לילה במרילנד ארה''ב - בראשית- תחילת מחזור חדש
The speaker delivers a sprawling, impassioned monologue in Hebrew that weaves together personal anecdotes, biblical exegesis, and polemical commentary on contemporary Israeli society. The rant attacks extremist attitudes toward Haredim and Muslims, questions the value of secular lifestyles, and critiques the superficiality of modern habits. It delves deeply into the concept of the yetzer hara (evil inclination) versus divine will, interpreting phrases like “כל ימי חייך” (all my days) as references to messianic times. The speaker reflects on charity, wealth, and moral responsibility, recounting stories about COVID‑19 travelers, charitable donations, and the hypocrisy of those who claim piety without true knowledge of Torah. Biblical passages are invoked to argue that true wisdom requires humility, fear, and shame, and that redemption will eliminate evil, disease, and conflict. The monologue ends with a call for repentance, sincere study, and a hopeful vision of a world free from sin, where the messianic era restores harmony.
Chapters
ערב טוב לכולם, העונג והכבוד שלי הלילה להיות כאן במרימן, פה עוקבים מרימן, בבית נסת היפה והנחמד הזה ואנחנו התחלנו כידוע לכם מחזור חדש של התורה התחלנו את פרשת בראשית אתמול, והרבה לא יודעים, אבל פרשת בראשית לבד זה 1400 שנה. רק הפרשה הראשונה. רק לצורך העניין, ספר ועקרא, כל ספר ועקרא זה חודש. כל הפרשות של ספר ועקרא זו תקופה של חודש. תורת כהנים, כל החוקים של הכהנים והקורבנות, כל זה היה תקופה של חודש בהיסטוריה של העולם. ספר דברים, שלושים ושישה ימים. אלה הדברים אשר דיבר ראשיה. אלה, גמל פרי השלושים ושש. עשר פרשות מדברים עד וזאת המרחה. עשר פרשות, שלושים ושישה יום. הבא... ספר בראשית 2,200 שנה ופרשת בראשית לבד מבריאת העולם ועד נוח 1,400 שנה זה כבר מראה לך שהתורה זו לא ספר היסטוריה, כי ספר היסטוריה מחלקת ההיסטוריה לפרקים בצורה שלה, לא מדבר על פרק אחד על אלף ארבע מאות שנה, ואז עשרה פרקים מדברים על חודש. זה לא הגיוני, נכון? אז אתה רואה שהתחליט של התורה זה לא ילמד אותנו היסטוריה, למרות שבין אווי, כדרך אגב, גם אנחנו למדנו הרבה היסטוריה מהתורה, כל מה שהיה, איך המשראל נהיה, מה מעמד הר סיני, יציאת מצרים שהיה קודם, כניסה לארץ וכו'. באמת אנחנו רואים כבר בפתיחת התורה, בראשית ברא אלוקים, בראשית בריאת הזמן. ברגע שהמשפחו ברא חומר, איך שניה חומר התחיל ספירת הזמן, 1, 2, 3. כל העולם, כל הגלקסיות, כל המיליארדים של המיליארדים, גלקסיות וביליונים וטריליונים של כוכבים, השם הציב אותם במקומה, כולם התחילו להסתובב ולזוז, עד היום הם זזים במערכת קבועה. כל זה התחיל במילה בראשית, בראשית, in the beginning, בהתחלה. ההתחלה זה תחילה של זמן. זמן קיים רק במקום שיש חומר. והראיה, אדם הולך לחולם חנון, החלום זה תשע שניות. בתוך חלום של תשע שניות יש לו שישה חודשים של מעורעות. איך נכנס שישה חודשים בתשע שניות? סך הכל ישנת חמש דקות. איך בחלום הקצר הזה, שישה חודשים של שיחות ונסיעות ודה ווה וכל מיני דיאלוגים עם אנשים, איך זה נכנס? בשתי דקות או בדקה. הסיבה היא, הנשמה יצאה מהגוף, ילתה לעולם העליון, בעולם הזה הגוף משורבן לחוקי הטבע. שעה זה 60 דקות, דקה זה 60 שניות, שנה זה 365 היום וכן הלאה. אבל בעולמות העליוניים, הזמן כמו פה, הוא לא קיים במציאות, אלא רק בסימולציה. אני אסביר. מה פירוש סימולציה? זה נקרא סימולידור, סימולטור. למשל, בחיל האוויר בארץ מלמדים טייסים נחנדוס 1016 הם נכנסים לחדר החדר הזה יש לו כל מיני מנופים עולה, יורד, עולה מרגישים שם כל מיני לחצים רעש כל מיני דברים רצים זה נראה כאילו אתה טס אתה נוגע בגס התמונות עצור זה דבר מדהים איך בנו כזה דבר אתה ממש מרגיש שאתה טס אתה טס מעל תל אביב אתה רואה את הבניינים אתה רואה כאילו מכוניות הכל אמיתיים אתה לטס מעל המדבר, אתה רואה עוד מטוסים באים, יורים עליך טילים, אתם צריכים להתחמד. זה ממש קל בכל דבר. עד כדי כך שאני בעצמי התחיל להבין, שהטייסים היו יוצאים מהסימולטור אחרי 20-25 דקות, לא יכולים ללכת. היו נשארים ככה על הכיסא, אחד מהם, אני זוכר אותו, איזה בחור גבוה, ארץ, היה אומר, תביא לי איזה סיגריה להירגע. למה? 20 דקות הוא ישב בתוך החדר. כשאנחנו יושבים מבחוץ, אין כלום, יושבים, שותים קפה, מדברים, רק רואים את הקופסה הגדולה הזאת, עולה, זעזע, מנופים, ככה, עושים כל מיני דברים. והוא רואה כל מיני קולות ורעשים ומרגיש ג'י, והוא יוצא מזיע, והקסטר עושה לו פסים על הפנים. זה מדמה כוח ג'י. אתם יודעים כוח ג'י? אתם מצלמים את היד, היד לא עולה. היד היא פי תשע יותר כפדה, כי הוא שמו חמש קולות על הידיים. ואתה מרגיש לחץ בחזה, ולחץ בבטן, אתה מקיא גם יש כאלה מקיאים גם, יש להם שקית מקיאים בזמן הטיסה אחרי שהוא יוצא, שקט ותממה לא היה בשמיים, לא היה ג'י, לא היה כלום הכל סימולציה, אבל מאה אחוז אמיתי אנחנו לא עומדים לטוס מתי הוא עולה לטיסה? אחרי שהוא כבר היה הרבה הרבה שעות בסימולטור הזה, אז הוא עולה עם הוא טייס הוא יושב מאחורה ואחרי שהוא לבד, אז הוא מתחיל לטוס לבד. ככה הם דומים. בעולם הבא, הרבה אנשים שואלים, איך יש כנדל וגאנום? הרי הגוף מת, הורדנו אותו הרגע לקבל, כי שינו אותו באפה. גאנום זה לא באדמה. גאנום בקבלה, בגמרה, מתואר כמקום כמו האושיטס. תנורים, אש, אנשים צורחים, אש בכל מיני צבעים, מהלכים אכזריים, אנשים מקבלים שם המקות על כל העבירות שעשו, צורחים ואין שם רחמים. ושימעם הנורי גאלום, אחד, שתיים, שלוש, עד המטור השביעי, שהוא התחתית הארץ, שהוא הנמוך מכולם, שהוא הגרוע מכולם. איפה כל זה? הגוף ירד, להפר והנשמה על כל השמיים, כמו שכתוב. פה בספר בראשית כתוב היצרה שמלוקים את האדם אפר מן האדמה ואיפך באפר נשמעת חיים ואהיה אדם לנפש חיה ובספר כהלת כתוב הנשמת משום לבעליה כי הוא נתנה והגוף יושב לאפר כי ממנו לוקח וגם כתוב על רחל ממנו ותצא נפש רחל ואתה מות רחל רואים שמאבץ את ציית הנשמה איך שהנשמה יצאה הגוף נפל כמו גוש אבן, אין לו כלום, דומה. אז רואים את זה. עכשיו השאלה, איפה זה בדיוק האש הזאת? וגם איפה זה הגן עדן? מה זה גן עדן? תואר מרת, יושבים צדיקים ועטבותיהם לראשיהם ונהנים מזיו השכינה. מה זה זיו השכינה? אנחנו לעולם לא נבין, בעולם הזה לא יכולים להבין. אבל דבר אחד אנחנו כולם מבינים. שאם יש כזה דבר, זיו השתינה, זיו זה כדבר שאדם מוצץ, נהדם, עד טיפה אחרונה, שזה דבר שאי אפשר לדמיין אותו בסכל, מבחינת עונג רוחני, שהנשמה היא מתחברת עם בורא עולם שבמנו היא באה, והוא נותן לה עונג רוחני במדריגה הכי גבוהה שאפשר לדמיין, לנצח נצחים, אף פעם לא מפסיק. זה לא כמו עונק בעולם הזה. אדם למשל בעולם הזה עכשיו אוכל אוכל הכי טעים שיש בעולם. איזה ענה יש לו, מוצצת העצמות, האצבעות, איך הוא נהנה. עשרים דקות נהנה, שעתה טוב, מבסוט, התפוצץ. מי פה מעלו רק סובל. אין יותר אדם. עכשיו תביאו את אותו סטייק, עוד פעם, שני קילו סטייק. לא, לא, לא, מספיק, מחר, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, עכשיו יש לך עוד ארבע כאלה, לא, לא, אני פוצץ, שעון דבר. אחד הלך עם חבר שלו לאיזה מסעדה, הוא היה, הוא אוכל, אוכל, ואוכל. אז הוא אומר לו, לא תאכלו, אבל לא, אני פוצצתי, זה, הוא לא יכול לאכול יותר. אומר לו, תעשה כמוני, תכניס אצבע לגרון, תלך לשם אותי, תכניס אצבע עמוק לגרון, תקין, ואז אתה ילך עוד סיבוב, נזמין לך עוד ממה, אומר לו, תם בן, אם הייתי יכול להזמין, להכניס אצבע לגרון, הייתי איתן ולפפון חמוץ הזה כבר מכניס, כמוני שהמקום גם לאצבע, האוכל הגיע לא לדף, בקיצור, באיזשהו נקודה הנהל של האוכל נהפכת לסבל. אישה, אנם אוהב באישה, חולה מלאה, מה, חיכה לחודשים, התייחד איתה עכשיו. עכשיו הוא איתה יום, יומיים, שבוע, מעלה. באיזשהו שלב אתה עדיין, בסדר, מחר, מלאוחר, מי לנשום? לא, לא, מה פתאום, אתה פה עוד חודשיים עכשיו, אתה לא זז מפה. באיזשהו נקודה זה גם נהפך לסבל. גם לו, גם לך. קנית השעון הכי יפה בעולם, אתה מסתובב שבוע כמו טבס, ככה, עושה לכולם. אחרי שבוע, גם התרגלת לזה. קנית הפרארי, התרגלת גם לפרארי. כל יום יורדת הענה. כל ההנאות בעולם הזה הן זמניות, וגם שקריות, רק אתה לא יודע שזה שקרית. אבל הזמנים כולם מבינים, שההנאות האלה הולכות מן העולם. אבל ההנאות בעולם העליון זה לא הנאות חומריות שהן זמניות. זה הנאות רוחניות, ולרוחני אף פעם אין סוף. התחלה וסוף יש רק בחומר. בדבר רוחני לעולם אין התחלה וסוף. מי בראת הקדוש ברוך הוא? זה שאלה של תפירה. הוא תמיד היה. הוא אומר לך אני הייתי בפני העולם ואני אחרי העולם. ואני מושלם ולא צריך כלום ולא צריך גם אותך. אז למה בראת אותי? לצמנו של הטוב. מקור הטוב, רצונו להטיב. בראתי מברעים כדי להטיב להם. אבל מה? עשיתי להם מערכת חוגיים בעולם הזה עם יצר רע, גוף ונשמה, מלחמה יומיומית נגד התאוות והעבירות. נתתי להם תורה מלשון הורה, ספר הוראות איך לחיות. נתתי להם את כל הכלים איך להיות צדיקים. ואם הם יהיו צדיקים, הם ייכנסו למקום הזה שמובטח לצניגים, שנקרא עולם הבא, וחווי עונג שאין סוף. ואם הם יהיו רשעים, הם ייכנסו למקום נורא והיום שנקרא כף הקלה, שכתוב, ואת נפש הרשעה יקלענה בכף הקלה. נפש זה לא הגוף. כולם מבינים, בכברים מה כתוב? תף, נאון, צדיק, בית, הי. מה זה החמש עותיות האלו על הכחרים? תהא נפש, נכון, תהא נפש, תהא נשמתו צבורה בצבור החיים. תהא נשמתו צבורה, מה זה צבור החיים? זה מקום של חיי נצח. שהנשמה הזאת הלך לשם, מגיעה שם ומתחילה, זה מה שאנחנו מאחלים לו לאותו מפתע. אז כתוב, נפש הרשאי קלענה בקף הקלה. שזה לנו מקום נורא ועיינו. ומה בא אחרי קף הקלה? כניסה לגיהינום. ושם זה מכבסה. פרייקלים לנשמה, מנקים את הנשמה מכל הקטמים שנוצרו מהעבירות. הנשמה זה אנרגיה אלוגית זקה. היא אף פעם לא תמות, אין לה מגבלות של ראייה, של שנייה, כל המגבלות שלה היא רק בגלל שהיא בתוך הגוף, היא בתוך המוח, והאדם יכול לראות רק קדימה, אבל הנשמה רואה לכל ארבע הכיוונים. מה פירוש? שאדם למשל מת מאבד קליני, הגשמה יוצאת מהגוף לכמה דקות. ואז הוא מתאר לך את כל העיר, את כל האזור, את כל חדר בבית חולים, הכל הוא יודע. אבל אתה בקומה ראשונה, איך אתה יודע מה הולך בקומה שבית בבית חולים? הוא אומר, אני עפתי פה, הנשמה שלי נכנסה דרך הכירות, עפה פה, ראיתי הכל, כל מה שקורה על הגג, בחלונות מבחוץ של הבניין, הכל הוא מתאר. אבל הנשמה הייתה, הגוף היה בקומה ראשונה. אתה יודע מה היה קומה שביעית? אומר, בקומה שביעית נפטר אדם בשם כך וכך בחדר 712 רופא עם שיער לבן ומשקפיים עגולות ואחות בלונדינית גיסו עכשיו את הגופה, הכניסו אותו לחדר ליד הולכים, בודקים וראו, איך גדלת את זה? אני הייתי שם, הנשמה שלי הייתה בכל הבית חולי בשניות עם רחפת, אין לה מגבלות, אין לה מגבלות של זיכרון אין לה מגבלות שיכולה להיות בשתי מקומות בו זמנית הוא יכול לתאר את המתחולים ואת המקום של התאונה באיי-ווי באותו זמן. אין לו נשארה מרוואוצי, כמו הקדוש ברוך הוא קטן. עכשיו שהגוף מכניס אותה בתוך הגוף, היא משתוקקת לתורה, לחסד, ליושר, למידות טובות, למעשים טובים. והגוף? הכל הפוך. סיגריות, סמים, סטייקים, בחורות, שקר, תאוות, לישון, עצלות, לא ללמוד תורה, עזוב אותי, תן לי כדורגל לספור ולשחות. בקיצור, הגוף רוצה להיות באמא והנשמה רוצה להיות כמו שהיא אמורה להיות. וזה המלחמה של החיים. זה באמת עיקר ניסיון, כי מנסה אשר אתכם יראות את תשמור מצוותיינו מה גורם לאדם לא לשמור מצוות? התאוות הבאמיות תאוות ממות למה אדם רוצה הרבה כסף? הוא עובד כמו חמור עובד, עובד, משקר, גונב רב, נקות, עצבים, משפטים למה כל זה? כי הוא רוצה שיהיה לו הרבה כסף למה הוא רוצה שיהיה לו הרבה כסף? כי כסף ממנש את התאוות הוא יכול לקנות מכונים של 300 אלף דולר בצ'ק וילה של חמישה מיליון דולר בצ'ק, עוד מכונית ועוד בית ועוד ויקיישן וגדים יפים, שעונים ופסמים ואוכל טוב לכל המסעדות טובות, בקיצור, רוצה ליהנות מהרגע. אף המשפחה שלו יודע שכל זה יעבור כערף עין, כל העולם הזה. כולם יודעים, הם נגמרים ברגע. חזן אומר, אם העולם הזה כערף עין, איך עין? מה זה ערף עין? נצמוץ ונגמר. אחרי שאתה יוצא מן העולם ואתה מסתכל אחורה החיים נראים לך כמצמוץ ואז אתה אומר לעצמך וואו כל כך הרגתי את עצמי בשביל חמש דקות ענה פה ועשר דקות שם ושעה פה על זה הפסדתי את חיי הנצח על לנסוע בשבת לכתורגל או לים או להשים איזה סיגריה מטומטמת או לראות איזה סרט על זה חילתי שנה ונפסדתי את הנצח שלי אדם לא סולח לעצמו לנצח הוא הורג את עצמו עכשיו רוצים גם להתנקות בגנום, איזה כאבי מוות, פלסומים. בקיצור, רבותיי, כל זה נובע מזה שהאדם הוא בור רם הארץ. הוא לא לומד תורה, הוא לא מבין מה האמת, מה שקר, מה כדאי, מה לא. הוא משקיע על בוטאות. משקיע. אתם יודעים כמו מה זה? אני אגיד לכם כמו מה. יש איזה בחור אחד שלי, זכיתי לקרף אותו, והוא נכנס לעבוד במניון. זה נקרא דייט ריידי. תהי תראי, עכשיו הוא נכנס מובן שבוע במשרד אצל אחד שאני מכיר, בעל משרד בקווינס, הוא אומר לי, אתה לא מאמין, אני כל יום עושה כמה אלפים. רק התחלתי, כבר עשיתי זה עשרת אלפים דולר רבע. המשרד לוקח שישים אחוז, אני לוקח ארבעים אחוז, לא זוכר בדיוק את האחוזים. אמרתי לו, וואו, בקצב הזה תוך שנה תהיה שיר גדול אם אתה מרוויח כמה אלפים כל יום. היה בערך לפעול שמונה עשרה שנה המעשה הזה, משהו כזה. אחרי שבוע, מתקשר אליי, אומר לי, אתה לא תאמין. איזה מטומטם אני, אני אומר לו מה? אומר, זה לא היה הלמד, זה היה דמו. זה רק מקלט. לא נתנו לי באמת גבישת הסטאק מרקט. אני חשבתי שאני קונה ומוכן. זה רק מערכת בתוך המשרד. היא לא באמת שולחת התקודות לבורסה, אבל היא מדמה, אם המנייה עולה או יורדת, אז אתה עכשיו רואה, אוקי, רווחתי 3,000 דולר על המנייה הזאת, על פעם הזה, ואני כבר חשבתי, עשיתי זה 10,000 דולר בכמה ימים. זה החיים של החילונים. על כל דמיונות. יהיה לי, וייבנה, אני יהיה מבנה, ואני אפיח, ואני אתקדם, ואני אקבל כידור, ואני אשחקן, אני אהיה דוגמני, ואני אהיה מפורסם, וישתחבו לי, ויבקשו מלי חתימות, ואני אהיה זמר הכי טוב, ואני אהיה ככה, ואני אהיה הכי יפה בעולם, בסוף שמגיעים לדין של מעלה, אדם לא יודע אפילו לקבור את עצמו מאבו שם. כי שם כל האמת מכה בלך ברגע. פתאום אתה רואה את כל השקדים שלך, וכל כמה אנשים פגעת בהם, כמה אנשים הרסת אותם, איך אף פעם לא לקחת אחריות, וכל זה אנחנו נלמד מהפרשה שקראנו עצמות. תכף נראה איך זה מתקשר לפרשת בראשית. כבר בהתחלה, בראשית, ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, הקרשבחו בארץ העולם הפריד בין המים, עשה שמיים, מה זה שמיים? שם, מים. יש מים בארץ, יש מים מעל השמיים. טוב, אחרי זה, אחרי שהקרשבחו בארץ את כל העולם, את כל החיות, דגים והכל, מגיעים אנחנו ליום רביעי עכשיו. יום רביעי כתוב, שהקרשבחו בארץ הנאורות הגדולים, דין והשמש והערך, אז באמת, אנחנו יודעים שהשמש היא הרבה יותר גדולה מהירח, השמש היא מהירה, אבל הירח הוא רק מחזיר אור. שמש מהירה על הירח, והירח הוא כמו מרה, מחזיר לנו את האור. וגם כולם יודעים שאם תבדוק את הגודל של השמש, הוא פי אלף מכדור הארץ, וגם הרבה יותר גדול מהירח. אז איך התורה גורמת להם שני המהירות הגדולים? אז באמת, אפשר להגיד, לעינינו הם נראים אותו דבר. אז אנחנו מסתכלים עליהם ביחס לשם הכוכבים, זה שניים גדולים, זה מה שאנחנו רואים מקרוב, עכשיו אנחנו רחוקים. כרגע זה נראה לי גדול, אבל יש איזה סוד. באמת שהקבלון הוא ברא את שניהם, הוא ברא אותם אותו דבר. שניהם אותו גודל ושניהם מהירות. בא הירח, מה שמה המלאך שממונה על הירח, בא ואומר בן כבוד הקבלון, ריבונו של עולם, אי אפשר שני מלאכים בקיפה אחת, או שאני שולט, או השמש שולטת, אם שלנו שניים. זה לא עובד שיש שני בוסים באותו מקום, בכלל הוא אומר ככה שמתוותר. אמר הקדוש ברוך הוא לגוונה, נכון? כמובן שכבר התלונן, אני ממעט אותך. מקטין אותך, ואין לך יותר כוח לתת אור. עכשיו אנחנו לומדים מהמדרש הזה דבר נפלא. קודם כל, הקב' הוא כדי לפייס את הלבנה נתן לה אצבע השמיים, את הכוכבים. וגם הבטיח לו שלעתיד לבוא אחרי שיתוקן העולם, אחרי ביית משיח, הלבנה תחזור לגודל המקורי שהיא הייתה בו. ויש לנו שאלה, אנחנו אומרים בברכת הלבנה כל חודש, כשאנחנו עומדים ומסתכלים על הירח ועושים ברכת הלבנה, כאילו שלבנה. מה אנחנו אומרים? בברכה ססים מוסמכים לעשות רצון קונה שהשמש והירח הם ססים לשרת את מה שה' אמר להם לעשות המאורות יוצר אור, מורך חושך וכו' אז השאלה היא שאתה נותן עונש לילד ואתה אחרי זה אומר לו בוא תעשה בשבילי משהו הוא עושה את זה בשמחה או שהוא עושה את זה בעצבים אם עכשיו בקח את הילד שלך את האופניים אי צעיק אין אופניים בשבילו תביאי את האופנה ההיא ותכניסו אותה לחלק. לא אבו עשרים שניות בכתחים לי בבקשה איזה סנדוויץ'. הוא מבסוט או לא? בחוסר חלשת, נכון? כי הוא עצמני עליך. נתן לו עונש. אז איך הירח שמחה לעשות את רצון ה' אחרי שהוא נתן לה כזה עונש? מה לעשות? פה אנחנו לומדים יסוד חשוב מאוד לחיים. מה היסוד? יש לך ילד, תנתן לו עונש, זה לפעמים מאוד הכרחי. כתוב, יד ימין מקרבת, יד שמאל דוחה. חוסך שבטו, שונא בנו. איש שכל הזמן רק מלעדפת, וזה, ואף פעם אין עונש, ואף פעם לא צועק עליו בכלום, הילד הזה ייצא עצלן, סוציומט, פרזית, כפוי טובה, עצלן, לא עושה שום דבר. לא מועיל בכלום, וגם הרסת לו את החיים. החייב להכניס אותו לדיסציפלנט, למערכת, שהוא ידע, יש שכר, יש עונש, כדאי להיות טוב, תשפרו אותו כשהוא יוצא טוב הרבה, תן לו הרבה מחמאות, תן לו חשק להיות עוד יותר טוב, אבל במידה שהוא פוג'יה ועושה דברים לא בסדר, אתה חייב מיד תקיפה איתו, אם לא הלך עליך. איל שספו כבר אין בן קומן, ומקמנים אותו בחורות ודברים, ולא קם בבוקר, וזה 90% בילדים פה באמריקה הם ככה. אתם מגעים ואתם לא מרימים אחרי המקלחת, זרוק על הרצפה, בגדים, הדברים שלהם, תחתונים, חולצות, הם מחכים שהרוזרת תעבור מחר להרים, או לא נעלו להתכופך להרים את זה ולשים בסד של הכביסה. שום דבר, החיים לא החליפו סדים, החיים לא עשו כביס, כלום הם לא יודעים. יום אחד הם יוצאים מהקממה, ואז הבומבה של החיים מתקבלים, נכנסים לדיכאון, וגם ההורים על אלוהים עמנו אותם לנצח, יולדים ושושבים הם צריכים לעבוד בעצמם, הם התרגלו לחיים של נסיכים, וגמרת להם על החיים. אז החיים היה תקיפה איתם, אין ברירה, מגיל קטן. הרבה אהבה, הרבה מחרות, דוגמה אישית, אבל יש פה מערכת חוקים פה. אתה לא יכול להיות עכשיו באמן. אתה בן אדם, אתה צריך לעבוד, יש מורה לעולם, ויש אמת. ואתה צריך לעבוד על עצמך, וככה התורה אומרת. אבל גם שצריך לתת עונש למישהו, אם זה בן שלך, או פועל שלך, או מישהו שהוא תחתיך בעבודה, תלמד מה הקדוש ברחו שתי יסודות. תן את העונש. עונש צריך לקבל, אין מה לעשות. אל תיתן לו לאבד תקווה לעולם. זאת אומרת, קודם כל תפייס אותו באיזה משהו. תראה, אני אתפטר אותך מהתפקיד הזה, אבל תדאג שמה, אני אתן לך עוזר, הוא יעזור לך בזה. זאת אומרת, הנה, אני עדיין איתך. אני לא סוגל לך לגמרי תדאג. ואם תחזור בך ותהיה צדיק, תעשה תשובה, אני אחזיר אותך למה שהיית פעם. תן לו תקווה. אם גמרת עליו, הוא פורק עוד לגמרי. צריכה לנתק אותו, לסרוק אותו מהבית. זה חומבה. זאת אינסלימנות. יאופי, הוא הולך לקחיר, הוא הולך בצברים שלה, זאת אומרת. תוך חודש הוא יהפוך לך לראש המאפיה. אני אתקיף איתך, אבל תראה, אני עדיין עושה לך, הנה נתת לך מונע של קטחת האוטו, אני נותן לך כסף ללמוניות, לאוטובוסים, לאובר. קיבלת, יצאת מהכוחיות שלך, אתה צריך לחכות עכשיו, אבל אני עוזר לך, כי אני עדיין חי, איכפת לי ממך. ככה יש בכל ספר זה. כל המדרש הזה זה ללמד אותנו איך להתנהג. וגם עם האדם הראשון, למדנו דבר מאוד מעניין. ה' נתן לאדם הראשון הונש גדול שהוא אכל מהעץ, אבל איך זה היה? אנחנו רואים בפרשה, הגדוש ברוך בא לאדם הראשון אחרי שהוא אכל מהעץ ואומר לו, תגיד, היה כאן. זה השאלה הראשונה ששאלנו אותו, איפה אתה? מה, שם לא יודע איפה הוא? בחבא? שמע את השם בגן, השם שם אותו בגן העדן, לטפל בעצים, אמר לו, מהעץ הזה אל תוכל. הרי ברור שאם אדם נותנים לו בילה של 60 חדרים, ואומרים לו, כל החדרים שלך, אל החדר הזה, אל תיכנס. הדבר הראשון שהוא חושב, איך אני נכנס לחדר הזה? זה הרי ברור מה שהם לא מגיעים מה זה בני אדם. זה היה ברור שתיכנס, מי יוכל מהעץ הזה. אמר לו, כל העצים שלך זה אל תיגע. חייב לגעת. מה אני אומר תמיד לך, שומר של חשק, כשהוא בא והתחיל איתו דין ודברים, הוא אומר לו, תגיד איפה אתה? הוא אומר לו, תגיד, מן העץ אשר אמרתי לך לא ללכו לחנת? מה אשם שואל אותו עכשיו את השאלות האלה? מה, אשם לא יודע? יש דבר שהיפלא מאשר דבר. יש משהו שאשם לא יודע. אין רואה ואוסן שומעת בכל מעשיך בספר נכתבים. הנה לא יעלו ולא ישן שומר ישראל. אין שנייה שמאלמת ממנו. הכל בהשכחה, הלכות השערה, כל דבר בעולם, כל פעולה, כל תזוזה, כל מילה שיוצאת, הכל מושגח. אם השם היה באמת שנייה ושנה נרדם, שנייה, אם הייתה מציאות כזאת, ששנייה הוא כאילו סגר עיניים ולא ראה המקרא בעולם, כל העולם היה נכרע. כל מערכת הצדק, וכל העולם הייתה מתמוטטת. כי אולי באותה שנייה אחד נכניס את מישהו לגרוף, והוא לא ראה את זה. ומפה עכשיו הוא מישהו הזה הגיב, ה' רק ראה את התגובה, הוא לא ראה את ההגרוב. אז הוא כבר לא יכול לדון דין אמת. הוא לא רואה מי התחיל. שנייה אחת משנה, ולכל פעולה יש תגובת שרשרת, זה נקרא אפקט הפרפא. הפרפא מזיז את הכנפיים שלו פה עכשיו, כמו במרילנד, בעוד חודש ישפיע על אנשים בארץ ובסין. וזה ממשיך וממשיך, ויוצרת איזה דעה מתאים. איזה דעה מתאים זה, על כל העולם, כל הבריאה. אז ודאי שמי יודע איפה הוא, אז הוא ידע גם איפה הוא לבוא אליי, הוא אומר לו, היהיה כאן. הרכב הוא שואל אותו, האם אתה נחלת מן העץ? מה הוא עושה? הוא אומר, האישה שנתת אימדי, היא עשתה לי את זה. בהשוותה, היא שכנעה אותי לאכול מהעץ. הוא בא לאבשה, לחווה, אכלת מהעץ? הנחש אישייני, הנחש הערום הזה, הערומי, הוא שכנע אותי. כשה' בא לנחש, הוא לא שואל אותו כלום. ישר קילל אותו בשלוש כללות. אתם יודעים, העומק שבתורה הוא אינסופי. אינסופי. על כל פרסוק אפשר שנה לדבר. לא נמחזיק. שנה נטו. רצוף. אנחנו יכולים לדון עליו מאלף היבטים. קודם כל, הרי ברור פה שיש יסוד גדול מאוד מסתתר פה. כשהאדם, כשהקלשמך הוא בא לאדם ולאישה, לאיש ולאישה, הוא מתחיל איתם בשאלות. הדברים שהוא כבר ידע את התשובות. כשהוא בא לך נחש, כאשר יפציץ בו, בום, עונשים, לא שואל אותו, תגיד, אתה שכנעת על חווה לאכול מהעץ? הוא לא שואל אותו איפה אתה. אמין, העץ אשר עברתי לו לאכול, אתה שכנעת באותם לאכול? הוא לא אומר לו את זה. אז למה? מי יכול להגיד לי מה הבדל? למה אצל אדם הוא שואל אותך שאלות? התשובה עם אבותיי יש יסוד חשוב בחיים. ג' בחור אומר, ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו. ושב השם אלוקיך וריחמך. היום שאתה תשוב מפשעיך ומהחטאים שלך, אחרי שאתה תעשה תשובה, תשובה מלשון לשוב, אז אני אלחם עליך. ויש לנו כלל ברזל מודה ועוזב ירוחם. תזכרו, שלוש מילים קריטיות מודה, א', מודה, ב', עוזב, ג', ירוחם. מה זה? מודה קודם כל בעבור. קבל אחריות. חטאתי, אמיתי, פשטתי, צודק. לא מסתיר את חטאיי. את חטאיי אני מזכיר היום. מי אמר את זה? מי אמר? צהרה, איך שהוציאו אותו מהכלב והביאו אותו לפרור, הוא שכח מיוסף. אמר לו, יוסף אמר לו, אתך יקדמו ואת צהרה הופים יתלו על העץ. פתאום שכפרו עליו את החלומות, מה אומר, את חטאי המזכיר היום. וזה מה שאנחנו אומרים בסליחות, בין אדם מעליך נרדם, קום קרא לאלוהיך. מה אתה עכשיו יושב? קום, תקרא. כן? מה אנחנו אומרים? אבוננו, איך כתוב שם? כתוב שם בפסוק, כי שמנו כזב מחסנו. אנחנו מסתתרים מאחורי הכזב. וזה הדבר שהכי הרבה אנשים חושבים. אלא הדבר הראשון שאשם אוהב, כשאדם מיד מודה, צודק, פעיתי, צודק, אני אשם, אני מקבל על עצמי אחריות, זה בגללי, זה בהשמטים, אפילו שהוא לא נושמי. אני אשם. זה דבר גדול מאוד, מודה. ועוזב, עוזב, אני לא אעשה את זה שוב, אני עוזב את החץ, לא אחזור את זה שוב. אז יבוא הירוחם. אין ירוחם בחינם. אבל צריכים לדעת דבר אחד. החטאים משנים את המציאות. אני אסביר. בן אדם עכשיו נוסע עם GPS, Waze, אומר, נוצל ב-XZ48. הוא עכשיו מנהנן, הוא מתעסק בטלפון, הוא דיבר בטלפון, הוא לא מרכז, מסתכל שם בדברים שאסור להסתכל. ברגע שהוא פספס את היציאה, מה קורה ב-GPS? Recalculating. נתן לו כל הדרכים העתידיות השתנות. לא רק דרך, אבל השתנתה. עכשיו הוא אומר חצי בייקסית ארבעים ותשע, נכון? אבל גם משם כבר כל הדרכים השתנו ו... זה לא אותו דבר, צריך לחזור לצד השני של היי-ווי ולצאת מכביש אחר ו... זאת אומרת, ברגע שעשית את הטעות בחיים, מפה ועלה החיים שלך לעולם לא יהיו אותו דבר. אז מה זה הדבר הזה של תשובה? הרי תשובה היא מתקנת, היא מוחקת ההונות, כן. את ההונש היא יכולה להציל אותך בעולם הבא מההונש. והלכה ה' הוא מוכן לך לעבוד וגם דברים שצריך לקבל אתה לא מקבל אבל את המציאות את הנעשה היא להשיג אני אסביר אם אדם עשה עכשיו הרבה עבירות עם הידיים שלו יום אחד ה' החליט מידה כנגד מידה הכניס אותו לתאונת דרכים קרטו לו יד אין לו יד עכשיו הוא אומר רק עם יד אחת קשה מאוד אתם יודעים מה זה איזה חיים זה רק עם יד היד שהתרקלת הייתה לכתוב לעשור זה אפילו לשירותים אתה לא יכול ללכת. כולך עכשיו מצליח ללמוד מחדש, לכתוב את השמור. חיות בארץ הסיעותים. אז נגיד שהבנת שקיבלת עונש על כל העברות שעשית עם יד ימין, הבנת, היית בשיעור, אתה ראשון אמר, הכל מה שהשם עושה זה מידה כנגד מידה. אין איסורים בלא אבון. אם קיבלת פצצה בחיים שלך, ואישלת אותה לעצמך, וזה יתפוצץ לך בפנים. לפעמים זה בוקר עשרים שנה, אבל זה הכל לשמדך. הקב' הוא לא איזה סאדיסט שיושב בשם ונהנה להתעלל בבני אדם, הרי התורה מזהירה מזה. אפילו בבעלי חיים אסור להתעלל. צער בעלי חיים לאורייטה. מי שלא מאכיל את החיון שלו לפני שמאכיל את עצמו הוא פושע. אז התורה אכפת לה מאחבר, מטרנגול אז היא לא אכפת לה בני אדם הרי כתוב ברחמם על כל מאזר שהמשבחו אכפת לה אפילו שהגויים טבעו בים המשבחו אמר למלאכים מה זה עדיין טובעים בים ואתם אומרים שירה מה אתם שרים ושמחים? היא לעם ישראל זכותם להגיד שירה הם יצאו מהשואה שהייתה במצרים הרגו להם ילדים, נהינו אותם שם עבדו שם מעט שמונים שנה בעבדות אז עכשיו הם רואים שהמצרים הנאצים הם הם משמחים אותי שנתתי להם מה שמגיע להם. אבל אתם מהלכים, שותפים שלי פה בבריאה, מה אתם שמחים? הבריאה נהרסת, אנשים מתים. זאת אומרת, רואים שאפילו על הנאצים האלה, המצרים המוצחים, שהתשמחו, התביעו אותם בים, סוסו ורוחבו רמה בים, גם כאבו עליהם. אז כאן בחומר, על כל אחד אחר, וכאן בחומר על הצדיקים, כן? אז בוודאי שהשם לא מתעלם באף אדם, ואף אדם לא מקבל סתירה אליהם, כן, הוא מגיע לו מאה אחוז לקבל את זה. ואחד הדברים הכי חשובים בחיים להגיד, יפה השם דנתנו, יפה השם גזרת עלינו, לך השם הצדקה, ולנו בושת הפנים. בסוג בסליחות. וזה לא סתם אומרים את זה בסליחות, כי אנחנו מקבלים על עצמנו את הדין. מי שמתלונד ומתמרמר, יחטוף עוד יותר. למה? על החוצפה. וזה פסוק מפורש. הנה אני נשפט אותך על עומרך לא חטאתי. על החוצפה שאתם אומרים, אני צדיק, אני לא חטאתי, אני לא אשם. זה לא אשמתי, זה היא אשמה, על זה תקבל יותר עונש מעל העבירה עצמה. וזה מה שקרה לאדם הראשון. הכלוש ברחובה אומר לו, אכלת מן העץ? הכלוש ברחוב ציפה שהוא יגיד, אכלתי, ראיתי. היה קשה לי, הייתי מת לאכול, הייתי סקרן, אני מצטער. זה לא יקרה שוב. זה לא מה שהוא אמר. מה הוא אמר? מגלגל את האחריות לאישה. זאת אומרת, אתה השם, אתה הבאת לי אישה. מה הבאת לי אישה? הכתיע אותי. חזר, אומרים, כפוי טובה. השם נותן לו את האישה הכי יפה בהיסטוריה, אז הוא יצאב אותה בעצמו, או תאר לך איזה יפהפייה היא הייתה אחריו. כתוב, כל אנשים מפעניין כמו קוף. כך האישה הכי יפה בעולם, איך כולה משתדעים, יואו, איזה יופי, איזה יופי, היא כמו קוף בפני חווה. מה אתם שומחים? צוות חווה, יכול להיות יותר יופי, יותר גדול מזה? ומה הוא אומר? אי אשמה. באים לחווה, מה היא אומרת? הנחש השם. שניהם נהנשו. אחרי שהם חזרו בתשובה, 130 שנה, אדם עשה תשובה, הוא סירב להביא ילדים. הרי נולדו לו קין ואבן, קין רצח את אבן, הזבל עליו. עכשיו קין, אחרי שלדורות ה' מחק אותו ואת כל הצאצאים שלו, לא נשאר מהם זכר. אז זהו, אין לאדם ממשך. נקטעה השושל. רק אחרי 130 שנה הוא הוליד את שץ. הוא נפטר בגיל 930. אבל אחרי 130 שנה הוא הוליד את שץ. 130 שנה הוא סירב לבוא על חווה להוליד ילדים. אמר, לא מגיע לי. והיה בטעניות וכו', וכתוב שלפני החטא, המלאכים היו צולים לו בשר ומטפלים בו, הוא היה בגן עדן. ואחרי החטא, עכשיו שהוא חזר בתשובה, הקדוש ברוך הוא ביטל את העונש שלו, כי העונש זה מציאות, כבר זהו. וזה התהפך לתוכה לחם עד היום הזה. כל צאצאי האדם הראשון מביאים את הפרנסה ועצבים ודמעות בכאב לב, במשברים, בהוגמת נפש, אין יום אלא הוגמת נפש. גם על שיר הכי גדול, הרבה נכסים, הרבה דאגות, בעיה פה, נזילה שם, ביקור אבן הממשלה, פועל לא הגיע, מנאג'ר גנב, גירושי, אשתו רוצה חצי מהביזניס, המתחרים שלו טובים, ואין סוף. להביא הפענסה גם לאלה שעושים מיליונים, קשה מאוד. זה הרבה אוגמת נפש. וזו הכללה שאדם קיבל. מזהה את הבכה תוך הלחם. והאישה גם כן קיבלה כללה, א', בצער תלמי בנים. היית צריכה ללדת, הילד נולד כמו בן עשרים. כמו החיות, ראיתם פיל שיולד? איך שהפילה יולדת, הפיל אחרי דקה, היא מועדת לו בראש, וזה שתי ביתות, הוא קם, הולכים ללכת. נגמר. לא חיתולים, לא גידול, לא כלום. לא נחלף אותו לגנון, תביא לו זה, תביא לו... כלום. ראיתם דיר? דיר, צבי, יולדת, נולד לך איזה עופר קטן, אחרי כמה שנות, מתנדב קצת בגינה, ומאחורת אתה כבר רואה אותו נותן סטריטים, אצלנו במונס ישר וכן. אתה רואה רק נולד קטן שכזה, כבר מתחיל לקפץ, רץ, אין מה ללמד אותם, אין כלום. נולדו, יאללה, נמאר תוך שבוע הם בביזנס כבר. וככה זה היה לא להיות בני אדם, אלא מה? העונש האישה בצער תלוי בנים. כאבים, הרעיון, צורה אחת, משתוללת, מקללת. מה זה? היא לא חוכרת אחרי זה, רוב הצער והכאב. וגם צער ביטוי בנים. לגדל ילדים זה דבר הכי קשה. זאת אומרת, מה רואים מפה? מה שהשם קילל כבר את האדם וחווה, נשאר לנצח. אין. המציאות לא חזרה אחורה. המלאכים לא חזרו. האדם היה גדול, הרנעה, כולו ציבורים. לא היה אור. האדם לא היה צריך למות. לא היה אור כזה שמסתכן וקמדין. כולו היה ציבורים. מחוסץ כמו יעלום, הוא היה בועק, ההקף שלו היה יותר מבריק מהשבש, חזר אורי. המלאכים חשבו שזה הקדוש ברוך הוא כשהם ראו אותו. וואו, הנה השם התגלה לנו. ברוב שלו היה מרשים ענק, מרשים, מדהים. אחרי החד התקטן והקדוש ברוך הוא השאיר לו רק קצת ציפורניים זכר למה שהוא היה. בגלל זה גם כשגוזרים ציפורניים אסור לזרוק אותם על הרצפה, למה השינדלדים החיצוניים, הכוחות האטומה נכזים בציפורניים. כי הם מקננים באיך האדם היה פעם. ואחרי זה נכזים בציפורניים ואז עוברת על זה אישה בהיריון ובגלל זה היא מפעילה את הילד. מה הקשר בין ציפורניים שזורקו ברחוב לבין אישה בהיריון שתלך על הציפורניים האלה? מה אומר חסיד? מאבד אותם מן העולם, שורף אותם, שלא יישאר מהם זכר. צדיק עובר אותם עמוק, שגם לא ימצאו אותם. בימינו זורקים אותם בשירותים, פופחים את המים. רעשה זורק אותם ברחוב. היום אנשים אפילו לא יודעים מזה, אני לא יודע אם אפשר לקרוא להם רשאים, הם זורקים את זה, הם לא מבינים שזה מסוכן. אבל מה הסכנה? כי אישה בהיריון כתוב שמלאך מלמד אותה את התורה, תשעה חודשים מלמד את התינוק בבטן, עכשיו היא עוברת עם המלאך בתוך הבטן מלמד את התינוק את כל התורה, באור רוחני גדול מאוד על הנשמה של התינוק. ואלה הכוחות הסטרח והטומאה שהוכנסים לציבורניים שרואים כזה דבר, הו, ישר מזיקים, הם נקראים מזיקים בלשון חזק. כל הנזקים זה הם עושים. אתם מבינים? אז זה נקרא סטרח. מה זה סטרח? רק כוח אחר. הכוח של הטומאה, כמו שיש לקדושן כוח, גם לטומאה יש כוח. איפה רואים את זה בתורה? משה זורק את הנחז', את המקל מהנחז', והאם החרטומים העצמאיים הרשאיים, עובדי עמונה זרה, זומקים את המקלות, נהפכים לנחש. איך יכול להיות כאלה רשאיים עושים כאלה קסמים? אין הבדל. כוחות נתומה עושים טוב, כוחות מקדושה עושים טוב. משה ומלאן, שניהם עושים דברים. למה אלה כנגד אלה בר ה' כדי לא לאפר את הבחירה של האדם? כוחות הצדיקות וכוחות הרשא תמיד יהיו 50-50. אין לך רבנים מקובלים צדיקים שעושים מופתים וגוזרים זרות ופתאום קוראים לך ניסים, אותו דבר איזה מקשף ערבי טמא עובד אלילים שחי עם האטום שלו ובועל איזה בעל חיים, אותו דבר. עושים לך כל מיני קלישופים. איך זה יכול להיות? כי אם רק הצדיקים עושים ניסים והרשאים לא עושים כלום, אז בטח כולם יהיו צדיקים. אין פה ניסיון בכלל. אבל ברגע שרואים שיכול להיות צדיק מיליונר, אבל יש גם רשעה מיליונר. יש צדיק נכה, יש גם רשעה נכה. יש צדיק חי בחיים קצרים, יש רשעה חיים קצרים. אין כזה דבר צדיקים, כולם מערכים ימים, כולם עשירים, כולם בריאים, כולם נשואים באושר, כולם יש להם ילדים מוצלחים, כולם נהנים מכל הגרחים, הרשעים רק שחור יש להם בעולם. אישה רעה, ילדים רעים, צוות, בעיות, אלימות, כללות, עוד מי ומתים צעירים. אין כזה דבר. אם ככה היה עולם, לא הייתה בחירה בכלל. אפילו הגורמים היו תלמידי שיבות. כולם. מה אתה עושה פה? פה מפליחים הכי הרבה. מיד רואים את התוצאות. אלה שבלבל את העולם. למה קוראים לעולם? זה עולם מלשון נעלם. הכל פה תעלומה, נעלם. זה קוראים לעולם. למה קוראים לאדם אדם? כי הוא בא מהאדמן. הבנתם? למה קוראים לנחש נחש? כי נחש, לפני שהוא מתקיף, הוא קודם כל נח, אחרי זה הוא חש. שני מילים. נח, עוצב, ככה מרים את הראש, קופה, ואום! בשנייה, גמר עליך. זה, לכן קוראים לו נח חש, נחש. מי נתן את כל השמות האלה בעלי החיים? כתוב פה בפרשה שאדם הראשון קרא לחיות בשם שלהם. השאלה היא למה הקדוש ברוך הוא לא קרא לחיות בשמות? לאדם הוא קרא אדם ולחבר הוא קרא חברה. למה הוא לא קרא לחיות בשמות? אלא הוא נתן לאדם שכל שהוא יקרא לחיות בשמות שלהם. והקרא האדם שמות לכל הבאמן ולעוף השמיים ולכל חייו בשדה. ולאדם לא מצא עזר כנגדו. האדם אין עדיין בצוג. כל החיות זכרו בנקבה. ואדם לבד. ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם, ואישן, ויקח אחת מצלותיו, לקח ממנו דנא, עשה לו קלונית, רק בגרסון נשית, כן, אשר לקח מן העליו וכולי וברא ממנו את האישה והאם ואין אשר אלוקים את הצלע? מה זה היוון? מכאן חז״ד אומרים שנשים יש להן תבונה יותר מגברים בינה, בינה יתרה. למה? אשר מסר של האישה להתאחוש שישי להריח אנשים אתה מביא את השותף שלך לבירה נריחה אותו אחרי שהוא הולך לא מציעה לך לעשות אותו ביזניס, לא מוצא לכם בעיניי. עוד שנתיים תבין שהיא צדקה. למה? יש לה חוש רגשי שאין לך. ובמסך אל הכל, לאנשים יש בינה יתרה. אז השאלה היא, אתם יודעים בברית מילה יש עניין שהסנדק יחזיק את התינוק. אז בוחרים תמיד אדם צדיק. כמה שאדם יותר צדיק, יותר טוב לתינוק. הוא יורש ממנו תכונות. אם הוא ישר, אז הוא יהיה ישר, אם הוא ענב, הוא יהיה ענב, אם הוא אוהב תורה, אז הוא יהיה אוהב תורה, דרך כלל זה משפיע על התינוק. ראיתי את זה אלפי פעמים כבר. תלוי מי אתה שם את זה, אם אתה שם מחלת שבת, אפילו אבא שלך, אני לא יודע, אבל מחלת שבת, אוכל טריפות, ועושה נזק בלתי הפיך לתינוק. בעיה, אין מה לעשות, מצד אחד אתה צריך אוהב את האבא, אתה לא רוצה לפגוע בו, מצד שני אתה דופק לארץ שלך את החיים. אז הרבה פעמים ניסו לפייס את האבא, אמרו אתה תעשה את זה, ותעשה את זה במקום, וככה, וזה טוב. הרבה הורים הם ענבים, לא אכפת לה נפח, האבא החילוני בעצמו רוצה שיהיה צדיק. תן, תן לבבה סל, יעזוב אותי, מה אתה מתן לי? תן לאבא זה, תן לזה, הרבה חילונים חבדים, אבל יש כאלה כופרים רשעי. בכוונה הוא לא רוצה. מה פתאום אתה תתן לבבה, אתה גמר אותה אצלי, אני בלי הסלדה. הלך עליך, אני חומרים. אז הרבה פעמים קרה מקרים כאלה שהרמתי לשנות מפעילות בזמן הזה שהמידות הערות של אותו גפתן לא יעברו לתינוק המסכן הזה. אבל אני אשדוד אתכם שאלה. מה היותר חשוב? בברית מילה יש שלושה עניינים. יש לך אנשו הסנדק, יש אתה מואל, יש ארבע דברים, מואל, סנדק, אחד ששם את התינוק על הכיסא של אליהו, וגם לוקח, לפעמים נותנים את זה לשני האנשים, מן הכיסא. ויש את זה שקורא את השם של הדינוק. מכל הארבע, מה הכי חשוב? כמובן, כמובן, אנחנו משתדלים לעשות הכל על הצד הכי טוב שיש. מועל הכי טוב, הכי צדיק, תלמיד חכם. הרב אלבאז, הרב יצחק הכהן, זה מוערים, אגדות, מלא אלפי תינוקות, מרושלים, אנשים צדיקים גדולים, גדולי עולם. אז זה זכות ענקים שבא לך כזה מועל. זה לא פשוט. אז זה חשוב מאוד, מועל ירשמה עם צדיק, הוא בא בשביל כסף, הוא מעניין אותו, הוא רוצה גם את הכסף. זה דבר אחד. פלל לך גם על התינוק, בודק אותו אחרי וזה טוב. זה מועל, חשוב מאוד. סנדה כבר אמרנו. עכשיו, מין הכיסא, מישהו שיסים את הכיסא עליו, זה פחות קריטי. הכיסא של אליהו, הרי אליהו הרבי קיבל עונש מהשם, כי הוא כתרי גלם ישראל. אז בגלל שהוא כתרי גלם ישראל, הרי כשבחור אמר לו, אתה יודע מה, אני אתן לך עונש חינוכי. מהיום ועדה אתה תשתתף בכל פרק מילה, הוא נהיה מלאך, אחרי שהוא נפטר. הוא נהיה מהלך, בהתחלה זה היה פמחס, חזר בגלגול של אליהו הנביא אחרי כמה שנים, כמה מאות שנים. אחרי זה הוא הפיל רעב על הארץ שלוש שנים, זה היה בתקופת אח אב ואיזבל, שני רשעים שהיו מלך ומלכה. והוא גזר עליהם זירה לשני רעב בכל הארץ שלוש שנים. התחבה במערות וזה, עד שאשר אמר לו, הגיע הזמן ללכת, ואז הפסיק הרעב. והוא לקח 450 נביאי אבא, נביאי שקר, שהיו חוגגים פה בארץ, כל מיני בבות מזויפים, רמאים, מרמים את הציבור, עושים את עצמם נביאים, ומתנבאים בעבודה זרה, ושחט את כולם על אלה קרמל. זוכרים איפה היה השריפה הגדולה? זה כבר המקום שהיה בו אורנות. אלה קרמל עושה את השריפות של המסכנים הטופרים האלה, שריפה ענקים, שם אליהו שחט את כל ה450 בבות הנוכלי והשקלנים, שחט את כולם. נערות של דם היה שם. אבל הוא קטרג על עם ישראל. דיבר לא בסדר על עם ישראל, אז חשובו, אמרו לו, גם ועלת בתור מלאך תהיה בכל ברית מילה. לכן בברית מילה, אם תשימו לב, הנה, אתם רואים שם בפינת הכיסא הגדול? זה הכיסא של אליהו. עושים לו כיסא מיוחד, קוד סוף זה צדיק לסוד עולם, אליהו הנרי, זכרו על הטוב. אז מניחים את הכיסא התינוק על הכיסא של אליהו, כאילו אליהו מלאך הברית, וגם מורידים אותו, מוציאים אותו משם, נותנים אותו לסנדאג, הסנדאג מחזיק אותו, והמואל חותך. אחרי זה יש את הברכות, ועמידה לקריאת שם. בעיקרי שמו בישראל, פלוני בן פלוני, כן? מה מכל הארבע הכי חשוב? סנדק, מואל, כיסא של אליהו, או עמידה לברכות. מנהג העולם, סנדק ומואל זה מאוד מאוד מחמירים לזה. סנדק לפעמים אין ברירה, אמרתי לכם, יש לך אבא, אבא של אשתך, הם לא כל כך צדיקים, אתה אוכל אותם, תת להם, לא נעים, מוכן הם עוזרים לך כלכלית, אז אתה בבעיה. מואל, אין בעיה, אתה יכול לבחור מואל צדיק, אף אחד לא ייפגע. אבא שלך לא מואל. סתם במימוי הצדיק, זה קל. סנדאג, עלוי במצב. עמידה לברכות, אני יכול להביא לכם ראייה מהתורה שזה הדבר הכי חשוב. למה? מאוד חשוב מי נותן לאל את השם. כי בין תינת השם נכנסת בו הנשמה, הסופיל, הגמר הנשמה. וגם זה משפיע מאוד על החיים שלו, כי השם מאוד משפיע על האדם. בארץ יש אנשים קראו לילדים שניים נמרות, אולם כמעט רשעים מסכמת, או הרצל. שמות נוראים קראו לילדים, והילדים יצאו, או שמי רחם, או שקוראים להם כל מיני שמות של כל מיני השמי רחם, אלה שצועדים במצעדי תואבה. לא סתם הם יהיו ככה, זה גם תלוי מהסדק שלהם, איך גידלו אותם, איך אבא הזדבג עם האישה, לא סתם יהיו לו כאלה ילדים. זה לא, אין שום דבר מקרה. אבל שואלים פה המפרשים, למה הקב' הוא לא קרא לחיות בשם? כי אם הקב' היה קורא לחיות בשם, מעצם הברכה של השם הוא זה שנתן להם את השם, הם היו מושלמים לעד ולעוד מעולמים. לא היה יכול שיהיה בהם גם. וכל המהות של החיות, שכל החיות הן כולם גומות, הן מלואות בתאבות ובאכזריות, רק מה, בכל חיה יש משהו שאפשר ללמוד ממנה. למשל, מכל חיה אתה לומד משהו. כבשים, נכנעים, ענבה, אוכלים עשב, מסתפקים במועט, כל חיה, כלב, נאמן, הוא לא לב, מכל חיה אתה לומד משהו. חתול וכלב, הם חסים את הצרכים שהם הולכים אליהם, שעושים צעד צרכים. תרנגול, כתוב במהל, אפשר ללמוד ממנו איך להיות בעל טוב. למה? לפני שהוא בא להזדווג עם הנקבה שלו, הוא קודם כל מקרקע סביבה, משמח אותה, מפייס אותה, לא כמו המאצ'ו של היום. הנה, אני בבית. את מוכנה? והאיש הזה נכונן, עד שיגע לקפתור, כן, כן, איציק, אני מוכן לדעת. יש לה רגשות, היה לה עוד קשה, אבל היה משהו, היא מודאגת, אני יודע מה, אני לא יודע מה. קיצור, התרנגול הוא לא ישר, אבל הוא קודם כל עושה להצגות, ריקודים, מסביב. אחרי שהיא מתפייזת, אז היא מתמסרת לו. קיצור, בכל חיה יש איזו מעלה. אבל, בסך הכל, בהמות? מה זה בהמה? בה מה? אין בה כלום. מה, אתה רוצה להיות בהמה? שאלתי שאלות עם שאלה, מה ההבדיל העיקרי בין האדם לבהמות ולחיות? מה ההבדיל? מי יודע? הרבה אופנים בחירה, זה לא נכון, גם מקרבים בוחרים. תביא לכלב בשר לבן ובשר אדום. עושה ככה, בוחר בזה. תביא מחר כך, בוחר בזה. תביא לו נקבה בצבע לבן ונקבה בצבע שחור, יש לו טעם. הכלב אחד יאהב את זאת, והשני יאהב את זאת, אז הם בוחרים. הם לא רובוטים. פתאום בא לכלב לפוץ למים, לזכות. אתה רואה, היום הוא שומחים, מחר הוא לא במצב רוח לזכות. אז הם בוחרים. מה לעשות, נכון? לפעמים אתה אומר לכלב לעשות משהו, הוא שומע לך. לפעמים הוא לא שומע לך. מה קרה? לא בא לו עליך עכשיו. אז אתה רואה שהם בוחרים. -סלף קנצ'ס. אבל האדם יודע מה הוא, והבאמא לא יודעת מה הוא. קודם כול, זה לא נכון. לבאמא יש קנצ'ס הרבה יותר טוב מהאדם. אסור באוניברסיטה... -סלף קנצ'ס. -כן, סלף קנצ'ס. אסור באוניברסיטה, ליסויים עם חיות לא טעמים, איזה חכמים הם. הביאו קופים והביאו סטודנטים מהאוניברסיטה. על מסך של מחשב, שמו עשרה מספרים, היה נדלק ריבוע עם המספר 1, אחר כך נדלק ריבוע 2, נדלק ריבוע 3, וכל פעם במקום אחר במסע. 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, עד 10. ואמרו לסטודנטים, תגיד לנו מהזיכרון, תיגע איפה היו מספר 1, איפה היו 2, מקסים הגיעו ל-3, 4, זהו. אף אחד לא הגיע לזוכר את כל ה-10. היה מצלמות תקופים. באו, נשמעו, דק דק דק כל העשר הוא זוכר לא יאומן כסופה ולוצא לו בודנים כל פעם שהוא עונה נחור מוצאים לו כמה בודנים הוא אוכל את הבודנים פשוט כל פעם נותנים לו עונה ככה בקלה קלות זאת אומרת אתה רואה תראה ציפור יש לה GPS יותר משוכלל פי מיליון מווייז כתוב גם ציפור מצא בית הוא דרוך כן לה ציפור בונה כן על איזה עץ בג'ונגל של אפסטייק ניו יורק מיליארד עצים הכל מלמעלה ים ירוק כל העצים נראים אותו דבר היא טסה עשרה קילומטר לחפש תולעים מצאה איזה כמה תולעים עם המקור היא טסה חזרה לכהן והיא צריכה לזכור באיזה ענף באיזה עץ מתוך מיליארד עצים יושבים הגוזלים שלה איך היא יודעת? לנו היה לוקח אלף שנה למצוא את העץ אלף שנה והיא היא הורדת בדיוק על הקהל איזה GPS מתוחכם, כל החנוכה שלהם סכל, ראית ציפור חיבונה קהל? ראית איך הנחיות צדות? תסתכל פעם בתוכניות הנחיות כשתגיע איזה סכל יש להם איך הם מחליפים צבע, זיקית, היא יודעת מתי להיות צבע כזה, צבע אחר, מדהים זה בקיצור, יש להם הרבה סכל והם גם בוחמים אז מה ההבדל בינינו לבאמן? נשמה הגמרא אומר את מותר האדם מן הבאמאה אין לאדם שום יתרון על הבאמאה מלבד הנשמה התאורה שהיא עתידה ניתן דין וחשבון לפני הג' ברוך הוא זאת אומרת שהנשמה תעמוד למשפט אחרי שאדם ייפטר מן העולם אז זה מה זה? זה יתרון או שזה חיסרון? מי רוצה להיות במשפט? לא עד לפיות נשק, למות יום אחד ונגמר? או איזה שימפנזה, יש לו כמה חברות, קופצים על עצים, אוכלים קצת בננות, קוקוס, סופחים קצת בים, מביאים קצת ילדים לעולם, נהנים בטבע, הם לא משקנת. ראיתם פעם קוף עם שיער דמן? ראיתם פעם קוף קרח? ראיתם קוף עם סטרס? רואית? רואית את לו היד? מה קרה קופיקו בעל החיים קשים ולחץ? הטרור הרג אותי, קורונה, לחץ, מסחור באמת כל הסביר הזה שלושים שנה משקנדה, טראפיק, כל יום ארבע שעות בטראפיק מה? עדיף להיות קוף? מה? מה שהחילוני חולם, הקוף יש בקלה קלות תוך שנייה. חילוני שלושים שנה עובד בשביל זה, הקוף יש חנזר טבעי. יש לו חמש חברות, יש לו ילדים חמודים, באים, קפקים אותו, ככה, מתקרבלים איתו, יש לו אוכל בשפע, יש לו אגם, קופץ על העצים, אין לנו דאגות, לא צריך לעבוד, מתי שרוצה יושם, מתי שרוצה קם, נהנה מעולם החומר, אחלה חיים יש לקוף, מה אלו? לא רק זה, הוא גם מתגרם בנמרים, עם הזנב, תן להם כפות, עולה למעלה, סטנדאפ קומדי, פרצופים, קולות, שם, חוקד, אחלה חיים, לא? תאמינו לי, החיים של הקופים הרבה יותר טובים מ-99 החבר'ה מהחבר'ה שלנו בארץ, הרבה יותר טובים. אחד אלה שעובדים כמו עבדים, ובלילה, ועניים, וקשה להם, הקוף משוחרר מהעול של העולם הזה, אז מה לעניף להיות בן אדם? ועוד בסוף להשפט ועוד ללכת לקף הקלה או לגאנום. אז איזה יתרון זה? התשובה היא, מי אמר לך להיות ראשם? נתנו לך את הכלים להיות צדיק יסוד עולם ולהיכנס לעולם הבא במדרגה הכי גבוהה לנצח נצחים. כזאת מדענה נתנו לך. מה ביקשו ממך? תהיה צדיק, שמור שבת, תכיר טובה, אל תהיה כפוי טובה, תהיה חושה, תסמוך עליי, תהיה אדם מגון, מנומס, נקי, מצודר, אל בעל לדיפרת, אבא לדיפרת, איש עסקים לדיפרת, תאכל טוב, תתלבש טוב, תנהג במוכנית נוחה, תלגור בבית קטות, תביא אוכל, תביא מנקות, אריאל, אני לא מבקש ממך לסבול, מה, חפשי חרדים מיליארדרים? אני אבין אחי, עשרות כאלה, קטוסים פרטיים יש להם. חיים יותר טובים מכל נסיך. חרדים שמורים שבת, שמורים מצוות, באים לתפילה בבוקר, באים לנחה ערבית, תורמים כספים, עושים ביזניס, ממילים פרויקטים, נדלג, יעלומים, הכל. אבל מה? שמורים מצוות. לא לוקחים ריבית מיהודית. כל מה שהתורה עשרה הם לא עושים. אלא, רבותיי, היצר אדם שגע אותך. זאת מדעי דתי, לא כדאי, מה את יפנה? השטויות זה. שלמה מלך היה לו הכל. הוא כותב לך, סוף דבר הכל נשמע. את האלוהים ירם ואת מצוותיו שמור, כי זה הכל האדם. זה רק זה. אתה רוצה להצליח? שמור מצוות, חירה מאשם, האשם זהו חבר שלך, אתה לא בפיקניק פה, אתה במבחן. תעמוד במבחן, תקבל ציונתו, תצחק לנצח. יש משפט חילוני חכם מאוד שאם הייתי יכול הייתי מכניס אותו בפרקי אבות. מה הוא? צוחק מי שצוחק אחרון. אחלה משפט. רק למה הם לא שומעים בכל המשפט שהם נמצאים? על פעם עצמך הוא אומר, צוחק, אל תדאג אחי, צוחק מי שצוחק אחרון. איך אומרים כל כלבי ג'יו? זה בדיוק מה שטורא אמרה עליך. אז מה אתה מתרברב עליו? גם על עצמך אתה צריך להגיד את זה. גם יומך להגיע. אין לה עצר הרע מוכרר לך את עצמך, אני צדיק. הם אומרים לי, החבר'ה, אני צדיק. לא מאשן, לא שוטל, לא גונב, לא משחק סנוקר. בפועלאק הוא עושה הרבה יותר גרוע. בקיצור, אבותיי, יש לך ראוי ידיים, הוא הכלל לך חיות בשמות, זהו. לא יכול להיות שיהיה בהם גם. לכן הוא הוטיל את זה על אדם. ועוד אדם שחטא אז בכלל, שהוא קרא להם בשמות, עם כל החוכמה של בשמות, אף על פי כן אין בהם שלמות. דבר נוסף, על כן יעזוב איש את אבי ואת אמו ודבק באשתו. עכשיו שעשיתי לך אישה עזר כנגדו, זכה עזר, לא זכה כנגדו, אם תהיה צדיק, אשתך תשרת אותך בחום ומכל הלב, בלי להרגיש שום בעיה עם זה. אם תהיה רשעה, כל זה יהיה קשה להלכים אליו. כל דבר יהיה במלחמות, גם נגד הדת היא תמרות. הרבה פעמים גבר עיניי את אשתו, דתי, בסוף הגיעו לגירושין. ואחרי הגירושים היא פתאום עוזבת את הדם ואורידה את הכיסור הראש, מלבישה חצאית מיני והולכת להיות מרוצה ומורחת עם זיגוי למקסיקו. איך זה יכול להיות? אימא לילנים חרדים בחדר בתלמוד תורה הייתה מתלפשת כמו שריימינו, כיסוי ראש, כל רגע בודקת, מי קרה כל חודש, שמירת שבת, הכנסת תורכים, כל העמום התהילים. אחרי 20 שנה ככה, פתאום תוך חודש נהייתה פרוצה צמרת במקסיקו-סינטי. יש כאלה נשים הרבה לצערנו, מה קרה? פשוט מאוד, נשאר, כל הפעולות שלנו חות מהלב. אף פי שיש לה בשכל נבונה, לא יעזור שום דבר. תמיד הלב אצלה ינצח. לכן התורה אומרת, עדות של אישה לא מקבלים בבית דין. למה? קודם כל היא פועלת מן הרגש, וברגע שהרגש והשכל שלה יתנגשו, היא יתרחמה לרוצח. היא תגיד דברים אחרת ממה שהיה, כי היא יודעת שהוציאו אותו להורג. וגם, גם, גם אנחנו לא רוצים שבת ישראל תתבזה על הדוכן, שיתחילו להכפיש אותה, להגיד לה משקרנית, אנחנו נוכח שאת רמאית, אז זו עלילה, זו קונספירציה, כדי שלא נשים לא יתבזו. וגם התורה אמרה שנשים לא יכולות להיות חיילות, היא טיפול בידיים של האויב, יעשו את הדברים הנוראים, זה הדבר האחרון שהשם רוצה. מה אתם נותנים לחיילת להשתובב כמו גבר עם נשק, בקוטל, בשטחים, כל פעם יש תקריות ודברים, הכל עושים בכוונה למרות בבורא עולם. בורא עולם חל בת ישראל, בת מלך, כל כחודת מימה. תן לה להתלבש צנוע, להיות אימא לילדים, להכין, לטפל, לטפל אחת הבית, לבשל, ללמד את הילדים מה שצריך ללמד, להתפלל, ליהנות, מה שצריך לעשות. מה אתה נותן לה להיות קבר עכשיו? נהגת מסעית, טייסת טייק, רב, נהגת פאנק, ראש ממשלה, מה זה זה? גברים רוצים להיות נשים, נשים רוצים להיות נשים, הכלל נחכם לחלוטין. אז באמת, הכתבחור אומר תדע לך אדון מאצ'ו, ביום שאתה מתחתן, ההורים שלך עם כל הכבוד להם, גם אם נתנו לך מיליונים, גם אם אבא שלך זה הרב הראשי, גם אם אתה בן של אבא בסלי, ואשתך זו אישה פשוטה, והיא לא איזה מי יודע מה, קדושה, ביום שהתחתנת היא קודמת להורים שלך ועזב את אבי ואמו ודבק את אשתו רוב הבעיות בניסויים, לא רוב אבל כעות גדולה מאוד מהבעיות זה שהאישה נאחלת שהוועד מעדיף את ההורים שלו עליה זורק אותה מבחינה רגשית הוא זורק לה מילים ולמדים אמא שלי ולמדים אחותי ככה איפה אנחנו בחר? אצל ההורים שלי לא אני רוצה ללכת להורים שלי לא לא אבא שלי אמר חייבים לבוא בסדר, עם כל הכבוד לך ושלך, התורה אמרה, ועזב את אביג ואימון, ודבק בשלו עצמי, תייעץ איתי, ונחליט ביחד איפה נלך. קיצור, לא יודעים, לא יודעים להתנהג, ואז הניסויים נאחלים, ונשחקים, ונרסים. ולכן המצב נראה כמו שהוא נראה היום. עכשיו אני שאלתכם שאלה. איך יודעים על בן אדם שהוא חכם? יש שני סימנים. אתה רוצה עכשיו לדעת, אדם חכם או אדם טיפש? איך יודעים? מה הם שני הסימנים? גם אתם לומדים פה מהפרשן. תראו כמה דברים לומדים. אני יכול לראות לכם אלפי דברים פה שלומדים ליום יום בחיים מהפרשן. אלוהים איש כוח, זהם בוראי עולם פה. אלוהים איזה פסיכולוג, פסיכופט, הומו מפריז, שמייעץ לאזור לפגוד אחד בשני כדי להחיות את הניסויים. תבואו אלינו מהחסודים, מהחולי נפש האלה, ביי. הגיע להם, יהיו מים על נפש, מהעולם המתונף הזה. אנחנו מדברים פה עכשיו עם בורי עולם, מי יודע, אתה תורמנו פסיכולוגיה, הוא ברא את הפסיכולוגיה. אז הוא אומר לך, אנוני, חתנת, ההורים שלך, משק להם את היד, כן אבא, כן אימא, אתם אשתי. קודם כל אשתי, אשתי מעלה כל. ראית את זה? זה תורה. עכשיו השאלה שלי, איך יודעים על בן אדם שהוא חכם? גמר אוניברסיטה, הרבה אנשים שגם באוניברסיטה, סכם של נאי יש להם. חוסי נובלמה, שמעתם עליו? הוא גמר את הרווארד לוסקול. אתם יודעים איזה קשה ללמוא הרווארד לוסקול? יש אדם יותר טיפש מנו בעולם? כל הבחירות שהוא עשה מאז שהוא נהיה אנשי שמונה שנים, כולם של אדם סתום לחלוטין. נתן לירן 150 מיליון דולר, בשנייה מכרת מובהר הגלח עם האחים המוסלמים, עורר פה ניסויים חד מינים, אמר שהצבא ישלם על מי שרוצה לשנות המין שלו, שיכול להיכנס לאיזה שירותים שהוא רוצה. קיצור, כל סוגיה, תאמין, הוא עשה את הדבר הכי מטורטן שאפשר. וגם ביידן, הוא גם כן מלומד. תראו איזה דברים, איזה ליצנים מושטים בנו. זאת אומרת, מה אתה רואה? שהרבה אנשים בוגרי אוניברסיטה הם במציאות, בחיי היום יום, הם האנשים הכי מטומטמים שיש. אולי הם טובים במתמטיקה? אולי הוא טוב ברפואה? אולי הוא טוב במדע? אולי הוא ארכיטק מעולה? אני לא מכחיש. חוכמת העולם הזה. אבל חוכמה רוחנית? זירו. אפס. זה עולייה עדיפה עליו. וזה אחד הסיבות, זה מילה שאוכל שרצים ואוכל לא קשה. כתוב בתורה, ונטמטם בהם, אומרת התורה שבעל פה, ונטמטם בהם. אתה תהיה מטומטם. מה זה מטומטם? מטומטם זה לא אדם טיפש. ביבי לבשה, הוא לא אדם טיפש. אדם חריף, מבין עניין, קולט, קולט מהר, אינטליגנט, מלומד, תוארי, אני יודע מה פייטר לשעבר. אדם מרשים. אבל אפס, אפס בחוכמה רוחנית. מטומטם גמור, על פי התורה. למה? עורכי דברים מוגשמים. זה מתנתן את היכולת. מה פירוש? אדם לא יכול להבדיל בין טוב לרע. הוא יכול להיות מתמטיקאי, יכול להיות טייס, אמרתי לכם, פיזיקאי, קבל פרס נובע למדע. אבל כשזה מגיע למה השם אוהב ומה השם שונא, תמיד הוא יבחר הפוך. גדולי האקדמאים בעד לחתן גבר עם גבר שכולם יהיו אמורים אין להם בעיה בזה, תן לו אימויות, אני בעד אבל העולם יחרף שתי דורות ככה, כל האנשים יהיו ביחד, כל הדברים, גם מהעולם ומה עם הילדים המסכנים, ילד צריך אימא ילד שנודד בלי אמא הוא מנדפק מראש, הם לא יעזור כלום. ילד צריך אמא, צריך אבא, צריך אמא. ושמונים אחוז פשוט שם זה אמא, לא אבא. אמא אבא עוד אפשר, בלי אבא עוד אפשר לגדול. בלי אמא זה נה נורא. אני מכיר איזה משפחה שהאמא נפטרה בגיל צעיר ושמנו את הילדות למשפחות אומנות. איזה צער זה עשה להן, ועד היום הסריטות שזה עשה להן בחיים. חרדות נטישה ומה לו? מה הבעיות? ופסיכולוגים ומה לו? ילד צריך אמא, אתה מגדל אותו בלי אמא, הרסת לו את החיים מלכתחיל להרצח טעות. אבל זה מנהיגים גדולים עם תוארים ושכל של נעל יש להם. הרבה, הרבה. תסתכלו בעצמכם. אני אתן לכם דוגמה. סגן ראש המוסד אמור להיות אדם חריף שכל וחכם ואקדמי ואינטליגנט או שאמור להיות פלגמטר. מה הוא אמור להיות? אדם לנו סופר חריף, לא? על עשרים אלף איש, אחד כזה יכול להיות סגן ראש המוסד. לא כל טמבל מביאים לכזה תפקיד. מרגלים, סוכנים, פעולות. זה צריך להיות סופר בלאש, חכם, זיכרון טוב, כושר דיבור, נכון? נכון או לא? תזמינו לי בבקשה איך הטמבל הזה אמר לפני שבועיים, הגיע הזמן שראש המוסד יהיה ערבי. תסבירו לי את זה, זה מה שאני מדבר, הבנתם? שיהיה לו את כל התוארים שבעולם, נער יותר חכמה ממנו. זהו, זה נקרא, כשרמאל סוחר את מה שהוא קורא, זה נקרא חמור נושא ספרים. הוא רוצה שראש המוסד יהיה ערבי, והוא אמר לזה יומיים אחרי שהערבים יגעו אלינו ברחובות בלעוד. יריעות מוות ליהודים עשרת אלפים, ערבים פלעו, דגחו וצרחו, זרקו אבנים שקרו חנונות. יומיים אחרי זה, הוא אמר ברעיון, הגיע הזמן שראש המוסד יהראבי, זאת אומרת שכל הסודות של המדינה, הסודות אטום, המרגלים, כל הסוכני ביון, כל הסודות שיש לנו מאמריקה, כל המפצעים החשאיים, שיהיה ביד מחבל בוגד מוסלמי, שיפוצץ את כולנו במכה ביום אחד. הבנתם על זה אנשים תומתנים? זה דוגמה לבן אדם בלי תורה. אוכל שרצים, כל דבר שיש הוא תמיד יגיד הפוך מהאמת. ויכול להיות אחי מתמטיקאי טוב, ומטרה ומה לא זיכרון פונוגרפי. ושכל שנעל. למה? בגלל שהוא אוכל שרצים. התורה אומרת, זה לא דעה שלי. בורא עולם אומר, תאכל לא קשב. הדם שאתה מייצב מהאוכל הוא דם תמי. דם תמי נכנס במוח, שם הנשמה. הנשמה לא מתפקדת, יש בה וירוס. בגלל זה אתה בעד הומואים, ובגלל זה אתה בעד השמאלנים, ובגלל זה אתה שונא חרדי, ובגלל זה אתה רוצה לזכור את כל הישיבות, ואתה מוכן לתת 53 מיליארד שקל למחבלים המוצחים שקורים למוות שלנו כל יום, אבל מיליארד שקל לישיבות ולחרדים אתה לא מוכן לתת. אתה מוכן שכל החרדים ימותו, אבל שאחים המוסלמים ישפלתו על המדינה, בגלל שאתה מטומטם, מעט חסיכם, אולי אתה לא אוהב דת, אבל היית אומר בכל זאת, זה וזה, מי עדיף? מה עדיף? עדיף איזה חרדי בבניו שלומד גמרא, או עדיף המחבל הזה שרוצה לשרוט אותי ואת הילדים שלי בדם קו? למי עדיף כבר שהכסף שלי ילך? את זה אני שונא ואת זה אני שונא, אבל מי איך תשחק אותי? מי יסרוף אותי למוות? זה! עכשיו אני לא רוצה לסרוף אותי למוות, לא רוצה לראות בי, לא רוצה לשחוט את התינוק שלי ולא להמשכים, הוא בסך הכל רוצה ללמוד תורה. אבל אתה טמבל, מה שאתה לא לומד, והמוח שלך תמיד, ובגלל זה כל מה שהשם אוהב אתה שונא, וכל מה שהשם שונא אתה אוהב, וזה הכל מה שרואים היום. פעם החילונים לא היו כאלה, כולם היו חילים קשה, תדעו לכם את זה. עכשיו אני אגיע לזה, אני לא אשכח איזה אחת מצפון תל אביב אמרה לי יש משרה בתל אביב מוכרים קלמארים אף אחד בכלל לא ידע מה זה. מה זה קלמארים? כן זה כאילו הנה, מה היחס? כאילו נה, כולנו מה? אנחנו חרדים? איזה חילוני אכל ביום כיפור פעם? איזה חילוני אכל חמץ בפסח? חוץ מגם החצי גועים משנקים. כולם היו בתכנסת או כלי מה, ביום כיפור, ביום כיפור, מה זה? אבל היום זה כבר לא ככה, כמעט כולם אוכלים שרציניים, כולם אוכלים בשר לא קשר, כולם אוכלים כל מיני דברים אשר מרחם, בשר וחלב ושקיטות ומשהו. אז די לזה אתה רואה מציאות כזאת שכל חילוני שני שאתה מכיר מקושקש בקעקועים, כל מיני קרבולות, כל מיני עגילים מוזרים וכולם סוני דת, אין ספק להם. מאלה אתה לא רוצה להיות נתין, זה נהנה לך, זה תעבוד, זה יצר הרע, זה יהודי. טובה רבה, יצר לב האדם רע מנהוריו, יש מענה, ואיצר השם אלוקים, חזר אומרים, מה זה ואיצר עם שני יהודים? יצר הטוב, יצר הרע. אוי לי מיצרי, אוי לי מיוצרי. אני פוחד מהיוצר שלי שלא לעבור על דבריו, כי אני אשלם על זה ביוקר, ואני גם פוחד מהיצר הרע שביד פילוטי בפעם. זה הסוד במילה הזאת, והאיצר השם אלוקים את האדם הפר מן האדמה אז באמת בוא נעשנה כמה סיכונים שהגנוס ברוך הוא בא לאדם ולחבר הוא שאל אותם מה עשינו? הוא ציפל שמתבדלו כן? אותנו הפינו פשטה ושלא יפילו את האשמה על השני אני אשם אני טעיתי אתה צודק לך השם הצדקה ולנו בושת הפנים נחפשה דרכנו ונחקורה ונשו בא אליך. זה האדם המתאים. איך יונה באו אליו? מן אדם אדך נרדם, יונה הנביא. קום כאן לאלוהיך. איפה אתה? אני יהודי, איש עברי, אנוכי. מה אמר להם? אל תתאמצו. בשלי היה הסער הזה. כל הסער הזה ביש מתאים. תזרקו אותי לים, הכל יפסיק. תזרקו אותי לים. כמה אנשים היום אומרים, אני, אני, בגלל לי אתם כולכם תמותו. תזרקו אותי שאני אמותי. היום אדם מקבל קורונה, הוא עולה למטוס, לא אכפת לו, שימותו כולם. אה, ויש שם זקנים, יש שם אנשים שמנים, יש שם אנשים מהשנים כבדים, יש אנשים שמקבלו את זה, הם כמעט בטוח ימותו. מה אכפת לו? הוא רוצה להגיע היום לארץ, ועכשיו היה באיזה טיול, ואמרו לו שיש לך קורונה, הוא עולה למטוס. אה, אולי שלושה ארבעה אנשים ימותו, משפחות יאפסו, אנשים יהפכו ליתומים, לא אכפת לו. אבל נעונה אמר להם, אני לא רוצה שתמו אותו בגלל זה, זריקו אותי לים. זרקו אותו לים והפסיקו המים. נהיה שמן הים. אבל הגויים האלה לא היו רעים. עירימו אותו חזרה, עוד פעם התחיל הסעדה. אז אמרו לו, מצטערים, אדון יהודי, אנחנו רוצים להציג אותך, אנחנו רוצים למות. אבל אם אתם צודקים, זריקו אותי לים. ואז בהגייתה הזה, מאמר אותו בכל זה. אבל הקשבחו לנחש, לא אמר איפה אתה, כי נחש שאין לו תשובה. בעל חיים לא עושה תשובה. שאלתי אותכם, מה ההבדל בין אדם לבעל חיים? אמרתם כל מיני תשובות. התשובה הנכונה היא שאדם הוא היחיד מתוך שני מיליון בעלי חיים שיכול לבחור כרגע לעשות פעולה שהיא נגד רצונות. עכשיו בא לו עני ומבקש עכשיו 100 דולר, אני צריך 100 דולר אין לי להכיל את הילדים האלה, הוא קמצן, הוא לא אוהב לתת, אבל אומר ריבורי עולם, אמר לי, בא עני, פתוח, נפתח את ידך, נתון תיתן לו, אל ירה לב אבך ותיתן לו, תיתן מכל הלב ותשמח שזיקיתי אותך לתת צדקה, כי בגלל הדבר הזה יבחך השם אלוקך מכל מעשייתך. אנשים, אני זוכר שבחר מובן יוסף זצה ליחה, הוא היה בא לחלבים בברוקלין, איזה פעם בשנה נגיד, היו מחלקים שם עשירים, בטרו עם נייר עם שמות לברכה וצ'קים, קוד צ'ק מינימום 18 אלף דולר, מאה ואחד אלף דולר, צ'קים, תרומה, אנשים טובים, אוהבים לתרום, לא יודעים, יש לו תורה, ישיבות, זה, באו, רק בשביל לקבל ברכה מחכה, מצדיק, מוכנים מאלף דולר לתת. ופה יש לך ברכה מאשם, עם כל הכבוד לצדיק, אשם הוא הרבה מעל כולם, נכון? ובא לו ענין, הוא בייש אותו, לך, עזוב פרזיט, לך תעבוד, מה אתה מבקש? כסף. אבל בתור בתורנו הוא בא ומבקש להמסכם והוא מתבייש נתון תיתן לו על ירי הלב אף אחד ישמח הוא עושה לך טובה ומציל אותך מהרבה אנשים אחרים אבל מי שלא למד תורה למה שחילוני ייתן לעני כסף? אלא אם כן הוא אדם מטבעו רחמן אז הוא סובל לראות אותו סובל אז כדי להציל את עצמו מהכאב לב הוא נותן לו אבל אם זה חילוני לא רחמן אדם אכזר, קשור, אף גפתן בעלו עכשיו עני בטח שהוא יתבייש אותו כי בנגד הסל, אני הולך לעבוד, אני עובד, גם אתה נעבור, מי אתה בכלל? איך תמיז בכלל לתפוק לי בדלת להפריע לי בעבורת הערב? אבל ברגע שהוא מתחיל לעשות בתשובה והוא קורא בתורה, שבעצם העניין הזה עשה לו עכשיו את התורה הכי גדולה, שהוא נותן לו כסף, הוא מציל אותו מי יודע מכמה צרות והוא אנשים הרבה יותר גדולים, אז הוא אומר לו, תבוא כאן בכלל. כל החיים משתנים. זה מה שאני תמיד אומר, הבוהות, היא הסכנה הכי גדולה לאדם. הוא לא יודע תורה, חילונים בחיים לא קראו את התורה. הם מדברים נגד התורה בלי סוף, בחיים הם לא קראו את התורה, הם לא יודעים לפרש פרק אחד בתורה. אני לא אומר סודות, רק חילונית. הם לא יודעים להסביר אף מילה בתורה, כלום. שום דבר, הם לא מכירים את השפה, הם לא יודעים לקרוא. אני אומר לכם, אני לא אומר דברים סתם. אף חילוני לא יודע לקרוא, אני מוכן לתת לכם אלף דולר, תביאו לי מי שאתם רוצים, מהאוניברסיטה, שיקרא את ההפטרה בשבת בלי טעויות. בוא, איך אני יודע? על החרדים שלומדים עשר שנים תורה הם לא יודעים לקרוא. עשר שנים לומדים את השפה הזאת, אתה מעלה בן אדם למפתיר, הוא לא יודע לקרוא את ההפטרה? כל מילה שנייה טעות, שפה קשה. אז תמיד אני בתור בבית הכנסת אני צריך מראש לתכנן, למי לתת עלייה כדי שמי שיעלה לקרוא את ההפטיר זה אחד שיודע לקרוא ולפעמים יש לך בית כנסת עם חמישים איץ' ואחד אין, אני צריך לעלות בעצמי לקרוא את ההפטרה, אני יודע אף אחד פה לא יודע לקרוא כדי לא לבייש אותו כל מילה שנייה הוא יתאה, יתחילו לצעוק, יתקנו אותו, לא נעים אז אני אומר, אני יענה כבר. למה? אין פה אחד שייתה לקרוא. אז אלה החילונים, הם לא לקרוא. הם לא פתחו בחיים שלהם ספר, מקרא, התורה, כלום. רצתי בכלל, הם לא יודעים בכלל לקרוא את האותיות, הם לא מכירים אפילו. אבל יש להם בלי סוף נאומים נגד התורה. בלי סוף. איזה דבר מוזר, את האגומה כזאת לא ראיתה מעולם. בן אדם מלאכלך על דבר, כל החיים שלו, כל דקה בחיים שלו, יש לו שנאה תורמית לדבר הזה, הוא לא יודע מה זה. אתם מכירים עוד דבר כזה בעולם? נגיד עכשיו, יגידו לי, יש איזה מאכל שהגיע מאוטו. איזה פרי. אני לא יודע מה זה. מחשימה, איזה פרי גרוע, מגעיל, שמוף אותו. אתה יודע מה זה? מה את לא שונאת? חכה תראה מה זה, תטער, תראה פעם פעמיים מה זה, תעריח, תחליט אם אתה אוהב או שונא. בסין יש איזה פרי, אם אתם מריחים אותו, אתם מתאלפים. אין דבר יותר מסליח לזה בעולם. אני הייתי בסין, אני מדבר בשבת לבית הכנסת, יש בגואנג'ו בניין של ספרדים, ישראלים, חלבים, היה שם שבתון, כולם באים לתערוכה, הזמינו אותי שם בשבת. עכשיו הליכה הלאה ב-10 דקות והיה שם זכנות ירקול. איזה שהייתי יוצא מהמלון, מתחיל הלרב, ומחמישים מטר הייתי נחנק. מערך של הפריעה, והסינים מתים על הפריעה הזו. לא יודע איך שכחתי את השם שלו. נוריה. אה? נוריה. נוריה? לא יודע. כאילו הייתה שפיצים האלה, הרבה שפיצים. כן, מלא שפיצים, ככה כיפות זה נראה. יחי את. טוב, בואו בעקבת ה' נסכם אז הקדוש ברכו לנחש ישר כלל אותו. ארור אתה מכל הבאמה, מכל חיית השדה, על גיחון חת אליך, קצץ לו את הרגליים, מה עובד אתה זוכר. אחר תוכל כל ימי חייך, ויהיה שנאה בינך לבין בני אנוש. שנאה. זאת אומרת, הנחש, מה נחש מקיש בני אדם? מה הם עשו לו? רוב החיות תוקפות בני אדם, כי רוצות לאכול. אבל הנחש פתאום בא אליך, אתה שוכב עכשיו בזוהר, והוא מכיש אותך. מה העניין? זה לא שאתה רוצה לאכול אותי, זה לא שעכשיו אני באתי להאם עליך, ניסיתי לצעוד אותך, סתם הוא שוכב פה, בוא, מכיש אותי. למה זה? זה הכללה. שיבוא משיח, אז הוא יישאר בלי רגליים. גם האדם הראשון, אחרי ההונה שקיבל, נשאר, אחרי שעשה תשובה, נשאר בזרעת הפרעה תוכלך, גם אישה יולדת בצער. זאת אומרת, המציאות לא חוזרת לקדמותה, פשוט שעשית תשובה. גם הנחש, ולא רק זה, מה זה שכתוב כהנחש? אפר תוכל כל ימי חייך. מה פירוש המילה כל ימי חייך? אפר תוכל, זהו, מבינים כבר מתי תוכל שתמת? מה זה אף פעם אוכל? כל ימי חי. כל מקום שכתוב כל בתורה, זה בא לרבות משהו. יש כללים בתורה. כבד את אביך ואת אמך, הכוונה לרבות את אחיך הבכור. יש רב בכור, גם לו תיתן כבוד. וכתוב, את ה' לוקחת עתירה, אומרים מי עוד את, זה בא לרבות, גם תתן מילה חפמים, תתן אבנים. זאת אומרת, כל מקום שכתוב כל או את, זה בא להוסיף עוד משהו. צריכים ללכת לתורה שבהלפי לראות מה. אז שואלים, מה זה עפר תוכל כל ימי חייך? אז בגדל של פסח, אנחנו אומרים שאמר אבי אלעזר בן עזריין, כל ימיים לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שבא בן זרומה, היה זה חכם אחד, ודרשה כל ימי חייך, נכון? יש את הפסוק, זה זכור את יציאת מצרים כל ימי חייך. אז החכמים אומרים, מה זה? בן זומר הוא דרש כל ימי חייך, מה הכוונה? ימין ולילות. הנה אתה רואה שאתה אומר כל ימי חייך, למה זה כולל? תגיד ימי חייך, זה ימין. למה כל, הכוונה כל היממה, 24 שעות, ומכאן אתה רואה שצריך לדבר על יציאת מצרים בלילות. זה מה שאנחנו עושים בתפילת אהובית. אומרים קניית שמעה, ובסוף אומרים את הפרשיה, ואומר השם משה, לדבר בישראל על שאלה ציצית על כנפי מידי. איך זה נגמר? אני השם אלוקיכם, אשר יוצאתי אתכם מארץ מצרים, להיות לכם אלוקים. אני יוצאת אתכם מצרים כדי להיות לכם אלוקים. לא שתהיה גוי בשם קין. לא שתהיה הומו בפריס. הוצאתי אותך בשביל להיות לך לאלוקים. ברגע שאתה לא תיתן לי להיות לאלוקים, אתה לא תשמע בפולי, אתה מורד בי. אתה מורד בי, אתה ניסה בתוצאות. ומה? למה הורים את זה בלילה? הרי בלילה זה לא זמן ציצית. בציצית כתוב רואיתם אותו, זה זמן רק שרואים ביום, אז לא היה חשמל, לא היה אורות. בציצית היה פתיד חלק, בבוקר שמתחיל להיות אור, איך שיכולים להבדיל בין התחלת ללבן, מתחיל היום באופן רשמי כי בלילה אי אפשר להפגין, רואים? הכל שחור כזה, לא רואים אבל כשמתחיל להיות אור, מסתכלים, הו הנה עכשיו זה התחיל את זה לבן ברגע זה התחיל היום, לא היה שעונים אז עכשיו מה פתאום צריך לדבר על ציצית בלילה? בלילה זה לא זמן של ציצית אז עומר לא דילה לציצית, בגלל שכתוב שהן יציאת מצרים ויציאת מצרים צריך להגיד גם בלילות, למה? כי כתוב כל ימי חייך אז החכמים אומרים לו זה נכון, נגיד את זה בלילה, אבל יש לזה סיבה אחרת לכל, למילה הזאת. תראו המילה אחת כמה דרשו, כל ימי חייך הכוונה לרבות ימות משיח, לא רק בעולם הזה, אחרי שימו משיח גם כן נצטרך להגיד, אז איזה אהבה מינה היה לו להגיד, הראשי הרבו המשיח, כל המצוות יישארו, אף מצווה מהתורה לא תתבטל. אז מה פתאום שנחשוב, שנחסיק להגיד קריאת שמה, שיבוא משיח, ולא נעים נוער, לא נגיד את ציצי בתפילת הרבית. אלא מה, הגאולה תהיה כל כך מושלמת שיבוא המשיח, הגאולה תהיה כל כך מושלמת, אז יציאת מצרים תראה עלובה ביחס לגאולה עם משיח. ויציאת מצרים, שמונים אחוז מעם ישראל מתו. חמושים יצאו בלי ישראל ממצרים אחד מחמישה. שמונים אחוז מתו בגלל שהם סירבו לדבוק באשם ולצאת למדבר. אמרו עזוב נהיה דתיים פה, אגב, סבבנו, אין לנו עכשיו כוח לצאת. האנשים הולכו הרג את כולם במכת חושך. אז הגאולה לא הייתה מושלמת, ומאז הייתה לנו רק שרות, ושאיבות גלויות, וחורבן בית המקדר, וארטישמיות בכל העולם, ומחלות, ובעיות, ואמיות, וגלויות. איזה מן גאולה זאת? היא לא מושלמת. אבל אחרי שירו המשיח, עד כשהוא מחק את כל הרשעים מהעולם, רק צדיקים נשארו יהודים וגויים, אין יותר יצר רע, אין מחלות וגייגות וגר גוים ולא יישא גויל, גוי חרב ולא יילמדות מלחמה וגר זאב עם כבש והחוכמה על ה' כמה אם לא היה מכסים, דברים נפלאים יהיו אחרי בית משיח. אז הגאולה תהיה כל כך מושלמת שזה ייראה מבוכה לדבר על הגאולה של יציאת מצרים. כשהשם עשה לנו אוריה וטיבת המצרים בים, יגידו מה, אתה משווה את זה למה שקרה עכשיו? תראה מה זה, כל העולם, אין יותר רע בעולם, אין מוות, אין מחלות, מה עכשיו גירולדת? אז אומרים לך חזרה, לא? אל תהיה כפוי טובה. נכון שפרייציאת מצרים היא פחות חשובה, כי עכשיו ניגעה לנוספית, אבל אל תשכח מאיפה באת, זה הכי טוב. אז המילה כל ימי חייך זה בא כאן לדבר על ימות משיה. למה אני אספר לכם את כל זה? יש קשר פה בפרשה כתוב ולנחש השם אמר שימו לב כי הסיטה הזאת אמור אתה מכל הבאמן לא כתוב כל ימי חייך אמור אתה מכל חיית השדה על גיחונך תלך לא כתוב כל ימי חייך ואפר תוכם כל ימי חייך למה בשניים האחרים לא כתוב כל ימי חייך מסבירים חזק זה הנביא ישעיה אומר הנביא ישעיה אומר מתאר את ימות משיח אחרי שהעולם תוקן במגרות שדהי, אחרי שהוא גומר את כל הדברים הנפלאים לתאר אותם הוא מסיים בפסוק מוזר, ונחש עפר לחמוד. ככה נגמרת הנפואה, מה עכשיו נזכרת כמו בלחש. אמרת לנו את כל הנפלאות שבה עולה, ואין מלחמות יותר, וגם גזר עם כבש, וכולם צנעים לתורה, ולאשם, ועם ישראל עכשיו במסיאג לטעילה שלו, פתאום, ונחש עפר לחמו. מה שמע, כל העולם תוקן, חוץ מדבר אחד. הכללה שאשם נתן לה כלל נחש, הוא אמר לו, כל ימי חייך, לרבות את ימות המג'יה. גם אז אתה תוכל, כל מה שתוכל יהיה לך טעם של חול. למה אתה תפוי טובה? הנחש הלך מכתיד אדם. עכשיו למה הנחש מכתיד אדם בחווה? לא יודע. מה יש לו עכשיו הנחש איתנו? חסר לומר. כל הטבע שלו, כל הזמן. אלה כתוב שהוא חשק בחווה. הייתה כל כך יפה. הוא ראה אותן מזדווגים. וחשק במינית. ועד היום יש בטבע של הנחשים תאהבה מינית לנשים. אני אומר לה, אם נחש חודף אחרי שעה, קודם כל שתרוץ למים, כי כשהוא מגיע למים הוא הולך לפי ריח. הוא מריח במהירות את האדמה והוא יודע איפה ללכת. אם היא נכנסת למים, הוא לא יכול להיכנס שם, הוא לא יודע איפה היא. זהו. אם אין מים, שתפשוט את הבגד העליון שלה, תברוק את זה לצד אחד, ותרוץ לצד השני. הוא מיד הולך על הריח, הולך, מתקרבל סביב הסוודר שלה או מה שהיא לבשה תראו אותו איך הוא ככה מדהים גם הביאו לנחש עכבר והביאו לו עכבר עטוף בחיתול כזה כמו חול כזה מלא בפרוץ וזה שמו לו את שניהם אכל את זה עם החיתול למה? כי העכבר הזה היה מאוד יותר טעים מה אתה אוכל עכשיו? אתה לא מרגיש טעם כל מה שאתה אוכל טעם של חול זה מה שאומרים הרבה פעמים, אתה רואה רשת ומקנים בו שהרשת בו נתנה לו מיליונים, אבל הוא חלל שבת, הוא גנב, הוא נועף, הוא עובד עבודה זרה, הוא פושע, ראש מאפיה, פוצח איך יש לו כאלה מכוניות, ויחתות, ומשרתים, ומסכינים הצדיקים בגושת יש להם כסף ללחם לשבת? מה הולך פה? אלא כתוב בסוף הרשת בית חנן שגשמך הוא אומר אני משלם לרשע אל פניו לאבידו לא אחר לשלם לו אל פניו אשלם לו לאבידו זאת אומרת שרואים שאדם בערוב ימיו גיל חמישים שישים רשע גדול לא שומר מצוות צונא דת פתאום מתאשר עושה מיליונים ואקזיט ואייטק ולא יודע מה הוא המסכן הכי גדול בעולם כל עוד החילוניות סובל וחוטף מקרות יש לו תקווה על שם עוד לא מחק אותו. אז עד רבא סימן טוב בשבילו. אין לו כסף, צרות, בעיות, משקנת, כל מיני בעיות. עוד לא מחקת אותו. ברגע שפנתה כלומו של עד בלידיי, כך תרוויח את הזה, הוא מחוק רב. למה הכנס? הוא אומר, אני אל קנא משלם לאוהבי לשומרי מצוותי לאלף תור. אני מעכב להם את השלכה לעולם הבא. ובר ישעים כתוב ומשלם לשרונם אל פנם לעבידו לא אחר לשלם לו בסוף מפורש אני לא אחר לשלם לו בעולם הזה כי עולם הבא אין לו אז מתי נשלם לו על כמה מצוות שהוא עשה יש לו מזוגזב בדלת אכל פה ושם קשר הוא פעם בחיים שלו הנאמן יש לו כמה מצוות הניח תפילים במר מצווה בשביל הצלם יש לו כמה מצוות בחיים מתי אנחנו ניתן לו לאותו אחד את השכר? נותן לו בעולם הזה, שעולם זמני והוא חולף כרגע. אבל הצדיקים, העין לא רעתה זולתך, ככה כתוב. חכה, מה מחכה לכם? כל התענוגות של העולם הזה, של כל האנשים ביחד מתחילתו ועד סופו, כל תענוג שאת חשבת עליו, תחבר את הכל ביחד, לא יישמע לשעה אחת של שכר של הצדיקים בעולם הבא. ומי שלא ישמור שבת ולא יתפלל ולא יהיה ישר ולא ייתקן את המילות יוכל אותה, הוא יפסיד את כל זה. לא קוהב הלב? בשימן עשיתי ארבע וחצי שעות עד למרים. אמרו לי, לא כולם פה שומרים שבת, כאלה באים לשבת לבית כנסת באוטו. אמרתי, חבל, אם בן אדם בא כבר לבית כנסת באוטו, סימן של לב טוב יש לו. והוא רוצה קרבת השיר. הוא עושה חשבון להשים, הוא בא לבית כנסת, הוא לא הולך לבר, הוא לא הולך לחוף הים, הוא בא לבית כנסת באוטו. אז לקרוא לו משה הקשה, מצד שמי עושה את הפשע הכי גדול בתורה, לא תבהרו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, מניע את האוטו של האוטו. התורה אומר, מחלל שבת מות יומת, מות בעולם הזה, יומת בעולם הבא, ונחלטה הנפש האם מהמאה, והם אומרים, תשמע תולד, אני לא יכול להאמין. מסכן, הוא בא לעשות מצווה ואוכל אותה, עושה את העבירה הכי חמורה בתורה. אז מישהו צריך להעיר אותו. מי יעיר אותו? אם כולם ישתקו וירחמו עליו ככה בשקט, שלושים שנה יבוא באוטו. ועוד חושב, זה צניק אני, אני מסורתי, אני בא לבית כנסת כל שבת, ומסתכל על חילונים אחרים ברחמים. מסכנים אלה, פעם אחת מהם בבית כנסת, ורתח לב זורחת אלו, וברור, ושניהם חללים שבת. יש לי כמובן עוד הרבה הרבה מה להגיד, אבל רק שאלה אחת, לא אני, כי לכם בזה נסיים. שאלתי אתכם מהם שני הסימנים שעושים שאדם יהיה חכם. שכחתם מזה כבר, אה? כשאדם נומד במעלה, המוח שלו מייחד. הוא יכול לעבור עוד שעה לדבר על דברים אחרים, ובסוף הוא זוכר לפני שעה איזו שאלה, והוא נשאר בפתוחה. כשאדם לא לומד, אחרי עשרים שניות הוא לא זוכר על מה דיברו בכלל. הוא רק קבע בנושא אחר לשיח ידעתו, תן לו עכשיו שעה הוא לא יזכר. למה? המוח עלוד. כשהמוח רגיל, כל היום סוגיות, כל היום כל היום, אז הוא כמו פרארי, בום, הכל במהירותה, טיק טק, הכל מתחבר לו גם, הוא רואה הכל ברור. המוח הזוני שאומר, אז הוא רואה את החיים, בצורה בהירה, שהוא מתנתק מתאהבות חומר. אז רואה את העולם בעיניים בהירות, שהתנתק מקבלי היצר וקבלי החומר, חופשי מרעבון תאהבני. אלה המילים של גדול הדור החזוניש. חופשי מרעבון תאהבני. אין לו תאהבת נשים, תאהבת ממון, תאהבת כבוד, תאהבת כסף, תאהבת מיטה, תאהבת עצלות, תאהבת שטויות. אין לו את כל זה. ברגע אחד, שעה אחת התנתקת מזה. ואתה עכשיו יושב ולומד תורה, אתה רואה הכל בעיניים בירות. פתאום אתה רואה מה זה ימין, מה זה שמאל, מה זה תמין, מה זה טהור, מה האמת, מה שקר, מה כדאי, מה לא כדאי, מה השקעה טובה, מה לא... הכל ברור. אבל ברגע שאתה בבוץ, מריח שבבוץ, אתה לא מריח כלום. אז באמת, מהם שני הסימנים? א', בושה וב', פחד. איפה לומדים את זה? מה הפעולה הראשונה שעתה וחווה עשו איך שהם אכלו מעץ הדעת? לפני זה היו כמו ביימון, מסתובבים ערומים ומתביישים. איך שאכלו מעץ הדעת ונכנס בהם דעה, ישר השביעו את האמרים שלהם. רק כשלקחו עלי תהנים, תטפו לעצמם שמלה והתעטפו בהם. למה לפני זה הם הסתובבו כמו קופים? קופים, אין בהם בעיה, מסתובבים ערומים. חיות, לא אכפת להן, מסתובבים ליד אנשים, אין להן מושעת, זאת חיה אמושה. לא קיים מושג בושה צוחיות, אלא תינוק, ילד קטן בן שנה, נגע במשהו בלי רשות, הוא אומר לו, נו, פעם שנייה אם הוא רוצה לו שיטח את זה, הוא מסתכל, הסתכל כאן והוא סובב את הפנים. תבואי לצד השני, הוא סובב את הפנים. איזה פעמים הוא לא יכול להסתכל כאן בפנים. הוא בן שנה, עומד מבושה, מי לימד אותו בבושה? זה הנשמה של הבן אדם, זה דבר אינטגרלי בנשמה. אתה נולד עם הנמידה הזאת של בושה, ולכן יש לך שדה עולם שאתה תרויח את השכב, שלא יהיה נעמד בכיסופה, שלא יהיה לכם בושה, שנותנים לך נדבה, אתה לא נהנה, אבל כשאתה עובד בשביל זה, אתה מרוויח, אתה נהנה. אז איך שהם אכלו מצדד, נכנסה להם בושה. ודבר שני, כמה שאדם יותר מפחד, אשרי אתה מפחד תמיד. ככה אמר שלמה המלך. דוד המלך אמר, סמר מפחדך בשרים. בתורה כתוב תשע פעמים להופת אשם, שמונה עשרה פעמים כתוב לפחד מהאשם. כפול. ויראת מהאשם אלוקיך. כי מה אשם אלוקיך שואל מאמך? כי אם. רק דבר אחד. כי אם. להירא את אשם. רק זה תהיה לך. הירא ממני, הכל יבסדר. יש לך בוס, אתה מבין, אני לא חבר שלך מהתמונות. תשמע וקולי תרוויח, לא תשמע תאכל אותה בגדול. ברגע שאתה הבנת את זה אתה נהיה צדיק. אין לך אומץ. אתה יודע, אתה מוסרף, אתה מוקלט, ובסוף בחיותך אתה לא נתדוך. אז ברגע שנכנס לך פחד וגרושה, אתה אדם חכם. ילדים חכמים לא נוהגים בכל דבר, לא קופצים, לא משתוללים, לא נוהגים כמו משוגעים. פוץ! לא קופץ! למה? נפחד. תובנות, סימן שאתה חכם. מתור, לא קופץ. מקומה שלישית, למים. מי שחכם לא קופץ, מה הוא לעשות להם? יפגע לי בראש, ישמור לי את העמוד השדרה? הבנתם מה רוצה. יש סיכון שאתה רואה ילד שיש לו מושה ופחד, זכית. אבל אתם רואים בדוח שלנו, אנשים איבדו צלם אנוש. אין מושה. אתם רואים אנשים מסתובבות, מובילות. בלי בגדים בכלל, מסתובבות עם חזירות, עם תחתונים, עם בגילים הולכות במיאמי באמצע היכול, מכנסים לחנות, עם בגדיה, בלי בגדים. זה נורא, והיום אנשים לא מתביישים לשחופים, מסתובבים בכלל בבגדים, ולא מתביישים בכלל. אימא לילדים עוברים כל מיני שנותים, מסתכלים עליה. היא נהייתה במדרגה יותר גרועה מבעל חיים. ממש בעל חיים. אין איזה מדבר, אני בעצם אנוש. הסימן לזה שאתה רוחני זה ארושן. עובדה הרבה אנשים שחושבים בתשובה, כל דבר קטן עושים חשבון, מה יגידו, מה זה, בסביבה. לפני זה מתי היה אכפת לו מה יגידו? אף פעם לא היה אכפת לו, הוא היה במנהיגת ביימן. עכשיו שסוף סוף הוא התחיל ללמוד תורה, הוא הבין מה זה ארושן. תדעו לכם, בעולם הבא העיקר, ההונס זה ארושן. זה דבר כל כך כואב. אדם מוכן לשלם מיליון דולר בשבול תתפרסם עליו כתבה אחת מביכה בעיתון. מיליון הוא ישלם. אבל 20 שנה של המיליון האלה. קח את זה, עשה טובה, רק תגנוס את הכתבה. לא יכול להצטקל ברחובות, ללצת לרחוב. אני אמות מבושה. אנשים התאבדו בגלל שאנחנו תפרסם עליהם איזה דבר מביך. התאבדו. ראיתם בקרב אגרוף שאחד מפיל את השני והוא כבר גוסס עוד שם ויעמוד בבית החולים? דבר ראשון הוא עושה, תופס את החבלים ועומד לנפנף לקהל. אה, אתה עכשיו נפנף לקהל, כבודך, הראש שלך נשבר, העמוד על שברת שלך נקלש. היקל למנוע את הדקה בושה. לא אכפת לו מהקהל הפיזי, זה לא נוגע לו בכלל. היקל למנוע את הדקה בושה. הבושה היא נוראית. אדם שיש לו את הבושה הוא מול בורא עולם. מראים לך את כל העבודות שעשית בסדר, את כל התכחים, את כל השקרים, את כל הצביעות שלך, כל הבעיניות שלו, וואו, אתה משתנה, שם זה עולם האמת, שם הכל ברור, שם אתה מבין מה עשית, ואתה רואה גם את כל ההשלכות של זה. כשהלכת ילדים לפאביק סקול, הפכת אותם לרומואים, הפכת אותם לסוני רבנים, לסוני תורה, למחלה לשבת, מילים קשקושים, קאקווים, מאשנים, סמים, תרבות אמריקאית של פוחזים, כל עליך, אתה צריך לשלם על כל העבירות שלהם, הילדים שלהם, על חנת סוף כל הדורות. פתאום אתה מבין מה עשית, ואתה אומר וואו, איך אני אחזור את נקודת ההתחלה, מאיפה אני אתחיל? מזלנו, שאם בן אדם באמת שובר את ליבו בתשובה, לב נשבר ונדכא, אלוקים לא תפסק. שמחו ברחמת הרבים, אפילו לנפוז ארדן שבצע 20 מיליון איש, ה' הוא בא לחזור בתשובה, התגייר וקיבלו אותו. רחב הזרונה, שהייתה מחקיית ערבים 40 שנה, התגיירה, חזרה בתשובה, התחתנה עם השואה בנות. רוטומאו המואביה, יתרור היה אפיפיור, המאסטר של כל העבודה זרה בעולם, לימד את כולם עבודה זרה ללמוד באשם. בא, התגייר, חזר בתשובה, נהיה חותם של משה רבינו. אנחנו לא כאלה גרועים. אף אחד מהנשים פה זה לא רחב הזרונה, באמת, תקופת פרישותה, אף אחד מאיתנו זה לא נבוא זרדן ונצח עשרים מיליון איש, ואף אחד מאיתנו זה לא המאסטר של העבודה זרה, מכתיע הרבים במאסות, אז אם הם יכלו לעשות תשובה, זה נותן לנו תקווה. גם אנחנו יכולים לעשות תשובה, אבל אם אין אני-לי-מי-לי, אם אדם לא מתעורר, אף אחד לא יעשה בשבילך את העבודה. מתחיל צעד ועוד צעד. מתחילים, קח לך כמה ספרים, תן לכל מי שאתה מכיר, בדלק אני אגיד לך, זה מצים חיים בספרים האלה, זה עוצר, שם בלי סוף או חכות, דברים על החיים, אנשים קוראים לזה משתגים, גועים, רק קוראים את זה, מיד אני מקבל אי-מייל, גרנטי! אל תמיד תוקעו את זה, ישר, אני יודע אם אני עכשיו תופס גועי, נותן לו את זה, אני יודע בעוד שבוע אני מקבל מלא אי-מייל, מתחנן להתגייר. אז אם גועים ככה, אז אתם, מה, תמצאו את האנשים, אך יש שם ניסקים בחינם, הכל, שתתנו להם את תציל גמבות נשמות על הדרך. אם אתה מציל כאן שניים, שלושה בזכותך, חזרו בצורה לתת להם ספרים. כל המצוות שלהם בא לך לחשבון. זכות ענקית. אהר רצון שמצגה תמיד לעשות את רצון ה' מתפלל עכשיו ברבית ברשותכם. וסיימנו. תודה רבה. ברוך אדוניי לעולם. אמן ואמן. רבי חנניה, מלך קיישייה ומר הצעיר, רבי שבולכו לזכות את ישראל.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
