מרתון תורה 6#

A Torah scholar connects anti-Semitism in America to prison dynamics and Jewish isolation, argues that sudden wealth signals divine reward, and claims the Shulchan Aruch treats Sabbath desecration as worse than murder. He emphasizes sincere repentance as the path to eternal reward while rejecting what he sees as false contemporary religious teachings.
Chapters
תודה רבה, תודה רבה רוני היקר, רוני עזרא היקר, בזכותו אני באתי, כבר התייעשתי. כל כך קשה היום להגיע לארץ עם הקורונה, עם כל הבדיקות וכל הספירוקרטיה, והמחירים היו פי שלוש, ופשוט בלתי נסבל. בסוף הוא אמר לי, לא, כבר פרסמנו, וזה... עברתי משמיים. והוא חשב, אני פה. טוב. זכות גדולה, זה כבר דרשה שישית להיום, בחסדי השם. ואנחנו, אתם יודעים, תקופת האומר, דיברתי על זה קצת בכל דרשה. בעזרת השם, יש עומק בדברים האלה, עומק רציני, בגלל שהאבלות הזאת של העומר כל החודש הזה, שכל תלמידיו של רבי עקיבא נפטרו, 24 אלף קטן שבהם מחיי מתים, על עניינים של מידות ולא נהגו קוות זה בזה, המסקנה המתבקשת מכל העניין הזה, כמו שאומר הגאון מבילנה, תיקון המידות זה כל האדם. אם אפשר לבחור בין שתי אופציות, להיות אחד שיודע את כל התורה בעל פה, אבל יש לו גאווה, כעס, כנעה, כל מיני מידות לא טובות, או להיות אדם ממוצע פשוט, יודע קצת תורה, אבל בעל מידות מושלמות, האדם בעל המידות מושלמות, יותר חשוב מהאדם הזה שיודע את כל התורה. וראינו את זה במאות מקומות, יש לזה מאות מקורות, זה לא איזה דבר שבמקרה רואים פה ושם, זו צורה באופן מקביל, לאורך כל הזמן. מראה לך, חזל אומרים, במשפט אחד מבינים הכל, חזל, תלמיד חכם שמידותיו רעות, נבלה שרוכה בשוק טובה ממנו. אין לך, זאת אומרת, אתה יודע, עכבר מת, מת עם סבובים עליו כבר שבוע בשוק, כולם בורחים מהריח הנורא שיש שם נבלה. אתם יודעים מה זה נבלה? הזבובים שם מוציצים את הדם של הנבלה הזאת. תלמיד חכם לפני 2,000 שנה בלשון חזל, זה לא תלמיד חכם של היום. זה אחד שמואה עכשיו פותח את פי ונותן לך איזה שעה דברי תורה, היית מתעלף פה במקום. מסוחרר מגודל הידע והעמקות שלהם. לא מדובר על מיני חכמים בדור שלנו. היה אנשים שידעו את כל התורה באמצע השינה, בעל פה, מימין לשמאל, משמאל לימין. אבל היה עליהם עניינים שלא כל כך נהגו כבוד זה בזה. מה קרה כשבחור ניקע 24 אלף מהם מהעולם? אלה פלאים, זה פחד פחדים, פחד פחדים. אבל חזל, אומרים לך שמי שהגיע למדרגה של תלמיד חכם בזמנם ויש לו מידות לא טובות, אתה רואה את העכבר המת הזה, החתול? כבר עדיף עליו. אולי לפעמים חזל מדברים קצת בגוזמאות כדי לעורר את האדם לחשוב. איך אומרים כזה דבר קיצוני? קיצוניות זה דבר חיובי, לא שלילי. פה בארץ מתרגמים את זה, הוא קיצוני, הוא תקיף, הוא מפחיד. זה מה שמהיר את האנשים. מה אתה רוצה? רופא שיגיד לך, קח שני הקמולים, בסדר. מה אתה כזה דאגן? לא צריך מסכה ולא צריך כלום, אין קורונה, לא היה ולא יהיה, סתם מתים אלפים של אנשים. מכירים את אלה? אין לך מה לדאוג, זה קונספירציה, זה ביל גייט צריך לי להרוג אותך, כל מיני בלבולי מוח. זה רופא זה? מיד אומר, אדוני, אתה צריך להקפיד ואתה צריך לדאוג וזה, אנשים מתים, מה זה פה? יש מגפה, תתעורר. לך מהר, תעשה ככה, לך תעשה בדיקה, או יש לך חום, מהר סגור את עצמך, תתרחק מהמשפחה. מה זה פה? רופא תפקידו להציל חיים, לא לתת לך דמיונות ופתרונות שווא. החכם זה רופא הנשמות. רופא של הנשמות על אחת כמה וכמה. רופא יציל אותך עשר, עשרים, שלושים שנה בעולם הזה. זהו, הוא לא מבטיח לך העולם הבא. להיפך, לפעמים אתה עוד תקלל מאוד את הרופא הזה שיציל את חייך. מי יודע למה? אתה מאוד מאוד תכעס עליו. עכשיו אתה מאוד מודה לו. אם עכשיו דוגמא אדם בן 50, צעיר, קיבל את כיף לב. לקחו אותו באמבולנס לבית חולים, היה שם במקרה רופא שהולך הביתה כבר עם התיק בחנייה. ראה מקרה לב, קראו לו בוא מהר תחזור. מהר חזר, הוריד את הזה, לבש את החלוק, נכנס לחדר ניתוח, ניתוח לב פתוח, הציל את חייך. כמה אתה מודה לו, תרומה לקליניקה שלו, שולח לו כל מיני מתנות וכל ש... איך אומרים? אתה מכיר לו טובה. איך ייתכן שבסוף בגיל שמונים, נגיד, נפטרת מהעולם, אתה עוד תקלל את הרגע הזה שהרופא חזר מהחניה לתוך הבית חולים? איך ייתכן כזה דבר? חזק וברוך אם אתה אדם מחלל שבת רשע גנב נואף שקרן מידות מושחתות ונשארת ככה עוד שלושים שנה קיבלת עוד מאה מיליארד עוד מאה מיליארד אבונות ועכשיו צריך עוד מאתיים שנה בגיהנום לשלם עליהם אתה עוד כלל את הרגע הזה שהרופא הסתובב וחזר. אבל אם אחרי שהרופא חזר והציל את חייך, הבנת שזה מבורא עולם, עשית תשובה והתחרטת וביקשת סליחה, מכיר טובה לרופא. אין סתירה. רופאים הם שליחי ה' לפעמים מצילים חיים. מצוין. אבל למי צריכים להכיר טובה? לבורא עולם, בראש ובראשונה, לפני הכל. מי שמכיר טובה רק לבן אדם ומגדלג על בורא עולם, אין רשע יותר גדול מנו. מי שמבין שבורא עולם שלח לי את השליח הזה וכל הזכות היא שלו, אבל בורא עולם ציווה עליי בתור אדם, בתור יהודי, להיות אסיר תודה, לא להיות כפוי טובה, ומי שעשה לי טובה, כלבחו מרציל את חיי, להכיר לו הרבה טובה, זה אדם יקשר, זה ברור, זה דברים ברורים, זה לא אני מחדש פה עכשיו איזה חידושי תורה פה, כן? אבל אם האדם נשאר גס רוח, נשאר עז פנים, נשאר כפוי טובה, נשאר עם מידות מושחתות, ממשיך לחלל שבת ומת גיל שמונים. אוי, לא על השלושים שנה האלה שנוספו לו. אתם יודעים מה זה? כמה עבירות אדם יכול לעשות שלושים שנה? אדם חילוני שלא מכיר בבורא עולם ומורד בו כל רגע ורגע. יש לי דרשה אחת שזעזעה, ברוך ה' הרבה אנשים, לטוב ולרע. הבחירה היא בידי האדם. אם הוא הזדעזע לטובה או לרעה, זו בחירה אך ורק שלו. אנחנו מציגים לו את החומר כמו שבורא עולם אמר להציג. ואין מי שיודע יותר טוב ממנו איך להציג את החומר. איך מציגים את החומר? איכשהו כתוב בתורה, בלי סילופים. כך כתוב, סחר, עונש, עולם הבא, יש לך, אין לך, מי מאבד את העולם הבא? הכול כתוב. מה שבורא עולם רצה שהעם ידע, כתב. מה שלא רצה שידעו, החביא בקבלה. זה רק יחידי סגולה יודעים, כל מיני זוהר, זה לא כל אחד יודע. אבל הדברים שכתובים בחומש, כל ילד בן חמש כבר קורא את זה בישיבה, גיל חמש. אנשים בגיל 11 פה בארץ, ילדים יודעים את כל החומש בעל פה. אחרי שלוש-ארבע שנים של מחזור ששרים את זה, הרי הם למדים אותם את זה בניגונים. אז הם שרים, קל מאוד לזכור שאתה שר. למשל, אני אתן לך עכשיו זמר, יש נגיד איזה זמר מפורסם, מוציא שיר חדש. יש לו למילים, 100 מילים נגיד, כל השיר זה 100 מילים. אם אני אגיד לך עכשיו תקרא את זה מהנייר, תחזור אליי שאתה תדע את זה בעל פה. ייקח לך 5-6 שעות, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אחרי 101 פעמים באורך שם אתה זוכר. חזרת אליי, אני בוחן אותך, דקלמת מילה במילה. אבל אם אני משמיע לך את השיר, לוקח את השיר של הזמר, הוא אומר לך, לך תשמע את השיר חמש-שש פעמים, תחזור אליי שאתה יודע את המילים. מקסימום עשר פעמים, אחרי שעה אתה כבר יודע את המילים. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, תשאר עם הזמר. מה שנקח לך עשר שעות, עכשיו בשעה-שעתיים אתה זוכר. למה? כי הקרש ברכו עשה שהמוח של האדם ששומע ניגון, שזה אוכל הנשמה, נגינות, כתוב בגאון מבילנה שבשמיים השער הכי גבוה מבחינה רוחנית זה התורה, והשער הבא בגובה שלו זה המוזיקה. המוזיקה מגיעה כמעט עד איפה שהתורה מגיעה. זאת אומרת, ההשפעה של תורה על הנשמה, המוזיקה יכולה להשפיע על הנשמה שלך כמעט אותו דבר, קצת פחות. כמה קצת אני לא יודע להגיד, זה הגאון מביא לי לידה, אבל זאת אומרת זה מגיע כמעט עד לשערי תורה. ויש בזה תורה שלמה בניגונים. זה עמוק, זה מדהים. ואתה רואה גם בתורה שמוזיקה, נגינה וניגונות, כינור, נבל, כל הכלים האלה, דוד המלך השתמש בזה, וששאולה הייתה, הרוח שלו נמוכה, היה מביא דוד שינגן לו, והיה מכניס אותו ככה לאווירה של יותר, של שמחה. זאת אומרת המוזיקה, יש לה השפעה מיידית על הנשמה. איך שאתה שומע שיר עצוב, אתה נהיה עצוב. אתה שומע שיר שמח, אתה נהיה שמח. לכן, עכשיו בתקופת העומר שלא מקשיבים למוזיקה וזה, למה? כי זה עבלות. האנם שומע מוזיקה שמחה וזה, והוא נכנס למצב רוח טוב. איזה מין עבלות זאת. אתה צריך להתאבל. יש כזאת דעה בגמרא שאסור לשמוע מוזיקה בכלל כל החיים מאנשי נחרב בית המקדש. חייבים לטבל על בית המקדש עד שיבנה מחדש, אבל מי יכול לעמוד בזה? היום הדור, המצב של הדור כל כך ירוד ונמוך, שיש הרבה פוסקים חשובים שמתאירים לשמוע מוזיקה באומר. חלק מתרצים, תשמע מוזיקה בלי נגינה, רק הקפלה זה נקרא. עושים לך כל מיני קולות רקע, רק שרים בלי ניגונים, בלי תזמורת. יש שאומרים, תשמע עם תזמורת גם חזנות. יש שאומרים, בזמנם זה היה, המוזיקה היה רק עם כלי נגינה. לא היה דיסקים, טייפ, אתה שומע עכשיו שיר מוקלט, לא היה קלטה אז, לפני אלפיים שנה. בשביל לשמוע מוזיקה, זו הייתה צריכה להיות חתונה. איפה היו שומעים מוזיקה? ואסור להתחתן בעומר. לכן אסרו על המוזיקה, אבל היום אנשים מדוכאים, שבורים, במיוחד עכשיו קורונה, בכלל, רוצים להתאבד כל רגע. המוזיקה מצילה חיים. מוציאת האדם ממרה שחורה, ואדם שהוא בעצבות לא יכול לעבוד את השם, לכן שמעתי לא פעם ולא פעמיים שתלמידי חכמים מטירים לאנשים, שמוע מוזיקה לך תחילה. כשאתה נוסע באוטו, אין לך ישוב הדת, אתה עצוב, אתה שבור, יש לך בעיות בחיים, גירושים, צערות עם הילדים, המוזיקה מרגיעה אותך, מה עדיף שתיקח סמים, כדורים שהרופאים נותנים, מורגים את הבן אדם. אז אתם רואים שלמוזיקה יש השפעה, רצינית מאוד על האדם. וגאון מבילנה אומר שזה מגיע כמעט עד לשערי תורה. טוב, נתקדם. בכל מקרה, אנחנו עכשיו בתקופה הזאת, נכנסים השבת הקרובה, פרשת הזריעה ומצורה. שם בעיקר דנים על עניינים של לשון הרע. העניינים האלה של השון הרע, מעניין שהם נופלים בתקופת העומר, שזה בעצם כל העניין. מה זה שנאת חינם? בית מקדש ראשון, חרב, גאוון, שפיחות, דמים, גילוי הריות ועבודה זרה, שאלה שלוש עבירות שהאדם צריך למסור את נפשו ולא למות. ואדם צריך למות ולא לעבור עליהן. ימות ולא יעבור. כל שאר העבירות שבתורה אומרים לך תעשה אם לא נהרוג אותך, אסור לך למות. תעשה את העבירה, אבל אומרים לך, תעשה גילוי הרעיות, תרצח מישהו, או תעבוד עבודה זרעת שתחווה לאיזה פסל, אין לך הרשות. אפילו אם תמות, אסור לך לעשות את העבירה. זאת אומרת, השם קבע שצריך ללכת היום. תגיד, שמה ישראל? תמות על קידוש השם. זאת אומרת, אלה שלוש עבירות חמורות מאוד, אין על זה ספק, שהאדם צריך למות עבורם. ועל זה נחרב בית ראשון ונבנה מיד כעבור שבעים שנה. דור הבא, בנו אותו כבר. בית שני. והבית השני שנחרב עבור סינת חינם, לשון הרע, הוצאת שמרה, כינת, אהבה, כבוד, רכילות, כל הדברים האלה שקשורים לדברים של בן אדם לחברו, לא נבנה בית המקדש כבר אלפיים שנה. ואנחנו עכשיו בפרשה הזאת דנים על אדם שמדבר לשון הרע. מה כתוב בפרשה? והיה בבשרו נגע צרד. מה זה והיה? מה זה והיה? אם יהיה. זה לשון התורה. והיה, אם שמוע תשמעו. והיה, כאשר תשמעו לי, אז יקרה כך וכך, כן? כל מקום שכתוב והיה אומר את הגמרא, הרי אי אפשר בלי תורה שבעל פה להבין כלום בתורה שמכתב. מי שמכם פה קורא פסוק בתורה וחושב שהוא מבין אותו, הוא חי בדמיונות. למשל, לא תבשל גדי בחלב אמו. מה היית חושב? אם לא היה תורה שבעל פה, יש איזה גדי פה בחצר, ואמא שלו, עכשיו נוציא חלב מהאימא שלו, נשחט את הגדי הזה, נעשה מנו סטייקים, נטבול את זה בחלב של אימא שלו, נשים על המנגל, זה אסור. או במחוות. אבל הגדי שעומד, הגדיה שעומדת ליד האימא שלו, הדודה שלו, זה כן אפשר. זה כן אפשר. או קפסה, או פרה, או כל שאר סוגי הבשר הקשר. רק מה שאסור זה קדימה חלב אימו. מה? זה מה שכתוב, עוד הרב. ככה הרפורמים מתרגמים את התורה. מה השטויות האלה? קודם כל, בכלל זה לא מדבר על האימה האישית שלו. אין לה פה איש איסור לאכול חלב בבשר שמבשלים אותם ביחד. וזה כתוב שלוש פעמים בתורה, פעם אחת שאסור לבשל את זה בכלל, אפילו בשביל גויים. יש לך פועלים ערבים, אתה רוצה עכשיו להכין להם במחוות, פסטרמה עם קצת גבינה צהובה וזה, לשים להם על הסנדוויץ', אסור. אבל אני לא נוגע בזה, כבוד הרב, זה מחוות שאחמד הביא איתו מהכפר. הכול שלו, גבינה או קנר בסופרמרקט, פסטרמה, מחוות שלו, מה אכפת לך? אני לא נוגע בזה. זה אני נותן לערבים. אסור לך לבשל את זה. עצם זה ששמת את שניהם באש ביחד והתבשלו מיד ביחד, עברת איסור מהתורה. כמו שאכלת חזיר, אותו דבר. אפילו שזה לא בשבילך. ואם עכשיו נגיד, וואו, לא ידעתי. טוב, תן לי, אני אמכור את זה לגוי. יש לי פועל פה גוי בגינה עובד. לא ידעתי שאסור לעשות ספגטי בולונז. עם קציצות וגבינת צהובה מותחת ככה על הבשר. לא ידעתי, כבוד הרב, אני רק מתחיל לחזור בתשובה. גידלו אותי בקיבוץ, אני אכלתי שרצים עד אתמול. היום אני רק מתחיל להבין מה זה קשר. עשיתי סיר 200 דולר, קניתי בשר תחון, שמתי, שמתי טונות של גבינת מוצרלה וזה, עשיתי אחלה ספגטי. ככה, איך אומרים, פרמזן שמתי. עכשיו פתאום מתברר לי שאסור. אני רוצה למכור את זה לשכן שלי, אחמד. או ולדימיר. ולדימיר, בוא הנה, הנה, תשלם לי רק על החומרים, העבודה עליי. מותר? היית חושב, למה לא? מה, אני טעיתי, טעות. תן את זה לולדימיר, שאוכל, הוא במילא אוכל את זה. אסור, תורה אומרת אסור בענה, זה פעם שנייה. ופעם שלישית אסור באכילה. אסור לבשל עבור אחרים אפילו וכל שכן עבור עצמך. ואם בישלת כבר, צריך לאבד את זה מן העולם, אסור לתת את זה אפילו לכלב. למה כל דבר שתשתמש בזה יהיה לך מזה ענה וזה אסור בענה? והפעם השלישית כמובן שזה אסור באכילה. הנה לך פסוק בתורה שמופיע שלוש פעמים, וכל פעם יש לו משמעות אחרת. וגם אפילו בפעם הראשונה המשמעות שלו היא אפילו לא מתקרבת למיוחד שזה נשמע מילולית. לא מדובר על אמא של אגדי, מדובר על כל סוגי הבשר. זה, לעולם לא היינו יהודים בלי תורה שבעל פה. והרי ברור לכם שחכמי ישראל הם לא רפורמים עלובים כמו אלה שעושים לנו את כל התועבות האלה בעולם, האנשים החמוש מושחתים בכדור הארץ זה הם. אז ברור לכם שחזא, חס ושלום, הם לא כמו המתועבים האלה. וחזא לא ייקחו פסוקים מהתורה ויסלפו אותם, במיוחד על אחת כמה וכמה, שזה רק עולה לנו יותר. מה? הם סדיסטים? הם רוצים להפסיד כסף? סתם להמציא המצאות? מי יעשה כזה דבר? זה חילוני מצוי לא עושה. תביא עכשיו חילוני, תגיד לו, תתרגם. מה אתה מבין? מה, הוא ימציא בכוונה חומרות כדי שיפסיד עוד כסף? איזה מין דבר זה. אלא מה? אתה רואה שהיה להם מסורה. מסורת. זה עבר מדור לדור. מתי זה התחיל? משה רבנו שהביא להם את התורה. הביא את כל הדינים שבעל פה. ובלי התורה שבעל פה אי אפשר להבין אפילו מצווה אחת מתרייג מצוות. אין אף מצווה בתורה שיש להסבר איך לקיים אותה. למשל תפילין. איפה כתוב בתורה תפילין? לא כתוב. איפה כתוב איזה צבע זה? לא כתוב. איפה כתוב איזה צורה זה? לא כתוב. איפה כתוב מה שמים בפנים? לא כתוב. איפה כתוב מאיזה בהמה עושים את זה? לא כתוב. איפה כתוב איך כושרים? לא. איזה יד, ימין, שמאל? לא כתוב. איפה ביד? לא, כלום לא כתוב. יש מעל אלף שלבים בהכנה תפילין, ואיך מניחים גם את התפילין? עוד כמה עשרות? וכל זה מילה מזה לא מוזכר בתורה שבכתב. כל מה שכתוב פסוק. והיה לראות על ידיך, או לטוטפות בין העיניך. זהו. וגם אם אתה מתרגם את זה כמו שזה כתוב, בין העיניך זה על האף. מה זה בין העיניך? עין, עין. ככה בן אדם מבין, היה שם את התפילין ככה על האף שלו. ומה אם יש לו אף ענק? אז התפילין עוד בטעות יציל למישהו את העין. זה כבר יצא איזה 20 סנטימטר לרחוב. בטעות הוא סיווב את הפנים, השפיץ נכנס לחבר שלו בא, העין גמר עליו. שייך לשים את התפילין על האף? ודאי שלא, אלא שמים אותו פה. ומה אם זה על המצח? לא יצא לידי חובה, לא הניח תפילין. יש הרבה, התפילין נופל להם על הזה, במיוחד הגדולות האלה. מהמשקל של זה, זה כל הזמן נופל, צריך לקשור את זה חזק. אם לא, זה יחליק. במיוחד בקיץ שיש מזהה וכולי, אלא התפילין חייב להיות מעל צמיחת השיער בקו הקדמי של השיער, הסוף של התפילין חייב להיות מעל השיער. ואם אתה קרח, אז מאיפה שהיה לך פעם שיער. יש איזה אחד אמר לבת שלו, לפני שהוא נפטר, ביתי, יש לי רק בקשה אחת ממך. מה? אומר לה, אני רוצה שתבטיחי לי, אחרי שאני איפטר מן העולם, שיציאו לך שידוחים בחיים שלא תסכימי להתחתן עם בן אדם ג'ינג'י. וגם בחיים אל תסכימי להתחתן עם אדם קרח. אז היא אמרה לו, ג'ינג'י, למה ג'ינג'י? הוא אומר, אולי יש להם דם חם, הם עצבנים וזה. אני לא רוצה שיהיה לך בעל קריזיונר. טוב, הבנתי, אתה צודק, באמת יש להם דם חם. אבל מה המקרח? הוא אומר, אולי הוא היה פעם ג'ינג'י. איך תדעי? החלטתי לקחי סיכון, כן. קיצור, מי שהיה לו פעם שערות, מעל איפה שהיה לו שערות, זהו. היום יודעים שהעין השמאלית מתחילה פה. והעין הימנית מתחילה בצד השני פה. וזה בדיוק בין עיניכם. אבל בלי צורה שבעל פה, לפני 3,300 שנה מי היה יודע? אף אחד לא היה יודע. משה הראה להם איפה שמים את התפילין. היום כבר עולם המדע מבין. תעמוד מול המראה, שלחו היום הביתה, תעמדו מול המראה, תסגור את העין ימין, תסתכל על העין שמאל, אחרי שאתה שם יד על העין ימין, העין שמאל הישון מתרחב. שים יד על העין שמאל, האישון הימני מתרחב. לעמה, העיניים מוצלבות, אחד מחפה על השנייה. הבנתם? ברגע שאחד יוצאת מפעולה, השנייה מתרחבת, עובדת יותר טוב. לעמה, הם מוצלבים, ככה זה עובד בתוך כמו איקס. וזה רק התורה יכולה הייתה לדעת מ-3300 שנה. ואיזה אות, אם לא היה כתוב איך מכינים תפילין, מי היה יודע? אתם ראיתם פעם שני זוגי אותות? אות בצבע צהוב ואות בצבע שחור? עוד בצבע אדום. הרי היום אנשים כל כך ריקים שכל הזמן חפשים אופנה חדשה. כבר היום ממציאים 5,000 סוגי תפילין. תפילין עם פרחים, תפילין עם אבנים מבריקות, תפילין עגולות, תפילין משולש, תפילין ארוך. חפשים כל הזמן חידושים. איך 3,300 שנה, כל העולם, כולם יש להם אותם תפילין, אותה צורה, אותה ריבוע, אותם מחיצות, אותו ב... הכל, אלפי הלכות. איך? פשוט מאוד. מהרגע הראשון שמשה ירד ואירא איך מכינים, כולם לימדו את כולם, עד היום הזה. כמו שאתה יודע לאכול מצות בפסח ואיך מכינים מצות, וחושבים בהם חורים שלא ידפך וכולי. כל זה עובר מדור לדור במסורה. עכשיו השאלה היא כזאת. כל מקום שכתוב בתורה והיה, אומרים חזל, חידוש, לשון שמחה. זה לא רק שיקרה הדבר, והיה זה מבשר על משהו שמביא שמחה. עכשיו אני שואל אתכם שאלה. כתור על המצורה, שימו לב. והיה בבשרו נגע צהרת. זה כללה, זה לא ברכה. בוא אני אספר לכם שתבינו. בן אדם עכשיו מתעורר בבוקר. דיבר אתמול עם אשתו, לשון הרעיה על איזה מישהו. או עם השכן, או עם החבר, או עם הבן שלו. הוא מתעורר בבוקר, חשכו עיניו. מסתכל על האור שלו, וואי, מה זה? מחלה באור. פורח לו עכשיו כל מיני ככה. משתגע. בדרך כלל זה לא היה ישר בגוף. קודם כל זה היה בקירות של הבית, היה לזה כמה רמזים. אחר כך בבגדים, זה מתקרב. מתחיל בקירות. אז הרע. לא הבנת, עבר לבגדים. וואו, אתה בא לקחת את הג'קט? הלאה, הג'קט יש לו צרד, מה זה? נהגה. לא ראיתי גם את זה. לא הבנת, עבר לגוף. וואו, עכשיו מתחיל מסכת איסורים. קודם כל, מבודדים אותך לשבוע מהמחנה. מרים דיברה על משה, נכון? הוציאו אותה שבוע מהמחנה, ועוד היא התכוונה לטוב. היא דיברה על אחיה הצדיק שהיא אהבה אותו והיא הצילה את חייו עמדה ביעור לשמור עליו שבוע ימים עמדה והשגיחה עליו ובגלל זה חיכו לה גם שבוע מידה כנגד מידה את חיכית שבוע אנחנו נחכה לך שבוע לא נלך בלעדייך לא נשאיר אותך פה בבידוד ונמשיך ללכת כל עם ישראל ישבו וחיכו לה למה? את חיכית לו, אנחנו נחכה לך. את ביזית אותו, אנחנו נווזה אותך. את הרקת אותו, אנחנו נהרוג אותך. את הצלת את חייו, אנחנו נציל את חייך. איפה זה כתוב? פרקי אבות. קרקפת שצפה באגם. מה אמר הלל? הקרקפת הזאת רצחה מישהו. ומישהו רצח את הקרקפת הזאת. וזה שרצח אותה, היא רצח. הכל מידע כנגד מידע. גנבת מהו, יגנבו ממך. העלבת טעוי, יעליבו אותך. פגעת בילד של החבר, יפגעו בילד. הכל מידע כנגד מידע. לטוב ולרע. לטוב ולרע. אני אתן לכם ראייה מזאת. יש איזה בחור חלבי, גדל, אמריקאי. הוא נולד בארצות הברית, בניו יורק. לפני בערך, בין 10 ל-13 שנה, משהו כזה, המעשה הזה. מתקשר אלי איזה בחור פרסי ממשפחה עשירה בלונג איילנד, אומר לי הלילה יש לרנינג פרוגרם, תוכנית לימודים, במתכנסת נפואר, בגרייטנק, מקום של עשירים, כמו בברליז שם. אומר לי, אתה יכול בבקשה לבוא, ללמד קבוצה בשולחן, כאילו, אמרתי לו, תשמע אני אין לי זמן לקבוצה של שניים, שלושה אנשים, אני הולך נותן דרשות במקומות גדולים, מה אני עכשיו אבוא? יש לך שחסר הבנים שלמדו את המחומש, גמרא, א' ב', שהם צריכים ללמוד, זה ילדים חילוניים. איזה עשיר אחד קונה להם על האש, כל מיני אוכל וזה ממסעדה, קייטרינג, הם באים, נפגשים כל החבר'ה, יושבים שעתיים, לומדים פעם בשבוע. רוצים להכניס אותם ליהדות, כולם גדלו שם, התחנכו כמו גויים. כולם ילדים עשירים ככורח, כולם עם מכוניות יוקרה, מלאים בכסף, כרטיסי אשראי של ההורים, גרים באחוזות. מה להם ולתורה? איך אתה מציל אותם? אתה מתחיל לעורר את הנשמה שלהם שהיא מתה עשרים שנה. היא לא טעמה מה זה תורה, מה זה... פתאום חלק מהם מתעוררים. חזרו בתשורה, ברוך ה' מאות משם. אומר לי, לא, לא, אני מתחנן אליך, תבוא, יש בחור חבר שלי, אומר לי, הפרסי הזה, זה בחור חלבי, אבא שלו, אחד שהוא מהנדלן וזה, והוא גדל גם כן פה, תראו אותו, אתה תראו אותו, אני חושב זו הזדמנות היחידה שהיום יש להציל אותו. הוא לא יבוא עוד פעם לשיעור וזה, הוא לא, אין לו כלום עם דת. כשאמרתי ככה, אמרתי לו, בסדר, אני אבוא. באתי לשם, אני בא רואה בחור יפה תואר, שיער ככה, ממש נחמד כזה. וכמו בגמרה שבא אחד יפה תואר למים, ראה את עצמו וזה אמר, גזר על עצמו להיות נזיר, כן. בקיצור, אז אני רואה את הבחור הזה, קולט ישר איך הוא גדל, ילד שמנת וזה. אבל מה? משמע כזאת לא זוכים להכיר כל יום. אני מתחיל, עכשיו אני מדבר איתו, אני והוא עם חומש. חומש באמריקה, צד אחד עברית, צד אחד אנגלית. אני והוא יושבים, והחבר הפרסי שלו יושב לידו, ואני חושב אולי היה עוד מישהו, לא יודע, ככה בשולחן. ויש מלא שולחנות, אתם יודעים, זה לרנינג פרוגרם. אני מתחיל לדבר איתו, אתה מאמין בבורא עולם, אתה מבין שיש לה עולם, אני מתחיל, שלב ראשון. אתה יודע שהתורה ניתנה באר סיני, ולעיני מיליוני, הוא לא יודע כלום. הוא לא היה אף פעם בבית ספר יהודי. הוא אומר לי, באמת? וככה, תמים כזה וזה. הגענו לשבת. התחלתי לקרוא לו מה כתוב על מחלל שבת בתורה. עכשיו אני יודע, יש לי 40 דקות איתו. זהו. עוד מעט יגישו תערוכה וזה. זהו עכשיו? או ייתכן שכבר לא תהיה עוד הזדמנות אחרת? אני חייב לזהזה אותו. מה, אני עכשיו אתחיל להגיד לו השם אוהב את כולם, דון רורי, בלבולי מוח, כלום לא יצא מזה. חייבים החומרים להביל את החולה. אחרי שהחולה ייבהל, הוא ילך לטפל בעצמו. מבינים את הפסיכולוגיה פה? אז אמרתי לו, בוא תראה מה כתוב על מי שמחלל שבת. זהות עם בורא עולם, זה כפיות טובה, זה מורת באשן. התחלתי לקרוא לו, ואני מתרגם לו את זה באנגלית. פתאום, פרץ בכזה בכי, התחיל לפקוד, נופל לו דמעות על החומאש ככה. ואומר לי, ככה אומר, איזה רשע אני. אבא שלו ישראלי, חלבי, שהלך לאמריקה ועשה חייל, ואמא שלו אשכנזיה. אומר לי, איזה רשע אני. אני לא ידעתי שאני כזה רשע. אני לא מאמין. ככה בורא עולם אומר לעשות לי וזה. אמרתי לו תירגע, עכשיו הייתי צריך להיות ההפוך. אמרתי לו, תירגע, אתה לא רשע, אתה לא ידעת, עכשיו אלוהיך השם, השם אוהב אותך, הוא הביא אותך, שיראו לך מה באמת החיים וזה. מיד, מיד, במקום, חזר בתשובה מלאה. לא? קצת. אמרתי לו, איך תסתפר, תוריד את כל הסערות, למה? קודם כל להציל אותו מהבחורות. ילד יפה תואר, מכונית של איזה מאה אלף דולר, ספורט, חי בארמון של חמישה מיליון דולר עם בריכה. אני לא צריך לספר לכם איזה ניסיונות יש לו. מיד תסתפר. אחרי זה התחיל לבוא לשיעורים, באמת כל שבוע הוא משתפר ומשתפר ומשתפר, נהיה, ברוך ה' חרדי. עכשיו הוא בא אליי לשבתות עם החבר'ה שלו, יום אחד הוא אומר לי, אני גר במונסי, זה המעוז של החרדים באמריקה. הוא אומר לי, אתה יודע שסבא שלי מצד האימא הוא חסיד וישניץ? אמרתי לו, מה? הוא אומר, כן, אימא שלי אשכנזיה הייתה חסידה, ירדה מהדרך, נהייתה חילונית. סבא שלי גר פה בוישניץ. אמרתי לו, נו, אז למה לא שלא תלך להראות את עצמך לסבא שלך? הוא אומר, הוא לא ראה אותי מהברית. הוא לא בקשר עם אמא שלי. אמא שלי פרקה עול. אמרתי לו, אל תדאג. אין דבר שמשמח סבא יותר מהבן שלו שגדל כמו גוי, שיבוא לו עכשיו במוצאי שבת, ידפוק לו בדלת עם כיפה וחליפה ועניבה, ויגיד לו, סבא, זה אני. הצבא זה אני. אמר לי, אבל איך אני אמצא את הבית שלו? אמרתי את השם שלו, אתה יודע, הוא אומר, בטח. אמרתי לו, אל תדאג. החסידים, אין דבר שהם לא יודעים אחד על השני. תבוא לחסיד, אני רוצה דוח. איך אומרים בארץ? אחד, ארבע, ארבע? מודיעין, איך קוראים לזה? חד ארבע ארבע. תן לי דוח, משפחת זה וזה, שלהם שבעה ילדים, זה נשוי, זה נשוי, זה חי פה, הכל יודעים. לך תגיד בווישניץ, איפה גר פלוני אלמוני, תוך שנייה אגידו לך איפה הוא. באמת הוא הלך, נסע, היה מוצא שבת, לא שמעתי ממנו. יום איזה שני שלישי, דופקים לי בדלת, שעה חמש, בערך שש בצהריים, אחרי צהריים. אני פותח את הדלת, אני רואה חסית זקן וחסית צעיר. לאכלל שקורה כזה דבר, באים לאסוף צדקה, אתם יודעים, דופקים בדלתות, עושים כסף. אמרתי, רגע, אני אביא צדקה, לא נתנו לי לדבר, תפס לי את היד הזקן. התחיל לנשק לי את היד, מברך אותי ביידיש, אני לא מבין שני מילים ביידיש. הבנתי שזה לא צדקה. הוא לא רועד ומאושר והצעיר אומר לי זה הסבא של המחור שעכשיו ראה את הנכת שלו ככה חזר בתשובה התחיל לחקור אותו איך מה אמרו סיפר לו עליי אז היא שאלת קצת בהיר הביא אותו על הבית שלי בקיצור למה נזכרתי בו עכשיו שאמרתי לכם, הכל מה שהקב' עושה זה מידה כנגד מידה. חלפו להם כמה שנים, הציעו לבחור איזה שידוך, איזה בחורה גם כן ממוצא סורי. ברוך השם, עשה חתונה חרדי. מופרד, גברים לחוד, נשים לחוד, מחיצה. הלכתי אפילו להגיד לו, מזל טוב, טוב. הבן אדם נשוי חמש שנים, אין לו ילדים. מה לא ניסו? רבנים, אנשים, טיפולים, שום דבר לא עובד. חמש שנים, מדי פעם הוא שומר איתי על קשר, השלומך המעניינים אין עדיין ישועה. בסוף אמרתי לו בספטמבר שעבר, אמרתי לו בעצם זה היה לפני ספטמבר, אני חושב אולי יוני, יולי, טוב, לא משנה. אמרתי לו, תשמע, אני יש לי עצה בשבילך. כיוון שאצל הקב' ברוך הוא הכל זה מידע כנגד מידע, אני עכשיו אתן לך עצה ובעזרת השם זה יעזור שיהיה לך ילדים. אומר לי, מה? אמרתי לו, תשמע, הקב". יש לו הרבה ילדים יהודים בעולם והם פוזרים עבודים. בכל העולם. חילונים, אין להם מושג, לא קשורים אליו, מורדים בו כל יום, לא מכירים טובה על כלום, לא מברכים, אוכלים מה שבא ליד, ניסוי תערובת, מחללי שבת, מה לא? והקב". בוכה על זה יום יום. זה צער השכינה. אוי, אוי לבנים שגלו משולחן אביהם, כתוב. אז הקבל שבחור בצער גדול ששמונים אחוז מהעם ישראל ירד מהדרך ונהיה כמו גועים. תראו היום יש פה תימנים פה בארץ שהסבות שלהם היו אנשים קדושים וצנועים ומשהו מבהיל איזה קדושה ואיזה אהבת תורה היה להם ואהבת הדת. הגיעו לכאן לארץ, הורידו את הילדים שלהם מהדרך לגמרי, כולם כמעט נהיו מחללי שבת והנכדים, השם ירחם, מה נהיו? זה הומו, זה שינת המין שלו, זה היה איש, נהיה אישה? איפה נשמע כאלה דברים? לפני שתי דורות זה היה העדה הכי קדושה בעולם. הגיעו לפה לארץ, רצחו להם כמעט את כל הנשמות. עכשיו התימנים האחרונים שהיו בתימן, עכשיו, האחרונים, סיירבו להעלות לארץ. אמרו להם, ניקח אתכם לארץ, הממשלה תיתן לכם. אין להם כסף, זה מקום של עוני. הציעו להם עזרה פה מהממשלה של עולים, זה הרבה כסף בשבילם. אתם יודעים מה זה 15 אלף דולר לעולה חדש בשביל תימני מתימן? זה כמו שתגיד לישראלי, ייתנו לך מיליון דולר באמריקה עכשיו, תיסע לאמריקה. אבל הם כבר למדו מהטעות של סבותם ושל האחרים שעלו לפה. אף אחד לא הסכים לבוא לפה. אמרו, אז לאן תלכו? אומרים, לאיחוד האמריות. עדיף לחיות עם מוסלמים דתיים בצנירות מאשר לבוא לפה. שומעים? וזו הסיבה שסטמר לפני 20 שנה הלכו לתימן, שמעו שיש כמות של כמה מאות תימנים שרוצים לעלות לארץ, הלכו סטמר, השקיעו מיליונים בזה, שכנעו אותם לבוא למונסי. הם באו למונסי עם קפיות, עם בגדים של תימנים מתימן, לא תימנים של הארץ. הבחורה, הילדות הקטנות, היה להן כיסוי ראש, ילדה בת 4 היה לה כיסוי ראש. אתם מכירים את הלבוש המסורתי של התימניות? אני מסתובב במונסי, בין הסטמרים, אני רואה תימנים עם גלביות. אמרתי, מה הולך פה? הם הביאו אותם, הצילו אותם משמד. פחדו שהם יבואו לפה ויהפכו אותם כולם לגויים פה. בקיצור, אני דיברתי איתם. הייתי פעם באיזה מוסך, היו חמישה תימנים מתימן. הם מדברים עברית בלשון תנכית. לא עברית שלנו. רק ממה שהם למדו בחדר, אצל המורי. אז שאלתי אותם, אחד מהם, מנהיג החברה, לא יודע, כנראה היה אחים או בני דודים, אמרתי לו, תגיד לי, יש חילונים בתימן? מה? אמרתי לו, בתימן יש מחללי שבת? סתכלו עליי כאילו אני איזה חייזר. הוא אומר לי, מה? מעולם לא היה בתימן יהודי אחד מחלל שבת, 2,600 שנה. אחד לא היה, אחד, באף אחד מהדורות, מי השירדו יהודים לתימן? מלפני בית שני. הרי עזרה קרה להם לבוא לעזור בבניין בית שני, הם לא רצו לבוא. אז יש את הסיפור הזה שהוא כילל אותם וכולי, שהם לא רצו לבוא לבנות את בית המגדל. ראיתי באחד הספרים שהתימנים היו אומרים, מפני חטאינו גלינו לארצנו. בתפילת מוסף כתוב אצל הספרדים ואצל האשכנזים, מפני חטאינו גלינו מארצנו. כשהשם זרק אותנו מארץ לגלות, שזה אחד ההונשים בתורה, והתימנים אמרו, כאילו שינו את זה, אני לא יודע אם זו בדיחה או שזה אמיתי, שמפני, בגלל שחטאנו כביכול בתימן קיבלנו הונש, זרקו אותנו מפה לארץ. ופה התקלקלנו. לא יודע מי כתב את זה, מי אמר את זה, אם זה אמת או לא, אני לא יודע. אבל רק שתבינו את הנקודה פה, שהם קיבלו אלם פה. הם הגיעו לכאן לארץ, לפני קום המדינה, עמד כאן בן גוריון וחבריו הציונים הקומוניסטים, שונאי התורה, וגזרו להם בכוח תפאות, אמרו להם, כבר הגעתם, המשיח כבר בא. הכריחו אותם ללכת לעבוד בשבת. אתה רוצה כרטיס אדום? הסתדרו, שמו אותם במעברות, בכל מיני מקומות. חלק מהם אמרו להם, יש לכם מחלה באור, הכניסו אותם בבידוד, סגרו אותם בבית חולים מבודד, הכול היה סגור. הייתה שם איזו אחת מרגלית, תימנייה, סיפור מזעזע, אני עד היום שומע את הסיפור הזה, אני כל כולי נשבר. לקחו אישה קשדושה, חרדית, תימנייה, אמרו לה, יש לך צרעת. זה בדיוק מתקשר למה שאני מדבר. יש לך צרעת. צריכים לשים אותך בבידוד, שלא הייתה לה צרעת, הייתה לה איזו פריחה באור. שמו אותה עם אלה שבאמת הייתה להם צרעת, והיא קיבלה את זה מהם. כי שמו עכשיו את כולם, היו אני רוצים להגן על הציבור, כמו מגפה, כן? שמו אותה, סגרו אותה שם, והיא באמת קיבלה את זה, והיא לא יצאה משם לעולם עד יום מותה. ואז נתנו לה קצווה והמדינה. ומהקצווה הזאת היא קראה, ביקשה שיקראו לה איזה רב תימני, בא לה איזה רב תימני אחד מבית כנסת מבני ברק, אמרה לו אני רוצה לתרום ספר תורה לבית כנסת ומהכסף שלי שאני קיבלתי מהממשלה אני אשלם את זה. הסופר מוכן לקבל ממני את השלומים שייתן לי את הספר ואני אשלם לו באמת היא חסכה כסף כל השנים. לא, מה הייתה צריכה? היא חיה בדלות. היא חסכה כסף, קנתה ספר תורה, הכניסו את זה בבית כנסת של תימנים בבני ברק. כעבור כמה שנים נשרף הבית כנסת. לא, עלינו נשרף הספר תורה. שאמרו לה שהספר שלה נשרף, היא קיבלה, איך אומרים? צער גדול. אמרה, אני עכשיו יעשה עוד פעם ספר חדש. אמרו לה, מאיפה תביאי כסף? אמרה, תבקשו מהסופר שיבוא, אני אחתום לו שהקצווה שיש לי לכל החיים, תעבור אליו. יעני, שלא יביאו לה שום כסף. שום כסף לא יבוא לה. אמרו לה, החיות שם בבית חולים, מה, השתגעת? את צריכה כסף, את צריכה לקנות בגדים, תחתונים, גרביים, מדי פעם אנחנו הולכים, נשים לך קניות. לא יהיה לך כלום. אמרה, לא מעניין אותי אני. בקיצור, היא חתמה את הקצבה שלה לסופר, הסופר שם את הכסף, אז הוא הכנסה ספר תורה חדשה. יום אחד מגיע, זה רב אחד, אני חושב קראו לו הורוויץ, הוא היה הולך וערכר את העשירים, הוא היה מקורב לרב אלישיב, הוא סיפר את הסיפור הזה. הוא בא לבית חולים, הוא רואה שהאחות שם צועקת עליה, מה את מטומטמת, משוגעת, מגיע לך, מי אמר לך לתת את הכסף שלך לרבנים האלה, בגללם תראי איזה גרביים יש לך, הכל מלא חורים וזה, מה את עושה כאלה שטויות, מה זה עוזר לך שיש עכשיו ספר תורה באיזה בית כנסת? אז היא אמרה, אני לא מבינה אותך. אני באתי לפה לארץ, הכניסו אותי פה בכלא הזה, לא התחתנתי, לא הבאתי ילדים, מה אני אשאיר בעולם הזה? לפחות אני אשאיר ספר תורה. מה עכשיו אכפת לי גרביים וסמלה קרועה וזה? כשהרב האשכנזי ראה ככה, הוא בא לרב אלישיב, סיפר לו את הסיפור, גדול הדור. הרב אלישיב אמר לו אני רוצה שבשמחת תורה תעברו ברחובות בני ברק עם מגפון מכירים את הרמקול הזה מגפון ביחד עם התורה ותצעקו בכל בני ברק מרגלית בת אברהם היא חתן התורה של השנה ככה הכריזו האשכנזים בבני ברק על התמניה הזאת מרגלית בת אברהם ככה היה השם שלה והיא וכאלה האנשים היו התאמנים, היא לא אחת בנדירה, ככה הם היו. באו לפה לארץ, גנבו להם אלפי תינוקות, הפשע הכי גדול בהיסטוריה של תולדות המדינה, ועוד הוסיפו חטא על פשע, הכביעו את הכל, תאיחו את הכל, כולם שיתפו פעולה, חיפו אחד על השני, ברציחות האלה, שאתם יודעים, לחטוף תינוק מבין אדם, זה יותר גרוע מלרצוח אותו. לרצוח, לפחות יש לו קבר, הוא בא בוכה שם, קורא תהילים, יש לו משהו להתקשר אליו. ברגע שנעלם הילד, הוא כל החיים שלו חי בחוסר ודאות, והגמרה אומרת, אין שמחה אלא כהטרת הספקות. שמדמנם כל החיים שלו הוא בספק, הוא לא יודע מה קרה, אין לו מנוחת הנפש. אבל הוא יודע, נפטר נפטר, הוא בוכה שנה ונגמר. אבל פה אין לך מנוחה. עד היום התימנים מדברים על זה. אני לפעמים מכיר תימנים שהם כבר דור שני, שהם מדברים על זה בכזה כאב. מה, עבר 70 שנה כבר, מה אתה עכשיו לא נזכרת לפקוט? זה אין, לא מתאוששים מזה. היה לי אח, אבא שלי היה לו אח, נעלם לו אח, נעלמו לנו שני זה, נעלמו לנו בנות. דברים נוראים. ועוד בכלל, אני שמעתי שעכשיו לא מזמן פרסמו חלק מהחומר הסודי, ומתברר שמי שהיה הדריכל של כל זה זה שמעון פרס. הם רשאים מרכב. הוא זה שהגע את הרעיון. ולמה? בגלל שבאמריקה היו עושים נישואים על ילדים שחורים, גויים. והתברר הדבר בעיתונות באמריקה ונהיה רעש גדול באמריקה. מה זה? מה? השחורים הם לא בני אדם? מה זאת אומרת? אתם עושים עליהם ניסויים. היה בלגן גדול באמריקה. כבר הייתה תקופה אחרי העבדות וכבר השחורים השתחררו מהעבדות ונהיה להם זכויות. אז אנשים לא הבינו. מה זאת אומרת? מה זה? יש עדיין דברים כאלה? נהיה רעש גדול. אז לא היה להם עכשיו על מי לעשות ניסיונות, אז מה הוא עשה? הוא אמר להם, אני אספק לכם ילדים ואתם תעזרו לי לשכנע את ממשלת צרפת לבנות קור אטומי בארץ. כי הצרפתים לא ידעו שזה קור אטומי למטרות פצצות, רימו אותם. עד שהקור התחיל לעבוד הצרפתים חשבו שזה קור למטרות חשמל וכאלה דברים. רק אחרי זה בסוף התברר להם שהם בנו לנו קור, והיום שלנו איזה 500 פצצות אטום, שמספיקות להכחיד את כל העולם, וחלק מהם בים גם. זאת אומרת, חס ושלום, אם יתקיפו פעם את מדינת ישראל, אי אפשר להתאושש מפצצת אטום, מדינה כזאת קטנה, זה הסוף של כולנו. אבל יש כוח הרתעה בים. זאת אומרת שהאויבים שלנו ידרעו שאם אי פעם תעיזו לזרוק עלינו פצצת אטום, שלא תחשבו שלא נגיב. יש לנו אלפי חיילים בצוללות, בכל מיני אוניות בים, מקוונות אליכם טילים עם פצצות אטום לשעת הכושר. אם יקרה כזה דבר, 70 מיליון איש מאיראן בתוך שנייה ימותו. תחשבו אלף פעמים. אז למה כל כך פוחדים מהפצצת אטום של איראן? הרי הם בחיים לא יוכלו להשתמש בזה נגדנו, כי הם יימחקו בשנייה. אז מה כל כך דואגים? אם אני מכוון עליך אקדח ואתה עליי, אף אחד מאיתנו לא יירא. כי אם אני אקבל כדור, אני גם יורא. אם אתה תקבל, גם אתה יורא. אז אף אחד לא רוצה למות. אלא מה? יודעים שכשלאיראן יהיה פצצה, אז אי אפשר יהיה בכלל להתעסק איתן. עכשיו הם עושים מה שבא להם. הם מאמנים טרור, רוצחים, חוטפים, מה הם לא עושים? וזה עוד שאין להם פצצה. ברגע שכבר יהיה להם פצצת אטום, כולם ישתחבו להם והתחננו אליהם בסדר, אל תרתחו, אל תתעצבנו אז בכלל פעימי הצבול מהם יותר. זו הסיבה. לא שפוחדים שהם ישמידו אותנו, זה לא הפחד. הפחד עכשיו, כשאתה מדבר עם בן אדם שהוא אבדאי, אבל אין לו נשק עליו. אתה פוחד מנו 20 אחוז. תן לי גרוב שניים, אזרוק לו אבן על הראש. אבל כשעכשיו כבר יש לו אקדח ביד, אז אתה פוחד מנו הרבה יותר. אף על פי שגם לך יש אקדח. אתה מוכוון עליו כל הזמן. אבל הוא עכשיו גם מתחיל לכוון עליך. מרגע זה ועלה, אתה כבר לא יכול לעשות לו כלום. הבנתם? זה כל העניין. בקיצור, אז באמת, גנבו להם ילדים, וחלק מהילדים נתנו פה למשפחות שלה, היה להם ילדים, מכרו להם את זה, לא יודע מה, חלק מהם נתנו לאמריקאים, ובתמורה לזה, הוא, כנראה הראש שלו היה, אלה התימנים באו לכאן, 13 ילדים, 11 ילדים, 8 ילדים, מה יקרה, אחד מהם ניקח, הם לא ירגישו אפילו. ככה הוא חשב, אנחנו אשכנזים, ילד, שניים, תיקח ילד אחד מתוך שניים שלוש, זה משפיע על כל המשפחה, אבל המשפחה עם 15 ילדים, נגנוב להם אחד, עוד שנה יהיה להם עוד אחד. ככה הוא חשב. אבל יהיה לנו פצצות אטום. אם היה לו עירת שמיים ומבין שחיים ומוות זה הכול בידי הקרשברכו, בעד מיליון פצצות אטום, הוא לא היה מוכר ילד אחד לגויים. כי לחטוף ילד, זה עבירה בעשרת הדיברות, שהעונש עליו זה מוות. כל מי שחטף כזה ילד, הוא מקבל על זה בשמיים עונש מוות. מה שכתוב בעשרת הדיברות לא תגנוב, זה לא לא לגנוב כסף. לא תגנוב כסף זה כתוב במקום אחר, לא תגנובו. לא תונוי שתמיתו, יש הרבה איסורים של ממון. הסרט הדיברות זה נפשות. לא לרצוח, כל זה, זה הכל זה. זה דברים שלא לגנוב את הנפש. מה שנקרא בימינו לחטוף. לחטוף, ברוך אתה, אדוניי, מלך העולם שהכל יבוא. בקיצור, נחזור אז לעניין. אז השאלה היא, למה כתוב והיה, כי, והיה בבשרו נגה צרד. אז התחלתי להסביר שצרד זה בושה נוראית. אחרי שהתעלמת מהזרות, אתה יוצא לרחוב, תיזהרו ממנו, יש לו קורונה. כולם בורחים. מה אתה בא לפה? תעמוד בחוץ. זה הרבה יותר גרוע מקורונה, כי קורונה אתה לא יודע אם למי יש ולמי אין. אין סימן. אבל פה ישר רואים פריחה פרחה בגוף. הוא לא יכול לצאת אז התחלתי לספר לכם על הבחור שכחתם ממנו כבר גם אני האמת אני כבר מתחיל להיות חלוד פעם היה לי רב בישיבה צדיק יסוד עולם מעולם הוא לא כעס שאלתי הוא לא מוציא שקר בחיים מהפה בחיים אמרתי לו כבוד הרב האם קרה פעם אחת שכעסת הוא היה כזה ביישן, הוא אמר לי, אסור לכלוס. אמרתי לו, אני גם יודע שאסור לכלוס. כולנו יודעים וכולנו רותחים. האם אי פעם, לא כעס מי אמר? כל הזמן יש עליו חיוך בפנים, שקוע בתורה, כל כולו בגן עדן. אז אנחנו היינו קוראים לו מלך הרוורסים. הוא היה עכשיו, נותן לנו שיעור גמרא, נכנס למדרש, נכנס לזוהר, נכנס לרמב״ם, נכנס לשולחן ארוך, נכנס לאיזה פסוק בחומש, נכנס לעוד מדרש, שעה! אחרי זה, שגמר את הנאום, הוא אומר, איך הגענו לזה עכשיו? כבר עברנו איזה שבע, שמונה שלבים. קפצנו מעוד עניין. אז אף אחד כמובן לא היה יודע. מה, אנחנו יכולים עכשיו לשחזר שעה אחורה? הוא היה ככה עושה. או-או-או-או, ככה הוא היה אומר, או-או-או-או. אתה אמרת על זה והוא שאל, כן, אז נחזור לעניין. תמיד היה, היינו קוראים לו מלך הרוורסים. זה אחד הדברים הקשים מאוד בדרשה, שאתה עובר מעניין לעניין לזכור איפה היית לפני רבע שעה. מאוד קשה. גם אם מישהו כישרוני בלדבר ויש לו ידע תורני, זה לא מספיק. צריך לדעת לקשר בין עניין לעניין, שזה צריך שיעת עד ישמעיה. זה בלי שיעת עד ישמעיה לא יעזור לך. חייב שמשמיים יכוונו ויביאו לך רעיונות, כשאתה בעוד חצי דקה עומד להיגמר לך מה להגיד, ואתה אומר, יו, בעוד חצי דקה אני נתקע פה עכשיו. וכבר ראיתי דרשנים שנתקעים. פתאום נתקעים ו... שלושים שניות, הם לא יודעים מה להגיד. זה בושה גדולה. אז אתה תוך כדי שאתה מדבר, בדיוק בשלוש ארבע שניות שכבר אתה עומד להיתקע, השם מכניס לך דיסק חדש. מוציא את הראש, דיסק חדש נכנע. אבל לחזור לדיסק הראשון אחרי שישה דיסקים, זה גם כן קשה. צריך לזכור איפה התחלנו. בקיצור, הבחור הזה אמר לי, אין לי ילדים חמש שנים. אמרתי לו, תשמע טוב. כל דבר שהשם עושה זה מידה כנגד מידה. השם יש לו 80% מהעם שלו, ילדים עובדים. תתחיל לעשות הוראת קבע. אצלי באתר, אנחנו מחלקים הרבה דיסקים לאנשים חינם כל הזמן, ו-USB וספרים. תתרום מה שאתה יכול, לא משנה הסכום. העיקר תתרום כל חודש משהו שאתה יכול לזיקוי הרבים, ותכוון שאתה מחזיר לקדוש ברכות הבנים העבודים שלו. ובתמורה, השם יצטרך לעשות לך מידה כנגד מידה עם הילדים שלך. וכיוון שאתה אין לך ילדים, אז הקב' הוא יחייב לתת לך ילדים, כי כל מה שהשם עושה זה מידה כנגד מידה. ואמרתי לו, אני אתן לך ראייה. הקב' הוא התעקש לקחת את בני ישראל ביציאת מצרים דרך ים סוף. זה לא הגיוני. למה ללכת לצד ימין קילומטרים רבים כדי לעבור בים שיש לך יבשה? ממצרים לארץ שלושה ארבעה ימים ימי הליכה ואין שום מים. ראיתם פעם את הגבול ממצרים? תלך, אתה בא ממצרים, הולך, הולך, הולך, הנה הגבול. חוצה את הגבול, ממשיך ללכת, אתה בישראל. מה צריך ללכת דרך הים? זה לא בכיוון. מה עכשיו? תאר לך עכשיו אחד, הוא רוצה ללכת, דוגמה, לירדן, והוא נמצא בכלל באזור שאפשר לעבור במעבר טבע, אין מים. אז הוא עכשיו נוסע עשרה קילומטרים איפה שנער הירדן, ועכשיו הוא רוצה לחצות על נער הירדן בסירת עבובים. אומרים לו שאותה שכמוך יכלת ללכת בדרך לחצות את הגשר ואתה בפנים גשר אלמבי שם. מה באת עכשיו עשרה קילומטרים למים בשביל לעבור לירדן על סירה? מי שעושה כזה דבר? מי? הוא צריך ליישר להם את המים ושלא יטבעו בבוץ. למה? כי הדרך היחידה להעניש את המצרים ולהעמית אותם זה במים. אפשר להרוג אותם בברק, אפשר להרוג אותם בהתקף לב, אפשר להרוג אותם בסופת חול שתיכנס ותחנוק אותם. חסר דרכים? אבל זה חייב להיות מידה כנגד מידה. אתם זרקתם תינוקות יהודים למים, אני זרוק אתכם למים. ואיפה יש מים? ים סוף. אין מה לעשות. חייבים ללכת דרך שם. מה צריך? תיקח אותנו מפה. קיצור. מה, עכשיו אתה לוקח אותי מה? אתה לא מבין. ההונשים שאני נותן לבני האדם הם אך ורק מידה כנגד מידה. אין שום מקרה. ממון זה על ממון. נפשות על נפשות. כל ההונשים, הכל מידה כנגד מידה. בקיצור, אני אומר לו, תעשה ככה. הוא אומר לי, אתה מאמין שזה יעזור? אני אומר לו, כן. מידה כנגד מידה. טוב, שכחתי מזה. עברו שלושה חודשים. אתם יודעים שאישה נכנסת לרעיון לא אומרים בשלושה חודשים הראשונים. שאת תתפוס, גם זה פחד מעין הרע. ימי שלישי, אני מדבר בברוקלין, מתחיל 8 עד לפעמים 12 בלילה דרשות. 11 ומשהו, הוא נכנס בדלת. ישר הבנתי, יש פה משהו. אם הוא בא לדרשה, הוא יבוא מההתחלה. הוא בא בסוף הדרשה, אני יודע כבר אני אמור סיים בזמן הזה. הוא נכנס, מה נשמע? באתי לבשר לך בשורה טובה. בדיוק שלושה חודשים. שלושת השלומים הוא שלח, אורעת קבע. אחד, 100 דולר הוא בחר לבחור, לתרום. 100, 200, 300 דולר, אומר לי, אשתי, בהיריון. מה? אמרתי לו, כמה? הוא אומר לי, עכשיו שלושה חודשים. עשינו חשבון, התרומה הראשונה שהוא נתן, באותו יום או למוחרת, לא יותר, באותו יום או ביום המוחרת היא נפקדה. אחרי חמש שנים של כל הניסיונות. לא קיבלתם צמר מורה. אני עכשיו כבר סיפרתי את זה פעם רביעית וקיבלתי צמר מורה. אמרתי לו, מה אמרתי לך? הכול מידע כנגד מידע. ועכשיו הגעתי לארץ, אתמול היא ילדה בן. את יודעת, אני מצטער, אני לא אהיה בברית. ילדה בן, ברוך השם, בריא ושעה, איזה אושר. תשמעו אותם, מי שרוצה ישמע, יבוא אחרי שמעת בוואטסאפ שלי את ההודעה שלו. איך הוא משבח את השם. וזה היה ילד עבוד. אמרת, היום, כשאני חזרתו לתשובה בן 20, היום לדעתי הוא בן 31, 2. אמרתי לו, אמרתי לו, אתה הבעל תשובה הכי קל שהיה לי בחיים. 40 דקות של שיחה ונהיית חרדי לגמרי. בלי הקושיות, בלי תרחיח, בלי כל הבלבולי מוח של הכופרים. רק שמע מה זה מחלל שבת. מיד התחיל לפקוט, עשה תשובה, ולא רק זה, היה לו תקופה של שנתיים שהוא עבד בארגון של מזקי ערבים, בהתנדבות, היה מעלה וידאו של רבנים כל יום, בהתנדבות, שעות. שמת וידאו, וידאו, לפני שהתחתן, כשהיה עוד צעיר בהתחלה, אחרי זה הוא הלך לעבוד. הנה לכם דוגמה. אז עכשיו השאלה היא כזאת, בן אדם קיבל צרעת לו עלינו, איזה בושה נוראית. כולם מדברים עליו בעיר, ראית מה השם עשה לו? היום אין לנו את הזכות לקבל צרעת. זה זכות או הונש, גם וגם. לקבל הונש מידי, איך שבמקום גנבת 100, על המקום גנבו לך 200, ועוד פעם גנבת 100 למוחרת, ועוד מיד גנבו לך 200, אין לך מתנה יותר טובה מזאת. זאת אומרת, הקשבח הוא לא מדבר איתך ברמזים קשים, אלא ברמזים ברורים. אמרת כמה מילים לשון הרע, צרעת בקיר. למוחרת עוד כמה מילים צהרת בחליפה עוד כמה משפטים בזמן של ריתחה ועצבים צהרת בגוף אנשים רועדים משה בואי אני רוצה להגיד לך מה קרה היום עם השכנה במקול לא לדבר לא לא משה אני חייבת להוציא את זה מה אני חייבת אני משתגעת לא לדבר לא אני חייבת הוא בורח מהבית זורר את הדלת רץ לרחוב איפה אתה משוגע בואינה מדברי עם אמא שלך, אולי על הדרך. ככה היה, פחדו, רעדו. היום בן אדם מדבר, מדבר, מדבר, חמש שנים, כל היום רכילות, כותב באינטרנט, כל מיני עיתונאים מושחתים, רשעים, ערורים, רוצחים לאנשים את החיים, מפיצים עליהם שקרים בעיתונות, בטלוויזיה, בלי סוף, ולכאורה עושים מיליונים. זה בעל עיתון, זה יש לו אתר, זה יש לו עשרים אלף עוקבים, זה יש לו בלוג. נכון או לא? יגיע זמנם. אבל היום אין עונש מיידי. למה? צריך זכות לקבל עונש מיידי. כי העונש הזה יציל אותך מאות מאה אלף עבירות. כשאתה לא מקבל את המכה במקום, אתה נכנס לשעננות. וזה המכה הכי קשה שיש. וזה מה שרשמחו אמר לנחש. מרגע זה ועלה אתה מקולל. יש לך מזונות כאפר. כל מה שתאכל במלק תאמו כאפר. אפר יש לך בלי סוף. תאכל חול, עזוב אותי. אז שואלים, זה ברכה או כללה? זה כמו שעכשיו באים לבן אדם ואומרים לו, איציק, מהיום ועלה אתה לא צריך לעבוד, אתה לא צריך לתרוח, לקנות, לבשל, לנקות את הפירות ואת הירקות ולאכול. יש לך עכשיו מכונה כספומט. כמה כסף שאתה רוצה, תוציא תאכל. או משעדה חינם זה ברכה או כללה הוא אומר וואי איזה יופי אני צריך לדאוג יותר על הפרנסה הקב' נתן לנחש כך אתה משוחרר הנה מזונותיך כל החיים תאכל כמה שאתה רוצה האוכל שלך מונח על הרצפה תרים ותאכל זה טוב או לא? ודאי שלא. למה? ברגע שאתה, יש לך את כל מה שאתה צריך, אתה לא צריך להתבורר עולם, נהיה פירוט בינך לבינו. אין עונש יותר גדול מזה שהנשמה שלך שהייתה יונקת מהשם, היא כבר לא, אתה כבר לא צריך אותו. נהיה תגוי, גמרנו. כוכב עוצם ידי. ראיתם את הסרטון שעשו פה על צהל לפני שנה? עכשיו שלחו את זה אתמול, יום הזיכרון. סרטון כזה חצוף לא ראיתם בחיים שלכם. חמש דקות משפחים בלי סוף את כל מה שקרה פה וכל המלחמות והכל מילה לא אמרו על הקדוש ברוך הוא. הערבים הרוצחים השפלים שחיכו לזרוק אותנו לים, וקראנו להם את הצורה, אחרי שהרגנו להם ופיצצנו להם, והרסנו להם וכבשנו להם, כל רגע, ביסמי לאו, הלא, ללא, ללא, חטפו מכל הכיוונים, ואומרים, ביסמי לאו. ואנחנו, שהשם עשה לנו אחד הניסים הגדולים ביותר מלחמת ששת הימים, מבריאת העולם, אף אחד מהם לא נותן קרדיט לשם. אף אחד. לא יהיו, מה, איזה חצופים. כוחי ורוצם ידי. רק אנחנו, אנחנו. ראינו מה אתם שווים. כשחיזבאללה החליט להיכנס בכם, כלום לא יכולתם לעשות. חמאס, מישהו יכול עליהם? כל השרי ביטחון והראשי ממשלה, בעיקר ביבי, רועדים מלהכניס חיילים לשטחים של הערבים. כולם יודעים שנקבל שם המכה שלא נתושש מנה מאות ארוגים. כולם אומרים את זה גם, הם לא מכבים. לא ניכנס למפצץ של צבאי, רק מהאוויר. זורקים פצצות על בית ריק, זורקים להם שם כמה פליירים, תברחו מאזור כך וכך, מפציצים איזה בניין ונגמר. יעני דעת הקהל. בכל זאת, יש פה גם ימנים, רוצים תגובה, כן? לא הורגים אף אחד, הפצצה, אחד לא מת. עוד הפצצה, אחד לא מת. עוד הפצצה, מה, אז בתים ריקים, סתם. ולא רק זה, על כל בית כזה הפלסטינאים מקבלים מהאמירויות ומכתר וזה, מאות מיליונים של שקלים. כך או ככה, תבנו, יהיה להם עבודה, אחלה, הם מבסוטים. אבל גם מקבלים פיצויים, אנחנו קורבנות של הטרור הישראלי, של הכיבוש. גם מקבלים כסף, גם נהיה להם עבודה, הם כולם הרי בנאים. וואלה, אנחנו עושים להם אחלה שירות, וחיים פה ברעדה ובפחד. זו המציאות. זאת המציאות. מה הנקודה? הנקודה היא, רבותיי, שבאמת, בכל זאת, צריכים להבין, אחרי שמנהלם קיבל את הבושה הגדולה הזאת, ועכשיו כולם רואים אותו עם פריחה וצרעת, אז למה כתוב ואיה? ואיה בבשרון נגה צרעת. והיה זה לא לשון טוב, צריך היה להיות לשון אחרת. מה, האדם שקיבל כזה הונש זה לשון שמחה? ועוד יותר מכך. בואו אני אקרא לכם מה שכתוב בדברים למד. והיה כי יבוא עליך כל הדברים האלה, הברכה והכללה. אז מה אלה, אם היה כתוב והיה כי אבוא עליך כל הברכות, אז מבינים למה כתוב והיה. אבל מי רוצה שיבוא עליו כללות? בפרשת קטיסה ובפרשת בחוקותה יש כללות. סך הכול כמה כללות יש בתורה, מי יודע? 147, 98 בפרשת קטיסה. כתבו, סליחה, מכילה. ובפרשת בחוקותיי עוד 49, בסך הכול 147. ואתם יודעים, אתם רואים איך הבעל קורה ככה, בלחש קורה. למה? וגם אף אחד לא רוצה לעלות עליית שישי. עליית שישי, למה? דרך כלל כולם רבים על עליית שישי. לספרדים זה עלייה הכי טובה. אבל פה, בשבת של כתבו, יש את כל הכללות שם, אף אחד אין לו אומץ לעלות. אז למה? כי רק מלשמוע את הכללות אנחנו מקבלים חלחלה. פה כבר לא מדובר על לשמוע את הכללות בבית הכנסת. פה כתוב שיבוא אליך הכללות והתורה אומרת והיה. יא אני, לשון שמחה, תעשה מסיבה איציק. מה? אני הולך להנחית עליך 147 מכות. תקרא קצת מה כתוב. תאוכל את בשר בניך, בניך נתונים לעם אחר, ועיניך משוגעות ממרי עיניך, אני אכה אותך בתחורים, באפולים ו... איזה דברים נוראים שם. אגוי אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה ואתה תראה את מטה מטה וכערף תעבור בארציך ואוח השם ירחם עלינו ופה מדובר שיבואו עליך הכללות בואו אני אקרא לכם שלא תגידו שאני ממציא והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והכללה שנתתי לפניך והשבותי לבביך בכל הגויים אשר הדכחה השם אלוהיך שמה. אני זרקתי אותך מארץ הקודש לחיות אצל הגויים, כן? תזכור את זה, שלא תחשוב שזה מקרה, כן? אשר הדכחה השם אלוהיך שמה, ושבת עד השם אלוהיך, ושמעת בקולו, ככל אשר הנוחים אצלך היום, אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ומה יהיו התוצאות של התשובה שלך? ושב, השם אלוקח את שבותך. ויריחמך ושווקיבצך מכל האמיר אשר פיצחה השם אלוקיך שמה אם יהיה נידחך בקצה השמיים כאילו במקום הכי רחוק בכדור הארץ מתחת לשמיים הכי רחוק משם ייקבצך השם אלוקיך משם ייקחך והביחך השם אלוקיך על הארץ אשר ירשו אבותיך והרשתה והטבחה והרבחה מאבותיך זה בדיוק מה שקרה פה בחזרו פה למדינה אחרי אלפיים שנה וכולי טוב, ומה כתוב בהמשך? ומעל השם אלוקח את לבבך ואת לבב זרחה, לאהבה את השם אלוקח, בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך. ונתן השם את כל העלות האלה, הכללות האלה, יעברו למי? על אויביך ועל שונך. שונאי ישראל יקבלו אותם. מה שהיה אצלך אני מעביר אליהם. נותן להם מתנה לחג, שי לחג. עד עכשיו זה היה עליך, עכשיו מעבירים את זה אליהם. ומה עוד? אומר, ואל שונאך אשר דפוך ואתה תשוב ושמעת בקול השם ועשית את כל מצוותיו אשר אנוכים את צבך היום. בואו נראה מה כתוב פה. בעצם כתוב כאן ועיה שיבוא עליך הכללות. למה ועיה? לשון שמחה? אלא כתוב, בצער לך ומצעוך כל הצערות האלה, כן, באחרית הימים, שזה הדור שלנו. ומה יקרה? ושבתה עד השם אלוקיך, ושמעת בקולו. זאת אומרת, אתה יודע למה כתוב כאן והיה? תשמע טוב, יא חביבי. כל עוד אני מכה בך. סימן שאתה לא מקרה עבוד. עוד לא נכנסת אצלי לרשימה השחורה. מי שנכנס לשם כבר לא יוצא משם. זהו זה. נחתם עליו בגולל. בום. כל עוד אתה מקבל סתירות, בום, אגרופים, קורונה, מגפה, פלסטינאים, חמאס, מולנים ערורים, ערב רב, מלחמות, מאומות, בעיות, צרות, עוד מלחמה ועוד צרה ועוד בעיות ו-200 מיליארד שקל גירעון עכשיו רק מהשנה האחרונה, מינוס 200 מיליארד שקל. זה איזה 60 מיליארד דולר. ארצות הברית נותנת למדינת ישראל בשנה 2.5 מיליארד דולר ושולטים בנו שלטון ללא מצרים. אף פוליטיקאי כאן לא יכול לצייץ בלי אישור מאמריקאים. אתה רוצה עכשיו להפציץ עוניה בים של איראן? קודם כל צריכים להודיע לארצות הברית, אנחנו הולכים לעשות פעולה, בדרך כלל הם לא נותנים. בטראמפ חופשי נתן. עד רבה, תקעו בהם גם אחד בשבילי. איך אמר פרו? תיקחו גם ממני, תקריבו גם. אבל זה הסתום הזה שעכשיו בא, הוא לא יודע איך קוראים לו בכלל. הוא רק יודע שכל מה שהשם אוהב הוא שונא, וכל מה שהשם שונא הוא אוהב. זהו, מפה ועלה כל מה שהוא עושה, אתה ידע שזה הפוך מרצון השם. זהו, גם זה הונש לנו שהם גנבו ככה את הבכירות במרמה. זה עונש לנו, ואתם יודעים למה? למה? מה? טראמפ היה אחלה, גם למדינת ישראל, גם לעולם, גם לארה״ב. איך אחד כזה נפל? פשוט מאוד. המנהיגים ממונים על ידי זכות הציבור, ואם הציבור הוא על הפנים, והציבור הוא ירוד מאוד ברמה שלו, מביאים לו מנהיגים על הפנים. אבל אם לציבור יש זכות, מביאים לו מישהו שראוי לו. למה הלב מלאכים ורוזנים ביד השם? כל אלה ששולטים בציבור, הלב שלהם, השם מביא אותו ימין, שמאל וכולי. כמובן, שהשם רוצה להטיב, הוא מישהו שעושה את זה בחשק, כמו טראמפ. מנהיג הכי טוב שהיה לטובת עם ישראל בהיסטוריה המודרנית. שהשם רוצה להכות בנו, מביא את הסליפי ג'ו הישנון הזה, ובין חרופ לחרוף מנטיל עלינו כל יום גזירה חדשה שבירכם. שמעתם את הגזירה האחרונה שלו? מינה עכשיו אויב ישראל אנטישמי נוראי, להיות מפקח על כל מדיניות החוץ של ארצות הברית ומיראן, שכבר בזמן חוסן אובמה עשה הכל כדי להתנקל לנו. הוא עשה את ההסכם הגרעין, הוא נתן לאיראנים 150 מיליארד דולר שהיו מוקפאים באמריקה. שונא ישראל מספר אחד מנהל עכשיו את העניינים. שמעתם כזה דבר? זאת אומרת, הם עושים כל מה שהם רק יכולים להתנקל לנו. מה קרה? והיה כה מלך אשר לא ידע את ביבי. עד עכשיו היה מלך, הוא וביבי סחבקים. השם אמר, אה, כן? מילה אחת אתם לא אומרים לי תודה? אפילו שכבר רציתם לשבח את מי שיבחתם, את טראמפ. שתי בעיות. אלה שהם נורמליים, בצד הנכון, את מי שיבחו, את טראמפ, לא אותי, אומר הקב' ברוך הוא. כי לא אותי קראת יעקב, למי קראת? טראמפ. טראמפ. כבר התחילו לכתוב פה כל מיני פלגמטים. טראמפ הוא המשיח. טראמפ גימטריה 424. המשיח גימטריה 424. אנשים דתיים שלחו לי את זה. הרתיחו את דמו של הקלוס ברוך הוא. אמר הקלוס ברוך הוא, לצד של הדתיים, אני אראה לכם, טראמפ, טראמפ, טראמפ, אני שולח לכם שליח, אתה נותן קרדיט למחלק מכתבים, שלחת לך צ'ק מיליון דולר בדואר, אתה מנשק את הדבר, תודה לך אדוני הדבר, איזה טוב אתה, איזה נחמד אתה, אנחנו רוצים שתישאר הדבר פה בשכונה לנצח, אולי נקנה לך אופניים חדשים, זה בערך המצב. ושולח הצ'ק, צ'כחו ממנו. מה, הלו? היי. צ'כחו. ואלה השמאלנים, שונאי ישראל הערב רב, רואים נשיא בעד ישראל, עוזר לנו, נלחם בטרוריסטים, נלחם באלה שרוצים להשמידנו. כל כך טוב ליהודים ולעם ישראל, מה עשו? לא הפסיקו לשפוך את דמו לשנייה. גם פה בארץ, כל הזמן בדיחות עליו ומגדפים אותו, נשיא משוגע, נשיא זה, עוזר לך, מציל לך את החיים, מציל לך את המדינה, מציל לך את הפרנסה, ומה אתה? רק מגדף אותו, ערור בוגד כפוי טובה שכמוך, ואלה באמריקה על אחת כמה וכמה, כל השולטים בפרקליטות שם, כל האורחי דין, עצמאי דם, הערורים האלה, אחד, אחד יהודי. וכל אמריקה רואים איך חבורה של יהודים שמאלנים ערורים, נלחמים בנשיא שלהם שהם כל כך מעריצים, ויורדים לו, ומה שעושים פה לביבי, בדיוק אותו דבר הם עושים לו שם. כל היום בתשכורת נגדו, והם נלחמים בו, ומה לא? שהם אמרים, טוב, רק רע יוצא מזה. ודרך אגב, מעולם האנטישמיות בארצות הברית לא הגיעה לרמות כמו שהיא הגיעה בתקופת טראמפ. חוסיין אובמה שונא ישראל, האנטישמיות לא הייתה חצי ממה שהיה מבחינת התקפות. השנאה באינטרנט. אנשים מקליטים וידאו, לא בשם זר. בדף שלו, עם השם שלו, עם הכתובת שלו, עם הפרצוף שלו. צריכים להכניס את היהודים לתאי הגזים. תראו מה הם עושים לנשיא. כפויה טובה. הם הרסו לנו את המדינה. איטלר לא גמר את העבודה. הכל בגלוי. אף אחד לא נעצר. זאת אומרת, ה-FBI רואים את זה, מסכימים עם זה. מה אני לך לעצור אותו? הוא גיבור בעיניי, הנאצי הזה. מי גרם לכל זה אותם שמאלנים ערורים שעושים פה את אותם דברים? אז השם אמר, אני הבאתי לכם אחד, דואג לכם, מלך שעוזר לכם, עשה בשבילכם, כל מה שרק יחל עשה. אתם יודעים כמה עשירים יהודים הוא שחרר? היה עשיר יהודי, קיבל 800 שנה בכלא. כדי לשלוח מסר. 800 שנה נתנו לו על אווירות שחיתות. שחרר אותו בחנינה, ברגע. לא היה יוצא עוד 30 שנה מהצינוק שלו שם. כלב האמריקה זה לא פה, רבותיי. אני ביקרתי עשירים בכלא באמריקה, דיברתי כמה פעמים פה בכלא בארץ, נכון שהעשירים פה בארץ מבחינתם כלא זה נורא ומדוכאים, אם היו רואים מה זה כלא באמריקה. אני לא מדבר עכשיו מבחינת התנאים של הכלא. כלא, יש כלא חדש, יש כלא ישן, תלוי בתנאים. אני מדבר מבחינת האווירה. פה אתה עוד יושב עם יהודים, זה מרוקאי, זה עיראקי, זה חבר שלך, זה פרסי, זה היה איתך בבית ספר, זה שותף שלך לפשע. באגף התורני יושבים, לומדים גמרא, רואים דרשות שלי על הפלזמה שם. בסדר, לא סוף העולם. יש לך חופשות פה ושם גם. משפחה באים לבקר, חברים, דודים. שם, הכלא מחולק לשלושה סוגי אנשים. יש לך מוסלמים, ערבים וקושים שהתאסלמו ביחד. יש לך מקסיקנים וכל דוברי הספרדית, קרטלים מלאים בקעקועים וכל מיני צלקות, שאת המילה במקום לא אומר, חותכים אותך לחתיכות. ויש לך את הנאצים. והיהודים, הישראלים, הם הכי מסכנים כי הם לא יכולים להתחבר לא לאלה, לא לאלה ולא לאלה. בסוף הם צריכים לבחור. עם מי הם הולכים, הישראלים? עם מי היית הולך אם היית עכשיו בכלא באמריקה? יש לך נאצי מגול אחר אור, מגול אחר אור, צלבי כרס, כולם בריונים כאלה, שתי מטר גובה, כולם ככה רק רואים אותך יהודי, אתה מתעלף במקום רק מלראות איך מסתכלים עליך, אתה יודע, עוד שנייה חתכו אותי פה. אז אתה למי בורח? בא לשם כל הערבים כל אלה על הקבר רואים יהוד יהוד וואי וואי וואי לאן נברא? אה אמיגוס כמו סטאס אני אורס רץ למקסיקנים לא שתבינו שהמקסיקנים הם כאלה צדיקים מזקה ערבים פשוט יש לך שלושה סוגי חלאות על מי נלך? על מי נלך? על הרע במיעוטו. דוגמה, יש לך פה בארץ, האי ממרץ, איך קוראים לנחתה של הנאצי הזה, נו קסנר, סבא שלה שיתף פעולה עם הנאצים, מיכאלי, סבא שלה עזר לנאצים להרוג יהודים ולבזוז להם את כל הרכוש, לא פלא. הטפוח נפל מאוד קרוב לעץ. זאת יש לך ויש לך את הליברמן הערור הזה ויש לך את גאנס, גם כן שמאלני אבל לא כזה רע. גם כן כל החלטה שלו עזויה. לא יכול להגיד משפט מהמפה שלו, טועה בשמות, לא יודע כלום. אבל כשכבר היינו צריכים לבחור אחד מהשלושה שמאלנים האלה, את מי ניקח? ודאי שגאנט, מה אני לוקחים? האם? אלה מוכנים להתאבד בשביל לסרוף את התורה איתם. זה ליברמן הזה, הסינה הנאצית שלו לחרדים, תראו בפרסומות שלו ברוסית, בדיוק מילה במילה מה שהנאצים היו אומרים לפני השואה. מילה במילה, הם העתיקו משם הכל. אני לא באתי עכשיו להיות עורך דין של ביבי, מעלי ולביבי. זמננו עזל, מתי ערבית? טוב, בעזרת ה' רק נסיים רק בדבר אחד, אז אמרתי לכם, זה היה, זה לשון שמחה, אתה יודע למה? כי כל עוד אתה חוטף מני מקות, כל עוד אתה חוטף מני מקות, אתה צריך לסמוח שלא נכנסת להרי משימה שחורה. ביום שהפסקת לקבל מקות, ופתאום התאשרת, אז אתה עבוד. מה? עכשיו נהייתי עשיר. גיל 50, זכה בלוטו. גיל 55, נהיה איש עסקים טייקון. קנה ביטקוין, עלה פי 100 הכסף שלו. נהיה מיליארדר בין לילה. זה סימן רע מאוד, טיפש. מלא, אם היית בין 20, בסדר. אבל כשאתה בין 50, 60, 70, ופתאום נהיית במכה מיליונר, זה הרי ברור שהקדוש ברוך הוא עוד שנייה קוראת אותך מחיי הנצח, והוא משלם לך על הקצת מצוות שעשית בחיים האלה בעולם הזה. ואיפה זה כתוב, מי יודע? איפה זה כתוב? יפה מאוד, שלושה פסוקים אחרונים בפרשת וית חנן. אני אל קנא, מלשון קנאי על המילה שלו, משלם לאוהביי, לשומרי מצוותיי, לאלף דור. מי ששומר מצוות, אני נותן לו שכר לא לדור אחד, לאלף דור, הכוונה לנצח. כמו שחזאל אומרים, אם פגעת בתלמיד, אם פגעת ביהודי, אתה צריך שלוש פעמים לבקש ממנו מכילה. פעם, פעמיים, שלוש, לא הסכים, פטור. מה תבוא אליו? לנצח. אבל אם זה תלמיד חכם, חזאל אומר, אפילו מאה פעמים ולא מחל, לא נמחל. הכוונה גם אפילו אלף. רק חזאל היה להם סגנון של דיבור. שאומרים לך אפילו מאה פעמים הכוונה לנצח. אומר לך התורה משלם לאוהבי לשומרי מצוותי לאלף דור. אף פעם לא ייגמר. ומשלם לסונאי אל פניו אשלם לו. לא האחר לשלם לו אל פניו אשלם לו לאעבידו. תרגום לעברי פשוטה למי שלא יבין. כשאתה רואה שאתה צדיק ועוד לא קיבלת הרבה כסף והצלחה וכל מיני דמיונות שהיו לך, אל תאבד תקווה. לך מחכה שכר נצחי אינסופי בעולם הנצח, בעולם האמת. אל תפחד, צבלנות. למי שאני אוהב, אני שומר לו את השכר בתוכנית חיסכון. ועם ריבית ועצמדות של מיליוני אחוזים כל יום. אין לך מה לדאוג, זה רק גודל. תמשיך, יגיע זמנך לקבל את מה שמגיע לך. אבל אלה שאני שונא אותם, ואין להם עולם הבא, ואני קוראת אותם לעד ולעולמי עולמים, כמו שהרמב״ם כותב, נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים. יש דבר יותר נורא מזה? מראים לך עכשיו איפה החברים שלך והדות שלך והסבא התימני שלך והסבא המרוקאי שלך, איפה הם? מראים לך בשמיים ביום הדין מה היית צריך להיות עם הפוטנציאל שהשם נתן לך. פתאום אתה רואה שיכול להיות הרב אובדיה או הרב צדקה או כל גדול ישראל, ומראים לך מה נהיית בור ועם הארץ, כולך קשקושים, עקויים, עגילים, חורים פה, חורים שם וחור בראש גם. ואומרים לך בוא תראה מה היית צריך להיות ובוא תראה מה נהיית בוא תראה איזה ילדים היו צריכים להיות לך אם היית בן תורה בוא תראה איזה ילדים יצאו לך שלוש ארבע פעמים התגרשת אין לך כלום לא היה לך לא עולם הזה לא עולם הבא אבל מה עשית כמה מצוות אז אני נתת לך עשרים מיליון דולר הנה כך עשר שנים תרוץ אחרי הכסף מריבות אנשים אחים קנאה שורטים לך את האוטו בעיות אבל קח כסף גמרתי איתך חשבון, משלם לסונאי שלא יעבדו עליכם. אם בא מישהו אומר לך, לא משנה כמה הזקן שלו והכובע שלו גדולים, אם בא מישהו ואומר לך, השם אוהב את כולם, תסתלק מיד מנו, זה רשע, אפיקורס, כופר, מכתיע רבים, לא משנה מיהו, שיהיה הרב הראשי, לא אכפת לי מי זה. איך שהוא בא ואומר לך את המשפט הזה, השם אוהב את כולם? תברח מנו למושקרן מניפולטור. כי בתורה יש מאות מקורות שיש אנשים שהשם שונא אותם, והרמב״ם כותב שהנקמה לרשעים בעולם הבא, שהם נחרתיים ועובדים ויש להם איסורים לנצח. אלה לחיי עולם ואלה לדיראון עולם. והרגע אמרתם במנחה, שאומר השם את כל אוהביו, ואת כל הרשעים ישמיד. אם הוא אוהב את כולם, למה יש הפרדה בין צדיקים לרשעים? את צדיקים הוא שומר, ואת הרשעים הוא משמיד. כל מקום שכתוב שמד, הכוונה שמד נצחי. שמד זה בלשון רוחני. זרות השמד, לא על הגוף, על הנשמה. זאת אומרת, הנשמה היא מושמדת. אין לה עולם הבא. אז מה זה, ואת כל הרשעים ישמיד? הכוונה מחיי הנצח. זהו. אז מה אתה מבלבל לאנשים את המוח ומלאה אותם בשקרים? שישארו חילונים עד יום מותם? במקום לתת להם סתירה לזעזע אותם, לצרוח. איזה אישה אחת אמרה לי, תראה, אני כבר שומר את שבת הכול, אבל בעלים חלל שבת. כל שבת נכנס למרצדה שלו ונוסע. יש להם איזה וילה שם. אמרתי לה, זה אשמתך. למה אשמתי? אני מתחננת אליו יום יום. אמרתי לה, את יודעת למה? כי בעלך עוד לא השתכנע ממך. אז מה אני צריכה לעשות? אמרתי לה בפעם הבאה שהוא לוקח את המפתחות של האוטו ויורד מהמדרגות של הוילה לכיוון החנייה, תרוצי ותשכבי על החנייה מאחורי האוטו. תגיד לו אתה רוצה להניע את האוטו ולצאת מהבית? תעלה לי על הראש. אני לא יכולה לחיות עם אדם כמוך. והתורה כתוב שאתה יותר גרוע מרוצח. העונש של מחלל שבת התורה יותר גרוע מהעונש של רוצח. תפתחו בה בשולחן ארוך. תראו, אני לא ממציא דברים. אתם יודעים, מי שמכיר אותי יודע, אני זהיר, כל מה שאני אומר יש לו קבלות. העונש של מחלל שבת זה סקילה וקראת, העונש של רוצח זה סעיף, אין קראת. מחלל שבת, הכי נחמד בעולם, אין לו עולם הבא והנפש שלו נחרטת לעד ולעולמי העולמים, וסוקלים אותו למוות. ככה כתוב בתורה. גם אם הוא אדם נחמד מאוד. גם אם הוא ראש ממשלה וגם אם הוא איזה רופא גדול. ברגע שהוא מחלל שבת במזיד והוא יודע שיום שבת ונוסע באוטו ומדליק סיגריה, העונש שלו זה סקילה, מפוצצים לו את הראש באבנים, זה לא צחוק. וגם קורטים לו את הנשמה. דבר כזה לא נתפס. ובן אדם שהוא רוצח אבל שומר שבת, היו כמה מפיונרים כאלה. באים לבית כנסת בשבת ברגל, יושבים בתפילה, שרים, אז ישיר, משה, עוד יומיים, בום, ניסים למישהו כדור בראש. את השירה הזאת לה' עוד יומיים, בום, פצצה לשני באוטו. פרוטקשן, סמים, מה לא? אבל שומרים שבת. חלק מהם פיצצו אותם, שמנו להם פצצות באוטו. שלחו אותם לעולם הבא. אלה שהיו שומרי שבת נחשבים יהודים עבריינים, אבל יהודים. למה? הוא רוצח, מה? הוא עושה עבירות חמורות. אבל היה שומר שבת. ולעומת זאת, האדם הכי נחמד שהיה מחלל שבת, אסור לקבור אותו בבית קברות יהודי. צריך לעשות גדר בינו לבין השומרי שבת. לא קוברים רשע אצל צדיק. זו הלכה בשולחן ערוך. ספר החוקים של עם ישראל, שבמקרה אני לא כתבתי אותו כי עוד לא נולדתי אז. זה היה לפני 3,300 שנה, ובגרסה הסופית זה היה לפני 500 שנה, שולחן ערוך. אתם מסכימים שלא הייתי שם? אתם מסכימים שהקב' הוא לא התייעצתי לפני שהוא נתן תורה בער סיני? לפני שהוא כתב את ההונשים של מחלל שבת ושל רוצח הוא לא התייעצתי, נכון? מר מזרחי, בוא, אני צריך ממך ייעוץ. מה לדעתך יותר חמור? רוצח או מחלל שבת? אני הייתי אומר לו, מה השאלה בכלל, רבנו של אולם? מה אתה משווה? זה הרג בן אדם. זה סך הכול היה לו תאווה להדליק סיגריה. אתה משווה? השם ה' לשוטש כמוך זה הרבה יותר גרוע כי זה מורד בי זה הרג בן אדם ברור שהוא פושע אבל זה הורג אותי אני נותן לו חמצן נותן לו אוכל אישה ילדים בית כסף בריאות מיליון ניסים בדקה שבעים שנה כל מה שאני נותן לו לוקח ממני ומיד יוצא למלחמה נגדי איך אתה אומר לי שהוא בן אדם טוב אני, יש לי דרשה שלמה. מישהו אמר לי את המשפט הזה ופתאום הזדעזעתי. ושנים אמרו לי את זה לפני ולא שמתי לב. יש לי חבר חילוני בן אדם זהב. לא דתי, אבל איזה לב יש לו. בסוף התחלתי לחשוב, אמרתי לו, איך יכול להיות משפט כזה בכלל? בן אדם שכל החיים שלו מורד בבורא עולם בכזו כפיות טובה, איך אפשר להגיד הוא בן אדם זהב? ואז השם נתן לי רעיון והמצאתי משל ובזה נסיים. אמרתי פעם לאחד, אני עשיתי על זה דרשה שלמה. אמרתי, תגיד, אני שאלך שאלה. אתה עכשיו גר בשכונה, יש שם איזה בחור בן 20. מה זה נחמד? עוזר לסכנים, לסכנות, מנקה את הגינה, מנקש את האסבים, שוטף לאנשים מכוניות, עוזר לסכנים להרים את הסלים, כל בעיה שיש בזה, מחליף מנורות, כולם מתים עליו בשכונה. אולם איציק איציק מה שלומך מותק בוא בוא תעזור לי עם הסלים כן סבתא לבואי מה זה אחד איזה זקן צריך משהו איפה אתה צריך תל אביב אני צריך לקנות משהו בשביל השיניים אין בעיה אני נוסע מביא לך את זה עכשיו מלאך אבל יש רק בעיה אחת איך אומרים איליה וקוצבה שאבא של איציק הזה בא לשכונה, חוזר מיום העבודה, איך שהוא רואה אותו מרים אבנים, הולך מפה זקן, מסריח, זורק עליו אבנים, פו, יורק עליו, רוץ, בועט לו ברחוב. לא, לא, איציק, אני אבא שלך, מה? טוב, טוב, הנה, קח כסף, קח, אבל אל תקנה סמים, דווקא טוב. בוא'נה, תביא לי עכשיו קצת אירועים, תביא קוקאים. כל מה שאבא שלו מבקש ממנו, הוא עושה הפוך. מבזה אותו, הולך נגדו, אף פעם לא אומר תודה. כל מה שאבא שלו נותן לו כסף בכוונה הולך עושה בזה דברים להכעיס את אבא שלו. אבל נחמד לכל השכונה. כולם מתים עליו. שאלתי את אותו בן אדם שאמר לי, יש לי חבר חילוני, אבל הוא בן אדם זהב. האם אדם כזה, האיצי כזה, שנחמד למאה איש בשכונה, רק את אבא שלו כפוי טובה אליו בלי שום... בושה, חוצפה כזאת. האם אתה חושב שהאיצי כזה הוא בן אדם טוב או שהוא חלעה? מה אתה אומר? שאלתי אותו ליד קהל, כולם צעקו בלי סוס, כולם היו חילונים שם. כולם צעקו, חלעה, חלעה, בטח חלעה. אמרתי להם, אני לא רציתי להגיד זה אתם, לא נעים. אמרתי, זה כולנו. כולנו. גם אנחנו, הדתיים, במונחים מסוימים הם גם כן כאלה. גם אנחנו אינטרסנטים, גם אנחנו מחפשים קיצורי דרך, גם אנחנו מתעצלים, גם אנחנו כפויי טובה במצבים מסוימים, אמנם לא כמו אלה שלא עושים כלום, כי אין באים לתפילות, כי אין לומדים תורה, כי אין עושים דברים, אבל גם לנו יש הרבה הרבה מה להשתפר, זה בלשון העמתה. בקיצור, מה שאמרתי זה כולנו, זה גם לא הגזמה, זה באמת כולנו. אז כולם שתקו אחרי זה. הבינו, אין כזה דבר חבר חילוני בן אדם זהב. תוציאו לכם את השטוט הזה מהראש. מי שמורד בבורא עולם, לעולם לא יכול להיקרא בן אדם טוב. סברה פשוטה. ואין לי שום דבר, כי הוא זה נגד אף חילוני. להפך, אני מוסר את נפשי כדי לקרב אותם לתורה כבר 25 שנה. אם הייתי מאחל להם רע, הייתי מבזבז את הזמן שלי עליהם. אז אני עשרה וחמש שנה כבר עשיתי איזה שש אלף דרשות וכולם בחינם. אני לא מחייב על הדרשות. גם פה מה ששילמו קצת כל זה, זה היה רק לחסות את הכרטיס רוני יעיד, איפה הוא? נכון או לא רוני? נכון? שום דבר, זה רק לחסות לבוא, זהו, לא רוצה רווחים מהתורה, כלום. שום דבר. רק מה? לקרב אותם כמה שרק אפשר. אבל המציאות היא שלקרב על ידי שקרים ולספר להם שהם צדיקים ואין להם מה לדאוג והשם אוהב את כולם כמו שעושים פה כל מיני ארכי פרחי למיניהם שממציאים לנו תורה חדשה זה אסון נוראי. ואם מישהו בא אליכם ואומר לכם כזה דבר שהשם אוהב את כולם, מיד תעיף אותו. אדוני, צא מפה, לא רוצה לשמוע מילה ממך. כי אתה מפיץ שקרים ואתה אפיקורס. מי שמלמד הפוך ממה שכתוב בתורה הוא אפיקורס, שאין לו חלק לעולם הבא. מי שאומר אין גיהנום הוא הפיקורס, אל תתקרב אליו. מי שאומר אין כזה דבר עונש, מי שאומר השואה לא היה עונש, אלה האנשים שצריכים להתרחק מהם. למה הם סותרים את השלושה עשר עיקרים של התורה? התורה עומדת על שלושה עשר עמודים, זה בניין עם שלושה עשר עמודים, אחד מהם שהקדוש ברוך הוא משלם שכר לצדיקים ומעניש לרשאים, קוראים את זה כל יום אחרי התפילה, כל יום הם קוראים את זה, בסוף הוא מגיע לאיזה חילוני, העיקר שייתן לו צ'ק, אל תדאג, זה לא הדרך, השם אוהב את כולם, אין כזה דבר עונש, אבל כבוד הרב, בכל זאת היה לנו שואה נוראית, אחרי ההתבוללות שהיה 150 שנה באירופה, השם מכה כמעט את כל יהדות אירופה. מה זאת אומרת אין הונש? לא, אנחנו לא מבינים. זה לא הונש, מה פתאום? אז מה זה היה? פרס? מה זה היה? מתנה? מה זה היה? עד מתי השטויות האלה עם השחור? זה לא אחד או שניים, זה אלפים כאלה. הם זקנים ומסתובבים ומפיצים כזבים. כל אדם צריך לדעת. את הכל יביא השם במשפט. אין עבירה אחת שמתחמקים ממנה, אלא אם כן עושים תשובה. זה הכוח של התשובה, מזלנו. שאם אדם אומר חטאתי, אביתי, פשטתי, אני מבקש סליחה, אני מתחרט, מר מקלה ואפילו בוכה על זה עוד יותר טוב, ועובר, עושה את הוידועים של כל יום, ויום כיפור, ואם זה העבירות של קרט, הוא מקבל איסורים, כמו שהרמב״ם כותב, איסורים, ברוך השם, לא חסר לנו. ובסוף, אם זה חילול השם, אז גם יום אמיתה בא ומחפר, אז הוא מתנקה. ואין שום דרך אחרת להתנקות, לא לשלם לבאבות, לא תיקונים למיניהם. כבוד הרם אמרו לי, תשלם 17 אלף שקל, תעשה כזה תיקון וכזה, עזוב, תתרחקו מכל אלה. זה לא הדרך. ברם באמן מילה אחת על תיקונים, גם לא בשולחן ארוך. והרבי יוסף קראו חי בדור של המקובל הכי גדול בהיסטוריה, שזה הרי הקדוש. ואף דבר בשולחן ארוך לא כתוב על הדברים האלה. איך כתוב? לעשות תשובה. וככה עדנים את האדם בשמיים. אתה רוצה לעשות תיקונים? יש ספר של הבן ישחי, ספרי חכמים שם. שם יש את כל התיקונים, לא צריך להשקיע אלפים, לא צריך לתת לאנשים לעונות אותך. תעשה שם בעצמך את התיקונים, תצום שני וחמישי, תקרא שם מה שכתוב, תעשה תשובה מעומק הלב, ועזרת ה' מצבך יהיה טוב. ה' לא מחפש שתתגלגלו בשלג ולא תתכור את עצמך עם חרבות וקוצים. אנחנו לא נוצרים. אנחנו, יש לנו יום אחד בשנה שכתוב להתענות בו. זה יום כיפור. ביום הזה והיא ניתן את נפשותיכם. אם היה מצווה להתענות כל יום ולהתגלגל בקוצים ולסרוף את עצמך וכל מיני צדיסטיות, אז התורה הייתה אומרת, וכל עם הרבה, הרי זה משובח. כל עם, בואי נע, תני מכות. מה קרה איציק? יש לי הרבה עבירות, תני לי איזה 20 מגרופים להתחיל את היום. למה? קבל כמה גרופים, זה הוריד לי מעברות. עזוב אותך, יש דרכים הרבה יותר טובות. תלמד תורה, תתקדש, תפסיק עם מעברות, תשאור מרע, עשה טוב, תכנונים, וידועים, אשמנו, בגדנו, תן הרבה צדקה, צדקה תציל ממוות וכל שכן מאיסורים. תן הרבה צדקות לפי יכולתך. תתחזק בכל המצוות ותשתדל תמיד להיות ממזקע רבין כי מי שהציבור תלוי בו גם אם הוא מגיע לאונשים ומוות בזכות הציבור משאירים אותו כי הציבור זקוק לו למשל גבי בית כנסת מסור שעושה עבודה טובה, יכול להיות חלילה שעשה איזה עבירה שיש עליה עונש מוות בתורה, והשטן מקטרק שילך מן העולם, והשם אומר, שלוש מאות איש שזקוקים לו, אני לא יכול לקחת אותו. הוא נכון, נגזר עליו, באמת על פי דין מגיע לו, אבל שלוש מאות איש ייכנסו לצער, הבית כנסת התפרק, אני כבר רואה... חייב להשאיר אותו עוד כמה שנים בתפקיד. וכן מזקי ערבים וכן דרשנים וכן כאלה שמלמדים כל והשירים שתומכים בישיבות הרבה פעמים כבר הם מזמן היו צריכים להסתלק מן העולם הרב וולבי אומר כמה שיותר אנשים תלויים בך כספית רוחנית כל דרך שהיא ככה יש לך ביטוח חיים הכי טוב שיש זאת אומרת השם יחזיק אותך עד שכבר ממש לא תהיה ברירה והיו חייבים לקחת אותך מן העולם לא עבורך עבורם הבנתם? לכן זה אחלה עצה. תשקיע בצורכי רבים. ראיתם מה קרה עם הבחור הזה שאמרתי לכם? חמש שנים, לא הלך כלום. הופעים, טיפולים, טיפולים עולה עון וזה גם כואב. האנשים סובלות מזה. אחרי הכל, כמה יצא לו הילד הזה? 300 דולר. 100, 200, 300 לזיקוי הרבים, קיבל בן זכר. אם הייתי בא אליו לאבא העשיר שלו, אומר לו אני מתחייב לך עכשיו. שלושה חודשים יהיה לך נכד בן זכר, נכד ראשון. אבל אני רוצה שלוש מאות אלף דולר מזומן. הוא אומר לי מה, שלוש מאות אלף דולר? אני אומר לו אם תדבר עוד מילה זה יהיה חמש מאות. טוב, טוב, טוב. לאן להעביר את הכסף? שים את זה אצל הרב הזה ביד שלישית. בעוד שלושה חודשים. אתה מקבל נכד, אני הולך לרב, תכתוב פה, שהוא נותן לי את ה-300,000. היה מסכים וגם היה מנשק לי את היד. אם גם באמת יהיה לי נכד, כבוד הרב, אתה גם תהיה סנדק. נכון או לא? פה יצא לו בחינם. למה? מידה כי נגד מידה. החזרת לי כמה בנים. בכסף הזה, אני אתן לך בנים. יש מצוות שילוח הקן. שלח, תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך. מי זה הבנים? הגוזלים. אומרים החכמים, יש כאן רמז. תעשה מצוות שילוח הקן, אני אתן לך בנים. מה ההיגיון פה? מענים יונה, את הציפור שולחים מהקן, לוקחים לה את הגוזלים, היא חוזרת לקן, אין לה, נעלמו לה ילדים. ועל זה תקבל בנים? על זה מגיע לך שתסתירות. שחכם עובד יעשה את המצווה הזאת, אומרים שהוא היה בוכה. טמעות. אמר לציפור, מה אעשה שכך גזר עליי הקדוש ברוך הוא? כי ייקרא לך כן ציפור בדרך. כן? אין לי ברירה, נתקלתי בכן שלך. ואני חייב לשלח את האם ולקחת את הבנים. היה בוכה, יורדים לו דמעות בזמן שלקח את הגוזלים. אז אני שאלתי את עצמי, מה יש במצווה הזאת, שעל דבר כזה גם מקבלים עריכות ימים? למה אני עריכון ימיך? בוא, אני אגלל לכם את הסוד ובזה סיימנו. שהיונה הבאה, היא עולה לשמיים, זורקת לבורא עולם. זה מביא הרחמים על העולם. אבל יש לזה סיבה עוד יותר עמוקה. ברגע שהאדם משלח את היונה, כמו שאמרתי לכם עכשיו מחכם עובדיה, או שהוא בוכה, או שהוא רוצה לפקוט. ודאי הוא לא מרגיש שמח, אלא אם כן הוא איזה פסיכופט, אדם נורמלי, שעכשיו מפריד בין אמא לילדים, גורים, לא יודע מה, ציפור, גוזלים, ביצים, הוא מרגיש מזה ענאה או צער? צער. צער. בוכה? חכם עובדיה בכה, בכה, ריחם על היונה, אמר, מצטער, ככה בורא העולם גזר עליי. אז אדם סובל מזה. טוב, אדם עשה את המצווה, מרגיש מועקה. משה, למה אתה עצוב היום? אין לי, הלך לי המצב רוח. מה? עשיתי מצוות שילוח הכן היום. נו אז תשמח. עכשיו תחיה עוד עשרים שנה בעולם הזה ועוד מאתיים שנה בעולם הבא. אלפיים שנה, אז מה אתה דואג? לא, אבל הלב נשבר לי, היונה חזרה, ככה ראתה שהגוזלים. אני ראיתי פעם במו עיניי מה קורה ליונה, היא באה והיא משתגעת שהיא רואה אין את הגוזלים בכן. כשהאדם מגיע לשמיים, מגיעים בשמיים, עוברים איתך דקה דקה מכל החיים שלך. ואז אתה מגיע לאותו יום, ואתה רואה את עצמך בין 20, 30, 40, 70, לא משנה, שקיימת את המצווה הזאת, הלב שלך נשבר, ואתה בוכה ומיואש ומדוקה, והקדוש ברוך הוא אומר, בוא בוא נראה עכשיו מה קרה פה. גירשת את היונה, לקחת עלה את הילדים. היונה חזרה, ראתה, הילדים שלי הלכו לעזאזל, לאיבוד. בחי את העליונה שהילדים שלה הלכו והיא עכשיו איבדה את הילדים שלה ואני איבדתי שמונים אחוז מהילדים שלי בניסוי תערובת ניהו חילונים כופרים כפויי טובה שונאי תורה מצביעים פה בכנסת לפושעים שישמידו פה את התורה הילדים שלי שאני הוצאתי אותם ממצרים, והוצאתי את חלק מהם מהגטאות, והבאתי אותם לפה, והם הכריזו עליי מלחמה, והקימו כאן בתי ספר של רשאים, של שונאי תורה, של קומוניסטים, והולכים עם אויבי ישראל כדי להשמיד את עם ישראל. פעם אחת בכית עליי? כמו שבכית על היונה הזאת? מה, אני פחות מהיונה? מה נענה ביום הדין? מה נענה? איפה נתחבא? לא סתם כתוב שהמצווה הכי גדולה זה קירוב, הצלת נפשות, גם השכר הכי גדול. כתוב על זה דברים שמי שעוסק בצורכי רבי ומחזיר בתשובה, כתוב בחובות הלבבות שמדרגתו גבורה מהנביאים השלמים, יותר מישעיה, יותר מיחזקאל, זה חובות הלבבות, זה לא אני אומר. תסתכלו, זה לפני 800-900 שנה. מגדולי הראשונים. אומר, אפילו הנביאים השלמים שהגיעו לשלמות, אין יותר להגיע למה שהגיעו הנביאים הגדולים האלה שמוזכרים בתנך. אפילו הם לא מגיעים למדרגה של אדם פשוט כמונו בדורנו, שמזכותו חוזרים יהודים בתשובה. אחד שהולך בחלק דיסקים, חלק ספרים, מארגן שיעורים, מארגן יום שכולו תורה. אדם פשוט תבוא תלמד איתו גמרא הוא בקושי יודע תשאל אותו הלכות חצי מהם הוא לא יודע כלום הוא לא יודע דברים לפעמים מינימליים אבל בזכותו עשרים שלושים איש חזרו בתשובה להשם ונהיה להם ילדים ונכדים נהיה מאתיים שלוש מאות חמש מאות אחרי שתי דורות מדרגתו יכולה להיות יותר מהנביאים השלמים הוא יעמוד ליד הנביא בעולם הבא, הוא יברח מאבו שעה עד סוף העולם. מה מעמידים אותי ליד הנביא? תעמוד פה. מגיע לך לעמוד ליד ישעיה ויחזקאל ודניאל. תעמוד לידם. מי אני אני? אני לצחצח להם את הנעליים לא ראוי. אל תמיד בעצמך. בזכותך יש אלף שומרי מצוות. אתה יודע איזה דבר גדול זה. משתלם, רבותיי. אני רצון שכולנו נהיה ממזקע רבים ונתחזק בתורה ועירת שמיים. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









