סיכום שבתון מדהים בלאס וגאס

בערב טוב לכולם, שבוע טוב. ברוך השם, זכינו לשבתון סופר סופר נפלא שהיה פה השבת. בלס וגאס, לא חלמתי שפה נעשה כזה שבתון. וזכות גדולה של הרב משה אורלוביק, שהשם יעזור לו להמשיך להגדיל תורה, הביא כאן למדבר משב רוח, רוחניות, קירוב רחוקים, קירוב אמיתי, על פי התורה, עם השקפה נכונה, עם מסירות נפש, עם שיעורי תורה בלתי פוסקים. זה נדיר. אני מטהל בכל העולם, אני רואה מה זה השקעה, זכות עבוד, גם אבא הצדיק שלו, אבא שלו רב גדול מאוד, מי שמכיר. אז הנה, השם זיקה אותו, שיהיה לו כזה בן, שיעיר את ההשממה כאן מבחינה רוחנית. ואני רואה גם את התוצאות. כבר יש בחורים שבזכותו באו אלינו למונצי, לישיבה, וגודלים בתורה מיום ליום, זכות ענקית. ברוך ה' תמשיך, ה' זכה אתכם תמיד להמשיך להגדיל תורה בכל קצוות טבע, לא רק פה. ברוך ה' השבת, חטפו כאן קצת זעזועים אנשים. ואני אמרתי לכם שאני למדתי שפת גוף, כי זה חשוב מאוד בעבודה שלי לראות איך אנשים מגיבים כשאני מדבר בקהל, כדי לדעת אם למתן או להגביר את הלחץ, צריך לדעת את זה. אז יש לחץ שהוא חיובי, שאנשים נלחצים ונכנסים לפאניקה, שזה מצוין, ויש לחץ סוג אחר שהוא לא כל כך חיובי, תלוי, צריך לראות בקהל. זה טוב מאוד, אמרו לי כבר אלפי פעמים אנשים, בלי פחד, בלי לחץ, והתשובה שלי היא, התורה היא מלחיצה. למי שיש שכל, התורה היא מאוד מלחיצה. מה זה פה? זה גורל של הנשמה שלך למיליארדים של שנים. מה, זה צחוק? אנחנו על אלף דולר בוכים, על אלפיים דולר, על חמשת אלפים דולר נלחצים, מה יהיה בביזנס, ישלמו, לא ישלמו, כולם בלחץ, חשבונות, איך לעשות, מה לעשות, כל צעד ושעל. כשזה מגיע לעתיד הרוחני הנצחי של הנשמה, פתאום אנחנו נהפכים לחסרי עונים, חסרי שכל, קפואים, חיים באיזה אשליה, בדמיונות, קשה להבין איך זה ייתכן כזה דבר. הרמחל אומר שהדרך העיקרית של היצר הרע, של השטן, הגמרה אומרת, מלאך המוות, השטן, היצר הרע, זה הכל אותו אחד. הוא זה שבה מכתיע אותך, משכנע אותך לעשות עבירות. הוא זה שמסתין עליך, מקטרג עליך בשמיים. והוא זה שמבצע את הגזר דין, שמגיע היום למות. הוא בא עם חרב שלופה, כמו שהזוהר מתאר, מופיע בראשית חוכמה. יש לו טיפה מראה בקצה של החרב הזאת. כולו מלא עיניים. מלאך המוות, כולו מלא עיניים. זה מין איזו ישות ענקית, רק עיניים רואים. שנייה לפני שבלעולם נפטר. הוא בא אליו עם החרב הזאת ושולף לו את הנשמה, בצורה רוחנית כמובן, מתוך הגוף, והטיפה הזאת היא זאת שמסריחת הגופה. ככה כתוב. אז אותו מהלך המוות, זה אותו אחד שהכתיע אותנו כל השנים. תעשה, כדאי, תמשתלם, תלך, תביא, תגנוב, תרמה, תחלל שבת, תפתח את הביזנס בשבת, תראה, אתה עושה כסף, מה אתה שומע בכל הרבנים, מה הם מבינים? הוא יושב לך פה בתוך המוח, וכל יום אומר לך לעשות דברים כדי להשמיד אותך לנצח נצחים. אז הרמחל אומר, אחד הדרכים שלו, זה לגרום לאדם הישך הדעת. שהאדם ישיח את דעתו ממה אני עושה פה בעולם. מורה העולם שם אותי פה, שם לי נשמה בתוך הגוף, נותן לי 70-80 שנה פה, כל הזמן היצר הרע עסוק בלהסיק אותי בכל מיני דברים, ביזניס, אנשים, לקוחות, פועלים, כדורגל, כדורסל, טיולים, משפחה, עניינים. כל הזמן עסוק, עסוק, עסוק. פתאום, הפעמון מתחיל לצלצל. תתכונן. אתה עובר לעולם העליון. ועכשיו פתאום הבן אדם אומר, מה? מה עשיתי? מה עיסקתי? כלום. אני עולה רקם. התורה כתוב, איש לא יבוא ריקם. אתה בעל אותך לראות את פני ה' לוקחה, כן? לא תבוא בידיים ריקות, התורה אומרת. תיזהר לא לבוא אליי אני, רש ממצוות. אבל העצר הוא עלוף. מעסיק אותך אחת פוליטיקאי, השני ביזניסמן, השלישי, שחקן, הרביעי, ככה. זה סטודנט, זה עורך דין, זה רופא. כל אחד עסוק בביזנס שלו. ואנשים שוכחים מה העיקר ומה התפל. למה הדבר דומה? אחד קנה לאשתו טבעת יעלום עשרה קראת. מאה אלף דולר. טבעת משגעת. ושם לה את זה בקופסה של שתי דולר. זה קופסה פלסטיק שחורה. ככה תוקעים את הטבעת בפנים, סגר את זה. עכשיו הוא מביא לאשתו טבעת של עשרה מיליון דולר, ואשתו כל היום מנקה את הקופסה, מתעסקת בקופסה, שמה את הקופסה פה על הזה, שמתה ככה, והיעלום זרקה אותו באיזה מגירה, והיא מתעסקת כל היום בקופסה. אמרה, תגידי, את משוגעת, מה עובר עלייך? אני נתתי לך, יעלום, של עשרה מיליון דולר, של מאה אלף דולר, ואת מתעסקת לי עכשיו בקופסה הזאת של שתי דולר? כל החיים שלך על הקופסה הזאת? ככה בדיוק האדם. במקום להתעסק בנשמה, כל השמונים שנה שלו מתעסק בגוף. טיפולים קוסמטיים, טיפולים נגד כמתים, שאיבת שומן, כל זה, השתלת שיער, בסדר, לא אמרתי, אתה רוצה להיות יפה, תהיה יפה. אבל למה זה נהפך לעיקר של החיים? שכחו מה העיקר ומה התפל. אין בעיה בתורה, התורה אומרת, אוכל טוב. אין בעיה, אנחנו לא נוצרים. הנוצרים המציאו המצאה טיפשית. רוצה להיות צדיק, תסבול. אסור לך להתחתן, אתה רוצה להיות קומר, אתה מוטרבק, בלי ילדים, בלי אישה, איך ייתכן טיפשים? התורה, מצווה ראשונה, פרורו. תתחתן, תהנה עם אשתך, יחסי אישות, זה מצווה בתורה. הבן אישך יש לו ספר שלם רק על יחסי מין. מדהים, מי שלומד אותו מתעלף. מה בכלל חשבנו שזה, ומה זה באמת בשמיים, איזה דבר גבוה זה. איזה דבר מדהים, הוא מתאר למה זה נראה ככה ולמה העברים נראים ככה ואיך ה... משהו מדהים. פעם אחת קראתי את זה, השתגעתי. אמרתי, מה? איזה בורים אנחנו, אין לנו בכלל מושג כלום על העולם הזה. כלום. לא סתם קוראים לעולם הזה עולם. מלשון נעלם. הכל פה נעלם. אז אל החליטו, אתה רוצה להיות צדיק? תסבול. אבל התורה לא אמרה ככה, התורה אמרה יום בשנה אתה צריך לסבול. יום כיפור. אם הכרש ברוך הוא רצה שכל החיים נסבול, אז מה שהיה אחרי יום כיפור? תגיד, כמה שתסבול יותר, יותר טוב לך, תהיה צדיק, תסבול, תענה את עצמך, אל תאכל, אל תקיים יחסים, אל תהנה מילדים, אל תעשה כלום, כמה שתסבול יותר, תהיה יותר צדיק, אבל זה בדיוק הפוך ממה שהשם רוצה. השם רוצה שתהנה ואתה רואה שחלק מהברכות בתורה על קיום המצוות זה שנותן לך גשם ואכלת ביתו ויהיה לך כבשים ותאכל בשר ודגים וכל מה שתהנה מהעולם, אין שום בעיה. אין לה, קדוש ברוך הוא, שום בעיה שתהנה מהחיים. להפך, הוא רוצה שתהנה מהחיים. תהיה בריא בנפשך. הגמרה אומרת שלושה דברים מרחיבים את דעתו של האדם. שלושה דברים. בית נאה, אישה נאה וכלים נאים. למה יש לו אישה יפה ומאושה? וואו, זכיתי. נהנה להסתכל עליה, נהנה להיות איתה, נהנה. יש לו ענה כל יום. לא ניתנו נשים, אחד הדברים זה ליופי. זה לא בעיה, זה לא בושה, זה עד רבה, היהדות מאוד משבחת את זה. בית יפה, אין שום בעיה, יהיה לך בית גדול, יפה, הכנסת אורחים, באים, נהנים, נוח להם, יש חדרים, יש פרטיות, יש כמה שירותים, תשתמש, נתנו לך כסף, עשית בית יפה, תענה מזה את העולם. אנשים רוצים לבוא לשבתון, אין מקומות, למה סתם ישלמו מאות דולרים למלון? מיד תבוא לרב, כל פעם שיש שבתון, שלח לי שלושים איש. יש לי חדר פה ויש לי בייסמן ויש לי פה ויש לי שם. מצוין, השם מרוצה, אומר, תראה איזה יופי, נתתי לו מיליונים, אבל הוא עושה בזה דברים יפים. יש כאלה, יש להם בתים מוזיאונים, אחד לא נכנס שם כל השנה, 20 מיליון דולר השקיעו, כל מיני תמונות, שטיחים, זה פוחדים להביא לשם אנשים. למה? עין הרע. של מה בנית כזה בית טיפש? אם אתה לא מכניס שם אף אחד, אז מה, סגרת את עצמך בכלוב? ככה האדם עושה. וכלים נעים, מה זה כלים? שעון, חליפה, צלחות, מכונית, זה בימינו כלים, אין בעיה, אוטו טוב, נוסע טוב, נוח, אין שום בעיה, אין בעיה, הקרש ברחוב לא אכפת לו שתהנה מהעולם, עד רבה, אבל מה העיקר, זה אל תשכח, אין בעיה, נוסע באוטו נוח, לבריאות, אתה יושן על מזרון נוח, לבריאות, אבל תדע לדבר אחד, אם העולם החומרני הזה הפך להיות העיקר של החיים שלך, נכשלת בציון אפס. כל החיים שלך היה טעות אחת גדולה. אבל אם הבנת שכל זה, זה רק אמצעי להגיע למטרה האמיתית, זה להביא את הנשמה שלך לעולם הנצח, כמו שהתורה אומרת, להטיב לך ולבנך עד עולם, אז זכית בגדול. הגמרה מביאה המעשה עם רבי יהודה הנשיא. הוא היה נשיא ישראל, הוא כתב את המשנאות. כל המשנה הוא כתב. בזכותו התורה נצלה, ירדנו לגלות. עם רבי יהודה הנשיא להכותף את התורה שבעל פה. לא היה היום תורה, לא היינו פה היום. לא היה יהודים בכלל. לא הייתה יודע מה זה תורה בכלל. הציל את עם ישראל. והוא היה עשיר ככורח. וחי 120 שנה. וגם הוא מזרע דוד המלך. בקיצור, היה בו את כל המעלות, עד כדי כך שהגמרה שואלת, מי בדורנו ראוי להיות משיח? מכל החכמים גדולי עולם שהיו, בחרו בו. הוא הראוי להיות משיח. בדור הזה, אם זה בדורנו, הרי הוא כרבי, רבי קראו לו, רבי עודה הנשיא. ורבי עודה הנשיא היה לו ארמון, וכל הזמן, כל טוב היה על השולחנות שלו, משרתים, עושר גדול. ולפני פטירתו, הוא זקף את עשר אצבעותיו ואמר, מימיי לא נהניתי מהעולם הזה. אז כולם שואלים, לא נהנת? הלוואי עלינו ליהנות רבע ממך. מה זה לא נהנת? בית גדול, משרתים, כסף, זה. אז הוא, היה לו בית, כל היום באו ענים, אכלו בשולחן, נכנסו, טיפלו בהם, הוא לא עניין אותו בכלל. לא הבית ולא הפירות ולא האוכל ולא כלום. כל החיים שלו ישקוע בתורה, בשיא הצניעות, אומרים שהוא גלגול, חלק מהנשמה של יעקב אבינו זה רבי ידע הנשיא, רבי. ‫הוא אומר, אני לא נהניתי ‫עם העולם הזה, מפירוש. ‫זה לא עניין אותי בכלל. ‫לרוב שיש שקוע בתורה. ‫אנשים ששקועים בתורה, דרך אגב, ‫לא צריכים את כל מה שאמרתי. ‫אני מדבר לאדם הרגיל. מי ששקוע בתורה לא צריך לו בית ולא אוטו ולא שעון יפה ולא חליפות יפות, כלום לא מעניין אותו. ואני יכול להראות, להעיד לכם על מאות מהתלמידים שלי שנכנסו ללמוד תורה ונהיו בני תורה אמיתיים, לא מעניין אותם כלום מעולם החומר, שום דבר. בכלל, זה לא אפילו שיקול אצלם בחיים. למה? מרוב שהם שקועים בתורה. אבל אני בא לדבר לקהל, לאנשים ממוצעים, רגילים. הם כן צריכים בית, והם כן צריכים אישה יפה, והם כן צריכים אוטו נוח, והם כן צריכים חליפה יפה. אם לא, הם ישברו נפשית. אחד הדברים שהגמרה מדברת זה לעזור לעניים. הגמרה אומרת, אם יש לך שני עניים, אחד שהיה כל הזמן עני, גדל עני, והשני היה עשיר ונהיה עני, איזה מהם קודם? מי עכשיו במשבר יותר גדול? אחד שכל הזמן היה עני, או אחד שהתרגל לחיי לוקסוס ופתאום נהיה דלפון? זאת אומרת, מה אומרת? זה שהיה עשיר הוא קודם, ולא רק זה גם. אתה צריך לתת לו את כל מה שהוא היה רגיל. שאם היה לו סוס לרכב, סוס זה בימינו BMW. מה זה סוס? מי היה לו סוס? רק לעשירים. לעניים, היה חמורים, במקרה הטוב, או שהלכו ברגל. מי היה יכול לעשות לעצמו לקנות סוס? זה רק אנשים שהיו להם כסף. אז עכשיו הוא בא, אומר, תעזרו לי, נפלתי מנחסיי. מארגנים כסף, קונים לו סוס. מה עכשיו אכפת לי מהסוס שלו? בוא נביא לו אוכל שלא ימות. זה החיוב שלנו, מה, אנחנו צריכים להביא לו סוס עכשיו? אלא מה, אתה רואה שהעזרה לעני זה לא רק לחיות אותו, לא רק שיהיה לו עכשיו מה לאכול ולא שלא ימות ברעב, אלא להציל אותו מבחינה נפשית. זה עיקר העניין. כי אם לא, הוא נשבר נפשית ואז הלך לו החיים. מי שנשבר נפשית, הוא כבר לא יכול לעשות שום דבר בחיים. לא לעבוד, לא ללמוד, לא להתחתן, לא לגדל ילדים. הוא כבר מיועש, שבור נפשית. מי ששבור נפשית, מבינים. אנחנו רואים שאין לו חשק לכלום. רק לפני יומיים התקשר אליי בחור מסכן אחד, שאני מכיר את אבא שלו. האבא של הבן אדם הזה, הסכן הוריכם על איזה איש אחד הביא אותו אליו הביתה שיגור אצלו בשפה, לא היה לו איפה לגור הבנתם כבר מה קרה או לא? הבן אדם הזה הכפוי טובה שבא ישן אצלו בבית עשה אווירה עם אשתו של הבחור הזה והתגלה הדבר ועכשיו היא אסורה עליו, הוא לא יכול להיות איתה יותר אישה שזנתה אסורה על בעלה זה הרס את הבית וזה שבר את הבחור הזה נפשית אלפי שעות הוא בכה אלפי שעות אבל איזה פחיות אי אפשר היה להאמין איזה פחיות נהרות של דמעות ממה שקרה לו והתקשר אליי הבן שלו אומר לי תעשה טובה תציל את אבא שלי הוא כבר כמה חודשים לא עושה כלום לא עובד לא אכפת לו מכלום, אין לו כבר כסף, לא נשאר לו פרוטה בכיס, שום דבר. הוא אומר לי, אני לא יודע מה לעשות. אני כבר מתלבט לברוח מהבית, כי אני לא יכול כבר לראות את המצב. להישאר פה, לטפל בו, כלום הוא לא יכול לעשות. הוא גמור מבחינה נפשית. לצערי הרב, אני מכיר כאלה מאוד. לא אמנם מהסיבה הזאת, מסיבות אחרות. הגמרא ידע מה היא מדברת. אתה צריך להציל את הבנה מבחינה נפשית פה, זה לא רק הכסף. ולכן מי שהתרגל לכאלה חיים ופתאום איבד אותם, אז עכשיו אם אתה לא תיתן לו את מה שהוא התרגל, אז מה הזר שהבאת לו פיתה עם קצת חומוס? זה לא, מבחינה נפשית, זה לא מחיה את נפשו. וזה אחד הניסיונות בצדקה, כי הרבה פעמים אדם שנותן צדקה, העין שלו צרה. תן לו רק שיחיה, שיתקיים. מה, אני עכשיו צריך לקנות לו אירופות לשבת ודגים? תן לו לחם קצת עם כמה סלטים ואורז ושיוכל, מה עכשיו? אבל לא, לא, חביבי, אם אתה עושה, תעשה כמו שצריך. מה שאתה אוכל, תיתן גם לעני. דרך אגב, מי שהיה לו עבדים בזמנם, התורה אומרת, יש לך עבד, אתה ישן במיטה טובה, אתה חייב לתת לו אותה מיטה. אתה אוכל סטייקים, הוא יאכל סטייקים. כל מה שלך יש, אתה תיתן לו גם כן. אז יש פה חוקים, רואים שהתורה ירדה מבחינה פסיכולוגית לדעתם של בני האדם. וחזל, הם היו אלופי הפסיכולוגים. אין פסיכולוגים יותר גדולים מהם. הם ידעו את נפשו של האדם, ידעו את כל הסודות, ידעו מודע, ידעו תת מודע, כל העניינים האלה של גלגולים. תראו איזה דברים כתובים בספרים הקדושים, לא תאמינו. הם הקדימו את העולם הזה בעלפי שנה כבר. אז נחזור לעניין. ברגע שהחיים החומריים הופכים לעיקר בחיים שלך, אתה אף פעם לא תוכל להגיע לתכלית שעבורה נבראת. מי שרוצה להיות בן תורה, זה כבר מדרגה אחרת, זה כמו עולם אחר. פת במלח תוכל, מים במסורת תשתה, ועל הארץ אתה ישן, וחיי צער אתה חי. ואם עשית ככה, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, טוב לך לעולם הבא. אז כולם שואלים, מה עכשיו, אני רוצה להיות תלמיד ישיבה, אני צריך לאכול, לשתות בקושי ככה מים ולאכול לחם יבש עם מלח? מה, זה מה שהשם רוצה בשביל שאני אהיה איזה תלמיד חכם רציני? לא. אבל אם אתה במצב הזה, אין שום בעיה, זה לא צריך להפריע לך. אתה רוצה להיות תלמיד חכם? בין והביאו לך אוף מטובלן, בין והביאו לך לחם יבש עם מלח וקצת מים, שום דבר מהם לא צריך להזיז לך. אם יש אוף, יש אוף. יש דג, יש דג. יש אורס בלבד, יש אורס בלבד. מה מגישים בישיבה? מה שיש. חכם בן ציונא בלשאול אמר, בזמן המלחמה, כשהירדנים ירו טילים בפורט יוסף, שלושה ימים לא אכלנו. יום כיפור אחד אנחנו מתאלפים. שלושה ימים לא היה אוכל. הוא אומר, לישבו ולמדו התלמידים, והבטן שלהם כרכרה כל כך חזק, שכבר לא יכלת לשמוע את הלימוד מהקרקורים של הבטן של האנשים. הבטן קרקרה חזק, הולכת על רג, שלושה ימים. ולמדו וסירות נפש אדירה בזמן שיערו טילים ופגזים. והרב עובדיה יוסף זצל, באיזה ליל שבת, יום שישי בלילה, הוא נכנס לעזרת נשים בבית הכנסת, ושקע באיזה ספר. הוא הרבה פעמים, כשהיה מתחיל לקרוא איזה ספר, היה שוכח מהעולם. שוקע בספר, והעולם לא קיים. ואבא שלו, אבא שלו קראו לו יעקב, היה לו מקולת שם בירושלים קטנה, והוא רואה, כולם חזרו מהבית כנסת, ויורים עכשיו טילים, ואיפה עובדיה הקטן, הנער? איפה עובדיה? לא חזר. וואי, איזה פחד הוא היה, רץ ברחובות וחפש אותו. והוא היה ככה עצבני, רותח. איפה הוא עכשיו בזמן כזה? היה שם איזה רב, אמר לו, רבי יעקב, שלא תעיז להרים יד על הילד הזה. כל הזמן היה אומר לו, תעיז, שלא תעיז. הילד הזה יגדול עולם, תיזהר. ובסוף מה ראו אותו? בכלל הוא לא מרגיש שיורים פגזים. הוא שקוע בספרים בעזרת נשים. בוא הנה, אתה לא קולט מה קורה פה. כולם פה בלחץ, נופלים פה טילים. מה זה עכשיו? ככה הוא היה. עד כדי כך שפעם אחת, בזמן שהוא היה צעיר מאוד, בא איזה רב זקן אשכנזי לבקר אותו בבית חולים, שמשברו לו שני הרגליים. שבר את שני הרגליים במכה. איך בן אדם שובר שני רגליים במכה? אמרו לרב האשכנזי הזה, מה אתה עכשיו הולך לבית חולים לבקר איזה ילד ספרדי צעיר, תלמיד ישיבה? מה, יש לך זמן עכשיו לבקר את כל החולים? אמר להם, לא, לא, אתם לא מבינים, זה לא ילד ספרדי תלמיד ישיבה, זה גדול הדור הבא פה יהיה, לכן אני הולך ובקר אותו. אומרים לו, מה, איך הגעת לזה? אומר, סיפרו לי איך הוא שבר את הרגליים, אז הבנתי. איך הוא שבר את הרגליים? בישיבה היו מדפים, והיה מדף אחד גבוה שאי אפשר להגיע אליו, אז היה סולם. אז מביאים את הסולם. אז הוא עלה על הסולם, התייצב על המדרגה הכי גבוהה, הוציא שם את הספר, וככה התחיל לשקוע בספר. תוך כדי שהוא עומד על הסולם, הוא כל כך היה שקוע בספר, הוא התחיל פתאום ללכת. ונפל מהסולם ונשברו לו שני הרגליים. מזל שלא נשבר לו עמוד השדרה. דברים כאלה יכולים לגמר במוות גם. ‫שהרב האשכנזי הזה שמע ‫שככה הוא שבר את הרגליים, ‫בכזה... ‫שהיה כל כך שקוע בתורה, ‫אמר, אני חייב לראות מהסקרנות, ‫מי זה הילד הזה? ‫אמרו לו, זה תמיד חכם וכו'. ‫כל חייו הוא מסר על התורה, ‫עד שבסופו של דבר באו לו ‫מיליון איש ללוויה שלו. ‫לא היה בתולדות עם ישראל ‫כזה דבר. ‫ממעמד ער סיני, ממעמד ער סיני לא היה אירוע שהשתתפו בו מיליון יהודים במקום אחד. לא היה כזה דבר. כל המדינה שלנו זה חמישה, שישה מיליון יהודים. כתבורית הערבים, דרוזים, כל הגויים שחיים שם, אולי שישה מיליון. מתוך שישה מיליון באו מיליון? זה דבר שלא נתפס. בעליהם סורתיים, חילונים, אנשים, ואנשים לא יכלו להיכנס לירושלים, מכנו את המכונית והלכו עשרה קילומטר ברגל. אי אפשר להלכנס. הכנו את המכוניות ברכביש המהיר והלכו ברגל. למה? ככה הקב' ברחוב יראה לעולם. מי שעמל ועשה משהו בעולם הזה, גדולים צדיקים במותם יותר מבחייהם. יש היום רבנים, אני אתן לכם דוגמה. הרמב'ם. כולכם שמעתם על הרמב'ם. בארץ, יש הרבה רחובות הרמב״ם, בתי חולים רמב״ם, כל מיני, הרבה משתמשים בשם רמב״ם. לכן החילונים מכירים את הרמב״ם. אם תגיד להם רבנו אשר, הם לא יודעים מזה. אם תגיד להם רבנו בחיה, הם לא יודעים מזה. אם תגיד להם רבנו יונה, הם לא יודעים מזה. רמב״ם הם יודעים. למה? למה החילונים נתפסו ברמב״ם ולא בעוד מאות אחרים שהיו כמותו בדור שלו? מה משך אותם לרמב״ם? התשובה, ‫חוץ מזה שהוא היה תלמיד חכם גדול, ‫הוא גם היה רופא, פילוסוף, ‫אלוף במתמטיקה, ‫כל מיני חוכמות היו לו. ‫הבין בדברים של העולם הגדול. התעסק בכל מיני פילוסופיה של היוונים, אריסטו, כל זה. אז החילונים, על מה מעריצים את הרמב״ם? לא על איזשהו גדול בתורה. על ההבל הבלים שהיה בו. על השטויות, על הפילוסופיה, על המדע שהוא ידע, והיה רופא. על זה, אולי שהוא היה רופא גדול, על זה מעריצים אותו. לא בגלל שהוא היה גדול הרבנים באלף שנה האחרונות. אני פעם אמרתי באיזה דרשה האם החילונים היו יודעים מה כתוב ברמב״ם אבל הראשונים היו עושים ערימה וסורפים את הספרים שלו מאה פעם ביום אם היו רואים מה הוא כתב עליהם אתן לכם דוגמה אחת הרמב״ם אומר הוא מדבר על מחללי שבת אומר מי ש... ככה הוא כותב אפילו קורבן נדבה קורבן אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן העקום, מה זה העקום? עובדי כוכבים ומזלות, גויים עובדי אלילים. בא עכשיו גוי לבית המקדש, אומר הרב כהן, כן, מה? נולדה לי ילדה, פטמה. אומר לו מזל טוב. מה שלומך, אחמד? מזל טוב. אני רוצה להביא לבית מקדש שלכם כבש. אתם תשחטו אותו, תקריבו אותו לקדוש ברוך הוא, וזה תודה ממני. ככה אומר לו אחמד. מקבלים ממנו את הקורבן או לא? מקבלים. כפכה לקח אחמד, תביאי את הקורבן. אין בעיה, נקריב בשביל פטמה. רוצה להודות לקדוש ברוך הוא. קורבן נדבה. אומר הרמב״ם אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן העקום מהגוי אין מקבלים מן המשומד הזה אם בא מחלל שבת אדם נחמד יהודי אבל מחלל שבת ורוצה להביא קורבן כי נולדה לו ילדה מסורתי מה שנקרא מאמין בורא עולם רק לא שומע לו מביא קורבן נדבה אומרים לו אוף מפה קח את הקורבן שלך ולך וכך הרמב״ם כותב הרמב״ם כותב, אם אדם חלל שבת שוחט, השחיטה שלו נבלה. אי אפשר לאכול מזה. אם הוא נוגע ביין, היין שלו יין נסך, חייבים לשפוך אותו לשירותים. אסור לגעת בו, אסור לעשות קידוש. אם הוא עושה קידוש למשפחה שלו, לא יעצו לידי חובה. צריך שמישהו שומר שבת יעשה קידוש אם הוא לקח הלוואה מיהודים מותר לחייב אותו ריבית כי דינו כמו גוי והתורה אמרה לגוי תשיך לא תשיך לאחיך אבל הגוי תשיך מותר לקחת מגוי ריבית ומותר גם לשלם לגוי ריבית זה הולך לשני הצדדים אבל מי שמחלל שבת דינו מאה אחוז כגוי ואם לקחת ממנו ריבית אל תדאג למרות שמי שלוקח מיהודים ריבית הוא לא קם בתחיית המתיים. עד כדי כך, עונש נוראי כזה. אתם יודעים מה זה לא להקום בתחיית המתיים? בואו אני אסביר לכם מה זה תחיית המתיים בחצי דקה. יום אחד יבוא המשיח, כמו שכתוב בנביאים. יופיע מער הזיתים שם, מאחורי הכותל. כל העולם יירש ויגש. קורה משהו בירושלים. Something is happening in Jerusalem. Breaking news. פתאום יבוא המשיח, יופיה, התחילה הגאולתכם. מה יקרה? הקדוש ברוך הוא מעביר הילוך בעולם. מנקה את כל כדור הארץ מכל הרשעים שחיים פה. אבל מה זה רשעים? לא לטעות, רשע זה לא אדם אכזר. רשע זה לא אחד שמרביץ, מקלל, בועט. רוצח ועונס. לא, גם זה כמובן רעשה. המילה רעשה ורע זה שני דברים שונים. מה זה רעשה ומה זה רע? מה הפירוש רעשה? כשאומרים, תתאר לי מה זה בן אדם רע? מה אומרים? אחד שמרביץ, אחד שמקלל, אחד שהוא כפוי טובה, אחד שהוא סוציומט, אחד שאף פעם לא עוזר ויש לו לב של אבן ומקלל אנשים ויבאש אותם. זה בן אדם רע. אבל נגיד, אם יש עכשיו אדם, איזה דוקטור נחמד, מציל חיים בבית חולים, הוא רוצה להיות ראש העיר, כולם תומכים בו, הוא אדם טוב, הוא תורם ליתומים, יש לו אישה טובה וילדים נחמדים, וכולם באוניברסיטה, והוא מועמד להיות ראש הממשלה יום אחד, אבל מה? הוא מחלל שבת. זה כל הסיפור. או שאוכל טריפות, בא למסעדה לוקשירה, יושב לאכול. זה נקרא רשע בלשון התורה. אפילו אם הוא טוב לב, אפילו אם אכפת לו מהעם, אפילו אם הוא רוצה להועיל, אפילו אם הוא תורם ליתומים. עצם זה שהוא עושה עבירה אחת מן התורה במזיד. אמרו לו אסור להתגלח בתאר. עזוב, אני לא בשבילי מכונות. התגלח בתאר כל יום. ‫רק זה לבד מכניס אותו ‫לקטגוריה של אדם רעשה. ‫רעשה ורע זה לא קשור. ‫יכול להיות אדם שהמזג שלו ‫הוא רע מאוד, ‫אבל הוא חזר בתשובה ‫והוא מבין מה מותר, מה אסור, ‫ולמרות שבתוכו הוא בוער ‫והוא עצבני והוא רוצה להרוג אותך, ‫הוא שותק ואוכל את הלב, ‫מטבעו הוא אדם רע, ‫אבל הוא נלחם בתאוות שלו ‫ובמזגים הרעים שלו, ושומר מצוות, לא עושה עבירות במזיד. זה נהפך לצדיק. אבל מי שעושה עבירות במזיד, הוא נחשב רשע. זה לא קשור ללב טוב או לב רע, שיהיה ברור. לכן כשאני אומר את המילה רשע על מי שמחלל שבת, לא הכוונה שלי שהוא רע לב, או שהוא רוצח, או שהוא סתם, אני יודע, איזה אדם חצוף. לא, זה בלי קשר לזה, זה יכול להיות האדם הכי נחמד שיש. יכול להיות בכלל משהו שהעם מת עליו, איזה זמרתו, איזה איש, אני יודע מה, קונצנזוס, כולם תומכים בו, אבל הוא מחלל שבת, והוא יודע ששבת זה יום חשוב בתורה, ואין לו בעיה לחלל שבת, נוסע באוטו, אפילו מי שנוסע לבית הכנסת באוטו, גם כן נחשב רעשה, בדיוק אותו דבר כמו מי שנוסע לחוף. עדיף שאדם, לא יבוא כל החיים שלו פעם אחת לבית הכנסת, מאשר פעם אחת בשבת יניע את האוטו. תשמעו טוב, אני חוזר על זה. אם עכשיו יש לך שתי בחירות לפניך, לבוא בשבתו ובחגים לבית הכנסת באוטו, או אני שומר שבת, אני לא מניע את האוטו, אבל אין לי בית כנסת באזור שלי, אני גר בחור נידח, אין לי גם כסף לעבור דירה ליד בית כנסת, אין לי כלום. מה ההלכה? מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתך? האם הוא רוצה שאתה תניע את האוטו ותבוא לבית הכנסת? או שהוא רוצה שתישאר כל החיים שלך ותתפלל בבית? חד וחלק, אין בזה בכלל ספק. אין שום ספק, להניע מכונית, הרי כתוב בתורה, לא תבהרו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. אסור להדליק אש בשום מצב, רק עבור פיקוח נפש. פעם הייתי בסן דיאגו, נתתי שם דרשה באיזה וילה, היו המון אנשים, באמת, המון אנשים הביאו לשם, לפני אני יודע מה, חמש עשרה שנה, לא יודע כמה. היה שם איזה גביר אחד בקהילה, כנראה איזה איש עשיר, חם מזג, וכשאני דיברתי על שבת, כמובן לא מצחן בעיניו, כי הוא בא לבית הכנסת במכונית, אז הוא קם לי פתאום בדרשה, אומר לי, תגיד, אתה באמת חושב שהקדוש ברוך הוא כועס עליי, שאני בא בשבת לבית הכנסת במכונית ומביא את השני ילדים שלי לבית הכנסת, שישמעו קצת קריאת התורה? הוא אומר לי, אני גם 40 דקות נסיעה מהבית הכנסת, בית נצץ ספרדי, יש שם בסנדיאגו, אני חושב, אחד, באיזה מתחם שם ליד חבד או של חבד, לא יודע בדיוק איפה, הייתי שם פעם, דיברתי שם, והוא אומר, אני בא עד לפה באוטו כל שבת עם הילדים. אז אני אמרתי לו, תגיד, יש לי שאלה אליך. שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה לפני 3,300 שנה, הוא ידע את העתיד או לא? אומר, ידע. זה אחד משלושה עשר העיקרים, שהקדוש ברוך הוא יודע את העתיד, אוקיי? תגיד, כשהקדוש ברוך הוא נתן את התורה, הוא ידע שאתה תגור יום אחד בסן דיאגו ואין לך ילדים ותהיה 40 דקות מהבית הכנסת? כן. הוא גם ידע שיהיו עוד אלפים כמוך מפוזרים בכל קצוות טבל. ההוא גר פה, ההוא גר שם, אין לו בית כנסת. וכשהקדוש ברוך הוא כתב על שבת בתורה, מה הוא כתב? שהדבר היחיד שמתיר לחלל שבת זה אך ורק סכנת חיים. שום דבר אחר. נתתי בשבת את הדוגמה אם יש לך בית של מיליארד דולר עם תמונות של פיקאסו, שטיחים נדירים, אנטיקה, פרז'ן רגס, אנטיקה, כל שטיח, מאות אלפי דולרים. והבית עכשיו התחיל להישרף בשבת. מיליארד דולר. לא צחוק. אתה אומר לרב, הרב הוא השכן שלך. כבוד הרב, מה לעשות? אומר הרב, אסור לקבוע את האש. כבוד הרב, אני נותן לך את הבית בתרומה. הנה, לפני שני עדים. אני נותן את הבית, תורם לישיבת הבית. הקדש. תעשה בזה תורה, תחזיר אנשים בתשובה, תכניס ילדים לישיבות, תעזור ליתומים ואלמנות, תציל. מיליון איש תציל בכסף הזה. קח את הבית, רק אל תיתן לבית להישרף. אומר הרב, אני, הקב". מה אני? אני יושב בבית דין של מעלה? אין עתר. התורה אמרה רק סכנת חיים ואתה בחוץ מהבית. אין מישהו בבית שימות. אם היה איזה ילד תקוע למעלה, אז מותר חבות האש. סכנת חיים. אבל כיוון שאין סכנת חיים, אין עתר חבות האש. מיליארד דולר יישרפו. חמישים מיליארד דולר יישרפו. שבע מאות מיליארד דולר יישרפו. פעם אחת לחבות אש בשבת אסור. לכל שכן להדליג. וזה לא יודעים אנשים. ועל דבר כזה, הקדוש ברוך הוא נתן עונש יותר גרוע מרצח. אתם יודעים, זה דברים שכתובים בתורה, אני לא כתבתי את התורה. זה דברים שכתובים בתורה בפירוש, העונש של מחלל שבת, יותר גרוע, מהעונש של רוצח. רוצח ששומר שבת לא נחשב כגוי, נחשב כאדם שפל, ברור, הוא רוצח אנשים, זה לא בדיוק צדיק, כן? התורה אומרת גם הוא מגיע לעונש מוות, אבל אין לו כרת. על רוצח לא כתוב כרת. מחלל שבת נחרט לעד ולעולמי עולמים, זה צחוק. זה מה שאני תמיד אומר, אם כל החילונים היו שומעים את הדרשה שלי על שבת, שעה שלמה, וידאו אחד. לא חושב שהיו נשארים רבע מהם חללי שבת. ועובדה, כל כך הרבה אלפים נהיו שמרי שבת רק מהסרט הזה. אנשים כתבו שם בתגובות, תראו ביוטיוב. קיבלתי את האלם של החיים שלי. פעם, היה איזה ספר בוחרי. אתם יודעים, הבוחרים יש להם מונופול על הספרות. בכל מספרה שאתה נכנס, זה בוחרי. ברוך השם. אני מדבר בניו יורק. בקיצור, כל מקום שאתה נכנס, מיכאלוב, גבריאלוב, זה... טוב, ברוך השם. הבוכרים אנשים נפלאים, יש להם לב מאוד מאוד בעד תורה ומצוות, גם החילונים שביניהם, יותר קל מאוד להעיר אותם. והיה איזה ספר בוכרי, כל השבת חותך שערות, מרוויח 150 דולר ביום. הוא עובד באיזה מספרה. איזה אחד אמר לי, אתה חייב לדבר עם החבר שלי, חבל, זה איסור דורייטה, הוא חותך שערות כל היום. אז אני דיברתי עם הספר הזה בטלפון. אמרתי לו, אתה לא יודע שאסור לחלל שבת, אסור לחתוך שערות, שערות יונקות מהקרקפת, אתה חותך אותן, זה כמו לחתוך ענפים. אומר, מה אני אעשה, כבוד הרב, אני פרנסה, מה אני יכול, אם אני לא אבוא בשבתות, שפטרו אותי. אמרתי לו, אני, יש לי עבודה בשבילך הרבה יותר טובה. אומר מה? אני אומר לו, אני אשלם לך 20 אלף דולר ביום. הוא אומר לי, מה? אני אומר לו, כן. אני יש לי רשימה של אנשים שצריכים לחסל אותם. יש לי רשימה, רשימת חיסול. אני אתן לך את הרשימה הזאת ואני אביא לך אקדח עם השתיקול ואני אגיד לך איפה אפשר לתפוס את האנשים האלה שלא תתאפס. אתה בא, לחיצה על הכפתור, אתה מביא לי תמונה שהוא מת, אני משלם לך 20 אלף דולר. אומר לי, מה, כבוד הרב, אתה החלטה להסתלבט עליי? אני אומר לו, לא, אבל אני מוכן לעשות איתך את העסקה הזאת. אומר לי, מה, אני נראה לך רוצח? אמרתי לו, אתה נראה לי אדם נחמד מאוד שאין לך מושג מה אתה עושה. אמרתי לו, אתה יודע שאם היית עכשיו הורג מישהו, זה אבון פחות חמור ממה שאתה עושה? הוא אומר לי מה אתה משווה לרצוח לספר אנשים אמרתי לו אני לא משווה כלום ואני גם באמת כלום אני גם לא כתבתי את התורה כל מה שאני קורא בתורה גם אתה יכול לקרוא הבעיה שאתה לא פותח את התורה תפתח את התורה ותראה מה העונש של חלל שבת ואחר כך תראה מה העונש של רוצח ותבין איזה מהם יותר גרוע בעיני השם אל תאמין לי מי אמר לך להאמין לי אני אמרתי טענה לך תבדוק תפתח שולחן ארוך, תראה. תפתח גמרא, תראה. תפתח חומש, תראה מה כתוב. מה זה? אתם מבינים מה פירוש המילה, ונחרטה הנפש ההיא מישראל? כמו שבחור קורא את האדם הזה מעם ישראל. אתה יודע מה זה? בעולם הבא אתה לא נכנס איפה שעם ישראל נכנסים. בסוף מה תגיד? פתחתי את החנות בגלל שרציתי עוד 2,000 דולר בכיס כל שבת? כאילו שהכסף הזה יישאר לו ביד. הרי בוודאי שהכסף הזה ילך לעזאזל מסיבה פשוטה מאוד. אם באורעולם אמר שאסור לחלל שבת, היה עלה על דעתך שאתה תצפצף עליו ותמרוד בו ותסתכר מזה? איפה אתה חי? באיזה דמיונות? ומי שוויתר על לפתוח את העסק בשבת, או ויתר על העבירות למען השם ולמען התורה, הייתכן שהוא יפסיד מזה? איפה הראש שלך? הרי אדם זר שבא עושה לי טובה, אני מרגיש כל כך חייב לו, כל כך רוצה לגמול לו טוב. מחר באים, אומרים לי, יאללה, וזה משהו שהוא בצרה, אני מיד, איפה, איפה, איפה אפשר לעזור לו? זה על טובה אחת קטנה. ואם אתה בא לבורא עולם, אומר, אני מוותר על כל השטויות שלי. אני מוריד את השיער המטופש הזה, ואני מפסיק עם הגויות, ואני מפסיק עם החילולי שבת, ואני מפסיק לרמות בביזנס, אני מפסיק עם כל זה. יעלה על הדעת שבזכות זה שנהיית פתאום כזה צדיק, הקשבח הוא יכניס לך סכין בגב? איפה אתה חי? איזה עולם אתה חי? אפילו, אתם יודעים, אני הייתי בארץ, הייתי עסוק באיזשהו מקום, והיה לי שם איזה פועל אחד ערבי חשמלאי. פועל ערבי חשמלאי, הוא בא מהשטחים שם, מאזורים מסוכנים, צריך לאישור כניסה, עובר במחסומים, ואני לא מושפע מהתקשורת הישראלית. החילונים בארץ, הם כל היום באווירה של הערבים, אז יש מתיחות מאוד גדולה ביניהם לבין הערבים. אבל אני בא מחוץ לארץ, אני לא בא במגע עם הערבים. פעם ראשונה, במי יודע כמה שנים, עמדתי באותו מקום עם ערבי לכמה שעות. אז אני שאלתי אותו, אתה רעב? אתה רוצה לאכול? הוא מסתכל עליי ככה, ופתאום הבנתי, מסתכל עליי ככה. מה? אני אומר לו, אני אביא לך משהו לשתות, להכין לך קפה, אתה רוצה אולי קולה, משהו, מים. הוא לא האמין, הוא היה שם, הוא אמר, הסתכל עליי ככה עמום. אמרתי לו, אני אכין לך איזה פיתה קצת, עם מה אתה רוצה, גבינות, נקניק וזה. הכנתי לו איזה שני פיתות, עשיתי לו שתייה ועשיתי לו קפה. הוא לא היה, הוא היה בהלם, אני אומר לכם, היה בהלם. אחר כך, עוד פעם, אחרי כמה שעות, אמרתי לו, אתה רוצה עוד משהו וזה? בא אליי, אומר לי, וואלה, אתה אחלה בן אדם, ככה אומר. כל מה שאתה תצטרך פה, תטלפן לי, אני בא עושה בשבילך בחינם. ככה הוא דיבר. אז אני שואל אתכם, אם הערבי הזה, שקרוב לוודאי, אם אנו שואלים אותו למחוק את עם ישראל מהעולם או לא, כנראה שהיה לו חץ כן. אם אחד כזה יתאהב בי על זה שהבאתי לו שני פיתות, וקוס קולה וקוס קפה, והוא הרגיש כל כך חייב לי, וכל בעיה שהייתה הוא מיד רץ, וסידר, ועשה, וכל הזמן אמר, וואלה, אתה אחלה בן אדם. איפה אתה גר? בניו יורק. וואלה, אתה אחלה בן אדם. כל הזמן היה אומר, אתה אחלה. גבר. היה אומר לי, גבר. ככה, גבר. הוא לא העמיד. פשוט היה בשוק. אז מה אני מראה לכם? ‫הנה לך דוגמה מהחיים ‫שעשית טובה קטנה לבן אדם. ‫אפילו שבמציאות שלו הוא רוצה ‫לשחוט אותך באופן קבוע, ‫ובסוף הוא יתהפך לגמרי בהתנהגות. ‫גם אם מחר היה נותנים לו מיליון דולר ‫לבוא לעשות פיגוע בשכונה שלי, ‫שהוא היה מגיע אליי, ‫הוא היה מדלג עליי. ‫למה? היה אומר, ‫זה אחלה, בן אדם, זה אני לא יורא בו. אז אני מביא לכם את זה כדוגמה מכל וחומר. אם אחד כזה ירגיש כל כך הכרת הטוב אליי, תחשבו מי זה הקדוש ברוך הוא. כמה הקדוש ברוך הוא יחזיר לאדם שהוא נלחם בתאבות שלו וביצרים שלו וברצון לגנוב וברצון לנסוע באוטו והוא הולך ברגל 20 דקות לבית כנסת בחום. כמה הקדוש ברוך הוא ייתן לאדם הזה? הגמרה אומרת, היה אחד אחד הרשעים הכי גדולים בהיסטוריה נבוכד נצר שמו. רצח מעל 20 מיליון איש. הוא והשר הטבחים שלו נבו זרדן. מלכות בבל לפני 2600 שנה. רק רע בן אדם הזה עשה. הכריב את בית המקדש, רצח יהודים, שחטו ילדים. מה לא עשו? דם, נהרות של דם היו בארץ. נהרות של דם על הרצפה זורמים. מה הוא עשה? זה היטלר מספר שתיים או מספר אחד פעם אחת הקדוש ברכו שלח את הנביא שהיה לדבר עם המלך היסקיהו אמר לו תגיד הקדוש ברכו החליט שהגיע זמנך לעבור מן העולם עכשיו המלך היסקיהו היה אחד המלאכים הכי צדיקים שהיו בהיסטוריה אולי הכי גדול שהיה אפילו ‫אומר לו, למה הקדוש ברוך הוא ‫רוצה לחסל אותי מהעולם? ‫אומר לו, בגלל שאתה לא התחתנת ‫ואתה לא הבאת ילדים. ‫המלך אומר לנביא, ‫תגיד, מה, הקדוש ברוך הוא לא יודע ‫שהסיבה שאני לא מתחתן ‫זה בגלל שאני רואה ברוח הקודש ‫שיצא לי בן רשע שיחריף את העולם? אני מקריב את כל החיים שלי כדי לא להביא את הבן הזה מנה של העולם. וזה מה שמגיע לי, למות בגלל זה? תזכרי לצוות, תודה. בזכותך גם הבנתי שיש לי פה עוד כבר מים. בקיצור, אז הנביא אמר למלך, זה שאתה עושה את זה לשם שמיים, ברור שהקב' הוא יודע. מכירים מי אתה? אבל בתורה כתוב להתחתן ולהביא ילדים ואל תעשה חשבונות מה אתה רואה לעתיד היה לו רוח הקודש כמו נביא תתחתן ותביא ילדים ככה כתוב בתורה מצווה ראשונה פרו ערבו אמר לו אם ככה תבקש מהקב' שייתן לי זמן לחזור בתשובה ולהתחתן ולהביא ילדים ותן לי את הבת שלך לאישה ככה אומר לנביא הנביא אמר לו, אני שאל את הקדוש ברוך הוא, נראה מה הוא אומר. בינתיים הוא התפלל, התפלל. הנביא חזר אליו, אומר לו, הקדוש ברוך הוא הסכים לבקשתך, הוא מוסיף לך עוד חמש עשרה שנה לחיים. שיהיה לך מספיק זמן להתחתן ולהביא ילדים. ואני נותן לך את ביתי לאישה. מי לא ירצה כזה מלך, כזה גאון, צדיק, יפה, נאה, עשיר, כל הבעלות היה בו. מיד סידרו, חתונה, נולד להם ילד מן השאה, לימים גדל הנער, נהיה רשע גדול, אבי גדור ליברמן ויעיר לפיד ביחד לא מגיעים לאחוז ממנו. מה זה רשע? הם מתפסלים בכל הארץ, הכתיעו את כל העם, הכתיעו את כל העם, והסבא שלו, הנביא ישעיה, מדבר עם הקדוש ברוך הוא, בא לעטיף לו מוסר, והלך לחפש אותו, לשחוט אותו. הלך הנביא, התחבב היער בתוך עץ. קתחו בתוך עץ, רוקנו את הגאזה, נכנס לתוך העץ וסגר מבחוץ. איכשהו מישהו כנראה הלשין, הלך, תפס את הסבא שלו הקדוש. מה עשה? חתך אותו לחתיכות כמו פרוסות של נקניק. את הסבא שלו הקדוש הוא רצח. זה מה שקרה מהבן הזה שנולד. בסוף, בסוף ימיו שתפסו אותו הגויים, שמו אותו בתוך איזה דוד, התחילו לחמם אותו והוא התחיל לסרף, צעק לעבודה זרה שלו, שום דבר לא עזר לו, בסוף הוא צעק ריבונו של עולם, אם אתה באמת קיים ומשגיח, אם תוציא אותי מהמקום הזה, אני חוזר בתשובה. והזכות של אבא שלו, השבחו, הוא החזיר, באמת הציל אותו. ואז הוא חזר בתשובה. בסוף ימיו הוא חזר בתשובה. אבל בינתיים הוא עשה נזק עצום לעם ישראל. באותו יום שהנביא בא למלך ואמר לו, אתה עומד למות, המלך שאל אותו, אחרי שהוא בא ואמר לו, השבחו, נתן לך עוד 15 שנה, הוא אמר לנביא, תן לי סימן. הוא חשב, אולי הוא עובד עליי, אולי לא נעים לו ממני, אז סתם אומר לי, בעוד מעט אני אמות. תן לי סימן. אומר לו, היום השמש לא תשקע בזמן. אם השמש צריכה לשקוע בשבע בערב, תסתכל בשמונה, תשע עוד תהיה בשמיים. ככה הוא אמר לו. בינתיים, השמש לא שוקעת, כולם עומדים עמומים, מסתכלים על השמיים. מה קורה פה היום? מה, אולי סוף העולם הגיע? זה אחד מהארבע פעמים שהשמש עמדה. בינתיים בעיראק, שזה אותו זמן כמו בישראל, עיראק, בבל, גם נבוכד נצר והחיילים שלו גם כן מסתכלים, רואים השמש לא שוקעת. אומרים, מה קרה בעולם? מה קרה? אז אחד אמר, זה בטוח משהו מהיהודים שם, בית המקדש. צריכים לשלוח שליח לשאול. ‫אז הוא לקח איגרת, קלף, ‫עם נוצה, התחיל לכתוב, ‫לכבוד המלך חזקיהו, ‫ואנשי העיר ירושלים, ‫ואנשי ארץ ישראל, ‫ולכבוד האלוקים שלהם. ‫שם את הקדוש ברוך הוא בסוף, ‫נתן את זה לשליח, ‫השליח כבר עלה על הסוס, ‫עמד לצאת לדרך, ‫אמר לו, רגע, רגע, חכה. ‫הוא קם מהכיסא, ‫הלך שלושה צעדים, ‫אחד, שתיים, שלוש. לקח מנו תיגרת אמר לא נעים שמתי את הקדוש ברוך הוא בסוף המשפט את האלוקים שלהם צריכים להתחיל עם האלוקים מחק את המשפט הזה כתב לכבוד אלוקי היהודים ולכבוד המלך עזקיהו ולכבוד אנשי ירושלים ולכבוד אנשי ארץ ישראל ענה תגידו לי למה ביום זה וזה השמש לא שקע בזמנה לך תשאל אותם כתוב רבותיי ‫על השלושה צעדים שההיטלר הזה עשה, ‫הקדוש ברוך הוא שילם לו ‫70 שנה של שלטון בכל כדור הארץ. ‫הוא מלאך במלכות בבל. ‫כל העולם שילם לו מס. 45 שנה. הוא היה מלך. הבן שלו 23 שנה והנכד שלו שנתיים. ביחד, 70 שנה הם שלטו בכל העולם. לא כמו היום, ארצות הברית שולטת ברבע העולם. רוסיה, רבע העולם. סין, שליש העולם. זה עולם אחר היה אז. כל העולם הם השתלטו, כמו שהיוונים שלטו בכל העולם. ככה הרומאים, ככה הבבלים. את כל העולם הם כבשו. כולם שילמו להם מס, כל המדינות, שמו גוונר, שמו מושל, והוא היה אוסף את המיסים ומעביר להם את זה. כל זה על שלושה צעדים שכיבד את בורי עולם, ומי זה זה? זה אחד שהרג 20 מיליון מהעם שלנו, או בכלל מכל המלחמה, ושרף והחריב את בית המקדש. זאת אומרת, ברור לכם איזה מלאנה מרשה זה. אבל שלושה צעדים הוא עשה לכבודו של בורא עולם, והקב". נתן לו תשלום שבעים שנה שלטון בכל העולם. אז בואו נעשה עכשיו חשבון. אתה גר בווגאס, יש לך פה בית כנסת, רב מוישה, תבוא לתפילה. כבוד הרב, אני גר עשרים דקות, מאה מעלות בחוץ, קיץ. איך אני אלך עכשיו עשרים דקות ברגל הלוך, עשרים דקות חזור. מה אתה חושב? אתה הולך בחינם? אם הנבל הרוצח הזה הלך שלושה צעדים, קיבל שבעים שנה את כל העולם, אז אתה בוודאי תקבל יותר ממנו על כל שלושה צעדים. אז בוא נעשה חשבון. הלכת, אחת, שתיים, שלוש, שבעים שנה כל העולם. אחת, שתיים, שלוש, עוד שבעים שנה. אחת, שתיים, שלוש, עוד שבעים שנה. עד שכבר הגעת לפה, מגיע לך מיליון שנה שלטון בעולם. לכן הגמרה אומרת, לכן לא מציאותי לשלם על המצוות בעולם הזה. כי השכר הוא אינסופי ויש לך כל כך הרבה אנשים צדיקים שעושים מצוות איך נחלק את העולם לכולם? לכן שכר מצוות בעי אלמלא כהגמרה וקידושין אומרת שכר המצוות בעולם הזה אל תספל על השכר של המצוות מה שזורקים לך בעולם הזה זה כמה פירורים אלה מצוות ככה כתוב אשר יעשה אותם האדם, אוכל מפירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. עכשיו יש לך עץ תפוזים, מאות תפוזים, נותנים לך איזה אחד, שניים, אבל עיקר העץ, זה החשוב, לא השתיים, שלושה תפוזים האלה. זה סתם, זה פירורים. עיקר העניין זה הקרן, שזה העץ שכל הזמן יניף תפוזים לנצח. זה מה שהתורה אומרת. עכשיו שתדעו, אם תיקח את כל התענוגות שיש בעולם הזה, בואו נעשה ביחד רשימה. כסף, טיולים, נשים, ספורט, אומנות, אוכל טוב, ילדים, משפחה, מה עוד? פרסום, מוזיקה יש עוד דברים כל התענוגות שקיימים בכדור הארץ של כל האנשים של כל הדורות של כל החיים שלהם זאת אומרת יש חיים שבע וחצי מיליארד איש נגיד שחיים בממוצע שמונים שנה שבעה וחצי מיליארד כפול שמונים שנה כפול שלוש מאות שישים וחמישה ימים כפול שתיים כפול עשרים וארבע שעות כפול שישים דקות כפול שישים שניות איזה מספר מי קנד ניו יורק האורך של המספר עכשיו כל שנייה בחיים יש תענוגות אתה שותה מים, תענוג. שותה מצטפוזים, תענוג. חי עם אשתך, תענוג. קיבלת כסף, תענוג. הביאו לך איזו תמונה יפה, תענוג. שחית בבריכה, תענוג. יש הרבה תענוגות. אוכל טעים, סעודה טובה, הצחיקו אותך, צחקת, נהנת, שתית קצת וויסקי טוב. חסר תענוגות? ברוך ה' יש תענוגות. עכשיו תחבר את כל התענוגות של 7.5 מיליארד איש בכל שנייה נתונה. זה שותה, זה אוכל, זה עם אשתו, זה בטיול, זה ככה, זה רואה סרט, זה הכל תחבר את הכל. נהיה לך הר ענק, ענק, ענק של תענוגות. זה כמו מפה עד הירח. אי אפשר בכלל לדמיין איזה עונג. כל מה שאתה רק יכול לדמיין. כל זה, אומרת התורה, לא ישווה לשעה אחת של יהודי שומר מצוות בעולם הבא. שעה אחת בעולם הבא העונג הוא יותר גדול מכל חיי העולם הזה יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה עכשיו מה זה קורת רוח? מה שיקרה לרוח שלך הרוח לנשמה קורת רוח מה שיקרה לרוח שלך בעולם הבא בשעה אחת כבר עובר את כל העולם הזה ביחד וזה מחלל שבת יפסיד על זה שהוא נוסע למייסיס בשבת על זה שהוא נוסע לסטארבקס בשבת על זה שמדליק טלוויזיה מטופשת בשבת זה נורא תראו כמה הבורות היא נוראית שאדם יגיע ליום הדין ויראה על מה הוא מפסיד את זה הוא ישתגע שאני, על זה אני מפסיד את כל זה. עכשיו אנחנו יגיד לו, מרדת בי 80 שנה. איך, חבר ריבונו של העולם, מה כבר עשיתי בשבת? רוב האנשים גם לא עובדים בשבת, אז זה לא בגלל כסף. זה סתם על דברים מטופשים, עושה לעצמו איזה טוסט, אני יודע מה, מדליק תלגז, עושה קפה. על הדברים הקטנים האלה, על סיגריה פה, סיגריה שם, על זה הוא מפסיד את הכל. זה נורא, רבותיי, זה נורא, זה צריך לעורר אתכם אדמאות. הדמעות כזה דבר צריך לעורר אתכם. להבין ממה, מה, מה. כל זה כתוב בתורה. אני לא ממציא, לא מגזים כלום. לא מגזים. אני הייתי בבלגיה במוצאי שבת, גם כן הייתה לי דרשה. ויש שם בית כנסת של גרוזינים גדול, יפה. יש שם הרבה גרוזינים באן-וורטן. והגרוזינים, יש בהם שתי דברים. אחד, הם האנשים הכי נדיבים בעולם. אין אנשים יותר נדיבים מהם. אף פעם לא תמצא גרוזיני קמצן, אין כזה דבר. אפילו חילונים הכי גדולים, אתה בא, אומר שזה צרה וזה, צריך ככה, וואלה, נותנים לך יותר מה שביקשת. אין, אין מציאות אצלהם להיות קמצנים. והם חמם עזק. אומרים פדיחה שהגרוזינים הגיעו לארץ, המרוקאים התחברו מתחת לשולחנות. יש להם דם חם. זאת אומרת, כל עוד אתה טוב איתו, הוא ייתן לך את הנשמה. תסתבך איתו. יש לי איזה חבר, סיפר לי בדיחה. אומר, איזה גרוזיני הלך לעשות טסט נהיגה בארץ. לא כל כך נהג טוב. אז הוא מתקשר למוחרת לטסטר. אומר, הלו, כן, טסטר, שלום. זה מיסטר שבילי מדבר. איך היה הנהיגה שלי? אומר אדון שבילי, צר לי להודיע לך שנכשלת בטסט. איפה בית של טסטר? גמר עליו. לא, לא, אל תדאג, עברת. קיצור, אני באתי, דיברתי שם. על מה אני מדבר? יש שם אנשים, חלק מהקהל שבאים ברוטו לבית הכנסת. עכשיו, יש שם איזה רב אחד, ישראלי, תלמיד חכם, שהוא הרב של הקהילה, יודע תורה, הוא לא פרייר, ‫ואני באתי לשם, דיברתי. ‫עכשיו, אני רואה... ‫אני אמרתי לכם, אני מסתכל בקהל, ‫אני רואה איזה גרוזיני אחד, בריון, ‫הוא כבר נע בעצבנות בכיסא. ‫אני כבר קולט אותו ‫שעוד שנייה הוא יקום עליי. ‫אני רק אומר עם פעולות של עולם, ‫בלי אגרופים רק. ‫תכף הוא קם עליי. ‫תכף, איך? ‫אחת, שתיים, שלוש, הוא קם. ‫מזלי, לא אמר לי כלום, חיבד. יצא בעצבים החוצה. קלטתי מהליכה. עכשיו, תוך כדי שאני ממשיך את הדרשה, אני צריך לחשוב מה להגיד. אני שומע במסדרון צעקות. אותו אחד והערב של הבית כנסת. אני שומע עכשיו, יש דלת כבדה שם, אני לא שומע בדיוק מה מדברים, אני שומע צעקות. בינתיים, אחרי רבע שעה הסתיימה הדרשה, כולם קופצים עליי וזה, פה ספרים, דיסקים, USB. פתאום בא אלי אחד, אומר לי, וואו, כבוד הרב, אל תשאל איזה בלגן עשית. זה שבילי הזה רוצה להרוג את הרב. הוא בא אל הרב, שימו לב מה קרה פה, רבותיי. שימו לב מה קרה. הוא בא אל הרב, מאיפה הבאת את המשוגע הזה? אומר לו, הבאנו אותו מניו יורק. מה אתה מביא בן אדם כזה לבית כנסת? אומר לו, מה הבעיה? אומר, מה הוא אומר? מחלל שבת יותר גרוע מרוצח. מה זה שטויות האלה? אני בא לבית כנסת באוטו, אני יותר גרוע מרוצח, הוא אומר. אז הרב שמע, אמנם הוא עדין, הוא לא מאלה שנותנים מוסר חזק, אבל לפחות הוא עגון וישר. גם זה קשה למצוא היום. אמר לו, תשמע, מה שהוא אומר כתוב בתורה. מה? מה כתוב בתורה? הוא אומר, כתוב בתורה שאסור להדליק אש בשבת, אסור לנסוע במכונית, אפילו לא לבית הכנסת. מה אתם חושבים קרה? נתן לו כזו שעגה, זה הגוזיני הזה. שבע שנים אני בא לבית הכנסת באוטו, למה לא אמרת לי עד היום כלום? הכל על שמתך. ועכשיו הסתבך הכל אשמתך איך כאב לו פתאום הוא הבין שזה אמת הוא חשב שאני משוגע באמת ממציא דברים פתאום שהוא שמע מערב שלו שהוא יודע שהוא מכיר אותו הוא יודע שהוא אדם ישר שהוא אמר לו שזה אמת חרב עליו עולמו ואני פעם איזה אישה אחת שלחה לי אימייל היא אומרת אני חייבת לספר לך מה היה באתי בשבת לבית הכנסת ואני רואה איזה בחור מגיע עם אופנוע לבית הכנסת בשבת, מכנה את האופנוע על המדרכה דבוק לדלת של בית הכנסת. דבוק, בלי בושה בכלל. מורית הקסדה שם ככה וזה, מכנה את האופנוע, עומד להיכנס למכנסת, בדיוק הרב הגיע עם ילד קטן בן ארבע, הבן שלו. עכשיו הרב רואה אותו, אומר לו, שבת שלום. הילד הקטן לא מבין חוכמות, הוא לא פוליטיקאי. אומר לו, תגיד, למה אתה נוסע באופנוע בשבת? אתה לא יודע שאסור לנסוע באופנוע בשבת? זה עבירה חמורה, ילד הקטן, אומר לו. מסתכל התמים הזה על הרעב, אומר לו, מה, זה נכון? שימו לב, הוא לא ידע אפילו שזה אסור. אומר לו, מה, זה נכון? זהו ככה. כן, זה נכון, אסור. אז למה אף פעם לא אמרת לי, אתה רואה אותי כל שבת בא עם האופנוע? אז האישה אמרה, הילד הקטן החזיר את האיש הזה בתשובה. אמר, אז אני לא אסע יותר בשבת, לא ידעתי שאסור. כזאת מימות. זה מה שאני אומר, אנחנו בהנחה שכולם מורדים, וכולם רוצים דווקא, וכולם רוטפי את הענוגות, זה לא נכון. יש המון חילונים שאין להם מושג בכלל. בשיחה אחת של עשר דקות, אתה רק מסביר להם מה חומרה את הדבר, הם מיד מצכימים לא לנסוע ולא לעשות עבירות. לא כולם מרדנים והקשנים וקשעורף. יש אנשים, זה איך אומרים? זה בונוס. אתה אוסף אותם על הדרך, בלי מאמץ. זה הבעיה. אנחנו חושבים שבגלל שיש תמיד בדרשות כמה שמתעצבנים, קמים, הולכים, צועקים, משתוללים, רבים, מתווכחים, אז שככה זה כולם. זה לא נכון. הרוב הגדול של האנשים, יש לו שכל. והוא יודע להבין, והוא מבין, הוא שומע את הדברים, והוא אומר, וואו, לא ידעתי את הדברים האלה. וברגע שהוא מבין את זה, אז הוא הולך, אחר כך הוא אומר, בואי נעני, בעיני השם יותר גרוע מאדם שהורג אנשים? אני אמרתי פעם לאחד, תגיד לי, אני שואל אותך שאלה. אם אני בא ומבקש ממך לקחת ילד בן שלוש ולהטביע אותו באמבטיה, אתה מסוגל? הוא אומר, מה פתאום. אם אני אתן לך מיליון דולר, תעשה? הוא אומר, מה פתאום. איך אתה שואל אותי כזו שאלה? ואם אני אתן לך חמישה מיליון דולר, תטביע אותו? הוא אומר, מה פתאום. מה זה? איזה שאלות האלה? תצבן. כעס עליי. בצדק. אמרתי לו, אז אם אני אגיד לך שכל פעם שאתה מדליק סיגריה בשבת זה עבירה יותר חמורה מזה, מה תעשה? אז כמובן הוא קיבל שוק. אמר, איך זה יכול להיות? ואמרתי, ככה השם אמר. מי שלא שומע בקולי ושובר את הברית, שבת זה ברית עולם. מי שלא שומע בקולי, זה הדבר הכי חמור שיש. לכן הוא יוצא מעם שלי. חלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. אתה יודע מה זה? כמה יהודים גאים, אנחנו יהודים, אנחנו נמות כיהודים, נלחמים על זה, נלחמים בעד הארץ. בסוף יגיעו לשמיים. כאילו אנחנו מצטערים, אתה לא שייך לעם ישראל. מה? אני לא שייך לעם ישראל? ככה כתוב בתורה, ונחלטה הנפש ההיא מהמאה. אתה קראת את עצמך. דרך אגב, שתדעו, העונש על חילול שבת הוא אפילו לא עונש, הוא מציאות. אם אני שם אצלי בגינה בור, עם אש, ועשיתי מסביב חומה, ואני שם שלטים, זהירות לא להיכנס, זהירות לא לגעת, זהירות לא לגעת, לא להיכנס, לא לגעת, זהירות, סכנת חיים. ובא אחד הכניס את היד, ונשרפה לו היד, והלכה לו היד. עכשיו הוא תובע אותי. בגללך אין לי יד. איזה, תראה מה עשית לי. השופט יעיף אותו מהמדרגות, טיפש מטופש, כמה עזרות עוד אתה צריך. שמו לך חומה, שמו לך 12 שלטים, 12 פעמים כתוב בתורה, שמו לך עזרות, אמרו לך מה יקרה לך אם תיכנס, ובחרת בכל זאת לעשות, ועכשיו עוד יש לך תלונות? איך זה יכול להיות? זה אתה הבאת על עצמך. אתה הבאת את זה על עצמך, מה אתה בא בתלונות? מה הכאב לב הכי גדול? שרוב האנשים אין להם מושג. לא לימדו, לא לימדו את הדברים האלה. מי לימד את הדברים האלה? מי לימד? מישהו לימד את הדברים האלה? מישהו פעם לימד מה כתוב ברמבה? מה שכתוב בארץ? לימדו אותנו מה כתוב בגמרה? קיבלו אותנו השפן, לימדו אותנו השפן קיבל נזלת, כן לציפור. דברים כאלה לימדו אותנו. לא לימדו אותנו מה זה החיים. נחזור לעניין. אז התחלתי לספר מה יהיה באמות משיח. יבוא המשיח, ינקה את כל הרשעים בעולם מכדור הארץ. כולם, יהודים וגואים. ככה כתוב בסכריה י' ג', סכריה י' ד'. תפתחו את התנ״ך, תקראו מה כתוב שם בנבואה. שני שליש מהעולם ברגע הולכים. זה חמישה מיליארד איש. זה ברור לכם שכבר זה יהיה מלחמה אטומית פה. זה כתוב, שני שליש מהעולם נמחקים. הגאון מבילנה, הגאון מבילנה אמר שהמלחמה האחרונה תיקח 12 דקות. צחקו עליו. אמרו איך 12 דקות? בזמנו בקושי היה אקדח. היו שמים אפקת שריפה ויורים קצת. מה היה? לא היה טילים, לא היה מטוסים, לא היה פצצות אטום, לא היה כלום. איך אפשר להחריף את העולם 12 דקות? היום זה מובן. אז באמת, אחרי שכל הרשעים מהעולם יימחקו, מה יהיה? יהיה דחיית המתים. מה זה? הקב' הוא אומר, הוא פתחתי את קברותיכם, ככה כתוב, והוצאתי אתכם והבאתי עליכם עצמות וגידים, תסתכלו שם, אני לא זוכר בדיוק מילה במילה, אבל ככה כתוב, יקרמו אור וגידים, אנשים יקומו, ינהרו מעצמם תאבק, ויהיה רעש גדול, זה כבר קרה דרך אגב, פעם אחת זה קרה בעולם. חזון העצמות היבשות, לפני 2600 שנה בתקופת הנביא חסקל. הקלוש ברכו הביא אותו למדבר, והראה לו את כל האלפים של העצמות של שבט אפרים. שהם יצאו ממצרים לפני הזמן, ברחו, והרגו אותם במדבר הגואים. והקלוש ברכו אמר לו, אתה חושב שהעצמות האלה יכולות לחזור לחיים? מה אתה אומר? 700 שנה הן שוכבות שם בשמש. מלא עצמות של אנשים, 700 שנה. אמר לו הנביא, אתה ידעת? אני כאילו, מה אני, אני יכול להגיד אם כן או לא? מה זאת אומרת אתה ידעת? אם השם רוצה להקים בן אדם מהקבר, יש לו בעיה. מטיפת משקה, טיפת ליקוויד, איך אומרים? טיפת זרע, מה זה טיפת זרע? זה כמו טיפת מים, מה יש בזה? מטיפת זרע יוצא בן אדם, אז מעצמות לא יוצא בן אדם, זה כבר חצי מוכן. בקיצור, אז, כתוב שהוא בא ואמר את הנבואה וכולם קמו וככה היה רעש גדול בעוד שב ובגמרה מובא שאחד המוראים אומר יש לי אילן יוחסין עד לאלה שהנביא חסקל יקים מדור לדור אבא שלי אני אגיד לכם את כולם אבא אני מהצאצאים של אלה שהחיה הנביא חסקל זאת אומרת, פעם אחת בעולם כבר קרה חזון העצמות. זה גם הגויים מאמינים בזה. גם הנוצרים, גם המוסלמים, הם גם כן מאמינים בתנ״ך. אבל זה היה בקטן. עוד מה תהיה בגדול. עכשיו, מי שמלווה ליהודי בריבית, הוא לא קם בתחיית המתים. אתם יודעים מה פירוש? בואו אני אסבר לכם מה פירוש. מי בכלל רוצה לקום בתחיית המתים? מי שצדיק והוא נמצא בגן עדן עכשיו עם משה רבנו וכולם מה פתאום שירצה לחזור לעולם הזה? מה יש בעולם הזה? מה לראות את הקזינו של וגאס? מה יש לבן אדם לחזור עכשיו לעולם? התשובה היא מה שעכשיו הנשמות נהנות מאור השכינה, זה מדרגה גבוהה מאוד. אבל כשהם ייכנסו חזרה בגוף ויחזרו לעולם, זה יהיה מדרגה עוד יותר גבוהה. זה לא יהיה כמו אנחנו, מלאים בתאוות, ביצרים, בדקעונות, בעצבים, בכל מיני צרות, כמו שיש היום, מחלות ומלחמות. מה פתאום? קודם כל, הקדוש ברוך הוא שוחט את היצר הרע, את השטן. אין יותר שטן. אין יותר יצר הרע, אין יותר תאוות, אין יותר מלחמות, אף אחד לא הורג אף אחד, אין יותר טרור, אין יותר אנטישמיות, אין שום מחלל שבת, אין שום גנב. כתוב מפורש, שאירית ישראל לא יעשו אבלה ולא ידברו כזו, ככה כתוב, שערית ישראל, אלה שישארו מעם ישראל, שערית, מה זה שערית? שערית ישראל לא יעשו אבלה ולא ידברו כזב ולא יהיה, מה כתוב שם? בידיהם, לא יהיה גזל בידיהם, משהו כזה, צריך לראות את הפסוק שם. זאת אומרת, מי שיקום, הוא בוודאי לא גנב ובוודאי לא אדם שעשה עבירות כאלה. רק הצדיקים קמים. נו ואז מה? ‫עכשיו, תאר לך שבגלל שאתה ‫עשית עבירות של ריבית, ‫אתה לא קם בתחיית המתים. ‫בתחיית המתים חוזרים למדרגה ‫של אדם הראשון לפני החטא, ‫שעוד לא נכנס בו הארס ‫של היצר הרע. ‫זאת אומרת, אין מוות, ‫אין לדות, אין יותר גלגולים, ‫אין מחלות, אין שום תאוות, ‫אין עייפות, אין בעיות של ראייה, ‫אין בעיות של שמיעה, ‫אין בעיות של ריכוז, ‫אין שום בעיה בעולם, כלום. ‫אף בעיה אין בעולם. ‫שומעים, רבותיי? ‫תשמעו, אני חוזר. ‫היום אנחנו באים ללמוד תורה. ‫עייפות... מצב רוח רע, יום קשה בעבודה, האישה רבה איתך לפני שבאת, לא היית איתי, מה אתה הולך ללמוד, קשה לקום בבוקר, כל מיני בעיות ומכשולים, כי אנחנו נמצאים בניסיון. אבל בתחיית המתים אין כזה דבר ניסיונות. אין יותר יצרה רע. אין כזה דבר להסתכל על דברים ולהתהווה ולגנוב ממישהו. הרמב״ם כותב, מעדנים יהיו מצויים כאפר. שומעים? מעדנים מצויים כאפר יהיו עד כדי כך יהיו מעדנים מצויים כאפר לא יהיה שום, לא יהיה גר זאב עם כבש, לא יהיה גויים שירצו, הגויים שיישארו הצדיקים, יש גויים צדיקים שאומרים שם המצוות בני נוח, והם לא אנטישמים, הגויים האלה יבואו מסביב לעם ישראל, צמאים לשמוע מהתורה של עם ישראל, נהיה אור לגויים. והגויים האלה שיישארו, מסתם יהיה כמה מאות מיליוני גויים שיישארו מתוך המיליארדים שיש, הם יהיו משרתים של עם ישראל, והם יהיו כל כך שמחים על זה. רק על מצוות ציצית יכול להיות לך 2,800 משרתים, שבאים, לא יודע מה זה משרתים, כי אתה לא באמת צריך משרתים, כבר אין יותר שום בעיה, אין בעיות של פרנסה, מעדנים מצויים כאפר, כסף יהיה כמו חול. לא יהיה שום בעיה, אף אחד לא צריך לעבוד יותר. עכשיו, אתה בא לשיעור תורה היום, רבע מהשיעור אתה לא זוכר. איך שנגמר השיעור, בקושי רבע אתה זוכר. ‫למוחרת אתה זוכר שתי אחוז. ‫אחרי שבוע אתה בכלל לא זוכר ‫מי היה המרצה. ‫למה? יצרה רעש, שיחכה, ‫כל מיני בעיות, הישחדת. ‫אבל שאחרי שנקום בתחיית המתאים, ‫אתה תבוא לשיעור, ‫אין כזה דבר לשכוח. ‫כולנו נהפוך לרב מאיר אליהו. אין כזה דבר שכיחה, לומד דף מצלם אותו, זיכרון פוטוגרפי, הוכחה מובדיה, כן? זאת אומרת אין יותר מכשולים, אין בעיות של ריכוז, הכל מבינים, אתה יושב בשיעור עכשיו, נותן רב דרשה על הגמרא, הכל מבינים. אין בעיות, אין מכשולים. עונג נפלא כזה בעולם הזה. בעולם הזה עונג. תאר לך שאין לך בעיות. לא משקנת, לא צרות, לא מיסים, לא פקקים, שום דבר. אתה לא צריך לדאוג על שום דבר. הכל יש לך מה שאתה רק צריך. אף אחד לא רב עם השני. אין חיכוכים, אין מריבות, אין בתי משפט, כלום. איזה עולם יהיה? כמה זמן יהיה העולם הזה ככה? אלף שנה. אלף שנה. ואחרי האלף שנה האלה, יש את העולם הסופי, שזה עולם הנשמות, עולם הנצח. זה התחנה הסופית של הנשמה. אין יותר חומר. שם הקדוש ברוך, זה מה שאנחנו כותבים על הקברים, תף, נון, צדיק, ב' ה'. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. שהנשמה של הנפטר הזה תזכה להיות בסוף צרורה בצרור החיים, חיי הנצח, לא חיים בעולם הזה. בעולם הזה גם כלב חי, זה שטויות, זה לא... איך שנולדים בעולם הזה מתחילים למות. מהרגע שנולדת, איך שהתינורק יצא, התחיל המונה. אם דוגמה, נקצב לו 80 שנה, שמונים שנה, פחות שנייה, שתי שניות, שלוש שניות, ארבע שניות. בעיה היחידה היא שבטלפון שלך למשל, אתה יודע מתי הוא ייקבע. 13, 12, 10, 9, 8, 7, 6, 5, טו טו, כבר מצפצף, המסך נהיה כעה כבר, עוד 20 שניות נגמר. אבל בחיים, הקדוש ברוך הוא, יכבים מאדם את יום המוות. למה? אפילו דוד המלך שאל את הקבוצה של ברוך הוא תגיד לי מתי יומי, מתי יגיע היום שלי הקבוצה של ברוך הוא אמר לו אני לא אומר לאדם מתי יום פטירתו, למה לא? מה הבעיה? ברור, אם אדם יודע עכשיו נמשל הוא בן ארבעים הוא לא יודע אם הוא יחיה מחר או לא אז כי יש לו עכשיו כמו אקדח לראש תחזור בתשובה לפני שיהיה מאוחר אם אתה תמות מחלל שבת אתה אבוד אבל תשמעו טוב אם הבן אדם הזה היה יודע שיש לו לחיות עד גיל שמונים, מה הלחץ? אני בן 40. בוא נחגוג עוד איזה 20-30 שנה, שבתות, מנגל, ג'טסקי, טיולים, פתח תחנות. שנתיים לפני הסוף, כל מה שהרווחתי היה כל הישיבה. תעשו מצוות, תחזירו בתשובה, תעשו ככה, תוציאו ספרים. תלמדו תורה לילי נשמתי. בשנה האחרונה הוא נהיה בבסלי. לא אוכל בשר, יושב ככה עם מגלימה, כל היום קורא תהילים, לומד, ככה, איזה צדיק, ארבע בבוקר בבית כנסת. אז עכשיו האדם כזה נפטר צדיק, אז מה אתה רוצה ממנו? הרי הכל הולך אחר החיתום. חזר בתשובה. אז בשביל מה צריך לקיים את החיים שבעשמונים שנה? אז מייד תקצר אותם לשנה. אם בן אדם יודע מתי סופו, אז תשעים ותשע אחוז מהחיים זה סתם בזבוזמן. כי הוא יודע, בסוף אני אחזור בתשובה. לא רק זה, אני אחזור בכזאת תשובה אמיתית, שגם העבירות שלי יהפכו לזכויות. אז עכשיו בשבעים ותשע שנים האלה, הוא יעשה כמה שרק אפשר יותר עבירות. כי בסוף אני אחזור בכזאת תשובה מהאהבה, כל העבירות יהיו זכויות. אז הנה, זכיתי, עברתי את הבבשה לי כבר. ודאי שזה לא שייך. לכן הקשבך הוא לא אומר לאדם מתי סופו. שתדע, כל שנייה שאתה חי זה נס. במיוחד אם אתה מחלל שבת. כי הרי כתוב, מחלל שבת מות יומת. מות בעולם הזה, יומת בעולם הבא. כל עוד אתה עדיין חי, זאת אומרת, אני עוד לא מחקתי אותך. אני מחכה. אולי תחזור, אולי תחזור, אולי תחזור. אבל יש כאלה שכן נפטרים צעירים. למה? זה ברור לקדוש ברוך הוא שבכל הסיטואציות שהוא יהיה הוא לא יחזור בתשובה ברגע שהקדוש ברוך הוא מבין שהאדם הזה כבר לא יחזור בתשובה אין איתו שום סיכוי לוקח אותו מן העולם אבל כל עוד הבן אדם הזה כל הזמן מערר תשובה. אני חייב לחזור בתשובה, אני חייב לסגור את החנות, אני חייב זה, אני חייב פה, אני חייב לעזוב את הגויה, אני חייב לעשות משהו, אני חייב להתחיל לבוא לשיעורי תורה. איך זה ייתכן כזה דבר? יש פה כזה רב נחמד, נפלם, איזה יופי הוא מלמד. פה מי שבא לשיעורים, משוגעים עליו. למה? לטוף טעם. ללמד יפה, ברור, עברית ברורה, הכל. האנשים עושים טובה שרוצים לבוא לשיעורים. חוץ מכמה חבר'ה צעירים טובים שבאים וזה. מה עם כל השאר? פה מאות, אם לא אלפים. איך בן אדם מתקדם בחיים אם הוא לא יבוא לשיעורי תורה? איך? אם בן אדם לא יודע איך להפעיל מחשב, קנה מחשב, הוא לא יודע, בחיים לא לחץ על כפתור. אם הוא לא יבוא לאיזה קורס של כמה שעות, שלמדו אותו איך להשתמש במחשב, מה הוא יודע? אם בן אדם לא בא ללמוד בשביל מה חיים, מה זה שבת, מה זה נידה, חי עם אשתו. חי עם אשתו. אדם חי עם אשתו והיא לא הולכת למקווה. אתם יודעים איזה דבר חמור זה? בתורה כתוב שאסור לך לקיים יחסים עם אמא שלך. זה גילוי הרעיות. אחותך, אמא שלך, כל הקרובות. כשזה מגיע לאשתך, כשהתורה רוצה להגיד לך לא להיות עם אמא שלך, היא אומרת, ערוות עמך לא תגלה. אסור לך להיות אינטימית עם אמא שלך. בסדר? כשהתורה מגיעה לאשתך, ואל אישה, בנידת ומתאה לא תקרב לגלות ערוותה. בתורה יש מילה מיותרת לכאורה. באמא שלך ערוות אמך לא תגלה, ערוות אחותך לא תגלה, ערוות דודתך לא תגלה, ערוות אשת אביך, אם יש לך אמא חורגת, כל מיני רשימה של עבירות. פתאום מגיעים לאשתך, אתה נשוי לה כדת משה וישראל. אשתך, אמא של הילדים שלך. ואתם חיים, איך אומרים, זוגיונים. והיא לא הולכת למקווה, אחרי המחזור, שום דבר. לא הולכת, לא תובלת במים טבעיים או מגשמים או ממעיין וכולי. עכשיו, התורה אומרת, ואל אישה בנידת ומטה לא תקרב לגלות ערוותה. לא כתוב, לא תגלה ערוותה. לא תקרב, כיוון שזה אשתך ואתה איתה חופשי, אין ביניכם בושה. וזה דבר של יום יום או כל יומיים, אז זה כבר דבר שאתה רגיל אליו. אמא שלך זה דבר קיצוני, אחותך זה דבר קיצוני, אבל אשתך, זה מה, מה, זה אשתי, מה, אני לא עושה פה משהו לא בסדר. כיוון שאנשים זה קל בעיניהם, התורה הוסיפה עוד מילה. אין מילה מיותרת בתורה, על כל מילה שנראית מיותרת יש גמרות שלמות. התורה אומרת, ואל אישה בנידת תומתה לא תקרב. תזהר לו לבוא, להתקרב אליה, לא לגעת לה ביד, לא לישון איתה באותה מיטה. היה אצלי מעשה רבותיי נס כזה. מה זה, איזה ניסים. מי שיקרא, הבאתי פה כמה ספרים, לא היה לי כוח לצחוק. יש פה אולי עשרה מכל אחד, עברית ואנגלית. שם יש הרבה ניסים שקרו במשך השנים בשיעורים. אחד מהם, אני, אמרו לי, לך תיתן דרשה על הדרך, לדרשה שלך בברוקלין. כל יום שני הייתי מדבר בבית הישראלי. וולפסון עשה שם בית לישראלים. ומי שבא, הוא גר בחינם, בתנאי שישתתף בשיעורי תורה בין שמונה לעשר בערב. והתור שלי היה ימי שני. כל יום שני אני מדבר שם משמונה עד עשר. אמרו לי, אכפת לך לבוא ב... נגיד, רבע לשבע, לעצור בהר סיני קאר סרוויסט? יש שם נהגים ישראלים, יושבים שם במשרד, תן להם איזה שעה דרשה. מה אכפת לי, אני כבר בא ממון צייד ברוקלין, נרוויח עוד על הדרך. אמרתי, אין בעיה. באתי למשרד, ישבו שם איזה שבע, שמונה נהגים ישראלים, כולם חילוניים. התחלתי לדבר איתם וזה. דווקא היו נחמדים, שיתפו פעולה, מה אכפת להם, מחכים לקריאה. בינתיים יושבים במשרד, היה שם בחור אחד שיצא דופן, נתן קראו לו, נתן אז אולי אם אני זוכר נכון. נתן, הנתן הזה, באמת, הוא מהדרשה שנתתי שם מתעורר. ואמרתי להם, אני עכשיו הולך, יש לי עוד דרשה, הייתי נשאר איתכם עוד, אבל יש לי דרשה פה בשמונה. אומר, איפה, איפה הדרשה? אמרתי לו, בבית הישראלי, זה הכתוב. אפשר לבוא? אמר, בטח, תבוא. שכח מהעבודה. בא גם לדרשה. התחיל להתחזק. התחיל לבוא לדרשות. איך אומרים, אחד שם ניצל. עכשיו, אמרתי לו, נתן, אני רוצה להזמין אותך אליי לשבת. שבת אצלנו במונסי, זה גן עדן, נכון, הרב? גן עדן בעולם הזה. אז הוא אמר לי, תגיד, אני יכול להביא את החברה שלי? התקיל אותי. הוא רוצה להביא לבית חרדי את החברה שלו. עכשיו, אם אני אגיד לו לא, איבדתי את הנשמה הזאת. אם אני אגיד לו כן, איבדתי את הבית. אני בצערות עכשיו. בא לי רעיון, אמרתי לו, כן, אתה יכול להביא אותה, אבל לא אכפת לך שהיא תשען אצל השכנים, נכון? יש בילה לידינו, היא תשען אצל השכנים, יש להם חדר אורחים. אומר, זה קרוב? לא, אין בעיה, למה לא? בסדר. תגיד, אני יכול להביא גם את החברה שלה? אמרתי, כן, היא תשעניתה אצל השכנים. אומר, בסדר, באו אליי לשבת. עכשיו, בשבת בבוקר, סעודת שבת, נגיד מתחילה ב-11 בבוקר, אחרי התפילה וזה, יושבים מולי זוג שגרים ביחד בדירה בברוקלין. זוג חילונים. עכשיו, אני מכיר את העולם הזה, כי אני גדלתי בעולם הזה, מכיר מה הולך שם, במיוחד בדור הזה, השם ירחם. עכשיו, יושבים מולי זוג כאלה. על מה אני אמור לדבר איתם? על מזג האוויר? על מה? על תפילת מנחה? על אליהו הנביא? על מה אני בדיוק אדבר איתם עכשיו? אני חייב לדבר איתם על האיסור הכי חמור שהם עושים. מה הוא? נדעה. או שבת הם כבר התחילו לשמור, זהו. כבר בא לשיעורים שלי כמה שבועות, כבר שומר שבת. יאללה, אצלי זה מהר. או שאתה מיד נהיה שומר שבת, או שאתה בורח. ראית פה כבר אחד קם ברח. אתה יודע למה הוא קם ברח? כי ראיתי עליו את הכאב. הוא לא יכל לשאת את הכאב. ואני לא מכיר מזה, אבל אני מוכן להתערב שהביזנס שלו פתוח בשבת. כן? שאלתך הודעה? הכאב יותר מדי. או שבן אדם קם ובורח מהאמת, או שהוא נשאר וחוטף עוד כמה אגרופים וחוזר בתשובה. אין באמצע. אני לא באתי לתחון מים 20 שנה להתחנן לאנשים, בוא, אולי תבוא, תדליק נרות, אולי תבוא אלינו לקידוש. לא יוצא מזה כלום. 20 שנה אחרי הוא נשאר אותו בן אדם. חבל לבזבז זמן. המטרה פה להציל את אלה שרציניים. בקיצור, הם יושבים מולי, אני אומר, אני חייב לדבר על נעידה. התחלתי להסביר מה זה נעידה. עכשיו, תבינו, הם אין להם מושג, הם לא יודעים מה זה נעידה. לא ידעו בכלל שיש כזה עבירה. אני מסביר להם מה כתוב בתורה ולמה זה חמור ומה זה תומעת נעידה אצל האישה, כל אדם הזה שיוצא. ולמה צריך מקווה, מה עם חיים. עכשיו, אני רואה שהם נעים בעצבנות בשולחן. לא נעים המצב. תשפת גוף. הם נעים בעצבנות, יושבים מולי, שניהם. וגם הבחורה השלישית. שניהם מלצריות, במסעדה בברוקלין, והוא נעקר סרוויז. ושלושתם גרים באותה דירה. אז אחרי שאני מדבר, אני אומר להם, תגידו, למה לא תיפרדו עד החתונה? זאת אומרת, אתה תגור בדירה עם גברים, ואיתם יגורו עם בנות. למה אתם צריכים לגור ביחד לפני החתונה? זה גם הורס את הברכה אחרי שהם מתחתנים. הוא אומר לי, אנחנו בקושי משלמים שכר דירה בדירה הזאת, אתה רוצה שניקח שתי דירות? אז זאת אומרת, הבעיה היא כלכלית. אם היה לי איזה גביר עשיר, הייתי אומר להם, סגור, אני מביא מישהו, דואג לכם, תקח עוד דירה, נפטרה הבעיה, אבל אין לי כזה אחד. צריך להיות יצירתי. אז אני אמרתי לו, תשמע, יש לי רעיון, אתה תבוא לישיבה, ואת אותם אני אשים במדרשייה לבנות, ובכלל לא יהיה לכם רנט. אומר מה אבל אני צריך לעבוד מה ישיבה וזה בקיצור אחרי שעתיים ורבע שאני כולי מים זה היה בקיץ מים כולי מהתכנונים שאני מנסה לשכנע אותם לפרוש אחד מהשני עד לחתונה ולא הצלחתי ‫לא סתם זה, כי אדם שמקבל שוחד, ‫השוחד מעבר אותו. ‫לא השוחד משכנע אותו לעשות הפוך, ‫השוחד מעבר אותו. ‫ושוחד מיני זה שוחד. ‫זה מעבר את הבן אדם. ‫הוא לא יכול לדמיין עכשיו ‫לוותר על התענוג הזה. ‫אכן הוא מתחיל להמציא תירוצים, ‫לא נכון, זה לא זה, זה לא כזה חמור, ‫ויום אחד נעשה את זה, שנתחתן, ‫כל מיני תירוצים. ‫אחרי שעתיים וחצי לא הצלחתי. ‫בסוף אמרתי, מה יש לי כבר להפסיד? ‫כבר נגמר הוויכוח. ‫אמרתי להם, אתם אכפת לכם ‫שנשאל את הקדוש ברוך הוא מה הוא אומר? ‫הם מסתכלים עליי אליהם, מה? ‫מה, אני את הנביא? ‫אני אומר להם, אל תדאגו, ‫יש איזה עניין, זה נקרא גורל אגרה. ‫אנחנו נגיד איזה תפילה, ‫ואתה, נתן, תפתח את החומש, ומה שייצא ביד, בצד ימין מלמעלה זה מסר משמיים אבל אתה חייב לקיים, אתם חייבים לקיים מסתכל עליה, הם עכשיו מתים מסקרנות אומר לה את מוכנה? אומרת כן, אתה מוכן? כן כולם ככה במתח, פה הם באים מולי, אני פה מביא חומש, ריבונו של עולם, נמצאתי איזה תפילה יפה, ריבונו של עולם, תעזור לבן שלך לראות האמת, הוא רוצה לחזור אליך, הוא כבר שומר שבת, פתח לו את העיניים, תראה לו את האמת, תחזור אחריי, חוזר אחריי. אמרת לו, סך, אבותיי, אבל אדם פתח את החומש, שורה ראשונה מימין, ואל אישה בנידת תרומתה לא תקרב לגלות, בחורה הזאת נתנה צעקה, לא אשכח את זה בחיים את הרגע, זה רצה לחדר ספרינט, והחררה שלה רצה אחריה, והוא עמד ככה, זה ככה, וואו, אני לא מאמין. אמרתי לו, אתה בא לישיבה? הוא אומר, כן. הבאתי אותו לישיבה, שמתי את הבנות במדרשייה, נהיו חרדים לתפארת, התחתנו בארץ. יום אחד אני רואה איזו דרשה של איזה דרשן, בסוף הדרשה מרעיינים את הקהל פתאום אני רואה אותו עם כור השחור יצא תספר לנו מה דעתך איך חזרת בתשובה תתחיל לספר עליי שהיה בניו יורק ואיך זה היה זה הקדוש ברוך הוא ירד לעשות נס על המקום אתם שאלתם אותי בשבת על הסערות כן אתם שאלתם אותי בשבת. בשבת דיברתי על הסערות. למה קלטתי פה כמה אנשים עם רעמות? ואמרתי, שמע, סער זה מביא דינים על החיים של הגבר. גבר עם סער ארוך זה רע מאוד. וגם זה פוגע בעם ישראל. כתוב בזוהר, המתגאה בבלוריתו מביא אסונות על ישראל. לא צריכה להחליק לו על הקרחת. אבל... אבל, תשמעו טוב. אני בזמן שהייתי מדבר בבית הישראלי הזה, הקדוש ברוך הוא עשה לי נס, לא פחות יותר ממה שעכשיו היה, עוד יותר גדול. היו שם שני בחורים, אורן ויוסי, חילונים, שבאו לגור בבית הזה, והם באים לשיעורי תורה משמונה עד עשר. עכשיו שיושבים לפניי שני חילונים, אחד עם שערות של מייקל ג'קסון, אפרו כזה, והשני, שער ארוך מאחורה. יש לי פה כבר כמה. לך את זה. אתם שומעים? עכשיו יושבים לי שני בחורים עם רעמה כזאת. על מה אני אדבר? על מזג האוויר? לא. חייב לדבר על הסערות. שלוש שעות אני נותן דרשה על סערות. משמונה עד אחד עשרה בעליים. בעשרה השיעור היה אמור להיגמר. הם ממולכים. ויכוחים. אין דבר שיותר קשה לגבר מלהוריד את הבלורית המטופשת שלו, את הקוקו שלו. אתם לא מבינים, הוא יחזור בתשובה, ישמור שבת, יבוא ל... הכל! רק אל תיגע לו בפונפון. או בקוקו. בקיצור, עוד מעט יש לכם אף תאה מחכה לכם פה. איפה... כן, אנחנו הולכים להוריד למישהו איזו רעמה רצינית, בזרת השם. לעשות קידוש של שם בכל העולם. כן, כן, טוב מאוד. בקיצור, בקיצור, רבותיי, שלוש שעות של ויכוח עקוב מדם. והם לא מבטרים על הבלורית. שעה 11 בלילה, נכנס מישהו בדלת. נכנס, אה, כבוד הרב, מה נשמע? מי עומד בדלת? הספר הכי מפורסם בברוקלין של הישראלים, גילי הספר, גיל נחמן, בעל מספרה בפלטבוש, כולם מסתפרים אצלו. נכנס עם מכונת תספורת ביד, מספריים ומסרק. עומד בדלת, 11 בלילה. אני אומר לו, מה, איך הגעת לפה? הוא אומר, שמעתי שאתה נותן פה דרשה היום, אמרתי, אני אבוא יגיד שלום. אני אומר לו, אבל למה אתה מחזיק כלי תספורת ביד ל11 בלילה? הוא אומר, אחרי שאני סוגר את המספרה, יש לי פגישות אצל קליינטים עשירים בבית שהם לא יכולים לבוא במשך היום, אני הולך אליהם לבית ואני מספר אותם, והייתי פה, בלוק ליד, שמעתי שאתה פה, עברתי להגיד שלום, אני מסתכל על שני האלה, אני אומר להם, תראה, הקב' ברוך הוא שלח לכם את הספר הכי טוב בברוקלין ב-11 בלילה עם כלי תספורת לפה! אחרי שלוש שעות שהמאיים שלי יצאו. לא תסתפרו! הם מסתכלים אחד על השני. הוא אומר, שמע, זה יותר מדי ברור, הוא אומר לו, אחד לשני, זה יותר מדי ברור, זה לא יכול להיות כזה דבר. הכניס אותם לאמבטיה, הראשון היה אורן עם האפרו, פתאום אני שומע במקלחת צעקה, איך אומרים? והצעק אסף שצעקה מראה. אני שומע מהמקלחת, לא, מה עשיתי? יצר המקלחת הראש שלו נהיה בגודל של כדור טליס. לא תאמינו איזה ראש היה לו, איך פתאום יצא כזה קטן. נבעלתי. עכשיו אמרתי לשני, עכשיו תורכה. השני לא עשה בעיות, נכנס, הסתפר, יצא. שניהם עכשיו עם ראש קצוץ. אני אומר לשני, לפני שהוא נכנס, אני רוצה שתבוא לישיבה איתי. תערוץ עכשיו תיק, אני מביא אותך לישיבה. אומר, אני עובד במאפייה פה בבורו פארק. איך אני עכשיו? אני צריך להיות שם בבוקר. אמרתי לו, אל תדאג, אני מכיר את הבל הבית, אני מתקשר אליו על הבוקר, אני סוגר לך את העניין הזה. הוא הסמך מאוד שבאת לישיבה. אני מכיר אותו. צדיק. לא, יש לי זה, יש לי פה, יש לי סידורים, אני לא יכול, אני צריך הכנה. יום ראשון אני אבוא. עכשיו, יום שני בלילה, יום ראשון זה שישה ימיע, יום ראשון, לא תזכור מי אני בכלל. מה יום ראשון תבוא? אומר לי, לא, לא, אני נותן לך מילה, אני אבוא. אמרתי לו, כמה כסף יש לך בארנק? פותח את הארנק. הוא שואל, מה, למה? תפתח, תבדוק. פותח את הארנק, אומר, 200 דולר. אמרתי לו, תן לי את ה-200 דולר האלה ערבון. אם אתה ביום ראשון נכנס לישיבה, איך שאתה מגיע, אני מושיט לך את ה-200 דולר בכניסה. ואם אתה לא בא, אני מכניס אותם בקופה של הישיבה. אתה מוכן? חושב? הוא אומר לי, וואלה, זה מסקורת שבועית שלי זה 350 דולר. אמרתי לו, אבל אתה אומר שאתה בא? הוא אומר, כן, אני אבוא. אז תן. הוא אומר, הנה, נתן לי. לקחתי את ה-200 דולר, הלכתי. יום ראשון, אני מהבוקר כבר מחכה. תשע, עשר, חצר, שתים עשרה, חד, חד, הישיבה יוצאת להפסקת צהריים. לא הגיעה. אמרתי, אני לא הולך היום להפסקת צהריים, אולי יגיע בצהריים. אני נשאר פה. אחד וחצי הוא נכנס, שניהם עם תיקים. איזה כיווי אותם. נכנסו שניהם עם תיקים, איכשהו ראיתי אותו קמתי מהר, לקיים את מה שכתוב בתורה, את מוצאה שפתיך תשמור. רצתי אליו עם ה-200 דולר. הגשתי לו את ה-200 דולר, הוא מסתכל לי בעיניים, אומר לי, כבוד הרב, אתה יודע למה אני פה? אמרתי לו, למה? הוא אומר לי, בשביל ה-200 דולר. הוא פחד להפסיד על ה-200, זה הרבה, זה שלושה ימי עבודה בשבילו. הבן אדם נשאר בישיבה, התברר כגאון עצום. שניהם גאונים עצומים. מיד הרב אמר, הישיבה הזאת לא בשבילכם, אתם צריכים משהו רציני מאוד, שהלכתם לקף החיים בארץ. עכשיו הייתי בקריות, דיברתי בקריית מוצקי, יש בית כנסת ענק, מאות אנשים באים כל פעם שאני בא לשם. ענק. פתאום אני מסתכל בקהל, אני רואה אחד עם כובעת שחור, ‫הוא אומר, זה העורד הזה או לא? ‫זה הוא או לא? ‫פתאום התחלתי לספר את הסיפור הזה, ‫לבדוק מה התגובה שלו. ‫בקהל, אני מספר את זה, ‫הוא ככה, זה לי ביד. ‫אמרתי, ובמקרה רבותיי, ‫הבחור שמדובר עליו יושב פה בקהל, ‫בוא תעלה, שזה בווידאו. ‫עלה לה במה, ‫זה מאיר אליהו נמבר 2. ‫נתן איזה 20 דקות, ‫איזה 100 מקורות גמרות, ‫אמרתי, בוא, בוא, ‫אני מהר אברך מפה, לא נעים. ‫המלפפון קם על הגנן. ‫בקיצור, יצא גאון. ‫שניהם יצאו גירונים גדולים, ‫ואמרתי, בלב שלי, תראה מה זה, ‫הזעתי עליהם שלוש שעות באותו לילה, ‫והשם ראה שמשהו גדול ‫ייצא מהשניים האלה. ‫התחתנו, הקימו משפחות לתפארת, ‫תלמידי חכמים רציניים, ‫הביא את הספר ב-11 בלילה. ‫גם אתה, נוח, הקדוש ברוך הוא, הוא יודע שאתה מועד לגדולה ואני כבר רואה אותך עוד חמש-שש שנים בתור איזה רב גדול ואתה בעזרת השם תצליח בגדול אבל אמרתי לך שלב הראשון זה קודם כל להוריד את כל הסערות האלה. אסור להיראות כמו גואים. אסור להתלבש עם כל מיני ג'ינסים עם חורים, לעשות קעקועים, לעשות קוקו, כל מיני עגילים, אבזמים. כל התרבות הזאת שלומדים מהגואים מאוד מאוד מכעיסה את הקדוש ברוך הוא. כתוב במדרש, בני ישראל נגעלו ממצרים בזכות עיקר הדבר שהם נגלו זה שלא שינו את לבושם ושפתם, שהם לא נהיו כמו הגויים, שמרו על הזהות היהודית שלהם, העברית שהייתה להם. שומעים? זה אחד הסרט. בגלל זה יש מקומות אצל החסידים למשל שהלבוש והמנהגים אפילו קודמים למצוות מהתורה עד כדי כך שבטעות מישהו לא ישנה את הלבוש או יוריד את הזקן או את הפאות אפילו שזה לא כזה חיוב אבל ברגע שאתה פורץ גדר ואתה פורש מהכלל פה מתחילה הנפילה ותדע לך, כל עוד שיהיה לך שיער ארוך בחיים לא תגיע לתיקון שלך בעולם הזה. לא יעזור לך כלום, תלמד תורה, תיתן צדקות, תניח תפי... הכל טוב ויפה, זה מצוות. להגיע לתיקון שלך לעולם לא תגיע. כל עוד תתלבש כגוי, או כל עוד השיער שלך יהיה ארוך, או כל אדם אחר פה, לא רק אתה, כולנו. כל אדם ואדם שעסוק בחיי היום-יום לחכות את הגויים, אם הוא יקרא מה כתוב הזה בתורה, הוא יבין שהדרך הזאת לא רצויה בעיני בורא עולם. לכן אני רוצה שתעלה לפה עכשיו. ואיפה המספריים? קדימה, נו, מה אתם ישנים? בואו, חביבי. לא, לא, לא, אמרנו שעושים כינוש השם, הבטחת לי, בוא. רק נורית חצי היום. אה, להוריד לך את היד? עד כדי כך? מה קרה? מלפני שעתיים אמרת כן, עכשיו קפצה לך עצר עלה? טוב, לפחות לטיול של החבר'ה אלינו למונציה, אתה תגיע או לא? יאללה, הרב, תנכניס אותו להרשימה. טוב, כבר שם יש לי מספריים טובות שם, אל תדע. טוב, יש שאלות לפני שמסיימים? יש לי עוד רעשה הלילה. יש שאלות בכל נושא? יש או אין? ‫או שכולם כבר ברור להם. ‫ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, ‫שהכול נהיה בדברו. ‫-אמן. ‫הכול נהיה בדברו. ‫כל דבר נהיה בדברו. ‫יש רבנים שרצו להוציא אותם ‫לאורג במשך ההיסטוריה. ‫לפני שארגו אותם, ‫הגויים אמרו להם, ‫מה בקשתכם האחרונה? אמרו, תביאו לנו כוס מים. מה עכשיו כוס מים? הולכים לקלוט אותך, מה עכשיו כוס מים? מה לעזור לך עכשיו כוס מים? מה, אתה רוצה להיפטר מן העולם לא צמא? זה מה שהם רצו, לשתות מים. רצו להגיד ברכה לפני המוות, הכל נהיה בדברו, אין מקרה, הגויה זה לא אנטישמי ולא סוני, הכל שטויות. השם החליט שאני מת היום ואני אמות עם הראש למעלה על קידוש השם. נגיד, שמה ישראל, לא התחנן, לא כלום. בזמן השואה, המחשימה מלא הנאצים, אתם יודעים, הם היו מעמידים את הגברים בצד אחד, את הנשים בצד אחר, מפשיטים את כולם, אומרים להם, תטלו את הבגדים שלכם על המטלים, כל מטלה יש לו מספר. כל אחד יזכור את המספר שלו שאחרי שנוציא אתכם מהמקלחות, אז אתם תזכרו איפה הבגדים שלכם, ככה כדי לא לעורר מאומות, כי אנשים עומדים בתור לטאי הגזים, ויוצא שם המערובה כל הזמן אשן וריח נורא, פסיכולוגית, אף על פי שכולם ידעו שהולכים למות, כי כל מי שנכנס לא חזר. אבל עצם זה שהם אמרו להם את המשפט הזה, תסתתלו וזה, שאתם תצאו, תזכרו איפה הבגדים, אז כבר השתיקו את כולם. אז היה שם איזה בחור ישיבה בן 16, אמר לכל חברי הישיבה שלו חברה יש לנו שתי דרכים למות היום דרך אחת בוכים עבלים מצטערים מתחננים על נפשנו והדרך השנייה להודות לקדוש ברוך הוא שזכינו למות על קידוש השם מה אתם מעדיפים כולם ככה מסתכלים. נו, תתעוררו. אנחנו הולכים למות על קידוש השם? אנחנו הולכים עכשיו לשיר ולחקוד? או שאנחנו נכנסים ככה כמו נבחים בפנים ושפרפו אותנו? מה אתם רוצים? אמרו נמות על קידוש השם. תנו לי יד. קמו כל הישיבה. בחורים, נשי עשרה, שבע עשרה. החזיקו ידיים, מה עשה שהיה רבותיי? התחילו לרקוד, מה הם שארו? אשרנו, מה טוב חלקנו, מה יפה ירושתנו והנאצים האלה עם אחשימם הורידו את הפרוחת מבית הכנסת שהיה על הארון הקודש ומה היה כתוב? פה כתוב כמציון תצא תורה בפרוחת שהם הוציאו כתוב זה אשר לה' צדיקים יבואו בו, היו עושים מאיתנו צחוק. הנה, הנה, זה השער לה' אתם נכנסים בו. כן? ככה היו עושים צחוק. אז הם התחילו לשיר, לרקוד. עכשיו אלה הנאצים בחיים שלהם לא ראו כזה דבר. מה, מה הולך פה? שקט! בא! בא אחד עם הרובה, יורה באוויר, ממשיכים. שקט אמרתי. מה, המשיכים לשיר? אני רע בכם. תראה, אתה לא מפחיד אותנו. אתה יכול לקחת מאיתנו את הגוף, אבל אתה תשולח אותנו אקספרס לגן עדן. אנחנו לא פוחדים ממך. ככה הם אומרים לו בפנים. כבר ידעו שהם מתים במילא. קורא למפקד, קורא לגנרל, עד שהגיע המפקד הגדול. הם מתייעצים ביניהם המפלצות האלה. בסוף, הוא בא ואומר להם, אתם לא תמותו היום. תתלבשו! קח אותם למחנה עבודה. כאילו הם אמרו, אנחנו רוצים כבר למות, רוצים להגיע לקרש ברחוב וזה, מה יש לנו בחיים האלה פה? אה, כן? נעשה לכם הפוך על הפוך. שלחו אותם לעבודה, לא הרגו אותם. שליש מהם שרדו את המלחמה. היו גמורים, זהו, עוד שנייה צורפים אותם. זכות הריקוד הזה. כנראה, אני חשבתי לעצמי, למה רק שליש? למה לא כולם ניצלו? זה מעשה אדיר. כנראה שרק שליש רקדו בלב שלם לא כולם, השאר התביישו אז ככה עשו גם אבל בלב שלהם בכו אבל השליש האלה שאמרו יש טבח שמחה ריבונות בעולם שאנחנו זוכים למות על קידוש השם זה היה אמיתי אז הקדוש בכו הציל אותם או הפוך אולי אלה אלה שזכו באמת לעשות ככה, לרקוד עם כל הקידוש ה' אז הקב'ה הוא לקח אותם לגן עדן, גם זה יכול להיות, הפוך. אלה שלא היו בלב שלם, בזכות זה שבכל זאת רקדו, הקב'ה הוא השאיר אותם, זה רק ה' יודע. חשבונות שמיים. פעם היה רב אחד גדול, הרב מקלוזנבורג, הרב מצאנץ. זה היה רב של חסידים באירופה. יש היום באמריקה חסידויות, צאנץ, קלוזנבורג. הוא, ארגו לו 11 ילדים. לא זוכר אם אשתו גם ארגו אותה או לא, אבל את ה-11 ילדים ארגו לו. עכשיו, הוא שרד את המלחמה. הגיע ליוניון, ניג'רזי, והתחיל שם חסידות מהשעריות, שערית הפלטה. בעונייה היו לו שם 400 יהודים, 400 גברים ששרדו את המלחמה. ואין להם כלום, אף תיק, אף מזוודה, שום דבר, רק בגדים. העלו אותם על העונייה לארצות הברית. בעונייה מאירופה הם מפליגים לארצות הברית. בעונייה אמר הרבל, ה-400 בחורים שם, יש לי עוד זוג ציצית איתי, חוץ ממה שאני לובש. אני לא צריך שתיים, אני יודע שלכם אף אחד אין ציצית. אני רוצה לעשות הגרלה ולראות מי יזכה בציצית ואני אתן לו את הציצית במתנה. אז כולם, וואו, מצוות ציצית, כל שנייה מצווה. אז אחד קם, הייתה לו חולצה אחת כזאת לבנה, קרא אותה מהצדדים על המקום, חתך פה, קרא את הצד, חתך פה, קרא את הצד. אומר לו, אני עכשיו חייב בציצית, נהיה לי בגד של ארבע כנפות. ככה כתוב בתורה. אז אתה חייב לתת לי את זה, כבוד הרב. להציל אותי מהאיסור. הרב אמר לו, זה נכון מה שאתה אומר, אבל יש בעיה אחת. כתוב בתורה, את מוצא שפתיך תשמור, ואני כבר התחייבתי לעשות הגרלה. מה שעשית, עשית, זה בעיה שלך. אבל אם אתה כזה צדיק, ובאמת אתה כל כך לשם שמיים, אני בטוח שהמספר שלך יעלה בגורל. וכך היה. תוך ה-409 המספר של הבחור הזה עלה. כשהאדם עושה לשם שמיים, הבחור הוא חוקר כליות ולב. בקיצור, הוא בא לפה, לאמריקה, בא לו איזה אחד, שגם כן איבד ילד אחד בשואה. יושב אצל הרבא בחדר ובוכה. בוכה, בוכה, בוכה. הרבא בוכה אחד איתו. אה, בוכים על הילד הזה, בוכים. פתאום ההוא נזכר שהרבא איבד 11 ילדים. מה אתה בוכה על הילד שלי בזמן שאתה איבדת 11 ילדים? אומר לו, רגע, רגע, רבא, למה אנחנו בוכים על הילד שלי? אנחנו צריכים לפקוט עליך. אתה איבדת הרבה יותר ממני. אתה יותר מסכן ממני. איך שהוא אמר את המשפט הזה? הוא נתן מכה על השולחן חס ושלום אני לא מסכן אני מאושר ושמח הכל מאת השם הכל לטובה אז הוא אומר לו האיש אז מה אתה בוכה איתי על הילד שלי אם הכל לטובה כאילו מה על שלי אתה בוכה ועל שלך לא אז הוא אמר לו שבאים אליי אנשים ובוכים לי על הצהרות שלהם אני מבין שכל בן אדם הוא ברמה אחרת של אמונה. ברמה שלך אני מבין כמה אתה סובל. כשבא אל היהודי שסובל, אני מתחיל לסבול יחד איתו. נושא בעול עם חברו. אני לא יכול, אני רואה בן אדם עכשיו שבור, בוכה אצלי, אני מתחיל לפקוט כי אני עכשיו נכנס לרמה של הסבל שלו. אבל אחרי שתלך, אני על הילדים שלי לא בוכה, אני יודע שהם כבר במקום טוב וזה. עוד מעט נתאחד. ומאלה נתראה בסוף, אז מה יש לפקוט? אבל זה אנשים במדרגה גבוהה, זה לא סתם מזקים אותם להקים חסידויות, אלפי תלמידים, זה לא פשוט. טוב, זמננו עוזל. יש שאלות לפני שמסיימים? יש לנו עוד דרשה באיזה דירה עכשיו, אבל זה רק לאנשים שלא מאמינים שהתורה היא מן השמיים. מי שבא לדרשה במוצאי שבת ויושב שעתיים ו... עושה חשבון נפש, הוא יודע שהתורה מהשמיים. אבל יש אנשים שעדיין תתפלו, לא בטוחים. צריכים הוכחות. ואנחנו נלך, ניתן להם את ההוכחות, ובעזרת השם, גם הם יצטרפו בדרשה הבאה. חלק מהם היו פה בשבתון דווקא. אבל עדיין יש להם קצת ספקות. בואו נראה, נראה איך הם אומרים. בא לי מושל מדינת ניו יורק. אחד שכל מדינת ניו יורק ביד שלו, מבחינה תקציב. כל מדינת ניו יורק, זה האיש הכי חזק מבחינה כלכלית, 18-20 מיליון איש, FBI, חבי אש, בתי ספר, יוניין, הכל, קולג'ים, אוניברסיטאות, הממשל, הכל בחתימה שלו. מושל מדינת ניו יורק, בעלת דרשה שלי בניו יורק, וגם פרופסור להיסטוריה, וגם חבר של הנשיא קנדי שנרצח, היה איתו באותה כיתה והיו חברים בלב ובנפש. אדם על רמה, לא סתם. פיקח מאוד. וגם פרופסור להיסטוריה הזה צרה להתווכח איתו, כי הוא יודע יותר טוב ממני היסטוריה. והרבה מההיסטוריה זה תנח. יודע על העמים, יודע... עכשיו, אנחנו לא בקים בהיסטוריה של העמים. התחיל לשאול אותי כאלה שאלות, אמרתי, ריבונו של עולם, אני פה הולך לפשוט את הרגל. מתי עם איש בקהל איזה בושות? השם ריחם עליי, נתן לי את התשובות על מגש. נתתי לו את התשובות, אחרי הדרשה אני אומר לו, נו, מיסטר רבסי, מה אתה רוצה לומר? מה הוא אומר לי? עדיין נשארו לי כמה ספקות. אני אמרתי לו, תראה איזה יופי, הגעת לכאן הטאיסט. תוך שעתיים נשארו לך רק כמה ספקות. למה שלא נשב אחד על אחד ואני אפשות לך את כל הספקות שלך? מה הוא אומר לי? בטח, אני רוצה. אמרתי, אלה הפוליטיקאים האלה, אחד בפה, עשר בלב. אז אני אומר, מה, עכשיו הוא מורח אותי פה ככה, ליד אנשים, יעני, הוא מעוניין. לא לקחתי אותו ברצינות. חלפו עשרה ימים, העוזר שלו מתקשר אליי. אומר לו, הוא שואל, איך זה שעוד לא נפגשתם? הייתם אמורים להיפגש לו? קיבלתי אלם. אמרתי לו, רציני, מחר בשלוש, הנה הכתובת שיבוא למסעדה כך וכך. פגשתי אותו שלוש שעות. שאל שאלו, סיפר לי גם סיפורים, דברים שאף אחד לא יודע אותם. אפילו בעיתונים הם לא התפרסמו. עם אריק שרון, עם שמעון פרס, עם רבין, הוא היה איתו בלימוס, דברים, מלכת אנגליה, איזה דברים, אורן בפט. שעה מתוך השלוש שעות זה היה רק על הסיפורים. אבל בשעתיים שאני דיברתי הוא היה עמום. בסוף הוא קם, איש גבוה כזה. הוא אומר לי, בחיים שלי לא האמנתי שאפשר להוכיח דת מבחינה מדעית, שכלי, אבסולוטית. תמיד חשבתי, דת זה עניין של אמונה. אתה רוצה להאמין, תאמין. לא רוצה, לא תאמין, זה בחירה שלך. אבל להוכיח שדת, שספר זה מבורא עולם, לא חלמתי שאפשר כזה דבר. לא אישרת לי שום ספק, אומר לי. כל כך ברור לי שהכל אמת. עלרתי לו, ומה אתה הולך לעשות עם זה? מה הוא אומר לי? אומר לי, הייתי צריך להכיר אותך לפני 30-40 שנה, לא היום. אני מקרי אבות כבר. אני בן 68. עכשיו הבנתי ממך שהילדים שלי בכלל גויים. ואשתי גויה. וכל החיים שלי היה כל אחד טעות אחת גדולה. ככה הוא אומר לי, מה אני אעשה בגילי? איך אני עכשיו אתקן הכל? אמרת לו, תתפלא כל עוד אתה חי ותתחיל לתקן משהו, הקב' הוא יבין, אבל תתחיל. בקיצור, מה הוא עשה? הוא אמר שמתחננים אליו לאסוף כספים ל-March of the Living, אלה שהולכים לאושוויץ, יהודים מכל העולם, מספסדים להם שילכו לראות את המחנות השמדה, וכל הזמן יש לו קשרים עם כל עשירי טבל, שהוא יגייס להם מיליונים, זה עולה הרבה כסף כל הטיולים האלה. אמרתי בלב שלי, טיפש כזה, היה אוסף לי מיליון דולר בשנה, הייתי עושה לו מאה אלף בעלי תשובה. בסדר, זה גם חשוב לראות את המחנות השמדה, להתעורר. יש שם אנשים ששם דווקא התעוררו לחזור בתשובה, שראו מה עשו לסבות שלהם. זה חשוב, אני לא אומר שלא, אבל אתה משווה את זה ללעשות בכסף הזה מיליונים של בעלי תשובה? כי יש להם עון של כספים. אבל הוא אמר לי, This is thanks to you. אני בלב שלי אומר, בוא תאסוף, נחלק ביוסבי ספרים לכל היהודים בעולם, נעשה מהפכה, נעשים פרסומות בטלוויזיה, נכניס בתוך הסופרבול פרסומת. כל שנייה שם הולך חצי מיליון דולר. שווה אבל. כל העולם רואה את זה. אין אחד שלא רואה את זה. כל הילדים, כל היהודים, כל המודרנים, כל הרפורמים, כל הקונסרבטיבים. Do you know the purpose of life? Does it bother you to live in a lie? Click here and find out. על המקום נכנסים לך מיליון יהודים. ומתוך המיליון, מאה אלף מהם יחזרו בתשובה, כי הדרשה הזאת לא משאירה ספק תכלית החיים. אנחנו פרסמנו, עכשיו התחלנו משהו חדש. אני עוד לא כל כך בקי בזה, אבל יש איזה אחד שעוזר לי. אנשים תורמים כסף, ואנחנו לוקחים אזור זיפ קוד, מיקוד. מקום שיודעים שגרים יהודים, נגיד בברליילס, תל אביב, מקומות כאלה שכולם שם כמעט יהודים. ואנחנו מפרסמים את הסרט ומשלמים לפי מי שצפה ביוטיוב. אז אנחנו, אין לנו הרבה כסף, אז עשינו נגיד תגביל עד עשרת אלפים איש בתל אביב. אזור של כל הסוני דת. שמנו להם שם, 1,500 מהם ראו תורה ומדע. מתוך 10,000. זה הגיע ל-10,000 איש. זה מוגבל עד 10,000. זה המון, 15 אחוז. בן אדם ראה תורה ומדע, זה סרט של 4 שעות, זה סמינר שלם. אני יודע את הסטטיסטיקות. אם 1,500 ראו את כל הסרט עד הסוף, לפחות רבע מהם זה תוך חודש-חודשיים נהיים שומרי שבת. זה כמויות אדירות. כמה זה עלה? 700 דולר. בדיחה. דינר במסעדה במנתנו ל-700 דולר. תחשבו, זה שמימן את ה-700 דולר האלה, מתוך 1,500 שראו את הסרט, אם נהיה לו 200-300 של שומרי מצוות, ב-700 דולר זה שתי דולר לנשמה. איזה דבר מדהים. איזה דבר מדהים. עכשיו הייתי בארץ, רבותיי, בזה נסיים. בא לי איזה בחור, דיברתי בהרבה ערים, הייתי שבועיים בארץ אינטנסיבי, כמה דרשות כל יום, בא לי איזה אחד, כולו בריון, שרירים, איך שהגעתי עם האוטו, הוא חיכה לי בחוץ. אז מניח שהאוטו חונה ככה וזה, העוזר שלי הולך להרכיב את המצלמה וזה, והוא קורא לי להיכנס. בינתיים הוא בא אליי, הבחור הזה, הוא אומר לי, שלום, כבוד הרב, אני מתרגש לראות אותך. אתה יודע, כל הדיבורים הרגילים. בסוף הוא אומר לי, תשמע, אתה לא מבין איך הצלת אותי. לפני שנה, אחר אומר לי, לפני שנה עמדתי לעשות את טעות חיי. הציעו לי כנופיה פה בארץ להיות מחסל בשבילם, לרצוח אנשים. מפוצץ מכוניות זה, וים של כסף. סכומים אדירים. ראו אותי ככה שאני חזק, להיות שומרו של המפיונרים האלה. להרוג אנשים. והסכמתי. כבר אמרתי להם כן. ועמדתי ללכת. ובאתי לאוטו. ואני מסתכל, יש משהו על הבגש. לא יודע מי שם לו דיסק על הבגש. מי שם על הבגש? שמים בה השמשה. על הטרנק! אומר לי, אני רואה משהו יש לי על הבגש. תראה, חשם גלגל שהוא ראה את זה. אם הוא לא היה רואה את זה, הוא היה נוסע. זה היה נופל על הרצפה. הוא אומר, אני רואה איזה משהו. אני בא, אני רואה דיסק. מסתכל בדיסק. תכלית החיים. נהייתי סקרן. באתי הביתה, הכנסתי את זה ב-DVD. ראיתי את הסרט הזה, קיבלתי פצצה לפנים. מיד התקשרתי אליהם למוחרת, החלטתי לא לעשות את זה. חזר ותשובה, אשתו, שלושה ילדים קטנים, חמש נפשות ניצלו בדיסק. הדיסק הזה עלה שקל וחצי לייצר אותו, פחות מדולר, חצי דולר, בארץ. חצי דולר, אנשים מימנו את זה. תחשבו עכשיו, זה שמימן את החצי דולר הזה, איזה מזל יש לו. חמש נפשות ויהיה לו עוד הרבה ילדים. שאלתי אותו, ומה אתה עושה עכשיו? בריאיון כזה, כולו שרירים. אומר לי, אני מאמן במכון. מלמד אנשים, קראטה, זה, כל מיני דברים. ויש לך פרנסה בשפע. תראי לך, הכל התהפך. עוד שנייה הולך להרוג אנשים. שבע עשר, עשרים אלף דולר, חמש אלף דולר, לא יודע כמה. הולך להרוג אנשים, רבותיי. ואתם יודעים מה הולך בארץ? איזה רציחות יש? אין יום שלא נרצחים אנשים. מכוניות, פיצוצים. אני, הזמינו אותי לדבר באיזה עבריין אחד שלפני שישה חודשים שמו לו פצצה באוטו והתפוצץ בשכונת התקווה. פוצץ האוטו שלו ברחוב בזמן נסיעה. הראו את זה במצלמה. מצלמה של הרחוב, איך האוטו מתפוצץ. אמרו לי, אבא של המפיונר הזה ואח שלו חזרו בתשובה ממך. הם רוצים שתבוא לדבר לאילוי נשמתו. ברמת גן. אמרתי, הם יביאו את כל המפיונרים? אמרו לי, כן, כל המפיונרים יבואו. והיה לי טיסה באותו... כבר לא היה לי לילות פנויים. כל הלילות תפוסים, מובדיע לי עכשיו ברגע האחרון. אמרתי לו, הדרך היחידה לעשות את זה, זה בלילה שאני טס. יש לי טיסה, נגיד, אחת בלילה, 12 וחצי בלילה, אני אבוא בשמונה, ידבר עד עשר, ועשר ורבע אני אסלף לטרופה. הם מוכנים? אומר, כן, צ'יק צ'אק לקחו אולם, הביאו את כל המפיונרים. איך שאני מגיע, אני רואה את כל השומרי ראש עומדים במדרכה ככה. ואני עומדים בדלת לבדוק מי בא, מי לא, שלא יבוא איזה אחד להתנקש. ככה היה. נכנסתי. עכשיו אני יושב מול אנשים רוצחים, שודדים, פרוטקשן, סוחרי סמים. אנשים סוכנים, הכי מסוכנים שיש בעולם היום. יושבים מולי, בקהל. אבל מה אני מדבר איתם? קראתי אותם באבי אביהם. אומר לי האוזר שאתה משוגע, מזל שהם לא ירו בך. קראתי אותם באבי אביהם, תתביישו לכם איזה חיים אלה, עולם תחתון, מאפיה, רוצחים אנשים, של כסף, סמים, מורגים ילדים. קיבלו אלם. אחר כך נתתי את זה, שמו את זה ביוטיוב, מישהו הוציא את זה מהזה, קרא לזה דרשה לאנשי העולם התחתון. וואי, וואי, וואי, התקשרו אליי מהארץ, מה אתה משוגע? מה קראת על הדרשה? זה לא אני, זה מישהו אחר שם את זה ביוטיוב. אנשים לוקחים את זה לדפים שלהם, אני לא קראתי לזה ככה. מהר, תשנו את השם, הם נפגעו. הרוק האנשים הם לא נפגעים. אבל שיקראו לדרשה דרשה לאנשי העולם המתחתון או לאנשי המאפיה, לא יודע מה היה כתוב שם, זה כואב להם. הבנתם? אדם הולך להרוג אנשים וקורא תהילים. כשהשם יעזור לו. במונו של עולם, פעם שאני לא יפספס, שיר למעלות, סייני להרים. גנב הולך לשדות. מה עושה? כל הספר תהילים הוא גומר. סגולה להצלחה. כל הספר דברים. שמע מה הרב פינטו, ספר דברים זה סגולה להרבה דברים. הרב פינטו עשה עכשיו, ברוך השם, התעוררות שהרבה יהודים קוראים את ספר דברים. חשוב מאוד, דיברנו על זה היום. קוראים זה טוב, אבל צריכים גם להבין מה קוראים. תבין את הפירוש של המילים. פעם אחת תלמד, ואז זה נחשב לך גם לימוד תורה, לא רק סגולה. קורא את הספר דברים של איך לעשות עבירות, סגולה, הרב אמר שזו סגולה להצלחה. להצלחה למה? להרוג אנשים? אתם מבינים מה זה, רבותיי, באיזה קונפליקט אנחנו חיים? ‫יש איזה אחד גנב גדול, ‫הוא בא לבית הכנסת באמצע היום. ‫נכנס, הגבי היה מטטה מנקה, ‫פתאום הגבי רואה אחד, ‫בא ככה, עומד בתרוכת, ‫ופותח את הארון, פותח את ‫הספרי תורה ומתחיל לפקוט, ‫ריב ברונו של עולם, ‫אני מתחנן אליך, ‫תן לי רוח הקודש. גנב הכי גדול בעיר מבקש רוח הקודש. עכשיו הגבי, אדם שלו ככה התחיל להתחמם. זה הנבל הזה רוצה רוח הקודש? קודם כל תהיה בן אדם, מה רוח הקודש? הוא עומד ככה מאחורי הפרגות ומקשיב. ריבונו של עולם, כמה פעמים אני צריך לבקש ממך רוח הקודש? למה אתה לא נותן לי רוח הקודש? הגבי כבר לא אכל, אומר לו, בוא, בוא הנה רגע, תגיד לי אתה, תגיד לי, מה אתה מדומיין? מה רוח הקודש? קודם כל תהיה בן אדם, אתה גנב, כל העיר הזאת שדעת. אחרי שיריו יטרו והתווכחו, אל תקרא לי גנב. בסוף אומר לו, טוב, טוב, עזוב. אני רק סקרן. מה אחד כמוך רוצה רוח הקודש? מה שייך? אומר לו, בוא אני אסביר לך. אני נכנס לבתים של אנשים בלילה. נכנס, פורץ מהחלון. עכשיו שאני נכנס, שקט, כולם ישנים. יש מזנון, נגירות, כל מיני ערונות. אני לא יודע איפה מכבים את הכסף. אז אני מתחיל לפתוח מגירות, עושה רעש, פותח ערונות. כמה שאני משתדל לעשות רעש, תמיד נהיה רעש. פתאום יוצא לי הבן אדם, עוד עלול לצאת לי עם איזה סכין, אקדח, לא יודע מה. עוד בטעות אני אעשה משהו, אני עוד בסוף יהרוג אותו. כדי שאני לא יהפך לרוצח, אני אומר ריבונו של עולם, תן לי רוח הקודש, שאיך שאני נכנס לבית, אני אדע מיד איפה הכסף. אגב, היא שמע ככה, כשהרב הגיע, אומר לו, תשמע, אתה לא תאמין מה היה פה היום. הוא אומר, היה פה זה השודד הגדול הזה, מבקש רוח הקודש. הוא מספר לו את כל הסיפור. הוא אומר לו, הרב, תראה מה זה אדם. הוא מבין שיש בורא לעולם? מבין. עם מי הוא מדבר? עם הקיר? מדבר עם בורא עולם. אוקיי. מבין שהתורה זה דבר קדוש? מבין. בשביל מה הוא בא לבית הכנסת ופתח את התורה ומנשק אותה? סימן שהוא מבין שהתורה זה אמת, נכון? הוא מבין שבורא עולם יכול לתת לבן אדם רוח הקודש והכל? אבל הוא לא מבין שפרנסה מבורא עולם. הכל הוא הבין. אבל כשזה מגיע לכסף, זהו הוא שכח. הולך לגנוב. איך אפשר לחיות בכזה קונפליקט? יש בורא לעולם? בטח. אתה לא רואה שאני בא לכנסת? אז למה אתה בא באוטו? קשה לי ללכת. אבל כתוב בתורה שזו עבירה חמורה מאוד לנסוע באוטו בשבת. אבל הוא חי בקונפליקט. איך אמר לי אחד פה אתמול בלילה? אני אסתדר איתו. אמרתי לו, את הדמיונות האלה עוד יעלו לך ביוקר, אתה תסתדר איתו. גדולי עולם שקשקו רגע לפני הפטירה, שקשקו. אני ראיתי בעיניים שלי אחד מגדולי מחזירי התשובה שהיו בדור שלנו, הרב ניסים יגן זצל. הלכתי לבקר אותו בבית חולים, במנתן, ביורק אבניו. זה היה אולי שבועיים, שלוש לפני פטירתו. לקחתי איזה רב חשוב איתי באוטו ונסענו לשם. כל בן אדם שהיה עובר שם, נכנס וזה, אנשים סתם, בעלת תשובה 120, צעירים, בן אדם עם ג'ינס, בוא הנה, בוא, בוא, תן לי ברכה. היה אומר, מה אני, ברכה, איך אני אתן לרב ברכה, אני עם אחות, בעלת תשובה רק חזרתי בתשובה, בוא, בוא, תן לי ברכה. אומר לרב, אומר לכולם, תנו לי ברכה, תן לי ברכה. עכשיו הרב ההוא היה רב גדול, הוא אומר לו, מה עכשיו, אני באתי לתת לכבודו ברכה, באתי לבקר, כאילו, מה, לא נעים לו, כאילו, מבקש ממנו ברכה, כאילו. אז הוא אמר לו, הוא אומר לו, מה יש לי להפסיד? מאיפה אני יודע איזה זכויות יש לכל אדם? אולי יש לבן אדם איזו זכות גדולה בשמיים שבזכותו אני אנצל. אבל ראית כמה שהוא היה גדול וכמה שחזיר אלפים בתשובה, איך הוא פחד מהמעבר לעולם האמת. כי ככה זה, כמה שהאדם יותר חכם, כמה שהאדם יותר צדיק, כמה שיש לו יותר עירת שמיים, הוא משקשק מיום הדין. כי מי שמלומד, הוא יודע מה חומרת הדין. מי שחי בדמיונות והולך לכל מיני ליצנים, אל תדאג, אתה צדיק, אין מה לדאוג, אין מה לפחד. יש כאלה. מקררים את העם. אוי ואי, מה יקרה להם ביום הדין? איך אתה בא אומר למחלל שבת, אל תדאג, השם אוהב את כולם. זה נגד התורה, זה נגד הכללים. למה אתה משקר לו? למה אתה מוליך אותו שולל? רק בגלל שאתה רוצה צ'ק יפה ממנו? תגיד לו את האמת ואל תיקח צ'ק. עדיף. מאשר תיקח צ'ק ותגרום לו לחשוב שהוא צדיק. יש איזה חילוני אחד נכנס לאדמור חסידי, הביא לו צ'ק מאה אלף דולר. לא מכירו אותו. מעולם לא ראה אותו. שמע שיש איזו בית כנסת של חסידים ויש שם רבי חסיד, נכנס, הביא לו צ'ק 100 אלף דולר. כבוד הרב, זה אני רוצה לתת תרומה. הסתכל עליו הרב איכשהו לבוש, ג'ינס, עניינים, אני יודע מה. שאל אותו, אתה שומר שבת? הוא אומר לו לא. אומר לו, אם ככה אני לא יכול לקבל ממך את הצ'ק, קח בבקשה חזרת את הצ'ק. אני מעדיף שתהיה שומר שבת מאשר שתיתן לי צ'ק. הוא אומר לו, אבל כבוד הרב, אל תדאג, אני לא הרווחתי את הכסף הזה בשבת. הביזנס שלי לא עובד שבתות. בוויקנד הוא סגור. זה כסף נקי, אל תדאג. זה לא סמים, לא כלום. קח תרומה. מותר לקבל ממנו? מותר. מותר לקבל מחילוני תרומה. אז למה הרב לא רצה לקחת? אז הוא שואל את הרב את השאלה הזאת, ואני לא מבין. אני אומר לכבוד הרב, הכסף הזה נקי, אין לך מה לדאוג. זה לא גנוב, לא כלום. אני רוצה לעשות מצווה, למה אתה לא רוצה לקחת ממני? אומר לו הרב, רבותיי, שמרו טוב מה זה חוכמה. אומר לו, אם אני אקח ממך את הצ'ק הזה, אני במו ידיי גוזר על הנשמה שלך גזר דין מוות לעד. הוא אומר לו, למה? הוא אומר לו, כי מה הסיבה שבאת אליי לתת לי את הצ'ק הזאת? מה לי ולך? לא התראינו, לא עשיתי לך שום טובה, לא כלום. למה באת לתת לי כזה צ'ק שמן? כי אתה חי עם יסורי מצפון על העבירות שאתה עושה. אתה יודע שאתה עושה עבירות, וזה נגד התורה. וכדי להשתיק את המצפון שלך, של להגיד, אני צדיק, תרמתי לי 700 אלף דולר, זה ירגיע לך מאות המצפון. אז אתה בא לתת לי את המאה אלף דולר. עכשיו, אם אני אקח את זה ממך, אתה תלך הביתה שענן ושמח. הנה, עשיתי כזו מצווה, זה אף דתי לא עושה כזו מצווה. נתת המאה אלף דולר, ואז תישאר מחלל שבת עד יום מותך. וזה יהיה בגללי. לא רוצה. כך, תחזור בתשובה עדיף. עכשיו ראו, כל כך התפעל. מי יוותר על מאה אלף דולר? נותן לי עכשיו שיחת מוטיבציה, מוסר. איפה יש כאלה דברים? כזה אמת. חזר אחרי שבוע. עוד פעם עם הצ'ק. כבוד הרב, עכשיו תהיה יכול לקחת. הוא אומר, הדברים שלך לא נתנו לי בנוחה. כל השבוע חשבתי, איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? החלטתי, זהו, אני שומר שבת. עכשיו תהיה יכול לקחת את הצ'ק. הרב הזה הרוויח, גם הציל נשמה, וגם קיבל את הכסף. מי יודע אם היה לוקח את זה, אם בכלל היה נשאר לו משהו מזה. יכול להיות שבכלל כועס עליו, מה אתה לוקח? בן אדם בגלל זה יישאר כל החיים שלו מחלל שבת. וזה מה שקורה היום. הרבה באים אנשים למשרדים, יא אני לעשות מצוות, והחילונים, אז הם מסמכים, נותנים איזה צ'ק נחמד, והם אומרים להם, אתם צדיקים, אין לכם מה לדאוג, הרב שלנו הבטיח, כולכם צדיקים. ואז מה קורה? הם נכנסים לשעננות, זה נקרא באנגלית Comfortably Numb. Comfortably Numb. הם נכנסים לתרדמת והם חיים באופוריה ובדמיונות. אני צדיק כי פעם בחודש בא לי הרב הזה ואני שם לו בקופה כסף. כל צדקה זה חשוב. ועל כל צדקה מקבלים שכר. אבל מה, אתה מצפה שעכשיו איזה צ'ק יפה שנתת, תציל אותך משבעים שנה חילולי שבת? איפה אתה חי? איפה אתה חי? באיזה דמיונות? מחלל שבת הרי הוא כגוי. מה זה צחוק? כגוי לכל דבר. אתה נוגע ביין, יין של 20 אלף דולר בקבוק, צריכים לשפוך לשירותים. יין של 20 אלף, יש בקבוקים כאלה, 20 אלף דולר בקבוק. מישהו עכשיו פתח אותו, מחלל שבת, חייבים לשפוך את היין הזה לשירותים. לכלב אסור לשתות אותו אפילו. אסור לתת אותו לכלב שלך שישתה. הוא אסור בהנאה. אסור למכור אותו. אסור להציל את הנזק. עשרים אלף דולר בקבוק הרס לך. פתח, הזיז אותו בשולחן. אתה לא יכול לעבור להגוי, בוא הנה היום זה יציולה כדי. כך. אין כזה דבר. אתה חייב לאבד את זה מן העולם. ככה הקב". הוא אמר. מי שכאן עדיין לא שומר שבת, עכשיו להתעורר, לא מחר. עכשיו. לקבל על עצמו עכשיו, זהו זה. אני לא מחלל יותר שבת. מהדרשה הזאת, אני רוצה שתי דברים מכן. מי שכאן חלל שבת, עכשיו יקבל על עצמו, אני לעולם לא אחלל יותר שבת. אפילו שיהיה קצת קשה שבות ראשונים, זה צ'יקצ'ק עובר. תבואו לכאן שבתות, יש כאן קהילה, יש כאן מלון, אפשר להתארח, זה לא סוף העולם. תבואו לפה, פה זה מקום טוב מאוד, יש פה מניין מצוין, הרב משה הוא חזק, כל שאלה, תפנו אליו, הוא יעזור לכם, יקשר אתכם עם אלה ששומרים פה שבת בסביבה, וכבר לא תחללו יותר. ודבר שני, כל אחד פה שלא בא לשיעורי תורה, ישתדל כל יום לבוא פה לשיעורים, כל שיעור שיש פה, מחר יש שיעור, לא יודע, כל יום, תסתכלו כבר מה הלוז, ‫לבוא לכאן ללמוד בשיעורי תורה, ‫כי עם כל יום שאתה תלמד, ‫אתה תראה שהנשמה שלך ‫עוד יותר עולה ועוד יותר עולה. ‫ודבר שלישי ואחרון, ‫יש כמות קטנה פה של ספרים, ‫ויש לי כאן USB ‫עם 2,500 שעות של דרשות. המחירים שלהם זה 20 דולר כל אחד, אתה תוקע אותו באוטו, יש לך שנתיים רצוף דרשות. 2,500 שעות של דרשות בכל נושא שקיים בעולם. אין נושא בתורה שלא חיסינו פה. הכל, חינוך ילדים, שלום בית, דקעונות, עצבויות, תיקון עמידות, שבת, חיים אחר המוות, גלגולי נשמות, אימות עם הכומר הנוצרי, הכל, הבדל בין הדתות, דברים מרתקים ביותר. כן, הקטן, אתה מחבר אותו באוטו, כל פעם שאתה מניע את האוטו במקום לשמוע ספורט ורדיו שחוזר על עצמו 70 פעם בשעה, אתה מכניס את זה באוטו, איך שאתה מניע? דברי תורה. ישר, יש גם בעברית, גם באנגלית. כל הזמן, אתה נוסע חצי שעה. אחד אמר לי, אמרתי בדרשה שלי ביום שני, יש שם איזה בחור שהמשרד שלו רחוק מאוד, הוא גר בקווינס והמשרד שלו רחוק. אומר לי, אני עם אשתי עכשיו בבית, בחזרה לבית. הוא אומר, אמרת ביום שני בשיעור, אתם תודו לכדוש ברוך הוא על כל הטראפיק שהיה פה בניו יורק. אז הם אומרים, מי יודע על טראפיק? מי רוצה טראפיק? אז אני אמרתי להם, רבותיי, בואו נחשוב רגע. הרי אתם לא באים לשיעורי תורה. אתם לא באים לשיעורים בבית כנסת, יושבים, לומדים הלכות, מוסר, חומש, אתם לא באים. מה התורה היחידה שאתם לומדים מה-USB הזה? עכשיו, כשאתם נוסעים, אם הנסיעה בלי טראפיק, יהיה שעה. תלמדו שעה תורה. אם יהיה טראפיק, הנסיעה תיקח שעתיים וחצי. כל שעה לימוד תורה זה שישים אלף מצוות. שעתיים וחצי נהיה מאה חמישים אלף מצוות. מה עדיף? אומר לי עכשיו, הוא מתקשר אליי, יום רביעי או חמישי, אומר לי, כבוד הרב, אני תקוע עכשיו פה עם אשתי באיזה פקק ואני מודה לאשם על כל רגע שיש פקקים. פתאום הבנתי, מה אני מתלונן? הפקקים האלה זה כל דקה רווח של לימוד תורה. ‫השם עשה כזה עולם ‫עם הטכנולוגיה של היום ‫שאפשר בכל מצב ללמוד תורה. ‫בדרך, בכביש, בתור לרופא, ‫ברכבת, באוטובוס, במכונית, ‫במיטה עם אוזנייה, במחשב, ‫בפלזמה שלך אתה תוקע את זה. ‫יש גם וידאו, אתה רואה וידאו. יש ילדים, ילדים קטנים שומעים את זה, יש נשים אומרות לי, אתה לא מבין, הילד שלי כל היום שומע דרשות. ילדים, בני 13, 12. זה מחזק אותם. הם נהיים ילדים שונים לגמרי מה שהם היו, כבר לא מעוניינים בשטויות, כלום. לא רוצה כבר אקס-באקס, לא רוצה כלום. למה? מכור לדרשות. אתם שומעים, רבותיי? לכן אני אומר לכם, אין הרבה, זו כמות מאוד קטנה. כל הקודם זוכה. תודה רבה, אנחנו נלך עכשיו לברשה הבאה. תודה רבה לכם, כל טוב, שבוע טוב.