אחרי החושך תזרח השמש

ערב טוב עונג להיות כאן הלילה בנבי אילן אנחנו נמצאים בימין שכל אדם בר דעת מבין מיד שבורא עולם מעורר את כל העולם בסערות ומהומות מדינות קורסות דיקטטורים נופלים השקעות של עשרות שנים הכל פתאום מתמוטט להם העולם, אף על פי שתמיד שונא את עם ישראל, אסף שונא ליעקב, ככה גמרא אומר את הלכה, הכוונה זה דרך חיים, אין מה לעשות. אי אפשר לשנות את המציאות הזאת, שבגנים שלהם השם עשה שתהיה להם שנאה ליהודים, כמו שהחתול שונא את האכבר, והכלב שונא את החתול. אין מה לעשות נגד זה. כמו שהנחש שונא את האכבר, הגויים שונאים את ישראל. נכון שפה ושם, רוצים גויים שהם לא שונאי ישראל, להפך, מכבדים וכולי. אבל אם תפשפש בהם במשך הדורות, יתברר בכלל שיכול להיות שגם הם יהודים. סבתא של הסבתא. גם לכל כללי שיוצא מן הכלל, אבל באופן הכללי, ייתכן מאוד שיש להם איזו שייכות עם עם ישראל. אבל גויים שהם לא קשורים לעם ישראל, סף שונאי יעקב, אין מה לעשות. אז באמת אנחנו רואים עכשיו שהקב' ברחוב מעורר ממש, איך אומרים, החבל עכשיו הוא מנהר אותו ואנשים מתחילים ליפול ועוד דבר קורה ועוד דבר קורה ואנחנו מגיעים לקראת השלבים הסופיים, כל הנבואות שמעל אלפיים שנה קרו בבתי כנסיות, בישיבות, הכל מתחיל עכשיו לנגד עינינו. אם זה עם איראן, ועוד מעט הולכים לתקוף שם, כבר מדברים על זה בגלוי, זה לא איזה סוד. כולם מחכים לתקיפה הזאת. רק שהפעם התקיפה תהיה הרבה יותר מסיבית, בגלל שטראמפ יצטרף גם כן. הולכים להיות שם מאות מטוסים, להוריד שם באיראן עשרות מקומות, לפוצט שם שדות נפע עד השמיים, יהיה אש שם. ומיד יש שם המהומות כמו בלבנון וכמו בסוריה והעם האיראני שמורכב מהרבה הרבה פלגים יתחילו לשחוט שם תאי התועלות ברחובות זה מה שאני צופה שאלתי היום את הרב שלי, ביקרתי אצלו אמרתי לו תראה אם זה יקרה לפי מה שנראה שכבר רואים שהקב' ברחוב איתה תקף לטובתנו זה התחיל רע מאוד בשבילי אוקטובר נמשך רע מאוד לכמה חודשים התחיל לאט לאט להתאזן ופתאום חודש של הצלחות מורידים טרוריסט אחרי טרוריסט ביפרים עניינים פוצצים להם דברים שלא נתפסים פתאום משמידים את דרום לבנון פתאום משמידים את החיזבאללה שלושים שנה אכלנו מהם חצץ פתאום בכמה שבועות גומרים אותם שנפלה הגזרה בשמיים בקלה קלות פתאום הכל עובד ועד היום כלום לא הצליחו איתם רק מפלות היה, גם איתם, גם עם החמאס, פתאום מחסלים את החמאס, פתאום חסלים את הג'יהאד, פתאום כמעט ולא יורים רקטה אחת כבר חצי שנה. דברים שלא חלמנו. אז שאלתי אותו, אמרתי לו, איך זה? הרי אמור להיות יותר גרוע ויותר גרוע ויותר גרוע. מה זה חבלי משיח? כמו חבלי אישה יולדת. ככל שמתקרבת יותר אל הלידה שלפני ביעת גואל הולך להיות יותר צער ויותר צער ויותר צער אז הוא אמר שחכם בן ציון הרב שלו חכם בן ציון אבא שול אמר זה לא בטוח יכול להיות שבאמת בשמיים מתחשבים בשואה כדי שלא יהיה עוד פעם שואה זאת אומרת הרי בנבואות כתוב שתהיה שואה כתוב בנביא זכרייה זכרייה יהודה על עת ששני שליש מהעולם ימותו בכמה דקות, הגאון מבין מהמחדד, הוא אומר 12 דקות. שני שליש מהעולם זה מעל חמישה מיליארד איש. אז ודאי שמדובר כאן במלחמה אטומית. שמדינות יתקפו אחת לשנייה. מישהו פעם אמר לי, שבמלחמה אטומית, רק הראשון לוחץ על הכפתור, לשלוח טיל אטומי. כל שאר הטילים זה כבר יהיה באופן אוטומטית. זה אוטומטי, זה נכנס ישר, המערכת נכנסת ישר לתגובה. דוגמה אם עכשיו רוסיה טירה על גרמניה, פצצת אטום, דוגמה אם טיל, מיד הגרמנים באופן אוטומטי הורים. או שיש גם צוללות בים שמתוכנתות מיד להגיב, בלי אנשים. אפילו נגיד הנשיא מת, ירו על המקום פצצת אטום, אין את מי לשאול, זה כבר מתוכנת אוטומטית. לא יודע כמה זה נכון, אנחנו לא מבינים בדברים האלה, אבל אבל זה מאוד הגיוני. פתאום כולם יראו על כולם ונגמר העולם. וכל זה הקב' הוא עושה למען עם ישראל. וכל הדברים האלה שאתם רואים היום, הכל התחיל פה בפרשה של השבת. והישלח יעקב ומלאכים לפניו ולסב אחיו הארצה. עדוע שכבר מבטן, ממאי אימם, כבר סב ויעקב נלחמו. זה אם מכשימו איד איטלר פעם היה איתו רעיון וברעיון הוא אמר כל מה שקורה בעולם זה מלחמה בינינו לבין היהודים כל השאר לא חשוב כלום הדבר היחיד בעולם זה מלחמה בינינו לבין היהודים כי שני מומים אתילה היהדות באנושות שני מומים אחד בגוף ואחד בנפש, ככה הוא אומר. בגוף זה ברית מילה, הוא מסתכל על זה כמום. גם הצבא פה אימץ את דעתו. חייל הכי מושלם, בריא, בריון, כל היום מכון כושר, מתגייס לצבא, 97. למה? למה לא 100? 100 אחוז, בו חושב בריא, שלם, דופק, הכול, אין לו מחלות רקע, תן לו פרופיל 100, אין 100. כי עשו לו כבר ניתוח בלילתו. הניתוח מוריד 3 אחוז כבר. במקום להגיד הפוך, מי שלא עשו לו ברית מילה, פרופיל 97. מי שלא עשו לו ברית מילה, הוא שלם. למה הדבר דומה? עכשיו אתה הולך לחיית איטלקי, מזמין חליפה, זה נקרא custom made. יש כאלה יהודים באמריקה, כל חליפה בהזמנה. בודק לו את הכרס, בודק לו את המותנאים, בודק את אורך הרגליים, המפסעה, כתפיים, אתם יודעים, מכירים את החייטים האלה. עבוד שבועיים יהיה מוכן. היום הם כבר עובדים עליהם, הם כבר חושבים שהם עושים, הם שולקים את זה לסין והסיני עושה את זה בשלושה דולר ליום עבודה. חיית הסיני. ואז הוא שולח 200 חליפות לברוקלין, באים כל החלבים העשירים, כמה? 400, 500 דולר, 600 דולר חליפה. היא מביאת את זה עם עבדים, הכול ב-20 דולר, עם המשלוח. יופי של ביזניס זה. הסיניים, לכל דבר אתה מוצא איזה סיני בכמה דולרים ליום, בסין עושים פשוט ככה הכול. צריך להפעיל את הראש, לנצל את הכוח עבודה הזול. אז באמת, אז הכול שם, כמו שאמרתי, הכול בהזמנה אישית, custom made. אז אומר פה, כל העניין הזה של שהתחיל, כל המורמות האלה, אנחנו שיש לנו עם יעקב וסאב, כל הדברים האלה התחילו כבר במימו. אז אומר אותו נבל היטלר, אומר, היהודים הטילו שתי מומים באנושות. אחד בברית מילה, שהגוף כביכול ככה, עכשיו אני התחלתי לתת דוגמה מהחיית, שהחיית עכשיו תפרחה, חיית איטלקית, תפרחה חליפה באלפי דולרים, והשאיר חוט אחד, לא גזר. החוט האחרון של ההריגה, נשאר חוט של איזה מטר. עכשיו אתה בא, אתה רואה את החוט. עכשיו פתאום בחתונה שלך, לבשת אותה חליפה, אתה מגיע לאולם, פתאום אתה רואה מהשרוול, היא עורת חוט עד הרצפה. מישהו אומר לך, מה זה החוט הזה? תמשוך את זה. הוא אומר, לא, לא, אל תמשוך, זה יפרום את כל החליפה. אז צריך לעשות את הקשר האחרון, ואז לגזור. ולכן, אם הם עושים את זה בשבת, זה ישרודו הייטה. זה מכה בפטיש. מה שזרח מקב הפטיש, וזה ביטוי, מקב הפטיש הכוונה, גמר המלאכה, נותנים את המכה האחרונה, בום, בנית את השולחן, הנה, עכשיו צריך את היישור האחרון, נתת הבום, נכנס המקום למפרק, זה נקרא מקב הפטיש. אז אותו דבר, זה לאו דווקא בפטיש, זה גם כשגזרת את החוט האחרון, שנתת את ההברקה האחרונה, כל מה שצריך, כן? אז זה מאוד מעניין. אז עכשיו אתה בא, אומר לך, חליפה עשרת אלפים דולר. אתה אומר לו, מה זה שווה עשרת אלפים דולר? יש לי איזה חוטים, מה זה פה? הוא אומר, רגע, רגע, אתה צודק, ככה זה לא שווה כלום. מילבן שכזו חליפה. בוא, טק, גזר, עכשיו תן עשרת אלפים דולר. עכשיו זה ראוי ללבוש. אבל הוא אומר לך, ככה שברחו אני, בראתי בן אדם עם מום. מה המום? ההורלה. עכשיו, מיד, איך שנולד, הוא צריך לדעת שהוא נולד בעל מום. עכשיו נסיר לו את ההורלה והמלאכה הושלמה. באים הפלגמטים האלה, אומרים, אה, הם הורידו לך את ההורלה, אז אתה כבר בעל מום. ירדת לפרופיל 97. הכל הפוך, עולם הפוך. אותו נבל, איטלרי מחשימו, אמר, שני מומים יטיל היהדות באנושות. אחד בגוף ואחד בנפש. בגוף זה ברית מילה. ובנפש זה המצאה של המצפון. זה מפריע לו מאוד שהיהודים הם אנשי מוסר ואתיקה, כל הזמן חשבון נפש, גזל, לשון הרע, הונאה, אלמנות, יתומים, אנשים מסכנים, נחים, הצבן אותו מאוד הדבר הזה. הוא בראש שלו, ראש של נבלה, מה הראש שלו אומר? מי צריך נכים בחברה? זרוק אותם מקומה שלישית שימותו. מי צריך שחורים? הם מגעילים. תהרוג את השחורים. מי צריך יהודים? הם אפריעים. הם שמאלנים. הם קומוניסטים. הם יעשו לנו פה הרבה צערות כמו שעשו ברוסיה. תהרוג את היהודים. קיצור, כל מי שלא מוצא חן בעיניו, תהרוג אותם. תנקל לנו את העולם מכל מיני אנשים שהם לא מועילים לנו. עכשיו, היהודים כל הזמן אומרים, מה השם הנכה? הוא נולד נכה, להפך, אנחנו צריכים לדאוג לו, לעזור לו, לסעד אותו. אז איש שיגע אותו. שהיהודים כל דבר מצפון, מצפון, זה הורס לו את כל התוכניות. אז הוא אמר שהיהודים הטילו מום באנושות על ידי המצאת המצפון. מה שאני אף פעם לא הצלחתי להבין, שהוא בעצמו היה בן אדם מאמין. הוא האמין באל. עובדה שבספר שלו הרב בן פורת, שיחיה מגדול הדרשנים, אני לא יודע אם אתם יודעים על מי אני מדבר, מבית וגן פה, הרב בן פורת הביא פעם את התרגום של הספר שלו לעברית, והתקרה משם קטעים. והוא אמר, למה הייתה שואה? בגלל שהיהודים בגדו ובורא עולם. הוא כתב בספר שלו, אני שונא את היהודים בגלל שהם כפויי טובה והם בגדו ובורא עולם והם קומוניסטים והם עשו מהפכה ברוסיה. זאת אומרת, הוא אומר לך, אני הולך לעשות שואה ליהודים בגלל שהם יהיו חילוניים. החילוניות הביאה עלינו את השואה. עלי בדמי, לפי מי? לפי זה שעשה את השואה. אין ויכוחים, נכון? אם אני יטען, והרב יטען, והוא יטען, והיא תטען, כל אחד יטען מה שטוען, אבל זה שעשה את הפעולה, הוא היחיד שיכול לדעת מה היה לו בראש. למה עשית? למה הרקת תינוקות? למה הרקת סכנים, סכנות, חולים בבתי חולים? מה הם עפרים לך? למה הרקת אותם? אנחנו חייבים להתפטר מהגזע הזה. תראה מה הם עשו ברוסיה. נהיו קומוניסטיים. מה זה קומוניזם? אין אל. שונאי דת. ואחד הפעמים, תראו, מדובר פה על המפלצת אולי הכי גדולה שהייתה בהיסטוריה, לא אולי. לפי הנתונים שיש בידינו. היחיד שיתקרב אליו זה נבוכן נצר ונבו זרדן. גם כן הרגו 20 מיליון איש. הוא הרג 50 מיליון. זאת אומרת, מפלצות הכי גדולות שהיו. ופעם אחת הוא הלך לרופא שיניים, היה לו כאבים בשיניים, ואמר לו, יש לך טיפול שורש. תן לי לתת לך זריקת ארדמה. אמר לו, לא. עשית טיפול שורש בלי ארדמה. אמר לו, השתגעת? איזה כאבים במוח, המוח שלך התפוצץ, תתעלף מכאבים. אין דבר תרכב מטיפול שורש בלי ארדמה, נטפל בו. לגעת בשורשים של השם. זה מזעזע את כל המוח. אני עם ארבע זריקות ארדמה קופץ לרופא בכיסא. הוא אמר לי, מה זה? ארבע זריקות נתת לך, איך אתה עוד קופץ? מה אני אעשה? מרגיש את הכאב. הוא אמר, אבל אתה כאבן, אין. ייקח עד מחר בבוקר להזיז את השפתיים. כל פונייה והארדמה. אבל העצב עוד כואב. אז תאר לך בלי ארדמה מה זה. אי אפשר לדמיין. הוא אומר לו, תעשה בלי ארדמה. הוא אומר לו, למה? אומר החיילים שלי עכשיו נלחמים עם הרוסים, סובלים בשלג, סובלים בקור, מתים למען המולדת. המינימום שאני יכול לעשות זה גם כן לסבול יחד איתם. אז מה רואים מפה? כמה שהוא שנה מצפון, היה לו גם מצפון. כי אדם שחושב על החיילים שלו שנלחמים בקרב, והוא לא יושב ומעשן סיגר במסגן ונהנה ורואה איזה סרט, והוא אומר, אני צריך לסבול, כי החיילים שלי סובלים. סימן שמשהו אצלו כן עובד. טוב, זה לא הנושא, אני רק רוצה להגיע לנושא. אז באמת, הוא אמר שהמלחמה היא בין הילדים של אסאב. הרי מי זה גרמניה? הגמרה אומרת, מפואש. הגמרה אומרת, כתוב שם, תלת מאה קטירי טגא איקא בגרמניה של אדום. רבי חמה בר חנינה, תלת מאה קטירי טגא בגרמניה של אדום. איך זה מתחיל הגמרה? זה מסכת מגילה מודווה. הגמרה אומרת שיעקב אבינו, יעקב אבינו, הרי הוא נלחם כבר באסף, כמו שראינו בפרשה, הוא בא אליו עם 400 איש וכולי, אז יעקב אבינו אומר לקבל שבוח ריבונו של העולם, אל תיתן לאסיו הראשה זממו אל תפק. זו גרמניה של אדום, שלמלא יוצאים לעולם, מכריבים כל העולם כולו. אני אומר, יעקב אבינו זה שלושת אלפים ארבע מאות שנה. שלושת אלפים חמש מאות שנה. ויעקב כבר אומר לקבל שבוחו ברוח הקודש, אם זה אסיו אחי יצליח במזימה שלו, יצא ממנו העם שנקרא גרמניה. זה כתוב במדרש לפני אלפיים שנה. עוד לא היה גרמניה. היו שבטים ברברים. וכבר כתוב לך בגמרא, בתלמוד, זו גרמניה של אדום. אדום זה אסיו. נקרא שמו אדום. על שם הנזי דדשים, שהיה אדום. על יתי נינה מהאדום האדום הזה. אז הם קוראים להם אדום. והם באמת אדומים גם. אתה רואה אותם, אלה מהירלנד, הולנד, גרמניה, אנגליה, ווילס, אדומים, אתה רואה אותם, במיוחד אם הם שותים איזה כוסית וויסקי, הם נהיים אדומים יותר מהגוונייה. האור שלהם מאוד לבן. אתה מסתכל עליהם, אתה אומר, אתה רואה פה את בדיוק מה שהגמרה דיברה עליהם. אבל מה קרה כאן? זה דבר מעניין. הוא עכשיו, יעקב אומר לקבל ברכות, תראה, זה הולך לצאת לעולם, זה הולך להיות גרמניה של אדום. ואז הגמרא עכשיו מתחילה לדון מי אלה הגרמניה של אדום. לפני 2,000 שנה זה. ואז המיחם הברחני, מה הוא אומר? הוא אומר, 300 אקטיבי טאגה איקה בגרמניה שלו. יש 300 נוסעות קטר. זאת אומרת, יש 300 נסיכויות. 300 שבטים ברברים, שהם יהיו גרמניה. ומי שקצת יודע היסטוריה, הוא יודע באנציקלופדיה בערך של המילה גרמניה, תסתכל את ההיסטוריה שלהם. היה אדם בשם ביסמרק, שהוא ראה שיש 300 שבטים ברברים באזור, לפני שהיה מדינת גרמניה. שבטים. בווריה, רוסטפליה, שלזיה, כל מיני שבטים. כמו שיש בסוריה. קורדים, דרוזים, אילאווים, סונים, כל מיני קבוצות. אתה לא יודע מנגד מי. עכשיו יש חלקי גשם, ויש חדש, ופששש, כולם הורגים את כולם. אז הם היו 300 שבטים שם. כל שבט שומר על עצמו, יש לו את המנהגים שלו, הכל. פתאום בא ביסמרק, אומר איזה שאנחנו מפורדים, כל שבט בפני עצמו, אין לנו כוח. בואו נתאחד כולם, ונקרא למדינה הרפובליקה הגרמנית. The German Republic. זו הייתה התחלה של גרמניה. ואחרי תקופה ארוכה, הם ראו שיש ביניהם הבדלים, אז חלק נהיו קומוניסטים, גרמניה המזרחית יחד עם רוסיה וכל אלה, שחוסנוברקיה וכל אלה, ויש גרמניה המערבית שהם יותר לכיוון ארצות הברית. ועד שנפלה החומה הזאת בברלין והם התאחדו והם נהיו מדינה אחת. אבל שהם נהיו הרפובליקה הגרמנית, כתוב באנציקלופדיה, והם לא יודעים את הגמרא, אנשי האנציקלופדיה, זה אנציקלופדיה חילונית, שביסמרק אסף 300 שבטים ואיחד אותם לרפובליקה הגרמנית. ושהשבטים האלה שמרו בקנאות על עצמאותם הכלכלית. לא רצו להחליף את המטבע שלהם עם האחרים. כל אחד השאיר לעצמו את הסממנים שלו. אבל פלא פלאים. מי יכול לדעת לפני אלפיים שנה שמעיסב הזה ייצא גרמניה של לדרום ועוד הגמרא אומרת לחטלת מאה קטירי טאגה איקה בגרמניה של לדרום? זה פלא פלאים. זה אחת ההוכחות שמראים בסמינרים, הדבר הזה. והנה אנחנו רואים שכבר ממאים עם יש ביניהם מלחמה. אמנם רבקה, היא לא ידעה בהתחלה שיש לה שתי בנים, שני בנים. היא חשבה שיש בן אחד והיא התחילה להתבלבל. מה זה? עוברים ליד הישיבה, הוא רוצה לצאת. עוברים ליד מקום של עבודה זרה, הוא גם כן רוצה לצאת. היא נבעלה. היא אומרת, מה, יש לי פה בן רפורמי. בן רפורמי. יום אחד הוא דתי, יום אחד הוא חילוני, יום אחד הוא ימני, למחרת הולך עם האחים המוסלמים. מה הולך פה? משהו פה לא מובן. מיד היא באה לגדול הדור. מי זה? שם. אבל היה אחד יותר גדול משם. מי זה? אברהם אבינו. למה היא לא באה לחם שלה? שלום, אבא, אני הקלה שלך, יש לי בעיה, יש לי תינוק עם פיצול אישיות. תגיד משהו, תתפלל עליו. כי משמיים, הקב' הוא לא רצה שאברהם ידע שעומד להיות לו נכד רשע. בגלל זה הוא גם קיצר את חייו בחמש שנים. אברהם היה צריך לחיות עד גיל 180, כמו יצחק. אבל הקראש הבחור הוריד לו חמש שנים מהחיים, כיוון שבדיוק אסיו התחיל להיות פושע. ואם הוא היה חיות חמש שנים, הוא כבר היה יודע שהנכת שלו עבריין, פושע וכולי. חזל אומרים שילד שיורד לתרבות רעה בביתו של אדם, זה כמו מלחמת גוג ומגוג. מלחמת גוג ומגוג זה חורבן של כל העולם מיליארדים מתים, שבע שנים לאסוף גופות דם בכל מקום, מיליונים של בניינים התרסקו לאפר חורבן של כל העולם. זה לא שואה, 50 מיליון איש. מדובר על הרבה יותר גרוע, זה חמישה מיליארד מינימום. ועוד השליש שישאר, אומר הנביא זכריה, גם כן יעברו תקופת סינון. זאת אומרת, בסופו של דבר יהיו לך קרוב ל-8 מיליארד מתים. בודדים יהיו רק יהודים צדיקים שמדובר כאן היום, לפי מה שאני רואה, על בערך 3 מיליון בכל העולם ששומרים שבת. וקשורים לתורה, מתוך 15 מיליון יהודים. 20 אחוז. וזה מתאים בדיוק לנבואה. מה אומרים בקדושה של שבת? במוסף. קטר ייתנו לך, נכון? אנחנו קוראים קטע מהנביא. מה כתוב שם? אין גהלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים. אני, השם, אלוקיכם. אומרים חזל, מה זה אחרית כראשית? אחרית זה סוף, ראשית זה בהתחלה. היו שתי גאולות. גאולה אחת כבר הייתה, גאולה אחת עתידה להיות. גאולה הראשונה זה יציאת מצרים, אבל היא לא הייתה גאולה מושלמת. א', לא נפטרנו משאיבות גלויות עד היום. עד היום סובלים מהגויים, אז לא נפטרנו לגמרי מהעבדות. כל דור ודור עומדים עלינו לחלוטינו. זה גאולה לעת עתה, זה הכי טוב שיש לנו, אין משהו יותר טוב. אבל כשיבוא משיח זה כבר יהיה הרבה יותר טוב, אבל בינתיים זו הגאולה שלנו. כל המצוות בתורה, זכר ליציאת מצרים, זכר ליציאת מצרים. אבל רואים דבר מעניין פה. כשחזל אומרים, אין געלתי אתכם אחרית כראשית, כמו שהיה בראשית, 20% ניגלו, 50% יצאו בני ישראל ממצרים, אחד מחמישה, ככה יהיה בסוף. והיום, מי שמכיר את המבנה של עם ישראל, בין ביהודים שחיים פה בארץ, בסביבות שמונה מיליון, שבע וחצי מיליון, באמריקה, בסביבות שישה מיליון יהודים, ובכל שאר העולם, עוד איזה מיליון, מיליון וחצי, חמישה עשרה מיליון יהודים, מתוכם מקסימום עשרים אחוז שומרי שבת. כל השאר, לצערנו הרב, נהפכו כמעט לגויים גמורים. באור החיים שלהם, לא שבת, לא קשרות, חגים זה לא חגים, תפילין, שום דבר, לא צניעות, ילדים בבתי ספר של גויים, כולם מקושקשים בקעקועים, פחד פחדים לראות את זה, מה נהיה מעם ישראל? אבל 20% קשורים, נכון, לא, אנחנו עוד רחוקים להיות צדיקים לפי מה שמתבקש, אבל לפחות יש על מה לדבר, מחר בא משיח, אומנם לא נעים לבוא להראות את הפרצוף שלנו, אבל בסופו של דבר שמרנו שבת, באנו לשיעורי תורה, למדנו, השתדלנו, נתנו צדקה, עבדנו על עמידות, משהו עשינו. יש גם הרבה אונס, אנחנו גם ענוסים בדברים מסוימים. עולם מתונף, אינטרנט, מסכים כל מקום, אתה לא יכול לפתוח את העיניים ברחובות, אפילו יש לך חנות, כל היום אתה סובל, רואה אנשים בלי בגדים, נכנסים, אנשים שאיבדו צלם אנוש, ניבולי פה, כללות, ויכוחים. נכנסתי פה פעם לפני איזה שנה, הייתי צריך חתימה מבנק הדואר, חתימה על איזה נייר מהבנק. אז היה קורונה. עדיין היה קורונה, זאת אומרת, זה היה אולי לפני שנתיים המקרה הזה. היה עוד, היה צריכים תור. אני לא יודע איך זה היום בבנק, אם אתה בא לבנק, אתה עדיין צריך לעשות תור מראש? תור. עכשיו נתנו לי תור ליום ראשון. אבל אני, זה עכשיו יום חמישי, אני לא יכול לחכות עד יום ראשון. התחלתי להתקשר לכל מיני אנשים שאני מכיר, אחד אמר לי, יש לי איזה פקידה שאני מכיר, באור יהודה. אם אתה מוכן עכשיו לנסוע מרחובות לאור יהודה, אתה צריך להישאר לנסיעה. היא תקבל אותך ותחתום לך לנייר. תיתן לך מה שאתה צריך. אמרתי, אין בעיה, אני מיד נוסע. באתי לשם. אני לא חי בארץ. אני לא מכיר כל כך את החיי יומיום. הייתי פה, הייתי נער. עכשיו, אני לא מכיר כל כך את החיי יומיום פה. אני גם לא אחד שיושב ורואה טלוויזיה, תוכניות של ישראל, אני לא יודע בדיוק מה הולך פה. באתי לשם. אני רואה בנק מלא באנשים. אתם לוקחים מספר, כל שנייה אומר, מספר 270, מספר 200. עכשיו, אני, מה, אני רואה כל כך הרבה אנשים, אני לא עכשיו אשב פה כל היום. אז שאלתי, מי זו הפקידה? אמרו לי, זאת. היא אומרת, אתה זה ששלח אותו זה וזה? אני אומר לה, כן. חכה שתי דקות, אני מסיימת איתו ואני אחתום לך. ואני אתן לך את הצילום, לא זוכר מה זה היה בפיר. עכשיו, אני הייתי חמש דקות ישבתי בצד. מה שראיתי שם, כמעט והתחלתי לבכות. אנשים מקללים אחד את השני, דחיפות, ביזיונות. איזו אישה אחת עומדת, באה מישהו, זוזי, את לא היית פה. מקללים את המנהל. אמרתי, יו, מה הולך פה? השתגעתי, מה שקורה. כבר לא היה נעים לי לגשת לפקידה, אותי, גם אותי התחילו לקלל. אחד זיהה אותי שם, הרב או יהודה, אתם יודעים, והרבה יש שם דתיים גם. אמרתי, אוהר, ריבונו של העולם, תציל אותי מפה בלי פגע. שעכשיו יחילו לשם, זה משהו יתחיל לקלל אותי פה. שכאילו אני באתי לפגידה הזאת וזה. איך שאומרים, אני עברתי בשלום. נתנה לי את מה שנתתי, אבל ברבע שעה שהייתי שם בסניף, היה לי מאוד חלישות הדת. היה ממש הייתי מיואש ממה שראיתי שם. איך אנשים מבזים אחד את השני, איך מקללים אחד את השני. אני כבר לא רוצה להגיד מה היו אומרים, איזה כללות של רחוב. ליד כולם. אחד זקן, אישה זקנה, אף אחד לא אכפת לו משום דבר. מחר יבוא משיח, איך נראה את הפרצוף שלנו? אנחנו בבעיה נוראית פה, כי תיקון המידות זה כל האדם. לפעמים אדם מסתובב עם כיפה על הראש ומתנהג כמו חלעה. כמו בהמה. בהמה עדיפה עליו. כתוב, גם החזל אומרים, תלמיד חכם, שמידותיו רעות, נבלה שרוכה בשוק טובה ממנו. וכשחזל אומרים תלמיד חכם, בימיהם זה הרב עובדיה והרב אלישיב והרב קרליץ והרב בן ציון אבא שאול והרב שח והחזון איש כולם ביחד ישבו לתלמיד חכם אחד בזמן חזל מי ישב לרבי עקיבא? איזה רב בעולם יכול להתקרב לאחוז ממנו? איזה רב יכול להתקרב לאחוז מרבי שמעון בר יוחאי? רבי יוחנן? מי יכול להתקרב אליהם בכלל? הם חיים מתים אלה מי? זה אנשים שאי אפשר להאמין בכלל באיזה מדרגות הם אחזו. אז כשחזל אומרים לך, אם אתה רואה בימינו, בימיהם, תלמיד חכם שמידותיו רעות, מה זה מידותיו רעות? הוא לא כל כך מכבד אולי, אני יודע, לא נותן סומת לב אולי, מה זה כבר יכול להיות? איזה מידות רעות יכול לאדם שכל החיים שלו ממיט את עצמו על התורה? אבל ראינו מה זה באומר, לא? מה אנחנו בוכים באומר? חודש ימים עומר, למה? עד לגבה עומר. 24 אלף תנאים של רבי עקיבא הקדושים, קטן שבהם מחיה מתים וכולם נפטרו על זה שלא נהגו כבוד זה בזה. מי שיכול להבין כזה דבר? לא נהגו כבוד מה? הם קיללו כמו בבנק הדואר? זה ודאי שלא. הרביצו אחד לשני? ודאי שלא. ביזו אחד לשני? קראו אחד לשני בשמות גנאי? גנבו אחד מהשני את התרור? ודאי שלא. אז מה מדובר פה? אולי בתוך הלב הוא לא יחזיק ממנו מספיק כמדרגתו. לא יודע, אין לי תשובה לזה. אבל מציאות, יש לנו עכשיו עבלות מפסח, ועד לגבע אומר, על זה שמתו 24 אלף תלמידים. כל יום מתו אלפים לוויות. בקורונה המדינה הייתה ממוטטת כמו שמונת אלפים מתים. שם ביום היה יותר. עשו חשבון, 24 אלף בתקופה של חודש בערך. תחלקו את זה ותראו מה החשבון. מאות של לוויות כל יום. עכשיו, אם הרב רוצה ללכת, התלמיד הזה שלו נפטר, ואהו, ואהו, למי הוא הולך בכלל? איזה לוויה הולך קודם? גם כן דילמה. 20 תלמידים שלא הלכו היום, לבד. זה פה, זה בגליל, זה בטבריה, זה בציפורי, זה... כל אחד במקום אחר קוברים אותו. לך תלך, זה לא כמו היום, אתה נכנס לאוטו תוך רבע שעה אתה בבית האלמין. עם חמורים, חמורים, סוסים. פלא פלאים מה שהיה פה, פה פה בארץ, פה זה היה כזה דבר, כזאת. דרך אגב, אני, אני ודעתי, זו הטרגדיה הכי גדולה בתולדות עם ישראל. לא היה לנו אסון יותר גדול מזה לעולם. למה? תגיד, מה אתה מדבר? אתה בעצמך אמרת, מיליוני מתו בשואה. זה יותר גרוע מ-24,000. נכון? מיליונים. מיליונים עם עם ישראל מתו. ופה 24,000. אבל בשמיים זה לא נחשב לפי גופות. זה לא הולך לפי כמות, זה הולך לפי איכות. יש יהודי אחד ששווה כמו אלף על המשקל. אם עכשיו החזוניש נפטר, או עשרת אלפים אנשים רגילים, בשמיים זה אותו דבר. השטן רוצה עשרת אלפים שימותו, השם אומר, במקום לקחת עשרת אלפים, אני לוקח אחד ששקול כעשרת אלפים. וחזן אומרים, על המדרש שיר השירים, כתוב, דודי ירד לגנו ללקוט שושנים. מי זה דודי? קדוש ברוך הוא, אני לדודי ודודי לי, נכון? דודי זה קדוש ברוך הוא. דודי ירד לגנו, לעולם הזה, ללקוט שושנים. שושנה בין החוכים. שושנה אחת, מיליון קוצים. קוצים ודרדרים ועשב. פתאום שושנה אחת בשדה. עכשיו, כשבן אדם בא לשדה, הוא כותב קוצים? אכפת לו מהעשב? ממה אכפת לו? שושנה. אומרים חזל, השושנים זה הצדיקים. שיש עכשיו גזירה שהסטן מקטרג וצריכים אלפים ללכת, או עשרות אלפים, במקום שתהיה כזה משבר וימות עשרות אלפים, או לא יודע מה, מה עושה הקשבר? הוא לוקח צדיק אחד, תרם זמנו, כחפרה על הדור. ולכן ביום הכיפורים, בתפילת שחרית, קוראים פרשת החרמות, שזה פטירת הנדב והביהו. מה זה שחר יום כיפור? התשובה היא, כיוון שבוכים על מות הצדיקים, אין חפרה יותר גדולה מזאת. כשהאדם עכשיו גדול דור נפטר וכולם משתתפים בצער, וכמו שהיה בהם חכם עובדיה, מיליון איש בלוויה, וכולם לקחו ללב, עד היום סובלים מזה, עד היום, זה עשר שנים, סובלים מזה. לא, אי אפשר, אין תחליף לרב עובדיה. אומרים, לכל אדם יש תחליף. זה לא נכון בכלל. יש אנשים, אין להם תחליף. לחזוני של העולם לא יהיה תחליף. אין, עד בית משיח, לא יהיה לו תחליף. אז יש אנשים, אין להם תחליף. ואנחנו רואים את זה, אגב, הם רואים את החור שזה פער בדור. אין להם, יש מנהיגים היום בכזה שיעור קומה. נגמרו הימים האלה. דרך אגב, זה אחד מהסימנים של הגאולה. אין בן דוד בא עד שלא יכלו החכמים מן הדור. זאת אומרת, תמיד יהיה חכמים. אנשים יושבים, לומדים 30-40 שנה, הם יודעים תורה. אבל בקנה מידע של להיות גדול דור, פוסק, חותך, עונה תשובות של חיים ומוות, לנתק מהמכשירים, לא לנתק, לחבר למכשירים, עזרה מלאכותית, לקחת זרע ממי מותר, כן מותר, זה שאלות שהעולם עומד עליהן. כבר לא נשאר הבנים בשיעור קומה עד כנקר שיכולים לחתוך בבשר כמו שהיה חכם בן ציונה בשאול פעם סיפר לי הרב שלי שמכנסה איזו אישה לפגישה שמה אז הוא ביקש ממנו להיות בתוך החדר שלא יהיה איחוד אז הוא עמד בצד האישה הזאת שאלה שאלה על איזה ניתוח שהיא צריכה לעבור וחלק מהרופאים אמרו לה לעבור וחלק אמרו לה לא אם תעברי את יכולה למות מעדיף לסבול ככה כמה שנים עד שתעזבי את העולם והיא סובלת והיא רוצה את הניתוח מצד שני פוחדת למות הוא אומר שחכם בן ציון הוריד את הראש שלו ככה על השולחן, ככה את המצח חמש דקות הראש שלו על השולחן, ככה המצח על השולחן הוא עומד בצד והאישה מחכה, היא יושבת מחכה פתאום מוהרים את הראש, אומר לה, תעשי את הניתוח ותבריאי לגמרי בעזרת השם. הכל יהיה בסדר, אין לך מה לדאוג. שאלך, תודה רבה, כבוד הרב. האישה הלכה, הוא אומר לו, כבוד הרב, מה זה כבודו פוסק מרוח הקודש? מה עכשיו זה היה? חמש דקות הראש למטה. הוא אומר לו, חס ושלום, מה פתאום? אומר לו, אז מה זה היה? אומר לו, עברתי על כל השעס ועל כל הפוסקים ועל כל הסוגיות שקשורות בישיר ובעקיף לשאלה של האישה הזאת. ושקלתי ו... חוותתי בעניין מכל הזוויות, הגעתי לפסק הלחם. אז זה היה חמש דקות של ריכוז מלא, כל הסוגיות שקשורות. ספק, ברי ושמה, ברי עדיף, כל מיני סוגיות, עשה בראש שלו את כל החשבונות, המוח שלו הרי ידוע שלא היה כדוגמתו. מוח כזה, זה בלתי נתפס. אמר לי הרב שלי בשיעור, היום הרבנים, התלמידים שלו הם הרבנים הכי גדולים בעולם הספרדי. הוא אומר שבשיעור אף אחד לא זכה להבין יותר מ-20% מהשיעורים שלו. הוא אומר שהיה רק איזה אדם אחד, אדם אחד שחי בית שכונת רמות, תלמיד אחד, שרק הוא הבין את השיעורים. וחכם בן ציון, הוא כל פעם היה שואל איפה הוא, ואמרו לו שהוא פה, אז הוא היה מתחיל את השיעור. הוא אמר, אני מבחינתי באתי ללמד אותו. כי הוא היחיד שמבין את כל השיעור, ישר והפוך, לרומק, את כל הסוגיות. מרוב שהוא היה גאון, הבן אדם הזה, ודווקא לא ערך ימים. נפטר בסביבות גיל 60 ומשהו, אותו תלמיד. כרגע אני מנסה להיזכר בשמו, הוא היה איזה אחד, אני חושב ממוצא קורדי, היה לו בית כנסת קטן ברמות, אחרי שהרב בן ציון נפטר, הוא היחיד שהזכה להבין את כל השיעורים, תמיד, היה לו מתנה משמיים, מוח גם כן משהו נדיר. לא, רב גמליאלי זה אחד מהחמישה תלמידים הכי גדולים של חכם בן ציון. מסתמה, הם גם הבינו. אבל מי שהבין בשיעורים עצמם, שהוא אומר, הוא אמר, חכם בן ציון אמר. כל הזמן הוא שאל, השם שלו היה סאסון, סאסון משהו. סאסון, אני מנסה לזכר בשם שלו. נחזור רגע לעניין, אז באמת, אחד הסימנים, הגמרא אומרת, אין בן דוד בא, עד שלא יכלו החכמים מן הדור. חכמים שכבר לא היו ברמה כמו שהיו אז, כבר לא הייתה ברירה. חשבו, הוא חייב להביא את המשיח. כי כבר העדר אין לו כל כך רואה כמו שהיה עד היום. תמיד היו רואים נאמנים, או של רבנו. אבל היום כבר שהדור הוא לא ברמה של מה שהיה פעם, אז זה אחד הסימנים שנקרא לך, חשבו, אין ברירה, הוא חייב להביא את המשיח. אם לא, למי הוא יביא את המשיח? אם השם יחכה עוד 20-30 שנה, למי הוא יביא את המשיח? כבר למי יהיה לו להביא? עם מה שקורה היום בעולם. אז זה מה שחזאל אומרים, אין געלתי אתכם אחרית כראשית, 20% יגעלו. וזה מה שנראה היום בעולם. 20% שומרי שבת, 80% לצערנו לא. אנחנו משתדלים בכל דרך שהיא, לצרף כמה שיותר מחללי שבת כדי שיהיו בעלי תשובה. אבל לצערנו הרב, אתה מחזיר נגיד עשרה בתשובה, ועשרה ילדים חרדים יורדים מן הדרך. אתה מחזיר עוד עשרים, עוד עשרים ילדים חרדים יורדים. בסופו של דבר, נשארים על ה-20% הזה כבר 30 שנה. כי אם זה לא היה ככה, כבר היינו צריכים להיות מעל 50 חברי כנסת חרדים. כי תחשבו, אנחנו כבר של 30-40 שנה, אותו כמות של מנדטים. איך זה יכול להיות? משפחה חרדית מייצרת 8 ילדים, משפחה חילונית 1 נקודה משהו ילדים. אז איך אנחנו באותו יחס? היינו צריכים להתרבות פי 4 לפחות. אחרי 30 שנה פי 4 היה צריך להיות לך עוד 20 מנדטים. עוד. היינו צריכים להיות מפלגה של 45 חברי כנסת חרדים. מפלגה אחת. איך זה לא קרה? שתי סיבות יש לזה. סיבה אחת, שכל משפחה חרדית כמעט ואין בית שאין בו מת. מבחינה רוחנית. איזה בן אחד או בת שירדו מן הדרך. היא ברכה מהבית, הוא ברך מהבית, הוא שבע בניק ברחובות. בהתחלה הם חללים שבת בסתר, אחרי איזו תקופה הם מקבלים ביטחון ונגמר הסיפור. זאת אומרת, החרדים לצערנו מייצרים הרבה חילונים ב-30 שנה האחרונות. עשרות אלפי חילונים החרדים ייצרו בעצמם ממשפחות חרדיות. חלק מהם, עוד נשאר להם קצת זיקה למסורת, עוד מכבדים. אבל חלק מהם נהפכו לסוני דת הכי גדולים בעולם. כי שקשו את עצמם בקעקועים, חורים, עגילים, דברים נוראים. לפעמים באים לי אנשים, אני לא בטוח שהם בני אדם. אם הם בני אדם או מפלצת, איך שהם נראים. בסוף הוא אומר לי, אני הייתי חרדי, איך שאתה רואה אותי. הייתי בישיבה כך וקר, אז אני מקבל אלם. אומרים, תראה לבן אדם שעוזב את התורה, לאיזה שפל הוא מדרדר. חז'ל אומרים את זה. שנה הוא פירש הכי גרוע מכולם. קשה מכולם, אומרים חז'ל. אחד שהיה חרדי וירד מן הדרך, הוא יותר מסוכן מאחד שנולד חילוני. יותר מסוכן. ורואים את זה במציאות. הרבה פעמים אתה רואה אנשים שהם כל כך אנטי, בסוף אתה מבין שיש לו עניין רגשי. לא חיבדו אותו בישיבה, ביזו אותו, איזה רב זרק אותו, אבא שלו לא תמך בו. עבר איזו התעללות בילדותו, את כל השנאה שלו הוא מוציא על הדת. לפעמים אני מדבר עם הנערים האלה, אני אומר לו, תגיד, אבל מה שעשו לך? זה ה' אמר שצריכים לעשות לך כזה דבר, שמותר לעשות כאלה דברים? הוא אומר, אבל עשו לי. אני אומר, בסדר. האם עכשיו מישהו בא וירביץ לך מכות? בתורה כתוב שמותר להרביץ למישהו מכות. אם מישהו גנב ממך, התורה מטירה לגנוב, מישהו יתעלל בך. תורה מטירה להתעלל. אם אבא שלך התייחס אליך לא יפה, זה מותר? כל הדברים האלה זה איסורי תורה. למה אתה מאשים את השם על זה שחלק מבניו עשו שלא כעוגן? להפך, תהיה אתה צדיק ותעסק העוגן. צמח אתה, קדוש ברוך הוא. אם אבא שלך יתעלל בך, אז הוא צייר את השם. אם הרבש שלך יתעלל בך, אז הוא צייר את השם. אם בשכונה קראו לך כל מיני שמות גנאי בגלל שאתה קצת מודרני ובגלל זה ברחת מהדת והיום אתה גר בתל אביב ומתנאי כמו איזה שמאלני חילוני, אז הפוך, היית צריך להגיב אחרת. פעם היה איזה רב אחד סינסנטי בארצות הברית. קראו לו הרב סילבר. הוא היה אחד מגדולי הדור. שמעתי שהוא פעם בא לישיבת פורת יוסף. חכם בן ציון נראה אחותו. הרב אמריקאי אשכנזי, הרב סילבר. החכם בן ציון, הוא היה צעיר אז. והרב הזה סילבר שאל קושיות, מה זה קושיות? וחכם בניסיון היה עונה לו על הכושיות, השתגע, הוא רואה, הוא נראה עברך, לא היה עושה מעצמו משהו, וענה לו על כל הכושיות, השתגע, אומר, רואה, אני רואה שאתם מדי חכמים גדולים, ספרדים. בקיצור, זה הרב סילבר הזה, יש לו בית כנסת שם בארצות הברית, יום אחד הוא רואה, נכנס אחד מאנשי הבית כנסת עם איזה זקן. הזקן הזה ניצול שואה. נכנס הזקן, לוקח קיפה מהקופסה, שמה על הראש, בית, יושב בבית כנסת, תפילה של שבת. עכשיו הרב מסתכל, זה פרצוף חדש. מי זה הזקן הזה? מנסה לבחון מי הוא, מה הוא. הוא רואה שהזקן בקיבה תפילה. יודע מתי עומדים, מתי קורים, מתי הולכים אחורה. זאת אומרת, הוא מבין שהוא היה דתי באיזשהו שלב. אתה תוך דקה רואה בן אדם שנכנס לבית כנסת עם ג'ינס וחורים וקרבולות והגילים, תוך שלוש דקות אתה תדע אם הוא פעם היה דתי או לא. איך הוא מחזיק את הסידור, מה הוא עושה, הוא יודע מה לעשות, הוא יודע מה לענות. קדיש, הוא יודע לענות, אתה כבר מבין, הוא היה דתי. אם הוא לא יודע, מסתכל, הוא לא מבין מה קורה, אתה מבין, מסכן הזה, תינוק שנשבע הזה. בקיצור, אז הרב סילבר רואה שהזקן הזה בקיא. יודע, ההלכות, יודע. סוף התפייה, מיד הוא בא אליו, גודשבס, גודשבס. מי כבודו? הוא אומר לו את השם שלו וזה. הוא אומר, אני שמתי לב שהכבודו מכיר את כל ההלכות ויודע, יודע, יודע איך מתנהגים בבית כנסת, אז למה הכבודו הולך בלי כיפה? אז הוא אמר לו, אני גמרתי איתו. מראה לו את המספר על היד. אז הוא אומר לו, תראה, הרבה יצאו מהשואה ונהיו עוד יותר צדיקים. לא עזרו את הדת. הוא אומר, הם שיעשו מה שהם רוצים, אבל אני אין לי שום עניין איתו. אז הוא התחיל ככה לנסות להוציא ממנו. אתם יודעים, איך שמדברים עם אנשים כאלה, הם מיד מדברים מן הרגש. אז הוא אמר לו, אתה רוצה לשמוע מה? בוא, אני אגיד לך מה. אנחנו הנאצים היו מעמידים אותנו במסדרים בימים שלא היה עבודה, לא יתנו לנו לשכב בחדר. חייבים הרי לענות אותנו. היו שמים אותנו בשמש 17 שעות. מזריחת החמה עד הערב, שניה חושך. עומדים דום. 17 שעות בלי אוכל. מי שמזיז את הראש לצד, קבל כדור בראש. מי שכואב לו הגב, מתכופף, מחזיק את הגב, מקבל כדור בראש. אתה חייב לעמוד דום. 17 שעות ככה ביום. הגב שלך מתפוצץ, עמוד השדרה, ברכאי. אבל אתה פוחד לזוז. מישהו מסתכל, בום, יורים בו. עכשיו, גם זה שירו בו, אם אתה מסתכל עליו, גם בך יורים. יש להם חוקים, למפלצות האלה. אז הוא אומר, יום אחד אני עומד שורה ראשונה, והחבר שלי מאחורה לוחש לי, פישל, פישל, מחכה שהגרמני ילך קצת, אומר לו, עוד מעט שקיעה, שקיעה, שקיעת החמה, עוד מעט חושך. אני אומר לו, אז מה עכשיו שקיעה? הוא אומר לו, עוד לא הנחנו תפילים היום. מהבוקר העמידו אותנו, לא היה עוד הזדמנות דקה לרוץ, להתחבל, לשים את התפילין, היה תפילין. הוא אומר, אנחנו היינו בכזו רמה, אתה מבין מה אני הייתי? במחנות, עוד הייתי חושב, לא אנחנו תפילין היום. והוא אומר שהיה שם זקן אחד שהצליח להבריח תפילין למחנה. לקחו מכולם את התפילין. הזקן הזה הצליח להחביא את זה בשביל מקום, איכשהו זה עבר. והוא עכשיו עושה מזה ביזניס. כל מי שרוצה להניח תפילין צריך לשלם. אבל אין כסף. במה ישלמו? אחד צריך לגנוב איזה תפוח אדמה לסכן את חייו, להביא לו. אחד מביא לו פרוסת לחם. כפתור שנפל מהחולצה של איזה נאצי, לכפתור היה משמעות. כפתור היה נותן לך להניח תפילין יום-יומיים. כל מיני דברים. סיגריה שאיזה גרמני זרק ונשאר בה כמה שחטות, אומרים, מביא לו, מסתכל, אומר, אני אתן לך להניח יומיים תפילים. היו עושים מסחר בקליפות של תפחי אדמה. לקליפות של תפחי אדמה שהנאצים קלפו וזה זרוק בחול, היו מצליחים לקחת את זה, לשטוף את זה, ועל זה עוד היו עושים סוחרות. קליפות של תפחי אדמה. כי בסופו של דבר זה יציל אותך ממוות את הקליפה הזאת. אז הוא אומר, הזקן הזה היה אכזר. אנשים עמדו בחמש בבוקר בימים של קור, שלגים, רוחות, מתחננים אליו להניח תפילין. מי שלא היה לו מה לתת, הוא לא נותן לו להניח. אז כולם יבקשו בחינם. אז הוא אומר, היה שם איזה זקן אחד, מסכן, כבר נתן לו את כל מה שהיה לו. הוא אומר, הוצאתי בעצמי את הכפתורים של החולצה השני נתתי לך בשביל להניח תפילין. אין לי כבר מה להביא. והוא מצטער. כולם פה יש להם דין שווה. אז הוא אומר, אני ראיתי שהדת זה הכל מסחרה, שזה הכל ביזניס פה. באותו שנייה אמרתי, אני גמרתי עם הדת. אמר לו הרב סילבר, אומר לו, ישמעו אוזניך, מה פיכה מדבר? אתה עכשיו סיפרת לי כמה יהודים צדיקים היו, חמש בבוקר עומדים בתור בשלג, כולם יותר רזים מהחצובה הזאת, דחלילים. מה עובר להם בראש שאני לא אפספס יום בלי תפילין? הרי כתוב בגמרא, קרקפטה דלו מעניחת תפילין, נקרא פושע ישראל בגופו, אומרים חזק. מכריזים עליו כל יום בשמיים פושע בשם כך וכך. פושע, עוד עכשיו בשמיים פושע. מכריזים על הרוצח החמאסני כשהוא פרושע, ועל המחבל של החיזבאללה מכריזים שהוא רוצח ופרושע, ויהודי נחמד שלא מניח תפילין, מכריזים עליו השמיים של פרושע. זו גמרה מפורשנת. קרקפטה, זה לא מניחה תפילין, נקרא פרושע ישראל. פרושע ישראל. אז הם לא רצו להיכנס בקטגוריה הזאת, הם עושים את כל שביכולתם להניח תפילין. אומר לו הרב סילבה, ראית שם 20-30 מיש כל יום מסכנים את החיים שלהם, הרי אם הנאצי יתפוס אותם עם התפילין על הראש, לא צריך לספר לכם מה הולך להיות לו, כן? יירסס עליו מחסנית שלמה על הראש שלו. וכולם בלחץ, צריכים גם להגיד שמה ישראל, זה לוקח על זה 2-3 דקות. והפחד נוראי שפתאום לא יבוא איזה חייל, בגלל זה הם קמים עוד יותר מוקדם, לפני המסדר בוקר. תראו מה זה הקרבה. אלה אנשים שהיו עשירים, חיו בהרמונות בברלין, בבילות, עם משרתים, נעשו ברולס רויס. פתאום נהפכו למסכנים, עבדים, שלדים, שנה, שנתיים, ככה, הורגים להם ילדים מול העיניים. מה יש לו בראש? תפילין. ארגונך ילדים, מה אכפת לך עכשיו מתפילין? אני אהבת של בורי עולם. כאלה אנשים. אומר לו, האנשים האלה עמדו בתור סיכנות החיים כדי לא לפספס יום אחד של תפילין, לא למדת מהם כלום? רשע אחד שעשה עסק עם התפילין ולא נתן לאנשים להניח תפילין, ממנו בחרת ללמוד איך להיות יהודי? למי אתה מספר סיפורים? אתה חיפשת תירוצים, אז עובר אותך משטויות. אם היית באמת לומד מבני אדם, היית צריך ללמוד מאותם עשרים שעמדו בתור כל יום, ונתנו חתכת תפוח אדמה אחרון, שזה הבטן שלהם נדבקה לגב כבר. את הפרוסת לחם האחרונה אני נותן לך בשביל לא לפספס יום תפילים, במקום להתפעל. איזה עם? מי כעמך ישראל? לא התפעלת כלום מהצדיקים. רשע אחד רק ממנו למטה? אז הזקן התחיל לפקוט. פרץ ובכי. אומר לה, אתה צודק, הרב. כל תירוצים. תחזור בתשובה עוד לא מאוחר. ברוך השם, החזיר אותו בתשובה. תראו מה זה, שהרב לא התעלם מנו. רוב הרבנים רואים עורך. מה הקסום? והם אומרים, מי כבודו? מאיפה? שבת שלום, נגמר. לא מתחיל לחקור אותו, שמתי לב, אתה יודע, לא יודע, אתה שומר, לא שומר. פתח איתו לשיחה, השיחה הזאת יחזירה אותו בתשובה. נחזור לעניין. אז אומרים חזאל, אין גנתי אתכם אחרית כראשית, 20%. חמושים, יצאו בני ישראל למצרים, ככה יהיה בסוף. ואנחנו קרובים מאוד לזמן הזה. מעריכים את זה באוויר. אפילו גועים בכל הרשתות בעולם מדברים על זה שסוף העולם מגיע. עכשיו בדרך לפה, איזה אמריקאית ש... חזרה בתשובה ועשתה עלייה פה עם הילד שלה לארץ, שלחה איזו הודעה היום, יש איזו קבוצה, שברוסיה כבר מדברים על כוננות למלחמת אטום. היא רטה את המסמך שהם כבר מתכוננים, כבר מכינים את הרוסים להתכונן, הם עומדים להוריד פצצת אטום על אוקראינה. זה עניין של זמן. יכול להיות שאולי הם רוצים אפילו לעשות את זה לפני שטראמפ נכנס לשלטון. איך אתה יודע מה יהיה, אם יורידו פצצת אטום על אוקראינה, אז כל נאטו ייכנסו למלחמה עם רוסיה וסין. זהו זה, זה הסוף. מלחמה כזאת כבר העולם לא ינצל. עוד לפני שאנחנו גומרים את הדרשה הזו, יכול להיות היום. כל יום שעובר, אתה לא יודע מה יוליד. אתה לא יכול לדעת מה יהיה. אלה כל הג'יהאדיסטים האלה שעכשיו כבשו את סוריה, נפל להם ביד נשקים כימיים שהאסד היה מפציץ אותם, הרג להם מעל חצי מיליון אנשים עם נשק כימי. זה עכשיו בידיים שלהם. והם שונאים אותנו יותר מאסד. מבטיח לכם, אם היינו צריכים לבחור מי שיהיה האויב שלנו, אסד או אלה, דאעש ואלקאידה, תאמינו לי שהם הרבה יותר מסוכנים. אם תראו איך הם היו מענים אנשים, נותנים לאיזה אסיר לרוץ והם עוד נוסעים עליו עם הטנק והם עולים עליו עם טנק ששוקל איזה 100 טון והם רסקים אותו אחרי שהטנק עבר, לא רואים בן אדם, לא נשאר לו גולגולת, זה הפך אותו לכל. ניאק כמו פיטה על החול, על הרצפה. ככה טנק וכזה משקל, הם עולים על בן אדם, פחד פחדים, הם תופסים בן אדם עם איזה בקבוק קוניאק בבית, מוציאים אותו, מענים אותו ברחוב עד שהוא מת. בגלל שהוא שתה קצת אלכוהול. דברים לא נורא, מטורפים. ועכשיו האמריקאים הנאיבים אומרים, אולי אנחנו נרמל את היחסים איתם. זה בהמות חיות אלה. מצד אחד, זה טוב לנו שהם נגד איראן. מצד שני, הם בעת טורקיה. טורקיה לא יותר טובים מאיראן. שונאים אותנו לא פחות. אז הנבלה זה טריפה. יש שני אנשים שרוצים להרוג אותך. אחד היה עם רובן, שרוצה להרוג אותך, עבר לשימון, שרוצה להרוג אותך. מה השתנה? הוא כבר לא עם רובן. רובן רוצה להרוג אותי. כן, אבל הוא הלך עם שימון. גם הוא רוצה להרוג אותך. אין הבדל פה. אבל יש דבר אחד מפחיד, יש להם עכשיו נשק כימי ביד. הם משוגעים. תומו יתחיל לראות עלינו פצצות כימיים. אני הייתי בצבא משק אבח. הייתי בחיל האוויר, שלחו אותי לקורס אבח. שבועיים קורס. הראו לנו סרטונים סודיים, שלא הראו לעולם בתשקורת פה. על מלחמת איראן-עיראק, כשסאדם חוסן היה יורה על החיילים הפרסים, נשק כימי. אם הייתם רואים מה זה עושה לאנשים, כל הפרצוף שלו אין אור. זה אוכל את כל האור, זה נקרא גס חרדל. זה כמו הפקת צהובה כזאת באוויר, כל מה שזה פוגע באור, מיד הוא אוכל אותו. כמו חומצת אסיד. אתה רואה שם חיילים, אין לו פרצוף, אתה רואה את העצמות, אתה רואה בפנים, אין לו לחיים, אין לו כלום, רק עצמות. אתה רואה חצי פנים, עין אחת הלכה, העין השנייה קיימת. זה נשק כימי, זה גז חרדל, יש להם נשק שזורקים אותו, כל האזור ברדיו של כמה קילומטרים אי אפשר לנשום, לשעות. זה שואב את כל האוויר, כל החמצן. 20-30 אלף נופלים במכה מתים. במקום, תוך שתי דקות כולה נחנקים ומתים. דברים מפחידים. יש להם נשק ביולוגי, כמו מה שהיה, קורונה. הם זורקים פצצה אחת כזאת, הנשק הביולוגי יוצא, מיד אנשים נדבקים וזה מתחיל לדבק. מיליונים יכולים למות. זה... אסד הרג להם חצי מיליון למורדים, לסונים. ועכשיו האלה, לא סתם הישראלים מפציצים עכשיו בכל מקום. מה יש להפציץ? כבר גמרת את אסד, גמרת את חיזבאללה. מה אתה עכשיו דואג להפציץ? כי יום ולילה מפציצים מאות מטרות. כדי למנוע מהנשקים האלה ליפול להם ביד, אבל זה ברור לכם הרי שכבר יש להם חלק מזה. כל מה שצריך זה שניים, שלושה טילים כימיים. לא צריך יותר מזה. כדי לזרוע פה בעלה שלא הייתה. ואם הם יזרקו עלינו נשק כימי, חס ושלום, אין מנוס מלזרוק עליהם פצצת אטום. ואם תזרוק עליהם פצצת אטום וימות אליי מיליון איש בלבנון ובסוריה, אני כבר לא צריך לספר לכם מה יקרה בעולם, כן? זאת אומרת, זה יכול לקרות כל שניה. לכן היום יותר מאי פעם אנחנו צריכים להתעורר בצורה רצינית, בלי אדישות. אבל כל מה שאתם רואים עכשיו, השורשים שלו זה בפרשה שקראנו בשבת. תראו, אני אקרא לכם. יעקב הוא מנסה להגיע עם אסיו להבנה. הרי אסיו מחפש אותו הרבה שנים. הוא ברח מבית אוריו. הלך, למד 14 שנה. ישיבת שם וערבר. אחר כך היה אצל לבן עוד 20 שנה. 34 שנים אסב, לא שכח מה יעקב עשה לו. מה יעקב עשה לו? עשה לו טריק. אבל טריק חוקה. זה שאתה מטומטם, אני השם. זה שאתה, אני עכשיו יש לי איזה יעלום שווה אלף דולר. בא לי איזה אחד, אני אוהב את היעלום הזה, אני רוצה לקנות אותו. אני אומר לו, 10 אלף דולר. אה, הגזמת? מה זה? מה יש בו כבר? זה המחיר. אתה לא רוצה, תלך. הוא לא מכריח אותך לקנות. לא, מה, מתמקח, לא מוריד לך סנט. אתה רוצה לקנות, תקנה. לא רוצה שלום, טוב, אין לי ברירה, אני חייב, קנה. אחר כך הוא בא, אומר, אימיתי אותו. זה לא נקרא רמאות. רמאות, כשאמרת לך שזה שווה עשרת, עשרת כנפים זה שווה רק אלף, זה רמאות. נתן לך משהו מזויף, זה רמאות. אמרת לך זה צבע D, בסוף זה היה צבע J, זה רמאות. אבל אני אומר לך, זה המחיר שלי. אם זה דבר שיש לו שוק, למשל, אתה בא קונה כיכר לחם, אי אפשר להפקיע את המחיר. זה מקסימום עד 16% מעל המחיר. יותר מזה זה מכח טעות. דברים שיש להם קצבא, שיש להם ערך. למשל, מכונית, יודעים מה השוק שלה, מה המכונית חדשה, עולה 100 אלף שקל, המכונית הזאת. אם מישהו יחייב אותך 140 אלף עליה, אתה יכול לבוא לבדין, היום רימה אותי. זה לא שווה 140 אלף, כל מקום אחר מוכרים ב-100. עד 116 אלף, שטוט, שישית אין פה מקח טעם, מעל זה הוא חייב להחזיק לך את כל הכסף. אבל דבר שהוא ייחודי, איזו תמונה שמישהו צייר, יעלום שמישהו ליטש, זה לא דבר שיש לו מחיר קבוע, זה לפי המתבונן. אני רוצה כך וכך. עכשיו אתה, עכשיו אתה איש מפורסם, נגיד. נגיד אתה בן של חכם עובדיה. יש לך עכשיו ספר שחכם עובדיה כתב עליו כל מיני הגעות. כמה הספר עצמו שווה בחנות? 50, 70 שקל. כמה עולה? אבל עכשיו שהרב עובדיה כתב פה בכתב ידו כל מיני הערות בצד, מה הערך של הספר? כמה שהבן שלו ירצה. הוא יכול לנקוב כל מחיר שהוא רוצה. תביא 20 אלף שקל. תביא 300 אלף שקל. תביא מיליון שקל. פותח את השוק. יבוא מישהו, יגיד אני קונה אותו במיליון שקל. ספר של החתם סופר נמכר לפני כמה שנים ב-1.4 מיליון דולר. כתב ידו של אחת למצואה. דף אחד של הרמב״ם עם חורים, כתב ידו של הרמב״ם, נמכר בניו יורק במחירה פומבית לפני 30 שנה במיליון דולר. דף אחד, מלא בחורים. יש דף קרוע, פה יש חור, שם יש חור, זה נפנית 900 שנה כמעט. היום זה בטח 20 מיליון, הדף הזה. ממוסגר במסגרת, כתב ידו של הרמב״ם. יום אחד תרצה למכור את הכתב ידו של הרב אלישי, של הרב עובדיה, של כל הגדולים של היום, עוד 100-200 שנה, גם יש לזה מיליוני דולרים. זה דברים שאין להם קץ, כל הזמן זה רק עולה. הוא לא יכול להגיד, הוא רימה אותי, מכר לי את כתב ידו של הרב עובדיה ב-200 אלף שקל. אין בזה רמאות. הוא ביקש מחיר, הסכם, אתה נגמר. אז עכשיו הוא בא אסעיו, אומר לו, עלי תן עינה מהאדום, מהאדום הזה. מה הוא נותן לו? אומר לו, טוב, תשווה לי, תמכור לי את הבחורה. זאת אומרת, אני אקח את הברכות מאבא. טוב? אז עכשיו הוא נותן לו לחם. הוא ביקש מהמרק. שפוך לי את זה לגרון. כמו באמא, איך גמל, שופכים לו ישר לתוך הגרון. הוא אומר, עלי תן עינה מהאדום הזה. מה הוא עונה לו? הוא אומר לו, הנה, קח לחם. בשביל מה הוא נתן לו לחם? הוא לא ביקש לחם, הוא רוצה להמרק, הוא נזיד הדשים. אבל יעקב הוא תלמיד חכם הרי, הוא למד הרבה בחיים שלו תורה. מה יעקב יודע? בדיוק, שלא יהיה בכך טעות. אם יעקב היה נותן לו רק נזיד הדשים, אחר כך כשסב היה בא אומר, הוא רימה אותי, הוא רואה שאני רעב ועומד למרות. אני אומר, נותן לי מהנזיד אנשים, עושה לי תנאים. אם לא תיתן לי את הבחורה, מצידי תמות. מה זה פה? לא היה לי ברירה, אז הייתי חייב לשקר. אז שיקרתי שאני נותן לו את הבחורה, בגלל שהייתי צריך לאכול. פיקוח נפש מתאיר לשקר. עכשיו שיעקב נתן לו לחם, אין לו יותר את הטענה הזאת. מי אמר לך לאכול נזיד? אוכל לחם, תסבא, לא תמות. אז כבר אין מקח טעות. טוב, נקצר. 34 שנים הוא מחפש אותו, שלח את אליפאז להרוג אותו. אליפאז הגיע ליעקב. יעקב היה בדרך ללבן. אליפאז אומר לו, תשמע, כבוד הרב, יש פה סוגיה לא פשוטה. האבא אומר ככה, הרב אומר הפוך. למי אני צריך לשמוע? אומר הרב. כבודו של הרב קודם לכבודו של האב. אבל מה? ניתן לך לצאת לשתי השיטות. תיקח ממני את כל מה שיש לי, תעשיר אותי בלי כלום, נחשב גם שהרקת אותי וגם קיימת את דברי אביך וגם עשית לי חסד מה עשה? הוא נשאר בכלום, שאישיר אותו עם תחתונים אין שום דבר, אין לו בגדים, הוא בלי חולצה הוא נכנס לאגם כדי להתחבא, לא נעים לעמוד בלי חולצה ברחוב בסוף, כשהוא חסל אונס, איזה חייל הגופה שלו הייתה צפה שם הוא ראה, לרשת בגדים של החייל תגידו לי, אני אשאל אתכם שאלה עכשיו. נגיד שהבת שלך הגיעה לזמן שידוכים, היא בת 18-19, הורים לך יש בחור צדיק ממשפחה של רבנים, אל תשאל, זו משפחה הכי חשובה בעולם. זה המשפחה הכי אהובה על הקרש ברוך הוא, זה אברהם, יצחק ויעקב. זה האנשים שאשם מדבר איתם. הם מזיזים עולמות. אברהם יכול היה למנוע את כל האסון של סדום אם היו שם קצת צדיקים, מרוב שאשם עושה לו חשבון. אומר, טוב, יאללה, תסדרו את הפגישה, שיבואו נכיר אותו. הוא דופק בדלת, פותחים, מה רואים? הוא בא במדים של צהל. בא עם חייל. קומטה, ככה וזה. אומרים לו, שלום, אפשר לעזור לך? אומר, כן, אני החתן. אתה החתן? מה איזה חתן? מי רוצה כזה חתן? גם לא הביא כסף, גם אליעזר הביא מגמלים, הביא מה, באת לנו תפרן? ועוד לובש בגדים של חייל גוי? זה מקרה לא נורמלי זה, מה שקרה פה. תראו מה השם עשה לי יעקב. לפעמים באים לי אנשים מלאים בייסורים. תשמעו את ההודעות שהם מקליטים. הלב שלך מתרסק כשאתה שומע. ואני, איך אני אנחם אותם? מה אני יכול להגיד? הם יהיה טוב, הם לא שמעו את זה כבר. שהם יירחם, הם לא יודעים מה זה. הם יודעים את הכל, מה יש לי להגיד שהם לא יודעים? מה אני אגיד לו? תתחזק? הוא יודע שצריך להתחזק. תתחזק בעירת שמיים, תלמד, תקראת תהילים, אני עושה את כל זה. אז אני תמיד, יש לי כלף אחד מנצח. אני אומר לו, תגיד, נשאל אותך שאלה, מי יותר צדיק, אתה או יעקב אבינו? בטח יעקב אבינו. ברוך השם, עוד לא קם אף אחד שחושב שהוא יותר צדיק מיעקב אבינו. זה עוד לא פגשתי. פגשתי הרבה דברים מוזרים, אבל פה עוד לא נפלתי. שאני שואל בן אדם, מי יותר צדיק, אתה או יעקב אבינו? אה, בטח יעקב. אני אומר לו, עכשיו, בוא רגע נראה את החיים של יעקב, נראה מי יותר סובל, אתה או הוא? הבן אדם שהקראש ברוך הוא אוהב אותו הכי הרבה בעולם, הכי הרבה בעולם, שהעם ישראל נקרא על שמו, עם ישראל יצא ממנו, כל השבטים, הוא חותמו של, החותם שלו זה אמת, איש טעם יושב אוהלים, ומה הקראש ברוך הוא עשה לו? בואו נראה. הבן הכי אהוב שלו, בגיל 17, נעלם. חייר רעח לה אותו. להאמין, להתברר שהוא לא מת. אבל באים לאבא, אומרים הבן הכי צדיק שלך מכל הבחורים בבית, אכלה אותו חיה רעה. מי יכול להתאושש בכזה דבר? בן הכי צדיק בתלמוד תורה, באים אומרים לך כזה דבר, מדרס, נאכל, מחבל רצח אותו. שבוע רצחו איזה ילד מסכן, ירו על האוטובוס, אומרים שהילד צדיק. אפשר להתאושש בכזה דבר? אשתו האהובה, עבד בשבילה 14 שנה בשביל רחל הרמי הזה רימה אותו אין סוף רמאויות אשק אותו ניצל אותו 20 שנה הוא עבד בבית לבן 20 שנה בשביל שתהיה לו את רחל הוא לא נהנה ממנה גן 33 הלכה אה? הבת שלו דינה, לא צריך לספר לכם, נחטפה, נאמצה, ועוד לא סתם נאמצה. שם על חזל כתובים דברים נוראים, איזה עינויים עשו לה. לא נתפס. אח שלו, שלושים וארבע שנים, מחפש אותו כדי להרוג אותו. בסוף שלח אליו את הבן, הבן לקח מנות כל מה שיש לו. בגלל זה הוא היה צריך ללכת ללבן, בלי כלום. אחד הסיבות שאליפז לא הרג אותו, הוא אמר לאליפז, תשמע, יש גזרה אצל אברהם אבינו, שהזרע שלו יורדים למצרים, ועבדו שם 400 שנה. חייבים להיות עבדים 400 שנה, לגוי אחר, ואחר כך יצאו משם ברכוש כבד. אבל 400 שנה עבדות, הם יהיו במצרים בגלות, אם אתה תהרוג אותי, הגזרה עוברת אליך. כי אני, אני והבנים שלי אמורים ללכת לרדת למצרים. אם עכשיו אתה הורג אותי, אין לזהרו של אברהם יותר. זה אתה, זה נופל עליכם. אתם תצטרכו ללכת למצרים. אתה רוצה להיות עבדים עם הילדים והמחנים שלך? לך תגיד לאבא שלך שערקת אותי. איך? אני שקר? תגיד לו שערקת אותי. אני חשוב כמעט. ניקית אותי מכל הכסף. אין לי כלום, זהו. דרך אגב, למה יש ארבעה חשובים כמת? מכירים את זה, נכון? אחד מהם זה אני, אחד מהם זה מצורה, אחד מהם זה עיוור, ואחד מהם שאין לו ילדים. אני אומר, כתוב, אין לו בנים, אבל אני חושב שהפשט שם זה שאין לו בכלל ילדים. כי אם יש לו שתיים, שלוש בנות צדיקות, הוא לא חשוב כמת, זה ודאי. מדובר כאן על אחד שאין לו ילדים בכלל. גם כנסתפקתי, אם מדובר על אחד שהתחתן ואין לו ילדים, או אחד שלא זכה להתחתן ולכן אין לו ילדים. אתם מבינים את ההבדל? לפעמים בן אדם הוא בריא ואשתו בריאה ומתחתנים וגזרה משמיים. שניהם בריאים והם לא מביאים ילדים. לא מובן. לפעמים יש גזרה, בן אדם נשאר רווק. יש לו... מה ההבדל בין הילדים? לא, יש הבדל גדול. אני אגיד לך מה ההבדל. כשאדם כל עוד הוא לא התחתן, הראש שלו על החתונה, לא על הילדים. נכון, הוא גם חושב, וואה, מתי יהיה לי ילדים? אבל עכשיו הוא רוצה קודם כל להתחתן, זה הצהרן שלו. הוא צריך אישה, יצחק גבר. אבל עכשיו שהוא כבר התחתן והכל בשל וצריכים כבר להיות לו ילדים, ואין לו ילדים עוד שנה ועוד שנה, שבע, עשר שנים, כבר מבין? זה גזרה משמיים. לא יהיה לי ילדים, הוא מבין את זה. בכל אופן, מה הנקודה? למה הם חשובים כמת? למה חזל אמרו משפט שמעליב כל כך הרבה מיליונים של אנשים? הרי חסר אנשים שאין להם ילדים בעולם. כל כך הרבה יש כאלה. חסר אנשים שהיה להם צהרה, היום זה לא כל כך נהוג צהרת, אבל בזמנם היה הרבה אנשים צהרת. עכשיו אומרים לך, מצורה חשוב כמת. אחר כך אומרים לך מי שאני. כל כך הרבה אניים יש בעולם. אני חשוב כמת. או אויבר, מסכן, לא מספיק אויבר, מגשש בהפעלה כל החיים, בסוף באים ואומרים לו, אה, אתה חשוב כמת. לא כל דבר צריכים להגיד. בשביל מה חזל כתבו את זה בגמרא? יפה מאוד, יפה מאוד, נפתעת. זו הסיבה. הסיבה היא לא ממנה שהם סובלים. יש הרבה אחרים שסובלים והם לא חשובים כמת. עשר אנשים, זה אין לו רגליים, זה אין לו זה. פה מדובר באנשים שלא יכולים להעניק. ומי שלא מועיל לעולם, אז הוא נחשב כמת. זה מה שגמר אומר, רשעים. רשעים נחשבים כמתים בחייהם, כי הם לא מועילים לעולם, הם אנוכיים, הם אגואיסטים, הם רק על עצמם חושבים. הצדיקים, אפילו אחרי שנפטרו מן העולם הם נחשבים כחיים, כי הם ממשיכים להועיל העולם בקדושה, בתורה שהם השאירו פה, בספרים. זאת אומרת, הוא כבר נפטר, אבל הספרים שלו ממשיכים להועיל העולם. אבל הרשע הוא עכשיו פה חי, רץ, בועק, צועק, מקלל, ולא מועיל שום דבר לעולם. אותו דבר כתוב צדיק, צדיק שהוא יושב בטל כמדעמי. הוא יושב, הוא לא עושה שום דבר, זה נחשב כמו מת, הוא כרגע לא מועיל בכלום. שצדיקים ישנים, רע להם ורע לעולם. שהרשעים ישנים, טוב להם וטוב לעולם. למה טוב להם? הם לא עושים עבירות. 10 שעות הוא חורף עכשיו, יושן. ב-10 שעות האלה, נמנעו 300 עבירות, שהוא בדרך כלל עושה. 20-30 עבירות בשעה, לשון הרע הזה, מסתכל דברים לא צנועים, אינטרנט זה, על טלפון שלו, כל מיני דברים, אז כבר זה מאות עבירות ב-10 שעות. עכשיו הלך ישן, התעורר, 10 שעות לא עשה שום עבירה. זה טוב לו שישן כל הזמן. פעם איזה אחד אמר לי, מה, כבוד הרב, הבן שלי בן 16 אוכל לי את הלב. תגיד, איזה כדור שאני יכול לתת לו שאישה מתעורר בגיל 21? שיעבור את הגיל המטומטם הזה. גיל 21 התעורר. אבא, מה קורה? ברוך השם, אתה מוכן לשידוך? אמרתי לו, לא, עד רבה, כשבחור רוצה שעכשיו חמש שנים תוכל חצץ איתו. צער גידול בנים, מה אתה חושב? חלק מהתיקון. יעקב סבל, מה שעשו לדיניו, אחר כך שמעון ולוי הורגים את אנשי שכם ועושים לו בושות גדולות, אכרתם אותי. כל כך הרבה הוא סבל בחיים. עכשיו סב מגיע והוא בפחד מוות. רועד מפחד. לא מבין, הקשבוך יבטיח לך שישמור עליך בדרך, ייתן לך כל... מה אתה רועד? הפחד זה לא מזה, יעקב יכול להרוג את אסב באגרוף אחד. יעקב היה חזק מאוד. אבן אחד שכל הרועים ביחד לא יכלו להזיז, הוא הזיז לבד. התורה מידה על יעקב שהוא היה חזק מאוד. אז אם אסב יבוא ללחם בו, הוא יכול לתת לו מכה להרוג אותו. אז זה גם מפחיד. שבסוף אני בהגנה עצמי צריך להרוג את אח שלי. בכל אופן רבותיי, תשמעו עכשיו, זה דבר נפלא וזה באמת מה שרציתי לדבר ובזה גם נסיים. הוא בא עם 400 איש אמו שהם שכירי חרב. הם עובדים בכסף. טוב? מי שאומרים לו, בוא תעזור לנו במלחמה, כמו שאלה שלחו החוטים, שלחו חיילים ללחם עם החיזבאללה. או הצפון-קוריאנים שלחו לרוסיה חיילים. נגד אוקראינה. בכסף. תשלמו לנו כך וכך, נשלח לכם חיילים. איראן שלחו חיילים לסוריה, ללבנון. הכל בכסף. טוב? אז עכשיו יעקב מחלק את המחנות וכו'. מה הוא עושה? הוא, קודם כל, מתפלל להשם, קטונתי מכל החסדים. טוב. אחר כך, יש דבר, זה אחד הפלאים הגדולים, אבל יש לי איזה תירוץ יפה. הוא, לפני הקרב עם עשיו, בא אליו השר של עשיו, המלאך. נאבק איתו כל הלילה, בסוף ראה שהוא לא יכול לו, נגע לו בגיד ביירך, בגיד הנשא, הפך אותו לצולע וכו', ובזה נגמר. פתאום העיר השחר. העיר השחר. אומר לו, אני חייב ללכת. מה, הוא חייב ללכת? יש לו משמרת בשמיים. הוא צריך להצטרף למקלה לשיר, המלאך. הוא אומר לו, אני חייב ללכת, עיר השחר. הוא אומר לו, לא, אתה לא הולך עד שאתה לא מברך אותי. אז הוא אומר לו, כי שרית עם אלוהים וכולי, טוב. אומר ספר החינוך, מגדולי הראשונים, שבקרב הזה שיעקב היה לו עם השר של אסאב, הקב' הוא הכניס לך מה הולך להיות לבניו של יעקב מבניהם של אסאב עד בית משיח. שכל הלילה שחושך בעולם, שחור, הכל חשוך, הכל קשה, רע. הם יענו אותנו פוגרום אחרי פוגרום, שואה, בעיות, גלויות. אבל פתאום יאיר השחר יצא האור. והגענו אל האור חבולים. לא מתים, אבל פצועים. אמרתי, הם יפקעו בנו בלי סוף. אבל אומר ספר החינוך, בסוף העיר השחר תתחיל הגאולה, ואז המלאך הזה של אסב נכנע וכולי. ברגע שהמלאך נכנע, מי עוד נכנע? אסב עצמו נכנע. פתאום הוא בא ליעקב, מנשק אותו, מחבק אותו, מה קורה פה? 34 שנים הוא מתכונן עם צבא לבוא לחפש אותו, לחסל אותו, פתאום הוא מגיע ומחבק אותו ומנשק אותו? מה זה פה? אוקוס פוקוס? התשובה רבותיי, כל דבר שקורה בעולם הזה הוא קודם כל מוחלט בבית דין של מעלה. בה שר של ישמעאל, בה שר של עשה, בה שר של ישראל, מיכאל שר ישראל, דיונים, יש החלטות בשמיים. הקרס ברחום ירשנה, לא תהיה תקומה לחיילים, לא יעזור כלום, לא יכולים להכריע את החמאס, לא יכולים. אבל הנה מגיע עוד ראש השנה, ועכשיו זה כבר מלא עיסורים, ובתים של שקולים, וצבל, וחטופים, ובעיות כלכליות, והמורל ירוד. כמה סבלו השנה פה במדינה. אני מדבר לפני ראש השנה האחרון. מ-7 אוקטובר עד ראש השנה האחרון. כמה סבלו, סבלו פה בשנה אחת מה שלא סבלו 70 שנה. זה הופך את הכערה בשמיים. הרי יש כזה מושג שנקרא הגדיש את השיעה, חזן אומרים. כל אדם יש לו מחל וכל העבירות שהוא עושה נכנסים במחל עד שמגיע ל-100%. ברגע שמגיע ל-100% הבן אדם חייב למות, הוא לא יכול להישאר עוד שנייה בעולם. אין איפה להכסן את העבירות שלו. אבל מעיד החגיסה יש גם מצוות שמורידות את הלבל, את הגובה של המחל. למשל, תשובה, אלול, יום כיפור, וידועים, איסורים, צדקה, לימוד תורה, כל הדברים האלה מורידים את מפלס העבירות. אבל הדבר שהכי הרבה מוריד את מפלס העבירות אצל אנשים שהם לא בני תורה, בני תורה הם לא צריכים איסורים, יש להם את האיסורים של עמל התורה. זה בא במקום, מחלות ורופאים וצהרות ועבודות, הם כל היום עמלי תורה. ואמרנו, כל המקבל על עצמו עול תורה, העבירים ממנו עול דרך ארץ. הוא לא צריך להתעסק בעולם הזה, הכל יעשה בשבילו. מלאכת צדיקים נעשית בידי אחרים. אבל אם הוא סתם רשלן, בתלן, לא עושה שום דבר, אז הוא צריך לקבל איסורים. כולנו קיבלנו איסורים, כי לצערנו אנחנו לא כאלה שקדנים בתורה. ואז ממילא מה שקרה זה דבר מעניין. כיוון שכל כך הרבה איסורים חטפנו בפרק זמן כזה קצר, המפלס של העבירות של מדינת היהודים ירדה באופן פלאים. ברגע שמפלס העבירות ירד קשה בגלל כל האיסורים, עכשיו הקדוש ברוך הוא דן דינים אחרים לגמרי. פתאום הכל מתהפך, פתאום מחסל את אלה ומחסל את אלה, ועוד מעט יחסל את איראן. איך זה? 40 שנה לא הצלחנו כלום איתם. רק המצב החמיר. פתאום בחודשים הכל מתהפך? כן. האיסורים שינו את הכל, אותו דבר עם לאות. הקדוש ברוך הוא שולח שלושה מלאכים. אחד מהם תפקידו להציל את לוט ואת משפחתו. אברהם התכנן לקרס בחול, אולי יש שם חמישים צדיקים, ארבעים, שלושים, עשרים, עשר. אין. נגזר על כל החמש הערים להישרף. פתאום לוט אומרת למלאכים, אל תעלו אותי לער. אני אשתגע, אני לא אוכל לעמוד בזה. אני כולי, אני ביסורים. מתו החתנים שלי, כל הכסף שלי נשרף. נשארתי רק אני והבנות. אם תיקחו אותי עכשיו לראש הער, לפי התוכנית שלכם, אני אמות בדרך משברון לב. תנו לי להימלט למצער. מה זה? מצער צריכה להיחרף? גם כן. תנו לי להימלט לשם. פתאום המלאכים אומרים לו, בסדר, שינוי בתוכנית. מה, אברהם לא הצליח לשנות את התוכנית, ואיזה לאוט, שהיה רשע גמור, עזב את ירושלים ונסע לתל אביב. עבר שם למעוז הסוטים, גר עם כל הסוטים שם, בשכונה. הוא היה במאה שערים, חרדי, הבדות שלו זה גדול הדור, אברהם אבינו. עזב את הכל, הלך להיות שופט בבית משפט השלום בתל אביב. אם תראו איזה שנאה יש שם לדעת, שאני נכנסתי שם בתביעה שטבעה אותי בנט, איך שם שופט נכנס, הוא הסתכל עליי במבט כמו שנאצי מסתכל על יהודי. כזאת שנאה וגועל, מן הסתם הוא כבר הקשיב לי קצת ביוטיוב, הוא יודע מה דעתי על השמאלנים, אז גם ככה הוא בכלל תיאב אותי, אני יודע, בשפת גוף. הוא לא פתח את הפה, איכשהו נכנס להסתכל, נתקע למבט שלו בי, ראיתי את החלחלה בגוף שלו, ידעתי, הכול מכור מראש. כעבור כמה דקות הכול התברר, שזה הכול משחק. להיות שופט במקום כזה של שונאי השם, שונאי דעת, שונאי תורה, הילדות של חזרה מאמא אברהם אבינו, זה החינוך שקיבלת? עכשיו הולכים להציל אותו, לא בשבילו. מצילים אותו מתל אביב מסדום, לא בשבילו. בשביל אברהם, שאברהם לא יצטער, הוא מגיע לו כבר למות. כיוון שהשם לא רוצה שאברהם יצטער, הוא שולח מלאכים להציל את לו, ופתאום הרשע הזה משנה את כל התוכנית בשמיים. למה? כי האדם הכי רשע, בזמן שהלב שלו שבור ומלומד באיסורים, הבקשה שלו, התפילה שלו היא מזעזעת עולמות. חרב עליו עולמו. כל מה שהוא בנה שם בסדום, הוא היה אחד האנשים החשובים שם. יושב בפתח העיר, חזל אומרים, בבית משפט, כן, שמו את המשפט בכניסה לעיר כדי להפחית האנשים. פה יש דין ויש דיין בעיר הזאת. משטרה ובית משפט בכניסה לעיר. אז מה אנחנו רואים? שלוט מהצער שלו, פתאום שינתה תוכנית. לב נשבר ונתקע? אלוקים לא תפזה. לב של מי? אפילו של גוי. לא כתוב לב יהודי נשבר ונתקע, אלוקים לא תפזה. כל לב. אמא של סשרה בכתה, הרגו את הבן שלה. הבן שלה זה היה היטלר. הרגו את היטלר. תראה איך האמא של היטלר יושבת עכשיו. אדולף, אדולף, אדולף. פוכה ככה. בזכות זה יש לנו את הילהלות של השופר. מאה ילהלות. ככה היא בכתה, ככה היא בכתה, ככה. מי אכפת לו ממנה? מה שבכתה? הביאה כזה מפלצת לעולם. אתה רואה שאפילו הרשעים הכי גדולים, גם ישרב שבכה, שתי טיפות שירדו, שני בתי מקדש נחרבו. ישרב בכה. מה, כשבכו אכפת לו מבכי של האנשים הכי רשעים בעולם? אלה האירנים, הנאצים, הם עומדים בתפילה לבורא עולם, מבקשים ממנו תעזור לנו להשמיד את מדינת היהודים. שזה נגד רצון השם. נגד רצון השם. השם לא רוצה את בניו מתים. אבל הוא עזר לאירנים 40 שנה להתעצם. הם כבר היו גמורים. טראמפ גמר אותם, איבש אותם. בום, מי עולה? השמאלני האידיוט הזה. חוסן אובמה שחרר להם 150 מיליארד דולר. הבן אדם ברבקנטים, גמור. שחרר להם 150 מיליארד דולר. פתאום השם הביא להם את הסינים, קונים מהם נפט. הסינים קונים יותר נפט מכל העולם ביחד. אתה יודע מה הולך שם? השם דאג לאירנים הערורים האלה 40 שנה. הצליחו בכל המזימות שלהם, כמעט בהכל. אבל שהגיעה זמנם, תוך שבועיים הכל קרס ולא נשאר מהם כלום. נשאר המכה האחרונה עכשיו וזהו. כל מה שם בנוך, יסבלה, חמאס, ג'יאט, חוטים, הכל מתמוטט להם ברגע. ככה זה עובד, רבותיי. אבל אני רק רוצה שתדעו דבר אחד, שסב בא, אז פתאום עכשיו נהיה אווירה אחרת. יעקב כבר התכונן למלחמה, לאסון, חילק את המשפחה. מה הוא עושה? ועשה יעקב עיניו והיה, והנה, סב בא ואימו 400 איש, והיה חצי את הילדים, על לאה ועל רחל. לאה בקבוצה אחת עם הילדים, רחל בקבוצה אחת עם הילדים, ושתי השפחות. מה הוא שם? שם את השפחות. קדימה. אחר כך את לאה ואת ילדיה באמצע, ואת רחל בסוף. יוסף גם במחביא אותה, כאילו שהוא לא יראה את אמא שלו. מכאן בא הביטוי, אחרון אחרון חביב. שכמה שאתה יותר בסוף, אתה יותר חביב. מכאן למדו. אבל אני אשאר לכם שאלה. אבא יש לו עכשיו ילדים. הוא יגיד, לא, עדיף שזה ימות, שים אותו ראשון. זה, אני אוהב אותו יותר, שים אותו באמצע. זה, אני מת עליו, שים אותו בסוף. איך אתה רואה מגלה כזה דבר? אם באמת יעקב עשה חשבון, מי עדיף שימות, אם אין ברירה, שימותו הבנים של השפחות. ואם עוד הוא רוצה להרוג, שימותו הילדים של לאה. ואם עוד הוא רוצה, אז כבר אין ברירה, זה רחל ויוסף. אבל אני הולך מההכי פחות חשוב אל ההכי יותר חשוב. ככה זה נראה, נכון? בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. החשבון פה הוא אחר לגמרי. תראו כמה אדם יכול לטעות, קורא בחומש ומבין הפוך. יעקב ידע שבן אדם עכשיו בשעת סכנה, מה יציל אותו אם יש לו איזו זכות. זכויות ממה באה? מייסורים. אדם שהוא מלומד ביסורים, הוא סובל הרבה בחיים, אז העבירות שלו, כמות העבירות שלו יורד כל יום, אפילו שהוא עושה עבירות, הכל מיד נמחק. למה הוא מקבל כימו, הוא סובל, יש לו זה, רופאים, כאבים, אנים, דופק בדלתות, מקבל ביזיונות. בני השפחות צחקו עליהם. אתם לא באמת עם ישראל, אתם יצאתם מהשפחות. כולם עושים מהם צחוק, הרי זה מה שהכיס את יוסף, שהבני לאר מבזים את הבנים של השפחות. יעקב רואה שהבנים של השפחות הם הכי הרבה מלומדים באיסורים. שם אותם בהתחלה כמגן. הבנים שלה פחות מלומדים באיסורים. אף אחד לא מבזה אותם, אבל הם רואים שאני אוהב את ירחל יותר מאמא שלהם. כואב להם. שם אותם באמצע. ויוסף הוא הנסיך המפונק שלי, אני לומד איתו, הוא החיים שלי, הוא הממשיך שלי. אני מסתכל בו כבחור. איזה זכויות הוא יש לו? הוא לא מקבל איסורים, עושים אותו בסוף. לא בגלל שאת אלה אני אוהב יותר, את אלה פחות, אז עדיף שאלה ימותו. לא, חס וחלילה. כי הרי ברור לכם שמי שהשם רוצה שימות, זה לא משנה איפה הוא יעמוד, הוא ימות. ולא, אמנם עושים משתדלות, אבל בסופו של דבר זה הכל השם מחליט. ודבר אחרון להיום, בא אסף, מסתכל, הוא שואל, הוא רואה את האנשים ואת הילדים, הוא אומר, מי אל אלך? הוא אומר, אל הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך. יעקב צדיק יסוד עולם קורא לרשע הזה אבדך ותיגשנה השפחות ותשתכבנה כולם השתכבו חוץ מבניימי שם אכן הוא זכה שהבית המקדש יהיה בחלקו עכשיו שכבר כביכול יש שלום מה אסב מציע? בוא נהיה חברים תשמעו מה הוא אומר אומר, יש לי כל, והפצר בו, והיקח, יעקב מתחנן אליו, קח את המתנה. יש לי, מה, אני לא צריך, לא, לא, כך, כך, אל תבייש אותי, מה? אני הבאתי לך את זה מכל הלב. בסוף, מה הוא אומר לו? הוא אומר לו, ויאמר, נשאה ונלכה והלכה לנגדך. אני רוצה להישאר איתך. האח, האח החילוני הראשר, סוף סוף פוגש באח התלמיד ישיבה אחרי 34 שנים, עומד כל המשפחה החרדית שלו, רואה את הטיפוסים שיצאו לו מכל הפילקשים, עמלק וכל אלה. הוא אומר, איפה הוא ואיפה אני? הדרך שלי לאן הובילה אותי? הדרך שלו לאן הובילה אותו? כל אחד יודע את זה. כל חילוני שבא לבית של חרדים, שבת אחת, הוא כבר מבין את ההבדל. הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, בתוך תוכם הם יודעים את ההבדל. אמרו לי את זה אלפי פעמים עד היום, אנשים שבאו לשבתות. למרות שהם מקללים ומגטפים החרדים והחרדים, תדעו לכם, ביום שהחילונים יפסיקו להבליט את הטעויות של החרדים, סימן שזה הסוף של החרדים. הבנתם מה אמרתי או לא? אני אסביר לכם מה. כל עוד החילוני שמע שאיזה דתי גנב שוקולד מהסופרמרקט והוא שם את זה כותרת ראשית בעיתון. הרי שחילוני גנב את כל החנואות, הוא לא שם את זה בעיתון. אבל איזה נער חרדי גנב שוקולד, כתבה על הדף הראשי. חרדי נתפס גונב שוקולד. מי צמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצמצ העיקר, אל תתאפס. אבל אתה מתיימר להיות צדיק, משחק אותה, זקן, פאות, כובע, בן של הרב. אתה גונב? אז שים אותך בכותרת הראשית. ביום שיפסיקו לשים חרדים על הכותרות, סימן שהחילונים הגיעו למסקנה אמיתית שזה נבלה וזה טריפה. אין הבדל בין חילונים לחרדים. זה גנב, זה גנב. זה נואף, זה נואף. זה שקרן, זה שקרן. לכן אני לא שם את החילוני שנעף בעיתון, אני לא שם את החילוני שגנב בעיתון, אני גם לא אשים את החרדי שעשה את זה. למה? אין הבדל, אין לי ממנו שום ציפיות. עכשיו אני מלכלך עליו בלי הפסקה, כי יש לי ממנו ציפיות. וכשהוא שורח, זה הרבה יותר מעצבן. כי אתה אמור להיות מורלי. אז הסב אומר לי, יעקב, בוא נהיה חברים. נסעה ונלחה והלכה לנגדך. סוף סוף, התחברנו אחרי 34 שנים, אנחנו אחים והיום הרי לב, ה' יודע כי הילדים רבים, רכים והצון והבקר עלות עליי, הודפקו מיום אחד ומתו, הם לא יכולים לעמוד בקצב שלכם. אתם, יש לכם סוסים, אתם חיילים, צבא, מה אני עכשיו, הילדים שלי היו בקצב שלכם, הכבשים. אנחנו לא נוכל לעכב אתכם לנצח. הם בקושי זזים. יעבורנה ה' לפני עבדו, ואני את נעלה לעיתי. והיומר אסב הציגנה, עמך מן העם אשר איתי והיומר נעמזם, צחן בעיני ה' פתאום אסב מאוהב בו והישוב ביום ההוא אסב לדרכו סעירה ויעקב נסע סוכותה פה זה שיעור בית ספר לחיים מה שעכשיו קראתי לכם זה אחד הדברים הכי חשובים בחיים של האדם תדעו את זה אחד הדברים הכי חשובים זה בית ספר לחיים התורה מלמדת אותנו שאדם חייב להיבדל מן הרשעים, אפילו אח שלו. אח שלו, יש לך אח מחלל שבת, ילדים בבית ספר חילוני הם רוצים לבוא לעשות אצלך שבת. אתה יודע איזה אסון זה? יש לך ילדים חרדים בתלמוד תורה, עכשיו הם יהיו 25 שעות עם ילדים מחללי שבת שמקללים, שיש להם באינטרנט, בטלפון, כל מיני דברי זוהמה. אתה יודע איזה נזק הם יעשו לילדים שלך ב-20 שעות הקרובות? 20 שנה ישיבה ברגע נמחקת. הכל נמחק. מחיבור לילדים. הילדים האלה הם לא רשעים, הם מסכנים, הם תינוקות שמשבור, אבל הם לא יודעים. הם לא יודעים. מתחילים לדבר על מה שהם רואים, על מה שהם שומעים. הילד החרדי שלך מקבל הנם. מה הרעייה, הרב עובדיה, יש לו אח שלא היה כל כך בדרך. יום אחד נספר עליו יצחק יוסף, דופקים לנו בדלת, הם חיו אני חושב אז ברחביה. לפני הרבה שנים. דופק בדלת מישהו, אבל מצחק יוסף היה צעיר, פותח את הדלת, רואה טייס קרב, במדים, של חיל האוויר עם קולה של טייס. שלום, נעים מאוד. משפחת יוסף? כן. אני בן דוד שלך. בן דוד שלי? לא ידעתי שיש לי בני דודים. הרי כן, אנחנו בנים של, מה שמאח לא זוכר, אומר לו, באתי להזמין אתכם, מחר אני מקבל כנפיים ואני נהיה באופן רשמי טייס קרב. נתן להם הזמנה, אני מזמין את כל המשפחה, באים המשפחה, אחד מהמשפחה נהיה טייס. אתם אומרים, אז בארץ, אם החילונים מסתכלו על טייסים, כל אחד מהם כאילו זה איזה אליל. הוא בא לאבא שלו, אומר, אבא, איך זה שלא ידענו מעולם שיש לנו בני דודים? הוא אומר, לא רציתי שתדעו. שלא תבקשו ללכת אליהם ולהתחבר איתם. כל מה שהשקעתי בכם, שתהיו תלמידי חכמים ובני תורה וכולי. הכל היה הורד לתמיון. יעקב מבין, הסב רוצה להתקרב. הסב אומר, בוא נהיה ביחד. הזדמנות להחזיר אותו בתשובה. להחזיר את הילדים שלו בתשובה. הוא יהיה איתי חודשיים שלוש במחנה, נהיה ביחד. נלמד אותו דפיומי, נלמד אותו מוסר. אבל יהיה איזה מחיר כבד. הילדים הפושטקים שלו יערסו לי את הילדים. האם מותר לעשות קירוב על הדם של הילדים שלך? חד משמעית, חס וחליל. אסור בשום מחיר איזה גמרה מפורשת. פגש איזה עשיר את רבי יוסי ברקיסמה ברחוב. אומר לו אני רוצה שתבוא להיות הרב שלנו באזור. ניתן לך את כל מה שאתה רוצה. צ'ק פתוח. כל הכסף והזהב, אנחנו מיליונרים. קהלה של מיליונרים. אנחנו אוהבים לתמוך תורה, רוצים תורה. בוא תהיה לנו הרב שם, תלמד תורה. תעשה כירוך. תהיה שליח. מה עונה לו רב יוסי בר קיסמה? אין, תיתן לי את כל הכסף והזהב שבעולם. אין, אני דר, אלא במקום של תורה. אז תבוא, תעשה מקום של תורה שם. ניתן לך כל כסף, נבנה לך במיינים, ישיבות, תביא עוד רבנים, ניתן להם מזכורת. רוצים לעשות קהילה יהודית? מה עונה לו? בטח, אני יכול לעשות את כל זה. אבל עד שאני אעשה את כל זה, הילדים שלי יהפכו לחילונים. באיזה ישיבה הם יהיו עד אז? עד שנבנה. מובן, רבותיי, זה דברים שהרבה לא חושבים. אני ראיתי הרבה מקרבים, שהביאו חילונים לשבתות. החילונים האלה חזרו בתשובה, אבל הילדים של המלמדים במקומם נהיו חילונים. וזה, הקראש ברוך הוא ייתן לנו עונש על זה. כי חייך קודמים וחיי ילדיך קודמים, ואפילו עניייך קודמים, יש מדרגות. אתה לא רץ לאחד שאין לך איתו שום עניין על חשבון אשתך. עושה חסד עם זרים ומענה את אשתו בבית. אתה לא מענה את הבנים שלך והולך לעזור לאנשים זרים. יש סדרים בתורה. אין לך ילדים? לא, אז יש לך זמן. אז תביא אנשים לשבת. אתה ואשתך. אין בעיה, הילדים כבר גדלו, התחתנו. תביא חילונים, עד רבה. תביא עשרים. שב איתם כל השבת, דברי תורה. אבל יש לך ילדים קטנים, יראו אותם עם הקעקועים. אני זוכר שלא ידעתי את זה עדיין. הבאתי שלושה חבר'ה אליי לשבת. הילדים שלי היו קטנים, בני ארבע. אחד בן ארבע, השני בן שלוש. הוא אומר לכם לפני מעל 20 ומשהו שנה. פתאום אני רואה מוצא שבת, הילדים שלי מטוש, מקשקשים אחד לשני, ציורים על הכתף. ציורים. אומרים, מה אתם עושים? אני אומר, אנחנו רוצים לעשות כמו השם של ההוא והשם של ההוא. האלה התחילונים, אחרי סבודת שבת, הולכים לחדר, מורידים את החולצה, נשארים עם גופיה או בלי חולצה, מלאים כעקויים, שחקים בחדר כלפים, עושים מה שעושים. הילדים הקטנים, סקרנים, באים לחדר, פתאום הוא רואה שלושה בלי חולצה, הם מלאים בכשכושים. מה הילד בן ארבע מבין? ההולך עושה לעצמו כשכושים לאח שלו. זה מתחיל בכשכושים, אחר כך הוא רואה שיש לו טלפון, הוא גם רוצה טלפון. ואחרי זה אתה מאבד אותו. ואז אתה בוכה 50 שנה בתפילות, תציל אותו, תציל אותו. שבת אחת גרמה לך על 50 שנה של איסורים. ילד אחד שיורד מן הדרך, אומרים חזל, זה כמו מלחמת גוג ומגוג. חורבן של העולם. ילד אחד יכול להיות לעם. האם אחרי שקין מת, אבל נפטר, ממי התחיל כל העולם? משט. אם גם שטה היה מת, לא יודע אם היה עולם היום. כל העולם יצא ממנו. אחרי המבול, שם חם ויפת, אם נוח לא היה ניצל, לא היה עולם. תחשבו, בן אדם אחד נהיה עולם של מיליארדים. אחרי שמתו כל החכמים, תלמידיו של רבי עקיבא נשארו חמישה. מהם התחיל עם ישראל מחדש. אם החמישה האלה גם היו מתים, זהו, לא היה תורה. כל היה נגמר. שהם השאיר חמישה, והכל התורה התחילה מחדש. בן אדם אחד, לא סתם אומר אם כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מומלואו. לפני שנסיים, יש שאלות, מה שדיברנו או לא דיברנו. סגרנו את הכל או שהשארתי קצוות פתוחים? לפעמים אני בדרך לבית, פתאום אני נזכר איזה שכחתי לענות על השאלה הזאת. עניתי על הכל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. אה?

מילה. יש שאלה עוד. כן. קודם אני הייתי ואומר, תודה שאתה פה, אני מלא את החנות, תודה

רבה ממש,

אני מחזיק אותי מלא. שאלה קצרה, אני מקווה שתביאי אותי לכיוון פחות או יותר. אני עובד בעבודה מסוימת ויש איתי בעבודה בחור שהוא ערבי נוצרי עכשיו אני איתו איתי משהו כמו חמישה חודשים כשאני עובד ובחמישה חודשים האלה ניתנתי לו קצת בומים לסייע לדשמי הלבי המעלם והגרשות וגרמתי לו לרדת פחות או יותר מהיושקה ומהנצרות ומכל העניין. עכשיו הוא אומר לי, אני באמת טוב, איתי אוהב את זה המון, והוא באמת אוהב אשר, הוא באמת אוהב אשר, יש לו לב טוב, הוא פחות טוב, פשוט אין לי מיל באיקס כמו איזה דבר. כן. עכשיו הוא אומר לי, שמע, אני לא רוצה יותר לעשות את הנצרות ואת העניין, אבל תן לי איזשהו משהו, אני לא רוצה שאני אגייר אותו, גם אין לי זכות לגייר אותו, אני אומר,

שיהיה גוי צדיק, שישמור שבעה מצהוב ננוח, הוא יכול להתפלל בשפתו. בשפתו. אומר, ריבונו של עולם, אני אוהב אותך, תודה שעשית אותי כמו שאני, אני רוצה להתקרב אליך, תעזור לי להיות צדיק. אם אתה רוצה שאני אתגייר, תכוון אותי, תן לי פרנסה, תן לי בריאות, תן לי ילדים, תן לי שידוך. כל מה שגוי צריך. מה זה גוי? גוי זה מאוד דומה בהרבה דברים ליהודים, רק אין להם את התורה. שום דבר. גם יהודי לא צריך להתבודד. תפילת 18 זה התבודדות. מי שרוצה להתבודד, שיתבודד. אבל תפילת 18, אתה עומד מול ה' כל יום כמה דקות, שלוש פעמים ביום, זו התבודדות. אתה רוצה להעריך, תתפלל שעה 18. אתה לא צריך ללכת לאיזה יער בשביל זה. אבל אני אומר, באופן כללי, תגיד לו, כשאתה לבד, בחדר שלך, רק שלא יהיה שם עבודה זרה, תגיד לו, שלא יהיה שם מלילים וכאלה. תתפלל לה', דבר איתו, אין בעיה, גם הוא יכול ללמוד דברים כלליים, לא דברים שמיוחדים לעם ישראל. ללכות שבת, זה לא בשביל הגויים. אבל נגיד על בריאת העולם, על מידות, על גאווה, על סינה, כבוד, קמצנות, זה דברים שגם מועילים לגויים. אין שום בעיה, הוא יכול להקשיב לדרשות, הוא יכול ללמוד מוסר, ואם הוא יום אחד ירצה להתגייר, יתגייר. אם לא, הוא יכיר גויה, הוא יסביר לה שהנצרות זה בלוף, זה עבודה זרה. והוא יהיה לו בית של יהודים, זה נקרא נוח קייד. חסידי אומות עולם, זה נקרא. יש להם, דרך אגב, תגיד לו שאם הוא שומר את שבע מצוות בני נוח, ואוהב את עם ישראל, והוא אדם עגון ומנומס, יש לו מופתח לעולם הבא של גויים. הוא הולך לגן אדם של גויים. הוא לא צריך גם להתגייר. בשביל מה שהתגייר? זה לא פשוט להיות יהודי בדור כזה. כל מה שקורה היום מסביב. יש לך, איך אומרים, משימה הרבה יותר קלה, אתה עמוד בה וזהו. וכשלא ישמור שבת. אסור לא לשמור שבת. אבל תדע לך, אני אגיד, אבל תדע לך שהרבה מהגויים שמקשיבים לי, ואני אראה רוב הדרשות שלי הם באנגלית, אז זה הולך לכל המדינות בעולם. אז שומעים את זה גויים בכל העולם, אתה צריך לראות איזה אימילים אני מקבל מגויים מתחננים אליי שהם רוצים לשמור שבת. זאת אומרת, זה עולם הפוך. כן, יש לנו אלפים כאלה, אלפים, שבאו, אני לבד הבאתי מעל אלף גויים לבית דין להתגייר, לבד. שהיום הם בישיבות, יש לך פה בער נוף סיני חד אונג, תראה איזה תלמיד חכם מוניעה, יש לו ילדים צדיקים בתלמודי תורה, הוא עומד אצל הרב דוד יוסף בחבא דאצ'ן. עזב את הסטודיו שלו בסינגפור, עזב הכל, עשו עלייה, התגיירו, שולחתי אותם לאוסטרליה, התגיירו, הגיעו לכאן, תראו אותו פה, אין פעם שתמצאו אותו בלי גמרה. איזה מדרות. איזה דבקות באשם. פחד פחדים. בן אדם ויתר על מיליוני דולרים. עזב הכל, בא לפה לדירה קטנה בארנוף. ויש כאלה הרבה. אבל מה שמעניין, תראה איך היצר הרע עובד. גוי שאסור לו לשמור שבת, מתחנן לשמור שבת. ויהודי שלא שומר שבת, כתוב מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. מה בין את היהדות שלו? וכמה צריכים להתחנן אליו שיעסקים לשמור שבת? כל אחד יש לו יצר ערה בהתאם למה שהוא מצווה, הבנת? הוא מצווה לא לשמור, אז הוא רוצה דווקא לשמור. ואנחנו שמצווים לשמור, השטן משכנע אותנו לא לשמור. הכל הפוך. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן. רבי חנניה בנקה שאומר.