אתה מוכן לדין

התכנסנו

כאן הערב לדבר דברי תורה לאילוי נשמת יוסף בן אולגה פטיה אני מבין מהשם שהמשפחה פה מקורבים לרב האלוקי הקדוש, האדיר והנורא, הרב יהודה פטאי הזצל, שכמוהו,

בכל ההיסטוריה היו בודדים כמוהו.

זה היה איש אלוקים קדוש, שהיה במשך היום, בזמן שהוא היה בזמן הלימוד, מנמנם לפעמים, והיו מתגלים אליו נשמות, של אנשים שצריכים תיקונים בעולם העליון והוא כתב על זה ספר מפורסם מאוד בכל העולם שנקרא רוחות מספרות ספר שכבר אלפים של אנשים שקראו אותו חזרו בתשובה רק ממנו אז זכות אבות ברוך השם יש כאן אני הבנתי בדרך מי כי סיפר לי שהמנוח הספיק להתחזק מבחינה רוחנית ברוך השם בתקופה האחרונה לחייו וגם סבל איסורים, כלומר, אדם שהוא לא מרגיש טוב, הוא סובל איסורים לפני פטירתו, אז זה עוזר לנשמה להזדקך. אבל אין דבר שעוזר לנשמה של הנפטר יותר מזה שצא עץ האב, מתקרבים ועושים מצוות ולימוד תורה וקדיש וכל מה שצריך, שמירת שבת וכולי, זה עושה לנשמה נחת רוח גדולה מאוד בשמיים, שמרים לו לאדם

מה הוא ישאיר בעולם. בנחה, כשטילים, כלומר שטולים חזק, לא עפים ברוח לפי האופנה, יש להם עמוד שדרה, יש להם כיוון, יש להם קדושה, אז

זה עושה לה נפטר נחת רוח, ואם

לא, אז עד רבה הוא מצטער מזה.

אכן אין דבר שמועיל יותר, שעושים הזכרה, במיוחד בשיבה, כתוב שהנשמה הולכת הלוך חזור מהקבר לבית. שבוע ימים.

בגלל זה יש את המנהג הזה לשבת שבעה. שבעה ימים הנפטר עדיין מחובר לעולם. בסוף השבעה, כשעושים את הסעודת הבראה בסוף, אז הנשמה מפסיקה להיות בקשר עם העולם, ואז כל שנה יש יום ההזכרה, שזה הולך לפי תאריך הפתירה. לפי תאריך הפטירה, כל שנה מתכנסים, גם כן עושים סעודה במתכנסת או בבית, גם כן מביאים דרשן שייתן דברי תורה. יש כאן, אתם רואים, כל מיני מתיקה, פירות, ירקות, מזונות. כל אדם, לפני שהוא אוכל ומברך, יגיד, לעילוי נשמעת, יוסף בן אולגה. הברכות האלה גם כן עוזרות. אבל תדעו לכם דבר אחד. גם אם נברך מאה מיליארד פעמים על האוכלים, שהכל נהיה בדברו, בורא מן המזונות, בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, שהכל נהיה בדברו, בורא פרי הגפן, מיליארדים של פעמים נברך, זה לא יגיע לנחת רוח שהדברי תורה עושים לנפתח. אין דבר בעולם שישווה לתורה, צריכים לדעת את זה. כבר אמרו החכמים שאם אדם אומר אלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו שומע ברכות שאנשים אומרים ברוך אתה ושם הוא עונה ברוך הוא וברוך שמו אלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו שווה לאמן אחד שהאדם אומר אמן על ברכה ואלף פעמים אמן אלף פעמים אמן שווים לפעם אחת אמן יהיה שמי רבה שעונים בקדיש ואלף פעמים אמן יש ורבה שווה למילה אחת מהתורה. תבינו מה זה הכוח של התורה. אדם שיושב ולומד בישיבה, למשל, תורה מהבוקר עד הערב, ביום ממוצע הוא עושה 600 אלף מצוות. מה שאדם מסורתי לא עושה בשמונים שנה של חיים, הבן אדם שיושב ולומד מהבוקר עד הלילה תורה, עושה ביום אחד. זה הסיבה שיש כל כך הרבה אלפים של אנשים בעולם שמוסרים נפש לשבת וללמוד תורה מהבוקר עד הלילה במשך שנים רבות, כי שום דבר לא ישווה לה. דוד המלך עליו השלום, שהיה מלך ישראל לפני שלושת אלפים שנה, וכל הגויים זוגדים לו ומעריצים אותו, כולל מוסלמים, כולל נוצרים, קוראים לו דיוויד או דאוד, בכל שפה יש לו מעריצים. אין הרבה בעולם שזכו לכמות כזאת של עוקבים ומעריצים כמו דוד המלך. אנשים קוראים תהילים בכל השפות, בערבית, באנגלית, בסינית. בסינית אפילו יש פצרמס. קוראים תהילים בכל העולם. ודוד המלך כתב בתהילים ברוח הקודש, טוב לי תורת פיכה מאלפי זהב החסף. זאת אומרת, כל הכסף שבעולם לא יישבו לתורה שלך. שבתי בבית השם כל ימי חיי, להחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו. זאת אומרת, הלוואי שאני המלך של ישראל, המלך שכל העולם מעריץ. הלוואי שאני אזכה לשבת בבית השם בישיבה וללמוד תורה. זה דוד המלך. בדור הזה, אנשים לא כל כך מבינים מה ערך התורה, לכן, לצערנו הרב, לא כולם עוסקים בה, אבל אנחנו, במהלך השם,

עכשיו עושים למפתר החתוך גדולה.

צריכים לדעת מה זה הסוד הזה של הקדיש שבהזכרות, בלוויות וגם כן בשנה של העבלות כל כך הרבה פעמים אומרים קדיש, קדיש, קדיש, באים לבית כנסת הבנים של הנפטר להגיד עליו קדיש, למה דווקא קדיש? יש כל כך הרבה תפילות ביהדות, מה כל כך מיוחד בקדיש הזה? הסוד הזה של הקדיש ‫העולם מחולק לארבע מחלקות. ‫יש לעולם הזה בורא, ‫הוא בר את העולם, ‫לפני 5,780 שנה. ‫עכשיו בראש השנה הולך להפך ‫ל-5,781, עוד שבועיים. ‫אבל זה העולם. ‫ומאז שהוא בר את העולם, ‫יש עולם, יש אנשים בעולם, ‫ויש תכלית לבריאה. ‫אומנם רוב האנשים בעולם ‫חיים באפלה, ‫הם לא יודעים מה תכלית החיים, אם שואלים פה בארץ עכשיו, נאמר, תשעה מיליון אזרחים שחיים פה, מה תכלית החיים, אולי אחוז מהם ידע, אולי, במקרה הטוב. רוב האנשים אין להם מושג למה הם חיים. אתה עוצר ישראלי ממוצע ברחוב, תגיד לי, מישהו ברע אותך, ויגיד, סביר להניח, יש בי תחכום, אני מכונה משומנת, יש לי מוח, יש לי איברים, כלי דם, אם מישהו יצר את היצירה הזאת, זה לא יכולה להיוורא במקרה איזה פיצוץ מקרי, לא ברם מוח של אדם. כן, הרי כולם מבינים שמחשב... כולם מבינים שמחשב לא יכול להיוורא מפיצוץ מקרי וכל החוטים יתחברו, או טלפון, זה ברור, נכון? ומחשב לא מתקרב לאחד חלקי מיליון של מוח של אדם מבחינת תחקום. אז ודאי שמישהו יצר את זה. כולם מבינים את זה, כל אדם בר דעת מבין. רק מי זה המישהו הזה, לא יודעים. רוב האנשים שהם לא דתיים, אין להם קשר עם בורא עולם, הם לא לומדים, לא קוראים, אז הם לא יודעים, אז הם רק יודעים, מישהו ברא אותי. כשיש להם צהרה, הם פונים למישהו הזה. כשיש להם איזה צהרה, הם פונים למישהו הזה שיעזור להם, אם הם קיבלו איזו הזמנה למסכנסה, או שהרופא אמר שהבדיקות יצאו לא טוב, אז מדי פעם הם נזכרים שיש לעולם הזה בורא. אבל ברוב החיים, אין להם איתו שום יחסים יומיומיים, הם לא מכירים מיהו, הם לא למדו בתורה שלו כל כך. אז ממיל, מתי הם נזכרים בקדוש ברוך הוא? או שנולד להם איזה תינוק, או שנפטר להם לא עלינו מישהו, או שיש להם איזה מחלה לא עלינו, בית חולים, ניתוח, או שבאו במקרה לאיזה דרשה של רב, או מישהו נתן להם איזה דיסק, או תהילים, או לא יודע מה, או שאיזה, באים לביקור חולים, אז פתאום נזכרים קצת בדת. אבל באופן כללי, הדת זה לא דבר של, זה לא דבר שאנחנו, כל כך שמים עליו את הדגש. ופה הטעות הגדולה, כי אדם לא מבין מה תכלית חייו, אז הוא לא יכול לחיות על פי התכלית. כי אם אדם לא יודע מה התפקיד שלו בעבודה, רק סחרו אותו ומושיבים אותו במשרד מול מחשב, ולא אמרו לו מה הוא צריך לעשות. האם יש סיכוי שהוא יצליח בעבודתו? ודאי שלא, אלא רק הוא יוכל להצליח אחרי שהסבירו לו מה התכלית. אז בואו אני אסביר לכם מה התכלית, כי זה גם קשור להשכרה ולשיבה, שיושבים שיבה. העולם הזה מחולק לארבע מחלקות. יש את הבורא, יש את העולם, יש את האדם, ויש את תכלית הבריאה, תכלית החיים. ארבע מחלקות. הקדיש מחולק לארבעה חלקים. החלק הראשון מדבר על הבורא, התגדל והתקדש מרבה, שהתגדל שמו של בורא עולם, כן? כולם עונים אמן וחותכים בין המחלקה הראשונה למחלקה השנייה. המחלקה, הפסקה השנייה של הקדיש, בעלמה דיברה כרותז, זה בערמית. זה השפה שהיהודים דיברו בבבל לפני אלפיים שנה, כן? בעולם שברא כרצונו, בעלמה דיברה כרותז, זה בעולם שהוא ברא כרצונו, אז מדברים על העולם. כן? אז כולם מונים אמן והמחלקה השלישית זה האדם, נכון? אז בחייכון וביומכון, בחיים שלכם, בחיים שלהם, בחיים של כל בית ישראל, אז מדברים על בני אדם והמחלקה הרביעית, עוד פעם מונים אמן לפני והמחלקה הרביעית זה תכלית החיים בשביל זה נברא האדם ולכן כולם צועקים ביחד את הפסקה הרביעית. זה לא רק זה שקורא את הקדיש, אלא כולם עונים את כל הפסקה הרביעית ביחד. אמן, יאה, שמי רבה מברך, לאלם, לאלמי אלמיה, ואז שמו של הקב' יהיה מבורך. והתקדש וכו', ואז כולם ממשיכים לעלם לעמי על מה התברח, והשטבח, והתפאר, והתרומם, והתנסה, והתהדר, והתעלה, והתהלל. זאת אומרת, כל סוגי השבחים והקדושה יפוזר בכל העולם, בכל כדור הארץ. אנחנו, תפקידנו כיהודים בעולם, בתורה כתוב, בתורה כתוב, בנים אתם, לאשם אלוקיכם, בכם בחרתי מכל העמים להיות לי לעם סגולה. מה זה עם סגולה? עם מסוגל. עם ישראל זה עם מיוחד. יש בעולם שבעה וחצי מיליארד אנשים, מתוכם חמישה עשר מיליון זה אנשים חשובים מאוד בעיני הבורא. למה? כי הם ילדים צאצאים של אברהם, יצחק ויעקב. ובתורה כתוב את כל חייו של אברהם אבינו ואת בנו יצחק ואת בנו יעקב. השלושה האלה היו שלושה צדיקים ובורא עולם קראת איתם ברית לזרחה את אין ת'ארץ, קדושים תהיו כי קדוש אני, תחת אשר אהב את אבותיך וירבא אותם וכולי. יש עשרות פסוקים בתורה שזה מגדיר מה החשיבות של היהודים בעולם. וזה דרך אגב אפילו הגויים מודיעים. גם הערבים מודיעים וגם הנוצרים מודיעים שאם ישראל הוא העם הנבחר ואפילו באתר של החמאס שמצעיר של כוונתם להשמיד את עם ישראל הם כותבים שם היהודים הם הנבחרים שבאומות בורא עולם בחר בהם ונתן להם את התורה שלו ונתן להם את כל מה שהרק היו צריכים ונתן להם נביאים קדושים והם בטמורה מרדו בו ובגדו בו בלי סוף עד כדי כך שאפילו את הנביאים שלהם הם הרגו ואנחנו המוסלמים הישמאלים הערבים תפקידנו להניש אותם וללמד אותם לקח וכל מילה שם ‫היא בדיוק מה שקרה. ‫הם לא משקרים. ‫עם כל הטירוף שלי אליהם, ‫מה שאמת, אמת, מה נעשה? ‫הם צודקים. ‫היהודים מרדו בקראש ברחוב, ‫והם בגדו בו, והם כפויי טובה אליו, ‫הם לא שומרים תשבה, ‫הם לא שומרים מצוות, ‫ולא מעריכים את התורה, ‫וחלקם בכלל לא יודעים מה זה תפילים, ‫ולא יודעים להתפלל, ‫ומתלבשים לא צנוע, והערבים, הפכו למצב שהם שומרים את הדת שלנו יותר משלנו. אצלם אין אחד שאוכל חזיר. אצלם אין מלווים בריבית. אצלם אין נשים שהולכות ברחוב בחוסר צניעות. אצלם יש דברים שאנחנו צריכים לעשות, והם בפנים שלנו עושים לנו את זה. כשהם צריכים להתפלל, הם בשדה תעופה עם מיליון ניס, שמים את השטיח ומתפללים ומצפצפים על כולם. וזה לא מעניין אותם. ואם מישהו ידבר נגד הנביא שלהם או נגד הקוראן שלהם, באותו יום הוא לא יחיה יותר. ואצלנו מבזים את התורה ועושים תוכניות בטלוויזיה וצוחקים על משה רבנו וקוראים לדוד המלך בשמות גנאי, בגלל שאנחנו לצערנו הרב ירדנו לגמרי מן הדרך. אבל מה? אף על פי זאת אנחנו עדיין לעין ארוך מעל כל אומה שבעולם. וזה כתוב פסוקים מפורשים. מה שכתוב כתוב, אי אפשר להתווכח, כתוב אף על פי בהיותם בארץ אויביהם, אפילו שאני אפצתי אתכם בעמים, כתוב, ונשארתם במתי מעט תחד אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובתוב לבעב, אני אעניש אתכם על ידי שאני אזרוק אתכם מארץ ואני אחריב את בית המקדש ואני אשלח אומה מרחוק שתשמיד את בית המקדש ותזרוק אתכם מארץ הקודש, כי לי הארץ לא תמכר הארץ לצמיתות, ארץ הקודש שייכת לי, אני נותן לכם כרגע לגור בה, אבל אם אתם תפגדו בי, אני אשלח לכם או עם מרחוק, זה הרומאים שבאו מאיטליה, ואין להם רחמים, לא על זקנים ולא על תף, והם ישמידו את בית המקדש, ואני אזרוק אתכם לגלות, והפצתי אתכם בעמים, ונשארתם במתי מספר. העם היהודי זה העם הכי קטן בעולם. היינו צריכים להיות היום ארבעה מיליארד איש, פי שתיים מהסינים היינו צריכים להיות. בגלל שאנחנו והסינים התחלנו באותו דור, אחרי המבול, לפני ארבעת אלפים מתיים שנה. אנחנו הילדים של שם, לכן מי ששונא יהודים קוראים לו אנטי-שמי. כי אנחנו צאצאים של שם, שם זה הבן הצדיק של נוח, נוח היה לו שלושה בנים, שם, חם ויפת. חם זה אפריקה, איפה שחם, כולם הלכו לגור בארצות אפריקה, כל השחורים, כל העבדים שהיו, כולם יצרו מחם. קנן, סליחה, יפת, באנגלית זה נקרא ג'ף, יפת הלך לאזור אירופה, כל ספרד, אנגליה, צרפת, גרמניה, כל אלה, רוסיה, אלה הצאצאים של יפת וגם האמריקאים כי האמריקאים הם אירופאים בשעבר, מאירופה באו לאמריקה וכולי, אז יותר מחצי עולם זה הצאצאים של יפת ואנחנו והערבים הם ילדים של שם, כי אברהם אבינו הוא כמה דורות אחרי שם, אנחנו יצאנו משם, למי ששונא יהודים קוראים לו אנטי שמי, והיינו צריכים להיות היום קרוב לארבעה מיליארד איש, כי אצל הסיניים הייתה הגבלת ילודה, אסור להביא יותר מילד אחד, לא יכולים ללד את שלושה, ארבעה, שבעה, ואצלנו עד שהמציאו אמצעי מניעה לפני שלושים שנה, בדורות הקודמים, הסבות שלנו, כולם היו להם 14 ילדים, 12 ילדים, 11, כל משפחה, 7 זה עוד היה קצת. אז עם כזו כמות של ילודה, 4,200 שנה, היינו צריכים להיות 4 מיליארד יהודים היום. וכמה נשאר מאיתנו? 15 מיליון בכל העולם. כללה נוראית קיבלנו. וזה פסוק בתורה. ואני אפיץ אתכם בכל העמים, ובודדים ממכם ישרדו. בודדים. וגם החלק היותר עצוב בסיפור, נו, אז כבר נשארו 15 מיליון, ורק שלושה מיליון מתוכם יש להם קשר עם אבינו שבשמיים. 12 מיליון לא יודעים שום דבר על יהדות. מעולם לא פתחו את התורה, מעולם לא החזיקו סידור ביד, חלק מהם גם ברית מילה לא עושים יותר. אין להם שום מושג מה זה תורה, מה זה יהדות. שבאים איזה אנשים ששומרים מצוות, לא רק שהם לא מצטרפים אליהם, הם מלרגים אליהם. הם לא רוצים שום קשר ליהדות. זאת אומרת בעולם יש שבעה וחצי מיליארד אנשים, שלושה מיליון יש להם קשר עם הבורא. לא אמרתי שהם צדיקים. חלק מהם צריכים עוד הרבה שיפור. אבל לפחות יש להם קשר עם הבורא. זאת אומרת, או שהם דתיים, או שהם חרדים, או שהם מסורתיים. שיש חגים, בזה הם חוגגים, ברית מילה הם חוגגים, מביאים את הרב. כשחלילה מישהו נפטר, אז הם יושבים בשיבת. זאת אומרת, יש להם עוד קשר לתורה. אבל זה המציאות בעולם היום. שימו לב, בודדים, ממש בודדים, נשאר להם קשר עם בורי עולם. וזו המציאות. ולכן בקדיש, שהוא מחולק לארבע מחלקות, החלק הרביעי זה שהתפקיד של היהודים הוא להפיץ אור לעולם. אנחנו נקראים עם הספר. העם שקיבל ספר מבורי עולם. מי הגדיר אותנו בביטוי הזה עם הספר? מי נתן לנו את השם הזה? אתם יודעים? מי המציא את השם, את המושג הזה, עם הספר? מוחמד. מוחמד, לפני 1400 שנה, היה אחד מוחמד בערביה, היה דרב הסעודית שם. היה ערבי והחליט לעשות את עצמו נביא. הוא טען שהמלאך גבריאל, שזה המלאך של עם ישראל, התגלה אליו והגדיר אותו לנביא. הטעות של מוחמד הייתה, הוא לא ידע רק רואו וכתוב. הם בעצמם מודים שהוא היה אנלפבט. אז הטעות שלו הייתה שהוא לא ידע מספיק תורה אם הוא היה יודע מספיק תורה הוא היה יודע שבתורה כתוב שאחרי חורבן בית המקדש השני אין יותר נביאים בעולם נגמרה הנבואה ככה כתוב בתלמוד והוא היה 600 שנה אחרי אז נביא הוא בוודאי לא יכול להיות וגם לא צריכים להיות גאונים גדולים כדי לדעת את זה, כי בקוראן אין נבואה אחת אפילו. בכל הקוראן, הם צועקים, הנביא, הנביא, הנביא. אני מדבר עם דוקטורים ערביים בכל העולם, כי יש לי הרבה דרשות באנגלית והם הולכים למיליונים ברחבי טבל, והם יוצרים איתי קשר, כל מיני דוקטורים מקוואט, מדובי, והם מדברים איתי על היופי שבה יהדות ואיך זה מתאים למה שהם לומדים במסגד, ואז אני, אחרי שהם כבר מתיידדים איתי, אז אני נותן להם את הפצצה. אני אומר להם, תגידו, אתם אומרים שמוחמד הוא נביא, כמו כל שאר הנביאים שאתם מאוד מעריצים. תגיד לי בבקשה, איפה יש בקוראן נבואה? נמצאה לי נבואה בקוראן. ואז כבר הם נעלמים. למה? כי כבר אין להם מה לענות, הם מבינים שאין שום נבואה שם. אף על פי כן, אתם רואים איך הם מכבדים נביא שלא נתן נבואה אחת, אבל הם גם מכבדים את הנביאים היהודים. למשל, באתר של החמאס כתוב וירשה, היה פיס בי אונין. כאילו עליו השלום דוד המלך עליו השלום יעקב בצוגריים ישראל ישראל יעקב אבינו קראו לו ישראל הם כותבים באתר של החמאס ישראל פיס בי אונים ככה יצא אני קראתי את המנת החמאס מי הקים את החמאס אתם יודעים? שייך אחמד יסין זכותו יגן עליו והוא קיבל פיל של חיל האוויר בפרצוף באיזה שעה? חמש בבוקר, אחרי שסיים תפילת שחרית. מי פה מסיים להתפלל בשעה חמש כל בוקר שערים את היד? הבנתם מה המצב שלנו, כמה הידרדרנו? שרוצח ילדים מתואב. שכל התחליט שלו זה רק לרצוח אנשים ולצייר אותם. בחמש בבוקר כבר סיים להתפלל והוא עוד על כיסא גלגלים. היה לו תירוצים, אני נכה, אני מוגבל, אני אבוא בתשע להתפלל. כמה יהודים בכלל מתפללים בעולם? זו שאלה ראשונה, שבאים כל בוקר לבית כנסת. ואלה שבאים, באיזה שעה באים? אנחנו חודש אלול, עכשיו חודש הרחמים והסליחות. הרבה מקומות מתחילים סליחות שש וחצי, שבע. אנשים אומרים, קשה לי, קשה לי. וזה הרוצח הזה בחמש סיים כבר להתפלל. הבנתם מה זה? הערבים האלה דוחפים לנו את האמת בפנים כל יום, כל שעה, כל דקה כדי לעורר אותנו כמה אנחנו רחוקים מהתכלית שלנו בעולם. מה שאנחנו צריכים לעשות, התרשלנו במשימה. ואנחנו שבועיים עכשיו לפני ראש השנה. ראש השנה אמנם הרבה פה בארץ לא יודעים, אבל זה יום מדהים. הולכים לדון כל אדם ואדם על השנה האחרונה שלו. שנה שעברה, ראש השנה, נכשלנו קשה בדין. אני רוצה לספר לכם מה קרה פה השנה. עם הקורונה, שישה חודשים, מופתלים, צרות, ארוגים, היה לנו שנה קשה מאוד, הקשה ביותר מהסכום המדינה. זה השנה הזאת שהייתה. עכשיו, ראש השנה, צריכים עכשיו תפילות קשות מאוד, בחיות לקדוש ברוך הוא, צריכים בחיות לקדוש ברוך הוא שהשנה הבאה לא תהיה חס וחלילה עוד יותר גרוע. כי אם המדינה תמשיך להיות מושבטת ויהיה עוד גל ועוד גל, זה הסוף שלנו. אין לנו עכשיו חמצן להיות עוד פעם בבידודים ועוד פעם נסגור את התיירות ועוד פעם נסגור את החברות ועוד פעם נסגור מלונות, אין לנו את היכולת לזה. לכן אנחנו עכשיו, אנחנו אומרים בין שמיים וארץ. צריכים הרבה רחמי שמיים, ולכן כתוב בגמרא שאם אדם יש לו שתי מקומות, איפה ללכת? מזמינים אותך לחתונה הערב, או מזמינים אותך לבית אבלין? באופן טבעי, לאן אדם מעדיף ללכת? לחתונה, לשתות קצת, לרקוד, לאכול טוב, לפגוש חברים, לבושים יפה, נכון? חגיגה. מה אדם מעדיף? ללכת למקום שיושבים על הרצפה ובוכים? הוא ודאי שלא מעדיף את זה. אומר את הגמרא, האדם ילך לבית האבלים. למה? בטח, חתונה לא מעוררת אדם לחשבון נפש. הוא בא עד רבה, משתקר, רוקד, פורק עול, והולך חזרה הביתה, הוא לא יתקדם מבחינה רוחנית בחתונה, שום דבר. שהוא בא לבית הבלים, אושי בכלל השתתף בלוויה, ורואה איך מורידים את הגופה לגוף, איך מכסים אותה באפר, ואיך מחכים כבר התולעים להסתער שם על הטרף שלהם, והוא פתאום מתחיל לחשוב, וואו, אני כבר בן 40, 50, עוד מה תגיע זמנים? עוד טוטו, העולם הזה נגמר. חזל אומרים, העולם הזה כהרף עין. מה זה הרף עין, מי? שבשניה, מצמוץ. הארץ, העין, כל כמה שניות צריכה מנוחה, שריר. וזה גם מנקה את האבק, כמו וישרים, כן? אז כל כמה שניות יש מנוחה רגע לעין. אתה לא מרגיש את זה, מרוב שזה מהר, אתה לא מרגיש שאתה ממצמץ איזה עשר פעמים בדקה, או תשע פעמים בדקה, כי ככה בעולם תכנת, שזה לא יפריע לך, תהיה לך שהיית למצמץ בעילוך איתי. עכשיו אתה נוסע בכביש מהיר, יש לך איזו עקומה, פתאום עכשיו העין ממצמצת ככה בעילוך איתי. איפה תמצא את עצמך? אני רוצה לספר לכם, אז הכל מתוכנן לפי הצורך של האדם בעולם, ככה בורא תכנן. למשל, מה הדבר שהכי הרבה צריכים אותו בעולם כדי להתקיים? חמצן. חמצן. כל העולם יש חמצן בחינם. תאר לך שהיית צריך לקנות חמצן וללכת עם בלונים על הגב בחום הזה. עכשיו אתה צריך לעלות ארבע קומות בבניין בלי מעלית ויש לך שני בלוני גז על החמצן על הגב וכל רגע אתה צריך לדאוג, אולי יגמר לי החמצן, לבדוק, ללכת, להחליף, לתת בלון, לשים חדש איזה חיים היה, היית רוצה עכשיו לבוא לשרוד בשירותים שני בלונים על הגב, וואו, עכשיו נוריד אותם בטעות שזה לא יתנתק בן אדם רוצה להיות עם אשתו, יש לו שני בלונים על הגב, היא יש לה שני בלונים על הגב איזה חיי גאנום זה היה בן אדם היה מתפלל שיעמוד עוד לפני שנולד כן? אז תאר לך איזה קשה היה, אבל חמצן יש לכל העולם בחינם. מה הדבר השני? מים. כל העולם יש לך מים בחינם. איפה שאתה לא הולך, פותח ברש, שותה, לא תמות. דבר שלישי, אוכל. כמה בן אדם צריך כדי להתקיים? חמישה שקלים ביום. אתה חי, קונה כיכר לחם, אוכל, מים, אתה לא מת. למות, לא תמות. איפה יש כיכר בחיים? לא יודע. כמה עולה בארץ כיכר? אה? 7 שקל. 7. דרך אגב, אדם לא גומר כיכר ביום. כיכר מספיק לו לכל השבוע, אז בשקל היום הוא יכול לחיות. בוא נגיד שאדם שגם אין לו שקל היום, יעמוד בכביש, יגיד אני רעב תנו לי שקל, אני לא מאמין שמישהו יגיד לו. אז אני אגיד לך, שמישהו נעשה קלצה לאוטובוס, והיה חסר לו חצי שקל, לקרציס כניסייה לאוטובוס, מה הנהג הוא רצון. ‫הנהג הזה כבר מסכן. ‫-נציא שקל. ‫-היבאצלם אין אוש, מה אני אגיד לך? ‫אני אגיד לך מה לזכות הנהג, ‫אפשר אולי להגיד ‫שיש לו כאלה עשרה כל יום, ‫ואם הוא יתחיל לכל אחד מהם ‫לתת שקל ועוד כפול 30 יום ‫או כפול 25 יום בחודש, ‫זו כבר מזכורת. ‫אז יכול להיות שאולי כבר נמאס לו ‫לתת לאנשים... כן, לתת לאנשים... כל פעם שקל פה, שקל שם. אבל בוא נגיד ככה שאני בטוח שמישהו מאנשי האוטובוס קפץ לתת את השקל הזה, כן? בכל אופן, נחזור רגע לעניין. אז אוכל יחסית משיגים בקלות. אף אחד לא אמר לך לאכול קוויאר וסטייקים, זה כבר יקר. אבל אוכל כדי להתקיים, שקל שניים ביום חיים. זאת אומרת, כמה שהאדם צריך יותר את הדבר הזה למחייתו, כך יש לו את זה יותר בקלות. גם בית, מקום לגור, כולם רוצים לגור באזורים היקרים, מרושלים, תל אביב, לא יודע, מקומות, אז זה יקר, אבל יש מקומות שזה זול מאוד, שם אתה קונה, משכנת 30 שנה, בקושי משלם כמה שקלים בשבוע, נחיות, אפשר, זה לא סוף העולם. בקיצור, רבותיי, כמה שהדבר הוא פחות מותרות, יש אותו יותר בקלות. כמה שהוא יותר מותרות כגון יעלומים, שעונים יקרים, אני יודע מה, כל מיני סוויטות בבתי מלון יקרים, אז זה יותר קשה לקבל את זה. למה? זה לא הכרחי לחיי האדם. בהפך זה מזיק לו. כמה שהאדם יותר חומרני, ככה הוא פחות רוחני. ולפני שנסיים, אני רק רוצה להגיד לכם כמה דברים לגבי הנשמה שתדעו. כתוב בהתחלה של התורה, בספר בראשית, פרשת בראשית, הפרשה הראשונה בתורה, ככה כתוב. ועיצר, מנשון צורה, יצירה, מה זה יצירה? שעושים צורה לאיזה דבר שיצרת, כן? ועיצר, השם אלוקים את האדם אפר מן האדמה. קודם כל כמו שבונים בובת חול בים, כן? והיפח באפיו נשמת חיים, והיא האדם לנפש חיה שלושה שלבים עוד פעם קודם כל הבורא עולם יצר גוף מיכול אחר כך הכניס בתוך הנחיריים של האדם הראשון נפח כמו שנופחים אוויר לתוך בלון נפח לתוכו נשמה אלוקית רוחנית נצחית היא אף פעם לא תמות הגמרה המסבירה והזוהר חלק אלוהה ממעל חלק מבורא עולם ניצוץ ממנו בעצמו נכנס באותה נשמה כאלה שהיא אף פעם לא תמות ולא יהיה לה שום מגבלה של זיכרון ומרחק וזמן וראייה ושמיעה אין לנשמה שום מוגבלות כשהנשמה יוצאת מהגוף היא רואה לכל העולם אין מגבלה היא יכולה לזכור בלי סוף רק כשהיא בתוך הגוף היא מוגבלת בהגבלות החומר אבל כשהיא יוצאת, אתן לכם דוגמה עכשיו, אני יושב עם הפנים אליכם. הנשמה שלי עכשיו בתוך הגוף. איפה הנשמה שוכנת? בתוך המוח. עכשיו, אני רואה רק את מי שיושב מולי. אני לא רואה את הקיר מאחריי, ואני לא רואה את הצד ולא רואה את הצד השני. למה? כי יש לי שני אשנבים, שני חלונות, שזה העיניים, שהם המראה לנשמה. זאת אומרת, הנשמה היא לתוך המוח, היא מפעילה את המוח, את כל הברידים, מערכת הצבים, את זרימת הדם, הכל זה הנשמה. אם הנשמה יוצאת שנייה מהגוף, הכל מפסיק לעבוד. עכשיו, הנשמה מפעילת המערכת. העיניים שלי עכשיו רואות קדימה, אבל הנשמה רואה לכל הכיוונים. הנשמה רואה ימין, שמאל, אחורה, קדימה, למעלה, למטה, לכל הכיוונים. בו זמנית. למה כרגע היא יכולה לראות רק מה שקדימה? בגלל שהראש שלי חוסם. הקרקפת, הצדדים, הכל חסום, סגור, אין טריס. אבל כשהנשמה נשלפת מהגוף והבן אדם נפל ומת איך שהנשמה ירצית מהגוף היא מרחפת מעל הגוף היא רואה את הגופה של עצמה אדם רואה את עצמו שוכב במיטה או על הרצפה או אם עבר תאונה או בבית חולים הוא רואה עכשיו את הגופה שלו והוא כמו עלה ככה אף ככה מעל הנשמה והוא רואה את המגן דוד והוא רואה שנותנים לו מכות חשמל והוא רואה שצבוחים וצועקים הכל הוא רואה ושומע והוא רואה לכל הכיוונים ועכשיו לא רק זה גם הוא רואה עכשיו איפה שהגוף בכביש והאמבולנס לקח אותו לבית חולים הוא הגיע עכשיו רבע שעה נסיע לבית חולים הוא רואה עכשיו גם את הבית חולים וגם את מקום הטעונה בו זמנית הוא יכול להיות בכמה... אין לו מגבלות של חומר כל המגבלות שיש לנו היום זה חומר. מכאן עד לכאן, שעה נסיעה. מכאן עד לשם, עשר דקות הליכה. אכילה, כך וכך זמן. שירותים, כך וכך זמן. מחשבה, הבנה, כך וכך זמן. שנים של לימוד, כך וכך זמן. בגלל שבעולם החומר, הכל תלוי בזמן. אתם יודעים מה זה זמן. כתוב בראשית, בהרה אלוקים תשעניים תארץ, בראשית זה, in the beginning, בהתחלה. ‫האומר הרמבן לפני 750 שנה, ‫מה זה בראשית? ‫בריאת החומר. ‫איך שנברא החומר התחילה ספירת הזמן, ‫שזמן קיים רק במקום שיש בו חומר. ‫מקום שאין בו חומר, ‫אין בו זמן כמו שפה. ‫למשל, אם תלכו לישון הלילה, ‫יש סיכוי שתחלמו חלום. ובחלום הזה, אתם תחלמו שאתם אולי חלילה באיזה עונייה בלב ים, חטפו אתכם, ואתם שישה חודשים בלב ים, ולכלל אתם בכיוון אפריקה. ואחר כך מרביצים לכם, והם כללים אתכם, ואתם עושים כל מיני עבודות, ואחר כך אתה מתעורר, ופתאום נזכר איזה מזל, זה היה רק חלום. אבל בחלום, שהיה בסך הכל תשע שניות. חלום זה עניין של כמה שניות. למשל, נכנסת למיטה 12 בלילה, עוד לא הצלחת להתחיל לנחור. אשתך כבר רגילה, ועוד כמה דקות יתחילו הניגונים. ו... על ה-12 ושלוש דקות, קפצת בבעלה. כולך דופק גבוה, חום, אתה מזיע, אתה בלחץ, תביא לי מים, אני נכנס. מה קרה, משה? תביא, תביא מים, אני מת. מה קרה? אני אספר לך עכשיו שישה חודשים של סבל. שישה חודשים של סבל, כן? שישה חודשים, מה עשו לו בלב ים, כל מיני דברים. ואשתו שואלת אותו, אני לא מבינה. אתה רק נכנסת למיטה לפני שלוש דקות. עכשיו, לפני דקה התחלת לנחור, לא עברה דקה התעוררת. איך בדקה נכנסו שישה חודשים עם שיחות, המחבלים מרביצים לך, אתה מנקה את העונייה, זורקים אותך. איך זה נכנס בדקה? פשוט מאוד. ‫מי עובר את החלום? הגוף? ‫מה פתאום? ‫הנשמה עוברת את הגוף. ‫זה כמו סימולציה של חיל האוויר. ‫כשאתה יושב עכשיו, ‫מיקי לקח אותי פעם איזה מקום, ‫יושבים שם ככה, עושים ככה, ‫ואתה מרגיש שאתה שעת בעולם, ‫עושה סלטות והכול, ‫ואתה בכלל יושב פה. ‫אין, אתה לא אף בשמיים. ‫אלא, רבותיי, זה אותו דבר. ‫הנשמה בעולם העליון ‫שיוצאת מהגוף, ‫היא עוברת סימולציה אמיתית. הסימולציה הזאת מביאה לה או ענאה או סבל. תלוי מי היה הבן אדם. אם הוא היה צדיק, מכניסים אותו במקום שנקרא גן עדן, יושבים צדיקים ועטרותיהם לראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ככה כתוב. ואם חס וחלילה הבן אדם היה ראשה, שולחים אותו לגיהנום או לקף הקלה ויש לו איסורי מוות שם. ואיך מצילים את אלה שהולכים לשם? קדיש, דברי תורה, לימוד משניות, לימוד תורה. כל הדברים האלה שצריך, זה עוזר לנפטרים. גם נפטרים שהם צדיקים, זה עוזר להם. שעושים בשבילם משניות וקדישים, זה מעלה אותם עוד יותר בגן עדן. לכן, בעזרת השם, אני קודם כל מאחל למשפחה שלא ידעו עוצר, שיהיו חזקים, אובדן של אדם יקר זה לא דבר פשוט, כולם יודעים. אבל הזמן מרפא את הכל. כתוב בגמרא, הגזרה על הנפטר, שלא ישתקח עד שנה. שנה ראשונה היא קשה. אחרי זה, לאט לאט, הקדוש ברוך הוא מרגיע את האדם על איזה שמשיח את דעתו בדברים אחרים, הוא פחות סובל מזה שהנפטר כבר לא פה. אבל השנה הראשונה היא מאתגרת, במיוחד להלמנה, שזה עוד יותר קשה, כי זאתי שחיה עם הנפטר יום-יום בבית, הילדים פחות, כי הם כבר הלכו, זה התחתן, זה שם, פחות מרגיש את ההובדן. אבל זה בעיקר, אז אכן צריכים על חלילה לא לשכוח מנה ולבוא גם אחרי השיבה, גם אחרי השלושים. צריך כל הזמן לדאוג, להזמין ולבוא לבקר ולהתקשר. למה? הבדידות זה אחד הדברים שהאדם הכי הרבה סובל מנו, במיוחד אם היה לו אימילי לדבר וכולי, ובמיוחד נשים שהן חייבות שידברו איתן הרבה. נשים אוהבות מאוד לדבר הרבה, כי ככה, כשבחור ברא אותן, שיש שיחה בין גבר לאישה, האישה מדברת רבע שעה והגבר עונה בשתי שניות. והיא לא מבינה מה זה, זה כל מה שיש לך להגיד. הוא כבר הבין את הכל, וענה לה כבר את הכל, אבל זה לא מספיק. אצל אישה, הדיבור זה לא רק דרך להעביר אינפורמציה, זה דרך לתקשר ולחזק את היחסים. גבר לא צריך לנהל שיחות נפש עם האישה. הוא לא צריך חיבוק, נשיקה, היא מראה לו שהיא אכפת לו, איננה מספיק. הוא לא צריך עכשיו שיחה של שעה עם נאומים ורומנטיקה. הוא לא צריך את זה. אבל אישה, אם הוא רק אומר לה בשתי משפטים, זה לא מספיק. זאת אומרת רואים שהכביש בר את האישה אחרת מהגבר. ואם היה לה מישהו לדבר איתו וגם זה אין לה, זה החלק הקשה פה. תדעו לכם שאדם, לא עלינו באבל, הסבל הכי גדול שלו, אפילו אם הוא יודע שהבן זוג שלו בגן עדן הוא היה צדיק גדול, הוא עדיין סובל. לא בגללו, בגלל עצמו. בגלל שהוא עכשיו לבד וקשה לו. גם אימא ששולחת את הבן שלה לישיבה בחוץ לארץ, עומדת בשדה תעופה ובוכה ומתעלפת. מה קרה? הבן שלך נוסע לירושלים, אז לא יש עשרה חודשים בניו יורק. אז מה קרה? וואו, יהיה קשה לי. הפרדות הן קשות. אבל אני רוצה להגיד לכם עוד פעם, העולם הזה הוא במילא כערפיים. כולנו נגיע לשם. זה לא עכשיו פעם הוא ואני לא. אין כזה דבר. כולנו נגיע לשם, השאלה באיזה מצב רוחני נהיה ביום שזה יקרה. אני אומר לכם, יש לי פה בדרך אגב דיסקי, אני מוכן לחלק לכם בחינם כמה שאתם רוצים, יש לי אלפים של דרשות בכל נושא שיש, מתורגמים להרבה שפות בכל העולם, יש ספר שלי פה שהכל כלול בתוכו, האמת היא כלי קלות להוכיח אותה. מי שיש לו ספקות, יש בורא לעולם, אין בורא לעולם, תורה אמת, לא אמת, מה תכלית החיים, מה קורה ביום הפטירה, מה הנשמה עוברת, הכל, אין נושא שלא דיברתי עליו. יחסים, זוגיות, חינוך ילדים, דיכרונות, עצבים, פרנסה, כל מה שאתם רק רוצים, יש לי דרשות על זה. היוטיוב מלא באלפים של דרשות, ויש לי אפליקציה גם, אפשר להוריד אותה בחינם, אבל הכי חשוב, רבותיי, עכשיו, שבועיים לפני יום הדין. רוב הישראלים בארץ, לצערנו הרב, אפילו לא יודעים שראש השנה זה יום הדין. בשבילם זה כינרת, מתקות, ששבש, מנגל, חוף הים. הם בכלל אפילו לא יודעים שהם עומדים למשפט. עד כדקה המצב שלנו חמור. שרוב הישראלים פה, ראש השנה בשבילם זה טיול, פיקניק. הם בכלל לא יודעים אפילו שעכשיו מעמידים אותם לדין ויחליטו את כל הנצח נצחים שלהם עכשיו. יהיה להם ילדים, לא יהיה להם, יהיו בריאים, לא יהיו בריאים, יהיה להם זיווג, לא יהיה להם זיווג, יפסידו כסף, ירוויחו כסף, הכל נגזר בראש השנה. היומיים יש ראש השנה. במקום להיות בית כנסת, בבית כנסת ולבכות על עתידם ועל עתיד ילדיהם, הולכים ככה ערומים בחוף הים, מפצחים גרעינים ומשחקים שיש בזה שותים בירה. אז אדם שמופיע לבית משפט, לא הגיע עם אורך דין, לא הגיע מוכן, אין לו תניירות, אין לו כלום. ועוד בא ככה עם הקרב שלו בחוץ, ומפצח גרעינים לפני השופט בבית המשפט, ועכשיו עומדים לדון אותו אם הוא יישב 30 שנה במאסר או לא. עצם זה שהוא הופיע בצורה כזאת, כבר חרץ על עצמו את הדין. השופט אומר חצוף כזה, ככה הוא מגיע לי עם הבטן שלו בחוץ עם קפקפים ומכנסיים קצרים, ומפצח לי גרעינים ומאשן לי סיגריה עם בקבוק בירה על השולחן ככה בבית המשפט? מה היה הלץ בגורלו של האדם? כתוב מפורש, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעסיקה בספר נכתבים. עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל פעולה ופעולה שעשה בחייו. כל נילה, כל תזוזה, כל מה שעשה לטוב ולרע, הכל את הכל יביא השם במשפט. ועכשיו זה תרתם אשמה. גם המשפחה זה זמן לחשבון נפש, איבדו אדם יקר, וגם אנחנו שבועיים לפני יום הדין, אפשר להפוך את הקערה על פיה. במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים, ככה כתוב. והרמב״ם כותב בהלכות תשובה אתמול לפני שחזר בתשובה שעדיין היה עובר עבירות ומחלל שבת ואוכל טרף ולא מתפלל ולא נותן צדקה ולא לומד תורה והאישה מתלבשת בחוסר צניעות בקיצור עושה את כל העבירות שבעולם אז הרמב״ם כותב אמש כמנה לפני שחזר בתשובה היה סנוי משוקץ מתואב ומרוחק בעיני בורא עולם והיום, מה זה היום? אחרי שהתחיל לשמור מצוות, התחיל להתלבש כמו בן אדם, התחיל ללמוד תורה, התחיל להקשיב לדרשות ביקום לשטויות, לאט לאט הוא משתפר מבחינה רוחנית, נהיה אדם יותר מוסרי, יותר רציני, יותר תלוי בבורא עולם, נהיה לו יותר קשר, הנשמה שלו מתעוררת לחיים אחרי 30 שנה, כותב הרמב״ם, והיום הוא אהוב ורצוי ומקורא וידיד. כל הסטטוס שלו השתנה במאה השמונים מעלות. למה? שנאמר, בצער לך ומצעוכה כל הצערות האלה ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו ושב ה' אלוקיך וריחמך עד עכשיו לא היה לך רחמים תקופה קשה, מכות, צרות, בעיות, הפסדי ממון, דיכונות, בעיות עם הילדים, אין לך שידוך, כל אחד והבעיות שלו. ועכשיו חזרת אליי, שוב הוא אליי ושוב הוא אליכם, ככה אומר בורא עולם. ושבת עד השם אלוקיך, לא חפיף, עד השם אלוקיך, all the way. ושמעת בקולו, ומה התשובה? גם אני ארחם עליך. הכל התהפך. ושב השם אלוקיך, גם השם יחזור בתשובה. היה לו חס וחליל התוכנית לתת לך עונש נוראי, ועכשיו הוא חזר מהתוכנית שלו. למה השתנית? כל מטרת ההונשים היא לא להמלל את האדם ולצער אותו, אלא להעיר אותו. כמו אדם שאוהב את הבן שלו ורואה שהוא עומד להתחיל לקחת סמים, הוא צועק. לא עוזר, גם נותן סתירה. לא עוזר, לוקח לו כל מיני דברים חשובים ומטיל עליו מגבלות. מישהי יראה מהצעד, יגיד איזה אבא סדיסט, תראה מה עושה לבן שלו. אבל מי שמבין עניין אומר, זה אבא הכי טוב שיש, תראה איך הוא מוסר נפש. למה הוא ככה עם הילד? כי אכפת לו ממנו. וזה בורא עולם. אין עם בעולם שחטף יותר מקות מאיתנו. אין לה היסטוריה כזה דבר. למה? כי בורא עולם אכפת לו מאיתנו. לכן הוא כל הזמן נותן לנו סתירה את התעוררות. התעוררו בניי. שוב הוא בנים שובבים. שומעים? ולסיום אני אגיד לכם רק משפט אחרון שכתוב, וזה חומרים חומר למחשבה. ככה כתוב. כי מה אשם אלוקיך שואל מאימך? מה אני מבקש ממכם? כי אם, מה זה כי אם? דבר אחד. רק זה. כי אם להיראה את ה' אלוקיך, ללכת בדרכיו, לשמוע בקולו. מה אני מבקש ממכם? תעשה חשבון נפש. תסתכל על עצמך, מבשרי איך איזה אלוהה. רק תסתכל על המיליארד ניסים שיש לך כל שנייה בגוף. איך אתה לא מתאהב בבורא עולם. הרמב״ם אומר, מזה שאתה מסתכל על נפלאות הבריאה, אתה אמור להתאהב מיד בבורא העולם ולהכיר לו תודה בלי סוף. כל שניה להגיד תודה, תודה, תודה שהכל עובד, תודה שאני יכול לאכול, תודה שאני לועז, תודה שהכבה מעכלת, תודה שאני יכול להוציא את הפסולת בשירותים, תודה שהוויטמינים נכנסים, תודה שמערכת העצבים עובדת, תודה שהמוח מתפקד. יש בו עשרה טריליון חיבורים. הנימים בתוך המוח זה אחד חלקי אלף של הסערה, הדם עולה מהלב, משאבה, היא שולחת את הדם לתוך הראש, בהרייה, הדם נכנס בעשרה טריליון חיבורים, אחד חלקי אלף של סערה, אתה יודע מה זה כך סערה מהראש? זה אלף ורידים של המוח, זה סערה אחת, ועדיין דם מצליח להיכנס שם, ואם יהיה שם סתימה קלה כמו שהיה לאריק שרון היה לו שטף דם במוח גרגיר בגודל של פירור של פלפל שחור מכירים את הפלפל? קח פירור אחד בכל שרואים אותו גרגיר כזה של קריש דם בתוך המוח המוח שלך מתפוצץ ואתה או נהיה משותק או קומה או מת במקום וכל זה עובד שמונים שנה והכל מתפקד והעקבה אתם יודעים אני אשאל לכם שאלה ובזה ממש סיימנו כי אני חייב לרוץ. אני שאלתכם שאלה, האדם עכשיו אוכל סטייק. קנה סטייק, חמישים שקלים, שם אותו על הגריל, יושב ואוכל. חותך חתיכות, בולע אותם. הכבה ממה היא עשויה? מבשר. הסטייק ממה עשוי? מבשר. יכול להיות שזו גם כבה של פרה אתה אוכל. כבה נפלה על כבה. עכשיו, מה מפרק את הסטייק? יש מיץ בקווה, מיץ, אסיד, זה נקרא אסיד. המיץ הזה מפרק ומתוכן וממיס כל מה שאתה אוכל, אפילו ברזל, רק זה לוקח יותר זמן. המיץ הזה הוא נוראי. אתה שים על המחשב, תקח מטבע, שים אותו בתוך מיץ של קווה, תבוא אחרי שלושה ימים אין כלום, אפילו בורק, נעלם. אכל אותו לגמרי, הוא לא קיים יותר. עכשיו אני שואל אתכם, כשהבשר נכנס לתוך הקבע, מה מפרק אותו המיץ? אבל המיץ הזה גם פוגע בקבע עצמה. איך זה שהוא לא ממיס את הקבע? יש לך עכשיו שתי קבעות, קבע שלי והקבע של הפרה. נגיד שנקחתי קבע של פרה בלי לסרוף אותה, חיה. לקחתי חתיכה, בלעתי אותה. היא נפלה על הקיבה שלי. שני חתיכות בשר חי. אחד זה הקיבה שלי ואחד זה הקיבה של הפרה והם שניהם עכשיו תחת אותו מיץ. אותו מיץ אמור לתחונת את זה ואמור לתחונת את הקיבה. איך זה שהקיבה לא נגמרה? אחרי יום אחד שהם חיים. כי שהקיבה של הפרה אירופאילה, לא מייצרת ניצין. ‫עכשיו, הקיבה שלנו מייצרת מיצים, ‫אבל המיץ שהיא מייצרת ‫פוגע בבשר שלה, איך הוא לא אוכל אותה? ‫אבל כן, יש לה הגנה, ‫יש לה כל מיני הגנות שם, ‫אבל כבר בהקיבה של הפרה ‫כבר אין את ההגנות האלה. ‫גם אני פעם חשבתי כמוך, ‫עד שקראתי ספר מדע והבנתי למה. ‫הקיבה גם כן נאחלת ‫ואין לה שום הגנות, אבל, אבל, ‫כל דקה היא מייצרת ‫חצי מיליון תאים חדשים. מכלום, יש מאין, היא כל הזמן מתחדשת, היא מתה ומתחדשת, מתה ומתחדשת, זה כמו גלי שיש בו נזילה, יורדים מים אבל באותו זמן יש צינור שמוסיף לו מים, זאת אומרת כל 6 שעות או 10 שעות זה בכלל מים אחרים, כי המים של התחתית ירדו ונכנסו מים חדשים, גם הקיבה, הקיבה שלך היום זה לא הקיבה שהייתה לך אתמול, זה קיבה אחרת, אז תראו איזה מערכת, אז תראו איזה מערכת מדהימה, ואדם כל החיים שלו לא אומר פעם אחת לבורא עולם תודה רבה, לא מעריך, להפך עוד עושה צחוק מהדת, כל זה נובע לא מרוע, רוב האנשים הם לא רעים, רוב האנשים באמת לא רעים, אני מכיר הרבה אנשים חילוניים בלי סוף, רובם הם אנשים עם לב טוב, רחמן, יש להם מידות טובות גם, אבל מה קורה להם? כל היום שותפים להם פה בכשכורת את המוח נגד הדת, כל הזמן, הם כל הזמן עוברים את המסה, אין את זה באמריקה. החילונים באמריקה לא שונים דת, אף אחד. אין כזה דבר, אתה לא שומע דיבורים נגד הדת. רק פה במדינה, אני רואה שכל היום הם עוברים אופוגנדה, כל היום תעמולה. לאט לאט הם בורחים ולא רוצים שום קשר לבורא עולם ולתורה, ומתחילים להפתח כל מיני סלידות ונלחמים להרוס את הישיבות, וכל זה לא נובע מרוע. זה אך ורק נובע מבורות. למה? כי אין חילוני אחד בכל העולם היום. שקרא את התורה מאלף עטף ומבין את הפירוש המילואי של המילים. אין אחד כזה בכל העולם. אני דיברתי עם מאות אלפים עד היום. ואני שאלתי את זה מאות פעמים בדרשות ופעם אחת לא נמצא עדיין אותו אחד שיבוא ויגיד, אני יכול לפרש לך את התורה מתחילתה ועד סופה, כל פסוק ופסוק, מה הוא אומר. עזוב קבלה, עזוב מדרשים, עזוב גמרה, עזוב זוהר, עזוב כל הסודות, גימטריות, דילוגים. עזוב את כל שפחה בכלל לכיתה ג' אני עכשיו בגנון עדיין תסביר לי מה מלמדים ילד בן חמש בישיבות בעולם הנה הילד שלי בן חמש נכנס גן, שנה לפני שהוא נכנס לכיתה א' בישיבה, כבר מתחילים ללמד אותם את הפירוש של כל פסוק ופסוק, תוך שלוש-ארבע שנים הם גומרים את כל החומש. בגיל תשע-עשר, מקסימום אחד-שרה, הוא אמור לדעת את כל הפסוקים בתורה, מה הפירוש המילולי הפשוט שלהם. מה זה אומר לא תבשל גדיבך לבימו? למה לפעמים כתוב וידבר השם ולמה כתוב לפעמים ויומר השם? למה לפעמים כתוב כך ולמה כתוב לפעמים צו? ואיך קוראים פעם במילאל או במילרה? למשל, ואהבת את השם הלוקחה או ואהבת את השם הלוקחה. מה ההבדל? היום תשאל אנשים ברחוב, תגיד לי עציק. בוא רגע, יש לי שאלה אליך. כתוב פה בפסוק, ואהבת את השם הלוקחה. מה ההבדל אם אני אומר ואהבת את השם הלוקך לבין אם אני אומר ואהבת את השם הלוקך הוא לא יודע מה אני רוצה ממנו בכלל מאיפה נחלת עליי אתה אין לו מושג דברים של גנון אבל יש לו נאומים בלי סוף נגד התורה כל החיים שלו מדבר נגד התורה ופעם אחת הוא לא קרא את התורה זה דבר אבסורדי למה זה רבותיי? כי יש יצירה רעה וערעתי יצר הרע, היצר הרע מלחם, מה חשבת? ווערעתי תורה תבלין כנגדו. התורה זה הכוח לשפר את עצמך. להיות לך את כוחות הנפש, להיות אדם יותר ישר, יותר מוסרי, לא לדבר לשון הרע, לשמור על העיניים, לשמור שבת, לא לגנוב בעסק, להתלבש יותר צנוע. מאיפה אתה מקבל את הכוחות? אם אתה לא קשור לדרשות ולתורה, אין שום סיכוי להשתפר. לא משנה איזה בן אדם נחמד וחכם אתה, לעולם לא תוכל להתקדם מבחינה רוחנית עם הנשמה שלך, אם אתה לא מקושר לתורה ולדברי תורה. וכמה שהדרשן יותר קשוח וחזק, יותר טוב. אל תהיה צבוע ופחדן. אל תלך לרופא שיגיד לך ככה כמול מצבך טוב. לא, לא, זה לא רופא טוב. הופה טוב זה אחד אומר צריכים לחתוך, לפתוח ולסבר ולהחציל את החיים שלך. וזה מה שעשינו פה היום בקטנה, בסך הכל 40 דקות, אי אפשר הרבה להשיג, כן? אבל מי שמכם הוא איש אמת והוא רוצה באמת להציל את נשמתו, אז יבוא אלינו שנייה פה אוטו בחוץ, ניתן לכם כמה דיסקים שאתם רוצים בחינם, יש גם ספרים, יש USB עם אלף דרשות עליו, ואפשר להתקדם, במיוחד עכשיו לפני ראש השנה. אם אתם רוצים אפשר לפעיל עכשיו במהירות ערבית, תפילת ערבית ברוך ה' לעולם אמן ואמן