אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים

הלכות דעות, פרק ראשון, הלכה א', כותב, דרך בריאתו של האדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי רעב וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך האדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל חכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם והוא שאמר שלמה שלמה המלך הולך את חכמים יחכם ורואה כסילים ירוע וכן, הוא מביא את הפרק הראשון בתהילים. כידוע לכם, כשאדם כותב ספר, אז הוא רוצה לפתוח את הספר בשערה. תדעו לכם, בספרים חשוב מאוד שההקדמה תהיה חזקה. אם ההקדמה חזקה, אנשים קיבלו חשק לעיין טוב בספר עד הסוף. אם כמה דפים הראשונים משעממים, איך אומרים, לא מושכים, אפילו ששר הספר נפלא, אף אחד לא רוצה להמשיך לקרוא אותו. זאת אומרת, כל ברדת מבין, כמו שהיום לאבדיל עושים סרטים, אז לוקחים איזה קטע, שניים, שלוש קטעים, אחי, ככה, מפחידים, מרעישים, ועושים, איך קוראים לזה? טריילר, טריילר. פרומו. פרומו, יפה מאוד. והפרומו הזה גורם לאלפים, מיליונים לראות את זה. אם הפרומו משעמם, אז אף אחד לא ילחץ על הסרט. אותו דבר בספר. הפתיחה צריכה להיות דרסטית. ודוד המלך עכשיו בא לכתוב לנו תהילים. למי שלא מבין, תהילים זה הספר הכי חשוב בהיסטוריה של העולם אחרי התורה. יש חמישה חומשי תורה. תהילים זה הספר הכי חשוב בעולם אחרי התורה. כל כולו 150 מזמורים, הכל דברי אלוקים חיים, הכל רוח הקודש, הכל נבואות. יש שם חוכמה אלוקית. יש הלכות, בלי סוף הלכות שנלמדו מתהילים, מוסר בלי סוף, כל ספרי המוסר, כל התפילות, הכל בא מתהילים. אי אפשר ללמיין את היהדות או את העולם לרגע בלי התהילים. אפילו גויים קוראים תהילים ב-70 שפות. סינים בסין קוראים תהילים, מתורגם לסינית. כל העולם מבין מה זה תהילים, באנגלית קוראים לזה thumbs. בלי לבטא תאפי, סאמס, כאילו מזמורי תהילים. פותח דוד המלך את ספרו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעת שטול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעיתו ועליה הוא לא ייבול וכל אשר יעשה יצליח לא חן הרשעים כי אם כמוץ אשר תתפנו רוח על כן לא יקומו רשאים במשפט וחטאים בעדת צדיקים כי יודע השם דרך צדיקים ודרך רשאים תובד תרגום מתחיל לויד המלך את הספר החשוב ביותר אחרי התורה בלשבח את האדם אשר לא הלך אחרי אנשים רשאים. לפני שאני ממשיך, אני קודם כל צריך להסביר מה פירוש המילה רשא. היום מאוד מאוד נפוץ כשאנשים טועים בלשון בגלל שהם רגילים לעברית מודרנית. עברית מודרנית חידש אותה אחת בשם אליעזר בן יהודה. אליעזר בן יהודה היה בן אדם כופר, קומוניסט, מחלל שבת, אוכל טרפות, לא היה לו שום קשר עם הדת. הוא ראה שבארץ, היה לו איזה עיתון אחד פה בארץ, עיתון קומוניסטי, והוא ראה שבאים כל מיני גלויות, באים כל מיני אנשים פה לארץ, זה מדבר ערבית, זה לדינו, זה יידיש, יש פה כובד של תרבויות. הפריע לו שכל אחד מדבר שפה אחרת. חלק מדברים ערבית עם הילדים, חלק עיראקית, חלק תימנית, חלק לדינו, חלק יידיש, פרסית, כל מיני שפות שהיו פה. אמר, צריכים היהודים שיהיה להם שפה אחת. בואו נמציא שפה. איזה שפה נמציא? שפה שהם גם במילא מכירים, מהתורה. נכון, הם קוראים פרשת השבוע, לומדים גמרא, יהודים, כמעט כולם היו דתיים. אנחנו מדברים פה, כל החילוניות בעולם התחילה בתקופת משה מנדלסון. זה היה לפני 230-240 שנה. עד אז כמעט כל היהודים בעולם היו כולם חרדים, לא משנה באיזה מדינה, כולם היו שמרי שבת, לא היה כזה דבר יהודי אוכל טריפות, לא היה כזה דבר בית ספר חילוני, כולם הלכו לישיבות, הראש הקהילה תמיד היה הרב או המורי, ככה זה היה בכל העולם. אחרי שהתחילה תנועת ההשכלה ממשה מנדלסון, לאט-לאט יהודים באירופה התחילו ללכת לאוניברסיטאות, התחילו להתבולל עם הגרמנים, עם האוסטרים, עם ההונגרים, עם כל מיני עמים, והתחילו להתבולל, חלק התנצרו, חלק נהיו מחללי שבת, ובעקבות מאה שנה, בערך מאה ומשהו היה הרצל, חוזה המדינה והתחילה התנועה הציונית, עד שהגיעו לכאן אחרי השואה, כל הקומוניסטים מרוסיה ומפולין. רק מה לא יודעים? לא יודעים, הרבה פה לא יודעים, שמי שבאמת הקים את המדינה, זה החרדים, שלא תיתנו לאף אחד לעבוד עליכם. מי שהקים את מדינת ישראל, זה החרדים. ב-1880, פה, בעיר פתח תקווה, זה אחד הערים הראשונות בארץ, הגיעו לכאן חובבי ציון מאירופה, שכולם, אתם יכולים לראות את הפרצופים שלהם בגוגל, עם כובעים שחורים, זקנים ופאות. ארי קיינשטיין, עליו השלום, שרה להם שיר. יוסף, יואל משה סלומון, זרח ברנט, שטמפר, כל מיני אנשים שיש עליהם רחובות פה על שמם. בוקר לך בשנת תרלח. בוקר לך בשנת תרלח. זה השיר הזה, תרלח, זה השנה שהגיעו. הגיעו לכאן חרדים מאירופה, הכל היה כאן ביצות. יותר מדי הפרעות יש פה. הכל היה ביצות כאן, מלאריה, אנשים היו מתים, היו איתו שוקץ אותם כעבור שלושה ימים, מתים מחום, כדחת, שחפת, מחלות נוראיות היו פה. היו כאן קובץ של ערבים, תפסו את הערבים שחיו פה, לא יכלו לגדל כאן עץ אחד, כל הארץ ביצות ושממה. תפסו את הערבים, נתנו להם קצת כסף, הם לא הבינו בחקלאות, אבל הם ידעו שאפשר לייבש את הביצות עם עצי אקליפטוס. הערבים שתלו פה עצים, איבשו פה תביצות, התחילו לעשות כאן יישובים, נתנו כסף לערבים לשמור פה על היישובים וככה בנו מעל שלושים עיירות. וזה היה תשתית לארץ. יחד איתם באו 5,000 תימנים צדיקים, מתימן, שהייתה להם חלום לבוא ולשבת בארץ הקודש. כל אלה שבאו, חובבי ציון מאירופה, וכל ה-5,000 תימנים שבאו מתימן, להתחיל לבנות כאן את התשתית, כולם היו חרדים. כולם. רק עבור 37 שנים, שראו כבר שיש כאן יישובים, ויש כאן מושבים, ויש כאן כל מיני התיישבויות של יהודים. החליטו אנשי רוסיה ופולין לבוא לכאן ולהתיישב בארץ. עכשיו, הם לא היו דתיים. המצווה היחידה שהם קימו זה היה ברית מילה. ובתורה כתוב, לזהרכה יתן את הארץ על מצוות ברית מילה. מצווה אחת הם כן קימו, ברית מילה. אבל הם היו כולם כופרים, אטאיסטים. תודה רותחן, אני רוצה לדבר...

זה עוד

לא היה לי. 30 שנה אני מדבר, כזה דבר עוד לא נתקלתי. עשרת אלפים דרשות, לכל דבר, אני כבר היה לי משהו דומה לזה קצת, שפעם נתתי דרשה באנגלית בקווינס, מי שמכיר את ניו יורק, ותוך כדי שאני יושב על הבמה מאחורי ארון הקודש, זה בית נסת גדול מאוד, יושבים אנשים בשני הצדדים, נכנס בדלת הראשית אחד עם מדים מנומרים של מחבל, זקן ג'ינג'י, טאפ בפול ווליום בערבית, התחיל לצעוד לכיווני, הייתי בטוח שזה מחבל דאש. הכניס את היד בתוך המהיל הצבאי שלו, אמרתי זהו, זה הסוף שלי, הגיעה, אני כבר חושב בראש שלי שמה ישראל, ריבונו של עולם, חטאתי, אביתי, אני כבר עושה וידוי במוח, תוך כדי שאני צריך עכשיו לדבר, יש לי קהל ממול, כולם מסתכלים עליו עמומים, מוזיקה ערבית בפול ווליום, הגיע שני מטר ממני, ואומר, כבוד הרב, בסוף התברר שזה אחד שיש לו סקיזופרניה. סקיזופרניה, זה לא עליכם, זה מחלת נפש נוראית. הם לא שולטים במה הם עושים, מה הם מדברים. אחרי זה הם אפילו לא יודעים שזה היה. הבן אדם הזה בדיוק יצא מבית מרפא לנפש. אמרתי אחר כך שאימא שלו באה להתנצל. אמרתי לה, אבל למה בערבית? היא אומרת, הוא לא שולט במה שהוא עושה. פתאום בא לו איזה משהו, הוא עושה דברים מוזרים. זה היה הכי קרוב שראיתי אי פעם. טוב, בכל אופן, נחזור לעניין, אז אחרי 37 שנים הגיעו לכאן אנשי התנועה הקומוניסטית, והם נהפכו לרוב. החרדים שהיו כאן, היו מיעוט, שבאו כל הקומוניסטים, המחללי שבת, רצו לעשות כאן מדינה כמו ברוסיה ופולין, עם קיבוצים, פנקס אדום, הסתדרות, כל מה שלמדו בקומוניזם. והקימו כאן, על המדינה שהחרדים הקימו, מדינה שהיא בערכי רוסיה ופולין. כמובן, לא רצו תורה ולא ישיבות ולא בתי כנסת ולא מקוואות וכולי. אבל שלא תטעו, מי שהקים את המדינה, זה החרדים. לכן שבאים היום השמאלנים וצועקים, אנחנו הקמנו את המדינה מיד. צריכים לענות להם שקר בפיכם. אתם באתם כבר שהכל היה מוכן ומיובש. והשתלטתם למדינה ועשיתם אותה מדינה של גויים, כי לא רציתם פה תורה. אבל אם לא הייתם באים, אלה שבאו החרדים, היו מביאים ילדים ונכדים ונינים, ומדינת היהודים הייתה יהודים שחיים על פי התורה. רק לצערנו הרב, אתם באתם והרסתם את הכל. והיום רואים את התוצאות של מה שהם עשו פה. כל מה שקרה לנו בשנה וחצי האחרונות, אבל לא ניכנס לזה. נחזור לעניין, אז עכשיו, פותח דוד המלך, אשרי מי שלא הלך בהצד רישיים. צריכים לדעת, הרבה פעמים טועים בין לשון הקודש לבין עברית מודרנית. מה שעשה אותו בן יהודה הוא לקח את הבסיס שזה התורה והגמרה הביא אברכים שבקיעים בלשון הקודש וישבו עשו ועדה והתחילו לקבוע מילים עכשיו חלק מהמילים זה מילים מודרניות למשל מעלית היום יש לך מעלית זה הוסיפו אחר כך זה לא היה בזמן בן יהודה לא היה מעליות כל מילים, במשך השנים יש להם האקדמיה ללשון, כל פעם שיש איזו מילה חדשה, מוסיפים עוד ועוד ועוד, והיום יש לך שפה. עכשיו, השפה ב-80% היא כמו התורה. אבל יש בערך 20% מילים שהם נגד התורה. ההפך מהאמת. זאת אומרת, או שהם עשו טעויות מבורות, או שבכוונה. לא משנה. אבל מציאות, יש הרבה מילים בעברית מודרנית, שהן לא מה שבורא עולם מתכוון. שהן לא קשורות. למשל, הרבה פעמים בן אדם מדבר, אנחנו ישראלים, גדלנו פה, שאנחנו מדברים בעברית עם בורא עולם, יש לפעמים פעמים שאנחנו אומרים מילים שזה גנאי. לא שווח, אנחנו לא מודעים אפילו. פעם הביא לי איזה אחד, ספר שכתב אותו איזה רב, סאטמר, שחי באמריקה, השיבושים בלשון העברית המודרנית. קיבלתי אלם. עכשיו, אני בתור ישראלי, גדלתי פה. וקראתי המון ספרים בחיי. זאת אומרת, אני כותב טוב עברית, אין לי שגיאות חטיב, אין לי כל הדברים האלה. זאת אומרת, אני בילדותי הייתי קורא המון ספרים. אז איזה גיל היית בישראל? עד 21, עד אחרי הצבא. אז מה שקורה, בגלל שבאז לא היה אלקטרוניקה, לא היה טלוויזיה, לא היה כלום, היינו קוראים ספרים. אז היה קופיקו, צ'יפופו, דני דין, חסמבה, כל הספרים האלה. לא היה מה לעשות. אז כל יום הייתי גומר איזה ספר, כל יום, מהספרייה של הבית ספר, שאתה קורא הרבה ספרים, אתה לומד, לאייץ, נכון, ואין לך שיבושים בשפה וכולי. אבל אחרי שקראתי את הספר של הרב הזה, שהוא מראה מה בעברית המודרנית קוראים למילה ואיך זה על פי התורה, ראיתי מאות מילים שהם פירשו אותה ההפך מהתורה. זה ממש שיבושים נוראים. ואז אמרתי לעצמי, וואו, אנחנו, מי יודע כמה טעויות אנחנו עושים בשפה. אחד הטעויות, למשל, שאומרים על מישהו שהוא אכזר, קוראים לו רשע. נכון? אומרים איטלר הרשע הזה. ערפת הרשע הזה, סינואר הרשע הזה. אמן הרשע. אמן הרשע, כל מיני דברים כאלה, נכון? מה עכשיו, מה ההבדל בין המילה רע לרשע? אמן היה גם רע, גם רשע. אבל יש אנשים שהם רשעים, אבל הם לא רעים. יש אנשים שהם רעים, אבל הם לא רשעים. איך ייתכן? מה ההבדל בין רע לרשע, או לבין טוב או צדיק? מה ההבדל? אני אסביר. אני אסביר, אני אסביר. רשע יכול להיות אדם נחמד מאוד, אדיב, בעל חסד, ישר, מנומס, בדרן, אהוב על הבריאות, אין לו שונים, והוא רשע גמור על פי התורה. מתגלח בטר, מחלל שבת, אוכל טרף. לא פוגע באף אדם, לא מרביץ לאף אחד, לא גונב, לא מקלל, נחמד, חייל, גנרל, קצין גדול, אני יודע, חייבים לו הרבה, הכרת הטוב, אבל אומרים לו אסור להתגלח בסכין, זה חמישה עשורים מהתורה כל גילוח, והוא מצפצף, מתגלח, זהו, זה רשע כבר. בן אדם הכי נחמד על פי התורה הוא מוגדר כרשע. רשע, תזכרו, בן אדם שעובר על חוקי התורה במזיד. לא משנה מה, אוכל חזיר, אוכל שרימס, אוכל בשר וחלב, זה כמעט כל העולם. כמעט כל היהודים בעולם הם ככה לצערנו, לפחות 80%. אנשים נחמדים, טובים, מלומדים, דוקטור, מה שאתה רק רוצה, אתה יסקרב, אבל עובר על חוקי התורה במזיד. זה נקרא רשע. זה לא אומר שיש לו לב רע, יכול להיות שיש לו לב טוב, הוא אדם מוסרי, הוא אוהב לעזור, הוא לא פוגע, הוא מכבד, הוא מנומס, הכל טוב ויפה. אבל מה עובר על חוקי התורה? זה נראה לו שטויות, לא רוצה לשים מזוזה בבית, כל מיני דברים כאלה. יש לעומת זאת אנשים ששומרים את חוקי התורה, שומרים שבת, אוכלים קשר, לומדים תורה ומטבעם הם רעים. מטבעם הם אנוכיים, הם לא מרחמים, מישהו בוכה, מישהו נרס לו החיים, זה לא מזיז להם. הטבע שלהם הוא רע, הם אגרסיביים, מטבעם הם פוגעים, לא מתחשבים, אבל הם יודעים, יש בורא לעולם, התורה היא אמת, יש דין ויש דיין, יש עולם הבא, יש גן עדן, יש גנום, אז הם רועדים. לא בגלל שהם כאלה אנשים טובים, הם פשוט מאוד דואגים על מה יקרה להם. הם לא רוצים יום אחד לגמור במקום לא טוב בעולם הבא. אז ממילא מה הם עושים? מכריחים את עצמם לשמור תורה ומצוות לא מיטוב ליבם, מתוך אינטרס אישי. אבל אי אפשר לקרוא להם רשעים, הם שומרים על חוקי התורה. לעומת זאת, יש אדם טוב לב, טוב לב, אבל הוא לא צדיק. הוא טוב בהרבה דברים, אבל הוא מחלן שבת, אז הוא לא יכול בחיים להיות צדיק. או שיש לפעמים צדיק, אבל הצדיק הזה אין לו לב כזה טוב, כמו שנתתי דוגמה. אז רואים מפה שרע ורשע, צדיק וטוב, זה שני נושאים שונים לגמרי. אתה יכול להיות אדם מטבחה עם בעל מידות טובות ונוחות וכולי, עם לב רחב, עם רחמנות, עם בושה, עם קלאס, ואתה רשע גמור. או ההפך, אתה עם לב רע ואכזר ואגרסיבי וחוסר התחשבות ואתה לא בעל חסד ואתה שומר את כל מצוות התורה. אתה כמו קרח. קרח! אנשים בוכים, צועקים, לא מזיז לך, אתה כמו רובוט. אבל מה? לא עובר אף עבירה. בוא נדבר רגע, לא, לא, לשון הרע. אל דבר איתי לשון הרע. כילוד שבת, זה פה, הכל כמו, אני מכיר כאלה. זאת אומרת, עכשיו השאלה היא מה עדיף. אז התשובה היא, אדם לא מקבל שכר ועונש על הטבע האנושי שאיתו הוא בא לעולם. אם נולדת אדם מטבחה כעסן, זה מידה שנולדת איתה. אם נולדת בעל חסד, large, אוהב לתת, מרחם על אנשים, זה הטבע שלך. על מה האדם נשפט? על דברים שהוא השיג בכוחות עצמו. נולדת גאוותן, במשך חייך נהפכת לאדם ענב, על זה יש לך שכר גדול. נולדת כעסן, עבדת על עצמך, נהיית אדם שקול ורגוע ושולט בעצמך. על זה אתה מקבל שכר. אתה לא מקבל שכר ועונש אם נולדת יפה. אם נולדת אימוח חריף וזיכרון טוב, על זה אין סחר. אתה לא מקבל עונש אם נולדת נמוך או גבוה, או נולדת חולני, או שנולדת מכוער, אין על זה עונשים. על מה יש עונש? על בחירות שעשית בכוח הבחירה שהבורא נתן לך, ועשית דברים ומרדת בו. אמר חסור חלל שבת, צפצפת עליו, חיללת שבת. אתה רואה, כתוב, לא תבהרו, יש בכל מושבותיכם ביום השבת. אתה רואה מה כתוב על זה בתורה, ואין לך בעיה, מדליק. הכל כרגיל, מדליק אש, עושה לעצמך מרתיח מים, הכל כרגיל. לאמה, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. אני עושה מה שבא לי. זה מוגדר בתורה כרשע. מבלי כמובן לפגוע באף אחד, אני רק מסביר מה פירוש המילה. נתקדם. אומר דוד המלך, המפתח להצלחה בחיים זה המשפט הראשון בתהילים, אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. לא שהוא רשע. שהוא לא מתחבר לרשאים, שאין לו חבר'ה כאלה שמושכים אותו למקומות לא טובים, ובדרך חטאים לא עמד. הוא לא הולך במקומות שעומדים שם אנשים חוטאים, ובמושב לצים לא ישב. הוא לא יושב עם כל מיני ליצנים, עם כל מיני אנשים שהכול אצלם, איך אומרים בארץ? הכול אצלם זה סטלבט. הכל זה לצחוק על אנשים ולחכות אותם ולהנמיך אותם ולהשפיל אותם וכל מיני דברים שאנשים עושים. פה לא כתוב שהוא לא ישב עם הליצים, לא ישב במושב ליצים. מה הפירוש? אפילו שהליצים הלכו. המקום ריק, הוא לא נכנס לשם. למה? זה מקום של ועד של רשעים. אני במקום כזה לא דורך. זה מה שכתוב כאן. זה שהוא לא יושב עם הרשעים וצוחק על הצדיקים, ומוריד אנשים ומשפיל אותם, זה פשוט, זה לא צריך תהילים בשביל זה. פה החידוש, שאני אפילו לא מוכן ללכת לשבת במקום ששם מלמדים כפירה, ששם מורדים בבורא, ששם עושים צחוק מהדת, ששם מבזים בחורי ישיבות שמוסרים נפש ללמוד תורה ומסמכים את הקדוש ברוך הוא. אני למקום כזה לא נכנס. לא לתוכנית כזאת, לא לרעיונות כאלה, לא לכיתה כזאת, לא למסיבה כזאת, לא רוצה שום קשר עם האנשים האלה. שימו לב, זה אני קורא לכם מהתהילים. וממשיך ומסיים. ‫כי אם בתורת השם חפצו, ‫הוא חפץ בתורה, בקדושה, באמת, ‫ובתורתו יהגה יומם ולילה, ‫והיה בזכות זה שהוא בן תורה, ‫בזכות זה שהוא משקיע בתורה, ‫הוא זוכה להיות כעץ שתול על פלגי מים. ‫מה פירוש עץ שתול על פלגי מים? ‫עץ ששתלו אותו ליד נחל. הוא אף פעם לא תלוי יותר בבני אדם אם הוא יחיה או ימות. כל הזמן יש לו מים, כמה שהוא רק רוצה. ממלא הוא גודל טוב, הוא בריא, הוא עטן, הוא שטול טוב, יש לו מים כאהבת נפשו. ומה עוד? אשר פיריו ייתן ביתו. אדם כזה שהוא בן תורה, יש לו מידות, יש לו דרך ארץ, יש בו קדושה, יש לו מסירות נפש, יש לו אהבת ישראל, יש לו אהבת ארץ ישראל, יש לו כבוד גדול לתורה וללומדיה. מהם אלה ייצא לו ילדים כאלה. אז הפירות שייצאו ממנו, הם כולם פירות טובים ומתוקים. אשר פריו ייתן בעיתו יהיה לו ילדים ויהיה להם ברכה וכולם יהיו בני תורה וימבנו בתים נאמנים ועם נשים צנועות וילדים טובים וכבוד והילדים נכנסים לבית ונשקים לו את היד ושהוא נכנס לבית הם עומדים ושהוא מדבר אף אחד לא מצייץ ומכבדים אותו ואף אחד לא מזלזל בהורים שלו, זאת אומרת, זה בתים אחרים לגמרי. ושולחן שבת ושירים ודרך ארץ ודברי תורה, אין ליצנות, אין חס ושלום לבולפה, אין ילדים שכולם מסתכלים באינטרנט אמה, במזוהמה וזימה וכללות ופורנוגרפיה וכל מיני דברים נוראים שיש. ילדים קטנים שאורסים להם את החיים מגיל אפס, אין את הדברים האלה. יצאו ממנו פירות, אשר בפיריו ייתן ואיתו ועליה הוא לא ייבול. יש לו בעץ הזה ברכה, הוא לא נובל. כל דבר שהוא נוגע נהיה בו ברכה. וכל אשר יעשה, יצליח. הכל, אפילו דברים שלא קשורים לדת. בכל דבר רוצה לקנות בית, הצלחה. רוצה לפתוח עצק, הצלחה. רוצה לעזור לאיזה חולה, מצליח. רוצה לשדך אנשים, מצליח השידוך. כל דבר הבורא עולם כל כך שמח בו, יש לו אינטרס לברך את הבן אדם הזה. ולא רק זה, לא חן הרשעים. מה זה רשעים? לא אמרתי אנשים רעי לב. יכול להיות שבן אדם נחמד וטוב ואגון ובעל חסד, אבל הוא עובר על חוקי התורה במזיד. לא חן הרשעים. מהם הרשעים? כמו מוץ. מוץ זה הנוצות האלה שעפות ברוח. אשר תתפן רוח, אין לו עמוד שדרה משל עצמו, אין לו תורה, הוא לא למד, אין לו רב, הוא לא יודע את הבסיס, הוא לא יודע מה תכלית החיים, הוא לא יודע מה זה עולם הבא, הוא לא יודע מה בורא עולם אוהב, מה בורא עולם שונא, איך מחנכים ילדים, איך מדברים, איך מתלבשים, שום דבר הוא לא יודע. כל מה שהוא יודע זה מהטלוויזיה. מהכדורגל, מהערבים, מהיוונים, מהאמריקאים, מהצרפתים, זה אוסף של דברים שאירעו לו בילדותו וזה ככה חינכו אותו, השפן קיבל נזלת, כן לציפור, ככה תעשה מה שבא לך יקר, אל תתאפס, כל מיני שטויות שהכניסו לו בראש. והוא כמובן גם גדל על ערכי הכפירה שהוא שונא דת ושונא ישיבות וקורא לחרדים פרזיטים והם ככה והם ככה ומי צריך אותם ותחזרו לתאי הגזים כל מיני שטויות ששמעתי פה כשהייתי פעם ברמת הגולן קיבלתי אלם אני נוסע, אני רואה שלט על ההר חרדים תחזרו לתאי הגזים הייתי באלם, אני אומר לך ילד לדמעות מישהו שם שם את השלט הזה. מישהו כאן שגידלו אותו במדינת היהודים שם כזה שלט. למה זה? כי ככה חינכו אותו. יכול להיות שהוא ענוס. זה לא אשמתו בכלל. אומר דוד המלך, מי שאין לו עמוד שדרה, מי שיתחנך בלי תורה, הוא כמו עלה ברוח, הרוח מחליטה לאן הוא ילך. מחר מחליטים שמחתנים פה גברים עם גברים וזה במודה, ומעבירים פה חוק שמותר לחתן גבר עם גבר ומגיע להם זכויות כמו בעל ואישה, ככה מחנכים את הדור החדש. ומי שיגיד, לא, נישואים זה בין בעל ואישה, אתה פרימיטיבי, אתה פנאט, אתה איום לחברה, מה זאת אומרת? הוא רוצה להיות אישה. תעזור לו לעשות ניתוח, שיהיה אישה. מה אכפת? למה אתה מפלא אותו? למה אתה לא מטיר ליהודי להתחתן עם הגויה? מה, הגויה פחות טובה? זאת אומרת, הוא ממציא חוקים של עצמו, לא מעניין אותו הבורא. הבורא עשה זכר ונקבה, זה לא מעניין אותו. הוא רוצה לקבוע שמהיום ועלה העולם יהיה זכר עם זכר. יהיה הרס העולם, לא יהיה ילודה, גברים ילכו עם גברים, נשים עם נשים, שתי דורות, העולם ייגמר, לא מזיז לו. העיקר, התאווה הרגיעית שלו, היא מה ששולטת. למה? כי זה המודע החדשה. מחר מנצים מודע חדשה, הוא הולך אחרי המודע החדשה. אבל אין לו תורה. מה זה תורה? מלשון הוראה. אומר, שימו לב, האלה הרשעים, הרוח מעיפה אותם לכיוון. אין לו שליטה. על כן לא יקומו רשעים במשפט. בסופו של דבר, אף אחד לא הצליח לשרוד את המשפט בשמיים. למה? כי מה זה בשמיים? בשמיים, כשאדם נפטר, יש לו שנה משפט. לכן אומרים קדיש על הנפטרים שנה שלמה. אין סתם דברים ביהדות. שנה שלמה. למה הושבים שבעה? לא עלינו. כי בשבוע הראשון, מהרגע שהנשמה יצאה מהגוף, היא עדיין לא נפטרה מן העולם לגמרי. יש לה שבעה ימים רשות, לראות את כל בני המשפחה יושבים ואבלים ומדברים דברי תורה והם יכולים ללכת מהקבר למקום שיושבים שבעה, במשך שבעה ימים. ביום השביעי הנשמה גמרה את הקשר שלה עם העולם הזה, היא עולה לבית דין של מעלה ומתחילה משפט. כמה זמן המשפט? שנה. למה אומרים קדיש על הנפטרים? למה דווקא קדיש? למה לא תפילות אחרות? הכל פה זה קדיש, קדיש, קדיש, כל הזמן קדיש. גם אמרו משניות, לאילוי נשמת זה, וזה קדיש. מה זה הקדיש הזה? אז אני אלמד אתכם את הסוד. הרבה לא יודעים את זה. יש רבנים שלא יודעים את זה אפילו. כמה פעמים דיברתי עם אנשים, ראיתי שאין להם מושג. אומרים קדיש, כי כולם אומרים. אבל למה? מישהו הרי קבע את זה. התשובה היא, בקדיש יש ארבע מחלקות. יש ארבע קטגוריות. אם אז מה העולם? העולם איך בנוי? יש בורא לעולם, הוא ברא את הכל, הוא משגיח על הכל, הוא הבא לבית. הכל יקום ויפול לפי החלטתו, אין אחד שיכול לערער עליו או למרוד בו. הוא מחליט בסוף מה יהיה. אז הוא הבורא מעל הכל. אחרי הבורא מה יש? יש את העולם, שהוא ברא. אחרי העולם יש את האדם, שהוא הדבר הכי חשוב בעולם, שכל העולם נברא עבור האדם. החיות, חומרי הגלם, הכל. פירות, ירקות, הכל עבור האדם. האדם שולט בחיות, בטבע, בעצים, בכל דבר ודבר. חומרי הגלם, זה הכל בידו של האדם כחומר ביד היוצר. ויש את הדבר הרביעי שהוא תכלית החיים, תכלית הבריאה. אז בואו נסכם. הבורא, העולם, האדם והתכלית. הבורא, העולם, האדם והתכלית. וזה הסוד של הקדיש. התקדל והתקדש מרבם, מדברים על הבורא, שהתגדל שמו, כולם עונים אמן. חולקים בין המחלקה הראשונה שמדברים על הבורא, למחלקה השנייה. מה המחלקה השנייה? בעלמה דיברה כי רוטה בעולם שברא כרצונו, מדברים על העולם, ואז כולם עונים אמן. ואז מדברים על האדם, בחייכון וביומכון ובחייכון בית ישראל, מדברים על עם ישראל, על האדם. זו המחלקה השלישית, ואז עונים אמן. והמחלקה הרביעית, כולם צועקים ביחד. יש שמי רבם ורח לעלם לעלמי על מיה, התברח והשתבח, והתפאר, והתרומם, והתנסה, והתהלל, והתעלה, והתהלל. שמו של הקב' ברוך הוא. מה זה כל השבחים האלה? זה תכלית היהודי בבריאה. אתם אור לגויים, בכם בחרתי מכל העמים להיות לי לעם, לא תלכו בחוקות הגויים אשר הנוכי משלח מפניכם, כי את כל התואבות האלה עשו הגויים ועקוץ בהם. מה זה ועקוץ בהם? ירדו לי מהעיניים, לא יכול לראות אותם. את כל העוולות שהם עושים ואת כל התואבה שהם עושים וכל הזימה והזנות והניבולפה שלהם והעוללות והשחרות והלייצנות אתם אין לכם שום רשות להיות כמותם לא להתלבש כמותם לא לקרוא לילדים שלכם בשמות שלהם לא להתחתן איתם לא לאכול מהם שום דבר אתם VIP אתם הבנים שלי אתם מייצגים אותי בעולם אתם צריכים להיות אור לאנושות לא כמו היום באבונותינו הרבים לפעמים אתה רואה ישראלים באים לאמריקה, איזה בושות, איזה דברים, מראים אותם בטלוויזיה, הגואים, הגואים, אומרים לי, מה זה? זה יהודים? ככה? איך זה יכול להיות כזה דבר? כמה פעמים אמרו לי גואים, אמרו לי גואים, שמעו שביום כיפור שמו פה בחורות עם בגד ים, בתפילה בתל אביב הביאו בחברה בחורה מול החזן בתפילת נעילה גוי גוי ששמע את זה הוא קרא את זה באנגלית של המקום הוא היה בהלם אומר לי איך יהודים ירדו לכזה שפל אומר לי רבאי איך זה יכול להיות קשה להבין מה כזה דבר. זה בושה נוראית. עכשיו, אנחנו צריכים להיות אור לגויים, ללמד אותם צניעות. הגויים למדו מאיתנו על חתונה, למדו מאיתנו על חינוך ילדים, למדו מאיתנו על צניעות, למדו מאיתנו על צער בעלי חיים. כל מה שהם יודעים שזה טוב, למדו מהתורה מאיתנו. רק לצערי, הרב היום, יש כל כך הרבה יהודים שירדו לשפל המדרגה, שאפילו גוי מצוי בכל מדינה עובר אותם, מבחינה רוחנית. וזה לא אמור היה להיות. אנחנו אמורים להיות הלפיד, האור של העולם, העם הספר, מוחמד, מייסד האסלאם, קרא לנו עם הספר. זה הביטוי הזה בא ממנו. זאת אומרת, העם שהוריד לעולם את הסיביליזציה, את האנושות, הכל אנחנו חייבים ליהודים. בקוראן יש עשרות מקומות שמשבח את היהודים ואת התורה, בקוראן כתוב, אם יש לך קושיות על הקוראן, לך תשאל את היהודים שהיו פה והיה להם תורה לפניך, ומה שהם יגידו לך תעשה. כל מיני דברים שכתובים. רק מה? אנחנו, כמו שאתם רואים, התחנכנו פה עם הקומוניסטים שהיו ושונא הדת, ואנחנו הקורבן שלהם. ככה חינכו אותנו, ככה שתפו לנו את המוח, כל הזמן מציסים נגד בני הישיבות, הם לא מועילים, הם עולים לנו כסף, אבל בתורה כתוב הפוך. שוטשת כמוך. יש בורא לעולם והוא נתן תורה. מי יודע יותר טוב מנו, מה מביא ברכה ומה לא? בתורה כתוב, אם לא בריתי יומם והלילה, אם לא שיושבים מסביב השעון ולומדים תורה, חוקות, שמיים וארץ לא שמתי. אין לעולם קיום בלי התורה. כל הברכה של עם ישראל, כל הזכות שלו, כל הייחוד שלו זה התורה. בלי התורה אין לך כלום, אתה יותר גרוע מבעל חיים. התורה אומרת, אמר רבי יוחנן בסרט עירובי לעמוד כוף, אלמלא ניתנה תורה באר סיני, היינו למדים דרך ארץ מהחתול ומהתרנגול. היינו צריכים לראות מהבעלי חיים איך מתנהגים. עכשיו שקיבלנו תורה, יש בה את הכל. כל מה שמותר, כל מה שאסור, מה מומלץ, מה לא מומלץ. אומרת התורה, כל הברכה של עם ישראל זה התורה. זה הזכות להתיישב בארץ, זה הזכות לעולם הבא. אם האנשים היו יודעים כמה זה חשוב. הגמרא מביאה, שבא אחד החכמים לעיר מסוימת, והוא שאל אותם, תכירו לי את נטורי קרטה. מה זה נטורי קרטה בערמית? שומרי העיר. לקחו אותו למשמר הגבול. אז היו שומרים, עומדים עם חרבות, עם קצבקשת על החומות. הביאו את החיילים, מה שנקרא בימינו משמר הגבול, שומרי הגבול אמר להם שוטים שכמותכם אלה שומרי הגבול, תיקחו אותי לנטורי כרת האמיתיים, המלא התורה שבזכותם העיר מתקיימת. אלה, מגיע להם תודה, והכרת הטוב, אנחנו צריכים לתמוך בה, הכל טוב ויפה. חייבים צבא, אין מה לעשות, חייבים משמר, חייבים משטרה, חייבים בית דין, חייבים את כל זה. אבל, בורא עולם אמר שכל הקיום שלנו זה אך ורק התורה. ובכל דור ודור עומדים עלינו חלותינו, ומה שמציל אותנו זה אך ורק התורה. ומה שהביא אותנו כאן לארץ זה אך ורק התורה. אם לא היה תורה, איזה שוטה היה בא מאירופה מחיים טובים לייבש פה ביצות? בשביל מה הגיעו לכאן החרדים ב-1880 לייבש פה את הביצות פה בפתח תקווה? אם לא החרדים שלאז לא היינו יושבים כאן הלילה בפתח תקווה. אתם יודעים, יש פה בפתח תקווה, עכשיו עברתי משם, רחוב חיים אויזר. חיים עוזר, זה כמה בלוקים מפה. קיבלתי את סמאמורת שנכנסתי לרחוב הזה עם הג'יפיאס, פתאום אני רואה רחוב חיים עוזר, התחלתי לרעוד. למה התחלתי לרעוד? ברוך אתה, ה' אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. למה התחלתי לרעוד? כי הזכרתי במעשה רק בשביל שזה שווה לכם לבוא הלילה. אפילו זה עדיף הלחמים. שמעו טוב איזה מעשה. יום אחד איזה בן אדם שגר בפתח תקווה היה לו אורח זקן, ניצול שואה. הוא הביא אותו לבית כנסת, זה היה יום שני או יום חמישי, באמצע השבוע. ראו זקן, אורח, נתנו לו עלייה. הוא בא לתורה, בן אדם באותו יום הוא היה בן 83, זה היה הגילד שלו. נותנים לו עלייה, הוא עולה, כשהוא נכנס לבית כנסת הוא לקח כיפה מהכופסה, שמה לראש, אז ידעו שהוא חילוני, עורך, ורבדו אותו בעלייה. הוא עולה לתורה הזקן, בית כנסת אשכנזי, הוא מחזיק ככה את התורה, אומר, ברחו את השם המבורך, ופרץ בבכי. התחיל לפקוט, בוכה, בוכה, מתעלף תכף. כולם בלחץ, זקן, בוכה ככה, מחזיק את התורה ובוכה, נבלו. בוא נו, אדוני, שאיף, תרגיש בנוח רגע, תירגע, הכל בסדר? הוא אומר, נזכרתי בכללה שהרב קילל את אבא שלי. אומרים לו, מה? חצי חלילה, איזה רב קילל את אבא שלך? הוא אומר, שהיינו באירופה, היה לי בר מצווה, לקחו אותי לבית כנסת. הרב אמר לאבא שלי, איך זה שאני לא מכיר את הבן שלך? הוא לא אצלנו בישיבה. איפה הוא לומד? הוא יהודי? אומר, כן, הוא יהודי, בטח יהודי. איפה הוא לומד? אומר, בפובליק סקול, עם הגויים. איך זה שנתת לבן שלך ללמוד בבית ספר של גויים? אומר, אני רוצה שיהיה דוקטור. בישיבה הוא לא יהיה דוקטור. אמר לו הרב, תשמע טוב טוב, מחר בבוקר אתה מביא את הבן שלך לפה ומכניס אותו פה לישיבה, כי אם אתה לא תביא אותו, הפעם הבאה שהוא יראה את התורה הזו, יהיה בו עוד 70 שנה. וזה עליך. ואבא שלי התעלם. לא הביא אותי לישיבה. השאיר אותי בפובליקס קול. וככה עברו השנים, ואני גדלתי חילוני גמור, אני אף פעם לא הייתי בבית כנסת. עכשיו הגעתי לבקר, זה המערך שלי הביא אותי לפה, ועכשיו זה הפעם הראשונה שאני רואה את התורה מאז הבר מצווה שלי, והיום היום הולדת שלי, היום אני בן 83. עברו 70 שנה. 70 שנה בדיוק. על הדקה. אז הוא פרץ בבאחי, הוא נזכר בבת האחרונה שהוא ראתה את התורה, זה היה לפני 70 שנה. אז האנשים בבית כנסת התחילו לראות, מי היה הרב הזה? אומרים לו, מי זה? מה היה? אתה זוכר מה היה השם של הרב? הוא אומר, בטח זוכר. זה היה הרב הכי גדול. מי? הרב חיים עוזר. עכשיו הרב של הבית כנסת מתעלף. מה הולך פה? הרב של הבית כנסת התעלף. מה קרה, כבוד הרב? הוא אומר, אתם לא מבינים מה קורה פה? אתם לא מבינים? הוא אומר, מה? הוא אומר, הבית כנסת שלנו נקרא בית כנסת רבי חיים עוזר ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה. 70 שנה עברו מהמילה שהצדיק הוציא מהפה והקדוש ברוך הוא דאג שהילד הזה יגיע בעוד 70 שנה, לא סתם לבית כנסת, יש אלפי בתי כנסת בעולם, עשרות אלפים. הביא אותו בדרך לא דרך לאיזה מכר שלו, שיביא אותו לבית כנסת ביום יום הולדת שלו בגיל 83, לבית כנסת שנקרא על שם החכם. איך אני לא אתעלף. זה רבי חיים מויזר, מי שלא יודע מי זה היה. הוא היה גאון הגאונים, בסטייל של הגאון מבילנה. הוא היה נותן שיעור בישיבה, היו יושבים 13 תלמידים. עם כל תלמיד הוא היה לומד גמרה אחרת, בו זמנית. עובר לראשון, מסכת קידושין, עיין רשי, תראה מה תוספות אומר, אני חוזר אליך. עובר לשני, לומד איתו מסכת שבת. עובר לשלישי, בבא מציע, בבא בטרה, מסכת ביצעה, כל אחד מסכת אחרת, מכות, חוזר לראשון, הוא זוכר איפה הם היו, נו, מה אמר השיר, ראית את התוספות? אין מערשה. עובר לשני, ככה, והגבי, נכנס עם שאלות בהלכה גם. אומרים עליו שהוא היה כותב בשתי ידיים בו זמנית בשתי שפות שונות. אמר שהמוח שלו נראה כמותו. היא כסוד עולם. גם היה נלחם מאוד ברפורמים, בכל אלה שהתחילו את כל השינויים ביהדות וגרמו נזק עצום. קיצור, היה איש קדוש מאוד. עכשיו אני עובר פה, אני רואה... ותמיד כשאני סיפרתי את הסיפור הזה, אני קראתי אותו באיזה ספר, אמרתי, מעניין אם אני יום אחד אסכה לראות את הרחוב הזה, רבי קיים אויזר, ופתחתי כבר. וה-GPS לקח אותי דרך... עכשיו, לבית כנסת אני צריך לראות איפה זה. כנראה שזה רחוב גדול. בכל אופן, מה הנקודה? לא יודע. אז הנקודה היא, שמה שאמר החכם הצדיק לפני, שאמר לו, בעוד 70 שנה זה בדיוק קרה. זו המציאות. רק נסכם את הסוגיה. בקיצור, רבותיי, תדעו, העולם, כולם יודעים, כולם יודעים שהאדם הוא תוצר של הסביבה. למשל, כך ילד שנולד לרב ולרבנית. ילד יהודי צדיק. אם חס וחלילה חטפו אותו החמאס, שהיה בן שנה, ומגדלים אותו בעזה, מה הוא יהיה בגיל 15? טרוריסט, מחבל חמאס. אבל הוא נשמה יהודית. בן של רב ורבנית. נכד של רב ורבנית. נין של רב ורבנית. חטפו אותו גלשנה, גידלו אותו, נתנו לו שם אחמד, נגמר הסיפור. הרעילו אותו נגד יהודים. מצווה להרוג יהודים. אתה רוצה להגיע להגן עדן, תהרוג כמה שיותר יהודים. וככה לימדו אותו. והוא בכלל נשמה יהודית. ויש עכשיו ערבי נולד לאדל ולפטמה בעזה, איכשהו נפל בידיים של היהודים, גידל אותו איזה רב, איזה רבנית, טובה, צדיקה, לימדו אותו דרך ארץ, תורה, קדושה, עזרה לזולת, להימנע מרצח, להימנע מכל מיני דברים לא צנועים, בקיצור, גידלו אותו אחלה תלמיד ישיבה. עכשיו אתה רואה גוי ויהודי, שזה הפוך בעצם. המחבל זה היהודי והתלמיד ישיבה זה גוי. ואתה אומר איך זה יכול להיות. התשובה היא, האדם הוא תוצר של הסביבה. אני יש לי דרשה שנקראת, יהודי החמאס נגד גויי צהל. פעם אחת, שלח לי זה אחד, הוא אומר לי, כבוד הרב, יש לכם טעות בשם. זה היה צריך להיות יהודי צהל נגד גויה חמאס. אמרתי לו, הלוואי שזו הייתה טעות, אבל זו המציאות. הוא אומר לי, מה הפירוש? תסביר. אני אגיד לו, בוא, אני אסביר לך מה קורה פה. מי אז קום המדינה, זה היה לפני 20 שנה, היום זה הרבה יותר גרוע. לפני 20 שנה ראיתי נתונים ש-60 אלף נשים יהודיות התחתנו עם ערבים פה בכפרים, מי קום המדינה. זה היה לפני 20 שנה, היום זה כנראה מעל 100 אלף כבר. 60 אלף נשים. בממוצע, כל אישה שהתחתנה עם ערבי, כמה ילדים היא מביאה? מינימום עשרה. 17, 13, 12, לפעמים 8, אבל בממוצע, נגיד עשרה ילדים, 60 אלף נשים מהסכום המדינה, עשרה ילדים כל אחד, וזה עכשיו דור שלישי רביעי כבר, אתה מדבר פה על מאות אלפי יהודים שחיים באזורים הערביים פה במדינה, אם זה ביהודה ושומרון, או בעזה, או בעיריכו, או בכל הכפרים בתוך הארץ, בג'נין, בצפון, נצרת, כל מיני מקומות, מלא מלא יהודיות שהתחתנו עם ערבים, הכירו אותם בדיסקוטקים, איך קוראים לך רפי? אחרי חודש התברר שזה רפיק. איך קוראים לך יוסי? אחרי חודש התברר שזה יוסוף. זה נורא והיום, אני דיברתי עם אנשים שמנהלים פה ארגונים, הם מצילים את האנשים האלה, שהם מקבלות מקות וביזיונות ונועלים אותם שש שנים מלאוריום, סיפורים נוראים. דברים שספרים, יש להם פה דירות מסתור, מחלצים אותם, חיילי קומנדו לשעבר, כל מיני מילויים ניקים שחזרו בתשובה, מסכנים את חייהם ללכת לכפר ערבי באוריום, לחלץ אישה עם חמישה, שישה ילדים, סכנת נפשות. אתם יודעים מה הולך שם, רק יעלו על הלכת הגמור. בקיצור, יש לך פה בכפרים מאות אלפי יהודים. עכשיו, שימו לב מה קורה. כשהם הולכים לבית ספר ערבי, כל הילדים מקללים אותם, יא קלב, יא יהוד, יא בוגד. הרי הם אלרגיים ליהודים, לא צריך לספר לכם, כן? הם שונאים אותנו יותר ממה שהנאצים שונאו אותנו. מה הראייה? מי יכול להביא לי ראייה? תגיד, הם שונאים אותנו אותו דבר כמו הנאצים, אבל למה אתה אומר יותר? אני, יש לי ראייה שאין עליה עוררין. שהם שונאים אותנו יותר ממה שהנאצים שונאו אותנו. מי יכול להביא לי ראייה? זה גם קרה בשואה השביעי באוקטובר. שרפו יהודים וילדים יום ולילה. שביעי באוקטובר היה, כל יום שביעי באוקטובר בשואה. כל יום רצחו עשרת אלפים איש. אז במה שביעי באוקטובר יותר גרוע מהשואה? הוא לא יותר גרוע מהשואה. אבל אני אומר שהם שונאים אותנו יותר מהנאצים. אני אביא לכם ראייה. תזכרו אותה, אל תשכחו אותה. אם עכשיו היו באים לנאצים בזמן השואה, אומרים לו, אדולף, עכשיו יש לך כאן כפתור, שני כפתורים על הקיר. אם אתה לוחץ על הכפתור הזה, ימותו בדקה 100 אלף יהודים בחנק. אבל היד הימין שלך יורדת. תהיה עם יד אחת כל החיים. ירדה לך היד. תהיה נכה. על זה שרקת 100 אלף. אף נאצי לא היה מסכים. אמר, אני שונא את היהודים, רוצה להרוג את כולם, אבל אני לא רוצה לאבד יד, או רגל, או עין, או לא יודע מה. אני לא מוכן בשום פנים באופן להיפגע עבור להרוג יהודים. ואם באים למחבל, אומרים לו עכשיו, תהרוג יהודי אחד, ואתה תהיה נכה כל החיים בשביל זה. חסל אותו, משפחה אחת של יהודים, ותעבד את היד. הוא אומר, מה היד? אני רוצה למות גם. אני רוצה גם להביא את הילדים שלי גם. כל העשרה נתפוצץ על היהודי ביחד. אז עכשיו, מי שונא אותנו יותר? אם אתה בא לנאצי, אומר, אתה בשביל להרוג יהודים צריך לאבד יד. צריך לאבד את כף היד. הוא לא מוכן. כמה שאני שונא אותם, זה לא עד כדי כך כדי שאני אהיה בעלמום כל החיים. ואתה בא לכל ערבי שיהיה בארגוני טרור, הוא אומר לו, עכשיו אתה תהרוג הרבה יהודים, אבל בשביל זה אתה מת. הוא מיד מסכים. אפשר להביא גם את הילדים על הדרך? אז מי שונא יותר? תחשבו, במבחן התוצאה, שהוא מוכן שכל הבית שלו יישרף. תראו, דרך אגב, שתבינו, שלא תטעו, תלך עכשיו לעזה, תתפוס מיליון עקורים, שכבר שנה ומשהו חיים באוהלים בלי מקלחת, בלי אוכל, בלי כלום. תגיד להם אם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה לשישי באוקטובר, ולא הייתה התקפה הזאת, ולא היו רוצחים 1200 יהודים ו-300 חטופים. והייתם נשארים בווילות שלכם בעזה, עם החנויות שלכם, והמאכלים בשווקים, והגן עדן שהיה לכם פה, וכל מה שהיה לכם. הייתם רוצים לחזור לשישי באוקטובר או שהייתם רוצים שיש וי באוקטובר ותהיו במצב שאתם נמצאים? כולם כמעט היו אומרים, טוב שהיה. וכל מה שהם עברו, 70 מדורי גיהנום שווה, העיקר הרגו כך וכך יהודים. זה לא נתפס. אתה רואה שהתכלית של הישמעאלים, כמו שהתורה אומרת, ישמעאל, פרעי אדם. תראו, כל בן אדם בתורה, קודם כל המילה אדם, אחר כך התואר שלו. אדם טוב, אדם רע, אדם צדיק, אדם רשע, אדם חכם, אדם נדיב, אדם טיפש, אדם צנוע, תמיד האדם קודם. רק בישמעאל נאמר הפרעי קודם. פרעי אדם. לא נאמר אדם פרעי. כי זה בכלל לא בן אדם. יש אדם שהוא פרעה, יש גם יהודים כאלה, פרעה, פראי, עושה הרבה מאומות, אבל הוא קודם כל בן אדם. רק אצלם בורא עולם קרא להם פרעה אדם, פרעה שנראה כמו אדם, בלי מצפון, בלי רחמים, בלי מוסר, בלי כלום. שמוכן להכניס ילד למיקרוגל וללחוץ סטארט מול ההורים שלו. או לעשות מה שעשה הבחורה ליד בעלה או ליד הילדים שלה. פירי אדם, זה לא אנשים אלה. אלה פירי אדם. ובואו נסכם רק את העניין. אז תזכרו, הדבר שהכי הרבה משפיע בחיים זה הסביבה שלך. אם אתה רוצה להתקרב לבורא עולם, להתחזק, לאהוב תורה, לרצות תורה, לרצות קדושה, אתה חייב להתחיל בלהחליף אווירה. אין מה לעשות, אתה צריך למצוא חברים אחרים ואנשים אחרים ולהתחיל לבוא לשיעורי תורה ולהכיר אנשים מהישיבה. וברגע שאתה מתחיל להכיר כאלה אנשים, מזמינים אותך לשבע ברכות, מזמינים אותך לבר מצווה, בוא לשבת, סעודת שבת, לאט לאט אתה מתחיל להחליף אווירה. ושאתה צמוד לאנשים טובים וצדיקים וקדושים ושומרים על העיניים ועל הלשון וחס וחלילה לא יגעו בגזל בלי רשות, אז אתה לאט לאט נהיה כמותם. אבל אם אתה עובר למקום של אנשים מופקרים, ואין להם דין, ואין להם דיין, והם לא מתלבשים, ומתנהגים כמו בעלי חיים, ומקללים, ואלימות, ועד שהם יירחם מה שהולך שם, אתה נהיה ככה. אין פה חוכמות. ואני התחלתי להסביר, הילדים האלה שהולכים לבתי ספר הערביים, קוראים להם יקלב, יהוד, יבוגד, מה הם עושים? כולם הולכים לארגוני טרור כדי להוכיח, אני לא יהודי, אני לא בוגד, אני לא יהוד קלב. הנה, בואו תראו, אני בחמאס, אני בג'יאד. ופה בארץ, בצבא, חצי מהחיילים לא יהודים. אין מה לעשות, הביאו לך מיליון איש מאוקראינה ומרוסיה על השקעה המרכזית לסטטיסטיקה מודיעה. לא אני, הם לא חרדים. תראו את המאמן שלהם, על השקעה המרכזית לסטטיסטיקה מודיעה שרק ארבעה אחוז מהם יהודים לפי ההלכה. תשעים ושישה אחוז אינם יהודים. ועכשיו זה דור שלישי כבר. שהם הגיעו לכאן לפני שלושים שנה, אז עכשיו יש להם כבר נכדים שנולדו פה. נולדו להם ילדים פה, ועכשיו כבר נכדים. והם הולכים לצבא. הם נולדו פה, והיום הם כבר, חלק מהם קצינים כבר. לא חלילה שאני מזלזל בהם, אני לא מזלזל באף גוי. יש גויים צדיקים, כבודם במקום המונח, יש להם עולם הבא. גוי צדיק עדיף על יהודי רשע. אין בכלל ספק שלא יהיה פה, אי הבנות שאני חלילה איזה גזען או משהו. להפך, יש לי עשרות אלפי גויים שמקשיבים לי ושולחים לי ואני עונה להם וכבר מזכיתי לגייר מעל אלף גויים עד היום מהדרשות באנגלית, אז שלא יכלי להיה הבנות, אבל צריכים לדעת שהחיילים, הרבה מהם דרוזים, דרוזים טובים, אנשים טובים, נאמנים, אבל לא יהודים. יש בדואים, לא יהודים. יש אוקראינים, לא יהודים. יש הרבה רוסים, לא יהודים. יש צאצאים של הסודנים והריטריים שהגיעו לכאן לפני 30 שנה, מילאו את דרום תל אביב. נולדו להם ילדים, לא יהודים. בקיצור, יש כאן פיליפינים, יש כאן רומנים, יש כאן פולנים, יש כאן כל סוגי האנשים. והם כבר נולדו להם כאן ילדים, ישראלים, צבארים, גויים גמורים. והם חיילים ומתיו החיילים. קצינים, טייסים, מה שאתה רוצה. והם אוסרים נפש והם מתים. אבל יש מציאות אבסורדית. יש קרב בין 100 מחבלים לבין 100 חיילי צהל ובצד של המחבלים יש יותר יהודים מהצד של החיילים. תראו מה זה התבוללות ותראו מה קורה פה. ואני אומר את זה בכאב לב. ושוב, חלילה לא לזלזל באף אחד, לא ביהודי ולא בגוי ולא באף אחד. אבל זו המציאות. אנשים טובים, אנשים מסורים, מוסרים נפש, מתים עבורנו, אבל הם לא יהודים. ובצד של המחבלים, חלאות המין האנושי, רוצחים, אנסים וחלקם יהודים. איזו מציאות נוראית. והרבה לא יודעים את זה. כשאני קראתי לדרשה גויי צה",ל נגד יהודי החמאס, אנשים אמרו, מה זה? איזה שם זה? זה צריך להיות הפוך. מה הלוואי שזה היה הפוך? הלוואי שכל הצבא היו יהודים, וכולם נולדו עם נשמה יהודית, וכולם בני ישראל, והלוואי שבצד ההוא לא היה אף יהודי. מה אני רוצה? שיהודים מחבלים? מה אני רוצה? שמגדלו שם? שאישה יהודייה תביא עשרה ילדים? יש המון סיפורים שהם לא נתפסים בסכל, שהרבה מהם גדלו שם עם השנאה, ופעם איזה אחד מהם, הוא שמע במסגד שהקדי שם, שנותן דרשה, אומר, מצווה לגנוב מהיהודים. והוא היה אוהב ללמוד קוראן, אותו אחד. אמר לו, סליחה, אדוני, אני למדתי את כל הקוראן, ולא ראיתי באף מקום שיש מצווה לגנוב מהיהודים. כתוב שאסור לגנוב. אז אמר לו, מה? אתה מערער על דבריי, יא קלב, צלקו אותו מפה. ייצור, צלקו אותו מהמסגד, הלך הביתה, כבר הודיעו לאבא שלו בטלפון שהבן שלך בוגד, הוא הגן על היהודים, איכשהו הגיע הביתה, אבא שלו חיכה לו עם ברזל, בום, בם, בום, שאמר לו את כל העצמות. בסוף, מה קרה? אמר לו, צטלק מפה, אתה לא יכול לחיות פה בכפר. הרי אצל הערבים אין כזה דבר שמאלנים. או שתה איתנו או שנהרוג אותך. אין כאן חוכמות. אני לא יכול עכשיו לעשות הפגנה נגד החמאס. כל מי שדיבר נגד החמאס הוא כבר מת. בקיצור, המסכן הזה נסע לתל אביב, הלך לכיכר אתרים, מצא עבודה באיזה מסעדה, התחיל לעבוד. לאיזה זמן, הוא הכיר אנשים דתיים וזה, אז הזמינו אותו לשבת. הוא אמר שהוא רוצה להתגייר. הוא רוצה עכשיו שיעזרו לו להתגייר, כי אצל הערבים הוא שרוף. בסוף הוא הגיע לשולחן שבת, הוא רואה שהילדים שם שרים לך דודי. אתם יודעים, בבית כנסת שרו לך דודי. הוא אומר לילד, אתה יכול לשיר את השיר ששרו בבית כנסת? עוד פעם שרו, ועוד פעם, ועוד פעם. כל הלילה הוא רוצה לשמוע את השיר הזה. בסוף אמרו לו, מעניין, וזה. אז הוא אומר, כשהוא בא ללכת, בקשו ממנו, הוא אמר, אמרו לו, מה, לא אמרת לנו מה, שם שלך וזה, סתרו לו מקום באיזו משפחה חרדית לשבת. והסוף הוא אמר להם, אחמד, משהו, עד, לא יודע מה. בקיצור, הוציא תמונה שהמשפחה, אמא שלו אמרה לו, תשמע, אתה, המשפחה שלי, אני מהצד שלי, זו המשפחה שלנו. והם עומדים ליד הקבר של רבי שלמה אלכבץ, שכתב את המזמור הזה לך, דודי, לפני 500 שנה בצפת. והוא בכלל, הוא רק עכשיו מתחיל לגלות את היהדות. הוא רואה את השיר הזה, בסוף מתברר שהוא יהודי. אמרו לו, אתה לא צריך גיור, אמא שלך יהודיה. והוא סיפר שכל התשעה אחים שלו מחבלים. וכולם יהודים. אלה פלאים, זה לא יאומן. דרך אגב, בגלל זה הם כאלה ערמומיים. בגלל זה 40 שנה הם עשו מאיתנו צחוק, בנו לנו פה מנהרות, פרטרו אותנו, גרמו לנו נזקים של מאות מיליארדי דולרים. שימו לב, בכל הערבים בעולם הם הכי ערמומיים שיש. ויש לזה שתי סיבות. הרבה מהם יהודים, וגם אלה שלא יהודים, כתוב בגמרא, אבירה. די ארץ ישראל, מחכימה. מספיק שאתה חי בארץ ישראל ונושם את האוויר הזו של אדמת ארץ ישראל שכתוב בתורה, ארץ אשר עיני ה' הולכך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, שזה המקום הכי אהוב עליי, שזה ארץ ישראל, ולא סתם כל העולם רב על המדינה הזאת, על האדמה הזאת. מעורך כל הדורות, כל אימפריה שעלתה לגדולה מיד הגיעה לכאן. מה יש לך לבוא לכאן מבבל? מרומא, מיוון, מה יש לך מפה? מה לך ולמקום הזה? כל אימפריה מיד רצתה את ירושלים ואת ארץ היהודים. אלה פלאים. כל מה שכתוב בנבואות, הכל התגשם. ואנחנו לקראת ימים גדולים מאוד, רבותיי. תשמעו את המילים שלי. ימים גדולים מאוד עומדים להיות. כל העולם עומד להזדעזע. אנחנו קרובים לסוף, לגאולה. כתוב, גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוהים אני השם אלוקיכם מה זה גאלתי אתכם אחרית כראשית אומרת הגמרא כמו שנגעלנו 20% ממצרים חמושים יצאו בני ישראל מצרים אחד מחמישה 80% נכחדו במכת חושך לא עלינו ככה תהיה הגאולה הסופית ואם אתם מסתכלים על עם ישראל היום, 80 אחוז מחללי שבת, 20 אחוז שומרי שבת. בכל העולם. 15 מיליון יהודים בעולם, 3 מיליון מהם דתיים וחרדים, 80 אחוז מחללי שבת. זאת אומרת, מה שחזל אמרו לפני 2,000 שנה, שבסוף יהיה בדיוק כמו ביציאת מצרים. 20 אחוז ניגלים, 80 אחוז חס וחליל, חס ושלום לא ניגלים. והתפקיד שלי ושלכם, קודם כל, להציל את נשמתנו, אנו, ואת ילדינו, אבל לא רק זה, להציל כמה שיותר יהודים אחרים. זה מה שעושה הרב ויתן בגדדי, שיחיה צדיק, ומה שאתם מארגנים פה ומביאים אוכל, שאנשים יבוא לשיעורי תורה, זה נקרא זיקוי הרבים, זה דבר ענק. מי שעוסק בזיקוי הרבים, כותב רבנו בחיי בחובות הלבבות מעלתו גדולה יותר ממעלת הנביאים השלמים. ישראלי פשוט שבקושי שומר שבת, בקושי יודע הלכות, מארגן שיעורי תורה, מביא דרשנים, מביא אוכל, תורח, מתקשר, שם פליירים. אני יודע מה, כל מה שעושים היום. מעלתו גדולה, כמה השבח אוהב את זה, שמחזירים את בניו אליו, אנשים עבודים, אנשים שלא ידעו כלום, שומעים דרשון, מקבלים דיסקים, ספרים, USB, דיסקונקים, משתנים, מצילים את הילדים שלהם, זה דבר נפלא, אבל זה לא מספיק. אם אנחנו לא נדאג לנשמתנו, לא רק לאחרים, לנשמתנו, אם אין עני לי, מי לי? יהיה רצון שכולנו נזכה לעשות את התיקון שלנו, ואת התכלית שעבורה נברנו, ועם ישראל יזכה לאישועות גדולות בקרוב מאוד, וכן יהיה רצון ונאמר אמן.

כמה מילים. הרב יודע שאני כבר מספר פעמים ניסיתי להביא אותו לפה, אפילו ביום העצמאות עוד הרב היה צריך להיות פה והטיסה התבטלה בגלל המלחמה ולא היה לו, אבל רציתי לספר לכם ולרב סיפור אישי אני בין למשפחה חרדית, גם הרבים שלי נמצאים פה בין משפחה חרדית בגיל העשרה ירדתי מהדרך הלכתי לאן שלא צריך ללכת בסביבות גיר אני הייתי עובד 14 שנה בבתי מלון הייתי מכנה את הרכב שלי בחניון עולה לעבודה יום אחד אני יורד לאוטו ויש לי דיסק של כבוד הרב על השמשה אני לא זוכר אם זה היה מסילת ישרים או פרקי אבות נראה לי יותר פרקי אבות ושמתי נראה לי זה היה פרקי אבות, זה היה קצת יותר קליל שמתי, יש לי קצת זיכרסדיאנקות אז ככה בא לי בטוב שמתי והתחלתי לשמוע את השיעורים של הרב ומה שיפה בכל הסיפור הזה, הניצוץ היהודי התעורר בתוך כדי שנשמע את השיעורים של הרב. ואם השנים חלפו והתחזקתי יותר, והתחזקתי וכולו וכולו, ולימים פתחתי את הכל ללב, מה שאנחנו רואים פה, ברוך השם, כמה יהודים באים, ויש לי פה, ברוך השם, מברכים, ושיעורי תורה, ודרשות, וסדנאות תורניות, ואני רוצה להגיד לכם בסופו של דבר, שלי ושלכם, ושל הרב יוסף מזרחי שיושב פה, כי הכל התחיל ממנו, הניצוץ הזה התעורר בגלל דיסק שהיה לי על האוטו, בזכותו.

תודה רבה לכם, בבקשה. תודה, תודה רבה, תודה רבה. תצליח. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חנני אבן הקשיע אומר, הצעה הקדוש בר חולה זעקות את ישראל, להפיכה חרבה להם תורה ומצוות שנאמר, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדיר.