יראת שמיים

טוב, הזכות והכבוד שלי להיות כאן הלילה אתכם פה באשדוד פרשות כבוד הרב יש כאן סליחות אחרי הדרכה פתיחת הסליחות ברוך השם, טוב אנחנו קראנו בשבת פרשת ראה לול הגיעה תמיד זה יוצא לפני פתיחת חודש הרחמים והסליחות אבל עיקר העניין בראה זאת אומרת מה שכתוב בהמשך ראה הנוכי נותן לפניכם היום ברכה וכללה ברכה הם תשמעו כללה הם לא תשמעו זה אחד משתי מקומות בתורה שמדברים על הבחירה של האדם מקום אחר כתוב ראה הנוכי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע הוא בחר אותה בחיים אפשר לבחור במוות אפשר לבחור ברע הבחירה היא לא כמו שהרבה אומרים יש טעות מאוד רובה אחת הבחירה היא לא חופשית יש בחירה לאדם אבל היא לא חופשית כל פעם שמישהו אומר יש לאדם בחירה חופשית תתקנו אותו בשמי אין לאדם בחירה חופשית יש לאדם בחירה עם לעשות טוב או רע מה ההבדל בין בחירה לבחירה חופשית בחירה חופשית זאת אומרת אין עונש, אין שום איום עליך, אין שום הפסד. הפסדת את מה שהיית עשוי להרוויח, זהו. זה נקרא בחירה חופשית. בחירה, תבוא להבוא, תרוויח 100 דולר, לא תבוא, תפסיד 100 דולר. יש הבדל גדול בין שתי המקרים. כי עכשיו שאתה קם בבוקר ואין לך חשק לבוא, מה מדרבן אותך לבוא? ההפסד של ה-100 דולר. מלבד זה לא היית בא. עכשיו שאתה יודע שיש מחיר למעשיך דרבנת את עצמך בכוח לבוא ולעשות את מה שלא רצית לעשות וזה כל התורה אין באף מקום בתורה בחירה חופשית יש בתורה בחירה אבל היא אף פעם לא חופשית היא תמיד לצידה יש שכר ועונש זה אחד משלושה עשר עיקרים של התורה שהקרש ברוך הוא מעניש לרשאים ומשלם שכר טוב לצדיחים על כל פעולה ופעולה אם נלוי הנום ולא ישן שומר ישראל שום דבר לא נעלם מנגד עיניו כל פעולה כל נשימה כל מחשבה כל תוכנית למינהה הכל, את הכל יביא השם במשפט יהודים וגויים הכל נחושב כחוט הסערה ולכן כשאומרים הרבה פעמים בדרשות לאדם יש בחירה חופשית, בחירה חופשית, בלי הבנה, זה טעות. אין לו בחירה חופשית, יש לו בחירה. תזכרו את זה, זה חשוב, זה קריטי. כי ההבדל ביניהם הוא עצום, בין בחירה לבחירה חופשית. אין שום כזה דבר בתורה חופשי. חופשי זה חילוני. אתם יודעים, בלשון החכמים הם לא אומרים חילוניים, הם אומרים חופשים. החופשיים, כאילו חופשיים מתורה ומצוות. שחררו את עצמם מעול התורה והמצוות אז הרבה קוראים להם חופשים לא קוראים להם חילונים חילונים זה בא מלשון חול מלשון חול ששבת אצלם זה יום חול ככה החילונים החליטו לקרוא לעצמם אז ככה השתרש כבר שקוראים לזה חילונים כן? כל אופן רבותיי אז אנחנו רואים בתורה שהקלוש ברוך הוא מביא לנו עכשיו פרשה הזאת, פרשת רעב, זה נופל לנו תמיד מתוכנן לפני ראש השנה, לפני כניסה לחודש של החיים והסליחות. ואנחנו רואים פה, שאת ה' ברחוב מסביר לך שכל מה שיקרה זה אך ורק נתון לבחירה שלך, הכל בידך, הכל בידי שמיים, חוץ מעירת שמיים. זאת אומרת, מה זאת אומרת הכל בידי שמיים, חוץ מעירת שמיים? הדברים היחידים בעולם שיש בהם בחירה זה אם להיות צדיק או ראשה אף אחד לא שאל אותך אם תהיה זכר או נקבה אם תהיה גבוה או נמוך אם תבלד חריף סכל או סכל כהה אף אחד לא שאל אותך איזה צבע אור יהיה לך כלום לא שאלו אותך מי אורך איפה תבלד איפה יזרקו אותך איפה תתחנך הכל נגזר עליך זה מה שנקרא הכל בידי שמיים חוץ רק מדבר אחד. מה הוא? עירת שמיים. אם להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירובם, הרמב״ם הוא כותב בלכות תשובה, זה אח ורק בידיך. כל שאר הדברים הם לא בידיך. לפעמים אדם נגזר עליו להיות חולני כל החיים. מגיל אפס יש לו איזה מחלה, סקרת נאורים. כל החיים חיים זה. יש אדם נולד נכה, יש אדם נולד עיוור, יש אדם נולד אוטיסט, יש אדם... כל אדם נולד עם משהו. יש אדם נולד עם בעיות ברגליים, רגליים עקומות, גב עקום, מיישרים לו כבר את הגב עם ברזלים, כל זה חשבונות מגלגולים קודמים, אבל כל זה נגזר על האדם, זה לא בידו. ככה הוא בא לעולם. מה שכן בידו זה אך ורק אם להיות צדיק, וזה מה שכתוב פסוק מפורש בתורה. כי אמא ה' הוקחה שואל מי, מאך? כי אם, לשון מיעוט, דבר אחד, אומנם יוצאים ממנו הרבה סעיפים, זה כמו שורש של עץ, יש לו גזע, וענפים, ועלים, וזה משתרש ממנו הרבה דברים, אבל באופן כללי, תדע שאני מבקש ממך רק דבר אחד בעולם הזה, הכל אני עושה. פרנסה אני דואג לך, בגדים אני דואג לך, שידוך אני דואג לך, ההורים, הכל, הכל אני דואג לך. אבל דבר אחד אתה תדאג לעצמך, מה הוא? מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. מי שלא תרח בערב שבת יהיה עירום ועירייה ורעב בשבת. שבת לא הכר לנו את שבת פה. לא צריכים גמרה בשביל לדעת שמי שייכין חמין יום שישי יהיה לו מה לאכול בשבת, זה כל טמבל יודע. זה לא צריכים שהחכמים יגלו לנו כזה דבר, כן? זה לא צריך בשביל זה גמרה. אלא מה לעשות פה? מי שתרח בערב שבת בעולם של ששת אלפים שנה, שזה כנגד ששת ימי בראשית, ששת אלפים שנה העולם הזה, יהיה לו מה לאכול בשבת, באלף השביעי, אחרי בית משיח, שרק לשבוע הוא ינקה את העולם מכל הרשעים, מכל הרוע שבעולם, מכל הערב רב, מכל שונאי התורה, מכל הליצנים ששולטים פה בארץ, מכל האנטישמים, מכל עובדי עבודה זרה. זאת אומרת, יש כמות אדירה של אנשים שיעלמו מן העולם. יישארו רק יהודים וגועים צדיקים. גועים חסידי אומות עולם, ששמרו שמר המצוות ננוח ועזרו לעם ישראל וכולי, אלה גויים שישארו. כמה כאלה? כמה מאות מיליונים אולי? זהו. אולי כמה מאות מיליונים. וכמה מעם ישראל כרגע לפי הנתונים? יש שלושה מיליון בערך שומרי מצוות. אז זה המקסימום כרגע על פי הנתונים. תכף אני אקרא לכם נבואה בזוהר, מה הולך להיות. אז לא מדובר פה על מספרים כל כך גדולים. לא סתם חזל אומרים שהעולם הבא, גן עדן, נברא ביהוד, שזאת הכי קטנה, כי בודדים מגיעים לשם. הרוב לא זוכים להגיע לשם. יש פסוק, עוברי בעמק הבחה, מעיין ישיתו הוא. מה זה עוברי בעמק הבחה? מקום ששם בוכים. עמק הבחה, מדובר על הגיהנום. למה קוראים לזה עמק הבחה? שמעמיקים לרישאים את הגיהנום שם ויש שם נחל, נהר עמק הבחה, מה זה עמק הבחה? מעיין ישיתור, יש להם מעיין שם עכשיו אני שואל אתכם אלה הנאצים עם מחשימם החליטו להכניס את היהודים לגטאות, לאושוויץ, למחנות, כן? מה עכשיו, תאר לך שהנאצים היו באים ואומרים להם רבותיי אל תהיו עצבנים, אל תהיו עצובים הנה, הכנסנו אתכם לאושוויץ, אבל אנחנו מסדרים לכם איזה מזרקה, איזה מעיין, המים ייצוא, יהיה לכם קצת נוף, ויגידו היהודים, מה אתם, משתים בנו? נרס לנו החיים, גמרתם עלינו מכל הכיוונים, אנחנו הולכים פה למשרפות, מעניין אותנו עכשיו אם יהיה מעיין או לא? מה שייך עכשיו מעיין? עוברי בעמק הבכה, מעיין יש איתו הוא. כאילו הקרשמלכוה עשה להם מעיין. אלא מה? מה פתאום? השם לא עשה שום מעיין, המעיין נוצר מאליו ממה הוא נוצר? מהדמרות של הרישאים שמגיעים לשם ורואים מה הם היו יכולים להיות ומה הם באמת נהיו במציאות וככה הפעמים הם שמעו את הדרשנים וכמה פעמים התחננו אליהם הרבנים וכמה דיסקים ודרשות וכל מיני הם קיבלו וכמה התחננו אליהם לבוא לשיעורי תורה וכמה הם צחקו וזלזלו ולקחו הכל בקלות ראש וגם לא נהנו מהעולם הזה מאלה לפחות אומרים אתה יודע מה לפחות היה לי עולם הזה איך אומרים חנקתי את העולם הזה מצצתי ממנו את הטיפת מיץ האחרונה שלו אז משהו לפחות היה לי, אבל אין אחד מאושר בעולם הזה. זאת אומרת, אני הכרתי את החילונים הכי מפורסמים שיש באמריקה, בבתים של אחוזות, והם שרתים, והם באים לפקוט אליי, והם על כדורים נגד דיכאון. באים לפקוט לי על הצהרות שלי. אין אחד שמח, הכל הם לבלים. להפך, מרבה נכסים, מרבה דעקות, אין לו דקה ללא דאגות. אתם יודעים מה זה חיים? שאינם נטולי דאגה, אפילו יש פה בחורים צעירים, מסתם חלק מהם אין להם כסף, רק התחילו את החיים, מעשרים, עשרים ואחת, שתיים, רק התחילו עבודה ראשונה, חזכו אני יודע מה אלף שקל, אלפיים שקל, אומרים מה אני תפרן, איפה אני אתחיל את החיים, מתי אני אגיע לדירה, אז הוא דואג, יש לו דאגות, אבל יש לו גם רגעי עושר. אלה, אין להם שנייה של עושר, יש לנו כל כך הרבה עסקים, כל כך הרבה תקלות, כל כך הרבה ביקורות, ממשלות, אורחי דין, בעיות, הסטרס הורג אותם, הורג אותם, הם כל הזמן מתוחים, במתח, חיים על כדורים, אז מה יצא להם מזה? לא היה להם לא עולם הזה ולא עולם הבא. ברוך אתה, אדוני אלוהים, אני אומר לך, עולם שהכל יעבור. אז לא היה להם. לכן כל התעטואי היצר אם תלך יהיה לך תרוויח תעשה הכל בלבולי מוח ולא צריך להשקיע בזה הרבה קצת השתדלות כי כתוב בתורה כי אמא השם הלוקחה שואל מימך הכל אני כבר עושה לך רק דבר אחד ביקשתי עירת שמיים תעבוד להיות עירי השם עכשיו יש שתי סוגי עירה הרבה מתבלבלים יש עירה אחת שזה עירת ההונש ויש אחת עירה שנקראת עירת הרוממות. מה ההבדל? עירת ההונש זה ברור. אם תעשה כך וכך, תקבל כך וכך הונש. זה כולם מבינים. זה גם החילונים מבינים. יש בתי סוהר, בתי משפט, משטרה, סנקציות, כנסות, מצלמות, בכביש, מגיע לך רפורט הביתה. זה מבינים כולם. כל העולם בנוי על שכר והונש. גם אלה שמכחישים את התורה, גם אלה שצועקים אני אתאיסט, הם כולם מכירים בעיקרון של שכר ועונש. אין מדינה בעולם ללא שכר ועונש. אין כזה דבר. בלי זה אין חברה. בלי זה העולם לא יכול להתקיים דקה. החז'ל אומרים, אלמלא מורה מלכות, אם לא היה פחד מהרומאים ששלטו פה בארץ, הרשאים שהיו לא פחות מהנאצים, אלמלא מורה מלכות אי שתאכיף חיים בלאו. האנשים היו בולים אחד את השני פה בארץ צדיקים שחיו שומרי שבת חרדים מה שנקרא שלפני אלפיים שנה לא של היום חרדים שראו את חורבן הבית שמכים על חץ שבוכים יום יום אתם יודעים בברכת המזון כתוב שעשו לה שיר סכינים על השולחן הדעה הרובה חת כי השולחן זה מזבח וכתוב שלא להניף ברזל על המזבח, אז לכן לא מאשרים סכינים. אני לא מבין את הטירוץ הזה, הוא לא מובן, ממש לא מובן. כי אם זה ככה, אז אסור בכלל להביא סכינים לשולחן, גם באמצע הסעודה, לא רק במרכת המזון. למה בסוף צריכים לסלק את הסכינים? אם אסור לשים סכין שהוא ברזל על השולחן, כי השולחן הוא מזבח, תחתוך במטבח מה שצריך, ותגיע לשולחן בלי זה. אלא מה? יש טירוץ אחר, והוא הרבה יותר מניח את הדעת. למה אסור לשים סכיני על השולחן? כי בזמנם שהתחילו עם ברכת המזון אחרי חורבן בית שני יש שם קטעים על ירושלים ותבני ירושלים, נכון? זו הברכה השלישית ואז בן אדם היה כל כך כאב לו הלב שנחרב בית המקדש האנשים חיו, היו בדור הזה אז בזמן הזה ראו איך נחרב הבית, באו הרומאים, כבשו את הארץ נאצים שולטים בנו פה נורא והיום שמו פה קרקסאות, מרחצאות, בתי זנות ואנשים חרדים שראו איך בית השם נשרף הם היו בטראומה סובלים ובוכים יום ולילה לא כמו היום תשע בערב יאללה שיגמר כבר עצום אנשים חיו את הסבל הזה יום יום, יודעים מה היינו ומה נהיינו. מהעם הנבחר, מבית השם, כל העולם, כי בתי בית תפילה יקרה לכל העמים, נהפכנו לעבדים, מסכנים, שולטים בנו בורים ועמי ארצות, רשעים, אכזריים, שמענים נשים בהיריון ורוצחים ילדים, שלטו בנו פה בארץ, גורבים מאיתנו מיסים, גוזרים עלינו לא לשמור שבת, לא לעשות ברית מילה, לא ללכת עם תפילים ברחוב, אבל הכאב הכי גדול שרואים איך בית המקדש שומע, הם שואלים הולכים בו כמו שרבי עקיבא היה שם ובכה אז אומרים, רגע שעכשיו אומרים השם ותבני ירושלים הכאב כל כך גדול שאיבדנו את מה שהיה לנו לפעמים אדם מעריך מה שיש לו רק אחרי שהוא מאבד אותו אז אנשים היום תופסים את הסכין ותוקעים לעצמם בלב מרוב צער סכנת נפשות אז היו אומרים, תדאג לסלק פה את הסכני השולחן, המאנשים כל כך היו סובלים מחורבן הבית, שבטעות מישהו לא יתקע לעצמו סכין בלב. עד כדי כך היו סובלים. אז מה זה עירת העונש? זה כולם מבינים. עירת הרוממות, מה זה? שאתה מבין עם מי יש לך עסק. למשל, תן לכם משל. יש איזה נער היפי. אחא, בן 16, טלטלים, עגילים, ג'ינס קרוע, נראה גרוש וחצי. לא הייתה קונה אותו בשני שקל. הוא נכנס לחנות חליפות בבברלילס. כל חליפה עשרת אלפים דולר ומעלה. חנות אקסקלוסיבית. נכנס ככה, השלוך הזה, בא, לוקח איזה חליפה של עשרים אלף דולר, מודד, קורא למוכר, Excuse me, can you help me? הוא מסתכל עליו, I'm busy now. אני עסוק עכשיו. לא עסוק בטלפון, אי עסוקה בטלפון. אף אחד לא מסתכל עליו. הוא מחפש לקנות חליפה, הילד הזה. אבל אף אחד לא לקח אותו ברצינות. מה עכשיו, זה יקנה חליפה ב-20 אלף דולר? מי הוא בכלל? אף מוכר, אף מוכר לא רצה לבוא ולבזבז עליו דקה זמן. פתאום נכנסו איזה שני גורילות, ככה, בריונים. שמטר תשעים חמש, כל אחד, אתם מכירים את השומרי ראש עם האוזנייה באוזן? היי מיסטר גייץ, everything ok? האם שמעו מיסטר גייץ? מה זה מיסטר גייץ?