ישראל ואירן לקראת מלחמה? (בהרצליה פיתוח)

A rabbi discusses halachic rulings on autopsies and Shabbat, then moves through organ trafficking, Holocaust survival ethics, and the nature of death. He criticizes secular Jews for violating Shabbat for profit and calls for financial support of yeshivas to strengthen Torah study and community defense.
Chapters
ניטל בן יפה, גבריאל בן שרה, ציון בן רחל, אייל בן צדוק, ענת בת שמחה, וההצלחה ושידוך לניסים בן חנה, וישועת עקיבא אשר בן שמואל. ברוך השם, אתם יודעים, כל פעם שאני מגיע לארץ, יש לי זכות להתחיל את המסע שלי פה, במלון בנג'מין, איתכם, והדרשות, יש להן חשיפה גדולה מאוד, זה מגיע להרבה אנשים, ברוך השם. והיה לנו פה דרשות, שבסוף זה יוצא ארוך, אבל אני אשתדל היום לא להעריך יותר מדי. בכל אופן, אנחנו מסתכלים כרגע על המצב שלנו, מסכמים פחות או יותר שנתיים ופלוס, מאז השביל, אוקטובר, והאמת, יש הרגשה של החמצה. היה נראה שסוף סוף גומרים עם הסיפור האיראני הזה. הדברים נראה שמשתבשים לעת התא. כמובן, אנחנו לא יודעים מה קורה מאחרי הקלעים, יש כל מיני גרסאות. יש גרסאות שזה רק כדי להשיח את דעתם, יש גרסאות שהישראלים ביקשו לא להתקיף בגלל שאנחנו לא מוכנים, נגד המאות טילים האלה שהם יראו על ישראל, הרי בפעם שעברה הורידו פה איזה 20 בניינים, לא צחוק. פגעו בבתי חולים, פגעו בתל נוף, פגעו בבניין ענק בחיפה של משרדים, השמידו את הבניינים האלה. עד עכשיו הבניינים האלה לא תוקנו. פגעו במרכז קניות ברחובות, פגעו לפחות למיטב ידיעתי, בעשרים מקומות, נזקים של מיליארדים. נזקים של מיליארדים בדולרים אני מדבר, לא בשקלים. זאת אומרת, ברוך השם, ברוך השם שהיה נס ענק, שעשרים איש רק מתו בזמן שזה יכול היה להיות אלפיים או גם חמשת אלפים אנשים. צריכים להבין את הפרופורציה. ולפי מה שראיתי, מתוך העשרים האלה, אפילו לא עשרה לא היו יהודים. זאת אומרת, גם זה פגע בכלל באנשים שהם לא מעם ישראל. לא שחלילה, חיים של בני אדם הם לא חשובים, אבל אני אומר, ההזקפה היא על היהודים, ובסוף הם הצליקו להוריד פחות מעשרה יהודים עם כל הטילים שלהם. כסף בא, כסף הולך, אמנם יש אוגמת נפש גדולה מאוד לאדם שהבית שלו מתפוצץ, כל המסמכים שלו שם, הכל מקבל ריח של אשן, של שריפה, הכל נהרס. הוא צריך להתחיל את החיים שלו מאפס, אפילו אם הביטוח בעוד שנה ייתן לו את הכסף, או עוד חצי שנה, זה לא כל כך מחפר על העוגמת נפש. אולי הכסף חוזר, או חלק מהכסף, אבל הנזקים שמאות, אם לא אלפי משפחות, היו צריכים לעבור מאז ועד עכשיו, לפי מה שאני שומע מסיפורים של האנשים, זה גיהנו מלא אדמות. אז אולי פוחדים פה, רואים, שמע, אם כל הרצון להוריד את העייתולות האלה, המחיר פה יקבד מדי. מישהו אמר לי מבפנים, אני לא יודע כמה זה האמיתי, שהישראלים ביקשו להפסיק את ההתקפה עד שלא ישלחו לכאן הרבה טילים להגנה. אין מספיק הגנה על המדינה. כי הם לא יורים אחד כמו אחותים, הם יורים 100 במכה, 120 במכה. אי אפשר להגן על 120 במכה. כל המערכות, כמה מהם חודרים, זו הייתה השיטה שלהם. צריכים להבין, הפרסים הם לא ערבים. הפרסים זה עם חכם מאוד, עם מכשימה וזיכרם, הם חכמים לרע. גם להיות רע צריך חוכמה. המזל שלנו שהערבים הם לא כל כך חכמים. אם הם היו חכמים, לא יודע, אם היה לנו סיכוי לשרוד יום. מיליארד וחצי רוצים לשתות לנו את הדם, והם לא יכולים להתגבר על עם של כמה מיליוני אנשים פה. מה זה מראה לך? שכמובן, זה הכל מת אשם, אשם שומר, הניסים בלי סוף יש. אבל אתה גם רואה שהם לא פועלים בחוכמה. בשביל אוקטובר, עם עוד קצת חוכמה, היו הורגים פה מיליון איש. נכנסים מהצפון, ביחד, בטירום, וגם מצרים היו נכנסים בנו. כשהם היו רואים שהם עושים פה שמות במדינה, גמרנו, כולם כבר היו נכנסים. לא יודע איך היינו יוצאים מזה, היה פתאום רק שבחור מבלבל אותם, הם גם שונאים אחד את השני למזלנו. כשיש לך שני אויבים שרוצים לחסן אותך, החוכמה הכי גדולה זה לסחסך ביניהם. שיתחילו להריב אחד עם השני ואז הם מוזויים אותך. זה מה שהשם עושה, כתוב, סכסחתי מצרים ומצרים, יש פסוק על זה. אני כל הזמן עושה שהערבים האלה, שהנאצים האלה שרוצים לראות אותנו מתים, כל הזמן ירדו אחד את השני, שיעים, סווינים, זה אחד עורק את השני, למזלנו, כי אם לא, לא היית יכול לגמור איתם. אתם צריכים להבין, להילחם בעם שאין לו פחד מן המוות. שהוא מוכן שהוא ועשרה ילדים שלו ימותו בשביל להרוג יהודי אחד, אין לך הרבה פתרונות. אתה רואה, עם כל מה שהם עברו עכשיו, שטפונות, כל עזה, כל המחנות רועלים, מוצפים במים, אין להם שירותים, אין להם חשמל, אין להם תנאים, תעבור עכשיו, תשאל אותם אחד אחד, אתם שמחים על השביעי באוקטובר? כולם עונים כן. אין לאף אחד חרתה על זה. לא משנה, אם יעברו 700 מדורי גיהנום, כל החיות שלהם, כל הסיבת קיום שלהם היא אך ורק, אני חוזר, אך ורק, הכוונה אין כלום חוץ מזה, זה רק לצייר את עם ישראל. לכן הם חיים. זה דבר מדהים. למשל, יש לך ערבים אחרים, דובאי, ערב הסעודי, שונאים ישראל, שונאי ישראל, אבל יכולים לחיות גם בלי להזיק לישראל. זאת אומרת, הם יכולים עוד לקיים חיים, להביא ילדים, לעשות עסקים, בסדר, שונא ישראל, גם האירופאים שונא ישראל, אבל הם ממשיכים, עסקים כרגיל, אבל אלה, שום דבר לא מעניין אותם, רק להרוג וכמה שיותר יהודים. כי הם כנראה יש בתוכם זרע מלק, וזה גם הנושא של ההדרשה היום, אני רוצה קצת לדבר על הפרשו שקראנו בשבת, שהמלאק מיד הופיע. צריכים להבין מי זה המלאק הזה, איך הוא מעורבב פה בעומות. אבל דבר אחד תדעו לכם שכתוב בתורה, שבאחרית הימים, הגויים שהצהרו אותנו, הם יהיו מורכבים מארבע עמים, ואחד מהם זה יהיה המלאק. והמלאק ידוע לאורך כל ההיסטוריה, שהם רק דבר אחד מעניין אותם, זה לבוא ולתקוף את ישראל בדרך. זאת אומרת, המלאק אין לו גבול משותף איתנו, אין לנו היסטוריה איתו, אין לו שום סיבה לכאורה להרוג אותנו, אבל איך שיצאנו ממצרים המלאק מופיע, כמו שראינו בפרשה, ומה המלאק מופיע? המלאק מופיע ביודעין שהוא ימות. כי הרי הוא ראה מה עשינו למצרים, הוא ראה מה הקשבר הוא עושה בשבילנו. מי הטיפה שיבוא לתקוף עם שבורא עולם עושה להם כל עשר דקות נס חדש? ננסים גלויים, דם, צפרדיה, קינים, פותח להם את הים, יורד להם מן מן השמיים, פתאום המלאק מופיע. מה האינטרס שלך? תחכה שהם יהיו בזמנים לא טובים. שהם מכעיסים את האל, שהוא כבר איך אומרים, פחות ציית הדשמיה, אז תופיע. מה אתה מופיע שהם בסיטי פרטם, הרגע היה ציית מצרים. ננסה להסביר את כל הסודות שבזה, אבל צריכים לדעת עוד דבר, שהזרע הזה של המלאק, הרי מי זה המלאק? היו יעקב ואסב. אסב היה בן אליפז. ואליפז הזה הוליד את המלאק. זאת אומרת, המלאק זה נכד של אסב. נכד של אסב. עכשיו, אליפז לא היה כל כך רע. למה? אמנם הוא בן של אסב, אבל הוא למד אצל יעקב אבינו. יעקב לימד אותו את מה שלמד מיצחק ומאברהם. אסב, אבא שלו, היה צייד. במילים אחרות, הוא אני לא יודע, פייטר, הוא האנטר, הוא משהו, אבל הוא לא, הוא לא קשור לתורה. אז מה הוא יכול כבר למד אותו? אם האבא בור ואמא ארץ, מי ילמד את הבן תורה, כן? מי ילמד אותו הדוד שלו? עוד מעט נדבר על כל הדברים האלה, אבל אתם יודעים שאני נותן שיעור, אני לא מלמד אתכם מה היה לפני 3,400 שנה, זה לא, פחות מעניין אותי מה היה אז, מעניין אותי איך זה נוגע לנו היום. איך היום זה משליך עלינו, איך היום זה כל רגע בחיים שלנו, הרי אני כבר הסברתי אין סוף פעמים, כל סיפורי התורה, כל סיפורי התלמוד, הם לא סיפורים ללמד אותך מה היה פעם, זה בית ספר לחיים, זה קודם כל השקפה, איך הקרשמלחום נהל את העולם, מה הוא אוהב, מה הוא שונא, מה כדאי לעשות, מה לא כדאי לעשות. איך לעשות? מה משתלם יותר? זה הדברים שנוגעים לנו כל רגע בחיים. אם זה בשידוחים, אם זה בגידול ילדים, אם זה בלהתחתן, אם זה איך לנהל משפחה, אם זה איך לעשות עסקים. כל דבר ודבר. כל מה שאתה רואה פה, מכאן אתה לומד איך הקרשבוח מסתכל עליך הרגע. מתוך הפרשה, כל שבוע תבוא אליי, אני אראה לך בתוך הפרשה לפחות 20 מקורות לדברים שקורים לך כל יום בחיים. זה בית ספר לחיים, מי ילמד אותך? בכנסת ילמדו אותך? משרד החינוך ללא חינוך? איפה ילמדו אותך החיים האלה? רק מהסיפורים של התורה אתה לומד המון, אתה לומד איך אנשים הפסידו את כל עולמם. איך אנשים הפסידו דברים על הגאווה, על דבר אחד, רק של הגאווה, הפסידו את הכול. לא נשאר מהם כלום, זכר. רק בגלל מידת הגאווה. כמה זה הרס אנשים. עכשיו תראה, אלה פה היתולות. תסתכלו, דבר מדהים. הפציצו להם את כל תוכנית הגרעין. העם יצא, שרפו מקומות, הרגו 50 אלף איש. העולם הצבוע לא מדבר מילה. אין הפגנות באוניברסיטאות, אף אחד לא אכפת לו ש-50 אלף מוסלמים פרסים מתו, נרצחו בדם קר, זה לא היו מחבלים, זה אזרחים מן השורה. זה לא עכשיו שירו בפלסטינאים שכולם מחבלים. פה הרגו פרסים אנשים אגונים, סטודנטים, לא מזיקים לציבור, נמאס להם כבר מ-47 שנה שעונסים אותם והרסו להם את החיים ואת המדינה. ואין להם מה לאכול, ואין דלק, ואין חשמל, ואין גז, ואין חימום, אין כלום, חיי גאינום הם חיים. אז אף אחד לא מדבר, אין באף אוניברסיטה הפגנות שום דבר, אבל כשישראל נלחמים ברוצחים ובמחבלים, כל העולם קם עלינו, למה זה? התשובה היא, שימו לב דבר מדהים, אם אי פעם חשבתם שהעולם אכפת לו מהפלסטינאים, אז אתם ממש לא בכיוון. חוץ מהיהודים אין אנשים שהעולם שונא יותר מהפלסטינאים, שיהיה לכם ברור, אפילו הערבים שונאים אותם, אפילו המצרים שונאים אותם, במצרים האחים המוסלמים הם מחוץ לחוק, בירדן הם מחוץ לחוק, בערב הסעודית הם מחוץ לחוק, בכל מדינה ערבית שונאים אותם שנאת מוות. אלא מה? כיוון ששונאים את היהודים יותר, שיש לך שני שונים, והשונא הקטן יותר עורק את השונא הגדול יותר, אז אתה עוזר לו. הוא משרת לך את האינטרס. את שניהם אתה שונא. זאת אומרת, אחרי שהם בתוכנית שלהם הזגמרו עם היהודים, אז אנחנו נלך ונהרוג אותם. כי אנחנו לא רוצים אותם. אבל כרגע הם שרתים לנו את האינטרס, שהוא סינת היהודים. אסאב שונא ליעקב, ישמעאל פרא אדם. זאת אומרת, כל עוד ערבים מורגים ערבים, אף אחד בעולם לא מצייץ. אסאב דרק חצי מיליון סורים. שמעתם משהו? הרעיל אותם בגז. העולם לא מדבר. זה כמו הנאצים לאבדיל, טעה גז עם אותו סיר, זרק עליהם נשק כימי. חנק שם אנשים בגז, גז חרדל, כל מיני גזים. העולם לא מצייץ. כל מיני מדינות מהעולם, מלחמות, לוב, טוניס, כל מיני, בין ובין. אלפים מתים, תראה מה קורה בסוריה עכשיו. הורגים את הדרוזים, והורגים את הנוצרים, והורגים את האלאווים, והורגים את הקורדים. מילה אתה לא שומע בעולם. איראן הרגו חמישים אלף מוסלמים, מילה אתה לא שומע בעולם. כל הסכסוכים בין ערבים לערבים, מילה אתה לא שומע בעולם, כי אף אחד בעולם לא אכפת לו מהם. הם לא תרמו שום דבר לאנושות, הם לא המציאו דבר אחד, הם לא המציאו תרופה אחת, הם לא מועילים שום דבר לעולם, רק צער יש לעולם מהם. זה הגמרא אומרת, לפני אלפיים שנה זה נכתב, עוד לפני שהיו המדינות האלה, שהם כולם היו במדבריות, הרי למה קוראים להם ערבים? כי הם חיים בערבה, הערבה זה במדבר, כלום הם לא תרמו לאנושות חוץ מפלאפל, חומוס ופריד אלתרש. שום דבר לא יצא מהם. תסתכל בעולם, הם עזרו אי פעם, הם עשו משהו לאנושות, פיתחו משהו, שום דבר. עם הנפט שלהם, הם שולטים בכל העולם, מצערים את כולם, טרור בכל העולם, כל הגז של קטר, הכל הולך לטרור. כל הרע שבעולם יוצא מהכסף שלהם. זה דבר לא נתבס, הרי כל עם אחר הוא תרם לאנושות, רוסים, גרמנים, מדינים, כולם תרמו משהו לעולם, אלה שום דבר לא תורמים לעולם. למשל הפרסים לאבדיל, הם תרמו הרבה דברים לעולם, אם זה אומנות, אם זה כל מיני דברים, המצאות, יש ביני מדענים, אנשים חכמים, הם לא מטומטמים. אבל שבין הרב יש לו שכל והוא משתמש בו לרע, אז זה ינהל לה תוצאות. גם שחמד וגם מוזיקה וגם כל מיני דברים, המצאות. יש להם הרבה חכמים, תראה איזה טילים הם ממציאים. יש להם אנשי סייבר, הם נכנסו פה לחברות גדולות, לחברות ביטוח, הם עושים מה שהם רוצים. זה עם מאוד מסוכן, אי אפשר, אתה יודע, אתה לא יכול לפתור איתם את הבעיה כמו שאתה פותר בעזה, זה משהו אחר לגמרי. אז אנחנו לא יודעים, בוא נראה לאן זה יוליך. הדבר אחד בטוח, שכל יום שעובר פה ולא נוחתים עלינו טילים, זה גם נס. כי הם משוגעים, הם פתאום יכולים בעצמם להתחיל. כשהם רואים שהם הולכים לאבד בשלטון. תראו, אני אסביר לכם מה העניין. שמישהו, עוד יש לו תקוות שהוא יישאר בשלטון, אז הוא עוד מרוסן. ברגע שהוא מבין שהוא כבר הפסיד את השלטון, זהו, אין לו כבר מה להפסיד. אני אומר, אני בכלל לא התפלא אם אין להם איזה פצצת אטום כבר, ממזמן. ליום הדין. אני לא בטוח, כי הרי הם חברים של פקיסטן, ולפקיסטן יש כמה פצצות. והאיראנים יקנו פצצת אטום גם במאה מיליארד דולר. אתה רואה שכל הכסף שלהם הם שורפים על מלחמה בישראל, כל הכסף שלהם בעולם זה מלחמה, כל הכסף של העם האיראני, ארבעים ושבע שנים, הכל זה לטרור. לא אכפת להם המדינה שלהם, לא אכפת להם שאנשים ימותו, לא אכפת להם שהמדינה תישאר פרימיטיבית, שהכול מתמוטט, זה לא מעניין אותם בכלל איראן, זה רק מעניין אותם איך להילחם בעם ישראל. עכשיו, אני אומר, הם יודעים שאם הם יתקפו את ישראל עם אטום, אז ישראל יש להם צוללות בים, אז הם חיכו את כולם, אז הם ימותו כולם, הם לא רוצים למות. הם רק שולחים את הערבים למות בשבילם. הם עצמם לא רוצים להישארת שריטה אחת, ההייתולות. אבל אם הם יבינו שסגרו עליהם ואין להם לאן לברוח, ועוד מעט תופסים את כולם וישחיטו את כולם, אתה לא יכול לדעת, מאולי יש להם פצצת אטום, פתאום ישלחו לך כמה טילים, שהם יירחם, מה יכול להיות פה? אנחנו לא יודעים, אני אומר לכם, אנחנו שאננים. הרי כתוב במדרש שמפרס יבוא חורבן העולם, יש מדרש כזה. אתם מבינים? לכן אני אומר, אני תמיד אומר, אנשים כל הזמן דואגים, מה יקרה אם פעם איפול פה פצצת אטום? מה יקרה? לא נרגיש כלום. לא יהיה לנו אפילו שנייה זמן של כאב. אפילו שנייה כאב לא יהיה. אתם יודעים מה זה פצצת אטום? שנייה, הכול נגמר. המערכת הצבים שלך, היא אפילו לא תיכנס לפעולה. למשל, אם מישהו, חלילה, יורה בך כדור, כדור נכנס בבטן, המערכת הצבים מרגישה את הכאב לאיזה דקה, שתיים, עד שהבן אדם מת. אם בן אדם נשרף, אז הוא סובל איזה דקה, חצי דקה, עד שהנשמה יוצאת. אם הרביצו לך מכות, שברו לך את העצמות, ובסוף איבדת את כל האדם ומתת, אז זה יכול להיות גם שש, שבע שעות של סבל. יש כל מיני סוגי מוות. אם אדם תובע, יש לו איזה דקה וחצי של סבל גדול עד שהוא מת. אבל באטום, כלום אתה לא מרגיש. כלום. עכשיו אתה יושב, בום, נגמר. מה כן, כל הנשמות יוצאות מהגוף. עכשיו מתחיל הסיעות. השאלה, לאן אתה הולך? אתה שומר שבת או לא? אתה בעל צדקה או שלא? אתה גנב או שאתה אדם ישר? אתה מחלג שבת? אתה אוכל טריפות? אתה בועל נידע? אתה חיים גויה? אתה הומוסקסואל? יש לך בעיות גדולות מאוד, יש לך הרבה היסטורי כרת. איך עכשיו תציל את עצמך? כבר מאוחר מדי. זאת אומרת, כולם דואגים על הפצצת אטום. זה הדבר הכי פחות שצריכים לדאוג מנו. כי ברגע שזה יקרה נגמר העולם, נגמר הכל. השאלה עכשיו, מה יהיה הלאה? כי יש עולם אחר. העולם הזה זה רק הכנה לעולם האמיתי. אז כולנו נעבור לעולם האמת. כולנו נשפט. השאלה, באיזה מצב נהיה? האם אנחנו בעלי צדקה? האם אנחנו עושים את רצון השם? האם הקשבך הוא גאה בנו? או שהוא מאוכזב מאיתנו? מי שהשם גאה בו, תאמינו לי שהדבר האחרון שהוא יפחד זה מהפצצת התום. הוא הולך למקום שכולו טוב. הצטרף לאברהם, ליצחק, ליעקב, לכל הצדיקים. מה הוא התגעגע לעולם הזה? למה הוא התגעגע? לחוף הים בארצליה? לשוק הפשפשים? לאן הוא התגעגע? לא יהיה לו לאן להתגעגע, אני מבטיח לכם. הרשאים, יהיה להם צער גדול מאוד. אני, לפני שבאתי לפה, הייתי בניחום עברלים בלוד. אחד מהתלמידים שלי כבר הרבה שנים, האבא שלו נפטר. אז הייתי מדהים, עושים עוי לבלים, באים אנשים. בניחום הבלים זה ההתחסקות הכי חזקה. כי האנשים, עוד תראי להם הלוויה שהיה אתמול של שום. הכול אצלם ככה, המראה הזה שהם מורידים את הגופה והם חסים אותה באפר, ופתאום בא איזה דרשן והם זעזע אותם. אבל אמרתי להם, וראיתי בפנים של כל החילונים שהיו שם, שפתאום נפל להם האסימון. אולי זה אפילו פעם ראשונה בחיים שלהם שהם חשבו על העניין. אמרתי להם, אתם יודעים מה הרגע הכי מפחיד בחיים של האדם? שהוא משתנק מרוב פחד. זעזוע כשהוא לא יכול, הוא לא חלם, לא היה לו אפילו אחוז של כזה פחד בחייו. זה רגע הפטירה. רגע הפטירה. נגיד אדם מתחשמל, נגיד תאונה, בום, פתאום יצא לו הנשמה מהגוף, או שהלך לישון ולא קם. בשנייה שהנשמה יוצאת, הוא רואה את הגוף, הוא רואה את הכל מסביב. הוא שומע את כל שבוכים, הילדים, האישה, האמבולנס, המכות חשא, הכל הוא רואה. והוא אף ככה מלמעלה. עכשיו, יש לו פאניקה נוראית. קודם כל הוא רואה את הילדים שלו בוכים וצורכים, או אם זה אשתו, או אם זה הבעל, כן? תלוי מי מסביב. דבר שני, עוברים לו מיליון מחשבות בראש. הוא לא כתב צבאה, הוא באמצע פרויקט, הוא בונה משהו עכשיו, הוא באמצע שיפוצים, הוא צריך לקבל מחר צ'ק גדול, יש לו כל כך הרבה דברים פתוחים. מה אתה חושב, ביום הפטירה הכול יהיה מסודר? יהיה לך דברים שהם פתוחים. ואתה לא יכול יותר לעשות שום דבר, אפילו יש לך נגיד איזה כסף שהכבדת באיזה חשבון בחוץ לארץ, אף אחד לא יודע מזה, הלך הכסף, אז מיד הוא נכנס לפאניקה, יואו, תנו לי עוד עשר דקות להגיד לאישה לפחות איזה חשבון, מה, הקוד, להיכנע, הלך הכל. הנה זה ערפאתי מחשימו, שמת, 400 מיליון דולר שלו עד היום לא נמצאו. יודעים שהוא גנב את ה-400 מיליון האלה, אבל לא יודעים איפה זה. הוא השאיר עוד הרבה כסף אחר שהוא גנב, אבל החשבון הזה עם ה-400 מיליון לא נמצא מעולם. אולי. ויש עוד, יש למשל אנשים שיש להם ביטקוין, שהם קנו ביטקוין שהיה גרושים, זה עלה ל-100 אלף כמעט, לא יודע. עכשיו, בהרדרייב אחד יכול להיות איזה 20-30 מיליון דולר. זה רק צריך, זה רק את הסיסמה, אם את מעבדת הסיסמה עליך כסף. דבר מפחיד מאוד, זה קרה לאנשים. אנשים בטעות זרקו מחשב ישן, פתאום הם הזכרו, ששם הייתה סיסמה של החשבון שהרבה זמן הם לא נכנסו אליו. עכשיו הם הלכו לזבל, התכננו, תנו לי למצוא את הלב, זרקתי אותו. הלך כל הכסף יחד עם זה. דבר מפחיד מאוד זה. אז עכשיו אותו דבר, בן אדם נפטר, הוא רק צריך למסור לאשתו את הקוד, שתוכל ללכת ולהוציא את הכסף. הלך הכסף. הוא לא אמר שלום לילדים, הוא לא ביקש סליחה, כל מיני דברים שהוא רצה לעשות, פתאום ברגע אחד הכל נקטע. עד שהוא מתחיל לעכל באיזה מצב חמור, הוא פתאום מוצא את עצמו בכניסה לבית דין של מעלה. פתאום מכריזים את השם שלו, רואה את כל המלאכי חבלה, השטן מגיע, השטן זה התובע. הוא משתגע, הוא אומר, יו, עכשיו משפט. פתאום הוא נזכר במה שהרב אמר, בדרשות. שנה משפט בשמיים. אז אני אמרתי להם, אמרתי להם, מה אתם חושבים? למה עושים עכשיו את השבעה פה ובאים לנחם את האנשים? כי כתוב בזו, הנפטר הולך מהקבר לבית שבעה ימים, הלוך חזור. זה מרגיע לו קצת את הבעלה, שהוא רואה שאומרים עליו אספדים ובוכים עליו ואנשים אכפת להם ממנו. אבל בסופו של דבר הוא מתחיל, יש לו משפט שנה בשמיים. כל פעולה, כל מילה, כל מה שעשה בחייו, כל דבר מנתחים מעל ועטף. אני לא צריך לספר לכם מה זה, או אילנו מיום הדין, או אילנו מיום התוכיחה, חזל אומרים שהאחים, התברר להם שזה יוסף שהם זרקו לבור, אמר להם, אני יוסף, אני יוסף, הוא היה בן 17. עברו הרבה שנים מאז, הם לא זיהו אותו, גדל לו זקן. והוא גם לבוש כמצרי כביכול. ואיך יכול להיות שהאח הזה שזרקנו לבור ומכרנו אותו להיות עבד, פתאום נהיה השליט על כל הכסף בעולם, כן? מי היה מעכל כזה דבר? אז מה קרה? איכשהו אמר להם, אני יוסף, כתוב, לא יכלו לענות לו כי נבעלו מפניו. חלחלה חזה אותם. לא יצאו להם המילים מהפה, מרוב פחד. ויוסף, זה לא הכל השברו, עם כל הכבוד. עוברים חזה, זה מה שאנחנו אומרים גם בסדיחות. נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה אליך. פתאום הכול, השאלה היא, עוד פעם, רבותיי, אחרי שנפטרים אי אפשר יותר לעשות תשובה. אי אפשר. גם אמר לי היום, אבא שלי עבד איתי, לפני שמצבו הנפשי דרדר, והוא כל יום יראה את תשובה. אמר לי, אם רק הייתי יותר צעיר, הייתי חוזר בתשובה. זה לא תירוץ, אדוני. כל יום, רק הייתי יותר צעיר. איפה כתוב שרק צעירים חוזרים בתשובה? הוא היה צריך לחזור בתשובה. בסופו של דבר בלילה נפטר. אגב, גם לפעמים אדם מאבד את המוח שלו. פתאום נהיה לו אולציימר, פתאום הוא שוכח דברים. זה יכול לקרות תוך כמה שבועות. ואז הוא כבר לא יכול לחזור בתשובה. הוא אפילו לא זוכר איך קוראים לו. הוא לא זוכר שום דבר. הוא שם מפתחות במקרר. יומיים מחפשים את המפתחות. הראש, המוח כבר לא עובד. לא, אז עכשיו כבר הוא לא יכול לחזור בתשובה. חס וחליל, הבן אדם היה לו תאונה ופתאום הוא נכנס לקורמה, הוא כבר לא יכול לחזור בתשובה. עם כל מיני, הרי קוראים כל מיני, פתאום לאדם יש אירוע בלב, התקפות, הרי האנשים חיים פה בכזה סטרס, וכל כך הרבה מתח, וגם אוכלים לא בריא, והרבה אנשים הם יותר מדי שמנים במשקל, שזה גם לא בריא, קולסטרול ושומן וסוכר, ועוד מתח נפשי, זה כמעט ודאי לאירוע, או במוח או בלב. אנשים גם לא נבדקים, יש הרבה אנשים אומרים להם, לך תעשה בדיקות, לא, אני ברוך השם, אני בסדר. יש לי איזה חבר בניו יורק, הוא קרדיולוג רציני, עופר רציני בבית חולים גדול. אמרתי לו על איזה חולה אחת שהיה לה סידן בעורקים ואולי צריכה צינטור וזה, מה הוא אומר לי? אמרתי לו, אבל אין לה שום סימן, אמרתי, היא לא מרגישה, לא... קוצר נשימה, לא כאבים ביד, בחזה, לא שהיא עולה מדרגות, היא אפילו הולכת למכון כושר והתחיל לצחוק. אומר לי, היה לי פה אטלט מקצועי, תראה אותו איך הוא בנוי, גרם שומן לא היה לו בגוף, כולו שרירים, רץ מרתונים, בדקנו אותו פה, שבוע אחרי קיבלת כיף לבאמת. גם לא מובן. זה יכול לקפוס אנשים בריאים אפילו. קרקע זה אין לך מה לעשות, אתה עושה בדיקות, הכל תקין, בסדר, זה רצון השם. אבל אנשים הרבה, הם לא בודקים את הבריאות שלהם. אם אחד מגיע מעל גיל 45, פרס סוכר, יש לחץ דם, יש הרבה בעיות. בן אדם שלא מטפל בבריאות שלו, הוא יכול למות לפני הזמן שהשם קצב לו. כי כתוב בתורה, ונשמרתם לנפשותיכם, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. מכאן אתה רואה שבן אדם באורח החיים שלו יכול לקצר לעצמו את החיים. הרי אדם מחליט לקפוץ מהגג של הבניין, עורק את עצמו. גיל 40 מתאבד. אז מה זה אומר שהשם רצה שהוא ימות בגיל 40? לא, היה קצור לו לחיות עד גיל 80. הוא לא אהב את החיים שלו, קפץ מהגג. בסוף הוא אומר, ככה נגזר לי. לא, לא נגזר לך, אתה ערקת את עצמך. דרך אגב, מי שמתאבד, מה אורשהו בשמיים, מי יודע? מה עונשו על מה שופטים אותו על רצח כאילו שרצח אדם זר הוא רצח את עצמו אבל אם הוא רצח את עצמו היית חושב אני לא רצחתי מישהו אחר אני לא הורג יטוש אני נמאס לי מהחיים אז קפצתי נמאס לי מהחיים אומרים לו אבל אין לך רשות לרצוח את עצמך אבל אני לא רצחתי מישהו אחר זה לא משנה לרצוח את עצמו גם כתוב, שופך דם האדם באדם, דמוי שפך. מה זה שופך דם האדם באדם? מה הפירוש? שופך דם האדם באדם, דמוי שפך. הרי הכל מידה כנגד מידה. שפך את הדם, ישפכו לך את הדם. מה זה שופך דם האדם באדם? מי יודע מה זה? הפלות. שופך דם האדם שופך דם של בן אדם בתוך בן אדם בן אדם בתוך בן אדם זה בהפלות גובר בתוך מאימו הולכים עושים לו הפלה חותכים אותו לחתיכות שואבים אותו אחרי היום הארבעים להיריון אחרי היום הארבעים להיריון די כבר יש דופק יש כבר גלה מוח הוא כבר טועם עד 40 יום אין עדיין כלום. זאת אומרת, הוא בהתהוות. זה אסור. אבל זה קצת פחות חמור בישר, עוד לא ממש התחילו החיים. זה עוד טוטו עומד להתחיל. כשהחיים מתחילים, אתם יודעים מה הגודל של הבן אדם? ביום ה-40, מה הגודל שלו? כזה. יש לו כבר צורת אדם. חודש השלישי הוא כבר משהו כזה, הוא גיע. רוב ההפלות זה בחודש השלישי. זה אולי אנרגיה קצת יותר גדולה מזאת. כבר יש לו דופק, הוא טועם כבר, אם אתה מזריק סוכר למי שפיר הוא שותה כפול. זאת אומרת, הוא כבר טועם את הטעם. ואם אתה הוקץ לו טעף, הוא מזיס את הראש. זאת אומרת, המערכת הצבים שלו כבר עובדת. אבל הקטע הכי מדהים, זה אחרי שדקרת לו טעף ארבע פעמים, כל פעם הוא מזיס את הראש. בפעם החמישית, לפני שהעוקץ פגע לו באף, הוא כבר מזיז את הראש. זאת אומרת, זה בן אדם לכל דבר, הוא כבר מבין שהסכנה בדרך, הוא כבר מבין דבר מתוך דבר. הוא אומר, ארבע פעמים דקרו אותי, היה לי כאב, פעם חמישית מגיע הדוקרן, הוא מסובב כבר את הראש. בן אדם לכל דבר. זה שכל. ועכשיו חותכים אותו לחתיכות. פחד פחדים. אתם יודעים כמה הפלות היה מאז קום המדינה פה? דואגים על איראן, אה? שאולי ארגו איזה 100 אלף באיזה טיל. מעל שני מיליון הפלות. שמקום המדינה ועד היום, שני מיליון היה יכול להפוך ל-20 מיליון יהודים פה. ב-80 שנה האחרונות. זה דור רביעי כבר. זה ילדים, נכדים ונינים. עשרים מיליון יהודים בפוטנציאל נרצחו פה במדינה על ידי השלטון החילוני, והם בסוף יש להם תלונות על החרדים. החרדים לא רצחו אף תינוק. אף אחד. בסוף הם טוענים על החרדים שהם סכנה למדינה וזה. עשרים מיליון רצחו פה. הרי אם עכשיו איראן היו מאיימים פה על מיליון יהודים, העולם היה מזדעזע. מי יודע לאן זה המגיע? ופה רצחו בשיטתיות ורוצחים כל שעה פה עשרות תינוקות במדינה, כל שעה בכל מיני קליניקות. ובמיוחד עכשיו יותר מאי פעם, שהנוער כבר בגיל 12, 13, 14, עושים את איסורי הזימה הכי גדולים שאתם יכולים לדמיין, ממה שהם רואים בטיק טוק ובדברים שהם, מעבירים אותם על דעתם. בחורות, ילדות, ילדות עושות דברים שאני מתבייש אפילו להזכיר אותם. אתם יודעים כמה הרעיונות יש פה לילדות? אתם לא מאמינים מה שקורה פה. וזה, כל זה זה תוצאה של דבר אחד, שגידלו כאן העם ועקרו ממנו את התורה, בכוונה. הקומוניסטים, שבאו לכאן ב-1917, השתלטו על כל הדתים שהיו פה, שהקימו את המדינה, החרדים, ומאז עשו כאן קיבוצים ומושבים, והביאו את הקומוניזם לפה. מה זה קומוניזם? זה שנאה לדת. שונאים את כל הדתות. ובנו כאן מדינה בכוונה, לא רק מדינה של גויים. יש הרבה מדינות של גויים בעולם, גם אמריקה זה מדינה של גויים, אבל באמריקה לא מחפשים חרדים כדי להתעלל בהם. אין כזה דבר. פה יש מדינה שהושתתה בצורה כזאת שכל מי שירא שמיים, אוהב תורה, אוהב דת, שומר שבת, הוא אוהב המדינה. זה משהו לא נתבס. באף מדינה בעולם מי שיושב עכשיו ולומד תורה הוא לא אויב הציבור, רק פה. אנשים אומרים לי אנטישמיות בעולם, אנטישמיות בעולם, היהודים צריכים לחזור לארץ, אנטישמיות, האנטישמיות גואה, נכון. האנטישמיות מאוד מאוד גואה, מאז שהתחיל השביעי באוקטובר והמלחמה ועם כל האזה, האנטישמיות קבצה במאות אחוזים. אבל המדינה הכי אנטישמית בעולם זה ישראל. בלי בכלל עוררין. אין בעולם מדינה ששם שונאים יהודים יותר ממדינת ישראל. באחוזים. יש כאן עשרה מיליון, תוציאים מהם את השני מיליון חרדים ודתיים. יש כאן שמונה מיליון חילוניים, חצי מהם שונאי חרדים ברמות שהם רוצים לראות אותם מתים. עכשיו תשאלו אותי מאיפה אתה יודע. פשוט מאוד. לפני שבועיים שלוש, ערבי נהג אוטובוס, עלה עם האוטובוס שלו על ילד, בחור ישיבה בן 13, שמעתם על המקרה הזה, נכון? גרר אותו 100 מטר מתחת לגלגלים של האוטובוס, רמס אותו, תחן אותו. שמו כתבה על זה בעיתון, מישהו שהולך לי את הכתבה, אני, הכתבה היא קוראת לב, אבל אני תמיד בודק את התגובות, לראות מה ההלך בעם. היה בערך 100 תגובות, בערך 100, 98 אחוז, שמחים שהערבי הרג את החרדי. שמחים. אומרים, מגיע להם, חבל שזה רק הוא. אמרתם, נמות ולא נתגייס, קיבלתם את מה שרציתם. זה התגובות. איך זה יכול להיות? טוב, זה עיתון שמאלני, זה וויינט או מעריב, אלה שונאי ישראל אל העיתונים האלה. אבל אני לא אכפת לי מהעיתון, אכפת לי מהאנשים שמגיבים שם. זה הקוראים של העיתון, זה אנשים שמסתובבים פה ברצליה, ברעננה, בתל אביב, זה האנשים. אתה עומד בסופרמרקט, עומד לידך יהודי נאצי, ששמח שהרגו ילד צדיק, בן 13, בגלל שהוא שומר מצוות, שונאים אותו. שמחים. שמחים שהערבי רצח את הילד בדם קר. איפה הגענו? מישהו היה מאמין שבמדינה הזאת נגיע ליום כזה? אי אפשר, אתם לא יכולים לתווכח איתי, זה הוכחות, אתם רוצים, תפתחו בעצמכם את הכתבה ותקראו את התגובות. אבל זה לא רק בכתבה הזאת. בכל פעם שמתים חרדים, תבדקו את התגובות ותראו ש-95% מהתגובות זה שמחה גדולה פה במדינה שרצחו את החרדים האלה. הם שמחים, ממש שמחים. אז אני שואל אותך, באמריקה אני לא זוכר שראיתי תגובות של גויים שרצחו חרדי שהם אומרים יופי. הם מתביישו לכתוב כזה דבר. זה לא שהם לא שמחים. יש גויים, חסר גויים ששמחים? בטח. היחידים שהכתבו יופי זה הערבים. גוי אמריקאי, אפילו שהוא לא אוהב יהודים, תודה. לא צריך, זה היה מסודר לקפה עד מחרותיים. שומעים, הגוי הוא התבייש לכתוב כזה דבר. הוא התבייש לכתוב בכתבה כזו דבר. זאת אומרת, אנחנו במצב שאף אחד לא חלם שנגיע אליו. 80 שנה מדינה, תראו לאן הגענו. עכשיו, אם אתם עדיין לא משוכנעים, לא מזמנה הבחירות, נכון? שלוש שנים, כמה? בואו נעשה חשבון. כמה שעתית קיבלו? 18 מנדטים? זה קרוב למיליון איש. מרץ ומרץ קיבלו שלוש ומשהו, שלוש ומשהו זה מעל מאה אלף איש, עבודה שיש מנדטים זה בסופו של 160 אלף איש, איך קוראים להם אלה? לא, גנץ גם קיבל כמה, ליברמן תשע, שמונה, תשע מנדטים, זה כולם שונאי דת. בקיצור, אם תסתכלו בכנסת, קרוב לארבעים ומשהו מנדטים, יש להם רק דבר אחד למפלגות האלה, תעזרו לנו למחוק את החרדים. שום דבר, הם לא מדברים על כלום, לא על כלכלה, לא על איראן, שום דבר. רק חרדים, ליברמן רק חרדים, מרץ רק חרדים, עבודה רק חרדים. הכל חצי מדינה. חצי מדינה. תחשוב מה מדובר פה. לא אתה מדבר פה מעל שלושה מיליון איש שלא מעניין אותם כלום. רק רוצים להיות שמדינת ישראל תהיה משוחרת מדעת. מדינה של כופרים. אז עכשיו אתם מבינים באיזה מצב אנחנו נמצאים. לכן אני אומר לכם, רבותיי, עולם כמנהגו נוהג, הדברים האלה שאתם רואים היום, כל התורה דיברה עליהם. כל דבר שאתה רואה פה היום, התורה, יש לך שם ראיות בדיוק מה היה ומה השם חושב. בואו נראה כמה מהדברים שקראנו בשבת. קודם כול, הפרשה מתחילה, והאי בשלח פרעו, את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא המילה כי יש לה כמה משמעויות ביהדות כי זה כיוון או זה יכול להיות אף על פי למשל הקב' הוא מאלץ את פרו לשלוח את העם שולח את העם בתקווה שהם יחזרו הרי הם אמרו שהם חוזרים עוד שלושה ימים עכשיו השם, כדי להביא את עם ישראל לכאן, ממצרים, כמה זמן הליכה זה? מקסימום שבעה ימים. אם אתה מתחשב בסכנים ובתינוקות, שבעה ימים הליכה. עם החמורים, לאט לאט, בעצלתיים. מקסימום שבוע. עכשיו, בכלל אין ים. בין ישראל למצרים אין גבוה ימי. הולכים. אתם מכירים את המפה, אני לא צריך לספר לכם. מה לקחו אותם לים סוף? בכלל לא בכיוון. זה כמו ללכת מארצליה לחיפה דרך אשכלון. מה שייך? זה לא בכיוון. מה עכשיו, אני צריך להגיע מכאן לשם, אני הולך לשם? אלא מה? כלל ראשון, תראו כמה כללים נלמד הלילה. תראו כמה כללים לחיים. כלל ראשון, התורה אומרת, אין ייסורים בחיים הכוונה, ייסורים בי' לא א', לא ייסורים, ייסורים עם י' כוונה סבל. אין ייסורים בלא אבון. אם אתה סובל, הבאת את זה על עצמך. אין פה איזה רולטה שהם סובבים והשם שלך יצא. זה לא עובד ככה. כל מה שקורה לך בחיים, אפילו לגרע את הראש, המסגן פתאום מתקלקל בחום של 40 מעלות, פאנצ'ר באוטו, מישהו אשק אותך, נתנו לך צ'ק מזויף, חזר, לא יודע מה. כל מה שקורה לך בחיים, אתה הבאת על עצמך. עכשיו, תגידו, מה? נגיד ילד קטן, בן 4, מה הוא כבר עשה? פתאום שומעים שיש לו את המחלה, הוא בבית חולים, מחובר למכשירים. התשובה, גם לזה יש תשובה. הילד הבן 4 הזה, הוא לא בן 4, הוא בן 94. מה הפירוש? לפני חודש הוא נפטר, היה אדון מוסקוביץ', בן 90. בן 90, לפני ארבע שנים נפטר, עמד בבית דין של מעלה, אותו זקן, אמרו לו, נותנים לך עוד הזדמנות, תחזור לעולם, ארבע שנים תחיה, תקבל אחרי זה את המחלה, תעבור שישה חודשים מסורים בבית חולים, זה יהיה הניקיון של הנשמה שלך ואז אתה נכנס לגן עדן. אנחנו לא יודעים את זה, ההורים שלו לא יודעים את זה, נולד להם תינוק, פתאום גיל ארבע יש לו בעיות, זה, לוקחים אותו בדיקות, הגרוע מכל. ועכשיו הוא עובר איסורים וכל מיני, וניתוחים, מה לא? והוא עובר את כל זה, ואז אומרים כולם, מה, מה החטא הילד הזה? מסכן, הוא עוד לא למד לדבר כבר, תראה מה הוא עובר. הילד הזה יכול להיות שהיה סאדם חוסן, זה יכול להיות טומי לפיד. אתה לא יודע מי זה הילד הזה, חסר רשעים שהיו בגלגול שעבר, עכשיו גלגלו אותו לעבור כך וכך ייסורים. אז תזכרו, כלל ראשון, אין ייסורים בלא אבון. מה זה אבון? מי יודע מה פירוש המילה אבון? יש שלושה סוגי עבירות. יש, חטאתי, עביתי, פשעתי. ח' זה בלי חבנה. בלי חוונה, בטעות, הדלקתי את האור, וואי שבת, לא התכוונתי לעשות רע, אינסטינקט, או שלא ידעתי למשל שאסור לחבש בשבת, רק התחלתי לשמור שבת, אני לא בקיא בהלכות, נזל לי איזה קטם שמן על העניבה, מהר הרדוי הרטבתי מגמק, לפני שזה יתייבש כבר יהיה קטם, ניקבתי את זה, פתאום הרב אומר, מה עשית? זה כמו לסלע באוטו בשמבה, זה כמו להדליק סיגריה, אותו עבירה. מה אתה אומר? לא ידע. זה נקרא חטאתי. אביתי וראשו עושה ויודע שזה אסור. למה שאמרים, אסור להתגלח בתאר. כל פעם שאתה מתגלח בסכין, זה חמש עבירות, זה כמו לאכול חמש מנות חזיר. כאן זה שני הפיאות, כאן ופה. חמש נקודות מסביב, אומר, אה, עזוב אותי מכונה, זה לא חוטי חלק, מה, אתה אישה? מה, אתה צריך פנים של משי? מה עכשיו, מה אתה כל כך בלחץ שהפנים שלך היו חלקות כמו שייש? אז תפגע לך במכונת ספורט, או במכונת גילוח קשרה, לא כולם קשרות. כל מה של ליפט אן קאט טקנאלוג'י, זה לא קשר. מושכים את השערה, מעלים את השורש החוצה, ואז חותכים את השורש. סור לקתוך את השורשים. אז עכשיו אומרים לו, אסור בטער, מה אתה מתגלח בסכין? אני לא אבטער, המכונה הזו, סיפורים. אסור. ממשיך להתחיל את זה. אסור לדבר לשון הרע, ממשיך לדבר לשון הרע. אסור ככה, הוא ממשיך. אז זה אחד שנקרא אביתי, עושה אבונות. יודע שאסור וממשיך. מה זה פשטי? כמובן שזה גם כן במזיד, בכוונה. אבל על מנת למרוד מה פירוש, אתן לכם דוגמה. עכשיו יש לו כמה חברים, ואומרים בוא נלך, בוא נצא. כולם חילוניים, אבל החברים שלו הם חילוניים ככה מסורתיים קצת. משתדלים לאכול קשר. אז עכשיו יש שתי מסעדות, חזיר, שרימס וזה, ומסעדה, קשרה. שני מסעדות טובות, פה יש אוכל טוב, פה יש אוכל טוב. הקש דווקא להיכנס לזאת. אומרים לו, בוא נאכל פה, מה עכשיו חזיר וזה? לא, דווקא. או רואה את הרב הולך בשבת בשכונה, מדליק סיגריה בכוונה בפנים שלו. זה על מנת להכיס. או רואה בחורי שיבה, בכוונה עושה פרובוקציות. זה נקרא פושעים, פושעי ישראל. ככה כתוב. אז אלה, יש כאלה אנשים, אני לא אומר שלא, אבל רוב העם הוא לא כזה. רוב העם זה או שזה חטאתי או אביתי. או חטאתי או אביתי. בדרך כלל. אז עכשיו, תראו, הקב' הוא רוצה להוציא את עם ישראל, אבל אמרתי, אין איסורים בלא אבון. והכלל השני, כל האיסורים בחיים זה מידה כנגד מידה. הכל מדוד. גנבת, יגנבו לך. עשית נזק לשם של מישהו, יעשו נזק לשם שלך. צחקת על מישהו שנשברה לו השן, עוד עשר שנים יצחקו על השן שלך. כל דבר ודבר בחיים, הכל מידה כנגד מידה. עכשיו, אם אתה לא זוכר, זה לא אומר שזה לא מידה כנגד מידה. לפעמים זה משהו שעשית בגיל 17, ובגיל 50 חטפת תמקה. למה הקב". לא מגיב מיד למעשים שלנו? יש כמה סיבות לזה. אלף, הקב". יש סבלנות, הוא לא פועל בלחץ. זה לא בן אדם, בן אדם מהר רוצה נקמה. כי בן אדם כל כולו זה אגו, זה כבוד, זה כעס, זה איך אומרים, אני רוצה לראות את האויב שלי מת. הקב". לא עובד ככה, הוא נחושב. השמחו, זה כל עצמו, אין פה רגשות עכשיו. צריכים עכשיו להשתולל עד שלא נגמור את הבן אדם הזה, אין לי מנוחה, זה לא עובד ככה. אז א', לכל דבר יש את הזמן שלו. ב', אם על כל פעם שתעשה עבירה מיד תקבל פיצוץ לפנים, ועל כל פעם שתעשה מצווה מיד תקבל נשיקה ואיזה צ'ק שמן בחשבון בנק, אתם מכירים אחד בעולם שהיה רשע? אם נתת עכשיו אלף דולר לישיבה, לרב צ'ק, עוד לא יצאת מהישיבה, נכנס לך אלפיים לחשבון. אמרת, וואלה, זו אחלה עסקה הזאת. מחזרת, אמרת, הרב, הנה, השם כבר החזיר לי את האלף שנתתי לך, הנה, קח עוד אלף. יצאת, נכנס אלפיים. אחרי שלוש, ארבע פעמים, הבנת כבר איך זה עובד. כל מה שנכנס, מיד אתה נותן לרב. מה אתה עושה? הנה, קח חמש אלף. מה? יצאת, קיבלת עשר, מיד חזרת, נתת עשר, יצאת, קיבלת עשרים. אם ככה העולם היה מתוכנת. אם מחלל שבת מיד היה מתפוצץ. מדליק סיגריה, בום, פיצוץ לפרצוף. חבר שלו הדליק, בום, פיצוץ לפרצוף. שניים, שלושה התפוצצו. מה היה קורה? כל העולם בשבת היה כופה. אפילו הגויים. אחמד, למה אתה לא זז? עזוב, ראיתי כמה יהוד מתפוצצים, לא לוקח סיכונים. למה? כי מקוון לך אקדח לראש. מי יהיה רז'אי עם אקדח מקוון לראש? תבוא לשמאלני בתל אביב בבלפור, הסונא דת הכי גדול, עם רובי צלפים. תגיד לו, השבת הזאת, הרובה מקוון לגולגולת שלך 24 שעות, חביבי. חילול שבת אחד מפוצץ לך את הראש. מה הוא יעשה כל השבת? לא זז. כי הוא לא יודע הלכות. מה אם הוא לא יפתח בברז? שירותים הוא יפחד ללכת. הוא לא זז. עיציק, מה קרה לך? לא לוקח סיכונים. מה, בוא נשתה משהו, בוא נאכל משהו. מה, אתה רעב? זה עובר מכל שם על אוכל עכשיו. רובי מקוון לי לקח כיפת. אבל ה' לא רצה כזה עולם. שכל אחד שעושה אווירה מיד מתפוצץ, או כל אחד שעושה מצווה מיד מקבל שכר. איזה מין עולם זה? אין פה בחירה בכלל. כולם רובוטים. מיד אני יודע מה יקרה, אז איפה הניסיון? מתי זה ניסיון? אתה יודע מהו הניסיון? באת לשיעור תורה, יצאת, גררו לך את האוטו. מה זה? זו תורה וזו סחרה? זה מה שמגיע לי? נתת איזו עזרה לאיזה מסכן? למה אחורת מסכנסה מתקשרים? מה לעד שסוף סוף עשיתי איזו צדקה גדולה, מיד הסתבכתי. אתם מבינים מה זה ניסיון? ה' אומר אל תדאג, תפתח בי. מה אתה דואג? בסופו של דבר מעולם אדם לא יפסיד מלעשות את רצוני. פשוט תהיה עקבי, תמשיך לשמוע בקולי ובסוף ישתלם לך בגדול. לנצח נצחים, אבל תעמוד בניסיונות. מה הרעייה? הנה, למה אני אומר לכם הכל לומדים מהתורה? שלא תגידו אני מומציא לכם עכשיו דמיונות וזה על דעתי ומה שנראה לי, לא, לא, לא, לא. אנחנו לא מדברים פה שיחה פוליטית פה, שכל אחד יש לו דעות. אני מדבר לכם מה השם אמר, יעקב אבינו, שמעתם עליו? נכון שמעתם עליו? זה יעקב ישראל, זה הכוונה, העם ישראל התחיל ממנו. אתם מכירים מישהו בעולם הזה, כבר העולם הזה עוד מעט ששת אלפים שנה, מישהו בעולם הזה שהיה לו חיים יותר קשים מיעקב אבינו? אין, לא דוד, לא מתקרב אפילו. איזה חיים היה ליעקב? חטפו האנשי שכם, חטפו את הבת של עודינה, חטפו אותה הגויים והעונס אותה, רד שהיא כותב, כדרכה ולא כדרכה. עינויים הכי גדולים, כמו הבחורות המסכנות שחטפו אותם לעזה, אני אפילו פוחד לחשוב מה עשו להם שם, כן? אז תאר לך, הבת של יעקב אבינו עכשיו נמצאת, חטופה אצל הגויים ועונסים אותה שם. בן שלו אהוב נפשו, יוסף, שהיה לומד איתו תורה כל יום, מביאים לו עכשיו כותונת שהוא עשה לו, תראה, הוא מטבול בדם. חיה רעח לה את הבן שלך. זהו, אתה לא רואה את הגופה אפילו. איפה הבן שלך? חטוף בעזה. מה? רון הרד, 40 שנה נעלם, לא יודעים מה עליו בגורלו, אבל ראו דם. במקרה שלי הכל הזה, ויוסף מת. אשתו אהבת חייו, רחל. יולדת לו בן שני בנימין, את הבן הראשון הוא איבד, בן שני נולד, היא מתה בלילה. על מה היא מתה? על מילה שיצאה לו מהפה. בא לבן הרמאי, גנבת לי את האלוהים שלי. פסל היה לו, פסל. רחל הכביעה את זה, היא לא רצתה שהוא יעבוד עבודה זרה, היא גנבה לו את זה. אז יעקב אמר, מה אתה חושד בי? מי שגנב לך את הפסל שיעמות? רחל מתה. איך אפשר עכשיו לחיות עם מסורי מצפון שהאישה, אהבת חייך, בגלל משפט שיצא לך מהפה, היא נפטרה. אח שלא אסעב, רודף אחריו 34 שנים, עם 400 איש שכירי חרב. תחשוב, המאפיה פה הערבית של לוד, מחפשים אותך 34 שנים, אתה חי בפחדים נוראים. 400 מחבלים מלוד, עם נשק כבד, אנשים רעים ואכזרים, שלושים וארבע שנים הוא מתחבא בורח מהם, הוא לא יכול לראות את ההורים שלו. הוא לא יכול להתקרב. עשרים שנה לבן עובד עליו, מנצל אותו, הביד אותו, שבע שנים הוא עבד עבודת פרח בשביל רחל, דחף לו את לאה. אחר כך העביד אותו עוד שבע שנים של רחל, אחר כך עוד שש שנים כדי שיוכל לצאת עם צאן. עשרים שנה מחנה עבודה אצל הבן אדם הכי מלוכלך בארץ. תראה לך שאתה עובד עכשיו אצל בנט עשרים שנה והוא מנצל אותך עשרים שנה. במילה הוא לא מצייץ. ועוד מה הוא אומר לו ללבן, עבדתי אותך נאמנה, לא גזלתי ממך, לא חיפפתי בעבודה. קיצור, החיים שלו גיהני גיהנום. שהוא מגיע לפרעור, אז הוא היה בן 130 שנה, נפטר גיל 147. הוא מגיע לפרעור, אומר לו, פרעור, תגיד, למה אתה נראה כל כך רע? למה אתה נראה כל כך רע? מה אומר לו? אומר לו, החיים שלי היו גאנום. מעט ורעים היו חיי ולא הגיעו לשנות אבותיי. פרעור חשב שהוא הרבה יותר זקן מגילו, מרוב שהיו לו חיים קשים. וזה הבן אדם שהקדוש ברוך הוא אהב הכי הרבה בהיסטוריה של העולם. יעקב אבינו. אין בן אדם שהשם אוהב אותו בעולם, בהיסטוריה יותר מיעקב אבינו. והוא סבל הכי הרבה בחיים. כל החיים שלו גייני גיהנום. מה אתה לומד מזה? בוא נראה מי פיקח פה. הגמר המפורשת, את אשר יאהב השם, יייסרו. כאשר יייסר איש את בנו, השם אלוקך מייסרקה. כמו שאבא אוהב את בנו, פעם עוד היה מותר לתת לאלת סתירה. היום אתה נותן לאלת סתירה, או שהוא מכניס לך שני גופים, הורג אותך, או שהמשטרה מגיעים. אבל פעם, אבא היה נכנס, נותן לילד פעם אחת סתירה, ותשכו את הארץ 40 שנה. הילד כבר לא היה עז לעשות שום דבר אחרי הסתירה הזו. הרב חיים קניאבסקי אמר, שהוא פעם זרק משהו, איזה כדור, לא יודע מה, ושבר את הזכוכית של החזוניש. גדול הדור החזוניש, שזה היה דוד שלו. החזוניש היה דוד שלו. החזוניש נבעל מאוד, פריע לו בלימוד, הוא יצא החוצה, רואה את ה... הוא היה ילד, חיים, נתן לו סתירה, לא עכשיו סתירה חזקה, סתם, רק, איך אומרים? התבייש לך, נתן לו סתירה כזאת, הוא אומר שהסתירה הזאת שמתה לו את כל החיים. הוא כל כך הרגיש בושה שהאיש הכי חשוב בעולם נתן לו סתירה, שמאותו יום הוא לקח את עצמו בידיים ועד שהוא נהיה גדול אדור. גדול אדור הוא נהיה. אז לפעמים אתה רואה שסתירה יכולה לעזור יותר מ-20 ספרי מוסר. מהרוב שאתה מתבייש, כלומר אם אדם גדול נתן לך סתירה, אם סתם איזה אומלס נתן לך סתירה, עזוב, זה משוגע. אבל אם זה מישהו גדול, אדם ענק, נתן לך סתירה, אז זה הרבה יותר בושה. נכון או לא? היה משהו אדם יותר גדול, יותר בושה. אז הנקודה היא שרואים שמי שאשם מייסר אותו, סימן שהוא רוצה בטובתו. עדיף שתקבל את הסתירות כאן, שזה יחזיר אותך למותיו, כדי שיהיה לך עולם הנצח. אם פה אתה לא מקבל את הסתירות ואתה רשע ועושה עבירות ומחלל שבת, אין דבר יותר גרוע מזה ויותר מסוכן מזה. סימן שאין לך שום עתיד בעולם הבא. אתה מקבל פה את שכרך בעולם הזה ונגמר. נתקדם הלאה. אז אמרנו, אין איסורים בלא אבון, וכל האיסורים זה מידע כנגד מידע. עכשיו באים בני ישראל, הקראות של ברוך הוא מוציא אותם ממצרים, המצרים עוקבים אחריהם, מגיעים לים. הם עוברים בים, המים להם חומה מימינם ומשמאלם. הקראות של ברוך הוא ימיד את המים כמו שני הסכוכיות האלה, ככה. ועומדים, והם עוברים, והמצרים מגיעים, מגיעים, ואיך שהם עברו, נסגר על המצרים הים, וכולם טבעו. מיליון מצרים, 600 אלף רכב בראש, אבל אחרי זה היה צבא כבד. כדי להחזיר שלושה מיליון עבדים, צריך לפחות מיליון חיילים, כן? איך תחזיר אותם? איפה 600 איש יחזירו שלושה מיליון איש? זה צבא כבד. כל המצרים טבעו בים, למה? כי הם היו חייבים למות בים הם לא יכולים למות ביבשה כי הם זרקו תינוקות של יהודים לים התביעו אותם בים למה הם זרקו תינוקות לים היה להם קוראים בכוכבים זה נקרא הצטגנינים הם היו מומחים מה שקוראים היום הורוסקופ מסתכלים בכוכבים והם אומרים עתידות והם היו מדויקים, לא כמו היום, הכל סתם בבלט. אבל אז הם היו יודעים. אמרו לפרו, עתיד משיעם של ישראל יבלד בימים אלה. אז פרו אמר, איך עכשיו אנחנו נמנע את הצרה? אם הוא יבלד, זה הלך עלינו. מה עשה? אמר, כל התינוקות עכשיו שנולדים, תזריקו לים. וכל יום תבדקו. עד שתראו שהוא כבר נפל בים. מה עשו היהודים? עבדו עליהם. שמו את משה בתוך טבע, בתוך המים. למה? מי הולך להחביא תינוק במים? חסר מקומות יותר בטוחים להחביא תינוק? אם עכשיו, אתה יודע, הנאצים מחפשים את התינוק שלך כדי להרוג אותו, חסר למצוא לו איזה מקום, איזה נחפור, איזה מנהרה, מערה, להכניס אותו בפנים, לסגור שם עם כל מיני עשבים ולבוא כל יום לבדוק שהכל בסדר? או לשים איתו איזה מטפלת שתטפל בו? מה אתה שם אותו במים? יש רוחות, הוא שט עכשיו במים, איך אתה יודע, בנילוס, מי יודע מה, איזה חיות גם יש שם, לא יודע. זה מסוכן, אבל אין ברירה, הם מסתכלים בכוכבים. אז הם אמרו לפרועים, הנה, הנה, הוא כבר במים. אפשר לבטל את הגזרה, אבל בינתיים זרקו ילדים לים. מה השם אמר? כל ילד שאתם זרקתם לים, אתם בעצמכם תתווהו בים. זאת אומרת, אתה רואה כל מידה כנגד מידה. עכשיו יש כאן נקודה חשובה, עם ישראל נגיע לים והים לא נפתח, והם יודעים כבר שהקראש ברוך הוא כבר אמר לאברהם אבינו שהבנים שלו ירדו לעבדות ואחר כך הם ייצאו ברכוש כבד ובאמת היהודים יצאו עכשיו ברכוש כבד שהם לקחו מהמצרים והים לא נפתח, תקלה בסרט. הים הוא, הים להיפתח. כולם מתחילים לזכות, לצעוק על משה, לחץ עצום. והים לא נפתח. ומשה מתחיל לצרוח לכיוון שברחו. ריבונו של עולם, מה קורה פה? תפתח לנו את הים, המצרים מתקרבים. עוד שנייה ידביקו אותנו. מה שמונה לו? מה תיצעק אליי? דבר על בני ישראל ואיסאו. מה אתה עכשיו מתפלל? אז למי אני אקרא? לסבתא שלי. אני עכשיו בצרה, מיליונים, העם שאני ממונה עליהם, עומדים פה בוכים צועקים, והנאצים מתקרבים. אז למי אני אצעק? מרשהם אומר לו, מה עכשיו אתה צועק? מה אתה מתפלל? דבר אל בני ישראל ואיסאו. עכשיו כשאתה קורא את זה, זה נראה מוזר. מה, מרשהם ציפה, של מה? שישבו ככה וישנו סיגר? מה הוא ציפה? תראו, בלי התורה שבעל פה קשה להבין. אתה בא לגמרה, הגמרא אומרת, באותו רגע השטן קטרג. הקב' ברא עולם, יש לו סנגור, יש קטגור, כמו בבית המשפט פה. אתה נכנס, יושב לך שופט, יש לך את התובע, ויש לך את האורך דין להגנה. מי זה התובע? השטן. הוא אחראי על כל הרעש בעולם, הוא מכתיע אותך והוא מעיד עליך והוא תופר לך תיקים. היום זה הפרקליטות. פעם זה היה השטן. היום זה גם הפרקליטות וגם השטן. הם עובדים ביחד. תופרים לך תיקים. עכשיו השטן בא, מיד מקטרג. בא השטן לכנוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, מכילה ואין לך זכות לפתוח להם את הים. זה לא צדק. למה? הוא מחשב, הוא תובע, objection, מתנגד. מה הטענה שלך? אומר, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי זרה. אין הבדל בין היהודים לגויים. זה נבלה וזה טריפה. הסתן אומר, המצרים רוצחים עובדי עבודה זרה, האנשים שפלים, אבל הבנים שלך מכילה והם לא יותר טובים. איזה השוואה זאת? אתה משווה את היהודים ואת הנאצים ואתה אומר שניהם אותו דבר? אלה הקורבנות. מה עשה טנטואן? אומר, תראה אותם, הם ראו את הסרט המכות, ראו שכל בכור במצרים מת, ראו דם, צפרדע, קינים, ערוף, דבר, שחין, הרבה חושך, מכת בכור, ראו הכל. ראו שהשם עשה מפרעוף אופרה, השפיל אותם עד הפער, ועכשיו משה מוביל אותם אל הים, והים כמה דקות לא נפתח, תראה איך הם בוכים ואיך הם ביאללים, מתלוננים. אין להם שום אמונה בך. אף עם בעולם לא עשית בשבילם אחוז. ותראה, אלה שעשית בשבילם כל כך, געלת אותם עכשיו, הוצאת אותם מהעבדות, קראת את הגויים שאינו אותם, והם עדיין דואגים. אין להם אמונה. מצטער. לא מגיע להם שיפתח להם הים. אז עכשיו משה מתפלל, בוחר, ריבונות של עולם, פתח את הים. השם אומר, אין לי, אני לא יכול לפתוח את הים, השטן יש לו תביעה אמיתית. תראה איך כולם בוכים פה, דבר על בני ישראל וישראו, כנסו למים. ברגע שאתם נכנסים למים ומתחילים ללכת, סימן שאתם בודחים בי. אז אני מיד חוזר לקטגור, לטובע, טעות בידך. יש הבדל. תראה את אלה ותראה אלה נכנסו למים. נחשון בין המינדב נכנס למים, המים עברו לו את הפה, עוד שנייה עוברים את האף. כשהמים כבר עברו את הפה, אתה עוד יכול לנשום מהאף. כשהמים עולים מעל האף, יש לך דקה וחצי לחיות. פה הניסיון גדול מאוד. נחשון אמר, אני לא מעניין אותי כלום. השם אמר שאנחנו יוצאים מהים, הולכים לקבל את התורה, הולכים לארץ הקודש. אני עושה את שלי. הכינו להיכנס במים, כולם קיבלו אומץ, התחילו ללכת אחריו, בום, בשנייה האחרונה נפתח הים. זאת אומרת, אם הוא לא נכנס, מי יודע אם היינו פה היום. עכשיו תשמעו טוב, תשמעו את הפסוק הזה. תראו כמה אפשר ללמוד על החיים. מה כתוב פה? השם לא רוצה לקחת אותם דרך ארץ פלישתים. איפה יושבים הפלישתים? עזה המקוללת. מאז ומעולם המקום הזה מועד לפורנות. עזה ושכם, שני המקומות הכי מקוללים בעולם. אף פעם לא יהיה במקום הזה ברכה. לא יעזור לו טראמפ, רביירה, רוצה להקים שם מלונות, שום דבר לא ייצא מהמקום הזה. רק רע, שכם ועזה. מאז ומעולם, לאורך כל ההיסטוריה, רק פורנות וצרות היו במקומות האלה. בתקופת שמשון, עם הפלישתים. הרי למה הם קוראים את עצמם פלסטינאים? על שם הפלישתים שחיו שם. זה שני עמים שונים, אין קשר ביניהם. אבל הם המציאו לעצמם שם שדומה לפלישתים. אז עכשיו, הקב' חומר אמן יביא בני ישראל ישירות לארץ, הפלישתים יצאו למלחמה נגדם. נו אז מה הבעיה? מה הבעיה? המצרים הם פי אלף יותר חזקים וגדולים מהפלישתים. השפלת אותם עד אפר, תן גם לפלישתים שתי סתירות ותעיף אותם להזזל. מה הבעיה? מי יכול להגיד לי מה השיקול? תראו מה כתוב כאן ולא נחם הכוונה לא הנחה אותם דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא מה זה כי קרוב הוא אף על פי שהוא הרבה יותר קרוב אז השכל מחייב שנלך בדרך הקצרה לארץ בשביל מה להעריך את הדרך אבל יש בעיה יושבים שם פלישתים ותהיה מלחמה ואז מה יקרה פני נחם העם בירו אותם מלחמה ושוו מצריימה עכשיו אני אלמד אותך סוד כל פעם שכתוב בתורה בני ישראל הכוונה עם ישראל כל פעם שכתוב העם בלי ישראל, או שלא כתוב עמי. אם כתוב עמי, זה בני ישראל, היהודים. אם רק כתוב עם, עורד כי שיכת עמך, העם שלך, זה הערב רב של משה, הוציא ממצרים על דעת עצמו. מצרים, שראו שמצרים התרסקה, אמרו בוא נצטרף לעם הזה, שיש להם את הבורא יחד איתם. משה, אפשר להצטרף אליכם? יאללה, בואו. אז לא היה עדיין תורה, לא היה איכות גיור. איך מגיירים בן אדם? אתה מוכן לקבל על עצמך את אלוהי ישראל? כן. בבקשה, תשתרף לעם ישראל. יצאו מלא מלא מצרים, ערב רב. הזוהר אומר, כל דור ודור המצרים האלה יוכלו לנו את הלב עד ביעת משיח, הם יפגדו בנו מבפנים, יוכלו לנו, ישתפו פעולה מהאויב. זה כל השמאלנים שאתה רואה פה בארץ, כולם צאצאי הערב רב. כל מה שאתה רואה שהם בוכים על מחבלי הנוכבה, מה התנאים שלהם, עושים כל מיני עתירות, בזמן שהם רוצים לראות ילדים חרדיים צדיקים שלומדים תורה, רוצים לראות אותם מתים, שמחים שעצרו להם את כמה שקלים שהם היו מקבלים לאוכל, שמחים שעצרו להם את הסיוע על המעונות שהאישה לא תוכל לעבוד, שהילדים ימותו ברעב, ויש להם שנאה נוראית לבחורי ישיבות, שבזכותם הם חיים, שבזכותם יש ארץ. את החרדים ואת הבחורי ישיבות, הם רוצים לראות מתים. כמה שהם סובלים יותר, הם יותר שמחים. אבל על מחבלי עזה, הנאצים שהכניסו תינוקות למיקרוגל, ואנסו אמהות ליד ילדים וליד הבעלים שלהם, עליהם הם מרחמים. אתה מבין מיד שזה לא יכול להיות שאלה יהודיים, זה לא יכול להיות. אומר לך הזוהר, לפני בית משיח ישלטו בארץ צאצאי הערב רב. כשאתה רואה את הגליה המנובלת הזאת, והבנט הזה, וליברמן, ולפיד, וכל שאר הנבלות, ואתה מבין, אלה האנשים האלה לא יכול להיות שנשמטם עם עם ישראל, זה לא ייתכן. זה לא ייתכן, תראה איך הם שונאים את התורה, תראה איך הם שונאים את הדעת, תראה איך הם מזלזלים בבורי עולם, אפילו. גויים בכל העולם מכבדים את הדת היהודית יותר מהם איך זה ייתכן אין בזה שום פלא זה כבר הזוהר אמר באחרית הימים אנחנו עכשיו באחרית הימים שלטו בארץ צאצאי הערב רב לגמרי שלטון מוחלט אבל זה עד שיבוא המשיח. ברגע שיבוא המשיח, אז אתם כבר תראו מה יהיה הסוף שלהם. אבל עד אז אין לך מה לעשות. עדיין יש לך כבולות, אתה יכול לעשות הפגנות, מורדכי דוד ילך, יחסום אותם, כל שני וחמישי יכניסו אותו לתחנת משטרה, לא יעזור כלום. מה שלא תעשה, תוציא מיליון ימנים לרחובות שבוע, מיד בשנייה משתלטים חזרה על הכול. למה? כי זה עונש משמיים, זה רע. אשלטו בנו צאצאי הערב רב. אבל תשמעו רבותיי דבר מדהים. עכשיו, הקדוש ברוך הוא אומר, אם אנחנו ניכנס דרך הפלישתים והפלישתים יצאו למלחמה, מי עד אלה המצרים, הם לא רגילים עכשיו למלחמה. הם גם לא בותחים בהם, רק הצטרפו לעם ישראל, זה גויים אלה. מיהם הם יתחילו לעשות מאומות? בואו נחזור למצרים, להם אין מה לפחד, הם חוזרים למצרים, הם חלק מהעם המצרית. בואו נחזור למצרים, מה יצאנו? אז העם ישראל ייכנסו לפאניקה. כי ככה זה, אם יש לך פלוגה של 100 חיילים ו-50 מהם עכשיו מתחילים לצעוק ולפקוד, בואו מהר נברח, מה נכנסנו פה לעזה? אתם משוגעים. אז גם החיילים האמיצים יקבלו פיק ברכיים. חצי מהפלוגה צועקים, בוא נחזור, בוא נחזור לבסיס, למה באנו לכאן, יהיה בלגן. אז הקב' ברוך הוא אומר, אי אפשר שתעברו דרך ארץ פלישתים, ויש לזה עוד סיבה. הרי יצחק עשה ברית עם אבי מלך, שזה מלך פלישתים. הופכים לקיים את מה שהפתחת, חביבי. עשו ברית. יצחק ואבי מלך. הוא אומר, עכשיו אנחנו נהרוג את הילדים של אבי מלך? אבל הילדים של אבי מלך לא ישברו, הם שוברים את הברית. מה הם יוצאים אלינו למלחמה? בסדר, זה שהוא שבר את הברית, זה לא אומר שגם לחמו אותם. אם אדם הבטיח משהו ולא קיים, ואתה הבטחת משהו, אתה צריך קיים. זה לא עובד ככה. אם הוא רצח, אז גם אתה תרצח. מה זה פה חמולות ערביות? כל היום הורגים אחד את השני. זה לא עובד ככה. עכשיו רבותיי, מה זה חמושים יצאו בני ישראל ממצרים? חלחלה. אתם יודעים מה זה חמושים יצאו בני ישראל ממצרים? אומרים חזל, אחד מחמישה, אחד מחמישים, אחד מחמש מאות. שלוש דעות. אחד מחמש מאות בכלל לא נשמע הגיוני. יצאו שלושה מיליון. אז כמה מתו? אם זה אחד מחמש מאות, אז כמה מתו? מיליארד, מתיים מיליון? מה, עם ישראל היה מיליארד ומתיים מיליון? ועדיין שלא. זה פלא גדול איך משבעים איש תוך מתיים שנה הגענו לשלושה מיליון. שילדו שישה בקרס אחד, אומרים חזל. שישה בקרס אחד. אבל לפי החשבון שזה אחד מחמש מאות, מה שמה, ילדו שש מאות בקרס אחד. שזה לא ייתכן. אפילו לא אחד מחמישים זה לא הגיוני. מה, אז כמה מתו? 120 מיליון? איך היה 120 מיליון? הרי אם אחד מחמישים יצא, ושלושה מיליון יצאו, שלושה מיליון כפול חמישים, זה לא ייתכן. מה, היה 150 מיליון יהודים? גם לא ייתכן. אפילו על אחד מחמישה זה מאוד קשה. למה? שלושה מיליון יצאו, משמש 12 מיליון מתו. זה מה שהיה. אז למה יש עוד שתי דעות? מה, החכמים לא ידעו שזה נגד השכל? בטח שידעו. אלא מהי שורש המחלוקת? כל אחד דיבר ברוח קודשו על תאריך יותר מאוחר מהשני. אחד ראה מה עכשיו היה. בלי הנכדים והנימיים וכל מה שייצא מהם. השני כבר הלך כמה דורות קדימה, אמר באמת מה שמתו 12 מיליון זה לא 12 מיליון, זה באמת 120. למה? כי אם תיקח את כל מה שזה נהיה, הרי שקין רצח את עבל זה חצי עולם. אם לא היה הרצח של קין ועבל היום היה צריך להיות לך בעולם 15 מיליארד איש. כי חצי עולם ירד בראש הפירמידה. זאת אומרת, לא מסתכלים על זה כמספר מספרי, אלא מה הפוטנציאל. והשלישי אמר, אחד מחמש מאות. האחד הזה שמת במצרים, שלא זכה לצאת, הוא יכל להיות חמש מאות איש אחרי כמה דורות. אז עכשיו, רבותיי, תשמעו טוב, על מה מתו 12 מיליון? כולם מתו במכת חושך. והשם גם קבר אותם כדי שהמצרים לא ישימו לב שמתו כל כך הרבה יהודים במכת חושך. מה הם עשו? מה הם הספיקו לעשות? הם רק יצאו מאושוויץ. עכשיו שחררו את המעבדות. הם רק השתחררו. הם כמה חודשים רק יצאו מהמחנה. מה הם כבר הספיקו לעשות? על מה הם מתו? הם היו 86 שנה עבדים. מתוך 210 שנים. רק על דבר אחד. -חוסר אמונה. חוסר אמונה. על דבר אחד. שהם אמרו למשה, אנחנו לא יכולים עכשיו לצאת למדבר להרפתקה. עזוב, סבלנו מספיק. רוצים להישאר בגרמניה. אומרים, פתחו לכם עכשיו את המחנות. עכשיו אתה רוצה להישאר בפולין? מה, אתה רוצה לחזור לבית שלך בפולין? בוא עכשיו, אנחנו לוקחים אותך לארץ הקודש, נקים בית לעם היהודי, נקבל תורה, נעבוד את השם, יהיה בית מקדש, יש לנו מסורת. אנחנו אומרים, קבל את התורה. תצאו יחד איתנו למדבר, נקבל את התורה. לא, לא, לא, תן לי להישאר בפולין. עזוב אותי. תן לי לחזור לחנות שלי בוורשה, למכור נעליים, למכור מלפפונים. זה מה שהם אמרו. זהו. לא שאמרו לא מאמינים באשם. מאמינים באשם, בטח. מי גאה על אותנו? היינו ניסים גלויים. אי אפשר להכחיש. רק עזוב אותנו מהרפתקאות. אין לי ראש לצאת עכשיו למדבר. אשם אמר, אין לך ראש לצאת למדבר? אתה לא רוצה לקבל את התורה שלי? אין לך זכות קיום. הרבה לא יודעים את זה. אתה אומר את זה כל יום שלוש פעמים בשמי ישראל. איך נגמר שמי ישראל? אני, אשם אלוקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים בשביל מה? להיות לכם לאלוקים. זה הסיבה שהוצאתי אתכם ממצרים. לא שתהיו ליגואים פה בתל אביב עם עגלים בכל פינה בראש ומקושקשים בקעקועים של ילדים בגן. כל אחד קשקש על עצמו כל מיני קשקושים. בשביל זה הוצאתי אתכם ממצרים. אתם מביישים אותי, אתם בנים שלי, נתתי לכם תורה, תראו איך אתם נראים, כל אחד יותר ליצן מהשני, בא לך אחד קרבולות, שבוע בא איזה אחד להחליף אצלנו מנורה, ארגיל בכל פינה, ג'ינסים מלאים וחורים, מסתכל עליי ואני אומר לעצמי תראה את המסכן הזה הוא היה מסתובב באמריקה בחיים, אף אחד לא היה יודע שהוא יהודי בכלל. אף אחד לא היה מאמין שהוא יהודי בכלל. כולו כעקויים, כולו עגילים. מסכנים אנשים, הם גידלו אותם פה כמו בעלי חיים. אפילו גויים הם לא יכולים, אי אפשר לקרוא להם גויים, כי הגויים יותר קשורים לכדוש ברחום, מהישראלים הטיפוסים האלה. אני מכיר גויים, אני כל הזמן פונים עליי גויים, שואלים אותי שאלות על התורה. הגויים, אפילו אם היה מישהו אצל הגויים נראה כמו הישראלי איזה שבא להחליף את המנורה, הגויים היו מתביישים. אם לגוי היה כזה בן, הוא היה מתבייש. אני אומר לכם, אני מעיד לכם, הגוי היה מתבייש. בקיצור, תראו לאן נידרדרנו. אז הקשבו חומר, אני יוצאתי אתכם מארץ מצרים אך ורק בשביל ציבה אחת, כדי לתת לכם את התורה, ולקיים את מה שהבטחתי לעברה המצחק ויעקב. אבל אם אתם מתכננים למרות בי, ואתם מראש לא רוצים לקבל את התורה, איך אומרים בעברית? לכו לאזאזל. לא מעוניין בכם. 80 אחוז מתו. חמושים יצאו בני ישראל למצרים, אחד מחמישה יצא. כבר, איך אומרים? כפול או פי שלוש מהשואה. מתו פה כבר. 12 מיליון. ביציאת מצרים. עכשיו, יוצאים בני ישראל, משה, כולם קיבלו בגדים וכסף וזהב מהמצרים, ורק משה הלך לחפש את ארונו של יוסף. המצרים זרקו את הגופה של יוסף בתוך המים. כי זה היה מעלה להם את הנילוס. זו ברכה, הרי הנילוס, שם אין גשמים במצרים. אז הנילוס, מדי פעם, יש לו גאות, הוא עולה, ואז הוא משקט כל השדות. עושים שבילים מהנילוס לכל השדות, ושם מים עולים, אז אין לה מים איפה ללכת, אז הם נכנסים בשבילים. ואז הם מביאים מים עד לשדות, אפילו קילומטרים. לא היה כמו צינורות, משאבות, עולם אחר היה. אז הם היו תלויים בנילוס. אין עכשיו, הנילוס לא עולה, אין מים, הם מתים. זרקו את הארון של יוסף, רואים, זה עסק את כל מצרים למכרי זהב. 80 שנה שלט בכל הכסף. בזכותו מצרים נהייתה המדינה הכי חזקה בעולם. זרקו את הגופת שלו למים. והוא השביע לבני ישראל שלא תצאו מכאן ותשאירו אותי פה. משה מביא את הארונו של יוסף, מביאים אותו. איפה יוסף קבור? בשכם. מי גנב לנו את הקבר שלו? כרגיל, המחבלים, הפלסטינאים צבעו את הקבר שלו בירוק, צבעים של הערבים, והשתלטו לנו על הקבר, כמו שרצו להשתלט לנו גם על מערת המכפלה, כמו שהשתלטו לנו על בית המקדש, מקום המקדש, הכל עונשים משמיים. השם מראה לך, אפילו גיבורי האומה נפלו בידיים של החמורים האלה. בשרם, בשר חמורים, ו... עבדים משלו בנו, פורק אין מי אדם. אנשים שיותר גרועים מדהימות, תראה אותם איך הם חיים, תראה אותם, אין להם שום ערך לחיי אדם. דהימות כבר יותר מטורבתות מהם, אלה מושלים בנו. אני לא מאמין. אנשים הכי שפלים בעולם, מושלים בנו, ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. אורגים בנו יום יום, כולנו חיים בפחדים, כל רגע ורגע אתה חי בפחד מהם, אפילו אתה בא למלון, הוא מגיש לך, מלצר את הארוחה בבית מלון, בסמינר, אתה לא יודע מה הוא שם שם בתוך האוכל, מי יודע כמה יריקות, מי יודע כמה דבר, הם בעצמם הרי מתרברבים באינטרנט בכל העולם, כשהם יורקים לנו באוכל, ומשכינים שם, ועושים כל מיני דברים בזמן שמכינים את החומוס, והרי כבר תפסו פעם בזמנו את אבולעפיה ל-20 ומשהו שנה, שמו להם מצלמה נסתרת, מה הם היו זורקים שם בבצק. זאת אומרת, הם אוכלים אותך מבפנים. עשרות אלפי יהודיות הם לקחו לכפרים, הביאו מהם ים של ילדים, וכל הילדים האלה הרבה מעניינים מחבליים, והם בכלל נשמות של יהודים. לפי ההלכה הם יהודים. אתה משתגע, עשרות אלפי ילדים ערבים הם יהודים לפי ההלכה, ולעומת זאת פה בארץ יש לך איזה 2-3 מיליון ילדים שהם גועים כולם, ועוד חלק מהם מזרע המלאק, שהביאו אותם מאוקראינה ומרוסיה ודחפו אותם לפה את ההורים שלהם וזה כבר דור שלישי, אתה כבר לא יכול לדעת, היום הבן שלך הולך לדיסקוטק בתל אביב, מכיר זהיפייפייה, בלונדינית, מחייכת לו, ישראלית, נולדה פה. מה שמייך רחל? מה שמייך שרה? שם עברי, שם יהודי, מדברת עברית שוטפת, והיא מזרה המלאק. היא מזרה המלאק. והישראלי הזה הולך מתחתן איתה, ונולדים לו ילדים המלאקים. גויים המלאקים. אתם יודעים מה כתוב על המלאק בתורה, תכף אני אקרא לכם. זו המציאות פה היום. אני, יש לי דרשה גויי צהל נגד יהודי החמאס. אז מיד התחילו לשלוח לי אנשים אימיילים, יש לך טעות בשם, טעיתם בשם, נבלו. מהר תתקן, טעיתם בשם. אני אומר, הלוואי שזה היה טעות. זה לא טעות, זה המציאות. מה פירוש? תסתכל, עכשיו תלך לפלוגם של מאה חיילים, תראה מהם כמה גויים, ברוזים, צאצאים של הסודנים והאריטריים, צאצאים של הרוסים והאוקראינים והבלרוסים וכל אלה שהביאו לכאן, הם, הרבה מהם גויים, חיילים לתפארת, מוכנים למות עבור המדינה, אבל לא יהודים. ואתה בא לחמאס, מלא מהמחבלים שלהם זה מנשים יהודיות. שישים אלף יהודיות התחתנו עם אנשים בכפרים לפני שלושים שנה זה היה הנתון היום כנראה זה כפול אתם יודעים השבוע שלחו לי סרטון לא יכולתי לזוז שעתיים אחרי זה אחות בבית חולין שמתארת עכשיו איזה אחת עם כיסוי כזה על הפנים, שהביא אותה ערבי, אני חושב בסורוקה באר שבע, איזה בדואי ערבי, הביא אותה ללדת, והיא מדברת איתה בערבית. ובשניות שהתקשת בלדה, פתאום היא צרקה שם ישראל, הערבייה שהיא יהודייה בעצם, ישראלית. ואז האישה הזאת מראיינים אותה, והיא אומרת, יש לי עשרות מקרים כאלה בחודש. באים ערבים, מביאים את האישה ללדת והאישה ישראלית. נשרות. נהודיה. נשרות לבדואים פה. ומביאות כל שנה ילד ועוד ילד, וכולם יהודים לפי ההלכה, וכולם גדלים כמוסלמים. ולא רק זה, כיוון שעכשיו הם מים היהודייה, אז בשטחים של הערבים, הילדים האחרים מקללים אותם יקלב, יהוד, יהוד, אז הם כל הזמן רוצים להוכיח שהם לא בוגדים, שהם לא יהודים, אז כולם מצטרפים לג'יאד ולחמאס. אל תתפלא עם כל השמות של המחבלים שפיצצנו במלחמה הזאת, אם בסוף לא יתברר שהם היו יהודים. אפילו על מואמר קדאפי יש עדויות שהוא היה יהודי. לא רק זה, שמו את אשתו, אמא שלו הייתה יהודייה, משועל מוסלמי, ואחותה גרה בנתניה. והיא אומרת, אחותי התחתנה עם אבא שלו, אישה זקנה פה, והוא נולד. מואמר קדאפי. בקיצור, אתה משתגע במה שקורה פה. את הניסוי התערובת האלה הביאו עלינו חורבן. יש עוד בעיה. אתם יודעים, אחרי השואה יש אלפי נשים גרמניות שלקחו פספורטים של יהודיות שהם רצחו, ובאו כאן לארץ, כי הם ידעו, רק פה לא יחפשו אותם. הרי הם היום מבוקשים, על פי שם מלחמה, אחרי השואה, כל הנאצים חיפשו אותם, שפטו אותם בארצות הברית, חיפשו נאצים. מה הם עשו? כדי להכשיר את עצמם, לקחו פספורטים של יהודיות שדומה לה, היא בלונדינית, עיניים כחולות, היא דומה לי, הנה לה, זה השם שלה, מיריאם רוזנדרט, גרמניה נאצית מזרע המלק, באו לכאן אלפים, יש מסמכים, הגיעו לכאן כאילו ניצונות שואה, והתחתנו פה עם יהודים מלא, ואנחנו כבר דור חמישי מאז. עכשיו אתה מתפלא למה בל פור מלאה בסוני ישראל? כל אלה כנראה צאצאים של כל אותם אלה. קיצור, רבותיי, היום אפילו אתה בא להתחתן עם חרדית או חרדית, אתה לא יודע מה השורש שלהן. אני יודע מי הייתה אמא של סבתא שלו, מאיפה אני יודע? אולי סבתא שלו חזרה בתשובה והיא בת של אחד מהנאציות האלה. אתה לא יכול לדעת. זה פחד פחדים. היחידים היחידים שיודעים בוודאות שהם יהודים בלי ספק זה התימנים. כי בתימן לא היה מעולם מחללי שבת וניסוי תערובת. כל שאר המדינות, אתה לא יכול לדעת בוודאות. בין בית המרוקאי, פרסי, טריפוליטאי, הכל, אתה לא יכול לדעת. ואלה שבאו מהודו ואתיופיה ומרוסיה וליטא ובלרוס וכל המקומות האלה, זה בכלל ספק גדול מאוד על היהדות שלהם. כי אין אילן יוחסין כדי להוכיח, אתה לא יכול לדעת. אתם לא מבינים מה נהיה פה, אנשים לא מבינים, אנשים חיים פה בעולם של, הם לא מבינים שום דבר, אתה מדבר, עכשיו שמישהי שמעת את הדרשה הזאת, תחשב שאני משוגע. אני אומר לכם נתונים בדוקאים. אתה לא יכול לדעת, אתה רוצה לחתן את הבן או את הבת שלך עם מישהו, אתה לא יכול לדעת, אולי הוא מזרע מלאק. אני אומר לכם, זה נורא והיום מה שנהיה פה. טוב, רק בואו נסיים אוטוטו, אז תשמעו, הוא אומר ככה, אז יוסף השביע אותם, שיוציאו אותו, עכשיו יש לנו עמוד ענן עם אש, מראה לנו את הדרך, ה-GPS הראשון, עמוד ענן עם אש, מראה את הדרך, לילה, אתה רואה עמוד אש, ואיפשהו הולך, בני ישראל הולכים יחד איתו. ואחר כך, פרום שומע שהם לא חוזרים, ויוגד למלך מצרים על ידי המרגלים, כי ברח העם ויהפך לבב פרו ועבדם אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעובדנו עכשיו אני רוצה להזכיר לכם שעד מקת חושך הם העינו אותנו שנו אותנו אנחנו היינו אויבים שלהם פתאום אחרי מקת חושך כולם נהפכו לאוהבי ישראל זה יכול להיות כזה דבר עם שלם של נאצים, 86 שנה הורגים יהודים ומענים אותם במחנות עבודה, פתאום קמים בבוקר, כולם נהפכו לאוהבי ישראל. איך זה יכול להיות? עכשיו, אני רוצה להזכיר לכם שכל הניסים שהקדוש ברוך הוא עושה, תמיד הוא מכבי את הניסים בדרך טבעית. למשל, פתח לנו את הים, היא ביא רוח חזקה מאוד. בשביל מה אתה עושה רוח? מה, הרוח פותחת את הים? לא. שיהיה לכופרים מה להגיד. למה? כי אם הכל יהיה כזה ברור, אז כולם ירצו להיות דתיים. אין ניסיון. מיד באים השמאלנים, אה, אתה יודע למה נפתח הים? היה אוריקאן. תראה איזה רוח הייתה, בטח שהים נפתח. מה אתה מביא רוח? בשביל מה? אתה באמת לפותח את הים בגזירת אלוקים, מה עכשיו פתאום רוח? שיהיה להם מה לטעון. עכשיו תגידו לי אתם, אם השם עכשיו רוצה שהמצרים יתנו לנו כסף וזהב כפיצוי על כל העבדות, איך בדרך הטבע הוא יהפוך את הלב של כל המצרים להיות נדיבים ונתנו לנו כסף וזהב ובגדים ונתנו לנו ללכת ברכוש כבד? איך זה יכול להיות? אתה מאמין כזה דבר? אם עכשיו יש עם ששונה ישראל, פתאום היהודים עכשיו יוצאים מהמדינה שלהם, פתאום הם רוצים לתת להם מתנות, זה בלתי ניתן להבנה. אז איך השם עשה שזה יקרה? חייב בדרך הטבע, איך? קודם כל מכאן מבינים כמו שכתוב בתורה שהגויים תוקפים יהודים בארץ ובעולם זה גזירת אלוקים הגוי, השם מפעיל אותו, אחמד, רואה פתאום קם עליך, עשר שנים עובד אצלך, אתה נותן לו מתנות, נותן לו בגדים, נעליים, אני יודע מה כל מיני, לחגים, נותן לו מתנות, עשר שנים עובד פתאום קם עליך עם סכין שוחט אותך, מי הדליק אותו? זה דבר בלתי ניתן להבנה. הגויים, פתאום ה' מדליק אותם, פתאום מחליטים, עכשיו תהיה שואה בשמיים, תהיה שואה באירופה, קם איזה מטורף, מתחיל צרוח ופעילה ומשגע את כולם. פתאום כולם מחפשים יהודים להרוג אותם. מי שעולט בזה, הקרש ברוך הוא. הם אפילו לא בוחרים. אם ה' מחליט שנמות, מדליק אותם עלינו. אם הוא מחליט שיהיה לנו תקופת רוגע, הם מתלהבים מאיתנו והם נחמדים אלינו. איך רואים את זה בתורה? הקדוש ברוך הוא אומר, אני עכשיו הופך את ליבם של הגויים האלה, או לרדוף אחריכם, או לאהוב אותכם. איך השם עשה שהם יאהבו אותם ישראל? פשוט מאוד, במקת חושך, כתוב שהם כפרו, הם לא אכלו לזוז. אבל היהודים הסתובבו חופשי. היהודים באים, הם מסתובבים ורואים, ליהודים יש אור. עכשיו תחשוב, זה יושב פה עכשיו איזה מצרי שלפני כמה חודשים הרג לך את הילד, או שהיה נותן לך מכות עם שוט בעבדות, יש לך הזדמנות לשחוט אותו עכשיו, הוא כפו. אתה נכנס לו לבית, אתה עכשיו נמצא בטריטוריה של המצרים. אתה רואה שהם כולם כפויים, הם לא יכולים לזוז, ואתה רואה. אתה מסתכל, רואה את הכסף שלו, את הזאב שלו, הנה סכין במטבח שלו, הזדמנות עכשיו לתת לו מה שמגיע לו. בוא נשחט את כולם. אף אחד לא נגע בהם. למה? כי ה' לא נתן רשות. ה' אם היה שם היה אומר לך, הוא עכשיו תהרגו אותם במכת חושך, אז היו הולכים לעשות את זה. אבל השם לא אמר לך הוא תהרגו אותם רק תראו איך הם כפויים במקת חושך ואתם מסתובבים חופשי שנגמרה מקת חושך הם היו באלם אומרים אני לא מבין היהודי הלך לי בבית הוא רואה שאני כפו סכין עומדת פה על המטבח הוא הלכה להרוג אותי ואת כל הילדים שלי, הרי אני עשיתי לו את המוות בגטאות. הוא לא נגע בי, וגם לא גנב ממני כלום. כל הכסף והזהב, הכל הם יכלו לקחת. הם השתגעו, ואיך זה יכול להיות? היה להם בושה גדולה, כמו שהיה לגויים בושה גדולה אחרי השואה. בגלל זה רוב הגויים הצביעו בעד מדינת ישראל. אם לא השואה, מי היה מצביע של היהודים יהיה מדינה? פשוט העולם היה בהלם, הם פתאום הבינו מה באמת קרה בשואה. אפילו שוני ישראל לתקופה קצרה, היה להם מין כזה חלישות. וואו, איך נתנו שכזה דבר יקרה? אבל איך שקמה המדינה, מיד הם התחרטו, כמובן. אבל ביום של ההצבעה, הם היו כל כך בושים ונחלמים מהשואה, שהרבה מדינות אנטישמיות אפילו הצביעו בעד ישראל. אותו דבר היה פה אחרי מכת חושך. המצרים היו בושים ונחלמים על מה שהיהודים עברו אצלם. לכן שהיהודים באו לבקש מהם, נתנו להם יד. קחו, קחו, קחו. אבל עכשיו, מה כתוב? שימו לב, אני קורא לכם סוכים. ראו שברח העם, הם לא חוזרים. ויעפך לבב פרו ועבדם אל העם, ומיד, כל זה השם עושה. השם שחק לך בלב. רגע אחת אתה שונא יהודים, רגע אחת אתה אוהב אותם, רגע אחת אתה חוזר לסנוע אותם. למה? הכל לפי התוכנית. ואז הם התחילו לרדוף אחריהם בכוונה לים. ואז שהגיעו לים, זה מה שקרה. עכשיו, מרוב שהם היו עשירים בתקופת יוסף, הסוסים והמרכבות היו מלאים באבני חן. אני פעם נסעתי למנתן, יש לי איזה חבר יעלומן, אמר לי, אני רוצה שתיכנס איתי לחבר שלי, הוא סוחר אמרלדים. מוכר אמרל ומוכר רוביז. מה אני מבין בזה? חוץ מיעלומים, לא ראיתי אבניכם עד לאותו יום. הוא מכניס אותי למשרד של איזה יהודי, דווקא ישראלי-אפגני, יש לו משרד בדיסטריק של היעלומים, אני יושב איתו, ואני עכשיו עד שעור יתפנה מהטלפונים שלו, אני רואה על השולחן, יש נייר כזה גדול, ואני רואה אבנים כאלה, ורודות. זה נראה כמו שייש. רוביז, ורודות, בצבע ורות כזה, עם כזה גוון לבן קצת על זה. ואני רואה שיש לזה מדבקה קטנה. מדבקה קטנטנה. אני מרים את האבן הגדולה, אני מסתכל, אני רואה 2.2M. 2.2M. אני שואל את החבר שלי, הלומד, מה זה? אומר לי, 2.2 מיליון. הוא אומר, זה האבן הקטנה הזו? הוא אומר, כן. ואז היו מלא אבנים עוד יותר קטנות, כל אחד 110K, 110 אלף. בקיצור, כל הסט עשיתי מיד חשבון, 4.4 מיליון דולר. חוזר האפגני הזה, מתיישב, אני אומר לו, מה זה זה, זה האבנים האלה? אבל זה מכרתי עכשיו לאיזה אחד, קנה לאשתו. עכשיו אני, אני חושב כמו התורה. אני אומר, אם היית לוקח את כל ה-4.4 מיליון האלה ושם אותם על הסוס, זה אפילו היה נכנס לו באוזן. מי היה רואה את האבנים האלה? בשביל שהסוס יהיה מפואר, אתה צריך פי 100, פי 1,000 יותר אבנכן. כדי שיראה, המרכבה המחובה, זה צריך המון אבנים, אבנכן. כתוב שבני ישראל התאשרו מביזת הים. שמתו, המרכבות עברו והים פלט אותם. מה שלקחו בביזת הים היה יותר מכל מה שלקחו ביציאת מצרים. ככה אנחנו אומרים בהגדה של פסח. זאת אומרת, אלפי מיליארדים של דולרים לקחו. ודרך אגב, צריכים לדעת את זה, הרבה לא יודעים. כל הרכוש שלקחו מהמצרים לפני קריאת ים סוף לא נשאר מזה שום דבר לא היה בזה ברכה הכל הלך לאגל הזהב כל הזהב שלקחו והכל נתנו לאגל הזהב למה לא היה בזה ברכה כי שיקרו למצרים אמרו להם אנחנו הולכים שלושה ימים וחוזרים זאת אומרת אנחנו שואלים את זה ממכם בהשאלה עכשיו אני שואל אתכם שאלה, אני עבדתי אצלך בארשוויץ 86 שנים, לקחת לי את הבית, הרקת לי ילדים, העימית אותי 16 שעות בעבודה עם פרוסת לחם כמו בארשוויץ שעשו למסכנים ליהודים שם, 4 דורות, עכשיו אני סוף סוף יוצא לחופשי, נתת לי כמה אלפי דולרים, עשר, עשרים, חמישים אלף דולר, נגיד. זה אפילו לא אחוז ממה שאתה חייב לי. על ילד אחד אתה צריך לשלם לי מאות מיליונים. ואפילו נגיד לא הרקת לי ילד, אבל אני 86 שנה עבדתי, אני ואבא שלי וסבא שלי עבדנו אצלך בחינם 16 שעות ביום. אז כמה לקחנו ממך? אפילו לא אחוז. בדין. זה לא גזל. אבל שיקרנו, אמרנו להם אנחנו חוזרים, זה רק בהשאלה, לא נשאר מזה כלום, הכל הלך לגל הזהב ואז משה שרף את זה ותחן את זה ונתן לכל העובדי הלילים לשתות מזה וכולם מתו, שלושת אלפים איש מתו זאת אומרת, זה נכנס במאיים של השלושת אלפים יהודים שרקדו, ומחו כפיים סביב עגל הזאב. תקראו, הלוויים לקחו אותם, השקו אותם מהמים האלה עם הזאב, והמים האלה הרגו אותם. לא היה ברכה, בגלל שהיה שקר. והגיע לנו הכסף, זה לא גזל. מגיע לי. אתה חייב לי פי אלף. אבל שיקרתי אותך, אמרת, אל תדאג, אני עוד שלושה ימים אחזיר. את מוצא שפתיך תשמור כתוב בה, אתה צריך להיזהר מה יוצא לך מהפה. אבל ביזת הים, לא שיקרנו, זה אפקר. אבל יש כאן בעיה. איך היה מותר לנו לגעת בביזת הים? אם עכשיו גוי מת במדבר, ויש לו שעון רולקס, הוא מת במדבר עכשיו, מותר לקחת את השעון? לפי ההלכה, למי השעון שייך? לבן שלו, ליורשים שלו. אם עכשיו, אני לא יודע איפה יורש, אבל אני, מותר לי לגעת בשעון שלו? לא. יש לו עכשיו עגילים, אני יודע מה, שרשיראות, זהב, הבנים שלו יורשים. שומעים מה אני אומר או לא? אם הוא מת, אם הוא מת, אין לי רשות לגעת בזה. אז תגיד, רגע, אבל זה מגיע לי, אני עבדתי בשבילך, אתה צריך לשלם לי על העבודה, אז אני מעכה לך את מה שאתה חייב לי. אבל יש בעיה. למה? בעלי חוב אינם קודמים ליורשים, לפי התורה. אם את בן אדם והילדים שלו ירשו אותו, בא עכשיו בן אדם הרב אשכרה, חייב לקח וקח כסף, מטלטלים. זה דברים שעוברים יד ליד. אי אפשר לגבות מהיורש. אדמות זה משהו אחר, אבל עכשיו בן אדם אומר, מה אבא שלך חייב לקח ולקח כסף, זה? מה שהילדים ירשו זה בעל חוב לא קודם. אז אומר המדרש, תראו איך הכל מחושב בתורה, שהמצרים לא מתו עדיין. הם היו גוססים. הם היו גוססים ואז הם לקחו את הריחוש ואחרי זה הם מתו. זאת אומרת, עניין של דקות. עכשיו, יש שאלה, פעם איזה אחד היה לו שותף, הסתכסכו, ונגיד רובן ושימון, רובן עכשיו הסתכסך עם שימון, עשה נדר, אני משווה שאני לא אראה את פניך כל עוד אתה חי, אני לא אראה אותך פנים בפנים לעולם. לא עבר חודש, השימון הזה מת. לוויה עכשיו. עכשיו, השותף, 20 שנה השותף שלו, חודש, היה ביניהם מריבות, הוא התחרט על מה שהוא אמר. הוא אמר, סוף כל סוף, זה היה שותף של 20 שנה, עשינו עסקים ביחד, אני רוצה לך להיפרד מהגופל שלו עכשיו. הוא בא אל הרב, אומר לו, הרב, עשיתי שטוד ברגע של הצבים, נדרתי נדר. שאני לא אראה את פניו לעולם. עכשיו הוא מת. שמים את הגופה בבית כנסת, כולם עוברים, אז היה נאו ככה, שמים את הגופה, הפנים גלויות, כולם עוברים ליד הגופה וכולי, ואז אחרי זה לוקחים אותו לכבורה. אז הוא אומר, אם אני עכשיו אבוא ואני אראה את הפנים שלו, אני שובר את הנדר. מצד שני, אם אני לא אבוא, ידברו עליי 20 שנה פה בעיר, תתבייש לך, זה היה שותף שלך 20 שנה, לא באת לפרד ממנו בלוויה. מה לעשות? אמר לו הרב אתה יכול ללכת. ומה עם הנדר? אין בעיה. אומר לו איך? תגיד לי איך אתה פוסק ככה. אומר אני אביא לך ראייה מהתורה. משה אמר לבני ישראל תסתכלו על מצרים פעם אחרונה ולא תוסיפו לראותם עוד לעולם. לעולם כבר לא תראו אותם. והנה, אחרי שיצאו, הים פלט אותם, יש לך אלפים של גופות על החול והם רואים את המצרים. הים פלט אותם, מהצד השני של ים סוף. זאת אומרת, כולם בני ישראל ראו אותם, עוד שניות, לקחו את הרכוש והם מתו. אז אומר, רגע, איך זה יכול להיות? הרי כתוב שלא תוסיפו לראות עמוד. הוא אומר, אתה רואה מכאן ראייה שבן אדם שאתה עושה נדר, אני לא רואה את הפנים שלו לעולם, זה כל עוד הוא חי. ברגע שהוא מת, אתה לא רואה אותו, אתה רואה גופה. הוא זה הנשמה שלו, יצא הנשמה, היא לא כבר פה. מה, אתה רואה גוש בשר, אין בעיה. הנה אחר ראייה שהם כבר היו מתים, אין בעיה, כי כתוב בתורה, לא תוסיפו לראות עמוד לעולם. וממש אני מסיים בדבר האחרון להיום. לא, אין כזה דבר. פרו והם זה אותו דבר. ריכוש של מצרים. עכשיו הריכוש הזה נהיה הפקר. ברגע שהריכוש הזה... אתן לך דוגמא. אם עכשיו מצאת עבדה. הלכת ברחוב, בום, מצאת עבדה. אם זו עבדה שאתה יודע שזה של יהודי, דוגמה, יש על זה סימן, תפילין נגיד, מזוזה, משהו נפל, אתה יודע שזה צריך ליהודי. אז אתה שם פתק בכל מיני מקומות פומביים, נמצא עבדה, נמצא תפילין, מי שאיבד, שייתן סימנים. אולי על אנרטיק צבע כחול, צבע שחור, נותן סימנים. ואתה רואה שזה באמת שלא אתה מחזיר לו עכשיו מה קורה אם אתה מוצא שרשרת זהב עם צלב הצלב עצמו הוא לא עבודה זרה הוא סמל של דת של עבודה זרה כן אבל את הצלב עצמו הם לא עובדים אלא אם כן יש על הצלב את הדמות של יושקה שזה העליל שלהם אז זה בעיה זה כבר עבודה זרה אסור לענות מעבודה זרה אבל הצלב של עצמו להבדיל כן זה כמו מגן דוד שזה כאילו סמל של היהדות למרות שאין שום קשר בין מגן דוד ליהדות זה גם כן אחד הבלופים, אין קשר, כי אם היה קשר אז זה היה מוזכר בגמרא, לא דיברו על זה מילה, לא בגמרא, לא בראשונים, הרמב״ם לא כתוב על זה בשולחן ערוך, פתאום לפני 300 שנה התחילו להגיד שזה סמל יהודי, ומצאו את הסמלים האלה במקומות של ערבים שלא היה שם יהודים בכלל. זאת אומרת זה לא ראיה לכלום, אבל היום השתרש בעולם שמגן דוד זה סמל של היהדות, והחצי הריח זה סמל של האסלאם, והצלב זה הסמל של הנוצרים. אבל הצלב כשלעצמו מה הוא מסמן? את העץ הזה שהיו תולים את המסקלים עליו. מי שהיו מוציאים אותו סנדרין למוות, כתוב בתורה שתולים את נבלתו על העץ, עד הלילה, איך שניה חושך, מורידים את הגופה וכוברים אותו. למה שמים אותו? למה נראו ויראו? הנה, תראה, זה היה מחלל שבת, סקלו אותו, הוא מת עכשיו, תולים אותו לדוגמה, שכל מי שירא את זה יגיד, מה, מה קרה, למה אתה לא התעיציק? הוא חלל שבת, יעידו עליו שהוא מחלל שבת, מחלל שבת מוטיומת, כתוב בשכיליו. הוציאו אותו לעורג. אז הוא נטלה, אבל עד הערב. לא משאירים אותו. למה? הציפורים יתחילו לאכול אותו. יבואו ציפורים, יבואו חיות, פתאום תתחיל לראות כל מיני חורים בגופה, לא עושים ביזיון לגופה. יש שאלה, אחד בלה אותו תנין בשבת. איזה יהודי אחד הלך לאיזה נהר, אתם יודעים, בפלוריד יש תנינים. אני פעם, היה לי שבתון באורלנדו, ביום שישי בלילה אני מדבר, נותן איזה שתיים דרשה, נגמר. נהיה חצרה בלילה, אני והמערך שלי, הוא מראה לי עכשיו את הדרך למקום איפה שאני יושן. אני הולך איתו ברחוב, חצרה בלילה, עובר שישי. היה שם איזו שכונה עם כיכר כזאת. הולכים, יש קצת מים שם, פתאום אני רואה משהו זז. אני אומר, מה זה? הוא אמר לי, קרוקודים. עשרה מטר מאיתנו הולך תנין ברחוב. פחד פחדים, אני אומר, מה זה? מה אתה פחדים? אם אתה נכנס שם במים, בשנייה בולע אותך תנין. בחן מוות שם. יש תנינים שם. אצלנו בניו יורק יש דובים. יום אחד אני יוצא למרפסת שלי בגינה, אני רואה דוף שחור ענק. מנסה לתפוס את העץ, ככה, עם היד שלו. עכשיו הדובים האלה, אתם לא מבינים איזה חכמים הם. הוא עכשיו רעב, הוא מחפש בפחים, אוכל. נגיד אין בפחים כלום, נגיד שכבר לקחו את הפחים, הזבל וזה, הוא מסתכל בתוך המכוניות. עכשיו תשמע, בן אדם יש לו מיני ון, אונדה, מיני ון, איך פותחים את הדלת? היא על מסילה, דלת צדדית, נכון? אבל אי אפשר לפתוח את זה, צריך קודם כל למשוך, תיידית, ואז זה עובד. אם אתה לא מוציא תיידית החוצה, זה לא זז. הם יודעים למשוך תיידית החוצה ולהזיז לצד. מי נתן להם את השכל הזה לדעת לפתוח דלת של מיני ון? הרי תיקח ילד בן ארבע, הוא לא ידע, לא יהיה לו שכל לפתוח ככה את הדלת. אפילו ילד בן שש. אפילו בן אדם מבוגר שבחיים לא ראה את הדלת הזאת, איך היא נפתחת, הוא לא ידע. והדובים האלה יודעים. כל אופן, מה אני אומר? עכשיו תנין בלע לא עלינו יהודי בשבת. להרוג את התנין בשבת מותר או לא? מותר. אסור. זו נטילת נשמה. אסור להרוג בעלי חיים, זבובים, יטושים, שום בעל חיים אסור להרוג בשבת. אלא אם כן יש לך סכנת מוות מיידית. נגיד שזה נחש ערסי, אתה זורק עליו כיסא, הוא מת. למה? כי זו סכנת מוות. הוא נמר, מתקרב אליך, ואתה רואה שהוא בא לטרוף אותך, אם יש לך אקדח, בום בום, אתה יורד בו, אין בעיה, זה פיקוח נפש. פיקוח נפש, אין בעיה. אבל אם אין פיקוח נפש, אסור להרוג אותו. אפילו איזה דבורה יפה מציקה לך, או איזה איתוש, אסור להרוג אותו בשבילה. אבל יש עכשיו בעיה. התנין בלה גופה של יהודי. אם נהרוג את התנין, אנחנו עוברים איסור מהתורה. ולהציל את הגופה של היהודי, הרי עד מוצא שבת לא יישאר כלום, זה ייתקל בבטן של התנין, ומוצא שבת אם תהרוג את התנין, כבר לא יישאר מה לקבור, כלום, הוא ירסק את הכל בכיבה. מה עושים? חייבים להביא גוי, שהגוי יהרוג אותו, יפתח את הבטן ויוציא את הגופה, ואז מוצא שבת יקברו אותו. אם אין גוי, אין מה לעשות. אין היתר לחלל שבת עבור כבוד המת. אף על פי שכבוד המת זה דבר חשוב מאוד. אתם רואים כל הזמן החרדים מפגינים שרוצים לעשות נטיחות לגופות. עכשיו שני ילדים מתו בגן ילדים, בירושלים, תעלומה. לא יודעים ממה הם מתו. אין דליפה, לא גרל אף גז, לא יודעים מה, חנקו אותם, איך תדע מי הרג אותם את הילדים האלה? אולי איזה מנקה שם שם להם איזה אטרונומיקה באף, אתה יכול לדעת, רוצים לעשות ניתוח לאחר המיטה. בניתוח הם כל כך חכמים, משימנים בתוך הלב, בריאות, בברידים, הם יודעים מה הרג את הבן אדם. פלא פלאים איך העולם מתקדם היום, זה נקרא אוטופסי. נתיחה שלאחר המוות, ברוב המקרים הוא אומר לך בדיוק את סיבת המוות וגם את הזמן שזה קרה. הוא אומר לך, זה בין 9 ל-10, בין 9 ל-9.5 זה קרה. אבל החרדים לא נותנים פלגן, מורמות, הפגנות. למה? זה נגד ההלכה. להתחיל לחתוך את הגופות, לפתוח וכולי. וחוץ מזה גם יש בזה הרבה מסחרה, הם גונבים חלקים מהגופות, ומוכרים את זה בשוק שחור בהרבה כסף. אתם יודעים, בסין אין זכויות אדם. הממשלה, אם יש עכשיו איזה שר בממשלה שהוא צריך כליה, באים לבית סוהר, מסתכלים על איזה סיני שנראה בריא, יואו, קם, מיסטר לי, בוא הנה. לוקחים אותו לחדר ניתוחים, מוצאים לו כליה, הוא לא יכול לדבר. אם הוא צריך שני כליות, מוצאים לו שני כליות. שיאמות, אין זכויות אדם. אין את מילי טבועה, אין כלום. סין, אתה יכול לבנות עכשיו בניין של 100 מיליון דולר, בניין משרדיים. פתאום הממשלה החליטו שהם רוצים לעשות שם כביש, קיצור. באים, דופקים לך בדלת, יש לך שבוע לפנות את המקום. הרגע השקעתי 100 מיליון. דבר לקירות. אני הייתי בסין, הצביעו לי על איזה ישראלי חד בגואנג'ו, כשאני הייתי בסין, היה גר שם על יד איפה שהמלון שהייתי, זה אביאס, השחקן, הוא היה משחק שם, המלון שלי פה והבניין שלו דבוק, ממש רק בינינו איזה כביש קטן. בקיצור, כשהייתי שם, אז מצלים לי על איזה ישראלי חד יבואן, אומרים לי הוא שיפץ את המשרד שלו במיליון דולר, עשה איזה סי-אפר, אחרי שעבוע דופקים לו בדלת שני שוטרים, אתה צריך לצאת מפה, אנחנו הורידים את הבניין. היה שם אולימפיאדה, הם החליטו שהם לא רוצים שיהיה אופנועים בכבישים. מה הם עושים? מעמידים סמי טריילרים על כל כביש עם שוטרים, כל אופנוע עוצרים אותו, רד, לוקחים את האופנוע, מעלים את זה למזרנה, הלך הכסף. אין למי לדבר. אז לא משנה, אבל הם מחליטים, אין זכויות הדן, אין רועצת משפטית, אין כלום שם. הממשלה זו מדינה קומוניסטית, זו דיקטטורה, מחליטים נגמר. אז פעם היה פה פרופסור אחד בארץ, לא יודע אם הוא עוד חי עדיין, קראו לו פרופסור היס באבו-קביר. מכון לנתיחות של גופות. כמה פעמים טברו אותו שהוא גונב גופות, גונב עצמות, שם במקום זה קרשים, כל פעם תופסים אותו על חם שהוא גונב חלקים מהגופות, ואף פעם לא עשו לו כלום. למה? מי יודע למה? כי לא היה אף אחד ברמה שלו. הוא היה יכול עכשיו... היה איזה פשע, המשטרה רוצה לדעת מה קרה, רק הוא יודע. אין לו מתחרים. בתחום. אז הוא ניצל את מעמדו, היה גונב איברים ומוכר אותם בשוק שחור. מוציא עכשיו מן המקליה, שם את זה באיזה קופצה מקריר, 100-50 אלף דולר. חסר לאיזה מישהו משהו, בום, מוציא לו חלקים. אז עכשיו מה הבעיה? לפעמים, זה כבר אנשים שמתו. אבל למשל בשואה היה כזו שאלה, עכשיו לוקחים את היהודים מסכימים שלושה ימים בקרח, הולכים, חלק לא היה להם נעליים, הולכים על שלק בלי נעליים שלושה ימים, הרגליים נפוחות כחולות כבר, אדם לא זורם, הרגליים רדומות מהקרח, האנשים היו מתמוטטים, נופלים ומתים, גם ככה הם רעבים, לא אכלו כלום. אז היו אנשים ששואלים עכשיו את הרב שם בגטו, תגיד, האם מותר לחתוך חתיכה מהגופות ולאכול, כי עוד שעה אנחנו מתים. מותר עכשיו לתפוס עכשיו את העריית שלו, לתת ביס ולבלוע עם כל הגועל שבדבר, אם לא זה אני מת. או זה, או שעוד שעה אני מת. אף אחד לא רוצה לאכול עכשיו גופות, כן? אבל אם זה עולמות, יש אנשים שהיו מעדיפים לעשות את זה, כן? אז הוא אמר אסור. אמרו לו למה, אבל זה פיקוח נפש. לא, בגלל כבוד עמד לא היה אסור, כי כבוד עמד זה איסור דה רבנן, ופיקוח נפש זה איסור דה אורייטה, מהתורה. לכן אם יש מישהו שעלול למות, אפילו מותר לחלל שבת עליו כדי להציל את חייו. כל הזמן אמבולנס בא, יולדת בשבת, אחד שנפצע, נפל, עומד למות, בא אמבולנס בשבת. אבל הוא פחד שיארגו את אלה שעוד לא מתו. כי הרי נשמה לא יוצאת בשנייה, היא יוצאת בהדרגה, זה לוקח שעות. עכשיו בן אדם שוכב בקרח, הוא נראה מת לגמרי, אבל אם תשים לו את היד חזק על המקום של הדופק, טיפה דופק יש. זאת אומרת, הוא רק עוד 40 דקות ימות, הוא 90% מת. הנשמה זה רוח, היא דולפת כמו גז, לאט לאט, היא לא בשנייה יוצאת. היא דולפת. לפעמים כתוב בספרים, שנוקח 30 יום לזקן, שהנשמה שלו יוצאת לאט לאט. היה לי אני איזה תלמיד אחד בישיבה לפני הרבה שנים, אמרתי את זה בשיעור, הוא השתגע. הוא אומר לי, אני לא מאמין שאתה אומר את זה. עכשיו אני מבין. אמרתי לו, מה? הוא אומר, אבא שלי, כמה שעות לפני שהוא נפטר, הוא שוכב במיטה, אומר לי, יצחק, מה עושה פה השכנה מלמטה? כאילו שכנה קומה מלמטה, האבא עכשיו מסתכל על התקרה, בפינה של החדר, אומר לו, יצחק, מה עושה פה השכנה? הוא אומר לו, אבא, אתה מדמיין, עזוב, איזה שכנה. הוא אומר, אחרי זה התברר לי שבדיוק בזמן הזה השכנה נפטרה, מלמטה. זאת אומרת, אבא שלו כבר ראה את הרוח של השכנה, למה הוא לא ראה יצחק הזה, למה הוא לא ראה? בגלל שיצחק חי, הנשמה שלו בתוך הגוף. אבל אבא שלו כבר 90% מהנשמה יצאה מהגוף. נשמות רואות נשמות. שהנשמה בתוך הגוף, אתה לא יכול לראות. כי הקב' הוא עשה, שמי שהנשמה שלו בתוך הגוף, אם הוא יראה שנייה אחת מה יש בחלל האוויר, הוא מיד משתגע. מקבל שבץ מפחד מכל השדים, מהמלאכים, פחד מוות זה, לכן אדם לא יכול לראות, הזוהר אומר אם בן אדם היה רואה מה יש מסביבו בחלל האוויר, מיד הבן אדם היה משתגע, הוא לא יכול להישאר חי, הוא מקבל שבץ מרוב פחד. אבל השם כמובן לא רצה שאנשים יחיו בפחדים, יראו שדים, אז הכל זה... אבל דרך אגב, אתה יכול לראות פתאום כלב או חתול, יושבים בדירה, שעת לילה, שקט, דממה, פתאום אתה רואה החתול מתחיל להשתולל, או הכלב, מי הלל, מסתכל ככה על התקרה, נלחץ, מתחיל לבכות, אתה לא מבין, מה הולך פה, שקט. למה הכלב ככה? הוא רואה, מלאכי חבלה, רשדים, הוא נכנס לפחד. העיניים שלו עובדות בתדר אחר מהעיניים שלנו. לכן הם רואים דברים. בקיצור, אני רק מסיים רבותיי, תשמעו טוב. אז לסיכום, יש לי עוד המון מה להגיד, אני אגיד את זה בעזרת ה' בדרשה הבאה. אבל רק לסיכום, לסיכום שתדעו, שבסופו של דבר, מה שיצאו, מה שלקחו בביזת הים, הכל הלך לבניית המשכן, היה בזה ברכה. ואז אני נתתי לכם דוגמה מהגופה של התנין. אמר, אי אפשר להרוג את התנין, שזה ייסור מהתואה, עבור כבוד המת, כי כבוד המת זה ייסור דרבנן. ולחלל שבת זה שרודו הייתה, זה לא שאם היה אפשר להציל את הבן אדם מהבטן שלו חי, בטח שהיה מותר להרות קטנים, אם אפשר להוציא אותו חי, אבל אם כבר הוא שעה שם בפנים ותפסו, כבר מאוחר מדי הבן אדם מת, אז כבר אין היתר לחלל שבת, עבור 100 מיליארד דולר, עבור 100 מיליארד דולר, יש לך בית בהרצליה פיתוח, מלא בתמונות של פיקאסו, מלא בדרכונים, מסמכים, תמונות של המשפחה, חתונות של הילדים, שטיחים פרסים, אנטיק. 100 מיליון דולר ערך הווילה פה. הווילה עצמה, נגיד 20 מיליון ועוד 80 מיליון דברי אומנות. נדירים. ופרצת דלקה עכשיו בבית נפל איזה נר על השטיח ומתחיל אש בבית ועכשיו אתה אומר שנייה אני אקח סדין סמיכה יחנוק את האש שלה בית לא יישרף אבל זה חילול שבת אין עתר מאה מיליארד דולר הולכים להישרף בעוד עשר דקות אין עתר, מותר רק להוציא את המשפחה לרחוב, שלא ימותו. אם אין דרך להציל את אלה שלמעלה, מותר לחבות את האש, כי זה כבר פיקוח נפש. אבל אם כבר כולם ברחו החוצה, 100 מיליארד דולר נשרף. אין עתר פעם אחת לחלל שבת. אפשר להביא גוי. לקרוא לגוי, אם יש גויים בסביבה. לגויים מותר לקרוא, שיחבו. אבל אם אין גויים, קיבוי אש מותר בגלל שקיבוי אש זה אנשים ימותו. אם עכשיו בניין מתחיל לעלות באש, אלה מלמעלה ישרפו. אז לכן כל דלקה בא מחבא אש ומחבים. חוץ מזה המחבא אש הם לא דתיים. אז גם אם אסור הם יחבו. מה זה משנה? כי הם מחבים עבור רכוש. אבל אני רק מסביר לכם את הנקודה שאין היתר בתורה לחלל שבת בעבור 100 טריליון דולר. והחילונים פה מחללים שבת אלפיים פעם כל שבת. וכל פעם, אפילו בעד מאה טריליון דולר אין עתר. תארו לכם כמה חמור המעשים של חילון שבת. אנשים חושבים שזה צחוק. הם לא מבינים. ברגע שבורא עולם אומר לך שהעונש של מחלל שבת יותר גרוע מהעונש של רוצח, מה אתה לא מבין? מה עוד אתה צריך? מה עוד אתה צריך בורא עולם אומר לך זה רוצח שפל לקח תינוק התביע אותו באמבטיה תוציא אותו לעורק בחרב אבל אם הוא עושה תשובה לפני המוות הנשמה שלו לא נחרטת לעד ולעולמי עולמים אין כרת לרוצח יעשה תשובה יוציא אותו לעורק ואם הוא היה לו עוד מצוות הוא יקבל עליהם שכר מחלל שבת ברגע שהוא מת בלא תשובה כתוב ונחרטה הנפש האי מהמאה קורטים אותו לעד ולעולמי עולמים הרמב״ם כותב נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים איזה פחד שמונים אחוז מהעם פה ככה ראשי ממשלות שופטים עורכי דין דוקטורים שחקני כדורגל דוגמניות אנשי עצקים מה מחכה להם? הם לא יודעים רק מה מחכה להם. הם עדיין עסוקים בלרוץ אחרי כסף ומעמד. ואולי בחרו לכנסת. הם לא מבינים. זה כמו אחד שעומד למות כל שנייו, הוא עכשיו רוצה לעשות ניתוח אף. ליישר קצת את האקמומיות. הוא מתומטם, אתה בן שמונים, כל שנייה אתה עומד למות. לחץ דם, סוכר, לב לא מתפקד, הכל אומר, אני עכשיו רוצה לעשות ניתוח שיהיה לי אף קצת יותר יפה. מה אתה דואג עכשיו על כסף, על שטויות, דואג על מעמד, יהיה לי, לא יהיה, מה אתה דואג על זה, המצב שלך אנוש. אם אתה מת, אין לך עולם הבא, נצח נצחים, הלך עליך. אבל הראש שלו בשטויות. היום אמרתי לכם, דיברתי בניחום אבלים, קלטתי כמה מהפרצו של החילונים שם, שהם מתאבקים לא לבכות. פתאום נפל להם מהסימון, אנשים בני שבעים, בני שישים, חמישים, היו הרבה מבוגרים שם. אתה יודע, פעם ראשונה בחיים שלהם, הם פתאום גרם להם מישהו לעשות חשבון נפש. וואו, אני עוד מתעניע, עכשיו אני בא פה לניחום אבלים, עוד כמה שנים זה יהיה אני, אמרתי להם, תחשבו, עוד לפני שאתה תרגיש, זה הולך להיות אתה. השאלה באיזה מצב תעלה לבית דין של מעלה שומר שבת וחלל שבת גנב או לא גנב בעל צדקה או קמצן אגואיסט באיזה מצב תעלה לשמיים כל עוד הטמפות הם עוד יכולים לתקן ובאמת היו באלם אחר כך שאלתי את הבן של הנפטר תגיד אתה חושב שאני דיברתי קצת יותר מדי חזק אומר לא כולם כאן היו בשוק אחד לא אמר מילה רע אמרו אנחנו, הוא נתן לנו הרבה חומר למחשבה. אני אומר לכם, רוב החילונים זה לא מרוע. חללי שבת זה, זה לא מרוע. זה פשוט, הם לא מבינים מה חומרת המעשה. ברגע שאתה מסביר להם, וואו, אני בשוק, לא ידעתי את זה. העיר רצון בעזרת ה' שאנחנו נסכם להעיר את העיניים לכמה שיותר יהודים. זה התכלית. תודה רבה לכם, תודה רבה למלון בנג'מין שמארח אותנו פה, ורציתי עוד דבר קטן, הרב אבישי הוא הרב הקבוע של השיעור, הרב אבישי אברהמי, זה אחד היהודים הכי אהובים עליי בעולם, הוא מוסר נפש, לא רק עבור השיעורים וזיקוי ערבים, הוא אדם תוכו כברו, אין צלובלוף, הוא איש אמת, אוהב ה' אבל מה שכן, יש פה את הישיבה של הרב שמואלי, שזה, זה נס גמור שבעיר כמו ארצליה, שקרויה על שם ארצל הרשה, נתנו משמיים שיהיה כאן ישיבה קדושה, שבחורים צעירים, עשיתי איתם כמה פעמים, אפילו שבת, והאנשים פה, אני אומר לכם, אוסרים נפש, וכל מי שמתחזק מהרב אבישה, הוא צריך להיות אסיר תודה, לא חס וחלילה להיות כפוי טובה. להביא עוד אנשים לשיעורים, לתמוך, בתרומות, כל מה שצריך, לישיבה, אם לא, אם בן אדם הוא כפוי טובה למי שמציל את נשמתו, מי שמלמד אותו תורה, איך הוא יעמוד בפני הקרש בחוי שיגידו לו, הבן אדם שהכי הרבה אתה חייב לו בעולם, אתה הולך, תורם למקומות אחרים, עוזר למקומות אחרים, מה עם זה שמתגידל אותך? מה עם זה שפתחת עיניים? מה עם זה שבזכותו סוף סוף יש לך עולם הנצח? אני רואה כל הזמן אנשים שאתה מציל אותם, אחרי שהם יחזרו בתשובה, שופכים ממך. הולכים לבית כנסת, הולכים לשם, תורמים להור, מה לך ולא? איפה הכרת הטוב שלך למי שהציל את חייך? רופא עכשיו הציל את חייך בניתוח, אתה נותן מתנה לרופא אחר בבית חולים? כן, הוא צריך הרופא השני. אבל זה הציל את חייך, הוא מה עשה בשבילך? זה, אני אומר לכם, כמה שאתה יותר חייב לבן אדם, ככה השטן יותר מעורר בך התנגדות, כי זה כפיות טובה. וכפיות טובה, כלשהו אנחנו לא סובל. כפויית טובה זה דבר חמור. לכן אני רוצה באמת שכל מי שבא לכאן בימי שלישי להביא עוד אנשים ולחזק, עושים כאן זיקוי ערבים, אבל זה חשוב מאוד, הישיבה פה, הרב פה צדיק יסוד עולם, הרב שמייר שמואלי, זה האח של הרב בנאיהו שמואלי, זה בן של צדיק גדול, של הבן למד אצל הרב מורדכי שרבי, זה מזרע קדושים, זה לא אנשים פשוטים. אנשים שהם עבדי השם, הוא נלחם פה בכל הרשאים של העיר הזאת. מה לא עשו לו? 70 מדורי גיהנום, לא נתנו השמאלנים שתהיה פה ישיבה, נלחמו, והקב". עזר לו כנגד כל הסיכויים. אבל בן אדם אחד לא יכול נגד כולם. צריך שיהיה צבא של עבדי השם צדיקים שתומכים למקום בכל דרך, לא רק כסף, כסף זה רק עניין אחד אבל עוד דברים עוד תמיכה עוד סיוע להביא עוד אנשים כדי שרק התורה והפצת התורה בזיקוי ערבים תגדל ברוך ה' לעולם אמן ואמן
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









