הרב מזרחי באילת-האסון הגדול במירון - סיום המסע בארץ

ערב טוב. ברוך השם זכיתי הערב להגיע כאן לילת. זו הלילה האחרון שלי פה בביקור הנוכחי בארץ. מחר אני חוזר לניו יורק, לצערים הרב, אלה ימים קשים מאוד, כמו שאתם מבינים. ו... עת משבר, אחרי האסון הנורא שקרה בלעד באומר ומירון, באופן רשמי, זה האסון האזרחי הכי גדול בצולדות המדינה. מה זה האסון האזרחי? היה אסון צבאי, שער ישוב, מעל 70 חיילים נהרגו בה, התרסקו טליקופטרים שם. גם זה היה היום נורא מאוד. לא שיש הבדל צבאי, אזרחי, כולם, זה עם ישראל, אבל נשאך את זה להיסטוריה העקובה מדם לאורך כל הדורות, אם שמתם לב, בכל כמה שנים בא איזה אסון גדול ומכה בנו. אם זה אסון בער הכרמל, שנשרפו שם השוטרים. אם זה שנשרפו שבעה ילדים, משפחת ססון בשבת. אם זה משפחה של שמונה נפשות שנשרפו בתוך מכונית פה לפני כמה שנים. ‫כל מיני אסונות מוזרים, ‫לא כדרך הטבע. ‫ואנשים כולם כמובן נחלשים באמונה, ‫שואלים, מה זה, מה... ‫דגו, עומר, דף פצל, רשבי. ‫רשבי. ‫יש מציאות כזאת שאם שואלים אותך מי האדם הכי גדול שחי בעולם הזה אי פעם, זה רשבי. יש דעה, רבי עקיבא, למה לא משה רבנו? כי משה קיבל במתנה הכל מהקב' והם השיגו את זה בעמל גדול של תורה. רשבי הגיע לשיח שלמות, כמו שהוא אמר ביציאתו מן המערה, ששווה לקב' להשאיר את כל העולם רק עבורו ועבור בנו. כל הקבלה, אבל באמת אין כאן סתירה, כי רשבי זה משה רבנו. מה זה משה? אז באמת ההשתלשלות של חייו של משה רבנו הוא גלגול של שת, שהיה גלגול של הבל. כן, קין והבל. בהר שם הזה משה ישמם שזה משה שין שת אי-הבל ואמא שלו יוכבת הייתה מי זאת יוכבת? גלגול של חווה זאת אומרת הבל שהוא בן של חווה חזר להיות בן שלה בגלגול אחר מתי? אם הם חיו לפני חמש אלפים שבע מאות שמונים ואחת שנה חווה כן? וחזרו לפני 3,340 שנה, בערך 2,900 שנה כמעט. הבדל גדול מאוד של זמן. וידוע שאדם פרש מאשתו 130 שנה אחרי החטא, עד שנולד שט, עד שנולד שת וגם יוכבת ילדה את משה בגיל 130 זה בהמשך לאותם 130 שאדם פרש מאשתו אחר כך משה שהיה קודם כל כמו שאמרנו שת והבל התגלגל עוד פעם בגלגול רביעי שזה רשבי רבי שמעון בר יוחאי ואחר כך התגלגל בגלגול חמישי, מי זה? האריה הקדוש. ואחר כך התגלגל עוד פעם, הר השש. הר השש, לפני 250 שנה, ראש ישיבת המקובלים בית אל. כמובן שאומרים התגלגל, לא הכמן הכל, חלק מנשמתו עברה בגלגולים. תמיד בגלגולים, לא בהכרח כל הנשמה חוזרת. דברים עמוקים. קשה גם להבין. אבל מצד שני, בלי גלגולים אפשר להבין כלום. בספירת העומר, שמנינו ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר, ארבעים וחמישה נהרגו לנו. כולם חרדים שומרי מצוות. כולם שומרי שבת. כמעט כולם מבריחים בתלמידי ישיבה. לפחות ארבעים מתוך הרשימה בני תורה שיושבים ולומדים תורה מהבוקר עד הערב אני כבר הסברתי כמה פעמים בדרשות שהקב' ברוך הוא על כל אדם ואדם בעולם יש לו רייט מה זה רייט? הערכה רוחנית כמה האדם הזה שווה מ-0 עד 100% יש אדם שווה חמישה אחוז מתוך מאה. יש עליהם עשרים אחוז, יש עליהם חמישים אחוז, יש עליהם תשעים אחוז. הכל תלוי במעשים של אותו אדם, תורה, מצוות, עירת שמיים, וכמובן עם הנורות מעברות. כן? לכן, הרבה פעמים, הקלוש ברוך הוא בא לעולם ולוקח צדיק, שיש לו משקל כנגד מאה רשעים, או אלף רשעים, או לפעמים גם יותר מזה. עכשיו, מה פירוש לוקח? יש בעולם בית משפט. בית משפט של מעלה, שעובד עלינו כל רגע. יש את הקב' שהוא השופט, יש את השטן שהוא הקטגור, התובע, ‫והתובע הוא בעצם גם המכתי, ‫שהשטן הוא מכתי את האדם, ‫הוא יצר הרע. ‫אחר כך הולך להלשין עליו ‫ולקטרג עליו, ‫ולעורר מאומות בבית דין של מעלה ‫נגד אותו אדם על העבירות שהוא עושה. ‫ואחר כך הוא גם בא להעיד ‫נגדו בדין, ‫מתי בעבירה הזאת נעשתה? וזה הכול, זה הסותן הוא היצר הרע והוא גם מלאך המוות הוא גם מוציא את גזר הדין לפועל בעצם מתחילת התהליך ועד סופו הוא, זה שבא, יש לו חרב בידו הוא מלא בעיניים הוא מפחיד מאוד שנייה לפני שהאדם הולך הוא רואה פתאום רק עיניים פתאום חרב מתקרבת אליו שולף לו את הנשמה מהגוף שם לו טיפה מראה לתוך הגרון ומהטיפה הזאתי האדם הגופה מסריחה ושולף לו את הנשמה והוא משלים את כל התהליך הוא גרם לו לעבירות הוא נשין עליו ויעיד נגדו תפר לו תיק והוא זה שביצע את הגזרדים עכשיו הוא בא ומקטרג הוא מסתכל על מעשה עם ישראל הוא בא בראש השנה והוא כמובן, שם הכל הולך במהירות, זה לא כמו פה, תיק בבית משפט, חמישה חודשים שמתחילים לדבר עליך. ועוד שנה ועוד שנה מושכים את זה, תראו את המשפט של ביבי, כבר שנים מושכים. כל דבר פה מושכים לנצח. שם אין כזה דבר, זה הכל עניין של שניות. בום, בום, בום, כל הטענות, הכל במהירות, אין כאן מגבלות של זיכרון, זמן, כמו פה. פה שופט צריך לרענן את זיכרונו, כבר עברו שישה חודשים, הוא כבר לא זוכר פרט אחד מהתיק. ויש שופטים רשלנים, לא קוראים את התיק, מתעצלים, מגיעים לבית משפט, אין להם מושג מה קורה. תראו, חבות דעת, נותנים להם ציונים, עורכי דין נותנים להם ציונים. אחת השאלות בשאלון השנתי היא אם הוא בקיא בחומר. יש חמישה כוכבים, ארבע, שלוש, שתיים, אחד. יש שופטים לא בקיאים בחומר, לא זוכרים מי נגד מי. עומדים שני אנשים, לא זוכרים מי הטובה, מי הנטבה. ברורים ועמי הרצות, זיכרון של עכבר יש להם. העיקר כבוד השופט קוראים להם, אבל שם אין את הדברים האלה. שם זה הכל רוחני, אין מגבלות, זמן, זיכרון. השטן צ'יק-צ'ק מביא את כל הטרות, טענות, בא מלאך מסנגר על כל אדם ואדם, יש גם סנגוריה. אבל תראו, הבן הזה לומד, הוא בא מהקיבוץ, תראו איפה הוא גדל, הוא נותן הרבה צדקה, הוא מנסה ממש דיון משפטי על כל אחד מעם ישראל, על כל העולם, אבל כרגע נתרכז בעם ישראל. וזה לא רק בראש השנה. דיון חירום על פלוני, תראו איך הוא מתנהג, תראו מה הוא עשה, תראו איזה איסור קרט הוא עשה. ככה זה עובד. עכשיו מה קורה? השלטן הנביא טענה נגד כל עם ישראל. תראו מה הם עושים, תראו את הסינת חינם, תראו מה קורה בישיבות. תראו איזה מחלוקות, תראו איזה גזענות, תראו כמה אנשים לא מתקבלים בגלל המוצא שלהם, תראו איזה גאווה ובוז, תראו איך מחפפים פה ושם בכל מיני דברים. השטן כל דבר קולט, שום דבר לא נעלם נגד עיניו. וככל שהאדם יותר גדול, כך מידת הדין נגדו גדולה יותר. שהקב' הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. פירוש. שהסתן בא לקטרד החילוני שנולד בתל אביב, ואין לו מושג לרגע בשביל מה הוא חי בכלל, הוא בכלל לא מבין, יש בורא לעולם, אין, יש תורה, אין תורה, כלום הוא לא מבין. שום דבר הוא לא מבין מחייו. הכל אצלו זה אפלה אחת גדולה בחיים. מגשש באפלה, היום הוא פה, מחר הוא שם, הוא מבולבל. לא יודע מה הולך. לא רק בדת. בכלל בחיים שלו. אם זה בשילוחים, אם זה לגדל ילדים, אם זה סמים, אם זה כל מיני דברים מוזרים שהוא עושה. בהשפעת עולם השקר. זה לא מושג. אז השטן בא ואומר, תראה עד מתי תמשיך לתת לו חיים ומחלל שבת. זה לא טענה חזקה כל כך. כי מיד הסנגור בא ואומר, הוא גדל ברחוב הירקון, מה אתה מצפה? בוא תראה איזה הורים יש לו, שני פלגמטים. אחד פרופסור שמאלני ואמא בארגון בצלם. מה ציפית, שהבן אדם הזה יהיה אבא בסלי? חייבים לזהזר אותו בדרך אחרת. יש לפחות תביעה. לסנגוריה יש מה לטעון. אבל ברגע שזה בחור ישיבה רציני, שיושב עמל ובקיא בשס ויודע ובקיא בהלכה וכל דף ודף מדקלם לך את כל הראשונים ובסוף הוא בא ומבזה את חברו או שחושב אני יותר טוב מנו בגלל שאני ככה והוא סתם והוא בא מהארץ הזאת ואני באתי מהארץ הזאת או כל מיני דברים או שלא מכבד את רבותיו כל הבעיות שיש היום בדור, בעיקר בעיקר השנאת חינם, שזה דבר נורא, זה הגיע לשיא שאין דוגמתו לצערנו בגלל האינטרנט. אז הכל נגיש, כולם קוראים מה שאנשים כותבים ואנשים רעים מאוד, יש פה בארץ הזאת אנשים רעים לא פחות מנאצים. יש אנשים שחגגו שהחרדים נחנקו למוות. חגגו את זה ברשתות עם הפרצוף שלהם והשם שלהם. עד כדי כך שראיתי איזה חילוני חד בריון עם קעקועים, אני לא יודע מזה. כנראה שיש לו הרבה עוקבים. מישהו שלח לי איזה סרטון של עשרים דקות. אתמול בלילה ראיתי את זה. שהוא היה מזועזע ושבור ו... והוא אמר שהוא כבר איים על כמה אנשים שהוא יבוא ויערוג אותם עד כדי כך ועוד הוא מתוודא במצלמה אם הם לא יורידו את מה שהם כתבו ואחר כך הם כנראה פחדו מנור כי רואהו שהוא באמת הוא בן אדם מפחיד והוא כנראה היה בזעם כזה שהוא באמת היה הולך וחונק אותם אז הם הורידו את התגובות ואחר כך הוא אמר להם זה לא מספיק עכשיו אתם צריכים לחפר על מה שעשיתם מה? סו עכשיו מהר למירון ותתנדבו שם כמה ימים לכו, לכו, תראו מה זה. מה זה אנשים מחפשים את הילדים שלהם, כמו סערורים, מתקשרים כל דקה לבתי חולים, מחפש למשטרה, ואין תשובה ואף אחד לא יודע. אתם יודעים מה זה. אבל נו, אז הוא איים על כמה. אבל יש כאלה אלפים, רשעים ערועים, חסרי לב. אלה הגיהנום ייגמר והגיהנום שלהם עוד לא מתחיל אפילו. אבל זה מה יש, והם גם מושפעים מכל התשקורת וכל השנאה שיש פה, וכל השמאל, כל הערב רב שהשתלט על המדינה, כמו שהזוהר חזה. אז יש לך מציאות כזאת פה. בכל אופן, אז הסתם בא וטוען, טענות, יש כאלה שהם במצב רוחני ערות מאוד, הערך שלהם הוא קרוב לאפס, ונותנים להם בינתיים עוד זמן. אבל מי שהוא בן תורה, הדבר הכי קטן, מחמירים איתו בדין. למה? אתה חכם. אתה יודע. אתה מכיר את בורי עולם. אתה מבין מה זה חומרת הדין. למדת את זה עשרות פעמים. איזה טענה יש לך? איזה טענה יש לך? אחד הדברים הנפוצים בדור הזה בקרב החרדים זה ביזיון תלמידי חכמים. מה הפירוש? כל אחד שייך לקבוצה מסוימת. האוחבד, השני ברסלב, זה המרוקאים, זה הבוחרים, זה חסידי מבובוב, אלה וישנית, אלה סטמר, אלה תורי קרטה. עשרות אם לא מאות פלגים יש. זה אחד הכללות של עם ישראל לפני בית משיח, ככה יהיה כתוב במסכת סעותה, שהאמת תהיה נהדרת. יהיה מאוד קשה למצוא את האמת לקראת הסוף. זה שיש תורה ויש בורא לעולם, זה יודעים כולם, יש שולחן ערוך, שעש, יודעים. אבל בתוך כדי כך, נהיה אפלה גדולה, ערפל גדול. האמת נהדרת. כולם מתווכחים ואף אחד לא יודע בדיוק איפה האמת. בהשקפה, בהלכה, אין סוף מחלוקות, אין סוף מנהגים, חילוקי דעות. מה זה האמת תהיה נהדרת? מסבירים החכמים, אדרים אדרים. כל אדר והרועה שלו. עכשיו תשמעו, פה גם זה ניסיון גדול. למשל, תגיד שאתה שייך לבית כנסת מסוים, ושם המנהיג הוא פלוני אלמוני. ויש בית כנסת אחר, נגיד קילומטר משם, שיש מנהיג אחר, והשיטה שלו שונה. זה הולך לפי הפשט, זה יותר לפי הקבלה, זה יותר חסידות. כל אדם והעדר שלו. מה תפקידו של האדם בעולם? זה שאני לא מסכים איתך בהלכה או בהשקפה, זה לא אומר שאני נהפך לסונה שלך. אני מכבד אותך, אתה עדיין תלמיד חכם, אתה יודע הרבה תורה. בסדר. כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות. כבר בגרב התנאים היה דעות שונות. כתוב, בית שמי ובית אל-אל כמעט בכל דבר נחלקו, אבל היום חתנים את הילדים שלהם זה עם זה. למשל, חסידים ומתנגדים. מתחתנים ביניהם. בחלומות. לא מסכימים. אלה נגד חסידות ואלה רק חסידות. ליטאי וחסיד לא הולך ביחד בדרך כלל. למה? זה השקפה שונה לגמרי. סדרי העדיפויות שונים לגמרי. חרדי ודתי לאומי הולכים ביחד בחלומות. ‫השקפה שונה לגמרי. ‫זה ציוני, זה מעריץ של הצבא, ‫זה שונא את הציונות, ‫מתאב את כל מנהיגי הציונות הרשאים ‫למיניהם, הרצל וכל חבריו, ‫וזה מעריץ אותם, ‫למרות שהוא גם כן תלמיד חכם. ‫לך עכשיו תבין. ‫החתנו את הילדים שלהם זה עם זה, ‫בחלומות, ‫אבל בית שמי ובית אילאל, ‫עם כל המחלוקות ביניהם ‫שחלקם היו על עניינים של חיים ומוות, ‫חיתנו את הילדים. למה? ‫אף על פי שדרותינו שונות מאוד, ‫ולשיטתי זה מותר ‫ולשיטתו זה איסור קראת, ‫בסופו של דבר הוא הביא ‫את הפסק שלו מהתורה, ‫ואני הבאתי את הפסק שלי מהתורה, ‫ואלה ואלה דברי אלוקים חיים. ‫ושאני רואה אותו, ‫מנשק את ידו ואת סכנו. ‫אני אתן לכם דוגמה. ‫בדור שלנו היו שני גדולי עולם, ‫ספרדים. ‫הרב עובדיה יוסף זצן ‫והרב בן ציון אבא שאול זצן. ‫שני גדולי עולם. ‫האב בן ציונב השאול היה נוטה ‫גם קצת יותר לכיוון קבלה, ‫שהוא היה מקובל גדול, ‫האב עובד יותר נוטה ‫לכיוון הפשט והפסיקה. ‫שיטת הפסק שלהם שונה לגמרי, ‫יש ביניהם מאות מחלוקות ‫בכל מיני סוגיות ובהלכות, ‫שלפי זה מוטב, לפי זה אסור, ‫ולפי זה עם ברכה, ‫ולפי זה בלי ברכה, אין סוף. ‫ויש איזה רב אחד, שהוא היה תלמיד של חכם בן ציונה בשאול רב גדול והוא ממש גדל אצלו בתורה יום אחד הוא בא לרב בן ציונה בשאול אומר לו האם כבודו מרשה לי לתת דרשות לעורות הלכות האם אני מספיק טוב כדי ללכת ולתת דרשות להיות מורה הלכה. אמר לו חכם בן ציון, למה רק עכשיו אתה שואל? ממזמן אתה ראוי כבר. למה אתה שואל רק עכשיו? היית כבר מזמן צריך להתחיל בזעקות ערבים, בדרשות וכו'. קוראים לרב הזה הרב שראגה. תלמיד של הרב בן ציונה בשור. כשהוא עמד לצאת בדלת, הוא קרא לו חזרה. אמר לה, תגיד, כשתגיע למחלוקת ביני לבין חכם או ודיה, איך תורה? כמוני או כמו? אמר לו, אני אגיב, חכם בן ציון סובר ככה, וחכם או ודיה סובר ככה. אני אציג את שני הצדדים בהלכה. אומר לו, אז אתה לא ראוי להוראה. הוא אומר לו מה? הוא אומר לו אתה עליה על דעתך לחלוק על חכם או ודיעה בצד תמיד דעתך. אז הוא אמר לו אבל כבודו חולק עליו. אני תמיד של כבודו. מה השתנה בינך לביני? אני פוסק הלכות. אני מראה לפי שיטתיים ההלכה. ‫אבל חזיתית, ‫העיז לדבר מילה שהשתמע ‫שאני מדבר נגד חכם עובדיה, ‫לא רק זה שהיה מגיע למקומות ‫שחכם עובדיה היה סנדק או משהו כזה, ‫הוא לא היה מביא שני תפילים קטנות ‫כמו של המקובלים. ‫היה בא בתפילין רגילות. ‫אמרו לי שבכל יום הוא הניח שתיים. ‫למה? חכם עובדיה פה ושיטתו ‫להניח תפילין אחד, לא שניים ביחד. ‫במקום שהוא עכשיו סנדרק ‫או בבית מדרש שלו, ‫אני יעיז להופיע עם שתיים? ‫הבנתם? ‫ונשארו ידידים בלב ובנפש ‫עד הנשימה האחרונה שלהם, ‫למרות שהיו ביניהם אלפי מחלוקות. ‫לקראת סוף ימיו, ‫בעצם זה היה... ‫לא, זה היה לפני ‫בערך 30 ומשהו שנה. הזמינו את חכם בן ציון לדבר במקום שעשו איזה מסיבת סיום לכבוד הרב עבדיה והוא אמר ככה יש חמישה רבנים בעולם שבקיעים בכל התורה כולה הרב עבדיה זה היה בשנות ה-60 לחייו זה בערך מדובר כאן קרוב ל-30-35 שנה חמישה שבקיעים בכל התורה. אין דבר שתשאל אותם והם לא בקיעים. דבר על שביעית, הם בקיעים בכל ההלכות. שמיתה, זה הכל. דבר על רפואה, בקיעים בהכל. כל דבר, כל הלכות שבת, הכל, ברית מין, מה שלי רק תגיד, הם בקיעים בהכל. לפי כל השיטות. מי הם? הרב אליה השיב. ‫הרב קרויזרט, זה היה רב גדול ‫האשכנזי מבלגיה. ‫הסטייפלר, זה אבא של רב חיים קניאפסקי. ‫רב חיים קניאפסקי, שהוא גם כן היה ‫בשנות ה-60 המוקדמות לחייו אז, ‫וחכם עובדיה. אלה החמישה. כמובן שהוא מתוך הענבה שלא השמיט את עצמו. אבל גם הוא היה בקיא בכל התורה כולה. לא היה מציאות לשאול אותו שאלה, והוא לא מונח מקף רגל ועד ראש. לא קרה כזה דבר. אף פעם. הקשו עליו קושיות הכי חזקות בשיעורים. התלמידים שלו כולם היו כבר רבנים גדולים. זה לא סתם יושבים אנשים בשיעור. קושיות אדירות. אי אפשר היה להחזיק איתו ראש. מהעמקות שלו. אבל תראו איזה יופי, כיבדו אחד את השני עד הסוף. אבל היום, כל מי שמישהו פוסק אחרת ממנו, מערב שלו, נהפך לאויב שלו. פוליטיקאים נהינו. נהפכנו לפוליטיקאים. וזה, זה שם המוות. ועל זה אנחנו מתים. ועל זה יש אסונות, ועל זה חרב בית המקדש, על הרבה פחות מזה חרב בית המקדש. מה שאומרים לך סינת חינם לפני אלפיים שנה, זה לא אומר שיש היום. אנשים לא רצחו אחד לשני ושמו מודעות ברחוב אחד על השני לפני אלפיים שנה, כמו שעושים היום באינטרנט. או פליירים, פשקבילים בכל מקום. זה רשע, זה שגת, זה זה, זה כופר. כולם נגד כולם. לא היה כזה דבר. רק מה, לא היה מספיק, לא נהגו כבוד זה בזה, מספיק. לא ביזו זה את זה. שואלים אותך, על מה מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא? לא אמרו שביזו זה את זה. לא נהגו כבוד מספיק. זאת אומרת, כל אחד מהם הגיע לו כבוד עמק, אז נתנו לו רק 80% מה שהגיע לו. יש כל מיני דברים כאלה. הרבה סבל היה בעולם. כתוב שאחד הדברים שעשו לו כשורה, לא הספידו את שאול קראוי. בגלל זה באו אסונות. כל מיני דברים. תראו, רבותיי, אנחנו, התחלתי להסביר, ברגע שאתה רואה 45 חרדים שכמעט כולם בני תורה, בן תורה ביום רגיל עושה מעל חצי מיליון מצוות. כי כל דקה לימוד תורה זה אלף מצוות. ככה חפצפאים עשה חשבון. אלף מצוות בדקה, 200 מילים בדקה, 5 אותיות כל מילה בממוצע, זה כל אות מהתורה זה מצווה. זה אלף בדקה, 60 אלף בשעה, יום של 10 שעות ממוצע של אברך או של בחור ישיבה שלומד על עשר בלילה, 600 אלף, 500 אלף ביום. אדם רגיל, חילוני, כמה מצוות עושה ביום? אחד, שלוש, ארבע, שבע, עשר. זהו. נשק מזוזה. נגיד שזה מצווה. נגיד. זה חיבור מצווה, אבל ניתן לו את זה. נו, מצווה. הניח נגיד תפילין, אותו חילוני. זה שתי מצוות. תפילין של יד וראש. בסדר. נגיד שהוא אוכל קשר. אז זה אימנות מהעבירה, כן? תחבר לו את הכל. אולי יגיע לעשר ביום. הוא לא מברך הרי הוא לא לומד תורה, אין לו הרבה רווח. שים אותו על המשקל, תחבר לו את כל המצוות שהוא עושה בשנה, העברך עושה בחמש דקות. ‫מבחינה רוחנית, אני לא חלילה ‫מזלזל באף חילוני, ‫שלא תבינו אותי, לא נכון, ‫אני רק מסביר לכם בשמיים ‫איך מעריכים בן אדם, ‫לפי הערך הרוחני שלו, ‫לא לפי העיניים היפות שלו ‫והבלורית וכמה כסף יש לו בבנק. או איזה אומן מוצלח הוא, או איזה כדורגלן, או איזה ראש ממשלה מצליח או נכשל הוא. זה לא מעניין בשמיים, הדברים האלה. בשמיים יש רק דבר אחד שמעניין. תורה, גמילות חסדים, מידות טובות, צדקה, יושר, ענווה, כל הדברים האלה. זה נותן לך ניקוד. ויש אנשים מצד אחד צדיקים, מצד שני עושים עבירות. באותו זמן, תוך כדי. מה החרדים לא מדברים לשון הרע? לא נכשלים פה ושם בחילולי שבת? לא נכשלים בתפינה בלי כוונה? לא נכשלים בסינת חינם? יש הרבה בעיות גם אצלנו, לצערי הרב. אז יש גם עבירות שמורידות את הניקוד. אבל בסך הכל, ברגע שאתה בן תורה, שלומד כל הזמן תורה, גם התורה מניסת היצר הרע, יש לך פחות דחף ללכת ולעשות עבירות, פחות אהבת נשים, פחות אהבה לאכול את הרעף, פחות אהבה ללכת ולבסבס את הזמן שלך במשחקים וספורט וכל מיני שטויות. למשל, יש היום מודה. המודה הזאת זה לא מהיום, זה כבר קיים הרבה זמן, אבל היום זה ממש נהפך לדבר גדול מאוד. מה המודה? אילולות. אילולות. אנשים מחפשים סיבה למסיבה. כל דבר מסיבה. נולדה ילדה, בריתה. ממתי המציאו את השטות הזאת, בריתה? מה זה בריתה? עושים בה בכנסת, שרודת הודעה, הנגמר, מה, שם, אולם, אנשים באים, כאילו שעושים שם איזה בר מצווה או משהו. בסדר, שמחים, השם נתן להם ילדה. אוקיי, הילולה. כל דבר, הילולה של ההוא והילולה של הזה, כל יום הילולה. הילולה, תזמורות, באים כולם. טוב, הילולות, זה נחמד מאוד, אבל יש לזה רק בעיה אחת. מה זה? ביטול תורה. קטלני. ביטול תורה. יושבים, אוכלים, פצחים גרעינים, מדברים, שרים קצת, רוקדים. שעתיים ביטול תורה ועוד שעתיים ועוד, בסוף השנה זה נהיה מאות שעות של ביטול תורה, כל שעה שישים אלף מצוות, כפול מאות אלפי אנשים. אתם ראיתם פעם אחת בדור הזה, אחד מגדולי הדור שנסע למרון בלג בעומר? רב חיים קניסקי הולך לשם בלג בעומר? לא. אבא שלו הסטייקלר? הלך? לא. הרב אובדיה הלך? הרב אובדיה לא הלך לאף קברות צדיקים. אמרו לו, כבוד הרב, אז יש עניין ללכת לקברו של הצדיק, שזה כאילו גורם לו נחמה וכולי. אמר, לימוד תורה לעילוי נשמתו הרבה יותר מועיל לו. אתה תלך לקבר ותקרא שם כל מיני משניות ודברים והכול, אני אשב פה ויגיד שהשיעור הזה יהיה לילון נשמת הצדיק. תאמין לי שבזה שאני יושב בישיבה ומזכיר עכשיו שהלימוד הוא לשמור, הרבה יותר משתלם מנסוע שלוש שעות להגיע ושלוש שעות לחזור, ועד שאתה מוצא מקום להישאר, ודחף וצפיפות וריקודים וכל זה, הלך לך יום שלם מהחיים. אז מה עם קברות צדיקים? גדולי עולם לא הלכו לקברות צדיקים, אלא אם כן, זה על הדרך. אני עכשיו כבר בדרך, אני בגליל, או, קבר רבי חיה ובניו, יאללה. אנחנו כבר פה, ניכנס, נגיד צטיילים, נתפלל שנשמע את הצדיק, נתפלל בעדינו, אני כבר פה. אז זה כבר ביזיון להיות פה ולדלג. ניכנס, נעשה כבוד לצדיק, חמש עשר דקות, ונמשיך הלאה. אבל להפוך את זה לכזה פולחן שכבר זה נהיה איש בל יעדר וחייבים כולם לבוא ואנשים לוקחים הלוואות ונוסעים לכל מיני מקומות. ובסופו של דבר יוצא שכרנו בהפסדנו. וזה, רואים, לא הלכו בלאג בהומר אף אחד מגדולי הדור, אף פעם. ‫אף פעם לא ראינו. ‫רואים, אחרים, כל מיני אברכים, זה כן. ‫אבל גדולי הדור, מי שבאמת שקוח חזק ‫מאוד בתורה, קשה מאוד ‫לשכנע אותו ללכת. ‫אפילו מקובלים שכל יום לומדים זוהר ‫שמקושרים עם רשבי על בסיס יומי, ‫שאלתי אחד מהם, גדול מאוד בקבלה, ‫כבודו נוסע למרון, ‫הוא אומר, למה מרון? ‫מה אני יש לי לנסוע למרון? ‫עכשיו עם כל הדחה וכל זה. אנחנו לא יודעים כמובן את חשבונות שמיים, למה השם עשה לנו את זה. אבל דבר אחד אנחנו כולנו מבינים, שמידת הדין נגדנו, נגד עם ישראל בשמיים, היא מתוחה ביותר. זה אין ספק, נכון? שהקדוש ברוך הוא ייקח 45 בני תורה בכזה דבר ביום הילולה, יום שמחה, שנהפך ליום אבל, מי יודע, עכשיו זה כבר כל שנה יאיב עלינו. שכל שנה הזכירו שבמקום הזה היה כזה דבר נורא זה כבר קרה כמה פעמים בהיסטוריה ביום חנוכת המשכן מה קרה? בני האהרון הקב'ה הולכו לקח את נדב אביו פותחים עכשיו גרנד אופנים של המשכן חנוכת הבית של משכן ה' כולם שמחים, לבושים, מתרגשים מעורה היסטורי, כל עם ישראל, פום! שני הצדיקים, בנים של גדול הדור שכולם אהבו אותו מאוד, את הארון את משה הרוב אהבו, אבל היה לו איבים לאמא משה מוכיח אותם, תקראו ספר דברים בני האדם, בקצילותם, במקום לנשק ולחבק ולעריץ מי שנותן להם מוסר קשה, מסמנים אותו כאויב, כמטרד. עוד פעם המפחיד הזה יבוא. עוד פעם הקיצוני הזה. לא, זה לא בשבילי. תביא לי את העדין ההוא. טיפש. איפה השכל שלך? חזל אומרים, מה אתה יודע, אתה יותר טוב בחזל? סנה את המשפחים, ואהוב את המוכיחים מי שבא אומר לך אתה לא מתבייש מה זה הג'ינס הזה עם אחורי? מה אתה גוי? תתבייש לך איך אתה מתלבש סליחה כבוד הרך, אתה צודק אני באמת יעבוד על זה אבל יש אחד אחר אומר מה אכפת לך איך אני מתלבש? מה אני בן שלך? מה אני גם לא תלמיד שלך? מה אתה נותן לי מוסר פה בכלל? אל תביאו אותו יותר אל תביאו אותו יותר זה נודניק נכון שככה מדברים היום? על זה נחרב הבית שונאי מוסר, לא אוהבים. הגאווה הורג את הבן אדם. מישהו העיר לו איזה ערה קטנה, הוא רוצה להרוג אותו. אני פעם אהבתי לאיזה זקן בבית כנסת שהתפילין שלו הפוך. במקום כנגד הלב, כנגד השכן. עוד מתי הוא הורג אותי? אני מנסה לעזור לו, ומי יודע, חמישים שנה לא מניח תפילין כראוי. מי יודע אם פעם אחת יצא לידי חובה. עד שבא אחד שאכפת לו, מה לי ולא? שיהניח מצידי עניין טואלט, מה אכפת לי? זה בעיה שלא. אבל מנסים לעזור לו, במקום להגיד תודה, תודה, וואו, איך אף אחד לא אמר לי עד היום. מה? תן לך מבט, עוד מה תורג אותך? למה? גיל שבעים, גיל שמונים ועדיין גאוותן שרוח. מפוצץ בגאווה. עוד שנייה הוא מגיע לבית דין של מעלה, חושב שאמרתי שבת, למדתי דף יומי, קראתי תהילים, איזה צדיק אני, הלכתי להילולות. איך שנפתח הדין? תאהבת ה' כל כבר לב. תדע לך שה' מתאהב אותך. למה? כי אתה גאוותן שרוח. כל מה שמעניין אותך זה רק הכבוד שלך. הוא עודף כבוד. מה יעשה מסכן? אז במקום להוריד את האף, מה אנחנו, מה חיינו, דוד המלך מה אמר? אנוכי תולד ולא איש. וזה כתוב בתהילים שזה חלק מהתנח, מה שמה הקדוש מקרוא מאית שזה אמת, ככה הוא הרגיש. אם דוד היה חליל המשקר, זה לא היה בתנח. בתנח השם לא מכניס שקרים. אין דבר שאנשים שונא יותר משקר, חותמות של הקרשבח הוא אמת. אברהם אבינו אמר אנוכי עפר באפר זה בתורה כי זה באמת היה הוא הרגיש ככה הוא חשב אני כלום עפר דורחים עליי אין בעיה דרוך על היד מחר אברהם אבינו שהשם מדבר איתו אז מה אנחנו נגיד? השם דיבר איתנו מה דיבר איתנו? מתי דיבר איתנו? ואנחנו כבר חושבים כל אחד מאיתנו זה הרמב״ם מינימום חמש עשר הלכות הוא יודע להגיד בעל פה הוא כבר חושב שהוא הרב אובדיה יש לו השגות. ומשה ואהון, מה אמרו? ואנחנו מה? אפילו לא אפר ואפר. אפר, עוד אפשר לעשות איתו משהו. בונים, עושים מנותית, לבנים. יש בו איזו ממשיות. אפר, כבר אי אפשר לעשות איתו כלום, אבל פעם הוא היה משהו. לפני שהוא נשרף. אבל אנחנו לא היינו משהו וגם עכשיו אנחנו כלום. ואנחנו מה? אין מילה לתאר את האפסיות שלנו, משה ואהרון. אז אהרון אהוב על הציבור, עושה שלום בית, עושה שלום לאשתו, בין אדם לחברו. הוא יותר מידת הרחמים. משה יותר מידת הדין. תראו ספר דברים. פחד פחדים. פחד פחדים. אתם רואים יש בתורה 147 כללות זה מה שמשה הביא להם את התורה הם ראו פרשת בחוקותי פרשת כתבו פרשה נשמטה מרוב פחד זה הפרשה הבאה אתם ניצבים כולכם היום אומרים חזל למה זה בא מיד אחרי כי מרוב פחד הם כבר עמדו למות מרוב פחד שהם ראו את כל הכללות האלה אז משה אמר להם אל תדאגו אתם רואים אתם עדיין עומדים פה לא להיכנס לפאניקה, אתם ניצבים. בכל זאת ראיתם שלמשה היה מתנגדים והכינו בו ומחלוקות והתמרמרו נגדו, אבל הלהרון אהוב על כולם. כל עם ישראל בכה אותו שלושים יום, מבלי יוצא מן הכלל, לא היה אחד ששמח שהוא נפטר. וששני בניו נפטרו ככה בכזאת טרגדיה ביום פתיחת המשכן. אני לא צריך לספר לכם איזה הלם זה היה בעם ישראל. וזה מה שהקראש ברוך הוא אמר, בקדושה, בקרובה יתקדש. ומשה אמר לארון, הייתי סבור, אני ידעתי שהקראש ברוך הוא יעשה איזה מעשה, להתקדש באיזה מישהו גדול. חשבתי שזה אני ואתה. אני רואה שהם גדולים מאיתנו. שהקראש ברוך הוא בחר אותם לקורבן, לעולה. וככה זה עובד, כתוב בשיר השירים דודי ירד לגנו ללקוט שושנים מה זה דודי? הקב' ברוך הוא כל הדודי בשיר השירים זה הקב' ברוך הוא חז'ל אומרים כל השירים קודש שיר השירים קודש קודשים מה הפשט? בכל השירים שיש בתנך יש להם פשט ויש להם סוד על פי הפשט ועל פי הסוד אבל שיר השירים, גם הפשט שלו כולו סוד. אין כמעט פשט פה. הכל סוד. אז עכשיו, כתוב שם דודי, הקב' הוא יבד לגנול העולם ללקות שושנים. למה? העולם מלא בקוצים. אין שיר ללא מעלה. אנשים חסרי תועלת. כופרים, רשאים, ‫לב של אבן, ‫מורדים בתורה ובקדושה, ‫פרוצים בעריות, ‫חסר רוע בעולם ‫בין העם ישראל ובין הגויים לסוף. ‫ויש פתאום איזה צדיק ‫שריכו הולך מקצה אחד ‫של העולם עד קצהו השני, ‫שכולם מתפעלים ממנו כגאון, ‫ערב קוקניטבריה או ערב אדס ‫או עוד כמה כאלה שיש. שאף אחד לא שואל אם הם צדיקים או לא, זה ברור לכולם שכן. כבר לא משנה אם אתה חסיד, או אתה ספרדי, או אתה ליטאי, או מה שלא תהיה, כולם כבר מבינים, זה מצדיקי הדור. איזה אהבת השם, איזה תפילות, איזה פחיות כל יום. זה לא אנשים רגילים, זה כולם מבינים, מי יכול להגיע למדרגה כזאת? לבכות כל יום מהבוקר עד הלילה בתפילות בכותל, כאילו שזה תפילת נעילה. אנחנו בתפילת נעילה לא בוכים. מתאמץ לפקוט לא יוצאים הדמעות מרוב התאומה. הערי אומר מי שלא בוכה, בימי הדין, זה מראה שיש גם בתארה של נשמתו. כי אדם שהוא טהור וצדיק, איך שמתחיל הדין, מיד הוא פורץ ובכי. איך ששומע תניגון אחות קטנה, מתחיל לראות כולו. קול נדרה, מתעלף כבר. בדור הקודם, בתל אביב, תל אביב, לא בבני ברק, לא בירושלים, בתל אביב, בדור הקודם, היה בית כנסת בראש חודש אלול, לא ראש השנה, ראש חודש אלול. הגבי דפק על הדוכן, רבותיי, אלול. חצי מהאנשים בבית הכנסת נפלו והתעלפו לפני 60 שנה. וואו עוד חודש יום הדין רק מהמחשבה התעלפו קום אדון משה, קום אדון יצחק היום איפה תצעק אילון והתעלפו אנשים אז הקראש ברוך הוא מה עושה עכשיו השטן קטרק קטרק קטרק נגזרה גזרה צריכים למות חמישים אלף איש אין מה לעשות, חייבים, יש מערכת משפט, שטן הביא טיעונים, הסנגור לא היה לו טיעונים כנגד, אין לו מה לענות, ניסע זה, ניסע זה, ככה הוא שופט, שופט כל הארץ לא יעשה משפט, אני אל האמת והצדק אשר לא ייסע פנים ולא ייקח שוחד, אי אפשר לשחד אותי, חייב לשפוט על פי האמת, ‫ברגע שנגזרה כזאת גזירה, ‫ועכשיו חס ושלום, ‫50 אלף צריכים ללכת ברגע. ‫מה הקשבח הוא עושה במקום? ‫לוקח את ה-50 אלף האלה ‫שמגיע להם עכשיו למות, ‫שיש עליהם גזר דין עומד ותלוי נגדם ‫מראש השנה, נותן להם עורכה, בוחר את הצדיקים הכי גדולים, אם זה בחור בן 16, עמל בתורה, לא פגם, לא יודע לעשות עבירה עדיין, מגיל 0 הוא כבר בבית מדרש, אין לו עוד חטאים, עוד לא הגיע לגיל 20, לוקח איזה מלמד בישיבה, לוקח איזה צדיק שכל יום לומד, כל מיני כאלה, זה שקול כאלף, זה שקול כאלף חמש מאות, זה שקול כשבע מאות, זה שקול כאלפיים, לוקח אותם, ‫כנגד אלה, מעלה אותם למדרגה ‫שלהם בגן עדן אקספרס, ‫הם להפסיד, לא מפסידים, ‫גמרו את התיקון שלהם. ‫גם הוא לא בוחר סתם צדיקים, ‫רק צדיקים שגמרו את התיקון שלהם. ‫אם הצדיק עצמו עוד לא מושלם, ‫יש לו עוד תיקון, ‫הוא לא יכול לקחת אותו. ‫צריך לחזור עוד פעם בגלגול. ‫אבל כאלה שהגיעו לשלמות, ‫זאת אומרת, מלכתחילה ‫הם התגלגלו לעולם לזמן קצר, ‫כי לא נשאר להם הרבה לתקן. למשל, לפעמים יש מציאות שתינוק נולד ונפטר אחרי יום. מוות והאריסה, זה נקרא. מה הפשט? בשביל מה לך התחילה להביא אחד כזה לעולם? בשביל מה? הוא לא חיום אפילו. עוד לא חטא, לא כלום. אז בשביל מה כל הזמן הזה היה? התשובה, היה מעשה כזה בזמן הגאון מבילנה. ברוך אתה, אמן האלוהים, המלך העולם, שהכל יהיה מברוך. היה מעשה כזה בזמן הגאון מבינה, היה לו תלמיד, שנים חיכה לתינוק, נולד לו תינוק ונפטר למוחרת. והתלמיד הזה נשבר, זה לפני 200 שנה היה, ולא הגיע ללימודים. שאל הגאון מה איתו, הוא חולה, מה יש לו? אמרו שבור, נולד לו תינוק ונפטר. הכרעו לו אליי, הוא נכנס אליו, גאון מבין היה לרוח הקודש והוא יכל להגיד לך את כל התורה ברוורס. שלוש מאות וארבע אלף שמונה מאות וחמש אותיות מהסוף להתחלה. אתם יודעים מה זה? אני את המספר הטלפון שלי לא יכול להגיד מהסוף להתחלה. אני צריך להתאמן על זה איזה עשר עשרים פעמים עד שאני ישנן את זה טוב. סך הכל עשר ספרות. שלוש מאות וארבע אלף שמונה מאות וחמש אותיות מהסוף להתחלה. כל היום הוא למד, מלבד חצי שעה, שעה נרדם פה ושם. אף פעם הוא לא עלה לישון כמו צריך, שש, שבע שעות, אין כזה דבר. זה הגאון מבינה. הגאון מבינה אחרי חמישים שנה שלא ראה את אחותו. לא היה כמו היום, טלפונים, אפשר למצוא אותה בגוגל, אולי יש אפליקציות, תכניס את השם שלה בפייסבוק, יצא. לא היה את כל זה. נעלמו עקבותיה של אחותו, חמישים שנה היא חיפשה אותו. ‫בסוף התאחדו. ‫אז כנראה מסתמה שהם כבר היו ‫בסביבות הגיל 60, 70, כן? ‫עם 50 שנה הם לא נתראו. ‫נכנסה לבית של הגאון, ‫הוא קם לחצי דקה מהאלימות. ‫אחרי 50 שנה שלא ראה אותה. אמר לה, אני מאוד שמח שאת חיה, ברוך השם ישתבח שמו, מברך אותך בכל טוב, אין זמן לבזבוזים בעולם הזה. אני חייב לחזור ללימוד, תהיי בריאה, שלום. תאר לך שעכשיו אחותך היית עושה לה כזה דבר, מה היה קורה במשפחה? הורים היה מנשלים אותך מהירושה רק על זה. אבל זה היה המציאות, שאנשים הבינו מה שמות התורה. דרך אגב, בואי נעשה רגע לדמיין. תאר לך שעכשיו אתה באיזה עבודה, שעכשיו נתנו לך דוגמה, שעה זמן לאסוף יעלומים באיזה מכרה באפריקה, אסוף ככל יכולתך. ובדיוק אחותך הופיע אחרי חמישים שנה שלא ראית אותה, עלה ניציק! וואלה, דווקא עכשיו הגעת? לא יכנת לבוא לפני שנתיים? מה עכשיו בת לי? חכי רגע, אני אדבר איתך עוד חצי שעה. מה? 50 שנה לא ראית אותי, אתה אפילו לא שמח? אין לו זמן עכשיו בשבילי, למה? כל שנייה זה 20 אלף דולר. הוא מסדר עכשיו את כל הדורות שלו, ילדים, נכדים, נינים. איך אומרים? קח כמה שרק אפשר. עכשיו שנגמרה השעה, יבואי חבק אותך, אחותי, אשראי, אכבד, מה שלומך, בואי נפצה אותך, הנה יש לי עלומים, פחי כמה, אין בעיה. אבל בזמן שעכשיו נוסף את העלומים, יהיה לו זמן בשבילה. זה אנחנו, כי אנחנו מבינים העלומים. אבל אין להבינו מה זה תורה, זה ההבדל. פה הכל מתחיל ונגמר. היה מעשה, רבותיי, רב קהנה היה לו בן, קראו לו סליג. רב קהנה, מגדולי המורעים בגיל חמש הוא רצה לשלוח אותו לישיבה רחוקה ואז זה לא היה כמו היום אתה שולח את הילד שלך לישיבה תראה אותו בעוד חמש עשרה שנה שהוא יהיה חתן מה אתה חושב שהוא בא כל יום הביתה עם האוטובוס או ברגל אין כזה דבר ויש טלפונים אין כלום שלחת אותו הוא נסח שבועות על איזה גמל חמור לא יודע מה רסוס וקרקרה לא היה רכבות לא היה כלום לא מכוניות זה לפני עפיים שנה כמעט ‫מתי תשמע ממנו בעוד כמה שנים? ‫פתאום יופיע לך עם זקן, ‫אבא, מזל טוב, אני חתן. ‫ככה היה, האחים לא זיהו את יוסף. ‫כשהוא הלך לא היה לו זקן, ‫פתאום גדל לו זקן, ‫הוא היה ילד, בן 17 הוא היה. ‫לא הספיק לגדול לו הזקן. ‫אז עכשיו היא אומרת, ‫האימא, אני לא נותנת לבן שלי ללכת ‫ואני אראה אותו עוד עשר שנים, ‫תשכח מזה. ‫שהיא נמד פה בעיר. שאני אוכל ללכת להביא לו אוכל, לטפל בו, לבדוק שהכל בסדר. אומר לרב קהנה, מה יוריד לנו שהילד יהיה פה? אין פה תורה כמו בעיראי. אני רוצה לשלוח אותו לתלמוד תורה ברמה גבוהה. ילד חכם, פיקח, יש לו עתיד גדול. ויכוחים, ויכוחים, שבועות, מתווכחים, היא לא מסכימה. אתה לוקח ממני את הילד, אתה הורג אותי. אני לא מסכימה. הגיעו כבר עד סף גירושים כבר. תראו אז על מה היו מתגרשים. על הנשמה של הילד היום אנו המתגרשים בואו לא ניכנס לפרטים כמעט כל מקום שאתה הולך גירושים בתהליכי גירושים רוצים להתגרש 80% מהקריאות שלי זה עניינים של שלום בית שלום בית ומחלות זה בעצם 99% מהקריאות מצערי נוערה אז זה הגיעו כבר לבדים הדיינים אומרים רגע רגע אם אתה תסחור לו מלמד, שילמד אותו באופן אישי, בלי ישיבה, בבית, ילמד אותו מאלף, פתח הכל, את מוכנה להתחייב לעשות להם כביסה, לבשל להם, לטפל להם בכל מה שהם צריכים? אמרה בוודאי, העיקר שהילד לא ילך. הגיעו לפשרה, סחר לו מלמד, למד כמה שנים, עשרים וחמש שנה רצוף מסביב לשעון. לא היה כלום, לא היה חשמל, לא היה צעצועים. אתם יודעים מה היה הצעצועים של הילדים באותו דור? ראש של תרנגון קרות. זה הגמרה במסכת שבת אומרת. פסיק רשא ולא ימות? מאיפה בא הביטוי הזה? פסיק רשא. אבא היה רוצה, בשבת הילד שלו בוחה, צועק, רוצה צעצוע. עכשיו הוא רוצה לקחת תרנגול, להוריד לו את הראש, לזרוק לילד שישחק איתו והשתוק. לא היה טוי זרס. כל הדברים האלה, המשחקים וזה, מכוניות, סוסים, חיות, לא היה את כל זה. זורק לו את הראש של התרנגול. אז עכשיו הוא הורק את התרנגול, זה נטילת נשמה בשבת, זה איסור סקילה וקראת. אבל זה מלאכל שאינו מתכוון. ‫הוא לא באמת רוצה ‫להרוג את התרנגול. ‫אם היה אפשר להשאיר ‫את התרנגול בחיים, ‫לקחת לו את הראש לחצי שעה, ‫לתת לאלך לשחק, ‫ואז נתקוע לו חזרת הראש, ‫הוא היה מעדיף. ‫הוא לא רוצה להפסיד את התרנגול, ‫שווה איזה 20 דולר התרנגול. ‫אבל אין ברירה, ‫צריכים להוריד לו את הראש, ‫אז הוא ימות, ‫אבל אני לא מעוניין להרוג אותו. ‫אז הגמרה אומרת, כן, ‫אבל כיוון שזה ברור ‫שיקרה כזה דבר, זה ודאי, ‫אז זה אסור בשבת. אז אתה רואה מכאן איזה צעצועים היה לילדים. אז אם כאלה צעצועים ילד נורמלי רוצה לשחק בראש של תרנגול ואין מחשבים ואין אקס ווקס ואין כדורגל בשכונה ואין כל מיני שטויות שיש היום, אז מה כבר היה לאנשים לעשות? חוץ מללמוד תורה, ומי שהיה לו שכל, היה נשאב לתורה, זה מציל אותו מחיים של עבד. או שאתה תלמיד חכם, או שאתה פועל בשדה. נחשים, עקרבים, כל היום מנקש עשבים, חותך, מנהר זיתים, אוסף אותם, מסיק אותם, דורך ענבים, מטפל בחיות, לא היה באמצע. או שאתה בן תורה, ואף אחד לא מדבר איתך, ואתה נשאר נקי, ואתה כל היום בספרים, או שתה עבד ומתי היו מחליטים על זה מגיל 6 ומעלה זאת אומרת כבר בגיל 6 ידוע אם הילד הזה מועד לגדלות או שמועד להיות עבד פשוט בשדה עד כדי כך אז עכשיו הוא יושב 25 שנה לומד בסוף המלמד בא לרב קהנה אומר לו תשמע אין יותר מה ללמד אותו. הוא בקיא בכל התורה. נגמר. כל מה שאני יודע, הוא יודע. חבל על הכסף שלך. נפרד ממנו לשלום, נתנו את שכרו, נגמר. עכשיו סאליק, אחרי 25 שנה, אומר, טוב, עכשיו שגמרתי את כל התורה, נעשה סיור בשכונה, נראה מה קורה. ירד לרחוב, אחרי 25 שנה שהוא לא ראה את העיר, תראו מה זה עמל התורה. הלך לשוק. רואה את כל הבסטות שם, צועקים, אבטיחים, עגבניות. היה שם אחד מוכר לימונדה. סוחק נימונים, שם קצת סוכר ומוכר. חמישה שקלים לקוס. בא אליו סאליק, בן שלושים. אומר לו, תן לי קוס לימונדה בחינם. מה? למה שאני אתן לך בחינם? זה עסק פה. מה זה בחינם? אומר לו, תשמע, אני למדתי עכשיו 25 שנה תורה. רק היום יצאתי פעם ראשונה לאוויר העולם. לא תיתן לי קושל לימונדה בחינם. אתה יודע, אין לי כסף. למדתי תורה. לא עבדתי. אומר לו, טוב בשבילך. מה זה נוגע אליי? Good for you, כמו שאומרים באמריקה. Good for you. אבל מה אכפת לי, אני? Good for you? טוב. ‫הוא ראה כל מה שלמדתי ‫עקבות תלמידי חכמים, ‫היזהר בכחלתן, ‫מי שרוצה להתעשר ימלא תלמידם ‫של תלמידי חכמים ביין, גרונם, ‫ימלא את כיסם בכסף, ‫מי שמכבד תלמידי חכמים ‫נותנים לו חתנים שהם תלמידי... כל כך הרבה מאות מאמרות יש על תלמידי חכמים וכבוד התורה ומי שביזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו ואפילו אלף פעם צריך לבוא ולבקש ממנו מכילה וזה הפלגמט הזה מוכר לימונדה שאלה לו אפילו אני לא יודע חצי שקל לסחוט את הלימון שם לא מוכן לתת לי כוס לימונדה בחינם איך זה ייתכן? זה כולם היו דתיים גם לו היה תרבוש וזקן למוכר לימונדה לא היה חילונים אז הוא בא הבית העצבני, זרק את הגלימה, הרב קהנה אמר לאשתו, אל תדבר איתו, אסור לרצות אדם בזמן כאסו. לא מרצים אדם בזמן כאסו. תני לו להירגע, נדבר איתו. אחרי כמה שעות, מה קרה לשתת עצבני? סיפר להם את הסיפור על הלימונדה. הרב קהנה היה לו איזה אבן יקרה, איזה רובי, משהו ככה יקר מאוד. אמר לו, קח את האבן הזאת, לך לכל הדוכנים בשוק, תראה כמה הם מציעים. עבר מדוכן לדוכן, זה מציע 100, זה 200, זה 500, זה 1,000. עבר בין כולם. בסוף הוא אומר, אבא, תראה, התחלתי ב-100 שקלים, הגעתי ל-2,000 שקלים, תראה איזה הבדלים. אחד נתן פי 20 מהשני, ורב קהנה צוחק. אומר לו, מחר אני צריך ממך גם כן טובה. תלך גם כן, אבל לשוק אחר. תלך למקום כך וכך, תעבור שם בין כל הדוכנים, ותרשום כמה הם מציעים על האבן. הלך לדוכן, הוא רואה שם מלא אבנים, יעלומים, כל התכשיטנים. אומר, כמה אתה מציע לי הזה? הוא מסתכל, אומר, אני אתן לך על זה מאה אלף. מה? מאה אלף? תרשום. איך קוראים לך? טוב, הוא הולך לשני, מאה עשרים, מאה חמישים, מאתיים, שלוש מאות אלף, חמש מאות אלף, מיליון, מיליון וחצי, חמישה מיליון, הגיע לעשרה מיליון. עשרה מיליון. שם הציעו לו מאה, פה עשרה מיליון. הוא בא הביתה, הוא אומר לאבא שלו, מה זה? אנחנו אנשים מאוד עשירים. מציעים לי על זה סכום אסטרונומי. איך זה ייתכן? אומר לו, אבא שלא תשמע טוב, אני לא סתם שלחתי אותך. אתמול הלכת לשוק של טיפשים וכסילים שלא מבינים באבני חן כלום. רואים אבן, חושבים שזה סתם איזו חתיכת חרסינה או אבן ברצפה שמרימים. כן, אין לה ערך. לכן הם הציעו לך גרושים. עכשיו שלחתי אותך לשוק של המומחים באבני חן איך שראו את האבן הזאת הבינו זה אבן נדירה ביותר גל זה שהציע לך עשרה מיליון עוד הוא ירוויח עליה היא שווה הרבה יותר אומר לו בעולם הזה אנשים מטומטמים כמו בשוק של הבסטות שמביאים להם יעלום, הם חושבים זה זכוכית, לכן הם זלזלים. הם לא מבינים מה זה תורה. לכן אפילו לימונה דעתי פשע זה לא רצה לתת לי. יכולים להגיד לך, בוא, תבוא כל יום, כל הבסטה שלך, תביא גם את החברים שלך מהישיבה, כמה שאתם רוצים, אני אשחט בשבילכם לימונים, מהבוקר עד הלילה. רק תבואו, זקו אותי. אבל הוא טמבל. זורקים לו יעלום, הוא זורק את זה לפח. אומר לו אבל שהלכת לשוק שמבינים מה זה ראית בשמיים מבינים מה זה תורה מה אתה דואג בעולם הזה הוא כערף עין עוד רגע תגיע לעולם האמת מה כתוב שמכריזים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כן כל דבר ביתו בזמנו אז נחזור לעניין ‫אז אומרים חזל, דודי הרד לגנו ‫ומלקט שושנה אחת, ‫היא שווה כמו עשרת אלפים קוצים. ‫ועוד אחת, גם כן, חמשת אלפים, ‫ועוד אחת, אלפיים, ‫בסופו של דבר, ארבעים וחמישה, ‫ייתכן מאוד שמנעו אסון ‫של עשרות אלפים. ‫הם כבר הגיעו למקומם בגן עדן. ‫אלה שקיבלו עכשיו חיים, ‫אלה שעוד צריכים באמת למות, נותנים להם עורכה. זה מה שנקרא ערך הפיים. ערך הפיים. העורכה הזאת, או שהיא תהיה לטובתם, או שהיא תהיה לרעתם. תלוי מה הם יעשו בסיומה. אם הם יחזרו בתשובה ויהפכו לבני תורה וכולי, יצאה טוב מאוד. בזכות מי הם חזרו בתשובה? בזכות אלה שנפטרו. במותם ציבו לנו את החיים. מכירים את המשפט הזה? אלה שהלכו קורבן, עכשיו הקרשבחו גם ייתן להם שכר על אלה שבזכותם נשארו בחיים וגם חזרו בתשובה ונהיו בני תורה. אתה נתת לו חיים. ואם הם לא יחזרו בתשובה, אז ההפסד הוא כולו שלהם, ולא רק זה, גם אם הם עוד הצטערו שהעריכו להם את החיים. ולכן תאמינו, לאישיים, הקב' נאלץ לעשות כזה דבר. ועוד בלאגבה אומר, סימן שקלו כל הקיצים. לא היה מה לענות לסתן המקטרג. לא היה. יכול להיות שזה על סינת חינם, על אביזיונות, על מה שקורה באיזו ישיבה מסוימת שמרביצים מכות אחד לשני כל שני וחמישי. יכול להיות שזה על גזענות, יכול להיות שזה לא מכניסים אנשים מסוימים בגלל המוצא שלהם, למרות שהם כן תלמידי חכמים. יכול להיות שזה על המטריאליסטיות, שהחרדים לאט לאט הופכים יותר ויותר לחילונים באור החיים שלהם, עם כל השטויות שלהם, וכל המשחקים שלהם, וכל החול המועד, וכל הטיולים, וכל השעונים, והבגדים, וכל הבלבולי מוח האלה. יכול להיות שזה מה שמכיס את השם. יכול להיות הרבה הרבה דברים, לעולם לא נעדה בוודאות. אסון כזה כבר קרה במירון, זה לא פעם ראשונה. נפטרו 11 איש וגם נפצעו רבים. אז הבבא סאלי היה חי. הבבא סאלי היה לרוח הקודש. באו לבבא סאלי ושאלו אותו על מה ולמה השם עשה לנו יום שמחה ליום עבל. אמר להם הבבסלי, משום שמתערבבים בין מירון גברים ונשים בחוסר צניעות, ואלוקים שונא זימה. ותראו, ניתן לכם קצת רקע. מילא עם בא לקלל את עם ישראל, השם אסר עליו. הוא יודע דעת עליון. אם היה מקלל, היה צערה גדולה. הקרש ברוך הוא מנע ממנו בכוח לא לקלל פשוט התערב לו בבחירה התערב לו בבחירה בסופו של דבר הוא ראה בלעם שלו לא יכלה לקלל איחזב את בלק יצא לו הנה עימוד הביאו אותו כמה פעמים שלחו לו שליחים מציעו לו כל הכסף שבעולם בסוף איחזב אותם אז הוא כדי לפצות אותם הנבל הזה מה עשה? אמר להם תראו לקלל אני לא יכול כי השם לא נתן לי אבל אני אתן לכם עצה אלוקיהם שונא זימה חוסר צניעות תעמידו להם פרוצות ברחובות גויות הם כבר יפנטו אותם והם ילכו אחריהם והסתכלו עליהם ויקרה להם כל מיני דברים איתם והקלוש ברחו אם קום בהם בגדול, כמה מתו? 24,000. תקראו בתורה, 24,000 מתו על זה שהלכו להסתכל על הגויות. ואני מבטיח לכם דבר אחד, שהגויות האלה היו לבושות יותר צנוע מהחרדיות של היום. זה ודאי, אין בזה שום ספק, מה שאני אומר לכם. זה לא אולי כן, אולי לא, איך אני יודע? ‫הסתכלו, אני שמתי בידי פייסבוק שלי ‫לפני כמה חודשים, תמונה של גויות ‫בחוף מרטל ביץ' בסאוט קרוליינה, ‫שנת 1900, לפני 120 שנה. ‫כמה זה, חמש דורות, שש דורות? ‫הגויות הולכות לים, ‫לבושות בסמלות כמו של קלות. שתי מטר רוחב, כל סמלה, מקוסות מקף רגל ועד ראש, סנטימטר מהגוף לא רואים, כפפות על הידיים, שרבולים עד למפרקים, כובע שמכסה את השיער, כיסוי ראש מלא, לא פאות, כיסוי ראש, ורשת על הפנים, ומטריה ביד, שאם יעבור איזה סוטה, היא תוריד את המטריה שלא יוכל לראות אותה. טוב, עכשיו, למה בת לים? ‫מה זה עכשיו 40 מעלות? ‫לך שם זה לא אילת. ‫פה ברוך השם יבש. ‫שם זה שיא הסאונה, ‫אני הייתי שם פעם, שבת אחת. ‫כל היום נוטף ממך, זה המקום לך. ‫סבקה רולינה ליד החוף. ‫עכשיו, אם היא רוצה להיכנס למים, ‫להתרענן... ‫מה, תוריד תחשוף את הסמלה ‫ותיכנס למים ליד גברים, ‫אם הם בגד ים? היתכן כזה דבר גויה לפני כמה מאה עשרים שנה שמו להם ביטנים בחוף חדרים בתוך המים עם דלת היא נכנסת סוגרת את הדלת נועלת תולה את הבגדים על המקלה שוחה שמה בחושך סגור הכל אין חלונות אין כלום שחתה התנגבה התלבשה היא יצאה זה לפני מאה שנה ‫בזמן בלעם, מי הייתה מעיזה ‫ללכת בחוסר צניעות ברחובות, ‫קדים צמודים, שרולים קצרים, ‫צב אהרון וי, מחשופים? ‫מי היה לו תשתיות האלה? ‫עד שכבר מסכימה לחסות ‫את הראש פעד הרצפה. ‫היה כזה דבר? לא היה. ‫אז איזה פרוצות העמידו? ‫רשי, רשי, לפני 900 שנה רשי בצרפת, צרפת זה אבי אבות אטומה. רבותנו כותבים על השפה הצרפתית שהיא נועדה לפריצות. השפה הזאת זה שפה שמגרת היצר המיני של האדם. זה רבנים אמרו לפני מאות שנים. זה נורא והיום. כל התרבות הזאת, כל הפרסומות סביב הצרפתית הזאת, רעש היא אומר על הצרפתיות לפני 900 שנה שכולן בטולות. זאת אומרת שהיא לא יכתוב טעויות שטויות. הן עושות את כל העבירות בחדרי חדרים אבל בתעוליהן הן שומרות כי איזה אישה תעיז להגיע ליום חתונתה לא בתעולה? אם תכן כזה דבר? זה רגויות. עכשיו אתם מבינים לאיזה שפה לי דרדרנו? בקיצור אז עושים שכלול ולוקחים את הצדיקים האלה במקום שיהיה אסון גדול מאוד וזה מה שכתוב דודי ירד לגנו ללקוט שושנים יש כל מיני סברות שמעתי מישהו אומר שרשבי הקפיד עלינו מאוד על זה ששנה שעברה בכלות העלייה למרון אני דעתי זה ודאי לא שייך בכלל להגיד כזה דבר מכבד את אותו חכם לכן גם לא אגיד את שמו אבל מה שייך עכשיו מה שייך להפך צדיק גדול, צדיק יסוד עולם, מעדיף שאנשים יישבו בתלמודי תורה ויעמלו בתורה מאשר יבזבזו עשר שעות בדרכים לעול הקבר שלו. אין בכלל ספק בזה, שם זה עולם האמת. אך אף יצחיים כותב שכמה טיפשים אותם אלה שבונים להוריהם מצבות מפוארות וגדולות בבית האלמין. שההורים שלהם מגיעים לעולם האמת, הדבר האחרון שיעניין אותם זה איזה שיש יש להם על הקבר. הדבר היחיד שמעניין אותם בעולם האמת זה כמה תורה ומצוות וחסדים וצדקה הבן או הבנת שלי יעשו לילוי נשמתי. שום דבר אחר לא מעניין שם. אכפת לנפטר אם עשו לו שיש כזה ויש כאלה גם בכלל שמים תמונות גם אכפת לו מהשטויות האלה מה זה השטויות האלה אנחנו יש לנו בעיה הופכים את העיקר לטפל הופכים את הטפל לעיקר תשמעו אני אגיד לכם דבר אחד שתבינו אדם אומר ברוך הוא ברוך שמו שמע ברכה, אומר ברוך וברוך שמו חייב להגיד, לא יכול להתעלם מצווה יש בידו אמן אחד שענית על ברכה של מישהו שווה אלף פעמים ברוך וברוך שמו אמן אחד אלף אמנים שווים אמן יה' שמי רבה מברך לעלם לעלמי עלמה ייתברך אלף אמנים זה אמן יה' שמי רבה אחד אלף אמן יש מי רבא אלף אמן יש מי רבא לא שווים אפילו מילה אחת של תורה הם אומרים מה זה? נפשי יצא בדברו מה זה נפשי יצא בדברו? ערך שקלס בחור אמר את שתי הדיברות נשמתם פרחה כולם מתו מוות קליני היו צריכים להחזיר להכריח את הנשמות לחזור לתוך הגוף. כל בני ישראל עלו למדרגה של נבואה ברגע. ראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי מבכירי הנביאים בעם ישראל. הנביא יחזקאל החיה מתים. הקב'ה לקח אותו לבלי איפה שהיו שבט אפרים, עמק. בדרך בין מצרים לארץ ישראל. שבט אפרים ברחו חודשיים לפני הזמן. לפני שמשה הוציא את עם ישראל, הם ברחו באישון לילה. היה להם כבר נדלן בארץ ישראל. הם בנים של יוסף. יוסף היה שר האוצר במצרים. הוא היה כמו מלך. מנה שבאפרים היו נסיכים. ‫הם היו במעמד הכי גבוה שאפשר. ‫הם יצאו וכבר השקיעו כל מיני ‫השקעות כלכליות בארץ ישראל ‫בזמן שהגויים עוד ישבו פה. ‫שראו מה קורה, אמרו לברח מפה ‫עם כל הילדים שלהם. ‫ברחו כולם, שבט אפרים, ‫הגויים חיכו להם במדבר, ‫הרגו את כולם. ‫העצמות שלהם שכבו במדבר, חום יבש, אתם יודעים מה זה חום, אתם מאלת. 700 שנה. 700 שנה. מלפני 3,300 שנה עד לפני 2,600 שנה, תקופת הנביא חסקר. 700 שנה שלדים שוכבים במדבר בחום של 40 מעלות ומעלה. העצמות נהיו עפקה כבר. אתם רואים עצם, פוץ' מתפוררת לך ביד. חתכות קטנות, מה זה? 700 שנה, היובש? אין בה גרם של לחוט. שים עצם שנה בשמש, תבוא אחרי שנה, תראה איך היא יבשה כבר. תן לה מכה עם פתי שנשברת. למה היובש? מוצאים מנה את כל הכהר שלה. 700 שנה! הגרש בחום הביא את הנביא החזקאל, אומר לו, תגיד לי, אתה חיין העצמות האלה? מה אתה אומר? מה הוא אומר לו? אתה ידע, אתה. איזה מין תשובה הזאת. אתה מבחירי הנביאים, כשבחור אומר לך, תגיד, אתה חושב שהעצמות האלה יכולות לחזור לחיים? אם רואה שואל אותי, הקרש ברוך הוא, מביא אותי לשעה, מראה לי את כל העצמות. אומר לי, מה אתה אומר, אדון מזרחי, אתה חושב שהעצמות האלה יכולות לחזור לחיים? מה הייתי עונה? מה הייתם אתם עונים? איזו שאלה, ריבונו של עולם. היינו מנצלים את ההזדמנות להתחנף להשם. איך אומרים? הזדמנות שלא תחזור. בטח! ריבונו של עולם, ההיפלא מהשם דבר, מה זה? תגיד לו, אתה ידעת. היינו, וודאי איזו שאלה, מה אני מתפלש שכבוד, הקב' אחוז שואל אותי כזו שאלה, מה, היה איזה אבא אמינה שהעצמות האלה לא יחזרו לחיים? אם אדם בא מטיפת נוזל, קל וחומר, משאלת, כל מה שהם יכולים להגיד היינו אומרים. מה אומר לו הנביא? לא יודע, אתה יודע. במינים אחרות, מה אתה שלועל אותי? אתה. מה, מה הפשט? הפשט הוא, הוא ידע מה שהרבה פה לא יודעים. שבת חיית המתים יכול לקום רק צדיק. ורבים מישנה אפריה, קיצור, רבים אומרים חזל, אבל לא כולם. מלווים בריבית לא קמים, מחלל לשבת לא קמים, נועפים לא קמים, מצעדי תואבה לא קמים. מה אתה חושב? כאלה אנשים יקומו? איפה אתה חי? לא רק זה. כולם יקומו לרגע. מי שיש בו מום יקום, יראה את המום שלו, ואז יתרפה מהמום. ואלה האחרים יראו שכולם קמו, אבל הם הולכים לדרעון עולם. הם לא עסקו לבחיית המתים. תדמיינו לכם רגע עכשיו, מה יהיה פה את חיית המתים, אם אנחנו נהיה צדיקים, מתוקנים במידות, שומרי מצוות, מתלבשים כמו יהודי, מתנהגים כמו בני תורה, מקפידים מאוד בקשרות, בשמירת העיניים, מוצאים את כל התינופת והאינטרנט מהחיים שלנו. מתנדקים מהספורט המטומטם הזה, ממעבודת אלילים הזאת, ומערבים כמה שיותר בתורה ובקדושה ובצניות, נקום בתחיית המתיים ודאי. ואם נקום בתחיית המתיים, יעמדו לידך אלפים של אנשים. תשאל, שלום אדוני, מה שם כבודו? מה ייענה לך? הארון הכהן. מתעלף ישר. אה, קום, מה התעלפת? מתעורר, מה שם כבודו עקיבא בן יוסף? מה שם כבודו רבי שמעון בר יוחאי? מי כבודו הרמב״ם? מי אתה הבייר? מי אתה הרבה? מי אתה, פתאום, תראה גם אנשים שאתה מכיר, פתאום אבא בצל יבוא, הרב עובדיה, הרב כדורי, הרב אלישי, יואו, אתה לא תדע למי לרוץ. כמה סלפי כבר תוכל לעשות. רבא עשה להזדמנות, אני מעריץ גדול של כבודו, יש לי תמונות בבית. עזוב אותנו מתמונות עכשיו. בחיית המתים, בונים את בית המקדש השלישי, להשתלם להיות צדיק. אם זה היה השכר, רק לראות את כל אלה שקראנו עליהם בתנ״ך, דיינו. גם בלי עולם הבא. תן שבוע לראות אותם, אני מסכים. להיות שבוע במחיצת כל אלה, דניאל הנביא, יחזקאל, ישעיה, לראות מי זה הרשווה. איזו התרגשות. זה דבר שלא נתפס בסכל. תראה מה זה תחיית המתים. אז הנביא ידע שלא כולם קמים בתחיית המתים, אז הוא אמר, כשבחור רק אתה יודע מי יקום, אני רואה עצמות, אני לא יודע מי הצדיק, מי לא. הנביא עונה לעומק, לא כמון, הוא מתלהב. הבנתם? אתם יודעים המנכדים של החפץ חיים משפחת זאקס באמריקה חיים במונסי לידי הם באו ושאלו שאלה שאלו את החזוניש אם להעלות את העצמות של החפץ חיים לארץ אמר להם קהילה שלמה באירופה, תולים את תקוותם שבתחיית המתים, החפץ חיים ינהיג אותם בשובם לארץ. אם תקחו משם תגופה, תביאו אותה לארץ, יקפידו עליכם אלפי צדיקים. נשאירו אותו שם בתחיית המתים. מי היה חושב על כזה דבר? מה היו אומרים? בטח, תביא אותו לארץ, ארץ הקודש. אגב, זה לא טוב להביא גופות לארץ הקודש. לפי הזוהר, אסור. אסור לטמא את הארץ. טמאים מתים, מי שגופה, לא מביאים לארץ. אם נפטר בארץ, אם הוא גוסס ואפשר להביא אותו לפני שנפטר, אין בעיה. אבל אם הוא כבר נפטר, לפי הקבלה, לא מביאים לארץ. אבל לפי הפשט, כן מביאים, ולכן כל הזמן מביאים גופות. היה פה פעם איזה צדיק במקוור במרוקו, הבן שלו והנכד שלו החליטו להביא אותו, הוא היה כבור 60 שנה במרוקו. הרב אוחיון. הרב אוחיון הלכו למרוקו, קיבלו אישור ממלך מרוקו, הביאו את הגופה שלו לארץ, חברת קדישה, פתחו, עשינו לוויה מחדש. פתחו את הארון פה בארץ, קיבלו הלם. שישים שנה הוא מחוסה באפר, לא היה לו חור אחד קטן בגוף. לא נגעו בו התולעים, שלם לחלוטין, כמו אדם בשנתו. הרב אליהשיב אמר לעשות תהלוכה ולקרוא לכל הבני ישיבות שירות הנס. איך אדם צדיק, לא נגעו בו התולעים. למה? כתוב רקב, עצמות, קנאה. מי שקנאי, העצמות שלו נרקבות לגמרי. התולעים חסלים אותו, לא משאירים גרם ממנו. הנחשים והתולעים והלטאות, כולם משתתפים בחגיגה. כמה זמן לוקח לחסל אותה גופה? במומצא 11 חודש. אם הוא אהב בשר, אולי כך יותר. אם הוא דחליל, אולי כך פחות. אבל זה לא נגובו. לא נגובו. אני פעם נתן הדרשה בברוקלין, חיים אחר המוות, וסיפרתי את הדבר הזה. קם לי איזה רוסי אחד, רוסי, מה בתכנר, לא דתי. קם, אומר לי, אני הייתי עובד ברוסיה בקריאת כבישים. ‫היינו עושים כבישים וחופרים, ‫עם עת חפירה, ‫לא היה כלים כמו היום. ‫הדרשה הזאת הייתה לפני 20 שנה, ‫והוא מדבר על עוד 20 שנה אחורה, ‫אני 40 שנה אחורה. ‫הוא אומר, פעם אחת חפרנו, ‫חפרנו, חפרנו, בום, ‫נתקלנו בבית קברות יהודי. ‫תראו מה זה, היה מחוסה שם לגמרי. ‫איך, לפני שיראה שטימה קורה, ‫אני רואה פרצוף של בן אדם ‫מחוסה בכל. הזזנו את החולות, אני רואה פאות וזקן לבן, אני אומר, זה יהודי, מי יש לו כאלה פאות וזקן? בואו, ברוסיה הקומוניסטית. ניקו שם את כל החול, אומר, שלם לגמרי. לא יודע מי זה הבן אדם. שלם לגמרי. לעומת זאת, היה איזה רפורמי אחד בגרמניה, רפורמי, שהם הרשעים הכי גדולים בכדור הארץ. מישהו שואל אותך מי הם הרשעים הכי גדולים? נוצרים? מוסלמים? בודהיסטים? אינדואיסטים? אין, הם לא מתקרבים לרפורמים. אין פושעים יותר גדולים בהיסטוריה מהם. מה שהם עשו נזק לתורה וסילפו אותה ואיבטו אותה עד כדי כך שמחתנים גבר עם גבר בתוך בית כנסת ועומד הפלגמט שלהם קורא לעצמו רבי ברכך שבישמרך כהן יעני גבר מחתן עם גבר עושה להם ברכת כהנים ליד האמון קודש לאן הגענו? מחתנים יהודים גויה כל הילדים שלו היו גויים מה זה טוב? עושים בר מצווה לכלב, שמים לו תפילין על הראש, אלפיים דולר תפילין, אין להם בעיה של כסף, הם שלמים. כמה ספר, אני פעם שאלתי איזה רב אחד, רב של אוניברסיטה, חבד ניק אחד, הוא הזמין אותי פעם בשבתון באוניברסיטה של המדענים בניו יורק, זה נקרא סטוני ברו קלידג'. אמרתי לו, איפה נתפלל? אין פה מניין, כאשר אומר לי שזה מניין, נלך לשם אני מגיע לשם לא נראה לי המקום לא ראיתי שם צדיק אחד למרפא אני אומר זה המניין שבחרת אומר אין פה להתפנק זה מה יש אני מסתכל עכשיו על הספר תורה אחד הספרים האשכנזיים הכי מעודרים שראיתי בחיי זה ספר של 50 אלף דולר אני לא צחוק ‫אני שואל שם את החבט ניג, ‫אני לא מבין. ‫כולם פה קונסרבטיביים ורפורמיים. ‫הם באמת לא מאמינים בתורה ‫והם מקחישים שהיה יציאת מצרים אפילו. ‫מה הם מבזבזים 50 אלף דולר ‫על ספר תורה מביאים אותו לירושלים? ‫תקנו את של הילדים האלה ‫של שמחת תורה מנייר, שבע דולר. ‫מה, נכון או לא? ‫מה, זה בשבילך התורה זה כלום. ‫אם עכשיו היו אומרים לי, ‫אני יודע לך תביא איזה ספר ‫של איזה קאט או איזה דאט, ‫אני אלך לשלם לזה 50 אלף דולר ‫אם אני לא מאמין בזה? ‫לא פלא פלאים? ‫תראה כמה הם מוצפים בכסף ‫שאין להם שום בעיה. ‫קונים אורגינל. קונים ספר תורה אורגינל ורומסים אותו כל שניה. דורחים עליו עם הרגליים ויורקים עליו. זה מה שהם עושים במעשים שלהם. פה בארץ אנשים לא יודעים עוד מה זה רפורמים. עד כדי כך שיש פה כמה בורים ועמי הארצות צועקים על ביבי, ארסת את היחסים עם יהדות ארצות הברית. ואלא רק על זה מגיע לו פרס נובל. מי רוצה יחסים עם הרשעים האלה בכלל? אין אדם שמתנהג, שעושה ניתוח לשינוי מין, ומחתן שני גברים, ונורא ואיום מה שהם עושים. פשוט נורא ואיום. עומד הרבאי שלהם אומר שלא היה הציעת מצרים. מה אתה עוד רוצה יותר מזה? זה הרפורמים. זו המציאות. נורא ואיום. באמת נורא ואיום. ‫איך בכלל הגענו אליהם עכשיו? ‫אה? ‫-הייתה להסתפר, גאון הבין ‫את התנאית של הממשלה, ‫לא הרבה אחריות. ‫כן, יפה. ‫לא, אבל זה, על הרפורמים החיגנו. ‫גאון הבין מה נחזור אליהם. ‫ברגע שאני רק חושב עליהם, ‫מרוב העצבים הולך לי כל הריכוז. ‫הייתה קופה שלה? ‫-הייתה קופה של הבחור... ‫מהו השלם? ‫הרופאי שקפא היה אחד שלהם, הרפורמי, יפה מאוד, תודה רבה. אז היה רפורמי אחד בגרמניה, שרוצים להביא את הגופל שלו לארץ לקבורה. חברת קדישה בגרמניה שמו את הגופל שלו בתוך ארון וואקום. וואקום. את האוויר מוצאים, שהוא לא יירקב. הם מוצאים את האוויר. אתם מבינים, כמו באריזות שעוטפים את הנקניקים, אתה בא אחרי חודש ועדיין תרעיל. למה וואקום? אין בפנים אוויר. זה לא מתקלקל. הארון מגיע, אני את הסיפור הזה שמעתי משני חברי חברת קדישה של ישראל, שביקרו אצלנו במונסי בשבת. הם סיפרו את הסיפור. הארון מגיע פה, המשפחה הרפורמית פה, או החילונים, לא יודע מה הם היו, מתווכחים ביניהם אם לעשות תערה לגופה או לא. אתם יודעים, שופחים על הגופה. מה היו? התווכחו, התווכחו, התווכחו אמרו לרב, לחברת קדישה, מה אתה מציעה? הוא אומר, מה אכפת לכם? מה יש לכם להפסיד? שופכים קצת מים טוב, תעשה פתחו את הארון נחש מטר וחצי חצי מהפנים שלו הוא אכל כבר קיבלו הלם, נבהלו כולם, ברחו מהחדר נעלו את הדלת מתקשרים לגרמניה, לחברת קדישה אומרים להם מה זה? ‫שהערוריה, אתם שולחים ערון ‫עם נפטר והנחש בתוך הערון? ‫הם אומרים, מה? איזה נחש? ‫הרזנו את הגופה הרמטית. ‫מה, אנחנו היינו מכניסים נחש? ‫מאיפה הבאנו נחש? ‫זה בתוך בניין פה. ‫איך יהיה נחש? ‫פעל לו מה? ‫אכל לו חצי פנים. ‫בתקופת החזוניש ‫באו לקבור איזה מישהו, ‫באים להוריד את הגופה לכבר, ‫רואים נחש ככה עומד ‫עם הראש למעלה, מחכה לו. ‫לא ידעו מה לעשות, ‫אז לא היה טלפונים גם, ‫לפני מעל 60 שנה. ‫איפה עכשיו תסיק טלפון? ‫זה בית האלמין שם בבני ברק, ‫אמרו, נרוץ לחזוניש. ‫אז אחד רץ לבית של חזוניש, ‫סיפר לו מה קרה. ‫אומר לחזוניש, ‫תקברו אותו בקבר אחר. ‫היו צריכים להביא ערבי ‫שחופר אז את הקברים. ‫לא כמו היום, איש טרקטור כזה, ‫בא, חופר, אז הכול היה בידיים. ‫שעתיים, שלוש, עבדו, ‫כולם שם לחפור קבר חדש. אחרי שגמרו הלכו להביא את הגופה מהבניין איפה שהיא הייתה נמצאת באים להוריד את הגופה עוד פעם נחש בקבר החדש מה נעשה עכשיו? אין לנו כוחות לחפור עוד קבר עכשיו יצא לנו הנשמה וזה עוד שעת ערב גם רץ עוד אחד לבית של החזוניש ואומר לרב כך וכך אומר לו תורידו אותו זה הגזר דין שלו משמיים אומר איך שהורידו אותו בום, תביית עליו, ככה, על כל הפנים, התחיל לאכול לו את כל הפנים. פחד מוות. או אילנו מיום הדין, או אילנו מיום התוכחה. מה עוד היה לנו, אמרת? התלמיד של הגאון מבינה, אז הוא באמת נכנס לדיכאון. הגאון מבינה קרא לו, הוא בא, אומר, שנים חיכינו לתינוק הזה. יום אחד חי ונפטר. אמר לו הגאון ביבינה תשמע טוב היה גוי שהתגייר ונהיה צדיק יסוד עולם חרדי הדוק בן תורה למדן ביום שהוא נפטר הקדוש ברוך הוא אמר לו יש שתי אפשרויות עכשיו לפניך תבחר או שאני נותן לך את העולם הבא שמגיע לך לפי מדרגתך, או שאני מחזיר אותך לעולם לתקופה קצרה כדי שתיוולד בתהרה. כי נולדת מאימא גויה שלא בתהרה. ואם תיוולד בתהרה מדרגתך תעלה עוד יותר. מה אתה בוחר? אמר אני רוצה להיוולט אמר לו תיוולט ליום אחד רק תיוולט תיוולט בקדושה עם שמירת תארת משפחה כל מה שצריך הוא אומר ואתה ואשתך נבחרתם מכל האנשים בעולם להביא את הנשמה של הצדיק יסוד הרם הזה לעולם ליום אחד אז על מה אתה בדיכאון כל מזמוח שזכיתם להשתתף בכזה דבר גדול. במילים אחרות, רבותיי, זמננו עוזל. היום צריכים לדעת דבר אחד, שהקב' נור מנחית עלינו את המכה הזאת, כל אדם ואדם מאיתנו צריך לחשוב, קודם כל, חשבון נפש, מעמיק, יסודי, ולומר במילים בפה לומר בשלי היה הסער הזה אני השם שנלכו ארבעים וחמישה קורבנות זה שגם הוא השם והוא השם והיא השם בסדר זה כבר לא ענייני אני השם לא מחפש השמים אחרים למה אני השם? שנאת חינם עצלות תפילות בקושי בוא נעבור דבר דבר בואו ניתן לעצמי ציונים. כמה אנחנו מוסרים נפש להציל לשמות עבודות? זירו. כמה אנחנו מוסרים נפש עבור השבת? בקושי. כמה אנחנו בתפילות לבוא מוקדם לבית הכנסת בהתלהבות ולהתפלל לאשם? כמה צדקה נותנים? מה מדרגת האמונה שלנו שואפת לאפס? שואפת לאפס. אנשים צדיקים שאני מחזיק מהם מאוד ‫השאירו לי הודעות ‫שיש להם משבר קשה באמונה. ‫הוא אמר לי, ‫אבל למה חרדים כל הזמן? ‫כל הזמן חרדים. ‫שבעה ילדים פה ופה, מה הולך פה? ‫הקורונה הזאת גם הכי הרבה ‫פגעה בחרדים. ‫מה התשובה? ‫לפני 25 שנה גדול עולם חכם ‫בן ציונה בשאול נתן דרשה ‫לפורט יוסף, 30 שנה. ‫וכך הוא אמר. הוא אמר, אנחנו החרדים, חושבים שכל הצרות של עם ישראל, מלחמות, טרור, ישמעאלים, כל הבעיות שיש לנו, עוני וכולי, זה הכל באשמת החילונים. הם מחללים שבתות, הם אוכלים טרף, הם עושים דברים שאסור לעשות, מתלבשים לא צנוע, והשם הוריד עלינו מכות. תרשו לי לחדש לכם, כל המקות שמגיעות על עם ישראל, הכל בגלל החרדים, כמעט כלום לא בגלל החילונים. למה? כי אבא שיש לו עשרה בנים, תשעה מהם בורים ועמי ארצות, קשי למידה, לא יודעים לקרוא משפט, משפט הם לא יודעים, לא יכולים ללמוד, לא יכולים לעשות שום דבר, נכשלים אפס בכל המבחנים. כלום הם לא יודעים, לא הלכה, לא חומש, לא פרשת השבוע. המסכנים יצאו מוח אטום, בור, לא נכנע שם כלום. ואחד יצא חריף, גאון, בקי, זיכרון מופלא. התשעה האלה אוכלים תרף. הם לא יודעים. מה הם יודעים? הם לא למדו. בורים ראו חתכת בשר, התלהבו, אכלו. לא בדקו סכין, לא כלום, לא יודעים הלכות. והוא הגאון יצטרף אליהם. על מי השם כועס? האבא. האבא במשל הזה. מכל העשרה על מי הוא כועס? רק על האחד. כלום הוא לא מדבר עם התשעה האחרים. ‫וזה המרחחם בין 12 ל-30 שנה ‫שהחרדים היו פי 100 יותר טובים מהיום. ‫פי 100. ‫פחות מטריאליסטיות, פחות חומרניות, ‫פחות ויכוחים ומכות בישיבות, ‫פחות טלפונים כאלה עם כל מיני מכשירים. ‫לא היה אינטרנט אז, לפני 30 שנים, ‫כשהוא דיבר, לא היה אינטרנט. הבעיה רק החריפה פי 70 מיליון מאז שיצאה אינטרנט בעולם החרדי. לא היה עשרות אלפי בחורי ישיבות שידרדרו מן הדרך ונהיו כופרים ונהיו אשם רחם בעלי תאוות ועזבו את הכל. זה לא היה אז. החרדים של אז לעומתנו היו במאה דרגות מעלינו. אני אומר לכם, אני אביא לכם ראייה מהעיר שאני גר בה. אני עברתי לגור שם, לפני 22 שנה בערך, אולי 23, 22. בהתחלה גרתי כמה שנים בבית סחור, אחר כך קניתי שם בית. אבל אני כבר 22 שנה שם. כשבאתי לשם, הסתובבתי בשכונה, כולם חרדים. אין שם גויים ואין שם חילונים, כולם חרדים. כל העיר חרדים. הכל שם וילות וכולם חרדים. אבל איזה וילות היו? ‫כולם מלפני 40 שנה, ‫מצ'וקמקים, קטנים, ישנים. ‫פה ושם היה איזה בית ‫עם צורה קצת נורמלית. ‫היה בית אחד שהייתי עובר ממנו, ‫לבנים, יפה כזה, עם גג משולש. ‫אמרתי, מואר, איזה וילה יפה. ‫היום הבית הזה ‫זה הבית הכי עלוב במונסי. ‫תעבור שם, תראה, ‫מאות בתים שבנו אותם, כל בית בגודל של מלון. לא מגזים. אי אפשר להאמין, עשרים חדרי שינה ואדמות ומה לא. זה מראה לך את ההידרדרות בעולם החרדי. לפני שאני באתי לשם, אף אחד לא העיז שם לנסוע במכונית יוקרה. המכונית הכי יוקרתית הייתה טויוטה מצ'וקמקת. כולם היו נוספים בסטיישן וגן, מכוניות כאלה, סתם. היום תראה איזה מכוניות הכי מפוארות שיש. מי היה הולך למלון מבזבז מאה אלף דולר בפלורידה, חרדים, עם משפחה שלמה וזה, טיסות, ביזניס קלאס, עם סעודות פאר? בשבוע הימים מאה אלף דולר, שורף וחוזר לניו יורק. איפה היה כאלה דברים צום חרדים? מי העז? איזה חרדי טס בביזניס קלאס? היה את המיליארדר הגדול וולסון. וולסון, הנדיב הידוע שכל הישיבות וכל הארגונים קיבלו ממנו כספים פה, בארץ. היה טס אקנומי, יושב כמו סרדין, שווה עשרות מיליארדים ויושב באקנומי. היום כל אחד שרק מתחיל לעשות כסף ואריהלה נטס בביזניס. אני יכול לתת לכם מאות של דברים שההידרדרות שהידרדרנו בהן היא בלתי נתפסת. וכל זה בגלל האינטרנט. לפתחו לאנשים העיניים. איזה עדה בעם ישראל הייתה הכי קדושה והכי צדיקה לאורך כל הדורות? הכי הרבה. התימנים. זה כולם מבינים. למה? ‫לא היה מעולם בתימן ‫מחלל שבת עד היום. ‫לא נשארו תימנים בתימן. ‫האחרונים, עקם התימנים האחרונים, ‫לפני חודש, עזבו את תימן. ‫באופן רשמי, אין יהודים בתימן היום. ‫2,600 שנה חיו, מעל מיליון תימנים שם, ‫אם נחבר את כל הדורות, 2,600 שנה, ‫אחד מהם לא היה מחלל שבת. ‫אחד מהם לא הלך לאוניברסיטה. ‫אחד מהם לא היה לו ‫איזה מכשיר אלקטרוני או משהו. ‫ההתרוג היחיד בעולם, ‫שהוא ודאי התרוג, זה התרוג תימני. ‫כל שאר ההתרוגים, ‫50 אחוז התרוג, 50 אחוז לימון. ‫אי אפשר לסמוך על כלום. ‫כל ההתרוגים שקניתי בחיים שלי ‫שלא היו תימנים, ‫פתחתי אותם בסוף אחת, ‫כולם לימונים. אחד לא יצא, אתרוג, חוץ משל התימנים. בשנים האחרונות אני לא נוגע באתרוגים אחרים, רק תימנים. רק אתרוגים אחרים. אפילו שזה עולה פי 2, פי 3, במיוחד באמריקה, אין ברירה. אם לא, זו ברכה לבטלה. למה אתרוגים התימנים הם היחידים שנשארו אותם דין? כי מרוב שהתימנים היו אנשים פשוטים ו... Down to earth לא היה להם את כל ההתעניינות בעולם הגואי הזה אז הם לא ידעו אפילו להרכיב את רוג עם לימון לא היה להם את הידע לעיקרים ולחקלאים אז נשמרה את רוגים כמו שהיה לפני אלף שנה בכל שאר המקומות, מודרניזציה נכנסה. עושים מרכבות. אה, מרכיבים גרגירי לימון עם גרגירי אתרוג? וואו, במקום שיעבדו פי עשר על העץ, זה מורכב עם לימון, כולם יוצאים יפים, אין עלים, אין קטמים, פחות מים זה לוקח. הרבה פחות עבודה, אבל מכשילים אנשים בעתרוגים מורכבים שהם פסולים. כל מקום שהיהודים יהיו מלומדים באקדמיה, כולם יהיו רשעים. מבלי יוצא מן הכלל, אולי יש בודדים יוצאים מן הכלל. בודדים. כל מי שנהיה משכיל תואר ראשון, תואר שני, נהיה כופר. מה אתה חושב? תשב שש שנים באוניברסיטה ותשאר צדיק? איפה אתה חי? ‫ובא לי איזה אחד אומר לי, ‫אבל הרמב״ם גם היה רופא. ‫בטח היה רופא. ‫הלך לאוניברסיטת בר אילן הרמב״ם. ‫אולי באוניברסיטת תל אביב ‫הוא למד רפואה. מעניין. ‫איפה הם למדו רפואה? ‫מה אתה חושב, ישבו עם גויים ערומים, ‫כופרים, עובדי עבודה זרה ולמדו? ‫מה אתה חושב? ‫איך הרמב״ם למד? ‫למדו מרופא לרופא. ‫מה היה, אוניברסיטה כמו היום. ‫ההונאה הכי גדולה בהיסטוריה ‫זה אוניברסיטאות. פה בארץ לפחות הם לא שוחטים אותך במחירים. נכון, הישראלים מתלוננים, מי יכול להרשות לעצמו אוניברסיטה? זה בגלל שהם לא יודעים כמה זה עולה באמריקה. אם הם היו יודעים כמה אבא צריך לשלם על הבן שלו לאוניברסיטה באמריקה, היו אומרים וואלה, יצאנו בחינם. להיכנס ללמוד שנה באוניברסיטת הרוורד, שנה אחת, מעל מאה אלף דולר לילד עם המגורים. אתה רוצה שילד שלך יהיה רופא או משהו, יש אוניברסיטאות יוקרתיות, מעל מאה אלף דולר לשנה, חמש, שש שנים, תעשה את החשבון. זו המציאות. ומה הילמדו אותו? להיות הרשע הכי גדול בעולם. אין בורא לעולם, העולם בן מיליוני שנים, מה אתה שומע לרבנים, מה רבנים מבינים בחיסונים? זה מה שהילמדו אותו. זה כך שיש איזה אחד שהיה בצעירותו לומד פה בארץ באחד הישיבות הספרדיות הכי טובות אצל גדולתו הגיע לאמריקה נתנו לו להיות רב של קהילה לאט לאט הם פתאום קולטים הוא הלך לאוניברסיטה הרי בא האוניברסיטה ושרפה את כל מה שהוא למד בישיבות פה בירושלים התחילו לראות שהוא מדבר כפירה מה, זה רפורמי זה, מה? איזה דברים הוא אומר? חילונים לא מעיזים להגיד כאלה דברים. זרקו אותו. מי שזורקים אותו, לאן הולך? לקבל ג'וב טוב. למקום עוד יותר גרוע. לאן? ללונדון. מעוז השמאלנים ושונאי התורה. בא לבית כנסת של השם ירחם, נותן דרשה. תשמעו טוב, תראו מה זה אוניברסיטה, מה עשתה לו בראש. אומר הומוסקסואליות ופמיניזם זה הברכה הכי גדולה לאנושות בדור הזה במילים האלה הומוסקסואליות זה הונש מוות בשקילה וכרת לנשמה והקב' הוא כותב על זה בתורה שזה תואבה תואבה אלו חלק לעולם הבא פמיניזם זה מרידה בקדוש ברוך הוא אישה רוצה להיות גבר ושבעלה יהיה אישה לערער על המוסכמות בעולם אישה תלך תעבוד כמו גבר בכל מיני עבודות של גבר רוצה להיות טנקיסטית וטייסת קרב וכל מיני נסיעה של מדינה דברים שבתורה כתוב מפורש שזה אסור חיילת, חיילת קרבית כל מיני שטויות כאלה ומה עושים האנשים? חלקם עם כיפה על הראש מעודדים את השטות הזאת. לכל בן אדם בבריאה יש תפקיד. לגבר יש תפקיד, לאישה יש תפקיד. התפקיד של האישה הוא לא פחות חשוב משל הגבר. להפך, כתוב שכל החינוך של הילדים, של עם ישראל, הופקד בידי האנשים. יש דבר יותר גדול מזה. כל העתיד של עם ישראל בידיים של האישה. לא סתם כתוב, אישה יש לה בינה יתרה, חבד אותה, נתנות, זה, חשב בה, אם חלילה היא תזיל דמעה בגלל ההתנהגות שלך, נפגעת לך פרנסה, דברים מפחידים. מי שממנת ילמד מה כתוב על הנשים ביהדות, יקבל הלם מהבורות שהייתה לו. אני שלחתי לכמה שצעקו, אדרת נשים, אדרת נשים, שלחתי להם מה כתוב על נשים בכל המקורות, נשארו אילמים. אז למה אף אחד לא יודע את זה? אז למה אתם הרבנים לא צועקים את זה? כאילו שאכפת לכם מה אנחנו הרבנים אומרים. הכופרים השמאלנים האלה. אכפת להם מה הרבנים אומרים? אני אתן דרשה שעתיים נפלאה. יתפסו אותי על איזה משפט שלא מצחן ביניהם וישחטו אותי חודשיים. ומה עם כל שאר הדברים? מילה לא מעניין אותם. הם באו רק ורק למצוא את המשפט הזה. כל אדם מוצא מה שהוא רוצה למצוא. הבנתם? זו המציאות. יש אדם, רואה כלב מת ברחוב. אחד אומר, איך שירחון גועל, והשני אומר, תראה איזה שיניים יפות. כל אדם בוחר על מה הוא רוצה להתביית. זו המציאות של העולם. הרשאים קודם כל בוחרים לעשות עבירות, ועכשיו מתחילים לשבור את הראש איך לתרץ ולהצדיק את דרכם המקולקלת. זה מה שאומר הרמב״ם, השכל הוא השמש לרצון. יש לך רצונות, וברוב המקרים הרצונות שלך הן נגד רצון השם, ועכשיו השכל שלך עובד איך להצדיק אותן. למשל, אתה דתי או דתי לוני, ואתה אוהד בתר, גר בירושלים, מתפלל שלוש שפילות במניין, לומד דף יומי, צועק למה לא עושים משחקים של בטר במוצאי שבת בתשע בערב שגם אנחנו נהנה מהמשחק שוטש כמוך יש ליצנות יותר מזה, מושב ליצים דתי מותר לו להיכנס למקום כזה שהם מקללים שם ואנשים צורכים והם הורידים את החולצות והורגים אחד את השני על איזו חתיכת סמרטוט שמישהו בעט אותו לתוך רשת? יש בושה יותר גדולה לבן של הקב". שעד זה הוא רוצה לסרוף את החיים שלו? ללכת שם ולשלם כספים ולהביא את הילדים שלו שישמעו את כל הפרחכים, איך הם מקללים וצורקים? מה הולך שם? ביזיון גדול יותר מזה, מותר בכלל לדרוך שם? ‫אבל זה נהיה נורמל. ‫זה לא פר, מקפחים את הדתיים. ‫למה המשחקים הם בשבתות? ‫תיפש, תשמח, ‫שאין לילד שלך גישה לדבר הזה. ‫לא תשמח שזה בשבת, חצי חלילה, ‫זה הכתעת הרבים בשבת, ‫אבל תשמח שאין לך גישה למשחק. ‫הלוואי שיוציאו חוק של דתיים, ‫אסור להם להיכנס לאו-אס-פורט. ‫מה אתה שמח? ‫העבירו את המשחק ליום שלישי, ‫איזה מזל. ‫כל החיים שלו זה שקר, תרבות יוון. ‫חוגק חנוכה. ‫מה אתה חוגק חנוכה? ‫אתה הבנים 100 אחוז. ‫מה אתה חוגק חנוכה? ‫זה מה שההבנים רצו. ‫מה הדבר הראשון שההבנים ‫עשו בירושלים, אתם יודעים? ‫עשו את סטדיון לספורט. ‫ככה התחילה הנפילה בעם ישראל ‫שהביאה למפול את הזאת. ‫הדבר הראשון, הם באו לא נגעו, ‫כולם היו יושבים, לומדים תורה. ‫עשו אצטדיון, קרבות, ‫האבקות, אדם נגד אוב, ‫שני אסירים אחד נגד השני, ‫התחילו ללכת אנשים לאצטדיונים, ‫מושב לצים, קרקסאות. ‫וככה התחילה הנפילה בעם ישראל, ‫והיוונים עשו את מה שעשו ‫עד שאנשי מסענז והציל אותנו. זה המציאות, רבותיי. אנחנו אפילו לפעמים אין לנו מושג בכלל מה אנחנו רוצים, מה אנחנו... מצדיקת. למה? זה טוב. ספורט זה טוב. ספורט זה טוב? תעשה בעצמך ספורט. תראה, לרוץ אתה בפארק, שחק קצת עם הילדים שלך משחקי כדור, בסדר, בנוכל לבית המשפחה. אפילו חברים, אין בעיה, שחק קצת, אתה רוצה, נותן לכם קצת פורקן, נפש בריאה בגוף בריא, אבל מה אתה נהיה עכשיו עובד אלילים של איזה שחקן מאנגליה או אני יודע מאיפה? זה הגיבור שלו. אני רואה דתיים הולכים פה עם חולצות של כל מיני ספורטאים גויים בעולם, זה האליל שלהם. פעם אחת הוא הלך חולצה עם תמונה של הרמב״ם עליו, ‫תמונה של חכם עובדיה. ‫הרי אתה מעריץ גם את הרב עובדיה, ‫נכון? למה אתה לא קונה תמונה ‫עם תמונו והולכים ליד החילונים פה ‫שיראו צדיק? ‫מה אתה שם לי תמונה של הכופר הזה ‫שרץ וצורח וכולם כמו משוגעים ‫משתחבים אליו? ‫אין לי דברים שנראים קטנים, ‫אבל הם דברים גדולים מאוד. ‫גדולים מאוד. תדעו לכם את זה. וזה גם הרבה אנשים אמרו לי, מה, כבוד הרב, אתה קיצוני, מה זה ספורט? עדיף שהילד ילך אחרי ספורט מאשר אחרי בחורות. אמרתי לו, תיפש, זה מתחיל בספורט רק. אחר כך יש פרסומות, אחר כך יש מעודדות בבגדי ים, אחר כך יש הקריינית שבאה במחשוף, אחר כך יש רעיונות, וכל מיני שטויות ואיזה דבר שמושך ומושך פתאום אתה רואה בחור ישיבה הולך קונה כרטיסים של ספורטאים גויים בישיבה תן לי את ג'ון אני אביא לך את קריס אתה בא שואל את הילד תגיד את מי אתה אוהב יותר את מסי או את הרב שטיינמן? את הרב? אז למה אין לך כרטיסים של הרב? יש לך, בעולם הבא אתה תהיה איפשהו הספורטאי הזה. שם יהיה לך הרבה זמן להריץ אותו. זה נהיה, נו יבנים. תכלס, יש למישהו מה לענות נגד זה? אם אתם אנשי אמת, תגיד לי. זה אמת מה שאני אמרתי? יש מילה פה הערב שאמרתי שהיא לא אמת? עד רבה תגידו לי. נשמע, אולי אתם צודקים. לא להתבייש, להגיד. זו האמת. אחר כך אנחנו באים בחוצפתנו ושואלים למה השם מכה בנו. אנחנו צריכים לשאול למה השם יש לו כל כך הרבה סבלנות אלינו עד היום. כבר אלפיים שנה אנחנו מאכזבים אותו left and right בלי הפסקה. אז ברוך ה' שאנחנו חוטפים כל כמה שנים מכה כזאת ולא כל יום כזו מכה. אנחנו בוכים על הצדיקים שהלכו, אני מבטיח לכם שאין מה לפקוט עלינו. אין לי ספק שהם כולם עכשיו במקום הכי טוב שאפשר. על מי צריכים לפקוט? עלינו. שאנחנו נשארנו בחיים בזכות זה שהם הלכו. כדי שאנחנו נעשה תשובה. ואנחנו אשמים בזה גם. אתה שופט. 25 שנה ניסיון עם הציבור, אני כבר רואה. גודל הקיפה משפיע, מראה לך כמה עירת שמיים יש לבן אדם. הנבוש! מיד אתה מבין אם הבן אדם בן תורה או לא. בן תורה אמיתי, אף פעם לא תראה אותו בא למקום בלי כובע. בייגדיל, אז אין לך כובע. יש לך קיפה גדולה. אני לא חורג מהמוסכמות. אני חייל בצבא השם. כולם מתלבשים עם הדין. כולנו. בצבא ה' אין פורץ גדר אין, תבוא לישיבות שבעת אלפים איש כולם, ג'קט שחור, חולצה לבנה תפילה, כולם עם כובעים הלבוש החילוני הזה עד יום מותך ישיר אותך חמישים אחוז חילוני אני ערב לכם אחד לא יחזור בתשובה מלאה כל עוד לובש ג'ינסים עם חורים וכל מיני קשקושים ופרחים וכתובות זה נראה דבר שולי, אבל זה דבר גדול מאוד. ואחד הסיבות שבני ישראל ניגלו במצרים, שלא שינו את שפתם ואת לשונם. למרות שהיו בחורבן הכי גדול, במחנה ריכוז הם היו. נשארו לבושים כיהודים. זה מה שחזן אומרים, לא אני. זה היה זכות שלהם. לא היה להם כלום, לא היה להם מצוון כלום. אבל במה? הם נשארו בשפתם ובלשונם. ‫אצל חסיד זה יארק ולא יעבור. ‫אם אחד הוריד את הזקן או את הפיאות ‫או השתנה בלבוש, ‫כולם מבינים שהוא ירד מן הדרך. ‫אפילו שהוא שומר עוד שבת וזה, ‫כולם כבר מבינים, זה עוף די דרך. ‫למה? כי זה ברור אצלנו ‫שמי שכבר שינה את לבושו הוא גמור. ‫מפה לתהום הדרך קצרה מאוד. ולכן אני אומר לכם, כמו בצבא, זה גם החילונים מבינים דרך אגב, זה לא איזה חידוש גדול. איך שחייל מתגייס, מלבישים אותו במדים. למה? אני רוצה לבוא עם ג'ינס, הוא רוצה לבוא עם חוצה ורודה. כל אחד יבוא לצבא, איך שלדע לו? בלבוש שלא, מה אכפת לך? הצבא סתם בזבז מיליונים על מדים. מה זה משנה מה אני לובש? חוצה טריקו, חוצה עם עניבה, מה אכפת לך עכשיו? אני בא, אני לבוש ואני אעשה מה שצריך. אני פקיד, אני נהג, אני אבוח שבא לי ג'ינס, ג'ינס לבן, ג'ינס שחור. מה פתאום טיפש? מדים מיד, תתבטא למערכת. זה דבר ראשון, פסיכולוגיה פשוטה. ברגע שאתה ממשיך להתלבש כחילוני, לעולם לא תתקדם. אולי בצעדי צו, כן, אבל לא תתקדם. תמיד תשאר דתילוני, תמיד. וודאות. אין חכם כבעל ניסיון. אני אומר לכם איזה ניסיון שאני רואה, הייתי בכל הקהילות. רואים ישר. אתה בא למקום, אתה כבר יודע למה לצפות. ואתם יודעים מה הרעייה? אני אתן לכם דוגמה. עכשיו אתה לא מכיר, הגעת לאיזה עיר. אתה מחפש מניין. באיזה מקום מתפללים שמונה עשרה ארוך, בלי רעש, בלי צלצולת טלפון, בלי שוטטות שם, זה הולך, נכנס, בלי רעש, בלי דיבורים, כולם ככה, כמו שצריך, איפה, באיזה מקום? מקום של בני תורה. כל ישיבה, ספרדית, אשכנזית, חסידית, מקום של תורה, עשר דקות תפילת שמונה עשרה, עשר דקות חזרה, אחד לא מצייץ, כולם בתפילה, מעומק הלב. אתה בא למקום של בעלי בתים, זה נהג, זה נגר, זה, זה, זה הייטק. כל ששתי דקות תפילה, כל אחד מסתכל, איזה משחק בטלפון, שניים עומדים בפינה, מדברים. צ'יק צ'אק! ומסתכלים בשעון, נו, נו, זה יותר מילה איטי כבר. אל תיתן לו להיות חזן. ארבע דקות שמונה עשרה. אנחנו ממהרים! ודלג, דלג על הוידוי. אה, הוא היה סנדק לפני שנה. דלג, לא צריך ענה. ראיתם את הווידוי במקומות כאלה? ענה, השם... עכשיו... נגמר. את לא הספקת להגיד ארבע מילים. ויעבור. מה אתה אומר, וידוי, טיפש, עדיף לא לדבר. לעמוד לפני שופט, להתוודות על חייך, אולי הוא ייתן לך חנינה, תאר לך, עכשיו אתה בא, והנשיא צריך לחון אותך. הוא אומר לך, מה יש לך להגיד? מה? ‫אני מהר, אל בזבז לי את הזמן. ‫תנו לו כפוי, פעמיים תהרגו אותו. ‫זה יותר מביזיון כזה דבר. ‫אתה לא רוצה להגיד וידואי, ‫אל תגיד בכלל. ‫עדיף מאשר לעשות את זה ‫בשלוש שניות. ‫ממהר לעבודה. ‫אולי ירוויח עוד שתי שקלים ‫בדקה הזאת. ‫זו הייתה נציאות. ‫במציאות, הדברים הם כואבים, ‫אין מה לעשות. ‫קייבים לדבר דברים קשים, ‫לזעזעת האנשים להתעורר. ‫להגיד לך שהם אוהב אותכם, ‫אתם צדיקים, ‫טוב שאתם באים לשיעור תורה, ‫איזה גדולים אתם. ‫אתם יודעים איפה נגמור ‫עם הדיבורי סרק האלה. ‫אחד לא התקדם, מהשנה. ‫רופא אומר, רשי כותב, ‫בפתיחה לפרשת החרמות, ‫יש שתי סוגי רופאים. ‫רופא אחד אומר לחולה, ‫אל תשתה קר ואל תהיה במקום קר, ‫ושמה תחלה, ‫והרופא השני אמר אותו דבר, ‫שמה תחלה כמו פלוני ותמות. ‫שואל רשי, ‫תסתכלו פרשת אחרמות בהתחלה ברשי, ‫איזה רופא זרזו יותר? ‫זה שאמר לו, ‫תשתדל להיות דתי. או זה שאמר לו, אם לא תהיה דתי, יעשו ממך סטקים. איזה מהם יעיר אותו? אחד שאמר לו מה היה הסוף שלו, או אחד שאמר לו, ברוך השם, אתה מתקדם יפה. רשי. מה, אני כלום, מי אני? אני סתם קריין. חפץ חיים עשה ועידה לפני מאה שנה בראדין. חפץ חיים. מה אמר החפץ חיים? לא תאמינו רק עבור זה הוא עשה ועדה חפץ חיים מה רצה להגיד החפץ חיים? הוא אסף את כל הדרשנים ואמר להם רבותיי אני עשיתי כאן ועידה כדי למסור לכם מסר אחד מה המסר הזה? המסר הזה ‫בדורות הקודמים כל הדרשנים ‫דיברו בנושא אחד. ‫מה הנושא שהם דיברו, מי יודע? ‫סחר ועונש, גן עדן וגיהנות. ‫זה היה כל הדרשנים בעולם. ‫לא הייתה דרשה אחת ‫בלי לדבר על זה. דיברו על פרשת שבוע, דיברו על הלכות, כל דרשה, דרשה נבין, זה לא מספיק ללמד תורה, זה לא מספיק לדבר על דברים יפים, חייבים לזעזע את הציבור, שלחו הביתה עם חשבון נפש. בדור הזה אמר להם החפץ חיים, לצערי, לא רק שהדרשנים לא מדברים על זה, אלא גורמים נזק לנשמת עם ישראל. הנה אני אקרא לכם את זה מילה במילה. אומר ככה. החפץ חיים כינס את רבני הערים לרדין, ופניי להם, בניי, כל זמן מלדתנו אנו חיים רק מהדרשות שדרשו הראשונים על גן עדן וגיהנום ומעט שפסקו כן פסקו חיי נשמות ישראל והדרשות המודרניות יותר מזיקות לשומים על כן אני דורש עוד הפעם שתרחמו על נשמות ישראל ותתחילו לדרוש דרשות כמו הראשונים אולי נוכל להציל את עם ישראל שומעים? זה החפץ חיים לפני מאה שנה מלפניהם היו דרשנים ירי אלוקים שהיו עוברים ושבים בכל עיר והיו דורשים בהתעוררות בדרשות של אש ממסכת גאנום מראשית חוכמה דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב אבל בעבונותינו הרבים פסקו הדרשנים ונפסקו הדרשות ואף מה שדורש דורש לפי הזמן המודרני וכבר נשכח אש הגאנום וגן עדן. כן? ועל זה באה פרעות הרבה. ומי יודע מה יהיה בסופנו? שומעים? בואו נמשיך פה עוד כמה דברים במיני אחרות, כסיכום, ובזה סיימנו. דרשן. שמשבח את החוטאים או את אלה שקצת התקדמו, אומר להם יופי, אתם מצוינים, אין לכם מה לדאוג, אתם צדיקים, מחליש אותם, מכניס אותם לרפיון, מכניס אותם לאופוריה דמיונית, מספר להם שהשם אוהב את כולם, שזה שקר גמור, כמו שהרמב״ם כותב בהלכות תשובה, זו הלכה למעשה. אמש היה סנוי ומשוקץ ומתואב ורחוק, לפני שחזר בתשובה. רמב״ם! והיום הוא אהוב ומקורא וידיד. תסתכלו ברמב״ם, הלכות תשובה. לא צריכים להאמין. אתמול, ה' הוא לא סבל אותך. למה? אתה מחלל שבת, אתה נועף, אתה מסתכל דברים שאסור לי להסתכל, אתה כל היום בספורט היווני שלך, מתלבש כמו גוי, לא סבל אותך. אבל עכשיו, ברוך השם, התחלת לעשות שינויים, חתכת בבשר. החליף את הבגדים, שם כיפה נורמלית על הראש, בא לפית כנסת בין הראשונים, תפלל מעומק הלב, לומד כל יום את זה במכונית שאתה נוסע, במקום לשמוע שטויות חדשות, כל היום דיסקים ו-USB, דיסק הונקי, כל היום מחובר לתורה, שבתות, יש לך חברות אחרי התפילה, אחרי הסעודה, נהיית בן אדם חדש! פתאום מסנו ומשורקץ ומתואב ורחוק, שינויים רבותיי. עצם זה שאתם כולכם פה הלילה, זה ודאי שאתם רוצים לדבוק באמת. והם רוצים להתחזק. מי שלא רוצה להתחזק לא בא לדרשן ובזבז שעתיים מהזמן שלו עליו, אם לא יותר. במיוחד לא אחד שעולה לך גם על העצבים. נגן לך על המטרי העצבים. אומר לך את כל האמת בפנים, וזה לא נעים, אז אתה יושב. היה לי זה אחד, אומר לי, וואלה, כל דרשה שלך, אני מרגיש בדקה הראשונה, אך אתה מכניס לי את הסכים בלב, ומפה ועלה, שעתיים, מסובב ומסובב, הורג אותי. כל מה שאתה מדבר, זה אני. הגויה, זה אני. האישונים, זה אני. שבת, זה אני. כמצנות זה אני, עצלנות זה אני. אמרת לו, תראה זה בן אדם הישר אתה. אחות אתה בא, מודה ומתוודה, מודה ועוזה מרוחם. אין לי ספק שאתה בקרוב תגיע אלינו לישיבה. וכך היה. הוא אומר, איך אתה יודע? אמרת לו פשוט מאוד, אני רואה איך אתה סובל שאתה שומע את המוסר. סימן שאתה איש אמת. המצפון שלך עובד. מי שהמצפון שלו עובד, הוא לא יכול להחזיק בשקר לאורך זמן. היה לי איזה קומר אחד כזה מאוקראינה, שלח לי אימן, ראה את האימות שלי עם הקומר, שלח לי אימן, אומר לי, תשמע, נגיליתי אותך עם האימות הזה, הפכת לי את כל החיים. אני קומר נזיר בכנסייה של 5,000 נזירים באיזה הר באוקראינה, ויש לי קבוצה שאני מלמד ופתאום עכשיו התחלתי לשמוע את הדרשות השבויות שלך ואני מלמד אותם ממה שאני שומע ממך בדרשות וכולם שואלים אותי מאיפה אתה מביא את כל הדברים? אין להם הרי אין למה יש להם ללמד מאיפה אתה מביא את זה? ואני לאט לאט רומז להם לעזוב את יושקה ולדבוק רק בבורא עולם לא צריך בן, שותף. עזוב. אומר לי, מה אתה מייעץ לי? לקום ולברוח באמצע הלילה מפה? כי אם יגלו שאני מקשיב לרב, ירצחו את כולנו בוודאי, עד כדי כך. להמשיך ולהישאר מבפנים ולעשות שינוי, אבל נסתכן, שלא יעלו עליי? או לקום ולברוח ולהיעלם שלא ידעו לאן ברחתי? אמרתי לו אין לי צורך בכלל לענות לך מעצם זה שכבר אני רואה שאתה איש אמת ושמעת את האמת ומיד השתנית ברור לי שהמצפון שלך לא ישאיר אותך שם עוד לאורך זמן עכשיו מה קרה אחרי זה? נעלם פחד שלי שלא הרגו אותו כי הוא התלהב והשולח עם אלים פתאום אחרי שבוע לא שמעתי ממנו לעולם יותר אבל הנה לכם אפילו גוי שראה האמת וויתר בשנייה לדת הטבשית שלו וממש כבר התחיל לדבר על גיור היה לי אחד מהנדס באל-קאידה מפקיסטן שלח לי אימייל אני איש מחשבים באל-קאידה בשכונה שאני גר אפילו נשים הולכות עם רובים שואל אותי האם אני יכול ללבוש קיפה של מוסלמי, או שאני צריך קיפה שחורה כמו שלך. כי אני כבר מוסלמי, הפסקתי להיות, ואני כבר יהודי. ואני הזכה להגיע לארצות הברית, ואני אתגייר, שהלך לי תמונה של כל המשפחה שלו, מאיזה וילה בפקיסטן, איש מחשבים של אלכהזות שבלמלדן היה חי. קראו לכם אחד כזה אם באמת היה מגיע לא נתנו לו ויזה לאמריקה אם היה מגיע לאמריקה ומי יודע הוא היה מוסר להם את כל הצרדות שלהם תראו מה זה הוא שואל אותי אם אני יכול להיות יהודי עם כיפה של מוסלמי שומעים? יש איזה צבאי אחד, ג'לל עשה איזו עבודה הביאו אותו מישהו שהצבע שם איזה משהו מישהו אמר לו זה רע והוא מדבר וזה למוחרת אני מגיע הוא בא עיניי אה, אתה אחלה, יהודי. תראה מה אני רואה. אני המאריס, כל היום שומע אותי ביוטיוב. עכשיו פעם אחת עברתי לך, אני אתן לך את הוואטסאפ שלי, תשלח לי איך יצא הצבע. נסעתי באמריקה. עכשיו הוא שולח לי בוואטסאפ קישור אבל תראה מה זה, הגויים שומעים כמה דרשות, מתלהבים, נדלקים. ופה אנשים עושים טובה. דרשה כזאת, חמש שבועות איש היה צריך להיות פה. איפה האנשים עכשיו? איפה הם? שותים בירה באיזה מקום, מה? יושבים, רואים איזה משחק מטופש? אמת או לא? היא רצון בעזרת השם שאנחנו נזכה, קודם כל, תמיד לדפוק באמת, בלי אינטרסים אישיים, בלי גאווה וכבוד, ונדבוק בבורא עולם, ונמנע גזירות מעם ישראל. יאמר די לצערותנו, וכן ירצון ונאמר אמן. רבי חנניה בן הקשיע אומר הצעירות בכל מזגות ישראל.