הרב מזרחי בירושלים - עבודת ה' בשמחה, ספורט, שכר המצוות

Rabbi Mizrahi recounts Rabbi Ovadia's tefillin mistake and explains how even minor Sabbath violations can trigger divine consequences. He argues that excessive outward religiosity without genuine joy creates spiritual deficiency, and teaches that three steps backward can lead to the Temple's rebuilding.
Chapters
בוקר טוב לכולם. יום שכולו תורה פה בשכונת גילו, בתכנסת חמאווי, שצופים בשידור ישיר בלוויאן, דארק וסוחרת, ביוטיוב, בעוד כמה מקומות, בטלפון. זכות גדולה שאנשים תופסים יוזמה ומפיצים תורה לאלפים רבים של אנשים שלא נמצאים פיזית באותו מקום. אף על פי, דרך אגב, השיעור הזה לעילוי נשמת לאה בת פנינה, מרים פסנד בת תפחה, ולרפואה את הרב אליהו בן נרגזי, הילד הליט בת דבורה, אסתר בת מזל. יש הבדל גדול בין אדם ששומע דרשה או צופה בדרשה בבית, אף על פי שהוא רואה את זה נאמר על המסך בשידור ישיר, לאדם שמגיע פיזית לשיעור. לכאורה היינו שואלים שאלה, מה כבר ההבדל? אדם שמע שעה פה ועכשיו הוא יושב בבית באיזשהו מקום וצופה בדרשה הזאת שעה בשידור ישיר. הקב״ה עשה שהעולם יהיה קל, שאנשים יוכלו ללמוד תורה גם פחות נסיעות ומאמץ. אז למה יש הבדל גדול? אחת, לתמיד נבין דבר שהרבה לא שמים אליו לב. הרבה הרבה לא שמים אליו לב. יש גמרה בבבאטרה שהגמרה אומרת, גדול המעשה יותר מן העושה. מעשה זה אחד שגורם לאחרים לעשות. מי שגורם לאנשים אחרים לעשות מעשה, בין במעשה טוב, בין במעשה רע. לפעמים אנחנו מכתיעים אנשים, לפעמים אנחנו... מזקים אנשים, תלוי במעשים, כן. אדם גורר את חברו למקום רע, מקום של פריצות, הוא מעשה אותו להיכשל בעבירות של פריצות. אדם שמביא אותו לשיעור תורה, מעשה אותו וללמוד תורה, גורם לו ללמוד, כן. אז לכן רואים שאתה יכול להשפיע על אדם לעשות מעשה טוב או רע. גדול המעשה יותר מן העושה. זאת אומרת, תדע, האחריות עליך היא יותר מזה שעושה. אם אתה הבאת אדם לשיעור תורה והוא ישב למד שעת תורה, ושעת תורה חף יצחיים עשה חשבון, זה 60 אלף. שישים אלף מצוות בשעה, ואתה הבאת אותו לשיעור, אתה קיבלת מאה עשרים אלף. שישים עליך ושישים עליו. אם הבאת שניים, יהיה לך מאה שמונים אלף. הוא מקבל את השישים שלו, זה לא גורע ממנו. אבל לך נהיה הרבה יותר. אז הזכות שלך יהיה הרבה יותר גדולה על ידי שזיקית בן אדם לעשות. ואותו דבר חס וחליל להפוך. אם אתה גרמת לאדם לעשות עבירה, הוא את הונשו מקבל, ואתה מקבל קצת יותר ממנו על זה שגרמת לו. וזה כתוב מפורש בנביא, משלם לאדם כפרי מעל עליו. אני לא משלם לאדם לפי מעל עליו, אלא לפי מה שיוצא ממעל עליו. הפירות שיוצאים מזה. חיזק את האדם האלה שהבאת אותו לשיעור ועכשיו הוא קיבל על עצמו לשמור שבת, מהיום ועל הכל שבת שהוא ישמור נחשב שאתה שמרת בלי שתעשה כלום סך הכל הבאת אותו פעם אחת באוטו איתך או ברגל או שהשבת עצומת ליבו שיש שיעור ושכנעת אותו לבוא המעשה של דקה דקה זה כל הסיפור לקח, דקה של שיחה, והבאת את הבן אדם לפה, והבן אדם מתחזק והתחיל לשמור שבת לכל החיים, והילדים שלו, והנחדים שלו, והנינים שלו, עד סוף כל הדורות נחשב לך שאתה שומר אלפים רבים של שבתות. סחר הוא ענק, אין סופי. רק להבדיל, לא עלינו, להבדיל, זה אותו דבר כשזה הפוך. שאדם מכתיע את הנפש זה מה שה' אמר לקיים כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה לא דם דמי כל מה שהיה צריך לצאת ממנו כולם מתלוננים לא רק הוא כל זה תגובת שרשרת, זה פירמידה. עכשיו, למה באמת יש הבדל גדול אם אתה בא לשיעור או אם אתה צופה בשיעור בבית? הרי לכאורה זה 60 אלף מצוות וזה. אותו חומר למטה. מה שאנחנו לומדים פה היום, מי שצופה בנו עכשיו, לומד את אותו דבר. אם למדנו הלכות, הוא לומד הלכות. אם למדנו מוסר, הוא לומד מוסר. אותו דבר. הוא יכול לדקלם את השיעור בדיוק כמוך. אבל יש הבדל, כי אלה שבאו ברגליהם גרמו שיש שיעור. אם כל אחד היה יושב בבית וסומך על השידור ישיר, אז אף אחד לא היה בא. אז אם אף אחד לא היה בא, למי הדרשן היה מדבר? לקיר? אז רוב המקרים, הדרשן היה מתייאש, אומר, טוב, אף אחד לא בא, זה מה שאני שווה, הולך הביתה, אבל דחפוי ראש. ואם הוא דרשן שענב ומתעלה על עצמו, אז היה מדבר לקירות, והידברו אל העצים ואל האבנים. אבל כולכם יודעים שדרשה עם קהל ודרשה בלי קהל לא יוצא אותו דבר, כי מבחינה פסיכולוגית, אדם שרואה שאף אחד לא בא, יש לו חלישות הדת, אז כיוון זה לא יוצא לו דרשה טובה, אין לו שקדבר בכלל. זה מזכיר לי, זה אחד שפעם הלך לתת דרשה באיזה מקום, אמרו לו, בית כנסת גדול, פתקונית, בכין דרשה, הגיע לשם, רואה רק אחד יושב בקהל. רק אחד. הוא אומר, מה זה, אף אחד לא בא? אומרים לו, מה נעשה, בארוונותינו הערבים, טוב. אז אמר, טוב, מזל שאחד בא, לפחות ישלמו לי. אם הוא לא היה בא, גם הייתי מפסיד את הכסף. באת לפה סתם. אז התחיל לדבר, אז הוא אומר לו, בתוך כדי הדרשה יש לי הכרת טובה, הכרת הטוב גדולה אליך, אדוני, שבאת, בזכותך אני יכול להתפרנס מהדרשה הזאת. הוא אומר לו, עשה טובה, ציים מהר למה אני הדרשן אחריך. זאת אומרת, גם אחד לא בא. אז בסדר, אז הבנתם את הנקודה. עכשיו שימו לב, רבותיי, כל אחד שיושב פה, בעצם היום מרוויח לא רק את השעה התורה שעכשיו נלמד, הוא מרוויח על כל אותם אלפים שצופים עכשיו בדרשה. שאמרתם איך זה עובד. כל בן אדם שעכשיו בזכותכם רואה את הדרשה באיזשהו מקום בעולם, דרך האינטרנט או דרך היוטיוב או דרך הלוויין, אז בעצם יוצא שיש לך איזה זכות שאתה גרמת שהדרשה תהיה. כי אם אתה לא היית מגיע היום, אתה מסייע לדרשה. קל וחומר אלה שאירגנו את היום הזה ויאגו את הרעיון וכו', זה בכלל אין על מה לדבר, כן, כי בלעדיהם שום דבר לא היה. וזה דבר נפלא, שהקבוש ברוך הוא יכול לתת לאדם שכר ענק. זה מה שאמרתי פעם לאיזה בחור, אני, באמריקה. אמר לי, תשמע איזה כאב לב, אמר לי. אמרתי לו, מה? אומר לי, אתה יודע למה כואב לי להיות אני? אני אומר לו, למה? אומר לי, אם הייתי עשיר, תאמין לי הייתי מממן לך מיליוני דיסקים. אז אמרתי לו, בדרך כלל כל אלה שמדברים ככה, אחרי שהם כבר מרוויחים את המיליונים, הם כבר לא זוכרים מה זה דיסק. בדרך כלל. אבל, כן, אבל תדע, שגם אם זה היה נכון, תדע דבר אחד, גם מי שאני יכול לממן בלי סוף פרויקטים. איך? אדם אין לו פרוטה, כלום, במינוס. רוב האנשים בארץ הבנתי שהם במינוס. בחשבונות. זו המציאות פה. אז אדם שעכשיו הוא במינוס ורוצה לתרום לתורה, רוצה לתרום לישיבות, רוצה לתרום לזיקוי הרבים, לקירוב, איך הוא יתרום אם אין לו בקושי מה לאכול? גם לאכול בקושי יש לו. יפה מאוד. יש שכנע אחרים לתרום. מי שמשכנע אחרים לתרום והם תרמו, גדול המעשה יותר מן העושה. רבותיי, שימו לב למשפט הזה. זה משפט שמשנה את כל החיים ואת כל הנצח שלך. זה לא סתם משפט, זה משפט שווה מיליארדים. גדול המעשה, אם אנשים היו מבינים מה זה, מה פירוש המשפט הזה, גדול המעשה יותר מן העושה, הם היו גורמים שאנשים יעבדו בשבילם יום ולילה. מפעיל אנשים. אתה תתרום, אתה תארגן, אתה תבוא, אתה תעשה. כל מה ששכנעת אותם לעשות, כאילו אתה עשית. זאת אומרת, יכול לישב את בחור ישיבה, אני, ולהיות בעל צדקה יותר מאשיר. כי הוא משכנע את האשיר הזה, ואת האשיר השני, ואת האשיר השלישי, ואת הדוד שלו, ואת אבא שלו, וכולי, וכולם עושים, והוא יושב לומד תורה, ומרוויח יותר מכל בעלי הצדקה. ככה זה עומד, רבותיי. ואם מה? תראה, כל אדם שעושה מצווה, אפילו אם הוא רשע גמור, יש לו במצווה זכות. יש לו בזה שכר. הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר בריאה של אף אדם. אפילו האנשים הכי שפלים בהיסטוריה, ראינו שהם קיבלו שכר על המצוות. אתם יודעים, יש כזה מצווה שאנחנו אומרים בשבת, שכר הליכה. האדם יש לו שתי בתי כנסת, חצי בלוק מהבית, 20 דקות הליכה. והבית כנסת הרחוק יותר הוא נגיד קצת יותר קשר מהבית כנסת הקרוב. אבל היצרה אומר לו מה עכשיו תלך 40 דקות, אתה לא חזור, יש לך דקה מהבית, עזוב אותך, נו. אז האדם אומר לא אבל יש סחר הליכה, אני לא הולך בחינם, הולך לבית הכנסת הרחוק, הוא מקבל סחר הרבה יותר גדול מזה שהלך חצי דקה, כן? מאיפה הולמדים את זה? ההגמרה אומרת שהיה בזמנם, המלך היסקיהו לפני 2,600 שנה, הוא היה אחד המלאכים הכי גדולים שהוא בהיסטוריה. אפשר לשים אותו באותו ליגה עם דוד המלך, היה שהוא גדול מאוד. בזמנו כל תלמיד בגיל שש כבר ידע את כל התורה. הוא נעץ חרב בבית המדרש ואמר, מי שלא ילמד תורה יידקר בחרב. איפה מצאנו שביטול תורה זה הונש מוות? חילול שבת זה הונש מוות. עבודה זרה. אז יש דברים שזה הונש מוות. אבל איפה מצאנו שעל ביטול תורה הורגים בן אדם? התשובה, לא מצאנו. אין כזה דבר. מי שמבטל תורה לא מוצאים אותו להורג בסנדרין. אבל המלך הוא מעל הסנדרין. המלך יכול לעשות חוקים של עצמו. אם הוא רוצה עכשיו להרוג גנב, זכותו, הוא נותן עזרה. אף על פי שעל גזל אין הונש מוות, יש יותר מדי גזל פה בארץ, האבא בתור שיתפס גונב, אני בעצמי אורג אותו. מותר למלך, הוא מעל החוק. המלך יכול להוציא בן אדם להורג, למען ירו ויראו. המלך עזקיהו אמר מי שלא ילמד תורה מי שיתפס מבזבז את הזמן שלו שוכב בחוף הים לא יודע בפארקינג מנפנף במנגל ביום העצמאות שומעים? אחד כזה יידקר בחרב אז אתם כבר ניצלתם ראיתם? באתם לפה אין להם סכנה ובאמת כולם פחדו, ומתוך הפחד כולם באו ללמוד. פחדו. אם אדם לא היה בעיה, היו יכולים להוציא אותו לאורק. אז כולם למדו, למדו, למדו, נהיו גדולי תורה בזמנו. יום אחד הקב' שלח לו את הנביא שהיה בזמנו, אומר לו, תשמע, אתה לא התחתנת ולא הבאת ילדים לעולם, עברת על איסור, איזה מצווה ראשונה בתורה? פרובו. היית צריך להביא בן ובת, לא הבאת, אתה לא מתחתן בכוונה, יש הרבה נשים שרוצות אותך, אתה לא מתחתן, עכשיו הגיע זמנך למות. אז הוא אמר לו, הריבונו של העולם, למה אני לא מתחתן? בגלל שאני רוצה להישאר רווק? אני רוצה להתחתן, אבל אני רואה ברוח הקודש שיצא ממני רשע גדול מכתיע רבים, זה הבן שלו יצא מנשה, יכתיע את כל הארץ בפסלים ועבודת אלילים, אני מעדיף לסבול כל החיים ולא להביא רשע כזה לעולם. יש צדיק יותר גדול ממנו שהוא ויתר על כל החיים שלו למען השם? אחד כזה מגיע להונש מוות? מסתבר שכן. הקדוש ברוך הוא אומר, אתה אל תעשה את החשבונות שלי, אתה צריך לציית מה כתוב. אל תהיה צדיק הרבה, שלמה המלך אומר, הכוונה יותר ממה שכתוב. זה מה שצריך, זה מה שתעשה. היית צריך להתחתן, אל תעשה חשבונות, איזה ילד יהיה לי, מה יצא לי, יהיה בריא, יהיה חולה, יהיה צדיק, יהיה רשאי, אני איך... עשיר. עזוב אותך מזה. זה לא עניינך. עכשיו יש מצווה לקיים פרור. וואו! כולם חייבים. בלי יוצא מן הכלל. טוב. אומר לו, אם כן חטאתי לאשן, תן לי להתחתן, תבקש רחמים עליי מהקב". ואני אתקן את זה. אני אתקן את האבון הזה ותיתן לי את ביתך לאישה אני רוצה את ביתך להתחתן איתה אמר לו אני אתפלל בעדך באמת, הקב' אמר תגיד לו שאני מוסיף לו עוד חמש עשרה שנים לחיים כדי שיהיה לו זמן להתחתן ולהביא ילדים ואז הוא התחתן עם ביתו של הנביא ובאמת נולד לו הבן הרשע הזה מנשה ששישים שנה הכתית כולם פה בארץ רק בסוף ימיו, כשהגויים תפסו אותו ושמו אותו בדוד וחיממו את זה, ונשרפו לו הרגליים, אז הוא התחיל לצעוק לכל העבודה זרה, שום דבר לא עזר לו, אז כשחרב מונחת כבר על צברו רגע לפני המוות, הוא צעק לקדוש, ברוך הוא, אם אתה באמת תגעל אותי מהמצב הזה, אני אחזור בתשובה, וכך היה. השם הסנס, הדוד הזה פרח, הוא נחת באיזשהו מקום רחוק מהאש, וניצלו חייו. רקמה, בנביא לא כתוב שהוא חזר בתשובה. זה רק כתוב בדברי הימים, בסוף התנח, בסיכום, דברי הימים. למה? למה לא כתוב? הרי במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים. אין דומה זה שטעם מן החטא ופרש לאחד שאף פעם לא טעם. זה ליגה אחרת לגמרי. כשאדם יודע מה העונג הגשמי של החטא, והוא מתגבר לו לעשות, זה הרבה יותר מאחד שלא יודע, אז אין לו כל כך יצרה. מה יש שם? אלא מה? כיוון שהעבודה זרה שלו הייתה עדיין בכל הארץ, ולוקח הרבה שנים לנקות את הכול, ואנשים עדיין מאבדים את העולם הבא שלהם כל דקה פה בארץ בגללו, אי אפשר לכתוב שהוא חזר בתשובה בזמן שהמעשים שלו עדיין רוצחים פה אנשים. גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. רק אחרי מאות שנה כתבו שהכול נגמר, אז כתבו שהוא באמת עשה תשובה. אבל איך הסיפור הזה קשור לשאלה ששאל האדון על רשעים שעושים מצווה? איך יודעים את זה? המלך אמר לנביא, תן לי סימן שהקדוש ברוך הוא באמת קיבל את תפילתי ואתה לא רק מנחם אותי. אמר לו, היום השמש לא תשקע בזמן. נגיד, היה צריך להיות שקיעה בשבע בערב, תשע בערב עוד השמש בשמיים. בינתיים בעיראק, בבבל, זה אותו קו זמן. גם הבבלים רואים שהשמש לא שקעה. אומר נבוכד נצר, מה הולך פה היום? למה השמש לא שוקעת היום? אמרו לו, בארץ זה משהו שקשור אצל היהודים, בטוח. בטוח משהו שם עם הבית המקדש שלהם וזה. אמר בוא נשלח מהר שליח לארץ שהשליח הזה יחזור עם תשובה למה השמש לא שקעה היום הוא התחיל לכתוב איגרת לקח מכתב כתב לכבוד המלך חזקיהו ואנשי העיר ירושלים ואנשי ארץ ישראל ולכבוד אלוקיהם שם את אלוקים בסוף אנא, תסבירו, כך וכך וזה. טוב, פתאום, כשהשליח כבר הגיע עם הסוס... הוא נתן לו את המכתב, השליח עמד לצאת, אומר לו, רגע, רגע, רגע, עשיתי טעות, בוא. לקח ממנו חזרת המכתב, תיקן. לכבוד אלוקי היהודים ולכבוד המלך יזכיהו ולכבוד אנשי ירושלים ולכבוד אנשי ארץ ישראל. שם את זה בסדר הנכון, נתן כבוד לבורא עולם. כמה צעדים הוא עשה לקראת השליח? שלוש צעדים. זהו, שלושה צעדים. לקח מנו את המכתב, תיקן, נחזיר לו את זה, נגמר. אומרים החכמים שהקדוש ברוך הוא שילם לו 70 שנה שלטון, הוא שלט בכל העולם, הוא והבן שלו והנכד שלו, בסך הכול 70 שנה. שלושתם מלכו בכל כדור הארץ, כולם היו תחתיהם, כולם שילמו להם ניסים. שלטון גמור בכל העולם, זה אין לאף מדינה היום, לא לאמריקה, לא לרוסיה, לא לסין, אין לאף מדינה שלטון על כל העולם. יש לה השפעות על הרבה מדינות, למשל אמריקה, היא שולטת בהרבה מדינות, היא שולטת בישראל, היא שולטת בפנמה, היא שולטת בקוסטריקה, היא שולטת בהרבה הרבה מדינות, לא זזים מילימטר בלי הוראה מאמריקה. אבל יש מקומות שהאמריקה לא שולטת בהן. איראן, חלק מארצות ערב, אני יודע, לא שולטת שם. אין לה מילה, מרוקו, אם אדם ברח למרוקו, הם אפילו לא מסגירים אותו. ברזיל, עד לא מזמן אותו דבר היה. עכשיו התחלף הנשיא, אז הם ישלטו גם בברזיל, אבל הם לא שולטים בכל העולם. גם רוסיה, גם סין, שולטים בהרבה מדינות, אבל אין להם. עכשיו, אני בדיוק באתי מסין, היה לי שם בשבת, שבתון, באים לשם כל האנשי עסקים לגואנג'ו, מכל העולם, יש שם תערוכה שנתית. איזה מישהו, היה לו רעיון גאוני, אומר בוא, הרי באמת כולם פה באים לבית כנסת, יש הרבה סורים, הרבה חלבים, מכל מיני מקומות, אנשי עסקים, באים לבית כנסת, יהיה פה מאות אנשים. בוא נעשה פה שבת, איך אומרים? יום שקולות תורה, שישי, שבת, מוצאי שבת, ראשון. לא ירומנקי סופר מה שהולך שם, אני באתי בראש לראות סין, מקום של עניים, בטח הולכים ככה ברחובות עם עגלות וחמורים, כאילו ימי הביניים, דרכי אפר, קיבלתי הלם, אני גר בניו יורק, לא צריך לספר לכם מה הולך באמריקה, איזה פאר ורושר ומן עתן, מי שהיה שם. זה בדיחה לעומת סין. לא יהיו אומן כי סופר, איזו עוצמה יש להם. תוך 20 שנה בנו שם אלפים של בניינים, 50, 100 עקומות, כל בניין, פאר שאין באמריקה כזה. המילונות שם, המכוניות שם, הכל רולדסטרויסים ופררי, הם התאשרו בצורה שאי אפשר לדמיין איזה כוח הקשבכון נתן להם. ואני אומר, בראש שלי, במונות של העולם, כולם פה עובדי עבודה זרה, אוכלי עכברים, אוכלי ג'וקים, תראה כמה כוח השם נתן להם. תוך עשרים שנה הם כבשו את כל העולם. אני בראש שלי חשבתי, בטח הכל יהיה שם זול. התחילו לצחוק עליי. אומרים לי, דירה, איך אומרים, בצ'וקמקת, חמישה מיליון דולר עולה שם. דירה פשוטה, פה בוכים, דירה עולה ארבע מאות אלף דולר, חמישה מיליון דולר בסין, לא יאמרי סופר. אבל דבר אחד ראיתי שם, אצל הסיני, משהו מדהים, באמריקה, אם אתה בא לשדה תעופה עם מזוודות, יש לך שם איזה אמריקאי שעובד שם, אתה מבקש מנו עזרה עם המזוודות, הולך שלוש-ארבע צעדים כמו צב, אין לו חשק לחיות, עזוב לו לעבוד. לחיות אין לו חשק. הוא הולך ככה, עושה לך טובה, אתה מדבר איתו, לא עונה לך בכלל. בסוף אתה נותן לו חמש דולר על 20 שניות, מסתכל עליך בפרצוף, יאני, זה מה שאתה נותן לי? ונגמר, כן? שם אין כזה דבר, אתה לא צריך לתת טיפ, הם מתביישים, תנתן להם טיפ. אני הולך בשדה תעופה, כל שתי שניות בא לי סיני, אדוני, אפשר לעזור לך עם המזוודות? אני אומר, לא, לא, לא, בסדר, אני מסתדר. לא, לא, לא, לא מאמין, מה, אתה לא רוצה שאני אעזור לך? אתה בא למלון, קופצים עליך. אתה יוצא, יורד גשם, פותח המטריה, בא ככה. עברתי להם, תגיד, זה ככה כל הזמן, אומרים לי, כל הזמן. זה הנהל שלהם שרת אותך. לא יאומן בכלל, עולם אחר לגמרי שם. נחזור לעניין. אז עכשיו, ראו בעיראק שבאמת ככה השמש לא שקעה בדבל, הוא עשה שלושה צעדים כדי לכבד את הקב". הקב". נתן לו 70 שנה שלטון בעולם. בואו נלמד קל וחומר. אם הגוי הזה שהחריב את בית המקדש, שהיה לא פחות מהיטלר בזמנו, 20 מיליון איש הם שחטו, אם היה כזה רשע ועשה קצת כבוד, והקבל שבחור סך הכול שלושה צעדים, והקבל שבחור נתן לו את כל העולם מתנה ל-70 שנה, מה יהיה סחרו של יהודי שומר מצוות שעולה חצי שעה ברגל לבית כנסת? הרי כל שנייה הוא עושה שלושה צעדים. אז אם נלך לפי המדד של נבוכדנץ, הרי מחשימו, כל שלושה צעדים זה 70 שנה שלטון בכל העולם. כמה צעדים זה עד בית הכנסת? לא שלוש, לפחות שלושת אלפים, לא? אז זה כבר כפול אלף. אז זה 70 אלף שנה שלטון, רק על הליכה לבית הכנסת. וחזרה עוד 70 אלף שנה. 140 אלף שנה שלטון על הליכה לבית הכנסת פעם אחת. עכשיו תכפיל את זה בשבעים שנה של שמירת מצוות, ולימוד תורה כנגד כולם וזיקוי הרבים, אז תבין מה זה השכר של יהודי שומר מצוות בעולם הבא. ואז אתה תצחק על איזה שטויות אנחנו בוכים. שאתה יודע שאתה מרוויח כל שנייה כל כך הרבה, אז אתה בוחה שחם לך ושאין לך ושקצת חסר לך ואין לך עכשיו לזה, דברים פעוטים ביחס לרווח. זה הרי בדיחה. זה כמו, למשל, אדם שעכשיו נודנים לו טסט בנהיגה. כמה זמן לוקח הטסט? חמש דקות. עכשיו הוא הולך להיות איזה נהג של מסעית להרוויח אלפי דולרים, הרבה כסף, יש לו כבר פרויקטים ולקוחות מחכים. הוא רק צריך להוציא את הרישיון. אז הוא יושב חמש דקות בזה והוא בוכה לטסט אירוף, הכיסא פה לא כל כך נוח. הוא אומר לו, מה אכפת לך? אתה חמש דקות פה, אתה תכף הולך נהיה עשיר, מה עכשיו אכפת לך מהכיסא? כל החמש דקות על מה הוא בוכה? הכיסא קשה מדי. זה דרך שתשתה רגע, זה חולי נפס, זה מה? זה מה שמפריע לך החמש דקות האלה? האוויר! העולם הזה כערף עין, שבעים שנה, מה זה ימי שנותינו בהם? שבעים שנה כערף עין, חזן אומרים. מה זה ערף עין? כמה פעמים בדקה אדם ממצמד? חמש, שש, שבע פעמים בדקה. יותר לפעמים. כל כמה שניות זה כמו מגבים של השמשות של האוטו, זה מנקט הלכלוך, כן? עכשיו שאתה ממצמץ, אתה מרגיש או לא? זה משפיע עלך על החיים או לא? תאר לך שהיית ממצמץ בהילוך איתי. אתה נוסע עכשיו במאה כמש, סיבובי סדום, לא יודע מה, פתאום, ככה העיניים שלך נסגרות, שלוש-ארבע שניות, נפתחות. כל העולם היה נחרב עוד לפני שהתחיל. זאת אומרת, הפעולה חייבת להיות מהירה. למה גזמחו עשה מצמוץ? שתי סיבות. אחת, לנקות את האבק מהעיניים, שלא יצטבר, ושתיים, השריר צריך לנוח של העין. הרבע שנייה הזאת, כשהעין ממצמצת כל כמה שניות, נותן לה כוח שהיא לא תיקעב 70 שנה. זה לעשות פה. וחזל משווים את החיים בעולם הזה לערף עין, הכוונה מצמוץ אחד, זהו. זה כל העולם. ביחס לנצח, ברור שזה כלום. ועל המצמוץ הקטן הזה, האדם בוכה כל החיים שלו, מתלונן על זה ומתלונן על זה. ובאמת, הבעיה שלנו שאנחנו לא למדנו לקח מבני ישראל 40 שנה במדבר, שהתלוננו, ומה קרה להם בגלל התלונות. מילא התלוננו, אבל אתה רואה את התוצאות של התלונות, איזה חורבן זהיבי. אתם יודעים, אנחנו, אתמול היה כאן בארץ יום הזיכרון לחללי צהל וקורבנות טרור. מדד ההרוגים מקום המדינה ועד היום, ראיתי שהגיע ל-23,741 חיילים ואזרחים. פגועי טרור, זאת אומרת, קרוב מאוד ל-24,000. רק במעשה זמרי, זמרי בן סלו וכוסבי בצהור, מתו 24,000 במכה. כל אסון בתורה, 14,700, 3,000 איש, 24,000, פי לגש בגבעה, כמה מתו? 40,000 מעם ישראל נפלו במלחמה עם שבט בנימין. 40,000 מתו במלחמת אחים. שבט בנימין הרג אותם. יהודים הרגו יהודים. תחשוב, פה עכשיו, אם חלילה יהיה מלחמה בין שמאלנים לימנים, אחד יהרוג את השני פה, וזה יתפלש לכל הארץ. גם כן יכול להיות אסון כזה. יש מדינות בעולם שהיה שם המלחמת אזרחים. בדרום אמריקה היה משחק כדורגל בין אונדורס לאיזה מדינה, לא יודע, שני מדינות בדרום אמריקה, אחת מהקבוצות ניצחה, פרצה מלחמה. בגלל משחק מטופש, כדורגל. פרצה מלחמה, הרגו אחד את השני, לא יודע, תקופה רצינית, היה מלחמה רצינית. מי באת בחתיכת אור יותר טוב, זה החיים של הגויים. זה פלש פה לארץ. ראיתי השבוע איזה כותרת, אוהדי מקע במוחים. למה? לא יודע איזה משחק, וזה התחיל לפני צאת שבת. לא מתחשבים בדתיים, טיפש. בן אדם שהולך אחרי השטויות האלה יכול לקרוא לעצמו דתי? בוא נהיה אמיתיים. זה החיים שלך? במוצאי שבת לרוץ לראות את תרבות יוון ואתה קורא לעצמך דתי? תגיד שאתה שומר מצוות פה ושם. אל תקרא לעצמך דתי. דתי זה איש שמקיים את הדת. אמן אמר לחשבי ראש, יש פה איזה עם מוזר, שונה, ואת דתי המלך אינם שומרים. מה זאת אומרת? בטוח שהם שמרו את החוקים שיש בארץ, אבל לא ב-100 אחוז, בגלל שיש דברים שהם סותרים את התורה. מספיק שהם לא שומרים כמה מהדברים, אומר, ואת דתי המלך אינם שומרים. לא שומרים בכלל. אם אתה רוצה לקרוא לעצמך חרד לדבר השם, אז אתה צריך לעשות את כל מה שהתורה אומרת. תרבות הספורט והיוונים, ספורט זה בא מהמילה ספרטה. ספרטה זה עיר ביוון. זה היה החיים שלהם. כל היום תחרויות ספורט. זה והיהדות זה בדיוק דבר ואיפוכו. כל קשר לקרבות אגרוף, לכדורגל, לכדורסל, לכל מיני עניינים, מהפכות, ג'ודו, קראטה, זה ההפך הגמור של הקדוש ברוך הוא ושל התורה. ברגע שאתה עדיין מכור לשטויות האלה, תדע, עוד לא חזרת בתשובה, והתעתיד ליתן על זה את הדין. ולמרות שמכילים בזה ורבנים לא מדברים על זה, זה התחלת החורבן של האדם, התרבות הזאת של הספורט. ורואים את זה באמריקה, ילדים מישיבות הכי טובות, מתחילים, בהתחלה הם משחקים בייסבול ופוטבול וכדורסל, ואחר כך הם מתחילים להתעניין במשחקים של הגויים, ואחר כך הם מתחילים לקנות כל מיני כרטיסים של כל מיני שחורים למיניהם שהם עלופים בספורט, ואחר כך מתחילים בבית ספר, בישיבה, לעשות מסחר, וויליאמס, ג'קסון, זה כל מיני כאלה, ואחר כך הם באים כבר לאבא ואומרים, קח אותי למשחק בייסבול. והאבא אומר לו, מה לך מן השטיות האלה עכשיו? ללכת לשבת עם 80 אלף גויים וזה, לשמוע את הניבולי פה שלהם ואת הכללות והצריכות שלהם על כל מכה בכדור? מה לנו ולזה? אין בזה שום פריצות, זה בסדר. ואז הוא רוצה כבר איזה מכשיר שהוא יוכל גם לראות את המשחקים, כי הרי זה כמו סאם. לא סתם אנשים שכים אחרי הדבר הזה, זה כמו סמים. אז הוא מתחיל לפקוט לך, תען לי, אני מתחנן, אני רק אראה ספורט, אני לא אראה שום דבר. ואחר כך שהוא מתחיל לראות, יש פרסומות ויש רעיונות ויש בחורות ששכחו להתלבש ומרעיינות את כל החלעות האלה שם. ואז הנשמה של הילד שלך נכנסה במקום הכי עמוק בגיהנום ומי ישלם על זה לנצח נצחיים? אתה, שנכנעת ללחץ. זהו, הילד מת. הוא כבר לא יכול לפתוח גמרה, תשכח מזה. הוא אין לו שום רצון לשמוע לו מה רשי אומר ולא מה תוספות, זה לא מעניין אותו בכלל, כשהוא מסתכל על הגמרה, הוא בזלה. אולי אין לו אומץ להגיד את זה בקול רם, הוא משחק את המשחק, אבל הראש שלו זה, מתי אני כבר אהיה בין 19-20 ואני אוכל לקנות לעצמי, ואני ארוויח ואני אקנה לעצמי מסך, וזה מה שהראש שלו. לא מעניין אותו יותר, ישיבה, גמרה. ואומרים, אבל זה רק ספורט. ספורט זה שם המוות. זה שם המוות. מפה זה, מה חשבת? אם היו, אומרים לאדם חרדי, יש עכשיו איזה סרט מלוכלך, פרוץ, השתגעת, זה ירק ולא יעבור. מה זה זה? אסור ללכת אחרי אישה ברחוב, אפילו אחרי אשתו. מה, אתה מביא לי כאלה דברים מתואבים? אז איך אז סתן מפיל את האדם בפח? ספורט! בייסבול! כדורגל! מה יש בזה? קצת אקשן, מה? החיים פה גם ככה מלחוצים. מובן, רבותיי? תראו, יש, היה פה בירושלים, חי הרב שלמה זן מנוערבך, זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא היה אחד מגדולי הדור. בבר מצווה של הבן שלו הוא ברך, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שפטרה נימון שושל זה. כל הרבנים שם היו עמומים, מנהגנו לא לברך עם שם ומלכות. לא מברכים, לא אומרים אלוקינו מלך העולם. אומרים ברוך שפטרני מאונשו של זה. זהו. למה לא אומרים? הרי חזן אומר עם כל ברכה שאין בשם ומלכות אינה ברכה. אז מה זה ברוך שפטרני מאונשו של זה? מה פירוש המשפט הזה? והבן שלך נהיה בר המצווה. נו, הבאת לו תפילין, עומד עם התלית, מתרגשים כולם, סוכריות בעיניים. עכשיו מה? אתה עומד ומצהיר. ברוך שפטרני עם העונשו של זה. למה לא לברך? אם באמת נפטרת מאחריות על העונשים שהילד הזה צריך לקבל, הם כבר לא עליך, כי הוא נהיה איש לעצמו, אז תברך, זה עד רבה. תברך גם שחיינו, שהגעתי ליום הזה. ברוך אתה שהם לא כהנו המלך העולם שפטרני עם העונשו של זה, אבל אנחנו לא מברכים. אבל כשהשלום עוזר לנו המחברך, מיד קפצו עליו כולם לשאול מה פשר הדבר. והוא ענה להם דבר מזעזע. אנשים שומעים את זה, אבל הם לא מבינים. צריך להבין מה הוא ענה להם. הוא אמר להם, רבותיי, למה לא מברכים עם שם המלכות? כי אי אפשר לברך עם שם ומלכות על שקר. האם אפשר להגיד, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר כי נשאנו במצוותיו וציווננו לאכול חזיר? אדם כופר, רשע, אוכל חזיר, רוצה לעשות צחוק. ברוך אתה ה' אלוקינו, אשר כי נשאנו במצוותיו וציווננו לאכול חזיר. ברכה לבטלה או לא? על זה הוא יקבל עונש יותר גדול מעל אכילת חזיר, זה ברור, נכון? לא תצא את שם ה' אלוקי חלשה? טוב. הוא אומר להם, רב שלמה זן לנוער בך, אם אנחנו נגיד את זה עם שם ומלכות, אז זה שקר. למה? כי אתה גידלת את הילד הזה מהיום שהוא נולד עד גלבר מצווה, אם גידלת אותו בלי אף טעות, לא עשית שום טעות, שמת אותו בישיבה הכי טובה, נתת לו דוגמה אישית, אף פעם הוא לא ראה אותך משקר, אף פעם הוא לא ראה אותך רואה דברים שאסור לראות, אף פעם לא ניבלת על ידות הפה, תמיד הוא ראה אותך עמל בתורה, ראה אותך ואשתך חיים באהבה ואחווה שלום וראות. שבת זה היה שיח, כפדה, כל דבר, אף פעם לא דיברת לשון הרע, השקעת בילד, אם הוא היה צריך עזרה, הבאת לו מורד פרטי, בקיצור, גידלת אותו בדיוק כמו שהקראש ברוך הוא רוצה. אז אתה יכול לברך, ברוך שפטרן עם עונשו של זה, עם שם ומלכות, כי אתה כבר לא אחראי, עשיתי את שלי. כיוון שאנחנו רחוקים מאוד מלגדל את הילדים כמו שהשם רוצה, מאוד מאוד רחוקים, ועושים כל יום טעויות בגידול שלהם, אם זה מבחינת כעס ושקר וחנופה וכל מיני דברים שאסור לעשות. איך נברך על שקר? איך? אבל אני... היא יודע שגידלתי את הילד הזה מי היום שהוא נולד, לא עשיתי איתו, ברוך השם, אף טעות. הקפדתי מאוד מאוד. בגלל זה אני מברך עם שם ומלכות. עכשיו, ברור לכם שזה אמת מה שהוא אמר. כי האדם במדרגתו לא יעיז להסתכן בברכה לבטלה. מסכימים? חכם עובדיה, עליו השלום, סיפר השמש שלו, אני שמעתי את זה במואוזני, הזדעזעתי. אמרו לו, תגיד לי איזה משהו, וזה היה ממש אחרי פטירתו, אני חושב שבוע אחרי הפטירה. תגיד לי איזה משהו, איזה סיפור שהעם לא מכיר על חכם עובדיה. אז הוא אמר שהוא היה הרי מכין לרב עובדיה את התפילין, בתפילת שחרית. היה מגיש לו את הראשי, אחרי זה לוקח, מגיש לו את רבנו אותם. פעם אחת הוא טעה, הביא לו בטעות את רבנו אותם לפני ראשי. ופתאום, אחרי התפילה, הוא הבין בטעות. הוא קלט שהוא עשה טעות. הוא נכנס אליו לחדר להתנצל. הרב היה יושב עם כמה חברי כנסת באיזו פגישה. אמרנו, כבוד הרב, אני באתי לבקש מכילה, עשיתי טעות חמורה היום, לא יודע מה קרה. תהיתי, הבאתי לך את הרבינו, את המפנה הראשי, טוב. אז הרב עובדיה לא רצה לבייש אותו ליד האנשים. אמר לו, בעזרת ה' בפעם הבאת תהיה תקפיד יותר שזה לא יקרה. איך שיצאו החברי כנסת מהחדר, הוא מספר שהרב עובדיה ישב מתשע בבוקר עד הלילה ובחה כל היום בכים מרורים. ככה היה מרביץ על היד, ברכתי ברכה לבטלה, ברכתי ברכה לבטלה, כל היום בחה. וברור לכם שזה לא ברכה לבטלה. מה, אתה נביא? אתה עושה מה שאין לך רעות, מה, מה? אדם החליף לך עכשיו, בלי שתשים לב, אבל כנסת שם לך רבנו אותם. אני אג'ם, הוא אג'ם. העבירה עליו, לא עליי. אני ענוס פטור לגמרי, ענוס רחמנה פטרי. אין עונש, אין תביעה עליו, אין כלום. ועוד גם שבכלל יש כאלה שסוברים שגם על רבנו אותם אפשר ורך. זה מצווה סך הכול, יש דעה שזה, זה, זה, ככה צריך. אז מכל הכיוונים אתה מחוסה. אבל זה מראה את העירת שמיים שלך. על דבר כזה פעות הוא ישב ובחק כל היום. אנחנו לפעמים בטעות מדליקים אור בשבת, לא יודע, דברים שזה ממש חילון שבת גמור. כמה זמן צובע את הלב? עשרים שניות. עשרים שניות אחרי, תוקף תחמין. אה, הגיעה, סחנה. לפני 20 שניות נכשלת בייסוק. היית עכשיו צריך לקחת עגלה וחמור מתבריה, לנסוע עד ירושלים עם עגלה וחמור בימים של פעם שלא היה כבישים ולא היה אורות, והיית עולה צלעים וגבעות ושבילי עפר, והיית צריך לבוא לשוק פה לקנות איזה כבש וללכת עכשיו לעלות את כל ההר לבית המקדש עם הכבש ככה על הכתפיים בחום הזה. לעמוד יום שלם בתור כי באו מכל הארץ להקריב קורבן חתת כל היום אתה עומד שם רואה אנשים שבורים חתתי, הביתי, פשעתי נותן את הכבש או חטים אותו אתה רואה את הדם אומרים לך תתבייש לך זה היו צריכים לעשות לך ככה תראה מה זה וזה על חילול שבת אחד בשוגג שבועיים להגיע לירושלים, בעגלה וחמור מטבריה, שבועיים לחזור, חודש עבודה אתה מפסיד, אם יש לך איזה בסטה בשוק, הפועלים גם ניקו אותך אגועים, גנבו לך את כל הסחורה, פשט את הרגל, כל זה על חילון שבת אחד בשוגק. אחד. קל וחומר מזיד, אין לנו מה לדבר כאלה. תראו מה זה עירת שמיים. כי אמא ה' לוקחה, שואל מאמך, מה זה כי אם? כי אם להירה. רק דבר אחד. אם יש לך את זה, אין שום בעיה. הכל כבר יהיה לך. אם אין לך את זה, כלום לא יהיה לך. שום דבר. הכל מהשפה ולחוץ. מה? כי אם להירה את השם. ובמקום אחר מה כתוב? תא אחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך, בשמחה ובתוב לבאב, יש עוד שני מילים. מרוב כל. יפה מאוד. מרוב כל! זה לא שמים כל כך לב. בדרך כלל הרבה פעמים תרשנים מצטטים את המשפט הזה, תחת אשר לא עבדת את השם אלוקך בשמחה ובתוב לבב. ופה הם מפסיקים. הדגש זה על השני מילים האחרונות, מרוב כל. מה פירוש? הפסוק כבר גם אומר למה נהיית ככה. לא רק מה עשית. הקדוש ברוך הוא בא אלינו בטרוניה. מה הטרוניה? אתה אחת אשר לא עבדת את השם הלוקחת בשמחה ובתוב לבב. לא היית דתי שרוקד ברחובות מאושר שאתה דתי. עשית הכל! שמרת הכל! למדת תורה! הקפפת קלה כבחמורה! אבל היה לך מועקה בלב. עוד פעם נץ, עוד פעם זה, עוד פעם... וואו, אני מפסיד, אני... ככה, מסתובב עם הרגשה חמוצה. אתה יודע למה זה נהיה לך? למה אתה לא רוקד ברחובות? מרוב כל, בגלל שנתתי לך יותר מדי, הכול. בתים אשר לא מילאת וכל הדברים האלה. שומעים, רבותיי? לסיכום, כיוון שהגיעה הדרשן הבא, לסיכום, נסכם את מה שאמרנו. שאלת לגבי ראשה, אם הראשה מקבל שכר, הראיתי לך שלא רק ראשה, ראשה שהיה שקול כהיטלר, בזמנו נבוכד נצר, קיבל 70 שנה שלטון בעולם על שלושה צעדים. זו הסיבה שהולכים בתפילת 18 שלושה צעדים אחורה, זה עשה שלושה צעדים קדימה, ובגלל זה נחרב בית המקדש. אנחנו הולכים שלושה צעדים אחורה, ומה אומרים? אי רצון שיבנה בית המקדש. שימו לב, אחרי שלושה צעדים עושה שלום במרומב, אומרים עוד קטע קטן על בית המקדש. למה? אנחנו כביכול מחזירים את השלושה צעדים שלו אחורה. כמו שהשלושה האלה החריבו, השלושה האלה יבנו את בית המקדש. זה הסוד פה. בעזרת ה' אי רצון שיהיה לכם הרבה סבלנות וכוח לשבת פה עד הערב. לא ללכת באמצע, לישבת מפה עד הערב. איך אומרים, דבר שלם ומושלם, זה לא אותו דבר כמו קטעים קטעים. זו הסיבה שרבי עקיבא לא נכנס להגיד שלום לאשתו אחרי 12 שנה. אין דומה 12 פלוס 12 ל-24 רצוף. אם תלך, תחזור, תלך, תחזור, זה לא אותו דבר כמו מהבוקר עד הערב רצוף. במסירות נפש זה מביא ברוך השם הרבה רחמים על עם ישראל שבזמן שהרבה אנשים מהעם מנפנפים והבשר זה התרבות שלהם והפיקנינגים וכל השטויות ברוך השם יש גם אלפים שיושבים ומתעניינים בדבר השם אלה כן נגד אלה ברוך השם ברוך אדוני לעולם אמן ואמן
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









