שיחת חיזוק בישיבת אור ישראל במונסי
A rabbi at Yeshivat Or Israel in Monsey teaches about spiritual authenticity versus material distraction, using stories like refusing a $100,000 donation and offering $200 to recruit yeshiva students. He breaks down Kaddish's structure, warns against secular cultural erosion, and calls for genuine Torah observance over performance.
Chapters
בין שניצל לשניצל, תשתדלו להתרכז הייתי השבת בלס וגאס, עיר החטאים. ותתפעלו אבל, הרבה אנשים ברחו מלוס אנג'לס בגלל ששם הרבה יותר זון, והתחילו לעשות שם קהילה. פתאום נהיה שם קהילה בלס וגאס. זה לא איפה שכל המלונות וזה, זה קצת מקום אחר. ויש הרבה שם ישראלים בקוסמטיקה שהתחילו לשמור שבת, מתחסקים מהדרשות. והיה שם אחד בשם נוח, שיער ארוך, ארוך, ארוך, נראה כמו איזה, לא יודע, שחקן קולנוע גוי, או איזה גיטריסט רוק. שיער ארוך, שיער ארוך, וזה אחד שהיה באמת אותו בישיבה. בקיצור, ישבתי עליו ככה, דיברתי איתו, דיברתי, רמזתי לו בדרשות. רמזתי לו בדרשות, והוא אחד שמבין עניין. אומר, אני יודע, אני יודע שכל הדרשה הייתה בשבילי. בקיצור, סגרנו שבמוצאי שבת בדרשה, יש דרשה גדולה, מוצאי שבת, שאני מוריד לו את השערות ונעשה קידוש ה' בכל העולם. אם את לא תראה, אנשים יראו שאתה מסתפר, וזה גם... אתה מחוויח קידוש ה' על הדרך, כמו שהיה זה נאור בזמנו. הכי רבות השערות, כל העולם דיבר על זה. בקיצור, אמר לי כן, כן, כן, ובדקנו, ושאלנו, ודרשנו. עכשיו, בדרשה, להירים מאוד אנשים, ועוד רואים את זה גם בשדוי השיר. אמרתי, טוב, יש לנו עכשיו את ההפתעה היפה וזה. נוח, בבקשה. פתאום אומר לי, לא, לא. אמר לי, לא, לא. לא, לא. אחר כך אני אומר לו, נוח, דיברנו על זה שעות. מה אומר לי? אם אתה מוריד לי את זה כמו שאתה מוריד לי את היד. תראו כמה סטרח יושב על האדם. אז פתאום באתי לפה, אומרים לי, ניסים גם כן מבגס. שימו לב. הכספחו פיצה אותי. אכלתי אותם אחד מבגס, הלך לי אחד אחר מבגס. אבל מה, אני אגיד לך דבר אחד. אני לפני זה אספר לך סיפור שהסיכוי שהוא יקרה זה אחד למאה מיליון. הוא אחד, אתה יודע מה, אחד למיליארד. וזה קרה. לפני הרבה שנים היה כאן הבית הישראלי בברוקלין. שהיה הוונסון, עשה שם איזה בית לישראלים. באים, גורים בחינם, רק שהם חייבים לבוא לדרשות בין שמונה לעשר בלילה. כל לילה יש דרשן אחר. אני הייתי ימי שני. זה היום שלי. כשאני באתי, אני רואה שם אחד אורן עם שערות כאלה ואחד יוסי עם שער ארוך מאחורה. שני בחורים ישראלים. אני אומר, טוב, על מה אני אדבר עכשיו? יושבים לי אלה עם הרעמות. בוא נדבר עכשיו על שערות אצל גבר, דינים, מה כתוב על זה. עכשיו הם בעשר המשוחררים. מ-8 עד 11 אני מתווכח איתם. להוריד את השערות. אתה יודע איזה ויכוחים. על שבת לא מתווכחים ככה, על כלום. רק על השערות מלחמת עולם. לשעה 11 בלילה נכנס בפתח הדלת הספר הכי מפורסם בברוקלין, גיל נחמן היה לו מספרה בזמנו, לפני שהוא עלה לארץ נכנס בדלת עם מכונת תספורת מספריים ומסרק. עומד בדלת, הוא מסתכל עליית. שלום, ערב. אני אומר, שלום, מה אתה עושה פה? הוא אומר, שאלתי שאתה נותן פה דרשה בתי להגיד שלום. אני אומר, יפה, אבל למה אתה מרזיק לי כל הזמן לספור את המקום הזה עלייך? הוא אומר, אני אחרי שסוגר את המספרה, אני הולך לבתים של עשירים שהם לא יכולים לבוא ביום, אני נותן להם לספור את אצלם בבית, והייתי בדיוק פה בלוק ליד. אני מסתכל על השניים האלה, אני אומר להם, את המעיים שלי שפחתי עליכם, את זה שאתם רואים מיד לפה ספרתי. אם לא תסתפרו, נגמר הסיפור. מסתכלים אחד על השני, קנתה עליהם הרעה. אז הוא אומר לו, טוב, זה אין ברירה, זה באמת, זה לא יכול להיות מקרה. האורן הזה נכנס, היה לו ככה שערות. כמו כבש. כמו כבש, ממש. בקיצור, הוא נכנס, ובינתיים אני מדבר עם יוסי לבוא פה לישיבה. פתאום אנחנו שומעים מהנעמבתיה צעקה. צעקה שלסב לא הייתה כזו חזקה. ניוולתי, נפל, והנעמבתיה רשת. פתאום הוא יוצא נעמבתיה, היה לו ראש בגודל. איך הזכרתי, בוכה, איזה בחיות. בקיצור, השני לא עשה בעיות, נכנס, הסתפר. עכשיו אמרתי לאנטון, עכשיו צריכים לבוא לישיבה. אז הוא אומר לי, לא, אני עובד אצל יוסי איגל במאפייה, אני צריך ללכת למאפייה. אמרתי לו, את יודעת, אנחנו כבר נטפל בזה. ההרוז פתיק. אז הוא אומר לי, לא, לא, יום ראשון אני אעבור. אז אני אומר לו, אה, יום ראשון אתה כבר לא תזכור כלום. בסוף אמרתי לו, טוב, חכה רגע, כמה כסף שך בארנק? הוא אומר, מה? אני אומר לו, תבדוק, תבדוק כמה כזה יש לך בארנק. פותח את הארנק. הוא אומר, יש לי 200 דולר. עכשיו, הוא עובד כל היום, מרוויח 60 דולר אז בזמנו. 15 שנה הספורזיה, טראפי. הוא אומר, אז יש לי 200 דולר. אמרתי לו, תן לי את ה-200 דולר, רבון. אם יום ראשון אתה בא לישיבה, איך שאתה נכנס לישיבה, אני מגיש לך את ה-200 דולר האלה. ואם אתה לא בא, אני נכנס את זה בקופה של הישיבה. אתה מסכים? חושב, חושב, חושב. בסדר. יום ראשון, תשע, זה היה בריתה. לא בא, עשר, אחת עשרה, שתים עשרה, אני יושב שמה. עוד היה, בן פורט היה חברות השלי, עזבות הימים. אחד כבר ירדו לחדר האוכל. אחד וחצי, הוא נכנס, שניהם נכנסים. נכנסים, איזה כיווי אותם. הם עתיקים, קלטתי אליו עם 200 דולר. הוא אומר לי, אתה יודע למה אני פה? אז אני אומר לו, למה? הוא אומר, בשבילך 200 שונות. בקיצור, בזכות הרעיון הזה של השם נתן לי שניהם יצלו, כי כבר הם באו ביחד. ושניהם היו תלמידי חכמים גדולים. אתם זוכרים אותו, יוסי הזה? הוא הלך לקף... ניסימור. ניסימור. הוא הלך לקף החיים. צ'יק צ'ק, הוא היה חריף מאוד. הוא רב עכשיו, הוא ראש כהל. הוא ראש כהל. ראש כהל, כן. ראש כהל. האמת שאני שכחתי ממנו. לפני שוואי, כאשר אל היה אח שלי, הוא גר בגבעת זאב. הוא אומר לי, תשמע, יש פה ראש כהל אחד, קוראים לו ניסימור. הוא אומר לי, מה, אתה, בא אחך, הזה. הוא ראש כהל? אמרתי לו, אני לא זוכר. .אחר כך כל מי קשר .לא, הוא היה פה איזה שנה .הוא היה פה איזה שנה .מעל שנה בוודאי .בקיצור, היה לו זיכרון חלק .הוא ראש כולל .אבל זה השני לא נופל ממנו .עכשיו, היה לי לפני איזה .ארבעה חודשים הדרשה בקריית מוצקין .בית כנסת ענק מאות אנשים .אני מדבר, מדבר, מדבר .פתאום אני קולט מישהו .עם כובע שחור בקהל מסתכל, אני אומר זה נראה לי מוכר, פתאום קלטתי שזה אורך עם הכדור טלית. אז אני אומר להם, רבותיי, יש לי איזה סיפור לספר לכם. סיפרתי את הסיפור, ואני אומר לך, במקרה הבקרון של דבר, הוא נמצא פה הלילה. הזמנתי אותו לבמה. לא, פחות מר אמיר אליהו. נתן שם איזה מאה מקורות, גמרות וזה. קיצור, היה את רצון בו. הוא לא סתם נשלח, הוא שלח להם נס גלוי. ספר שיעבור עד לשם. קיצור, מיסי, אם אתה תהיה השלישי, גם אתה עוד לא תהיה ראש כולל. אמן, אמן, אמן. עד שתהיה ראש כולל. עד שכח אותנו שתהיה חשוב ככה. נו נו נו נו נו נו נו איזה טוב השם, למה טוב השם נפסים נפסים בקרוב נפסים נפסים בקרוב עד שמשח לא משהו טוב הרמה הרוחנית שלך, כל מי שיהודי, אמנם אז לא היה חילונים, לא היה אז חילונים, בזמן פרס. איך יודעים שהוא היה חילונים? איך אני יודע? אולי כן היה. כשאמן בא למכור את התוכנית של הפתרון הסופי לחשבי ראש, אז הוא אמר לו, יש עם מפורד, מוזר, שפתו שונה, בגדיו שונים ודתו, והדת שלהם שונה משלנו. עכשיו, אם דוגמה, היית בא אלו אובמה עכשיו, באמריקה, לפני כמה שנים. הוא אומר לו, בואי נעט, תשמע חוסיין, יש איזה עם מוזר, שונה, דתו שונה, בגדיהם שונים. חוסן. חוסן. אז הוא היה חושב שמדובר על המוסלמים אולי. הוא לא היה מבין שמדובר על היהודים. כי רוב היהודים לצערנו הרב הם יותר גועים ממנו. זה מה שקורה היום פה באמריקה. כל הרפורמים האלה וכל זה. אז אי אפשר היה לבוא היום למלך להגיד לו יש עם מוזר, דתו שונה, כולם שונים, שפתם שונה. זה אז היה אפשר להגיד כי כולם היו שומרים. אז הוא רצה להרוג את כולם, להרוג את הגופות. ובחנוכה, לא רק שלא רצו להרוג את הגופות, אמרו, אדרי, תהיה אחד משלנו, תהיה נורמלי, מספיק להתנהג כמו חרדי, תהיה אחד משלנו וניתן לך התוות. תהיה, אתה יודע, אנחנו שוויון זכויות, שום מפליה לא יהיה, תחיה בחלק מהאימפריה היוונית. לא ניגע בכם. רק רוצים שתכתבו על הקרן של השור שאין לכם חלק באלוהי ישראל. למה הם לא אמרו, תכתבו שאין אלוקים? הם יכלו לעשות משהו יותר מעצבן. למה אין לי חלק באלוקי ישראל? למה הם לא אמרו להם, אנחנו התאיסטים, תכתבו שאין אלוקים. תכתבו על השור שאין אלוקים לעזוב אתכם. נכון או לא? כי הם בעצמם הבינו שיש אלוקים, והם הודו שיש אלוקים. ההבנים, מי שלמד את התרבות שלהם ואת האידיאולוגיה שלהם, אז יש כמה דברים מעניינים שם. אחד, הם מאמינים שיש בורא לעולם. כבר יותר טוב מחצי מעם שלנו, שאומרים אין אלוקים, אין כלום, הכל נהיה מפיצוץ מטומטם. עד כדי כך מטומטמים הם לא היו. הם הודו שיש לעולם בורא. רק מה הם אמרו? הם אמרו שלא ייתכן שכזה בורא ענק שברק כזה עולם, יש לו זמן להתעסק בשטויות. מה שהיהודים האלה טוענים. אכפת לו אם אתה נוגע בזה, אם אתה בורר, אם אתה מחבש, כל הדברים האלה, אם אתה מדליק אש, מה אכפת לו מהדברים האלה? זה לא נשמע הגיוני. באמת, מי שלא למד את התורה, זה באמת לא נשמע הגיוני. אדם שעכשיו אתה בא אומר לו, בורא עולם, אכפת לו אם עכשיו ניקית איזה קטם על העניבה. הוא לא מבין איפה זה בא כל זה. זה דברים שלא נתרסים כל כך בקלות בסכל. אז היוונים אמרו, הוא בר את העולם ועזב פה את האנשים. זהו זה. וממילא, ממילא, העולם הזה זה כמו ז'ונגל. החזק שולט, מי ששולט. והם היו בעלי התאבות הכי גדולים בהיסטוריה שהיו. באתונה היו שבעים אחוז מהתושבים עבדים. שלושים אחוז אדונים, שבעים אחוז עבדים. כל בן אדם במוצא אלו שני עבדים. וכל היום הם רק התעסקו בתענוגות העולם הזה. אם זה יחסים אינטימיים, אם זה ספורט, אם זה בגדים, אומנות, כל הדברים האלה, מוזיקה, תחרויות. המילה ספורט מאיפה זה בא? בספרטה. זה במציאות הספורט, בגלל שלא היה משמעות לחיים. אין רוחניות, אין כלום. אז הם רוצים עכשיו להמציא משמעות, אז הוא התחיל לעשות החרויות. עכשיו, הגלות הזאת של יוון היא גלות הכי מוזרה שיש. מכל החמש גלויות, כולל לישמעאל עכשיו, כל הגלויות הן בחוץ לארץ. זאת אומרת, הרומאים זרקו אותנו מארץ, הבבלים זרקו אותנו מארץ. אמן זה היה בפרס ובמאה ה-27 המדינות. והערבים זה בכל העולם. אבל הגלות של יוון הייתה בתוך ארץ ישראל. הם באו לארץ, כבשו את הארץ. זה היה אחד בשם אלכסנדר מוקדון. בגיל 30 הוא כבש כבר את כל העולם. תשאל את עצמך איך זה יכול להיות. הרי היום אפילו עם נשק כזה מתקדם, טנקים, מטוסים, מצצות אטום, אין אף מדינה שיכולה לקבוש את כל העולם בתוך 15 שנה. קבש את העולם ב-15 שנה. כל מדינה בעולם שילמו לו מס. והיו לו שם חיילים, שליטים, בכל העולם. עד שככה שבגיל 32 הוא עשה בדיחה, הוא אמר, החיים שעממים, כמה חבל שכבר לא נשאר את מה לקבוש. כבר אין לי מה לעשות, כבר קבשתי את כל העולם. הוא גם מת צעיר, 36 הוא מת. אבל מה שמעניין, תשאלו איך בן אדם קבש את כל העולם. פשוט מאוד, הוא ניצח בהתחלה מדינה אחת בקרב. אחר כך הלך למדינה אחרת, ניצח אותם צ'יק צ'אק, היה לו צבא רציני. 2-3 מדינות נכנעו צ'יק צ'אק. כל העולם כבר הבין, אין מה להילחם בו. בואו מהר, נעשה איתו הסכם. קחו מאיתנו ממיסים, ולא ניכנס אתכם למלחמה. שימו פה שליט, ואנחנו נפריש לכם העשרות. וככה זה היה. מדינה אחרי מדינה. הוא בא, אתם נלחמים או שאתם מכנעים? מכנעים, דגל לבן. כמה אנשים יש פה, כך וכך אתם תשלמו לי כל שנה, אני לא עוזר, לא נוגע בכם. וככה קבש את כל העולם. זהו, כל העולם תחתיו עכשיו. ועכשיו, הם באו לארץ, כל התקופה הזאת שלהם זה 150 שנה, זה לא יום יומיים. 150 שנה, כשאתה שומע המקבים, זה אחרי סבל של הרבה הרבה שנים. אחרי כל הבלאגן הם באו לארץ והתחילו להקים מצטדיונים בירושלים דווקא התחילו להקים מצטדיונים ותיאטראות, מקומות של תיאטרות וכל מיני עפקות וכאלה דברים. ולאט לאט הם התחילו להשפיע על כל הבחורי שיבות, על כל החרדים, מה שנקרא, ללכת אחריהם. רוצים כבר הופעה כזאת והופעה כזאת ותחרות כזאת, התחילו למשוך כמו שהעץ הרם היום, אנחנו רואים את זה בעצמנו היום. וככה התחילו עוד להתייבן ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד עד שכמעט כולם נהיו מתייבנו. כמעט כולם הלכו לאוניברסיטה שלהם, ללימודים שלהם, לפילוסופיה שלהם, בעיקר לספורט. אני תמיד אומר, היום יש טעות בעולם החרדי פה באמריקה, בארץ זה פחות חמור, אבל פה, שהרבה הורים אמריקאים, במיוחד המודרניים, הם, אין להם שום בעיה שהילדים שלהם מכורים לספורט. שהם כל הזמן רוצים לשחק ולראות ספורט. הם אומרים, טוב שזה זה ולא דברים אחרים. אבל אני אומר, מכאן בא החורבן. שברגע שילד מתחיל להיות טוב להצטיין בספורט ונותנים לו מחמאות, איזה שחקן, אתה אלוף, אתה הכי טוב בליגה, הרי זה, כולם ככה רוצים להיות בחברתו, אין לו כבר ראש לתורה. הראש שלו בשטויות. אז הוא רוצה לראות שחקנים, וזה מעניין אותו, ומפה מגיע אחר כך דברים הרבה יותר גרועים. אז אני אומר, ולאן צריך להתפלל? אתם הרבה צעירים פה, ועדיין אין לכם ילדים. תזכרו מה אני אומר לכם. תפללו, להקדוש ברוך הוא, לפני שיוולד לכם הילד, במיוחד ב-40 יום הראשונים, שהילד הזה לא יואב ספורט. כי אני ראיתי ילדים ששונאים ספורט ולא מעניין אותם, הם לא מצטיינים בזה ולא מתעניינים בזה, יושבים ועמלים בתורה כל הזמן. וילדים שהראש שלהם בספורט, לפחות 50 אחוז מהיכולת והמאזמן של התורה הולך. ובמקרים כאלה יש כאלה שלגמרי כבר לא רוצים ללמוד בכלל. רק ספורט מעניין אותם. גם כשהם בוחרים ישיבה, דבר ראשון הם שואלים אם יש שם קבוצת כדורסל. זה מה שמעניין אותם, לא אכפת להם הרמה של הלימודים, יש שם הזה, נתקדם, נתקדם בגמרא. רק שואל, יש קבוצת ספורט, הם שחקים בליגה של הבתי ספר? זה מה שמעניין אותם. ככל שהמקומות האלה יותר מודרניים, ככה יש את זה. אז זה לא מהיום, זה כבר מאז היה. ואז התחילו כמעט כולם נהיו מתייבנים. חוץ מהמכבים ועוד קבוצה של חרדים שנשארו בדבקות, שבסוף שיעודה המכבית צעק מי להשם אליי, באו כמה מאות אנשים. עכשיו, כשאומרים בתפילה בעל הניסים, מסרת מעטים ביד רבים. יש גם משהו לא ברור. הרי רק הרוגעי ביתר היה מאות אלפים אם לא מיליונים. אנחנו לא היינו מעטים. היינו המון, הרבה יותר מהיום. היינו עם גדול. מתו לנו מיליונים בחורבן של הרומאים, של בית המקדש. הרומאים זה היה קצת אחרי הבנים. אז היה המון אנשים. היינו כמות אדירה של אנשים. אז מה זאת אומרת, מסרת מעטים, מסרת רבים ביד מעטים? אלא, מה זה ביד מעטים? מעטים שנשארו בדבקות אליך. השאר נהיו גויים כבר. הם כבר בצד שלהם. הם לא נחשבים כבר מעם ישראל. פרשו מעם ישראל, כמו שכתוב ברמב״ם. מחלל שבת ועובד כוכבים ומזלות, הרי הם כגויים לכל דבר. זהו, זה פרשו מעם ישראל. רק כדי כך שהרבה לא יודעים את זה היום. אנשים לא יודעים את זה, אבל בהלכה, מי שנפטר מחלל שבת, צריכים לקבור אותו במחלקה של מחלל שבת. אי אפשר לקבור אותו עם שומרי שבת. למשל, אני אתן לכם דוגמה. אבא שלי, עליו השלום, בדיוק עכשיו היה שנה שלו, כשהוא נפטר, הרי מה קרה, הוא היה בבת ים. בבת ים, הוא היה גר קומה שלישית כזה, שתיים וחצי כזה, עוד היה הולך לבית כנסת, עוד הכירו אותו שם בשכונה. כשהוא בא לרחובות, כבר היה קומה שישית, כבר היה זקן, לא היה לו כוח לעלות מדרגות, כלשהי היה הולך שתי מטר. אז הוא לא הלך לבית כנסת. כשהוא נפטר, אז גיסי, אנחנו היינו פה מוצאי שבת, אז גיסי הלך לסדר את העניינים בבית הכפרות ברחובות. אז פתאום הוא מתקשר אליי באמצע הלילה שלנו, אצלנו זה היה שעות הבוקר המאוחרות, הוא אומר לי, אל תשאל, מה, לא מסכימים לקבור אותו בחלקה של השומרי שבת? צריך להביא מכתב מרב שמכיר אותו שהוא היה בא להתפלל אצלו בבית כנסת. הבנתם? אז אתה רואה שבבתי קברות חרדיים שמנועלים לפי ההלכה, קפידים על ההלכות. בבתי קברות, אזרחיים, קוברים שם את כולם. תביא גם את הכלב שלך, תשלם להם כסף ותלול לך קבר שם. אתם מבינים מה הולך שם? שם לא אכפת להם. גם פה במונסי יש מחלקה של מחללי שבת. פה במונסי, בבית קברות של וישניץ, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל יש מחלקה ששם קבורים המחללי שבת. מחלקה מיוחדת. כן, זה נותנים להם זה. דרך אגב, אם כבר דיברנו על זה, אתם ידעתם, מי כאן ידע שיש הלכה כזאת, שאם יש מחלקה של מחללי שבת, שקברו שם את המחללי שבת, ובטעות קברו שם רוצח שהוא שומר שבת. אז כתוב שזה בזיון לרוצח שכברו אותו בין מחללי שבת. צריכים לפתוח את הקבר ולהוציא אותו משם. מכאן כבר אין שום ספק שמחלל שבת בעיני ה' אפילו עולה על זה, על החד שרוצח, עד כדי כך. בואו נחזור לעניין. אז באמת הם עשו... עשו את כל הקרקסאות, ואתם יודעים מה זה היצר הרע. ילדים, נערים, מציעים להם עכשיו כל מיני מופעים ודברים. אז מה עכשיו? אז הרעי היצר הרע מושך אותם לזה, עד שכבר כמעט כולם נהיו מתייבנים. ובסוף, זה הכוונה מסרת רבים בעד מעטים, הכוונה שכבר לא נשאר הרבה, אולי כמה מאות שנשארו, שנשארה להם אידיאולוגיה יהודית, השקפה יהודית, ועכשיו השאלה היא כזאת, האם היה חכם לצאת למלחמה נגדם? האם היה חכם, תגיד עכשיו, אתה עכשיו נגיד, אנחנו שלוש מאות איש רוצים לצאת למלחמה נגד רוסיה. פוטין עם כל המיליון חיילים שלו. זה דבר חכם. אם עכשיו אתה בא לאיזה חכם, אתה אומר לו, תשמע, אנחנו שלוש מאות איש, רוצים להגן על המולדת, רוצים להגן על בית החדש, רוצים להגן על היהדות, רוצים לצאת למלחמה נגד צבא של מיליונים. עם כל הכוח והסוסים וזה. מה היה אומר? מה, תוך שעה כולנו נמות. מה היה עזור לנו המלחמה הזו? צריך קצת היגיון, לא? רואים פה שהיה נס נגד כל חוקי הטבע פה. שאין כבר בעצם, בעצם זה שהוא אמר מי לאשם אליי, בוא נצא ללחם בהם, כבר היה להם בתוכם ברור שמפה לא נחזור. אבל לפחות נמות על קידוש אשם. והקדוש ברכו חשב אחרת. הקדוש ברכו עשה שבזכות זה, בזכות המסירות נפש הזאת הצלחנו להתפטר מהם. עכשיו צריכים דבר אחד להבין, כמה דברים צריכים להבין. קודם כל, הם האמינו שיש בו אל העולם. דבר שני, הם האמינו בנשמה גם. השערות הנפש, סוקרטס, אפלטון, כל האלה החכמי היוון האלה, הם האמינו שיש כזה דבר נשמה. רקמה, הם עשו לעצמם הר, זה נקרא אולימפוס. היום אתם שומעים הרבה פה באמריקה אולימפיה, נכון? את המילה הזאת אולימפיה, הנה יש פה שכונה רמונסי אולימפיה, אולימפיאקוס, אולימפיק, מאיפה כל המילים האלה? זה הכל מההר הזה שהיה שם ביוון, שזה היה נקרא הר האלים. הם שמו שם כל מיני דמויות של כל מיני זה, זה אל האהבה, זה אל הזה, זה אל הים, כאילו חילקו שרים. ואמרו הבורא עולם, בראת העולם, נטש אותו, ואלה כביכול הממונים. עכשיו, כמו שהתחלתי להסביר, היה להם 70 אחוז מהציבור עבדים, בלי שום זכויות. אם העבד יצבן אותך, יכין לך תה ולא מתאים לך, אתה הורג אותו במקום. מותר לך להרוג אותו, אין שם חוק, אין שם... העבד אין לו שום זכויות. לא אכפת להם שזה בן אדם, לא... היו הורגים שם עבדים יום-יום. בלי שום רחמים. ככה זה היה. והיהודים הצבנו אותם מאוד. מה גרם להם לבוא להתעסק איתנו בבית המקדש? הם ראו גדר מעץ שכתוב על הגדר שלט. עד כאן גויים יכולים להגיע. מפה ועלה רק יהודים יכולים להמשיך. שיגיע אותם. אנחנו השירים, אנחנו החזקים, אנחנו היפים, ואלה יגידו לנו שאנחנו לא יכולים להמשיך מעבר לגדר, השתגעו. ואז מה? הם שמעו שאצל היהודים יש כאלה הלכות שאם אתה נוגע ביין או בשמנים או כל הדברים האלה, אז זה מעצבן אותם, זה כביכול, הם רואים את זה כתמה, אמרו נעשה להם דווקא. אבל יש כאן דבר מאוד מעניין. קודם כל זה לא מתאמת השמנים, מה שהם עשו. כל החנוכה הזה, זה דבר פלא פלאים, לא שמים לזה לב. כל הנס שהקדוש ברוך הוא עשה, כל המסירות נפש הזאת, כל המלחמה, כל הסכנה, כל מה שקרה, הכל היה על חומרה. לא היה צריך את זה בכלל. לא היה צריך את הנס הזה של פח השמן. לא צריך, היה תשמנים עצמאיים לוקחים אותה וזה. יש הלכה אם גויים באים לחוויות של יין, של יהודים. והם חתומים והם בכוונה באים כדי לטמא את זה פותחים ומנהרים את זה וזה לא נטמע וזה לא נהיה נסך זה מעניין וכאן וחומר בשמן מה הבעיה היה בשמן? יכלו להדליק בזה אלא מה? כיוון שהחכמים אמרו שכך צריך לעשות וזה חומרה, חומרה בעלמה והקלוש ברוך הוא הפך את כל העולם בשביל החומרה הזאת של החכמים תראו מה זה כוח של חכמים כמו המעשה שם עם תנור של אחנאי, תנורו של אחנאי, רבי אלעזר וחכמים, שבסוף בא אליהו הנביא, אמר מרקס, הוא אמר, אמר, ניצחו ניבני. זאת אומרת, כאילו, כביכול, הכוח של המילה שלהם זה מעל הכל. מה שהם קובעים משנה. דרך אגב, זה אחד הדברים שהצבלו מאוד טייבנים. אחת הגזרות שהם אסור, שאסור, אסור לקבוע ראשי חודשים. מה שאנחנו היום עושים זה יש לנו כבר לוח אבל אז לא היה לוח, היית צריכים לבוא עדים, לעיד ולפי זה היו קובעים ראש חודש והם אמרו, מה זה, מי אתם חושבים את עצמכם? אתם תחליטו מתי יהיה יום כיפור, מתי יהיה ראש השנה, מתי יהיה פסח. מה, אתם מעל הבורא? עצבן אותם. כל הדברים. שבת, למשל, עצבן אותם. למה? הם רוצים שאנשים יעבדו. כולם, עבדים, כולם. מה אתם עכשיו לוקחים יום חופש? מה זה הדבר הזה? ברית מילא עצבן אותם. למה? הם האמינו שאדם נולד מושלם. אל תבא חותך לו חתך מהגוף. יש אומרים שהסיבה שבארץ חייל שהוא מושלם בבריאות נותנים לו רק פרופיל 97 זה בגלל הברית מילה. למרות שלא כולם מסכימים עם הדעה הזאת, אבל מישהו פעם אמר, למה זה לא פרופיל 100? גם נשים פרופיל 97. גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם פרופיל 97? נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופיל 97? גם נשים פרופ כל הדברים האלה, והם קפו את התרבות שלהם. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם שאלה. יש דברים בעולם שאנשים עושים ולא שמים לב. איזה חג החילונים אוהבים הכי הרבה? חנוכה. ופורים, נכון? זה שני החגים שהם הכי הרבה אוהבים. פורים מבינים, תחפושות לילדים, זה בסדר, זה חג לילדים, אז הם נהנים מזה. אבל חנוכה, לכאורה, מה יש בחג הזה? מה יש? חוץ מלאכות ספגניות ולהגליק נרות. אין כאן כלום. מה החינונים עושים בחנוכה? לא עכשיו, שזה חג של חופשות, או אני יודע, מנגל בכנרת, והם עושים בראש ושונה. עכשיו, השאלה שלי היא כזאת. היום במציאות, מי ששם לב, אתם, ברוך השם, יושבים פה בהועלה של תורה, אתם לא רואים את הגועל נפש שיש בארץ, אבל לא מזמן הבחירות, והבחירות האחרונות האלה, זה היה דבר שלא היה מעולם. בדרך כלל, כל פעם שיש בחירות, כל מפלגה חילונית יש לה מצע. מה פירוש? אנחנו נילחם בשמים. אנחנו נגדיל את תקציב החינוך. אנחנו נוריד מיסים. אנחנו נגביר את התקציב למשרד הפיטחון, נילחם באיראן. אנחנו נחסל את החמאס. כל אחד בא, אנחנו בעד סמים. אנחנו... כל אחד בא עם זה רעיון, אומר לקהל, תבחרו לי כדי שאני אוכל לעשות א' ב' ג'. הבחירות האלה, הדבר מדהים. כל המפלגות... להוריד את ביבי. לא, כל המפלגות, כולם אמרו, נו לנו את הכל כדי שנשמי את התורה, שנסגור את הישיבות. כולם, מרץ, לפיד, ליברמן, גנץ, כל הרשעים האלה, רק על דבר אחד דיברו כל הבחירות. אף אחד לא דיבר על איראן, אף אחד לא דיבר על תקציב משרד הבריאות, אף אחד לא דיבר על כלום. מה אמרו? אומרים, כן למדינה יהודית, לא למדינת הלכה. תראו איזה עם הארץ טיפש. מדינה יהודית בלי הלכה? מה זה? איזה דבר כזה? זה כמו להגיד, כן בן אדם, אבל בלי הלב שלו. מה זה השטיעות האלה? עד כדי כך בורים ועמי ארצות, ואחר כך, אתם יודעים, היום המציאות, החילונים של היום זה לא החילונים של פעם. כשאנחנו היינו ילדים, החילונים היו משכילים. היו יודעים לקרוא, היו יודעים בדקדוק, היה להם קצת ידע. היום אתה מביא חילוני, בוגר אוניברסיטה, תעשו ניסיון, אני עשיתי את זה בדרשה. דוקטור, תביא דוקטור. דוקטור האוניברסיטה. לקרוא עברית הם לא יודעים. כמעט ואף אחד מהם לא יודע לקרוא. אתה מביא דף של הרמב״ם, פותח, תקרא בבקשה. תראה, כל מילה שנייה טעות. לא יודע לקרוא. זה הרמת החינוך היום. דוקטורים, אלה הולכים להיות ראש הממשלה, שופטים בבתי משפט, לא יודעים לקרוא עברית. בחיים שלהם הם לא קראו דף בתורה. מילה, פסוק מהתורה הם לא יודעים לפרש. כלום, שום דבר, הם לא מבינים. תקרא לי עכשיו פסוקים מהתורה, במיוחד כל הקורבנות, הם לא יודעים, בשבילם זה סינית. אני שואל אותם לפעמים בדרשות, תגידו, אתם נותנים דרשות נגד התורה מהבוקר עד הלילה כל החיים שלכם, בלי הפסקה, באינטרנט, בחדשות, כל הזמן חרדים, חרדים, תורה, חרדים, ישיבות, צבא, כל הזמן אותם נאומים. מישהו מכם פעם אחת בחיים שלו קראת תורה מההתחלה עד הסוף ויודע את הפירוש של המילים, רק עזוב עכשיו רשי, עזוב מדרשים, עזוב גמרות, עזוב את כל זה, זוהר, קבלה, קודים, גימאט, עזוב את כל הסודות, רק תגיד, מה זה וידבר השם אל משה? מה זה ויומר השם אל משה? מה זה צו? רק תסביר, תבין את המילים, מה הם? מה זה לא תרשל גדי בחלב אימון? הם לא יודעים כלום. שום דבר. אז אני אומר להם, אם אתם בחיים שלכם לא קראתם את התורה, איך אתם נותנים נאומים נגד התורה כל החיים? איך אפשר? אם אני אבוא עכשיו ויתן נאום נגד שקספיר שעתיים באוניברסיטה, שם בחוג לספרות, שעתיים אני כותל אותו טיפש, מטופש, סיפורים טיפשיים, זה יקום לי איזה פרופסור לספרות, יגיד לי, סליחה, אדוני, אתה מאוד מאוד אנטי שקספיר. תגיד לנו בבקשה, כמה ספרים של שקספיר קראת בימיך? מה, מעולם לא החזקתי ספר שלו. הרי אני הופך לבדיחת השנה בכל העולם. לא יפסיקו לצחוק עליהם, כל העולם, אבל הם אין להם שום בעיה עם זה. לא יודעים מה כתוב בתורה, לא יודעים כלום, וכל היום דוברים נגד. היווניים לא היו ככה, הם היו פילוסופים. היה להם ויכוחים פילוסופיים עם חז'ל, ולא רק זה, גם כמה פעמים כתוב בהגמרה שחז'ל מודים שניצחו חכמי יוון. לא היו טיפשים, היו יהודים מתמטיקה, היהודים גיאומטריה, היהודים פיזיקה, היהודים כל מיני תכונות, דברים. איך אומרים? אקדמאיים הם היו. הרבה מהדברים שיש שם באוניברסיטה הזאת הם התחילו. אבל מה? היה להם את עיקר הבעיה, זה מה שנקרא, אכול ושתוק, כי מחר נמות. תהנה מעולם החומר. החומר זה הכל. לכן שהם ראו שחותכים לתינוק את העולה ושיגע אותם. אני פעם שלחתי לטומי לפיץ, זכותו יגן עליו, אני שלחתי לו מכתב פעם, שלפי ההיגיון צריכים לדון אותו על ניסיון לרצח. כי הרי מה הוא היה אומר כל הזמן, לא מאמין בתורה, לא מאמין כלום, אז מה אתה עושה לבן שלך ברית? בכוח מה אתה עושה ברית? אם עכשיו חילוני יחתוך לתינוק שלא תעוזן, יקח מספריים, יחתוך לו תעוזן. וראו את זה אנשים, מיד יקראו למשטרה, וכאן 20 שנה מעשר. אז תגידו, מה ההבדל להעוזן, מה ההבדל להעורלה? אם הוא בא ואומר, הספר הזה זה כלום, סתם מפית בשבילי. מישהו כתב על מפית לחתוך למישהו תעוזן, תלך לחתוך? באיזה כוח באת לעשות ברית מילה? אז אתם רואים שכל מה שאומרים זה שקר כי הם כן מאמינים שזה מהתורה כי אחרת מה הם הולכים לעושים ברית מילה. אבל יש כאלה חילוניים שאומרים אני לא אעשה ברית מילה. שאלה מי יותר גרוע? אחד שעושה ברית מילה אבל נשאר חילוני, או אחד שאומר כיוון שאני לא מאמין בכלום, גם ברית מילה אני לא אעשה. למה שאני אעשה? או שאני עושה הכל או שאני לא עושה כלום. אם אני לא מאמין ואני משוכנע שזה הכל שקר, למה שאני אעשה זה וזה וזה? למה שאני בזבז על זה דקה? מי שעושה רבע, בעצם מעין שהוא מאמין שהספר הזה זה בור עולם. אז מה עם כל השאר? אז עכשיו השאלה היא כזאת. מי יותר גרוע? שני אנשים. אחד, יש לו שכן, והוא מאוד מאוד לא נחמד לשכן, ויום אחד יתברר לו שהשכן הזה זה אבא שלו, הביולוגי. לא ידע את זה עד עכשיו. ויש... אחיו, אותו דבר, גם היה מאוד לא נחמד לאבא הזה, לשכן, עד שהתברר לו שזה אבא שלו. אז אחד משני האחים, ברגע שהתברר לו שזה אבא שלו, הפך את ההתנהגות שלו ב-180 מעלות. נהיה נחמד, רץ, מטפל בו, כל מה שהוא צריך, נותן לו כספים, מסיע אותו, והשני ממשיך לבזות אותו. נכון? אז מי יותר גרוע? זה ברור. כל עוד הוא לא ידע אז למה שיעשה. גם רגע שהתברר לו שזה אבא שלו השתנה לגמרי. אבל השני, אפילו שהתברר לו שזה אבא שלו, ממשיך ככה לבזות אותו. אז ברגע שיש לך חילוני שעושה דברים מסוימים, עושה קידוש ונוסע באוטו, מניח תפילין פעם בחודש, עשה ברית מילה לאלת שלו, שם מזוזה, זאת אומרת הוא מבין, הוא מעיד, שהתורה זה משהו מיוחד בשבילי, אחרת מה אני עושה את הדברים האלה? מה פתאום שאני עושה את זה, כן? ומתוך זה שהוא עושה את זה, בעת שם הוא מעיד שהוא כן מאמין, ומורד במזיד. יותר גרוע מהקיבוצניק שלא עושה כלום. כי הוא אומר, מה אתה רוצה? אני לא מבין. אני אמר לך שאין לי שום קשר לזה. למה שאני אעשה דבר אחד? זה יותר אמיתי. כי זה אם תתפוס אותו ותוכיח לו, לפחות הוא איש אמת, אז הוא ישתנה מיד וישמור הכל. למרות שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. טוב, נסכם רגע עד לפה מה הולך. מה עם הבחירות? רגע, אז הבחירות האלה, כל אחד רק אמר, תנו לנו את החרדים גונבים לכם, הם חיים על חשבונכם, הם פרזיטים, הם לא מועים למדינה, הם עולים למדינה מיליארדית. כל הבחירות, כל התשגירים היו כמו גרמניה הנאצית. מילא לא דיברו על שום עניין, זה פלא פלאים. מילא. לא אמרו על איראן, לא על האוצר, כלום. רק על החרדים. זה עכשיו, השאלה היא כזאת. איך אנשים כאלה איך הם בכלל חוגגים חנוכן להוביל? הרי אין אבסורד, אין בדיחה עצובה יותר מזאת בעולם. תחשבו רגע, הם באים בעצם היום, הם על תקן היוונים של פעם. והם כבר עברו את ההבנים של פעם, כי ההבנים של פעם הודו שיש בוראי לעולם, רק הם היו משובשים, באמונה שלהם, באידיאולוגיה, זה יש גם הרבה חרדים משובשים, הלכו פה לאוניברסיטה, השתבש להם הראש, פתאום הם מדברים בעד מצעדי תואבה, פתאום הם מדברים בעד כל מיני דברים שמירחם, והם מסתובבים זקנים וקובעים. ויש להם ראש משובש. מאיפה בא להם השיבוש? כשהם למדו בישיבה חרדית, הם לא היו משובשים. שלוש, ארבע, חמש, שש שנים באוניברסיטה. יצאו משם מושחתים מן העשות. כל ההשקפה שלהם רקובה לחלוטין. אתה יכול לשמוע דרשות שלהם, לא תאמין. הסערות, איך תסמרנה שתשמע מה הם אומרים בדרשות. להרים שאי אפשר להאמין. אי אפשר פשוט להאמין שזה יוצא מפה של בן אדם עם כיפה על הראש. אבל היוונים הם המשובשים. מה אתה רוצה מהם למדו בישיבות? הם ראה להם את האמונות שלהם. הם לא קיבלו תורה מסיני. הם באו ללחם בנו. אתם מוזרים. אבל אלה מתוכנו כבר עברו את היוונים. עשו לנו כבר נזק יותר ממה שהיוונים עשו לנו. אם מסתכלים כבר על הנזק שנגרם לדת בארץ, על מה שקרה בדור האחרון, בשני דורות האחרונים, בעצם יוצא שהנזק שנגרם לנו מאלה שקוראים לעצמם יהודים כבר עבר מזמן את הנזק שהיוונים עשו לנו. ואלה חוגגים חנוכה. זה אבסורד, הוא לא מתפס בסכל. הם באים, אומרים, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. צריך לקום איזה חראי, להגיד, שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש זה בשבילך אמור להיות יום עבל, לא יום שמחה. כי באידיאולוגיה שלך אתה יותר יווני מיווני. אבל זה רק מה שמראה לכם שבן אדם יכול לעשות דברים כמו תורכי, ופעם בחיים שלו הוא לא חושב על זה אפילו. בן אדם יכול להגיד קדיש מיליון פעם בחיים שלו, ואף פעם הוא לא הבין מה זה קדיש. זה קורה להרבה חרדים. אנשים בעבלות, שנה שלמה אומרים עשר פעמים ביום קדיש. תעשה חשבון, ארבעת אלפים פעם קדיש בשלהם אמרו, בסוף, אחרי השנה אומרים לו, טוב, משה, בוא תגיד לנו עכשיו מה זה קדיש. הוא לא יודע מה זה קדיש. לא מדבר על הפירוש של המילים. זה בדרך כלל מבינים. מה הסוד של הקדיש? מה הוא? ידעתם את הסוד של הקדיש או לא? אני אגיד לכם על הדרך. יש בעולם ארבע מחלקות. יש בורא עולם, זה מעל הכל. יש את העולם שהוא ברה, זה שתיים. יש את בני האדם, זה שלוש. וארבע, זה תכלית החיים, תכלית הבריאה. למה נברנו? זכרו, האדם, הקרש ברוך הוא, העולם, האדם והתכלית. וככה הקדיש מחולק. במחלקה הראשונה של הקדיש מדברים על בורא עולם. קדם והתקדש מרבה, אז כולם אומרים אמן, חותכים. עוברים למחלקה השנייה, בעלמה הגיברה כרותה, בעולם שברא כרצונו, זה מדברים על העולם. אז כולם אומרים אמן. עוברים למחלקה השלישית, בחייכון וביומכון, בחייכון ובית ישראל, מדברים על האנשים. זה המחלקה השלישית, כולם אומרים אמן. והמחלקה הרביעית שהיא נוגעת לכל אחד ואחד מאיתנו, שזה החשוב כרגע מבחינתנו, זה תכלית העולם, תכלית החיים. מה תכלית החיים? לקדש, שם שמיים ברבים, כמו שהרמב״ם אומר, שיש שם שמיים מתאהב על ידך. אז בלכן כזה כולם צועקים, כי אחרת מה צריך לצעוק? שהחזה נמצא. למה עכשיו פתאום כולם צריכים לצעוק בסוף? למה לא צועקים את כל השאר? למה לא כולם צועקים את כל הקדיש? כי זה מה שנוגע לכל אחד ואחד מאיתנו. שתבך, ותפאר, ותרומה, ותנסה, כל זה זה בידי לעשות. שהשם של הכספוך הוא יעלה, והתפאר, והפורסם בכל העולם, והתאהב על ידי אנשים. זה הכל בידי. זה תפקידנו בעולם. שלדרך שאתה מתנהג, אנשים יהיה להם חשק להיכנס לדת ולבוא לדבר ולברר. לברר. הבנתם? אז זה העניין. אז רק באמת לסיכום. באמת, אחרי כל התקופה הזאת, הכספוך עשה לנו נס על חומרה. באמת לא הצלחת הנס הזה. לא הצלחת הנס הזה. יכלו להשתמש בשמנים, הם חוזרים, מדליקים, והכל בסדר, יעשו שמן חדש, השמונה, ידליקו בנרות, בשמנים שהם פתחו. אבל כיוון שקיבלו את זה על עצמם בתורת מנהג, של להקפיד בזה, ולכן שמו חותמות על השמנים והכל, הקב' הוא עשה נס על החומרה. על החומרה הזאת הוא עשה נס. וגם כבר השאלה המפורסמת היא למה הנס, למה חן כאן שמונה ימים? הרי הנס היה רק שבעה ימים. היום הראשון זה לא היה נס. כי היה מספיק שמן ביום הראשון. אז יש לזה לפחות מאה תירוצים, לשאלה הזאת. אחד התירוצים זה שכיוון שמצאו את השמן, הוא היה קבור מתחת לאיזה סלע, והשם נתן להם את השכל להזיז אותו ולמצוא שמישהו הכביש שם את הפח שמן הזה, אז כיוון שמצאו אותו, זה גם נס. היום הראשון, היה נשם, הוא נמצא. והנס של שאר הימים, זה על זה שעכשיו השמן ממשיך להתקיים, אף על פי שצריך להיגמר. ואני אסיים רק במה שהתחלתי. דוד המלך רמז לנו בתהילים, הפך נשבר ואנחנו נמלטנו. עשו לנו מלכוד את הגויים. פעמיים היה לנו גזרה, פעם על הגוף, פעם על הנשמה. והרי ידוע שכתוב גדול המכתיעו יותר מן ההורגו. זאת אומרת, הנש של חנוכה הוא יותר גדול מהנש של פורים. כי חז וחלילה הם הורגים את כולם בפורים, אז כולם היו הולכים לגן עדן ונגמר. זהו, אז היה נהיה לנו תיקון כבר. כולם מתו על קידוש השם, שמע, ישראל השם לא כן השם אחד, תהרגו אותי כי אני יהודי, נגמר הסיפור ונגמר. לא היו משאירים אחד, כי היה להם שלטון על 127 מדינות, ובזה הכל היה נגמר. העולם היה נגמר, כי אם אין ישראל בעולם, אין לעולם קיום. מה צריך את העולם בלי ישראל, כן? זה המקרא הכי גרוע. והשם עשה ונהפוך הוא. ואם היוונים, עוד קצת היו מייבנים גם את האחרונים, ולא היינו פה היום. מה היה נשאר? לא היה נשאר כלום. לא היה לך תלמוד, לא היה גמרה, לא היה כלום, כי זה היה לפני הגמרה כל זה. לפני חזל, ההבנים. זאת אומרת, נכון שהיו כבר חכמים אז, אבל כל התרבות שלהם כבר התחילה לפני. ויש רמז לזה במשחקים שמשחקים בחנוכה ובפורים. בחנוכה יש סביבון, בפורים יש רעשן. זה מאוד דומה. מסובבים. מה עניין הזה מסובב? מה העניין? מסובב מלמעלה, מלמטה. בפעורים שהנס היה לגוף, לעולם הזה, לעולם החומר, שהוא העולם התחתון, אז מסובבים את הרעשן מלמטה, כי פה היה הנס, בעולם הזה, בעולם החומר, לגופות. בחנוכה, שהנס היה לנשמות, לעולם העליון, שלא יעקרו אותנו מהאמת, אז מסובבים את הסביבות מלמעלה, כי זה מבחינה רוחנית. אם זה הנס הוא היה בעולם העליון, שאם לא, לא נשאר מאיתנו זכר. והחוכמה רבותיי, אני אומר לכם שוב, ובזה נסיים, בשביל להיות אדם צדיק ואהוב בעיני השם, בן אדם צריך שיהיה לו ארבע דברים. אם אין לו את אחד מהם, הוא לא יכול בחיים להיות צדיק, בחיים. אולי יש לו זכויות, אולי יש לו מעלות, אולי... בסדר, אבל צדיק הוא לא יכול להיות. דבר ראשון, כמובן זה יודעים, לשמור את כל המצוות עשה. לא לבטל מצוות עשה במזיד. דבר שני, לא לעשות עבירות. לא לעבור עליו עם דה רייטה או דה רבנן, כן? זאת אומרת, אסור לעשות עבירות. אם אדם עושה עבירות במזיד, נקרא רשף. זה ידעתם. זה לא חידוש. וזה גם חילונים יודעים. תשמור מצוות, לא תעשה עבירות. אתה אדם שומר מצוות. השלישי, הדבר השלישי שחייבים אותו, זה תיקון עמידות. אם למדת כל החיים שלך תורה ונשאר אותה גרפתן, ועצבני, וכמצן, וכנאי, וצרעין, ואיגואיסט, וכפוי טובה, בעצם לא עיסקת כלום. שום דבר לא עיסקת. כל העניין של התורה והחינוך הזה, לעבוד על עצמך, להיות נדיב, לעזור, לתמוך, לעשות חסדים, להתגבר על התאבות, כן לאכול, לא לאכול, כן לעבוד, לא לעבוד, זה כמו תירונות, זה תרגול איך להיפך לבן אדם יותר טוב ובשליטה. אז אם עשית את כל זה ונשארת בלי שליטה, ונשארת מושחת, אז בעצם לא קרה כלום, סתם, לא עשית כלום, אין לך שום עסק בעולם. זה מה שהגאון מבין לאמר, תיקון עמידות זה כל האדם שמו אותך פה קמצן ואתה חייב לעמוד נדיב שמו אותך פה עצלן ואתה חייב לעמוד חרוץ שמו אותך פה גאפתן ואתה חייב להיות ענב כל עוד תישאר גאפתן, גם אם אתה יודע את כל השס בעל פה משמאל לימין באמצע הלילה כתוב עליך בגמרא, תלמיד חכם שמידותיו רעות, נבלה שרוחה בשוק טובה ממנו. איזה משל חזל נתנו, קיצוני כזה. לא יכלו להגיד תלמיד חכם שמידותיו רעות, אין מדרגתו שלמה, היינו מבינים כבר שיש פה איזה פגם. למה השתמשו בכזה דוגמה? תלמיד חכם שמידותיו רעות נבלה שרוכה בשוק טובה ממנו. עכבר מת, התול מת, כלב מת, עדיף עליו. מה אתה מדבר? זה בגלל שמעת כל השס מעל פה. מסתובב עם פרק, צציות כבר עד הרצפה, כל היום ככה בתפילות. והגמרה אומרת לך, אבל תשרא, הוא נשאר קנאי, הוא נשאר קמצן, הוא נשאר כפוי טובה, הוא נשאר ככה, הוא נשאר ככה, ואין לו את העברה הראשונה. בכוונה נתנו דוגמה של נבלה, שבגלל אחד כזה אנשים מתרחקים מהדת. כמו שאתה מריח נבלה ואתה בורח מהמקום, בכוונה נתנו את הדוגמה הזאת, שהאנשים האלה הכי הרבה מרחיקים אנשים מהדת. כי אם תופסים חילוני גונב שוקולד בסופרמרקט, לא מתרגשים, זה לא מגיע לעיתון. אבל אם תופסים איזה חרדי עם פרק, עם זקן וזה, ועכשיו תפסו אותו, הו, זה חגיגות שבוע עושים מזה. למה? כי אתה רואה שממנו מצפים, והשני לא מצפים כלום. ואחד כזה יכול לגרום נזק כמו אלף חילונים שהגנבו שוקולד. הם לא מזיזים לאף אחד. והדבר האחרון, שהוא החשוב מכולם, ואת זה רוב האנשים לא יודעים בכלל, אפילו דתיים. זה השקפה יהודית נכונה. השקפה יהודית נכונה. עכשיו, ברוך השם, יש לנו המון גדולי ישראל שבספרים שלהם יש המון השקפה. זה הרב וולבי, והרב פינקוס, והרבה רבנים. אני מצאתי, אני הקטן, זה כמובן כל אחד והבנתו, אבל ממה שראיתי עד היום, ראיתי באמריקה, על כל פנים, בית ספר מושלם, מושלם להשקפה יהודית, זה הרב אביגדור מילר זצל. זה פשוט היה מלאך השם. תקרא אלפי תשובות שלו. הכל מדהים. אין שום סטייה, אין מודרניזציה, אין שום חנופה לאף אחד. זה מדהים, זה נדיר כי היום קשה מאוד לרצות את האנשים להגיד להם את האמת בפנים אפילו גדולי ישראל נזהרים זה אל תגיד, זה כן תגיד, זה עדיף לא להגיד אצלו הכל על השולחן תראו את התשובות שלו, זה פשוט מדהים והוא, היה לו בית כנסת בברוקלין לא היו המון אנשים עניין, שניים, שלושה עניינים, זהו היית מצפה מכזה גדול עולם אדיר כזה צדיק גם, כזה בעל השקפה, שיהיה לו עשרות אלפים עומדים בתו. כמה אחת הוא אמר בדרשי של המשפט, וזה מסביר את המצב העגום של העולם. הוא אמר, הרבנים של ברוקלין מאוד אוהבים אותי. למה? כי כל כמה זמן אני בא ונותן שיחת מוסר רצינית אצלי בבית הכנסת, וחצי מהאנשים עוזבים למוחורת והולכים לבתי כנסת אחרים. אז ככה שאני במשך השנים העיליתי להם את המניינים. הבנתם? אז זה נשמע מצחיק, אז זו בדיחה הכי עצובה שיש. בעולם מתוקן מי שהיה מדבר אמת, בלי חנופה, בלי להתחנכן לרשאים, בלי לתת להם מחמאות שרק, מקיימת דברי האורחות צדיקים שלרשא אסור לתת מחמאה אפילו שהוא עשה מצווה לשם שמיים. אפילו זה אסור לתת לו מחמאה. והיה מקיימת כל דברי העורכות צדיקים, שזה ספר המוסר הכי חשוב שנכתב ביהדות לפני 800 שנה. על זה הכל מבוסס, כל העורכות צדיקים. אז בן אדם כזה, אנשים צריכים לרוס, לדחוף, רק לעמוד באותו מקום איפה שהוא נמצא. אבל במציאות שלנו, אנשים מחפשים בלוף. מחפשים, שיגידו להם את הצדיק, היקרתי, תן את הצ'ק. ונסיים באיזה מסיפור שקרה בא איזה חילוני אחד לאיזה אדמור לא זוכר איזה אדמור איזה רב חסידי נכנסנו לבית הכנסת בזמן התפילה הוא לבוש כמו גוי עם צ'ק מאה אלף דולר ביד אומר מי הרב אומרים לו זה הרב כפול הרב שלום אני קוראים לי כך וכך אני באתי לתת תרומה פה לרב לבית כנסת מסתכל הרב הוא רואה מאה אלף דולר תרומה מה עכשיו קורה פה? חילוני נכנס לי מהרחוב, החיים לא היה פה. מה דווקא אנחנו? למה הוא בא? חשוד, לא? אומר לו הרב, מה מצאת לבוא לפה לתת לנו? הוא אומר, מה, החלטתי לעשות מעשה טוב. ברוך ה' יש לי כסף והחלטתי לתת תרומה. שואל אותו הרב, החסיד הזה אתה שומר שבת? הוא אומר, לא, אני חילוני. אומר לו, אם ככה, תודה רבה על הכוונה הטובה, אבל אני לא יכול לקבל ממך את הצ'ק. אז הוא אומר לו, אל תדאג, אני לא עובד בשבת. זה לא כסף שהרווחתי בשבת. אני רק עובד חמישה ימים בשבוע. אז הוא אמר לו, אף על פי כן, אני לא יכול לקחת ממך את הצ'ק. הוא אומר לו, למה? זה לא כסף גנוב, זה כסף קשר. זה שאני לא עובד, זו בעיה שלי. מה זה שייך עכשיו לזה? עד שאני כבר רוצה לעשות משהו טוב, גם כן אפשר. אז הוא אמר לו משפט חכם, הוא אמר לו ככה, תשמע, הוא אומר, אם אני לוקח ממך עכשיו את הצ'ק, אני גוזר עליך במו ידיי, על הנשמה שלך, גזר, דין, מוות, לעד ולעולמי עולמים. אתה בחיים לא תחזור בתשובה. למה? למה באת לתת לי כזה צ'ק שמן? כי אתה סובל מבפנים מהעבירות שאתה עושה, מהחילוי השבת, מהגויות שלך, על כל הדברים שאתה עושה. וכדי להרגיע את המצפון שתוכל להמשיך לחיות באורח החיים שלך, החלטת לבוא ולעשות מין פדיון כזה. הנה, כך אני נותן עכשיו מאה אלף דולר, אני הצדיק הכי גדול, בזכותי כל הבית הכנסת מתקיים. ואם אני לוקח ממך את זה, אתה תלך הבית השלב ורגוע, ועוד עשר שנים של עבירות ירווחת. אני לא רוצה על עצמי כזו אחריות. שתראה בעזרת השם שומר שבת, נשמח מאוד לקבל מחטא צ'ק. אחרי שבוע הוא חזר, הבן אדם הזה אומר, לא נתת לי מנוחה שבועי, אני באמת לא אשן בגללך. איך זה ייתכן שסירפת לקחת כזה צ'ק? אבל הנה, השבת האחרונה שאמרתי, עכשיו אני יכול לתת לך את הצ'ק. בסוף הוא ירוויח גם את הצ'ק וגם את הנשמה של הבן אדם. למה? אם אדם דבק באמת, בלי חשבונות פוליטיים, איך יכול להיות שהוא יפסיד? איך יכול להיות שהוא יפסיד? מה, אני הכרפתי למען מה שה' רוצה וה' יכניס לי סכין בגב? זה האמונה שלנו? כמה פעמים אנשים באים בתלמידי ישיבות ואומרים כמו לרב החלטתי לעזוב את הישיבה אני הולך לעבוד, אני צריך פרנסה עשרות כן מאות היו פה כאלה שיום אחד למדו בשיא הלימוד פתאום נכנס והם יצר הרע יאללה רוצים ללכת לעבוד אז שואלים אותם למה? למה אתה רוצה ללכת לעבוד? מה הוא אומר? איך אני אתחתן? אין לי כסף. מחר יכירו לי בחורה, אין לי כסף לטבת. מה אני עכשיו, מה אני אעשה? אז אני פעם, היה פה איזה אחד כזה, אמר לי את זה. אז אני שאלתי אותו, תגיד, מי אמר לך שתתחתן? אז הוא נבהל. לא, מה, מה, איך, אל תפתח פה לסתן. אני צומח על הקיוש והחוש, אני אתחתן. אמרתי לו, הבנתי. ומי אמר לך שיהיה לך ילדים? אתה דואג, יהיה לי ילדים, איך יהיה לי כסף? 15% מהזוגות אין להם ילדים. מי אמר לך שהם לך ילדים? או, למה אתה מפותח את הפה עוד פעם? כבל! אמרתי לו, אבל איך אתה יודע שהם לך ילדים? הוא אומר לי, מה זה? אני סומך על הקלוש ברוך הוא. בשביל מה יש לנו אמונה? אמרתי לו, בוא תראה. אתה סומך על הקלוש ברוך הוא שיחתן איתך. אתה סומך שיביא לך ילדים, אבל אתה לא סומך שיאכיל אותם. זה נראה לך הגיוני. תראה איזו סתירה מנעובה. למה בזה אתה סומך עליו ובזה לא? או שאתה סומך עליו בהכל, או שאתה לא סומך עליו בכלום. מה זה הצביעות הזאת? אתה סומך עליו במה שנוח לך, מה שלא נוח לך לא, מה שייך כאן. כמו הגנב שבא יום אחד לבית כנסת ואמצע היום, והגבי היה מטטה, והגבי רואה את הגנב הכי גדול בעיר, נכנס לבית הכנסת, בא לארון קודש, פותח את האכל, פותח את הארון קודש, את הספרי תורה, ומתחיל ככה להתפלל, ריבונו של עולם. תהל לי בבקשה רוח הקודש. אגב, איזה, איך אומרים, תפס קריזה, חכם מזג, תכף אני אשבור לו את המטעתי על הראש, לגנב הזה. אז הוא בא ואומר, תהל לי בבקשה רוח הקודש, כמה פעמים אני צריך לבקש רוח הקודש? אגב, היא כבר לא יכלה לסבול את זה. הוא אומר לו, תגיד, יא מושחת, איך אדם כמוך רוצה רוח הקודש? אתה לא בן אדם, אתה רוצה רוח הקודש? אז הוא אומר, למה, למה אתה מדבר איתי ככה וזה, אתה לא מכיר, מה אני לא מכיר אותך, אין כאן בעיר אחד שהוא לא קורבן שלך. אחרי שנרגעו הרוחות, הוא אומר לו, רגע, רגע, אני סקרן, רגע, ביי. הוא אומר, תגיד למה אתה צריך רוח הקודם, רק לתה להיות בבא. הוא אומר לו, אני אגיד לך למה. אני בא פורץ לבתים של אנשים באמצע הלילה. נכנס לבית שתיים בלילה, אני בלחץ שלא נתעורר בלבית. יבוא לי עם סכין עכשיו. אז אני עכשיו מתחיל לפתוח מגירות, ערונות, בודק, מטפס, מביא כיסא. עכשיו אני כל הזמן בלחץ שיבוא לי הבן אדם עם איזה סכין או לא יודע מה, ואז אני אצטרך לתגונן, עוד בסוף אני ארצח אותו בטעות. אז אני אומר, רבונות של העולם, בוא נעשה את זה נקי ובטוח. הערב כשאני נכנס לבית לרוח הקודש, כשאני יודע איפה הוא מכבי את המזומנים, צ'יק צ'אק אני נכנס, לוקח ויוצא ככה, אף אחד לא ייפגע. סיפר לו ככה את הסיפור, אחרי שהרב בא, הוא אומר לרב, היה פה הגנב הגדול היום, וככה הוא מתפלל לרוח הקודש, וזה הסיבה גם. אז הוא אומר לרב, תראה מה זה בן אדם. הוא מאמין שיש לה עולם בורא, בטח. מי הוא ידיבר? הוא מכיר? הוא בא לדבר עם בורא עולם. הוא מאמין שהתורה קדושה? בטח. ומה הוא בא לבית כנסת? הוא ילכה להתפלל בבית שימוש. של מה הוא בא לבית הכנסת? חבק את התורה, נכון? סימן שהוא מבין שמהתורה תבוא לו האישועה. אז הוא מבין שיש בורא לעולם, הוא מבין שהתורה אמת, הוא מבין שיש כזה דבר רוח הקודש אצל הצדיקים, אבל הוא לא רוצה להבין שה' גם יאכיל אותו בלי לגנוב. מה רואים מכאן? שבן אדם זה pick and choose. בן אדם בוחר במה להאמין, במה לא להאמין. במה לפתוח, במה לא לפתוח. וזה לפי התאוות שלו. זה לא שהוא לא מאמין שתשבוחו מפרנס. אין גנב בעולם שלא מאמין שהפרנסה מהשם. בצברה. אז למה הם גונבים? כי הוא רוצה עכשיו. לא עוד עשר שנים. כתוב, אתה נותן תוכלם בעיתו. אני לא מחכה עשר שנים עד שיהיה לי ילדים ואז תשלח לי את הכסף לחתונה. עכשיו אני רוצה. עכשיו אני הולך גונה ויש לי עכשיו זומן. לא יכול לחכות. זה העניין. שהוא רוצה עכשיו ונייד. אולי עוד עשר שנים יהיה, לא יהיה, השם יודע, כן, אבל אני עכשיו רוצה. מה אני, אתה אומר לי לחכות? לא רוצה לחכות. זה כל העניין פה, רבותיי. היא רצון שאנחנו נהיה מהמכבים ולא מהיוונים. אבל לא המכבים של היום. חמישה אמריקאים גויים מיובאים. כן? מכבים האמיתיים. מי כמוך הבעלים, אשר ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. אשמח, רק ברוך.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
