תבדוק אם אתה באמת יהודי או שרק נדמה לך
A speaker argues that constant engagement with Torah and religious discourse shapes true Jewish identity, contrasting it with shallow secular focus. He cites Rabbi Eliyazer ben David's spiritual revelation in Argentina and warns that superficial devotion leads to moral decay, presenting a binary view where one is either fully aligned with God or opposed, with no middle ground.
Chapters
כידוע השבת הייתה פרשת ביטרור פרשת מתן תורה והתורה מתחלקת לעבירות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. והשאלה המפורסמת שכולם שואלים, איזה מהעבירות הן יותר חמורות? בין אדם למקום, בין אדם לקדוש ברוך הוא, או בין אדם לבין אנשים אחרים? מה אתם אומרים? הפשט הפשוט של התורה, איזה העבירות יותר חמורות? כשאתה פוגע באנשים, אשתה גוזל מאנשים, אשתה עושה כל מיני עבירות שהן בינך לבין החברה, או שזה עבירות בינך לבין הקדוש ברוך הוא. אז באמת הדרך הראשונה לבחון את זה, זה לפי גודל העונש. מה השם נתן לאדם שמחלל שבת, או אדם שעושה עבירות מהתורה, אוכל חזיר, כל מיני עבודה זרה, ומה העונש הוא נתן לאנשים שעושים עבירות בין אדם לחברו. האם מצאנו אי פעם בעבירות שבין אדם לחברו, שהקב' נתן למישהו עונש מוות? מצינו כזה דבר? נתת הסתירה לחברך. אתה נקרא רעשה. גזלת, תחזיר כפול. אין להפתע, אתה חייב להתנצל. לא הלכת לעזור, פיתלת, מצוות חסד. ראיתם פה על זה עונש מוות פעם? אין על זה עונש מוות. לעומת זאת, על עבודה זרה, על חילון שבת, עבירות כאלה, יש עליהם עונש מוות וכרת גם. אכלת חמץ בפסח, יש על זה עונש כרת. זה דברים חמורים. מה רואים מפה? שאיזה עבירות יותר כבדות? עבירות בין אדם למקום. אבל זה לא כל כך פשוט. כיוון שכל עבירה בין אדם לחברו היא גם כן בעצם עבירה בין אדם למקום. זו עבירה כפולה. לדוגמה. אם אדם חילל שבת, זה רק עבירה בינו לבן הקדוש ברוך הוא. אם אדם השתחבה לפסל, זה רק עבירה בינו לבן הקדוש ברוך הוא. אם אדם עיקר יהודי, עיקר יהודי אחר, זה עבירה בינו לבן היהודי, בן אדם לחברו, וזה גם עבירה בן אדם למקום. אז יוצא שזה שתי עבירות. אתה גם עושה עבירה בין אדם לחברו, ובעצם אתה מראה את הוראותיו של הבורא, אז יש לך גם בעיה איתו. יש עוד שאלה. איזה עבירות יותר חמורות? איסורים דה אורייטה או איסורים דה רבנן? ראיתם פעם על דה רבנן או נשים של קרט? אין כזה דבר. אמנם כתוב בגמרא שמי שמלאיג על דברי חכמיים עונשו בעולם הבא הוא גדול מאוד, זה נכון. אבל מי שלא הדליק נרות חנוכה, מה הוא קיבל עונש? מוות? לא. קראת? לא. לא נתן משלוח מנות. לא שמע מגילה. איזה עונש יש לו בזה? לא קראת, לא מוות, לא סקילה, לא כלום. אמרה את דברי רבנן. אבל יש בעיה. כל פעם שאדם לא מקיים חיוב מדברי חכמים, איזו עבירה מהתורה הוא עובר? לא תסורו. לא תסורו מכל אשר יאמרו לכם. כל מה שהחכמים אומרים בכל דור ודור, ככה כתוב בפרשת שופטים, חייבים לשמוע בכולם. זה פסוק מפורש בתורה. עכשיו, אם אתה בא ואומר לי, טוב, אז מה? זה כתוב בתורה. מאיפה אתה יודע? אולי החכמים כתבו על עצמם שישמעו בכולם. בסדר, אז אני חמש דקות אוכיח לך שהתורה היא מהשמיים, לא מחכמים. שהתורה ניתנה על ידי בורא עולם. זה פשוט מאוד לא אוכיח. למי שיש שכל בתוך הראש, וראש על הכתפיים, חמש דקות מספיק כדי להבין. אבל מי שכבר מבין, אז כל פעם שאתה לא מקיים ציווי של חכמים, אתה עובר על איסור דהורייטה. שלא תעשו, אבל יש בעיה באיסור הזה. כי בתורה זה מופיע בווריאציה קצת משונה. כתוב שם, כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם. פסיק. מה זה ווריאציה? ווריאציה זה, איך אומרים את זה בעברית? בצורות שונות. וורז'ן, באנגלית זה נקרא וורז'ן. גרסאות. כן, גרסאות. אוי, יפה. אתה שומע, אז עכשיו, בתורה זה כתוב בצורה מאוד מעניינת. למשל כתוב, קול אומר ככה, והיה, ובאת אל הכהן ואל הדיין אשר בעירך, כל דור ודור יהיה כהן, דיין, דיין זה אחד שיודע תורה, כן? ודרשת מהם, כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם, פסיק. עד לכאן זה מצוות עשה או מצוות לא תעשה? לכאורה מצוות עשה. תשמע בכולם זה כמו כבד את אביך ואת אימך. תשמע בכולם זה חיוב לשמוע בכולם. ומיד אחרי זה מה אומר? לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל. מה זה? זה איסור? זה לב? או שזה מצוות עשה? לב. אז עכשיו רגע, מה שכתוב כאן זה שני מצוות מהתורה או רק אחת? במעניין של תריאג מצוות. ברשימה של הרמב״ם או ספר החינוך, או בהג, כל הרשימה של תריאג מצוות של כל הראשונים. כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם ולא תסור מכל אשר יאמרו לך. זה מצווה אחת או שתי מצוות? איך זה כתוב ברשימה? עכשיו למה אני שואל אתכם, תראו מה זה תורה, צריכים לדעת תורה בדיוק. אם אתה לא יודע בדיוק, אתה מפגשש את כל הנקודה פה. למה זה חשוב? הבנתי. לשמוע בכל חכמים פירושו, לא לזלזל למה שהם אומרים ולא לסור מכל אשר יאמרו לי ימין ושמאל. מה זה משנה איך תגיד לי. תיזהר שלא תשמע בקול פלוני או תשמע בקול פלוני. זה אותו דבר, לא? נכון או לא? למה התורה הייתה צריכה לחזור על זה? יש פה בעיה חמורה. מי יודע למה? למה פעם התורה מדברת על זה בלשון חיוב ומיד עוברת ללשון שלילה? הרי אין מילה מיותרת בתורה. עכשיו נלמד יסוד חשוב ביהדות. יהודי מצווה בעולם הזה על מסירות נפש. האנדם צריך להיות מוכן לתת את חייו בשנייה לקדוש ברוך הוא ולסמוח על זה, לא בפרצוף תשע בעב. לרוץ ולעשות, כמו שהיה רב יוסף מולכו. הנוצרים בזמנם הרגו את כל האלה שדפקו ביהדות ולא הסכימו להתנצר והוא בכוונה הלך למות על קידוש השם עד כדי כך שרבי יוסף קרו כותב שולחן ערוך קינה בו אמר אני לא זכיתי להגיע למדרגה של רבי יוסף מולכו שמת על קידוש השם או כמו שהיה איזה גר אחד, קראו לו אגרף פוטצקי. הגאון מבילנה שלח לו מסר, אני יכול להציל אותך בחוכמת הקבלה. להגיד שמות מפורשים, כל מיני זה, כל הגויים האלה ימותו. אף אחד לא ייגע בך. אמר לו לא. עד שבא לידי הזדמנות למות ככה על קידוש השם, אני אתנגד. אתה רוצה לקחת ממני כזו מצווה? בקיצור, עינו אותו עינוי מוות והרגו אותו. גם רבי יוסף מולכו, והיו הרבה כאלה. אז רבי יוסף קארו, שכתב את השולחן הארוך, אמר, לא זכיתי אני לקבל זכות כזאת למות על קידוש ה' זה היה החלום שלי. אבל אני, יש לי תפקיד בעולם הזה. מה הוא? לזקות את הרבים. אני כותב שולחן ערוך, ספר הלכה לעם ישראל, מלמד אותם מה לעשות, מה אסור לעשות. אמר רבי יוסף קרו, וזיקוי הרבים, זה אפילו יותר גדול, ממי שמת על קידוש ה' עד כדי כך. כמה אפשר להרוויח ולקרב יהודים, לבוא לדרשות, לתת להם דיסקים. אנשים זלזלים בזה. יש להם דיסק פה, דיסק שם, שמים קצת בחנות. אם בן אדם היה מבין את המשמעות של זה, רק את זה הוא היה עושה. לא היה הולך למשרד בכלל. יש לי לחיות, יאללה, רק את זה אני עושה. מה אתה עושה? יש לך עבודה, משרד, קליינטי, לא מעניינים אותי. כך, אבילות, בואו עושים פה, אדוני, בואי נתראה איזה מתנה בשבילך, בואו, מה בשבילך? כל היום מחלק. למה? זה נקרא באנגלית Game of Numbers. באמריקה, אתה בא עכשיו, מכנה את האוטו שלך באיזה חנייה, אתה בא, פתאום שמו לך איזה פלייר בחלון. כל החנייה שמו במכוניות פליירים. אתם רואים את זה. אומר, ערב זה מוקדש לרפואן מרסל בנאג'ימה, אני טרח מזה. יעל עוד היה בטרות, נפתלי בן חימיה, לילואי נשמד מיר בן תמר, קרים בן ג'ורג'יה ודוד בן מסודה. בא תמרים את הפלייר, חליפות, 50 אחוז אוף. תקנה אחד, תקבל אחד בחינם. איפה זה? מסתכל בקניון, הנה, יש חנות חליפות. הוא אומר, וואלה, אני צריך באמת חליפות, כדאי. לא באמת צריך, אבל זה 50 אחוז אוף, אז מה, יהודי לא יקנה עכשיו הזדמנות לחסוך 50 אחוז? אז הוא בא לחנות, קנה איזה כמה חליפות. כמה ראו את הפלייר באותו יום? אלף. כמה נכנסו? חמישה. חמישה מתוך אלף. אז מי ששומע אומר, מה אתה מבזבז את הזמן? בקושי חמישה אנשים נכנסים, זה אפילו לא חצי אחוז. חזק הוא ברור. לא חבל לבזבז את הזמן שלך לשים את הפליירים? הוא לא שוטש כמוך. חמישה קליינטים זה שלוש אלף דולר רווח של כל היום. זה מה צריך. מה עולה אני ארוץ? אותו דבר, אני אומר, מה עולה עד עסקים? שקל, שקל, שקל, שקל, מה זה שקל? מסטיק. מסטיק עולה שקל. אז אתה זורק עכשיו, הנה, עוד מסטיק זרקת, עוד מסטיק. זרקת 100 מסטיקים, הצלת עכשיו משפחה מעבדו נצחי. אחד מהילדים שלהם, יערב עובדיה אולי, יום אחד, על כמה שקלים שזרקת ברחוב כל יום. עכשיו, מה זה? מה קנית את עולמך בשנייה? 700 אלף שנה תחיה, לא תרוויח ממה שאתה יכול לעשות בדיסק אחד. בגלל זה גם השטן הוא משיח את דעתם של האנשים. מה הפירוש? הרבה פעמים אנשים מבינים בסכל מה זה זיקוי הרבים. אבל כשזה מגיע למעשה, מתחילים המכשולים. פה אני לאכול, קשה לי, מתעצבנים עליי. למשל, אני אתן לכם דוגמה. אחד הפשעים הכי גדולים בחיים, מה הוא? מי יודע? פשע ענק ואין בן אדם אחד שבכלל מבין שזה פשע ענק. וכמעט כולם עושים אותו. מה זה? בן אדם עכשיו, רואים אותנו עכשיו אלפים של אנשים בשידור ישיר בפייסבוק. אלפים. כל דרשה זה אלפים של צופים. כמה מהם לוחצים שיתוף? אפילו לא חמישה אחוז. תשעים וחמישה אחוז איגואיסטים, אנוכיים, לא שמים פס על הקלוש ברוך הוא בכלל. לא אכפת להם שהאחים שלהם והחיות שלהם ימותו חילונים ולא יהיה להם עולם הבא, כלום. לחיצת כפתור שלא עולה אגורה אפילו בשבילו, ולא מבזבזת ליותר משניה, מה יש לו להפסיד? נוחת שיתוף, הלך ל-300 איש. מתוך ה-305, 6 התעוררו, מה הפסדת? מה הפסדת? השקעת משהו? עיזעת? עלה לך כסף? כמה זמן בזמזת? חצי שניה? איך בן אדם לא עושה? איך? אני באמריקה, איך אומרים? הגיעו מים על נפש. איך אומרים בארץ? תפסתי קריזה. בדרשות האחרונות שלי לפני שבאתי לפה, ככה התחלתי את הדרשות. אמרתי, רבותיי, כל דרשה שלי באנגלית יש יותר מפי עשר צופים מהעברית, לצערי. אבל זה המציאות. זה הולך לכל העולם. אמרתי, רבותיי, עכשיו מתחיל השידור ישיר. מי שלא לוחט שיתוף, אני לא מרשה לו לראות את הדרשה. זה גזל, שיחבא עכשיו, לא מגיע לו. רק מותר לראות את הדרשה בתנאי שהוא משתף. קפץ מחמישה אחוז ל-25 אחוז. זה טוב או רע? מה הם עוד 75 אחוז? קשר עורף. אפילו... אבל היו כמה צדיקים שכתבו לי אימייל. מודה רב, אני, אין לי אף בן אדם בפייסבוק, כל הסיבה שעשיתי פייסבוק, אני גר מחוץ לאמריקה. איפה אני אראה דרשות שלך? זה הדרך היחידה לראות בשידור ישיר. עשיתי לעצמי דף בשקט רגע בשביל לראות את הדרשות. לא, אין לי חבר אחד, אני לא נכנס לזה בכלל. פעמיים בשבוע אני רואה את הדרשה וזהו. מודר לי לראות את הדרשה? עברתי, תראה מה זה. זה שפשיטה שמותר לו שואל. אלה שפשיטה שאסור להם, אפילו לא מעניין אותם. עכשיו תגידו, השאלה היא כזאת. אם באמת אני אומר להם אסור לכם לראות את הדרשה, והם ראו את הדרשה, כמה מצוות כל דרשה מרוויחים? שעתיים דרשה, כמה מצוות? 120 אלף מצוות. ככה חפצחיים עשה חשבון. כל שעה של לימוד תורה, בן אדם עושה 60,000 מצוות. 200 מילים לדקה, 5 אותיות במילה, זה 1,000 אותיות בדקה בממוצע. תלוי מי מדבר. אם זה ערב מאיר אליהו, זה יכול להיות גם 300 בדקה. כמו מכונת יריעה, טטטטטטט, אז אתה לא מספיק, אז 300 בדקה, בסדר? הרווח את הבונוס. אז 200 בדקה כפול 60 דקות, נהיה לך אלף מצוות בדקה בממוצע. 60 אלף בשעה, דרשה שלי זה לפחות שעתיים נגיד, 120 אלף מצוות. עכשיו, אני אמרתי לו אסור לך לראות, זה גזל. לא מרשה לך, זה לא בשבילך, זה רק בשביל מי שאכפת לו מהאחרים. אתה לא רוצה לשתף את התורה לאחרים? גם לך לא מגיע ללמוד. ובכל זאת צפה. מרוויח את המאה עשרים אלף מצוות האלה או לא? או שיש לנו כלל בתורה, מצווה הבא בעבירה, אין המצווה. קודם כל, זו שאלה טובה מה שאתה אומר. זה חזל עשו תקנה שאם מישהו בא לבית כנסת ואין לו תפילין, ורואה שם תפילין, מותר לו להניח בלי רשות, כי הבן אדם לא נמצא שם, ומניחים, מניחים שיהודי הוא צדיק מספיק כדי לסמוח שמישהו שלא היה לו תפילין, ישתמש בתפילין שלו. דרך אגב, היום זה נכון או לא? בוא נראה אותך לוקח לאיזה זקן את התפילין מהארון והוא בא בבוקר למניין השני ורואה אותך עם התפילין שלו. וואו, וואו, מה הולך להיות לך. עכשיו השאלה היא כזאת, בא הזקן הזה, בעצבים ככה עם המקל, הוא כבר רוצה להרוג אותך. תתבייש לך מה אתה רוצה את התפילין שלי מהארון. עכשיו הוא תופס אותך באמצע התפילה, אתה חייב להוריד את התפילין או לא? נפס אותך, אומר, אני לא נותן לך רשות, אני מקפיד עליך. קודם כל נחשב לך מצוות תפילין או לא? נחשב, כן. נחשב. למה? כי חכמים כאילו הפקיעו את זה, כאילו עשו את זה אפקר. החכמים הם קבעו תקנה, מה הסיפור? השאלה היא כזאת, אבל אם בן אדם אומר לך, תיזהר לא לגעת בתפילין שלי. חכמים, שיהיו בריאים, אני מקפיא. לא אוהב שמזיעים, לא אוהב ככה, משנים לי את הרצועות, לא רוצה. ואין תפילין. מותר להניח את שלא או לא? האם מה שחכמים אמרו, זהו זה, לא אכפת לנו מבן אדם אחד פה, בן אדם אחד שם, זהו זה, זה תקנה לכולם? או שהולכים לפי כל בן אדם ובן אדם? שאינה קשה, זה לא שאלה פשוטה. אם הבן אדם הוא לא שם, אפילו אומרים לך, הבן אדם הזה מקפיד, לא מקפיד, חכמים, התהירו, נגמר הסיפור. אבל אם הוא עומד שם ומוכה, מוכה, אומר, אני לא מרשש להשתמש. מותר להשתמש? לא כל כך פשוט. לא כל כך פשוט. אז בנגה, נחזור לעניין. אז בן אדם שעכשיו שמע שעתיים דרשה, יושב, למד, נחשב לו שקיבל עכשיו 120 אלף מצוות? או כיוון שדרשן אמר אין פה חפץ, או לא משתמש בחפץ, זה לא תלית שלי, תפילין שלי. זה קניין רוחני. לימוד תורה, או מוזיקה, או אמנות, זה נקרא קניין רוחני. יש מחלוקת בין הפוסקים, יש כזה דבר שאדם יש לו קניין רוחני על היצירות שלו. למשל עכשיו, אתה נגיד נהיית פיקאסו, עשית איזה תמונה שווה מיליון דולר, שמו את זה באיזה גלריה בירושלים בחלון, בא איזה גאון, עומד בחלון, מעתיק את זה מהחלון, בול אותו דבר. הציפ את השוק ועוד מאה תמונות כאלה. אז כבר למה לשלם מיליון? הנה יש את אותו דבר בדיוק ב-20 אלף דולר. אז הוא הוריד את המחיר של התמונה. ההוא עכשיו רוצה לטבוע את האומן שעתיק את התמונה, אומר לו, פגעת לי בפרנסה, גנבת ממני, יש על זה זכויות יוצרים. יש על זה קניין או לא? קניין רוחני או לא? הרבה פוסקים אומרים שלא. אין לזה, מה, אתה לא יכול לעשות שום דבר. האדם עתיק, עתיק. אותו דבר במוזיקה, אם זה לא למטרות ביזניס, יש עוסקים שאומרים אין מה לעשות, יש לזה ייאוש, נגמר הסיפור. ויש כאלה אומרים אסור, למה, זה חוק המדינה, זה נגד חוקי המדינה, כמו כל דבר יש בזה גם מחלוקת. נחזור רגע לעניין שלנו. פה ייתכן מאוד שהאנשים האלה יושבים שעתיים ולא מקבלים כלום שכר. שום דבר. למה? מצווה הבא בעבירה? אמרו לך אין לך רשות לראות. אין לך רשות. אתה בכל זאת נכנס, שומע. אין לך רשות. מצד שני הוא יכול לטעון מה בדיוק אני צריך ממך. אתה לא מדבר בשבילי. אחרים, אתה מדבר בשבילם ואני עמדתי ושמעתי. האם אתה יכול למנוע מני לשמוע דברי תורה? זה גם שאלה. שאלה מסובכת, זה לא פשוט. שיש ציר אחד, אחד במולא העולם, שאתה כל הזמן מדבר בתורה, זה, אני לא חושב שזה אבסולוטי, אבל אף פעם לא קוראיתי למולא התורה כדי שאני מדבר. והציר השני הוא בלכה לבין האדם, שבאמת אתה... בכל מקרה, גם אם זה ביני לבין האדם, אם באמת הוא עובר על רצוני, ואני לא נתתי לו רשות להקשיב, והוא מקשיב, אז הוא עובר עבירה, אז מצווה הבאה בעבירה, אינה מצווה. הכלל הזה של מצווה הבאה בעבירה, אינה מצווה, זה בפני שהמצווה והעבירה נעשות באותה שנייה. אם העבירה תהיה אחר כך, זה לא בעיה. זה נחשב מצווה. אתן לכם דוגמה. בן אדם, יש לו בן אחד. הוא צריך שתהיה לו גם בת כדי לקיים מצוות פרעורבו. נכון? יש לו חברה בלי ניסויים. עשה איתה מעשה. זו העבירה מהתורה. היא איסור דורה איתה. היא לא אשתו. הוא לא קידש אותה. נולד ילד. נולדה ילדה. פעם הוא היה נשוי, נולד לו בן ביתר מאשתו. התגרש. עכשיו הוא תפס איזו חברה יהודייה, היא הביאה איתה בת לעולם בלי נישואים. עכשיו נולדה הילדה. נחשב לו שהוא קיים מצוות פרור רבו או לא? התשובה היא כן, ולמה כן? בגלל שהעבירה שהוא עשה עם האישה הזה היום, הבת הזאת תיוולד מתי? עוד תשעה חודשים. והמצוות תהיה רק כשהבת תיוולד, היא מתחילה, היא לא מתחילה מהיום. רק כשהיא תצא שלמה ובריאה לאוויר העולם, אז עכשיו נהיה לו בן ובת. וגם זה... עוד לא במאה אחוז יש לך את המצווה, כי צריכים לחכות עד שהם יגיעו לגיל חתונה, והתחתנו, ויוכח שהם יכולים להביא ילדים לעולם, גם הבן וגם הבת. אם יצא שאחד מהם עקר או עקרה, אז גם לא קיימת, או אם חלילה אחד מהם מת, בטלה ממך המצווה למפריע. אתה עשר שנים מבסוט, כי עם טיפרור, וו, מכה ראשונה בן, מכה שנייה בת, איזה יופי. אני רגוע, קיימתי כבר, פרו רבו, מצווה ראשונה בתורה. כרגע נראה שקיימת, פתאום אחרי כמה שנים, רואים הילדה הזאת, מסכנה, לא מביאה ילדים. לא קיימת, עכשיו צריך עוד בת. או שחלילה אחד מהם נפטר, אז גם לא קיימת. זאת אומרת, לכן אומרים החכמים, לפחות שתיים בנים, שני בנות, אם חלילה אחד יקרה לו משהו, אז השני יביא פרי. טוב, נחזור לשאלה ששאלתי. התורה אומרת כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם מצד שני מיד אחרי זה התורה אומרת לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל התורה מדברת בלשון חיוב מצוות עשה תשמע בכולם ומיד עוברת ללשון שלילה כל אשר יאמרו לך לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל למה? יש כלל ביהדות אם בן אדם עומד עכשיו להיות ענוס ולהפסיד מצוות עשה מן התורה. אתן לכם דוגמה. אתה בדרך לבית כנסת, להתפלל שחרית, יש לך תפילין עליך, תפס אותך איזה שוטר נאצי בנוג'רזי, אומר לך תעזוז רגע לצד, בודק, פתאום רואה הרישיון שלך יש איתו בעיות, מה עשה? שמה לך עזיקים, לקח אותך למעשר. והתפילין נשאר באוטו. לקחו את האוטו, גררו אותו לאיזה מקום. אתה עכשיו במעשר. תשע, עשר, חצ' בבוקר נהיה, שתים עשרה, לא הנחת תפילין היום. אתה אומר לשוטר שם במעשר, עשה לי טובה, לפחות אולי תן לי לטלפון שמישהו יביא לי תפילין. הוא אומר, אין, אין לך, כבר התקשרת לאורך דין, אין לך שיחת טלפון. הוא אומר, מה אכפת לך לתת לי? אני אתן לך כסף, אני שלם לך. אז הוא אומר לו, השוטר, כמה תשלם לי? הוא אומר לו, 100 דולר. הוא אומר לו, אני אתן לך 200, לא, 500, לא, 1000, לא. עכשיו, השיחה הזאת תגרום שהוא יניח תפילין. אם הוא לא יעשה את השיחה הזאת, עוד מה תהיה חמש בערב, שקיעה, הוא יפסיד מצוות תפילין. כמה כסף הוא מחויב לתת כדי לא להפסיד באותו יום את מצוות תפילין? כמה? עשרים אחוז. עשרים אחוז מהעון האישי שלו. זאת אומרת, אם זה עכשיו, איך קוראים לו המיליארדר הזה פה בארץ? יש אחד עשיר? יש כמה, יש כמה. נגיד לביוב, נו. אז נגיד שיש לו מיליארד דולר, עכשיו הוא תכלף צריך לתת לשוטר עד 200 מיליון דולר כדי לא להפסיד מצוות תפילים. תראו מה זה כוח של מצווה אחת. אם השוטר רוצה שלוש מאות מיליון, זה כבר עבר את העשרים אחוז מהעון שלו. הוא פטור. ייחשב לו בשמיים כאילו הוא הניח. כי ענוס רחמנה פטרה. מי שענוס, אנחנו פותר אותו. טוב. אבל כל עוד אתה יכול לעשות את זה על ידי שתיתן לו כסף ותתחנן אליו. בסופו של דבר, אם יכולת לקנות את המצווה הזאת בכסף, אתה חייב לתת עד 20% מה שיש לך. ואם זה הפוך, אם זה עכשיו השוטר אומר לך, תאכל עכשיו חזיר, אם לא אני אורג אותך. לא, אסור לי לאכול, אני דתי. תאכל. כמה כסף אתה צריך לתת לו שיעזוב אותך. הוא רוצה שתאכל חזיר בכוח. נדלק עליך האנטישמי הזה, לא חסרים כאלה. אתה תוכל חזיר, אם לא אני אדאג שאתה לא תראה אוריום. כמה כסף אתה צריך לשלם לו שיעזוב אותך? הכל. כל מה שיש לך. מיליארד דולר. עד מיליארד דולר אתה מחויב לתת לו. בשביל לא לעבור על מצווה אחת, על עבירה אחת מהתורה. מה רואים מפה? שאם זה מופיע בלשון חיוב בתורה, אתה מחויב עד 20%. אם זה מופיע בלשון לב, אתה מחויב עד מאה אחוז. עכשיו השאלה קשה. מה הקרשבחור התכוון פה? שאמר כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם, ומיד אחרי זה אומר לא תסור מכל אשר יאמרו לך. אז לכאורה, ספק דורה הייתה לחומרה. אם עכשיו יקרה לך כזה דבר, שמישהו בא אומר לך, אני רוצה שאתה תעבור על מצוות חכמים. תאכל אוף עם גבינה צהובה בטוסט. אני אביא לך עכשיו אוף, נקניק, גבינה צהובה, נכניס לך את זה בטוסטר, את גוי ועושה לך. זה לא ברקב. אוף. אוף עם גבינה, איסור לרבנן. חכמים אסרו על אוף, כי זה דומה לבשר. אומר לך עכשיו הגוי, מהר, תאכל את זה, אם לא, אני לא יודע מה אני עושה לך. איסור לרבנן. אם אתה עובר על האיסור לרבנן, תלוי עכשיו. זה לא תסור, או שזה קול אשר יאמרו לך, תשמע בכולם. שאלות קשות, רבותיי. היהדות זה הלכות הסערה, צריך לדעת, לעמיק, לעומק. אז נחזור רגע לעניין. שאלנו, באמת, מה מהמצוות יותר חמור? בין אדם למקום ובין אדם לחברו. באמת, לכאורה, אמנם המצוות בין אדם לחברו יש עליהם עונשים פחות קשים ממצוות בין אדם למקום. אין עליהם קראת, אין עליהם עונש מוות, מיטת בדין, אין עליהם. אבל יש עליהם אסונות כבדים. אסונות כבדים. למשל, בית המקדש הראשון נחרב, גילוי עריות, שפיחות דמים ועבודה זרה, ונבנה תוך 70 שנה. שזה שלושת העבירות הכי חמורות בין אדם למקום. גילוי עריות, שפיחות דמים, עבודה זרה, זה עבירות חמורות מאוד. נבנה מחדש. שנאת חינם, לשון הרע, רכילות, גזענות, כל הדברים האלה, שנחרבה עליו בית המקדש השני, מעולם לא נבנה. כבר אלפיים שנה עומד חרב. ובכל דור ודור שבית המקדש עומד חרב, כל יום שלא נבנה בית המקדש זה אשמת מי? אשמתנו. כל אחד ואחד מאיתנו. תדעו לכם את זה רבותיי, אחר כתוב בגמרה, כל דור שלא נבנה בבית המקדש זה כאילו אנחנו נחרבנו אותו. כי הרצון האמיתי של הקדוש ברוך הוא, הוא לבנות אותו. והסיבה שהוא לא בונה אותו זה אנחנו. אז אני שואלתכם שאלה, מה אכפת לו מאיתנו? שיבנה. מה, מי אנחנו בכלל? תבנה מה, מי שיהיה לו זכות יהיה שם, מי שלא, לא יהיה. למה הקב' לא בונה את בית המקדש? כבר אלפיים שנה. ארוך אתה, אדוני אלוהים ומלך העולם, שעקרוני המדברות. התשובה, למה מלכתחילה הקב' הכריב את בית המקדש? במקום להכריב אותנו, היטלתי את חמתי על עצים ואבנים. במקום להרוג מאה אלף ממכם, השמדתי את בית המקדש. מה הפירוש? הרי מה זה? השטן בא עכשיו אל הקדוש ברוך הוא כל רגע ורגע. הוא הטובע, כמו בבית משפט. ראיתם איזה רעים הטובים? הטובע, הוא מעניין אותו רק דבר אחד. אם הוא צדיק בבית דין, בבית דין חרדי, הוא באמת צדיק, מה זה? שמעתם טובע, התחלתם להתרגש? הטובע, אם הוא צדיק, אז מה שמעניין אותו זה הצדק. אם התגלתה איזו ראיה שמוכיחה שבאמת הבן אדם שהוא הלך נגדו הוא לא הפושע, הוא מיד אומר לדיין, מחילה, התגלה לנו חומר חדש, אנחנו מבטלים את התביעה. אבל בבית משפט חילוני, הלוואי שיקרה נס כזה. הולכים על הבן אדם בלי שום קשר אם הוא אשם או לא. לא מעניין אותם בכלל. אשם, לא אשם, רוצים קורבן. למה? למה התובע לא מעניין אותו אם הבן אדם השם או לא? למה? הולך עד הסוף בגלל שהוא מחפש קידום כמה שיש לו יותר הרשאות ככה הוא יותר מהר יהיה היועץ המשפטי לממשלה ובסוף שר המשפטים כי מי שלא מרשיע לא מקבל קידום, ולא רק זה גם. אותו דבר השוטרים. מי שלא מביא רפורטים, מפטרים אותו. לכן השוטרים כמו זאבים, כל היום מחפשים את מי להכניס לו רפורט. ככה זה בניו יורק. פעם שאלתי איזה שוטר, תגיד, אתה מקבל אחוזים? אמר, מה כל כך מעניין אותך עם הרפורטים האלה? כל היום וכל הלילה מענים את האנשים. אומר לי, לא, אחוזים לא מקבלים, אבל יש מכסה. אם אתה לא עומד במחסה, מאזירים אותך פעם, פעמיים, פעם שלישית, אתה מפוטר. זה אותו דבר, מה זה משנה אם אמבלן נותנים לשוטר או שמחסה, זה אותו דבר, זה שוחד. שוחד, שמים לו אקדח בראש, אם לא תביא לי קורבן, אתה תהיה הקורבן. כמו שהנאצים עשו לקאפו. תטפלו ביהודים שלא יהיו בעיות, אם לא אנחנו נהרוג אתכם. אז הם בשביל להציל את עצמם, העינו את היהודים יותר מהנאצים. ככה זה היה. בואו נדבר ככה על כמה דברים חשובים שהרבה באמת לא יודעים אותם. זה מאוד מאוד חשוב, אחת לתמיד לדעת אותם. זה הכל מבוסס על דברי הרמב״ם. אנחנו יודעים שבתורה יש חלוקה של שני סוגי אנשים. יש צדיקים ויש רשעים. מי יכול להגיד לי מה ההגדרה של אדם רשע בתורה? מה פירוש המילה רשע? המן הרשע, פרעה, היטלר, מי? מה זה רשע? יפה, הנה. עובר על מצווה אחת מהתורה בשיטה, לא פעם בלי חבנה או שהיא נכנעה לעץ הרע פעם, בשיטה. כל יום, כל יומיים, כל שבוע, במזין. למשל, מתגלח בתאר. שומר, הוא באמת שומר שבת, הוא חזר בתשובה לפני כמה שנים, הוא שומר שבת, הולך עם כיפה, הולך עם ציצית, אוכל קשר, שחריט מנחה ערבית. הכל אצלו נראה נחמד מאוד, אפילו גידל קצת זקן, אבל מה? יש לו איזה כמה קטעים בפנים שהוא רוצה לגלח עם התאר. אומרים לו, למה? למה? אסור תאר. למה אתה לא משתמש במכונה? לא, המכונה לא חותך טוב, עזוב, זה לא. אמרים לו, אבל אסור, זה חמישה איסורים מהתורה. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. מסביב לגולגולת, זה חמישה איסורים מהתורה. שורש של השערות, אתה חותך את זה בתאר, זה חמישה איסורים. וממשיך. מתאמן אוכיות. זה נקרא רשע. אה, הוא שומר שבת, יפה מאוד. אה, הוא נותן צדקה, יפה מאוד. אה, הוא אוכל קשר, מקפיד בקשרות, יפה מאוד. כל הרשעים גם עושים דברים טובים. אין רשע שעושה רק רע. אין צדיק שעושה רק טוב, כי כתוב מפורש שאפילו צדיקים גדולים לפעמים חותים, ואין רשע שעושה רק רע. לפעמים הרשעים עושים מצוות. למשל היה מלך רשע, קראו לו אח אב, ואשתו קראו לה איזבל, כי אשמה כן היא. היא זבל, קראו לה. והיא באמת הייתה זבל רציני מאוד והוא היה רשע גדול מאוד. ערכתי את העם, עבודה זרה וכולי. אבל מה? היה לו מצווה אחד שהוא היה טוב בה. הלוואי עלינו. שזה נתן לו כוח חזק מאוד. עד כדי כך שלא בטוחים אם יש לו עולם הבא או לא. מה המצווה שהוא עשה? תמך בתלמידי חכמים כלכלית. מימן בחורי שיבה. תראה איך עכשיו יאיר לפיד, בן של המן, פתאום מתגלה שיש לו איזה עשרה עברכים על הפיירול שלו. פותב להם לכל אחד 3-4 אלף שקל בחודש, והם יושבים בישיבה, לומדים, עברכים, בני ברק ירושלים. הרי זה יהיה שוק טוטלי. שוק טוטלי פה במדינה. מה? אתה כל כך שונא דעת, שונא יהדות וזה, אתה תומך בתלמידי ישיבה? זה יהיה הלם. איך זה ייתכן כזה דבר? דרך אגב, היה מעשה כזה, באמת במציאות, קרה לפני 450 שנה. היה איזה רשע אחד בעיר שהוא מת על צדיקים צריך להגיד נפטר מי שרשע צריך להגיד מת צדיקים אינם מתים אלא עוברים מפה לגן עדן נפטר מהעולם הזה והלך לעולמו רשעים הם מתים למה? כי כתוב מפורש שהקראש ברוך הוא אומר אני לא חפץ במות המת. הוא כבר מת כל החיים שלו. אני לא חפץ להעמית אותו עוד פעם. הוא כבר מת. כל החיים הוא מנותק מני. לא אכפוץ במות המת. למה? אני מעדיף שישוב מדרכו הרעב החי. כן? אני רוצה שייחזור בתשובה כדי שיחיה. מה שמכול, עוד הוא לא חזר בתשובה. הוא נחשב מת בחייו. מת בחייו הוא. זה כמו אדם שקנה טלפון באלף דולר ואין מתן. אין מטען. מה שווה כי הטלפון לא שווה הגורה? מה, אי אפשר להדליק אותו? מה זה יעזור לי עכשיו טלפון אלף דולר? אי אפשר לטעון אותו. כל השנים שיש לי את הטלפון הזה, אין לו מטען. לא יודע איזה פיקשוש בתוך הזה, המטען לא נכנס. המטען כמה שווה? שתי דולר. מה זה המטען? מחליפים את הצ'ופצ'יק, על חמה נגמר. כל עוד אין לך מטעינה, הטלפון שווה משהו? לא שווה כלום. זה חילוני. חי שווה כסף, שלו מיליונים, אבל הוא לא מחובר לקרש ברחוב, הוא לא מקבל, הנשמה שלו לא נטענת. אז כתוב בנביא חזקאל, כי לא אכפוץ, במות המת. הוא כבר מת, מה הטעם להעמית אותו עכשיו מיטת בית דין? תן לו סקילה, זה יעזור משהו. הוא כבר נחשב מת גם בלי זה. אלא אני מעוניין שיפזור בתשובה כדי שיחיה. אז באמת, הנקודה היא כזאת. מה זה נחשב צדיק בתורה? אמרנו מה זה רשע? שעושה עבירה אחת במזיד מהתורה. ואין אחד שלא יעשה גם טוב. עכב למשל, אמרנו, הוא תמך בתלמידי חכמים, והיה מעשה דומה לזה בזמן המארשה. לפני 450 שנה, היה איזה אחד רשע שמת בעיר. ובלוויה שלו בא אחד מהתלמידי ישיבה, ואפס את האצבע שלו ככה, נתן לו מכה על האף ככה. נקה אותו על האף, נרח רשע. וכל התלמידי ישיבה צחקו. בזמן שהם כאילו לוקחים את הגופה וזה, נתנו לו מכה, צחקו כולם. טוב. מאותו רגע, הרשע הזה, כל רגע מגיע בחלום לבחור הישיבה הזה. הוא הלך לישון, בא לו הרשע הזה, אני חונק אותך, אני הורג אותך, אתה לא תחיה, אני לא מוכן לך, ביאשת אותי ליד כולם בלוויה שלי. הוא אומר לו, עזוב, מה אתה לוקח את זה ברצינות? לא חשבתי שאתה כל כך תיפגע מזה. החילה, עזוב אותי וזה. לא עוזב אותך עד שאני לא אורג אותך. אז ההוא מתעורר. עוד פעם נרדם, עוד פעם הוא בא. עוד פעם נרדם, עוד פעם הוא בא. לא, לא עוזב אותו. לא ימוש מתוך האויל הרשע הזה. איכשהו, הוא נרדם, הוא חוזר. בסוף, ההוא כבר לא יושן. חודש ימים, הוא לא מתפקד. לא יכול ללמוד, לא כלום. בסוף אמרו למארשה, יש סיפור כזה שהרשה המפורסם הזה שהיה בעיר, הוא החליט להרוג את הבחור הישיבה הזה שנתן לו מכה באף. אומר המארשה, איך זה יכול להיות כזה דבר? הרי הרשה הזה היה, כולם יודעים מי הוא היה. איך נותנים לו משמיים רשות להפריע לתלמיד ישיבה ללמוד תורה? מה הולך פה? אמר לתלמיד ישיבה הזה, תעשה לי טובה בפעם הבאה שהוא בא אליך בחלום, תגיד לו שידבר איתי. באמת, הוא בא, אומר לו, הרב המארשה אומר שתדבר איתו, עזוב אותי, דבר איתו. הוא בא למארשה, אומר למארשה, המארשה אומר לו, תגיד, אני לא מבין, מי נתן לך רשות להפריע לבחור ישיבה? כולם יודעים שאתה היית האיש הכי רשע פה בעיר. איך קיבלת רשות להפריע לתלמיד ישיבה? אומר לו, כבוד הרב, אני אמנם הייתי רשע, אבל היה לי זכות אחת גדולה, אל תשפוט כל כך מהר. הוא אומר, איזה זכות היה לך? הוא אומר, אני פעם אחת הלכתי ברחוב, עליתי על הגשר מעל הנער, פתאום אני שומע צעקות. הסתכלתי למטה, ראיתי איזה בחור צעיר תובע. איך שאני עם החליפה קפצתי, שחיתי, הוצאתי אותו מהמים, הצלתי את חייו. התחלנו להתיידד, דיברנו, הוא אמר שהוא בחור ישיבה, שהוא גם אני, אז הוא בא לפה להתרחץ בנער כי אין לו כסף ללכת לבית מרחץ. אז ראיתי ככה, ריחמתי עליו, אמרתי לו, אני כל חודש אשלח לך 200 רובל. והתחיל לשלוח לו כסף. הוא אומר שהגעתי לשמיים, באמת כמו שאתה אומר, בואו, מחלל שבת, בואל נידה, בואל ערמית, רגע נב, מה זה? חשכו עיניי. גם מעבירות השטן הטובה, השטן זה הטובה, הביאו עוד אחד ועוד אחד. פתאום בא איזה מלאך אחד לבן, אומר. הוא אומר, רגע, אי אפשר לעשות שום דבר לבן אדם הזה, יש כאן בעיה. זה בן אדם הזה תומך בתורה. שנים הוא החזיק את הבחור הישיבה הזה. בזכותו הוא למד כל יום אלפי מצוות כל שעה. זה נהיה לו הרבה זכויות. אז, כשמתתי, בא הבחור החצוף הזה, נתן לי מכה עליו, ויש אותי, כולם צחקו. אני לא מוכן לו. אומר לו, המארשה, תשמע טוב, עושים לך תרגיל, השטן עושה לך תרגיל. כיוון שהם באמת לא יודעים מה לעשות איתך, בגלל שאתה תמכת בתורה, זו זכות גדולה. אז מה רוצים לעשות עכשיו? להוכיח שאתה לא מעניין אותך התורה. אם התובע יצליח להוכיח שאתה כולך בלוף, שבאמת אתה לא תומך בתורה, כי באמת לא מעניין אותך התורה, תפסיד. ואז יש תחותך לגיהנום לעד ולעולמי עולמים. תמחל לבחור הזה, ובזכות זה תנצל. למה? אם אתה תהרוג אותו כמו שאתה מבקש, השטן מיד יבוא לקבל ויגיד הנה אמרתם שהוא תומך בתורה אם הוא היה כל כך תומך בתורה על מכה קטנה באף הוא הורג תלמיד ישיבה מה הוא לא יכל למכול לו בסדר עשה משהו לא בסדר היה אומר טוב לכבוד התורה אני מוכן לו אבל אם הרקת אותו סימן שלא מעניין אותך התורה הנה הרקת בן אדם על שטות בזמן שהוא היה לומד כל יום תורה ומשמח את השם אומר לו, כדאי לך, זה נגדך, אז עושים לך פה תרגיל. באותו רגע הוא לא חזר יותר. אבל היה בכל יום. הפסיק לבוא. ככה אמר שעה זה בזמנו לפני 450 שנה. מה רואים מפה? מה זה כוח התורה? נחזור לעניין. כל יום השטן תובע. הוא בא לקרש ברכו ואומר רבונו של העולם תראה את הבנים שלך איזה חצופים תראה איך הם מתנהגים תראה איך הם מבזים אחד את השני תראה איך הם גונבים תראה איך הם לא מתפללים תראה איך הם מדברים בבית הכנסת חסר בעיות הרשימה היא מכאן עד אונולולו הסנתן עוד לא מספיק להביא את כל הרשימה הוא אומר לעת אתה נסתפק בזה עכשיו, הקרש בחור, יש מצב כזה שנקרא בתורה, הקדיש את השיעה. שמעתם על זה פעם או לא? מה זה הקדיש את השיעה? כל אדם יש לו בשמיים מחל. הנה, זה המחל שלו. זה המחל הזה שייך ליצחק כהן. אוקיי. מי זה יצחק כהן? יהודים מהקריות. יש לו מחל, כל אדם שנולד יש לו מחל בשמיים, אבל לא לכולם יש אותו גודל. תלוי בגלגולים הקודמים, מה התיקון שלך, כמה צ'אנס ה' מוכן לתת לך, עד איזה גיל תחיה. זה לא פשוט. אחד יש לו מחל קטן, אחד יש לו מחל גדול. מה זה המחל הזה? כל העבירות שהבן אדם עושה הולכות למחל הזה. עשית עכשיו עבירה, לשון הרע? נכנס. לא הנחת תפילין? נכנס. אכלת חמץ ופסח? נכנס. חיללת שבת? נכנס. חיללת עוד פעם שבת? נכנס. עוד סיגריה? עוד עבירה. עוד סיגריה? עוד עבירה. הנה את התמכונית? עוד עבירה. עוד לחיצה על הגז? עוד עבירה. ככה זה מתמלא עם השנים. אבל איך המחל הזה עובד? ברגע שהעבירות הגיעו ל-100 אחוז, למקסימום, זה נקרא בלשון חזל, יקדיש את השיעה. עבר מהמותר. ואתה חייב באותה שנייה למות. אתה לא יכול עוד שנייה לחיות. בגלל שהגעת ל-100 אחוז ממה שהיה לך, זה וזה. הבטריה הגיעה לאפס. אבל איך מורידים את המחל? עושים תשובה, וידוי בתפילות, צדקה, יום כיפור, איסורים, בן אדם חוטף צרות, מחלות, בעיות, הפסדי כסף, כל מיני בעיות עם הילדים, אז הוא אומר, רבונו של עולם, תודה רבה שזה זה, מגיע לי, מה, מה, מה שאמת אמת, מגיע לי, הרבה יותר גרוע מגיע לי, תודה שזה רק זה, ככה החיים שלו, תודה על הכל, תודה על הכל, אין לי תלונות, אם תרצה לרחם עלי אני אשמח, אם לא, מגיע לי, ככה הוא חי. הוא מקבל איסורים, אז האיסורים כל פעם מורידים לו מהמכסה. וגם מגיע יום כיפור, יורד הרבה. ואם הוא לומד הרבה תורה, גם יורד, כי זה עמל התורה. בקיצור, הגרף עולה, יורד, עולה, יורד, עולה, יורד, העיקר שלא יגיע ל-100%. אותו דבר אצל מדינות, איזו לחרב, איזו לשלום, גם אצל המדינות יש גרף. אם מגיע מצב שזהו זה, הכלוש ברוך הוא כבר לא יכול, אין, זה הגיע למקסימום, השטן מיד דורש פעולה. עכשיו, השטן בא לכלוש ברוך הוא אומר על בני ישראל, תראה אותם, תראה איזה שנאת חינם, תראה איזה גזענות, מה זה שווה שהם יודעים תורה? תראה איך הם מתנהגים, תראה מה זה שנאת חינם. אז אין מציאות שהאנשים האלה יישארו, אין, אין, כבר הגדישו את השיעה. אז מה השטן, אך ישברחו עושה? הוא לא רוצה עכשיו להרוג מאה אלף איש בטרגדיה. כי השטן צודק, יש פה אנשים שלא מגיע להם לחיות, מה עושה ישברחו? או שלוקח צדיק גדול מאוד, איזה ענק בתורה כמו שהיה הרב שמשון פינקוס, בום, הלך בתאונת דרכים. גדול עולם. שאי אפשר לזוז בלי הספרים שלו, איזו השקפה, איזו חוכמה. פתאום, אתה שומע, גדול אדום מת בטעונה. זה יכול להיות במקום עשרת אלפים איש היוצחים למות. או מת ילד. ילד מתלמוד תורה, שעוד הוא לא הספיק לחטוא, הוא רק למד חומש, מתחיל ללמוד משניות, עוד הוא לא הגיע לגילברג מצווה, בום, פתאום הילד מת, חטף מחלת, הרס אותו אוטו, לא יודע, פיגוע, ומה עם משפחה שלמה מתה של צדיקים, כמו שקרה לו מזמן פה, נשרפו שישה פה, לא מזמן, לפני חודשיים. שמעתם על זה או לא? פרגדיה נוראית. אבא ואמא דתיים ושישה ילדים התעלמו תורה, עלו באש. זה יכול להיות במקום חמישים אלף חילונים. השישה האלה, השישה האלה שעומדים בתעלמות תורה כל היום, כתוב בהגמרה, אין דומה הבל שיש בוחד, להבל שאין בוחד. מה פירוש? אביה ורבה, הם אמרו, מה, התורה שלנו היא לא כמו שלהילדים? אז הוא אמר לו, לא, התורה של הילדים היא תורה טהורה, אין בחטא. גם אם ילד עושה חטא, זה לא נדבק בו עדיין. אז הוא לא בר מצווה. לכן כל התורה שהוא לומד וזה, זה הכל מתוך קדושה ותהרה. אנחנו כבר חתנו פה, חתנו שם, יש לנו כל מיני חשבונות. אז ברגע שאתה רואה שהקדוש ברוך הוא לוקח לך משפחה שלמה, או כמה ילדים, או שקורה איזה אסון בתעמות תורה, זה במקום אסון ענק שהיה צריך להיות. איפה זה כתוב? מאיפה אנחנו יודעים שיש כזה עיקרון ביהדות? איפה זה כתוב? זה כתוב בשיר השירים. דודי, זה הקדוש ברוך הוא, ירד לגנו, גנו זה העולם הזה, ללקוט שושנים. מה זה שושנים? כשושנה בין החוכים. יש שושנה ויש מלא קוצים מסביבה. נכון? כל השדה מלא קוצים. קוצים ודרדרים ועשב. שדה מאוד מכוער. פתאום רואים איזה שושנה אדומה, איזה סוויון צהוב, איזה רקפת. אבל כל המקום חורבן. הכל קוצים. מה זה הקוצים? זה כל הרשעים. מה זה השושנים האלה? זה הצדיקים או ילדים שעוד לא הספיקו לכתוב. הקראש ברכובה קוטף את הצדיק מהעולם במקום מיליון קוצים. בערך שלהם. דודי ירד לגנו להלכות שושנים. זה מונה אסונות גדולים מאוד. שלוקחים אחד כזה, במקום שיקחו השם ירחם אלפים אחרים. למה? כי הערך של האדם בשמיים נשפעת לפי מעשיו הרוחניים. לא כמה כסף יש לו בבן. זה שטויות. זה השם נותן. זה לא בזכותך. הכל לפי כמה מצוות יש לך בצד של המצוות וכמה עבירות בצד של העבירות. הרמב״ם אומר, יש עבירה אחת לפעמים שהיא כמו אלף מצוות במשקל שלה. ויש מצווה אחת שהיא כמו אלף עבירות. דוגמה, אלף פעמים לא נטלת ידיים, אכלת לחם כל פעם בלי נטילת ידיים. זה אלף פעמים עשית עבירות. ופעם אחת עשית קידוש ה' גדול מאוד שכולם דיברו על זה. זה שווה כמו כל האלף האלה בשנייה יותר. על המשקל. קידוש ה' כמו אז אמר הזה עומר אדם, שהוא אפילו לא דתי. הוא לא אומר אני דתי. כבר פעמיים הציעו לו מאות אלפים, ועכשיו עם האירוויזיון הזה שמעתי זה 500 מיליון איש היו רואים מיהו. זה חלום של כל זמר. יכול להיות שהאדם הזה באותה שנייה קנה את עולמו. יש אדם קונה עולמו ברגע אחד. אמר להם, אני לא אשאיר באירוויזיון בשבת. אבל זה לא בשבת האירוויזיון, זה במוצאי שבת, הבנתי. אז אמרו, מה, אבל זה לא בשבת. אמר, לא, אבל החזרות, כל היום עושים חזרות, החזרות יהיו בשבת. אז בן אדם כזה שהוא אפילו לא חרדי, וספק בכלל עם מודתי, ועושה כל מיני דברים שלפי התורה אסור לעשות אותם. אסור לשיר במעורב, אסור לשיר שירים עם מילים לא צנועות. כל מיני דברים אחרים. פתאום התעלה על עצמו ועשה מעשה שלפעמים אפילו צדיקים גדולים לא היו עושים. צדיק שחיכה כל החיים שלו לפרסם פתאום. ועכשיו יש לו את ההזדמנות ואומר, לא, אבל זה הכי סתכל שברחו. לא כולם עמדו בניסיונות, ראינו את זה בעולם. מציאות. לכן רבותיי, בואו נראה עכשיו מה כתוב בתורה לגבי הצדיקים ולגבי הרשעים. כל זה מרוסס על דברי הרמב״ם. הרמב״ם מדבר על היחס לקופרים. יש כמה דרגות אצל הרשעים. יש אפיקורסים, יש מינים, קופרים בתורה, יש כל מיני דרגות. אומר הרמב״ם ככה, הוא אומר, מה ההבדל בין הכופרים בי' ג' יסודות? יש כופרים שהם כופרים ב-13 עיקרים של התורה. שזה כאילו 13 עמודי תווך של התורה, של היהדות. יש לך אדם, הוא לא מאמין ב-13 עיקרים. למשל, עושה צחוק. הוא אומר, אתה באמת מאמין שיהיה משיח? אלפיים שנה כבר מבלבלים את המוח. אני לא מאמין שיהיה משיע. אני שומר שבת, נניח תפילין, עושה אוכל קשה, אבל אני אומר לך לא יהיה משיע. זה אחד כזה שכופר ב-13 עיקרים של התורה. הוא אומר, אני מאמין בהכל, לא נראה לי שאפשר שיקומו המתים מהקבר אחרי מאות שנים שהיו בקבר ויקומו לתחייה. עזוב, זה סיפורים של אליבאבה. עזוב אותי מזה. לא מאמין. אבל שאומר, אני מדובר, לא מדובר על חילוני פה, מדובר עכשיו על אדם חרדי לחלוטין. רק בדבר הזה יש לו ספק. הוא אומר, אני לא מאמין שיתחי את המיתים. לא יודע, נראה לי שזה סיפור. מראים לו פסוקים שפתחתי את קברותיכם וזה, ויצאתי, הוצאתי אתכם מקברותיכם. לא מעניין אותי, עזוב, זה מישהו כתב, זה לא מעניין. לא מאמין, לא מאמין שיקח את הדבר. זהו, הנה. או אחד שאומר, אין כזה דבר אצל הקדוש ברוך הוא עונש. הקדוש ברוך הוא רחמן, הוא לא נותן עונשים. זה גם כן כופר בשלושה עשר עיקרים של הזה, כי התורה אומרת, אחד משלושה עשר עיקרים שהקדוש ברוך הוא משלם שכר טוב לצדיקים, הוא מעניש לרשאים. זה אחד משלושה עשר עיקרים. כל מי שכופר בזה, הוא כופר בשלושה עשר עיקרים של התורה. או שאחד אומר, משה הוא לא הנביא הכי גדול. יש נביאים יותר גדולים. גם זה כופר בשלושה עשר עיקרים. או שאחד אומר, אני לא מאמין שהקב' הוא יודע את העתיד. אין כזה דבר. מה אדוני, כתוב מפורש בתנ״ך כמה פעמים. סתם, זה סיפורים, זה לא יכול להיות. ויש לנו גם דרשה, למה לא? אין עוד עתיד. עוד הוא לא קיים, אז איך ה' יודע דבר שלא קיים? אין לו עוד קיום. ככה הוא אומר. שאלה קשה לו. איך באמת השם יודע את העתיד? הרי עוד אין עתיד. העבר עין. העובה עדיין. איך אומרים? העבר עין. הלך. העובה עדיין. עכשיו זה השנייה הזאת. והעתיד? מה כתוב על העתיד? כערף עין. איך שזה מגיע בשנייה. לא, אני חושב שזה הפוך. ההווה כערף עין והעתיד עדיין, זה עוד לא הגיע. אין עדיין עתיד. זה הסדר הנכון. אוקיי, נו, אז? -שם מעל הגומר. אז איך? אבל אין עדיין, זה עוד לא קרה. מה שיקרה מחר, כבר קרה או לא קרה? יש מציאות כזאת או לא? אז איך הוא יכול לדעת דבר שעוד לא קרה? עוד לא נהיה לו קיום. מחר יהיה קיום. מחר ייכנס לפה בן אדם ויעשה, יצעק ויתנו לו איזו סתירה ויעיפו אותו מפה. זה עוד לא קרה בינתיים. אז איך הוא יכול לדע דבר שעוד לא קרה? אנשים עוד לא בחרו. מחר איזה עבריין שונא דת, יתעורר, יקבל קריזה, יבוא לפה יצעק. בינתיים עוד הוא לא בחר לבוא ולצעוק. אז זה חשם יודע. מה אתם אומרים? שהוא מנבא שאם הוא כבר עכשיו מתחיל להתעצבן, אז הוא כבר יודע מה הוא יעשה מחר? זה לא נקרא לדעת העתיד. כי מאיפה הוא יודע באיזה שעה הוא יבוא? אולי הוא יבוא ב-12, אולי ב-2, אולי ב-4. לדעת העתיד זה הכוונה בפרטי פרטית. איך יודעים בתנאי עכשיו, כשבחור יודע את העתיד? קודם כל הוא אומר לך, אני אביא אתכם לארץ ואני אסלק משם שבעה עמים, שבעה עמים גדולים, ואתם תירשו את הארץ ותבנו שם את בית המקדש, נותן לך הבטחות, מה הולך להיות? מי לך? מי אמר לך שננצח שבעה עמים? אלא, לא רק שהוא יודע את העתיד, הוא מעצב את העתיד. הוא מחליט איך העתיד ייראה. אוקיי, אז זה פשוט. אבל יש עוד ראייה. דוד המלך, הוא שאל את הקב' ברוך הוא ששאול היה רודף אחריו עם חייליו, הוא ברח, הוא רצה לברוח למקום שנקרא קהילה, עם עין, קהילה. אמר לקב' ברוך הוא, יסגירו אנשי קהילה אותי לשאול? מה השם אמר לו? יסגירו. איך הוא ידע? זה עוד לא קרה. אתה רואה מהתנח סוכים מפורשים, יש אנשים יודעת העתיד, או שהוא אומר למשה, לא ישמע פרו אליכם. למען רבות מופתיים בארץ מצרים. מי עכשיו והלאה? אין, פרו כבר לא ישמע. מאיפה אתה יודע? אולי הוא פתאום יפתיע. היו רשעים שיפתיעו אחרי כמה פעמים שהיו כשעורב, בסוף נכנעו. אלא אני מקשה את ליבו, אני כבר יודע אומר לך שהוא לא יחזור בתשובה, נגמר הסיפור. אז איך באמת השם יודע את העתיד? הרי אין עוד עתיד. שאלה קשה או לא? התשובה היא, רבותיי, זה דבר שאנשים לא מבינים. הזמן שלנו בעולם הזה, 6,000 שנה, כל שנה 365 ימים, כל יום 24 שעות, כל שעה 60 דקות, כל דקה 60 שניות, כל הזמן הזה שהוא מבריאת העולם, בראשית ברא אלוקים, הרמבן אומר, בריאת הזמן. איך שנברא החומר, הזמן נכנס לתוקף. יש חומר, יש זמן. אין חומר, אין זמן. בחלום אין חומר, יש רק נשמה. אין חומר. כשיש גוף ונשמה, הגוף משורבד לכללי הטבע. אתה רוצה לנסוע מחיפה לתל אביב, שעה ורבע נסיעה. אין מה לעשות. מהירות, כפול דרך, שווה זמן. אתה רוצה לאכול? רבע שעה. שירותים? עשר דקות. מקלחת? עשר דקות. להתלבש? חמש דקות. לרדת למכונית? חמש דקות. כל דבר יש לו פרק זמן שאתה חייב לבזבז. אין מה לעשות. תנועה, כל צעד לוקח זמן. כל תנועה של היד, כל זה. הכל לוקח זמן. אין פעולה אחת בחיים האלה ללא זמן. בגלל שהגוף הוא חומר. והעולם הוא חומר. וכל מערכת החומר עובדת במנגנון של הזמן שה' קבע בזמן שהוא בר את החומר. כולנו פה במערכת של החומר, אי אפשר לשנות את הזמן פה. אבל כשאתה הולך לישון, והנשמה יוצאת לך מהגוף, והגוף במיטה, הגוף אין לו בעיה, הוא לא זז, הוא לא צריך זמן, הוא נשאר במקום. אין לו שום תזוזה. והנשמה עכשיו חולמת חלום שישה חודשים של ארפתקאות בלב ים. נפלת בלב ים, שלושה ימים קרישים מסביבך, הערימו אותך חיזבאללה, לקחו אותך ללבנון, העבירו אותך לאיראן. בינתיים אתה מתאר את כל השיחות שדיברו איתך, והמקות ומקות חשמל שקיבלת ושיגעו אותך ושמו אותך עם עכברים בבור. ובסוף אשתך אומרת, אני לא מבין, אתה נרדמת בחצות הלילה, וב-12.03 התעוררת. ישנת שלוש דקות. עוד לא התחלת את הנחירה הקבועה שלך. לא הגעת לזה. זה בדרך כלל בא אחרי ארבע דקות. רק התחלת לחמם את הקנה, פתאום התעוררת בצעקות. איך בשלוש דקות נכנס שישה חודשים של הרפתקאות ונסיעות ודיבורים? איך זה נכנס בשלוש דקות? ועוד המדענים עוד יותר מפתיעים שאומרים שהחלום הכי ארוך זה תשע שניות. אז עוד יותר פלא, בתשע שניות אפשר להכניס שישה חודשים סרט? אפשר? יש לך דיסק 700 מגבייט. מקסימום אפשר להכניס בו סרט של שעה, זהו. אם עכשיו אדם יכניס בו סרט של אלפיים שעות, כולם ישתגעו, איך זה יכול להיות? איך זה נכנס? אין פה מקום, איך נכניסים את זה פה? אין קיבול. והנה רואים שהנשמה היא מחוץ לגוף, כשאתה הולך לישון, שישה חודשים נכנסים בשלוש שניות, בחמש שניות. מה אתה רואה? שממד הזמן שקיים פה, לא קיים שם. לא קיים. ואתה רואה שהעולם ההוא, הוא מעל הזמן, כי שם אין חומר. ואנחנו הרי לא יכולים להבין פעולה אחת ללא חומר. כי כל הפעולות שלנו זה תנועה של חומר. אין אצל, הדיבור זה חומר, הליכה זה חומר, תזוזה זה חומר, ישיבה זה חומר, הכל זה חומר. אין פעולה אחת בעולם ללא זמן. לכן אי אפשר שבן אדם במחשב שלו יבין איך אפשר שלא יהיה זמן. אבל אצל הקב' הוא אין את הזמן כמו פה. אין כזה דבר היה הובה ויהיה. כל שלושת הזמנים הם זמן אחד, הובה. לך תבין, מה שהיה ומה שעכשיו ומה שיש, שלושתם עובה. הוא רואה את שלושתם כאילו זה בעובה. לך תבין, אתה לא יכול להבין כזה דבר. אי אפשר להבין כזה דבר, מבחינת שכלית, אין לנו את היכולת. אבל אני פעם נתתי על זה משל ואז הבן אדם קצת הבין. תחשוב רגע שבשנייה שהקבוש ברחוב הראת העולם, וקצב אותו לששת אלפים שנה. ואנשים מתגלגלים, ונולדים, וחיים, ומתים, ומצליחים, ונכשלים, ומתחתנים, ומתגרשים, ומולידים ילדים, ואין להם ילדים. כל הששת אלפים שנה האלה, זה ששת אלפים שנה בזמן שלנו. אבל אצל הקרשבח הוא הרי אין זמן. ובשנייה שהוא בר את העולם, הוא בעצם כבר סיים אותו. אז עכשיו הוא כאילו נתן צעד אחד גדול לסוף. ורואה איך הכל נגמר. אחרי כל הגלגולים וכל הבחירות שבחרנו, יש לו את היכולת לראות דבר שכביכול עוד לא קרה אפילו. למה? כי עוד פעם הוא לא בממד הזמן כמו אצלנו. וכמובן שאני לא מצפה לכם להבין, כי אי אפשר להבין את זה. להבין את זה זה כמו לנסות להבין ממחשב של עברית, שפה אנגלית. הוא לא מכיר, הכניס לו רק עברית. תכניס לו אותיות באנגלית, הוא מבין? לא מבין כלום. זו מציאות שאנחנו אין לנו את ההבנה הזאת, איך אפשר להבין את ממד הזמן שאצל הקדוש ברוך הוא לא קיים. אחד שאל אותי, הכל הבנתי ממך. הכל שיש בו על העולם ברור לי כשמש. התורה היא ממנו ברור לי כשמש. התלמוד וכל הגמרא, התורה שבעל פה זה מער סיני, ברור לי כשמש. צדיק ורשע וסחר ועונש ועולם הבא, הכל ברור לי. דבר אחד לא ברור לי. הייתי סקרן תוך כדי שאני קורא את האימייל. כתב הרבה דברים יפים, בסוף נתן את העמקה. מה לא ברור לו? מה לא ברור לו? אומר, אתה אמרת בסרט שלך, תורה ומדע, אם יש יצירה, יש יצרן. ככל שהיצירה יותר מתוחכמת, זה מעיד יותר על גדלות היצרן. אומר, ואין הרי יצירה ללא תכלית. אם ככה, מי יצרת הקדוש ברוך הוא? הרי אין דבר בעולם שלא נוצר על ידי איזה מתכנן. יש מתכנן לכל דבר. אז מי יצר כזה דבר ענק שנקרא הקרש ברוך הוא? כמו שילד שואל את אמא שלו, אמא, מי עשה את השם? האמא התחילה להילחץ עכשיו, איפה נפלת על השם? שאלה כזאת. נו, מה אתם אומרים? שאלה מתערכית. אין לו זמן. אז התשובה, השאלה, השאלה הזאת היא שכל דבר חומרי, מישהו עשה אותו, זה אך ורק בעולם של חומר ששם יש התחלה וסוף. בראשית, ברא אלוקים, הייתה התחלה, חייב שהיה התחלה. אז בעולם שיש בו התחלות וסוף, בעולם של חומר, אז הכל נברא אלי מישהו. מה זה משנה מי? מישהו יצר את זה, רואים סדר. אבל בעולם שממד הזמן כמו פה לא קיים, ואין שם חומר, מה שמה העולם ההוא תמיד היה במדרגת הווה, תמיד. וזה מה שכתוב שהקשבכות תמיד היה. הוא היה לפני העולם, הוא היא אחרי העולם, הוא לא תלוי בנו, אין לו שום מגבלה, שום חיסרון, הוא מושלם איתנו, מושלם בלעדינו, כמו שכתוב בספר איוב. אם צדקת, מה תפעל בו? אם חטאת, מה תחסר? יש שם איזה פסוק מאוד מעניין, שהנביא אומר, אם תעשה טוב, מה, אתה מועיל להשם? אם תעשה רע, אתה פוגע בהשם? מה, השם הוא לא מושלם בלעדיך? דרך אגב, צריך להגיד את המאמר הזה בעירבון קצת מוגבל. למה? כי הקב' הוא, כל ההנהגה שלו בעולם זה כביכול. כביכול. אצל השם זה הכל כביכול. מה זאת אומרת כביכול? השם מוגבל או לא מוגבל? יש לו איזו מגבלה, כולם מבינים שלא, רואים עולם כזה, מבינים. אבל הוא בעצם הגביל את עצמו. לרגע שהוא נתן לנו תורה עם חוקים, עם שכר ועונש, כביכול, הוא שם עזיקים על ידיו. עכשיו בא, עכשיו מחלל שבת. והקב' הוא לא רוצה שהוא ייקבל סקילה. הוא לא רוצה שהוא ייקרת מחיי הנצח. אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר. הוא עשה מערכת של צדק. ושם כתוב שהצדיקים זוכים לסוף טוב והרשאים זוכים לסוף רע. ואם הקב' הוא ישנה ממה שהוא קבע, מה יקרה? כל התורה תהפך לשקר. אז כבר אי אפשר ללכת אחרי התורה הזאת. כי ברגע שקשבך הוא אומר לך אני אל האמת והצדק, אשר לא ייסע פנים ולא ייקח שוחד, ומישהו כן שיחד אותו עם העיניים היפות שלו, או עם הסבא הצדיק שלו, נמצא שהקלוש ברוך הוא סתר את אחד מההבטחות שהוא כתב בתורה. ואם אחת ההבטחות בתורה הופרו, נמצא שאי אפשר יהיה חלילה לסמוך עליו בשום דבר יותר. ואי אפשר לומר תורת אמת. אתה עכשיו עולה לתורה, אתה לא יכול להגיד יותר תורת אמת. אשר נתן לנו את תורתו, תורת אמת, וחיולה, זה לא נכון. כי הנה, יש רשע גדול, והשם החליט פתאום, בגלל שיש לו עיניים יפות, לשלוח אותו לגן עדן, ליד רבי עקיבא. למרות שהוא היה רשע גדול. אז כל התורה התמוטטה. כמו שהתורה אומרת לך בחיים לא תמצא דג באוקיינוסים שיש בו קסקסים ואין בו סנאפירים. אף פעם לא תמצא כזה דבר. אם תמצא קסקסים תמיד יהיה סנאפירים. מי יכול לדעת כזה דבר? רק זה שבראת העולם. אף אדם לא יכול להתחייב על כזה דבר. אף אדם לא מכיר שבעים ושתיים אחוז מהעולם זה מים. אף אדם לא רואה מיליארדים של דגים בו זמנית, אף אדם לא יודע לחשב את כל ההחלאות שיהיו בעתיד, הרי יש הרבה דגים שרק נוצרו אחרי בריאת העולם. אפילו בימינו נוצרים החלאות. והתורה התחייבה על כל סוגי בעלי החיים, לאו דווקא דגים. כל מה שחי במים. את זה תאכלו מכל אשר במים. כל אשר לא סנפיר וכסכסת, תאכלו. כל, אז התורה שבעל פה, מה אומרת? כל שיש לו כסכסת, זה קביעת עובדה. יש לו סנפיר. זאת אומרת, אם מישהו עכשיו הביא לך, היית עכשיו בסין, בא איזה מיסטרלי אחד, הוא אומר לו, הוא אומר לך צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ למה? כי התורה התחייבה. כל שיש לו קסקסת, היה בו סנפיר. אל תדאג. אני עשיתי את כולם ולא עשיתי אחד עם קסקסים שאין בו סנפירים. אין כזה דבר. זאת אומרת, אם היינו מוצאים נחש ים שיש בו קסקסים כמו שבדגים, שמגרדים את הגוף והם נופלים, והוא נגמר בזנב, הרי נחשים הם נגמרים בזנב, ולא בסנפירים. נחש יש לו זנב, נכון? אין לו סנפירים כמו לדג. אז אם היינו מוצאים נחש אחד בים שיש לו קסקסים כמו של דגים, כל היהדות הייתה מתמוטטת. ואמרנו, זה כבר לא תורת אמת, אי אפשר לסמוך על חזל, כלום. זה היה נזק עצום. למה? אתם באים ואומרים שהתורה היא מבורא עולם. איך בורא עולם טעה? הנה, מישהו הביא לך נחש, מגרדים אותו, נופלים קסקסים, ואין לו סנפירים. וואו, שוד ושבר זה היה. ברוך השם, זה לא קרה, וזה גם לא יקרה, כי אם הקרשברח הוא הפתיח, אז אין מה לדאוג. אפשר לסמוך עליו. בקיצור, מבינים רבותיי, ברגע שטיפול טעות אחת בספר, הכל מתמוטט. זה לא כמו אצל הנוצרים, אתה בא מראה לקומר הנוצרים מהטעויות בברית החדשה שלהם. מהטעויות של ילדים בגיל ארבע, מנת משכל של ילד בגיל ארבע, לא טעויות של אנשים רציניים, טעויות של ילדים, ברמה של ילדים. אתה לא תגיד מה, אתה נורמלי. תסתכל מה כתוב כאן. זה לגנון. ילד יהודי בן חמש לא היה עוסק כאלה טעויות. אתה מראה לו מאה טעויות, אין לו מילה אחת מה לענות, מה עושה אחרי דקה? מתקשר לאשתו, קריסטין? כן? קנית את העת של קריסמאוס? יראו לך שכל הדת הזה זה נייר טואלט. יראו לך את זה. מה אתה עכשיו הולך לבזבז עם 500 דולר על העץ המטופש הזה? יראו לך שזה שטויות. לא יעזור שום דבר. קשה לשנות הרגלים. קשה לאדם לשנות תרגילים. אמר לי זה גוי. בסדר, הראתי לי שהנצרות זה בלוב. אבל איך החיים שלי יהיו בלי החגים? אנחנו באים, המשפחה שמים מתנות מתנחת העץ המטופש הזה, אחד שם צמרגפן, מתחפש לסנטה קלאוס. הילדים התרגלו לזה. מה עכשיו, נגיד להם אין יותר חגים? אצלהם הדעת זה הוואי. כמו אצל חלק מהחילונים, הווי, פסח, איזה כיף, כל האחים באים, אחיות, משפחה, באים באוטו, יושבים לילה סדר, מרביצים אחד לשני עם הבצל על הראש, ורואים איזה משחק כדורגל ומעשנים ושותים ומצפרים בדיחות ו... ומה? איזה חג זה היה? שום דבר, סתם אוסף של כמו שהגויים אוכלים תרנגול הודו בחג ההודעה שלהם. החליטו לאכול תרנגול הודו. לא יודע מאיפה הם הביאו את זה. מובן רבותיי, אנחנו ביהדות, אצלנו היהדות זה לא הוואי. זה לא כיף לרענן את החיים, נעשה קצת חגים שנשמח. לא. על הדרך המצוות חלק מהן מהנות, כמו שבת, חגי, בגדים יפים לחג, בשר ויין, דברי תורה, בסדר. על הדרך גם נהנים, ברוך השם. אבל זה לא התכלית של התורה. התכלית היא לא... כתוב, המצוות לב להנאה ניתנו. המצוות, הם לא ניתנו כשתהנה מהם. נכון, אם אתה אדם מאוד רוחני ואתה שם תפילין ואתה מרגיש שאתה בעולמות העליונים, אז יש לך הנאה. אם אתה הרב קוק מטבריה, אז אתה נהנה מכל שנייה בגלל שאתה דבוק בשכינה. אבל כמה אנשים נהנים מהמצוות? רוב האנשים באים לבית כנסת, יאללה, יאללה, נו. נו, תריץ. מתעצבנים. חזן קצת שר. הלחמת עולם בבית כנסת. למה? הוא רק רוצה לסיים. זה מה ש... הוא מהשנייה שנכנס חושב מתי אני אתפטר מהעונש הזה. נותנים לו הזדמנות לפגישה עם בורא עולם כל בוקר בארבע עיניים, עומד בתפילה, מדבר איתו, דבר אדיר. אם אנשים יודעים את כוח התפילה, כמה דברים מפסידים בגלל שהם זלזלים ולא מאמינים בתפילה. רוב האנשים לא מאמינים שהשם שומע אותם. לא מאמינים שיש סיכוי שהשם ישנה את מצבם. ובגלל זה הם גוזרים על עצמם שהתפילות שלהם לא מתקבלות. וגם דרך אגב זה בדיוק אותו דבר עם הצדיקים. אם אתה בא לצדיק גדול, אומרים לך בוא בוא, נעביר אותך לרב שיתן לך ברכה, ואתה בלב שלך אומר, מה כבר הרב הזה יכול לעשות? בן שלי חולה ועומד למות, הוא יכול לעשות משהו? אתה כבר בא בחשד שזה בזבוז זמן. בגלל שאתה לא מאמין בברכה של הצדיק, לא יעזור לך שום דבר הברכה של הצדיק. יבוא החבר שלך, לא כן עזר. ואתה תבוא ותצעק, לי הוא לא עזר כלום. בטח, כי אתה מלכתחילה לא האמנת בו. אותו דבר הקשבך הוא אומר, יאן, כי לא האמנתם בי. בגלל שלא האמנתם בי כל הצרות. אם הייתם מאמינים בי, לא היה לכם את כל זה. ודוד המלך, מה כותב? האמנתי כי אדבר. מה פירוש המשפט הזה? האמנתי כי אדבר. אתה יודע למה אני בעל אמונה וביטחון? שדבוק באשם וסומך עליו במאה אחוז, בגלל שכל הזמן אני רק מדבר על זה. אמונה, אמונה, מה רבו מעשה לך אשם, אני סומך עליך, אשם אני בידיך, השליך יאהבך על אשם והוא יחלק אליך, מה רבו מעשה לך אשם, כולם בחוך מה עשית, אני בידך וזה. למה דוד המלך הגיע למדרגות כאלה של אמונה? בגלל שהוא דיבר על זה כל הזמן. אם אתה כל החיים שלך תדבר על כסף, כל החיים שלך יהיה כסף. תדבר כל החיים שלך על נשים, כל החיים שלך יהיה תאוות נשים. תדבר על ספורט, כל החיים שלך, כל החיים שלך תהיה יווני. לא יעזור שום דבר. מה שאתה מדבר זה מה שאתה. מה שאתה מדבר זה, למשל, אם בא אליך בן אדם, אתה לא מכיר אותו. פעם ראשונה אתה רואה אותו. אתה רוצה להתהות על קנקנו. מי הבן אדם? אתה מושיב אותו לשיחה בארבע עיניים, חמש דקות. לא צריך אפילו חמש דקות, שתי דקות. אם אתה רואה שהבן אדם הזה יושב חמש דקות רק על הכדורגל שהיה אתמול במשחקים, הוא מדבר. ראית איזה ביתה, איזה גול היה, והוא נתן ביתה, וזה עירים, וזה פטרוטו, והמאמן, וכל זה. חמש נקות רק על זה הוא מדבר. היה משחק באנגליה, היה משחק שם, זה זכה באליפות, טרו ככה, זה קיבל כרטיס. מה אתה מבין? בן האדם הזה מאה אחוז אנטי אוכוס. רק שטויות בראש שלו. חתיכת פוג, כדור, בועטים בו, רשת, צועקים. אתה יודע, אתם יודעים ממה אני הכי הרבה עמום? מאלה שאנחנו מטומטמים, שאנחנו רצים אחרי השטויות האלה וקופצים, נו, כמו ילדים חסרי שכל בגן. אבל השדרנים, השדרנים הם המטומטמים הכי גדולים. השדרנים, ראיתם איך הם מתלהבים שאיזה גוי בספרד בעט בכדור, איך הם צועקים, איך הם... כאילו הבן שלו עכשיו זכתב על אוטו או משהו. וצועק ובוכה ו... נחנק. מה קרה לך, המשוגע? מה הרווחת עכשיו שאתה כזו התרגשות? הבת שלך בת שישים, פעם ראשונה, סוף סוף התחתנה. לא היית צועק ככה. אה, יש לבך שמור, סוף סוף זכתה להתחתן. מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. פתאום איזה אחד בא עד בחתיכת ספוג. איזה צעקות, איזה צריכות. נחנק לך בטל. תנו לו מים. יש תמטום יותר גדול מזה? פעם היה הרב אליעזר בן דוד שחיה, הוא אחד הרבנים שמאוד אהבתי לשמוע אותם בתחילת הדרך, כי היה לו עומק מחשבה מאוד מעניין. מכלום הוא היה מוציא לך דרשה, מכלום. מאיזה משפט שלא היית חושב עליו, נותן לך עכשיו רבע שעה פלפול, וזה היית משתגע מהעומק של הראייה שלו, הראייה שלו. הוא פעם היה בבונוסיירס בארגנטינה, שנת 1978. בארגנטינה יש דת ויש עוד דת, יש שתי דתות. יש דת אחת של ג'ייסי פני, של איך הם אומרים? הסוס, יש להם שמות. ויש דת אחת שזה הכדורגל. איזה דת באמת שולטת שם? זה הכדורגל, כולם יודעים. אם עכשיו הם לא מצליחים וזה כולם באבל, כולם בבחיות, בכללות, במלחמות, נורא והיום. הוא היה בארגנטינה באיזה דירה של איזה אחד חרדי ב-1978, פתאום בשעת ערב, שעגה כזאת הייתה מהרחובות, מהבניין, מהמרפסות, כמה דקות צורכים. מסתכל, רואה אנשים רצים ברחובות, גלים, קופצים, קופצים למים. אומר לשכן, מה קרה? אומר לו, יש איזה משחק כדורגל, כנראה ארגנטינה, הכניסו גול. אז הוא אומר לו, וככה הם צועקים? מרוב שמחה? אומר, כן. אז אמר לו, תראה מה זה, אני עכשיו נהיה לי חלישות הדת. נחלשתי. אומר, אני אליעזר בן דוד, נולדתי חרדי, לומד תורה כל החיים שלי, אוהב תורה, תומך בתורה, העמדתי תלמידים, מתפלל יום-יום לאשם. מתי קרה פעם אחת בחיים שלי שרצתי כמו משוגע ברחובות עם איזה דגל, וצורח, קופץ למים. יש! מה יש? יש, אני יהודי. אני יהודי, אני אחד ממי 500 מיליון. אני הנבחר, אני, השם כתב עליי שאני בן שלו. וואו, איזה שעגות, צריכות, ריצות ברחובות. זה לא קרה אף פעם. הוא אומר, תראה אלה על חתיכת אור איך הם צורכים. בתורה אין כזה דבר. פוליטיקלי קורק זה רמאי. זה שקרן. מה הפירוש? ברגע שאתה אוהב רשע, אתה שונא את השם אוטומטית. מישהו שיורק ומורד באבא שלך ואתה אוהב אותו, אתה שונא את אבא שלך. זה או זה או זה. אין באמצע. אם אדם בא ויורק על אבא שלי ומרביץ לו ומגדף אותו וכל מה שאבא שלי עושה בשבילו הוא זורק לו בפרצוף עשרים שנה ככה ואני בא לחבק את הבן אדם הזה כאילו כלום לא קרה ויושב ומנגב איתו חומוס מה מבינים כולם מיד שאני בעצמי שונא את אבא שלי. חד וחלק. אבל אם רואים שאחד שמורד באבא שלי אני מיד נזעק ומזדעזע ובוכה וצועק, סימן שאני אוהב את השם. ככה היה אליהו הנביא. הביא 450 נביאי הבא לער הכרמל פה. אחרי שכל ההצגה שלהם נכשלה כל הבאבות, מה עשה להם? שחט אותם בלי שום רחמים. כולם, הדם שלהם היה נערות של דם. שחט אותם, הם היו רבנים. נביאים הם היו בעיני העם, נביאים. תחשוב עכשיו יבוא רב אחד והשחט 450 ראשי ישיבות פה בארץ. כופרים, נוחלים, שחט אותם אחד אחד. הארץ תזדעזע. אבל אתה רואה שמשפחים אותו בתורה משפחים אותו על זה זה לא לגנאי קוראים את זה בהפטרה זה חלק מהתנח אליהו הנביא זה פנחס קהינה את קהינתי משפחים אותו הנה נותן לו את בריתי שלום למה? רצח 450 רבנים בטח נוחלים שמסלפים את התורה אין להם זכות קיום טוב מאוד שעשה ככה רבותיי זו האמת של התורה התורה זה לא רגשות ודמיונות אין כזה דבר. התורה האמת שלה היא ברורה מאוד. יש מי שעם השם, ומי שלא עם השם הוא נגדו, ואין באמצע. אין באמצע. זה מה שיהודה המכבית צעק, מי להשם אליי? באו קומץ של אנשים. מה עם כל השאר? הלכו עם היוונים, נגד השם. לא היה ניטרלים. אם אתה עם השם, אז אתה נגד היוונים, נגד השקר, נגד החילוניות. ואם לא באת להצטרף להשם, אז אתה עם היוונים נגד השם. אין, לא היה צד שלישי. עזוב, אני באום. לא היה כזה דבר. היה או מתייבנים, או כאלה שנלחמו במתייבנים. ומי ניצח בסוף? מצרת גיבורים ביד חלשים, רשעים ביד צדיקים, זדים ביד עוסקי תורתך, מי ניצח בסוף? התלמידי הישיבה ניצחו את כל המתייבנים, כל החילונים, כל שונאי הדת, כל אנשי שינוי ומרץ, כל הבוגדים שהצטרפו לאימפריה הכי גדולה, שהיא שנעה את התורה ואת היהדות יותר מכולם, תרבות יוון, שעד היום סובלים מהם, וכל הספורט בא מהם מספרטה, וכל מה שקורה פה, כל זה תרבות יוון, 100% פה במדינה, כל החוקים, הכל חוקים של יוון, ומי ניצח בסוף? הקומט של התלמידי ישיבות, הביסו אותם. למרות שאני תמיד שואל כל שנה, האם זה נכון? האם באמת הבסנו את היוונים או שהם צוחקים עלינו מהגהנום כבר אלפיים שנה? תכניסו בנו את הערס, נו בסדר. זה כמו עכשיו אתה בא, אתה הרג את הנחש. אבל הוא כבר הצליח להקוץ אותך. הערס שלו נכנס בך כבר. מה הועיל שכבר הרגת אותו? בסדר, הוא מת. אבל הוא מהגיהנום צוחק, אומר, אה, בסדר, הרג אותי, אבל אני הרגתי אותו עכשיו. תראו, קיבל את הערס שלי. יש שאלות לפני שמסיימים? בבקשה. את מדברת על... שאנחנו יכולים... שאנחנו חייבים לדעות כל מיני דעות. מי ששומר שבת יש לו חזקה של אדם קשר אמא שלו יהודיה הוא נכלל בכלל עמיתך זה מה שכתוב בתורה ואהבת לרעכה רעכה זה רעכה למצוות לא אחד שמורד באשם הורים זה חיוב נפרד. הורים נפסק, הורים זה היה מחלוקת בין הפוסקים, אם יש חיוב לכבד הורים שהם רשעים או לא. למזלם של ההורים הרשעים, רבי יוסף קארו פסק בשולחן ערוך שאפילו הורים רשעים מצווה לכבד אותם, לא להריב איתם, לא לבייש אותם וכולי. אבל לא כולם מסכימים עם זה. יש פוסקים שאומרים שום פנים ואופן, אין לך שום חיוב אליהם, כי הם מורדים באשם, והחיוב של לכבד אותם בא מאשם. ואשם אמר, כבד את אביך ואת אימך, אני אשם. בתנאי שהם לא ממרידים אותך נגדי, ולא מונעים ממך להיות שומר מצוות. אבל אם הם מונעים ממך, מה פתאום שתכבד אותם, הם נהפכו לאויבים שלי. פשוט, כן? בכל זאת, מה שנפסק, לא מתווכחים, לא מביישים הורים שהם רשאים, לא עורבים איתם, מוכיחים אותם בדרכי נועם, לא עוזר, לא אומרים להם כלום. אם אתה רואה שאמרת להורים שלך כמה פעמים להפסיק חלל שבת והראת עליהם כמה זה חמור וממשיכים, כמו שיש מצווה לומר דבר הנשמע, יש חיוב שלא לומר דבר שאינו נשמע. כי זה סתם גורם למלחמות, למריבות, לא צריך. הכי הכי טוב, אם אתה יכול ללכת לגור במקום של צדיקים, למה לך לאכול את הלב, לראות את ההורים שלך עושים כאלה עבירות מול עיניך כל שבוע? הכי קל, לך למקומות של צדיקים, תחיה שם, לא צריך לראות בעיניים שלך מה ההורים שלך עושים. זה הכי טוב, אם יש אפשרות כזאת, כן. תודה רבה. גם שיהיה לי רפואתה, בזרת השם. חייבים לקום בפני אבא גם כזה, כן. גם זקן שהוא לא צדיק, קמים בשבילו. עבר את גיל 70, קמים, כן. עוד אחד? עוד שאלה? אתה תמיד, אצלך זה בצרורות. בסדר, נו. זה משהו אישי שלי, אבל משהו שנמסכם וזה פורסם כולם, אז אני צריך לדעת איך לנהוג. כן. אישי מאוד קרובה אליי, הוא עושה פריץ על הטראצ'דה, ועושים את זה במעורר דתיים, אבל עושים הכל מאוד, כל מה שקשה, כמו חילונים. כן. אסור ללכת לאירוע מעורב בשום פנים ואופן. זה עבירה חמורה מאוד מאוד. זה מרד המונים נגד הקדוש ברוך הוא. אפילו אחו אחות שלך אסור ללכת. קל וחומר סתם חברים או מכרים. כי שם יש מרד המוני מאורגן נגד בורי עולם. שגברים ונשים רוקדים ונוגעים אחד בשני ולא מברכים ועושים עבירות ואין להם כיפות וכל המוזיקה של הגויים ואתה בא להיות איתם ולהזדהות איתם ולתמוך בהם. זאת אומרת, אתה בעצם אומר שמה שהם עושים לא מזעזע אותך. ואין לך בעיה להיות ולשבת איתם ולחבק אותם ולשתות איתם לחיים בזמן שהכנסת ברוך הוא מזיל דמעה עליהם. זו האמת. כל מי שאומר לך אחרת הוא פוליטיקלי קורקט. שילך לכנסת, שיהיה פוליטיקאי. בתורה אסור להשתתף באירועים מעורבים. בשום פנים ואופן. אם זה קרוב, אז האם אפשר לבוא אליהם בזמן טוב ולצאת מהעולם? תראה, יש פה סכים מטרים לבוא לחופה וללכת. אני דעתי שגם לחופה אסור ללכת. למה? כי בכל זאת שם מכריזים באותו אירוע, אותו לילה מרד נגד השם. מורדים במוסכמות, מורדים במסורת אבותינו. איפה היה בעם ישראל כזה דבר? ראית? משה עשה מסיבה לגברים, מרים לאנשים. מאז אפילו נוח ובניו ישבו לחוד בטבע מאנשים. שני פתחים היה, לגברים ולאנשים, וזה משפחה. כמה הכמירו בזה. כן, לכן אני אומר דעתי שאין הבדל, כי אתה אפילו בא לחופה, בכל זאת שמה באותו לילה הולכים להכריז מרד נגד השם, מי תיר לדרוך שם. אבל יש פוסקים אומרים, כיוון שזה יגרום למחלוקת במשפחה, מריבות, והקב' הוא מוחק את שמו עבור השלום, אז ללכת לחופה, מהר ללכת, להראות את הפרצוף, ומשם לברוח. אבל אף פוסק רציני אין כזה דבר שמתיר להשתתף באירוע מעורב, אין כזה דבר. אין, בשום פנים ואופן אין. כן? למה רבנים באים לחתן סילוניים? מי יחתן אותם? ביבי. אין ברירה, רב בא מחתן והוא בורח מהר, מה? לא, לא קשור לכסף. אפילו רב שלא מקבל כסף, הוא בא מחתן והולך. אה? יש, אתה יודע, יש לי חדשות בשבילך. יש רבנים שעושים הצגה כאילו הם מחתנים. הם לא באמת מחתנים. הם מביאים בכוונה איזה עד אחד חלל שבת, שיחתום, ושהם לא יהיו נשואים. כי הרבנים האלה אומרים, הרבה מהבחורות האלה בוגדות בבעלים שלהם. ואחר כך הם אסורות עליהם במילא כי עכשיו אישה שבגדה בבעלי הוא לא יכול להישאר איתה, אין פה מכילה ולפעמים מתעברות מגבר זהב והילדים נהיים ממזרים. עדיף שהחיו ככה כמו שהם, הם במילא לא מאמינים בחתונה, זה לא, זה סתם, עושים את זה בשביל שלא יגידו כלום. הם חיים גם לפני החתונה יחסי אישות, לא מעניין אותם כלום, היום כבר מביאים ילדים גם בלי חתונה, בלי שום בושה. לכן הם אומרים עדיף שלא יהיו נשואים, שיחשבו שהם נשואים אבל עדיף שלא יהיו. הבנת? אתה היגיון פה או לא? היא רצתה לסרוף את הגופה בגלל שהיא אמרה שהיא לא רוצה שהילדים שלה ישתתפו בעוד לוויה. כבר היו בשתי לוויות. למה רצו? אני אגיד לך למה רצו. בגלל שריחמו עליה. למה? בגלל שכתוב בתורה, מן האפר באתה ואל האפרת שוב. וכתוב, הנשמה תשוב לבעליה והגוף יושב לאפר כי ממנו לוקח. יש כמה מקומות בתורה שמכריזים שהגוף חייב לחזור למצב שהוא היה קודם, לאפר. וכל עוד הוא לא חוזר לאפר אין לנשמה מנוחה לעולם. אז ריחמו על אותה אישה שמתוך בורות, היא לא הבינה מה היא הולכת לעשות לעצמה, ניסו למנוע תגזרה, שהיא לא ישרפו את הגופה שלה, כי אז אין מה לקבור, אי אפשר לקבור אפר, זה לא נקרא קבורה. לא, אבל היא לא יהודייה. מי? כמו שאמרתי, היא לא יהודייה. לא הבנת, זה שאומרים שמנהם לא יהודי, זה כנס, זה לא פרס. אתה מבין מה זה כנס? זאת אומרת, עכשיו אתה רוצה לבוא לקבל איזה משהו בטור יהודי, אומרים לך אתה מחלל שבת, אתה לא יכול. אתה רוצה להיכבר עם היהודים, אומרים לך אתה לא יכול, אתה מחלל שבת. אבל זה לא אומר שעכשיו בגלל שמחזיקים את המחלל שבת לגוי, אז מותר לו לאכול חזיר ולהתחתן עם גויה. מה פתאום? הוא נשאר כיהודי ונשפט כיהודי עד הסוף. ומקבל עונש על העבירה הכי קטנה שהוא עושה עדיין. גם אם הוא רוצח, גם אם הוא מוכלל שבת, גם אם הוא גנב גדול, כשהוא אוכל לחם בלי נטילת ידיים, גם על זה הוא מקבל עונש. זה שהוא נחשב כגוי, זה להחמיר עליו, לא לתת לו הנחות. הבנת? זה כנס. כן. יש מושג... יש כזה מושג, תינוקות שמשבור, זה אנשים שנולדו כמו גויים, גדלו כמו גויים, לא יודעים כלום. מי שבאמת לא יודע כלום, אז הוא, הדינים האלה, הוא הרבה מהם, הוא פטור מהם, בגלל שהוא כמו גוי. הוא לא יודע באמת מה זה שבת, לא יודע מה זה חמץ, לא יודע כלום. אחד כזה, אני חושב שהוא מקל איתו. וגם כן, בידי עבד אפשר לצרף אותו למניין, כי הוא לא פושע, הוא סך הכל בור ועם הארץ, כי לא לימדו אותו. בדיוק, היום כמעט כל הפוסקים, כמעט כולם, מלבד שניים שלושה, כולם פוסקים. אפילו הרב משה פיינשטיין באמריקה, לא פה, באמריקה וכלווה חומר פה, פסקו שהחילונים של היום הם לא תינוקות שנשבו. גם הרב בן ציונה בשעור, גם הרב אובדיה, גם הרב אלישי, גם הרב ווזנר, כמעט כולם. מי כן פסק שהם תינוקות שנשבו? ככה אומרים. החזוניש. וגם זה לא נכון. כי החזוניש, הספרים שלו והדרשות שלו היו מלאות בדברי זעם נגד הציונים, נגד בן גוריון וחבריו, נגד הרשאים, נגד הכופרים. למה? אם החילונים הם תינוקות שנשבו, אז הם צדיקים, עזוב אותם, מה אתה רוצה מהם? הם לא יודעים כלום מה החיים שלהם, התחתנו ברוסיה הקומוניסטית, שם הם התחנכו, שם היה כפירה, אסור היה להיות דתי, מי שעושה ברית מילה ברוסיה הורגים אותו. זה לא, הם לוקחים אותו לסיביר. אז למה החזון איש כל כך דיבר נגדם? מפה אתה רואה שאפילו החזוני איש לא סבר שהם באמת תינוקות שנשבו. פה ושם היו, ברור. גם אני לפעמים מכיר באמריקה אנשים, הידע שלהם הוא אפס גמור. אז אלה ודאי תינוקות שנשבו. זה כולם מסכימים, זה כל רב יגיד. אבל רוב החילונים של היום יש להם ביוטיוב, יש ספרים בכל פינה, יש דיסקים בכל פינה. כמעט בכל משפחה יש כמה בעלי תשובה, שכנים, חברים. בזמן החתונה הרב נתן להם דרשה, הייתה לוויה, הלחוש, עמוד עברי תורה. אין חילוני, רשי כותב מפורש, שברגע שחילוני יודע שיש בורא לעולם ויש כזה דבר תורה, הוא כבר לא יכול להיות תינוק שנשבע. מפה כמעט ואין אחד בעולם שהוא תינוק שנשבע. מספיק שהם יודעים, החובה עליהם לבוא ולברר. כך הרב עובדיה הביא בהלכה יומית. הביא ציטטת רשי ופירד שמה, שברגע שאתה יודע שיש בורא לעולם ואתה לא מטומטם, אתה רואה שהעולם הזה נברא על ידי מישהו, והיהודים צועקים, יש לנו תורה, יש לנו תורה, זה גם הגויים יודעים. אז אתה כבר לא יכול להיות תינוק שנשבע. כי כבר היית חייב לבוא ולברר. מה זה, אלוקים נתן תורה ואני לא יודע מה זה? כיוון שאתה לא בלברר, אתה תיסע בתוצאות. טוב, שאלה אחרונה, עוד 2-3 שאלות ונסיים, כן? תראה. כל הנוסחים מתקבלים. ארי אמר, יש 12 שערים בשמיים, כל נוסח יש לו את החלון שלו. והוא אמר שנוסח אחד נכנס, ככה חידה אומר, שנוסח אחד נכנס בכל החלונות, זה נוסח הארי. זה מה שעדות המזרח מתפללים על פי הארי. מה שלא יהיה, כל הנוסחים הם טובים. סך הכול ההבדלים הם קטנים, אין הבדלים גדולים. רוב התפילה זה הכל אותו דבר כמעט. פה ושם יש שינויים קצת במילים. שיבוא המשיח, בעזרת השם יהיה נוסח אחד. עד אז אסור לשנות. כל אחד הולך לדרך אבותיו. כן? כן, כך הפוסק הרב אובדיה בילכות ריבית בילכות יוסף הלכהי מחלל שבת בפרסיה מותר להלוות לו בריבית כמו שהוא גוי גמור כי כתוב בתורה ולגוי תשיח רק למה לא מומלץ? מה תעשה אם הוא יחזור בתשובה עוד שבוע? נתת לו מאה אלף דולר פתאום חזר לך בתשובה באמצע ההלוואה אתה כבר לא יכול לגבות מנות הריבית ואין לו להחזיר לך את הקרן בסדר, אם אתה כזה צדיק לבטר לו על הרווחים, בסדר. רוב האנשים לא כל כך מהר רצים לבטר, כן? רגע, לפני שאתה שואל, רק ביציאה יש שני דברים. קודם כל יש פה את הספרים שלי, הזדמנות לרכוש אותם, שחר פה בחוץ עם הדוכן. מי שיקרא בספר הזה, אין מציאות שהוא יישאר כמו שהוא, אין כזה דבר. וגם כל מי שאתם מכירים, חברים, הורים, תיקחו כמויות, הוא נותן פה הנחות על כמויות, תדאגו שכל בן אדם שאתם מכירים שהוא עדיין צריך חיזוק, עדיין לא שומר, לתת לו מתנת הספרים האלה, מכספי מעשר, תורידו, תתנו את זה להורים, לחברים, לשכנים, לבוס שלך, לפועל שלך, לכל מי שאתה יודע שאתה יכול להשפיע עליו. למה? הספר הזה, מי שיקרא אותו, הוא לא יכול יותר בחיים לקפור. אין, הוא יודע, הכל אמת, הכל מוכח, הוא יודע מה זה תכלית החיים, מה זה העולם הבא. זה נותן לחילונים את כל התשובות לכל השאלות הרגילות שהם שואלים כל החיים. זה לא רק לחילונים, זה גם לאנשים שכבר שומרים מצוות. אפילו דתיים מלאדה מתחזקים מזה. ספר, ברוך השם, השם עזר, יצא, אין שם שורה אחת משעממת. זה ביציאה. הוא עומד שם בחוץ, יואל, כבוי אוהל, ברוך השם, כל דרשה הוא בא עם דוכן, מי שתורם לו כסף, בכסף אנחנו עושים דיסקים, וכל דרשה מחלקים, אנחנו מחלקים ממוצע אלפיים ומעלה דיסקים בדרשה. אם נשאר, אם לא לקחו הכל, מעבירים את זה לדרשה הבאה. כל דרשה אנחנו מביאים, קופסאות גדולות, יש אלף בכל קופסה, ומחלקים את זה חינם כבר שנים רבות. והרבה חוזרים בתשובה מהדיסקים האלה. הוא מכניס 30 שעות במכונית, נוסע כל השבוע, חוזר בתשובה, אין פה חוכמות. רואה עוד ועוד ועוד ועוד ועוד, כבר לא נשאר לו ברירה, הוא נכנע. כל מי שתומך בדיסקים האלה מציל נשמות לעד ולעולמי עולמים. כל מצוון שהם שומרים בא לך לחשבון. הילדים, הנכדים, הנהנים שלהם, עד סוף כל הדורות בא לך לחשבון. בשביל 100, 200, 300 שקל שאתה תורם, אתה יכול להציל פה חמישה, עשרה, עשרים אנשים שבמשך הזמן יהפכו לשבט של שומרי מצוות. זה לבד יכול להציל אותך בדין. דבר כזה. כן, שאלה. תראה, כל מי שמחלל שבת הוא פוסל את עצמו מהיהדות, רק מה הבעיה? שאנחנו לא יודעים את זה. אם הוא מתחבא, איך נדע? לכן אנחנו דנים אותו כרגיל, יש לו חזקה של קשר, הוא בא לבית כנסת, נותנים לו עלייה, הוא אומר קדיש, אומרים אמן, הכל כרגיל, כי הוא לא נתן לנו אף פעם הוכחה שהוא מחלל שבת, בגלל שהוא לא עושה את זה בפרסיה. אבל הקב' הרי יודע שהוא מחלל שבת. הבנת? רק היתרון שלו הוא שהוא מערים על כל הסביבה אף אחד לא יודע רק מה הבעיה שמחר מישהו צריך להתחתן חושבים שהוא שומר שבת קוראים לו להיות עד בחתונה ואז הוא דופק את כל החתונה כי החתן וכלל לא נשואים בגללו הבנת? לכן אחד כזה צריך שיהיה לו חוש אחריות שאומרים לו, בוא תהיה חזן, הוא צריך להמציא תירוץ, להגיד, לא, לא, אני לא יכול, אין לי כל. בוא תהיה עד בחתונה, להגיד, לא, לא, אני לא רוצה להיות עד. לפחות אם אתה עושה עבירות בסתר, אל תכשיל אחרים שחושבים שאתה שומר שבת וסומכים עליך. אתה מבין? או שאומרים לו, בוא תשחט, אם הוא שוחט, שחיטתו נבלה. עוד משהו. כן? שמעתי שאתה נגד אף אחד. אני לא נגד אף אחד, אין כזה דבר. אנחנו מדברים מה שהתורה היא אמת. אה? תסתכל ביוטיוב מה הרב עובדיה פסק בנושא ותשמע בכל עוזר, הרב עובדיה זה גדול הדור. אני לא פוסק, אתה לא חייב לשמוע לי. רב עובדיה יש וידאו שלם, הוא דיבר בנושא הזה, תראה מה הוא אומר. כל מצווה שבן אדם עושה יש לו עליה מצווה. גם אם הוא מחלל שבת, הוא מניח תפילין, הוא מקבל על זה שכר. נתן צדקה, מקבל שכר. עשה כל מיני מצוות אחרות, שלא מזוזה, מקבל שכר. שם ציצית, מקבל שכר. מחלל שבת, גם גוי שמניח תפילין מקבל שכר. הוא לא מצווה, אבל אם הוא עשה, והוא יודע לשמור על הקדושה שלהם, הוא מקבל שכר. גם אישה יכולה להניח תפילין. רק היום לא נהוג בגלל הרפורמים. אבל בזמן ההמנחדות של רשי, המנחות תפילין, אומרים גם שברור היא ההניחת תפילין, אשתו של רבי מאיר, בזמן שהיא לא נעידה כמובן, כן? כן, ילד שנולד מנידה, אישה שלא טבלה במקווה, הוא נקרא בן נידה, אבל הוא יהודי. יהודי בטח, רק מה, הוא גם לא ממזר, זה לא ממזר, הוא יכול להתחתן עם כל אחד, רק מה, יש בזה איזה סוג של פסול, שהוא בא לעולם דרך עבירה חמורה מאוד, שבן אדם היה עם אשתו בלי מקווה. טוב, סיימנו להיום. תודה רבה למארגנים, לילה טוב. נתפלל ערבית ברשותכם. רבי חנניה בן הקלשיה אומר,
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
