שנה שהגדשנו בה את הסאה בבית דין של מעלה והתוצאות קשות
A rabbi explains why the past year brought severe divine judgment through the metaphor of a heavenly court where Satan prosecutes and righteous deeds defend. He connects this to reincarnation, citing regression hypnosis cases, and urges increased charity and prayer to lower the judgment against us.
Chapters
טוב, תודה רבה על ההקדמה. ערב טוב לכולם, וחודש טוב. אני רק אסיים את התשובה שהוא שכח לענות, למה הוא התלבט להזמין אותי? זהו, הוא שכח לענות. והתשובה לכך היא, בגלל שאני נחשב לדרשן, ששם הכל על השולחן, בלי פילטרים, בלי חשבונות, בלי פוליטיקלי קורק, בלי צביעות, הכל על השולחן, יכול להתמודד עם כל אדם בעניין ויכוח תורני, בלי פחד, מה יגידו, כמה זה פופולרי, לא פופולרי, אם יש אמת, צריכים לשים את האמת על השולחן. יאהבו? זכינו. לא יאהבו? כך בורא עולם פסק. ככה צריכים להתנהל בחיים. אי אפשר כל הזמן לשנות את האמת לפי מה האנשים יגידו ואיך הם ירגישו ומה הם יחשבו וכולי. צריכים לומר את האמת. עכשיו תראו. זה הרב של היישוב. אה, נעים מאוד. הרב ידין. הרב גודל. נעים מאוד, שלום וברכה, כבודו. נעים מאוד. אז התחלנו לומר, שאת האמת צריכים לומר, כיוון שזה רצון השם. מה שכתוב בתורה בחומש, מלמדים כבר מגיל חמש. ילד בגיל חמש קורא חומש. מה שכתוב שם זה סימן שזה רצון השם שכל יהודי ידע. יש דברים שהם לא מתאימים לכל אחד, שזה כבר עניינים מסגבים, אלמות, זוהר, קבלה, דברים עמוקים, זה לא מתאים לרוב העם. אז יש יחידה סגולה שעוסקים בזה. אבל דברים שהקב' הוא פרסם לכל העולם, שאפילו תורגם ל-70 שפות, שאפילו הגויים קוראים את זה בכל שפה, סימן שבורא עולם רצה שכל יהודי ידע. עכשיו תראו, לפעמים אנשים אומרים, יש דברים בתורה שמרחיקים. למשל, מחלל שבת מות יומת ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. אתה אומר את זה לאדם שמחלל שבת, הוא נרתע. הוא לפעמים מתמרד. מה, איך אתה אומר כזה דבר? מה זה חמור? איך זה יכול להיות? מה כבר האבון? כן, שומעים את זה כל הזמן. אז מה הם אומרים? עדיף לא להגיד את זה. לא את כל האמת צריכים לומר. אפשר להגיד שלושת רבעי אמת, חצי אמת. דברים שאתה יודע שמחיסים אנשים, למה להגיד? נכון? לא כל דבר צריכים להגיד. אבל יש כלל בחיים שהרבה לא שמים אליו לב. בורא עולם לא יעשה פעולה שעוזרת ליהודי א' וכוברת את יהודי ב'. אם באים הגויים עכשיו ליישוב של יהודים ואומרים להם, תנו לנו את פלוני, אם לא נהרוג את כולכם תנו לנו את פלוני תוציאו לנו את פלוני נהרוג את כולכם אין לנו ברירה כיוון שאמרו שהם צריכים להסגיר את אותו אדם כי במוקדם מאוחר יתפסו אותו במילא אבל אם אומרים תנו לנו יהודי אחד לא אומרים פלוני תנו לנו אחד קורבן אם לא נהרוג עשרת אלפים מכם מה ההיגיון אומר? ההיגיון האנושי של אנשים פשוטים כמונו בטח, בוא, נמצא מתנדב, שילך יקריב את חייו, מה עכשיו, עשרת אלפים ימותו? אבל מה הדינו? שאסור לתת להם יהודי. אם יהודי ילך מעצמו ויקריב את חייו, אז זכה, כמו פאפוס ולוליאנוס, שהם הסגירו את עצמם על אשת הקיסר, שהם בכלל לא הרגו אותה. אני אף פעם לא הבנתי למה שניהם הלכו. לא חבל על חיים של אחד מהם. אחד היה צריך ללכת, בשביל מה צריך שניים? אחד היה אומר, אני הרגתי אותה. לא זכיתי להבין את העניין הזה, למה שניים התנדבו למות. אחד יכל לפתור את עם ישראל, אז למה להרוג את השני סתם? לא הבנתי, אבל בכל אופן... רגע, תהיה את הסיפור שלהם ש... או, אז לאלה שלא יודעים, אז בהגמרה, אשת הקיסר נרצחה, נהרגה על ידי מישהו. ובאו ליהודים, אמרו, אם אתם לא תגידו מי עשה את זה, נהרוג את כולכם. והם לא עשו את זה, והם אמרו, אנחנו עשינו. דרך אגב, היום זה לא היה עובר. היום, שאדם בא ואומר, דרך אגב, זה גם הלכה. אם אדם בא ואומר, אני רצחתי, לא להאמינים לו. אין אדם מרשיע את עצמו. למה לא? אדם בא ואומר, אני הרוצח. מה יכול להיות יותר מאמן מזה? לכאורה זה אמור להיות יותר טוב משני עדים אפילו. אלא מה? אין אדם מסים עצמו רשע. מה הפירוש? יש איזה אחד, גאון אדיר, שקראו לו הרב שלום אופמן. הוא היה הפסיכולוג החרדי הכי גדול בעולם ואולי בכל הזמנים גם. שכל גדולי ישראל התייעצו איתו, הרב שח, הסטייפלר, כל מיני גדולי ישראל התייעצו איתו בסוגיות של בחורי שבעה שיש להם משברים. הוא הגיע למעמד שהוא קובע איזה אסיר השתחרר על התנהגות טובה ואיזה אסיר לא השתחרר. המילה הסופית הייתה שלא. השופטים החילונים בבתי משפט כיבדו אותו בצורה חסרת תקדים. בכלל, לא כאלה חסידים של רבנים. אבל במקרה שלא, השופטים היו אומרים, מה שאופמן יגיד זה מה שיהיה. למה? איך הוא הגיע לכזה מעמד? קודם כל, הוא היה צדיק גדול, תלמיד חכם גדול. דבר שני, הוא היה מומחה לפסיכולוגיה ולנפש האדם, למשל. פעם אחת, הוא היה בבית משפט, ובא איזה מרוקאי אחד שעלה בעליית נוער, שההורים שלו עדיין במרוקו. והמרוקאי הזה בא לכאן בגיל 16, הוא היה דתי, ולאט-לאט הוא התקלקל פה, בלי הורים, בלי משפחה, והנה היה פרושע, עבריין, התחיל לפרוץ למכוניות, לבתים, גונב, נכנס לכלא, יוצא, נכנס, יוצא, אחרי כמה פעמים, אוףמן יושב איתו עכשיו פנים בפנים, ואומר לו, תשמע, אני מוכן שוב להמליץ עליך להתנהגות טובה. למרות שכבר פעמיים פישלת. אבל הפעם אני רוצה שתלחץ לייד ותבטיח לי שאתה לא חוזר לפשע. אומר לו אותו בחור, אל תבזבז עליי את הזמן שלך, אני לא ראוי. תשאיר אותי בכלא. הרי אתה יודע מה יקרה, אני אבטיח לך כמו שהבטחתי כבר פעמיים, ואני אחזור לפשע, אז למה להרוס לך את השם? פעמיים הטפת הייתי, לא מגיע לי צ'אנס שלישי. אומר לו, הופמן, אני לא יוצא מהחדר הזה, עד שאתה לא מתחייב, שאתה לא חוזר לפשע, ואני ממליץ לך לשופט לשחרר אותך. אז אחרי דינו דברים, החליט אותו בחור, שאוקיי, הוא מתחייב. אז הם לחצו יד, והבחור הזה רץ לטבת מכתבים, והוציא חבילה שלמה של מכתבים שההורים שלו שלחו לו ממרוקו במשך שנתיים, הוא לא פתח אף מכתב. אומר לו, מה זה? אומר לו, זה כל המכתבים שההורים שלי שלחו. אמר לו, למה אף פעם לא פתחת אותם? הוא אמר, כי אני לא ראוי לקרוא מכתבים שאבא שלי הצדיק ממרוקו שלח לי. כי אני לא קיבלתי כזה חינוך מאבא שלי להיות גנב, לפרוץ לאנשים לבית, למכוניות, כיוון שאני יודע שאני, איך אומרים, חילה, ואבא שלי צדיק, ואבא שלי שולח לי מכתב, אני, אני הבנתי שאני לא ראוי לפתוח את המכתב, אבל עכשיו שחזרתי בתשובה, בעזרתך וקיבלתי על עצמי לא להיות גנב, אז עכשיו אני כן ראוי. מה רואים מכאן? שיש בתוך התת מודה של האדם, יסוד מאוד חשוב, שזה נקרא האנשה עצמית. אדם, הקריש ברוך הוא עשה לו מצפון, שמראה כמו מצפן, מראה מה היא האמת, ושאדם חותב ועושה עבירות ועושה דברים בחדרי חדרים, מתפתחים אצלו רגשי אשמה. וברגשי האשמה האלה, שקוראים לו דברים לא כל כך נחמדים, יש לו בזה נחמה. מגיע לי, באורעולם העניש אותי, טוב שזה קרה לי, טוב שלקחו לי את הכסף שגנבתי. לא היה בזה ברכה. יש לו בזה נחמה. עכשיו תשמעו דבר מעניין. הופמן, בזכותו יש חוק במדינת ישראל, שאי אפשר להרשיע פושעה, אלא אם כן, לוקחים אותו למקום הפשע שישחזר את הפשע. למה? פעם אחת, היה איזה אחד, הוא אמר, אני פרצתי לבניין. אומר הופמן לשופט, הוא משקר. זה לא הוא הפורץ. השופט אומר, איזה אינטרס יש לו לקחת על עצמו פשע שהוא לא ביצע? אז הופמן אמר לו, הוא עושה עבירות אחרות, והוא בתה תמודה שלו, רוצה לקבל כבר הונש. נמאס לו כבר לחיות בסתר, בצביעות הזאת. זה הורג אותו מבפנים. לכן הוא קופץ על הדבר הזה שיקבל הונש. אבל אני אומר לך שאם אנחנו ניקח אותו למקום הפשע, אין לו מושג בכלל מאיזה צד נכנסו הגנבים. השופט נהיה סקרן. השופט אמר, כן, שתי שוטרים קחו אותו למקום הפשע ותבדעו מה קרה שם. לוקחים אותו למקום הפשע, אומרים לו, נו, איך פרצת לבניין? אומר, באתי מכאן, שוטה שכבוך, הפריצה בכלל הייתה בצד השני של הבניין. חזרו לבית המשפט, שופט היה עמום, אומר לו, אופמן, אתה הפתעת אותי, איך אתה עלית על זה? הוא אומר לו, זה חזה לי מפורשים, התחיל לצטט לו גמרות וכולי, אין אדם מסים את עצמו עכשיו סתם. שאול למשל, אם אדם בא ואומר, אני רצחתי, איזה אינטרס יש לאדם לקחת על עצמו רצח? אז א', יכול להיות שהוא שוטה, הוא השתגע, הוא לא אחראי למעשיו. ב' יכול להיות שהמאפיה מעיימים עליו. איזה אחד מפיוני רצח מישהו, אומר לו, אתה לוקח על עצמך תתיק אם לא נרצח את כל המשפחה שלך. אבל אם אתה תיקח תתיק, אנחנו נדאג לילדים שלך ולאשתך, אנחנו ניתן להם עשרה מיליון דולר, הילדים שלך יחיו כמו, איך אומרים, מלאכים. כי אם לא, במלא כולכם תמותו. תופרים לבן אדם תיק, זה מאוד נפוץ, בארצות הברית עושים את זה הרבה, המפיונרים. ולכן אין לבן אדם ברירה, הוא חייב לקחת על עצמו את התיק. רואים מכאן, רבותיי, שיש כזה דבר, שהאדם לפעמים מרשיע את עצמו בדבר, אבל לא בגלל שבאמת הוא אשם, בגלל שיש כל מיני דברים שהם מסביב. כלומר, נחזור לעניין. אז אני התחלתי להסביר שבורא עולם נותן לנו עכשיו תורה, ואם באים הגויים ואומרים תנו לנו אדם מסוים אם לא נהרוג את כולכם, אז אסור לנו להקריב אדם כזה. אז התחלתי להסביר את המעשה של פאפוס ולוליאנוס שהקסר הרגו את ביתו והם לקחו על עצמם את התיק. והם, מה שנקרא, מתו על קידוש השם כדי שלא יהרגו את כל היהודים, אבל הם עשו את זה בהתנדבות. אם הם לא היו מתנדבים, אי אפשר היה לתת לגויים יהודי אחד, אף על פי שאלפים ימותו. למה? אין דוחים נפש מפני נפש. לא מצילים יהודי אחד בדם של יהודי אחר. וגם יש את העניין הזה שגם שיש מצווה ענקית מאוד, שנקראת פדיון שבועים, שאפילו מוכרים ספר תורה אם אין מספיק כסף, כדי לשחרר יהודי ששווי אצל הגויים. פעם זה היה מאוד נפוץ, הגויים סתם היו חוטפים יהודים. בלי סיבה. חוטפים. היה רב גדול מאוד, מגדולי הראשונים קראו לו המערם מירוטנבורג. שמו אותה גועים במאסר וביקשו על אברון ידוע יהודים ישלמו כל זכום עבור הרב אבל המערה מרוטרבורג היה אחד שהיה אכפת לו יותר מהאמת מאשר מעצמו ואמר ליהודים אני עושה רע לכם לפדות אותי גם אם אני אשאר כאן כל חיי במאסר, לא תפדו אותי בשום מחיר. למה? כי אחרי זה ילכו לעוד אחד, ולעוד אחד זה לא ייגמר. עוד פעם, כמו החמאס היום, תופסים שבוי, יודעים. דרך אגב, החמאס אין להם עניין לשמור את כל השבויים בחיים. הם יכולים, לא עלינו, חס ושלום, כן, הם יכולים להרוג 80%, הם יקבלו את אותו פרס עבור 20 כמו עבור 120. ולהחזיק 120 זה נקרא לייביליטי, זה עולה כסף, צריך להעביר אותם ממקום למקום, הם מפריעים, צריך לדאוג להם שירותים, לסדינים, מה הם צריכים 120? אני מקווה שאני טועה, כן, אז וכלילה, אבל... רק כשתבינו את העיקר, אומרים, מה, לאחד קיבלנו 1020 ומשהו, רוצחים בדם קר, אז מה הבעיה? על 20 ניתנו לנו אותו דבר. אז הגמרא אומרת שגם שפודים שבוי, לא פודים אותו ביותר מהשווי שלו, מה שמה? לא מצילים יהודי אחד במחיר שימו אותו 20 או 50. למשל, זה סינואר, שחרינו אותו בעסקת שליט. הוא כבר אחראי למוות של איזה 1500 יהודים, 1400, לא יודע בדיוק את המספרים, אז על אחד שהצלנו, הקרבנו 1500. עכשיו, כמובן, שכל הורה של אותם חטופים הוא עליו להפוך עולמות, להשתדל, כמו שבזמנו אבא של שליט עשה כדי להציל את הבן שלו, זה דבר רומני. כל אדם רוצה להציל את בנו. אבל אני לא מדבר על ההורים. ההורים וודאי, זו תגובה טבעית, שהאדם מוכן אפילו להקריב את עצמו כדי להציל את בנו. אבל אני מדבר אופן כללי. עכשיו, מה ההלכה אומרת בעם ישראל? בכל אופן, נחזור לעניין הזה, המערה מרוטנבורג סירב להשתחרר והוא מת בשבי. ואחרי זה הגויים גם על הגופה שלו רצו כסף. ובא איזה אחד פדע אותו, וסופו של אותו אחד שהוא נקבר לידו. זיקו אותו משמיים להיות כבור ליד הצדיק, התלמיד חכם העצום הזה. נחזור לעניין. אז כיוון שהקב' הוא נתן תורה, ויש בתורה דברים שמה שנקרא בלשון העם מפחידים, ככה מלחיצים. ואז יש סברה שאומרת, תשמע, אם אנחנו נגיד את זה לציבור, אז אנשים יתרחקו. הם לא רוצים לשמוע דברים מפחידים, הם רוצים לשמוע ליטופים, מחמאות, את השכר. אף אחד לא רוצה לשמוע על אונשים, אף אחד לא מעוניין לשמוע ברע. כולם רוצים רק את הטוב. דבר חיובי, כבוד הרב, דבר חיובי. מכירים את זה, לא? אבל אם השם פרסם את זה בעולם, יעלה על הדעת שהשם סבר שמה שהוא פרסם בתורה יזיק ליהודים וירחיקו אותם ממנו? נראה לכם שהשם יעשה כזה דבר, שהוא ייתן תורה בעם ישראל, ועל ידי התורה הזאת יהודים יתרחקו ממנו ויברכו מהאמת, זה לא ייתכן כזה דבר. זאת אומרת, התורה זה לא הסיבה. יש יצר הרע, יש תירוצים, יש תאוות, זה מרחיק את האדם מבורא עולם. אבל אין מילה אחת בתורה שמסוגלת להרחיק בן אדם מבורא עולם, אלא אם כן הוא איש של שקר. שכל ההתנהלות שלו בחיים זה בלוף ושקר. בביזנס הוא משקר, עם הפועלים הוא משקר, עם אמשתו הוא משקר, עם בניו הוא משקר, בחברה הוא משקר, המהות שלו זה כולה שקר. אז אדם כזה הוא משקר לעצמו, אז כלווה חומר הוא משקר בכל דבר אחר. אבל אדם שהוא דורש אמת, אז ככל שהאמת תהיה מה שלא יהיה, אפילו שהיא לא כל כך נחמדה לשמיעה, אדם כזה, להפך, הוא מעריך את האמת. ויש כאלה אנשים. הם אומרים, אני יכול לשמוע רק דרשות שמזעזעות לי את הנפש, למה אני יודע שזה אמת? כי זה פסוקים מהתורה. דרך אגב, הרמב״ם כבר ענה על השאלה הזאת. הרמב״ם. הרמב״ם, הוא כותב דבר מדהים, מדהים. הוא אומר, עם אבו. להציל את היהודי האחד המעולה. אני מנסה לצטט כמעט מילה במילה. זה, כמדומני, זה מופיע בהקדמה למשניות. הרמב״ם כותב. יש, אני אתרגם את זה לעברית פשוטה. הרמב״ם אומר, יש לי עכשיו אצטדיון עם עשרת אלפים אנשים. עשרת אלפים יהודים. ויש שם רק אחד שהוא איש אמת. כולם אנשי הבל ושקר, אנשים מזריאפים, כמו רוב העולם לצערן, תסתכלו מה קורה בעולם, פה חמאס, פרי פלסטין, from the river to the sea, כולם הרי יודעים מי האמת ומי השקר פה, אבל כולם שקרנים, כולם משתפים פעולה עם השקר על הפלסטיני הזה. כולם יודעים, הם לומדים בכנסיות שלהם שהארץ שייכת לנו. כולם יודעים את זה. כל גו יודע את זה. הם שומעים על זה בכנסיות שלהם בימי ראשון. אפילו רוב הערבים יודעים את זה. אלה שקצת מלומדים, אלה שקצת יודעים קוראן, שם כתוב מפורש שהארץ שייכת לנו. אבל אף אחד לא מעניין מהאמת. כולם מכפת להם רק ממה טוב לי. פוליטיקל אג'נדה. יש לבן אדם אג'נדה משל עצמו, ולא מעניין אותו מה בורא עולם סובר. לא המוסלמי, ולא הנוצרי, ולא חלק מהיהודים אפילו. זה לא מעניין אותם מה בורא עולם סובר, זה מעניין אותם מה כרגע משתלם לי. מה משתלם לי? הערבים זה כוח קנייה, זה 1.8 מיליארד, היהודים זה סך הכל 15 מיליון בעולם. אמנם הם הרבה יותר עשירים ומצליחים, אבל אם שמים על המשקל מיליארד 800 מיליון קליינטים מוסלמים, או 15 מיליון קליינטים יהודים, גם הסינים, גם הרוסים. ומה הם עושים איתם עסקים? מה, הם מעריצים אותם? הם לא יודעים מי הם? הם יודעים מי הם, אבל הם מביאים להם מיליארדים של דולרים כל שנה הכנסה. מה אנחנו נביא להם? הכל פה זה ביזניס. כולם עומדים ומשקרים ומעמידים פנים, וזה באום. הכל, איך אומרים, מגדל בבל אחד גדול. אבל אומר הרמב״ם, יש לי סטדיון של עשרת אלפים איש, ורק מאחד מהם זה האדם המעולה. ואני רוצה עכשיו להציל אותו מהמבוך שבו הוא נכלה, אותו אדם. אם אבו לומר את האמת לאותו אחד המעולה, אף על פי שעשרת אלפים שכלים, כוונה לאנשים שאין להם הרבה שכל בקוד קודם, אף על פי שעשרת אלפים שכלים יתרחקו והתלוננו, והכסו, אומר את הדבר עבור אותו האחד המעולה, והציל אותו במבוך שבו נחלה, עבור אותו אדם, שאין עצה מלבד לומר את האמת. ואלה שהתרחקו בטירוצי וכולי וכולי, כבר עתידים לתת את הדין על זה, זה איפשהו מפורש. בהקדמה למורה נבוכים. בהקדמה למורה נבוכים, תודה על התיקון. ההקדמה למורה נבוכים. עכשיו, זה רמב״ם שהרבה... בשביל אדם אחד ולא בשביל עשרת אלפים שחלים. שחלים, בדיוק. בשביל אדם אחד המעולה, אחד שמחפש את האמת, שאומר, כבוד הרב, תגיד לי את כל האמת, לא חשוב כמה היא כואבת. והרב אומר לו, אבל תראה, יש פה הרבה הרבה אנשים בחדר שהם לא בדיוק אנשי אמת. אם אנחנו נגיד עכשיו את כל האמת, הם יתרעמו, יאיפו איזה כיסא, יתקיפו את המערך, מה היווה את התפנת הזה, לא יבואו בראש חודש הבא. אתם יודעים איך אנשים מגיבים, אני לא צריך לספר לכם. הרב גולדמן צריך לדעת של הרב הזה, אני מתלבטתי עם אבית הרב. זה מה שאני אומר, על זה אני מגיב. זה הוא לא סיפר לכם. אז אני אומר, אז לכן, אז לכן תראו, עוד פעם, לא להבין אותי לא נכון, כמובן, לא נורדים על בן אדם ישר בהתקפה. קודם כל צריך להוכיח לו שהתורה היא אמת. שאדם בשר ואדם לעולם לא יכול היה לכתוב את התורה. יש לי על זה ספרים, יש לי על זה אינסופסרטים של שעות, סמינרים שלמים, עם אלפי הוכחות מדעיות שלא משאירות שום צל של ספק. לא ספק, צל של ספק. שהתורה שלנו לעולם לא יכולה הייתה להיכתב על אדם בשר ואדם. מי שמכם מעוניין, ייכנס הרב מזרחי, תורה ומדע. ארבע שעות סמינר. תראו את זה בעצמכם, אפילו גויים רואים את זה, מיד מבקשים להתגייר. מיד. זה תורגם לתשע שפות. כל גוי שרואה את זה, אפילו כמרים. אומרים לי, שמע, אני עכשיו הבנתי שכל החיים שלי זה בלוף, אפילו מוסלמים, אפילו כל מיני, בכל העולם, זה באנגלית גם, זה בכל מיני שפות, תרגמו את זה להרבה שפות, מיד כותבים לי אימילים, יש לי אלפי אימילים כאלה, כל החיים שלי היה בלוף, אנשים שהיו מיסיונרים נוצריים, 14 שנה, כי תהטו רגלם בכל העולם כדי לצרף אנשים לנצרות, היה לי אימות עם קומר, שלוש שעות קומר נוצרי באנגלית, לא אני, כן, התורה ריסקה אותו לאלפי גרמים. הוא היה בהלן, שנתת 17 בקבוקי מים. שלוש שעות חטף מאלומות. בסוף אמרתי לו, תשמע, תשובה אחת ממה שאני דיברתי איתך אין לך. מישהו פה כבר פתח את התורה ומדע. כן, שמעתי את הצליל הראשון של הסרט. זה סרט אדיר, זה סרט אדיר. כל מי שיושב כאן, אין לו כאן שאלה אם יש לך עוד שבוע או אין לו עוד שבוע. לא סברתי ככה, אני רק מקדים תרופה על המכה, כמו שאומרים. אתה אומר ככה, הקב'ה אומר, הוא אומר ככה, הקב'ה אומר, הוא... בכל אופן, נחזור רגע לעניין. כן, אז הקומר, אחרי ש... לא הייתה לו תשובה אחת, אני הרגתי לו מלא טעויות בנצרות. אמרתי לו, זה ודאי לא יכול היה להיכתב על ידי אדם בשר ודאי, על ידי בורי עולם, זה רק בני אדם כתבו את זה. לכן, זה מלא בטעויות. אז בסופו של דבר, כמובן, לא הייתה לו אף תשובה, אבל מה שטוב, שהרבה יהודים דרך זה חזרו בתשובה. לא היה להם תוכנית להיות דתיים, אבל היו סקרנים, עימות בין רב לקומר זה תמיד דבר מעניין. אחרי שכבר שמעו כמה שהנצרות זה בלוף, בין השורות הם גם הבינו שהאמת היחידה בעולם זה היהדות. וממילא, אתם יודעים, דבר מוליך לדבר. טוב, נחזור לעניין. אז אנחנו עכשיו נמצאים כמובן בשנה הכי קשה של עם ישראל מאז השואה. כולם יודעים את זה. לא הייתה שנה כזו קשה מאז סיום השואה ועד היום. לעם ישראל, בארץ ובגלות. גם יהודים בכל העולם מותקפים. אמנם לא כמו כאן, אבל קשה מאוד. המצב של היהדות בעולם, של היהודים בעולם, הוא קשה מעין כמוהו. ומיד כולם שואלים, ביניהם אפילו אנשים דתיים, חרדים וכו', מה הקב' הוא רוצה מאיתנו? כמה עוד אפשר לסבול? כמה חוותות אפשר לקבל? כמה מטב בנינו נפטרים כל יום? כמה אסונות? כמעט ואין בית ואין בומת פה. וגם בית שאין בומת, אז בית של השכן יש בומת, או של האח, או של הדוד. אז בסופו של דבר כולנו משפחה שקולה אחת גדולה. אני כבר לא מדבר על עוד דברים שיש, המצב הכלכלי הוא רע מאוד, המצב הרוח של האנשים הוא רע מאוד, מצב הדקעונות גדל במאות אחוזים, גירושין עולה בהתמדה גם בגלל כל הלחץ הכלכלי וכולי. קיצור, אנחנו חוטפים מכל החזיתות. ונשאל את השאלה, מה קרה השנה שלא היה ב-70 שנה האחרונות? הרי תמיד היה אסונות, תמיד היה התקפות טרור, פה חמישה, פה שניים, פה עשרים, תמיד זה היה. אתם זוכרים את התקופה שפיצצו אוטובוסים והתקפות בבתי מלון, אבל זה אף פעם לא הגיע ל-1,500 איש ביום, ולחטופים ולכזה אסון, זה לא הגיע. אז עכשיו, מה השתנה השנה מכל השנים שקדמו? אז כדי להבין את התשובה הזאת, אני רוצה רבע שעה ממכם, ואחרי זה אני אתן זמן לשאלות אם אתם מעוניינים. רק רבע שעה, תתמקדו טוב, כי חייבים להבין את זה אחת לתמיד, כי לא כל מי שחובש כיפה מבין את מה שאני עומד להסביר פה. צריכים להבין את זה. שבורה עולם ברא את העולם, הוא ברא את העולם, עבור תכלית. מהי התכלית? היום לעשותם ומחר לקבל סחרם. העולם הזה, כמו שהרמחל כותב בפתיחה למסילת ישרים, פרוסדור לעולם הנצח. אדם עומד כאן בניסיונות, הקב' הוא נתן לנו מערכת של חוקים, אנחנו צריכים לבצע, צריכים לתקן תמידות, יש כמה דברים בחיים. א', שמירת מצוות. אם שואלים אותך מה אדם צריך כדי להיחשב צדיק בעיני בורא עולם, לא בעיני העיתונות, בעיני בורא עולם. אם עכשיו נשאל את בורא עולם על פלוני, ריבונו של עולם, הבחור הזה צדיק או לא? מה הם שלושת הקריטריונים שצריכים כדי להיחשב לצדיק? א', זה כולם יודעים, זה לא חידוש, שמירת מצוות. אימנות מהעבירות, נכון? אדם שאוכל חזיר הוא לא צדיק, אדם של חלן שבת הוא לא צדיק, צריך לשמור מצוות. זה א', זה כולם מבינים, זה כל אדם שתשאל, אפילו אדם שבקושי מאמין בדת, תגיד לו, אחד שעושה עבירות נגד התורה הוא יכול להיות צדיק? הוא יגיד לך לא, זה לא שייך, צריך לשמור מצוות. מה השניים האחרים? תיקון המידות זה כל האדם, אמר הגאון מבינה. שאלו אותו, מה תחליטת חיים? אמר תיקון המידות. עבור זה ניתנה התורה. התורה מעדנת, מכניסה אותך לאמונה באשם, לביטחון, אתה בוטח, אין לך אינטרס לגנוב, כי אתה יודע שהקב' חוזן הוא מפרנס לכל, אתה נהיה בעל צדקה, אתה מרחם על יתומים ועל מנות, אתה בעל יותר טוב, אתה אבא יותר טוב, אתה יותר חרוץ, אתה קם מוקדם, אתה מתחיל את היום עם תפילה. זאת אומרת, התורה משפרת אותך במאות מישורים שונים, ואני יכול להעיד על זה משלושים שנה של פעולות, זכיתי להכניס אלפי בחורים לישיבות אחד מהם לא נשאר כמו שהיום שהוא נכנס לישיבה כולם השתנו 180 מעלות אחרי תקופה של כמה חודשים אתה לא מזהה את האנשים בכלל אפילו אנשים שהיו עבריינים לשעבר תעסקו בסמים ובפשע, אתה רואה אחרי שלושה חודשים של לימוד תורה, אתה לא מזהה את הבן אדם. אם זה בלבוש, אם זה בהתנהלות, אם זה בדיבור, אם זה בחסד, אם זה בחריצות, אם זה בלקום בבוקר, הכל אצלו משתנה. כוח התורה זה דבר שאין לו אח ורע בכל דבר בעולם. שום דבר לא יכול לשנות אדם מהר כמו התורה וביעילות כזאת. רק מה צריך? התמדה. אם אתה היום לומד ויומיים הולך וחוזר והולך, זה כמו לחמא מים, ולהוריד אותם מהאש, להוריד, להוריד, להכניס, להוריד, זה לעולם לא ירתח. צריך התמדה. התמדה של כמה חודשים משנת האדם. אז אומר הגאון מבינה, מטרת התורה הייתה תיקון עמידות. תיקון עמידות זה כל האדם. באת לעולם כעסן, אתה חייב לרדת מהעולם הזה רגוע ושלב ולא כועס. חז ושלום כל הכועס, אומרים חזל, כאילו עובד עבודה זרה. באת כמצן, אתה חייב לעזוב את העולם נדיב. באת סוציומט, אנוכי, אתה צריך להיות אדם מתחשב, נושא בעול עם חברו, אחד שמתנדב, עושה פעילות חברתית וכולי. באת לעולם, עם קנאה למשל, עבדת על הביטחון ועל האמונה, אתה כבר לא מקנא מאף אדם, מאחל לכולם טוב, אתה לא צר עין, זאת אומרת, אתה מתקן את כל המגרעות שאיתן נולדת, לא כולם נולדים עם אותן מגרעות, יש תאומים, אחד כעסען, השני רגוע, אחד בסופרמרקט צורח ומשתולל, רוצה את כל החנות, והשני אדיש, לא אכפת לו מהממתקים, לא כלום. רואים שילד אחד ייתן לך את כל הבייגלה שלו, השני לא מוכן לתת אחד. זאת אומרת, הם כבר באו לעולם, זה קמצן וזה נדיב. אבל יש דברים שצריכים לתקן. זה התורה. אוקיי. זה שתיים. מה הקטגוריה השלישית? שהיא החשובה מכולם והרבה אפילו לא מודעים אליה, כולל אנשים שומרי מצוות. מה היא? השקפה יהודית נכונה ותהורה. וזה נדיר מאוד למצוא היום בעולם. מאוד מאוד נדיר. זאת אומרת, יש אנשים שהם צדיקים, כלומר, הם בעלי מידות, הם בעלי חסד, הם אנשי אמת, יש להם מעלות, הם מחמירים מידת חסידות, לומדים, עמלים בתורה הכל, אבל פתאום כשמדברים, איזה חצי שעה, אתה רואה שיוצא להם מהפה דברים של כפירה גמורה. אתה משתנה איך זה יכול להיות, זה 20 שנה בכלל הבחור הזה, איך זה יכול להיות שהוא מדבר כאלה דברים? כוכב רוצם ידי, לפתוח באול, לפתוח באמריקה, כל מיני דברים כאלה מוזרים, שאתה רואה שהאדם הזה לא למד השקפה נכונה. עכשיו, אם אתם רוצים, זה יצא ממני, היה בארצות הברית צדיק יסוד עולם, חכם אדיר, שהיה תוכו כברו ללא שום מסו פנים, מתרחק מחנופה ומפוליטיקה, גאון הגאונים, כהן גדול, קראו לו הרב אביגדור מילר זאצל. הוא, לעניות דעתי, גדול כל החכמים בהשקפה יהודית שהיו בדור שלנו. והיו אלפי חכמים גדולים, גדולי עולם. לא קם כמוהו, מי שמכם, אני לא יודע, חלק מהספרים שלו תורגמו לעברית, אבל הוא, כל תשובה שלו זה, העולם הארכנוקסי האמריקאי זה בזכות הרב מילר. הרב אביגדור מילר זה דבר שאני אומר לכם, זה מדהים. אני המנצתי לכמה חכמים גדולים מאוד, אנשים שהיו צמודים לרב בן ציון אבא שאול, לרב שח, לגדולי עולם. הם לא ידעו מזה. אמרתי להם, אחרי שאתה תקרא את הרב אביגדור מילר ותראה את מה הייתה גדלותו, בהשקפה, פוסקים יש ברוך השם המון גדולי עולם. אנשים בעלי מידות ומוסר, ברוך השם, יש הרבה. אבל השקפה נקייה לחלוטין, הליבה דהילחטה והליבה דהורייטה, זה היה, לעניות דעתי, כמובן יש, אולי יחלקו, אבל לעניות דעתי הוא היה הגדול מכולם. והספרים שלו זה אוצר. אפילו אני דיברתי על זה בדרשות שלי באנגלית, גויים הזמינו את זה מאמזון, את הספרים שלו, גויים. ואחרי שלושה חודשים הגויים אומרים, אתה לא מבין, זה שינה לי את כל החיים, הביזניס שלי מסגשג, כל העובדים שלי פתאום התאהבו בי, אף אחד לא סבל אותי לפני, אני נהייתי בן אדם אחר, אני חושב אחרת, אני פועל אחרת, אני הרבה יותר רגוע. הספרים שלו זה אוצר, אבל הוא סיכם לנו את הכל, באוסף של ספרים קדושים ותיאורים. אבל השקפה זה דבר מאוד מאוד חשוב. למשל, יש אלפי שאלות בהשקפה. אחד מהם זה מה שרציתי לדבר בדקות הקרובות. אנחנו סובלים מאוד. האם הסבל הזה שאנחנו סובלים זה מקרה? סתם יש איזה רולטה בשמיים שמסתובבת והשנה נפל על מספר שלילי? האם זה בשליטת בורא עולם? האם כל אדם שנפטר זה החלטה של בורא עולם מראש השנה כמו שכתוב בגמרא? או שיש מקריות? איך אומרים בדלק? למה נכנסת למקום הזה? למה היית שם? הרי יש שאלות כאלה. הרבה מהחיילים מסכנים שנפטרו גם היו אנשים שמרים מצוות. שומרים מצוות, אוהבים את השם, מתפללים, אני בטוח שלפני שהם יצאו לקרב הם מתפללו מעומק הלב, שאני חושב שאנחנו נשמור עליהם, ובסוף אתה שומע שהצדיק הזה נפטר והוא וזה וזה, אתה שואל את עצמך אז מה הולך פה? לכאורה זה דבר שמבלבל מאוד באמונה. אז אני רוצה להסביר את הסוגיה הזאת לעומק, אני מקווה שאחרי זה לא יהיו יותר קושיות כאלה, באמונה. שבורא עולם בראת העולם, הוא בראת העולם כמקום של ניסיון. כמו בית ספר, אתה לומד, יש ניסיונות, יש מבחנים, בסוף אתה מקבל את הדוקטורט. אבל אתה צריך לעמוד בניסיונות. טוב. עכשיו, בורה עולם קבע שהעולם עובד על תשתית, אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות היא שכר ועונש. שכר ועונש. אי אפשר להכחיש את זה כי זה אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות. אם בא גוי ואומר אני רוצה להתגייר, ואומרים לו תגיד מה עם שלושה עשר העיקרים של היהדות, מדקלם אותם. זה תנאי ראשון בגיור. תגיד מה עם שלושה עשר העיקרים של היהדות. לצערי רוב היהודים לא יודעים אותם. לא יודעים אותם בעל פה. הגוי דקלם את הכל, הוא התכונן לבחינה. אומרים לו, אתה מאמין ומקבל על עצמך את כל השלושה עשר עיקרים? אם הגוי אומר הכל, חוץ מי שתהיה דחיית המתים. אני דוקטור, אני לא מאמין בשטויות כאלה. אני עוד לא ראיתי אדם שבא מהמתים. זה אולי, איך אומרים, אגדתות של, באלף, אגדות חזל. אסור גאר אותו. זה כופר. מה אתה צריך? יש מספיק כופרים. מה אתה צריך להביא אלינו עוד אחד? שיישאר בדת שלו וכולי. או אם הוא אומר, אני מאמין בהכל, רק אני לא מאמין שהקב' ברוך הוא מעניש. זה לא יכול להיות. הקב' ברוך הוא רחמן, מה פתאום שהוא מעניש? זה לא ייתכן כזה דבר. גם זה כופר. יש מאות פסוקים בתורה שמדברים על שכר ועונש. זה שאנחנו לא מבינים למה השם מעניש, או למה השם מתשפר אנשים מסוימים, זה ודאי, זה מעל להבנתנו. איך אמר הרמב״ם אמר, אילו ידעתי והייתי, אם אני הייתי יודע את כל הסיבות של ההתנהלויות של הקדוש ברוך הוא עם כל האדם והאדם בבריאה, אז אני הייתי הוא. לכן השם מעלים את זה מאיתנו. וגם הכל בכוונה מבלבל, כי זה חלק מהניסיון. אבל בואו שנבין איך זה עובד. בורא עולם עשה בשמיים בית דין. בית דין של מעלה. איך מורכב הבית דין? יש סנגור, יש קטגור ויש שופט. שופט כמובן זה הקדוש ברוך הוא. מי זה הקטגור? השטן. הרגמרה אומרת, הוא מלאך המוות, הוא היצר הרע, הוא אחראי על כל ה... להכתיע את האנשים, להפליל אותם, וגם לבצע תגזר דין, עם חליל הנגזר הלאמיתה. זאת אומרת, כל זה זה הכל בקטגוריה של מלאך שנקרא הסתן. יש פסוקים מפורשים בתנ״ך, שהסתן התגלה לישוע בנון, ועוד כמה פסוקים שמדברים על הסתן. זאת אומרת, יש כזה מלאך שהוא אחראי על הצד השלילי. מה זה הסנגור? כל אדם שעושה דברים טובים, אז יש לו זכויות. הוא לומד הרבה תורה, הוא מתפלל, הוא נותן צדקה. אז יש כביכול אורך דין שנקרא סנגור, מסנגר על האדם, שהוא מביא בדין את כל מה שביכולתו להביא כדי למתק את הדינים על אותו אדם. עכשיו, השטן הוא כל הזמן מקטרג על כל אדם בעולם. אין לו מגבלות, זה לא בן אדם. עורך דין בבית משפט פלילי, הוא יכול כרגע להפליל אדם אחד, אז הוא מתמקד בו. הוא לא יכול בדקה אחת להפליל אלף. הוא עכשיו, זה הקורבן שלו, הנאשם הזה. בעוד שבועיים יהיה קורבן אחר, אבל אצל השטן אין מגבלות. הוא עכשיו מקטרג על כל האנשים בעולם, יהודים וגויים. כל רגע, כל שנייה. זה כל, הכל מתבצע במהירות אדירה, זה לא, זה לא עולם פיזי שם. הכל שם רץ בעלפיות השנייה. וכל הזמן השטן מקטרג על ה... ועל הגויה הזה ועל הגויה, על כולם. גויים כמובן לפי החלק שלהם בחיים, יהודים יש להם הרבה יותר מצוות, רצאג יש בכל הזקות את ישראל לפיכך הרבה עליהם תורה ומצוות, זאת אומרת ליהודים יש הרבה יותר מה לעשות, העולם הבא של היהודים הרבה יותר גדול משל הגויים, אבל גם לגויים יש עולם הבא. גם הגויים יש להם עולם הבא. גמרה במסכת סנדרין אומרת שלבילם אין עולם הבא. מכאן מובן שלשאר הגויים, מי שגוי צדיק, יש לו עולם הבא. כי בילם היה רשע גדול, אז הוא איבד את העולם הבא שלו. אבל יש גויים צדיקים, חסידי אומות העולם, ולהם כן יש עולם הבא. וגם יש להם דין ויש להם משפט וכל מיני דברים שקורים במדינות שלהם וכולי. עכשיו חזל מסבירים דבר נפלא. צריך להבין אותו. יש מושג בחזל, כל מושג בחזל זה עולם מומלוא. לפעמים אנחנו מבינים את זה באופן שטחי, אבל זה עולם מומלוא. למשל, חזל אומרים את הכל במשפט אחד, הקדיש את עשייה. שמעתם פעם את המשפט הזה? יש עכשיו דוגמה, כל אדם שנולד בעולם, כל עיר, כל מדינה, יש להם מין מחל כזה. מחל. המחל הזה עוגר בתוכו את כל העבירות שאדם עושה. גנב, לשונרה, פגע במישהו, היקע מישהו, עשה כל מיני דברים שאסור לעשות. כל עבירה נכנסת למחל. ומפלס, העבירות מתחילים לעלות עם השנים. מיגיל, בר מצווה ומעלה. עלית על 2%, 4%, 7%, 10%, 12%, 15%. אז המפלס הזה לצערנו הרב עולה כל הזמן, כי אנחנו עושים דברים שאסור לעשות. יצר הרע. מצד שני, יש גם דרך להוריד את מפלס העבירות. למשל, תשובה, צדקה, תפילה, מעבירים את רוע הגזרה, נכון? אדם עכשיו מתפלל, בוכה להשם, מבקש סליחה. זה תשובה, זה מוריד את המפלס. אדם נתן צדקה, עזר לאיזה ישיבה קדושה, בזכותו לומדים הרבה תורה החודש הזה. הדבר הזה מוריד את המפלס, חודש אלול, סליחות כל יום. מוריד את המפלס. יום כיפור, כי ביום הזה יחפר עליכם, מוריד את המפלס. איסורים. אדם לא עלינו, יש לו את המחלה, כימוטרפיה, עקרנות, דברים נוראים, כאבים, מאבד משקל, מאבד שיער, מצב רוח שלא ירוד. סובל מאין סוף דברים עוברים לו בראש. זה מוריד המון את המפלס. איסורים הם מרקים את האבונות. זאת אומרת, המפלס הזה עולה ויורד כמו בבורסה, בגרף. כל שניה עולה או יורד, אף פעם זה לא עומד במקום. אבל אם המפלס הגיע ל-100 אחוז, באותה שניה הבן אדם חייב למות. הוא לא יכול להישאר בחיים עוד שניה אחת, אם זה הגיע ל-100. לכן חז'ל אומרים, צדקת תציל ממוות. אדם שכבר ב-99.9 אחוז, עוד חילוד שבת אחד והוא מגיע ל-100. פתאום בא לו איזה מסכן אחד, תשמע, זרקו אותי מהבית, אני מהצפון, אני תשעה חודשים כבר גר בבתים של אנשים, לא נשאר לי כסף, אני צריך כסף דחוף. קח שלושת אלפים שקל, תהיה בריא, השם יהיה בעזריך. זה יחל עכשיו לקרוא את גזר הדין. צדקה תציל ממוות, קורבן לא מציל ממוות. באת לבית המקדש, מיטבריה עד ירושלים, שבועיים אתה בדרכים עם עגלה וחמור. הגעת לירושלים, קנית כבש, באת, עשית את כל מה צריך, לא מציל ממוות. צדקה, שזה דקה. אמנם לקח לך כסף להרוויח את הכסף, הזמן להרוויח את הכסף, אבל החלטה של דקה ומעשה של דקה, יכולה לקרואה לא עלינו גזרה נוראית, שיש על האדם. עכשיו, שימו לב, המחל הזה, לא לכל אדם יש את אותו גודל מחל. יש אנשים שבאים לעולם עם מחל גדול יותר, יש אנשים שבאים עם מחל קטן יותר. במה זה תלוי? בגלגולים הקודמים. כמו שערי הקדוש מסביר, בשערי גלגולים, שכל אדם מגיע לעולם כי המשך לחיים שלו בגלגול שעבר. אגב, היום זה כבר הוכח מדעי את הגלגולים. היום שמאפנטים בן אדם, יהודי או גוי, קורא, זה נקרא ריגרסיה. יש לי על זה סרט שלם של שעתיים וחצי, זה נקרא חיים אחר המוות. גם כן תורגם להרבה שפות. לפעמים מהפנטים בן אדם מחזירים אותו לגיל שלפני שהוא נולד. נאמר שעכשיו הוא בן שלושים, נכון? הוא בן שלוש... נגיד שהוא בן עשרים. אז הוא נולד בשנת 2004. אז מעבירים אותו לשנת 2004, זה השנה שהוא נולד. בן אדם בן 20 עכשיו, הוא זוכל על השטיח, מוצאים מהפקולות של תינוק, הוא בן 20. בהיפנוזה, הוא לא בהכרה, מתחברים לו לתת מודע. אומרים לו בוא נלך עשר שנים אחורה, לפני שהוא נולד, בשנת 1994. זה עשר שנים לפני שהוא נולד. לפעמים הוא לא מגיב, ככה. הוא בחוסר הכרה ככה באיפנות, הוא לא מגיב. ואז אומרים בוא נלך עוד עשר שנים אחורה, 1984. פתאום הוא מדבר צרפתית. הוא לא יודע צרפתית, הוא ישראלי. הוא נולד פה, הוא יודע קצת אנגלית ועברית, זהו. פתאום מדבר צרפתית שוטפת, מסריטים את זה בווידאו. מוציאים אותו מהאיפנות, הוא רואה את עצמו, מדבר שפה שהוא לא מבין. תאר לך עכשיו, אתה רואה וידאו של עצמך ככה, עם הבגדים שלך, עם הג'קט שלך, איך שאתה נראה היום פה בישראל, מדבר שפה שוטפת שאתה לא מבין. מביאים את טורגמן והוא מתחיל לספר מה הוא אומר. אז למשל, היה איזה אחד, שהוא מתאר את עצמו כחיית ממוצא מרוקאי שגר בפריס, הנרי קראו לו, הוא מספר שהוא תופר חליפות לאשירים, הכל עבודת יד וכולי, והוא אדם דתי, הולך לבית כנסת. אז זה אצל המרוקאים, כולם העוזרים של המלך וכולם חייתים של המלך. כל מרוקאי שאני זכיתי להגיד, אבא שלי היה הספר של המלך, אבא שלי תפר חליפות למלך. מה זאת אומרת? לא, אני אגיב. לא, יש אמת בדבר, כי המלך היה טוב ליהודים, הוא היה בקשרים איתם, אז הרבה מהם באמת היו עובדים עם המלך, זה לא גזעמה גדולה. בכל אופן, אז מה קורה שאדם לפעמים מתאר, מתאר את החיים הקודמים שלו. עכשיו אני אתן לכם סיפור, לא יודע אם אתם יודעים, לפני איזה, לא יודע, קרוב ל-10 שנים, החליט לראיין אותי אחד מאוהבי התורה הכי גדולים שיש בארץ, יש לו תוכנית טלוויזיה, פנים חדשות, אמנון לוי, עמנון לוי, אוהב התורה, החליט לעשות כתבה על שלושה רבנים. אחד. עדין, זה היה הרבי גל כהן, הוא העדין, הסימפטי, האהוב. אחד בדרן, שם שעשי התקהל, זה היה הרב... לא, כבאס. כבאס. גם פנגר, גם יודע לוודאר. זה חוש אומור טבעי. יש אנשים שהם רק לידך, אתה מתחיל לצחוק. והרב הזוהם, השור הזוהם, שזה אני. אני נבחרתי לתפקיד. אז עכשיו הוא רוצה להראות שיש כל מיני סוגים של מחזירים בתשובה. לא כולם זוהמים כאלה בסורת יוב כמוני. יש גם יותר סימפטים. טוב. עכשיו אני בא, הוא מראין אותי שעה וחצי. כמובן, הוא רק שם שתי דקות. שתי דקות. מהשעה וחצי. כן, ודאי, ודאי, הם בוחרים. אני ידעתי את זה. אבל הבאתי את האוזר שלי, אבישי, צילמנו את כל הרעיון. אבל רק אחרי רבע שעה, הוא פתאום קלט. הוא לא ידע שנעשה לו כזה תרגיל. פתאום הוא רואה את המצלמה, אומר לי, מה זה? הוא אומר, לא, אנחנו מצלמים בשביל עצמנו. מה, אתה לא סומך עליי? זה כמו שהחתול עומד ליד הגבינה ושואל את הבת הביתה, מה, אתה לא סומך עליי שאני אשמור על הגבינה? אמרתי לו, לא, אני מקליט לצורך אישי. ראיתי שהוא מתחיל להתלבט, כי זה עומד להרוס לו את כל התוכנית הרי. כל מוסרד. ניסחתי את דעתו מיד. עברתי נושא, התחלתי לענות לו על מה שהוא שאל אותי קודם, אז הוא שכח מזה. אחרי שיצאתי, אמרתי לו, תשמע, הנה, יש לי בשבילך דיסק, כדאי לך לראות אותו. מה הדיסק? חיים אחר המוות. מסתבר שהוא ישב וראה את הדיסק. איך אני יודע? יש לו עוזר. ואחד האנשים שאני מכיר, הוא מכיר את העוזר שלו. אמר, כן, הוא דווקא עיתניין וזה. כעבור כמה חודשים, הוא מוציא תוכנית. מה התוכנית? הוא שמע שיש ילד דרוזי בצפון, בין שנתיים, מדבר אנגלית בריטית שוטפת. בכפר שאף אדם לא יודע להגיד תנקיו אפילו. לא עדים אנגלית שם. אף אחד. ילד בן שנתיים, מדבר אנגלית בריטית במבטא בריטי, ילד משפחה ערבית דרוזית. הוא כמובן ראה את העניין הזה של הגלגולים וההיפנוזה וכל זה בסרט, הסתקרן, הלך לשם, עשה לילד הזה תוכנית. והילד הזה מתאר את עצמו כאחד שהיה בלונדון, בן 90, מת בגיל 90, והראו לו תמונות, הוא היה חי בשנת 1910, הראו לו תמונות, למשל, הראו לו אייפון, הוא לא ידע מה זה. הראו לו מפתח קטן של הדלתות של היום, הוא לא ידע מה זה. אבל מפתח גדול של השערים הגדולים האלה, אמר כי חיות, כל החיות הוא ידע מה זה. דברים שהיו קיימים בשנת 1910, הוא זיהה. דברים שלא היו קיימים, הוא לא ידע מה זה. אתם רואים שהגלגולים האלה זה לא רק אצל יהודים, זה גם אצל גויים. ואומנם יהודים, הרי הקב' אומר שיהודים מתגלגלים כיהודים וגועים כגועים, אבל מה סיבת הגלגולים? להמשיך מאיפה שסיימת בגלגול שעבר. כשבחוץ צריך להעביר אותך כיתה, היית בכיתה הזו, מעביר אותך למקום אחר, אטמוספירה אחרת, הורים אנשים, חינוך אחר. ומה שתיקנת בחיים הקודמיים אין לך יותר יצר הרע. למשל, אם היית גנב בגלגול שעבר, וקיבלת על עצמך להפסיק לגנוב. זהו. 20 שנה לפני שנפטרת כבר לא גנבת יותר. אין לך תאווה בחיים החדשים להיות גנב. אתה אדם ישר מטבחה. אין לך, ישימו לידך דברים, אתה לא נוגע. אם נפטרת שומר שבת, אין לך תאהבה על חלל שבת בחיים האלה. אתה בכלל לא מבין איך זה ייתכן שיש אנשים שחללים שבת. נראה תמוע בעיניך. אבל אם נפטרת מחלל שבת, נולדת עם אותה תאהבה לחלל שבת. זאת אומרת, מה שתיקנו, קיבלת וי כבר. מה שלא תיקנו, צריכים לתקן. וככה זה. מה שאתה צריך לתקן, יש לך הכי הרבה תאהבה אליו. למשל, מה הדבר הכי קשה על האנשים בחיים? דבר עם אישה, תראה לה שהתורה היא אמת, היא מוכנה לשמור שבת, מוכנה, הכל. דבר אחד קשה לה, מה הוא? צניעות. צניעות זה הדבר הכי קשה בדור, לנשים. כבר הייתה לי אחת נשואה עם בעלה אצלי בשבת, אומרת, אני מוכנה, הכל. אומרת, אני מוכנה, הכל, רק לא חצאית. אמרתי לה, מה זאת אומרת? מה, תיקסי את הראש? אומרת, כן. תקפסי את הראש? אז מה, תלכי עם ג'ינס? מה, את הודית? ההודים, המוסלמים הולכים עם ג'ינס אישה ושמה כיסוי ראש. היא אומרת לי, רק לא זה, רק לא זה. זאת אומרת, אתה רואה, יש לה לדבר הזה קושי. אבל, למשל, אישה אחרת אין לה כזה קושי. זאת אומרת, זה מה שחזל אומרים, אל תדון את חברך עד שלא תהיה במקומו. מה זאת אומרת? הבן אדם הזה גנב, איך אפשר בכלל לא לדון אחד כזה? אין לך תאוות גזל. הוא יש לו, לכן בשבילו זה לעבור את האוקיינוס, לראות דבר שהוא חומד אותו ולא לגעת בו, קשה לו מאוד. אבל לך אין את התאווה הזאת, אתה לא גזלן. אין לך תאווה לקחת משהו שלא שלך וליהנות ממנו. אבל לעומת זאת, אתה למשל כעסן, והוא אף פעם לא כועס. אז הוא יכול גם להגיד, איך הבן אדם הזה מכל שטות כועס? מה זה? כזה לוזר. מה שלך קשה ומה שלא קשה זה דברים שונים לגמרי. לכן אי אפשר לדון אותו כמו שתדן את עצמך. כי מה שלי קשה לא קל ומה שלי קל לא קשה. ולכן הרבה פעמים גם חרדים הם טועים בקונספציה. זאת אומרת, כשהם רואים מישהו שעושה עבירה פשוטה, לא מתבייש, מה, הוא אוכל לחם בלי נטילת ידיים? מה בגדיל לעשות נטילת ידיים כבר? מה בגדיל? בשבילך זה לא בגדיל, בשבילו זה דבר קשה מאוד. תראה איך הוא נלחם בעצמו. הוא נלחם ונלחם ונלחם. היה לי אחד כזה, הסכים לשמור הכל, רק תפילים קשה לו. אמרתי לו, אני לא מבין אותך, תוך שלושה שבועות נהיית שומר שבת הדוק. מה זה תפילין? חמש דקות ביום להגיד שמה ישראל? אתם צריכים לראות איזה מלחמות היה לו. הוא היה מתקשר אליי שש בערב. תגיד, אפשר עוד להניח תפילין? מה, עד עכשיו לא הנחת? מלחמת עולם! עכשיו, הבן אדם הזה היה עשיר באמריקה, יש לו בית, שכל הבית, לייזרים של ההבטחה, שאם אתה עובר, זה קורה כל מיני דברים, נפתחים דלתון, נסגרים דלתון, אומר לי, אני בגללך לא יוצא כל השבת מהבית. אמרתי לו, נו תראה, כל השבת אתה יושב בבית כדי לא להפעיל את האזעקות, אבל תפילין קשה לך? זאת אומרת, אתם רואים שמה שקשה לרובן, לא קשה לשימון. אז רק נסכם את הסוגיה. המושג הזה של הקדיש את השיעה, זה מה שקרה לנו השנה. השטן קטרג וקטרג, כל שנה בראש השנה השטן מקטרג, מגיע שנה קשה, אני רוצה אלפי ארוגים, נמאס כבר מצדת אויבה, חילולי שבת המוניים, לשון הרע, שנאת חינם, כפיות טובה אליך בורא עולם, עד מתי אתה תסבול את זה? ככה השטן מדבר. בעס הנגור אומר מה קרה לך? תראה יש תורה ויש ישיבות ואנשים עוזרים נפש ותראה איך עוזרים אחד לשני ותראה איך כולם משתתפים בצהרתם וניחו מבלים הוא יודע מה לדבר הוא מלאך שמסנגר אבל לפעמים גובר כוחו של הקטגור על כוחו של הסנגור ואז אנחנו מסתפחים ואז מגיעים אסונות לצערנו הרב ואיפה המקור לזה בתורה? מאיפה חזאל למדו את זה? יש כמה מקורות זה ביציאת מצרים יציאת מצרים בו העולם הבטיח לנו שהוא מוציא אותנו ממצרים מבית עבדים, נותן לנו את התורה, מביא אותנו אל ארץ הקודש, נכון? זה כבר הובטח לנו. זה ידעו כל בני ישראל לפני יציאת מצרים. ואם כשהגיעו לים, הים מסרב להיפתח, לא נפתח. והמצרים מתקרבים, עוד כמה דקות המצרים יגיעו ומי יודע מה יהיה. והתחילו בני ישראל צועקים, בוכים וכולי. אפילו משה נכנס לפאניקה. משה התחיל גם לצעוק להשם. מה השם עונה לו? מה תיצעק אליי? אז זה מי הניצעק? לסבתא שלי. אם יש מישהו שצריכים לצעוק אליו בשעת שרה, אז בבקשה שברחו. נכון? קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו, באמת, כוונה בדף טהור, באמת, צרופה, לא בבלוף. העמדת פנים. אז משה צועק להשם אז במקום שהשם יגיד לו יופי משה כל הכבוד איזה אמונה יש לך בי איך אתה בוכה ככה בזמן צרה אתה סומך רק עליי לא סומך על אף אחד אחר חוץ ממני אבל הקב' הוא גוער במושה. מה אומר לו? מה תצעק אליי? דבר אל בני ישראל ואיסהו. מה קרה באותו רגע? בא השטן ועצר את יציאת מצרים. עוד שנייה הכל מתפגשש. בא השטן לקב' הוא אומר אני מתנגד, objection. מתנגד. זה לא fair שתפתח את הים. אתה אל האמת והצדק. אשר לא ייסע פנים ולא ייקח שוחד. אם אתה פותח את הים זה לא אמת ולא צדק ולא כלום. זה שקר אחד גמור. למה? הלאה לאובדי עבודה זרה והלאה לאובדי עבודה זרה. אין שום הבדל בין המצרים ליהודים. אלה אובדי אלילים ואלה אובדי אלילים. מה הפירוש? מה, אנחנו אובדי אלילים? אלא מה? ברגע שאין לך אמונה בבורא עולם ואחרי שהוא כבר הבטיח לך, אתה עדיין בוכה ומערער עליו ומתיל ספק, אז אתה בעצם, אין לך אמונה בבורא עולם, כמו שהגוי מאמין באיזה פסל. זאת אומרת, במבחן הסופי, לא אתה מאמין בבורא האמיתי, ולא הוא מאמין בבורא האמיתי. לכן בא השטן אומר, אין לעובני העבודה, והקב'ה אין לו מה לענות לו. מה הוא אומר למשה? דבר על בני ישראל ואיסאו. עכשיו חייבים פעולה שתוכיח שאתם מוכנים למות בשבילי. סכן את עצמכם ואתם בוטחים בי. אם לא, אין לי מה לענות בבית דין של מעלה. השטן יש לו תביעה, ואין עליה תשובה. ומה קרה? נחשון בין המינדב נכנס, כשהמים כבר עברו לו את האף, עוד שנייה הוא ימות. כמה זמן כבר האוויר יספיק? עוד 30 שניות. נפתח הים. זאת אומרת, יוצא מכאן שאם לא היו נכנסים בני ישראל למים והיו ממשיכים לעמוד ולפקוט, מה היה קורה? יציאת מצרים חלילה הייתה מתבטלת. אף על פי שבורי עולם כבר אמר, הכל היה מתבטל. למה? כי לסתן הייתה תביעה שלא היה להעוררים. ולמסקנה, אם הסתן שרצה את השואה הזאת שהייתה לנו השנה פה, ואת כל מה שקורה לנו ברגעים אלה עד לרגע זה, והוא טבע את כל זה, כמובן הוא טבע הרבה יותר, שיהיה לכם ברור, הוא לא טבע רק אלף חמש מאות קורבנות, הוא טבע מאה אלף, מאתיים, שלוש מאות, לא יודע כמה. זה דברים, הוא הביא על כל אחד תקיעה, כמה הוא גרמה וכמה הוא גונב, ועל חוסר צניעות ועל גילוי הרעיות, הכל הוא הביא. כל מה שהוא רק יכל להביא נגדנו הוא הביא כל מה שמראים פה בערוצי התראלה ושנאת הבני תורה וכל מה שקרה פה בשנה הקודמת הכל הסתן היה לו תקיעה שמנה מאוד בעיקר על השנאת חינם ואז היו צריכים להביא כנגד דברים, אבל נותנים צדקות, ועוזרים, ועושים, ולומדים תורה, ותראה, היו השנה כך וכך אלפי בעלי תשובה שנוספו לשמירת המצוות, ואחרי שכלול כל התביעות וההגנות, נגזר עלינו כזו שנה קשה, שעדיין לא הסתמה, יש עוד שלושה חודשים. אנחנו שלושה חודשים מיום הדין, זה ראש חודש מחר בערב. שלושה חודשים מראש השנה. זאת אומרת, יש לנו עוד שלושה חודשים לראות מה השם גזר עלינו בראש השנה האחרון. אנחנו עוד לא יודעים למה זה מגיע. אם חס וחלילה אלא החיזבאללה יתחילו, שמעתי מאחד שהוא בתוך המודיעין, אתם יודעים שאתה דרשן ואתה מכיר ציבור, אז לפעמים אתה מכיר אנשי מפתח. לפעמים הם מגלים סודות. שמעתי שיש להם מעל 100 אלף טילים, שיש להם גם המון נשק כימי. שטיל אחד כזה עם נשק כימי, מינימום אלף איש מתים בשנייה. איך שמתפזר הכימי, זה אסה דיריל, חצי מיליון מורדים שם, והם ביחד חברים. זאת אומרת, הם עוד לא הראו לנו אחוז ממה שהם יכולים לעשות. כי זה לא נגזר בראש השנה. אף אחד לא יכול לקוף אצבע, אלא הם כן בעולם חתם על זה. לא יהודי, לא גוי, אף אחד. לכן, מה נשאר לנו לעשות? אין לנו, מלבד תשובה, מלבד תחנונים, מלבד פשפוש במעשינו, מה עוד נשאר לנו לעשות? להרבות בצדקה, להרבות בתפילות, להרבות בתורה ולהרבות באהבה, לקרב יותר אנשים. איך אומרים? ככל שהדברים האלה, כי אם הרמב'ם אומר שאם יש גזרה על הציבור, ולא תוקעים בחצרצרות ולא עושים הזקות ומעוררים את הציבור לפחיות ולאספות של תשובה וכולי. הרי זה מנהג אכזרי. בן אדם שהוא רואה שיש אסונות על עם ישראל, אפילו שבו אישית זה עוד לא פגע, אבל זה פגע באהוב ובאהוב ובשכן ובחבר ועדיין הוא עולם כמנהגון נוהג וכוחי ועוצם ידי ולי זה לא יקרה ואין מה לדאוג. אז הרמב״ם אומר, אדם כזה זה אכזר. אתה רואה שעם ישראל סובל ואתה ממשיך בשיטתך. לכן כל אחד מאיתנו, בלי יוצא מן הכלל, צריך באמת לעשות חשבון נפש גדול, כי הקב". הוא מביא על אדם מכות ועל העם מכות כדי שיתעוררו. לא בגלל שהוא נהנה לנקום או לראות אותנו סובלים. זה הדבר האחרון שהשם רוצה לעשות. בכל צרתם, לא צר, יש פסוק שאנחנו סובלים לקב". צר עוד יותר מאיתנו שמשפחה בוכה בלוויה, הקב". בוכה יחד איתם וכואב לו על אותו נפטר לא פחות מהם ולכן הקב". לא רוצה לצייר את עצמו אלא מהי? אנחנו צריכים לעשות הכל שביכולתנו כדי שלא יהיה לקב". צר זה מה שאנחנו אומרים בראש הושנה ובכיפור עשה למענך אם לא למעננו אם לנו לא מגיע, אז למה לך מגיע לסבול? מאלה, אנחנו עושים שטויות, אז נגזר עלינו כל מיני כאלה דברים, אבל אתה הרי גם סובל. אז אם בשבילנו לא מגיע לבטל את הגזרה, תבטל בשבילך, כי האבא סובל יחד עם הבן. הרבה פעמים השוטר אומר, תשמע, אני צריך להכניס אותך עכשיו למאסר, אבל אני מכיר את אבא שלך, הוא בן אדם טוב וזה, אני משחרר אותך הפעם, לא בשבילך. בגלל שיש לך אבא שאני יודע שהוא יסבול מזה. הרבה פעמים קרה לי עם שוטרים וזה, שהם באים, לפעמים יש ילד שקצת עושה דברים לא בסדר, הם באים לבית, רואים שזו משפחה דתייה, ילדים אחרים הם טובים וזה, הם מתרשמים. אז הם מיד משנים תתון. אומרים, תשמע, אנחנו לא רוצים להכניס ילד כזה למאסר עכשיו, יש שם כל מיני באמריקה שלא תדעו מה יושבים בבתי סוהר שם. אם תדעו איזה מפלצות יש שם. הרבה פעמים מסכנים ישראלים נתפסים על כל מיני שטויות. עד שמסננים אותם, הם יושבים עם האנשים הכי מסוכנים בעולם. אנשים שפחד להסתכל עליהם. אתה מסתכל עליו ולא מוצא חן בעיניו, הוא יכול להרוג אותך. ואני רק אסיים בסיפור שנזכרתי עכשיו. יום אחד הייתי באיזה בית, באיזשהו מקום בארץ, ואני בא ואני רואה שמישהו חנה לי בתוך החנייה, בית פרטי, אני בא להיכנס, מישהו, לא יודע מזה, חונה לי, לא חוסם את החנייה, חונה בתוך החנייה. אמרתי, איזה דבר מוזח. עכשיו, מה? לצערי הרב זה היה אחרי שבאתי מדרשה. כבר היה אחד בלילה. הייתי תשוש. היה לי מלא סלים, קניות, בקבוקים, מעלות, דברים כבדים. במקום להיכנס לחנייה ולהכניס את הדברים ישר לדלת, הייתי צריך לקנות מאה מטר עד שמצאתי חנייה. ללכת שלוש פעמים עם הסלים, המזוודה. איזה לילה, הוא סידר לי אותו אחד. עכשיו, אני למוחרת מיד אחרי שחרית עומד על המשמר. מי זה אותו חצוף? 9, 10, 11, 12, 12 וחצי, מופיע איזה אחד. כיפה על הראש. מיד הוא בא ככה. אנחנו אומרים. הוא אומר, או, גלתה עבדה, אני בא אליו. אתה בא על הרכב? כן, זה רכב סחור. הוא אומר לי, טוב, אני אומר לו, תגיד. תשמעו טוב, תשמעו את זה, תראו מה זה בן אדם. אני אומר לו, מה, תגיד, אתה נוהה ככה תמיד לחנות בבתים של אנשים בלי רשות? הוא אומר, לא, תשמע, אני לא חשבתי שאתה פה, זה היה ריק וזה, לא חשבתי שיבוא מישהו. אמרתי לו, תראה, אתה יודע, אני גר באמריקה. הוא אומר, כן. אמרתי לו, אתה יודע שבאמריקה יש אנשים כל כך מסוכנים, שאם אתה ברכבת ומסתכל על אחד מהם, הוא יכול להוציא אקדח ולראות בך. על זה, על כלום, שום דבר אחר לא. מה אתה רואה? מוציא לך אקדח ויורא. הוא אומר לי, כן, כן, שמעתי. אני אומר לו, האנשים האלה, אתה מסכים איתי שהם חלות המין האנושי? הוא אומר, בטח, בטח, כבוד הרב. אבל הוא עכשיו לא מבין, מה אני נותן לו עכשיו את הנאום הזה? הוא מחכה לפאנץ'. אז אני אומר לו, אתה יודע, האנשים האלה יכולים להרוג בן אדם על מבט. או לשדוד אותו על עשרה דולר ואם הוא לא נתן מהר את הכסף, לששף לו את הגרון. אני אומר לו, והחלואות האלה, בחיים שלהם, בכל אמריקה, לא העזו לעולם להחנות את האוטו שלהם בחנייה של בית פרטי שהוא לא שלהם. זה מעולם לא קרה. אז הוא הבין על מה אני נותן לו את הסיפור הזה. עכשיו הייתי מצפה שהוא יתעלף מבושה. מה הוא עונה לי? כבוד הרב, שמעתי שהשבת יש לך סמינר עם הרב זמיר כהן, נכון? אני אומר לו, כן. אולי תיקח אותי, אני פייתן. אבל שהוא ענה לי. אולי תיקח אותי. אני, בלב שלי, אומר, וואו, החתפילות שלנו התקבלו אקספרס עם הטיפוס הזה. אבל זה מה שנקרא, אין אדם רואה נגעי עצמו. זה ההוא השם. אני מאה אחוז. הבנתם רבותיי, אז אי רצון בעזרת השם, שאיך אומרים? שיהיה לנו בשורות טובות, שתהיה, אומרים, אחרית השנה תהיה מתוקה וטובה, שתמתק לנו גם את המרירות שהייתה לנו עד עכשיו, ונזכה לבשורות טובות. תודה רבה וחודש טוב.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
