הרב יוסף מזרחי בדרשה מרגשת

הערב בעזרת השם יהיה לרפואת הילד אליהב בן דניאל, יונה בת חיים, שלום בן יפת, לעילוי נשמת יפת בן איחיה, אילן בן יפת, רוסנה בת חנה, נועם בן שלום, דבורה בת אברהם. להצלחת משפחת אדרי, משפחת ויצמן ומשפחת מליחי. וגם כן לרפואת חנה אינדה בת גיטל. ברוך השם, סיימנו את ספר בראשית, מתחילים את ספר שמות. נגמרה תקופת אהבות, תקופה של 2,200 שנה מבריאת העולם ועד הירידה למצרים. ההגמרה אומרת שהעולם מחולק לשלושה שלישים, צריך להקביע טיפה, שלושה שלישים, מתחילת העולם ועד סופו, אלפיים, אלפיים ואלפיים. אלפיים בהתחלה תור, אחר כך אלפיים תורה, אחר כך אלפיים ימות משיח. סך הכל ששת אלפים שנה. אנחנו כמובן נמצאים כבר בשליש השלישי של הבריאה, וממש לקראת סופו. אנחנו 5783 כבר אנחנו מה שנקרא ערב שבת בזמן שמגיעים לבית הכנסת ביום שישי בערב כבר בזמן ששרים לחד עודי עוד כמה דקות מתחיל שבת זה המצב שאנחנו נמצאים בו בעולם לקראת התקופה הכי מדהימה שתהיה אי פעם בעולם עומדת להתחיל. אמנם יהיה קשה, כל דבר טוב בא בייסורים. גמרה אומרת, דברים הכי טובים באים בייסורים. אי אפשר לקבל דבר גדול מהשם ככה על מגש. העולם הזה אדם לעמל יולד. ארץ ישראל נקנית באיסורים, למשל. כל אדם שבא מחוץ לארץ ועשה עלייה, חייב, חייב לעבור מינימום שנתיים של איסורי מוות פה. בירוקרטיה, בעיות, דרכונים, שרד הפנים, שיפוצים, בעיות עם המחולה, קוראים אותו בנמל, המחס, גונבים לו דברים. שכנים הוציאים איזה אמריקאי, לא מוצא חן ביניהם, מתנכלים לו. אה, אני שלחתי לפה אלפי אנשים עד היום. אחד לא נכנס לפה חלק. גם מי שבא עם הרבה הרבה מיליונים, אכל פה שבעה מדורי גאנום. שזה בלי הקושי להסתגל על המנטליות הישראלית שהיא מאוד מכוספסת ועצבנית. כי האמריקאי לא רגיל שהרמזור עוד לא התחלף לירוק והוא מקבל 50 צפצופים וכללות. הוא לא רגיל לזה. שמע, השיבורים רבע שעה בתור אחד לא זז. כמו רובוטים. פתאום פה עצבים, כללות, זורקים דברים. הוא לא מבין מאיפה זה בא. אני אומר, אל תדאג, זה חלק מההסתגלות. וכל חשנתיים הוא גם כן כבר מתחיל לצעוק. זאת אומרת, ארץ ישראל נקלט ביסורים. משיח, זה חייב לבוא ביסורים. גוג ומגוג, חבלי משיח. לידה, צדיק יבוא לעולם. מה קורה? עוברים, תשעה חודשים שהולכים, איך אומרים, מעצירים הולכים ומתגברים. כל דבר נולד על ידי קושי. למה הקב' הוא עשה שיהיה כל כך הרבה חושך ואיסורים בעולם? איך, למה? התשובה, אם הכל היה על מגש, לא הייתה מעריך. למשל, העולם, מה יש בו, צדיקים או רשאים? כמעט כולם רשאים. כמעט כולם. על כל מיליון איש יש חמישים צדיקים. כל השאר רשאים, יהודים וגויים. חנרי שבת, גנבים, רמאים, שקרנים, מעמידי פנים, צבועים, חסרי אמונה, חסרי צניעות, עושים גילוי העריות, סוטים, משקבי זכר, כל מה שאתה רק רוצה יש בעולם הזה. תסתכלו מה הולך. כמה אנשים מסתובבים כיפה וציצית ברחובות והם שומרים מצוות קלה כבחמורה. חוץ מהבני תורה הרציניים, רוב העולם הם לא ככה. גם בקרב הגויים, פה ושם אתה מכיר גויים צדיקים מדהימים, באמת. מפתיעים בצורות שאי אפשר להאמין. יש להם דבקות בבורא עולם, ואהבה לתורה ולעם ישראל. אבל על כל גוי כזה שבא אליי, יש אולי מיליונים שהם רשאים, ועובדי אלילים, ואנטישמים, ושונאי השם, ומה שאתה רק רוצה. אז בודדים. בודדים הם צדיקים. גם הגנדל נברא ביהוד, שיהיה אותה הכי קטנה, כי בודדים מגיעים לשם. כמעט כולם חייבים לעבור בגיהנום. שנאמר, עוברי בעמק הבחה, מעיין ישיתו הוא. מה זה העמק הבחה? מקום עמוק ששם כולם בוכים. אבל לא בוכים יום יומיים שנה שנתיים. חמש מאות שנה, אלף חמש מאות שנה, שבעת אלפים שנה, כל אחד בעתיק שלו. מה זה מעיין אישיתו? מה עשו להם עכשיו? נוף? כמו בכנרת שיהיה להם עכשיו זמן שהם בגיהנום וצורחים וזה זה עכשיו יש להם נוף יפה עם ערי הגליל ואחד אומר לחבר שלו איי תראה איזה נוף יפה מה זה? זה בדיחה הרי מה זה מעיין אישיתו? אומר הזוהר מה זה מעיין? מה חשבת שמת השם עשה בגיהנום מעיין שיהיה לאנשים עכשיו למקווה בבוקר? מה? המעיין הזה נהיה מהדמעות של הרשעים. מיליון, אם שם בוכים ללא הפסקה לפי שנה כל אחד, הדמעות יורדות, יורדות, יורדות, זה נהיה מעיין. זה לא צחוק, מידת הדיניה עמוקה ונוקבת. אז זה לא צחוק. אז פה ושם רואים כמה צדיקים. הנה אחד, הנה עוד אחד, הנה עוד אחד. בודדים, לצערנו הרבה, לבית שזה לא היה ככה. אז עולם הבא נקנה בייסורים. אף אדם לא זכה להיות גדול בתורה מתוך תענוגות. לא קרה ולא יקרה. הגמרא אומר, תיזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. מה שמבנים של עשירים מפונקים, אין מה להיזהר. כלום לא ייצא מהם. זה בדוק ומנוסה. באמריקה רואים את זה. יש הרבה ילדים של עשירים, טובי לב, מידות טובות, בעלי חסד, הכל. אתה רואה אותם בלימוד, הכל מהשפה לחוץ. מכוניות פער, בגדים יוקרתיים, נסיעות, טיסות, חופשות. אלה לא היו בחיים גדולי תורה. יכול להיות שיהיה להם הרבה הבנה בתורה ולומדים גמרה כמה שנים, אבל גדולי תורה, כמעט ואילו בעמריקה, לא יצא אף גדול תורה שנולד באמריקה. אמנם היו באמריקה הרבה גדולי תורה, אבל הם לא נולדו באמריקה. הם נולדו באירופה, סלובותקה, כל מיני מקומות, ואחרי זה באו לאמריקה. רגע, רב משה פיינשטיין, הרב אביגדור מילר ועוד אחרים, הם באו מאירופה לאמריקה. הם כבר גדלו במקומות של הסתפקות במועד. ליטה, רוסיה, פולין, כל מיני מקומות כאלה. שמה מתוך עונג ודשנים ורעננים יהיו, אין, לא יוצא מהם כלום. אבל בני עניים, חסרי כל, מה יש להם כבר בחיים? לפחות ה' נתן לי שכל, תענו גדול השבט ללמוד, לעמיק בתלמוד, אז יוצאים גדולי תורה. אם לא מה? תראו בירושלים בסמטאות שם, בבוחרים, כמה גדולי תורה יצאו משם. כל מיני שכונות בבני ברק, כל מיני שכונות באירופה שהיה שם עוני ודלות, יצאו משם הרבה גדולי תורה. זאת אומרת, אי אפשר להגיע למשהו בעולם הזה, ללא איסורים, ללא עמל, ללא רוגמת נפש, עד שאתה קוטש את עצמך, תכלו את הנשימה. זה אחרי שמסר את העולם. אז על כל כמה מיליונים יש יעלום אחד. על החזוני שידוע שהוא בא לבני ברק, היה רק בית כנסת אחד שם. הכל היה עם פרדסים, ריק. לא היה שם עיר של תורה. הוא הגיע לבני ברק ואמר, פה תהיה עיר של תורה. אמרו לו, מה פתאום? מה יש פה? אין פה כלום. אמר, פה תהיה עיר של תורה, ועיר תורה הכי גדולה בעולם נהיה שם. עיר של תורה הכי גדולה בעולם. אבנברג זה העיר עם הכי פחות התקפי לב והכי פחות סרטן בעולם. זה לא מקרי. מי שחושב שזה מקרי זה כפירה, תדעו לכם את זה. מקום ש98% הם בני תורה. חרדים, שומרי תורה, אוהבי תורה. למה שאין להם את כיף הלב? הרי התורה זו רפואה הכי טובה. כתוב, חש בבטנו יעסוק בתורה, חש בעיניו יעסוק בתורה, חש בראשו יעסוק בתורה. מה עכשיו קשור תורה? אדם יש לו גידול בראש, לא יודע כאבי אם לא עלינו. מה עכשיו יעזור לו להעמיק בתורה? אלא הסוד פה הוא ככה. כשבן אדם לומד תורה, נכנסת לו שמחה פנימית בלב, בנשמה. פיקודי ה' ישרים מסמכי לב. שמחה אמיתית, לא עלולות כמו ברחובות של השיקורים. שמחה אלוקית. פיקודי השם יש ערים מסמכי לב. עצם זה שאתה הולך אחר התורה בדבקות, באהבה על התורה לתלמידי חכמים זה מסמך לך את הלב. הימי אלה אין לך דקונות ואין לך סטרס ואין לך עצבים ואתה לא פקעת של עצבים כל הזמן רוצה לקלל ולהרביץ. ואתה לא ממורמר, וממילא, אתה פחות חולה. כי שלמה המלך כותב מפורש שכעס וכל הדברים האלה אוכרים את האדם מבפנים. ויש עוד סיבה. גם אם חלילה נחשפת לאיזה סכנה שהגוף אמור להיפגע ממנו וכולי, מערכת החיסונית שלך מתפקדת מצוין כשאתה שמח. כשאתה עצוב, בדיכאון, במראה שחורה, המערכת חיסונית מושבתת. כל וירוס הכי קטן, כל חיידק הכי קטן יכול לגמור אותך. אבל כשאדם שמח ובריא בנפשו, הסיכויים שהוא יהיה חולה הם הרבה יותר קטנים. ודבר שלישי, מי שכבר חלה נגיד, למשל, יש הרי מגפה של סרטן בעולם, אי אפשר להתכחש לזה, הרבה מתים מזה. אז במנתן, בניו יורק, יש בית חולים לחולים במחלה שכל המקרים הכי קשים מגיעים לשם. אם אתם זוכרים, הרב ניסים יגן, זה הצל, הוא נפטר מהמחלה לפני עשרים משהו שנה, הוא הגיע לשם. אני הלכתי לבקר אותו שם בבית חולים, ראיתי מקרים אנושים שם. זה המקום שמגיעים לשם, לא עלינו. אנשים ממש, ברגעים האחרונים שלהם, אתה בא, אתה רואה אותו, אתה יודע עוד שעה הוא לא יהיה שם. עד מחר, בביקור הבא, זה לא יהיה, הוא לא יהיה. אתה רואה את המצב שלהם. אוכל אותם מבפנים. אז כשאדם מקבל, לכל סרטן לא עלינו, יש סטטיסטיקה. סרטן בבטן, כך וכך סיכויים להכלים. סרטן בראש, כך וכך. פרוסטייט, כך וכך. אז יש פרטנים שמי שמקבל אותם זה כבר כמעט ודאי למות. ויש כאלה שיש סיכוי די גדול לנצל. אמנם צריך לצבול, איסורים, כימו וזה, אבל יש סיכויים לנצל. אז היה איזה אחד שאני מכיר הלך לשם עם המחלה. הרופא אמר לו, הסיכויים שלך להכלים הם חמישה, עשר אחוז. לא הרבה. אבל אל תדאג. הרופא אמר לו, אתה יהודי, דתי. הסטטיסטיקות לא עובדים עליכם. אני הרבה שנים פה. סטטיסטיקות זה לכל האנשים. אבל לכם, אלה עם הזה על הראש, המספרים הם שונים לגמרי. לכן יש לך הרבה יותר סיכוי. תהיה שמח. הוא ניצל באמת. עברי. למה הם ניצלים? כי הם חיים עם אמונה. חיים עם אמונה, יש להם תפילה, יש להם תקווה. התקווה נותנת לאדם את כוחות הנפש. יש על זה אלפי פסוקים. זה לא עכשיו איזה באתי להביא לכם סברות מעצמי. זה הכל כתוב. זה שלמה המלר, זה משלה, זה כהלת, זה גמרות מפורשות. הכל כתוב. והנה עכשיו פרסמו לפני כמה ימים סקר פה בארץ, לא סקר, זה בדיקה שעשו, החילונים, שהחרדים יותר עניים מהחילונים, כי הרי הרבה מהם יושבים ולומדים תורה עם מזכורת של אברך, אי אפשר להיות עשיר, אבל הם פי שלוש יותר שמחים מהחילונים. מאושרים בחיים שלהם, איך זה יכול להיות? אדם עם אלפיים שקל מסכורת, אדם עם עשרים אלף שקל מסכורת, מי אמור להיות יותר מאושר? כל מי שתשאל, אני אגיד, זה עם העשרים? מציאות מה? זה עם אלפיים פי שלוש יותר מאושר ממנו. איך זה יכול להיות? זה החילונים מודיעים. אז אין ויכוח. התשובה היא, אדם שהוא בן תורה, מבין מה עיקר ומה תפל בחיים. אני יודע שהעולם הזה הוא כערף עין, עם כל ההיסטוריה שיש לי, והנזילות, והדירה המצ'וקמקת, והצפיפות, והאוטו כולו מרוך, וגם כסף לאוטובוס לפעמים אין, והדלק, והיוקר המחיה, הכל עובר. העיקר היא מה נצא מפה, לעולם הנצע. תכל'ה יחנכו אותו לכן הוא מסתפק במועט לא אכפת לו שעכשיו הקיר שבור ויש חור פה והשולחן מתנדנד דברים של חילוני לא יכול לישון בלילה בגללם הביאו לו מזנון של עשרת אלפים דולר ובטעות עמו ורעים עשו סריטה קטנה על המזנון שבוע אולי ישן הצבים עומד במרפסת עם הסיגריה חמש מאות טלפונים לחברה איך עשיתם כזה? אני אתווה אתכם וזה אם אתם לא תבואו ותחליפו האורח דין שלי יתקשר אליכם והחרד היא, יאללה, כפרת אבונות, תודה ריבונו של עולם. והיא ממשיכה לה. הסתכלות היא על החיים היא אחרת לגמרי. זה כמובן שמישהו חוזר בתשובה בגיל יותר מבוגר, הרבה יותר קשה להסתגל. ורגיל, יש לו הרגלים. חד שגדל בדרך מסוימת. אז עכשיו בגיל 30, 40, 50, נתחיל לשנות את כל היסודות שלך. את כל ההסתכלות שלך על החיים. זאת עבודת פרח. אם אתה רואה מישהו שחזר בתשובה בקלות, זה לא תשובה, זה בלוף. אני אומר לכם, מ-27 שנה של ניסיון. ואני, יש לי ניסיון בכל העולם, לא רק בארץ. אין כמעט מדינה שיש שם יהודים שלא הייתי שם. ראיתי את כל המנטליות של פה ושל פה, וסגנון פה, ועשירים, ועניים, ובתי סוער, ומה שאתם רק רוצים. מי שאומר לך, בקלות חזרתי בתשובה, הוא עדיין חילוני עם כיפה על הראש, וקצת חוטים יורדים לו מהג'ינס. אבל הוא במציאות אותו בן אדם. תסתכלו, תבדקו. אותו עצבני, אותו שקרן, אותו נוכל בביזנס, הכל אותו דבר. נכון, הוא שומר שבת עכשיו, אוכל קשר, מקפיד, ארמח פוד, בדאצים, זה נכון, זה כן. אבל במציאות הוא אותו בן אדם. תסתכל עליו 20 שנה אחרי שהוא שם את הכיפה על הראש. האמונות שלו הם עדיין אותן אמונות תפילות האמונה שלו באשם לקויה מאוד ההשקפה שלו רקובה לחלוטין הוא מוציא מהפה שלו משפטים שאפילו החילונים צריכים להתבייש בהם לא, כאן בחומר חרדי בצורה שהוא מדבר אם זה על הפוליטיקה ואם זה על ספורט ואם זה על כל מיני מנהיגים עלובים שיש פה ועל כל עולם השקר ועל כל מערכת הכסף בעולם ועל הגויים ועל אמריקה ועל צהל ועל מצעדי התואבה אתה רואה איך הוא מדבר אתה אומר אם הוא היה רק יודע כמה הקרש ברוך הוא מקפיד על הדיבורים האלה הוא היה מעדיף להיות אילם והוא לא אשם. מה אתה רוצה? הוא בגיל ארבעים רק התחיל שעמד רשאל שבת. זכותו יאמר, הוא נהיה שומר שבת, זה דבר גדול. שמע על הנזק שיש לנשמה ממאכלים אסורים, הוא התחיל להקפיד בקשרות. לזכותו יאמיר. היה קמצן גדול, שמע על מעלת הצדקה, לאט לאט הכריח את עצמו להיות נדיב. הוא נותן צדקות. מעלתו גדולה. כמובן שהקב' הוא לא מקפח שכר של אף בריאה. אבל עיקר היהדות, תדעו לכם, ביהדות יש שלוש קטגוריות. אם מישהו שואל אותך, אני רוצה להיות יהודי צדיק מושלם בעיני השם. מה הם הקריטריונים? תגיד לי, בבקשה. א', ב', ג', מה הם? הקריטריון הראשון כולם יודעים. אין על זה עוררין, יהודים, חילונים, גויים, כולם יודעים. מהו? חייבים לשמור מצוות. אי אפשר להיות דתי בלי לשמור מצוות, זה ברור, נכון? אם עכשיו אדם נוסע באוטו בשבד עם סיגריה בפה, אומר לך, אני חרדי. מישהו יאמין לו? לא. כי יודעים שחרדים לא נוסעים באוטו בשבת ומעשנים סיגריה. זה ברור. אז קודם כל, שמירת מצוות וכמובן, אינמנועות מהעבירות. זה שלפעמים אדם נכשל פה ושם כל יום פה ושם וכל שבוע, זה ברור. שבע יפול צדיק וקם. גדולי ההיסטוריה נפלו בעברות. תורה מלאה בדוגמאות. גדולי ההיסטוריה, אנשים שהגשברכו היה אוהב אותם, האהבה הכי גדולה שאפשר. יש עליהם ביקורת בתורה. שלמה המלך, דוד המלך, אברהם אבינו. רואים את זה בתורה. אז זה שנכשלים זה טבעי, זה קורה, התורה אמרה מה עושים שנכשלים, תשובה, יש ללכות תשובה ברמב״ם, מסבירים את כל הסדר של התשובה, אפילו אלף פעמים, אין מה לעשות, חייבים לתקן, לחזור, להתחרט, להתבייש, וידועים בתפילה, יום כיפור, צדקה, כל מה שכרוך בתשובה, עושים את זה מיליון פעמים גם. אבל עצם זה שאתה מנסה ורוצה לשמור ומשתדל ולומד ובא לשיעורי הלכות וכל הזמן בכיוון שלהשתפרות, אז אתה שומר מצוות. אף אחד לא חשב שתהיה מושלם. אז זה ברור. אימנות מעברות ושמירת מצוות. זה כולם יודעים. לא חידשתי לכם פה כלום. הרעיה, הקטגוריה השנייה. הקטגוריה השנייה היא תיקון עמידות. זה לא כולם יודעים. יש בני תורה שהם נכנסים לישיבה לבעלי תשובה אחרי יומיים-שלוש, הם מבינים שאת כל גדולי ישראל, לאורך כל הדורות, ציוו את מה שהתורה מצווה, תיקון עמידות. בן אדם חייב להתפטר מהמטענים השליליים שהוא בא איתם לעולם. זה התחליט של החיים. שאלו את הגאון מבינה. מה תחליט החיים? מה חול ושתוק ומחר נמות? מה, להיות רועד בתר? לאכול גרעינים ולצעוק ולקלל בצטדיון? זה תכלית החיים? מה תכלית החיים? לנסוע לדוג דגים בגינרת? לעשות ג'טסקי באגמים של ניו יורק? מה, מה, מה תכלית של החיים? אז ברור. כל אדם חושב שיש תכלית אחרת, לעשות כסף, להיות דוגמנית, להיות שחקן, להיות כל אחד והדמיונות שלו. אבל בסופו של דבר יש אמת אחת, העולם נברא עבור תכלית. מה היא? שאלו את הגאון מלינה, הוא ענה. תיקון עמידות זה כל האדם. על זה באת לעולם. זאת אומרת, נולדת קריזיונר מגיל קטן, אמא שלך מסתובבת איתך עם העגלה בסופרמרקט, ואתה בין שנה צורח, כל דבר שאתה רואה, אתה רוצה, חוטף, לקחו לך את המרדיץ, וככה מתגלגל על הרצפה. איך אומרים? נולד קריזיונר לעולם. ככה הוא נפטר בגלגול שעבר, ככה הוא נולד עם אותן קריזות. ‫האח שלו רגוע, שקט, ‫נותנים לו איזה במבה מבסוט. ‫לוקחים לו, לא צורח, ‫לא משתולה, לא זורק דברים. ‫אתה רואה, הם ילדים. ‫עוד הם לא למדו מה זה ‫מידות בכלל. ‫אחד, אבא דיי, ‫והשני נבך. ‫שני אחים מאותו בית, ‫אותו די-אן-איי. ‫אז מה תגיד? ‫אתה רואה שכל אחד נולד ‫עם מיטן אחר. ‫אז תיקון המידות, ‫אתה לא יכול לעזוב את העולם ‫עם כיפה וציצית וזקן עד הכרס. ‫כעסן, עצבני, נחלולי, נוחל. קנאי, חסר אמונה, דאגן, יש כל כך הרבה מידות לתקן. כי אם אתה נפטר מהעולם כמו שבאת לעולם, אחרי 30-40 שנה שמרת מצוות, נכשלת. למה הדבר דומה? לאדם ש30 שנה ממלא מים במחל, ויש בתחתית שלו חור. אז הוא כל הזמן עסוק בעשייה חיובית. אבל לא יוצא ממנה כלום. כי אחרי 40 שנה של שמירת המצוות ולימוד תורה, הוא היה כבר צריך מזמן ללמוד שהקב' הוא לא סובל גאוותנים, ולא סובל כעסנים, ולא אוהב קמצנים, ולא אוהב אנשים אנוכיים, ולא אוהב כפויי טובה. זה הוא היה חייב מזמן לדעת. אז איך הוא נשאר ככה אחרי 40 שנה? ‫הכל עבר לידו, ‫אבל לא באמת חדר פנימה. ‫אז תיקון המידעות לא כולם יודעים. ‫זה מי שלא ידע היום, ‫מעכשיו הוא יודע. ‫בשביל זה באת לעולם. ‫לא להיות רובוט שומר מצוות. לא לטעות. חייבים לשמור מצוות גם אם זה לא בא מהלב. גם אם זה לא בא מהאהבה. גם אם זה בא מפחד. עדיין חייבים לשמור מצוות. גם לשמור מצוות מאילוץ, מפחד, בגלל מחלות, בגלל דאגות שיקרה לי כך וכך, גם זו מהלך גדולה. ובפרט בדור הזה. ובפרט בדור הזה. למה? רמב״ם כותב ש... יש שתי מעלות בתשובה. מעלה של נשים וילדים, ומעלה של אנשים בעלי שיעור קומה, תלמידי חכמים. אז אומר, אם בן אדם חוזר בתשובה מפחד, זאת אומרת, אומרים לו, תיזהר, אם תעשה ככה תקבל עונש, אם תעשה ככה אני אתן לך גלידה, זה ככה מחנכים ילדים. אז לא, לא, לא, לא לגעת, תיזהר. ואז הילד מבין פעם, פעם, מה, הוא קיבל מכה על היד, הוא מבין, לא נוגעים שם. ואם הוא עושה משהו טוב, ניתנים לו סוכריה, גלידה, כן, אותו דבר אישה. בעלה אומר לה, תשמעי, בואי, אם תתחזקי בצניעות, לא, קשה לי, מה, את יודעת מה, אני אקנה לך BMW. מה, באמת, משה? כן, זה לא החלום שלך. מה, שווה לך לבזבז 100 אלף דולר על BMW בשביל שאני אחצה את הראש? כן, שווה לי. למה? אני נותן לך לצאת לרחוב בחוסר צניעות. אני נושא באבון. הרי כתוב בהלכה שהאישה שאינה נוהגת כדת יהודית היא פורקת עול נגד בעליי. היא צריכה לגרש אותה. היא מאבדת את כתובתה. ככה כתוב. נגיד איזה מיליונר נעשה אישה רצה קצת להשוויץ בליל החתונה, שואל אותו הרב כמה לשים בכתובה? חמש מיליון חמש מאות חמישים וחמש אלף שקל, חמש מאות חמישים וחמש שקל וחמישים וחמש אגורות. שבעה חמישיות שם תקה לכולם, קחת עין הרבה עיניים. מספר ענק, גרנדיוזי. והאישה מבסוטית אומרת, וואלה, לבית שייתן לי איזה גרוף ויגרש אותי. אני אצא פה משלל כבד. ‫בקיצור, יום אחד, ‫היא כבר מתגרה בו, מתגרה בו, ‫אומרת, נו, מתי נתפטר ‫כבר מהטיפוס הזה? ‫ואותו כבר, איך אומרים, ‫כבר היא מרגישה ‫שהיא הולכת להיות אישה עשירה, ‫אמר לה, טוב, אני אתן לך גט. ‫הסכים לתת לה גט. באים לבית דין, האמא פסוטית אומרת, יש את הבח שמו, גם אני, הרגתי שני ציפורים באבן אחת, גם אני מתפטרת מהנודניק הזה, וגם אני הולכת עכשיו לקנות לי איזה וילה, אני יודע, בצפון תל אביב. ‫תענוג. פתאום הבעל הזה ‫מסתבר שהוא לא כזה אהבל. ‫שלף לשפן מהשרוול. ‫הגיעו שתי שכנים שמעידים ‫שראו אותה יוצאת לחצר האחורית ‫בלי כיסרי ראש. ‫לא לרחוב, לא בדיזינגוף. ‫לחצר האחורית, בשכונה, ‫יש בסך הכול ארבעה, ‫חמישה שכנים שם. יצאה בראש גלוי, או חצי ראש גלוי. באו שני אדים, אומרים, ראינו את גברת פלוני, מסתובבת בחצר מאחורה עם מפחים, שם מסדרת, ולא היה לה כיסוי ראש. אתם בטוחים? אנחנו שומרי שבת, אנחנו חרדים. ראינו ומוהננו. מפסידה את כל הכסף בשנייה. הלך הכסף. מה יגידו כל אותן נשים שמסתובבות חמישים שנה בחוסר בגדים ברחובות אם על דבר כזה בשנייה יכולה להפסיד מיליונים על שנייה מה מחכה לה בעולם האמת על כל רגע שהכתיע תרבים אני לא צריך לספר לכם, כן. אז הרמב״ם אומר שנשים וילדים מדברים איתם בלשון כי הם לא לומדים תורה. אדם שלומד תורה הוא מתחזק מעצם על אימות תורה. התורה מקדש את האדם, מה אור שבא מחזירו למותיו. אז ממילא, מאדם שלומד תורה, הוא מקבל את כוחות הנפש להתמודד עם קשיים, להתמודד עם משברים, להתמודד עם בעיות באמונה, להתמודד עם לחצים, לדבוק יותר בשכינה, יותר מקווה, יותר טהרה, יותר תפילות בכוונה, כל זה בא מכוח התורה. אבל אישה שלא לומדת תורה, וילד קטן שהוא לא לומד, עדיין ככה, בשכונם שחק, אין להם את הכוחות להגיע למדרגות גבוהות ללא לימוד תורה. אז איך מחזירים אותם בתשובה? איך מחזירים אותם בתשובה? על ידי שמדברים איתם על סחר ועונש. סחר ועונש. שומעים? אבל אומר הרמב״ם, שומעים סחר ועונש ופחד, מי שחוזר בתשובה מפחד זה עמי הארצות. מי זה עם הארץ? יכול להיות אדם מאוד נחמד, הוא אוהב השם, ממש אוהב את הדת, אבל הוא לא מלומד בתורה, הוא עם הארץ. הוא יכול לדעת הרבה דברים בחיים, אבל תורה הוא לא יודע. אז הוא נחשב עם הארץ. עמי הארצות, העולם מלא מהם. אז נראה לי, לאדם שהוא עם הארץ, איך מדברים איתו? זה לא יכול למדבר איתו עכשיו בסוגיה תלמודית. זה לא שייך לו. אז מדברים איתו, אם תעשה ככה, מחלל שבת מות יומת ונחרתה הנפש האי מהמאה, אתה רוצה להיקרת לעד ולעולמי עולמים? לא. אתה חייב להפסיק להשן. כן, כבוד הרב, אתה צודק, כן. אני חייב, אני אלך לגמילה. מה גרם? הוא מבין שהוא ישלם ביוקר אבל מי שהוא ראש ישיבה צריכים להגיד לו מחלל שבת מוטיומת? צריכים להגיד לו מי שגונב וכך וכך יקרה לו? לא, זה לא שייך, זה לא קלאס צריכים לדבר איתו בסוגיות הרבה יותר גבוהות ככה הרמב״ם אומר ואני אומר הרמב״ם זה היה לפני 850 שנה ואני אומר ‫היום כמעט כולם עםי ארצות. ‫כמעט כולם. ‫מתוך אלף איש, אחד תלמיד חכם, ‫999 עםי ארצות, ‫כולל אלה שיושבים בישיבות. ‫יש אנשים שלוש, ארבע, ‫חמש שנים בישיבות. ‫מבחינה הלכתית, ‫הם עדיין עםי ארצות. ‫מה הם למדו? שתי מסכתות, ‫שלוש מסכתות, קצת משניות, ‫קצת הלכות פה ושם. ‫לא הספיקו כלום עדיין. מאלה למדו שלושים, ארבעים, חמישים שנה. אז הם נהיו תלמידי חכמים, כן. יש כאלה. וגם היו רציניים, והשקיעו בלימוד. חזרו על החומר, לא בזבזו זמן, שמרו על העיניים. אז הגיעו למדרגות. אבל רוב האנשים לא ככה. רוב הדתים בעולם הם מהמארצות. רובם אפילו עברית לא יודעים לקרוא. אני אומר לכם דברים כואבים, אבל אני רואה אותם יום יום, דקה דקה. לא ממציא דברים. מי שמכיר אותי יודע, אני אומר דברים, אני לא ממציא דברים. והנה פה מה? רוב האנשים היום, עם כל הלב הטוב שלהם ואהבה לדת, הם מהרצות. אז איך נדבר איתם? פרח עד. הם לא מבינים שפה אחרת. זה לטובתם, זה לא עונש פה להפחיד בן אדם. אנשים חושבים מי שמפחיד זה קיצוני, זה לא טוב. הפוך, הרמב״ם כותב לך מפורש. נשים וילדים וכל מיני עמי ארצות צריך לדבר איתם בפחד כדי שימנעו מעברות. תלמידי חכמים, לא צריך לדבר איתם בפחד, הם ברמה גבוהה. הם כבר יודעים מתוך התורה מה צריכים לעשות. אבל רוב האנשים לא עומדים תורה ולא לומדים תורה מהבוקר עד הלילה. אז איך נדבר איתם אם לא תשתנה ואם לא תשתפר ולא תפסיק עם הכעס ועם הכללות ועם ההגנבות ואתה יודע מה יקרה ומראים לו מה קרה להו ומה קרה לזה ומה היה הסוף של ירובם בן נבת ומה קרה לדואג האדומי ומה קרה לאחי תופל ומתוך כל זה נכנס בו פחד והוא מתחיל להשתנות אין שום רע בזה. הרמב״ם בעצמו אומר שככה צריכים לעשות עם עמי הארצות, וכולנו, כולנו עמי הארצות. אני מבטיח לכם שזה הדין. אתם יודעים, הגמרא אומרת, לפני אלפיים שנה, חכמים, תחשבו איזה חכמים היו מחיימתים. תלמיד חכם שמדותיו רעות, נבלה שרוכה בשוק טובה ממנו. תלמיד חכם, כשעדיין צר עין, קנאי, אינו פזרן בממונו, מקפיד על כל סנט, כל מיני מידות לא טובות יש בו. פוליטיקאי צבוע, יש המון אנשים צבועים, זו מידה מאוד מגונה, אחד בפה, אחד בלב. מתאימים את עצמם כמו זיקית לאווירה במקום. באים למקום של מודרניים, משחקים אותם מודרניים. באים לרפורמים, רפורמים. באים אצל החרדים, משחקים אותם ערב וואדיה. הכל לפי הנוכחות והמצב. אבל זה לא באמת אמיתי. כל ההצגה שלהם היא חיצונית. מהשפה ולחוץ. זה גם כן תמיד אותה וראות. צביעות, הכל נוכלות וצביעות ורדיפת ממון. רדיפת ממון, הרבה פועלים רק מתוך רדיפת ממון. שלמו לי כך וכך, אם לא זה ולא ככה ופה ופגעתם בי ולא חיבטתם אותי וזה הכול בלבולי מוח. כל מה שזה, הכול מסביב עצמו. אז מה רואים מפה? שחכמים לפני אלפיים שנה אמרו את המילה תלמיד חכם. אתם יודעים מה זה תלמיד חכם? שלפני אלפיים שנה? זה לא מישהו של היום. שיהיה לכם ברור, אם היית לוקח את הרב אובדיה, ואת הרב חיים קניאפסקי, ואת הרב שטינמן, ואת הרב ווזנר, ואת הרב קרליץ, ואת הרב בן ציונה בשאול, ואת כל אלה שנפטרו ב-20 שנה האחרונות, כל גדולי הדור, שים את כולם על המשקל, ותשים רק את האצבע של רבי עקיבא על הצד השני, מכריע את כולם, מבחינת קדושה וידע בתורה. ‫אז על אלה מדובר. ‫אנשים במדרגות של רבי יוחנן בן זכאי ‫ורבי עקיבא ורבי רשבי, ‫וכל מיני רשלקיש וכאלו, ‫שמוזכרים בתלמוד מאות פעמים, ‫באה ורבה וכל מיני כאלה, ‫אחד במדרגת התורה שלהם, בעיני חזר, הוא תלמיד חכם. מה זה תלמיד חכם? ששואלים אותו בכל נושא בתורה והוא מיד משיב. הוא לא צריך לעיין, לא צריך, תן לי חמש דקות, תן לי לבדוק ברמב״ם, תן לי לבדוק בשולחן ארוך, תן לי... אין אצלו כזה דבר. הרי אז לא היה לאנשים ספרים מודפסים. ‫זה לא כמו היום, ‫כל היום יש ספרי 20 אלף ספרים בבית. ‫כל מיני רבנים, יש להם ‫אוספים של ספרים בלי סוף. ‫הכול מתויג, יפים עדפים וזה. ‫היום גם יש מחשבים, ‫יש כל מיני דיסק תורני. ‫קל למצוא דברים היום. ‫לא מדובר על הימים האלה, רבותיי, ‫לא היה ספרים, לא היה כלום. ‫רק לרב שלאיר היה גמרה ‫שהיא כתובה בכתב יד כמו ספר תורה, ‫כמו שהיה אצל התימנים, ‫שעד לפני 500 שנה היו לומדים ‫במגילות. וזהו. אז כל מה שידועו, הכל היה בראש. לא היה איפה לפנות. איפה עכשיו נמצא ספרים? הרי הרבי יוסף קאוש כתב את השולחן ערוך, ולא היה לו ספרים. הוא היה הולך לצפרייה של איזה מישהו, ומשם לעיין בספרים שלו ראשונים. מה אתם חושבים? זה רק המציאות התפוס בדורו. אחד הספרים הראשונים, אם לא הראשון, שהודפס בתפוס, זה שולחן ערוך. שהגו התפיס אותו עם כאלה גיליוטינות כאלה, לוקחים את האותיות, תובלים אותן בדיוק, מסדרים אותן ככה בשורה, ומורידים את הידית. ככה התפיסו. ספר עם קריחה מאור. ספרים היה להם ככה איזה יופי, ככה עבודה עם ציורים, איורים כאלה. אבל לפני זה, בזמן החכמים, לא היה ספרים. הכל כתבו בכתב יד. ואומרים לך, תלמיד חכם שמידותיו רעות, נבאלה שרוחה בשוק טובה ממנו. למה? מה הועיל שאתה יודע את כל התורה בעל פה, ונשארת מושחת? מה רואים מפה? כמו שהגאון מבינה אומר, תיקון המידות זה כל האדם? כי היינו יכולים לומר לחכמים, עם כל הכבוד לכם, מה עם ה-50 שנה שהוא עמל בתורה והוא יודע את כל התורה מתחילתה והצופה? זה כלום! ‫אז בסדר, אז מין אותם רעות. ‫מה, עכבר מת ברחוב, עדיף עליו. ‫איזה מין השוואה זאת לקרוא לאדם ‫שהוא יודע את כל התורה ‫בעל פה עכבר מת. ‫מה זה? דיזיון. ‫אלא מה היא? ‫נותנים לך, למשל, שקווין, ‫את הנקודה, ‫כמו שעכבר מת או חתול מת בשוק, אף אחד לא יכול לעבור שם מחמת הריח כולם מתרחקים אותו אחד מרחיק אנשים מהתורה פעם אמר לי זה אחד שזכיתי להחזיר אותו בתשובה ואז הוא התחיל להתנדנט פתאום שאלתי אותו למה אתה, מה יש לך משבר? מה קורה? האמת היא לא ברורה לך? הוא אומר לי, אני אגיד לך את האמת, אני מתחיל קצת להסתפק. אמרתי לו, מה ההסתפקות שלך? הוא אומר לי, אתה תמיד אמרת בדרשות שמי שלומד תורה הוא יותר צדיק והתורה מעור שבה מחזירו למותיו. וכמה שאדם ילמד יותר תורה, אז הוא יהיה יותר חסיד, אבל אני במציאות לא רואה את זה. אני, גנב אותי החסיד הזה, וגנב אותי החסיד ההוא, וזה חייב לי כסף ולא משלם, והוא משקר כל הזמן, וזה... מתחילה בלי ראיות מכל מיני חרדים ששרוכים בהתנהגות שלהם. אז אני אמרתי לו, אני לא מבין. מה, בגלל שראית עכשיו שזה אחד עם זקן וקיפה גנב, זה מתיר לגנוב? איך אתה מסתפק? מה עכשיו אתה חושב? שבגלל שהוא עושה את זה אז פתאום כן יהיה מותר? מה? זה אחד שירד מהדרך. יש לו חולשה, הוא נכשל. אבל בתורה אתה יודע שאסור לגנוב. אז למה הוא צריך להחליש אותך? ולמה הוא ככה? הוא מתחיל להביא. ולמה הוא ככה? ולמה זה ככה? ולמה זה ככה? ואני אומר לה, הם יוצאים מן הכלל. זה לא דוגמא. יש הרבה בני תורה אמיתיים שלא עוברים אף עבירה כל השנה. תסתכל, תראה איך הם חיים. בסוף הוא אומר לי, לא, אבל אני עדיין דבר אחד לא מבין. הוא אומר לי, אתה אמרת שמעצם זה שלומדים תורה, התורה מתקנת את הבן אדם. והנה הבן אדם הזה 20 שנה היה בישיבה, ומבחינתי יותר גרוע מכל חילוני שבא ומתחמן אותי פה, שלא למד תורה. אז אין הבדל. חילוני שלא למד תורה מתחמן אותי. החסיד הזה של למד תורה מתחמן אותי לא פחות. סימן שכל מה שאתה אומר, זה לא אני אומר, זה הגמרה אומרת. אבל הוא קל לו לתלות את זה בי. סימן שכל מה שאתה אומר, שהתורה מצילה ומשפרת ומחזירו למותה, והכול בלוף. מה נענה לו? איך זה ייתכן? בן אדם לומד ולא משתנה? התשובה היא כן. כל דבר צריך שיהיה בו כוונה. אדם עכשיו קורא פרק תהילים והראש שלו חושב על הביזנס. יש לו איזו צרה בעבודה, הוא במועקה. עכשיו תבוא ותגיד לו, תגיד, איזה פרק קראת לפני שעה בבוקר, לפני התפילה? אין לו מושג. קראתי בכלל? לא קראתי. חושב. היה בשירות לפני רבע שעה, הוא לא זוכר אם הוא אמר ברכה. כי הוא אומר את זה ככה, בתוך כדי ההליכה, בלי כוונה. הוא ודאי לא הודע לקבל שברחו על זה שיש לו ניסים כל יום ונקבים נקבים, חלולים חלולים, זה ודאי שהוא לא הודע לאשם. הוא סתם דקלם. גם הוא גם לא בטוח, אולי הוא גם שכח. אותו דבר מי שלומד תורה ואין לו כוונה לחזור בתשובה ולשפר את המידות, שום דבר לא ישתנה אצלו. בלי כוונה לא משנים כלום. צריך אדם לקבל על עצמו, אני חייב להשתנות לטובה, אז התורה עוזרת לו. בלי זה היא לא תעזור. אין, היא לא עוזרת. למה הדבר דומה? פעם יש פה איזו חברה בארץ שהיה להם מאה עובדים שעושים איזה פס ייצור. ‫והמציאו ביפן איזה רובוט ענק, ‫חוליות חוליות, ‫שמביאים לך אוטוברוניה מיפן, ‫שווה מיליוני דולרים. ‫באים היפנים הטכנאים, ‫מחברים את כל הרובוט הזה, ‫אתה יכול לפטר 97 ‫מתוך המאה פועלים. שלושה. מספיק כדי להפעיל את כל המפעל. תחשבו איזה חיסכון זה בעשרים שנה הקרובות. מיליוני דולרים חיסכון. רק על המשכורות. ואין לך את הכאב ראש לתווכח עם אנשים ופועלים ומתנות לחגים ו... זה לא בסדר, זה פישל, זה עשה לך נזק, אין את כל זה. אתה לוקח שלושה טובים אחראים, תפעיל אותה מכונה, המכונה עושה הכל. עוטפת, הורזת, מסדרת, מכניסה את הסקיות. חיברו את כל המכונה, ולא מצליחים להפעיל אותה. שבוע ימים, משתגעים, הטכנאים היפנים. אמרו, אנחנו שולחים לכם מישהו מיפן מומחה, איזה סופרוויזר. הגיע המומחה, דוקטור איצ'יגאווה, קראו לו, הגיע גם כן כמה ימים, לא מוצאים את הפתרון. בסוף החברה מיפן אומרים, אנחנו ממש מתביישים. אתם יודעים, ביפן יש מוסר עבודה. הם מפשלים שם, הם לא ישנים חודשים. לא כמו פה, פועל רק, מתי כבר ייגמר, שיסרף המפעל, תן ללכת כבר. זה לא ככה, שם אנשים מתאבדים. אם הם מקבלים הערה בעבודה, מתאבדים. אז היפנים מבוישים, וטוב, נצטרך לשלוח לכם רובוט חדש בעוד שלושה חודשים. לא יודעים מה להגיד לכם. בסוף אחד הישראלים, ראש גדול קצת, אמר, מה הולך פה? זה לא יכול להיות. הלך מאחורי המכונה, הצמידו אותה לכיר. כמעט לכיר. נכנס ככה בדוחק, מה ראה? שקבל של אחד היחידות, קבל אבק כזה, אתם מכירים את הקבל עם השחורים הגדולים האלה? לא הכניסו אותו בכיר. לא הכניסו אותו בחשמל. וזה דפק את כל שעה המכונות, כי אחד היחידות לא עובדת. המערער הזה, חייב להיות זה. הכניסו לחשמלתים, צפצופים, אורות, היפנים אומרים וואו, מיריקול. הכל עובד כמו שעון. מה קרה? הכל עשו כמו שצריך. את הדבר החשוב ביותר לא עשו. לא התחברו לכדוש ברוך הוא. הכל הוא עושה מהשפה לחוץ כמו רובוט. אבל מה עם הלב? רחמנה לי בבית. שמחפש את הלב שלך, מה? מחפש שתדקלם לו ספרים של תהילים כל יום? כל היום קורא, קורא כמו רובוט? הוא אין לו, לא מקשיב למילה אחת מה שהוא אומר אפילו. לא סתם חזל אמרו מוטב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה. דוגמה, אם אתה קורא עשרה אחוז מה שאתה רגיל לקרוא כל יום, אבל מכוון על כל מילה. או שתקרא מאה אחוז ואתה לא מכוון על אף מילה, מה עדיף? לפעמים באמריקה באים אליי אנשים אמריקאים, יהודים, שלא למדו עברית. עברית שפה זרה להם אבל הם יודעים לקרוא עברית לשון הקודש לימדו אותם לקרוא אבל הם לא מבינים את משמעות המילים זאת אומרת הוא יודע להתפלל הוא יודע להגיד שמה ישראל הוא יודע להגיד השם שפתי תפתח אבל הוא לא מבין מה הוא אומר אז הם שואלים אותי או אמריקאים או רוסים או כאלה שהם לא דוברי העברית מה העדיף? שאני אתפלל בשפה שלי בסידור ואני אקראת המילים ברוסית או באנגלית שאני אבין מה אני אומר, שאני מדבר עם השם, או שעדיף להתפלל בלשון הקודש, שזו שפה אלוקית קדושה, אף על פי שאני לא מבין. מה התשובה? מה אתם אומרים, מה עדיף? התשובה, נכון שלשון הקודש היא פי מיליון יותר חשובה מכל שאר השפות. נכון שההשפעה של המילים בלשון הקודש היא הרבה יותר חזקה מההשפעה של מילים בשפות זרות, שהן אנושיות. אבל על הדבר החשוב ביותר הן עוררים. תפילה זה עבודה שבלב. ואם אתה לא מבין מה אתה אומר, אין שום התעוררות בלב. התפילה לא שווה גרוש. תפלל בערבית, תפלל באנגלית, תפלל בפרסית, תפלל בשפה שאתה מבין, שירדו לך דמעות, כשאתה מתחנן על חייך ואתה מדבר עם בורא עולם בשפה שלך, הלב מתעורר. אה, עכשיו נהיה לך קשר עם השם. אבל יש פתרון יותר טוב, שצריך לדחוף אותם. יש היום סידורים, שורה אחת נגיד, כתוב בעברית, ומעל כל מילה, את הפירוש שלה באנגלית, תתרגל, תלמד את המילים. אם קרה לך חודש, חודשיים, שלושה, כל החיים אתה תדע מה אתה אומר. ואז גם אתה מרוויח להתפלל בלשון הקודש, וגם הלב מתעורר לתשובה. אז מה אמרנו? היה לנו מחלקה ראשונה, זה שמירת המצוות, קטגוריה שנייה, תיקון עמידות. ‫והמחלקה השלישית, ‫הקטגוריה השלישית, ‫שהיא החשובה מכולם, ‫כמעט ואף אחד לא מכיר אותה. ‫שנדבר לכם על חרדים, ‫אין להם השגה בזה. ‫בעולם הישיבות הרציניות, ‫כולם מבינים את זה. הם מבינים שעל זה כל היהדות עומדת. בעולם הרגיל של דתיים וחרדים, הרבה לא יודעים את זה. הרוב המכריע לא יודע את זה. וזה דבר חשוב מעין כמוהו בעיני השם. מעין כמוהו. כל היהדות עומדת על זה. כל השלושה עשר עיקרים קשורים למחלקה הזאת של היהדות. השקפה יהודית נכונה. על זה יקום ויפול הכל. כי שמירת מצוות, אין אחד שרוצה להיות דתי שלא רוצה לשמור מצוות. לא צריכים להגיד לו, הוא יודע שצריך. עכשיו גם הרבה יודעים שגם תיקון עמידות זה יארג ולא יעבור, חייבים לתקן את עמידות. אז אפילו אנשים שהם לא רבנים ולא עברכים, עובדים על הכעס, עובדים על הנדיבות, עובדים על הצלות, להתעורר יותר מוקדם בבוקר, זאת אומרת, כמעט כולם מנסים לשפר את עמידות. אף דתי, אפילו שהוא עם הארץ, הוא לא מבסוט מזה שהוא מקלל ומבזה ומרביץ לאשתו. תאמינו לי. אחרי זה הוא מרגיש רע עם זה. אף דתי לא מרגיש טוב שהוא גונב מהלקוחות כסף. יש לו פתאום מתעוררויות ואומר איזה אפס אני, מה אני, אין לי אמונה באשם שאני צריך להיות גנב? איך אני עם כיפה וזקן גונב בביזנס ומשקר ונותן סוג ב' ומשבש איזה סוג א', כל היום מתחמן. אז בא לו, הוא ניגל מעצמו. יש את הרגעים האלה שהוא מתעורר, והוא מרגיש רע מאוד עם מעשיו. ואז הוא מנסה להשתפר. מהיום ועל, אני לא עושה את זה. או שהוא מתפטר מהעבודה. אני כל הזמן שומע כאלה מקרים. למה התפטרת? אחת פסיכולוגית לפני שבוע אמרה לי. היא גרה באריזונה. היא הייתה דוקטורית פסיכולוגית שעובדת במשרד של רופאים. מפנים אליה מהמדינה אנשים, היא מאבחנת אותם, ואומרת, מה הבעיה איתם? זאת אומרת, אחד שנפגע בתאונה, קיבל מכה בראש. עכשיו צריכים לבדוק שהראש עובד, אז היא בודקת שהוא מתפקד, שהוא מתקשר, שאין לו אשליות ודמיונות, והמוח שלו יציב, שאין לו, אני יודע, מחשבות עובדניות. אתם יודעים, בדיקה שגרתית של פסיכולוג. אז היא פתאום אומרת לי, אני התפטרתי מהמשרד ההוא, ואני הולכת לעבוד במשרד אחר. אמרתי לה, טוב, אני מקווה ששם לפחות ישלמו לך יותר. אומרת, לא, חצי ממה ששילמו לי קודם. מה, פיתרו אותך? לא, אני התפטרתי. למה? הבוס שם לא ישר. הוא גובה מהמדינה כספים שלא קדים, ואני מקבלת אחוזים מהכספים האלה. ונמאס לי להיות גנבה. שומעים? אני מרגישה איפה שורם הצפון אני מביאה כסף הביתה אני צריכה להכיל את הילדים שלי בכסף הזה ואני יודע שהשם שונא גזל אף על פי שזה לא רעיון שלי אני לא הייתי בחיים מנפחת את החשבונות שאני מגישה לממשלה אני לא הייתי מעיזה לעשות כזה דבר אבל הבוט שלי עושה את זה ואני עובדת בשבילו. אני נהפכת לשותפה מהעבירה. כבר לא יכולתי לסבול את הצביעות הזאת. אז עכשיו אני עובדת במקום שמחייבים בדיוק מה שצריכים. לא מכניסים לחשבון כל מיני בדיקות שלא היו. ומבין יבין. אז רואים, רוב הדתיים, במיוחד שמקשיבים לדרשנים שהם דרשני אמת, שמדברים מוסר, כל הזמן יש להם התעוררות לתקן את עצמם. אז מחלקה א' וב', קטגוריה א' וב', כולם כבר מונחים. אבל הקטגוריה השלישית והחשובה מכולם, הרבה לא יודעים מה היא בכלל. אז איך הם יהיו שומרי השקפה יהודית בזמן שהם אפילו לא יודעים מה זה. אז עכשיו באמת, מה זה השקפה היהודית? מה זה השקפה? באנגלית זה נקרא אידיאולוגיה, ideology. אידיאולוגיית חיים. למה שאני אתן לכם עכשיו דוגמה מהפוליטיקה. יש שתי אנשים במדינה הזאת. אחד הרס את המדינה ואחד רוצה להציל אותה. מי הרס את המדינה? פרופסור אהרון ברק. הנזק שהוא עשה למדינה אלף שנה היכך לתקן. פשוט הוא החליט שעליתה השמאלנית אשכנזית של שופטים גאוותנים שחשים בוז לשאר העם ישתלטו על המדינה, יבטלו את הכנסת, יבטלו את הדמוקרטיה והם קובעים. כל חוק שהכנסת תעביר ולא מוצא חן ביניהם, כי הם שמאלנים ונגיד שהחוק הזה הוא נגד חמאס, מיד הם רצים לבטל. אם הכנסת תחליט על איזה משהו שלא ייתנו לאומוים לאמץ ילדים, מיד העלית המפיונרית הזאת, מיד יבטלו את החוק. אם יחליטו לעשות חומה מסביב ירושלים כדי למנוע פיגועים, מיד הם ירוצו בשירות החמאס להוריד את החומה. ועל זה הדרך, תראו ב-40 שנה האחרונות מה הם פסקו, כל הפסיקות שלהם נגד הדת, נגד הרבנים, נגד החרדים, וכמובן בעד הערבים, אין על זה עוררין, כולם יודעים, הם גם לא מכחישים, הם יודעים שזו האידיאולוגיית עולם שלהם. רק מה, מי סמיך אותם לזה? מי מינה אותך? אתה לא נבחרת על ידי העם. אתה צריך להיות שופט. להתעסק ברצח, באונס, בגנבות, בעלמת מס, באלימות, תיקים שמגיעים לבית משפט. תתעסק בהם. מה אתה עכשיו נהיית לנו עוגי דעות? מה נהיית לנו עכשיו פתאום ראש ממשלה? מה אתה מבין בדת? מה עכשיו החלטת למגר את הדת? מי אתה בכלל? אתה שופט. עובד מדינה. צריך לשפוט בעניינים פליליים, בעניינים אזרחיים, בתביעות אזרחיות. זה תפקידם של השופטים. לא, הוא החליט, הכול שפיט. אני מחליט פה מה יהיה מהיום ועלה. לא מעניין אותנו מה הכנסת תחליט. אנחנו בשנייה אחת מתכנסים, וזה נקרא בגץ. עכשיו יש אחד, אדם עגון, ראוי, פיקח, חכם, בשם יריב לוין. הוא כבר היה פעם שם משפטים, אבל עם ידיים כבולות. עכשיו סוף סוף יש לו ממשלת ימין, אנשים נורמליים, אוהבי ישראל, מכבדי דת, חלק דתיים, חלק חילוניים, אבל מכבדי דת. לא אנטי דת, לא בעד חמאס, לא בעד שהשתלטו עלינו הישמעאלים ואוכלו אותנו מבפנים. רוצים להציל את המדינה, באמת, ובתאמים. כמובן אף אחד לא מושלם לכולם יש תאוות בצה בעולם הזה כולם חושבים מה יצא לי מזה זה גאווה וכבוד וכסף ותפקידים אני לא נאיבי אני יודע איך העולם מתנהל אבל לפחות אם כל הרעש יש בבני האדם באלה יש גם טוב אז צריכים לעודד אותם, צריכים לפרגן להם, צריכים לדחוף אותם וצריכים על כל דבר שהם עושים לכתוב להם כל הכבוד חזק וברוך ישר כוח אשריכם שבאתם לעבוד זה רוצה להציל את המדינה יש ממשלה, העם רוצה ממשלה הממשלה תחליט ואתם תתעסקו בענייני משפט אתם לא תכניסו חברים שופטים מהשמאל, מהקיבוצים, שייכנסו למאפיה שלכם לפי העדפות פוליטיות ושנאה לדת. זה לא עובד ככה. באף מדינה בעולם אין כזה דבר, כולל ארה״ב, שזה מקום מאוד ליברלי. אין כאלה דברים. שם בארה״ב הנשיא ממנה. אז אם הנשיא הוא רפובליקני, אם דהיינו ימני, הוא ישים שופטים עם השקפה האידיאולוגיה ימנית. ואם הנשיא הוא דמוקרטי, דהיינו שמאלני, מה זה דמוקרטס בארה״ב? זה איש מרץ. כל מה שאתה שומע מהפיות של אנשי מרץ, זה מה שתשמע מהדמוקרטים בארה״ב. מילה במילה. וכל מה שאתה שומע מבן גביר וסמוטריץ' ויריב לבין וכל מיני ימנים שיש פה עם סלם, זה מה שאתה שומע מהרפובליקנים בארצות הברית. ככה זה עובד, ימין ושמאל. כשהאמא היה נשיא הוא כמו טראמפ, ימני, חזק, רפובליקני, הוא מינה שלושה שופטים ימנים. עם אידאולוגיה קונסרבטיבית, מה שמע, בעד בורא עולם, נגד הפלות, נגד משכבי זכר, נגד לחתן גבר עם גבר, נגד טרור, נגד מאגרים לא חוקיים. שימו לב, העימנים כולם חושבים באותה צורה, בצורה נכונה. והשמאלנים, הכל הפוך ממה שבורא עולם רוצה. אתמול נתתי בדרשה דוגמה שאין עליה תשובה. בדרך כלל, בן אדם צריך להיות עקבי בדעות שלו. הוא לא יכול להאמין בדבר ואיפוכו. מסכימים איתי? כן. אז דוגמה. אם עכשיו יש אדם שמאלני, איש מרץ, או שואלים אותו, מה האידיאולוגיה שלך? הוא מתחיל למנות. אני אוהב חמאס. בעיניי, הם לוחמים לחופש. הם נלחמים נגד הדיכוי של הכיבוש. ככה הם מדברים. אוקיי, רשמנו. מה הסעיף הבא? אני אוהב הומואים. אני רוצה שכל העולם יהיו הומואים, שכולם יהיו להם מסויים וזכויות, ושמשלטו פה, וישלטו בתשקורת ובכנסת. כמה שיותר מהם, אני יותר שמח. אני בעד מצעדת אוהבה, אני בעד משקבי זכר, אני בעד להביא ילדים גויים ששני גברים יאמצו אותם. זה האידיאולוגיה של מרץ. נשאל את אותו שוטה, תגיד, איך זה יכול להיות שאתה תומך במחבלי חמאס ובאומויים באותה נשימה? הרי אם האומויים נופלים שנייה אחת ביד של המחבלי החמאס, את הראש שלה הם יפוצצו. הם זורקים אותם מקומה רביעית. מי שנתפס בעזה עם נטיות מיניות של הומוסקסואל, החיים שלו בתוך שנייה נגמרים. אין דקה שיחכו לפני שיחסלו אותו. לכן הם כולם ברחו פה לתל אביב. כולם פה ברחו לתל אביב, הם מקבלים מקלט פה. כי רק פה הם יכולים להתחבא בחופשיות. רק יגלו באזה שיש איזה אחד שהוא כזה, או באיראן או במקומות כאלה, על המקום באים, יעביר אותו מסכת עינויים שאי אפשר לדמיין את זה בכלל. אז איך אתה אוהב את אותו מפלצת חמאסית, ואת אותו אחד באותה נשימה? איך זה יכול להיות? תחליט, מקאפ יומיים. נכון או לא? יש פה סתירה מן הרבה. מסכימים עם מה שאני אומר או לא? זה לא מסתדר. אם אתה בעד כל אלה, אתה צריך לסנות החמאס, סינת מוות, ברברים, רוצחים, אלימים, מה הם רוצים מהמסכנים האלה? תן להם לחיות, תן להם זכויות. זה לא פר שאתם רוצים להרוג אותם, מה הם עשו לכם? זה עניין שלהם, איך שהם חיים, נכון? ככה הם מדברים. ואם זה מגיע לחרדים הם מיד מתרעמים שאיזה דרשן כמוני או אחר מדבר שזה נגד התורה ויש לזה עונשים חמורים בתורה וזה תואבה וזה השקעה שלו הוא שונא את זה איך הם צועקים והם בזים ומגדפים ומאכלים לנו למות ולקבל סרטן יום יום שעה שעה וכשהוא אומר את זה מחבל חמאס רוצח שחונק ילדים במיטה הם מעדירים את שמו ומשפחים אותו. מה זה הצביעות הזאת? התשובה היא פשוטה מאוד. הם לא שולטים בדעות שלהם. בכלל. יש פה רק דבר אחד, סוויץ' אחד, שהוא ON או OFF. הם כיוון שהם מורדים בקדוש ברוך הוא בהשקפת חייהם כל מה שהקדוש ברוך הוא אוהב הם שונאים כל מה שהקדוש ברוך הוא שונא הם אוהבים עכשיו הקדוש ברוך הוא אוהב רוצחים מהחמה שרוצחים אנשים פה ברחובות ודאי שלא זה כאן נסר את הדיברות לא תרצח גם לגויים אסור לרצוח זה שם המצוות בנינוח זאת אומרת, אין כאלה שהקרשבחו שונא יותר מהרוצחים השפלים של החיזבאללה והחמאס והג'יהאד וכל חבריהם. הקרשבחו מתאהב אותם. ואותה מידה הקרשבחו מתאהב את כל אלה שסוטים מדרכי הטבע. סוטים מדרכי הטבע. אני ברתי טבע, אני בורא עולם. אתם מורדים בי. קבעתי חוקים, ואתם מורדים במלך. לכן אני מתאהב אתכם, לכן זה נקרא תואבה בתורה ויש לזה עונש מוות בשקילה, וכרת לנשמה לעד ולעולמי עולמים, כמו שכותב הרמב״ם, נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים. זאת אומרת, אתה רואה שזה מתואב בעיני השם, וזה מתואב בעיני השם. כיוון שהקב' הוא מתאהב גם את זה וגם את זה, הם אוהבים גם את זה וגם את זה. ומה שהשם אוהב, אוטומטית הם שונאים. מה אתה רואה מפה? מי הרי מפעיל את היצר הרע באדם? יש מלאך ממונה, מה שמו? השטן. השטן הוא הממונה על יצר הרע. הגמרא אומרת, השטן הוא היצר הרע. הוא היצר הרע. הוא גם מלאך המוות. הוא גם מיישם את הדין. הוא גם בא להעיד במשפט על כל העבירות שעשית. הוא מביא את הנשמה שלך לבית דין של מעלה, עם החרב שהוא תשולף את הנשמה, כמו שהזוהר אומר. הוא גם בא להעיד לקטרג כדי שיקברו אותך כמה שיותר בגיהנום. אותו שטן הוא זה שכל הזמן משתדל להכתיע אותנו כמה שיותר. זה תפקיד ארור, הוא מאוד נאמן להשם. חייל מסור מאוד. יש לו רק תפקיד ארור. הגמרה אומרת, היה איזה רב צדיק, יסוד העולם, קראו לו פלמו. פלמו. פלמו הזה היה איש קדוש מאוד. כל יום היה לו פתגן. הוא היה אוהב להגיד פתגן. מה היה אומר? ייכנס גירה, גירה זה חץ, בין עיניו של השטן. זאת אומרת, אם היה לי איזה חץ וקשת, הייתי ככה יורה איזה חץ, ישר שייכנס בין העיניים של השטן. האמת זה קל מאוד. לראות חץ מ-50 מטר על בן אדם, שהחץ ייכנס לו בדיוק בין העיניים, אתה צריך להיות רובין רוד בריבוע. איך אומרים CIA? מתאמנים שנים ביריות. כדי להכניס חץ בין העיניים של השטן, גם אם אתה עיוור, אתה תצליח. אתם יודעים למה? כי השטן הוא כולו עיניים. הזוהר מתאר איך הוא נראה מלאך ענק מקיף אותך מהכל הכיוונים רגע לפני המוות אתה רק רואה עיניים פחד מוות ויש לו זרוע עם חרב שמונחת בטיפה מראה וככה הוא שולף את הנשמה מהגוף זה כמובן הכל רוחני אז לראות בין העיניים של השטן איפה שלא תפגע זה יהיה בין העיניים כי כולו עיניים אז הפלמו הזה היה אומר, היי רצון שיכנס חץ בין עיניו של השטן. יום אחד השטן נפגע ממנו. מה מסתבר? יש לו רגשות. מסתבר שיש לו רגשות. מה, אני עושה את רצון השם במסירות נפש. השם מינה אותי לתפקיד. זה תפקיד שאף אחד לא אוהב, כמו שר האוצר. מה שלא יעשה, ינבחו עליו. יקצץ לאשירים תמיסים, העניים יצרחו. ייתן לעניים כל מיני תוספות, העשירים יצרחו. יעזור לערבים, היהודים יפקו. ייתן לחרדים, החילונים יפקו. מה שלא יעשה, מישהו יצרח. זה לא תפקיד שמשמחים אותך במיוחד, כן? אז השטן אומר לא מספיק קיבלתי כזה תפקיד ואני עושה אותו נאמנה זה גם הרב הצדיק הזה מקלל אותי כל יום יום אחד הוא בא אליו בתחפושת של עני מתי זה היה ערב יום כיפור שעה לפני עצום אתם יודעים זה הרגע שכולם מתכוננים וקראת כל נדרה בא אליו בתחפושת של עני ככה, כולו מצ'וקמק, רזה כזה, מסכן, פנים קובצות. שלום, כבוד הרב. שלום, כבוד הרב. אומר לו, שלום, כבוד הרב, אולי תיתן לי משהו לאכול? סעודה מפסקת, זאת אומרת, יום כיפור לא אכלתי שלושה ימים. הוא אומר, אה, עכשיו שכולו מוגלות, שחין, לכלוך, אומלס. תעמוד, תעמוד פה, אני הולך להביא לך מהמטבח ארוחה טובה, אל תדאג. איך שהוא הולך להביא לו עכשיו זה לחם, קצת אוכל, מסתובב, הוא רואה שהוא נכנס לתוך הבית, נפל, מת בסלון, והוא שומע, השטן עושה את כל זה, הוא שומע בחוץ, אנשים צועקים, פלמו רצח את העני. פלמו רצח תעני ככה הוא שומע איזה לחץ עוד שעה עם כיפור מאיפה בא לי התיק הזה עכשיו מה עשה פלמו מהבעלה? רץ מחוץ לעיר לאן? להתחבא איפה? בשירותים שירותים לא היה כמו היום מדין איטלי, שיש איטלקי שנתיים חיכו עד שיגיע השיש עד שתקבל אישור בנייה שנה וחצי עד שתקבל תופס ארבע עוד שנה וחצי עד שתגיע העונייה כבר נהיית בין שבעים שירותים של פעם היה צריף בולט פגיעה כמו בצבא כשאני באתי לצבא עוד היה את זה היום אני מניח שכבר לא נותנים לחיילים כאלה עבודות היינו צריכים לחסות את זה בכל זה היה למטה נורא והיום, זבובים, ריחות נוראים, איזה עינויים. זה מה שהיה. אז הוא ברח למקום הזה, שירותים כאלה. איכשהו מגיע לשם, פתאום מתגלה לו שם העני הזה. בא אליו. מה זה? איך? אתה חי? אומר, אני לא בן אדם, אני הסתן. באתי להחזיר לך את מה שאתה עושה לי כבר חודשים. מה? למה אתה כל יום פוגע בי? אתה אומר שיכנס לי חץ בין העיניים. מה, אני השם? אני עושה את מה שהשם צילם עליי. אז מה אתה רוצה שאני אעשה? איך ננצל ממך? נתן לו איזה עצה. תגיד משהו אחר, אל תגיד כזה דבר. בקיצור, השטן הוא שולט על כל הרשעים, הם כולם משורבדים לו. מי שרשה, מי ששונא תורה, מי ששונא שבת, מי ששונא ישיבות, מי ששונא רבנים, מי ששונא חרדים, מיד השטן נקבל אותו, הנה חייל, תשתמש בו. והשטן שולח אותו כל היום לעשות רע בעולם. כותב באינטרנט נגד, מסחסך, מלכלך, ממציש קרי, הכל. מחליש דתיים, מוכר סמים, עושה כל מיני דברים עם ילדים, מי יודע, מארגן מצדת אוהבה, מארגן מסיבות סילבסטר, ששם יהודים מאבדים את העולם הבא שלהם, בחוריהם ובחורות. עוזר לכל מיני בצלם וכל מיני ארגוני טרור, כביכול יהודים. נורא והיום מצביע לכל מיני ליצנים שונאי תורה. רק רע בא ממנו. למה? כי הוא משועבד לסתן. לכן, הסתן רוצה שישבחו את המרוצחים של החמאס, כן, משתמש בו. הסתן רוצה שישבחו את ההומואים, כן, משתמש בו. אפילו שזה דבר ויפוחו, מה הבעיה? סתן אין לו בעיה. זה נקרא, רבותיי, אידאולוגיות. עכשיו בואו רגע נתחיל להסביר מה שאמרתי. יש. את השופט השמאלני שהחליט להשתלט על המדינה עם חבריו, חבר מביא חבר. היום יש להם אידיאולוגיה ברורה. מה היא? כולם יודעים, הם לא מכחישים גם. זה לא שאני אומר לכם משהו שהם בעצמם לא אומרים. בחדרי חדרים וגם בגלוי. שונאי דעת? מאוד. שונאי חרדים? מאוד. שונאי ישיבות? מאוד. זאת אומרת, אם היום הם באים לארון ברק, יש כפתור ירוק, כפתור אדום. אם תלחץ על הירוק, יישארו ישיבות בישראל. הלחץ על האדום, כל הישיבות נסגרות, אין יותר אברכים. מה הוא היה לוחץ? כולם יודעים על מה. לחיצה, ייתנו כאן לחתן גברים עם גברים, יהודים עם גויים, אנשים עם כלבים, כמו באמריקה, תלחץ על הירוק, יאפשרו את זה. חופש, כל אדם יעשה מה שבא לו. תלחץ על האדום, אין זכויותו מוהים, אין חתונה גבר עם גבר, אין חתונה יהודים עם גויות, אין חתונה של אנשים עם בעלי חיים. על מה הוא היה לוחץ? איש הישר בעיניו יעשה. הקב' ברכות זה פונקציה בשבילו? לא קיים. גרם של מצפון אין לו, וגרם של חרתה, ולא אכפת לו מה כתוב בתורה, הוא בז, ומזלזל באנשים הכי חכמים שחיים בכדור הארץ. הוא זלזל ברב אובדיה, וברב אלישי, וברב שח, ובכבד הרבי מלובביץ', ועוד כל מיני גדולי עולם שהיו פה, שהידע שלו לא מגיע למיליונית מהידע שלהם. מיליונית. והוא השתלט כאן על הכל. אז מכירים את האידיאולוגיה שלו? והנה יש אידאולוגיות אחרות, למשל יריב לוין. אידאולוגיה ימנית, בעד המדינה, רוצה שכן יהיה דמוקרטיה, רוצה שיש שופטים הגונים, רוצה שלכולם יהיה זכויות. האידאולוגיה של יריב לוין היא גם כן נגד התורה. חמישים אחוז ממנה היא בעד התורה, חמישים אחוז ממנה היא נגד התורה. למשל, יריב לוין יושן טוב מאוד בלילה אם יחתנו פה גברים עם גברים. זה לא מזיזלו, לא חרדי. יריב לוין לא ישן בלילה אם ייתנו מענקים למחבלי חמאס או כל מיני מסקורות בכלא. זה בוער בו. על זה הוא ימסור נפש. יריב לוין יילחם מאוד שלא יהיה כאן טרור, שלא ייתנו זכויות לכל מיני מחבלים במדינה או כל מיני עמותות השמאל שמקבלים מיליארדים מאירופה. זו האידיאולוגיה שלו. אידיאולוגיה ימנית חילונית עם כבוד גדול לדת. הוא לא אנטי דת, הוא לא רוצה לסגור ישיבות, הוא לא רוצה להזיק לחרדים. אין בעיניו הבדל, חרדי, חילוני רוצה שלזה יהיה טוב ולזה יהיה טוב, שניהם בעיניי שווים. זה לא השקפה של התורה. בתורה הכל שחור ולבן, אין אפור. התורה כל דבר ודבר יש בהגדרה. התורה אומרת מי צדיק, מי רשע. מי עבד השם, מי מורד באשם. את מי אשם אוהב, את מי אשם שונא. מי נחשב צדיק, מי נחשב רשע. מי נחשב חסיד. הבנתם? התורה אומרת את מי אשם אוהב, את מי הוא שונא. את מי מותר לשבח, את מי אסור בשום פנים ואופן לשבח. התורה אומרת איך אישה צריכה להתלבש. איך גבר צריך להתלבש? איך צריכים לדבר? איך צריכים להתחתן? איך צריכים להתגרש אם העניינים לא עבדו? איך מחנכים ילדים? איך עושים עסקים? איך מתפללים? איך קמים בבוקר? איך הולכים לישון? איך שומרים על תארת המחשבה? איך שומרים על בית יהודי ותארת המשפחה, אישה עמיק ונעידה, כל הדברים האלה? איך מתנהגים לרוצחים, בשוגג, במזית? איך מתנהגים למחבלים? איך מתנהגים לאנטישמים, לסוני ישראל? איך מתנהגים לבוגדים מתוך עם ישראל? אין סוגיה שהתורה לא ענתה מה צריכים לעשות במצב הזה. חצי מהדברים ‫אם צאו כן בעיני אריב לבין, ‫וחצי לא. ‫יש הרבה דברים בתורה ‫שהוא לא היה מסכים איתן, ‫אבל הוא לא בורא עולם ‫עם כל הכבוד לו והערכה. ‫אנחנו, בתור אנשים שומרי מצוות, ‫לא מעניין אותנו אף פוליטיקאי. ‫גם שיהיה טוב ככל שיהיה, ‫כגון בן גביר וסמוטרי, ‫אנשים שאכפת להם ‫ורוצים לעשות פה טוב, ‫הערכתי אליהם היא גדולה, אבל אנחנו בתור אנשים שהולכים בעקבות הקב". מעניין אותנו רק דבר אחד. מה ההשקפה היהודית אומרת. לא מה פוליטיקאי הזה שאנחנו מעריצים אומר. או לא מה שהפוליטיקאי שאנחנו שונאים אומר. גם זה לא מעניין. אותנו צריך לעניין מה רצון השם. מה תפקידי בעולם כיהודי לעשות את רצון השם ולקדש שם שמיים בערבים. זהו זה. לכן, כשאני רואה שיש לי אח שהוא הומוסקסואל, מגיל צעיר הוא ככה. או שרוצה להיות, במקום איש, רוצה להיות אישה. אח שלי, אני אוהב אותו? אוהב אותו. אני רוצה בטובתו? רוצה בטובתו. אני לא רוצה לראות אותו סובל. אז אם זה התלוי בי, הייתי מוכן לתת לו את העולם. זה אח שלי. בוא נגיד שזה אח שמימן אותי, והציל את חיי, ואני חייב לו את חיי, ואני מאוד מכיר לו טובה, ועכשיו, יש סנדרין בעולם, וסנדרין תפסו אותו מקיים עבירה עם גבר, ורוצים להוציא אותו להורג בסקילה. ושואלים אותי מה דעתי. סוגיה מאוד קשה, נכון? יש פה ניגוד אינטרסים עצום. מבחינת הרגש, אני מרוסק. הולכים להוציא את אח שלי להורג. מבחינת השכל, השכל מחייב. בורא עולם יודע מה צריכים לעשות. הוא אמר שכך צריכים לעשות לאנשים שמתנהגים ככה. מה יהודי שיש לו השקפה נכונה עושה? אתם מכירים את המשפט? השם נתן, השם לקח, יהי שם, השם מבורך. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. מאלה אני מברך על הטובה. אבל מה? אתה מחריח אותי גם לברך על הרעה? מאלה אני שותק. כמובן ידו מערון. לא דיבר. הוציאים אולו שתי בנים מתוך ארבע צדיקים להורג. בדקה. מתי? בחנוכת הבית של המשכן. לא מצא זמן אחר. כולם שמחים. פעם ראשונה בהיסטוריה פותחים משכן. משכן נפתח. עוד חודש ניסן. שני בנים שלו נופלים קורבן ומתים. מה התורה אומרת? ועידו מהרון. לא צייץ. לא אמר איפה הצדק. זו תורה וזו סחרה. איך השם עוסק איזה דבר? מה הם חטאו? למה זה מגיע לי? כלום לא אמר. נשרף מבפנים, ודאי. נשבר לו הלב, ודאי. הוא היה רחמן, מרחם על כולם, עושה שלום בית. כל עם ישראל בכו עליו כשהוא נפטר. כולם אהבו אותו. כי הוא היה אוהב שלום ורודף שלום, אז ודאי שהוא בכה על בניו. היה לו תרומיה, מילה הוא לא דיבר. הייתה לו השקפה אמיתית. אשם נתן, אשם לקח. אשם יודע מה הוא עושה? אני לא מתווכח. כואב לי? ודאי. אני סובל מהמצב? סובל. הורגים את אח שלי? סובל. נותנים פה הונש נוראי למישהו? כי ככה אשם רוצה. ודאי שזה כואב לי. עד רבה אשם אמר שזה צריך שיקאב לך. גם שאתה רואה שאנשים מסוימים קיבלו הונש נורא משמיים, זה לא אומר שצריך לרקוד עכשיו שהם בוכים ויושבים והחייהם נגמרו. עד רבה, אני צריך להצטער על זה שהם לא חזרו בתשובה, שעכשיו הם נאנשים. הבנתם? אבל הנקודה היא, השקפה היא מעל הכל. זאת אומרת, צבאה, צריכים לכבד את החיילים, חייבים להכיר להם טובה, מי שקפוי טובה לחיילים הוא ראשה, זה לא משנה איזה גודל הזקן שלו והקיפה, בן אדם עוזר לך, בן אדם נלחם בשבילך, בן אדם שומר במחסומים, בן אדם עושה פטרולים, לא יודע מה, מרגלים כאנשי מודיעין, הרגע, אבל החייל הוא עומו, הוא נגד התורה, הוא מורד באשם, נכון? הוא גם מחלל שבת, הוא מורד באשם, נכון? הוא גם גנב גדול, נכון? הוא כל היום מלכלך על רבנים, הכל נכון. אבל עכשיו הוא שומר לך על היישוב, הכרת הטוב אתה חייב אליו, שתוק, תאריך ותגיד תודה. שיגיע הזמן ויבוא סנדרין וישפטו את האנשים כמו שהתורה אומרת, הם כבר ידעו מה לעשות איתו. מה שמגיע לו טוב ייקבל, מה שלא ייקבל. זה כבר לא בידינו, יש דיין, ברוך דיין האמת, הוא מחליט. כרגע אין לנו סנדרין, אז אנחנו לא שופטים ולא מוצאים להורג ואין לנו מה לעשות. אנחנו מתפללים שיחזרו בתשובה. זהו זה, מה יש לנו עוד לעשות? אבל המציאות היא לחשוב שבלי החיילים לא יהיה לנו חיים, זה כפירה. לא להעריך את החיילים, זה כפיות טובה. תגידו לי, אני שאל אתכם שאלה, מה יותר גרוע, להיות רוצח או כפוי טובה? שאלה ששאלו חזל על הפסוק בפתיחת ספר שמות. חזל מבליטים דבר שהתורה מדברת עליו. התורה אומרת, יש עכשיו מנהיג היטלר, פרו, זורק ילדים, מטביע אותם בנער. הוא מתרחץ באמבטיה מלאה בדם של ילדים יהודים, תינוקות. היטלר גמור. ללא שום הבדל. אם היה לו את האגזים, היה משתמש בהם בזמנו. במקום לזרוק אותם אחד אחד לנער. זאת אומרת, זה ההיטלר של אותם ימים, 3,400 שנה. הוא רוצה לרצוח יהודים, הוא הכניס אותם למחנות עבודה, לוקח להם את הבתים, את הרכוש, כל מה שאת רק ראית וקראת, הכל אמת. והתורה, על מה מתבייתת, והיה קו מלך חדש במצרים, אשר לא ידע את יוסף. אומרים חזל, לאו דווקא מלך חדש, אותו אחד, שנתחדשו גזערותיו. מה הפירוש? שכח שיוסף הציל את מצרים מפשיטת רגל, שכח ששמונים שנה הוא ניהל את כל הכלכלה בנאמנות ולא לקח לעצמו פרוטה, והביא אותו לאימפריה הכי גדולה שהייתה בכל העולם. ומה? שכח. ומה עשה? התנכל לילדים של יוסף, לעם הזה, שבזכותו הוא חי. רגע, רגע, אני לא מבין. נכון שהוא כפוי טובה, אין עוררין. יוסף הציל אתכם ואתם הולכים להרוג את המשפחה שלו. זו כפיות טובה. אבל השאלה הנשאלת היא, בדרך כלל כשהתורה רוצה לדבר על רשעות של אדם, התורה מבליטה את הדבר שהכי גרוע אצלו, נכון? אם יש גנב שהוא גם רוצח. מה התורה אומרת? שהוא רוצח, התורה לא תגיד שהוא גנב בזמן שהוא רוצח. אם הוא עובד עבודה זרה וגם גנב, על מה התורה תדבר? על זה, שהוא עובד עבודה זרה, כי זה הונש מוות וגנב זה לא הונש מוות. יש גם דין בהלכה שנקרא כמלה בדרה ומנה. מה פירוש? תעמיד את זה על הדבר החמור יותר. במה מדובר? ‫בן אדם עכשיו רוכב, נגיד, ‫עשה איזו פעולה בשבת ‫שהיא אסורה מדור הייתה, נגיד. ‫תוך כדי שהוא עושה את האיסור ‫שהוא עובר על איסור סקילה וכרת, ‫שזה חילול שבת, ‫על הדרך הוא גם גרם נזק ‫לרכוש של השכן. ‫נגיד, של השכן היה שם איזו ‫סכוכית ששווה אלף שקל, ותוך כדי שהרובן השכן מחלל שבת, נגיד הוא הדליק את המכונה דשא, והוא קוצר את הדשא, שזה חילוד שבת ושקילה, חותך את הדשא על ידי מכונה שהוא מוסיף לה דלק ומבהיר בשבת, זה כמה איסורי שקילה. גם עברה, גם קוצר, כמה איסורים יש פה. ‫ותוך כדי כך פגע בסכוכית, ‫שהייתה ככה בדשא של השכן, ‫הוא חרג שנייה עם המכונה ‫מהאדמה שלו, ‫בטעות פגע בסכוכית ושבר אותה. ‫באו שני עדים, העידו עליו ‫שהוא מחלל שבת, ‫וראו אותו קוצר את הדשא והטריעו. ‫חייבים התראה. ‫עברו לו, היי, שמעון, ואתה מחלל שבת, זה ייסור סקילה וקרב, וזה כתוב כך וכך בתורה על זה וכולי, הוא אומר שאף על פי כן אני עכשיו קוצר את הדשא. איך אומרים בארץ? תקפצו לי. מהר הם רצו לבית דין, כמו שהתורה מצווה, והעידו על אותו שמעון שהוא מחלל שבת, והטריעו בו, והזהירו אותו, ואמרו לו מה ההונש, ואף על פי כן ממשיך. מיד שולחים משטרה, והנה המשטרה רואה אותו בזמן מעשה, שהוא ממשיך לקצור, ורואים שעכשיו הוא גם שבר את הזכוכית הזאת. עכשיו אומרים, טוב, לוקחים אותו לסנדרין, באים העדים לעיד, נפסק דינו חייו, נותנים לו כוס מלאה ביין, 50 אחוז, עם משמרים, יין בחוויות, הוא מנסיס, זה לא 11-12% ואתה כבר מסטול. זה יין רציני, לגימה אחת אתה כבר לא יודע באיזה עולם אתה. זהו גם הסיבה שבקידוש אנחנו אומרים סעברי מרנן וכולם עונים לחיים. כי אנחנו שותים את היין, כי הם חיינו ואורך ימינו, אנחנו עכשיו עושים קידוש, ואלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. זאת אומרת, הקידוש הזה זה חיים. אני קונה לעצמי חיי נצח. אני מקדש את השבת. או תיבני ובניכם. אבל אני יש לי זכות לשתות יין ולקבל חיים. לכן מה אני אומר? סברי מרנן, מה הסוברים החכמים? כולם אומרים לחיים. אבל בבית דין היו אומרים אחרי שבדקו את המחלל של שבת, סברי מרנן, הם היו עונים למוות. זה הדין, גזרנו עליו מוות, מיד מוציאים אותו לסקילה, יש איזה הר כזה, ומשם סוקלים אותו. עכשיו, בא השכן, רובן, ששברו לו זכוכית של אלף שקל, רגע, רגע, אובג'קשן, יואנר, אובג'קשן, צועק, מה? מה קרה, רובן? הוא שבר לי אלף שקל זכוכית. יש לו כספים, לפני שאתם מורגים אותו, שיעשה לי העברה בנקאית בבית. יש לו טענה. אומנם, בושה וחרפה שהוא הגיע לכזה שפל שהורגים את השכן שלו וחושב על הסכוכית עכשיו. אבל בדין, צודק, צריך לשלם, לא? אומרת התורה, פתור מלשלם. למה? כשאדם עשה שתי עבירות בו זמנית, ועכשיו דנים אותו על העבירה החמורה יותר, הוא פתור מעבירה הקלה. כיוון שהוא מקבל עונש מוות, הוא פתור מלשלם. באמת, ההיגיון היה צריך לומר שהוא גם צריך לשלם. מה אני אשם מזה שהוא חיל על שבת והורגים אותו? אני צריך להפסיד כסף בגלל זה? כיוון שכבר הורגים את הבן אדם, לא מתחשבים איתו על הקטנות. זהו זה. מה רואים מפה, רבותיי? זה קמלה ודה רבה מיני, דנים אותך על האווירה החמורה יותר, וזהו זה. גם דרך, אגב, בימינו, יש לזה נפקמינה. למשל, האוטו שלך חונה ברחוב, יום חמישי איזה טמבל אחד נוסע בפרעות, בום, נכנס לך בדלת של האוטו. 20 אלף שקל נזק. תפסו אותו המשטרה, הוא צריך שלם הביטוח שלו בזה. מה קורה אם זה היה בשבת? הרי הוא נוהג בשבת, הוא חייב סקילה. אבל אין בית דין, אין סנדרים שהסקלו אותו. מה עושים עם כל המחללי שבת? הרי הם ממשיכים לחיות. אז הגמרא אומרת, ארבעה מיטות בית דין לא בטלו. נכון שבמציאות אין יותר סנדרים ולא מוצאים לעורק, שריפה, סקילה, ערק וחנק, אין את זה מבחינת סנדרים. אבל הקדוש ברוך הוא, הוא זה שמוציא את האנשים לעורק בעיתו ובזמנו לפיראות עיניו. סנדרין, אין להם שיקול בדבר. אם באו עכשיו ומעידים על בן אדם, ונגמר דינו חייו, עכשיו הם צריכים להוציא אותו לאורך, הם לא יכולים דקה לחכות. כתוב בתורה, מעט מזבחי תיכחנו למות. מה זה מזבחי? בבית המקדש יש מזבח. ליד המזבח יש את הסנדרין, בלשכת הגזית. איך שנגמר הדין, מהמזבח, היא אשר לסקילה. לא אומרים, טוב, ניתן לך חודש להיפרד מהילדים ומהנכדים, לך תכתוב צבאה, תיפרד מאשתך. תלמד קצת תורה לפני המוות, תעשה קצת תשובה, תלך אולי, תראה איזה משחק של ביתר, יש אליפות, נחכה עד הגמר. אין. מפה יהיה השאר. אבל הקדוש ברוך הוא, הוא השופט העליון. הוא מחליט הכל, כיוון שהוא רואה את כל העולם, את כל האנשים, את כל הגלגולים, הוא מחליט מתי יגיע הזמן לשלם למחללי שבת על מעשן. יכול להיות שהוא יחכה 70 שנה עם זה. שמעון פרס, חי על גיל 90, הוא חלל שרת כל החיים. הוא לא נדרס על ידי מכונית, וגם לא נפל מבניין. הוא לא קיבל שכילה. הוא נפטר במיטה רגילה, של זקן. הגיע לגילו, נפטר. מה עכשיו אומרים? הכביש ברוך הוא ויתר לו על כל החילולי שבת? בחלומות. כל חילול שבת שהוא עשה בחייו, הוא צריך לקבל עליו שכילה. בעולם העליון. תשאלו אותי, איפה בדיוק הסכלו אותו? מה, יש בשמיים אבנים? יש הרים? זרקו אותו מהער? מה, מה יעשו? לא אותו, לא מלכטרי גלב. כל אחד, כל מחלל שבת. איפה יעשו לו תדין בשמיים? הרי הגופה ירדה לכבר, והנשמה זה רוח. הנשמה זה לא בשר, זה לא חומר, היא עלתה לשמיים. אז איפה יהיה הגנום? איפה היא ארבע מיטות בדין? מה זה כפכלה? מה זה כל הדברים האלה? התשובה פשוט מאוד קרה לך פעם שהלכת לישון וחלמת חלום נוראי והתעוררת בבכי והדופק שלך על 200? כולך מזיעה ואתה בבעלה אני פעם היה לי חלום רע, שלושה ימים לא יכולתי לאכול למרות שאיך שהתעוררתי, הדבר הראשון שראיתי זה שזה חלום שקר. כי מה שחלמתי עליו מיד, איך שפתחתי את העיניים, ראיתי שזה לא קרה. לפעמים אתה לא יודע, אולי זה כן קרה. לך תברר עכשיו, תחקור, תחפש את הבן אדם. תאר לך שאתה עכשיו בזמן חלום, נשרף עכשיו. אתה בבניין, בקוד, אתה רואה כל אש, פתאום האש תופס אותך בבגדים, ואתה מתחיל להרגיש בחלום כאב בדיוק כמו במציאות. צורח, משתולל, מזיע. אתה מרגיש שאתה נשרף. שזה דבר מעניין. איך אתה יודע איך מרגישה שריפה? במקרה הכי גרוע, קיבלנו איזו קביעה קטנה, משהו. אני לא יודע איך מרגישים כשנסרפים. ואני אהיה רצון שלעולם לא נהדה, גם כן. אבל איך בחלום אתה יודע בדיוק שאתה נשרב ואתה מרגיש את הכאב או שאתה נופל מבניין ומתרסק או שעכשיו המטוס שלך בנפילה חופשית עומד להתרסק ואתה מרגיש שאתה חורף את הבעלה והלב שלך יורד וכולך מקבל את כיף לב באמצע החלום איך זה? פשוט מאוד. הקדוש ברוך הוא מעביר את הנשמה שלך בסימולטור. אתם יודעים מה זה סימולטור? כמו הטייסים. איך הם לומדים לטוס? איך הם לומדים? זה לא כמו עכשיו יושבים עם טסטר באוטו, והטסטר יש לו הגה משלו. אתה עולה על מטוס קרב של 100 מיליון דולר, אתה צריך לטוס לבד, טיסה ראשונה, אפילו שיש עוד טייס מאחורה, אם אתה לא מוכן לטיסה, אתה יכול להוריד את שניהם שעול תחתית, כן? עד שמגיעים למצב שהם טסים, יש להם מאות, אולי אלפי שעות בסימולטור. זה מדמה, אני הייתי בסימולטור, לקח אותנו איזה סגן אלוף, מה הוא היה הטייס שלקח אותנו? שלחנו לסימולטור. אחד הקליברים הכי גדולים בתולדות חיל האוויר. מתכנן קרבות במלחמות. שומעים? לקח אותנו לסימולטור, משהו אמיתי לחלוטין, ישבנו בתוך איזה מטוס זה היה? F-16? מה זה היה? F-16? כן, F-16. פשוט מדהים, אתה רואה תל אביב, אתה רואה את עדן נגב, אתה מרגיש את כל ה... משהו מדהים, פשוט אמיתי לחלוטין. אז אתה יכול פתאום להרגיש שאתה מתרסק, כאילו אתה יורד לכיוון הקרקע ואתה צריך מיד להרים. אז הכל אמיתי לחלוטין. ככה זה בחלום. החלום, כאשר אנחנו מעביר את הנשמה, היא איסורים. כמה זמן כל החלום לוקח? תשע שניות. אבל בתוך החלום סבלת שישה חודשים. היית בעונייה, היא פגעה באיזה גוש קרח, נכנסו מים לעונייה. נפלת בלב ים, תפסת איזה חתכת עץ, מים קרח, שמש יוקדת לך על הפנים, פתאום קרישים מתקרבים, אתה רואה כל מיני גופות שפות לידך, שורי מוות. שלושה ימים אתה על איזה קרש בלב ים בלי אוכל, פתאום הגיע איזה סירה. אתה אומר, וואו, איזה נס. מרימים אותך, מי אלה? החבלים של החיזבאללה, בדרך ללבנון. קלטו עליך שאתה יהודי ישראלי? וואו, הנה יש לנו שבוי. גילת חדית שליט נאמבר 2. לקחו אותך ללבנון, הכניסו אותך מכות חשמל, ביתות, כללות, אגרופים. מענים אותך שישה חודשים, כולך צלקות וחורים בגוף. צורח, כל זה בחלום. פתאום אתה מתעורר. אשתך מה? משה, אתה בסדר? מה קורה? מה איתך? היי, אל תשאלי איזה חלום, וואו, איזה מזל שזה חלום. מה, איך הספקת לחלום? אפילו דקה אתה לא ישן. 12 בלילה נרדמת, 12 ושתי דקות היא תורה. עוד לא הספקת לנחור, משה. זה לוקח שלוש דקות עד שהנחירות נכנסות לתמונה. הוא מספר לה עכשיו על שישה חודשים של סבל, עם פרטים, עם שיחות, עם ימים ולילות שהוא היה בצינוק, השלושה עמים שהיה בלווים והקרישים היום מסביבו. שואלת אותו אשתו, משה, תסביר לי דבר אחד. אתה נכנסת לישון 12, התעוררת 12 ושתי דקות. 120 שניות ישנת. איך שישה חודשים עם שיחות עם אחמד ומוסטפא וסעיד וכל האחרים האלה, איך זה נכנס בשתי דקות? איך זה נכנס? אם יש לך דיסק, בדיסק יש 700 מגבייט. אם אתה רוצה להכניס סרט של אוליווט 15 גיגבייט באיכות גבוהה מאוד, זה לא נכנס בדיסק. ישר ירח אין מקום על הדיסק. אתה יכול להכניס 15 גיגאבייט בדיסק של 700 מגאבייט? אין כזה דבר. איך בחלום זה נכנס? גם שנה סבל, גם 5 שנים, גם 500 שנה. כשאתה נשרב, אתה באושוויץ, אתה בגנום, ומרביצים לך, זה הגנום. כלומר, הוא לוקח את הנשמה למקום שהוא רוחני, לא צריך שם חומר. כמו שאתה נשרב בחלום, ככה אתה נשרב שם. ואתה מרגיש בדיוק את אותם מסורים. כמו להישרף פה, בכדור הארץ. וגם אותו כאב לב, ואותו עוגמת נפש, ואותה אכזבה. כמו החזן אומרים, הבושה שם נוראית, בושה שם עם מוות, שמרים לך מה היית צריך להיות ומה נהיית. מרים לך שהיית צריך להיות הרב אלישי, הרב עובדיה, הרב בן ציונה בשאול, בבסלי ומרים אותך עכשיו איזה סוחר סמים עלוב, מוכר סמים לילדים מתנהג כמו באמא, רוצח ילדים, עושה כל מיני דברים, כל הגוף שלך מקושקש בקעקועים. אתה אומר, מי זה זה? הוא אומר, זה אתה היית צריך להיות. אתה רואה את הבבסלי, אתה היה לך פוטנציאל להיות לא פחות ממנו. אני בבסלי? אני הציפורן שלא יכולתי להיות. זה מה שאתה חושב. הבבסלי לא נהיה בבסלי ביומיים. לעבודה של עשרות שנים, מה אתה חושב? גם אם היית מתחיל מגיל קטן ולא היית נזרק מהישיבה ולא היית הולך לשטויות שהולכים כל מיני אנשים עושים פה היית נהיה צדיק יסוד עולם לכל הדורות, לדורי דורות ותראה מה יצא ממך, ואז אתה מת, מת מאיסורים. מרים לך מה היית צריך לקבל, איזה גן עדן, לעד ולעולמי העולמים, ותראה עכשיו כמה אתה סובל. לא רק שלא קיבלת את מה שהגיע לך, עוד אתה עכשיו צריך לשלם על כל עבירה ועבירה, וזה לא נגמר. עוד לא הגעת לגיל 14 אפילו. אתה כבר מאה שנה ביסורים עוד לא חיסית מגיל 13 ל-14 על כל החילולי שבת ועל הגניבות ועל הכללות ועל האישון לסמים ועל הביזיון שביזית את אבא ואמא שלך ועל כל השקרים. מה אתה חושב, זה פקרות? כותב הרמבן בהקדמה לספר יוב. כולם מכירים את הסיפור של יוב, היה על גג העולם, וברגע אחד הכל התהפך, הכל שלח עליו את השטן, והשטן עשה בו שמות. הרג לו את הילדים, לקח לו את הממון, את הבריאות, חברים שלו, הכל הלך. אומר הרמבן, לא אני, אני כלום, אני סך הכל קריין. אומר הרמבן, היסורים שעברו על איוב אין בעולם הזה יסורים יותר גרועים ממה שהוא קיבל. אומר הרמבן, שעה אחת בגיהינום. הרמבן הוא היה גדול המקובלים, לפני 750-800 שנה. יש לו ספר מזעזע, שנקרא שער הגמול על העולם הבא, על הגיהינום, על כל הדברים האלה, פחד פחדים, על הגלגולים, הכל. שער הגמול. הרמבן זה המלאך, זה לא בן אדם רגיל. אומר הרמבן שעה אחת בגיהנום יותר גרועה משבעים שנה של איסורי יוב. 70 שנה של סבל, בכי, אוגמת נפש, לב משבר ונתקה מפוצץ למיליון רסיסים. אינך דקה של מנוחה. לא עלתה על שפתיך חיוך אחד. 70 שנה. רק אוגמת נפש וכאב לב ודיכאון ועצבות וצהרות ובחיות וכאבים פיזיים. אתה יודע מה זה? אני כבר ילד. אתם יודעים מה זה? לראות ילד שלך שגידלת יורד לקבר? אתם יודעים איזה עיסורים נפשיים יש בזה? שלא לדבר על כל שאר הדברים. מי יכול לדמיין כזה דבר? בן אדם מתים לו עשרה ילדים, כל כולו שכין, כל כולו גירודים, החברים שהוא נתן את חייו עבורם מתנכלים לו, מפנים לו את הגב, כל הכסף שלו הלך, זרוק בלי כלום באיזה פינה, שלום לא אומרים לו. מה זה? 70 שנה! ולא הגיע עדיין לשעה אחת של האיסורים בגנו. אומרים חזל מוטב שיהיה אדם 70 שנה שוטה. מסכן הולך ברחובות עם שקיות, מכירים את המסכנים האלה, השוטים, שאין להם דעת והילדים צוחקים עליהם, זורקים עליהם דברים, מעורידים להם את המכנסיים, עושים מהם צחוק ברחוב, מילדים, הם לא מבינים, ילדים. ילדים מסכנים עושים שטויות לפעמים. וכולם צוחקים עליו. היה לנו בשכונה אחת כזה. באה מסכיות, כל הילדים רצים, קרקס. שבעים שנה להסתובב כמו המסכן הזה, לישון על ספסלים, לישון בגינות, לישון בפארקים, לקפוא בחורף, אם זה מעיל קרוע, באיזה חדר מדרגות ליד הפחים עם חתולים. כל מקום שהוא הולך צוחקים עליו, מתעללים בו, זורקים עליו דברים. שבעים שנה להיות ככה ולא להיות שעה אחת חילוני. לא להיות שעה אחת מחלל שבת, ככה חז'ל אומרים. והם ידעו מה שקורה בעולמות העליונים, הם האנשים שהיו הכי גדולים בהיסטוריה. כל התורה הם ידעו. אז מה יעשו המסכנים פה בעם? 80 שנה מורדים באשם, מעבירים פה גזרות נגד הישיבות, מתעללים ברבנים, תובעים פה רבנים בבתי משפט לא מעבר לאיזה דור הגענו. ואדם אומר להם משהו שלא מוצא חן ביניהם שכתוב בתורה הולכים, תובעים אותו בבית משפט של חילונים. עכשיו, זו הדרך הלאה העבורת הכי חמורות בתורה, להיות מויסר. מי שתובע בן אדם בבית משפט חילוני במקום מבית העולם הבא שלו. גם אם הוא היה בבסלי, ברמה שלו, במקום מבית העולם הבא שלו, אם היה לא עולם הבא. וזה אחד העבירות הכי חמורות, אסור להגיד לו שלום, הוא לא מצטרף למניין, אסור להתחתן עם הילדים שלו, מנדים אותו, הוא מנהודה עולמית על זה שמסר את ממונו של חברו לשלטונות שאמנם שומרי תורה ומצוות. דהיינו, חילונים וגויים. אני לא מדבר מסר את חייו, שאז הוציאו אותו להורג, זה על אחת כמה וכמה. מסר את מאמונו למס הכנסה. גילשים, מלשינון. רצה עשרה אחוז. התקשר, הבנדות שלי עושה הרבה כסף שחור. אני גם יכול להגיד לכם איפה הכספת מוחבט. הוא רוצה כסף. אין לו כלום אישי נגד הבנדות. הוא תפרן מסכן לוזר. כואב לו הלב שהבנדות שלו עושה מיליונים. והוא לא משלם מסים כפי הדין של המדינה, שזה לא בסדר, אבל אין בתורה יותר להלשין על הנשים. הלך והשין וקיבל עשרה אחוז, אבל היא בית העולם הבא שלו. לעולם לא יהיה לעולם הבא, כי זה נקרא מוסר. המוסרים והמינים והפיקורסים אין להם חלק לעולם הבא. מי ייתר לך לטבוע? כתבה בדין, דין תורה. תעלה את כל הנימוקים. למה? אכלו לך ושתו לך ופגרו בך. יש דיינים צדיקים, הם ישמרו וישפטו ויגידו מה התורה אומרת. אה, אבל אצל החילונים יש יותר כסף. אפשרות, אבל מה עם האמת? לא מעניין אותו האמת. לסיכום רבותיי, תזכרו טוב מה אמרתי. שמירת המצוות, תיקון המידות, ולימוד השקפה היהודית כל יום, כל יום. איפה לומדים השקפה? על ידי דרשנים טובים. כשיש לך תלמיד אחד, נגיד הרב מר אליהו, אתה שומע דרשות שלו. כל דרשה שתשמע, תשתפר קצת בהשקפה. עוד אחוז, עוד חצי אחוז, עוד אחוז. הוא לא ילמד אותך כפירה, הוא לא ילמד אותך שטויות, הוא ילמד אותך מאמרי חזל, הוא יגיד לך מה כתוב שלך נרוך, או ברמבם, או באריה הקדוש, בכל גדולי הרב. אז אתה לאט לאט, המוח המרובד שגידלו אותך איתו לאט לאט מתיישר. פעם איזה אחד אומר לי, כבוד הרם, אני מצטער, אני לא יכול יותר לבוא לשיעורים שלך. אמרתי לו, למה? אומר, אבא שלי לא מרשה לי. מה אני אעשה? אמרתי לו, למה אבא שלך לא מרשה? הוא אומר שאתה עושה לי שטיפת מוח. הוא לא מסכים, הוא רואה שנהייתי דתי ואני שומר וזה, וכל המדבר דברי תורה, הוא משתגע. הוא כבר הגיע איתי לכמעט אלימות. אמרתי לו, לך תגיד לאבא שלך שהוא צודק. באמת, אני ניסיתי לשטוף לך את המוח מכל הצועה שהוא הכניס לך 18 שנה בתוך הראש. ואני אנסה לנקות לך את הראש מהזבל שהוא הכניס שם, מכל הסטיות, מכל הכפירה, מכל הכפיות טובה שהוא לימד אותך, מכל החוסר צניעות, מכל השנאת דת, מכל אהבת תרבות יוון שהוא הכניס בך. באהבת השקר והגזל, אני מנסה לתקן אותך, להפוך אותך לאדם ישר, לאדם צנוע, לאדם שהוא לא כפוי טובה, לאדם שהוא לא גאפתן ולא כעסן ושומר מצוות וחי בקדושה ובצניעות, שגם תוכל להתחתן ולהיות נאמן לאשתך ולגדל ילדים בדרך האמת. כל מה שהוא לא עשה, אני צריך לתקן, והוא בסוף עוד יש לו תלונות. הילד הפתיע אותי כעבור שבוע, אומר לי, אמרתי לאבא שלי את מה שאתה אמרת, והוא אמר לי שאתה צודק. הוא מרשה לי לבוא לשיעור. לפחות היה באבא הזה נקודת אמת שעוד לא מתה, שהילד בא ואמר לו שאני אמרתי לו את זה, הוא אומר לו, ככה הוא אמר לך? חשב, וואלה, הוא צודק. מה לימדתי את הילד פה באמריקה? להיות גוי גמור. מה לימדתי את הילד שלי? תגיד, ביני לבינכם, אלה שונאי התורה, שונאי האוהבי השמאל וכל אלה. בואו רגע נראה מה הם לימדו את הילדים שלהם מהיום שגידלו אותם עד שנהיו בני 18. תראה מה לימדו אותה. קודם כל נתנו להם חשיפה לאינטרנט. ים של פורנוגרפיה הם ראו בלי שום מסנה, אין שום כלום. תמתם להם את המוח. ראו סרטים של סותים. ראו כל מיני סטיות מיניות. ראו דברים נוראים. אתם יודעים, בארה״ב עכשיו היה איזה סטודנט אחד לקרימינולוגיה. למד באוניברסיטה קרימינולוגיה, איך תופסים רוצחים סדרתיים, כל מיני דברים כאלה. היה כמה שנים באוניברסיטה במגמה הזאת של קרימינולוגיה, הלך ורצח ארבע סטודנטים ללא שום סיבה, עד עכשיו הם מנסים להבין מה הסיבה. לא היה בניהם ריב, שום דבר. בזמן שהם ישנו, לקח סכין, תקע אותם 20-30 פעמים בלב שלהם, שלוש בחורות ובחור. ישנו וכולם בבית אחד. באמצע השינה, תקע להם את הסכין, ריסק להם את הבטן עם חורים, והצליח להעלים כמעט הכל, ולקח להם הרבה זמן, תפוס אותו יותר מחודש. דרך כלל תוך יומיים המשטרה כבר עולה על הרוצח. אבל בגלל שהוא למד בחוג לקרמיונולוגיה, ולמד את כל השיטות של ה-FBI, איך הם תופסים עם DNA מאיזה ככה מזווית של תביעות נעל, אז הוא עשה הכל נכון, חוץ מתאות אחת. הנרטיק של הסכין, הנילון של הסכין, היה איזה נילון שהוא שלף מלו את הסכין, והיה עליו איזה מספר סידורי מיקרוסקופי, הנילון הזה נמצא בזירה, והתראו מאיפה הסכין הזאת נקנתה והסתכלו במצלמות ועשו דנאי ואחר כך עלו עליו ותפסו אותו בכלל במדינה אחרת אחר כך בדקו במצלמות וקיצור תפסו את הבן אדם איך מגיע בן אדם בין עשרים ומשהו לתפוס ארבע אנשים שהוא בקושי מכיר ולתקוע בהם סכין עשרים שלושים פעמים בלב מאיפה זה בא? מכל הסרטים שורה מגיל ארבע עד גיל עשרים וחמש, שש עשרים שנה רואה רציחות וכללות וכל מיני רוצחים בארצות הברית סדרות מזעזעות מכניסים פה לילדים את כל הדברים האלה את כל השקר, את כל הכללות, את כל הניבולי פה בסרטים מראים לך גבר מנשק גבר ואישה אישה ואנשים עם כלבים וכל מיני זועמה של העולם הזה אין יותר שום בושה. פעם שהחילונים היו פה בארץ, כשהייתי ילד, היה להם הרבה ערכים. חילוני לאן נותן לילד שלו לראות סרט מתעונף בזה? ילד שהיה בבית, אם היה בטלוויזיה נשיקה, מיד ההורים היו צועקים על הידרה, רוץ, רוץ לחדר. מיד נותן לילד בין 13-14 לשבת מול הטלוויזיה, בזמן שהשחקן מנשק את השחקנים. ההורים היו נבוכים מאוד. נבוכים היום הם נותנים לבן שלהם אייפון עם כל תואבות וזוהמות העולם הזה והוא יושב בחדר ונכנס למקומות אפליים ובסוף הם אומרים החרדי חשוך בגלל שהוא לא מראה את זה לילדים שלו ולא מראה להם סמים ואירועים ונרקומנים ואת כל הזוהמה של העולם הזה כדי שהם לא יהפכו לראש מעוות אז החרדי רוצה שאלה שלו על מדגמרה ודרך ארץ וכיבוד הורים ומנימוסים ואהבת השם ועזרה לזולת ולהיות רודף חסד הוא חשוך אותו צריכים להרוג אותו צריכים להחזיר לתאי הגזים אותם צריכים להעיף מהמדינה את מי צריכים להדיר? את כל הסוטים את כל האוצחים את כל המסוממים את כל המופקרים את כל הבוגדים את כל הנואפים כל האנשי שקר, כל העובדי עבודה זרה, כל הזוגדים לתרבות יוון עם ראש שאין בו גרם של שכל, את אלה מעדירים. כל העיתונאים השקרנים, רוטפי הבצע, רכץ מאי דם, שברגע שהתשקורת מתלבשת על איזה מסכן שילבישו עליו איזה סיפור פה, איך הם מתקשרים עשרים פעם בדקה, מתחננים לרעיון, רק שיהיה להם עוד קצת רייטינג, שאם קרו עוד איזה פרסומת שתיים. זו המדינה שלנו. ובסוף, מי השם הרבנים הצדיקים? שיושב איזה רב ששלומץ תשעים שנה תורה, יש לו אלפי תלמידים, עשרות ספרים, קדושה, חוכמה, שליטה עצמית, ארבע בבוקר הוא כבר במקווה בגילו, תפילה מהומק הלב, לימודי תורה, שיעורי תורה, עזרה לזולת, מייעץ לאנשים, מציל ניסויים של אנשים, עוזר לילדים, מונה בעיות. בסוף מציירים אותו כמפלצת חשוכה בגלל שהוא אמר שיושב רות הכנסת הוא סוטה. על זה רוצים עכשיו לטלות את הרב. למה? כי הוא אמר שזה סטייה מדרכי התורה. מה השקר פה? הם לא קראו את התורה? או שקראו ולא מעניין אותם התורה? לא מעניין אותם התורה. אני פעם אמרתי פה, וזה מיליון אחוז אמת, שאם החילונים פה בארץ היו יודעים מה כתוב ברמב״ם, היו שורפים את הספרים שלו ומבטלים פה את כל הרחובות בארץ שקוראים להם רחוב רמב״ם כל הבתי ספר רמב״ם מיד היו מחליפים להם את השם ובית חולים רמב״ם מיד היו מחליפים את השמות רמב״ם היה הופך לאויב הכי גדול של החילונים הם פשוט אף פעם לא פתחו רמב״ם בחיים שלהם אז הם מעריצים את הרמב״ם על סמך סיפורים שהיו לפני 70-80 שנה בקום המדינה שאז החילונים היו אנשי ספר אז הם ידעו להעריך את הרמב״ם אז הם קראו לבתי חולים רמב״ם, רחובות רמב״ם, בית ספר רמב״ם כי החילונים העריכו את הרמב״ם לא דווקא בגלל שהוא היה רב בגלל שהוא היה רופא גדול ומתמטיקאי ואסטרונום ופילוסוף והגויים העריצו אותו, מיימון אידיס, בעולם יש בתי חולים על שמו ובוושינגטון יש פסל שלו כאחד משמונה עשרה האנשים הכי חכמים שאי פעם חיו בעולם אני תמיד צוחק, אני לא יודע אם הם היו מכירים את כל התנאים והמוראים בגמרא, כל וושינגטון הייתה מלא הפסלים הם רק על הרמב״ם שמעו, בגלל שהוא גם היה רופא, שהיה רופא של מלך מצרים, הסולטן. אז נמלא הוא התפרסם גם אצל הגויים. אבל יש לנו אלפים כמו הרמב״ם, רק הם לא מכירים אותם. אבל אם החילונים היו רואים מה הרמב״ם כותב עליהם, מה מקום, היו שונאים אותו שנת מוות. אני לא אמרתי אחוז ממה שהרמב״ם אמר עליהם, והם רוצים לתלות אותי. כמה הם שונאים אותי, השמאלנים, כמה. שנאה תאומית. למה? כי קראתי להם כמה פסוקים מהתורה או כמה דברים שכתובים בשולחן הרוח. זהו. על זה הם שונאים אותי. ערבים, אם היו רואים את הרמב'ה, מה הוא כותב עליהם? קורא להם משומדים, רשעים, דברים נוראים הוא כותב עליהם. על מחללי שבת. אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן העקום. מה זה עקום? עובד כוכבים ומזלות. גוי, עובד אלילים. ברוסלי, משטחבל השמש. הודיש, משטחבל הפרה. להביא קורבן לבית המקדש כי נולדה לו ילדה קטנה ליטל פטמן נולדה ואחמד רוצה להביא קורבן לבית המקדש והגיע לבית המקדש, מי שם? הרב יצחק כהן הוא היום התורן שלום כבוד הרב, ענה אחמד אני רוצה להגיד שוקרן לבורא עולם אתם מקריבים פה קורבנות, גם בשביל גועים. בבקשה, הנה, הבאתי לכם כבשה, בחרתי אחת שמנה. תקריב לבורא עולם ותגיד, זה תודה מאחמד בן יוסוף. לוקחים ממנו את הקורבן או לא? לוקחים. מה, גועילי יכול להגיד תודה להשם? יכול. עד רבה, מסתכלים על זה בעין חיובית. פתאום מגיע איציק מתל אביב. ‫היי, הרב יצחק, נולדה לי ילדה. ‫עזית. ‫כך, אני גם רוצה להביא כפסה. ‫זה לא יקרה, ‫זה סתם בדמיונות אני עכשיו אומר. ‫משנקין, משנקין. ‫משנקין, הוא הגיע, ‫היי, הרב, אני רוצה להקריב כפסה. ‫אמרים לו, אני מצטער, ‫לא יכול לקבל ממך. ‫למה? הרגע, לקחת מאחמד כפסה. ‫למה ממני אי אפשר? ‫כי אתה מחלל שבת. אבל גם הוא, אבל הוא גוי, הוא לא צריך לשמור שבת, הוא לא מחויב, הוא לא פושע, הוא נתן פושע. הרמב״ר כותב, אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן העקום, אין מקבלים מן המשומד הזה, מחלל שבת. מחלל שבת שחיתתו נבלה. נבלה. אי אפשר לקבור אותו בבית קברות יהודי. צריך לעשות חומה בינו לבין שער השומרי שבת. אם קברו אותו בטעות בין רוצחים שהיו שומרי שבת, זה ביזיון גדול לרוצחים. צריכים לפתוח את הקבר ולהוציא אותו משם. הרוצחים בשמיים צועקים ומוחים. איך קברתם בעינינו כזה רשעה? אנחנו לא כאלה רשעים. אנחנו רק הרגנו מישהו, אבל לא יזנו למרות בבורא עולם, לחלל טעות. ‫למה קברתם אותו בינינו? ‫הגמרה אומרת, זו הלכה. ‫הלכה, הלכה למעשה. ‫הלכה, לא דבר מוסר. ‫אין קוברים צדיק עם רשע, ‫ואין קוברים רשע גדול עם רשע קטן. ‫יש קטגוריית אצל הרשעים. ‫מי שנעוצה להורג בשקילה ‫ומי שהוציאו להורג בחרב, ‫לא קוברים אותם ביחד. החרב הוא פחות חמור מסקילה. מי זה מקבל סקילה? מחללי שבת והומואים. ככה השם אמר. בורא עולם אמר, לא הרב. כמובן הרב יקבל את הביקורת ואת הכללות ואת האיחולי מוות. כי עדיין עוד לא נעים להם לקלל את בורא עולם. למרות שיש ביניהם כאלה שגם עושים את זה. את מי יותר קל להאשים? את הרב החשוך. מה החשוך? הקיצוני, הגזען, יש להם מילים. גם באנגלית יש להם מילים. וילן, אקסטרים, וייל, כל מיני מילים של שמאלנים האוניברסיטה שהם המציאו בסלידה שלהם מהדת. ואני אומר, אתם סולדים מהדת ואתם אין לכם בכלל מושג מהי. מעולם לא פתחתם ספר. אין אף חילוני פה במדינה שמכיר את התורה, אחד אפילו לא. אחד אפילו לא. אין אחד שקרא את התורה מההתחלה ועד סופה, ויכול לפרש פירוש מלולי של הפסוקים. עזוב סודות, עזוב זוהר, עזוב קבלה, עזוב את כל זה. רק מי בראשית ברא אלוקים תשלם את הארץ עד להנה כל בני ישראל, חמישה חומשי תורה, תסביר בבקשה בעברית פשוטה מה כל פסוק אומר. אין אחד כזה בכל העולם. אצל הדתיים בקושי יש כאלה. רק תלמידי חכמים שלמדו טוב-טוב-טוב חומש הרבה שנים. אז אצל החילונים בכלל אין אף אחד. אז איך אתה שונא משהו שאתה לא מכיר? איך אתה שונא משהו שאתה לא מכיר? תאר לך שאתה חולה במחלה נוראית. אתה סובל איסורי מים, מוות. ובא עכשיו איזה אחד יפני, אומר לך, הנה, הישועה שלך הגיע. השתה את הכדור הזה, כדור אחד ביום, כל הכאבים נעלמים. תוך חודש, אתה בן אדם חדש ואין לך יותר את הגידול ואין לך כאבים ואין לך רעידות ואין לך שריפות. לא רוצה לקחת את הכדור. למה? זה יציל לך את החיים. אני גם לא רוצה כסף. אני רוצה לעזור לך. עזרתי להו, תשאל אותו עוד. עזרתי להו, עזרתי להו. לא, לא, אתם חשוכים. אתם משוגעים, אתם... אתה יפני, עזוב, זה לא בשבילי. אל תתקרב אליי. יש מטומטם יותר גדול ממנו. תנסה. הוא אומר לך עוד חודש אתה בן אדם חדש. לקחת שבוע, אתה רואה כבר שיפור, אין כלום, אין כאבים. תסיים את החודש. נפטרת מהבעיה. מה אתה פוסל דבר שאתה לא יודע מה הוא? הרי הדבר הזה יכול להציל אותך לעד ולעולמי עולמים. הרי תן קצת קרדיט, הרי יש אחוז סיכוי שזה באמת מבורא עולם, לא? הפיקורס והאתאיסט הכי גדול, אם תחבר אותו למכונת אמת ותשאל אותו, האם יש סיכוי של אחוז אחד שהתורה היא מבורא עולם, כמו שהחרדים טוענים? מה הוא יענה? אחוז אחד סיכוי. הוא יגיד כן. אחוז אחד אני חושב שיש סיכוי. יש, אולי אפשרות כזאת. לא יכול לפסול בוודאות. אז למה אתה כל כך נגד? אני לא אוהב מה שהדת מייצגת, אני בעד זה ואני בעד זה, וחינכו אותי ככה, ואני לא אוהב מה שהדתים אומרים בשם התורה, לכן אני לא רוצה. אבל האם יכול להיות שזה בא מבורא עולם? כן, יכול להיות. ואם הוא יגיד לא, המכונת הרשום שקר, פשוט מאוד. יכול להגיד לא. לא, אין אפילו אחוז סיכוי אחד שהתורה יימת. ומה בסוף? המכונת הרשום שקר. אז אני אומר, אם יש אחוז אחד סיכוי שיש בה כוס רעל ולא שתית שלושה ימים, ואתה תסבול עד מחר בבוקר עד שיביאו מים חדשים, אתה תשתה מהמים, כל הראש שלך מסתובב, בחילות, עקאות, אתה מתייבש, אתה עומד להתעלף. אבל יש אחד ממאה מהכוסות יפתפו בורל צייניד, קטלני, יאכל אותך, ימיס לך את הלב. בצורה נוראית, יצא לך קצף מהפה תוך שנייה, כל הגוף שלך יפרפר ותמות, בצורה נוראית. אבל יש 99 אחוז, שהמים טובים, קרים, איזה כיף, כוס מים גדולה. תענוג. 99 אחוז לקבל תענוג, אחוז אחד לקבל מוות נוראי. מי שתה מהכוס שירים את היד? ברוך השם, אתם חכמים, אין פה אף שוטה בחדר. אז למה בחילולי שבת מוכנים להסתכן? זה כתוב 12 בתורה שמאבדים את הנצח נצחים. להאד או לעולמי העולמים. איך אתה מוכן לקחת כזה סיכון? איך? הרי יש אחת אחוז אחת סיכוי שזה באמת מבורעולם וזה יהיה הסוף שלך. איך אתה לא מסדע זהה? לכל הפחות שב חודש חודשיים, תלמד ברצינות, תבוא לישיבה, תקשה קושיות כמו שעשה הרב אוריזור. הוא קיבל את זה כפצצה, כרם ביום בהיר. הוא מלך הבואמא, במים, סרטים, מנחה תוכניות. כבר באוליבוד קראו לו. מלך של הארץ הוא היה. המבוגרים פה יודעים על מה אני מדבר. פתאום הלך לחתונה של פופיק, חבר אחר מהבואמא שחזר בתשובה. תפס אותו שם איזה רב, דיבר איתו לאיזה שעה שיחה. חרב עליו עולמו, ככה הוא מספר. אמרתי בלב, אם הוא צודק הרב הזה, כל החיים שלי, הכל בלוף אחד גדול, בלון נפוח. אני חייב להוכיח שהוא טועה, חייב, איך אני יכול לחיות בספק? אמר לו, תבוא נשב, שלושה ימים ישב איתו. אין קושייה שהוא לא יקשה לו. תוכיח את זה, ואיך אני יודע שזה זה, ואיך זה, ואולי הרמב'מתא, אולי גאון מבלנתא, אולי משה רבנו המציא, אולי, הכל השאלות ששואלים. ‫קיבל תשובות לכל השאלות, ‫וההמשך ידוע. ‫הוא נהיה צדיק יסוד עולם. ‫הם שואלים אותך, ‫מי הוא הבעל תשובה הכי גדול ‫בדור הזה שהיה? ‫זה הרב אורי זרם. ‫הכי גדול. ‫הפך מהרשה הכי גדול, ‫ממכתי הרבים הכי גדול, ‫לצדיק הכי גדול, ‫לבעל מידות הכי גדול, ‫למזקי הרבים מהגדולים ביותר, והאדם שוויתר על כל תענוגות העולם הזה והיה מוכן לשלם את כל החסכונות שלו לאלה שמחזיקים בזכויות של הסרטים כאלה שהגנזרו אותם. להישאר עני מרוד, הוא חי בגראז', במחסן, בחדר קטן, היה שם ולמד גמרא 40 שנה ויותר. תיקן את כל העוולות שעשה בימיו בזמן שהיה ברוב העם הארץ. אבל לזכותו יאמר, בהזדמנות הראשונה שיראו לו את האמת, הוא לא יתעלם מנה אפילו לדקה מאותו יום. זו הצערה של רוב העם. הם לא מנסים אפילו לברר. יש עיתונאים שמאלנים שמחפשים אותי כל הזמן. שמחפשים ומקשיבים לשעות של דרשות, עד שתפסו אותי אומר משהו על הגיבורים שלהם משענקים. או מבלפור. או על הראש ממשלה שעבד על כל הבוחרים שלו וכל חבריו. איך שתפסו מתאמים. אז אני הולך לעצמי, ריבונו של עולם, ישבת שעה, שמעת שעתיים דרשה כמו הדרשה של הלילה פה. דברים היוצאים מן הלב, דברים לוקבים, דברים שאם יש אחוז אחד סיכוי שהם אמת, אתה, העיתונאי העלוב, תסבול לנצח נצחים. אפילו רעד אחד קטן לא עובר לך בלב? איך זה ייתכן? תשובה היא, זה כתוב בזוהר. בעתיד לבוא, לפני בית משיח, יחזרו לעולם כל הנשמות הכי שחורות והכי רשאיות של הרשאים הכי גדולים מכל הדורות לצ'אנס אחרון לעשות תשובה. זה מה שרבי שמעון בר יוחאי ראה ברוח הקודש על אחרית הימים ואמר שהוא לא היה רוצה להיות בדור הזה מרוב שיהיו פה ניסיונות ודברים נוראים ורואים היום מה קורה פה והזוהר אומר באחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי הערב רב הם שולטים בכנסת, לפחות שלטו עד עכשיו, שלטו במשטרה, שלטו בצבא, שלטו בעיתונאים, שלטו בפייסבוק, שלטו בטוויטר, שלטו בוואטסאפ, שלטו בכל דבר, כל ערוצי הטלוויזיה, הכל הם שלטו. בית המשפט, בגץ, הכל בידם. אין מוסד אחד שהם לא שלטו בו והרסו אותנו, אכלו אותנו מבפנים. את התורה, את החרדים, את הדתיים, את המוסר, את חילוך הילדים, את מוסד הנישואים, את האהבה לארץ ישראל, את הסלידה מרוצחים פלסטינאים, צמאי דם. הכל הם הרסו. לוקחים ילדים קטנים, הופכים אותם מבן לבת, מבת לבן הופכים אותם לכל מיני כאלה מבולבלים רוצים להתחתן עם בני מינם לילדים קטנים מטיפים להפוך למורדים בחוקי הטבע הסניעו את הדת פה על העם, הסניעו את הרבנים פה על העם סילפו והשחירו אתה נותן להם רעיון של חמש דקות שתי דקות לפני השידור במהירות הם מורידים מילים, חותכים שורות, מצמידים ושמים את זה ושמים כותרות ומסניעים עכשיו מיליון יסונים אותך. למה? מקחי שואה! מקחי שואה. איפה הגענו? אין להם בושה. אתם רוצים, אני אתן לכם דוגמה ובזה נסיים. פעם אחת לפני איזה ארבע שנים, חמש שנים, פתאום שולח לי איזה אחת כותרת ששמו פה בעיתון חילוני באינטרנט. הרב המפורסם מהפייסבוק, המתגורר בארצות הברית, טוען שהיהודיות החילוניות הצטלמו בעירום עבור הנאצים בשואה. שמעתם איזה כותרת? ‫מה הבן אדם מבין עכשיו? ‫הוא קורא עכשיו עיתון שיש איזה רב ‫שטוען שאנשים החילוניות, ‫רגע, לפני שרצחו אותם, ‫קראו לנאצים, ‫האנס, אדולף, בוא, בוא, ‫לפני שאתה הורג אותי, ‫תן לי להתפשט שצלם אותי ‫כדי שיהיה לך זיכרון ממני ‫בלי בגדים ואחרי זה תשרוף אותי. ‫נכון? ככה הכותרת אומרת. ‫מה באמת נאמר בדרשה? שמרו, תראו איזה סילופים. תראו מה זה ערב רב שונא השם. נשמות של רשאים. מה באמת נאמר בדרשה? יש מוזיאון פה יד ושם. אמרתי בדרשה, אני לא מבין. אלה ששמו את כל התמונות במוזיאון. מה היה? עובדות גם כן על טעינות וכל מיני... אפשר להמשיך? מה באמת נאמר בדרשה? ובזה נסיים. שיש מוזיאון יד ושם, ויש שם תמונות, לא עלינו, שהייתי ילד בבית ספר לקחו אותנו למוזיאון הזה. נשים מסכנות, שלדים, הרי הפשיטו את כולם לפני שהכניסו אותם לתאגזים. ומצלמים אותם בירום, מצלמים שם תמונות לחלוטין, לא מטשטשיים, לא מסתירים, של נשים יהודיות, מאות שם של תמונות, דקה, חמש דקות לפני שהכניסו אותן לשריפה. אמרתי לעצמי, איך זה ייתכן כזה דבר במדינת היהודים? הנשים, בכבוד האחרון שמישר להם רגע לפני שהפשיטו אותם ושרפו אותם, שמים תמונות שלהם שיבואו מכל העולם יהודים וגויים והסתכלו בזה? אם זה היה אמא שלך, היית שם אותה על הקיר? ואז אמרתי, איך זה ייתכן שהנאצים הערורים עם החשימה, הפרידו בין הגברים לנשים לפני ששרפו אותם? איך זה ייתכן? לקחו את כל הגברים לצד אחד, את כל הנשים לצד אחר אמרו לכולם תטלו את הבגדים על המטלים, היה מספרים שם אמרו שאתם יוצאים מהמקלחות, כל אחד שיזכור את המספר של הבגדים שלו למה היו אומרים את זה? כדי לתת להם איזו תקווה, שלא יתמרדו שלא יהיה בלאגן, שלא יהיו צעקות, פחיות כדי להרגיע אותם אתם הולכים להתרחץ תראו הרבה זמן לא התרחצתם עכשיו הם רואים מהרובה יוצא ריח נורא של גופות נשרפות כולם רואים אבל ברגע ששמעת כזה משפט תזכור את המספר אז היה להם איזה זיק של תקווה עכשיו תארו לכם שהם לא היום מפרידים בין הגברים לאנשים אתה עומד שם בלי בגדים אמא שלך אחותך אשתו של אחיך אשתו של הרב הרב שלך בלי בגדים נורא והיום פה לפחות כל הגברים ביחד, כמו במקווה, נו, בסדר, נכנסים בלי בגדים. וכל הנשים ביחד. תאר לך שהרבניטי עולה אתך, אשתו של גדול הדור וזה, מפשיטים את כולם בירבוביה. העונש הנפשי פה לא פחות מהעונש הפיזי. אמרתי, אפילו המפלצות הערורות האלה הפרידו בין הגברים לנשים, הרי הם חיפשו לענות אותנו כמה שיותר. אז הדבר המתבקש היה שעד רבה בכוונה לשימו את כולם ביחד, שנסבול עוד שעה על הדרך לפני המסרפות, נכון או לא? אלא כאשר בחוריכם הושם בראש שלהם, אמנם אתם הולכים לסרוף את בניי ולשלוח אותם אקספרס לגן עדן, אבל לענות להם את הנשמה בצורה כזאת, שנשים חרדיות יעמדו ערומות וכולי, וליד גברים, זה אני לא אתן. ואז מה קרה? באו לצלם, הרי הם צילמו, הנאצים צילמו הכל, הכל מתועד, גם בווידאו, כל מה שהם עשו. הם באו לצלם את הנשים. עכשיו, היו נשים שהן חרדיות ונשים שהן חילוניות. כל החרדיות שראו שהם באים לצלם אותן בלי בגדים, הרי חרדית מוכנה למות שלא יצלמו אותן בלי בגדים. ברור הרי, כן? כולם הצטופפו עם הפנים כלפי פנים, שאירו רק את האחורה, אבל לא אירו את הפנים. שלא ידעו, ידעו התמונה הזאת שלי בלי בגדים בעולם, זה אני מוכנה למות ולא מסכימה. והחילוניות המסכנות ‫שכבר הם לא חרדיות, ‫הם לא יודעות עולם הבא ‫ותחיית המתים. ‫הם אומרים, עכשיו הלך לנו החיים, ‫עומדות ובוכות. ‫היו מיואשות מסכנות ככה. ‫והם באו וצילמו אותם, ‫והתמונות האלה אתם רואים במוזיאונים. ‫אז אני אמרתי כאילו שהחרדיות, ‫אפילו דקה לפני ששרפו אותם, ‫עוד היה להם את הכוח הנפשי ‫עוד לחשוב על העולם הבא. ‫אומנם אתם הורגים לי את הגוף, אבל את הנשמה אתם לא יכולים להרוג. ואלה, המסכנות החילוניות, לא חינכו אותם, לא לימדו אותם עולם הבן, שמאג, הנדן, למות על קידוש השם, הם לא מבינים את כל זה. עמדו ככה נואשות מיואשות, והם צילמו אותם. זה מה שאני אמרתי בדרשה, מילה במילה. מה הם שמו? שכאילו אני אמרתי שהם קראו לנאצים, לפני שאתה הורג אותי, בוא לפחות תצלם אותי בהירום. אמרתי, אתם יודעים מה, בדרך כלל אני מתעלם מהם ולא אפילו, איך אומרים, מבז להם, לא מבזבז עליהם דקה על הרשעים האלה, אבל אמרתי, כזה סילוף, זה כבר ממש מוגזם. שלחתי אימייל לאתר שלהם. אמר, מה יש להפסיד? אמרתי להם, כך וכך נאמר בדרשה, וכך וכך אתם פרסמתם. איך אתם לא פוחדים מטביעת ענק? תאמינו לי, לא עברו שתי דקות, שתי דקות מיד הם העילים את הכתבה הזאת. כזה סילוף, אבל ככה הם עושים כל יום, כל שעה, כל דקה, לכל מי שהם לא אוהבים. ראיתם בעצמכם, כשהם שנו את בן את סינת מוות, כל עוד הוא היה ימני. בשנייה, כשהוא הסכים ללכת עם השמאל ועם הערבים, והכתירו אותו למלך שלהם, הם הפכו לאורחי דין שלו, למגנים שלו. ממש עשו לו שדרוג. עכשיו שהם איבדו את השלטון, בעטו בו. עשה את שלו. מה הם צריכים אותו עכשיו? הם בעצמם איבדו את הכל. הם לא בממשלה, לא כלום. חלק מהם לא נכנסו לכנסת בכלל. נשאר כריח מפה ומפה. אבל, דבר נורא והיום. הם, אתם מכירים את המושג הזה? משתמשים וזורקים? זה מה שהם עושים. היום אתה איתם, היום אתה משחרר את האינטרס שלהם. גם אני, כל פעם שהם באים לי לכתוב על איזה כתבת רצח, בארבע שורות הראשונות, הם תמיד משבחים אותי בשבחים אדירים. הרב המפורסם, שיש לו מיליוני צפיות, שהוא בכל העולם. למה הם מתחילים בשבחים? הרי הם שונאים אותי יותר ממה שהם שונאים את ערפאת. את ערפאת הם אוהבים. את היטלר הם שונאים, אותי הם שונאים כמוהו. אז למה? אני, אם הייתי בא לכתוב כתבה על היטלר, לא הייתי כותב מילה אחת בעדו. רק רע עליו, על הנבל הזה. הייתי כותב עליו, הגאון, החכם, משהו בסגנון? איך היד תיתן כזה דבר לאחד שאתה מתאהב? אז אם הם מתאהבים אותי כל כך, אז למה הם מתחילים תמיד את הכתבות בשבחים? ואז מתחילים עם הסכינים? כדי שיהיה רייטינג. הרי לא כולם מכירים מי זה מזרחי. הרבה שלא יודעים מי זה. פתאום רואים כתבה בעדף הראשי. באים לדלג. לא, יש לנו שיטח להכניס את הרב המפורסם, שיש לו מאות אלפים, ואה, עכשיו זה מעניין. כי אחרת, מה אתם בזבזים עליו חצי עמוד? מה, אין לכם על מי לכתוב? אם הם כותבים דברים משעממים, אז אנשים אומרים, מה, מה, אין לכם כבר על מה לכתוב? את מי זה מעניין? הם הופכים את זה למעניין. קודם כל מעלים אותך כדי לזרוק אותך כמה שיותר חזק שתתרסק. אם זורקים אותך מקומה ראשונה לא תמות, מקומה רביעית תמות. לכן חייבים להרים אותך ואז להנחית. ממי הם למדו את זה? ממי? מה הקדוש ברחו. הקדוש ברחו ככה עושה לרשאים. ובזה סיימנו. פסוק אחרון להיום. אתם אומרים את זה כל שבת במנחה. מזמור שיר ליום השבת, מה כתוב באמצע המזמור? איש בער לא ידע, וחסיל לא יבין את זאת, בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו מעל כולם, כל פועלי אבן, איך אומרים? צצים מעל כולם, בולטים, בת שלטון, להישמדם עדיעד. רגע לפני שהקבוצמכו יקרות אותם לעד או לעולמי עולמים, כמו שהרמב״ם כותב, נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים, כך בדיוק יהיה. הפסוק אומר, ויציצו כל פועלי אבן, כל מי שעושה רעצץ מעל כולם, יש לזה רק תכלית אחת שאני מעלה אותם לראש הפירמידה, להישמדם עדיאד. לכן אין מה לאכול את הלב יותר מדי ואין מה להתייאש שרואים שהם עולים לשלטון ושהם שולטים בבגץ ובבתי משפט ובכל מיני מקומות אין מה להתרגש זה חלק מהתוכנית אלה צאצאי הערב רב שמשה הוציא ממצרים על דעת עצמו כל דור ודור מתגלגלים כדי להרה לנו לנשמות של בני ישראל ככה זוהר אומר זה הבירור הסופי מי ילך איתם ומי יילחם בהם עד הסוף מי שילחם בהם יזכה לדבר גדול כמובן שבסוף השם עושה את הכל אבל אנחנו תפקידנו כמו שאמרתי שמירת מצוות תיקון עמידות והשקפה יהודית ובזה בעזרת השם נזכה כולנו להיות צדיקים רותפי תורה אוהבי השם אוהבי ישיבות אוהבי אמת וכן ירצון ונאמר אמן