עיקר התשובה

ערב טוב. הזכות והכבוד שלי להיות כאן הלילה איתכם פה באשדוד, ברשות כבוד הרב. יש כאן סליחות אחרי הדרכה. פתיחת הסליחות. ברוך השם. טוב. אנחנו קראנו בשבת פרשת ראה, ראה אלול הגיע. תמיד זה יוצא לפני פתיחת חודש הרחמים והסליחות. אבל עיקר העניין ברעה זאת אומרת מה שכתוב בהמשך רעה נוחי נותן לפניכם היום ברכה וכללה ברכה אם תשמעו כללה אם לא תשמעו זה אחד משתי מקומות בתורה שמדברים על הבחירה של האדם מקום אחר כתוב רעה נוחי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע הוא בחר אותה בחיים אפשר לבחור במוות אפשר לבחור ברע הבחירה היא לא כמו שהרבה אומרים יש טעות מאוד רובה אחת הבחירה היא לא חופשית יש בחירה לאדם אבל היא לא חופשית כל פעם שמישהו אומר יש לאדם בחירה חופשית תתקנו אותו בשמי אין לאדם בחירה חופשית יש לאדם בחירה ולעשות טוב או רע מה ההבדל בין בחירה לבחירה חופשית בחירה חופשית זאת אומרת תבוא להבוא תרוויח לא תבוא תישאר במצבך אין עונש, אין שום איום עליך, אין שום הפסד. הפסדת את מה שהיית עשוי להרוויח, זהו. זה נקרא בחירה חופשית. בחירה, תבוא להבוא, תרוויח 100 דולר, לא תבוא, תפסיד 100 דולר. יש הבדל גדול בין שתי המקרים. כי עכשיו שאתה קם בבוקר ואין לך חשק לבוא, מה מדרבן אותך לבוא? ההפסד של ה-100 דולר. מלבד זה לא היית בא. עכשיו שאתה יודע שיש מחיר למעשיך דרבנת את עצמך בכוח לבוא ולעשות את מה שלא רצית לעשות וזה כל התורה אין באף מקום בתורה בחירה חופשית יש בתורה בחירה אבל היא אף פעם לא חופשית היא תמיד לצידה יש שכר ועונש זה אחד משלושה עשר עיקרים של התורה שהקב' ח' מעניש לרשאים ושלם שכר טוב לצדיכים על כל פעולה ופעולה אם נלוי הנום ולא ישן שומר ישראל שום דבר לא נעלם מנגד עיניו כל פעולה כל נשימה כל מחשבה כל תוכנית למינהה הכל את הכל יביא ה' במשפט יהודים וגויים הכל מחושב כחוט השערה. ולכן... בחירה חופשית, בחירה חופשית, בלי חוונה, זה טעות. אין לו בחירה חופשית, יש לו בחירה. תזכרו את זה, זה חשוב, זה קריטי. כי ההבדל ביניהם הוא עצום בין בחירה לבחירה חופשית אין שום כזה דבר בתורה חופשי חופשי זה חילוני אתם יודעים בלשון החכמים הם לא אומרים חילונים הם אומרים חופשים החופשיים כאילו חופשיים מתורה ומצוות שחררו את עצמם מעול התורה והמצוות ואז הרבה קוראים להם חופשיים לא קוראים להם חילונים חילונים זה בא מלשון חול מלשון חול ששבת אצלם זה יום חול ככה החילונים החליטו לקרוא לעצמם. אז ככה השתרש כבר שקוראים לזה חילונים, כן? כל אופן, רבותיי, אז אנחנו רואים בתורה שהקב' הוא מביא לנו עכשיו את הפרשה הזאת, פרשת רעב, זה נופל לנו תמיד מתוכנן לפני ראש השנה, לפני כניסה לחודש הרחבים והסליחות. ואנחנו רואים פה שהתלש ברכוב מסביר לך שכל מה שיקרה זה אך ורק נתון לבחירה שלך הכל בידך הכל בידי שמיים חוץ מעירת שמיים זאת אומרת מה זאת אומרת הכל בידי שמיים חוץ מעירת שמיים הדברים היחידים בעולם שיש בהם בחירה זה אם להיות צדיק או ראשה אף אחד לא שאל אותך אם תהיה זכר או נקבה אם תהיה גבוה או נמוך אם תבלד חריף שכל או שכל כהה אף אחד לא שאל אותך איזה צבע אור יהיה לך כלום לא שאלו אותך מי אורך איפה תבלד איפה יזרקו אותך איפה תתחנך הכל נגזר עליך זה מה שנקרא הכל בידי שמיים חוץ רק מדבר אחד מה הוא עירת שמיים אם להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירובם הרמב״ם הוא כותב בלכות תשובה זה אך ורק בידיך כל שאר הדברים הם לא בידיך. לפעמים אדם נגזר עליו להיות חולני כל החיים. מגיל אפס יש לו איזה מחלה, סקרת נאורים. כל החיים חיים עם זה. יש אדם נולד נכה, יש אדם נולד עיוור, יש אדם נולד אוטיסט, יש אדם... כל אדם נולד עם משהו. יש אדם נולד עם בעיות ברגליים, רגליים עקומות, גב עקום, מיישרים לו כבר את הגב עם ברזלים. כל זה חשבונות מגלגולים קודמים. אבל כל זה נגזר על האדם, זה לא בידו. ככה הוא בא לעולם מה שכן בידו זה אך ורק אם יהיה צדיק וזה מה שכתוב פסוק מפורש בתורה כי אמא ה' הולכחה שואל מאמא אך כי אם ראשון מיעוט דבר אחד אומנם יוצאים ממנו הרבה סעיפים זה כמו שורש של עץ יש לו גזע וענפים ועלים וזה משתרש ממנו הרבה דברים אבל באופן כללי תדע שאני מבקש ממך רק דבר אחד בעולם הזה הכל אני עושה פרנסה אני דואגך, בגדים אני דואגך, שידוך אני דואג לך, ההורים, הכל, הכל אני דואג לך. אבל דבר אחד אתה תדאג לעצמך. מה הוא? מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. מי שלא טרח בערב שבת יהיה עירום ועריה ורעב בשבת. שבת לא הכוונה, שבת פה. לא צריכים גמרה בשביל לדעת שמי שיחין חמין יום שישי יהיה לו מה לאכול בשבת, זה כל טמבל יודע. זה לא צריכים שהחכמים יגלו לנו כזה דבר, כן? זה לא צריך בשביל זה גמרה. אלא מה לעשות פה? מי שטרח בערב שבת בעולם של ששת אלפים שנה, שזה כנגד ששת ימי בראשית, ששת אלפים שנה העולם הזה, יהיה לו מה לאכול בשבת, באלף השביעי, אחרי בית משיח. אפשר כזה לומר שהוא ינקט העולם מכל הרשעים, מכל הרוע שבעולם, מכל הערב רב, מכל שונא התורה, מכל הליצנים ששולטים פה בארץ, מכל האנטישמים, מכל העובדי עבודה זרה. זאת אומרת, יש כמות אדירה של אנשים שיעלמו מן העולם. יישארו רק יהודים וגועים צדיקים. גועים חסידי אומות עולם, ששמרו שבע המצוות ננוח ועזרו לעם ישראל וכולי, אלה גויים שישארו. כמה כאלה? כמה מאות מיליונים אולי? זהו. אולי כמה מאות מיליונים. וכמה מעם ישראל כרגע לפי הנתונים? יש שלושה מיליון בערך שומרי מצוות. אז זה המקסימום כרגע על פי הנתונים. איך אם אני אקרא לכם נבואה בזוהר, מה הולך להיות? אז זה לא מדובר פה על מספרים כל כך גדולים. לא סתם חזל אומרים שהעולם הבא, גנדה, נברא ביהוד, שזאת הכי קטנה, כי בודדים מגיעים לשם. הרוב לא זוכים להגיע לשם. יש פסוק, עוברי בעמק הבחה, מעיין ישיתו הוא. מה זה עוברי בעמק הבחה? מקום ששם בוכים. עמק הבחה, מדובר על הגיהנום. למה קוראים לזה עמק הבחה? שמעמיקים לרישאים את הגיהנום שם ויש שם נחל, נהר עמק הבחה, מה זה עמק הבחה? מעיין ישיתור, יש להם מעיין שם עכשיו אני שואל אתכם אלה הנאצים עם מחשימם החליטו להכניס את היהודים לגטאות, לאושוויץ, למחנות, כן? מה עכשיו, תאר לך שהנאצים היו באים ואומרים להם רבותיי אל תהיו עצבנים, אל תהיו עצובים הנה, הכנסנו אתכם לאושוויץ, אבל אנחנו מסדרים לכם איזה מזרקה, איזה מעיין, המים ייצוא, יהיה לכם קצת נוף, יגידו היהודים, מה אתם, משתים בנו? נרס לנו החיים, גמרתם עלינו מכל הכיוונים, אנחנו הולכים פה למשרפות, מעניין אותנו עכשיו אם יהיה מעיין או לא? מה שיהיה עכשיו מעיין? עוברי בעמק הבכה, מעיין יש איתו הוא. כאילו הקרשמלכוה עשה עליי מעיין. אלא מה? מה פתאום? השם לא עשה שום מעיין, המעיין נוצר מאליו ממה הוא נוצר? מהדמרות של הרישאים שמגיעים לשם ורואים מה הם היו יכולים להיות ומה הם באמת נהיו במציאות וכמה פעמים הם שמעו את הדרשנים וכמה פעמים התחננו אליהם הרבנים וכמה דיסקים ודרשות וכל מיני הם קיבלו וכמה התחננו אליהם לבוא לשיעורי תורה וכמה הם צחקו וזלזלו ולקחו הכל בקלות ראש וגם לא נהנו מהעולם הזה מאלה לפחות אומרים אתה יודע מה לפחות היה לי עולם הזה איך אומרים חנקתי את העולם הזה מצצתי ממנו את הטיפת מיץ האחרונה שלו על משהו לפחות היה לי, אבל אין אחד מאושר בעולם הזה. זאת אומרת, אני הכרתי את החילונים הכי מפורסמים שיש באמריקה, בבתים של אחוזות, והם שרתים, והם באים לפקוט אליי והם על כדורים נגד דיכאון. באים לפקוט לי על הצהרות שלהם. אין אחד שמח, הכל הם לבלים. להפך, מרבה נכסים, הרבה דעקות, אין לו דקה ללא דאגות. אתם יודעים מה זה חיים? שאינם נטולי דאגה אפילו יש פה בחורים צעירים מסתם חלק מהם אין להם כסף רק התחילו את החיים בעשרים, עשרים ואחת, שתיים רק התחילו עבודה ראשונה חזכו אני יודע מה אלף שקל, אלפיים שקל אומרים מה אני תפרן איפה אני אתחיל את החיים מתי אני אגיע לדירה אז הוא דואג יש לו דאגות אבל יש לו גם רגעי עושר אלה אין להם שנייה של עושר יש להם כל כך הרבה עסקים כל כך הרבה תקלות כל כך הרבה ביקורות ממשלות עורכי דין בעיות הסטרס הורג אותם הורג אותם הם כל הזמן מתוחים במתח חיים על כדורים אז מה יצא להם מזה לא היה להם לא עולם הזה ולא עולם הבא ברוך אתה אדוניי ומלך העולם שהכל יעבור אז לא היה להם לכן כל הטעטועי היצר, אם תלך, יהיה לך, תרוויח, תעשה, הכל בלבולי מוח ולא צריך להשקיע בזה הרבה. קצת השתדלות. כי כתוב בתורה, כי אמא השם הלוקחה שואל מימך, הכל אני כבר עושה לך, רק דבר אחד ביקשתי, עירת שמיים. תעבוד להיות עירי השם. עכשיו יש שתי סוגי עירה, הרבה מתבלבלים. יש עירה אחת שזו עירת ההונש, ויש אחת עירה שנקראת עירת הרוממות מה ההבדל עירת ההונש זה ברור אם תעשה כך וכך תקבל כך וכך הונש זה כולם מבינים זה גם החילונים מבינים יש בתי סוהר בתי משפט משטרה סנקציות כנסות מצלמות בכביש מגיע לך רפורט הביתה זה מבינים כולם כל העולם בנוי על שכר והונש גם אלה שמכרישים את התורה גם אלה שצועקים אני אתאיסט הם כולם מכירים בעיקרון של שכר ועונש. אין מדינה בעולם ללא שכר ועונש. אין כזה דבר. בלי זה אין חברה. בלי זה העולם לא יכול להתקיים דקה. החז'ל אומרים, אלמלא מורה מלכות, אם לא היה פחד מהרומאים ששלטו פה בארץ, הרשאים שהיו לא פחות מהנאצים. אלמלא מורה מלכות אי שתאכיף חיים בלעו. האנשים היו גבולים אחד את השני פה בארץ צדיקים שחיו שומרי שבת חרדים מה שנקרא שלפני אלפיים שנה לא של היום חרדים שראו את חורבן הבית שמכים על חד שבוכים יום יום אתם יודעים בברכת המזון כתוב שאסור להשאיר סכינים על השולחן הדעה רווחת כי השולחן זה מזבח וכתוב שלא להניף ברזל על המזבח, אז לכן לא מאשרים סכינים. אני לא מבין את הטירוץ הזה, הוא לא מובן, ממש לא מובן. כי אם זה ככה, אז אסור בכלל להביא סכינים לשולחן, גם באמצע הסעודה, לא רק במרכת המזון. למה בסוף צריך לסלק את הסכינים? אם אסור לשים סכין שהוא ברזל על השולחן, כי השולחן הוא מזבח, תחתוך במטבח מה שצריך, ותגיע לשולחן בלי זה. אלא מה? יש טירוץ אחר, והוא הרבה יותר מניח את הדעת. למה אסור לשים סכיני על השולחן? כי בזמנם שהתחילו עם ברכת המזון אחרי חורבן בית שני יש שם קטעים על ירושלים ותבנה ירושלים, נכון? זו הברכה השלישית ואז בן אדם היה כל כך כאב לו הלב שנחרב בית המקדש האנשים חיו, היו בדור הזה אז בזמן הזה ראו איך נחרב הבית, באו הרומאים, כבשו את הארץ נאצים שולטים בנו פה, נורא והיום, שמו פה קרקסאות, מרחצאות, בתי זנות ואנשים חרדים שרואו איך בית השם נשרף, הם היו בטראומה סובלים ובוכים יום ולילה, לא כמו היום, תשעה באהב, יאללה שיגמר כבר עצום אנשים חיו את הסבל הזה יום יום, יודעים מה היינו ומה נהיינו. מהעם הנבחר, מבית השם, כל העולם, כי בתי בית תפילה יקרה לכל העמים, נהפכנו לעבדים, מסכנים, שולטים בנו בורים ועמי הרצות, רשעים, אכזריים, שמענים נשים בהיריון ורוצחים ילדים, שלטו בנו פה בארץ, גורבים מאיתנו מיסים, גוזרים עלינו לא לשמור שבת, לא לעשות ברית מילה, לא ללכת עם תפילים ברחוב, אבל הכאב הכי גדול שרואים איך בית המקדש שומע, הם שואלים הולכים בו כמו שרבי עקיבא היה שם ובכה אז אומרים, רגע שעכשיו אומרים השם ותבני ירושלים הכאב כל כך גדול שאיבדנו את מה שהיה לנו לפעמים אדם מעריך מה שיש לו רק אחרי שהוא מאבד אותו אז אנשים היום תופסים את הסכין ותוקעים לעצמם בלב מירוב צער סכנת נפשות אז היו אומרים, תדאג לסלק פה את הסכני השולחן, אבל האנשים כל כך היו סובלים מחורבן הבית, שבטעות מישהו לא יתקע לעצמו סכין בלב. עד כדי כך היו סובלים. אז מה זו עירת העונש? זה כולם מבינים. עירת הרוממות, מה זה? שאתה מבין עם מי יש לך עסק. למשל, תן לכם משל. יש איזה נער היפי. אחה, בן 16, טלטלים, עגילים, ג'ינס קרוע, נראה גרוש וחצי. לא היית קונה אותו בשני שקל. הוא נכנס לחנות חליפות בבברלילס. כל חליפה עשרת אלפים דולר ומעלה. חנות אקסקלוסיבית. נכנס ככה, השלוך הזה. בא, לוקח איזה חליפה של עשרים אלף דולר, מודד, קורא למוכר, Excuse me, can you help me? הוא מסתכל עליו, I'm busy now. אני עסוק עכשיו. לא עסוק בטלפון, אי עסוקה בת... אף אחד לא מסתכל עליו. הוא מחפש לקנות חליפה, הילד הזה. אבל אף אחד לא לקח אותו ברצינות. מה עכשיו, זה יקנה חליפה ב-20 אלף דולר? מי הוא בכלל? אף מוכר, אף מוכר לא רצה לבוא לבזבז עליו דקה זמן. פתאום נכנסו איזה שני גורילות, ככה, בריונים, מטר תשעים חמש, כל אחד. אתם מכירים את השומרי ראש עם האוזנייה באוזן? היי מיסטר גייטס! הכל בסדר? האם שמעו מיסטר גייטס? מה זה מיסטר גייטס? ראו את שמי שומרי ראש עם העלד השלוך הזה. באו אליי. סליחה, מי אתה? הוא אומר, קוראים לי ביל גייטס ג'וניורס. אתה הבן של ביל גייטס? כן. 180 מעלות תפנית עכשיו הסוכנים רווים ביניהם זה שלי לא זה שלי אבל הוא ביקש ממך עזרה לא התפנית אלא לא אני לא ידעתי מי זה עכשיו הם מקות בחדר הלבשה מי שרת אותו ואיך הם מתחנכנים ואפשר להכין לך קפה אפשר להביא לך איזה משהו לאכול אולי אוגיות משהו מה אפשר לעשות בשבילך כולם שינו את ההתנהגות שלהם מה גרם לשינוי הם הבינו עם מי הם מתעסקים. עד עכשיו לא הבינו מזה, אז זלזלו בו. ברגע שהבינו במי מדובר, השתנתה כל המנטליות, נכון? אותו דבר פה, כשאתה מתעסק עם הקדוש ברוך הוא ואתה לא מכיר אותו, לא למדת, לא שנית, לא קראת את התורה, אתה לא בקיא בניסים שהוא עשה, בהשגחה שלו בעולם, באהבה שלו לעם ישראל, אז אתה מזמזל בו. אולי לא במזיד, אבל בעקיפין. מזלזל בתפילות, מזלזל בלבוש, מזלזל בבית הכנסת, מזלזל בתורה. איך אומרים? תורה מונחת בקרן זווית ואין מי אבוא ואיתול. ברגע שגילית מי זה הקדוש ברוך הוא, כל היחס שלך משתנה. ככה היה מעשים ברב סעדיה גאון לפני אלף שנה. הוא הגיע לאיזה מלון, צופת שלגים, לא היה חדרים, לא ידעו מי הוא, אז לא ידעו מאיך הרבנים נראים ידעו שיש גדול עולם, לא היה גוגל לבוא ולחפש איך נראה הרב אז עכשיו, בא הרב סעד ירגעון והוא היה כמובן עניו, הוא לא השתמש בשמו להגיד תנו לי חדר, אני גדול הדור אז הוא בא, אמר יש חדר להזכרה, אמרו הכל מלא אומר אתם מסכימים שאני אשלם על הרצפה במסדרון? מה אכפת להם, הם לא מפסידים, זה נהנה וזה אינו חסר שאלה למסדרון מה אכפת לנו, במילא מחמים עם כבר את המקום בחוץ שלגים, לא יגיד הוא לא הולך תקפה למוות, כן טוב, בבוקר אז היה חושך אתם יודעים זה לא היה חשמל עדיין, לפני אלף שנה, שהתחיל להיות קצת אור, איך כולם, כולם קמים לנץ בשחרית, עלות השחר קמים כבר, מישהו זיהה אותו, קראו לבעל המלון, אל תשאל שוט ושבר מה קרה פה הלילה, מה הרב הכי חשוב וקדוש בעולם ישן על הרצפה פה כמו כלב בזמן שאנחנו ישנו פה במיטות והתענגנו או אל אבושה או אל אחלימה, הבעל המלון נפל על הרצפה התחיל לבכות כבוד הרב מכילה לא ידענו למה לא אמרתם כלום אמר לו הרב סעדי הגאון לא רק שאתה לא צריך להתנצל בפניי להפך עשית לי חסד בזכותך אני חי אם הייתי בשלג מי יודע אם הייתי פה אבל דבר אחד אני למדתי עכשיו ממך יסוד חשוב מאוד כשאתם לא ידעתם מי אני בקושי עשיתם לי טובה נתתם לי לישון פה על הרצפה קיבלתי ממכם איזה יחס? כלום כמו שהתייחסתם לגוי התייחסתם אליי ברגע שהתיישב אצלכם מי אני תראו איך כולכם אחוזי חלחלה ופחיות ורעידות כי אתם הבנתם ממי אתם מתעסקים ואני סעדיה עוד לא זכיתי להכיר את בורי בצורה כזאת שכולי התחלחל אני עוד לא זכיתי להגיע לכזו הכרה מי זה בורי עולם כי אם אני הייתי מגיע להכרה מלאה מי זה בורי עולם אז אני גם כן הייתי כמו בעל המלון רועד ובוכה על כל טעות קטנה אבל אני לא ידעתי למדרגה כזאת מה רואים מפה שבן אדם מבין אם יש לו עסק זה נקרא עיראת הרוממות שתי העירות האלה זה מה שהשם מדבר בתורה אתם יודעים כמה פעמים כתוב לירא את השם מישהו שחנה בחניית מחים המשטרה פה בדרך סוברו אפורה אתם שומעים אז בתורה כמה פעמים כתוב לאהוב את השם תשע פעמים כמה פעמים כתוב לירע את השם התשובה שמונה עשרה פעמים רוב הפעמים שכתוב לירע את השם מדובר על לירת הרוממות מירות פעמים עירת העונש בזמן של הרמב״ם הרמב״ם אומר עירת העונש זה יותר מתאים לנשים ולילדים כמו שאומרים לילד תעשה תקבל גלידה לא תעשה לא תקבל זה השפה שהוא מבין. אישה, תעשי, תעשי, תשתדלי, תעשי, נקנה לך כך וכך. בסדר? מה? היא לא לומדת גמרא, היא לא לומדת מוסר. היא בבית, אז הבעל אומר לה, נקנה לך תכשיט כך וכך, אם תעשי כך וכך. בסדר? זו שפה שפשוטי העם מבינים. נשים, ילדים ועמי ארצות. כאלה שלא לומדים. אבל אלה שהם בני תורה, לא צריכים להיים עליו. אם לא תשמור שבת, תקבל סקילה. זה בושה לדבר עם תלמיד חכם ככה זה פשיט אמר הוא שומר שבת בגלל השכילה שומר שבת כי ה' אמר רותי בני ובניכם זו מדרגה יותר גבוהה אבל אני אומר אחרי 900 שנה מהרמב״ם הלוואי שכולם היו חוזרים בתשובה מהפחד לפחות כולם היו חוזרים בתשובה היום גם זה אין היום בן אדם חלל שבת צוחק שבת ראיתי מישהו נער בטעות אמרו לו לסגור את הדלת וליד הדלת היה אור השתבש לו משהו בקופסה במקום לסגור את הדלת סגר את האור פתאום אמר וואי שבת אבל אפילו לא לקח לו חצי שניה והבן אדם אמר לו מה אתה עושה שבת והתחיל לצחוק אז אני אמרתי לו במקום לבכות אתה צוחק אמרתי לו תראה זה שטעית אנחנו בני אדם יש לנו לפעמים צרים בקופסה טועים זה חילון שבת בשוגג, אם היה היום בית מקדש היית צריך לקחת כבש ולנסוע לירושלים בחום הזה של 40 מעלות שהיה, לעמוד שם יום שלם בתור, לעלות לטפס שם את הער, לא היה מעליות, להביא את הכבש על הגב זה 200 קילו, לא יודע כמה הוא שוקל, להגיע לעמוד שם ועד ששוחטים אותו ולראות את כל אדם אני כבר לא מדבר על הלכת לקנות אותו בשוק להרים אותו על הכתפיים ולהביא אותו עד ירושלים סיפור ואם היית גר בטבריה לא היה מכוניות היית צריך לבוא בעגלה וחמור שבועיים להגיע שבועיים לחזור חודש לסגור טבסטה בשוק פשיטת רגל רק בשביל הדלקת אור הזאת שלקחה שנייה של טעות זה מה שהתורה אמרה על חילוד שרד בשוגג. על מזיד אין על מה לדבר בכלל, כן? אז מה אתה צוחק? הרי זה מה שנגזר עליך עכשיו. אחרי זה הוא בא אליי ואמר לי, תשמע, זה היה צחוק של עצבנות. יש אנשים, כשהם נכנסים ללחץ הם מתחילים לצחוק. זה נקרא באנגלית נרוויסלאף. ויש כזה דבר. ככה בן אדם מגיף בזמן עצבנות. יש אדם מגיף בבכי, ויש אדם מגיב ברעידות ויש אדם מגיב בצחוק נבוך. הדווקא בצחוק הזה מראה שבאמת הוא לא מזלזל, להפך הוא כואב לו. בסדר, נדון אותו לקח זכות. בכל אופן, נחזור לענייננו. אז התורה אומרת לנו, תדע לך, בסופו של דבר הכל בידי שמיים, חוץ מאירת שמיים, ואירת שמיים צריך לעבוד קשה מאוד כדי להגיע למדרגה הזאת של תאירי שמיים. ראינו באברהם אבין הוא עבר עשרה ניסיונות רק בניסיון האחרון הקרשבחו אמר לו אתה ידע תקרא לו כמעטה אם תקראו על התשע ניסיונות הקודמים מי יכול לעמוד בכאלה ניסיונות אחד במיליארד יכול לעמוד בניסיונות האלה וזה אברהם היה ואף על פי כן לא התפעלו ממנו לגמרי בשמיים מתי התפעלו ממנו? בניסיון האחרון שזה עקדה שהוא היה מוכן לתת את הדבר שהוא חיכה לו כל חייו והתפלל עליו כל חייו וסוף סוף קיבל אותו עם הבטחות ועם ביטחון וכל מה שהיה ובשנייה הוא היה מוכן לתת את זה ואפילו לא ירער אחר השם זה המדרגה אצל אברהם אבינו שנקרא אתה ידעתי כי ירע לו כמעט מה זה ידיעה ברורה ואין יותר ספקות כמובן הקבל הולכו ידע את זה גם לפני אלא מה הרמב״ם אומר, התורה מדברת עם בני האדם בלשונם של בני האדם. התורה לא תדבר איתך בלשון של עולם הבא. בלשון של העולם הזה, הקב' הוא מדבר איתך כאילו שהוא לא יודע את העתיד. הוא מדבר איתך אם תעשה כך וכך, כך וזה, הרי בסופו של דבר, הקב' יודע את הכל. אבל באברהם, שהוא כבר שלח אותו להקדם, הוא לא ידע מה יהיה, הוא ידע מה יהיה, אז מה זה אתה ידעתי? כאילו לפני עשר דקות לא ידעת, עוד הסתפקת. כמובן שלא, אתם צריכים לדעת, הקשבר חור מעל הזמן. אין בו חומר, לא שייך בו זמן. זמן שייך רק בחומריות. הקשבר חור, כיוון שהוא לא חומר, אי אפשר להכניס אותו בסקאלה הזאת של זמן, בממת של הזמן. בעצם ברגע שקשבר חור בראת העולם, בשנייה הזאת העולם גם נגמר בעיניו. באותה שנייה נגמר העולם. אתם יכולים להבין את זה? ששת אלפים שאנחנו חיים ובוחרים ויש השלכות למעשנו וגלגולים וכל מה שקורה ומה שאתם רואים היום עם הפוליטיקה ועם איראן וכל זה התפתח למה שהתפתח הקב' בחוב השנייה שבראת העולם באותה שנייה העולם כבר נגמר בשבילו כי ההתחלה של העולם והסוף שלו זה עובה בשביל השם לכתבים אנחנו לא יכולים לתרגם שום פעולה ללא התקדמות בזמן כן? כל מקום של חומר יש בו זמן. אלא מה רואים? שזה דבר יושב מעל ההבנה שלנו. הרמב״ם אומר, זה דרך אגב, זה קשור לבחירה. הרי השאלה הכי מפורסמת ששואל לי, אם השם יודע את העתיד אז איך אני בוחר? הרי בשנייה שנולדתי הוא כבר ידע אם אני אמות צדיק או ראשה. אז הכל, איך אומרים? בזבוז זמן. אחיזת עיניים. ככה הרבה חושבים. ודרך אגב, זה השאלה הזאת בלבלת ההבנים ואת המוסלמים, והרבה מהיהודים, למשל היוונים, הם היו להם חוכמה חילונית, חוכמה אקדמאית, פילוסופית, אז הם גם כן טענו בסוגיות פילוסופיות, על החיים, ממה נהיה עובר, ממה התרנגול נהיה, מהלבן או מהצהוב, דברים עניינו אותם, הם לא היו אנשים שטחיים, הם היו רשעים גדולים, בעלי תאוות, בעלי כל מיני שטויות, אבל כשזה הגיע לחוכמה הם כל הזמן היו חוקרים וזה, לכן הרבה פעמים חכמי ישראל היו להם דיונים עם חכמי אבן. אם חכמי אבן היו סתם פלגמטיים, חכמי ישראל היום מבקשים, מבזבזים עליהם דקה, אם היום יש את חכמי התורה, הם יישבו עם הליצנים האלה בטלוויזיה ויתחילו להתווכח איתם, הם לא, איך אומרים, לא רואים אותם ממטר. אבל אם אתה רואה שחכמי התורה באים לדיון עם חכמים של עם אחר, זה סימן שיש בהם משהו. דרך אגב, לא רק זה, הרבה פעמים כתוב בהגמרה שניצחו חכמי אבן. החכמים שלנו ידעו לפעמים להודות שהחכמי אבן ניצחו אותם בוויכוח בין דברים מסוימים. הולו ומה העניין, הם נקלעו לקושייה. הם אמרו, איך ייתכן שהבורא יודע את העתיד, ואנחנו עדיין בוחרים. זה לא ייתכן. אז מה הייתה המסקנה שלהם? מה אתם אומרים? יש שלוש דעות. הדעה שלנו, כשבוחר דעת העתיד, לאף על פי כן זה לא מתערב לך במעשים. אתה בוחר הכל. הכל בידך. ראה האנוכי נותן לפניכם, ובחרת בחיים, זהו. הערבים אמרו, הכל מן אללה. מכתוב. הכל נגזר כבר במילים אחרות אין לאדם בחירה אז למה אתם חותכים לגנבים את הידיים? למה אתם מכניסים לכלא? למה אתם מוצאים נשים נואפות להוריג? זה סותר את מה שאתם אומרים אתם אומרים הכל נגזר כבר הכל מנעלה, הכל מי ש... אז אם הכל מנעלה זה בן אדם הוא סתם רובוט אז מה אתה נותן לו עונש? אין להם הסבר נתקעו והיוונים אמרו לא ייתכן שניהם ביחד, לכן ברור שהבורא לא יודע את העתיד. כי אם הוא היה יודע את העתיד, אז אנחנו לא היינו בוחרים. אי אפשר לעשות אחרת מדיעתו. אבל בתורה כתוב מפורש שההלך הקב' הוא יודע את העתיד. דוד המלך שאל את הקב' אני רוצה לברוח משאול לעיר קעילה עם עין. האם יסגירו אותי אנשי קעילה לשאול? או שאני יכול לברוח לשם מה ה' אמר לו? יסגירו הנה לך פסוק זה רק אחד מהרבה דוגמאות שאפשר לתת לא רק זה גם הוא אמר למושה רבנו את פרשת ויילך אינך שוכב עם אבותיך הוא נתן לו נבואה שלמה על מה שיקרה בשואה ואם אתם אומרים מי אמר לך שמדובר על השואה אולי מדובר על חורבן בית ראשון או בית שני גם זאת הייתה שואה מי אמר לך שמדובר דווקא על השואה הזאת? שאלה טובה נכון? אולי מדובר על חורבן אחר. א', אין נפקמינה, גם זה היה בעתיד. גם אם זה היה בית ראשון או בית שני, גם זאת נבואה. אבל, על השואה שהייתה בגרמניה, הפסוקים שמה, הפסוקים שמה, בתוך הפסוקים יש צופן. והמילה השואה מסתתרת שם בין האותיות אי, שין, וב, א' אי בדילוג של 50 אותיות וכל מיני שמות שקשורים לנאצים מופיעים שם בדילוגים אז אתה רואה שכבר לפני 3,250 שנה לפני כבר כל התורה היא מוצפנת כל השואה מוצפנת בתוך התורה בפרשות וילך ויש עוד הרבה דברים אחרים, אז אתה רואה שהבורא יודע את העתיד. מאלה, אי אפשר להעלים ממנו פרט אחד. וגם אין פרט אחד בעולם שהוא לא מושגח. למשל, אם רובין נתן סתירה לשימון. בוא רגע ניכנס לשאלה פילוסופית. נניח, כמובן שזה שטות, אבל לצורך הדגמה, נניח שבורא עולם פספס את הסתירה הזאת. לא רע שרובה נתן לשימון סתירה כל מערכת הצדק בעולם קורסת מיד אין לי יותר צדק הפסוק שיש בתורה אני אל האמת והצדק אשר לא יישר פנים ולא ייקח שוחד הוא נהפך לשקר במקום מה זה אני אל האמת והצדק אל אמונה אין אבל צדיק וישר ראש פסוקים כאלה בתורה הכל כחוט הסערה כשאנחנו מדקדק עם כל אדם ואדם ברגע שהקב' חוף פספס פעולה אחת הוא ונתן סתירה לשימון שימון בתמורה לזה בא הבית העצבני התעלל באותו לילה באשתו שאיך אומרים עלתה לו על העצבים אבל הוא באמת כועס על הגרוף שהוא קיבל ואז הוא רב איתה ונתן לזה והיא ברכה מהבית לקחה לו את הילדים וילד אחד ירד לתרבות רע ואחר כך הלך להתחתן עם זה גויה והוא הוליד ילד ולילד הזה קראו היטלר וההיטלר הזה החליט להרוג שישה מיליון איש כל זה מהגרוף עכשיו אם הגרוף נעלם מנגד עיניו כל השפיטה של מה שיקרה רובן יצא איך אומרים בדיל ויעבור בגללו נהייתה שואה והוא לא קיבל כלום לא ייתכן כזה דבר ויש השלכות ילדים מה הם אשמים כל זה קרה בגלל זה וזה וזה זאת אומרת אי אפשר לשפוט את המערכת כמו צריך לכן כתוב, הנה לא יענום ולא ישן, שאומר ישראל אין שנייה שקשבוך הוא נח או יושן, אין פעולה שנעלמת ממנו, הוא לא צריך להזיע, אין לו מגבלות של זיכרון, הכל אצלו, תשימו לב, הקשבוך הוא מנהל עולם שיש בו מאה טריליון. כפול 100 טריליון פעולות, כפול 100 טריליון פעולות, כפול 100 טריליון פעולות, כפול 100, עד מחר בבוקר, כל שנייה. וכולם קשורים זו בזו. ופעולה אחת, אתה מפספס, כל המערכת משתבשת. זה בלתי אפשרי כזה. כל הגלקסיות, כל התנועות, כל כוחות המשיכה, כל גאות ושפל, הכל מושגח כחוט השערה. וממילא אומר לך, קדוש ברוך הוא, הכל כבר בידי. אבל דבר אחד שזה התכלית שלך, זו הבריאה, הכל בלי שמיים, חוץ מירת שמיים. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, יש שתי דברים, עוד כמה זמן יש לנו? בערך? מתי הסליחות מתחילות? עוד עשר דקות, אוקיי. שעון שלי חמש דקות קדימה. זה לא מונע ממני לאחר לפעמים, לצערי. זה אמור, אבל בואו אני אגיד לכם, ככה בשתי דברים הקדוש ברוך הוא מאוד לא אוהב לעשות, אבל לפעמים הוא נאלץ לעשות. למשל, א', הקדוש ברוך הוא לא אוהב להתערב בבחירה של האדם. לא אוהב. הוא עושה את זה לעתים מאוד מאוד נדירות, שממש אין ברירה. ודבר נוסף, הקב". לא אוהב להתערב בחוקי הטבע כדי לעשות נס גלוי למישהו. אלא אם כן, זה צדיק גדול שיש לו זכות ענקית כגון אברהם אבינו, יוסף הצדיק וכו'. או חלק מהתנאים שמוזכרים בתלמוד, עבורם הקב". היה מוכן להפוך כל לחיצים או כל מיני דברים מסוימים. והצמיח פירות על עץ, אפילו שלו בעונה, או כל מיני כאלה דברים. זאת אומרת שתי דברים, השם לא הבלס. זה משבש לו את החוקים שהוא קבע בעולם. אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל. גם אתה, יש לך כללים בבית, אבל יש לפעמים מצבים שאתה חייב לחרוג מהכלל. כן? כל היוצא מן הכלל, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל לפעמים היוצא מן הכלל מלמד אותך הרבה על הכלל למשל הוא בא ללבן והזיר אותו שלא יעיז לפגוע ביעקב לבן היה עצבני יעקב לקח לו את כל הכבשים הבנים של לבן מחממים אותו גנבו לו את התרפים המטופשים שלו איך אומרים הוא בשיא הקריזה הוא מגיע בדרך, הכביש בחור ראה שזה לא ייגמר טוב. בא אליו, תיזהר שלא תעיז דיגוע ביעקב. או שבא לבלעם והזהיר אותו, תיזהר לו לקלל, לא לדבר מילה בלי שלא תקבל מני רשות. מה הבעיה? אני אדם חופשי, נתת לי בחירה. תן לי עד הסוף, מה אתה מתערבב? מה אתה מתערב לי בבחירה עכשיו? אלא יש מצבים יוצאי דופן. למשל, לב מלאכים ביד השם. אני לא מתערב לך בשבילך על הדברים האישיים שלך אני לא מתערב לך דבר שישפיע על מיליונים אני מתערב לך נשיא רוצה לעשות פעולה היא תשפיע על עם ישראל איזה נשיא בארצות ערב היא תשפיע על עם ישראל ה' לא רוצה שהוא יעשה את הפעולה הזאת כי לא נגזר על עם ישראל כזה סבל הקדוש ברוך הוא חייב להתערב לו בבחירה או הפוך, כשנגזר הונש לא עלינו, על עם ישראל, הקב' הוא גוזר על הראש ממשלה, לעשות שטות של ילד בגן, כמו אריק שרון. כל החיים שלו היה ימני, ימני, ימני, קיצוני, כל הזמן ירדו עליו, ימני, פנאט, קיצוני, לא רואה בעיניים, בסוף עשה את הפעולה שהשמאלני הכי גדול בהיסטוריה לא עשה. נתן את כל גוש כתיף לחמאס, מתנה, בלי שום תמורה. איך זה נתפס? לא נתפס, פשוט מול הקב' הוא בא אלו, נתן לו שתי סטירות, שב בשקט, טמבל, סיבב לו סוויץ' בתוך הראש, או שגרם שאמריקאים יתנו לו 20-30 מיליון דולר שוחד וישתיקו אותו, וככה הוא ימכור אותנו לחמאס, וייתן להם עיירות וגנים ובתי כנסת ארסו. ברגע אחד הכל הולך. למה? כי כשנגזר משהו על העם, הקב' הוא שולט במוח של המנהיג. שלא נגזר, שולט במוח שלו. אבל לגבי החיים האישיים שלו, אם הוא יתחתן, מה יעשה, יגנוב, לא יגנוב, יעשה, זה הכל בידו. אבל לגבי הכלל, הקב' הוא מתערב. ודבר אחרון, כתוב, שהקב' הוא הסייר אותנו בפרשה מאלוהים אחרים, אשר לא ידעתם וזה נסיים מה זאת אומרת אשר לא ידעתם ואם כן ידענו אותם אז מותר לעבוד אותם? ההזרה היא זהרו לא לסור מן הדרך נלכת אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם הסכנה היא בהתחדשות של הסדרה אחרה מה שכבר התרגלנו ומכירים יודעים איך להתמודד עם זה. למשל, בבחירות האחרונות, לפני שנה ומשהו, ידענו להיזהר מלפיד, ידענו להיזהר מליברמן, משאב הרישאים, ידענו. אבל מבינת לא ידענו להיזהר. לא ידענו שהוא המסוכן יותר מכולם. הסדרה אחרה, הוא כל הזמן מתחדש בטריקים חדשים. למשל, קומוניזם, כולם יודעים היום, קומוניסטים זה אנטי אל, פשטו את הרגל מזמן. יש הרבה דברים שבאו לעולם אסורש וצלצולים והיום כבר יודעים שאין להם שום השפעה יותר אבל יש דברים שאתה חושב שאין בהם סכנה ושם הסכנה הכי גדולה ומזה השם מזהיר מה שכבר אתם יודעים כל מיני עבודות זרות על זה אני לא דואג ויש לכם את הכלים להתמודד הסכנה זה ממה שאתם לא יודעים זה הדבר הכי מסוכן שיש וזה היום מה שקורה היום ההשקפה בעיות בהשקפה כל מיני דברים שאנשים לומדים בטלוויזיה באינטרנט כל יום דברים חדשים אין אפילו המנהיגים הרבנים עוד לא הספיקו לעכל מה זה זה כבר מפיל רבבות עד שהרבנים מבינים במה מדובר בזמן שכבר הם מוצאים תקנות וכל מיני גזרות תאמין כבר הכרנו את הרכבת רבבות נפלו בגלל כל המכשירים או כל מיני השקפות מודרניות מקולקלות שנכנסו לעולם בצערנו הרב יש המון ניסיונות השטן משתולל זה דומה לפרה ששוחטים אותה שנייה לפני שהיא נופלת ומתה יש איזה דקה שהיא משתוללת ומתפרעת אפילו שכבר אין, נתקו לה את הכנב, את הוושט והמערכת הצבים כבר מנותקת מהמוח והכל אבל יש רפלקסים, שהמוח כבר שלח פולסים הפולסים האלה כבר נשלחו לפני החיתוך אז הם מתעילים בגוף, מקפיצים את היעד, את הרגל, את הראש אפילו תרנגול שהורידו לו את הראש המשיך ללכת עוד כמה צעדים איך? הם בלי ראש, למה? הפקודה נשלחה לשרירים כבר לפני זה נראה כאילו הפרה עושה הרבה בלגן משתוללת וואו איזה סכנה עוד מה תטפיל פה את כל הבניין שנייה לפני שהיא נופלת זה פסוק אומרים איזה ביום שבת במנחר אהבד הרעבים איש בער לא ידע וחסיל לא יבין את זאת בפרוח ושעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אבן להישמדם עד דעד כל הרשעים צצים, כולם צצים, צצים בכל פינה, בתשקורת, בכל מקום, בפוליטיקה, בממשלה, בצבא, פתאום נהיו כל הרמטכאלים שמאלנים וכולם משתפים פעולה עם האויב וכל המפלגות פתאום נהיו אנטי דעת, הם כבר לא מעניין אותם כלום, רק לרמוס את התורה ולהרוס את החרדים ולגמור את הישיבות וללכתוך תקציבים והשנאה שלהם לדת הולכת ומתגברת כמו שהזוהר כבר חזה את כל זה להגמרה הגמרה כבר אמרה את כל זה בסוטה כן בעקבת אדם משיח ההגמרה המפורסמת ערכת עם העשור חוכמת סופרים תשרח פני הדור כפני הכלב החוצפת תסגה כל זה יתקיים עכשיו רואים עכשיו זה כנגד כל הסגנון לא לשכוח שחזל כתבו את זה לא היה סיכוי תיאורטי שכאלה דברים יהיו מי אז זלזל ברבנים? מי אהיז לזלזל בכותבי ספרים? מי אהיז להתנהג כמו כלבים? מי אהיז לעשות הספורות של כלבים? איפה רק הזמר? זה עד לפני מאה שנה לא היה אצל הגויים אפילו תראו את הגויים בחוף הים בשנת 1910 בארצות הברית, כל האנשים עם סמלות של קלות, שתי מטר רוחב, צנועות, כיסוי על הפנים, כיסוי ראש, לא היה אישה אחת בבגד ים, בארצות הברית, לפני מאה שנה, לא היה כזה דבר, ותראו מה קרה, נפרצו כל הגבולות, מרד בכל המוסכמות, זה העניין הזה איש בער לא ידע וחסיל לא יבין זאת בפרוח רשעים כמו עשב כל הרשע כל הרשעים של כל הגלגולים זה מה שרשבי אמר הדור האחרון יגלגלו את כל הנשמות של כל הרשעים של כל הדורות שהוא בעצמו אמר אני לא רוצה להיות בדור הזה זה הדור שלנו אבל הסוף מי שיסכב שתתחיל הגאולה יגאה לעד ולעולמי העולמים ואלה שלא יחרם במומר ייקרתו ויובדו לעד ולעולמי עולמים, נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים, ונצח, לא צחוק, חודש אלול הזה רבותיי ובזה סיימנו הוא קריטי מעין כמור, נכון כל שנה אתם שומעים את זה, וגם שנה שעברה שאמרו את זה זה לא היה שקר, עובדה אנחנו רואים, רואים מה נגזר עלינו בראש השנה, איזה צער היה לעולם התורה לחרדים, לעם ישראל תראו מה קרה, אנשים שיש להם עוד כיפה על הראש הלכו שיטו פעולה עם אויבי ישראל שרוצים לשרוף את כולנו פה ואכזריות כזאת לקחו כאלה כספים שכל כך לוקחים מיהודים עניים מסכנים פה 54 מיליארד שקל נותנים את זה לסוני ישראל נאצים שמכריזים בערבית שרוצים לשחוט את כולנו ולחרדים לא רצו לתת מיליארד שקל לכל החרדים בארץ כל השנה כמה נחלכו, כמה דיברו נגד לאלה בשנייה נתנו 54 בלי להעניד אף אף ומחפים עליהם ומצדיקים ומשתיקים אתה רואה? כמו שהזוהר אמר שישלטו בנו צאצאי ערב רב אבל מה? בחושך הגדול הזה כל פירולה שבן אדם עושה עכשיו זה דבר גדול מאוד בשמיים יש לי חושך בעולם רואים חושך אבל דווקא מתוך החושך הזאת חושך הזה אפשר עכשיו בתורה לעבודה על עמידות סליחות זה לא מקלה באים נשיר וליהנות מהמוזיקה שירים יפים נכון אבל זה לא העיקר העיקר זה המילים לב נשבר ונתקל הוקים לו תבזה אם בן אדם בא ולא נשבר ליבו בסליחות מה עשה בזה מה היו אלי הסליחות מה זה שירים במקלה שירים במקלה יש בחגים, ביום טוב, במהלכנסת עושים מקלות, עכשיו זה צריך להיות סליחות אמיתיות, מאוד מקלל, לקוון במילים, לפחות בחלק מהם, קשה לקוון כל השעה, אבל לפחות בחלק מהם, הם לא מעשית בזה, אבל הכי חשוב זה קבלה לעתיד. לקבל על עצמי, אני מפסיק עם זה, אני מתקן את זה, אני משפר את זה, אני יותר מקפיד בשבת, בצניעות, בלבוש תראו לכם הדברים שאדם דש בעקביו, שמזלזלים בהם, הם בונים את האדם הבגדים, החיצוניות, הסערות, הבלוריות, הדברים האלה החיצוניים כמעט כולם פה במדינה הזאת מתלבשים כמו גויים היום מלבד החרדים בני התורה כולם, כל אחד ג'ינסים קרועים, כל אחד אופנות מוזרות, חולצות עם כל מיני קשקושים, של גויים, של כל מיני, אני לא רוצה להגיד מי, אבל השם ירחם, אופנות שממציאים לנו כל מיני סוטים, וזה נכנס אפילו לאנשים עם כיפה וזקן. וזה, תדעו, בדברים הקטנים, החיצוניות משפיעה על הפנימיות. יהיה רצון שאנחנו, בעזרת השם, נעבור את האלול הזה בהצלחה, ניכנס ליום הדין, זקאים, ושגם נזכה להשפיע על אלה שמסביבנו, לעשות תשובה אמיתית. תודה רבה, בעזרת ה' נעשה את הסליחות.