בעיות חמורות בהשקפה שמסכנות לאדם את העולם הבא שלו

ברשות

כבוד הרב, הרב מזרחי, מזרקי האחדים

הגדולים

בתכנזת פול ישראל, ברשות הקהל הקבוש הזה. כתוב, הקבוש ברוך הוא נותן לאיש כדרכה וכפרימה על עליו. כדרכיו בראשו של דבר, כמו הדרכים, המעשים הטובים שהוא עשה. מה הכוונה כפרימה על עליו? יש את מעצתו לאדם, ויש את התוצאות של המעשים. זאת אומרת, אדם עשה מעשה טוב, ועל ידי זה גרם לעוד מישהו להתעורר לתשובה.

אדם היה נותן תשובה. אדם היה נותן תשובה. והיה הרמקולים האלה. כל מקום הרמקולים האלה עם הבעיות האלה.

אדם היה לו איזשהו זיקוי הרבים גדול, ועל ידי זה זיקה עוד אחת, וזיקה עוד אחת, וזיקה עוד אחת. זה לא המעשים שלו, זה הפירות של המעשים. זה הזרעים שהוא זרה, והעץ שהצמיח, והפירות שיצאו והגיעו. ברוך השם זכינו שכבוד הרב נמצא איתנו, שחוץ מדרכיו ומעשיו הטובים, אבל פרימה על עליו נמצא בכל העולם כולו. וזכה לזכות, להחזיר רבים בתשובה שלמה. ולהגלות את האור של התורה וזכות מרבה,

עוד זכות, עוד זכות. הקב".

יעזור שדברי התורה האלה ייכנסו גם כן ללבות השומעים. תביד על מה אנחנו אומרים, הקב". אוזניים קרית לי. לפעמים שומעים דברים כל כך טובים, אבל צריך שיהיה את האוזניים לשמוע. שזה לא ייכנס לאוזן אחר ויצא לאוזן השנייה. ‫והכי רצון שיהיה לכולנו ‫את האוזניים להבין ולהסכים, ‫לשמוע, ואחר כך לזכות ‫גם כמובן ללמד.

‫זעקו ברוך, כבודו. ‫כמה דקות אחרי זה? ‫-כמה דקות? ‫אחרי זה, כן. ‫דיבורים אחר כך. ‫כן, תודה, תודה. ‫כן, הוא יגיע? ‫-כן. תודה רבה, כבוד הרב. אני שמח להיות פה הערב בפתח תקווה, לראות כמה פרצופים מוכרים גם, עוד מימי ארצות הברית. אנחנו במרוץ, נגד השעון, מתקרבים ליום הדין, עוד שבועיים בערך, ו... כמובן שכולנו מבינים, חג על פני שאני אשכח, השיעור הזה יהיה לרפואה תמר בת מטל, ידיד בן פרנג, לאה בת אסתר, הרב צור קוק בן, לא יודע מה כתוב פה, שושנה, הרב עזרה בן בלנקה, בלנקה רוי בת מטל, יעקב טל בן סיגלית, וזיווג אגון מגלן בת סמכה, שרה שירן בת טובה, הרי לה ספור בת טובה, פעם הביא לי עוד פתקים, הביאת בת טובה, ולצערנו הרב לרפואת הילדה בת החמש, עכשיו היא עוברת ניתוח בארצות הברית, היא במצב של שינה עכשיו. אלמה טובה בת רחל, לא התעוררה עדיין, שבועיים מהניתוח, ה' רחל. ולהצלחת רואים מוריעה ו... מעין בת פרנדיס. ויהיה לילוי נשמת יהודה בן מיכל, לעבדי להצלחת לירון בת רחל, רפואה צהרה בת רחל. אתם יודעים, בקצב הזה עד סוף הדרשה אני אקטע. להצלחת יצחק בן סוזן.

לילון נשמתו של חבר הקהילה שהלכנו איתנו, רפאל דוד בן מונס.

לילון נשמת רפאל דוד בן מונס. יוסף בן חמו. יוסף בן חמו.

בן חנה.

איך? בן חנה. בן חנה. ומיכל, מיכל בת מלכה. מיכל בת מלכה. הוא נסבד גולי, גולי. מה זה פרסים פה? כל השמות פה היו פרסים. ויקטור בן אליזה. זה לא פרסי. איך זה? דרון בן שמח, ברוך השם. טוב. כמובן שהנושאים של הדרשות בחודש העלו להם זה בעניין התשובה. כמובן שכולם מדברים על ללכות שבת, ותפילין, ותפילה, ולא לדבר בבית הכנסת, וצניעות, וקבלה לעתיד, וחרתה, ובושה, כל הדברים הרגילים שכל הדרשנים בעולם, ברוך ה' מדברים ודנים בזה. אני רוצה קצת לחדד נקודות שלא כל כך מדברים עליהן. הרבה בעלי תשובה, ברוך ה' זכינו לקרב ולהעיר את עיניהם, ובאמת יש הרבה שיש להם כוח רצון והתמדה, מפללים נץ כל יום, שמים קיפה גדולה, ציצית, שבתות, מארגנים בבתי כנסת אירועים, יש להם זכויות, ברוך השם, שגדלות מרגע לרגע. אבל אני מצאתי בעיה חולה בעמנו, וחלילה, אני לא מאשים אף אחד, אני רק מתאר מצב קיים, שהרבה, הרבה מהבעלי תשובה האלה, אחרי 20 שנה, 20 שנה שהם כבר שומרי מצוות, מה שנקרא פנאטים, מחמירים, ובצר הכי קשר, ואוכל הכי מאדרין, ובאמת, הורציו את הטלוויזיה מהבית, עשו המון המון הקרבה, הפסיקו לגנוב בביזנס, ואתם מבינים, כל מיני דברים שהשקיעו בזה הרבה, מה קרה? כן, לא יש פה מקום להשכיב אותו, יש פה מקום צפו. לא. הבעיה זה. כן. אתה חייב להדחיק את המצלמה, אין ברירה. או להגביע אותה, כמו שאמרתי לך. להגביע אותה. טוב. אז הרבה מהאנשים האלה שכבר היום מקפידים שלוש שפילות ביום, אפילו באים ללמוד תורה כל יום. אבל יש עדיין דבר כזה מאוד מעניין, שאחרי עשרים שנה שבן אדם חזר בתשובה, בעצם, אם בוחנים אותו באישיות שלו, במידות שלו, ביומיום שלו, בשפתו, במה שיוצא לו מהפה, רואים שבעצם הוא נשאר אותו חילוני כמו שהוא היה לפני עשרים שנה. אותו דבר, לא רק בשפה ולפעמים גם בלבוש, אלא גם בהשקפה, שזה החלק המכריע ביהדות, ההשקפה. יש שני מישורים שהקדוש ברוך הוא מביט על האדם בהם. אחד כמובן זה תורה ומצוות. שומר תורה ומצוות, שומר שבת או לא שומר, גונב או לא. מניח תפילין, או לא, הולך עם כיפה וציצית, או לא, זה דברים ידועים, כולם יודעים, זה אפילו חינוני מבין, שלחזור בתשובה זה לעשות את הדברים האלה. אתה הבעיה מתחילה, שיש אנשים 20 שנה שומרי מצוות כמו רובוטים, אפילו שזה לא קל להם, ואתה רואה שאחרי 20 שנה הם אפילו לא מודעים לזה שיש להם את אותה השקפה כמו שהם היו בימי הרשעות שלהם. ‫שעדיין היו נחשבים, ‫על פי התורה, רשעים גמורים. ‫מה זה נקרא השקפה? ‫בוא רגע נבין את זה, ‫מה זה השקפה? ‫באנגלית זה נקרא אידיאולוגיה, ‫השקפת חיים. ‫למשל, נותן כמה דוגמאות בחיים ‫מה זה נקרא השקפה. יש ביהדות דבר חשוב מאוד שכולם מבינים. עזוב, עזוב, תשאיר ככה, נו, אין לי סבלנות לכל הדברים האלה. בקיצור, אז ההשקפה, למשל, בענייני אמונה, זה שנכון, הקב' הוא עוזר לי בפרנסה, ואני מתפלל אליו, וכשיש לי צרות, למי אני קורא? אני קורא אליו. אבל עדיין יש הרבה בעלי תשובה עשרים שנה אחרי שבעצם מי שהם באמת מאמינים בו, זה הבוס שלהם והשותף שלהם והקליאנטים והמיקום של החנות, הדברים האלה. ועל זה הם נלחמים. לדוגמה, אם מישהו יפתח חנות מעבר לכביש, אותו חנות, יש לך סופרמרקט, פותחים לך מהם על הכביש סופרמרקט. הרי הוא יהפוך עולמות. ‫יתחיל ללכת ולאיים ‫וישלח אנשים ויבוא לרבנים, ‫ואם זה לא עזר, יביא מאפיה. ‫אפילו שעשרים שנה הוא שומר שבת, ‫יהפוך עולמות כדי למנוע מהשני ‫לפתוח חנות. ‫ובעצם מי שעושה כזה דבר ‫הוא כופר גמור בקדוש ברוך הוא ובתורה. ‫אין הנחות. ‫כופר גמור כמו החילוני מהקיבוץ ‫שאומר, אני אתאיסט. ‫בדיוק אותו דבר. ‫מבחינת אידיאולוגיה, ‫לא מבחינת מצוות. ‫מבחינת מצוות הוא שומר מצוות, ‫אמרתי כבר. ‫לדבר מבחינת השקפה. ‫החילוני בקיבוץ חושב, ‫איזה חצוף, גונב לי ביזניס. ‫והוא אותו דבר חושב. ‫כאילו שנקשבנו אחר כך יש מחסור ‫שבגלל שזה אחד החליט להיות נבל ‫ולפתוח מעבר לכביש, ‫אז עכשיו השם יריב אותך ‫ואת הילדים שלך ‫בגלל שהנבל הזה החליט ‫לעשות כזה מעשה. ‫אז אין לך אפילו גרם של אמונה, ‫אז מה אתה טוען שאתה דתי? ‫באמונה הציון שלך הוא אפס. ‫להפך, החזוני שומר, ‫אם אתה באמת ירש שמיים, ‫אז אתה צריך לרוץ, ‫לרוץ לבן אדם הזה ולהגיד, ‫ברוך הבא לשכונתנו, ‫ואיך אני יכול לעזור לך? תתבקש ממני עזרה, אני 20 שנה פה כבר, אולי אתה צריך את הספקים שלי, אולי אתה צריך, אני יודע איפה אני קונה בזול, מה שאתה צריך, אם אתה צריך עזרה, אם פעם נתקעת בלי סחורה, תוכל לבוא לקחת ממני בהשאלה, אין שום בעיה, אני מקדם אותך בברכה. הרי ההוא קודם כל ימות מבושה. אם יש בו קצת נפש, הוא יגיד, בואי נעתה לדעמה, אם הייתי יודע שאתה כזה בן אדם, הייתי חושב פעמיים, רגע, רגע, אולי אני יכול לבטל את אחוזי שכירות, חכה, חכה, חכה, כבר לא נעים לו, כבר אין לו חשק לפתוח את החנות. ונגיד ופתח, מה הבעיה, אני לא מבין. הרי כבוד הרב, מה אתה, חי בדמיונות? מאז שהוא פתח ירד לי הביזנס 40 אחוז, בוא תראה מה היה לפני, ובוא תראה מה יש היום. נו, אז איך נסביר את זה? מבחינה השקפתית, איך נסביר את זה? ‫מי יכול לענות לו? ‫מה תענה לו בתוריו? ‫א', זה שנגזר לך להפסיד 40% ‫בפרנסה זה איתו בלעדיו. ‫ייתכן שהקב' יש עליך גזר דין מוות, ‫ובתורה זה ידוע שהקב' ‫מחליף גזר דין מוות בהפסד ממון, ‫לכן ביהדות קוראים לממון דמים. ‫דמים, כי זה דם. ‫כי הדם שם את החיים שלו ‫להביא את הכסף. אז מישהו גנב לך מיליון דולר ועבדת עשרים שנה, ושל המיליון דולר האלה בלשמיים דנים אותו שרצח אותך על עשרים שנה. דמים, לקח את דמה, לקח את נפשו. ‫אז במילא מה רואים פה? ‫שאם עכשיו ירדה לך הפרנסה, ‫הבן אדם שפתח נימול זה רק המבצע, ‫ההחלטה היא לא קשורה אליו, ‫זה משמיים בראש השנה, השם גזר, ‫שבשנה הזאת ירד לך הפרנסה ‫ב-40 אחוז מסיבות כלשהן. ‫צריכים לברר, ‫אולי אתה מבזה את אשתך, ‫אולי אתה לא ישר בביזנס, ‫אולי אתה גובה ריבית וכו', וכו'. ‫אולי אין לך אמונה, ‫אולי זה בית ספר לאמונה עכשיו. אבל זה רק המקל שמבצע את גזר הדין. מה, אתה נהיה את הכלב? כלב שנותנים לו מכה עם מכל, הוא חושב שהמכל מכה אותו, אז הוא נושך את המכל. תזרוק את המכל, הוא שעה נבח על המכל. הוא אפילו לא מנסה לנשוך אותך. הוא רק תוקף את המכל. כי כלב לא מבין שמי שמכה אותי זה האדם, לא המכל. המכל זה רק הכלי שמשתמשים בו. אז הרובן הזה פתח לך מעבר לכביש, זה המכל של השם. זה לא הוא, זה אחמד. זה לא אחמד, זה מוסטפא. זה חייב הרי להיות מישהו, אז מה אתה בכלל מתראם עליו? ככה גלגלו משמיים. אז זהו. או בכלל זה לא נכון, זה רק ירידה לצורך עלייה. נכון, אתה תרד לשישה חודשים ארבעים אחוז ואז פתאום יצאו לך איזה הצעת נדלן מדהימה. ‫ותשקיע את החסכונות שלך שם, ‫תרוויח הון של פי 300, ‫ממשל, אתה צריך להרוויח ‫בחנות העלובה הזאת. ‫כבר היו דברים מעולם. ‫תעבוד בניסיון ותראה. ‫או, חס וחלילה, חס ושלום, ‫הקב' הוא בוחן אותך עכשיו. ‫אם אתה אומר תודה רבה לכל, ‫שם נתן, השם לקח, ‫יישם השם מבורך. נמנעה ממך עכשיו גזרה נוראית, כי הרי השטן נקט רגע לך כל הזמן. הוא בא בראש של שנה האחרון, לפני שנה, ואמר, ריבונו של עולם, במה זה יש לו סופרמרקט? הוא עושה מיליוני שקלים נקי בשנה. מה בדיוק הוא עושה שמגיע לו? הרי אני אראה לך אנשים פי אלף יותר טובי לב ממנו, פי אלף יותר נדיבים, פי אלף יותר בעלי אמונה, פי אלף בעלים יותר טובים, ואתה מענה אותם עם חמש תנפים שקל בחודש בקושי. והנה הבן אדם הזה שהוא, איך אומרים, חלאה לא קטנה בלשון המטה, הוא גורף מיליוני שקלים, אז איפה הצדק? ‫אז אם חס וחלילה, ‫הקב". משלם לו בעולם הזה בלבד, ‫אז זה כתוב בסוף פרשת בית חנן, ‫משלם לה רשא אל פניו לעבידו, ‫לא האחר לשלם לו, ‫אל פניו השלם לו לעבידו, ‫חס וחלילה. ‫מי רוצה להיות עכשיו, ‫לקבל שכר 30-40 שנה ‫ולאבד חיי נצח? ‫שטוט הרי, כן? ‫אז אף אחד לא יסכים כזה דבר. אז אם חס וחלילה הוא בקטגוריה הזאת שהשם כבר מחק אותו, והוא שומר מצוות בכל זאת, אז השם צריך לשלם לו מיליונים על המצוות שלו, אז יש אומלל יותר גדול ממנו? יש במה לקנות? מסכן, עכשיו משלמים לו ואומרים לו לך, כמו שהשם עשה לנחש. כך כמה שאתה רוצה פרנסה, אוף לי מהעיניים, לא רוצה שום עניין איתך. ארור, אתה מכל חיית השדה. מה השם עשה? כל מה שהוא אוכל, טעם של חול. אז הוא יכול לאכול חול, אף פעם הוא לא ייראהב. הוא יכול לבלוע חול ומבסוט ויש לו עכשיו, ברוך השם, פרנסה בלי שרוף. רק תאסוף חול. אז מה? אבל כולנו מבינים שהנחש הוא ערור והשם זרק אותו. קצץ לו את הרגליים ולא רק זה גם, כתוב בנביא שהיה שיבוא משיח העולם לתוקן. זה מה שאומרים כל יום בתפילה, לתקן עולם במלכות שדה, נכון? וכתוב בסוף שהכל יגור זאב עם כבש, ואריה יהיה עם תלה, ולא יהיה מלחמות בעולם, וכי תתאו חרבותם. כתוב שם שיהניכו את הנשק, כל האומות, ויש שלום בארץ, כל מיני דברים, ובסוף מה כתוב? בסוף הנבואה. ונחש אפר לחמו. אבל דבר אחד לא התבטל. הכללה של הנחש, הכללה של הנחש אף פעם לא תתבטל. אף פעם. אפילו בימות משיח. נחש עפר לחמו. הכללה שלו עדיין עומדת בעינה. אבל נראה כלפי חוט שהוא מיליונר הנחש. יש לו בלי סוף מסע. כולם מכנים בו. נוסע פה במרצדל, יש לו בניינים, מראים אותו בטלוויזיה, הוא בעל הבית של בנק. אבל במציאות פועל שמרוויח מסכורת דלה. יש לו עולם הבא, ולמיליארדר הזה אין עולם הבא. אז הפועל הוא הרבה יותר עשיר. זה רק לצורך השעה. לצורך העבדון משלמים לו. מי רוצה כזה? זה כמו אבא שיש לו עשרה בנים, ויש לו באמת איזה מיליון דולר לחלק, והוא קורא לאחד מהבנים, אומר, שמע, קח את החלק שלך ואל תדרוך פה יותר. לא רוצה לראות אותך יותר. קח. קח ואוף. לא, רגע, אבא, מה פתאום? שמעתי שאתה לוטש את עינך על הירושעה, שלא תתפלל שאני אמות, קח את כספך בחיי. קח! קח ואל תבוא לפה יותר. איזה בושות. אם זה בן אדם חמדן עד כדי כך, אז גם לא יזיז לו. אבל אם זה בן אדם עם לב, יגיד, לא, אבא, אתה לא הבנת אותי? מה פתאום? חס וחלילה. לא לוקח. כך, לא לוקח. קח ולך, לא לוקח, לא לוקח, אני הולך, שלום. למה לא לוקח? הרי אתה שנתיים עוד לא תשתנך על ההירושה, לא? הבושה היא מעל החמדנות. הבושה היא נוראית. אז הוא לא רוצה לקחת, מה יגידו? שאני היחיד שלקחתי בחיי אבי? כאילו מה? לא נעים. אז הוא מתבייש, אז הוא לא לוקח. למרות שהיום כבר כשזה מגיע לכסף, הבושה עבדה לצערי. בכל אופן התקדם. מה, איך יודעים היום? רואים בטלוויזיה שכל מיני שעשורונים, אני מבין, ונותנים לאנשים כל מיני פרסים על מנת שהתבזו. יעשו לעצמם צחוק לעיני כל העם. בושות נוראיות, כל העולם חודר לפרטיות שלך, כל העולם רואה, רק בשביל אולי תרוויח איזה משהו. זו בושה גדולה, לא? פעם בזמנם היו עושים כל מיני תוכניות והיו מביאים אנשים שילבשו דברים מוזרים וכל מיני כאלה. ואם הם יצליחו, אז באמת, אם הם יצליחו, אז הם יקבלו איזה מכונית או איזה פרס. זה ככה היה פעם. היום זה כבר הרבה יותר גרוע, והיום כבר הולך בכל האינטרנט לכל העולם, זה ממש ברושה. אז נחזור רגע לעניין. אז עניין אחד בהשקפה זה אמונה אמיתית. אתה באמת מאמין באשם או לא? תקרא את הספר של החזוני של אמונה וביטחון, תבין כמה אתה רחוק מההשקפה היהודית. דבר שני, רבותה, אני עכשיו הולך למנות פה רשימה של בעיות בהשקפה. דבר שני, יש היום הרבה דתיים שיש להם השקפה יוונית. כוחי, ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. זו הזערה חמורה בתורה. מה זה כוכב ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה? הרי אם אני לא אלך לעבוד, אני ארוויח כסף? אני עובד לפי שעה, לפי שעה משלמים לי. אז מה אתה אומר? שאני לא אעבוד? אז הנה אני עוד שבועיים יבוא לקבץ נדבות. מה אתה מספר לי עכשיו סיפורים? אם לא הייתי עובד שעות נוספות, היה לי מה לאכול? מי שמדבר ככה הוא בדיוק אותו כופר כמו הסיפור עם המקולת. כופר גמור. מבחינה אידיאולוגית הוא לא דתי. הוא שומר מצוות, אמרתי שוב, מצוות הוא שומר, הוא שומר שבת, הוא לא מדליק קש, הוא לא נוסע באוטו, הוא בא לבית כנסת. זה יודעים, את החלק הזה יודעים שהוא שומר מצוות. אבל בהשקפה שכלית, מבחינה רוחנית, הוא חושב כמו גוי גמור. הוא חושב שבזכות העבודה יש לי מה לאכול. והשם הזהיר מזה כמה פעמים בתורה שבטעות לא תחשוב את זה לרגע. אז למה יש לי מה לאכול? כי השם החליט שבראש השנה אני אקבל כך וכך פרנסה. וההשתדלות שאני עשיתי, כי התורה אומרת שצריכים לעשות השתדלות, היא להיות ארכיטקט. ויכולתי לעשות השתדלות להיות נהג, או טייס, או כל מיני דברים, או חיית. כל אדם וההשתדלות והכישרון שלו. אבל אם נגיד עכשיו ירד, ירד השוק של היעלומים, אז מה יהיה? שהילדים ירעבו ללכת? אז השם נמצא פתאום עם מקור אחר פרנסה. מציאות, נער ראיתי וגם זקנתי ולא ראיתי, צדיק נעזה וזרום מבקש לכם. בסופו של דבר, כולם מקבלים מה לאכול, אלא אם כן, יש גזירה של שמד בשמיים, חז וחלילה נגד עם ישראל, שזה קרה כמה פעמים, אז כבר לא תלוי בדברים האלה, זו גזירה קולקטיבית. כמו שהיה בשואה, כמו שהיה בחורבן הבית, כמו שהיה בכמה גירושים שהיו בספרד, פורטוגל, זה היה גזירה טוטלית על כל העם, זהו, זה אין מה לעשות. אבל אם אין גזרה לעולם או על עם ישראל, אין רעב, אין בצורת, אין דברים כאלה, אז ככה זה עובד. אתה עושה קצת השתללות. ככל שהאמונה והביטחון שלך הולכים וגדלים יותר, ככה הפחד שלך מהעתיד הולך ויורד ויש לך פחות פחד. ואז, כיוון שאין לך פחד על העתיד, ואתה לא עורק את עצמך לחסוך מיליונים, אפילו שאתה בן 70, זה עדיין לא מספיק לך שיש לך 20 מיליון בבנק, אתה עדיין במרוץ לחסוך שאולי ייגמר לי הכסף, אז אם יצאת מהמחלה הזאת של הפחד מהעתיד ומה יהיה, ולהגור כמה שיותר כסף, כמו שהגמרה אומרת, אפשר להנמיך את זה. יש לו מנה רוצה 200, כן? אז אף פעם התאווה הזאת לא תיגמר, וגם הפחד מהעתיד אף פעם לא ייגמר, וגם שהוא כבר יש לו מספיק, אומרים לו למה אתה עוד עוגר כסף? למה אתה לא נרגע כבר מהעבודה הקשה הזאת? אתה בעדיין לחנות כל כך מוקדם כל יום בגילך. אז מה הוא עונה? יש לי ילדים לפרנס. אני רוצה לקנות לכולם בתים. וגם אחד שיש לכל הילדים כבר בתים, אז הוא רוצה שיהיה להם גם עסקים. וגם אחד שיש להם גם בתים וגם עסקים, אז הוא עובר לנכדים. והוא גם רוצה שלנכדים יהיה עסקים. בקיצור, הוא רוצה שלכל מי שהוא רק מכיר יהיה מספיק. כאילו אני הקדוש ברוך הוא החדש. תפקידי לפרנס את העולם. מהיום ועלה, אל תאמר, השם זן ומפרנס לכל, אלא רובן. רובן זן ומפרנס לכל. בסוף הוא נפטר מן העולם. אומרים לו, תגיד, אתה באמת חושב שאתה פרנסת? הרי למה לא פתח את הגמרא לראות שתינוק בא ולחמו בידו? מהשנייה שבראתי אותו מטיפת זרע, עוד לפני שהכנסתי בו נשמה, כבר כתבתי עליו השירו אני. איתך ובלעדיך. מה, אני הייתה עוזר שלי? עוד מבקש מזכורת גם. אתה גם עוזר שלי? אני, וואו, אני באמת מוגבל. בלעדיך, בלי המיליונים שאתה חוסך יום ולילה ועורק את עצמך, באמת הילדים שלך היו מתים ברעב, מסכנים. ‫וואו, באמת, אם היו גרים ‫כמו באודו, במדרכה, ‫או באוהל, בחוף הים, ‫ברוך ה' שיש את רובן, ‫אז זו השקפה של גויים, ‫כמובן גם של חילוניים. אבל אין לזה שום מקום בעולם התורה, לא אצל חרדי מלידה ולא אצל בעלי תשובה. נכון שאצל בעל התשובה ייקח כמה שנים להגיע לזה. אם לא הגעת לזה, עוד התשובה שלך מאוד מאוד רדודה. כי הקב' ברוך הוא בוחן את העדיו, השם חוקר כליות ולב. רחמנה לי בבית. לא רק להיות רובוט שומר מצוות, לשתות ולאכול חמין ולישון בשבת. אלא, כשברוך הוא בוכן, אתה פוחד או שאתה בוטח בי? אתה אוהב אותי או שאתה אוהב את עצמך? אתה אוהב אותי או שאתה אוהב את הכסף יותר? מובן רבותיי? אז זו דוגמה נוספת בעניינים. אין כזה דבר כוכב עוצמי הדי עשה לי את החיל הזה. לא התואר שלך באוניברסיטה עשה אותך עשיר ולא העסקה שנתנו לך ואני יודע מה באיזה מכרי זהב שקנית בזול ולא התאונה עשתה אותך עשיר. כל זה, זה רק ציפוי של האמת האמיתית. שהשם מושך בחוטים והוא עושה הכל. ולכן מי שלא מבין את זה, הורג את עצמו לריק. ואני אתן לכם על זה משל, תבינו. פעם היה זה אני אחד, הוא היה כבר כל כך רעב שהוא עמד להתעלף. ואז הוא הגיע לחפש נדבות, והוא ראה איזה וילה יפה ומזוזה גדולה, אמר, הו, השתבח שמו גר פה איזה יהודי עשיר, הוא בטוח ייתן לי מה לאכול, לא? אני לא מבקש עכשיו חליפות, כספים, מכונית, אני מבקש אוכל. אז יתנו לי אוכל, לא? אוקיי. דפק בדלת, פותח העשיר, אומר לו, תשמע, אני כבר יומיים לא אכלתי, עוד שעה, שעתיים אני מתעלף ומת. אומר לו, עשיר, באת למקום הנכון, אני אתן לך שרודה שמימיך לא אכלת. אז אומר לו העני, תודה רבה אדוני, בא לנשק לו את היד. אומר, רגע, רגע, אבל תשמע, אני לא אוהב שמנצלים אותי. אז עני, יש לי עבודה בשבילך. יותר טוב, לא תקבל מתנת חינם. תעבוד בשבילי שעתיים ואני אתן לך ארוחת מלאכים. העני מסכן עכשיו שעתיים לעבוד, הוא כבר חשב יביא לו אוכל עכשיו. אומר לו, מה העבודה? אומר, יש לי מחסן פה במרטף, כבר כמה חודשים לא ניקו שם את האבק, את הלכלוך, תוריד הכל מהמדפים, תנקה הכל, תנקה את הכל מהאבק, תשאף שם הכל, ותסדר הכל יפה על המדפים. שעתיים עבודה. יצועני הזה עבד ארבע שעות, כבר עומד למות, עוד שנייה. עד שגמר את העבודה, הנה את הזיספור הזה לא בסדר, זה לא נקי, זה הרג אותו. רס ארבע צבא. בסוף, אומר לו בסדר, הנסווה רצון, אוקיי, עכשיו ניגש לחלק שלי בעסקה. אומר, כן, איפה האוכל? אומר לו, אתה רואה את הבית ממול שם? הארוחה מחכה לך על השולחן. תחצה את הכביש, כנס, שב תאכל. יש שם אבזים, הופות, סטייקים, דגים, כינוכים, פירות, עירקות, כך שאתה רוצה תאכל. עכשיו העניין זה בלחץ, אומר, אולי אני אצא מהבית ויסגור לי את הדלת, אני אבוא לשם, יגידו לי, מי אתה? מה אתה מבלבל? איזה ערוכה, עבדו עליך. עכשיו, מה אני אעשה? הוא לא יפתח לי את הדלת, הוא בלחץ עכשיו. אין ברירה, מה כאשר עבדנו, עבדנו. חוצה את הכביש, פותח את הדלת. סעודת כשלומו המלך. מה זה משהו מדהים. איזה אוכל. החיים שלו לא אחלה. אוכל, מבלע, מבלע, התפוצץ. עכשיו הוא עומד למות מרוב שהוא סווה. התהפכו היוצרות. אחרי שהוא אכל ואכל ואכל, לקח דברים, הכניס בכיסים. כל מה שרק יכל מתחת לקיפה הכניס הפרסק. בקיצור, הוא יוצא גם מצויד עד מחר בערב, יש לו מה לאכול. כשהוא עומד לצאת, עמד למעלה איזה מישהו. אומר לו, וואלה, אני אגיד לך את האמת. אני הרבה שנים פה, וכפוי טובה כמוך עוד לא מצאתי. אומר לו, אני כפוי טובה? למה אני כפוי טובה? אומר לו, אתה אכלת פה יותר ממה שארבעה אנשים אוכלים ביחד, ואפילו תודה אתה לא אומר. אומר לו, אני צריך להגיד לכם תודה? תודה? אני עבדתי כמו עבד ארבע שעות של הסעודה הערורה הזאת. מה, אתם עושים לי איזה טובה? אומר לו, עבדת ארבע שעות? פעם ראשונה בחיים אני רואה אותך, איזה עבדת ארבע שעות. אומר לו, מעבר לכביש, עבדתם אותי ארבע שעות, ניקיתי אבק, הרמתי ארגזים. אומר לו, הבן אדם, גם עליך הוא עבד. אומר, מה זאת אומרת? הוא אומר, אנחנו אין לנו שום קשר עם הנוכל הזה. פה זה בית תמכוי. כל מי שבא אוכל בחינם, אומר לו מה? היה לי את כל זה בחינם ועבדתי ארבע שעות כמו עבד. אני הולך להרוג אותו. זה המשל. מי הבין את הנמשל? בוא נראה מי יפיקח פה. אמרת שישים אחוז, נו. נו. זה שלמעלה. חזקים אתם. זה תחתיק והחריפים. יש תקווה. בקיצור, רבותיי, שמעו טוב, המשל הוא ככה. כשאני דפק בדלת של העשיר, העשיר זה השטן, היצר הרע. הבית שנמול זה העולם, הבית המחוי. וזה שלמעלה, במשל, זה היה הקדוש ברוך הוא. מה שייך? בן אדם בא לעולם, בן אדם בא לעולם, היצר הרע אומר לו, עציק, עכשיו זה השנים לעבוד. מה יהיה איתך עוד חמש שנים? תקנה בית, צריך לחתן יום אחד את הילדים, אתה צריך לפחות עשרה מיליון שקל. יהיה לך וילה יפה בפתח תקווה, אולי גם רעננה, אולי גם הרצליה, מכונית לך ולאשתך, ארבע, חמש חתונות, זה גם כן איזה מאה אלף דולר כל אחת, אתה צריך מינימום עשרה מיליון. אם לא תתחיל עכשיו יום ולילה לעבוד עד עשר, אחת עשרה בלילה כל יום לרוץ מקליינט לקליינט, מה יהיה במי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת? עכשיו, הסתן הזה כמובן גם בגיל שמונים עוד אומר לו את זה. אני הכרתי פעם איזה עשיר אומר, ‫אנחנו מורידים עכשיו הר שלם, ‫קנינו שם את כל הבתים ההרוסים, ‫הוא בן 80 עם מקל. ‫אנחנו נבנה ככה בניינים ‫ונחבר אותם עם גשר, ‫זה פרויקט נפלא, ‫זה ייקח לנו שבע שנים לגמור את זה. ‫בסוף כבר לא יכלתי להתאפק, ‫אני אמרתי לו, רגע, מכילה. ‫ומה יקרה אם לא נזכה לחיות עד אז? ‫לא אמרתי, אתה. ‫אני אומר לו, נעבוד כל כך וזה. ‫אני יש לי איזה ידיד סורי מיליארדר, אז הוא בן שבעים. היום הוא כבר בן שבעים ושתיים, אבל כשהיה המעשה הוא היה בן שבעים. ואני בדרשות שלי הולך לפי מה שכתוב בתורה, הגיל שבעים זה גיל הפטירה. זו הגילה ממוצע. ימי שנותנו בהם שבעים שנה. אם בגבורות שמונים, על משמע שבעים, תגיד תודה. אז שבעים זה זקן. מי שרואה בן אדם בן שבעים, צריך לקום בשבילו. גם אם הוא עם הארץ. צריך לעמוד. לפי הקבלה כבר מגיל שישים עומדים בשביל האדם. אבל בסדר, אנחנו לא מקובלים. אנחנו רואים בן אדם בן שבעים עומדים. אז אני אומר, ראית זקן בן שבעים, אתה חייב לעמוד, אז הוא נפגע. כי הוא בן שבעים ועוד הוא בקושר. ברוך השם, יש לו תפנוקי העולם הזה, כן? אז הוא אומר לי, עשה לי טובה, אתה הורג אותי, אתה. ‫מהיום וואלה שאתה רוצה להגיד ‫זקן, תגיד שמונים. ‫זה הורג אותי שאתה אומר שבעים. ‫למה? אני מרגיש צעיר, ‫אני אפילו לא הולך לשחק טניס. ‫עברתי לו, ברוך השם, ‫אתה התברחת. ‫אבל מה כתוב? ‫שבעים זה כבר גיל זקנה, ‫אין מה לעשות. ‫נחזור לעניין. ‫השיר זה היצר הרע. ‫למעלה זה הקב' ברחוב ‫והבית התמחוי זה העולם. הקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם את כל מחסורו ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו בחינם. אבל מה נעשה כשהאדם דופק בדלת של העצר הרע? אנחנו אומרים, דלתיך דפקנו רחום וחנון. הבעיה שאנחנו הלוואי שהיינו דופקים בדלתותיו של הקדוש ברוך הוא. אנחנו לאן הולכים? למקומות שאסור לדפוק. דופקנו בדלת, השטן אומר, מה בשבילך חמוד? תואר ראשון, תואר שני, שמונה שנים באוניברסיטה, התאמתמו אותך מהבוקר עד הלילה, המשטויות שלהם, אשפן קיבל נזלת, בת המעקוף, כן? מצווה להיות שמאלני, מצווה להתחבר עם אשף, איזה נאור אתה, מפגין בכיכר התרים עם דגלי פלסטין, נעשה תערוכה, ההיסטוריה של מדינת פלסטין. תערוכה, הכל דפים חלקים. מה? אין להם לא היסטוריה, לא עמנון, לא צבא, לא ממשלה, מעולם לא היה להם שגריר. כלום. אין כזה עם. זה התרמית הכי גדולה בתולדות העולם. אין תרמית יותר מוזרה מזאת. המציאו פתאום עם שלא היה ולא נברא מעולם, ולעם הזה אין ספר אחד של היסטוריה. והנה פתאום כל השמאלנים שכל כך בוער להם להשמיט את המדינה הזאת ולהעביר אותה לידי הרוצחים, שהם שכחו שאותם הם ירצחו הראשונים. פעם אמר לי איזה גר אחד, ישמעאלי, שהתחזק, ‫הוא אומר לי, הוא עכשיו מדבר ‫חזק נגד השמאלנים, הוא ישמעאלי. ‫אז אני אמרתי לו, ‫באמת עשית 180 מעלות, אני רואה. ‫אז הוא אמר, אלה השמאלנים ‫לא יודעים שברגע שהערבים ‫השתלטו פה על המדינה, ‫הראשונים שהם ישחטו זה אותם. ‫הוא אמר, הערבי אמר. ‫אז אני אמרתי לו, למה? ‫הרי הם שיתפו איתם פעולה, ‫עזרו להם. מי אלה יבוא אחרי החרדים? אני מבין. חרדים זה עצם בגרון בשבילם. כל עוד יש פה חרדים זה מראה שכל הדת שלהם זה בלוף. אבל למה יבואו נגד אלה שעומדים בכנסת ותומכים בהם ונלחמים ומפגינים בשבילם ועומדים בשטחים נותנים להם כסף שיבוא להפגין? הרי אלה צריכים להיות אחים שלהם. צריכים לעשות להם עכשיו איזה מוזיאון. הורי אבנרי, מחלקה שלו. יוסי שריד, חדר משלו. שולי, מחלקה משלה. וכל הנבלות האחרים. אז למה יוצחו אותם הראשונים? למה? תגיד מה שתגיד, אבל הערבים לא פריירים. הדבר הראשון שהם יעשו קודם כל חסל את כל הבוגדים השמאלנים יגידו להם למה הם עזרו לנו יגידו אין בהם אמונה אלה אם בעם שלהם הם בגדו ועזרו לנו להשמיד אותם עוד מעט יעשו לנו אותו דבר עם עם אחר ככה הוא אמר כמה שהוא צודק אין בהם אמונה על האחים שלהם הם הולכים לקבור אותם אז מה עכשיו שהם נהיו חלק מאיתנו אפשר לפתוח בהם ככה זה שאין עירת שמיים. וככה זה שגם אתה בור ועם הארץ, אתה אפילו היסטוריה לא יודע. אז הדבר השלישי רבותיי, קודם כל אתה לא חייב לרוץ, לעבוד כמו חמור בשביל לקבל מה שבמילה היית מקבל. זה המשל. זה הנמשל. אם היית בותח באשם, היית נכנס לבית תמכוי, יושב ואוכל והולך ומתעסק בדברים ברומו של עולם. כיוון שאתה לא מבין, אז אתה עבד. בחרת להיות עבד, ניתן לך דרך העבודה שבחרת לעבוד. זו השקפה נכונה. כל מי שחושב אחרת, שוב, הוא כופר גמור. אין חוכמות. זה או שאתה מאמין גדול או שאתה כופר גדול. אין באמצע, רבותיי. אתה לא יכול להוות מילה אחת מהתורה או אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות. הנה עוד בעיה בהשקפה שהיא מאוד נפוצה אצל דתיים ובעלי תשובה. למשל, שיש דרשנים שמדברים חזק בדרשות שלהם. שאומרים קיבלנו הונשים, הייתה שואה בגלל העבירות שלנו, הערבים מענים אותנו בגלל שאנחנו עושים כך וכך וכך, הבן אדם הזה קיבל מחלה בגלל שכך וכך הוא עושה, כל מיני כאלה דברים שאנשים אומרים בדרשות. מיד קמים כל אותם יפי הנפש שקוראים לעצמם דתיים, ומתרעמים. מי מינה אותך לדוברו של הקדוש ברוך הוא? מינה אין אתה יודע? מישהו יכול להבין את השואה? מישהו יכול להבין למה אנחנו פה בקונפליקט עם הערבים? מישהו יכול לדעת למה אנשים מקבלים סרטן? כל אישה שמינית יש לה את זה סרטן השעד. מישהו יכול לדעת את זה? מי גילה לך את זה? תצבנים. כופרים גמורים האנשים האלה. כופרים. גמורים. אם הם היו בדעה כזאת, באים להתגייר, אסור לגייר אותם. שלושה עשר העיקרים של היהדות אחד מהם מה זה שהקדוש ברוך הוא משלם שכר טוב לצדיקים ומעניש לרשעים והגמרה אומרת עשרות פעמים אין איסורים בלא אבון קרה לך משהו לא טוב פשפש במעשיך מה אומרת? אם אדם רואה שאיסורים באים עליו יהיה פשפש במעשיו למה? חצופים מי גילה לכם רזה? מי מינה אתכם לדוברו של הקב' חזל היקרים עם כל הכבוד לכם? מה אתם אומרים לנו כאלה דברים לעצבן? אין כזה דבר דין ואין כזה דבר דיין מקבלים סרטן? סתם מתים צעירים? סתם יש מלחמות? סתם. הייתה שואה? סתם. חיילים מתים בגיל 19? סתם. אנשים פושטים רגל ויורדים לרחוב? סתם. הכל רולטה. הסתובב, נפל עליו מסכן. מזל, אני ניצלתי. יש כופר יותר גדול מאחד כזה? כל כולו שקר. הוא עוד קורא לעצמו דתי החצוף הזה. אני כבר מדבר על רבנים, לא על בעלי תשובה. רבנים באמריקה ככה מדברים הנה עוד דוגמה תראו כמה בעיות בהשקפה יש לאנשים שחושבים שהם צדיקים ובעצם הם מכיסים את הקדוש ברוך כל דקה בחייהם למרות שהם שומרים שבת עוד בעיה יש לנו עוד כמה בעיות למשל השקפה של יהודי צדיק בעל תשובה אמיתית ‫שהוא סולד ונגעל ‫מאיך שהוא היה. ‫אם הוא מתגעגע לימי החילוניות, ‫הוא לא בעל תשובה. ‫זה דמיונות הכול. ‫שהוא סולד ונגעל... ‫זה פתקה ירדה מן השמיים. ‫כתוב ברוך שאמר, ‫והיה העולם, ‫זה פתקה שירדה מן השמיים, ‫הקטע הזה. ‫נר יורד, הרימו את זה, הביאו את זה לחכמים, ככה היה כתוב. אז לא המטוסים, הם אומרים טוב, זה מטוס אורי. כמו שהם מפזרים למחבלים, עזרות. אחמד, מוסטפה, תברחו לפני שאנחנו זורקים איזה פצצה. חייבים לעשות איזה משהו, כי העם דורש. אבל אנחנו חלילה לא רוצים לפגוע בכם, אתם צדיקים קדושים. לטעות לא טיפול סערה מראשכם, מחבלים ערורים. אז אנחנו שולחים לכם עזרה. אפילו שיש נשיא תומך ואפילו שארצות הברית באש ובמים מאחריך הנמושות האלה זורקים להם עזרות. קום לשטח להם עיר שלמה פעם אחת לתמיד ותשקוט הארץ לא 40 שנה, 400 שנה. שולחים להם עזרות. יש להם מזל שאני לא פה בכנסת. מה הייתי עושה להם? בלי שום חשבון בכלל. ‫בלי להתחשב בעולם, ‫כי אני הייתי סומך על השם, ‫כי כתוב, ‫עם לבדד ישכון, ‫ובגויים לא התחשב. ‫אם הייתי עושה שלום עם השם, ‫כולם היו נכנעים בפנינו. ‫עכשיו אנחנו הולכים מכאן לדרום, ‫דרך הצפון. זה מה שאנחנו עושים עכשיו. הולכים סחור סחור. מנסים לא להצבן אותם. שמע, שלא יתפרעויות, תהיה עוד אינתיפאדה. אי אפשר, תיזהר, לא תגרה את הדוב. כאילו שיש איזה שנייה שהם לא תכנים לסרוף את כולנו חיים. אני צריך להדליק אצלם איזה משהו. אין מה לעשות. אז דבר נוסף צריכים להבין, שאני צריך להיגאל מאיך שהייתי. מה פירוש להיגהל אם הייתי לובש חליפות ורודות והולך למועדון של גייס בתל אביב הדבר הראשון שאני עושה כשאני חוזר בשובה תופס את האלבומים של הימים האלה וסורף אותם מאה פעמים באש שחס וחליל היום אחד הבן שלי לא יפתח את האלבום ויראה איזה יצור מוזר הייתי בשטיפת מוח החילונית שהעבירו אותי פה מהר מהר להשמיד אלבומים של החתונה תשמיד אשתך ערומה מתחת לחופה הילד שלך הולך לתנמות תורה עוד מעט הוא יפתח את האלבום יראה איך אמא שלו התלבשה ביום החופה הוא יהרוג את עצמו תראה את הסבתא ככה עם כל החזה שלה בחוץ וכולם שם עומדים. ואני כבר לא מדבר על כל שאר הדברים שעשו שם. בטעות תראה את הוידאו, בחורים, בחורות, מחובקים, מתנשקים, מוזיקה של כל מיני שונאי ישראל ברקע. והוא הולך פה לתלמוד תורה. איזה משבר יהיה לו. בטח שהרבה מהבנים של הבעלי התשובה יורדים מן הדרך. זה אחד הסיבות. הם קלטו שההורים שלהם הם בלופרים, הם באמת לא חזרו בתשובה. זו הסיבה. ‫המון המון בעלי תשובה, ‫הילדים שלהם יש להם ‫השתוקקות לרדת מן הדרך. ‫זו מגפה עולמית. ‫ואחד הסיבות, כי הוא קלט ‫שאבא שלי זה אותו חילוני, ‫רק כמו רובוט הוא עושה כמה מצוות. ‫קלט. הוא רואה אותו משתקר כל שבת בשולחן, הוא רואה איך הוא רב עם אנשים בבית כנסת על כל שטועות, הוא רואה את הגאווה והרדיפת כבוד שלו, הוא רואה את החמדת ממון שלו, הוא רואה איך הוא עדיין עוקב אחרי משחקי כדורגל המטופשים האלה, לדעת מה יצא במוצאי שבת. הילד רואה הכל, מה אתה חושב, הוא פרייר? הוא רואה שאבא שלו משקר בטלפון, הוא רואה איך הוא מתנהג ללקוחות בביזניס, הוא רואה איך הוא מבזה את אמא שלו. הכל הוא רואה. בסוף הוא אומר, אני לא מבין למה שאני לא אחילוני, הרי אבא שלי הוא מאה אחוז אחילוני. אז אני אחילוני בלי כל המטלות האלה. מה אני צריך את כל הגזרות האלה עליי? הרי במילא אנחנו אחילוניים, זה סתם הצגה הכל. אז הוא יורד מן הדרך. הרבה פעמים הוא הולך לסמים גם. כי הוא בבלבול גדול. אז מה יצא פה? אתה צריך להיגאל מאיך שהיית. ואפילו היום אתה רואה אנשים כמו שאתה היית פעם, קשה לך לשבת בחברתם. אתה בא יושב עכשיו בחתונה עם קרובי משפחה, דודים, בני דודים, מדברים שטויות, רכילות, דברים הכי רדודים שיש בעולם. בדיחות מטומטמות, גסויות, כללות, רכילות. איך אתה יכול לשבת שם דקה? איך? איך אתה לא מכי? איך? איך אתה בכלל מסוגל להיכנס לחתונה מעורבת אפילו לדקה להגיד מזל טוב שם? זה חוף הים הרי. אתה מותר לך ללכת לחוף הים מעורב? בחורות ערומות שם מסתובבות בחוף? זה יארג ולא יעבור. אתה הולך לשם, שמת קיפה בכיס ונכנס לשם עם כובע בייסבול, ואתה עוד אומר שאתה דתי, אז אתה קול חבלוף. אז רגע, אז גם בחתונה כולם ככה מתלבשות. אז מי אמר שמותר לדרוך שם? אז רבותיי צריכים לדעת, או שאתה באמת ירשע מים או שאתה ניצן, סתם כל הרמהות אחת גדולה איתך. הרי בסופו של דבר אפשר לרמות את כל העולם, כן. אם אתה מתוחכם, אתה יכול להערים על העולם. אבל על השם אי אפשר להערים. פתאום זה יתפוצץ לך בפנים, בגיל שמונים, תשעים, שהלכת מן העולם, אתה בכלל חושב שאתה הרב הראשי של ישראל. 50 שנה, כמה אני יודע וכמה, פתאום אומרים לך צעוף, עוף, עוף לפינה שם. מה? מה קרה לכם? זה אני הרב הראשי. אנחנו נראה לך פה מי הרב הראשי. ואז מתחיל כל הפוליטיקות, וכל הרציחות, וכל האכשלות של אנשים, וכל השוחד, וכל הרכילות, וכל הלשון הרע, ומה יצא לי מזה. כל הדברים שקורה היום בעולם. אז פתאום הבן אדם אומר, וואו, אני חשבתי שאני חרדי. בעצם אני חילוני גמור אני חשישניק מה זה חשישניק מה זה חשש חילוני שומר שבת ההשקפה שלי מאה אחוז של חילוני דוגמה נוספת יש מצעדת אוהבה פה בארץ כשאתה רואה את זה או שומע על זה בא לך להכיף ולהתעלף ‫או שמיד אתה עובר לסדר היום. ‫אם אתה לא מרגיש שבא לך להקיא ‫מהייצורים האלה, מהכופרים, ‫מהשונאי השם האלה, ‫אתה מרגיש שלא בא לך חלחלה ‫ואתה עומד להקיא, ‫משהו אצלך לא בסדר. בגלל שהנשמה שלך היא נשמה אלוקית. טהורה. נשמה שנתת תביא תהוריי. תברתה, תיצרתה, תנפחתה בי. ואתה עתיד לתלם מני ולהחזירה בי לעתיד לבוא בתחיית המתים. אז אם הנשמה האלוקית, שזה הדבר הכי טהור בעולם, לא מתחלחלת לראות כל מיני גברים מנשקים אחד לשני ערומים ככה ברחוב, רוקדים כמו, אני לא יודע איך לקרוא להם אפילו. לא בא לך להקיש, אתה רואה אותם, בתמונה או בווידאו. משהו אצלך פגו מאוד מאוד. תראה את האנשים האלה לאחד מצדיקי הדור, הם מתאלפים במקום. הארי הקדוש נגב בזקן שלו בשבת בטעות. אסור להתלוס שערות. כל השבת הוא לא הזיז את היד מהזקן. בטעות לא תצא איתו שערה. הגאון מבילנה נגע בקליפה של איזה פיסטוק, שזה מוקצה, אחרי שפתחת, הנחת את זה על השולחן, אסור לגעת בזה יותר. הוא בטעות נגע במוקצה, לא יודע, זה הקליפות של איזה פרי, התעלף במקום, שהוא נגע במוקצה. אם מוקצה זה איסור דה רבנן, לא דה אורה איתה. אין לזה הונש מוות. זה גזרה של חכמים. הוא התעורר, מה קרה? התעלפת. עוד פעם ראה את הקליפות, עוד פעם מתעלף. כמה פעמים. מתעורר, מתעלף. מתעורר, מתעלף. בסוף אמרה, אשתו אמרה לו, מה אתה מתעלף? הוא אומר, אני נגעתי בקליפות פה. אשתו תפסה את הקליפות, בלע אותן. למה? להראות לו שזה אוכל, זה לא זבל. הנה, אתה רואה, אנשים אוכלים גם את הקליפות. אז הוא נרגע. אה, יש את הבחש. אז זה לא מוקצב, אמת. אוקיי, טוב מאוד. חכם עובדיה סיפר השמה שלו שבתאות הוא הביא לו תפילין של רבנו אותם במקום תפילין של רשי בתפילה. בדרך לנו מגיש לו את רשי, רשי זה חיוב מן הדין. רבנו אותם, בא לך תניח? לא בא לך, אל תניח. אין לך איזה חיוב גמור מן הדין. זה חומרה, אידור. בתאות הוא החליף ביניהם, הביא לו את הרבנו אותם. עכשיו הרבנו אותם אסור לברך. אסור לברך. מניחים את זה בלי ברכה, כי זה לא ההלכה, לא נפסק להלכה. אחרי שהוא הניח את התפילין בתפילה וזה, הוא בא להביא לו את הרבן אותם, הוא פתאום רואה שזה רשי. אז הוא הבין שנתן לו את הרבן אותם, לא אמר כלום, נתן לו את זה וזה, טוב. אחרי התפילה ישבו כמה מהממשלה שם, חיכה שתיגמר הפגישה. איך שהם יצאו, אה, הוא נכנס בפגישה, באמצע הפגישה, והוא אומר לו, הרב, אני עשיתי טעות נוראית, מה? טעות, החלפתי בין הרשי לרבן אותם, נתתי לרב את רבן אותם לפני הרשי. אז הרב אובדיה אמר לו, השם ירחם, תדאג שזה לא יקרה שוב, תהיה זהיר. טוב, ההוא יצא. אחרי שהלכו החברי כנסת, הוא אומר, כל היום הרב אובדיה ישב עד הלילה ובחה. והוא לא עשה שום עבירה, רבותיי, כלום, מן הדין, ענוס לגמרי, אין פה אפילו שוגג. מביאים לי תפילין, אומרים לי זה רעשי, אני אמור לדעת, אני שם. חבר שלך אתה שואל ממנו רכב, הוא אומר לך הנה כך, בסוף יתברר שזה בלי ביטוח. אני אמור לדעת אם זה, אני מניח שבן אדם עושה עם ביטוח, מה? מה אני אמור לדעת? אני צריך עכשיו כל דבר לבדוק את הניירות שלו, עוד מה צריך לבדוק מתי שנת הייצור של האוטו ומה הוא עבר? יש דברים שזה לא ביד האדם. כל היום הוא בכה, בירכתי ברכה לבטלה, בירכתי ברכה לבטלה, ריבול שולה מכילה. למה? הוא טרור, נשמה טעורה. אז אפילו דבר כזה קטן עורק את הבן אדם. אז כשאתה רואה את סי התואבה, מה כתוב בתורה על משכבה זכר? תואבה. מה העונש על זה? מות יומת בשכילה וכרת. מות יומת בשכילה שזה העונש הכי נוראי שיש. אתם יודעים מה זה שכילה? מישהו מכם פעם קרא, למד מה זה שכילה? לפני שהם פוצצים את האדם באבנים, קודם כל מלבישים אותו באיזה פיג'אמה מאוד מאוד מבזה. חלוק כמו בבתי חולים, אתם מכירים את החלוקים האלה? שהוא רק מקדימה, אחורה חשוף. מלבישים אותו בכזה חלוק ומוליכים אותו מהסנדרין, מלשכת הגזית, איפה שגזרו עליו רונש מוות, אל ההר, איפה שאמורים לזרוק אותו משם. וכולם עומדים בצד בוכים, הדודים, האחים, האחיות, החברים, השכנים, רבנים שלו, כולם עומדים בצד בוכים נפסק דינו למוות, הרי מה אומרים בכאילו סעברי מר ענן כולם עונים לחיים, מה שייך לחיים לסעברי מר ענן כי בזמנם היו אומרים סעברי מר ענן בבית דין היו עונים למוות אז למה צריך יין, מה זה קידוש לא, היו נותנים להם יין מלא בשמרים, עם כל החתיכות של הענבים, זה היה 40-50 אחוז אלכוהול, לא כמו היום, 12 אחוז אתה מתעלף אחרי דקה. 50 אחוז, כמו וויסקי, כמו קונייק, זה היה מאוד חזק, עם החתיכות בפנים. הנאשם, עכשיו מישהו הלשין עליו שתפסו אותו במשקף זכר, שני עדים. ‫אז עכשיו הוא עומד בבית דין, ‫מחזיק את הקוס יין, רועדת לו היד. ‫אומרים, סברי מרנן. ‫אז הקרוז של הבית דין ‫מכריז את הגזר דין למוות. ‫מיד משקים אותו את היין הזה, ‫הוא שותה אותו. ‫לכן אנחנו אומרים בקידוש לחיים, ‫כי אלה המצוות ‫אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. ‫המצוות מביאות חיי נצח. ‫לכן אנחנו אומרים לחיים, ‫אבל הם מסכנים. עכשיו שולחים אותו למוות. אז מה הוא אומר? הוא אומר למוות. אז מה זה מות יאומת בתורה? מות בעולם הזה, יאומת לעולם הבא. ככה כתוב מפורש. ומה כתוב מיד אחרי זה? ונחרטה הנפש האים מישראל, או מהמאה. זאת אומרת, אין לו יותר שייכות לעם ישראל, קראתי אותו. אז עכשיו הגי הזה מחזיק את היעין, שותה, לוקחים אותו עכשיו למקום ההריגה, וכולם צועקים והילדים שלו צורכים והאימא שלו מתעלפת. תנסו רגע לדמיין את זה. אני מתאר לכם את זה בצורה ציורית, שזה יהיה יותר מוחשי. נורא והיום, הביזיון הוא נורא. ליד כל העם. ואז דוחפים אותו מהער והוא נופל או על הפנים או על הגב. בדרך כלל פה הוא כבר מת. אם הוא לא מת, הוא עדיין זז. מגלגלים עליו אבן ענקית שמואכת אותו, עושה ממנו מרק. מועכת אותו לגמרי. ואם פספסו עם האבן, היא לא ממש עלתה כולה עליו, היא אבן גדולה. רק על חצי גוף. אז עדיין הוא זז. אז עומדים אנשים עם אבנים בגודל של מלון ומעיפים לו ככה על הראש ומפוצצים אותו לחתיכות. ככה כתוב בתורה לעשות לאומו. וככה כתוב בתורה לעשות למחלל שבת. בדיוק אותו דבר. האם עשו כזה דבר? התשובה היא לא. אז לשם מה זה כתוב. לא הוציאו אנשים ככה להורג. אתם יכולים להירגע. אז למה זה כתוב? אחד שאל אותי פעם אם אפילו פעם בשבעים שנה לא הוציאו אדם להורג בצורה כזאת אז בשביל מה לבזבז כל כך הרבה זמן לכתוב את זה בתורה ללמוד על זה בשביל מה גמרות שלמות יש על זה בסנדרין הרי זה במילא לא בר קיימה זה לא יקרה גם בן שורר או מורה לא היה אף פעם אז בשביל מה ללמד את זה כל כך יש בחיים דברים שהמוסר השכל שיוצא מהם הוא אפילו יותר מהמעשה. למשל, אותו אחד שאמר לי, אם זה לא היה, אז בשביל מה צריך לכתוב את זה בתורה? אז אני אמרתי לו, בן אדם שיש לו שכל, והוא קורא את זה בתורה והוא יודע שהוא גיי, או הוא יודע שהוא מחלל שבת, והוא קורא בתורה מה בורא עולם, שהוא שיא הרחמים, איך קוראים לקבל השבר? הוא הרחמן. אפילו הערבים קוראים לו אל רחמן, אל רחים. למדו את זה מאיתנו. מה אומרים בסליחות? רחמן, מה זה רחמן? הרחמן. כל המקומות בתורה. ושב השם אלוקיך וריחמך, ונתן לך רחמים. התורה מלאה בדוגמאות שהשם הוא הרחמן. אז אם הרחמן המושלם, אנחנו למשל רחמנים, הכל מתוך תועלת אישית. ‫בלופרים. ‫על מי אנחנו מרחמים? על עצמנו. ‫אתה רואה, אני ברחוב גובע ברעב, ‫בפח זבל מחטט. ‫אתה רץ, נותן לו מיד 100 שקל. ‫אתה מרחם עליו ‫או שאתה מרחם על עצמך? אתה לא יכול לקחת את הכאב בלב, זה הורג אותך. עוד שנייה אתה מכי. אתה לא יכול, זה הורג אותך מבפנים, הורג אותך מבפנים. תן לי מהר לתת לו 100 שקל, לראות את השמחה על הפנים שלו, שיקנה איזה פלאפל או איזה פיצה, לא יודע מה, ואז אני כבר רואה שהוא לא צריך לתת בזבל, לעת אתה נרגעתי. מה הרעייה? כי אם אתה בן אדם מיליארדר, יש לך מיליארדים של דולרים, לא היית מסתפק במנה פלאפל לתת לו. אם באמת היית רוצה לעזור לו, להקים אותו על רגליו, היית לוקח לו מקום, סוחר לו איזה חדר, נותן לו אוכל לכמה חודשים, כל פעם שתצטרך תבוא אליי. אתה כרגע רק רוצה למנוע את הכאב, כי אתה פה. עוד שעה כבר לא תהיה פה, אז כבר לא תצטרך לדון במקרה שלו. גם אם עוד שבוע יספרו לך, זוכרת הוא שעזרת לו, כבר לא יעזיז לך. כי אתה לא רואה את זה כרגע בעיניים, אז זה לא כואב. עוד פעם תגיע לאותו מקום ותראה אותו עוד פעם מחתד בפח, עוד פעם תרוץ לתת לו. כי אתה אף פעם לא ריחמת עליו, תמיד ריחמת על עצמך. חד וחלק. אותו דבר אימא, שמנסה למנוע מבעלה לתת לילד עונש. איזו סתירה, או להכניס אותו לחדר לאיזה שעה. למה? כי היא לא יכולה לסבול את הכאב בזה שהרוח הבן שלה סובל ובוכה. צורח בחדר, לא, אל תיקחו לי את האופניים. האימא לא מרחמת על הילד. אם היא הייתה מרחמת על הילד, היא הייתה אומרת לו, אני בעד העונש. עוד יצאת בזול. אלא מה? היא בעל הבעל, מו שהגזמת. סך הכל בן 12. היא לא יכולה לקחת את הכאב. היא עובדת עם הלב. זאת אומרת, הקרש ברוך הוא שמרחם על אדם, זה לא בגלל זה. זה בגלל שהוא רחמן מושלם. והרחמן המושלם אמר לעשות לך כזה דבר נוראי. מה זה אומר לך על עצמך? שהגעת לשיא השפל. אם זה לא מאיר אותך לחזור בתשובה, שום דבר לא יאיר אותך. אם אתה קורא בתורה שהשם קורא לך תואבה, ואומר שצריכים לפוצץ לך את הגולגולת עם אבנים, ובעולם הבא הוא קורא אותך לנצח נצחים, ועדיין לא הזדעזעת והרקת את עצמך בבחיות ובתחנונים, תסלח לי, אני יוצא מדעתי, איך עשיתי כזה דבר? אז מה כן יעזור? דבר נוסף. בתורה כתוב של העם ישראל תמיד היה צבא. שלמה היה לו צבא, דוד, חזקיהו, אפילו משה היה לו צבא, יצא להילחם באמלק. תמיד היה צבא. צבא זה לא מילה גסה. גם שכולם היו צדיקים, תמיד היה צבא. שכולם רשאים על אחת כמה וכמה צריך צבא. אבל חלילה חלילה לרגע לחשוב שבזכות הצבא אנחנו חיים פה. האם הצבא עוזר? כן. האם צריכים להכיר טובה לחיילים? כן. האם מותר לבזות את החיילים ולהשפיל אותם? חס וחלילה, מי שעושה את זה אין נבל יותר מנו. האם צריכים לעזור להם אם הם שומרים עליך בכל מיני שטחים במקומות, להביא להם אוכל ועוגות ושתייה ולהזמין אותם לסעודה? ודאי, אם אתה לא עושה את זה, אין כפוי טובה יותר ממך. האם צריכים להאריץ חייל שרואים אותו? ודאי. אתה יושב ואוכל ומשמין והוא מסכן רץ בשטחים כדי לשמור עליך. אתה חייב הכרעת הטוב. אבל שישאלו אותך, בזכות מי אנחנו חיים, אך ורק בזכות הקדוש ברוך הוא. אבל אמרת שהצבא שומר, נכון? אמרת שהחיילים מצילים חיים, נכון? גם רופאים מצילים חיים. גם רופאים שומרים, גם רופאים נשארים ארבע שעות אקסטרה לעשות לך ניתוח עד עשר בלילה כדי שלא תמות. ובאמת אתה אומר, וואה, הרופא הזה הציל את חיי. כפירה. השם הציל את חייך. אם הרופא הזה או בלעדיו או עם רופא אחר השם היה מציל אותך עם החייל או בלי החייל. עם הנהג שחילץ אותך או בלי הנהג שחילץ אותך. בראש או שנה השם כתב לך חיים עד ראש או שנה הבאה, אתה חייב לחיות. אז השם אין לו ברירה, הוא חייב להציל אותך. אז שלח לך איזה חייל ברגע האחרון, או איזה אפילו ערבי שיכביע אותך אצלו עד שבא הצבא. גם היו דברים כאלה. ועכשיו, למה צריכים צבא? אין מה לעשות, אנחנו עושים הרבה עבירות, חללים שבת, אין לנו אמונה באשם, אז אנחנו חייבים לעשות הרבה השתדלות כדי שלא נמות. אז כל יום סובלים, כל יום נהרגים פה אנשים. למה? יש צבא והצבא מונע 98-99% מהטרגדיות כי השם ככה רוצה ושהשם רוצה שהצבא ייחשל הוא גורם שהם יארגו אחד את השני כמו במלחמה האחרונה כל החיילים שנארגו כמעט מתו מאש כוחותינו שמתם לב במלחמה האחרונה כמעט כולם במבצע האחרון שהיה כשהשם רוצה, הצבא מצליח. ידי משה למעלה, בני ישראל מנצחים במלחמה. ידיו למטה, מתחילים למות, להפסיד. מה שייך עכשיו הידיים לחיילים? יודעים להילחם עם חרב או לא יודעים? עברו הכשרה בקומנדו בסיירת מטכאל או לא יודעים? יש להם ציוד מתקדם או לא? מה פתאום, זה לא שייך לכל זה. השם עוטף את כל הניסיים בציוד לראיית לילה. בעזרה מארצות הברית, במסוקים חדישים. זה הכל אשליה. זה בסופו של דבר, השם ילחם לכם ואתם תכחי שרון. אני עושה הכל טיפשים שכמותכם. עוד פעם, אין סתירה. צריכים צבא, כן. צריכים להשתתף בנטל. מי שלא לומד תורה חייב. מי שלא לומד תורה ומתחמן ולא הולך לצבא הוא פושע. מי שלומד תורה בתורה כתוב שהוא יותר חשוב מהחיילים לעם ישראל לכן הוא משתתף בנטל אחד והם משתתפים בנטל אחר זה חשוב וזה חשוב מה יותר חשוב בעיני השם המלא תורה כתוב מפורש בכל המקומות גם יהושע בנון שיצא למלחמה חצי מהצבא ישבו ללמוד שלושה ימים והחצי השני נלחמו והמלאך שבא ליהושע לגאור בו ‫על התרשלות, שאל אותו, ‫על מה אתה גואר בי? ‫אומר על זה שאתם לא לומדים ‫מספיק תורה ברצינות. ‫זה החלק המכריע במלחמה. ‫אם הייתם משקיעים חזק בלימוד, ‫גם החיילים בשדה הקרב ‫היו מצליחים יותר. ‫אז זאת אידיאולוגיה שקרית ‫ורקובה מן היסוד. לחשוב שבזכות ארצות הברית אנחנו מתקיימים. לחשוב שבזכות הצבא, שהוא צבא חזק ויעיל וכולי, אנחנו מתקיימים. לחשוב שאני מתקיים בזכות הדות שלי. או בזכות האבא העשיר שלי, או אבא העשיר של אשתי. כל הדברים האלה, זה נגד ההשקפה האמיתית של התורה. אתה צריך להכיר תודה לאבא שלך, ודאי. הוא שליח נאמן, לתת לך פרנסה. ‫או זה אבא של אשתך, ‫או זה כל מי שעזר לך, ‫אם זה חיה אלוהים, מי שלא יהיה. ‫אבל להגיד שבזכותם אני חי, ‫זה כפירה באשם. ‫בזכות מי אני חי? ‫כתוב, אל תפתחו בנדיבים ‫בבן אדם שאין לו תשועה. ‫תצלחו חויה שוב לאדמתו. ‫מה זאת אומרת ‫אל תפתחו בנדיבים? ‫הדוד שלי כבר עשר שנים תומך בי. ‫בזכותו אני וכל הילדים חיים. אז למה אני לא יכול לפתוח בו? הוא אחלה בן אדם, אני בוטח בו. תמיד כמו שעון המזכורת מגיעה. לי אין דוד כזה, אני רק אספר לכם שתביגנו, כן? אבל מה הבעיה? אז למה אני לא יכול לפתוח בו? למה? תצא רוחויה, בכוונה כתוב, תצא רוחויה שוב לאדמתו. לא כתוב הוא ייטפך עליך. למה? כי יש אנשים, יש להם כבר חזקה שהם לא ייטפכו עליך. עם עשר שנים הוא תומך בך בחירוף נפש, אתה יודע, הוא כבר לא יעזוב אותי. הוא מכיר במה שאני עושה. מה כן יכול לקרות? פתאום יקבל כיף לב ימות, מסכן. ברגע אחד אתה נשאר בלי כלום. היה מיליארדר במקסיקו, עליו השלום, בעל צדקה גדול, קראו לו משה סבא. מעריכים אותו בהרבה הרבה מיליארדים, הוא נפטר צעיר. המשה סבא הזה היה תומך ב... ברבנים הספרדים, הרבה מהם בהרבה הרבה כסף. אחד הרבנים שהוא תמך בו מאוד, זה הרב הכי גדול בעידה הפרסית שיש היום בימינו, קוראים לו הרב אליעזר בן דוד. גם כן אמור להיות בשנות ה-80 לחייו היום. הוא בן אדם בעל אמונה מבהילה. מבהילה. אחד האנשים שבתחילת דרכי הושפעתי ממנו מאוד. מספיק לי היה לשמוע כמה דרשות שלו וזה ייצב לי את הכאב בחיים. על מה זה שקר של העולם, על כל הזיוף. דברים ממש, איך אומרים, נאה דורש, נאה מקיים. אז אליעזר בן דוד הזה יש לו אלפי תלמידים שהוא נותן להם מזכורת כל חודש בעולם ללמוד תורה. אלפי תלמידים. ביניהם יש לו שבעה ילדים מתעלף. איך אני אחתן אותם? איך אני אאכיל אותם? עוד מעט מגיע הפג. מה נעשה? זה יש לו עכשיו לאכיל אלפים כל חודש. אתה חושב, זה כמו שיש לך חמשת אלפים ילדים. מאלה אתה בן לאדן, יש לו מאה ומשהו ילדים, אבל יש לו גם חמש מאות מיליון דולר, או מיליארדים, לא יודע כמה. אז הוא לא דואג. אבל אתה עם מזכורת של פקיד בדואר, צריך להכין שבע ילדים ולחתן אותם, זה קצת מלחיץ, לא? אם אין לך אמונה, כן. אם אתה חושב שאתה מחתן אותם, כן. זה מלחיץ מאוד. ברגע שאתה מבין שהשם עושה הכל, אז אין מה לדאוג. זה בכלל לא בידי. גם לא דורשים ממני לעשות את זה. זה הרב הזה אליעזר בן דוד, היה אחד האנשים שהם. משה סבא, עליו השלום, תמך בו ביד רחבה. יום אחד, הוא אמר לו, כבוד הרב, יש לי רעיון. יש פה בנק בארגנטינה, שנותן 27% בשנה ריבית. 27%. איפה נשמע כזה דבר? אפילו בימי האינפלציה הכי גדולים, בנקים לא נתנו יותר מ-9 אחוז ריבית. וגם אשכנת היה 11 אחוז. קוראים את האנשים בריבית. אבל איפה, חוץ משוק שחור והשקעות פרטיות, מי מרוויח כאלה סכומים של ריבית? אומר לו, כבוד הרב, במקום לתת לי כל חודש, רב משה, במקום לתת לי כל חודש כסף, כל כך הרבה כסף כל שנה, תפקיד 50 מיליון דולר בחשבון בבנק הזה על שמך, לא לי, לך, גסף שלך. תן לי רק לקחת את הריבית, אני אסתדר. נעשה 27 אחוז ריבית בשנה על 50 מיליון דולר, מדובר על 13-14 מיליון דולר רווח בשנה. זה מספיק לא לחסות את כל העבריכים. כמה נותנים כבר לעברי? 500 דולר. אלפים יכלו והסברו. מיד הוא הסכים. רעיון גדול, נתן לו 50 מיליון דולר, שם בחשבון על שם משה סבא, ומה קרה? חודשיים הם שילמו את הריבית, חודש השלישי מנהלי הבנק, בעלי הבנק, אספו את כל המזומנים שהשקיעו אצלם, העמיסו את זה במסעיות ונעשו לצ'ילה, עברו את הגבול, שיחדו את השומרים וברחו עם כל הכסף. מסכן הרב שצריך להגיד, לתומך מספר אחד שלו שנמחק לו 50 מיליון דולר באשמת העצה שלו. לא מקנה בכזה רב. אני לא הייתי קודשים, יושן לי פחד. יו, איך אני אגיד לו? אני לא היה לי אומץ להגיד לו. אני הייתי צריך לשלוח לו קודם כל איזה רב גדול, שירקח אותו, שייתן לו איזה שיעור באמונה, איזה שעתיים. איך אומרים? לפני שמכניסים את הסכין, מורחים קצת שמן חם. להיכנס חלק, אחרת הבן אדם יקבל אלה, יקבל עוד את כפלמק בהשמעה. הרצחת וגם ירשת. לא רק לקחת עלו את הכסף, גם הרקת אותו בסוף. בקיצור, אז ההוא, הוא לא יודע מה לעשות עכשיו הרב. הוא אומר, מה אני אעשה? אני מקווה שיהיה לו אמונה. עכשיו, עד אז, הוא היה שווה באותו זמן 150 מיליון דולר. זאת אומרת, שליש מהעון שלו נמחק ברגע. זה המון. מתוך 150 הוא ירד במכה ל-100. הלוואי עליכם. תגידו אמן. פחדתם. למה? המחשבה להפסיד 50 מיליון מפחידה אתכם. אבל זה שיהיה לכם 100 מיליון לא מפחיד. אה? קיבל חודשיים רבית זה הלך להברכים. בקיצור, הוא מתקשר למו שסעבה, אומר לו כך וכך קרה, הוא ענה לו במשפט הזה, אל תדע כבוד הרב, השם נתן, שם לקח, יש שם השם מבורך, אני אמשיך לתמוך כמו שתמכתי קודם, אין לך מה לדאוג. לא כעס, לא צעק, איזה מן רב אתה, מה אתה פזיז, למה לא בדקת? למה משמיים זימנו שדרכך תבוא לי כזו מפלה, אולי אתה לא כזה צדיק כמו שחשבתי. הרי הרבה עשירים היו מבזים את הרעב בביזיונות נוראים, נכון? הוא לא צייץ. תקופה קצרה מאוד אחרי המעשה הזה, הציעו לו לקנות תחנת טלוויזיה במקסיקו שהיא הייתה בפשיטת רגל. בכמה מיליוני דולרים. סכום זרום לחלוטין. אפילו הציוד כבר היה עולה יותר. הוא קנה את התחנה הזאת ומכר אותה בעשרה מיליארד דולר. השם נתן, השם לקח, והשם נתן שוב, אבל הפעם בגדול. ככה זה תמיד בחיים. אתה עומד בניסיון, בא לך דבר גדול. כשאתה עומד בניסיון, בא לך דבר גדול. יש לי ידיד יעלומן מאוד מאוד עשיר. הוא מוכר אבנים צבעוניות. זה צריך מיומנות מיוחדת. יש יעלומים ויש יעלומים צבעוניים. הערך של יעלומים צבעוניים הוא פי אין סוף מיעלום רגיל. אבן נדירה, כחולה, צהובה, יש כל מיני צבעים. רוב האנשים שיש להם כאלה יעלומים אפילו לא יודעים את זה. זה רק מקצוענים יודעים. שזה האבן הזאת שלה פי עשר מיעבן רגילה. והוא הולך למקומות כמו דוביי, ג'נבה, בתערוכות, וכל יומיים, שלושה או שבוע שהוא נמצא בתערוכה, הוא חייב להביא מעל מיליון דולר משם. מחירות. הוא, ברוך השם, עצבו הלוואי הלחם, כן? בן אדם הזה התגרש, ושבע שנים היה לו גאיני גאינו מגרושתו. היה לו בן ובת. והגרושה הזאת, הוא נתן לה בית של שבע מיליון דולר. בית שנראה, איך אומרים, במגזינים אין כאלה דברים. שילם, עקול, הוצאות, ילדים, לא עזבה אותו. אורחי דין, הוא אומר, שילם טירון רק לאורחי דין, מיליונים. בקיצור, הוא כל כך סבל מהגירושים, עכשיו הוא חזר בתשובה, באמת נהיה צדיק רציני, מתפלל נץ כל יום, עדיב, מנומס, בעל מידות לתפארת. איך אומרים? עציל שבעצילים. כמו שחילוני שהיה, שנהיה בעל תשובה, כאן צריך להיות. איזה ג'נטלמן, איזה כבוד לכל אדם. רואה רב? כאילו ראה את הקב'ה. איך הוא מכבד דה רבנן. יום אחד הוא אומר לי, אני צריך שתבוא איתי לפגישה. אני אומר לו, מה הפגישה? אומר לי, אני הכרתי בחורה. הוא בעל תשובה, הוא שומר, נגיעה, הכל. אומר לי, הכרתי בחורה, יצאתי איתה כמה פעמים, ועכשיו צריכים לסגור עניין. היא מגיעה עם הדות שלה, ואני רוצה שאתה תבוא איתי. אני אומר לו, למה אתה צריך אותי? לא הבנתי על מה הוא סוגר. הוא אומר, אני רוצה להחתים אותה על pre-nuptial agreement. איך אומרים את זה בעברית, עופיר? הסכם מאמון, יפה מאוד. הסכם מאמון מוקדם. כך וכך תקבלי אם נתגרש. לא עורכי דין, לא משפטים, לא כלום, את לא יכולה. אם נתגרש, את לוקחת את הטבעת, זה כך וכך כסף, בית, חצי בית, מה שיחליטו. זאת אומרת, זה עכשיו negotiation, מסע ומתן. היא באה לקבל כמה שיותר והוא בא לתת כמה שפחות. ככה זה אמור להיות. אמרתי, או, הבנתי עכשיו. אמרתי לו, אמרת לה שאתה רוצה לחתים אותה על הסכם ממון? הוא אומר, כן, זו הפגישה. היא יודעת. החלטת כבר מה אתה רוצה לתת לה? הוא אומר לי, כבוד הרב, אתה מכיר אותי, אתה יודע שאני לא בן אדם קמצן או צרעין. מצבה יהיה טוב מאוד אחרי שאם נצטרך עלילה להתגרש, היא לא תפקע על זה. אני יודע, אני מכיר אותו. אני אומר לו, בסדר, תפקע או לא תפקע, אבל אולי יש לה עיניים גדולות, אני לא מכיר מזאת. אומר לי, כן, זו בדיוק הנקודה, לכן היא מביאה את הדוד שלה, שזה איזה איש עסקי ממולך. אמרתי לו, בסדר, אני אבוא. איפה זה יהיה? יש לו איזה דירה באיזה מקום, ניפגש בדירה. באתי לשם, בחיים שלי לא השתתפתי בכזה ביזהיות. התלפקתי לא להקיל על הפרצוף לבחורה הזאת. איזה חוסר בושה, איזה חוצפה, איזה חמדנות. אין לבחורה הזאת אפילו גרם של בושה, בן אדם הכי חמדן עוד היה לו בושה, הייתם צריכים לראות מה היא עשתה שם. הוא אמר לה, אני קונה לך טבעת ב-50 אלף דולר, היא שלך כבר מעכשיו. אני יש, אם יהיה לנו ילדים, אני מתחייב על כל ההוצאות שלהם. ישיבות, מקום לגור, אוכל, כל מה שהם צריכים, ואת ממלא יהיה לך הכל. יהיה לך בית, הכל, הכל. אני מוכן גם לתת לך מאה אלף דולר מתנה. כל הבגדים, כל המתנות, אם אני אקנה לך רכב, תקחי את הרכב. קיצור, כבר יש לה מיליון דולר ביד. מסתם אין לה כלום זאת, זה לא שעכשיו היא באה מאיזה בית עשיר. ‫והדוד שלה כבר, ‫שהוא בעצמו קריש לא קטן, ‫התחלתי לראות בשפת גוף שלו ‫שהוא נע בעצבנות. ‫כשהתחיל השיחה הוא בא ככה קשוח, ‫אבל ראיתי שהוא כבר הבושה, ‫מתחילה להתפשט עליו. ‫כבר לא נעים לו. ‫אז אפילו הדוד שלה כבר הרגשתי ‫שהוא מרגיש שהגזימה. ‫אז אני אמרתי לו, ‫תגיד לי, כבודו, ‫אתה מסכים עם מה שהיא עושה פה? ‫ידעתי שלא. ‫הוא אומר לי, תשמע, אני... ‫מה אתה רוצה שאני אגיד לך? ‫זה עסק שלהם, אני רק באתי לייעץ. ‫הוא אומר לנו, ‫אולי באמת תגיעו כבר להסכם וזה. ‫אני אמרתי להם, חכו רגע שנייה. ‫הוצאתי אותו החוץ הרגע ‫למסדרון של הבניין. ‫אני האחרון, האחרון שאוהב ‫לשחק אותה באבא. ‫להפך, אני נגעל מזה. בחיים אני לא עושה את זה ואף פעם אני לא גוזר גזרות, שום דבר, אני מכיר באפסיותי. שום דבר, אני יכול להתפלל לבן אדם, לפעמים זה עובד, זה כן. אבל חלילה, לעשות הבטחות, ואם תיתן ככה אני גוזר, שום דבר. אבל פה היה מצב חירום. פשוט לא היה ברירה. בן אדם הזה הולך ליפול פה בפח, מהפח אל הפחד. משהו עבר, משהו יעבור איתה עם הבחורה הזו, וואו וואו וואו וואו. יצאתי אותו למסדרון, אמרתי לו, תגיד, אתה סומך על המילה שלי או לא? הוא אומר, בטח שזה הבאתי אותך. אני אומר לו, אם אתה היום חותם על ההסכם הזה ואתה מתחתן עם הבחורה הזאת, גמרת את החיים שלך. גמרת. אני לא אוכל לעזור לך יותר. הוא אומר לי, מה? עד כדי כך? אני אומר לו, כן. הבחורה הזאת תהרוג אותך, אתה תמות מעתקף לב. הוא אומר לי, אז מה אני אעשה? אני לא בן אדם צעיר כבר, מי תיקח אותי? אני בן 52. והיא הייתה בת 38-9. אז אני אומר לו, מה חסר לך? אתה כזה ג'נטלמן. גם לא מכוער. וברוך השם, לא רציתי להגיד לו, אתה גם מולטי מיליונר, אז אל תדאגי, בסדר. אמרתי לו, אם אתה עכשיו שומע בקולי, ואתה אומר לה, נגמר הכל, אין חתונה, אין כלום. ואנחנו קמים והולכים. אני מבטיח לך שהקב' ישלח לך בחורה פי אלף יותר טובה מנה, שהיא לא תבקש ממך כלום. מה שאתה רוצה תיתן לי. אומר לי, מה הסיכוי? עכשיו אני בלב שלי אומר, וואו וואו וואו, אני עוד איפול פה בגדול אני. אבל אין ברירה, אני חייב להציל אותו. אין ברירה אחרת, מה אני יכול לעשות? אמרתי לה, אני, אני מתחייב לך. תגידי לה שהכל נגמר. עכשיו, מסכן, זה לא ניסיון קל, שלא תחשבו להיות לבד בגיל כזה, ועוד כבר כמה שנים לבד. הוא נכנס בפנים, הוא אמר, טוב, אני צריך לחשוב על זה. אנחנו נמשיך לדבר. הקמה עמדות שלה והלכו, ואמרתי לו, מה לחשוב על זה? הוא אומר, לחשוב על זה, הכוונה קודם כל שילכו, אני כבר יודע עליו בטלפון שנגמר הכל. חתך ממנה. היא הייתה רותחת מזעם. כמובן, היא כבר הוציאה עלי חוזה. עד שאני עוד חי. הרסתי לה את כל התוכניות. אבל מה שמצחיק, אחרי איזה שבועיים שלוש הלכתי להיירה, איפה שהדות של העשיר הזה גר, באה אליי בשבת, חיבק אותי. נראה לי שאפילו הוא אמר, השתבח שמו, הצלת אותי מבושות, כי הוא מכיר את הבחור. הוא פוגש בו בשוק היעלומים וזה, הוא אומר, איזה בושות היה נהיה לי. היא הייתה שותה לו את הדם עם כעש. לא עבר חודש וחצי, הוא אומר לי, כבוד הרב, אני מרים לחיים. תבוא להירוסין שלי. אני אמרתי לו, וואלה, רק כמה שבועות עבר, כבר התארסת? הוא אומר, מה שאמרת התקיים בדיוק. בוא תראה איזה בחורה. אחורה בת 35, יפהפייה, צדיקה. ‫אוהב את השם, קורא תהילים, ‫צנועה, שום בקשה אין לה ממנו. ‫קח אותי עכשיו! ‫גם גרושה. ‫התחתן איתה, בנה לבית ארמון, ‫בריכה, משרתים, מכונית פאר, ‫הביאו ילדים צדיקים לעולם וילדות, צריך לראות אותם בתלמודי תורה. זה אמר שנים, אז מה עשה הזה? עכשיו, לא מזמן, הוא עשה סיום על ספר שהם למדו, קבוצה של אנשים. לא סיום שס, לא סיום מסכת, סיום על איזה ספר שהם למדו. לא כאלה חכמים, הם גם אמריקאים, לא יודעים עברית, קשה להם, אז בשבילם זה היה דבר גדול. הוא אמר לי, אתה יכול לבוא לסיום לדבר? יהיו שם הרבה אנשים. אמרתי לו, כן, אני בא. ‫באתי לשם, הוקם השיר הזה. ‫הוא אמר, ברוך השם, ‫כולכם באתם לביתי, ‫וברוך השם שמחתם אותי וכיבדתם אותי. הוא אומר, אז הוא פתאום נזכר. הוא אומר, אשתי שתחיה והיא שניתה לי את החיים וזה, ואז הוא נזכר פתאום ליד כולם, פלאתי. הוא אומר, אני חייב את חיי להציל אותי מצהרה כזאת שהייתי נכנס אליה. רק אחרי זה הוא ראה את זה גם. כי באותו זמן הבן אדם נואש, הוא לא רואה בעיניים. כמה זה חשוב ללכת לצד שלישי. כתוב, עשה לך רב. מה זה עשה לך רב? אם הוא רב, הוא רב. אם הוא לא רב, אז הוא לא רב. מה, תיקח עכשיו איזה דוד שלך, אדם עם ניסיון חיים, תעשה אותו רב? תעשה אותו רב עליך. שישגיח עליך. למה לא כל דבר אתה יכול לראות. עוד דבר אחרון, רבותיי. אנחנו לא נשכוח, אנחנו מדברים על ליקויים בהשקפה. אז אמרנו, הקב' משלם שכר לצדיקים ומעניש לרשאים ואין איסורים בלא אבון ואין מחלות בלא אבון ואין מלחמות בלא אבונות ואין שום דבר רע שבא לאדם אלא אם כן קודם כל הוא עשה משהו שגרם לזה יש אומנם מחלוקת בחזל אם יש מושג כזה שנקרא איסורים של אהבה שהבן אדם הגיע למדרגה מאוד מאוד גבוהה והוא כבר באמת עושה הכל, והשם כבר נותן לו שכר מלא, והשם רוצה לשלש לו את השכר, אז הוא מביא לו גם ייסורים כדי שייתן לו פי שלוש. כי הוא כבר במלא שומר הכל. יש מחלוקת, לא כולם מסכימים שיש כזה דבר. ‫אבל אנחנו הרי רחוקים ‫מלהיות מושלמים, ‫ויש לנו כל כך הרבה אבונות ‫שצריכים לקבל עליהן איסורים, ‫אז מה פתאום שה' יביא לנו ‫איסורים של אהבה? ‫מאלה היית רב בן ציון אבא שאול, ‫או היית אבא בסלי, ‫או היית, אני יודע, רב חיים קניאפסקי, ‫אז אולי הם יביאים לך ‫איסורים של אהבה. מחלות, בעיות, כאבי גב, חוסר ראייה, כל מיני דברים כאלה. אבל אנחנו לא מדומיינים, אנחנו יודעים שאנחנו רחוקים מה הדרגות האלה. מגרד לך הראש? עשית עבירה. כואבות לך העיניים? פגמת בעיניים. כואב לך כל מיני איברים בגוף? כואב לך. רוצים ראייה? אתם לא חייבים להסכים איתי. אני כלום, אני רק אומר מה שאני חושב. אתם לא מסכימים, אל תסכימו. זכותכם. ‫אני מעיין על מה שקורה בעולם ‫ורוצה להגיע למסקנות ‫למה השם עושה את זה. ‫אני בוודאי לא טוען ‫שאני יודע דעת עליון. ‫לא זכיתי להיות בלעם, ברוך השם. ‫בלעם ידע דעת עליון. ‫אני לא יודע שום דעת עליון. מה שכן, אני יודע שהקדוש ברחוי יש אצלו חוקים, וכל ההונשים שלו בעולם הם מידע כנגד מידע. אין הונשים מקריים. אין כזה דבר. השם הוא לא שופט בבית משפט השלום. פעם אחת בא לו לתת לך כנס, פעם אחת בא לו לתת לך מעשר, פעם אחת בא לו לנזוף בעורך דין שתובע אותך ולשלוח אותך הביתה. תלוי אם אשתו הצבנה אותו אתמול בלילה או לא. אצל הקדוש ברחוי אין כאלה דברים, הכל עקבי ומדויק. ואם בן אדם קרה לו משהו מסוים, זה מידע כנגד מידע. אם הוא נפגע בעיניים, זה עניינים של עיניים. אם לא בעולם הזה, אז בחיים הקודמים, בגלגול שעבר. אם אדם נולד עם מום, איפה יש לו בגוף את המום? זה חלילה, לא מקרה. אין כזה דבר דפקטים אצל הקדוש ברוך הוא ביצור. אין כזה דבר מום מקרי. אם אדם יש לו מום ברגליים או בידיים או בעיניים או באוזניים, הכל חשבונות ביום הדין לפני שגלגלו אותו לעולם. ולא רק זה, הוא חתם על זה והסכים על זה. ויש אין סוף כאלה דברים בדברי רבותינו שמעידים שככה לפני שבאת לעולם אתה ביקשת מי שמכוער ביקש להיות מכוער ומי שאני ביקש להיות אני איך בן אדם מבקש להיות אני או מכוער פשוט מאוד הוא היה עושה כל כך הבהרות עם נשים הוא לא עמד בניסיונות. כל אישה שראיתה איזה גבר נאה הוא, יעתר זרקה את עצמה לרגלותיו, כמו יוסף. ספר היה יפה תואר. אשת פוטיפאר נטפלה אליו, אישה אחת היפות שהיו בהיסטוריה, מטופחת, בגדים שלפשה בוקר, לא לפשה הערב, פסמים, משרתים, לא היה לה דאגות, מסתם המצבה היה טוב, באה לבחור בן 17 בשיא התאווה, גיל של שיא התאווה, של העריות. איזה ניסיון זה. אז בן אדם מגיע לשמיים, מאנישים אותו, שאומרים לו, תראה כמה פגמת בברית. חייבים לגלגל אותך חזרה לעולם. דבר הראשון שהוא אומר, בבקשה ריבונות של העולם, אל תעשה אותי יפה כמו שהייתי בחיים האלה. רק צרות זה יביא לי, תראה. תראה כמה אני צריך לסבול. תעשה אותי דוחה. לא רוצה שאף בחורה תעבוד חייך לי ותעשה לי ככה. הוא מבקש את זה. יש אנשים עדיין פוחדים כל כך להיות מכוערים, אז הם אומרים, בעזרת ה' תעשה אותי יפה, אבל הפעם אני אעמוד בניסיון. ואז הם נופלים כמובן שוב. ואחד שהיה עשיר ככורח ולא ריחם על אף אחד, עכשיו הוא אומר, תעשו אותי אני. למה? עוד פעם תעשה אותי עושיר. אני מכיר את עצמי, אני קמצן, לא נותן כלום. לא אוהב לתת כלום. תעשה אותי אני, זה יהיה כפרתי. ככה זה עובד, רבותיי. לפני שאתה יורד לעולם, אחד אומר, תביאו אותי אוטיסט. אני אחרי 30 שנה פה, הסבול עינויים וזה. אני שמתי בדף פייסבוק שלי סרטון. מי שרואה אותו ולא חזר בתשובה, אין שום סיכוי שיחזור בתשובה. אין. אם זה לא מחזיר אותו בתשובה, נגמר הסיפור. דבר מזעזע. משמע אם השם גלגל את זה לידי, בגלל שאני שנים אמרתי את זה בדרשות וקטלו אותי. עד שמישהו שלח לי את הסרטון הזה. בחורה שנולדה תאומה עם ילד אוטיסט. הוא נולד אוטיסט והיא נולדה רגיל. בחור ובחורה, תאומים לא זהים. חזרה בתשובה בסביבות גיל 21-22, הביאו אותה לאחד הכנסים פה, נתנו לה מיקרופון והיא סיפרה איך היא וכל המשפחה שלה חזרו בתשובה. היא סיפרה שהיא נולדה עם אחי האוטיסט, וכל המשפחה גידלה אותו, ועכשיו היא התחילה להתחזק. והמשפחה התחילו ושומרים שבת וזה. מה החיזק אותם? מראים עכשיו את הסרטון. מראים שם את הילד האוטיסט שהוא טרום שלה או בגילה. הוא ככה, אתם יודעים, עם כל מיני הוויות ופרצופים והידיים. תלוש מן העולם הרי. הנשמה תלושה מן הגוף, זה כל העניין פה. בגלל זה אין להם גם מגבלה, לא של זיכרון, לא של ראייה, לא של כלום. אתה פותח לו עיתון, אתה לוקח אוטיסט, אתה פותח לו עיתון ענק, מלא מילים, שנייה, שנייה, פותח וסוגר, הוא יכול להדפיס לך את כל מה שיש בעיתון. היה פעם סרט על זה באוליבוד, ריינמן. היו לוקחים אלפי קסמים, זורקים על הרצפה, בא המקום היה אומר כמה יש. היו אומרים לו, תגיד כמה יש שעלים על העץ. מיד אומר, 10,000, 221 עלים. אנחנו, היה לנו רב כזה, לא חלילה אוטיסט, גאון עולם, הרגעת שובר. מעידים תלמידיו שהוא היה רואה עץ, הוא אומר לך כמה עלים יש עליו. ברוב שהוא הגיע למדרגה גבוהה, הנשמה שלו, אז הוא כבר היה לו כמו נבואה כזאת, רוח הקודש תמידי. אז איך יודעים באמת כמה עלים יש על העץ? גם אני יכול להגיד, 17,222 עלים. לאיך עכשיו תישב ותסחור. כן? אז איך יודעים? נו. איך נדע? כל אחד יכול לעשות את עצמו עכשיו על הליבה הבאה. אה? לא, לא, לא. או, יפה מאוד. עכשיו אתה קורע כמה עלים מהעץ. חופן מפה, חופן מפה. סופר כמה יש לך ביד. שלושים וארבע. עכשיו תגיד כמה יש על העץ. אומר בדיוק, פלוס ה-34 שיש לך ביד, מגיע לאותו מספר. אז יודעים שהוא לא מבלף. דרך אגב, יש במגילת אסתר דבר מזעזע, מדהים, ממש מדהים. אתם יודעים, מגילת אסתר יש בה 12,196 אותיות. מה פתאום עכשיו נזכר אותי במגילת אסתר? מעשה שהיה לנו בסמינר, כך היה. הייתה לנו איזה דוקטורית אחת, בעלת תוארים מהאוניברסיטה, ‫שהשתתפה בסמינר, ‫ואחד המרצים אמר ‫שמגילת אסתר יש בה 12,196 אותיות. ‫והמספר הזה הוא מאוד משמעותי. ‫למה? הוא אומר, הגמרה אומרת, מינין לאסתר בתורה. אסתר התחילה לפני אלפיים ארבע מאות שנה. התורה זה תשע מאות שנה לפני אסתר. אז מה שהיה כשאסתר תהיה מוזכרת בתורה? או מורדכי. הם חיו תשע מאות שנה אחרי מתן תורה. איך התורה תדבר על אסתר ומורדכי? זה צריך להיות הפוך. אם התורה הייתה נכתבת אחרי אסתר אז כתוב על אסתר. אבל אם התורה קדמה לאסתר איך היא מופיעה בתורה? תראו דבר מדהים. הגמרא אומרת שנאמר אסתר אסתיר פניי מהם אסתר זהותיות אסתר טוב הגמרא אומרת מיניין למור דחי בתורה הגמרא אומרת מור דח ים מור דחי מור דרור יש בתורה את הסממנים, מור דרור, קינמון, כל הדברים האלה. התורה אומרת מור דרור, מה זה מור דרור? מור דחיה. מה זה מור דחיה? מור דחי, זה בן ה' זה מור דחיה. בסדר, בסדר. הגמרא יכול להביא לך סתם הסמכתות, זה לא אומר שבאמת הגמרא, התורה התכוונה למור דחי ולאסתר, ואז יש כאן פלא עצום. אם אתה לוקח את האלף של אסתר אסתיר פניי מהם, ‫ואתה סופר 12,196 אותיות, ‫אתה מקבל סמך בתורה. ‫סופר 12,196 אותיות מקבל תף. ‫סופר 12,196 אותיות מקבל רש. ‫אסתר בדילוג שווה ‫של מספר האותיות במגילה. ‫12,196. עכשיו אתה אומר, טוב, אם זה באסתר ככה, אולי גם במורדחי זה ככה. מור דחיה, מור דרור, מהמם של מור דרור, אתה מקיף אותה בעיגול, סופר 12,196 אותיות, רש. 12,196, ד, 12,196, ח, 12,196, י. מורדחי ואסתר בתורה מוצפנים בדילוג שווה של מספר האותיות במגילה. עכשיו הדוקטורט הזאת שבעה כזה דבר חשך עליה עולמה יו הדתיים האלה עכשיו הוכיחו לי שהתורה היא באמת מבורא עולם נעלמה מיום שישי שהוא דרש עד יום ראשון לא ראינו אותה שכחנו ממנה בכלל פתאום היא ירדה יום ראשון רבותיי אני רוצה להגיד משהו אתם בטח שואלים איפה נעלמתי ביקשתי מהמלון תנך ישבתי כל השבת וספרתי ישבתי כל השבת וספרתי בתקווה שהרב הזה מתחנן ומשקר אבל אני חייבת להודות זה בדיוק כמו שהוא אמר ואני עמומה וחזרה בתשובה ברוך השם יש גם כאלה גם אחרי כזה דבר היו נשארים חילונים נחזור לעניין אז כל דבר מידה כנגד מידה. רגע, אז האוטיסט הזה, תודה. אני מתחיל להזדקן חביבי, זה לא מה שהיה. בקיצור, האוטיסט הזה, שלחו עכשיו את הסרטון הזה, שלחו את הסרטון הזה, ועכשיו מביאים, מרעיינים את האוטיסט הזה. בא איזה מישהו, שואל אותו, תגיד, למה אתה ככה? עכשיו, האוטיסט לא יכול לדבר, הוא אילם. הוא עושה גם פרצופים, אז הוא מחזיק את היד, מביאים לו את היד למקלדת של המחשב, והוא מתחיל להתפיס. ככה הוא מתפיס, הוא לא מסתכל אפילו. ככה, הנשמה שלו מתפיסה מזיזת הגוף. מה הוא כותב על המסך? מראים לכם את זה בווידאו, רבותיי. אתם יודעים, הוא לא שחקן בווליבוד. הוא לא יכול עכשיו לשתף פעולה עם כזה, עם תרמית. אוטיסט. מה הוא כותב? דיברתי דברים שאסור היה לדבר בחיים הקודמים שלי, בגלגול שעבר שלי, והשם שלח אותי לעולם ככה. שואל אותו הרב ואחותו התאומה, מה דיברת? עונה דברים שאסור היה לי לדבר. לא עוזבים אותו. איזה דברים שאסור היה לך לדבר דיברת? הוא אומר, דיברתי לשון הרע על האנשים. והקב' הוא מאוד כעס עליי. וזה התיקון שלי. פגע בו בפה, פגע בו באוזניים. כשאני אמרתי את זה לפני כמה שנים בארץ, שחטו אותי פה בתקשורת. על האוטיסטים, על השואה. אפילו לא מקשיבים מה מדברים. וגם מראים להם ראיות חותכות, הם עדיין לא מעניין אותם. שומעים? ושם אין שום צל של ספק מה שכתוב בערי הקדוש בשער הגלגולים מה שכתוב בכל הספרים בספרי הקבלה מול העיניים אתה רואה תמשיך לדבר לשון הרע ולכתוב לשון הרע על אנשים באינטרנט במקרה הטוב תתפלל לחזור כאוטיסט זה זכות גדולה כי הם כולם צדיקים הרי יש להם רק את זה לתקן אם הם גם היו רשעים בגלגול שעבר כגון מחללי שבת בועלי נידה ואוכלים טרף מה פתאום הם לא היו זוכים להתגלגל כאוטיסט זה פריבילגיה, זה רגע לפני שהם נכנסים לגן עדן וגמרו את הגלגולים. עוד עשר עשרים שנה, הנשמה נשלפת להם מהגוף, נכנסת במדרגה שלהם בגן עדן ונשארת שם לעד ולעולמי עולמים. איך אני הלכתי לאוטיסט בבורו פארק בברוקלין, בן של רב, אמר לי אני סובל אלף עינויים בדקה. אלף עינויים בדקה. נחרדתי. אמרתי לו, ליבי עליך, אני מרגיש מאוד רע בשבילך. מה ענה לי? אל תרגיש רע בשבילי. תרגיש רע בשבילכם. אני כבר מאוד קרוב לסוף התיקון. לכם יש עוד הרבה עד שתתקנו. זאת אומרת, אתה המסכן, לא אני. אני כבר תיקנתי, זה עוד שניים, שלושה צעדים, ונשתחררתי. אז תראו איך הכל הפוך. לא סתם החזוני שהקם בשבילם. היה רואה אחד כזה קם בשבילו. למה? זה צדיקים שיש להם רק דבר אחד לתקן. זהו. עניינים של פבל ואוזניים. מידה כן נגד מידה. האחד נולד בלי רגליים. לך תבדוק בחיים הקודמים שלו לאן הוא היה רץ. האחד נולד עם יד כזאת. לך תבדוק מה הוא היה. אנחנו לא יודעים. השם לא מגלה לנו. מי יודע למה השם לא מגלה לנו בחיים האלה? למה נולדנו אימום? או עם איזה בעיה נפשית או כל מיני דברים שאנחנו נולדים הרי עם הרבה בעיות, כן? מיותר מפחות. למה השם לא מגלה לנו על מה הוא הניש אותנו? מי יודע למה? למה לא תהיה לך בחירה? תשובה נכונה, אבל למה? למה לא תהיה לך בחירה? אם אני הייתי יודע חלילה שאני חירש בגלל ששמעתי הרבה רחילות, אז הייתי מנסה לתקן את הרחילות, לא? מה? לא שומע. או, יש כאן כמה נקודות. נקודה אחת, לפעמים בן אדם עכשיו, הוא בגיל 30 לא נשוי. קשה לו. חזר בתשובה גיל 22. הרבה חברים שלו התחתנו, כולל חילונים, שלא מקפידים על מצוות וכולי. והוא כל שידוך שלו נופל. אז הוא משתגע, מה הולך פה? אם הקדוש ברוך הוא אבא אומר לו ביום שהוא בא לעולם, מגיל צעיר, בבר מצווה שלו יציק תדע לך שבגלגול שעבר היית רשע גדול היית נשוי ארבע פעמים וכל אחד מהאנשים שלך גמרה בבית חולים עלים, מקלל, מגדף, מבזה, מענה היית חלאת המין האנושי גם היית עושה דברים טובים. תרמת כספים, שמרת שבת, הנחת תפילים. התיקון שלך עכשיו, 70 שנה להיות פה בעולם הזה, בודד. כולם מסביבך יתחתנו, כולם יביאו ילדים, כולם יהיה להם נכדים, כולם יהיה להם חגים עם המשפחה, ואתה תנדוד מבית לבית בשבתות, ויערכו אותך וכבר תהיה בן חמישים. וזה התיקון היחיד למה שעשית והמללת את הנשים האלה ואת הילדים במשך 70 שנה בדור הקודם. ואם לא, אני מכניס אותך עכשיו בכף הקלה 50 שנה ואחרי זה גיהנום. מה אתה מעדיף? בטח, בטח. רווק, רווק. בטח. אבל אם עכשיו שכבר נולדת, ביום שבאת לעולם היית כבר מתבשר שאתה עוד 70 שנה תהיה רווק. כולם התחתנו חוץ ממך. יש אחד שלא המתאבד? כמה היום מחזיקים? היית משתגע כבר, לא היה לך חשק לקום בבוקר, כלום. למה אתה עדיין חי? כי עוד לא איבדת את תקוותך. הרבה פעמים מזמינים אותי בניו יורק לרווקים רווקות. לבוא ולדבר. אנשים שם בני שישים, שבעים, לא איבדו תקווה. לא התחתנו מעולם. אין, לא מבטרים עד יום המוות להתחתן. אין כזה דבר שבן אדם בא אומר לך, ויתרתי, ויתרתי, אני כבר לא אתחתן, די, היה לי את הצ'אנסים שלי וזהו. אין כזה דבר. עדיין יש לו תקוות בגיל כזה והוא הולך לפגישות. לא מבטרים. למה? כי יש עוד תקווה. אבל אם בן אדם היה יודע מראש, אז גמרנו, זה הורס לו את כל הבחירה. הורס לו את כל הבחירה אם בן אדם עכשיו היה נולד ואומרים לו הסיבה שנולדת ככה זה בגלל שעשית ככה ואין תרופה למכתך אז הוא אומר אתה יודע מה אני רוצה למות, לא רוצה לחיות נכנס לדיכאונות, משברים, הוא לא מתפקד יותר הלך לו החיים לכן הקב'ה הוא לא מגלה לנו שהשם נותן לנו הונש בעולם הזה ואין יום שאנחנו לא מקבלים סתירות אין יום לא קרה יום אחד בחיים שלך שלא קיבלת סתירות. פספסת אוטובוס, חום, לחרות, עצבים, ביזה אותך מישהו, איבדת שתר כסף, לא שילמו לך בזמן, לא עונים לך לטלפון 50 פעם. אין יום שאתה לא מקבל הונשים ואיסורים. אין יום. וזה סימן של שם עוד לא ויתר עליך. אז השאלה היא כזאת, שהשם כבר נותן לבן אדם הונש, למה הוא לא מגלה לו על מה הוא נהנש? מה תועלת להעניש ילד ולא להגיד לו על מה? ילד שלך, שמעת אותו בשכונה מקלל באמצע משחק כדורגל, מקלל כללות איומות. עכשיו אתה בא, נכנס לבית, יפת אותו ישר למיטה. אז הוא אומר, מה עשיתי? מה אני עשיתי? לא אומר לך. לא אומר לך. יש היגיון? זה חינוך. תגיד לי מה עשיתי? מה אתה עולת לי סתירה? לקחת לי את האופניים. תגיד למה? התפרעתי בכבישים? לא. דרסתי מישהו? לא. לא אמרתי לך תודה? לא. אז למה לקחת לי? לא אומר לך. אז מה הטועלת שבזה? ככה השם עושה לנו הרי. משחק איתנו במחבואים. אז מה הטועלת שבזה? אני אגיד לכם שאלתם את עצמכם פעם איך הקדוש ברוך הוא קורא לעצמו הרחמן בזמן שהוא נותן עונשי מוות כאלה קשים בתורה או בזמן שהוא נותן לך מצווה למחות את זכר המלך או בזמן שהוא מביא אנשים משותקים לעולם או בזמן שהוא גוזר על אנשים כל מיני מחלות נפש או בזמן ששם עלינו את הישמעאלים לענות אותנו שלושת אלפים שנה כבר אז איך הוא בדיוק קורא לעצמו רחמן אחרי שעשה לנו שואה ואחרי שמתו פה עשרים וארבע אלף חיילים רק להגן על הארץ ואחרי שחצי מהעם פה אין להם מה לאכול חיים הורגים את עצמם יום ולילה בשביל לשלם חשבונות של יום יום ועל כל הלחץ והצבים והפקקים אז איפה הרחמים פה ואם תגיד לי, אל תתלונן, כבוד הרב, ה' לא אוהב מתלוננים. לפחות יש לנו אוכל, יש לנו מיטה לישון, אז אני אענה לך, גם לכלב יש. גם כלב אוכל, גם כלב ישן. כלב נהנה, יש לו נקבה, משחק, קופץ, שוחק, רץ, אין לו משקנטה. ראיתם פעם כלב עם שיער מאפיל? ראיתם פעם קוף קרח? איך? הרי אנחנו והקופים אותו DNA. לקופים אין צהר לבן. אין להם דאגות. קופים לא מקריחים מהלחץ. אין להם דאגות. קופים אין להם מחלות נפש. חצי אמריקה על פרוזק. כדור להרגע למחלות נפש. חצי אמריקה. עשירים, עניים, אנשים חשובים. למה? לא עומדים בלחץ החיים. אז עדיף להיות קוף. ראיתם את הדרשה שלי בקריאת אונו לפני כמה חודשים שהייתי פה? עם החתול. ראית? הנה, יש פה עד. אם הוא לא היה, לא הייתם מאמינים. אני דיברתי 20 דקות בדרשה, רבותיי, מי כאן יכול להגיד לי למה עדיף להיות בן אדם ולא להיות חתול? מה? חתול? כאילו כל אחד אומר, כי אנחנו ככה, כי אנחנו... כל מה שהם אמרו, אני סותר אותם. עדיף להיות חתול. בסוף השתכנעו. באמת, אולי עדיף להיות חתול. אין לך משקנת, אין לך לחצים, רופאים, עצבים, בחינות בגרות, מילואים, שלוש שנים צבא, מחבלים עומדים עליך לחלוטך, צער גידול בנים, תנועה בכבישים, אבטלה, אישה מוצצת לך את הדם, עושה לך את המוות. אין להם את זה לחתולים. אוכלים בחינם, כולם משמינים. ראיתם את החתולי רחוב איזה ישמנים? ‫עכשיו החתול לא סובל ‫שהוא אוכל מהזבל. ‫בן אדם שאוכל בזבל סובל, ‫כי הוא יודע, אני אוכל שעריות. ‫כלב וחתול מבסוטים, ‫זה בשבילם מסעדה, ‫אכול ככל יכולתך בחינם. ‫שייניז, פלאפל, ‫מידל איסטרן, יפניס פוד, ‫יש להם מה שאתה רק רוצה בפח. ‫איך הם... ‫אצלנו אין הרבה חתולים, יש סנאים. פעם אחת באה איזה חתול, הבן שלי פיתם אותו, הוא נהיה כמו דוב. אני אומר לו, יעקב, מה עשית? תראה את החתול איך הוא נראה. הוא אומר לי, לא, לא, הוא בהיריון. סתם. מה אתה מבזבז את הזמן שלך כל השבוע להכין את החתול? תוך שבוע הוא רכפיל את גודלו. מרוב שהיה מבלע כל היום. אין להם דאגות. אצלנו יש סנאים. הסנאים האלה פקחיים, מה שורם. כל בוקר אשתי פותחת את המרפסת של הדק, זורקת להם קצת לחם, אוגיות, כל מיני פיצוחים, דברים שנשאר. אז הם באים. יש להם חוש שריח מדהים. הם מופיעים מרחוק. אבל עכשיו, אם היא מאחרת בכמה דקות, יש לי ממול, מהחצר האחורית, מחסן שבנינו. מחסן מעץ, עם גג כזה משולש. הם עומדים על המחסן כמו מסדר בצבא. למה? כי מהמחסן הם רואים מהחדר כביסה בקומה השנייה, הם יודעים שאשתי לפני שהיא יורדת, היא מכינה בגדים לילדים לפני שהם הולכים לישיבה מהחדר כביסה. הם כבר יודעים. הם עולים למעלה לבדוק אם היא נכנסה לחדר כביסה. איך שרואים אותה בחדר כביסה, קופצים מהמחסן, רצים את כל הדשא, עולים במדרגות, באים עומדים ליד הדלת. ויש כאלה יגידו אין בורא לעולם. יש מטומטמים יותר מהם. כתוב גם ציפור מצא בית, הוא דרור כן לה. מה הפירוש של הפסוק הזה? מי הבין? מה זה גם ציפור מצא בית? אני כבר לא מדבר על החוכמה של הציפורים, איך הם מכינים את הכן. זה מדהים. זה מדהים, זה מפעל. זה כמו שעושים את הספות האלה מקש, קולים אותן וזה, זה צריך הכשרה. ציפורים מכינים כל מיני כן, עגול, סימטרי, יפה, מקום. מה זה גם ציפור מצאה בית או דרוג כן לה? אני אגיד לכם מה זה. יש בישראל חברה קוראים לה Waze. הם נמכרו לחברה האמריקאית בשלושה ומשהו מיליארד דולר. ביבי לא מזמן אמר שזה היה עסקת חייהם של האמריקאים. זה באמת שווה 20 מיליארד. הישראלים פריירים, בחרו את זה יותר מדי בזול. האמריקאים אם היום ירצו למכור את זה, ודאי זה 20 מיליארד דולר, אם לא 40 גם. אין ביום כמעט מכונית בלי המוצר הזה. והם קנו את זה בשלושה מיליארד דולר. זה אחד ה-GPS הכי מתוחכמים שיש, זה מציל אותך ממשטרות, מטעונות, מתנועה, מפקקים, טוב, בסדר. למרות שבארץ זה הכי גרוע. זה מאוד מאוד מזייף. אפילו הווייז הזה שמאלני. אם אתה בא מהצפון לדרום, אומר לך פני שמאלן, בקה אל גרביה. מה ואני נוסע עכשיו לרחובות. מאפולה לרחובות, מגיע לצומת בקה אל גרביה, פני שמאלן. בכוח רוצה שיעשו לך לינץ'. אמרתי לכם, שמאלני כנראה עשה שם איזה בג. שהיהודים ייכנסו לבקה שיעשו להם סמיכה שמה. באמריקה הוא בדרך כלל לא טועה. אומר לך איפה ללכת, הוא יודע. למה נזכרתי עכשיו בווייז? איך אנחנו מתפעלים מהווייז שמכניסים כתובת? אני נוסע לפעמים מניו יורק למונטריול, שש שעות נסיעה, כבישים, כביש, מחליף, מחלפים, הוא כבר תוך שלוש שניות מחשב מסלול, שש שעות נסיעה, מאות כבישים אתה מחליף בדרך, פניות, ציבובים, ‫הכול מיליונים של דרכים ‫פתוחים לפניו. ‫זה מדהים הדבר הזה. ‫והווייז הזה, הווייז הזה, ‫לא מתקרב לציפור בזויה ‫שאתה קונה בחנות בחבישה דולר. ‫לא 20 או 40 מיליארד דולר. ‫ידעתם שלציפורים יש GPS מובנה? ‫אני אענה לכם מה פירוש. יש בניו יורק, מי שמכיר את ניו יורק, זה נקרא Upstate New York. בדרך לקנדה, אגיד לכם הקנדי פה דורון, הוא בא מקנדה, עשה עלייה, ולא קל לו בארץ. קשה לו. קנדה, חיים אחרים מפה. שם יעזור. טוב, בקיצור רבותיי, מניו יורק לקנדה, כל הדרך הרים ועצים. אוקיינוס ירוק. מיליונים של עצים. בלי סוף. מיליונים. ממש מיליונים. אין סוף עצים. וכל עץ בערך שש, שבע מטר רוחב או עשר מטר רוחב. ענפים, עצים, עלים, בלי, מיליארדים של עלים. עכשיו איזה ציפור הלכה, עשתה קן באמצע על אחד העצים, היא ירדה פנימה, היא ירדה מהצמרת, היא לא שמה את זה בראש הצמרת, היא הכניסה באמצע העץ על אחד הענפים, בנתה קן. נולדו לה גוזלים עכשיו. עכשיו היא טסה עשרה קילומטר, חמישים קילומטר לחפש תולעים, אוכל להביא להם. היא מגיעה למקומות, ליד איזה נחל יש תולעים, היא מראית מה אתה תולעת, היא טסה חזרה עשרה קילומטר, עכשיו שאתה מסתכל מהמטוס, איפה תמצא את העץ ששמת שם תקן? מיליון שנה לא תמצא את העץ הזה. אתה יודע מה זה לחפש עץ אחד, ענף אחד במיליונים של עצים? כולם אותו דבר נראים. זה לא שעץ אחד כתום, עץ אחד לבן, אני הולך לפי הצבע. כל ירוק מלמעלה היא צריכה לרדת על המילימטר ברווח שבין הענף הזה לבין הענף הזה ולנחות ישר לתוך הכן ויש מטומטמים שאומרים אין לעולם הזה בורא הציפור הזאת נהייתה מפיצוץ מקרי היה בפח זבל של הרצוג הוא ירד הוא שמע פיצוץ מה קרה? נהייתה ציפור. אחה, עם העיניים, עם המקור, ציפ ציפ ציפ. ארצוק, תחזור בתשובה. סבא שלך היה הרב הראשי לישראל. איך יצאת כזה בוגד? תתעורר. וואו. נהיה פיצוץ, נהייתה ציפור. אתם באמת חושבים שהטמבלים האלה מאמינים לשטויות שהם מוכרים לכם? מישהו פה מאמין שיש אתאיסט אחד בעולם שירים את היד. עמנון לוי בתוכנית שלו, 20 פעם אמר לי, אני הטאיסט. ראיין אותי. כל שנייה הוא מבהיר לי, אני הטאיסט. אחרי יומיים קראתי אילים בקבר של הצדיק מיאבנייל. את לנו תמונה, תפסנו אותו עלך. שמנו אותו בפייסבוק. באמצע שאני דיברתי איתו, הוא קיבל חלחלה. אמרתי לו, עכשיו ראיתי אצלך נקודת שבירה, הוא אומר, נכון. ומעניין, את הקטע הזה הוא כן שם בתוכנית. קטע שהוא הבין שכל החיים שלו בלוף. מה אתם חושבים? סתם הוא עשה תוכנית עכשיו על גלגולי נשמות? נתנו לו דיסק חיים אחר המוות, גלגולי נשמות, פתאום נפתחו לו עיניים. חד וחלק. אין כזה דבר אטאיסט. מי שאומר לך אני אטאיסט, אתה אומר לו תן לי את השעון שלך. אומר למה? אומר השעון הזה עכשיו היה פיצוץ, נהיה שעון. זה כלום, זה לא באמת שעון, תן לי. סתם, היה פיצוץ. לא, אגזמת, נו מה? מה, אתה מאמין שמישהו עשה את השעון הזה? אלא מה? אתה לא רואה כתוב סייקו? מי זה סייקו? חברה ביפן. איך אתה יודע שהם עשו את השעון? הם היצרנים, אז איך אני יודע? השעון לא נהיה לבד. מה אתה מבלבל? תמבל. עכשיו היה בפח פיצוץ, אפוס, חוכיות, חתיכות, חוליות, מחוגים, והכל הסתדר ונסגר. הנה, הוא בא לך על היד. זה לא באמת שעון. אתה צריך מהר להשפס בה ברבנל, הוא יגיד לך. ואז אתה תגיד לו, ישמעו אוזניך מה פיכה הטיפש מדבר. על שעון אתה לא מאמין, אבל על מוח של בן אדם אתה כן מאמין שזה נהיה לבד. שעון, כל השעונים בעולם ביחד, עם התחכום שלהם לא מגיעים לאחוז של מוח אחד של קורדי. עכשיו הדנים אומרים שבפנים יש רק חוט אחד שמחבר בין שני האוזניים. שאם תגזור אותו יפלו האוזניים. אני קורדי אז אני מרשה ככה חופשי להגיד. הבנתם? מציאות רבותיי, נחזור רגע לנושא. בואו נעשה סיכום של הדרשה הזאת. להיות דתי במצוות זה לא מספיק. חייבים להיות דתי בהשקפה. וההשקפה היא א', כל העולם מושתת על סחר ועונש. ב', כל אדם באשר הוא, יהודי, איש, אישה, גוי, גויה, כל אדם באשר הוא, בוחר מאה אחוז מה לעשות. שום דבר לא נגזר עליו. הכל בידי שמיים, אמנם חוץ מירת שמיים. אם תהיה צדיק או רעשה, הכל בידיך. ג' אין איסורים בלא אבון אם האבון הוא לא מהחיים האלה אז הוא מהחיים הקודמים ד יש עולם הבא שווה להתאמץ ולהזיע בשביל להגיע לשם ה כל בן אדם שהתורה קוראת לו מתואב אני מתאב אותו אם השם מתאב אותו גם אני מתאב אותו אם השם אוהב אותו גם אני אוהב אותו השם אוהב את הרב הוא תלמיד חכם, הוא עמל בתורה, אני עבד של הרב. כבוד הרב, מה לעשות בשבילך? תה, קפה, להביא לך, לסחוב על הגב, להסיע אותך, לעשות בשבילך, למלא לך את החשבון בנק, הכל, רק תגיד. למה? למה אתה כל כך משרת אותי? אין לי כלום איתך. אני אוהב את השם והשם אוהב אותך. ואני רוצה לשמח את השם, אני משמח אותך והשם נהיה שמח. ככה כתוב בתורה. מי שרוצה בנים, מי שרוצה שיהיה לו בנים תלמידי חכמים, ימלא בתנאם של תלמידי חכמים ביין, ימלא את כיסאם בכסף. מן דה מוקי רבנן, נותנים לו בנים תלמידי חכמים. ראיתי כמה אנשים עמי הארצות מכבדים מאוד רבנים, כל הבנות שלהם התחתנו עם תלמידי חכמים גדולים. אף על פי שעל פני השטח, איזה אחד רוצה בת של כזה עם הארץ. כיוון שהוא חיבן חכמי, משמיים זימנו לו כזה דבר. מי שהשם מתאהב, שכתב עליו תואבה, לא רק שאני לא יכול לסבול אותו, אני לא יכול לשבת בחברתו. אשרה מי שלא ישב במושב לצים. הפסוק הראשון והכי חשוב בתהילים, כל בן אדם שבא לכתוב ספר, פותח את הספר שלו בקטע הכי חשוב. וזה מזכיר לי שיש את הספר שלי שרק יצא, עומד בדיוק פה בהציעה, יש כאן יהודי יקר בשם שחר שמסר על זה נפש חודשים רבים, והוא הוציא את הספר הזה לפועל, וברוך השם הספר הזה כבר החזיר פה מאות אנשים בתשובה, שהיו מאוד רחוקים, את קקטאים הכי חזקים ב-20 ומשהו שנה של דרשות, כולם בספר הזה. הספר הזה לעניות דעתי שווה מיליארדים, לא שווה 50-60 שקל. שווה מיליארדים, בגלל שכמעט ולא יהיה בן אדם, שאתה תיתן לו את זה והוא יישאר אותו דבר. ולכן יומיים, שבועיים לפני יום הדין, אין אחד שיצא מפה בלי לקחת כמה ספרים. כדאי לכם, תקנו ותחלקו לכל החילונים שאתם מכירים, לבוש שלך, לאשתך, לאח שלך, לדודה שלך, לאבא שלך, לבן שלך, מי שיקרא את הספר הזה, אני מתחייב לכם, לא יישאר אותו דבר. זה 250 עמודים של אוצר, סיפורים מהחיים, ניסים שאשם עשה לי לעיני קהל, שאין שום ספק שזה היה עת רצון משמיים, ניסים שאשם עשה לאנשים, על דברים מדהימים יש שם. אני אומר לכם, זה ספר חזק מאוד, ומאוד מאוד מומלץ, ואם לא, תחזיר, אני מחזיר לך את הכסף. אם יש שם דף אחד בספר ששיימם אותך או שלא עלה על הציפיות, תחזיר אפילו שהוא קרוע. אני מחזיר לך את הכסף. למה? השתדלנו בספר הזה שלא יש שם שורה אחת משעממת. יש ספרים, יש בהם הרבה חומר מאוד מעניין. אבל מתוך שלוש מאות עמודים יש איזה מאה עמודים מוצאים לך את הנשמה, סתם משעמם. או שחוזרים כמה פעמים על אותו עניין, כבר יוצא לך החשק. החוכמה שלא יהיה בו דף אחד משעמם, שלא תרצה להוריד אותו מהיד. ובאמת, יש אנשים שכתבו לו, התחלתי לקרוא אותו אתמול, יום וחצי גמרתי את כל הספר, לא הפסקתי, לא הנחתי אותו, התחלתי וסיימתי אותו במכה. למה? הוא מעורר אותך להסתכל נכון על החיים, לראות מה השם הלוקחה באמת שואל מאימך, איך להתנהג עם מה שקורה היום בעולם, מה החשיבות של להציל נשמות, מה זה העולם הבא, מה זה הכנה ליום הדין, לראש השנה, ליום כיפור, מה זה אלול, כל הדברים האלה. ואני התחלתי לשאול עכשיו, איך הקב' הוא קורא לעצמו רחמן, אחרי כל כך הרבה צרות שהעם ישראל עבר יותר מכל עם אחר בעולם? התשובה היא רבותיי, שהשם נותן לך סתירה, הוא לא מגלה לך על מה. כי אם הוא היה אומר לך על מה נהנשת, היית מתקן רק את הדבר הזה. זה מה שדחוף. בוא נתקן את זה. עכשיו השם לא אומר לך על מה, ואתה מתחיל לפשש במעשיך. ופתאום, אה, עשיתי גם את זה לא בסדר, וזה אני צריך להשתפר. בשבת אני לא 100 אחוז, בתפילות, הטלפון שלי לא קשר, אני עושה עבירות איתו, כל מיני דברים כאלה. אתה מתחיל עכשיו לתקן 50 דברים, על סתירה אחת שקיבלת, עמד להשקיע אצלך מישהו הרבה כסף בביזנס, ולשחרר אותך מהלכת, ובדקה 90 ביטל. למה השם עשה לי את זה? למה? למה? למה? אתה עורק את עצמך. אולי זה בגלל שאני גנב. לא יכול להיות, הרי אני תמיד הייתי גנב, אז למה הוא הביא לי את המשקיע הזה? אז זה לא בגלל זה. אולי בגלל שאני אוכל לו מאה אחוז קשר. אולי בשבת אני עם הסיגריה כבר בפה עוד לפני שיצא השבת. אולי אני מבזאת אשתי, זה הערובה להיות אני. אולי וזה, אולי זה, אולי זה, אולי אין לי אמונה, אולי. תתחילי, אולי באו עליינים, ביקשו צדקה ולא עזרתי להם. יש לי לב של אבן, יש לי מיליונים ולא עזרתי לעניים, אולי בגלל זה השם עשה לי את זה. עכשיו יש לך כבר מאה אפשרויות, אלף אפשרויות, אתה לא יודע על מה. אז אתה מתקן רבע מהם. מתוך 200 בעיות, תקנת 50 בסתירה אחת. אבל אם ה' אומר לך על כל מכה ומכה, על מה הוא הביא לך את זה, רק את זה היית מתקן. כדי לתקן חמישים דברים, היית צריך חמישים סתירות. אז יש רחמנות יותר גדולה מזאת? שבסתירה אחת אתה מתקן חמישים במקום לתת לך חמישים סתירות? זה הרחמים של ה'. חלילה הוא לא מוותר בדין על כלום. כאולה אומר, הקשבחו ותרני ותרו מאב. אז שוב, מסקנה. מסניך השם אסנה. ככה כתוב בתהילים, ככה כתוב בעורכות צדיקים. מי שאומר לך אני שונא דת, שונא השם, הוא בז לרבנים, עושה צחוק מהיהדות, מצווה לסנו אותו. מי שאוהב אותו מכיס את השם. זו השקפה הנכונה של היהדות. כל מי שאומר לך אחרת הוא רמאי, תביא אותו אליי, אני אוכיח לך שהוא רמאי. מי ששונא את השם חייבים לסנו אותו. אם מישהו שונא את אבא שלך ומבזה אותו ועושה מנו צחוק, ואתה רץ לנשק אותו, סימן שאתה בעצמך שונא את אבא שלך. כי אם באמת היית אוהב את אבא שלך, לא היית יכול להסתכל על הנבל הזה לשנייה. לא אמרתי מי שלא מכיר. אמרתי מי שעושה פעולות נגד הדת. להשמיד את הדת, לסגור את הישיבות, לבזות רבנים, לכתוב, להרחיק אנשים מהשיעורי תורה. על אלה אני מדבר. שפותחים בית כנסת, הם רצים למועצה, מגישים תלונה, הולכים לבגת. אלה, מסנה השם. דוד המלך אומר, מסנך על שמסנה. פסוק מפורש בתהילים. ויש עוד הרבה מקומות. עוד פעם אני אומר, יש אנשים מסכנים, גדלו בסיביר, לא יודעים כלום, נכון? אבל תדע לך, שלמשל אצל הערבים, לא כולם נולדים דתיים, אבל אף פעם כמעט, יש אונם, יש, תמיד, לכל כללי יש יוצא מן הכלל, אבל כמעט אף פעם לא תמצא ערבי שמקלל את הקראש ברוך הוא, מבזה אותו, או שנלחם כל כך להשמיד את הדת. יש כאלה בסתר, עושים עבירות, אין אף אחד, עושים, אוכלים ברמדאן, כן. עושים כל מיני עבירות, אבל קשה מאוד שתמצא שמאלנים אצל הערבים. כמעט ואין כזה דבר. אין אצלם בוקדים, גם אלה שמודים שארץ ישראל שייכת ליהודים, עדיין ילחמו בנו עד שיארגו אותנו. אני אומר לכם, אין אצלם בוקדים, זה נדיר מאוד. ואין אצלם כאלה שכופרים באשם אפילו ערבי חילוני שלא מתפלל אומר לך הכל מן אללה הכל בפרנסה מן אללה אני הלכתי לקנות איזה עץ מאיזה ערבי אחד יש להם גינה שם בדיוק מה שחיפשתי וואי אחיד שהיה לא באתי לשם אמרתי לו תשמע שלא יהיה בעיות כן זה מה שאנחנו קונים אומר תגיד לי מה את נהיית... היה מדבר עברית ממש של האוניברסיטה. אמנם מפתע ערבי, אבל יודע לדבר. אומר לי, מה את רועלת אם אני ארמה אותך? ככה אמר לי. הרי הקב' הוא מסתכל על הכל. ופרנסה הכל ממנו. אז איך אני אהיה כזה טיפש ואגנוב לך בזמן שהפרנסה שלי כבר נקבעה משמיים? כבר אמרתי לו, בא לי כבר נכניס אותך לאתר, ידברו אותי. ואני בלב שלי אומר, אוי לבושה אוי לחלימה, אתה מדבר עם הסונא דת פה? ה'? ה' מאכיל אותי? מי זה ה'? כמו פרו. מי זה ה' בשמה וקולו? מה נגמר בסוף? קחו גם קורבנות על חשבוני. לכו להקריב לה' אלוקיכם. תתפללו גם עליי. אמנון לוי פרו גם אמר אני הטאיסט הטאיסט אחרי יומיים שיר למעלות כל הצגה סתם רמרות הכל פוחדים מהדת כי היא מחייבת אף אחד לא נלחם בקופיקו, צ'יפופו, דני דין, מילון אבן שושן אלה לא ספרים מאיימים רק בתורה נלחמים כי התורה מחייבת להשתנות ואתה רוצה להישאר גנב אתה רוצה להישאר עצלן, לקום ב-12 כל יום. אתה רוצה להמשיך לבעוט באשתך ולמרר לך את החיים. והתורה זה עצם בגרון. כל שניה היא מראה לי כמה אני רע. דבר נוסף. ככל שהאמונה תתגבר יותר, ככה אתה צריך פחות להשתדל ולסבול בחיים את עול הפרנסה. דוד המלך פתח את התהילים. משפט ראשון. חוק ראשון אצל בעל תשובה, אשרמי שלא יושב במושב לצים, או במושב לצים לא ישב. מה זה מושב לצים? הצטדיונים, כדורגל, כדורסל, קרקס, הופעות של זמרים גוהים וחילונים, חוף הים, כל אלה בגדר מושב לצים. תסתכלו בחזל. אתה בעל תשובה? איזה מן בעל תשובה אתה? אתה עשרים שנה יושב עם ליצנים. איזה מן בעל תשובה אתה? אנשים שלא מברכים, אנשים שכופרים באשם, אנשרים שכל הזמן מקללים ועצבנים ועושים כל מיני דברים לא בסדר. הרי עצם זה שאתה בחברתם הם תמיד ידאגו להוריד אותך למטה. הדרך היחידה להתעלות זה להתנתק מהם. הגמרה אומרת רי שלקי שהיה ראש המאפיה. ראש המאפיה ראש השודדים שמעון בן לקיש קראו לו עם הארץ גמור אבל יודע לשדוד אחרי שהוא ראה את רבי יוחנן סוחה באגם והוא ראה הוא חשב שזה אישה כי לא היה לו זקן והוא היה כזה יפה והיה לו כנראה פאות ארוכות אז הוא חשב שזה אישה אז הוא קפץ למים שחק כמו אריה חשב אולי איך אומרים יסיג איזה דייט פתאום הוא קולט שזה איש אמרנו, חשבת שאני אישה, אה? חשבת שאני אישה יפה בתד לפה כמו אריה, אה? אבל אל תדאג, יש לי בשורה טובה בשבילך. מה, אחותי הרבה יותר יפה מני. והיא מחפשת שידוך. תתחיל לבוא אליי לישיבה ללמוד איתי תורה, אם באמת תשמור מצוות, אני מתחייב לסדר לך את אחותי שידוך. ההוא כמו אריה התחיל לבוא לישיבה. הוריד את הקעקועים, גזרת קוקו, החליף את הג'ינס בחליפה יפה, התחיל לבוא לישיבה יום יום. תוך כמה שנים נהיה גאון עולם. הגמרא אומרת, רבי יוחנן מתו לו עשרה בנים והוא לא השתגע לרגע, כלום. לקח איזה עצם שלהם או איזה שן, הלך עבלים, לנחם עבלים. אתם קברתם אחד, אני קברתי עשרה. לא נורא, החיים האלה כערף עין. עוד מעט בעולם הבא נהיה ביחד. אל תאכלו את הלב יותר מדי. כך הוא היה מנחם אנשים. אחר כך שריש לקיש נפטר, הוא נהיה חברותה שלו. ‫הוא היה לומד איתו. ‫כשריש לקיש נפטר, רבי אוחנן השתגע. ‫השתגע על עבדתו. ‫איך אומרים בארץ? התחרפן. ‫הוא כבר לא מסוגל תפקד. ‫התפללו עליו כל החכמים ‫שהשם ייקח אותו. ‫מכאן ראיה שמי שסובל בבתי חולים, ‫אין לנו רשות לנתק לו את המכשירים, ‫להרוג אותו בידיים, ‫אבל מותר להתפלל כבר ‫שהשם ייקח אותו. כדי שלא יעבור את הסבל הזה. אבל השם יודע כמה הוא צריך לסבול עד הפטירה, כי זה מחפר לו על הרבה עבירות. לכן משינתק לו את המכשירים, אותו בן אדם יצטרך לחזור עוד פעם בגיל גול ולמות מוות אריסה. כי נשאר לו עוד עשרה ימים לחיות. ולא הושלם התיקון, אז הוא צריך לחזור ולחנק במיטה בגיל עשרה ימים. וזה שהרג אותו הוא רוצח גמור, הוא צריך לקבל עכשיו הונש מוות. אז בעוד כמה שנים מישהו יכניס לו סכין באיזה פיגוע ואף אחד לא רואה את הקשר כי רוצח דינו בסעיף. או שמישהו יירא בו, או שיהיה איזה פיצוץ וזה זכוכית תעשה לו חור בגוף, כי זה סעיף, או שהוא יהיה חלילה באיזה מטוס שיתרסק ויהופו חתיכות ויהיה לו חור בבטן, וכל זה זה בגלל שלפני שלושים שנה הוא ניתק לאיזה סבא אחד את המכשירים, ורצח אותו והוא לא רואה את הקשר. הכל מושגח כחוט השערה. חוט השערה. שומעים? לכן הגמרה אומרת רישלקיש ביום שהוא נפטר רבי אוחנן השתגע התפללו עליו שיפטר נפטר על זה אומרים או חברותה או מיטותה ומה המסקנה רבותיי? למה עכשיו אני מספר לכם את הסיפור הזה על רבי אוחנן? הגמרה אומרת החברותה הזאת שלא רישלקיש כל מי שהוא דיבר איתו ברחוב כל העשירים רצו להשקיע אצלו כסף תאר לך עכשיו יש איזה רב לא משנה מי הולך עכשיו ברחוב פה בפתח תקווה ומדבר עם איזה אחד יש לו כיפה אמנם אבל הוא לא נראה הוא רב חשוב. דיבר איתו עם איזה יהודי, איש עסקים. הרב והאיש הזה דיברו ברחוב. איך שדיברו, הרב הלך, חמישים משקיענים של נדלן רצים להשאיר הזה. מה שםך? משה. משה מה? משה כהן. קח את הכסף, תשקיע לנו. מה זה? מי אתם? מה אתם? אני לא מכיר אותכם בכלל. לא, לא, סומכים עליך בעיניים עצומות. תן לנו, כמה רווח תיתן לי? הנה מיליון שקל. כמה רווח תיתן לי? תן לך עשרים אחוז בשנה. תן יד. יאללה, סגור. ככה נועה אומרת היה. מה קרה? מה קרה? איך פתאום כולם ככה רצו לתת לה, כל מי שריש לקיש דיבר איתו, רצו אליו להשקיע אצלו כסף. שואלים, איך זה יכול להיות? כי אחרי שהוא חזר בתשובה, עד עכשיו היה טוב כנראה שהגיע הזמן לסיים אחרי שהוא חזר בתשובה הוא לא דיבר יותר מילה אחת עם אף חילוני ואף רשע ברחוב לא רוצה להתלכלך בעבירות שלך אפילו. רק עם צדיקים הוא דיבר. לכן ידוע, אם הוא דיבר עם הבן אדם הזה ברחוב, בוא מהר נרוץ, נשקע אצלו כסף, למה הבן אדם הזה בטוח ישר ובטוח מאמין באשם והוא לא יגזול אותנו ולא ירמה ולא כלום. אמנם זה נשמע קיצוני מאוד ואני לא מצפה ממכם להיות רשלקי, זה ודאי. אבל רק להראות לכם מי שהגיע למדרגות גבוהות, הוא גם הגיע למדרגות כאלה שהוא עשה הכל כדי לא לבוא במגע עם אף אחד שכופר באשם. בשום פנים ואופן, בשום סיטואציה. לא רוצה להיות שם. לא רוצה לעבור שם. הגמרה אומרת, בן אדם יש לו שתי דרכים, אחת קצרה, אחת ארוכה. בקצרה יש נשים, לא צנועות. הארוכה נקייה מנשים. בן אדם אמר, אין לי זמן עכשיו ללכת מסביב לבלוק. אני אקצר מהרחוב הזה, ואני אסגור את העיניים. הוריד את הכובע, שם ככה, שבטעות לא יסתכל על הנשים. הנה, החזיק ככה את הכובע. החזיק את הכובע והלך. עבר את הרחוב. אם היינו רואים אחד כזה, היינו איזה צדיק, כאלה נשים יפות, אפילו לא הסתכל שנייה עליהן. עבר ככה, וואו, זה איש קדוש. זה הבבסלי של הדור, החדש. מיד היינו רצים אליו, כבוד הרב, היום כל אחד שיש לו זקן, כבוד הרב, ברכה, כבוד הרב, ברכה. זה צדיק אמיתי, לא? היה לו כזה ניסיון, הוא לא מסתכל. זה בטוח איש קדוש. מהר, בואו, כבוד הרב, הבת שלי לא נשואה, תברך אותה. מה הגמרא אומרת? רשע. רשע. עבר ולא הסתכל, רשע. למה? מה? הכנסת את עצמך בשדה מוקשים. עברת ולא התפוצצת, ולא אומר שאתה חכם. ניצלת, היית צריך להתפוצץ. מה אתה מכניס את עצמך במקום של נשים יפות? הרי על כל אלף איש, 999 הסתכלו ולא יפסיקו להסתכל. עם גודל הקיפה שלהם והזקן גם כן. אז כולם כמעט נכשלים. אין אפוטרופוס לעריות, הגמרה אומרת. גדולי ההיסטוריה נפלו בעריות. תנח מלא בסיפורים. אז מה אתה מכניס את עצמך לשם? מה אתה יותר טוב מרבי שמעון בר יוחאי, מרבי מאיר, מברוריה? מקרוא לאלה שהגמרה מביאה אותם? ‫אז מה אתה מכניס את עצמך לניסיונות? ‫מה אתה מתחיל לקנות סחורה גנובה ‫ברבע המחיר? ‫הרי אתה יודע שזה רק עניין של זמן, ‫עוד מעט המשטרה תעלה על הגנב, ‫וכדי לתת לו הנחה באונש, ‫היא תבקש ממנו למי מכרת, ‫ופתאום יופיע אולך הבולשת, ‫וגם אתה תישב כמה שנים. אותו דבר עם הסוחרי סמים, טיפש. אתה מוכר בשבילו סמים, הוא נותן לך ביד רחבה. עוד תותו יתפסו אותו הרי. שיתפסו אותו, הוא ילשין על כל מי שעובד בשבילו. זה רק אשליה זמנית. אי אפשר לעולם להסתכר ברמרות ובעקמיניות. להיות עקום ונוחל וללכת ולקיצורי דרך, זה סתם אשליה הכל. לא יהיה לעולם ברכה בכסף הזה. ולעולם אי אפשר להפסיד מפעם אחת אפילו שעשית למען השם. הייתי השבוע במשרדת נפיס באשדוד, זוג חילונים, מסעדה לא קשרה בכל העולם, בכל אמריק, בכל ישראל, יש להם בכל מיני ערים, כולם יודעים, בשר, חלב, פתוח, 27, 24, 7, גם בשבתות, אבל יש איזו אישה אחת בלבטית שם שהתחילה לשמוע דיסקים שלי, באשדות, והתחילה להתחזק, והיא אמרה לי מפורש, אני לא יכולתי יותר לבוא להגיש כאן אוכל. לא יכולה. שומע את הדרשות שלך כל היום. אין, ללב שלי לא נתן. עכשיו, מה נעשה? יש לנו זיקיון, ויש את הבל הבית הגדול, שבשניה יזרוק אותנו, ייקח לנו, אנחנו לא נעמוד בכל זה, חייבים לפתוח בשבת. חייבים למכור גם חלב, גם בשר, ואוכל לא קשר. תהילים הם קרו. שמו אנשים לקרוא תהילים ביום שהם החליטו להפוך את זה לקשר. אני חושב שזה הקשר היחיד שיש בארץ. סגרו בשבת אמר לי אבא לבית איזה קופה הייתה לנו פה בשבת כמו כל השבוע אתם יודעים מה זה אנשים בילויים יום שישי זה פתוח עד ארבע בבוקר מלא בצעירים לבוא ולהגיד אני לא מחלל יותר שבת ואני לא אכתי פה אנשים יותר ואני לא אגיש בשר בחלב ואני לא אשים לאנשים פרמזן על הפסטה עם הקציצות, עם הבשר, אני כבר לא עושה יותר את הדברים האלה ואני אפסיד חצי מיליון שקל בחודש, אין מה לעשות. למה? הם הבינו סוף סוף. כל מה שתרוויח בללכת נגד השם יעלה לך מאוד מאוד ביוקר. הם לא בעולם הזה, בעולם האמת. בסוף יוציאו לך את זה מהמאיים על כל אחד שאכל אצלך לא קשר. מה אתה חושב? אתה תברח מן הדין? הם, היה להם מזל, עשו תשובה. עכשיו, מה אתם חושבים? הם הפסידו? אתם חושבים שהם הפסידו? השם אומר פיצה אותנו מאמות החול. כל יום חול עלה קצת, וזה כיסא על שבת. ועכשיו הוא אמר לי, יש עוד חבר שלי, שגם הוא בעל סניף, והוא גם עומד לעשות את השינוי הזה. עכשיו אני חשבתי לעצמי, אני ישבתי איתם כמעט עד שתיים שלוש בלילה שם, אחרי הדרשה. אחרי שנסעתי הביתה, חשבתי לעצמי, אנחנו חילקנו פה שני מיליון דיסקי. וכל דיסק היום לייצר אותו בארץ עולה שקל עשרים. לייצר אותו בארץ. בסין כמובן שזה שליש מחיר. אז הבאנו מאה אלף, אחר כך חצי מיליון, אחר כך מיליון, ועשינו בעצמנו איזה כמה מאות אלפים. קיצור בעצם עוד שני מיליון דיסקים. שהחזירו פה עשרות אלפים רבות בתשובה של אנשים שנהיו לגמרי שומרי מצוות. אבל הדיסק הזה שהגיע לאישה הזאת, אמרתי לעצמי מעניין מי זה התורם שהכסף הזה שלו השקל הזה שלו הוא זה שייצר את הדיסק שהלך לאישה הזאת הרי הבן אדם הזה הוא לא חולם בכלל שעל מאה שקל תרומה או חמש מאות שקל תרומה שנתן לי ועשינו בזה דיסקים וחילקנו הרי הוא לא חולם עכשיו שהוא יגיע לשמיים ירו לו מאה מיליארד מצוות כל שבוע מאיפה זה כל זה? עם כל הכבוד, אני לא איזה תלמיד ישיבה. מאיפה בא כל זה? מאלפים שכבר לא אוכלים את הרף. מקידוש השם כל שנייה. מזה שכבר לא מחללים שבת. מזה שעכשיו חלקים שם דיסקים. מזה שדתיים יכולים לבוא ולאכול ולא להיכשל. תכפיל את זה בחמישים שנה ותראה כמה מצוות. הכל הולך לחשבון של מי? של בעל השקל הזה. אולי זה אחד מכם יודע. בעולם האמת מרים לך כל מה שיצא מהמצוות שלך. וגם מהעבירות. שוד והשבר. רבותיי, אני רוצה לסיים. קודם כל, אני מאחל לכל אחד מכם כתיבה וחתימה טובה. כתיבה וחתימה טובה. להיכנס לדין בשלום, בהצלחה, אבל אני נותן לכם טיפ, עצה. עצה. מהי העצה? כיוון שאנחנו יודעים שאנחנו חדשי אופי, ואין לנו כוחות הנפש, והדורות התמעטו, ואנחנו לא צדיקים גדולים, ולא עמלי תורה גדולים, ולא כל כך ישרים, ולא כל כך בעלי אמונה, ואין לנו כל כך אהבת ישראל כמו שצריך. ואנחנו לא מאוהבים בקדוש ברוך הוא עד כלות הנשימה, כמו שסבותינו היו. ואנחנו לא מוכנים אפילו להתפשר על דבר אחד מתענוגות העולם הזה. ובקיצור הבעיות שלנו הם מכאן עד שנה הבאה. אז יש רק הצעה אחת שתציל אותנו בדין. מי יודע מה היא? זיקוי הרבים וצדקה באופן כללי. צדקה. כמה שיותר כסף תשקיעו בצדקה מעכשיו עד ראש השנה. לא נשאר בזמן שבועיים. אם זה בדיסקים, אם זה בתלמידי ישיבות, ויש כאן תלמיד שלי, אני זכיתי לקרב אותו לפני כמה שנים בקנדה, והוא הגיע לארץ והתחתן עם אישה נחמדה מאוד, צדיקה, גם כן דתייה מאוד. ולצערנו, בארץ מפטרים אנשים בשנייה לפעמים, ‫והוא גם כן לא מצליח ‫למצוא עבודה כבר הרבה זמן. ‫ואתמול בדרשה שלי בחולון, ‫באחד, שתיים בלילה, ‫שתיים ומשהו בלילה, ‫אחרי שסיימנו כבר עם כולם, ‫הוא פשוט בכה לי. ‫אמרתי לו, מה מצבך פה בארץ? ‫הוא אומר, הגעתי עד משבר טוטלי. ‫אני כבר לא יכול לחיות פה יותר. ‫זאת אומרת, חלילה, ‫הבנתי מדבריי, ‫ואם היה מותר הייתי מתאבד, ‫עד כדי כך. ‫מרוב הצרות שיש לי פה בפרנסה. אז הקב' הוא שם לי מילים בפה ואמרתי לו תבואו מחר לדרשה שלי בפתח תקווה ואני אף פעם לא עושה את זה אני לא אוהב לדבר על כספים בשיעורים אבל זה מקרה פיקוח נפש אין מה לעשות זה שבועיים לפני יום הדין אני רוצה לזכות אתכם יושב פה היהודי היקר הזה חלילה אני לא רוצה לבייש אותו להיות אני זה לא בושה להיות גנב זה בושה להיות מחלל שמת זה בושה להיות אני זה לא בידינו להיות אני היום אתה עשיר מחר אתה יכול להיות אני יש ניסיונות משם, אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים. כל מי שמכם יכול לעזור לו עכשיו בסכום גדול, ביד רחבה, הוא לא שילם שכר דירה עכשיו כמה חודשים, רוצים לזרוק אותו מהבית, אין לו כסף לחגים, קיצור, לא עליכם כאלה צרות. עכשיו זה הזמן לעשות מעשה גדול לשם שמיים, לא 20-30 שקל. זה לא תרומה חזוני שאומר, ‫שתקעב בלב, כשאתה הולך הביתה, ‫תגיד, איך נתתי כזה זכור? ‫הסרוף לך בלב, זה קורבן. ‫תקבל על זה קורבן לשם שמיים. ‫נתתי לבן אדם זר, סליחו עליי ‫שהוא איש קשר וישר וטוב לב, ‫הוא היה עוזר לי בשיעורים ‫בתורונטו שם, ‫שהייתי נוסע לתת שם דרשות ‫בזמן שהוא דאגר שם. וברוך ה' הוא חזר בתשובה, לא בלוף. לקח את עצמו, ויתר על הכל, עלה לארץ. ובארץ, ארץ ישראל נקנית באיסורים, אין מה לעשות. אפילו תבוא לפה עם 100 מיליון דולר, אתה עובר פה איסורים, לא יעזור שום דבר. אני מכיר אנשים שבאו לכאן עם הרבה כסף. ויש פה איסורים, בתי ספר לילדים, זה להשתנות, סגנון חיים. ‫בירוקרטיה פה, כל דבר, ‫זה עולם אחר. ‫ככה מזמנים משמיים, ‫שארץ ישראל נקנית ביסורים. ‫גם עולם הבא נקנה ביסורים. ‫וכדי לזכות בדין, ‫וששטן יבוא לקטריג עלינו ‫בעוד שבועיים, נוכל להגיד, ‫עזרנו ליהודי שאנחנו לא מכירים, ‫ביד רחבה, וגם לנו קשה הפרנסה, ‫זה לא שלנו קל. לא קל פה בפרנסה. בעזרת השם, בזכות זה ובזכות זיקוי הרבים והדיסקים וכל מי שעוזר ותומך, השם יחתום פה סתן, לא יהיה לו מלכת רג, לא יסתין עלינו, זהום בו וידום ויעמוד מליץ טוב לצדקנו. שנה טובה ולילה טוב. כל טוב.