חכמת הפנים והפרצוף

ערב טוב עונג להיות כאן הלילה איתכם בנס ציונה ביקשו ממני ככה להתחיל בנושא של חוכמת הפרצוף אתם יודעים ביהדות יש עומק גדול מתנועות הגוף של הבן אדם אפשר לדעת עליו הרבה מההליכה שלו אפשר ללמוד עליו הרבה מההוויות של הפנים שלו אפשר ללמוד עליו הרבה צורת הפרצוף שלו וכף היד שלו והסרטוטים על כף היד, גם כן אפשר ללמוד עליו הרבה. אבל לפני שאנחנו נכנסים לנושא, צריכים לדעת דבר אחד חשוב. כמו שיש מזלות ויש אורוסקוב, וכל אחד לפי המזל שבו הוא נולד, לפי היום, לפי השעה, לפי הדקה, אומר הרי הקדוש, כל דקה, כל שנייה משנה את המזל של האדם. לכן אנחנו ביהדות לא מזרזים לדות, אלא אם כן יש סכנה לאימא או לעובר, ולא מאחרים גם. נותנים לזה שזה יהיה בצורה טבעית. כמו שלאבדיל, גם בזמן הפטירה, לא מזרזים אפילו בשנייה, ומנסים שהבן אדם יחיה, עד שהשם כבר החליט שהוא כבר לא יחיה, אבל לא מזרזים אפילו לאדם שסובל, כי כל שנייה פה משחקת, אבל בעיקר כשהאדם נולד, בזמן שהוא נולד, זה משפיע לו על כל החיים. אז באמת, אף על פי שהדברים האלה נקבעים כביכול מראש, ואדם נולד במזל של עושר ואחד במזל של עוני ואחד בכל אחד והמזל שלו, כתוב בגמרא, ישראל מעל המזל. זאת אומרת, יש לך קו עכשיו, אתה צריך ללכת במסילה, אבל יש לך את היכולת ללחוץ על כפתור, לתרומם ולנחות על מסילה אחרת, בכל רגע נתון. זה אין לגויים. הגויים יש להם מסילות, והם הולכים בדרך שהשם קבע להם לפי המזל שלהם. כמובן שהמעשים שלהם משפיעים, ודאי, על עצמם ועל העולם, אבל לא כמו אצל עם ישראל. בעם ישראל, מעשה של יהודי אחד משפיע על העולם, ובאמת, מעשה של עם ישראל באופן כללי, עם ישראל נדוגמה עכשיו בחודש הרחמי והסליחות, עושים עכשיו תשובה וכולי, אז זה משפיע לטובה גם על עם ישראל וגם על העולם כולו, וגם על העולמות העליונים, כמו שהרמחל כותב בספר דרך השם, שכל פעולה של האדם בעולם הזה, היא נשלחת, כמו ששולחים אימייל, היא נשלחת לעולם העליון, מנותחת שם, וחוזרת לעולם הזה כמו בומרנג. כמו שאתה שולח עם מחזיר אור וזה פוגע וחוזר אליך, רק מה? אם אתה שולח טוב, אומר הרמך למעלה, משם יורד לך חזרה טוב. ואם אתה שולח לא טוב, אז יש דברים לא טובים שיורדים לאדם. זאת אומרת, הכל זה כמו מראה. מה שאדם עושה, לפי זה יורד עליו שפע לעולם. אבל זה לא רק לו, זה לכל העיר, לכל המדינה, לכל העולם, משפיע על כל העולם כולו. עכשיו, צריכים לדעת, אפילו שלפי תווי הפנים שלך רואים עליך דוגמה שאתה אדם רשע, לפעמים אלה המקובלים יכולים להסתכל על בן אדם, ומיד לפי הפרצוף שלו רואים שהוא בן אדם רשע. מה פירוש? א', על איך שהפנים שלו בנויות, זה אחד. לפי האף, לפי השפתיים, לפי העיניים, לפי השיער, לפי המצח, לחיים, כל הדברים האלה. וגם לפי המעשים נרשם לו רושם במצח. הרי הקב' היה יכול להסתכל במצח של האדם, להגיד בדיוק מי הוא, מה הוא, וגם מי היה הגלגולים שלו. לפי המצח שלו היה יודע מי הוא היה בגלגול שעבר. אין היום מישהו בעולם שיכול לעשות כזה דבר, אבל מה שכן היה, עד לפני בערך 30 שנה, האבא של רב חיים קניאפסקי, קראו לו אסתי פלייר רבי עקב קניאפסקי, הוא היה לו כמעט כל הזמן רוח הקודש, ואנשים שנכנסו אליו למשרד, לחדר, אז ידעו מראש שאם יש להם עבירות, כדאי מאוד שלא ייכנסו. או שאם הם חייבים להיכנס, אז שמים כובע ומורידים את הכובע על המצח. כי אם מישהו היה נכנס, והמצח שלו היה חשוף, הוא היה רואה עליו עבירות, הוא היה מיד מגרש אותו. אמר, סתלק מפה, אל תכניסו אותו. אז אנשים רעדו, אז כולם היו באים ככה עם המצח, אומרים, לך תדע מה עשיתי. אנשים אפילו לפעמים לא יודעים מה גודל העבונות שלהם. כן? כמו שאמר לי איזה חילוני אחד, אני צדיק. לא מאשן, לא שותה, לא משחיק סנוקר, לא גונב מאף אחד, לא פוגע באף אחד. אמרתי לו, אתה שומר שבת? הוא אומר, לא, היא לא דתי. אמרתי, אז אתה פוגע באשם כל רגע. אתה מורד בקב". מה זה לא פוגע באף אחד? באנשים אולי אתה לא פוגע, אבל בדבר הכי חשוב שזה הקב". אתה פוגע כל שבוע. לא, לא לזה התכוונתי. תכף אני גם יוכיח לך שאתה פוגע בשכנים ובאנשים ובחברים ובעובדים ובהורים. חסר? מה, אתה מכבד את ההורים? אתה עומד כשאבא שלך נכנס? אתה שותק כשהוא מדבר? אתה לא יושב לו אף פעם בכיסא? אתה לא מתפרץ לדבריו? אתה לא סותר את דבריו? מה, אל תגזי, מה? זה נקרא לכבד, לא לפגוע. קיצור, הרבה חושבים שהם צדיקים והם מדמיינים. מה קורה לאדם מדומיין? הוא בונה לעצמו אשליה. חי בדמיונות. חי בדמיונות. רוב האנשים הם ככה דרך אגב. רוב האנשים? רוב האנשים. מעל 90 אחוז מהאנשים הם חיים בדמיונות. חיים בדמיונות. כל אחד יש לו את הדמיון שלו. אחד חושב שהוא חכם, השני חושב שהוא עשיר, הרי דוגמה, יש עכשיו ישראלי שהוא עשיר, קנה איזה אוטו גרמני, BMW, לא יודע, מסתובב בכביש כמו טבס, מסתכל ימין ושמאל, מי מתפעל, מי לא, עד שלוקחים אותו לטיול לניו יורק. ואז הוא רואה מה זה אושר של אנשים, אומר, מה, אני מצחצח נעליים לידם. אז הוא מבין שהוא סתם עני, רק ביחס לישראלים יש לו קצת, איך אומרים, פרנזה, זהו. פתאום הוא בא, רואה אנשים שלהם 100 מיליארד דולר, 40 מיליארד דולר, 50 מיליארד דולר, אחוזות, בתים בגודל של עיר. בן אדם יש לו 4-5 וילות כאלה בגודל של עיר, כל אחד, משרתים, נהגים, פותחים לו את ה... אומר, מה, אני חשבתי שאני אשיר עם הבן והקטנה שלי. את העליות של ירושלים היא לא עולה אלא הם כן מניחים את המסגן. המכוניות בארץ הן קטנות, אין להן את הכוח לעלות את העליות של ירושלים. בקיצור, הכל יחסי. לאדם שחושב, נגיד דוגמה, אני אתן לכם דוגמה, היה איזה אחד, איזה אחד באיטליה, בפדובה, פרופסור יהודי חילוני, לפני מעל 200 שנה. זה היה התחלת החילוניות. דור ראשון של חילונים, עד אז לא היה חילונים בעולם. בכל המדינות, כולם היו דתיים. עד שבא אחד בשם משה מנדלסון, עם אח שמו וזכרו, שהוא התחיל את תנועת ההשכלה והפעיל מאות אלפים לסדרה אחרה, אם לא מיליונים. כל הצערות שיש היום לעם ישראל, כל השנאה לדת, כל החילוניות, הכל אשמתו. אין בן אדם יותר שהביא אסון על עם ישראל יותר מהנבל הזה. יותר מארצל, כן. כי ארצל היה הרבה אחריו. ארצל הוא הקורבן שלו. מדי, הוא היה לפני 230 שנה. הוא הראשון שפרק עול. מה פירוש? הוא לא נהיה חילוני. הוא רק יצא מהישיבה ועבר לאוניברסיטה. עד אז אף יהודי לא העז לדרוך באוניברסיטה. כולם ידעו שזה מקום של כפירה. מלא גואים, מלא פריצות, מלא כפירה, מלמדים שהעולם נהיה מאיזה פיצוץ מקרי, ובאנו מעקופים וכל השטויות שלהם, והוא הכריד שכדאי ללמוד גם את חוכמת הגואים, והלך לאוניברסיטה, ומיד ראו שהרב האורתודוקסי הלך לאוניברסיטה, אם ככה גם לנו מותר, התחילו יהודים להירשם לאוניברסיטה, אפילו הבנים שלו נכנסו לאוניברסיטה, וכולם הכירו שם נוצריות, התנצרו והתחתנו עם הגויות. זאת אומרת, השושלת שלו כבר בחייו נקטעה. כבר שילם על זה מחיר כבד. זהו זה, הוא הדור האחרון של יהודים. מפה ועלה, מהבנים שלו ועלה, כולם גויים, כי התחתנו עם גויות. הבא מן הגויה קראו אבנה. אז הוא כבר בחייו שילם את המחיר, נקטעה השושלת שלו. אבל מי ששילם את המחיר הכי גדול זה עם ישראל. כי אנחנו רואים עכשיו שעם ישראל, בגלל שהתחילו לפרוק עול ולעזוב את התורה וללכת לכל מיני אוניברסיטאות, מה אנחנו רואים? שכמעט ולא נשארו אנשים שקשורים לקבל שברחו. אפילו לא 20%. אז 80% ירדו ליבדון. אין להם עולם הבא. מחר הם נפטרים, אין להם המכלל שבת, מות, יומת. הרמב״ם כותב, מות בעולם הזה. איומת לחיי הנצח. כשהוא נפטר, הוא היה צריך להיכנס למקום של נצח נצחים, של עונג רוחני שאין דוגמתו, ומונעים ממנו את הכניסה. מכרימים לו את החלק שהוא נולד איתו. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, כל יהודי נולד עם כרטיס לעולם הבא, אבל על הכרטיס יש תנאים, והתנאי הכי חשוב זה שמירת שבת. כי מי שלא שומר שבת, מה כתוב עליו? מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. אין שום הבדל בינו לבין אחמד. אין שום הבדל בינו לבין קריס. אין שום הבדל בינו לבין מיסטר לי מסין. אין הבדל. מה? יפה מאוד. כן. כן, אבל אתה יודע, היום... אתה צודק מה שאתה אומר, אבל היום, בני לבנך, כמה מיסטר לי שומרים שם והמצוות בני הנוח? הם אוכלים עכברים שהם עוד זזים בצלחת. הם אוכלים ג'וקים וטולאים והם עוד חיים, וזה עבר מן החי. אסור לאכול בעל חיים שעוד חי בצלחת. והסינים אוהבים לאכול בעלי חיים בזמן שהם עוד זזים בצלחת. הם לוקחים את האכבר הקטן, שככה הוא זז, תובלים אותו בסויסוס, אתם יודעים מה זה סויסוס? רוטב סויה. וכך איכשהו עם שני המקלות פותח את הפה התמה שלו ומשחיל שם את האכבר ואחרי זה אוכל איזה ברוקולי אחד שגם שם יש איזה 20-30 תולעים וברחשים עיצור הצלחת שלו שורצת בשרצים אז באמת כמעט כל הסינים הם ככה, הם כולם אוכלים דברים שזזים בצלחת והם גם אוכלים את הקוף בזמן שהוא חי, כושרים לו את הידיים לשני עצים עם חבלים, פותחים לו את הקרקפת ככה עם סכין גילוח, מרימים את הקיפה, ויושבים מסביב, ועם כפית, ועושים לו ככה במוח, חותכים בזמן שהוא ככה מסכן, ואוכלים ככה את המוח. גם היפנים, אני פעם הצלחתי להציל יהודי, חבר שלי לשעבר, שהכיר בניו יורק איזה גויה יפנית, והיא נדבקה בו, לא סתם כתוב שהוא רבו ככלב, לא עזבה אותו. כל פעם שהוא רצה להיפרד מנה, היא הייתה בה, יושבת ליד הדלת שלו בבניין במנתן, שעות, עד שיחזור הביתה, יושבת שם במסדרון, על השטיח של המסדרון, לא מוותרת. אז הוא גם היה חלש אופי, כל פעם שהוא רצה לעזוב אותה, קפץ אליו היצר הרע, היה נכנע. בסוף מה קרה? מישהו גילה לי את הסוד הזה שהיפנים אוהבים לאכול את המוח של הקוף עם כפיות בזמן שהקוף חי, אמרתי לו, סיפרתי לו את זה, אחרי שהוא שמע כזה דבר, אמר לה, תשמעי, אני יהודי, אני לא יכול בחיים שלי להתחתן עם אחד שהעם שלה אוכל ככה כופים עם המוח, עם כפית, זה לא בשבילי. וברוך ה' איך אומרים, ניצל. הבחור ניצל, בזכות הכוף הזה, הסיפור. איך הם תופסים את הכופים? לא קל לתפוס כוף. צריך להיות מהיר מאוד כדי לתפוס קוף הוא רץ, קופץ, מקפץ על העצים גם הוא רץ מהר, איך עכשיו תתפוס אותו? יש להם שיטה הם גילו שהקופים אוהבים הורס פרסי יש להם טעם טוב לקופים אז הם לקחו קופסה מפלסטיק שקוף עם חורים בארבע צדדים החור שטוח ומילו אותו ככה הרימה של אורס פרסי, והקוף מריח, זה יוצא ככה מהריח, יש להם חוש ריח טוב, הוא מתקרב ככה, והוא מכניס את היד, מוריד אותה, תופס אורס, עכשיו כשהוא סוגר את היד, היד לא יכולה לצאת, כי החור שטוח, רק יד שטוחה נכנסת. כשסגורה, נתקע לו היד. אז עכשיו, איך שהוא מכניס ואיך שהוא תפס את העורז, מקיפים אותו כמה סינים עם רשתות, ככה, עכשיו הוא לא יכול לוותר על התאווה שלו, הוא לא משחרר את העורז. שימו לב מה זה בעל חיים. אין לו את השכל לשחרר, לפתוח את היד, להוציא אותה כמו שהיא נכנסה ולברוח. אז זה המוות שלו, התאווה לעורז הפרסי. איך שהוא יודע, נתקעת לו היד, הוא מנסה ככה חזק, היד לא יוצאת. קופצים עליו כל הסינים, שמים אותו ברשת, לוקחים אותו, קושרים לו את הידיים לשני עצים ואת הרגליים, חותכים לו את הראש וככה מתחיל המשתה שלהם. זה ככה עושים. יש להם לסינים עוד שיטה, איך הם תופסים דגים. יש את הסקנאי הזה, אתם מכירים אותו? יש לו סק פה. מקור ארוך, לוקחים אותו בסירה, כושרים לו חבל הצוואר עם לולה. עכשיו הסכנאי הזה מסתכל על המים, עוברים דגים גדולים. פאק, בשנייה הוא תופס את הדג עם המקור, מרים אותו למעלה, הוא עומד להשחיל אותו לגרון, והסיני יושב שמה, קורא עיתון, כל פעם שהוא מרים דג, מה הסיני עושה? מרביץ משיכה, הוא נחנק, נופל הדג לסירה. עוד פעם, תפס עוד אחד, הסינים מושך. ככה כל היום, ההומרים דגים והסינים מושך. תראו איזה ציפור טיפשית. אחרי 50 פעם ביום שהרמת ומשכו לך ככה את הצבא, ואתה רואה שהדגים לא נכנסים לך לבטן. למה אתה לא מפסיק? כי הוא בעל חיים. ככה בן אדם בלי תורה אותו דבר. חוזר על אותה שטות, על אותה תאווה, כל פעם אותו דבר, כל פעם זה הורג אותו מחדש, כל פעם הוא משלם מחיר מחדש, ולא מפסיק עד יום מוטו. מה הדוגמה? סיגריות. הוא יותר משתעל, הוא יותר מסריח, הוא יותר דוחה, הוא יותר סובל, הוא יותר בקושי עולה מדרגות. כל חודש מצבו מחמיר. הוא מרגיש את זה. אני לא יכול לנשום, יש לי מסכת חמצן. יש לך סיגריה בשבילי? בבית חולים, הוא מוציא את המסכה ושואל, למי יש פה סיגריה? למה? מעדיף למות ולא לוותר על השתי דקות טבע. כמו הציפור הזאת. היא יש לה איזה חשבון, בסוף אולי איזה דג ייכנס. אבל כבר שנים, על גבי שנים, בסוף היום הסיני זורק לה איזה דג, ככה, שלא תמות, בכל זאת זו תרנגולת שמטילה בעצי זהב, כל דג מוכרים 100 דולר. תופס דגים גדולים, אתם יודעים, הופכים אותם, מוכרים אותם במשקל, דגים זה דבר יקר. בקיצור, ככה הם תופסים את הדגים. מזה הם חיים, מה יש להם כבר? אין להם עכשיו הרבה כסף לבשרים וכאלה. הם אוכלים ג'וקים, עכברים, כלבים ודגים כאלה שהם תופסים. ואיך הם אוכלים את הכלב? יש להם סיר ענק, ענק, יש בו אולי איזה... הוא יודע, הוא טעם מזה, כן. חולדה אוכלת כלבים. בדרך כלל זה הפוך, כלב אוכל חולדה, לא? בקיצור, אז יש להם סיר מבעבא הגדול, יש שם מאות ליטרים של מים רותחים, ככה אתה רואה את המים מבעבאים, הם תופסים כלב גדול, חי, זורקים אותו ככה לתוך המים הרותחים, מחכים כמה שניות, המסקד הזה נשרף עכשיו למוות, אבל הוא לא מת. ואז הם מוציאים אותו וגוסס ובשניה אחת הם עושים חיתוך לאור ככה מסביב לצוואר ומושכים את זה כמו שמושכים מבן אדם את המכנסיים והאור יוצא בשניה, זה הסיבה שהם זורקים אותו למים החמים זה מפריד בין האור לבין הבשר. אם הוא ימורגו אותו עם האור על הבשר, ייקח חודש לקלף את האור. עם הסכין. וגם לא יצא טוב, יהיה הרבה בזבוט של בשר. ככה זורקים אותו למים הרותחים, ומוציאים לו את האור, ואז אתה רואה כלב בלי פרווה, בלי האור שלו. רק הבשר. וכמובן, הוא אחרי כמה דקות מת. ככה הם אכזרים, ככה הם עושים. וזה נגד התורה, כל הדברים האלה. וגם לגויים אסור לעשות את הדברים האלה. גם לגויים אסור. כי כל ה... אמנם לגויים יש שבע מצוות עיקריות, אבל כל מצווה שהשכל האנושי מחייב, גם הגויים מחויבים. למשל, אמנם לא כתוב בשבע מצוות, נה נוח, כבד את אביך ואת אימך, אבל כל גוי בר דעת מבין שצריך כבד את ההורים שלו. אפילו המפיונרים, מכבדים את ההורים שלהם, האיטלקים. אפילו המחבלים של החמאס, מכבדים את האבא. זה לא צריך תורה בשביל זה, זה היגיון בסיסי. לא ללכלך את הרחובות, איפה שאתה חי, לא להביא כל מיני מחלות, איתושים, מכברים, זה דבר הגיוני, זה לא צריך תורה בשביל זה, זה צריך להיות בן אדם. כל מיני דברים של דרך ארץ, לא לקנח את האף ולזרוק את המפית בזמן שכולם הולכים, אוכלים על השולחן, זה צריך תורה בשביל זה, צריך להיות בן אדם כדי לעשות את הדברים האלה. קיצור, כל מה שההיגיון מחייב, הגויים מחויבים. וההיגיון מחייב לא לענות בעלי חיים. והם לא אכפת להם, הם אכפת להם רק ממה שטוב להם. וזה לא מעניין אותם שהחיות צובלות וכולי, ולכן הם כבר... הנה לך, נתתי לך דוגמה שכמעט ואין אף סיני ששומר שבע מצוד ננוח. אני כבר, ברוך השם, זכיתי לגייר איזה מעל מאה סינים וקוריאנים. עם השנים, 28 שנה, אז הרבה התגיירו, אחד מהם היה מסינגפור. הוא היה לו סטודיו, היה עושה סרטים עם הממשלה של סינגפור, גילה אותי באינטרנט, ראה את האימות שלי מקום אירועי נוצרי, הוא ואשתו. אחרי שהוא ראה את האימות, התחיל לראות סרטים אחרים, חזר בתשובה. אמר, איפה אני יכול להתגייר? אמרתי, תלך לאוסטרליה, שם יש בית דין. כבר קנה תפילין, מזוזות, ציצית, לומד תורה כל היום. בסוף הלך לאוסטרליה, התגייר, ומה עשה? ויתר על כל הביזניס ועל כל המיליונים, עשה עלייה לירושלים, קנה דירה בארנוף בכסף שהיה לו. גר צדק. גר צדק, צדיק, יסוד עולם. סיני? סיני מסינגפור. עזב את הכל, ויתר על כל הביזניס, נכנס לישיבה בחווי דעת, יש שם פרוגרם לאנגלית, לדוברי אנגלית, שם, ליד הבית של הרב עובדי הזצל, ונולד לו בן, איך הוא קרא לו? יוסף, יוסף הונג, הצדיק. וכל ירושלים מדברים עליו, מהקידוש השם שעושה. כל היום הוא עם גמרה ביד, לא מעניין אותו העולם הזה, זה במדרגה הכי גבוהה בעולם הבא. הוא ואשתו והילדים הצדיקים שם פרשו מכל לבלי העולם הזה. כן, אבל הוא כבר כל הזמן לומד, אין לו זמן לדיבורים. ברוך השם, ברגע שבנאדם גלה את מתיקות התורה, איך כותב אורח חיים הקדוש, בני האדם היו יודעים את המתיקות של התורה, היו משתגים ומתלהטים אחריה. לא היו יכולים להתעסק בשום דבר חוץ מהתורה. יש בחורים צעירים, אומרים להם, כנס לישיבה, כנס. הם חושבים שהם עושים טובה למישהו, הם לא יודעים מה הם מפסידים. אם הם היו יושבים חודש בישיבה, עוברים את הקשיים הראשונים. כי הרי כל פעם שאתה נכנס למקום חדש, יש קצת קשיי הסתגלות. אפילו שזה מקום יפה וחדש והכל מרווח ונחמד. כל זאת, אתה עובר ממקום למקום, צריכים להסתגל. אבל ברגע שהם נכנסים למערכת, הם לא יכולים יותר להתעסק בשום שטות. רק רוצים ללמוד תורה. ולומדים ולומדים ונהיים גדולים בתורה ומצליחים בחיים. אני חושב שאנחנו אוהבים את לומדי התורה מאוד. ולעומת זאת, אלה שלא נכנסים לישיבה, מה יוצא מהם? מה, בואו נסתכל על מצב הדור היום. תראו את מצב הנוער, תראו את מה קורה היום. מה הולך פה היום? לא נתפס בסכל מה שקורה פה. כשאני הייתי בכיתה ח' אחד בבית הספר התחיל להשן סיגריות בבת ים. כיתה ח', כל בת ים רעדה ממנו. אבא שלי עליו השלום היה מזהיר אותי. היה אומר, תשמע, תתרחק ממנו. כשהוא בא לשחק, תלך. אל תתקרב לבן אדם הזה. המורים רעדו ממנו. כולם ידעו שזה הווריאן של בת ים. למה גיל 13 התחיל להשן סיגריות? אז נכון שאתם צוחקים עכשיו, מה זה, מה, הוא חולם זה? מה איזה סיפור זה? נכון שזה נראה היום מזוי? כל ילד שני, אפילו בחורי ישיבות מאשנים. מגפה. אבל זה היה פשע גדול לבחור כזה צעיר לאשן סיגריות. תסתכלו עליו כעבריין לכל דבר. ולמי היה הקעקועים? רק לאנשים שנכנסו לבית סוהר. למי הקעקועים? מה? אני זוכר רק התחילו אופנת העגילים. איזה אחד שם עגיל, לא צריך לספר לכם איך כולם קראו לו. זה לא היה נתפס. ומאז ועד היום, 40 שנה, מדרדרים כל יום כל שעה. מדרדרים ומדרדרים ושמים ו... מה לא, מה לא. וגירושים כמעט בכל מקום. ודיכונות והתקפי חרדה. ומי יודע, אחד אמר לי, אמר כאילו, תראה, אני לא מבין, בונים פה בכל הארץ אלפי בניינים, איפה שאתה לא הולך, בניינים חדשים. ואיך הנדלן רק עולה פה? מאיפה אנשים יביאו? זוג צעיר, מאיפה יביא כסף לקנות דירה? זוגות צעירים אין על מה לדבר בכלל. אם זה לא הורים עשירים, אין בכלל שום סיכוי. 500 שנה הוא יעבוד, לא יקנה דירה במסקורת שלו. זה עבוד כבר. ורק עולה. אז שאלתי איזה אחד, קבלן שבונה בניינים, ידיד שלי אחד, אמרתי לו, תגיד, אני לא מבין. כל מדינה, נדלן עולה, עולה, עולה, בום, מתרסק בסוף. ככה זה, עולה, עולה, עולה, בום, מתרסק, עוד פעם עולה, מתרסק, עולה. עכשיו העלו את הריביות, 7-8 אחוז ריבית. לאנשים לא אמור להיות הכסף הזה, זה המון כסף. איך זה שממשיכים להזמין ממך דירות כמו לחמניות? מה הוא עונה לי? לא תאמינו. אמרתי לו, מאיפה בא הגידול הזה של רוצים כל כך הרבה דירות? הוא אומר לי, קודם כל היה עלייה גדולה מאמריקה, ועלייה מצרפת, ומאוד מדינות. ויש גידול של האוכלוסייה שהרבה מביאים ילדים, אז צריכים עוד ועוד. אבל הסיבה העיקרית, מי יודע מה היא, הסיבה העיקרית לזה שיש ביקוש אדיר לדירות, מי יודע מה הוא, מה היא? לא תנחשו. אני לא ניחשתי. עד שהוא לא אמר לי, לא עליתי על זה. מה? כמות הגירושין במדינה. כל משפחה עכשיו צריכה שתי דירות. בגלל שאיפה הבעל יגור. לכן מוכרים דירות של חדר שינה אחד בקרוב ל-2 מיליון שקל, כפר סבא. קטנות! חדר ומטבחון! לא נתפס. למה? כי אלה שעזבו את הבית, הוא צריך חדר בשביל בן אדם או שניים. ביי, דירה איפה להיות? מה הוא עכשיו יקנה דירת ארבעת חדרים, חמישה חדרים? לא. צריך דירה קטנטנה, והדירות הקטנות האלה יש להם שוק חם מאוד. זאת אומרת, כל הזמן המחירים עולים כי אנשים מתגרשים, שימו לב. אם אנשים היו יודעים להתנהג והיו מכבדים את האישה ואת הבעל ואת כל מה שצריך, היה לך פחות חצי מיליון דירות לקנות. אז כל הנדלן היה יורד. למה הנדלן לא יורד? כי כל הזמן אחוז הגירושין עולה. עוד מעט נגיע ל-100% גירושין בדור החדש. אז כל משפחה, זה מלכתחילה כבר שהקנו שתי דירות. פעם אני הלכתי לרבנות ישרו שם איזה זוג טרי שבאו להירשם לנישואים אתם מכירים את העושר והדמיונות? וואו! הביר שלה, הביר על סוס הביר החלומות והוא חושב, יש את חייל יושבים שם חייכים אז אחד שם אמר מה באתם? אומרים להירשם לנישואים וליד זה יש משרד לגירושים, שני חדרים, אחד ליד השני. אומר אני, יכול לתת לכם מצע? אומרים כן. תיקחו גם מספר, תירשמו גם בגירושים. מה? סליחה? ככה אתה מאחל לנו? לא, לא, חלילה, אני מברך אתכם שהניסויים שלכם יצליחו והכל יהיה טוב. אלא מה? אני פה הרבה שנים בבניין הזה. אני יודע שכמעט כל מי שבא לפה עם חיוכים חוזר לפה תוך זמן קצר ומחכה שלוש שנים עד שיקבלו אותו לגירושין. מעכשיו תחסכו את התור. שמרו בקולי. אם לא תצטרכו, עד רבה, המספר יתבזבז, מה אכפת לכם, לא עולה לכם כסף. אבל אם תצטרכו, ברגע שתרצו להרוג אחד את השני, כבר יהיה לכם תור מחכה. לא תצטרכו לסבול עוד שנה ביחד, שנתיים בדירה. בדיחה עצובה מאוד. צוחקים, אבל זה עצוב מאוד, זו המציאות. בקיצור, נחזור לעניין. אז באמת, הסטייפלר יכול לראות על בן אדם את העבירות שלו. היו בדורות הקודמיים כאלה אנשים. הבבסלי, אני לא יודע אם הוא היה יכול לראות בפרצוף של הבן אדם מי הוא ומה הוא, אבל בטוח שסיפר איזה אחד שהוא היה מסתכל בכסף, ורואה איזה כסף קשר ואיזה כסף של חילון שבת, או של גזל, או של כל הדברים האלה. והוא לא היה מסכים לקחת כסף לא נקי. באמריקה יש איזה רב אחד צדיק, קוראים לו הרב מורד חי הדרת. הוא היה פעם שכן שלי, גר בלוק וחצי לידי. עכשיו, אחר כך הוא עבר לאיזה קהילה פרסית, במקום שנקרא גרייטנק. והפרסים אוהבים אותו, כי הפרסים אוהבים מקובלים, אנשים מיסטיים, אנשים קדושים. לא מספיק להם רק רב תלמיד חכם שמלמד תורה וההלכות. חפשים איזה מלאך, והוא הכי קרוב למלאך שאתה מוצא. פעמיים ביום למיקווה, שמירת העיניים, רוח הקודש, כל מיני דברים יש איתו. יום אחד שהוא עוד היה גר במונצי, אני הייתי נוהג לבוא אליו כמעט כל יום בצהריים. הייתי בא, אני רואה אותו עומד ליד הטבעת דואר. פותח את הדואר. שם הבתים פרטיים, אז הטבעת דואר היא על הכביש. עומד ליד הכביש, מוציא את המכתבים, פותח, צ'ק. קוריאה, תצ'ק. זורק בקופסת פלסטיק. פותח עוד, עוד צ'ק. קוריאה, תצ'ק, זורק. עוד צ'ק, מכניס בכיס. עוד אחד, קוריאה. הוא אומר, מה אתה עושה, כבוד הרב? הסתכל עליי, אומר לי, תלמד, לא מכל אחד כדאי לקבל כסף. אמרתי לו, מה, אבל אפילו בן אדם רשע רוצה לתת צדקה, מה, נמנע את זה ממנו? הוא אומר לי, בוא, כנס אחריי. הכנסתי לבית שלו, פתח לי מגירה, היה שם לפחות 200 צ'קים, אולי 300, ככה במגירה זרוקים. הוא אומר לי, אתה רואה את הצ'קים האלה? אחד לא הפקדתי מאז שנפתחה בית כנסת מעל 20 שנה. כל מה שאנשים נתנו על העליות, על תרומות וזה, לא הפקדתי צ'ק אחד. אמרתי לו, למה? אומר, אם אתה תתחיל להפקיד צ'קים של האנשים, כל אחד נהיה הבוס שלך. תעשה ככה, תעשה משברך, תן לזה עלייה, תן לנו לעשות בר מצווה, תשנה את השעות של השיעור. כל אחד, אתם יודעים, בעל המאה, הוא בא על הדעה, פתאום יהיה לי פה 300 דעות. אני משלם הכל, אני משלם חשמל, אני משלם על הטישו, אני משלם על כל מה צריך, נקיונות, שואב אבק. הכל אני משלם, שאף אחד לא יגיד, שאף אחד לא יגיד, שהוא רוצה לעשות כך וכך וכך וכך, לא צריך ויכוחים. דרך אגב, יש לזה עוד סיבה קבלית. כשאתה מקבל, אתה מושפע. כשאתה נותן, אתה משפיע. ברגע שאתה נהפך למושפע, ירד לך כל הכוח להשפיע כמעט. אני אתן לכם ראייה לזה מהתורה. כשמשה בא לדבר עם עם ישראל, איך הוא פותח את הנאום? דבר אחד לא קיבלתי ממכם. לא נתתם לי לא מסכורת ולא חמור ולא כלום. כל מה שעשיתי בשבילכם, הכל היה בחינם. ככה הוא פותח את הנאום. אותו דבר שמואל הנביא. שמואל הנביא שנותן נאום, מה הוא אומר לעם? אפילו חמור שהייתם חייבים להביא לי, כי זה כלי רכב, אני הייתי בא אליכם, שמואל היה יורד אל העם. הוא בא אל העם, כל הרבנים, האנשים באים אליהם, שמואל היה הולך עם החמור אל העם, אז הם היו צריכים לקנות לו את החמור. גם זה הוא סירב לקחת. אז שואלים, למה? למה הוא לא רצה לפחות חמור לך? הוא אומר, כי ברגע שאלה שאתה בא להוכיח אותם ולתקן את מעשיהם, ברגע שאתה מקבל מהם כסף ותרומות ורכב וכל מה שצריך, אין לך יותר את היכולת להשפיע עליהם. א', אתה מתבייש. ב', אתה פוחד שהם יפסידו לתרום. גימל, גם אם אתה אמיץ ויש לך ביטחון ולא אכפת לך שהם ייכסו ויפסיקו לתרום ושיקומו והלכו, זה לא מה שמפריע לך. אבל אפילו אם אתה לא פוחד ואתה עושה כל מה שצריך, מכל מקום הכוח שלך לשנות את מעשיו של זה ירד מאוד, הוא כבר לא אוכז ממך. ברגע שהוא מאכיל אותך ונותן לך כסף, אין לך את היכולת להגיד לו מה לעשות. זה העולם, אין מה לנסות. גם תראו, להבדיל בקבוצות של ספורט, יש איזה עשיר שקונה את הקבוצה, משלם מיליונים, לא יודע כמה, ויש מאמן, מה עכשיו, בעל הקבוצה, הוא לא מאמן, הוא לא יודע כדורגל, הוא לא יודע כדורסל, הוא רק איש עשיר שקנה קבוצה כמו ביזניסט. אבל מיד הוא כבר אומר למאמן מה לעשות. אני רוצה שזה יישחק, את זה תעיף. מה, אבל אתה לא רופא. מה, עכשיו אתה נכנס לחדר ניתוחים? קנית את הבית חולים. באמריקה יש כזה דבר, רופא, בן אדם שהוא לא רופא קונה בית חולים. זה בית חולים פרטי. אבל הרופאים שם מנהלים את הכל. יש רופא גדול, הוא אחראי ויש רופאים קטנים. תאר לך, בא השיר הזה, נכנס לחדר ניתוח, מה אתם עושים? יש פה עכשיו איזה שבת סמוכי. לא, לא, תעשה מהצד השני. מה? לא אוהב מהצד הזה. זה מזל רע. תעשה מצד ימין. עזוב, צד שמאל זה כללה. שמאל זה תמיד דין. תראה את מה שקורה פה עם השמאלנים, תבין. שאוכלים משהו, שמברכים עליו, איזה יד מחזיקים אותו? ימין. למה? ימין זה חסד. זה רחמים. שמאל זה דין. זה אנשים קפדנים, אנשים ש... צערי עין, אנשים עם רעות. כל מה שתעשה להם לא טוב להם. וגם אין שום קשר בינם לבין האמת. כרגע הוא במצב כזה, אז הוא אומר משהו. בעוד חודשיים הוא יהיה במצב אחר, הוא אומר בדיוק הפוך. מה אם מה שאמרת לפני חודשיים זה מוקלט בכל העולם? משמעים את זה? אתה לא מתבייש שהוא יעשו ממך צחוק? כשרק לפני שבועיים אמרת שאתה מתחייב ועכשיו אתה עושה הכל הפוך? אין שום בושה. דרך אגב, הרי אנחנו היינו מתביישים. בני לבנכם, אם הייתם עומדים בתוכנית טלוויזיה עם נייר, אני חותם, אני מתחייב, א', ב', ג', בחתימה, באולפן, בשידור ישיר, היה לכם לב אחרי שבוע ללכת לעשות הכל הפוך? הרי הייתם נהפכים לבדיחה הכי גדולה בהיסטוריה, נכון? אבל השאלה שלי אליכם היא כזאת, איך זה בכל זאת כל כך הרבה פוליטיקאים עשו את זה? מי יודע? התשובה, אני אסביר לכם איך זה ונתקדם התשובה היא רבותיי יש בעולם הזה שתי בוסים בוס אחד זה הקדוש ברוך הוא והבוס השני זה השטן יש אנשים שהם ברשותו של הקדוש ברוך הוא. ברוך הוא בוחר אותם, אתה שלי, אתה בן שלי, אתה צדיק, אתה... בכם אני משתמש לעשות טוב בעולם. ללמד תורה, לפתוח ישיבות, להחזיר בתשובה, לעזור לעניים, לעלמנות, יתומים וכו', לעשות דברים טובים. ויש את השטן שהוא מקבל את כל האנשים הרעים. כל המורבים, כל אלה שעושים צחוק מהתורה, כל אלה שעושים זימה וזנות, כל הדברים הכי נוראים, כולם הם ברשות השטן. ברגע שהשטן קיבל רשות להשתלט עליך, אין יותר שום היגיון במעשיך. הוא שולח אותך לשליחויות לפי מה שטוב לו כרגע. אם השטן רוצה שהאחים המוסלמים ייכנסו לפה וישדדו את המדינה במעל 50 מיליארד, הוא הופך מיד לראש ממשלה את הראש, זה לא בידו יותר. ועושים דרכו את מה שהשטן רוצה. ככה היה מאריק שרון, ראיתם? הוא היה כהניסט. בשנייה התהפך ונתן את כל גוש כתיף. איך זה ייתכן כזה דבר? פשוט מאוד, ברגע שאתה ברשות השטן, השטן מקטרג על היהודים, הקב". הוא נעלת סליחנה בבית הדין, אין מה לעשות, אין מה לענות, השטן הוא הקטגור, הוא הטובע. והוא יש לו טענות קשות, ואין מה לענות. אין להגנה של עם ישראל, המלאך המגן על עם ישראל, אין מה לענות. אז עכשיו צריכים להחליט על הונש קולקטיבי. מה עושים? עוקרים יישובים, שוברים בתי כנסת, מוציאים ילדים מהבית שלהם, זורקים אותם בבתי מלון עשר שנים, בלי מקום שיהיה להם לגור. גומרים על דור שלם. איך בן אדם שהיה כאןיסט לא פחות מערב כאן, פתאום שיתף פעולה עם כזה דבר? בדרך הטבע הייתי אומר, כנראה נתנו לו איזה 20-30 מיליון דולר לאיזה חשבון בשוויץ, האמריקאים, ואמרו לו, אנחנו, We will take care of you, Mr. Sharon, don't worry. אתה מסודר לכל החיים, תגיד לנו מספר חשבון, מחר בבוקר הכסף יעובר, אנחנו צריכים שתחתום על המסמכים. אל תעשה בעיות, זה חשוב לאמריקה. ובזה הם גומרים את הסיפור, הם שכנים את כולם הרי. אבל היום כבר לא צריך את זה. ברגע שהסתן רוצה את זה, הוא תופס את הבן אדם, ומשכנע אותו שזה הדבר הנכון לעשות. ודרך אגב, אני רוצה להגיד לכם שכל הפוליטיקאים האלה שהתהפכו בין לילה, חברו אותם למכונת אמת, והם יעברו את הבחינה. תגיד להם, נראה לך שמה שעשית זה מעשה של אמת לטובת עם ישראל או שזו הבגידה הכי גדולה שהייתה? תגיד לה, עשיתי למען עם ישראל והמכונה אמרה שהוא לא משקר. למה? כי הוא ברשות השטן והשטן שולט בו, אין מה לעשות. זה מה שכתוב שלעתיד לבוא שנפטרים האנשים, הקב' הוא מראה את היצר הרע לצדיקים כער ענק. ער ענק, והוא מראה, הצדיק אומר, מה, כזה ער עברתי? ולרשאים הוא מראה את זה כחוט הסערה. והרשאים אומרים, מה, כזה ער קטן לא עברתי? איך זה יכול להיות? אלא, יש בחור, רוצה שהצדיקים ירגישו טוב, שהם עמדו במשימה, ותראה איזה ער צלחת, והוא רוצה שהרישאים ירגישו רע. תראה איזה ער קטן לא עברת, אז עכשיו האכזבה היא שבעתיים. מה, כזה דבר לא הצלחתי לעמוד במשימה? על זה אני הולך לשלם עכשיו אלפי שנה בגיהנום? כאב לב גדול. מאלה היה משימה קשה מאוד, אז בן אדם אומר, טוב, תשמע, זו הייתה משימה קשה, לא היה לי הרבה סיכוי. אבל כשעכשיו זה נראה לוקיחות הסערה, הוא עורק את עצמו, הוא עורק את עצמו, אומר, יואו, רק הייתי משנה א', ב', ג', הכל אצלי בחיים היה מתהפך. מה, אדם, הכי חשוב? כשהאדם מתחיל לחזור בתשובה, מתי אתה באמת יודע שהוא בעל תשובה? מתי? אני אתן לכם ראייה. חילוני שמתחיל להניח תפילין. אומרים לו החבר'ה בעבודה, מה קרה איציק? התחרפנת? מה, אתה גם כן עכשיו עם כל הקמעות האלה? לא, לא, למה לא? מה יש? מה התחלת להיות דתי? לא, מה פתאום? תירגעו, מה אתם בלחץ? אני חילוני למאדרין. סך הכל מניח תפילין. טוב, טוב, נבהלנו. אחרי כמה ימים מגישים לו איזה פיצה עם נקניק. חבר'ה, אנחנו יהודים, מה זה? אני הולך לקנות פיצה מאדרים. בוא'נה, אתה נוכל, אתה באמת נהיה תדתי. לא, מה פתאום? סך הכול אוכל קשר. מה, מי שאוכל קשר אז הוא דתי? טוב, בסדר, שכנע אותם. החליט לשים מזוזות בבית. אומר, בוא'נה, אדם, לא היה לי מזוזות. מזל רע. כבוד הרב, תביא לי 10 מזוזות. בוא'נה, עציק, אתה מתחיל להתחרד. מה פתאום, מה? כל יהודי שיש לו מזרזה הוא דתי? חסר חילונים שיש להם מזרזות? טוב. ככה כל מה שהוא עושה, באים אליו החבר'ה בבעלה, מה, נהיה אתה דתי? על הכל הוא יכול להגיד לו, והם ישתכנעו, חוץ מדבר אחד. אם הוא נהיה שומר שבת, אומר, חבר'ה, אני לא נוסע יותר באוטו, לא חשמל, לא טלוויזיה, לא סיגריות, הולך לבית כנסת ברגל, אין יותר אוטו. ברגע שהוא נהיה שומר שבת ובאים אליו החבר'ה ואומרים, מה, נהיה תדתי? הוא לא יכול להגיד לא. מכאן רואים שכל הבסיס של היהדות זה השבת. ברגע שנהיית שומר שבת, אתה כבר בעם ישראל. ברגע שאתה עדיין מחלל שבת, אתה מחוץ לגדר. וזה כתוב מפורש בשולחן ערוך. לא ספרה. שולחן ערוך אומר. מי שמחלל שבת, הרי הוא מסיר את האות שקראתנו עם בורא עולם. ונראה שאין אלוקים גר בלבו. זה רק את הקדוש הבחור מהלב שלו. זה ההלכות הראשונות בהלכות שבת בשולחן ערוך אז מה רואים מפה? לא סתם אומרים חלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר אפילו אם נגע בעיין אפשר לשתות ממנו אם יעיד, החתן והקלה לא נעשויים אם הוא בשל, האוכל זה בישול עקום, בישול של גויים אי אפשר לאכול מזה כל מה שהוא עושה, כמו גוי. יום אחד הוא נפטר, אי אפשר לקבור אותו בבית קברות יהודית, צריך לקבור אותו מעבר לגדר. אלא אם כן, הוא היה שומר שבה. אני, שאבא שלי נפטר עליו השלום, תושב רחובות. רוב חייו הוא חי בבת ים. השנים האחרונות עברו לרחובות ליד אחותי. והיו גרים קומה שישית. כבר בגילו שהוא עבר, אני חושב שהוא היה בצפות 75 משהו כזה, 74 וגם כן עם הסיגריות בכל שהיה נושם הוא לא היה יכול לעלות שש קומות ברגל ולרדת אני עכשיו בשבת מתעלף בקומה השישית כבר הוא ודאי לא יכול היה לעלות, אני לא מאשן ברוך השם הוא לא היה יכול לעלות אז לכן מי שהוא עבר לרחובות כבר לא יכול ללכת לבית כנסת בבת ים היה לו שלוש קומות לעלות והבית כנסת היה ממש מעבר לכביש. פה הוא כבר לא יאכל שש קומות, אז במילא הרב של הבית כנסת לא ראה אותו מעולם. אז עכשיו שהוא נפטר, גיסי מתקשר, אחי ואני בדיוק עומדים לעלות על הטיסה, מוצאי שבת בניו יורק, וגיסי הלך מהר, זה היה פה כבר בוקר, אני פה שבע שעות קדימה, אז גיסי רצה לבית כברות לסדר את הכבורה, הכול וכולי, מה אומר לו שם הרב? זה לא, הוא לא יכול לקבר במחלקה של היהודים. צריכים לקבור אותו במחלקה של הגויים, של המחללי שבת. הוא אומר, למה? אין להם כן תביא מכתב מירב, שמעיד, שהוא היה שומר שבת. ההלכה, אסור לקבור מחללי שבת מעורבים, שומרי שבת. בבתי קברות האזרחיים, חולון, ראשון, כל אלה, זה בתי קברות חילוניים, את כולם קוברים. לא משנה מי שתביא, יקברו. זה המדינה מקצה בתי קברות. איפה הקברות החילוניים? מה יעשו? צריך בית קברות. הבתי קברות חרדיים שהולכים לפי התורה, שאלה מיליון דולר על קבר, אם אתה מחלט שבת, לא יקברו אותך שם. אין, אסור. אסור. ואם בטעות קברו מחלל שבת בין שמרי שבת, ההלכה חייבים לפתוח את הקבר ולהעביר אותו, להוציא אותו משם. ואין דבר יותר גרוע מלפתוח קבר של בן אדם ולעשות לוויה מחדש, זה לא צחוק. אבל, ככה השם אמר, לא קוברים צדיק עם רשע ביחד, זה מזיק לצדיקים שקבורים שם. כי חלק מהנשמה של הצדיק נשארת בקבר. וכתוב אוי לרשעה ואוי לשכנו. מי שצדיק לא מסוגל לגור בחברת רשעים. אם יש לו בבניין שכנים רשעים, כל מיני אוכלי שפנים, כל מיני סוטים מהמצעדי תואבה, כל מיני כאלה טיפוסים, אם הבן אדם זך בנפשו, איך שהוא רואה אותם הוא מקיא. הוא לא יכול לנשום, קבל את כיף חרדה. מהתומעה שיש עליהם. זה אמת להמיטה. תראו כמה צדיקים שיש בירושלים, אנשים קדושים, הם לא יכולים לעמוד באותו חדר עם אדם רשע. רק הבן אדם מתקרב, אתה רואה אותם כולם אחוזי חלחלה. יש כאלה שהם באים לסמינר, הם ישנים על הרצפה. והם לא מסכימים לישון במיטה במלון. שום פנים ועבורינו כבוד הרב זה מיטה חדשה, זה סדינים חדשים, הכול מכובס. לא. לא ישים את הגוף שלי על המיטה הזאת שמי יודע איזה דברים נעשו פה. בקיצור, מי שגן אדם שהנשמה שלו מזוקחת מלימוד תורה ושמירת העיניים ומקווה וכולי, הוא מרגיש את התרומה אצל האנשים. ומי שבעצמו תמה, תמה לא חש בתמה. כמו שמי שמעשן לא סובל אם מישהו אחר מדבר איתו ויש לו ריח של סיגריות, כי הוא בעצמו מלא בריח של סיגריות. מי סובל מהריח? אחד שלא מעשן. אני, למשל, לא מעשן, לא ישנתי מעולם. לפעמים, בעיירה שאנחנו גרים בניו יורק, כולם שם הדתיים, כולם חרלים. אז זה מקום של חסד. כולם עוזרים לכולם. אז אנשים לוקחים טרמפים ברחובות. כל אחד שם את היד, ומיד האוטו הראשון עוצר. כולם מסיעים את כולם. אז לא צחמוניות כמעט. וכל מי ששם יד, לאן? מרחוב זה וזה. טוב, אני אקח אותך עד לשם וזה. צ'יק צ'אק, אנשים הולכים עם טרמפים. עכשיו, מה קורה? יש כאלה אנשים שמעשנים. אז אף אחד לא ייכנס לטרמפ עם סיגריה דלוקה. אז כשהוא רואה שאוטו עצר לו, מה הוא עושה? לוקח את השחטה האחרונה, ככה, סוחט את הסיגריה, כפול ככה, את חלוט הנשימה, זורק, מוציא את האשן בחוץ, ונכנס לאוטו. רק מה הבעיה? הנשימות. הנשימות ממלות את חלל האוטו. טוב, אז אתה סובל. בשביל לעשות חסד לאנשים, לפעמים צריך לסבול. אז מה, זה חלק מהמצווה. לפעום צער רגע, כמה שאתה סובל יותר, ככה שנותן לך יותר סחר. הבעיה אצלי היא שאחרי שבוע, עם נסיעה בחלונות פתוחים, אני עוד מריח את הריח של הסיגריות. אחרי שבוע, שאני נוסע בכוונה כל הזמן עם חלונות פתוחים שהתעברר האוטו, זה כבר נספג בגג של הזה, בתקרה, אני כל פעם שאני מתיישב באוטו, וואו, איזה ריח חריף של סיגריות. וזה לא שהוא ישן לי בתוך האוטו, אם היה מהשן, זה השנה. זה רק מהנשימות, עכשיו, מי שמעשן היה מריח את זה? ודאי שלא. זו לכם דוגמה לגבי אדם שהוא טעור ואדם שהוא טעמי. הטעור חש בתמי. טעמי אינו חש בתמי. למה ככה זה? זו המציאות. טוב, בואו נתקדם, ננסה קצת לחסות את הנושא שביקשתם לדבר עליו. נושאים עדיין עם הרופא. עם מה? רופא איטלקי? משה מנדלסון. אה, רופא מפדובא. אז היה איזה מדען אחד מפדובא, לא רופא, מדען. והמדען הזה, הוא חשב שהוא חכם גדול, הוא מראשי החילונים. ויום אחד, הוא כל הזמן שמע שהחרדים אומרים, הגאון, הגאון, הגאון, הגאון, בלי להגיג מי. תראה איך היום בדורנו אומרים ביום זה וזה יבוא אלינו לבית כנסת הגאון, לתת דרשה. אז מיד היום כולם שומעים את הרב, איזה גאון, יש אינפלציה בגאונים היום. כל תלמיד חדש בין 22 כבר אומר, הרב הגאון, כותבים במודעות. אז עכשיו יש היום, ברוך השם, כל אחד גאון. אז השאלה היא ככה, שעכשיו אם יבואו ויגידו הרב הגאון, בלי להגיד שם, ידעו על מי מדובר? לא. יש אלפי אפשרויות. ואם רק יגידו הגאון, בכלל, אף אחד לא ידע על מה מדובר. אבל בזמן הגאון מבינה, כל מקום בעולם שאמרו הגאון, כולם ידעו שמדובר עליו. כי כולם היו גאונים, אבל הוא היה מדרגה אחת מעל כולם. היה לו מוח על-אנושי. הוא כתב את התורה בריברס. 304,805 אותיות. תבינו מה זה מוח. מי יכול לכתוב? אני, מספר טלפון שלי לא יכול לכתוב בריברס. שבע ספרות. מספר טלפון. ארבע פעמים אני טעט שאני אכתוב אותו נכון בריברס. וזה כתב את כל התורה בריברס. יכול כזה דבר לעשות? יש לו ספר, הגאון וילנה, ככה אין בספר הזה אף מילה הכל ראשי תיבות כל הספר ראשי תיבות, ארבע ראשי תיבות, חמש, שתיים, ארבע, שלוש אין בספר מילים כל הספר ראשי תיבות הוא מסתכל בראשי תיבות, הוא יודע את כל הדף למה הוא כתב הכל בראשי תיבות? לחסוך זמן לחסוך כסף. לא הייתה ניירות כמו היום. היום כל אחד הולך לחנות, קונה מחברת בשקל. אז מה היה? היה קלפים כמו של מזוזות, זה יקר, להוריד את האור, לאבד את זה, להוריד את הסערות של הבאמה. קלף של מזוזה עולה עשרה דולר היום. רק הקלף, ריבוע קטן. עכשיו תראה איך אתה רוצה לכתוב ספר מגילה שלמה, היה לך עשר אלף דולר. קלף של ספר תורה זה הרבה כסף, זה אלפים. אז כיוון שלא היה נייר ולא היה עתים כמו היום, הייתה צריכה לכתוב את בדיו וסיפור, בקיצור, סיפור היה לכתוב. אז כתבו מאוד מאוד קצר, הכל בקצר מאוד, וגם הרבה רשתוות. עכשיו, מי יכול לכתוב ספר שלם ברשתוות ולזכור מה הוא התכוון? רק הגאון. בקיצור, האיטלקי הזה, שמע כל הזמן הגאון, הגאון, הגאון, החליט, אני הולך לווילנה לראות מי זה הגאון הזה שכולם מדברים עליו. בא מפדובה מאיטליה, הגיע לווילנה, הגיע לבית של הגאון לווילנה, היה שם איזה תלמיד, הוא אומר, אני רוצה להיכנס לדבר עם הרב. הוא אומר, הרב אין לו זמן לדיבורים. הוא כל היום לומד, כל היום וכל הלילה. הוא אומר, הוא הבין כבר שלא יכניסו אותו, במיוחד שהוא חילוני וזה, מה עכשיו באת לרב? בקיצור, אז מה קרה? המציא סיפור. אני באתי בעניין באול ממש פיקוח נפש. זה יהודי חילוני מהאוניברסיטה. פיקוח נפש. הוא נכנס לתלמיד לרע, אומר שכאן איזה אחד בא במיוחד מאיטליה עבור פיקוח נפש. חייבים לקבל אותו, אין ברירה. תכניס אותו. נכנס הפרופסור, אומר, כבוד הרב, אני, יש לי כאן 70 שאלות. מי כתב את ה-70 שאלות האלה? המדען. אבל הוא שיקר, הוא אמר שהמלך נתן לו את השאלות האלה. והיהודים חייבים להשיב על כל ה-70 שאלות אם לא יזרקו אותן מהמדינה לגלות. אז הגאון מבינה, היה לומד גמרא ככה עם איזה מנוחת נפט. אמר לו, טוב, תקרא את השאלות. 70 שאלות רציניות על העולם, על העולם הבא, על הנשמות, על הבריאה. אז התהלכיך עכשיו, כנראה הוא רוצה קודם כל לשמוע במה מדובר, איזה נושאים. אחרי זה נעבור אחד אחד. אז הוא אומר לו, תקרא. אז הוא קרא את השאלה הראשונה, והגאון עושה לו עם היד, תמשיך, תמשיך. זה אנחנו יודעים ממה שהחילוני הזה כתב בספר שלו. הוא עיד. אז עכשיו הוא אומר לו, תמשיך, קראת שאלה שנייה, שלישית, רביעית, והוא הגאון, לומד גמרא, שקוע בגמרא, וכל הזמן עושה לו ככה עם היד. עכשיו הוא אומר, מה הוא מזלזל בי, הוא מטל בי, מה הולך פה? מה זה תקרא, תקרא? מה היה, מה היא עויל, אני קורא עכשיו 70 שאלות רצו. הרי הוא לא יזכור, כשנגיע לשאלה 70, מה, הוא יזכור את שאלה מספר 1? אחרי שהוא סייע לקרוא את השבעים שאלות כמו טמבל, הוא בראש שלו אומר, מה הוא עושה מנצחוק, נותן לי סתם לקרוא. הוא אומר לו, אתה מוכן לתשובות? הוא אומר, מה, ככה? הכבודות זוכרת כל השאלות. הוא אומר, בבקשה, נו, אתה מוכן? התשובה לשאלה 1, 3, 7, 19, 41, עיין, הנביא ישעיה, פרק כך וכך, פסוק כך וכך, עד פסוק כך וכך, גמרא, בבא מציע, עמוד כך וכך, תוספות, תסתכל שם מה המארשה אומר, בקיצור, בתוך חמש דקות הוא ענה לו על כל ה-70 שאלות, והכול עם מקורות. הולך לפה, תעיין שם, נביא ככה, יחסקל בתורה, פרשת כך וכך, דברי רשי, דיבור המתחיל ככה, תוספות חולק, זה, עיין שם, עיין שם, שולחן ערוך, רמבה, טק טק טק טק. גמר לו את כל ה-70 שאלות בחמש דקות. הפרופסור מעיד, שהוא התחיל לראות, הוא אומר, עכשיו כבר הבנתי מה זה הגאון. אני חשבתי על עצמי שאני גאון. עכשיו שראיתי מה מתכוונים כשאומרים הגאון, אז הבנתי כמה אני חי בדמיונות. זה הסיבה שרציתי לספר לכם את זה, כי אמרתי לכם, היום כולם חיים בדמיונות. כל אחד יש לו את הדמיון שלו. אבל אם בן אדם ישתחרר מהאגו והדמיונות והאשליות שלו, אז הוא יזכה פעם ראשונה בחייו להכיר את עצמו באמת. דרך אגב, מי הוא האדם שהאדם פוחד הכי הרבה להיפגש איתו? אחד על אחד. מה, מי הכי מפחיד אותך? אם עכשיו אומרים לך, אתה צריך להיפגש עם זה ועם זה ועם זה, עם מי אתה פוחד הכי הרבה להיפגש אחד על אחד? עם עצמך. אתה לא יכול להתמודד עם כל השקר שלך. כי עכשיו, אם אתה תחלק את עצמך לשני גופות, אחד שואל ואחד משיב, אבל במאה אחוז הגעינות, אם אתה משקר לעצמך, אז בסדר, אתה שקרן, משקר גם את עצמך, אבל אם אתה איש אמת, אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות, אדון משה, אתה אומר לעצמך, אדון משה, נעים מאוד, קוראים לי משה, באתי לשאול לך כמה שאלות, מ-0 עד 100, מאה זה הכי טוב, אפס זה הכי גרוע. איך אתה מגדיר אותך, את עצמך בענייני ענבה? אם הוא יגיד מאה, זה רעיון שהוא גאוותן. ענב אומר מאה. ענב יגיד, אלווי שאני אגיע לעשר. אומר, מה לגבי כינה? אפס. מה לגבי גאווה? אפס. מה לגבי ענבה? אפס. מה לגבי כעס? מינוס מאה. מה לגבי צרות עין? אפס. מה לגבי עצלות? אפס. אפילו לענות אין לי כוח. בקיצור, אם הוא עובר על כל המידות הרעות, בכולם הוא מקבל אפס או מינוס. מסכימים או לא? עכשיו, אתם בטח אומרים, וואו, איזה קיצוני, זה בא, מגזים לנו עכשיו, גמר עלינו. אבל תאמינו לי, שאם יחברו אתכם למכונת אמת, ואתה תדבר, וישאלו אותך את השאלות האלה, שאי אפשר לשקר. חייב להגיד את האמת. תראה שמצבך לא כזה מזיר. למרות שיש לך כיפה יפה, וזקן, ופעות, ואתה מרשים מאוד במראה, ועדרת פנים, וכל מה שאומרים. מציאות, אתה אצלן. שתיים, אתה קמצן. שלוש, אתה אינוכי, לא אכפת לך מאף אחד חוץ מעצמך. ארבע, אתה לא אבא טוב. חמש, אתה לא בעל טוב. שש, אתה לא עמל בתורה. שבע, התורה היא לא הכי חשובה בעיניך. יש הרבה שטויות שחשובות בעיניך הרבה יותר. שמונה, אתה כדאי. כל אדם שיש לו משהו, הלב שלך נשרף. תשע, אתה לא אדם נקי. אתה לא שומר על אסתטיקה. אתה גורם לחילול ה' לא מתרחץ, קסקסים על הצוואר, לא מטופח, לא מצחצח שיניים, לא מטפל בכל מיני בעיות שיש לך, גורם לחינון השם. קיצור, רשימה מכאן עד הוואי. עכשיו, כשבן אדם רואה את הרשימה, מתייאש. הוא אומר, טוב, אם ככה אני 20 שנה דתי ולא התקדמתי מילימטר, מה האמת? צודק מילימטר לא התקדמת לא יודע לדקלם כמה גמרות ברוך השם עוד קצת כמה הלכות כמה שיעורי מוסר ששמעת פה ושם אתה זוכר אתם יודעים הרב בא הוא איזה זוג נשוי בבני ברק לרב שטיינמן הוא בעל עשיר ובבני ברק כולם עניים כולם מבריכים והוא איש עסקים שהצליח הוא בעל הרב שטיינמן אומר לרב שנמן, כבוד הרב, אני ואשתי יש לנו חילוקי דעות, מחלוקת. על מה אתם מתווכחים? אומר, אשתי רוצה שאני אקנה אוטו גדול, מיני ון. ואני פוחד לקנות מיני ון. כולם פה עניים, מחכים לאוטובוס בחום, יראו אותי נוסע במיני ון טויוטה כזה גדול וזה יקר, איזו העינרה יהיה עלינו, אני לא יודע אם אני אגמור את השנה. אתה יודע, לא כולם פה מפרגנים. יש אנשים, יסבלו מאוד אם אני אקנה כזה אוטובוס, סובב מולם בשכונה כל יום, בזמן שהם מזיעים בתחנת אוטובוס. אומר לו הרב, אתה צודק, זה באמת בעיה, תגיד לי, אני יכול רגע לבחון אותך על השס, על כל הגמרה, לראות מה רמת הפקיעות שלך? הוא אומר, כבוד הרב, מה זה קשור לאוטו? הוא אומר, זה קשור מאוד, אתה עוד מה תבין? אני יכול לבחון אותך עכשיו על כל השס? אתה בקיא בכל הסוגיות? כבוד הרב, מה פתאום? אני לא כבודו, אני לא הרב אלישיב, אני לא הרב וודיה, מה אני? אני סתם הכל דתי. טוב, אז בסדר, אפשר לבחון אותך לפחות על מסכת אחת מתחילתה והצופה? אולי יש כמה דפים שאני לא בקיא בהם מאה אחוז, אני צריך חזרה. טוב, טוב, בסדר, עזוב. פרק אחד בשס. פרק. מתחילת הפרק עד סופו. כל המשניות והגמרה. אני יכול לבחון אותך? בטוח שאני לא בקיבה. הכול, כבוד הרב, פרק זה יכול להיות 20 עמודים. עמוד אחד. בהגמרה. אתה מרשה לי לבחון אותך? אתה תבחר איזה. אני רוצה לבחון אותך על הדף, ראשית אוספות. אפשר? עכשיו, כבוד הרב? אתה יכול לקנות אוטו, אין בעיה. למה, כבוד הרב? רק מטומטם יקנה באדם כמוך. רק מטומטם. ומי שמטומטם, שיסבול. אדם נורמל יקנה בך? למה הארץ כזה, כל החיים שלך דווקא גמרה אחת, אתה לא יודע להסביר? מה מחכה לך ביום הדין? אתה צריך לתת 200 יום דברי תורה. מה תגיד? מה תגיד? את מה ששמעת בעיתונים? על מה תספר? על הבחירות? על ההפגנות בבלפור? על ביבי ושותפיו? על מי תדבר? אני אגיד לך, תגיד לנו. כלום, אני לא יודע להגיד כלום. ואז כל האשליה, זוכרים? הדמיונות, הכל מתפוצץ לך בפרצוף. וככל שאתה חכם יותר, ככה תענש יותר. מלא אדם סתום, ראש סתום ועטום, קשה לו להבין גמרה. ניסה ארבע, חמש, שש, עשר פעמים, איך אומרים, נפל שדוד על הגמרה, התייאש, נרדם. לא תופס. אפילו שכבר הסבירו לו מאה פעמים והוא כבר סוף סוף הבין, למוחרת אומרים לו, תחזור על הדף, איזה דף. שכח הכל. אחד כזה אחרי תקופה מתייאש, בסדר, זה טבע העולם, אדם שרואה שהוא נכשל ונכשל ונכשל, בסוף מבטר. אבל אדם שהוא חריף, למד כמה פעמים, מבין, זוכר, מבין הכל, מתפעלים ממנו, וואו, איזה מוח, והוא לא לומד, ובסוף בא לעולם הבא המארץ, עונשו יכול להיות יותר מפי מאה יותר. אותו רב שטנמן, רבותיי, בא אליו אחד שרצה לרוץ להיות ראש העיר של בני ברק. ראש העיר של בני ברק. אומר לו, לופק באחד בדלת בבית, אחד בלילה, בום, בום, בום, אחד בלילה. הרבני פותח את הדלת, שלום, אומר, אני חייב לדבר עם הרב. זה פיקוח נפש? כן. הוא נכנס עם הבן שלו. הרב שטיינמן יושב על הגמרא אחד בלילה, יש לו כזו מיטה, הוא יושב על המיטה עם שולחן. אחרי רבע שעה, זה שבא בלחץ, לחוץ, פיקוח נפש, יצא עם חיוך. החסיד הזה יצא עם חיוך, הוא והבן שלו. הרבנית הייתה סקרנית, מה כבר בעלי עשה שהוא בא ככה זועף ויצא עם חיוך? היא באה אליו, אומרת לו, מה היה הסיפור עם הבן אדם הזה? הוא אומר לה, הוא רוצה להיות ראש העיר של בני ברק. ומה אמרת לו? אמרתי לו שלא ירוץ, חבל על הכסף, הוא צריך להירשם עד מחר בבוקר. אמרתי לו, חבל על הכסף של הרישום. אף אחד לא יצביע לך חוץ מהבן שלך. אז הרבנית שאלה, אז למה הוא יצא כזה מחוייך? הר שטיילמן היה לו חוש אומור טוב. הוא אומר, כנראה שהוא סבר שגם הבן שלו לא יצביע לו. עכשיו שהוא שמע שהבן שלו יצביע לו, הוא יצא שמח. הבנתם? טוב, בואו נתקדם. בואו נלמד עכשיו מה אפשר ללמוד על האנשים לפי איך שהם נראים. בואו נראה. עכשיו, שלא תתחילו להסתכל על אנשים ולבדוק איזה גודל האף שלהם. שומעים? דרך אגב, אני שוב חוזר ואומר, כל מה שאנחנו אומרים זה מידע כללי. אם אדם צדיק, שולט במידותיו, עמל בתורה, כל הדברים האלה לא תופסים עליו. זה מה שנקרא יעלום חומר גלם. אם תיתן את זה למלטש לא כל כך טוב, לא ייצא מזה משהו, כי זה אבן גלם לא כל כך באיכות טובה. אבל אם תיתן את זה לאשף, לאומן, אומן הליטושיים, אפילו מהחומר גלם הזה יוצא לך יעלום למופת. זאת אומרת, לאנשים רגילים זה נוגע, אבל מי שהוא מעל המזל כגון היהודים, אז זה כבר לא משפיע עליהם. עכשיו, שימו לב, כתוב בנביא שהיה פרק ג' פסוק ת', הכרת פניהם ענתה בם. זה שאתה מסתכל בפנים של אנשים, מהפנים שלהם כבר קיבלת את התשובה. אכלתם היום. לא אומרים, כן, אנחנו סבאים. ככה, אנחנו מורידים את הראש. מה הבנת? מסכנים, גובים ברב. צורק לאשתו, יונה, תביאי מהר קציצות. למה? עורכים, עורכים הגיעו. טוב, בקיצור, לא צריך לפעמים לענות. תופס את הבן שלך ועושה משהו לא בסדר. זה אתה היית, נכון? ככה. נתפס לו הפה. לא צריך, אל תענה. הבנתי. זאת אומרת, לפעמים כבר בפנים אתה רואה את הבן אדם. אתה רואה מי צמח, מי עצוב. טוב. מלבד החשיבות הרבה המיוחסת לשפה המילולית, אתם יודעים, יש כמה דרכי תקשור אצל האדם. אחד זה בפה. שתיים זה באף. שלוש זה באוזניים. ארבע זה בעיניים, איזה מהם הכי גבוה? העיניים. איזה מהם הכי נמוך? הפה. אבל יש משהו יותר נמוך מהפה, מה הוא? החוץ החמישי, הידיים. עכשיו שימו לב ככל שהחוש יותר נמוך כך הוא צריך להתקרב יותר ולבוא במגע עם זה שהוא מדבר איתו או עם זה שהוא מתעסק איתו למשל ידיים צריך לגעת חייב מגע פה כמה כבר המרחק שהוא יכול לדבר איתך? אתה צריך להיות קרוב לבן אדם, אתה לא יכול לדבר איתו מקילומטר. צריכים להיות באותו חדר. אוזניים, עוד יותר רחוק, אפילו 50 מטר, אתה שומע. עיניים, אפילו קילומטר. הגמרא אומרת, רואה צעון שנולדו לו עשרה בלדות, יש לו רצון. יש עצון מחולק לשני קבוצות, שני אדרים. עדר אחד שם ועדר אחד שם. זה מקום של מדבר, הכל פתוח, ערים. עכשיו חמישה יש לו שם וחמישה שם. האם צריך להפריש מהם אחד למעשר או לא? או שצריך שבכל קבוצה יגיע לעשר? האם הם יצטרפים זה לזה? היה זכר ונקבה, הזכר הכניס להיריון תנקבה, ילדה, שלושה ולדות. כמה יש כרגע כבר? חמש. אותו דבר בקבוצה השנייה. אם תחברת חמש וחמש, אחד מהם תצטרך ללכת למעשר. השאלה היא, אם עכשיו מיד כבר אתה התחייבת במעשר, או שלא, כיוון שהם שם והם שם. אומרת הגמראה, אם מאותו מקום שאתה נמצא אתה יכול לראות את שני הקבוצות, זה נקרא שהם נמצאים במקום אחד. שואל את הגברה, ומה המרחק שבן אדם יכול לראות, הגברה מביאה חשבון, 18 קילומטר, כמדומני. בקיצור, כל מנתן, מי שיהיה במנתן, אתה עומד עכשיו בדאומטאון, אתה רואה את הסוף של מנתן, זה אולי 100 בלוקים, 200 בלוקים, לא יודע כמה. אתה יודע מה זה 18 קילומטר? זה כמעט, אני חושב, כל תל אביב. בן אדם היה עומד במדבר, יכול לראות אנשים 18 קילומטר. היום, כמה בן אדם יכול לראות? אולי 2 קילומטר, מקסימום. גם לא. גם לא, קילומטר אולי. נחלשה כוח הראייה. הכל נחלש, הטבע השתנה, הטבעים השתנו, הכוחות שלה. בזמן הגמרא הייתה שריפה, זקן אחד עירים שני אנשים והתחיל להרוץ ספרינט. אתם מכירים כזה זקן בעולם? נהרים אחד ביד, נהרים את השני והתחיל לרוץ איתם. אחרי זה, כשהם חזרו להכרה, נחנקו מעשן. אמרו לו, היי, כבודו, אנחנו תמיד עוזרים לך במדרגות, מורידים אותך, עלים אותך. איך פתאום הרמת את שנינו ופתחת בספרינט? הוא אומר, אני שמרתי את כוחותיי לעת זקנה. לא רציתי להתעייף. אבל אנשים, אנשים עוד שמים משבת לשבת. מוצאי שבת אחרי סעודה רביעית, פותח בצום, עד סעודת ליל שבת. כל השבוע, לא אוכל. מי היום יכול לצום שבוע? בן אדם יום כיפור שתיים בצהריים, כבר צריכה חורות, כאב ראש, קפה, סיגריה, אני גובע, וואו, עוד שש שעות אני אתעלף. תאר לך שבוע ימים צומות, מי יכול לעמוד בזה? בודדים, מי יכול? באבא סלי, ראית אותו, היה 45 קילו. אבל אפשר היה להרים אותו ביד אחד, הוא היה מאוד מאוד קל, כולו עצמות. למה? הוא התגבר על תאוות העולם הזה. חיים, סיגופים, טעניות, עניינים, עניינים של קבלה. טוב, אז באמת בואו נתקדם. אז אמרנו, ככל שזה יותר גבוה בגוף, ידיים הכי נמוכות, אתה צריך מגע. פה, קצת כבר יותר, כבר אפשר קצת יותר להתרחק מהבן אדם. אף עוד יותר אפשר להתרחק, אבל אף לא יכול להריח, נגיד, מ-50 מטר, 30 מטר. צריך להיות מרחק של כמה? שלושה מטר, ארבע מטר, זהו. אז המרגע הוא עדיין קרוב. אוזניים, עוד יותר אפשר להתרחק. עיניים, עוד יותר אפשר להתרחק. זאת אומרת, ככל שהדבר יותר רוחני, הכוח שלו להשפיע גדל אפילו ממרחק. הבנתם את העיקרון או לא? אז עכשיו ככה, רוב התקשורים של האדם זה במילים. זה עיקר צורת התקשורת בין הנשים. אבל אצל מקובלים שיודעים קבלה וחוכמת הפרצוף, הם לא צריכים שהבן אדם ידבר מילה אחת. מספיק שהם מסתכלים בפרצוף שלו, בהוויות שלו, בעיניים, בפה, בלחיים הם כבר יודעים עליו הרבה מאוד איך הוא הולך, איך הוא מתיישב, הכל יודעים הפנים, למה נקרים פנים? כי הם מעידים על הפנים זה מראה של הנשמה, העיניים דרך אגב, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל כשאתה מסתכל, נגיד עכשיו יביאו לך עשרה ערבים חלק רוצחים טרוריסטיים וחלק לא סתם אנשים טובים, פשוטים אתה מסתכל בעיניים שלהם מראש אתה יכול לדעת מי רוצח ומי לא אצלי זה פשוט וברור גם ראיתי את הפועלים היה איזה אחד איך שראיתי אותו אמרתי זה ודאי רצח כבר יהודים לא עבר עשר דקות הוא מתחיל לתת מבטים כאלה ליד כולם הוא מתחיל להתפלל בכוונה הוא עושה קולות כאילו אני באתי להרוג פה מישהו רואים ישר בעיניים אתה יכול לראות אתה רואה בעיניים את הפנים של הבן אדם. אם הבן אדם מפלצת, זה מאיר בעיניים שלו. זה לא רק אצל ערבים, זה גם אצל אמריקאים. ויש הרבה אנשים שהם חולי נפש, ורואים בעיניים שלהם שהם חולי נפש, והם מסוכנים, הם יכולים להרוג אותך. וגם לקרוא אותך את הראש, כמו שזה אחד חולי נפש, הרג את אבא שלו שבוע וקראת לו את הראש. ובהדמיין שהרבה מהחולי נפש החליטו להתחפש לחרדים. כמו כל הרוצחים, מגיעים לבית משפט, כולם פתאום שמים קיפה. מה אתה שם קיפה ותאותה מה שופט שמאלני, אלרגי, הוא לא שובל דתיים. פעם זה היה עובד. לפני 50 שנה השופטים חיבדו את הדת. היום איך שהוא רואה בן אדם עם קיפה, הבן אדם הפסיד את המשפט. מה אתה שם קיפה? הפוך. לא יודע מה קורה לבן אדם. פוך, אם היה אפשר להחביא את הדת שלך, עדיף לבוא בתור חילוני לבית משפט. איך שורש את הדתי, מיד הוא מתנכל אליך, מה? יש איזה אחד חרדי, היה לו משפט עם איזה רשע אחד. כשהוא הגיע לשם, הייתה שם איזה שופטת, כמובן שמאלנית, והשופטת אמרה לו, לדתי, עוד לא התחיל המשפט, כלום, לא היה הצגת ראיות, טענות, שום דבר. אומרת לו, תגיד, אתה בטוח שאתה רוצה ללכת למשפט? אתה תוכל להפסיד הרבה. רק הוצאות משפט לבד, זה יכול להיות עשרות אלפי איזה, היא מתחילה להפחיד אותו. אחר כך היא אומרת לצד השני, תגיד, אתם בטוחים שאתם רוצים לטבוע אותו רק תביעה אזרחית ולא תביעה פלילית? ולדעתי יש פה הסתה, יש פה תביעה פלילית. זה תפקיד שופט? להדריך אחד מהאנשים נגד השני? זה עוול שזועק לשמיים, כזה דבר. על דבר כזה מיד חייבים לפטר את השופטת הזאת. מיד, לתמיד. היא לא ראויה להיות שופטת. אבל כשזה מגיע לחרדים, הכול מעבירים. אה, זה חרדים, מה אתה עושה, בגדיל. בקיצור, היא אומרת לחרדי, תגיד, אתה פעם היית חילוני, נכון? אומר לה, כן. ראית את הסרט כך וכך? אומר לה, כן. היא אומרת, אתה זוכר מה זה שהיה מכין קפה היה אומר? אומר, לא. אומרת, בוא אני אזכיר לך שהקפה צריך לדעת בדיוק באיזה רגע להוריד אותו מהאש לפני שיגלוש. זה המצב שלך כרגע. אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך? בחמש דקות נגמר כל המשפט. הוא כבר הבין שאין לו שום סיכוי. זה המצב פה במדינת היהודים. כמו תקופת דרייפוס. זוכרים את משפט דרייפוס בצרפת? זה היה שהיהודי נגמר הסיפור שלך. פה זה המדינה הכי אנטישמית בעולם. ללא כל צל של ספק. אין אף מדינה בעולם ששונאת יהודים כמו פה. קודם כל יש לך פה מיליון אוקראינים ורוסים שהביאו לכאן גויים, הרבה מהם הם בכלל מזרע המלאק. אני לא צריך לספר לך מה הנשמה של המלאקי עושה כשהוא ראה יהודים. זה בעיה גדולה. דבר שני, יש לך המון ערב רב פה, שזה הנשמות שמשה צירף לעם ישראל, והם מתגלגלים כל דור ודור להזיק לנו. תמיד הם בוגדים, תמיד הם שתפים פעולה עם האויב. רואים היום חצי מדינה כזאת. לא סתם אומרים חזל ערב רב, זה היה כמות גדולה מאוד. זה לא היה איזה חמישה אחוז, שתי אחוז. כמות גדולה מאוד יצאו. הגאון מבינה אומר, כל דור ודור נסבול מהם. ואז מה? אז רואים מפה דבר נורא. פה יהודי שומר מצוות, הוא נרדף. אין בכלל ספק פה. אני לא אשכח פעם אחת, לפני כמה שנים, לפני כל המאומות שיש עכשיו. המצב לא היה כזה חמור כמו עכשיו. זאת אומרת, היו מחביאים את השנאה שלהם לדת. לפחות ליד הדתי, הוא לא יאמר לך בפנים, אני שונא אותך, רוצה לראות אותך מת. או שתחזור לתאי הגזים. הם לא היו מדברים ככה. אבל היית רואה בשפת גוף, מי שיודע שפת גוף, היה יודע מיד איך הם מלרגים לדתיים. אז אני לא אשכח, הלכתי פעם להזכיר רכב, איך שנכנסתי למשרד, היה אחד לפניי, ואני נהייתי השני בתור. זה שלפניי הלך, סיים, בינתיים נכנס עוד אחד ועוד אחד, כבר אחריי שניים. אז עכשיו הוא סיים, אני באתי לעבור, היא אומרת, לא אתה, הוא. זה שנכנס אחריי. לא, אמרתי, אולי הוא היה פה קודם. סיים, באתי להיכנס, אמרתי לך, לא אתה, לא עכשיו, אין לך סבלנות? בואתה, אדוני. קיצור, הוא מתייחסת אליי כאילו אני כלב. למה? כל היום מתמתמים לה את הראש. כמו שעשה היטלר לנאצים, תמתם להם את הראש, עד שכולם כמעט נהפכו לסוני יהודים. לא היו ככה בהתחלה. אדם אחד שילב את כולם, ולאט לאט כולם הפכו לכאלה. עמדו ברחובות, הריאו לו, צעקו, והתחילו להתעלל ביהודים. זה לא היה מיד. זה הכול פרופוגנדה, טעמו לה. אז זה היה אז. היום תכפיל פימאה. אבל זה טוב מצד אחד. זה טוב שאנחנו חוטפים ביזיונות, זה טוב שהם כללים אותנו, וזה טוב מאוד ששונאים אותנו. מי יודע למה? זה מראה שהגאולה מאוד קרובה. כי אחד הסימנים שהגמרה נתנה במסכת סוטה, שלפני בית משיח, היא רעכת עם האסו. החילונים לא יוכלו לסבול את אלה שפוחדים לעשות עבירות, לא יוכלו לסבול אותם. ואת הרבנים הכי הרבה הם ייסנו. איפה זה כתוב? חוכמת סופרים, תשרח. חוכמת של הרבנים, תהיה סירחון בעיניהם. עוד פעם הרב הזה, עוד פעם זה, עוד פעם זה. זו המציאות. ומיד כתוב שזה יהיה הסימנים של בית משיח כמו אישה שעומדת ללדת זה עצירי לידה זה מה שאנחנו נקראים בקרוב עוד מעט זה יהיה גוג ומגוג חבלי לידה, חבלי משיח טוב, בואו רגע נראה מה אנחנו יכולים ללמוד על פניו של אדם ועל ההתנהגות שלו אז באמת אמרנו פנים מעיד על הפנימיות של האדם, על התכונות שלו, על המהות שלו. בשפה מילולית לא תמיד רואים מי האדם. הרבה פעמים הוא מעמיד פנים, הוא מבטיח, הוא נשבע, הוא נודר, הוא משקר. קשה לדעת מי הוא רק בדיבור, יש אנשים חלקלקים. בשפה שלהם הם הוליכים כל אחד שולל. כמו חוסין אובמה, שמעתם עליו? אחד האנשים הכי טיפשים בכדור הארץ, אבל לשון חלקלקה הייתה לו, שהאמריקאים התלהבו מהנאומים שלו, אבל כל ההחלטות שלו זה של אדם שותה. לא נתפס איזה החלטות הוא היה מחליט. זה פשוט לא נורמלי. לעומת זאת, טראמפ, הוא מצטייר כלייצן, כזה טמבל כזה, גס רוח, אבל כל ההחלטות שלו היו בעד אמריקה ובעד ישראל ובעד היהודים ונגד המוסלמים הקיצוניים הרוצחים הטרוריסטים נגד איראן, נגד חמאס, סגר לפלסטינאים את המשרד שהיה להם באמריקה העביר את השגרירות לירושלים עשה הרבה דברים למען היהודים אבל מה נעשה שפה בארץ חצי מהיהודים שמולנים שאוהבים לבגוד בעם שלהם באמריקה זה 75% יותר גרוע 75% הצפיו חוסן אובמה ובבחירות השניות, עוד פעם בחרו בו, 69% הצביעו לו. זאת אומרת, רק 6% היו תמימים, חשבו שהוא יהיה טוב לישראל, אחרי שראו את 4 השנים הראשונות, חזרו בהם. אבל 69% הצביעו פעם שנייה אחרי שהוא גידף את ישראל, ועזר לאויבים שלנו, ועשה נגדנו כל מיני דברים. 70% כמעט הלכו איתו באש ובמים. 70% בוקדים. באמריקה, שמאל קיצוני רדיקלי שונא ישראל. ועוד באים לביבי, אומרים לו, הרסת את היחסים עם יהדות ארצות הברית. איזו יהדות יש בארצות הברית? כולם רפורמים וקונסרבטיביים, כולם בחזקת גויים. אחד שם אפשר לשים עליו כסף שהוא יהודי. מתבוללים 230 שנה מאותו משה מנדלסון. כל רפורמי באמריקה, הוא כבר 12-13 דורות, ההורים שלו מתחתנים עם גויים. לך עכשיו תמצא את השושלת שלו. לך תוכיח מיהו. וזה אמריקה. וכולם עורכי דין ושופטים ואנשי פוליטיקה. תצטקלו את כל הסגל של ביידן. כמעט כולם יהודים. אחד איש, שנייה אישה. השני הומוסקסואל. השלישי שונא ישראל. הרביעי ליברלי קיצוני. אין שם אחד נורמלי. אתם יודעים איך הגויים האמריקאים שונאים יהודים בגללם עכשיו? הם מסתכלים, כל המטורללים האלה, אחד יותר מטומטם מהשני, וכולם יהודים רפורמים כאלה, הם ליברלים, שטגים, הגויים של הסאוט, בטקסס, כל המקומות האלה, הרבה מהם נוצרים, הם אוהבים את התורה, הם אוהבים את השם, הם אוהבים צניעות, הם שונאים תואבה, הם מאוד פטריוטים. פתאום הם רואים שמי שמנהל את המדינה שלהם זה יהודים קומוניסטים, רדיקלים, שמאלנים, שונאי השם, אוהבי תואבה, מררו לטראמפ את החיים. זה מביא עלינו אסונות. ככה דרך אגב התחילה השואה. היטלר כותב בספר שלו, הסיבה שאנחנו חייבים להרוג את היהודים, בגלל שהם שמאלנים, קומוניסטים, הם הרסו את רוסיה, ולפני שהם ירסו גם את גרמניה, אנחנו חייבים להרוג אותם, כי אחר כך יהיה מאוחר. אנחנו נפקד לדורות. זאת אומרת, את מי איטלר סנה? לא את החרדים. החרדים הם לא קומוניסטים. הם לא שמאלנים החרדים. נכון, כי כשמתחילים להרוג, אז מה הוא יגיד, אתה שמאלני, אתה יהודי, אתה דתי, הרגו את כולם, שילב את כולם נגד היהודים, ומסכנים, מתו גם אלה שלא היו קשורים לעניין. כמובן, אתה צריך להבין, היטלר לא עשה כלום, זה הכול ה' עשה. רק הוא השתמש במטורף המפלצת הזאת לעשות את עבודתו. הוא יקבל הונש, כי הוא נהנה ממה שהוא עושה. הוא רצה לעשות את זה והוא בחר לעשות את זה. אבל גם אם הוא היה מחליט לא לעשות את זה בסוף, נגיד שהוא היה משתפן. הוא אומר, אתה יודע מה, הגזמתי קצת, לא הורג אף אחד. יאללה, אני חוזר, אני מתפטר. מה, היינו חייבים למות. מישהו אחר היה בא, אז אייכמן היה עושה את זה. הס. חסר, מישהו אחר היה נהיה במקומו כי זאת הייתה גזרה עלינו, כבר זה כתוב בפרשת וילך עוד כמה שבועות נקרא את זה פרשת וילך תראה, שם כתוב מפורש אינך שוכב עם אבותיך וכמה עם הזה וזנח, אמא אלוהי נחר והזוואני חרה פי ביום ההוא חרה פי בהם אסתר אסתיר פניי מהם, ובקטע הזה שמדובר שיהיה חורבן נורא, שהגויים ירדפו אחרינו ויוכלו אותנו, ככה כתוב, והיה לאכול, כשאנחנו נהפך לאוכל שלהם, ככה כתוב בפסוק. בקטע הזה המילה השואה מוצפנת. השואה. ה, 49 אותיות ש, 49 אותיות ו, 49 אותיות א, 49 אותיות ה. למקרה שתנסה להכחיש שמדובר פה על השואה של גרמניה, הקב". הוא דאג להצפין את המילה השואה בקטע הזה. כי הקטע הזה יכול היה גם להתאים לחורבן בית ראשון או חורבן בית שני. מדובר פה על אסון נוראי, אבל זה לא חייב להיות השואה. אבל כשקוראים מה שכתוב שם, זה מתאר בדיוק את השואה שהייתה באירופה. למען עשר ספק הקדוש ברוך הוא הצפין שם את המילה השואה מי שרואה כזה דבר תראו הרב בן פורת הרב יוסף צבי בן פורת אחד הרבנים החשובים בדור הוא גם גאון לא רק בתורה גם באזרחות בהיסטוריה אין פרט שהוא לא יודע על השואה. תגיד לו כל מפקד, כל פגישה, כל החלטה, אגיד לך באיזה תאריך זה היה, באיזה עיר, הכול הוא יודע. בקיא בכל הפרטים, כמו היסטוריון מהאוניברסיטה ויותר. הוא פעם אמר שבליל הבדולח שרפו מעל 1200 בתי כנסת, בגרמניה שם. וכולם היו רפורמים. שזה יותר גרוע מכנסיות. שאלתי אותו באחד הסמינרים שלנו ביחד, כבוד הרב, אנשים שואלים אותי, מאיפה הולכה הידיעה הזאת? הוא אומר לי, כמעט ולא נשארו אורתודוקסים בגרמניה, כולם נהיו רפורמים. שינו את הסידור מירושלים לברלין. הורידו את הסכנים, את הקיפות, את הקובעים, הכול, נהיו גויים לכל דבר. חללי שלב פרסיה, חתנים, 80% חתנו עם גויים. לא נשארו אורתודוקסים שם. בגרמניה, פולין, נשארו הרבה חסידים. אומר לירת, 1,300 בתי כנסת מפוארים, גדולים, עם כל מיני אומנות שם, שרפו הכל. הכל היה שם בתי כנסת של אנשים שסילפו את התורה ושינו את הדת. אתה יודע מה זה 1,300 בתי כנסת ביום? לסרוף? בארץ, ברוך השם יש מעל 1,300 בתי כנסת קשרים אורתודוקסים שומרים שם שבת האם דתיים אמיתיים לשם? ישיבות תאר לך חז וחלילה, חז ושלום שהערבים היו שורפים בלילה 1,300 ישיבות ובתי כנסת מה היינו עושים? כולנו היינו מתאבדים משברון לב היינו קופצים מהחלון מרוב ירוש אי אפשר יותר להישאר חי. מה, לראות את כל הישיבות שרופות והכל? זה היה גומר לנו על החיים. מה, השם יעשה כזה דבר? זה נורא והיום כזה דבר. אני שנים אכלתי את הלב על הידיעה הזאת של אלה בדולח, עד שפתאום אני שומע שהוא אומר בהדרשה, כולם היו רפורמים. יותר גרוע מכנסיות, ממקומות של עבודה זרה. אתם שומעים מה זה? תראו מה זה בורות. אפילו עלינו הצליחו לעבוד. מישהו כאן ידע שכל הבתי כנסת האלה היו רפורמים? מי ידע את זה? בלי הרב בן פורת לא הייתי יודע. אני אותו דבר לא ידעתי על הספר של איטלר, רק שהוא הביא את זה וקרא. יש תרגום בעברית, מעין כאן. תחיל לקרוא שם קטעים מהספר, קורא מילה במילה. ובסוף אומר, נו, ראיתם? מי הביא את השואה עלינו? החילוניות. הנה הוא כותב מפורש, עזבו את בורי עולם, היטלר כותב, עזבו את ערכי התורה, נהיו קומוניסטים, מרדו, עשו מהפכה קומוניסטית ברוסיה. היטלר כותב? ככה היטלר כותב. הוא קורא, הרב בן פורת קורא מהספר שלו. היטלר שנה אותנו בגלל שעזבנו את הדת. המפלצת, הרוצח, הטמא הזה, שנה אותנו בגלל שעזבנו את הדת. יש בושה יותר גדולה מזאת? יש בושה יותר גדולה מזאת שרוצח פלסטיני בא, יורא על נשים וילדים בתחנת אוטובוס וצועק, ה' הוא גדול? למה שהם עושים לנו את זה? שרוצחים שפלים, אנשים הכי רעים ואכזרים בעולם שאין להם לב, אין להם כלום באים ויורים על ילדים בלי רחמים ושמחים גם שהם מתים ובזמן שהם עושים את זה הם צורקים השם גדול, אללה ועכבר כדי להראות לטיבשים התמימים היהודים אנחנו עם כל זה שאנחנו רוצחים שפלים עדיפים עליכם אין לכם אלוהה אתם אנחנו מוכנים בשבילו למות עם כל השטויות שסיפרו לנו תחשבו, שמה עורק את עצמו כי איזה מישהו במסגד טמטם אותו שאם הוא ילך ויערוג יהודים הוא הולך אקספרס לגן עדן זאת אומרת אותו טיפש נאיבי חושב שעל ידי שעכשיו יחוררו אותו ויראו בו אחרי שהוא יערוג כמה יהודים הוא הולך לגן עדן ומחכות לו 72 בטולות על זה הוא מוכן למות זה לא נתפס לא נתפס כזה דבר, זה לא נתפס טוב, זמננו עוזר לשליות דרשה הלילה ופתח תקווה סתם ימציאו איזה מספר, אולי שם ה' יש 72 אותיות טוב, תנו לי רק לסיים אז באמת אומר ככה, תשמעו טוב בדיבור אפשר לשקר, אפשר להעמיד פנים, אפשר לסלף, אפשר לזייף. אבל חוכמת הפנים אינה משתמעת לשני פנים. היא חדה, ברורה ומכרעת. זה מפה בדוקה להכרת נפש האדם. בקבלה יש פרקים שלמים בזוהר, שעוסקים בחוכמת הפרצוף. ובתכונות האדם לפי המבנה של הפנים שלו. לאורך כל הדורות חכמי ישראל השתמשו במידע הזה באופן קבוע. ידעו לפרק בן אדם לפרטי פרטים, לפי העיניים, לפי האף, לפי האוזניים, לפי השפתיים, לפי הסנטר, המצח. ממש מדהים. ושאר עברי הגוף, לא רק הפנים, גם הקווים, הסרטוטים על הידיים וכולי. כל תנועה בהבעת הפנים דינה כמילה בודדת. עכשיו, אדם עושה ככה עם השפה, מי שמבין מה זה אומר, זה כאילו שהוא אמר איזו מילה או משפט. לפעמים זה רעיון שלם. עכשיו בואו נראה, ניתן כמה דוגמאות על מה אנחנו מדברים פה. הפנים נחלקות לשלושה חלקים. עיקריים, רוחני, רגשי ויצרי. רוחני זה נשמה, רגשי זה רוח, יצרי זה נפש. ולראות שבעה חלקים המהווים אזורי משנה, כגון מצח, גבות, עיניים, אף, שפה עליונה, שפה תחתונה וסנדר. המספר שבע תמיד חוזר על עצמו, זה מוטיב חשוב מאוד ביהדות. שבע תמיד מתקשר לעניין רוחני. למה שבע? כי כל דבר חומרי יש לו שישה מימדים. צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה. כל דבר גשמי יש לו שישה מימדים. שבע זה יציאה מעולם החומר. היא יציאה לעולם שהוא מעבר לחומר, מעל החומר. לכן הקרש ברוך הוא בחר שהיום השביעי יהיה היום הרוחני, יום השבת. וזה האות איתו, היום הרוחני, לא היום הפיזי של שאר ימות השבוע. לכן איך קוראים לאחד שלא שומר שבת? מחלל שבת. הופך את שבת מקודש לכל. לכן קוראים לו מחלל, מלשון חלול. כי כל דבר של העולם הזה, הכל רקני והכל אשליה. והדבר היחיד שהוא אמיתי זה דברים רוחניים. שבת זה קודש. קודש זה נשאר לנצח נצחים. זה לא דבר זמני שיעלם מהעולם ולא יישאר מנו זכר. כל דבר רוחני נשאר לעד ולעולמי עולמים. כשברכו לעולם לא מת, הנשמה לא מתה, המצוות אף פעם לא מתות, עולם הבא אף פעם לא מת, אבל העולם הזה הכל מת בו. והכל חול. מלשון חול שאנחנו דורחים עליו כי הבנת שאין לו חשיבות לא סתם קוראים ליום החול יום חול מלשון ביזיון שדורחים על חול, מה זה חול? אנוכי אפר ואפר, אני כלום לכן שאדם לוקח את שבת ומוריד אותו למדרגה של חול אין פושע יותר גדול מנו בעיני ה' ולכן יש על זה את העונש הכי חמור בתורה יותר גרוע מהעונש של רצח והאדם כזה נחרט לעד ולעולמי עולמים, מה שאין כן רוצח, ורוצח לא כתוב ונחרטה הנפשאי. הורגים אותו כן, אבל יש לו עולם הבא. אבל מחלל השבת כתוב ונחרטה הנפשאי, זה לא צחוק. המצח, מה הוא מבטא את החלק ההכרתי והשכלי? מלמד על ביטחון עצמי, על מחשבות עמוקות, הירורים, מראה על דאגות. הוא נקשר לחלק הרוחני הגבוה, לכן הוא מעל כולם. לפי איך שהאדם מזיז את המצח, יודעים עכשיו אם הוא חושב, אם הוא מודאג, אם הוא מעמיק במשהו. העיניים הן חלונות לנפש. הן מלמדות על יציבות, על כושר עמידה. על יכולת חשיבה, על ביקורתיות, על תשוקה העיניים בניגוד גמור לפה, הפה והעיניים זה שני דברים שונים זה מזה למשל, בניגוד גמור לפה שמסוגל לתאר את האווירה הפנימית השוררת בלב האדם הפה יכול לתאר מה אני מרגיש כרגע אבל שקר הכל. למשל, אני עצוב, אני אומר, לא, אני שמח מאוד. אני מאוחזב, אני אומר, אני מאושר. טוב לי להיות חילוני. אחד אמרה לי השבוע, אני כבר לא שומר את מצוות וטוב לי מאוד. התחלתי להתקיל אותה, תה, תה, תה, פרצה בבכי. טוב לה מאוד. היא כבר עכשיו בגיהנה גיהנום. היא יודעת שהיא חיה בשקר, רק מהתאוות מכריעות את האדם. אז הפה יכול לשקר, אבל העיניים לא יכולות לשקר, מהעיניים רואים בדיוק מי אתה, למי שלמד ויודע, כן? הפה מסוגל לתאר אווירה פנימית אשוררת בלב האדם בהפך הגמור מן האמת. ‫העיניים מתארות תיאור מדויק ‫של תחושות, רגשות, רצונות, פחדים, ‫אף מבטא מחד את הנטייה ‫לחומריות ולממון. והעין יש לה שתי צדדים. צד אחד, התאווה לעולם החומר, מסתכל, לחמוד, עין הרע, קנאה, כל הדברים השליליים. מצד שני, העין זה דבר רוחני ברמד רגע גבוה מאוד. זה יכול ללמוד תורה, תפילה, כל מיני דברים כאלה, כן? שפתיים מלמדות על הקשר בין האדם לסביבתו, על רוחב לב, על קמצנות, על רגישות, על כעס, סנטר, מבטא, נוקשות, חולשה, אדם בעל חוסר נפשי, עוצמה, קשיחות, או להפך, אדם כנוע, מנוצל, שמנצלים אותו ואין לו שום מילה להגיד, כן? פנים עגולות, אדם שיש לו פנים שמנות ועגולות מלידה, לא בגלל שהוא ישמין. זה המבנה שלו מהיום שהוא היה ילד. פנים עגולות ורחבות ושטוחות, במיוחד אזור הלחיים שמתרחבות לצדדים, זה אדם חייכן, מלא חיות, חיוניות, חברותי, אופטימי, יש לו חוש אומור, וכל מקום שנפגשים איתו הוא חייב להיות במרכז העניינים. להצחיק, לבדח, הוא צריך תשומת לב, צריך עיזוקים וכולי. ולכן הוא עלול להימצח שהוא לבד וזה בעצבות, הוא מתכנס בתוך עצמו וכולי. פנים מרובעות, שיש סימטריה בין צד לצד, כן? בצורה מדויקת, זה אנשים בעלי מזג עצבני, חסרי סבלנות, נוטעים להיפגע בקלות, ספונטנים, רגזנים, פזיזים, קופצים מיד לעשות דברים. פנים משולשות, זאת אומרת, למעלה רחב המצח והראש ולמטה הולך בצורה משולש, סנטר דק כזה ויורד למטה. אדם כזה, יש לו לחיים בולטות, סנטר בולט ומבנה צר. זה אנשים נוחים, חמים, מופנמים, לא כעסנים, שאבטנים. ואגרסיבים כדי לקבל את מה שהם רוצים. פנים ארוכות, כמו מלבן כזה ארוך. מתאפיינות בעצמות לחיים גבוהות, מבנה צר לכל האורך. זה אנשים בעלי קסם אישי. אנשי שיחה מרתקים, עצמאים מאוד, סולדים משגרה, חונקת, אוהבים יצירתיות. בעלי מעוף, סקרנים, חוקרים, אוזניים נפולות. שהאוזן נופלת כלפי מטה, אנשים שעייפים מבפנים, עצובים, חלשים, אין להם אנרגיה, מרירים, באופן כללי לא בא להם לעשות שום דבר. איך אומרים אנשים? לא בא לי לחיות, כבוד הרב. חיים בתחושה שכולם חייבים להם. וכל הזמן רוצים שירחמו עליהם ומרחמים על עצמם. רגישים מאוד ונפגעים בקלי קלות. לא הזמנת אותו בטעות, גמרת אצלו. הוא לא שוכח את זה 20 שנה. אוזניים זכורות כלפי מעלה. חד ומושך כלפי מעלה. כן? קריזמטי, דומיננטי, מנהיגים, בעלי כישרון יצירתי, רבי קסם אישי וקריזמה. מה עוד? הם לא מניחים לדבר אחד לעמוד בדרך למטרה ומשיגים את רצונם אפילו באגרסיביות וכוחניות כן? אין להם גבול למוטיבציה שלהם עד שהם מצליחים והם מצליחים להשפיע גם על הרבה אנשים בדרך אוזניים מעוגלות בצורה של ביצה, אנשים עקשנים, דקדקנים, בעלי עקרונות ברורים, קשה מאוד להתפשר איתם, משדרים עוצמה, ויש להם קושי ביציבות הזוגית, לא סולחים במהרה, ומתקשים עם ביקורת המופנית לעברם. אם מישהו מאיר זה הרע, הם מאוד כועסים. מצח, מוערך וצר. אנשים ריאליים, נטייה מובהקת לקידום אינטרסים, ביסוס מעמד, דואגים לשיפור את הדמיתם, מלאים בגאווה, גאווות לב, נמרצים, סקרנים, אידיאליסטים, שונאי שיימום, שונאי בתלה, יעשו הכל כדי להגשים את מטרתם ובדרך כלל גם יצליחו. מצח מעורך וגבוה כמובן שאתם לא תזכרו על כל מה שאני אומר אבל כשתראו את ההקלטה תוכלו לרשום לכם ואז תסתכלו על עצמכם במראה ותראו לאיזה מחלקה אתם שייכים מצח מוערך וגבוה, אנשים חרוצים, פרקטים, עם רגליים על הקרקע, רגישים ובעלי אינטלקט, גרב, אינטליגנטים, פוטנציאל אדיר, לא תמיד מיוסם הלכה למעשה, רגישים מאוד, אך יחד עם זאת חזקים נפשית, לא נלחצים בקלות, נעימי הליכות, חברותיים ואוהבים את מנעמי החיים. מצח אליפטי, כמו אליפסה. אנשים רוחניים, חסרי עקבות ומגבלות, אצלם המשפחה והחברים זה בראש סדר העדיפויות. מכירים את אלה? משפחה מעל הכול, משפחה מעל הכול? אוהבי אתגרים, מתאפיינים בלקיחת סיכונים, לעיתים מוגזמים, סומכים הרבה על המזל, על הגורל, אנשים אוהבים להיות בקבוצת המצליחניים. שני קווים אנכיים בין העיניים במצח, שני קווים שאדם מקבץ את המצח, אנשים דאגנים, בחרדה, כפייתיים, מחמירים עם עצמם ומחמירים עם הסביבה, תמיד פסימיים, זקוקים שיחזקו אותם כי אין להם הרבה אופטימיות, והביטחון העצמי שלהם נמוך. קווי מצח אופקים ישרים. קווים על המצח משמאל לימין, ישרים. אנשים הגיוניים, ריאליסטיים, סקרנים, חוקרים, מעמיקים, לא מסתפקים בחצי אינפורמציה או חצי אמת. רוצים עובדות מבוססות ומוחלטות. בדרך כלל אנשים חכמים עם הרבה ידע. קווי המצח שמרכזם נוטה מטה. אנשים רגישים מאוד, אשר מזהים בנקל עם סבלם של אחרים. הם כואב להם לראות סבל של אחרים. בעלי אינטליגנציה רגשית מפותחת, חושים חדים ומבינים את נפש האדם. דבר אחרון, קווי מצח שמרכזם נוטה מעלה. ספקנים, מאמינים במראי עיניים בלבד, לא נותנים אמון בזולת מסתכלים תמיד בחצי הקוס הריקה אבל יש להם לוגיקה, בריאה, מהירה את דרכם מה עם אדם שיש לו פנים קטנות? מכירים את אלה עם הראש קטן? יש אנשים, הראש שלהם ראש אבטיח יש אנשים ראש מילון יש אנשים ראש תפוז ויש אנשים עם ראש משמש היה לי אחד כזה, שמעתם את הסיפור על זה שהוריד את הסערות? לפני התספורת היה לו ראש אבטיח אחרי התספורת הראש שלו נהיה בגודל של כדור טניס למה? כי הכל היה אפרו, הסערות שלו בקיצור, מה זה עכשיו פנים קטנות, מה שאומרים פני מלאך עגולות, אף פחוס וסולד מערי המשדר ניקיון, עדינות ותואר, אנשים נעימים וחברותיים, שעפתנים, נטייה להיות במרכז העניינים, מצד שני הם איגואיסטים, דואגים לסביבה האישית שלהם, תחרותיים, לא אוהבים ביקורת, ותמיד מקפידים להתלבש יפה ולהיראות יפה. האנשים הקטנים עם הפנים הקטנות. עיניים גדולות. מכירים את הביטוי הזה, עוד פעם באת לנו עם העיניים הגדולות שלך? למה מתכוונים שאומרים עיניים גדולות? אנשים נהנתנים, אוהבים את עולם החומר, רוטפים אחרי התענוגות, לא סתם העיניים גדולות, איך הוא יראה את הכל? אוהבים את מנעמי החיים, רוצים לבלוע את כל העולם, אוהבי חברה, דברנים, שחצנים, רוטפי הכרה ופרסום, חומריים מאוד, מלאים בתאוות ממון. כסף בשבילם זה מטרה, לא רק אמצעי. איך אומרים? מת על כסף. אוהב כסף, לא יסווה כסף. כן? מפסותי מעצמם. עיניים קטנות, עיניים סגורות שנראות כקורצות. אנשים חזקים עם תעצומות נפשיות גדולות. לפיכך הם מסוגלים להפנים פגיעות נפשיות, להתמודד עם כאב בקלות יחסית, ארמומיים, מניפולטיביים, שהם מסמנים מטרה, יעשו כמעט הכל על מנת להשיגה, נבונים, מבינים עניין בקלות רבה, חברותיים, מלאים בכסם, עיניים קרובות לאף, שני העיניים קרובות מאוד זו לזו. מה זה מעיד? עצמאים מאוד, פחות חברותיים, רגישים ופגיעים ופסימיים. חסרי סבלנות, אך משתדלים להסתיר זאת. לפעמים, אם מעצבנים אותם, מתפרצים באגרסיביות רבה. עיניים בולטות. מה שנקרא עיני דג. אנשים חמים, רגישים, חברותיים, קריזמטיים, אנשי שיחה נפלאים, יכולת שכנוע גבוהה, רעשנים, מלאי חיים, ולכן כל מקום שהם יהיו יטביעו חותם, וכולם ידעו שהם היו שם. אבל מצד שני, יש להם מצבי רוח משתנים, ואינם נותרים תינה. מי מכיר אחד שיש לו עיניים מאוד בולטות? בלי להגיד שמות. מכירים? אני אתן לכם רמז. הוא היה זמר מפורסם לפני הרבה שנים. העיניים שלו בולטות מאוד. כן, וכל מה שאמרנו עכשיו מתאים לו שני טיפות מים. עיניים רחוקות. יש אנשים, יש מרחק גדול בין העיניים שלהם. שהעיניים רחוקות מהאף, כל אחת. האנשים כלילים. שולפים מהבטן, כל הזמן אופטימיים, אין מה שיעקב אותם. מצד אחד יש להם כישרון ליצירה, לא אוהבים מסגרות, לא בשבילם ישיבה, בית ספר, רוצים כל הזמן לעשות את זה בדרכם. רוצים חופש, אבל חזקים נפשית. ויש להם רגשיות גבוהה. נאמנים, מסורים, ונזהרים לא לפגוע באנשים. עיניים שקועות, מביעות חולשה נפשית, חוסר ביטחון, מופנמים, רגישים, מלאים בפחדים וחרדות. חלש, נכנע לסביבה, נלחץ בקלות. מצד שני טוב ולבבי. אף ארוך וישר. אף ארוך אבל ישר, שקול, נבון, היגיון בריא, בעל אינטואיציה, ישר, בן אדם ישר, מעריך את עצמו, חוש הומור מפותח וחברותי, אף נשרי שיורד כמו נשר, אנשים רגזנים וכעסנים, חסרי ביטחון עצמי, אגרסיבים והגשנים, מבקשים להנהיג ולהוביל, לא מתפשרים על עמדותיהם כל הזמן הם בחוסר סיפוק שומעים? בקיצור אין בהם שום דבר טוב באנשים האלה אף מורם, מה שנקרא סולד אנשים יעירים, גפתנים, מתנסאים, חומריים לא אוהבים רוחניות חיים בתחושה שהכל מגיע לי מסתכלים על עצמם כאילו הם ודאי מעל כולם. קריזמטיים, בעלי אישיות ממגנטת. אף שמן ומלא בשר. אף ככה בריא. אנשים נדיבים, חמים, בעלי לב רחב. מתאפיינים בסולם ערכים גבוה, חיים למען אידיאל, בעלי רוח התנדבותית, עושים למען הכלל, דואגים לביתם, אוהבים איזון, לקחת ולתת. אף צער, ובזה סיימנו להיום, אנשים שנוטים לראות רק תחי ציקוס הריקה. פסימים, דקעוניים, מלנכולי. נאמנים מצד שני, מסורים מאוד, כלפי חוץ משדרים חיוניות וחיוביות, אך פנימה הם בעצבות ועייפות נפשית, ואוהבי צדק, שואפים לצדק. הנה לכם דוגמאות, רבותיי. כל זה לפי הקבלה. סיכום ממה שכתוב בספרים של המקובלים. עכשיו, כל זה, זה לגואים. אם ראית יהודים, אף נשרי שחזר בתשובה, כל מה שכתוב עליו רק דברים שליליים, הכל יכול להפך לחיובי. לא לשכוח. גם הקווים פה שקו החיים וקו הממון, גם אלה זה כל עוד הבן אדם הוא לא יהודי או לא מעל הטבע. אבל ישראל מעל הטבע, אין מזל, ישראל הגמרה אומרת. תראו, אני אתן לכם דוגמה. אדם שהולך עם חזה נפוח והידיים רחוקות מהגוף בצעדים ככה מה זה מעיד עליו? מפוצץ בגאווה אדם שעומד עם רגליים מפוסקות וידיים על המותניים מה זה מעיד עליו? אני הבוס פה