש השם ושיש תורה ושיש שבת ויש רבנים ויש חרדים ויש מיליון בעלי תשובה וכל חילוני שנכנס ביוטיוב יש רבנים בצד כל דבר שאתה מכניס בחיפוש היום מוציא לך דרשנים הרב זמיר כהן והרב פנגר והרב ההוא והרב הזה אין כמעט חילוני שלא בא יום יום במגע עם הדת אני דעתי אין כאן אפילו אלף תינוקות שנשבו בכל הארץ. זה דעתי. לא, לא, לא. נכון, הרמב״ם מדבר שהאבות עקרו את התורה שבעל פה, ואז כבר הם הנחילו לזה, והם לא שמעו בחיים שלהם, אלה שנולדו, זה לא היה כמו היום, יוטיוב וסרטונים וסושיאל מידיה ודיסקים בכל מקום. לא ידעו, הם חיים באיזה כפר, הם בחיים שלהם לא פגשו חרדי. אתה יודע, יש סיפור שהיה בזמן הגאון מבילנה, המלך אמר לגאון מבילנה אני רוצה לערוך עימות בין רב אורתודוקסי לרב קראי עכשיו לגאון מבילנה אמרתי לכם הוא לא מבזבז דקה אז הוא שלח את התלמיד שלו אמר לך אתה כבר תסתדר איתם הגיע התלמיד שלו אז עכשיו המלך אמר אני מבקש להוריד את הנעליים בכניסה לחדר שלי אז הקראי הוריד את הנעליים וגם הרב האשכנזי החרדי הוריד את הנעליים אבל לקח את הנעליים שהוא הוריד איתו בידיים ונכנס לחדר של המלך מחזיק את הנעליים שלו ביד אז הקראי אומר לו מה אתה לא מתבייש להיכנס פה עם הנעליים ביד לחדר של המלך? מה אתה פוחד שהגנבו לך את הנעליים המסריחות האלה שלך? הוא אומר לו לפני שהתחיל האימות אז הוא ניצל את זה, אומר למלך, אדוני המלך, עוד מלכותו, תראה את החרדים האלה, איזה מעצבנים הם. הוא מחזיק את הנעליים שלו כאילו שהמלך רוצה לגנוב לו את הנעליים האלה, Made in China. אז המלך מופתע, כאילו רואה רב חשוב וזה, מחזיק את הנעליים, אומר לו, מכילה, אני באמת מופתע. מה אתה מחזיק פה את הנעליים? אתה פוחד שבאמת אנחנו נגנוב לך את הנעליים?" הוא אמר, חס ושלום, אדוני המלך, בכך אני מעולם לא חשדתי ולא אכשוד, ולא באף אחד מאנושיך. אני חושד בו, בגנב הזה, שהוא יגנוב לי את הנעליים. אז הוא אומר לו, אני חסר לי נעליים, אני אגנוב את הנעליים למסריחות שלו? מה, הוא רציני? אז הוא אמר למלך, שמע, אדוני המלך, אני אספר לך סיפור, אתה תבין למה אני כל כך רגיש לנושא. ‫לפני 3,300 שנה ‫היה אדם בשם משה רבנו, בן עמרם. ‫הוא הלך עם הכבשים ככה וזה, ‫היה רועצון. ‫פתאום בורא עולם התגלה אליו. ‫אמר לו, ‫שאל נעליך מעל רגליך, ‫כי המקום על שאלה אתה עומד עליו, ‫קדוש הוא. ‫נכון, אתה קראת את זה אצלך בכנסייה. ‫הוא אומר, כן, כולם יודעים את זה. ‫זה הברנינג בוש. ‫הוא אומר, יפה. ‫הוא אומר, ומה אתה חושב קרה? ‫אחרי שמשה הייתה לו ההתגלות, הוא הסתובב חזרה, בא לקחת את הנעליים, והרב הזה של הקראים בא וגנב לו את הנעליים. בגלל זה אני פוחד, מעשה אבות, סימן לבנים. אז הוא התחיל לצרוח, הוא שקרן! לא היה אז קראים לפני 3,300 שנה! ‫אז הוא אמר לו, ‫אתה שמעת, אדוני המלך? ‫הם רק התחילו לפני אלף שנה. ‫אז זה היה 800 שנה. ‫לפני 200 שנה זה היה. ‫הוא אמר לו, ‫הם רק התחילו לפני 800 שנה, ‫הוא בא להטיף לנו על דברים ‫שקיבלנו בהר סינה לפני 3,100 שנה, ‫והוא בעצמו מודה שהם רק התחילו ‫מעל 2,000 שנה אחרינו. ‫אז המלך אמר לו, ‫נתן לך נוקאוט. ‫נגמר העימות. ‫הבנתם? זה תלוית של הגאון. תאר לך אם הגאון היה הולך, מה היה נהיה שם. אבל זה הקראים, אתה מבין מה העניין? סתם, יום אחד החליטו, לא רוצים תורה של בעל פה. למה? החיים קלים. דרך אגב, הרבה פעמים באים אליי חילונים, אומרים לי, אני בתורה שבכתב מאוד מאמין ומכבד. מה שמפריע לי זה התורה של בעל פה, אתם הרבנים, הוספתם, שיפצתם, החמרתם. אז אני אומר לו, אתה שקרן אם היית איש אמת, הייתי מתווכח איתך אבל אתה שקרן, נגמר הוויכוח למה? למה אני שקרן? אם אתה לא מאמין שאני אוהב את התורה ואני מנשק אותה ואני מכבד אותה? מה? אין לי בעיה, אני יודע שהתורה מבורא עולם אז אני אומר לו, איך אני יודע שאתה שקרן? פשוט מאוד, אתה אומר שאתה מכבד ומאמין בתורה שבכתב רק את התורה שבעל פה אתה לא מאמין, נכון? אז למה אתה מדליק אש בשבת? הרי זה פסוק מפורש בתורה. לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ומה כתוב ליד זה? שמי שידליק, מות יומת, ונחרטה הנפש ההיא מהמאס. אתה רואה, יש לה שקרן. אם באמת היית שומר את כל מה שכתוב בתורה שבכתב, הייתי מחזיק ממך איש אמת. טועה, אבל איש אמת. בוא, אני אחשדר עליך מה היא האמת של התורה שבעל פה. שבע לך גם ימים ולילות. אבל עצם השטבה אומר לי, אני תורה שבכתב, אני שומר, אני מאמין, ואני מראה לך בשנייה עשרים, שלושים דברים שאתה לא שומר, סימן שאתה שקרן. אז למה לי לבזבז על שקרן כמוך את הזמן? אתה לא מחפש אמת. הבנתם? פעם אחת שאל אותי, תגיד, זה שבן אדם מחלל שבת, למה אי אפשר לאכול אצלו בבית? מה, אין חילונים שמקפידים על קשר? מה, כל החילונים אוכלים תרף? ודאי שלא. לפחות חצי מהם אוכלים קשר. באים לחנות, קונים בשר קשר, קונים דגים קשרים, קונים גבינות קשרות. כן, לא אומר שלא. אשה, אמת, אמת. אבל אי אפשר לסמוך על אף חילוני שיאכיל אותך קשר. אתה יודע למה? אני אגיד לך למה. אם על הנשמה שלו לא מזיז לו, וזה לא מפריע לו, שכתוב עליו בתורה שהוא ייקרת לעד ולעולמי עולמים, שהוא רואה פסוק בתורה מה היה הסוף שלו בתור מחלל שבת והתורה קוראת לו גוי מחלל שבת הרי הוא כגוי זה כתוב שבע פעמים בשולחן ארוך וכל כך הרבה הוא שומע שצועקים על זה ומדברים על זה וזה לא מזיז לו חוזר כרגיל לחלל שבת משמע על הנשמה של עצמו לא אכפת לו בכלל אתה מאמין שאכפת לו על הנשמה שלך? על עצמו לא אכפת לו. שיקרטו אותו לעד ולעולמי עולמים. אז מה גורם לך לחשוב שעליך יהיה אכפת לו? שהוא ימסור עליך נפש וישלם פי שלוש על בשר קשר כדי להכיל אותך בשר מעודר. על עצמו לא אכפת לו. אז אדם כזה שמנסה כל יום להתאבד, הוא יכול להיות רופא? ‫אדם שכל יום מנסה להרוק את עצמו ‫ונכשל, אתה רוצה שהוא ינתח אותך? ‫הוא יש לו ערך לחיים אחד כזה? ‫אתה יודע, רצו לעשות חוק פה בארץ ‫שהרופאים יוכלו לסיים חיים. ‫זאת אומרת, מי שחולה סופני וסובל, ‫שהרופאים יוכלו לנתק אותו ‫מהמכשירים בלי לבקש רשות, ‫ואם יתפסו אותם, יש להם חסינות. ‫הם לא יחשבו כרוצחים. ‫עמד ראש הרופאים חילוני-אתאיסט גמור. ‫ונלחם בהם וביטל את זה. ‫לא חרדי, מלך חרדי ודאי, ‫זה קדושת החיים. ‫חילוני גמור עמד ונלחם. ‫אתה יודע מה הייתה הטענה שלו? ‫טענה אמיתית. ‫אמר, תפקיד רופאים זה להציל חיים. ‫אם אנחנו נהיה גם מצילי חיים ‫וגם מסיימי חיים, ‫אף אחד לא יהיה לו יותר שום אמון בנו. אם ישמעו שאנחנו גם הורגים וגם מצילים באותו יום, במשך זמן מסוים, נאבד את כל הקרדיט שלנו בעיני הציבור. ואז אנשים יבואו לרופאים, יעדיפו להסתכן וימותו בבית. ואיך ששמעו דבריו, פתלו את הרעיון הטיפשי הזה. אתה הבנת? כל אדם והתפקיד שלו, מה, אתה בא להציל חיים, בסוף אתה הולך לורק חולים? אתה מבין? זה הנקודה, רבותיי. טוב, יש עוד הרבה מה לדבר, אבל יש לי עוד שבועיים פה. בואו נשאיר קצת ללילות הבאים. אז תודה רבה למארגנים של הערב הנחמד הזה. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן. רבי חנניה ונקשיה אומר הצעה. קדוש ברוך הוא לזכות את ישראל. לפיכם ירבא להם תורם ומצוות שלם.